ויקיטקסט hewikisource https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.6 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיטקסט שיחת ויקיטקסט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה עמוד שיחת עמוד ביאור שיחת ביאור מחבר שיחת מחבר תרגום שיחת תרגום מפתח שיחת מפתח מקור שיחת מקור TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 2794 3019323 3017632 2026-06-09T18:41:43Z מו יו הו 37729 נוסח 3019323 wikitext text/x-wiki *ראה גם: [[ביאור:צמאה נפשי|הפיוט עם ביאור המילים הקשות]] {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==נוסח א== {{הור2|נוסח זה מופיע בדרך כלל בסדר זמירות שבת.}} <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: {{מודגש|אברהם בן עזרא}}}} צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי.{{ממס|תהלים מב ג}}{{ר1}} לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי.{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים פד ג}} {{סי|אֵ}}ל אֶחָד בְּרָאָֽנִי{{ש}} וְאָמַר חַי אָֽנִי{{ש}} כִּי לֹא יִרְאַֽנִי{{ר1}} הָאָדָם וָחָי.{{ממס|שמות לג כ}} {{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|בָּ}}רָא כֹּל בְּחׇכְמָה{{ש}} בְּעֵצָה וּבִמְזִמָּה{{ש}} מְאֹד נֶעֱלָמָה{{ר1}} מֵעֵינֵי כׇּל חָי.{{ממס|איוב כח כא}} {{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|רָ}}ם עַל כֹּל כְּבוֹדוֹ{{ש}} כׇּל פֶּה יְחַוֶּה הוֹדוֹ{{ש}} בָּרוּךְ אֲשֶר בְּיָדוֹ{{ר1}} נֶֽפֶש כׇּל חָי.{{ממס|איוב יב י}} {{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|הִ}}בְדִּיל נִֽינֵי תָם{{ש}} חֻקִּים לְהוֹרוֹתָם{{ש}} אֲשֶר יַעֲשֶׂה אוֹתָם{{ר1}} הָאָדָם וָחָי.{{ממס|ויקרא יח ה}} {{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|מִ}}י זֶה יִצְטַדַּק{{ש}} נִמְשַׁל לְאָבָק דַּק{{ש}} אֱמֶת כִּי לֹא יִצְדַּק{{ר1}} לְפָנֶֽיךָ כׇל חָי.{{ממס|תהלים קמג ב}} {{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|בְּ}}לֵב יֵֽצֶר חָשׁוּב{{ש}} כִּדְמוּת חֲמַת עַכְשׁוּב{{ש}} וְאֵיכָכָה יָשׁוּב{{ר1}} הַבָּשָׂר הֶחָי.{{ממס|ויקרא יג טז}} {{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|נְ}}סוֹגִים אִם אָֽבוּ{{ש}} וּמִדַּרְכָּם שָֽׁבוּ{{ש}} טֶֽרֶם יִשְׁכָּֽבוּ{{ר1}} בֵּית מוֹעֵד לְכׇל חָי.{{ממס|איוב ל כג}} {{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|עַ}}ל כֹּל אֲהוֹדֶֽךָ{{ש}} כׇּל פֶּה תְּיַחֲדֶֽךָ{{ש}} פּוֹתֵֽחַ אֶת יָדֶֽךָ{{ר1}} וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכׇל חָי.{{ממס|תהלים קמה טז}} {{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|זְ}}כֹר אַהֲבַת קְדוּמִים{{ש}} וְהַחֲיֵה נִרְדָּמִים{{ש}} וְקָרֵב הַיָּמִים{{ר1}} אֲשֶר בֶּן יִשַׁי חָי.{{ממס|ש"א כ לא}} {{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|רְ}}אֵה לִגְבֶֽרֶת אֱמֶת{{ש}} שִׁפְחָה נוֹאֶֽמֶת{{ש}} לֹא כִי בְנֵךְ הַמֵּת{{ר1}} וּבְנִי הֶחָי.{{ממס|מ"א ג כב}} {{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} [הֲלֹא חֶלְקְךָ מֵרֹאשׁ{{ש}} חָלָק דָּמוֹ דְּרֹשׁ{{ש}} וּשְׁפֹךְ אַף עַל רֹאשׁ{{ר1}} הַשָּׂעִיר הֶחָי.{{ממס|ויקרא טז כא}} {{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}}] {{סי|אֶ}}קֹּד עַל אַפִּי{{ש}} וְאֶפְרֹשׂ לְךָ כַפִּי{{ש}} עֵת כִּי אֶפְתַּח פִּי{{ר1}} בְּנִשְׁמַת כׇּל חָי. {{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}}<קטע סוף=א/> ==נוסח ב== {{הור2|נוסח הפיוט הנאמר למנהג יהדות בבל בשחרית של שמיני עצרת.}} {{הור|סימן: {{מודגש|אברהם בן עזרא}}}} צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי.{{ממס|תהלים מב ג}}{{ר1}} לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי.{{ממס|תהלים פד ג}} {{סי|אֵ}}ל חַי בְּרָאָֽנִי{{ש}} וְאָמַר חַי אָֽנִי{{ש}} כִּי לֹא יִרְאַֽנִי{{ר1}} הָאָדָם וָחָי.{{ממס|שמות לג כ}} {{סי|בָּ}}רָא כֹּל בְּחׇכְמָה{{ש}} בְּעֵצָה וּבִמְזִמָּה{{ש}} מְאֹד נֶעֱלָמָה{{ר1}} מֵעֵינֵי כׇּל חָי.{{ממס|איוב כח כא}} {{סי|רָ}}ם עַל כָּל כְּבוֹדוֹ{{ש}} כׇּל פֶּה יְחַו הוֹדוֹ{{ש}} בָּרוּךְ אֲשֶר בְּיָדוֹ{{ר1}} נֶֽפֶש כׇּל חָי.{{ממס|איוב יב י}} {{סי|הִ}}בְדִּיל נִֽינֵי תָם{{ש}} חֻקִּים לְהוֹרוֹתָם{{ש}} אֲשֶר יַעֲשֶׂה אוֹתָם{{ר1}} הָאָדָם וָחָי.{{ממס|ויקרא יח ה}} {{סי|מִ}}י זֶה יִצְטַדַּק{{ש}} נִמְשַׁל לְאָבָק דַּק{{ש}} אֱמֶת כִּי לֹא יִצְדַּק{{ר1}} לְפָנֶֽיךָ כׇל חָי.{{ממס|תהלים קמג ב}} {{סי|בְּ}}לֵב יֵֽצֶר חָשׁוּב{{ש}} כִּדְמוּת חֲמַת עַכְשׁוּב{{ש}} וְאֵיכָכָה יָשׁוּב{{ר1}} הַבָּשָׂר הֶחָי.{{ממס|ויקרא יג טז}} {{סי|נְ}}סוּגִים אִם אָֽבוּ{{ש}} מִדַּרְכָּם שָֽׁבוּ{{ש}} טֶֽרֶם יִשְׁכָּֽבוּ{{ר1}} בֵּית מוֹעֵד לְכׇל חָי.{{ממס|איוב ל כג}} {{סי|עַ}}ל כֹּל אֲהוֹדֶֽךָ{{ש}} כׇּל פֶּה תְּיַחֲדֶֽךָ{{ש}} פּוֹתֵֽחַ אֶת יָדֶֽךָ{{ר1}} וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכׇל חָי.{{ממס|תהלים קמה טז}} {{סי|זְ}}כֹר אַהֲבַת קְדוּמִים{{ש}} וְהַחֲיֵה נִרְדָּמִים{{ש}} וְקָרֵב הַיָּמִים{{ר1}} אֲשֶר בֶּן יִשַׁי חָי.{{ממס|שמואל א כ לא}} {{סי|רְ}}אֵה לִגְבֶֽרֶת אֱמֶת{{ש}} שִׁפְחָה נוֹאֶֽמֶת{{ש}} לֹא כִי בְנֵךְ הַמֵּת{{ר1}} וּבְנִי הֶחָי.{{ממס|מלכים א ג כב}} הֲלֹא חֵלֶק מֵרֹאשׁ{{ש}} חֵלֶק דָּמוֹ דְּרֹשׁ{{ש}} וּשְׁפֹךְ אַף עַל רֹאשׁ{{ר1}} הַשָּׂעִיר הֶחָי.{{ממס|ויקרא טז כא}} {{סי|אֶ}}קֹּד עַל אַפִּי{{ש}} וְאֶפְרֹשׂ לְךָ כַפִּי{{ש}} עֵת כִּי אֶפְתַּח פִּי{{ר1}} בְּנִשְׁמַת כׇּל חָי. [[קטגוריה:זמירות לשבת]][[קטגוריה:פיוטי ראב"ע]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי רשות לנשמת]] s40pbfh9zuzb53nl3fnegr455qunt3f 3019327 3019323 2026-06-09T19:15:00Z בן עדריאל 9444 אין סיבה לענ"ד לא להחשיב את הה"א כחתימה, ראב"ע חתם הרבה פעמים בה"א. אגב, אני מודה שאני לא רואה את ההבדל העצום בין הנוסחים. 3019327 wikitext text/x-wiki *ראה גם: [[ביאור:צמאה נפשי|הפיוט עם ביאור המילים הקשות]] {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==נוסח א== {{הור2|נוסח זה מופיע בדרך כלל בסדר זמירות שבת.}} <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: {{מודגש|אברהם בן עזרא}}}} צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי.{{ממס|תהלים מב ג}}{{ר1}} לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי.{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים פד ג}} {{סי|אֵ}}ל אֶחָד בְּרָאָֽנִי{{ש}} וְאָמַר חַי אָֽנִי{{ש}} כִּי לֹא יִרְאַֽנִי{{ר1}} הָאָדָם וָחָי.{{ממס|שמות לג כ}} {{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|בָּ}}רָא כֹּל בְּחׇכְמָה{{ש}} בְּעֵצָה וּבִמְזִמָּה{{ש}} מְאֹד נֶעֱלָמָה{{ר1}} מֵעֵינֵי כׇּל חָי.{{ממס|איוב כח כא}} {{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|רָ}}ם עַל כֹּל כְּבוֹדוֹ{{ש}} כׇּל פֶּה יְחַוֶּה הוֹדוֹ{{ש}} בָּרוּךְ אֲשֶר בְּיָדוֹ{{ר1}} נֶֽפֶש כׇּל חָי.{{ממס|איוב יב י}} {{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|הִ}}בְדִּיל נִֽינֵי תָם{{ש}} חֻקִּים לְהוֹרוֹתָם{{ש}} אֲשֶר יַעֲשֶׂה אוֹתָם{{ר1}} הָאָדָם וָחָי.{{ממס|ויקרא יח ה}} {{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|מִ}}י זֶה יִצְטַדַּק{{ש}} נִמְשַׁל לְאָבָק דַּק{{ש}} אֱמֶת כִּי לֹא יִצְדַּק{{ר1}} לְפָנֶֽיךָ כׇל חָי.{{ממס|תהלים קמג ב}} {{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|בְּ}}לֵב יֵֽצֶר חָשׁוּב{{ש}} כִּדְמוּת חֲמַת עַכְשׁוּב{{ש}} וְאֵיכָכָה יָשׁוּב{{ר1}} הַבָּשָׂר הֶחָי.{{ממס|ויקרא יג טז}} {{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|נְ}}סוֹגִים אִם אָֽבוּ{{ש}} וּמִדַּרְכָּם שָֽׁבוּ{{ש}} טֶֽרֶם יִשְׁכָּֽבוּ{{ר1}} בֵּית מוֹעֵד לְכׇל חָי.{{ממס|איוב ל כג}} {{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|עַ}}ל כֹּל אֲהוֹדֶֽךָ{{ש}} כׇּל פֶּה תְּיַחֲדֶֽךָ{{ש}} פּוֹתֵֽחַ אֶת יָדֶֽךָ{{ר1}} וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכׇל חָי.{{ממס|תהלים קמה טז}} {{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|זְ}}כֹר אַהֲבַת קְדוּמִים{{ש}} וְהַחֲיֵה נִרְדָּמִים{{ש}} וְקָרֵב הַיָּמִים{{ר1}} אֲשֶר בֶּן יִשַׁי חָי.{{ממס|ש"א כ לא}} {{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|רְ}}אֵה לִגְבֶֽרֶת אֱמֶת{{ש}} שִׁפְחָה נוֹאֶֽמֶת{{ש}} לֹא כִי בְנֵךְ הַמֵּת{{ר1}} וּבְנִי הֶחָי.{{ממס|מ"א ג כב}} {{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} [הֲלֹא חֶלְקְךָ מֵרֹאשׁ{{ש}} חָלָק דָּמוֹ דְּרֹשׁ{{ש}} וּשְׁפֹךְ אַף עַל רֹאשׁ{{ר1}} הַשָּׂעִיר הֶחָי.{{ממס|ויקרא טז כא}} {{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}}] {{סי|אֶ}}קֹּד עַל אַפִּי{{ש}} וְאֶפְרֹשׂ לְךָ כַפִּי{{ש}} עֵת כִּי אֶפְתַּח פִּי{{ר1}} בְּנִשְׁמַת כׇּל חָי. {{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}}<קטע סוף=א/> ==נוסח ב== {{הור2|נוסח הפיוט הנאמר למנהג יהדות בבל בשחרית של שמיני עצרת.}} {{הור|סימן: {{מודגש|אברהם בן עזרה}}}} צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי.{{ממס|תהלים מב ג}}{{ר1}} לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי.{{ממס|תהלים פד ג}} {{סי|אֵ}}ל חַי בְּרָאָֽנִי{{ש}} וְאָמַר חַי אָֽנִי{{ש}} כִּי לֹא יִרְאַֽנִי{{ר1}} הָאָדָם וָחָי.{{ממס|שמות לג כ}} {{סי|בָּ}}רָא כֹּל בְּחׇכְמָה{{ש}} בְּעֵצָה וּבִמְזִמָּה{{ש}} מְאֹד נֶעֱלָמָה{{ר1}} מֵעֵינֵי כׇּל חָי.{{ממס|איוב כח כא}} {{סי|רָ}}ם עַל כָּל כְּבוֹדוֹ{{ש}} כׇּל פֶּה יְחַו הוֹדוֹ{{ש}} בָּרוּךְ אֲשֶר בְּיָדוֹ{{ר1}} נֶֽפֶש כׇּל חָי.{{ממס|איוב יב י}} {{סי|הִ}}בְדִּיל נִֽינֵי תָם{{ש}} חֻקִּים לְהוֹרוֹתָם{{ש}} אֲשֶר יַעֲשֶׂה אוֹתָם{{ר1}} הָאָדָם וָחָי.{{ממס|ויקרא יח ה}} {{סי|מִ}}י זֶה יִצְטַדַּק{{ש}} נִמְשַׁל לְאָבָק דַּק{{ש}} אֱמֶת כִּי לֹא יִצְדַּק{{ר1}} לְפָנֶֽיךָ כׇל חָי.{{ממס|תהלים קמג ב}} {{סי|בְּ}}לֵב יֵֽצֶר חָשׁוּב{{ש}} כִּדְמוּת חֲמַת עַכְשׁוּב{{ש}} וְאֵיכָכָה יָשׁוּב{{ר1}} הַבָּשָׂר הֶחָי.{{ממס|ויקרא יג טז}} {{סי|נְ}}סוּגִים אִם אָֽבוּ{{ש}} מִדַּרְכָּם שָֽׁבוּ{{ש}} טֶֽרֶם יִשְׁכָּֽבוּ{{ר1}} בֵּית מוֹעֵד לְכׇל חָי.{{ממס|איוב ל כג}} {{סי|עַ}}ל כֹּל אֲהוֹדֶֽךָ{{ש}} כׇּל פֶּה תְּיַחֲדֶֽךָ{{ש}} פּוֹתֵֽחַ אֶת יָדֶֽךָ{{ר1}} וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכׇל חָי.{{ממס|תהלים קמה טז}} {{סי|זְ}}כֹר אַהֲבַת קְדוּמִים{{ש}} וְהַחֲיֵה נִרְדָּמִים{{ש}} וְקָרֵב הַיָּמִים{{ר1}} אֲשֶר בֶּן יִשַׁי חָי.{{ממס|שמואל א כ לא}} {{סי|רְ}}אֵה לִגְבֶֽרֶת אֱמֶת{{ש}} שִׁפְחָה נוֹאֶֽמֶת{{ש}} לֹא כִי בְנֵךְ הַמֵּת{{ר1}} וּבְנִי הֶחָי.{{ממס|מלכים א ג כב}} {{סי|הֲ}}לֹא חֵלֶק מֵרֹאשׁ{{ש}} חָלָק דָּמוֹ דְּרֹשׁ{{ש}} וּשְׁפֹךְ אַף עַל רֹאשׁ{{ר1}} הַשָּׂעִיר הֶחָי.{{ממס|ויקרא טז כא}} אֶקֹּד עַל אַפִּי{{ש}} וְאֶפְרֹשׂ לְךָ כַפִּי{{ש}} עֵת כִּי אֶפְתַּח פִּי{{ר1}} בְּנִשְׁמַת כׇּל חָי. [[קטגוריה:זמירות לשבת]][[קטגוריה:פיוטי ראב"ע]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי רשות לנשמת]] 608s7rmmvwkjypkeff5fpgguuynyzx3 3019400 3019327 2026-06-10T11:06:03Z מו יו הו 37729 3019400 wikitext text/x-wiki *ראה גם: [[ביאור:צמאה נפשי|הפיוט עם ביאור המילים הקשות]] {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==נוסח א== {{הור2|נוסח זה מופיע בדרך כלל בסדר זמירות שבת.}} <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: {{מודגש|אברהם בן עזרא}}}} צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי.{{ממס|תהלים מב ג}}{{ר1}} לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי.{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים פד ג}} {{סי|אֵ}}ל אֶחָד בְּרָאָֽנִי{{ש}} וְאָמַר חַי אָֽנִי{{ש}} כִּי לֹא יִרְאַֽנִי{{ר1}} הָאָדָם וָחָי.{{ממס|שמות לג כ}} {{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|בָּ}}רָא כֹּל בְּחׇכְמָה{{ש}} בְּעֵצָה וּבִמְזִמָּה{{ש}} מְאֹד נֶעֱלָמָה{{ר1}} מֵעֵינֵי כׇּל חָי.{{ממס|איוב כח כא}} {{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|רָ}}ם עַל כֹּל כְּבוֹדוֹ{{ש}} כׇּל פֶּה יְחַוֶּה הוֹדוֹ{{ש}} בָּרוּךְ אֲשֶר בְּיָדוֹ{{ר1}} נֶֽפֶש כׇּל חָי.{{ממס|איוב יב י}} {{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|הִ}}בְדִּיל נִֽינֵי תָם{{ש}} חֻקִּים לְהוֹרוֹתָם{{ש}} אֲשֶר יַעֲשֶׂה אוֹתָם{{ר1}} הָאָדָם וָחָי.{{ממס|ויקרא יח ה}} {{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|מִ}}י זֶה יִצְטַדַּק{{ש}} נִמְשַׁל לְאָבָק דַּק{{ש}} אֱמֶת כִּי לֹא יִצְדַּק{{ר1}} לְפָנֶֽיךָ כׇל חָי.{{ממס|תהלים קמג ב}} {{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|בְּ}}לֵב יֵֽצֶר חָשׁוּב{{ש}} כִּדְמוּת חֲמַת עַכְשׁוּב{{ש}} וְאֵיכָכָה יָשׁוּב{{ר1}} הַבָּשָׂר הֶחָי.{{ממס|ויקרא יג טז}} {{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|נְ}}סוֹגִים אִם אָֽבוּ{{ש}} וּמִדַּרְכָּם שָֽׁבוּ{{ש}} טֶֽרֶם יִשְׁכָּֽבוּ{{ר1}} בֵּית מוֹעֵד לְכׇל חָי.{{ממס|איוב ל כג}} {{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|עַ}}ל כֹּל אֲהוֹדֶֽךָ{{ש}} כׇּל פֶּה תְּיַחֲדֶֽךָ{{ש}} פּוֹתֵֽחַ אֶת יָדֶֽךָ{{ר1}} וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכׇל חָי.{{ממס|תהלים קמה טז}} {{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|זְ}}כֹר אַהֲבַת קְדוּמִים{{ש}} וְהַחֲיֵה נִרְדָּמִים{{ש}} וְקָרֵב הַיָּמִים{{ר1}} אֲשֶר בֶּן יִשַׁי חָי.{{ממס|ש"א כ לא}} {{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} {{סי|רְ}}אֵה לִגְבֶֽרֶת אֱמֶת{{ש}} שִׁפְחָה נוֹאֶֽמֶת{{ש}} לֹא כִי בְנֵךְ הַמֵּת{{ר1}} וּבְנִי הֶחָי.{{ממס|מ"א ג כב}} {{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} <small>[הֲלֹא חֶלְקְךָ מֵרֹאשׁ{{ש}} חָלָק דָּמוֹ דְּרֹשׁ{{ש}} וּשְׁפֹךְ אַף עַל רֹאשׁ{{ר1}} הַשָּׂעִיר הֶחָי.{{ממס|ויקרא טז כא}} {{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}} אוּלַי עֵת בָּאָה{{ש}} לְהָשִׁיב נְשׁוּךְ חֲטָאָה{{ש}} אֶל בֵּיתְךָ, וְרָאָה{{ר1}} אֹתוֹ וָחָי.{{ממס|במדבר כא ח}} {{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}}]</small> {{סי|אֶ}}קֹּד עַל אַפִּי{{ש}} וְאֶפְרֹשׂ לְךָ כַפִּי{{ש}} עֵת כִּי אֶפְתַּח פִּי{{ר1}} בְּנִשְׁמַת כׇּל חָי. {{רפרן|הזחה=2|לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי}}<קטע סוף=א/> ==נוסח ב== {{הור2|נוסח הפיוט הנאמר למנהג יהדות בבל בשחרית של שמיני עצרת.}} {{הור|סימן: {{מודגש|אברהם בן עזרה}}}} צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי.{{ממס|תהלים מב ג}}{{ר1}} לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי.{{ממס|תהלים פד ג}} {{סי|אֵ}}ל חַי בְּרָאָֽנִי{{ש}} וְאָמַר חַי אָֽנִי{{ש}} כִּי לֹא יִרְאַֽנִי{{ר1}} הָאָדָם וָחָי.{{ממס|שמות לג כ}} {{סי|בָּ}}רָא כֹּל בְּחׇכְמָה{{ש}} בְּעֵצָה וּבִמְזִמָּה{{ש}} מְאֹד נֶעֱלָמָה{{ר1}} מֵעֵינֵי כׇּל חָי.{{ממס|איוב כח כא}} {{סי|רָ}}ם עַל כָּל כְּבוֹדוֹ{{ש}} כׇּל פֶּה יְחַו הוֹדוֹ{{ש}} בָּרוּךְ אֲשֶר בְּיָדוֹ{{ר1}} נֶֽפֶש כׇּל חָי.{{ממס|איוב יב י}} {{סי|הִ}}בְדִּיל נִֽינֵי תָם{{ש}} חֻקִּים לְהוֹרוֹתָם{{ש}} אֲשֶר יַעֲשֶׂה אוֹתָם{{ר1}} הָאָדָם וָחָי.{{ממס|ויקרא יח ה}} {{סי|מִ}}י זֶה יִצְטַדַּק{{ש}} נִמְשַׁל לְאָבָק דַּק{{ש}} אֱמֶת כִּי לֹא יִצְדַּק{{ר1}} לְפָנֶֽיךָ כׇל חָי.{{ממס|תהלים קמג ב}} {{סי|בְּ}}לֵב יֵֽצֶר חָשׁוּב{{ש}} כִּדְמוּת חֲמַת עַכְשׁוּב{{ש}} וְאֵיכָכָה יָשׁוּב{{ר1}} הַבָּשָׂר הֶחָי.{{ממס|ויקרא יג טז}} {{סי|נְ}}סוּגִים אִם אָֽבוּ{{ש}} מִדַּרְכָּם שָֽׁבוּ{{ש}} טֶֽרֶם יִשְׁכָּֽבוּ{{ר1}} בֵּית מוֹעֵד לְכׇל חָי.{{ממס|איוב ל כג}} {{סי|עַ}}ל כֹּל אֲהוֹדֶֽךָ{{ש}} כׇּל פֶּה תְּיַחֲדֶֽךָ{{ש}} פּוֹתֵֽחַ אֶת יָדֶֽךָ{{ר1}} וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכׇל חָי.{{ממס|תהלים קמה טז}} {{סי|זְ}}כֹר אַהֲבַת קְדוּמִים{{ש}} וְהַחֲיֵה נִרְדָּמִים{{ש}} וְקָרֵב הַיָּמִים{{ר1}} אֲשֶר בֶּן יִשַׁי חָי.{{ממס|שמואל א כ לא}} {{סי|רְ}}אֵה לִגְבֶֽרֶת אֱמֶת{{ש}} שִׁפְחָה נוֹאֶֽמֶת{{ש}} לֹא כִי בְנֵךְ הַמֵּת{{ר1}} וּבְנִי הֶחָי.{{ממס|מלכים א ג כב}} {{סי|הֲ}}לֹא חֵלֶק מֵרֹאשׁ{{ש}} חָלָק דָּמוֹ דְּרֹשׁ{{ש}} וּשְׁפֹךְ אַף עַל רֹאשׁ{{ר1}} הַשָּׂעִיר הֶחָי.{{ממס|ויקרא טז כא}} אֶקֹּד עַל אַפִּי{{ש}} וְאֶפְרֹשׂ לְךָ כַפִּי{{ש}} עֵת כִּי אֶפְתַּח פִּי{{ר1}} בְּנִשְׁמַת כׇּל חָי. [[קטגוריה:זמירות לשבת]][[קטגוריה:פיוטי ראב"ע]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי רשות לנשמת]] osgd25ptnahm1w3fm8512baoeg8cqxz 0 7520 3019339 2755840 2026-06-09T19:52:16Z מו יו הו 37729 הסרת [[קטגוריה:פזמונים]]; הוספת [[קטגוריה:שירי קודש]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3019339 wikitext text/x-wiki *מאת: [[מחבר:יוסף חיים מבגדד|רבי יוסף חיים מבגדאד - מחבר ספר "בן איש חי"]] <noinclude> __TOC__ ==צורה מעוצבת== </noinclude> {{טקסט מנוקד}} <center> '''וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי,{{ש}}רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר-יוֹחָאי:'''</center> {| |- | {{אקרוסטיכון|אִ}}ישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא,||{{רווח}}|| |- | {{שמאל|אַשְׁרֵי עַיִן רָאַתְהוּ,}} ||{{רווח}}|| |- | {{שמאל|לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל פִּיהוּ,}}||{{רווח}}||אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: |} {{אקרוסטיכון|בָּ}}רוּךְ הוּא מִפִּי עֶלְיוֹן,{{ש}}קָדוֹשׁ הוּא מֵהֵרָיוֹן,{{ש}}מְאוֹר גָּלִיל הָעֶלְיוֹן,{{רווח}}{{רווח}} אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: {{אקרוסטיכון|גִּ}}בּוֹר וְאִישׁ מִלְחָמָה,{{ש}}בְּדַת תּוֹרָה תְּמִימָה,{{ש}}מָלֵא מַדָּע וְחָכְמָה,{{רווח}}{{רווח}} אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: {{אקרוסטיכון|דָ}}רַשׁ כָּל תַּעֲלוּמוֹת,{{ש}}בְּעֹז וְתַעֲצוּמוֹת,{{ש}}עָלָה מַעֲלוֹת רָמוֹת,{{רווח}}{{רווח}} אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי: {{אקרוסטיכון|ה}}וּחְבָּא בְּתוֹךְ מְעָרָה,{{ש}}מִפְּנֵי הַגְּזֵרָה,{{ש}}שָׁם לָמַד סִתְרֵי תוֹרָה, {{רווח}}{{רווח}} אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי: {{אקרוסטיכון|וְ}}שָׁם נִבְרָא מַעְיָן לוֹ,{{ש}}וְחָרוּב לְמַאֲכָלוֹ, {{ש}}מַה טוֹב חֶלְקוֹ וְחֶבְלוֹ, {{רווח}}{{רווח}} אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי: {{אקרוסטיכון|זֵ}}כֶר צַדִּיק לִבְרָכָה,{{ש}}דֵין רֵיכָא וּבַר רֵיכָא,{{ש}}זִכָּה רַבִּים וְזָכָה, {{רווח}}{{רווח}} אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי: {{אקרוסטיכון|חִ}}דֵּשׁ כַּמָּה הֲלָכוֹת,{{ש}}הֵם בַּמִּשְׁנָה עֲרוּכוֹת, {{ש}}זֶה הַמַּרְגִּיז מַמְלָכוֹת, {{רווח}}{{רווח}} אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי: {{אקרוסטיכון|טִ}}הֵר אֶת עִיר טְבֶרְיָה, {{ש}}עָשָׂה אוֹתָהּ נְקִיָּה, {{ש}}הוֹדוּ לוֹ מִשְּׁמַיָּא, {{רווח}}{{רווח}}אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: {{אקרוסטיכון|יָ}}דַע כָּל הַנִּסְתָּרוֹת,{{ש}}דְּבָרָיו עוֹשִׂים פֵּרוֹת.{{ש}}בִּטֵּל כַּמָּה גְּזֵרוֹת,{{רווח}}{{רווח}} אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: {{אקרוסטיכון|כָּ}}ל-יָמָיו אֲשֶׁר חָיָה,{{ש}}אוֹת הַקֶּשֶׁת לֹא נִהְיָה.{{ש}}כִּי הוּא אוֹת עוֹלָם הָיָה,{{רווח}}{{רווח}} אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: {{אקרוסטיכון|לְ}}כָל-יִשְׂרָאֵל הֵאִיר{{ש}}בְּסוֹד תּוֹרַת הַבָּהִיר,{{ש}}כְּאוֹר הַחַמָּה מַזְהִיר, {{רווח}}{{רווח}} אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: {{אקרוסטיכון|מָ}}קוֹם בָּחַר בִּשְׁמַיָא,{{ש}}עִם הַנָּבִיא אֲחִיָּה.{{ש}}זֶה מִבְּנֵי עֲלִיָּה, {{רווח}}{{רווח}} אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: {{אקרוסטיכון|נֶ}}חְמָד מְאֹד לְמַעְלָה,{{ש}}זָכָה לִיקָר וּגְדֻלָּה.{{ש}}כֶּתֶר עֶלְיוֹן לוֹ נִגְלָה, {{רווח}}{{רווח}} אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: {{אקרוסטיכון|סִ}}ינַי סִינַי לוֹ נִקְרָא,{{ש}}אֲרִי שֶׁבַּחֲבוּרָה.{{ש}}מִמֶּנּוּ תֵּצֵא תּוֹרָה, {{רווח}}{{רווח}} אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: {{אקרוסטיכון|עָ}}שָׂה שִׁבְעִים תִּקּוּנִים,{{ש}}יְקָרִים מִפְּנִינִים.{{ש}}בָּם תִּקֵּן הָעֶלְיוֹנִים.{{רווח}}{{רווח}} אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: {{אקרוסטיכון|פָּ}}תַח אֶת פִּיו בְּחָכְמָה,{{ש}}הוֹצִיא אוֹר תַּעֲלוּמָה,{{ש}}תִּקֵּן זָהֳרֵי חַמָּה, {{רווח}}{{רווח}} אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: {{אקרוסטיכון|צַ}}דִּיק יְסוֹד הָעוֹלָם,{{ש}}גִּלָּה מִדְרָשׁ הַנֶעְלָם.{{ש}}יָכוֹל לִפְטוֹר הָעוֹלָם, {{רווח}}{{רווח}} אֲדוֹנֵינוּ בַּר יוֹחָאי: {{אקרוסטיכון|ק}}וֹלוֹ זִמֵּר עָרִיצִים,{{ש}}וְהִכְרִית אֶת הַקּוֹצִים,{{ש}}וְהִצִּיל הַלְּחוּצִים, {{רווח}}{{רווח}} אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: {{אקרוסטיכון|רָ}}אָה פָּנָיו מְאִירִים,{{ש}}בְּשִׁבְתוֹ עִם חֲבֵרִים.{{ש}}עֵת גִּלָּה סוֹד נִסְתָּרִים, {{רווח}}{{רווח}} אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: {{אקרוסטיכון|שָׁ}}לוֹם רַב עַל מִשְׁכָּבוֹ,{{ש}}מַה-יָּפְיוֹ וּמַה-טּוּבוֹ.{{ש}}דּוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ,{{רווח}}{{רווח}} אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: {{אקרוסטיכון|תּ}}וֹרָתוֹ מָגֵן לָנוּ,{{ש}}הִיא מְאִירַת עֵינֵינוּ,{{ש}}הוּא יַמְלִיץ טוֹב עָלֵינוּ,{{רווח}}{{רווח}} אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: {{סוף}}<noinclude> ==צורה פשוטה== {{עם-ניקוד| '''וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי, רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר-יוֹחָאי:''' אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא, אַשְׁרֵי עַיִן רָאַתְהוּ, לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל פִּיהוּ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: בָּרוּךְ הוּא מִפִּי עֶלְיוֹן, קָדוֹשׁ הוּא מֵהֵרָיוֹן, מְאוֹר גָּלִיל הָעֶלְיוֹן, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: גִּבּוֹר וְאִישׁ מִלְחָמָה, בְּדַת תּוֹרָה תְּמִימָה, מָלֵא מַדָּע וְחָכְמָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: דָרַשׁ כָּל תַּעֲלוּמוֹת, בְּעֹז וְתַעֲצוּמוֹת, עָלָה מַעֲלוֹת רָמוֹת, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי: הוּחְבָּא בְּתוֹךְ מְעָרָה, מִפְּנֵי הַגְּזֵרָה, שָׁם לָמַד סִתְרֵי תוֹרָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי: וְשָׁם נִבְרָא מַעְיָן לוֹ, וְחָרוּב לְמַאֲכָלוֹ, מַה טוֹב חֶלְקוֹ וְחֶבְלוֹ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי: זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, דֵין רֵיכָא וּבַר רֵיכָא, זִכָּה רַבִּים וְזָכָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי: חִדֵּשׁ כַּמָּה הֲלָכוֹת, הֵם בַּמִּשְׁנָה עֲרוּכוֹת, זֶה הַמַּרְגִּיז מַמְלָכוֹת, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי: טִהֵר אֶת עִיר טְבֶרְיָה, עָשָׂה אוֹתָהּ נְקִיָּה, הוֹדוּ לוֹ מִשְּׁמַיָּא, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: יָדַע כָּל הַנִּסְתָּרוֹת, דְּבָרָיו עוֹשִׂים פֵּרוֹת. בִּטֵּל כַּמָּה גְּזֵרוֹת, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: כָּל-יָמָיו אֲשֶׁר חָיָה, אוֹת הַקֶּשֶׁת לֹא נִהְיָה. כִּי הוּא אוֹת עוֹלָם הָיָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: לְכָל-יִשְׂרָאֵל הֵאִיר בְּסוֹד תּוֹרַת הַבָּהִיר, כְּאוֹר הַחַמָּה מַזְהִיר, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: מָקוֹם בָּחַר בִּשְׁמַיָא, עִם הַנָּבִיא אֲחִיָּה. זֶה מִבְּנֵי עֲלִיָּה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: נֶחְמָד מְאֹד לְמַעְלָה, זָכָה לִיקָר וּגְדֻלָּה. כֶּתֶר עֶלְיוֹן לוֹ נִגְלָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: סִינַי סִינַי לוֹ נִקְרָא, אֲרִי שֶׁבַּחֲבוּרָה. מִמֶּנּוּ תֵּצֵא תּוֹרָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: עָשָׂה שִׁבְעִים תִּקּוּנִים, יְקָרִים מִפְּנִינִים. בָּם תִּקֵּן הָעֶלְיוֹנִים. אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: פָּתַח אֶת פִּיו בְּחָכְמָה, הוֹצִיא אוֹר תַּעֲלוּמָה, תִּקֵּן זָהֳרֵי חַמָּה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: צַדִּיק יְסוֹד הָעוֹלָם, גִּלָּה מִדְרָשׁ הַנֶעְלָם. יָכוֹל לִפְטוֹר הָעוֹלָם, אֲדוֹנֵינוּ בַּר יוֹחָאי. קוֹלוֹ זִמֵּר עָרִיצִים, וְהִכְרִית אֶת הַקּוֹצִים, וְהִצִּיל הַלְּחוּצִים, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: רָאָה פָּנָיו מְאִירִים, בְּשִׁבְתוֹ עִם חֲבֵרִים. עֵת גִּלָּה סוֹד נִסְתָּרִים, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: שָׁלוֹם רַב עַל מִשְׁכָּבוֹ, מַה-יָּפְיוֹ וּמַה-טּוּבוֹ. דּוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: תּוֹרָתוֹ מָגֵן לָנוּ, הִיא מְאִירַת עֵינֵינוּ, הוּא יַמְלִיץ טוֹב עָלֵינוּ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: }} ==קישורים חיצוניים== * {{מרחב}} [[קטגוריה:פיוטי ל"ג בעומר]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:יוסף חיים מבגדד]] [[קטגוריה:שירי קודש]] </noinclude> 64nnbf09hs1owlna0m6q8fazjxbyp4e 0 7521 3019338 1271882 2026-06-09T19:51:08Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:שירי קודש]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3019338 wikitext text/x-wiki <noinclude> לביאור מקוצר על מילות הזמר ראו – [[ביאור:הזמר בר יוחאי]]. מחבר: רבי {{דף ויקיפדיה|שמעון לביא}} <big>'''סימן: שמעון לביא'''</big> </noinclude> {{שיר מנוקד| בַּר יוֹחָאי - {{צמל|נִמְשַׁחְתָּ}}, אַשְׁרֶיךָ, {{צמל|שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶךָ|תהלים מה ח}}: {{אפור מוקטן|מלכות}} בַּר יוֹחַאי - {{צמל|{{אקרוסטיכון|שֶׁ}}מֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ|שמות ל כה}} נִמְשַׁחְתָּ מִמִּדַּת הַקֹּדֶשׁ, נָשָׂאתָ {{צמל|צִיץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ|שמות לט ל}} {{צמל|חָבוּשׁ עַל רֹאשְׁךָ - פְּאֵרֶךָ}} {{מקור|יחזקאל [[יחזקאל כד יז|כד יז]] ו[[יחזקאל מד יח|מד יח]]}}: {{אפור מוקטן|יסוד}} בַּר יוֹחָאי - {{אקרוסטיכון|מ}}וֹשַׁב טוֹב יָשַׁבְתָּ יוֹם נַסְתָּ, יוֹם אֲשֶׁר בָּרַחְתָּ, בִּמְעָרַת צוּרִים שֶׁעָמַדְתָּ שָׁם קָנִיתָ הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ: {{אפור מוקטן|נצח והוד}} בַּר יוֹחָאי - {{צמל|{{אקרוסטיכון|עֲ}}צֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים|שמות כו טו}} {{מקור|סוכה מה ב}} לִמּוּדֵי יְיָ הֵם לוֹמְדִים, אוֹר מֻפְלֶא אוֹר הַיְּקוֹד הֵם יוֹקְדִים, {{צמל|הֲלֹא הֵמָּה יוֹרוּךָ|איוב ח י}} מוֹרֶיךָ: {{אפור מוקטן|תפארת}} בַּר יוֹחָאי - {{אקרוסטיכון|וְ}}לִשְׂדֵה תַפּוּחִים עָלִיתָ לִלְקוֹט בּוֹ מֶרְקָחִים - סוֹד תּוֹרָה כְּצִיצִים וּפְרָחִים, נַעֲשֶׂה אָדָם נֶאֱמַר בַּעֲבוּרֶךָ: {{אפור מוקטן|גבורה}} בַּר יוֹחָאי - {{אקרוסטיכון|נֶ}}אֱזָרְתָּ בִּגְבוּרָה, וּבְמִלְחֶמֶת אֵשׁ דַּת - הַשַּׁעְרָה, וְ{{צמל|חֶרֶב הוֹצֵאתָ מִתַּעְרָהּ|יחזקאל כא י}} - שָׁלַפְתָּ נֶגֶד צוֹרְרֶיךָ: {{אפור מוקטן|חסד}} בַּר יוֹחָאי - {{אקרוסטיכון|לִ}}מְקוֹם אַבְנֵי שַׁיִשׁ הִגַּעְתָּ לִפְנֵי אַרְיֵה לַיִשׁ, גַּם {{צמל|גֻּלַּת כּוֹתֶרֶת עַל|מלכים א ז מא}} עַיִשׁ, תָּשׁוּרִי וּמִּי יְשׁוּרֶךָ: {{אפור מוקטן|בינה}} {{צמל|בַּר יוֹחָאי - {{אקרוסטיכון|בְּ}}קוֹדֶשׁ הַקֳדָשִׁים|זהר חלק ג רצו ב}} קַו יָרוֹק מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים, {{צמל|שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת סוֹד חֲמִישִׁים|ויקרא כג}} <small>(פסוקים טו-טז)</small> קָשַׁרְתָּ, קִשְׁרֵי שִׁי"ן קְשָׁרֶיךָ: {{אפור מוקטן|חכמה}} בַּר יוֹחָאי - {{אקרוסטיכון|י}}וֹ"ד חָכְמָה קְדוּמָה - הִשְׁקַפְתָּ לִכְבוֹדוֹ פְנִימָה, [לֵב] (שְׁלוֹשִׁים וּשְׁתַּיִם) נְתִיבוֹת רֵאשִׁית תְּרוּמָה. {{צמל|אַתְּ כְּרוּב, מִמְשַׁח|יחזקאל כח יד}} זִיו אוֹרֶךָ: {{אפור מוקטן|כתר}} בַּר יוֹחָאי - {{אקרוסטיכון|א}}וֹר מֻפְלֶא רוּם מַעְלָה יָרֵאתָ מִלְּהַבִּיט, כִּי רַב לָהּ תַּעֲלוּמָה, וְאַיִן קוֹרָא לָהּ. נַמְתָּ - {{צמל|עַיִן לֹא תְשׁוּרֶךָ}} {{מקור|לפי [[ישעיהו סד ג]]}}: בַּר יוֹחָאי - {{צמל|אַשְׁרֵי יוֹלַדְתֶּךָ, אַשְׁרֵי|חגיגה יד ב}} הָעָם הֵם לוֹמְדֵיךָ, וְאַשְׁרֵי הָעוֹמְדִים עַל סוֹדֶךָ - לְבוּשֵׁי {{צמל|חשֶׁן תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ|ויקרא ח ח}}: }}<noinclude> ==קישורים חיצוניים== * {{ויקיפדיה|בר יוחאי (פיוט)}} * [https://web.nli.org.il/sites/nlis/he/song/pages/song.aspx?SongID=42 על הפיוט, פירוש ולחנים מסורתיים], באתר '''הזמנה לפיוט''' [[קטגוריה:פיוטי ל"ג בעומר]] [[קטגוריה:שירת הבקשות]] [[קטגוריה:שירי קודש]] </noinclude> qez7no89iqsfspzof9hyu63eavi2s3w 0 7623 3019336 2952078 2026-06-09T19:50:16Z מו יו הו 37729 עיצוב 3019336 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''יהושע'''}} {{סי|יְ}}הִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵינוּ{{ש}} וְשַׁלְוָה בְּיִשְׂרָאֵל{{ש}} בְּסִּימָן טוֹב בֵּן בָּא לָנוּ{{ר1}} בְּיָמָיו יָבוֹא הַגּוֹאֵל {{סי|הַ}}יֶּלֶד יְהִי רַעֲנָן{{ש}} בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן{{ש}} וּבַתּוֹרָה (אָז) יִתְבּוֹנָן{{ר1}} יְאַלֵּף דָּת לְכָל שׁוֹאֵל {{סי|וּ}}מְקוֹרוֹ יְהִי בָּרוּךְ{{ש}} זְמַן חַיָּיו יְהִי אָרוּךְ{{ש}} וְשֻׁלְחָנוֹ יְהִי עָרוּךְ {{ר1}} וְזִבְחוֹ לֹא יִתְגָאֵל {{סי|שְׁ}}מוֹ יֵצֵא בְּכָל עֵבֶר{{ש}} אֲשֶׁר יִגְדַּל יְהִי גֶּבֶר{{ש}} וּלְיִרְאֵי אֵל יְהִי חָבֵר{{ר1}} יְהִי בְּדוֹרוֹ כִּשְׁמוּאֵל {{סי|עֲ}}דֵי זִקְנָה וְגַם שֵׂיבָה{{ש}} יְהִי דָּשֵׁן בְּכָל טוֹבָה{{ש}} וְשָׁלוֹם לוֹ וְרֹב אַהֲבָה{{ר1}} אָמֵן כֵּן יֹאמַר הָאֵל הַנִּמּוֹל בְּתוֹךְ עַמּוֹ{{ש}} יִחְיֶה לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ{{ש}} וְיִהְיֶה אֱלֹהָיו עִמּוֹ{{ר1}} וְגַם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל. [[קטגוריה:פיוטי ברית מילה]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:שירי קודש]] 6e1uutsrvrctt39zftcu6gub78kuxlf 14 29294 3019347 1424706 2026-06-09T21:28:52Z Nahum 68 3019347 wikitext text/x-wiki {{אין לבלבל עם|שמות כ ב|נוכחי=מבוסס על כתבי היד ההולכים ע"פ נוסח המסורה|אחר=מבוסס אף הוא עליהם. בחלוקה לפסוקים נחשבים "אנוכי" ו"ולא יהיה לך" (עד "על פני") פסוק אחד{{הערה|זאת ע"פ מסורת חז"ל שקבעו: "אנוכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום". להרחבה נוספת, ראו בספרו של הרב מרדכי ברויאר, "פרקי מועדות", הוצאת "חורב" ירושלים, פרק יז.}}}} {{דף של פסוק|שמות|כ|ג|שמות כ ב|שמות כ ד|22|20|3|02|20|2|שמות}} fp0yp4x1zlkz06ktg27ve0qqdvntvqw 14 29296 3019348 1424707 2026-06-09T21:34:25Z Nahum 68 3019348 wikitext text/x-wiki {{אין לבלבל עם|שמות כ ג|נוכחי=מבוסס על כתבי היד ההולכים ע"פ נוסח המסורה|אחר=מבוסס אף הוא עליהם. בחלוקה לפסוקים נחשבים "אנוכי" ו"ולא יהיה לך" (עד "על פני") פסוק אחד{{הערה|זאת ע"פ מסורת חז"ל שקבעו: "אנוכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום". להרחבה נוספת, ראו בספרו של הרב מרדכי ברויאר, "פרקי מועדות", הוצאת "חורב" ירושלים, פרק יז.}}}} {{דף של פסוק|שמות|כ|ד|שמות כ ג|שמות כ ה|22|20|4|02|20|2|שמות}} qrvy6n3rkjbp7zcfbtcghopz6a8x23t 14 29298 3019349 1424708 2026-06-09T21:35:15Z Nahum 68 3019349 wikitext text/x-wiki {{אין לבלבל עם|שמות כ ד|נוכחי=מבוסס על כתבי היד ההולכים ע"פ נוסח המסורה|אחר=מבוסס אף הוא עליהם. בחלוקה לפסוקים נחשבים "אנוכי" ו"ולא יהיה לך" (עד "על פני") פסוק אחד{{הערה|זאת ע"פ מסורת חז"ל שקבעו: "אנוכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום". להרחבה נוספת, ראו בספרו של הרב מרדכי ברויאר, "פרקי מועדות", הוצאת "חורב" ירושלים, פרק יז.}}}} {{דף של פסוק|שמות|כ|ה|שמות כ ד|שמות כ ו|22|20|5|02|20|2|שמות}} mp31btgne0ng7ofyrpwif9e16u91nsi 14 29300 3019350 1424709 2026-06-09T21:36:28Z Nahum 68 3019350 wikitext text/x-wiki {{אין לבלבל עם|שמות כ ה|נוכחי=מבוסס על כתבי היד ההולכים ע"פ נוסח המסורה|אחר=מבוסס אף הוא עליהם. בחלוקה לפסוקים נחשבים "אנוכי" ו"ולא יהיה לך" (עד "על פני") פסוק אחד{{הערה|זאת ע"פ מסורת חז"ל שקבעו: "אנוכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום". להרחבה נוספת, ראו בספרו של הרב מרדכי ברויאר, "פרקי מועדות", הוצאת "חורב" ירושלים, פרק יז.}}}} {{דף של פסוק|שמות|כ|ו|שמות כ ה|שמות כ ז|22|20|6|02|20|2|שמות}} 3tpx4dwos7lbjv2otgx92txqmwvy4fm 14 29302 3019352 1424710 2026-06-09T21:38:29Z Nahum 68 3019352 wikitext text/x-wiki {{אין לבלבל עם|שמות כ ו|נוכחי=מבוסס על כתבי היד ההולכים ע"פ נוסח המסורה|אחר=מבוסס אף הוא עליהם. בחלוקה לפסוקים נחשבים "אנוכי" ו"ולא יהיה לך" (עד "על פני") פסוק אחד{{הערה|זאת ע"פ מסורת חז"ל שקבעו: "אנוכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום". להרחבה נוספת, ראו בספרו של הרב מרדכי ברויאר, "פרקי מועדות", הוצאת "חורב" ירושלים, פרק יז.}}}} {{דף של פסוק|שמות|כ|ז|שמות כ ו|שמות כ ח|22|20|7|02|20|2|שמות}} 1ceoqf20cyjvh0zqzyg8hlnholmegdi 14 29304 3019354 1424711 2026-06-09T21:41:45Z Nahum 68 3019354 wikitext text/x-wiki {{אין לבלבל עם|שמות כ ז|נוכחי=מבוסס על כתבי היד ההולכים ע"פ נוסח המסורה|אחר=מבוסס אף הוא עליהם. בחלוקה לפסוקים נחשבים "אנוכי" ו"ולא יהיה לך" (עד "על פני") פסוק אחד{{הערה|זאת ע"פ מסורת חז"ל שקבעו: "אנוכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום". להרחבה נוספת, ראו בספרו של הרב מרדכי ברויאר, "פרקי מועדות", הוצאת "חורב" ירושלים, פרק יז.}}}} {{דף של פסוק|שמות|כ|ח|שמות כ ז|שמות כ ט|22|20|8|02|20|2|שמות}} 5vbnxvmoa18koex3wda6h2nd42053kl 14 29306 3019355 1424712 2026-06-09T21:55:44Z Nahum 68 3019355 wikitext text/x-wiki {{אין לבלבל עם|שמות כ ח|נוכחי=מבוסס על כתבי היד ההולכים ע"פ נוסח המסורה|אחר=מבוסס אף הוא עליהם. בחלוקה לפסוקים נחשבים "אנוכי" ו"ולא יהיה לך" (עד "על פני") פסוק אחד{{הערה|זאת ע"פ מסורת חז"ל שקבעו: "אנוכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום". להרחבה נוספת, ראו בספרו של הרב מרדכי ברויאר, "פרקי מועדות", הוצאת "חורב" ירושלים, פרק יז.}}}} {{דף של פסוק|שמות|כ|ט|שמות כ ח|שמות כ י|22|20|9|02|20|2|שמות}} qx2xtpgrrnv42u9unwbw5cpd1v6sni2 14 29308 3019356 1424713 2026-06-09T21:56:44Z Nahum 68 3019356 wikitext text/x-wiki {{אין לבלבל עם|שמות כ ט|נוכחי=מבוסס על כתבי היד ההולכים ע"פ נוסח המסורה|אחר=מבוסס אף הוא עליהם. בחלוקה לפסוקים נחשבים "אנוכי" ו"ולא יהיה לך" (עד "על פני") פסוק אחד{{הערה|זאת ע"פ מסורת חז"ל שקבעו: "אנוכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום". להרחבה נוספת, ראו בספרו של הרב מרדכי ברויאר, "פרקי מועדות", הוצאת "חורב" ירושלים, פרק יז.}}}} {{דף של פסוק|שמות|כ|י|שמות כ ט|שמות כ יא|22|20|10|02|20|2|שמות}} 1clybv5xb38s3jihhsubxs7dildffzp 14 29310 3019357 1424714 2026-06-09T21:57:33Z Nahum 68 3019357 wikitext text/x-wiki {{אין לבלבל עם|שמות כ י|נוכחי=מבוסס על כתבי היד ההולכים ע"פ נוסח המסורה|אחר=מבוסס אף הוא עליהם. בחלוקה לפסוקים נחשבים "אנוכי" ו"ולא יהיה לך" (עד "על פני") פסוק אחד{{הערה|זאת ע"פ מסורת חז"ל שקבעו: "אנוכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום". להרחבה נוספת, ראו בספרו של הרב מרדכי ברויאר, "פרקי מועדות", הוצאת "חורב" ירושלים, פרק יז.}}}} {{דף של פסוק|שמות|כ|יא|שמות כ י|שמות כ יב|22|20|11|02|20|2|שמות}} be5txtsv9oowtjl21j7tg8evwonhw0l 14 29312 3019360 1424718 2026-06-09T21:58:45Z Nahum 68 3019360 wikitext text/x-wiki {{אין לבלבל עם|שמות כ יב|נוכחי=מבוסס על כתבי היד ההולכים ע"פ נוסח המסורה|אחר=מבוסס אף הוא עליהם. בחלוקה לפסוקים נחשבים "אנוכי" ו"ולא יהיה לך" (עד "על פני") פסוק אחד{{הערה|זאת ע"פ מסורת חז"ל שקבעו: "אנוכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום". להרחבה נוספת, ראו בספרו של הרב מרדכי ברויאר, "פרקי מועדות", הוצאת "חורב" ירושלים, פרק יז.}}}} {{דף של פסוק|שמות|כ|יג|שמות כ יב|שמות כ יד|22|20|13|02|20|2|שמות}} rmst1ky5uj24bji77umdyjl0kh2cv9h 14 29314 3019362 2864949 2026-06-09T22:38:52Z Nahum 68 3019362 wikitext text/x-wiki {{אין לבלבל עם|שמות כ יג|נוכחי=מבוסס על כתבי היד ההולכים ע"פ נוסח המסורה|אחר=מבוסס אף הוא עליהם. בחלוקה לפסוקים נחשבים "אנוכי" ו"ולא יהיה לך" (עד "על פני") פסוק אחד{{הערה|זאת ע"פ מסורת חז"ל שקבעו: "אנוכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום". להרחבה נוספת, ראו בספרו של הרב מרדכי ברויאר, "פרקי מועדות", הוצאת "חורב" ירושלים, פרק יז.}}}} {{דף של פסוק|שמות|כ|יד|שמות כ יג|שמות כ טו|22|20|14|02|20|2|שמות}} nx4nw82bf0qjgadvdl4henzhda7zsmr 3019363 3019362 2026-06-09T22:39:35Z Nahum 68 הסיר את ההגנה מהדף "[[קטגוריה:שמות כ יד]]": אופטימיות 3019362 wikitext text/x-wiki {{אין לבלבל עם|שמות כ יג|נוכחי=מבוסס על כתבי היד ההולכים ע"פ נוסח המסורה|אחר=מבוסס אף הוא עליהם. בחלוקה לפסוקים נחשבים "אנוכי" ו"ולא יהיה לך" (עד "על פני") פסוק אחד{{הערה|זאת ע"פ מסורת חז"ל שקבעו: "אנוכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום". להרחבה נוספת, ראו בספרו של הרב מרדכי ברויאר, "פרקי מועדות", הוצאת "חורב" ירושלים, פרק יז.}}}} {{דף של פסוק|שמות|כ|יד|שמות כ יג|שמות כ טו|22|20|14|02|20|2|שמות}} nx4nw82bf0qjgadvdl4henzhda7zsmr 14 29316 3019364 1424720 2026-06-09T22:40:13Z Nahum 68 3019364 wikitext text/x-wiki {{אין לבלבל עם|שמות כ יד|נוכחי=מבוסס על כתבי היד ההולכים ע"פ נוסח המסורה|אחר=מבוסס אף הוא עליהם. בחלוקה לפסוקים נחשבים "אנוכי" ו"ולא יהיה לך" (עד "על פני") פסוק אחד{{הערה|זאת ע"פ מסורת חז"ל שקבעו: "אנוכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום". להרחבה נוספת, ראו בספרו של הרב מרדכי ברויאר, "פרקי מועדות", הוצאת "חורב" ירושלים, פרק יז.}}}} {{דף של פסוק|שמות|כ|טו|שמות כ יד|שמות כ טז|22|20|15|02|20|2|שמות}} 0w2y7lxqeveivh2f2ix4pgu97gyp1vd 14 29318 3019365 1424721 2026-06-09T22:40:49Z Nahum 68 3019365 wikitext text/x-wiki {{אין לבלבל עם|שמות כ טו|נוכחי=מבוסס על כתבי היד ההולכים ע"פ נוסח המסורה|אחר=מבוסס אף הוא עליהם. בחלוקה לפסוקים נחשבים "אנוכי" ו"ולא יהיה לך" (עד "על פני") פסוק אחד{{הערה|זאת ע"פ מסורת חז"ל שקבעו: "אנוכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום". להרחבה נוספת, ראו בספרו של הרב מרדכי ברויאר, "פרקי מועדות", הוצאת "חורב" ירושלים, פרק יז.}}}} {{דף של פסוק|שמות|כ|טז|שמות כ טו|שמות כ יז|22|20|16|02|20|2|שמות}} qqxn06uf1rlmp3f4fo12d4ca2n877rx 14 29320 3019366 1424722 2026-06-09T22:41:45Z Nahum 68 3019366 wikitext text/x-wiki {{אין לבלבל עם|שמות כ טז|נוכחי=מבוסס על כתבי היד ההולכים ע"פ נוסח המסורה|אחר=מבוסס אף הוא עליהם. בחלוקה לפסוקים נחשבים "אנוכי" ו"ולא יהיה לך" (עד "על פני") פסוק אחד{{הערה|זאת ע"פ מסורת חז"ל שקבעו: "אנוכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום". להרחבה נוספת, ראו בספרו של הרב מרדכי ברויאר, "פרקי מועדות", הוצאת "חורב" ירושלים, פרק יז.}}}} {{דף של פסוק|שמות|כ|יז|שמות כ טז|שמות כ יח|22|20|17|02|20|2|שמות}} 0gqr9zht7mvdfug2i1n9f24tfw6ho7n 14 29322 3019367 1424723 2026-06-09T22:42:25Z Nahum 68 3019367 wikitext text/x-wiki {{אין לבלבל עם|שמות כ יז|נוכחי=מבוסס על כתבי היד ההולכים ע"פ נוסח המסורה|אחר=מבוסס אף הוא עליהם. בחלוקה לפסוקים נחשבים "אנוכי" ו"ולא יהיה לך" (עד "על פני") פסוק אחד{{הערה|זאת ע"פ מסורת חז"ל שקבעו: "אנוכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום". להרחבה נוספת, ראו בספרו של הרב מרדכי ברויאר, "פרקי מועדות", הוצאת "חורב" ירושלים, פרק יז.}}}} {{דף של פסוק|שמות|כ|יח|שמות כ יז|שמות כ יט|22|20|18|02|20|2|שמות}} eby8urlkep0fkpxg3vtuxsib4u2v9ju 14 29324 3019368 1424724 2026-06-09T22:42:55Z Nahum 68 3019368 wikitext text/x-wiki {{אין לבלבל עם|שמות כ יח|נוכחי=מבוסס על כתבי היד ההולכים ע"פ נוסח המסורה|אחר=מבוסס אף הוא עליהם. בחלוקה לפסוקים נחשבים "אנוכי" ו"ולא יהיה לך" (עד "על פני") פסוק אחד{{הערה|זאת ע"פ מסורת חז"ל שקבעו: "אנוכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום". להרחבה נוספת, ראו בספרו של הרב מרדכי ברויאר, "פרקי מועדות", הוצאת "חורב" ירושלים, פרק יז.}}}} {{דף של פסוק|שמות|כ|יט|שמות כ יח|שמות כ כ|22|20|19|02|20|2|שמות}} sgsy0k0yp8i2cjmwm77a5s489iyjp0f 14 29326 3019369 1424725 2026-06-09T22:43:29Z Nahum 68 3019369 wikitext text/x-wiki {{אין לבלבל עם|שמות כ יט|נוכחי=מבוסס על כתבי היד ההולכים ע"פ נוסח המסורה|אחר=מבוסס אף הוא עליהם. בחלוקה לפסוקים נחשבים "אנוכי" ו"ולא יהיה לך" (עד "על פני") פסוק אחד{{הערה|זאת ע"פ מסורת חז"ל שקבעו: "אנוכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום". להרחבה נוספת, ראו בספרו של הרב מרדכי ברויאר, "פרקי מועדות", הוצאת "חורב" ירושלים, פרק יז.}}}} {{דף של פסוק|שמות|כ|כ|שמות כ יט|שמות כ כא|22|20|20|02|20|2|שמות}} 6d3no4kp70ungn2hsu9ioi8t4mghs4z 14 29328 3019370 1424727 2026-06-09T22:46:32Z Nahum 68 3019370 wikitext text/x-wiki {{אין לבלבל עם|שמות כ כ|נוכחי=מבוסס על כתבי היד ההולכים ע"פ נוסח המסורה|אחר=מבוסס אף הוא עליהם. בחלוקה לפסוקים נחשבים "אנוכי" ו"ולא יהיה לך" (עד "על פני") פסוק אחד{{הערה|זאת ע"פ מסורת חז"ל שקבעו: "אנוכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום". להרחבה נוספת, ראו בספרו של הרב מרדכי ברויאר, "פרקי מועדות", הוצאת "חורב" ירושלים, פרק יז.}}}} {{דף של פסוק|שמות|כ|כא|שמות כ כ|שמות כ כב|22|20|21|02|20|2|שמות}} e6mehmu0s7v8p4zxmhgrbh9bedw3gsw 14 29330 3019371 1424728 2026-06-09T22:47:19Z Nahum 68 3019371 wikitext text/x-wiki {{אין לבלבל עם|שמות כ כא|נוכחי=מבוסס על כתבי היד ההולכים ע"פ נוסח המסורה|אחר=מבוסס אף הוא עליהם. בחלוקה לפסוקים נחשבים "אנוכי" ו"ולא יהיה לך" (עד "על פני") פסוק אחד{{הערה|זאת ע"פ מסורת חז"ל שקבעו: "אנוכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום". להרחבה נוספת, ראו בספרו של הרב מרדכי ברויאר, "פרקי מועדות", הוצאת "חורב" ירושלים, פרק יז.}}}} {{דף של פסוק|שמות|כ|כב|שמות כ כא|שמות כא א|22|20|22|02|20|2|שמות}} nhf2vsvjoxe7u3ws622jfpynkd7vrvc 14 65480 3019359 1424716 2026-06-09T21:58:11Z Nahum 68 3019359 wikitext text/x-wiki {{אין לבלבל עם|שמות כ יא|נוכחי=מבוסס על כתבי היד ההולכים ע"פ נוסח המסורה|אחר=מבוסס אף הוא עליהם. בחלוקה לפסוקים נחשבים "אנוכי" ו"ולא יהיה לך" (עד "על פני") פסוק אחד{{הערה|זאת ע"פ מסורת חז"ל שקבעו: "אנוכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום". להרחבה נוספת, ראו בספרו של הרב מרדכי ברויאר, "פרקי מועדות", הוצאת "חורב" ירושלים, פרק יז.}}}} {{דף של פסוק|שמות|כ|יב|שמות כ יא|שמות כ יג|22|20|12|02|20|2|שמות}} n2ra4fyladbvkb4ucqmi6rcdcohl9se 0 163999 3019393 2869980 2026-06-10T09:42:32Z Motimn1 43943 3019393 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ה|יט|כ|כא}} {{צתב|רק שפתיה נעות, מכאן למתפלל צריך שיחתוך בשפתיו. וקולה לא ישמע, מכאן למתפלל שלא ישמיע קולו בתפילתו|ברכות|לא|א}}. תכלית התפילה היא התגברות השלימות הפנימית בהתחזקות הנפש הרוחנית ע"י התקרבותה לציור האמיתי האפשרי לה בהכרת יוצרה והבנת יחשה לריבון כל העולמים. והנה יסוד הדעת הוא להבין שאם שתכלית השלימות הוא השכל וההכרה האמיתית, אבל א"א שיבא לתכלית הנשגבה הזו כ"א כשישתמש עם כל כוחותיו וכשרונותיו לזה, דהיינו שישתמש בהרגש במקום שצריך הרגש, וישתמש בפעולות במקום שצריך פעולות שע"י ישתלם השכל ותתברר ההכרה ותביאהו התפילה לשלימות תכליתה. ע"כ צריך שיחתוך בשפתיו, להורות שיבא לו שלימות המדעית ע"י פעולותיו הגופניות הצריכות להשתלמות הציור. ולהורות שראוי לבקש השלימות האמיתית ביחוד בנפשו הפנימית דהיינו עומק ההכרה השכלית, לא בדברים החיצונים לבדם שהם רק סיבות מביאות אל התכלית. ע"כ לא ישמיע קולו בתפילתו, להודיע שתשאר פעולת התפילה בפנימיות נפשו לו לבדו, ומזה יבא לברר לו עבודת ד' אמתית בלא שום רצון של התפארות והזדיינות אצל בנ"א, רק לד' לבדו שהוא חוקר לב ובוחן כליות. ויען שמהדעה האמיתית הזאת שתכלית השלימות היא השלימות הפנימית, אם לא תובן כראוי תצא מזה תקלה לזילזול המעשים החיצונים, ובאמת רק על ידם ובעזרתם תבא השלימות המדעית האמיתית, ע"כ יחד עם איסור השמעת הקול יבא החיוב המעשי על חיתוך השפתים, שהיא דוקא פעולה מעשית יוצאת מן הכח אל הפועל. {{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ה|יט|כ|כא}} <noinclude> [[קטגוריה:עין איה|ברכות ה כ]]</noinclude> 58suqs8mn90qlizlq1pbyzecrosysvh 106 172237 3019295 2992577 2026-06-09T12:49:37Z Ahituvrs 4152 /* חטיבה III: טטראדרמות - רביעיות */ 3019295 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> {{ביאור:תוכן למשנה אבות|ה}} ==פרק המספרים – כולו סתם משנה== ===חטיבה I: המספר 10 - הצדיקים והרשעים בהסטוריה התנכ"ית=== {{עוגן|משנה א}}<קטע התחלה=א/> (א) {{ב|בעשרה מאמרות|"ויאמר... ויהי... ויאמר... ויהי..." וכו'}} נברא העולם! :ומה {{ב|תלמוד לומר|לשם מה נכתב כל פירוט בריאת העולם?}}? והלא - {{ב|במאמר אחד יכול להבראות|היה יכול להיות כתוב "ויאמר ה': יהי עולם! ויהי עולם".}}?! {{הע-שמאל|העולם נברא למען הצדיקים, ולכן הוקדשו לו עשרה מאמרות. המשנה מדגישה את מקומו המרכזי של האדם בעולם: העולם לא נברא למען ה' אלא למען האדם.}} :אלא: ::להפרע מן הרשעים - {{ב|שמאבדין את העולם|שהורסים את העולם במעשיהם הרעים, כגון שמזהמים את המים שברא ה' במאמר, או הורסים את הצומח שברא ה' במאמר אחר}} שנברא בעשרה מאמרות, ::ולִתֵּן שכר טוב לצדיקים - שֶמְּקַיְמִין את העולם שנברא בעשרה מאמרות! <קטע סוף=א/> {{מגירה|בעשרה מאמרות נברא העולם|([[ביאור:בראשית א|תחילת פרשת בראשית]]) <big>'''בְּ'''</big>רֵאשִׁית בָּרָא אֱ' אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם, וְרוּחַ אֱ' מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם. '''(א) וַיֹּאמֶר''' אֱ': "יְהִי אוֹר!" - וַיְהִי אוֹר! וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, וַיַּבְדֵּל אֱ' בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. וַיִּקְרָא אֱ' לָאוֹר "יוֹם" וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא "לָיְלָה", וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד. {פ} <br /> '''(ב) וַיֹּאמֶר''' אֱ': "יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם!". וַיַּעַשׂ אֱ' אֶת הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ - וַיְהִי כֵן. וַיִּקְרָא אֱ' לָרָקִיעַ "שָׁמָיִם". וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי. {פ}<br /> '''(ג) וַיֹּאמֶר''' אֱ': "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד - וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה!". וַיְהִי כֵן! וַיִּקְרָא אֱ' לַיַּבָּשָׁה "אֶרֶץ" וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא "יַמִּים", וַיַּרְא אֱ' כִּי טוֹב.<br /> '''(ד) וַיֹּאמֶר''' אֱ': "תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא: עֵשֶׂב - מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ פְּרִי - עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ, עַל הָאָרֶץ!" - וַיְהִי כֵן! וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא: עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ, וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ. וַיַּרְא אֱ' כִּי טוֹב. וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי. {פ}<br /> '''(ה) וַיֹּאמֶר''' אֱ': "יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם - לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה. וְהָיוּ - לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים! וְהָיוּ - לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ!" - וַיְהִי כֵן! וַיַּעַשׂ אֱ' אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים: אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל - לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם, וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן - לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה, וְאֵת הַכּוֹכָבִים. וַיִּתֵּן אֹתָם אֱ' בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם - לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ, וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. וַיַּרְא אֱ' כִּי טוֹב. וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי. {פ}<br /> '''(ו) וַיֹּאמֶר''' אֱ': "יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה, וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ - עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם!" וַיִּבְרָא אֱ' אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים, וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת - אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם, וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ. וַיַּרְא אֱ' כִּי טוֹב: וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱ' לֵאמֹר: "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם בַּיַּמִּים! וְהָעוֹף - יִרֶב בָּאָרֶץ!". וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי. {פ}<br /> '''(ז) וַיֹּאמֶר''' אֱ': "תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ: בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ, וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ!" - וַיְהִי כֵן! כה וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ, וְאֶת הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, וְאֵת כָּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אֱ' כִּי טוֹב.<br /> '''(ח) וַיֹּאמֶר''' אֱ': "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ, וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ!" וַיִּבְרָא אֱ' אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱ' בָּרָא אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם! <br /> וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱ' '''(ט) וַיֹּאמֶר''' לָהֶם אֱ: "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ! וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ!" <br /> '''(י) וַיֹּאמֶר''' אֱלֹהִים: "הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע - אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע - לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה! - וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ, וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם, וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה - אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה!" - וַיְהִי כֵן! וַיַּרְא אֱ' אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד! וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי.}} {{עוגן|משנה ב}}<קטע התחלה=ב/> (ב) עשרה דורות - מאדם ועד נח: ::להודיע כמה ארך אפים לפניו! ::שכל הדורות היו מכעיסין ובאין - {{ב|עד שהביא|כלומר לא העניש מיד, אלא נתן להם הזדמנות במשך עשרה דורות}} עליהם את מי המבול. {{מגירה|עשרה דורות מאדם עד נח|[[בראשית ה]]: זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם, בְּיוֹם בְּרֹא אֱ' אָדָם, בִּדְמוּת אֱ' עָשָׂה אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם, וַיְבָרֶךְ אֹתָם, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם 'אָדָם' בְּיוֹם הִבָּרְאָם. <br /> וַיְחִי '''(א) אָדָם''' שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ '''(ב) שֵׁת'''... וַיְחִי שֵׁת חָמֵשׁ שָׁנִים וּמְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת '''(ג) אֱנוֹשׁ'''. ...{ס} וַיְחִי אֱנוֹשׁ תִּשְׁעִים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת '''(ד) קֵינָן'''... וַיְחִי קֵינָן שִׁבְעִים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת '''(ה) מַהֲלַלְאֵל'''... וַיְחִי מַהֲלַלְאֵל חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁשִּׁים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת '''(ו) יָרֶד'''... וַיְחִי יֶרֶד שְׁתַּיִם וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת '''(ז) חֲנוֹךְ'''... וַיְחִי חֲנוֹךְ חָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת '''(ח) מְתוּשָׁלַח'''. וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱ' אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת מְתוּשֶׁלַח שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת. ...וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱ', וְאֵינֶנּוּ כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱ'. {ס} וַיְחִי מְתוּשֶׁלַח שֶׁבַע וּשְׁמֹנִים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת '''(ט) לָמֶךְ'''... וַיְחִי לֶמֶךְ שְׁתַּיִם וּשְׁמֹנִים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בֵּן. וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ 'נֹחַ' לֵאמֹר: "זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה'"...}} {{הע-שמאל|כלומר למרות שהכעיסו שוב, לא נענשו וקיבלו הזדמנות לשוב. ובהגיע אברהם, קיבל את השכר (שכן עוונות הופכים לזכויות, אם החוטא חוזר בתשובה) כאילו קיים את המצוות של כל עשרת הדורות. ניתן גם לפרש שכמות הטובה נתונה מראש לכל דור, אבל הרשעים אינם זוכים לה וממילא ככל שאנשי הדור רשעים - נשארת יותר טובה לצדיקים שבדור. ויש מפרשים: "שכר כולם" בלשון נקיה, והכוונה שאברהם סבל עשרה נסיונות כעונש עבור עשרת הדורות, ובכך מנע מבול נוסף. פירוש זה מציג את תחילת הפרק כניגוד בין צדיקים לרשעים: בזכות אלו נברא העולם, ואלו כמעט והחריבו אותו. הניגוד הזה יחזור בסוף הפרק (משנה יח לקמן). ופירוש רביעי: אברהם מנע את החורבן שהיה אמור להתרחש, ועל כך מגיע לו שכר מכל בני דורו, ולאו דווקא משמים. והשוו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/כז|ספרי זוטא לבמדבר כז א:]] "כל אדם כשר שעומד בתוך דור רשע - זכה ליטול שכר כולו: נח עמד בדור המבול - זכה ליטול שכר כולו. אברהם עמד בדור הפלגה - זכה ליטול שכר כולו. לוט עמד בדור סדום - זכה ליטול שכר כולו." וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שיב|ספרי דברים שיב,]] שיעקב קבל את שכרם של אברהם ויצחק.}} :עשרה דורות מנח ועד אברהם: ::להודיע כמה ארך אפים לפניו! ::שכל הדורות היו מכעיסין ובאין - עד שבא אברהם וקבל [עליו] {{ב|שכר כלם|ראו בהערה}}! <קטע סוף=ב/> {{עוגן|משנה ג}}<קטע התחלה=ג/> (ג) עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו השלום - ועמד בכלם! :{{ב|להודיע|התורה מראה לנו דרך ריבוי הפרטים על נסיונותיו של אברהם}} {{ב|כמה חבתו|כמה אהב אותו הקב"ה. ויש מפרשים: כמה אהב אברהם את הקב"ה}} של אברהם אבינו עליו השלום! <קטע סוף=ג/> {{עוגן|משנה ד}}<קטע התחלה=ד/> {{הע-שמאל|בעניין הניסים והמכות על הים השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ד|למכילתא ויהי ד]] ופרשה ו, המצוטטת בהגדה של פסח. וראו דרשת ר' יהודה [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה א|בספרי דברים א.]] לא רק שלא הודו לקב"ה על עשרת הניסים אלא עוד ניסו אותו בעשרה נסיונות. בכך הפכו על פניה את זכותו של אברהם שעמד בעשרה נסיונות. משחק מילים נס-נסיון; אבל השוו דברי ר' אליעזר [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פתיחתא|במכילתא, פתיחה לויהי,]] שהקב"ה הוא שניסה את ישראל במדבר והקשה עליהם.}} (ד) עשרה נסים נעשו לאבותינו '''במצרים''' - ועשרה '''על הים''' [עשר מכות הביא הקדוש ברוך הוא על המצריים במצרים ועשר על הים]. עשרה נסיונות נסו אבותינו את המקום ברוך הוא במדבר, שנאמר ([[במדבר יד כב]]): "וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי": <קטע סוף=ד/> {{עוגן|משנה ה}}<קטע התחלה=ה/> (ה) עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש: {{הע-שמאל|בית המקדש כמערכת ניסים קבועה, בניגוד למצרים, שם היו הניסים זמניים. לגבי בשר הקודש ראו [[ויקרא רבה ג ה]], שאכן הסריח. לגבי הכהן הגדול עיינו [[ביאור:משנה יומא פרק א#משנה ד|יומא א, ד ז.]] היו מי שדאגו שלא יראה קרי, וראו [[ירושלמי יומא א א]], שאכן ראה קרי, וראו [[ירושלמי יומא א ד|שם הלכה ד,]] שר' יוסי בר' בון מעמיד את המשנה במקדש ראשון. לגבי "משתחווים רווחים" השוו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ד#טו|תוספתא פסחים ד, טו,]] שם מסופר על "פסח מעוכים".}} * (א) לא הפילה אשה מריח בשר הקדש, * (ב) ולא הסריח בשר הקדש מעולם, * (ג) ולא נראה זבוב בבית המטבחים, * (ד) ולא ארע {{ב|קרי|מלשון "מקרה" - יציאת זרע תוך שינה, הגורם לטומאתו במהלך יום אחד}} לכהן גדול ביום הכפורים, * (ה) ולא כִּבּוּ גשמים - אש של {{ב|עצי המערכה|העצים הנשרפים על גבי המזבח החיצון והגדול שבבית המקדש}}, * (ו) ולא נצחה הרוח את {{ב|עמוד העשן|המיתמר כמו עמוד מעל המזבח}}, * (ז) ולא נמצא פסול {{ב|בעמר|קרבן העומר המוקרב ביום ראשון של פסח}} {{ב|ובשתי הלחם|של חג השבועות}} ובלחם הפנים, * (ח) עומדים צפופים - {{ב|ומשתחוים רוחים|כלומר שהמתפללים אינם חשים בדוחק בשעה שמשתחווים ארצה, למרות שבעמדם חשו בצפיפות}}, * (ט) ולא הזיק נחש ועקרב בירושלים מעולם, * (י) ולא אמר אדם לחברו {{ב|צר לי המקום|צפוף לי ולכן אני מעדיף לשוב לביתי}} {{ב|שאלין בירושלים|שאשאר לנוח ולישון}} <קטע סוף=ה/> {{עוגן|משנה ו}}<קטע התחלה=ו/> (ו) עשרה דברים נבראו {{ב|בערב שבת|לקראת סוף ששת ימי בראשית}} {{ב|בין השמשות|לקראת ערב, מקור הביטוי בהשתקפות כפולה של השמש לקראת שקיעתה בעת שמעונן}}, ואלו הן: :(א) {{ב|פי הארץ|הארץ אוכלת את מה שעליה ברעידות אדמה: "ותפתח הארץ את פיה, ותבלעם חיים"}} ([[במדבר טז לב]]), (ב) {{ב|ופי הבאר|של יעקב אבינו (והנה שלשה עדרי צאן רובצים עליה והאבן גדולה על פי הבאר)}} ([[במדבר כא טז]]), (ג) {{ב|ופי האתון|אתונו של בלעם דיברה אתו: (ויפתח ה' את פי האתון). הפה שלה נברא לפניה...}} ([[במדבר כב כח]]), {{הע-שמאל|המדובר על ארועים ניסיים המופיעים בתנ"ך, והמשנה טוענת שאינם ניסים אלא חוקי טבע חד פעמיים, שנבראו בששת הימים ולא אחרי כן. והשוו לרשימות שונות במקצת [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ה|במכילתא ויסע ה]] [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנה|ובספרי דברים שנה.]] לעניין השמיר ראו בפנים, שמדובר בסלע קשה; אבל השוו [[ביאור:תוספתא/סוטה/טו|תוספתא סוטה טו, א,]] שמדובר בסוג של תולעת, וראו בביאור שם מקורות נוספים.}} :(ד) {{ב|והקשת|הקשת לאחר המבול, בה הבטיח ה' לנח: "והיה בענני ענן... ונראתה הקשת בענן"}} ([[בראשית ט יג]]), :(ה) {{ב|והמן|מאכל פלאי שירד לבני ישראל במדבר}} ([[שמות טז טו]]), (ו) {{ב|והמטה|מטהו של משה רבנו בו בקע את הים ("ואתה, הרם את מטך ונטה את ידך על הים, ובקעהו")}} ([[שמות ד יז]]), :(ז) {{ב|והשמיר|אבן בעלת קשיות גבוהה - שאיתה סותתו אבני המקדש ולוחות הברית, ויש אומרים שמדובר בתולעת ניסית הבוקעת את האבנים, ואף הלוחות נחתכו באמצעותה.}} ([[יחזקאל ג ט]]), (ח) {{ב|והכתב|שראה בלשאצר: ודנה כתבא די רשים: מנא מנא תקל ופרסין}} ([[דניאל ה כה]]), (ט) {{ב|והמכתב (י) והלוחות|אותיות פורחות באויר (קבלת הלוחות בפר' כי תשא: "והלוחות מעשה א' המה, והמכתב מכתב א' חרות על הלוחות)}} ([[שמות לב טז]]) :ויש אומרים: :אף {{ב|המזיקין|מחלות שאינן מדבקות, או שדים}}, {{ב|וקבורתו של משה|שלא נודעה והיתה פלאית}} ([[דברים לד ו]]), {{ב|ואֵילוֹ|האיל שהחליף את יצחק בעקידה}} של אברהם אבינו ([[בראשית כב יג]]). ויש אומרים, אף {{ב|צבת - בצבת עשויה|הצבת הראשונה. כי ברזל אפשר להחזיק ולייצר רק בעזרת צבת ברזל. אם כן הצבת הראשונה היתה מוכרחה להיות מוחזקת בצבת קודמת. מרעיון זה נגזרה המילה synapse ביוונית.}} ([[ביאור:תוספתא/ערובין/ח#טז|תוספתא ערובין ח, טז]]): <קטע סוף=ו/> ===חטיבה II: שביעיות=== {{עוגן|משנה ז}}<קטע התחלה=ז/> (ז) שבעה דברים בגלם, ושבעה בחכם: {{הע-שמאל|"גולם" הוא אדם שאינו גמור, כמו גוש חומר שעדיין אינו כלי המכונה "גולם", ועליו להשלים את עצמו. אין מדובר בטיפש, שבו נעסוק בהמשך הפרק. המאפיינים של הגולם דומים להפרעת קשב וריכוז. ראו [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/ז#ה|תוספתא סנהדרין ז, ה]] להדגמת הדברים.}} :'''חכם''': :(א) אינו מדבר בפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה ובמנין, :(ב) ואינו נכנס לתוך דברי חברו, :(ג) ואינו נבהל להשיב, :(ד) שואל כענין ומשיב כהלכה, :(ה) ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, :(ו) ועל מה שלא שמע, אומר לא שמעתי, :(ז) ומודה על האמת. :{{ב|וחלופיהן|מי שאינו גולם יכול לחשב מהן חלופיהן}} בגלם: <קטע סוף=ז/> {{עוגן|משנה ח}}<קטע התחלה=ח/> {{הע-שמאל|השוו להסבר ליקויי המאורות [[ביאור:תוספתא/סוכה/ב#ה|בתוספתא סוכה ב, ה,]]}} (ח) שבעה {{ב|מיני פרעניות|סוגים של בעיות וצרות}} באין לעולם - על שבעה {{ב|גופי עברה|סוגים של עבירות}}: :מקצתן {{ב|מעשרין|נותנים מתנות לכהן וללוי}} ומקצתן אינן מעשרין: ::'''רעב 'של בצורת'''' באה: מקצתן - רעבים, ומקצתן - שבעים. :{{ב|גמרו|החליטו}} שלא לעשר: '''רעב 'של מהומה ושל בצורת'''' באה. :{{ב|ושלא לטול את החלה|החליטו של להפריש 'חלה' מהבצק של הלחם}}: '''רעב של 'כליה'''' באה. :{{ב|'''דבר'''|מחלה הפוגעת באדם ובבהמה (בעיקר כבשים ועזים)}} - בא לעולם: על {{ב|מיתות האמורות בתורה|עבירות שענשם עונש מוות לפי התורה}} {{ב|שלא נמסרו|אבל אי אפשר היה לבצע את גזר הדין}} לבית דין, ועל {{ב|פירות שביעית|מי שאכל או מכר פירות משנת שמיטה שלא כדין}}. :{{ב|'''חרב'''|כינוי למצב מלחמה או לרצח}} באה לעולם: {{הע-שמאל|המשנה מערבבת, כנראה בכוונה, בין חטאים מהתורה - כגון מיתות שלא נמסרו לבית דין - לבין חטאים על דברי חכמים, כגון סוחרי פירות שביעית. לגבי המורים בתורה שלא כהלכה, ראו לעיל [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה יא|ג, יא:]] מדובר ביצירת פירושים לתורה שבכתב בניגוד לתורה שבעל פה. אמנם במשנה עצמה יש מחלוקות, ומי שנאמן לאחת הדעות שם כמובן אינו מביא חרב. נראה שמדובר בעיקר במי שמתנגדים להלכה בכלל, כמושג מחייב, כגון הנוצרים מבית מדרשו של פאולוס}} ::{{ב|על ענוי הדין|משיכת הזמן או תהליכים שאינם ראויים - כמו צעקות על המתדיינים}}, ::ועל {{ב|עוות הדין|הוצאת פסקי דין 'עקומים'}}, ::ועל המורים בתורה שלא כהלכה. <קטע סוף=ח/> {{עוגן|משנה ט}}<קטע התחלה=ט/> (ט) <small>''למעשה המשך המשנה הקודמת''</small> {{הע-שמאל|לגבי חילול השם השוו [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה ד|לעיל ד, ד.]] לעניין הגלות על ע"ז ראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יז#פיסקה קמח|ספרי דברים קמח.]]}} ::'''חיה רעה''' באה לעולם: על שבועת שוא, ועל חילול השם. ::'''גלות''' באה לעולם: ::* על עובדי עבודה זרה, ועל גלוי עריות, ועל שפיכות דמים, ::*ועל {{ב|השמטת|'''חוסר''' השמטת}} הארץ. ===חטיבה III: טטראדרמות - רביעיות=== {{הע-שמאל|המשנה נראית כהמשך של משנה ח-ט, אבל למעשה היא מעבירה אותנו משלב השביעיות לשלב הרביעיות. היא מדגימה את הסיבות לדֶבֶר ומשנה אותן: אין כאן איזכור של "מיתות האמורות בתורה שלא נמסרו לבית דין", ולעומת זאת העבירה של "פירות שביעית" מורחבת והדֶבֶר בא גם על מעשר עני וגם על מתנות עניים בכלל. היא גם מרמזת שניתן לבחון את דברי המשנה הקודמת: האם אמנם הדֶבֶר מתרבה דווקא בפרקים הללו? ואם לא, האם המשנה הקודמת אכן צודקת? בעניין מעשר עני, תמוה מדוע אין כמעט בספרות ההלכה התיחסות למעשר זה. וראו [[ביאור:משנה דמאי פרק ד#משנה ג|דמאי ד, ג-ד.]]}} :בארבעה {{ב|פרקים|תקופות}} הַדֶּבֶר מתרבה: ::ב{{ב|רביעית|השנה הרביעית מתוך שבע שנות השמיטה}}, ובשביעית, ובמוצאי שביעית, ובמוצאי {{ב|החג|חג סוכות נקרא במקרא ובעקבותיו במשנה 'החג', שכן סובבים את המזבח עם ערבות}} שבכל שנה ושנה. :ברביעית - מפני '''מעשר עני''' שבשלישית. :בשביעית - מפני '''מעשר עני''' שבששית. :ובמוצאי שביעית - מפני פירות שביעית. תמיד יש אחד טוב, אחד רע ושנים בינוניים.}} {{עוגן|משנה י}}<קטע התחלה=י/> :ובמוצאי החג שבכל שנה ושנה, {{ב|מפני גזל מתנות עניים|הדבר אינו מעיד דוקא על פירות שביעית אלא על מתנות עניים בכלל.}} <קטע סוף=ט/> {{הע-שמאל|המשניות בחטיבה זו ערוכות סביב המספר 4, ומבוססות על מערכת בינארית של 2X2. (י) ארבע מדות באדם: :האומר ''שלי שלי'' {{ב|''ושלך שלך''|כל אחד דואג לעצמו}} - זו מדה בינונית. ::ויש אומרים - זו מדת '''סדום'''. {{הע-שמאל|ראו [[יחזקאל טז מט]], שחטא סדום הוא התעלמות מצרכי העניים.}} :''שלי שלך'' {{ב|''ושלך שלי''|שיתוף נכסים בלי גבולות. ויש אומרים: הנותן בתנאי שיקבל תמורה.}} - עם הארץ. :''שלי שלך'' {{ב|ו''שלך שלך''|נותן לאחרים את שלו}} - חסיד. :''שלי שלי ושלך שלי'' - רשע! <קטע סוף=י/> {{עוגן|משנה יא}}<קטע התחלה=יא/> (יא) ארבע מדות בדעות: :נוח לכעוס ונוח לרצות - יצא שכרו בהפסדו. :קשה לכעוס וקשה לרצות - יצא הפסדו בשכרו. :קשה לכעוס ונוח לרצות - חסיד. :נוח לכעוס וקשה לרצות - רשע: <קטע סוף=יא/> {{עוגן|משנה יב}}<קטע התחלה=יב/> (יב) ארבע מדות בתלמידים. {{הע-שמאל|משניות י-יא עסקו בחסיד לעומת הרשע. כך גם משניות יג-יד. משנה יב ומשנה טו עוסקות בתלמידים ולא בחסידים. המבנה הוא 2-1-2-1.}} :מהר {{ב|לשמוע|להבין}} ומהר לאבד - יצא שכרו בהפסדו. :קשה לשמוע וקשה לאבד - יצא הפסדו בשכרו. :מהר לשמוע וקשה לאבד - {{ב|חכם|לא בהכרח צדיק}}. :קשה לשמוע ומהר לאבד - {{ב|זה חלק רע|אבל אינו רשע, שכן אינו אשם בחלק הרע שקיבל}} <קטע סוף=יב/> {{עוגן|משנה יג}}<קטע התחלה=יג/> (יג) ארבע מדות בנותני צדקה: {{הע-שמאל|החסיד כאן ובמשנה יד קשור למצווה קונקרטית, לא כבמשניות י-יא. הביטוי "עינו רעה" וכו' נראה מוזר, וזה המסר של המשנה: מי שאינו נותן צדקה - פוגע ברכושו שלו, ואינו שומר עליו (כפי שנראה לעין), כי שנינו: עשר תעשר - עשר בשביל שתתעשר, ומי שלא יתן - לא יתעשר!}} :הרוצה שיתן, ולא יתנו אחרים - עינו רעה בשל אחרים. :יתנו אחרים, והוא לא יתן - עינו רעה בשלו. :יתן, ויתנו אחרים - חסיד. :לא יתן, ולא יתנו אחרים - רשע: <קטע סוף=יג/> {{עוגן|משנה יד}}<קטע התחלה=יד/> (יד) ארבע מדות בהולכי לבית המדרש: :הולך ואינו עושה - שכר הליכה בידו. :עושה ואינו הולך - שכר מעשה בידו. :הולך ועושה - חסיד. :לא הולך ולא עושה - רשע: <קטע סוף=יד/> {{עוגן|משנה טו}}<קטע התחלה=טו/> (טו) ארבע מדות ביושבים לפני חכמים: ספוג, ומשפך, משמרת, ונפה. {{הע-שמאל|השוו לעיל משנה יב. הספוג והמשפך מופיעים גם שם, אבל המשמרת (מכשיר לסינון היין) והנפה רק פה. מעניין לשאול מה עדיף: הספוג או הנפה? - וראו דברי ר' יהודה [[ביאור:ספרי דברים/עקב#פיסקה מח|בספרי דברים מח,]] שעדיף הספוג שיכול למיין את דברי התורה שלמד: " תַּלְמִיד שֶׁכֹּחוֹ יָפֶה דּוֹמֶה לִסְפוֹג, שֶׁסּוֹפֵג אֶת הַכֹּל" ראו אבות ה טו. ר' יהודה יוצא כנגד המסתפק במעט דברי תורה. שֵׁנִי לוֹ דּוֹמֶה לְמוֹךְ, שֶׁאֵינוֹ סוֹפֵג אֶלָּא צָרְכּוֹ – זֶה שֶׁאוֹמֵר "דַּיִּי מַה שֶּׁשָּׁנָה לִי רַבִּי" :ספוג - שהוא סופג את הכל. :משפך - שמכניס בזו ומוציא בזו. :משמרת - שמוציאה את היין וקולטת את {{ב|השמרים|זוכר רק את הדברים השוליים}}. :ונפה - שמוציאה את הקמח וקולטת את הסלת: <קטע סוף=טו/> ===חטיבה IV: זוגות=== {{עוגן|משנה טז}}<קטע התחלה=טז/> {{הע-שמאל|לגבי אהבת אמנון ותמר, ראו [[שמואל ב יג]]. לגבי אהבת דויד ויהונתן, ראו [[שמואל א כ טז]]. בשום מקום לא כתוב שדוד אהב את יהונתן, ואם אהבו, הרי אהבתו היתה תלויה בדבר, שהרי יהונתן הציל אותו. אבל יהונתן אכן אהב את דוד.}} (טז) כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר - בטלה אהבה. :ושאינה תלויה בדבר - אינה בטלה לעולם. ::איזו היא אהבה התלויה בדבר? - זו אהבת אמנון ותמר. ::ושאינה תלויה בדבר - זו {{ב|אהבת דויד ויהונתן|שיהונתן אהב את דוד למרות שלא קיבל ממנו דבר.}}: <קטע סוף=טז/> {{עוגן|משנה יז}}<קטע התחלה=יז/> {{הע-שמאל|מחלוקת לשם שמים אינה תלויה בדבר, ולכן משנה יז משקפת את משנה טז; אבל הניסוח הוא הפוך: במשנה טז מזכירים דבר שנחשב חיובי (אהבה), ומראים שלעיתים הוא מכיל זוועה כבמקרה של אמנון ותמר, ובמשנה יז מזכירים דבר הנחשב שלילי (מחלוקת), ומראים שלעיתים הוא חיובי. והשוו [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה יא|לעיל פרק ד משנה יא.]] מחלוקת הלל ושמאי עשויה להתפרש גם כמחלוקת שבין שניהם לבין הצדוקים, בדומה למחלוקת קורח ועדתו כנגד משה.}} (יז) כל מחלוקת שהיא לשם שמים - סופה להתקיים. :ושאינה לשם שמים - אין סופה להתקיים. ::איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים? :::- זו מחלוקת הלל ושמאי. ::ושאינה לשם שמים - זו מחלוקת קרח וכל עדתו: <קטע סוף=יז/> {{עוגן|משנה יח}}<קטע התחלה=יח/> {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה יומא פרק ח#משנה ט|יומא ח, ט:]] המחטיא את הרבים דומה לחוטא בין אדם לחבירו, שאינו יכול לחזור בתשובה על חטא חברו. וראו גם [[ביאור:תוספתא/יומא/ד#י|תוספתא יומא ד, י.]] וראו את תיאור התשובה של מנשה, [[דברי הימים ב לג יג]], ושל אחאב, [[מלכים א כא כז]]-כט, ולעומתם את חטא מי מריבה. כל אלו סותרים, לכאורה, את הנאמר במשנה. נראה שהתשובה שאינו מספיק לעשות היא על חטאי הרבים, וכך גם הזכות של הרבים עומדת לצדיק, אפילו אם חזר בו וחטא.}} (יח) כל המזכה את הרבים - אין חטא בא על ידו. :וכל המחטיא את הרבים - אין מספיקין בידו לעשות תשובה. משה זכה, וזכה את הרבים - זכות הרבים תלוי בו, :שנאמר ([[דברים לג כא]]): "צדקת ה' עשה ומשפטיו '''עם ישראל'''". ירבעם חטא, והחטיא את הרבים - חטא הרבים תלוי בו, :שנאמר ([[מלכים א טו ל]]): "על חטאות ירבעם [בן נבט] אשר חטא, '''ואשר החטיא את ישראל'''": <קטע סוף=יח/> {{עוגן|משנה יט}}<קטע התחלה=יט/> (יט) כל מי שיש בידו שלושה דברים הללו - {{ב|מתלמידיו|כלומר בני תרבותו}} של אברהם אבינו. :ושלושה דברים אחרים - מתלמידיו של בלעם הרשע: עין טובה, ורוח נמוכה, ונפש שפלה - מתלמידיו של אברהם אבינו. {{הע-שמאל|לעצם ההשוואה בין אברהם לבלעם ראו [[בראשית רבה נה ח]]. משניות יז-יט מחזירות לדיכוטומיה בין צדיקים לרשעים, שבה נפתח הפרק. משנה יט מזכירה גם את ה"עולם" כמסגרת.}} :עין רעה, ורוח גבוהה, ונפש רחבה - מתלמידיו של בלעם הרשע. מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע? :תלמידיו של אברהם אבינו, אוכלין בעולם הזה ונוחלין בעולם הבא, ::שנאמר ([[משלי ח כא]]): "להנחיל אהבי יש, ואצרתיהם אמלא". :אבל תלמידיו של בלעם הרשע - יורשין גיהנום, ויורדין לבאר שחת, שנאמר ([[תהלים נה כד]]): "ואתה אלהים תורידם לבאר שחת, {{ב|אנשי דמים ומרמה| הפסוק מצוטט גם על יושבי קרקסיות ותיאטראות, שישבו שם כדי לראות דם ומרמה, והם הם תלמידי בלעם ואנשי התרבות הרומית}} לא יחצו ימיהם, ואני אבטח בך": <קטע סוף=יט/> ===חטיבה V: סיום=== {{עוגן|משנה כ}}<קטע התחלה=כ/> (כ) יהודה בן תימא אומר: הוי עז כנמר, וקל כנשר, ורץ כצבי, וגבור כארי :לעשות רצון אביך שבשמים. {{הע-שמאל|השוו [[ישעיה מ לא]]: "קל כנשר" שם הוא השכר, ולא המאמץ לקיים את המצוות! עז פנים אינו עז כנמר לרצון אביו שבשמים אלא לרצון עצמו, ודינו גיהינום. גם כאן, כמו [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה כב|בסיום פרק ד,]] לפנינו לשון של סיום לימוד תורה. כאן הסתיים הפרק.}} הוא היה אומר: עז פנים - לגיהנם, ובשת פנים - לגן עדן. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתבנה עירך במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך: <קטע סוף=כ/> {{עוגן|משנה כא}}<קטע התחלה=כא/> (כא) הוא היה אומר: ::בן חמש שנים - {{ב|למקרא|צריך להתחיל ללמוד לקרוא - למשל בתורה. וכפי שכתוב: (פר' בשלח) "ביום הראשון מקרא: 'קדש!'"}}, ::בן עשר - {{ב|למשנה|משניות נקראים כך על שם שינונם, אך גם בעקבות "ויכתב שם על האבנים את משנה תורת משה" ביהושע - וכן בדומה בפרשיית המלך בפרשת כי תצא}}, ::בן שלש עשרה - {{ב|למצות|מחוייב לקיים את המצוות, ומכונה בימינו "בר מצווה". וכפי שכתוב בנחמיה: "ואת שבת קדשך הודעת להם ומצוות וחקים ותורה צוית להם ביד משה עבדך"}}, ::בן חמש עשרה - {{ב|לתלמוד|(בפרשת נצבים) ועתה ישראל שמע אל החקים ואל המשפטים אשר אנכי '''מלמד אתכם''' לעשות למען תחיו... וכמאמר ישעיה: ה' אלקים נתן לי לשון למודים לעות (לתת עצה או להעיר) את יעף...}}, ::בן שמונה עשרה - {{ב|לחפה|לחופה כלומר מתאים לחתונה ונישואים. (תהלים) ועל מקראה ענן יומם, ועשן ונגה אש להבה לילה, כי על כל - כבוד חֹפֶה (כלומר מכסה)}}, ::בן עשרים - {{ב|לרדוף|אחרי פרנסה. (ובפרשת שופטים) צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה' אלקיך נתן לך}}, ::בן שלשים - {{ב|לכח|(פר' דברים) וזכרת את ה' אלקיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבתיך כיום הזה}}, {{הע-שמאל|יש המפרשים משנה זו בעניין בניית האדם לקראת היותו משפיע ומנהיג כמאמר ([[ישעיה יא ב]]) על הגואל (המשיח): "ונחה עליו רוח ה': רוח חכמה ו'''בינה''', רוח '''עצה וגבורה''' - רוח דעת ויראת ה'." אבל נראה שהם טועים, כי הפשט במשנה הוא שהיא משקפת מספרים ממוצעים, ואינה מחייבת. למשל, אין בשום מקום חובה על מי שהגיע לגיל 100 לעבור מן העולם. המספרים כאן מורכבים משלוש רשימות: סילבוס הלימודים (5, 10, 15), התבגרות פיסיולוגית (13, 18) וסקירה על תולדות האדם הממוצע (20, 30, 40, 50, 60, 70, 80, 90, 100).}} ::בן ארבעים - {{ב|לבינה|להתבוננות בדברים והבנה מתוך כך. (משלי) תֹחלת חכמה - יראת ה', ודעת קדושים - בינה! כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים}}, ::בן חמשים - {{ב|לעצה|יכול לתת עצות שכן יש לו נסיון חיים. (משלי) מים עמוקים - עצה בלב איש, ואיש תבונה - ידלנה. הלוויים היו מפסיקים לעבוד בגיל 50 ומתחילים לתת עצות.}}, ::בן ששים - {{ב|לזקנה|יכול להצטרף למועצת הזקנים. (פרשת קדושים) מפני שיבה תקום, והדרת פני '''זקן'''}}, ::בן שבעים - {{ב|לשיבה|שיער לבן, מצב של מנוחה. (פרשת קדושים) מפני שיבה תקום, והדרת פני זקן}}, ::בן שמונים - {{ב|לגבורה|שהגיע לגיל זה, ככתוב בתהלים "ימי חיינו בהם... ואם בגבורות - שמונים שנה".}}, ::בן תשעים - {{ב|לשוח|להתחיל להתכופף. אך גם להכיר במקומו בלא גאווה מיותרת. ויש מפרשים בשין שמאלית לשוחח ולהתפלל. (סוף קהלת על הזיקנה) וסגרו דלתים בשוק בשפל קול הטחנה, ויקום לקול הצפור (כלומר השכם בבוקר) וישחו (כאשר מתחילות לשוחח) כל בנות השיר (הציפורים)}}, ::בן מאה - {{ב|כאלו מת|היו שראו זאת כמחמאה וטובה - שכן אין לו יותר עסק עם צרות העולם, למרות שהוא חי בו}}, ועבר ובטל מן העולם: <קטע סוף=כא/> {{עוגן|משנה כב}}<קטע התחלה=כב/> (כב) בן בג בג אומר: הפך {{ב|בה|בתורה}} והפך בה, {{ב|דכלא בך וכולך בה.|שהיא כולה בך}} {{הע-שמאל|תוספות מאוחרות בארמית. התורה כבר נמצאת בתוכך! המצווה ללמוד תורה אינה מוטלת רק על המנהיגים, בניגוד למה שהיה אפשר להבין [[ביאור:משנה אבות פרק א|מתחילת המסכת.]]}} :{{ב|ובה תחזי, וסיב ובלה בה, ומינה לא תזוע,|ובה תעיין, והזדקן בה, וממנה לא תזוז}} שאין לך מדה טובה הימנה: <קטע סוף=כב/> {{עוגן|משנה כג}}<קטע התחלה=כג/> (כג) בן הא הא אומר: {{ב|לפום צערא אגרא|לפי הצער, כך השכר}}: <קטע סוף=כג/> {{כותרת תחתונה משנה מבוארת|אבות|ה}} 2eyxm8fcsqug4glsmr32izxx4qmn5p4 3019333 3019295 2026-06-09T19:40:19Z Ori229 476 תיקון בעיות בשימוש בתבניות 3019333 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> {{ביאור:תוכן למשנה אבות|ה}} ==פרק המספרים – כולו סתם משנה== ===חטיבה I: המספר 10 - הצדיקים והרשעים בהסטוריה התנכ"ית=== {{עוגן|משנה א}}<קטע התחלה=א/> (א) {{ב|בעשרה מאמרות|"ויאמר... ויהי... ויאמר... ויהי..." וכו'}} נברא העולם! :ומה {{ב|תלמוד לומר|לשם מה נכתב כל פירוט בריאת העולם?}}? והלא - {{ב|במאמר אחד יכול להבראות|היה יכול להיות כתוב "ויאמר ה': יהי עולם! ויהי עולם".}}?! {{הע-שמאל|העולם נברא למען הצדיקים, ולכן הוקדשו לו עשרה מאמרות. המשנה מדגישה את מקומו המרכזי של האדם בעולם: העולם לא נברא למען ה' אלא למען האדם.}} :אלא: ::להפרע מן הרשעים - {{ב|שמאבדין את העולם|שהורסים את העולם במעשיהם הרעים, כגון שמזהמים את המים שברא ה' במאמר, או הורסים את הצומח שברא ה' במאמר אחר}} שנברא בעשרה מאמרות, ::ולִתֵּן שכר טוב לצדיקים - שֶמְּקַיְמִין את העולם שנברא בעשרה מאמרות! <קטע סוף=א/> {{מגירה|בעשרה מאמרות נברא העולם|([[ביאור:בראשית א|תחילת פרשת בראשית]]) <big>'''בְּ'''</big>רֵאשִׁית בָּרָא אֱ' אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם, וְרוּחַ אֱ' מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם. '''(א) וַיֹּאמֶר''' אֱ': "יְהִי אוֹר!" - וַיְהִי אוֹר! וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, וַיַּבְדֵּל אֱ' בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. וַיִּקְרָא אֱ' לָאוֹר "יוֹם" וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא "לָיְלָה", וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד. {פ} <br /> '''(ב) וַיֹּאמֶר''' אֱ': "יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם!". וַיַּעַשׂ אֱ' אֶת הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ - וַיְהִי כֵן. וַיִּקְרָא אֱ' לָרָקִיעַ "שָׁמָיִם". וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי. {פ}<br /> '''(ג) וַיֹּאמֶר''' אֱ': "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד - וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה!". וַיְהִי כֵן! וַיִּקְרָא אֱ' לַיַּבָּשָׁה "אֶרֶץ" וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא "יַמִּים", וַיַּרְא אֱ' כִּי טוֹב.<br /> '''(ד) וַיֹּאמֶר''' אֱ': "תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא: עֵשֶׂב - מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ פְּרִי - עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ, עַל הָאָרֶץ!" - וַיְהִי כֵן! וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא: עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ, וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ. וַיַּרְא אֱ' כִּי טוֹב. וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי. {פ}<br /> '''(ה) וַיֹּאמֶר''' אֱ': "יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם - לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה. וְהָיוּ - לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים! וְהָיוּ - לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ!" - וַיְהִי כֵן! וַיַּעַשׂ אֱ' אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים: אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל - לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם, וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן - לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה, וְאֵת הַכּוֹכָבִים. וַיִּתֵּן אֹתָם אֱ' בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם - לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ, וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. וַיַּרְא אֱ' כִּי טוֹב. וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי. {פ}<br /> '''(ו) וַיֹּאמֶר''' אֱ': "יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה, וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ - עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם!" וַיִּבְרָא אֱ' אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים, וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת - אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם, וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ. וַיַּרְא אֱ' כִּי טוֹב: וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱ' לֵאמֹר: "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם בַּיַּמִּים! וְהָעוֹף - יִרֶב בָּאָרֶץ!". וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי. {פ}<br /> '''(ז) וַיֹּאמֶר''' אֱ': "תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ: בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ, וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ!" - וַיְהִי כֵן! כה וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ, וְאֶת הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, וְאֵת כָּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אֱ' כִּי טוֹב.<br /> '''(ח) וַיֹּאמֶר''' אֱ': "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ, וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ!" וַיִּבְרָא אֱ' אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱ' בָּרָא אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם! <br /> וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱ' '''(ט) וַיֹּאמֶר''' לָהֶם אֱ: "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ! וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ!" <br /> '''(י) וַיֹּאמֶר''' אֱלֹהִים: "הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע - אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע - לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה! - וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ, וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם, וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה - אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה!" - וַיְהִי כֵן! וַיַּרְא אֱ' אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד! וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי.}} {{עוגן|משנה ב}}<קטע התחלה=ב/> (ב) עשרה דורות - מאדם ועד נח: ::להודיע כמה ארך אפים לפניו! ::שכל הדורות היו מכעיסין ובאין - {{ב|עד שהביא|כלומר לא העניש מיד, אלא נתן להם הזדמנות במשך עשרה דורות}} עליהם את מי המבול. {{מגירה|עשרה דורות מאדם עד נח|[[בראשית ה]]: זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם, בְּיוֹם בְּרֹא אֱ' אָדָם, בִּדְמוּת אֱ' עָשָׂה אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם, וַיְבָרֶךְ אֹתָם, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם 'אָדָם' בְּיוֹם הִבָּרְאָם. <br /> וַיְחִי '''(א) אָדָם''' שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ '''(ב) שֵׁת'''... וַיְחִי שֵׁת חָמֵשׁ שָׁנִים וּמְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת '''(ג) אֱנוֹשׁ'''. ...{ס} וַיְחִי אֱנוֹשׁ תִּשְׁעִים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת '''(ד) קֵינָן'''... וַיְחִי קֵינָן שִׁבְעִים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת '''(ה) מַהֲלַלְאֵל'''... וַיְחִי מַהֲלַלְאֵל חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁשִּׁים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת '''(ו) יָרֶד'''... וַיְחִי יֶרֶד שְׁתַּיִם וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת '''(ז) חֲנוֹךְ'''... וַיְחִי חֲנוֹךְ חָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת '''(ח) מְתוּשָׁלַח'''. וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱ' אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת מְתוּשֶׁלַח שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת. ...וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱ', וְאֵינֶנּוּ כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱ'. {ס} וַיְחִי מְתוּשֶׁלַח שֶׁבַע וּשְׁמֹנִים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת '''(ט) לָמֶךְ'''... וַיְחִי לֶמֶךְ שְׁתַּיִם וּשְׁמֹנִים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בֵּן. וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ 'נֹחַ' לֵאמֹר: "זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה'"...}} {{הע-שמאל|כלומר למרות שהכעיסו שוב, לא נענשו וקיבלו הזדמנות לשוב. ובהגיע אברהם, קיבל את השכר (שכן עוונות הופכים לזכויות, אם החוטא חוזר בתשובה) כאילו קיים את המצוות של כל עשרת הדורות. ניתן גם לפרש שכמות הטובה נתונה מראש לכל דור, אבל הרשעים אינם זוכים לה וממילא ככל שאנשי הדור רשעים - נשארת יותר טובה לצדיקים שבדור. ויש מפרשים: "שכר כולם" בלשון נקיה, והכוונה שאברהם סבל עשרה נסיונות כעונש עבור עשרת הדורות, ובכך מנע מבול נוסף. פירוש זה מציג את תחילת הפרק כניגוד בין צדיקים לרשעים: בזכות אלו נברא העולם, ואלו כמעט והחריבו אותו. הניגוד הזה יחזור בסוף הפרק (משנה יח לקמן). ופירוש רביעי: אברהם מנע את החורבן שהיה אמור להתרחש, ועל כך מגיע לו שכר מכל בני דורו, ולאו דווקא משמים. והשוו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/כז|ספרי זוטא לבמדבר כז א:]] "כל אדם כשר שעומד בתוך דור רשע - זכה ליטול שכר כולו: נח עמד בדור המבול - זכה ליטול שכר כולו. אברהם עמד בדור הפלגה - זכה ליטול שכר כולו. לוט עמד בדור סדום - זכה ליטול שכר כולו." וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שיב|ספרי דברים שיב,]] שיעקב קבל את שכרם של אברהם ויצחק.}} :עשרה דורות מנח ועד אברהם: ::להודיע כמה ארך אפים לפניו! ::שכל הדורות היו מכעיסין ובאין - עד שבא אברהם וקבל [עליו] {{ב|שכר כלם|ראו בהערה}}! <קטע סוף=ב/> {{עוגן|משנה ג}}<קטע התחלה=ג/> (ג) עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו השלום - ועמד בכלם! :{{ב|להודיע|התורה מראה לנו דרך ריבוי הפרטים על נסיונותיו של אברהם}} {{ב|כמה חבתו|כמה אהב אותו הקב"ה. ויש מפרשים: כמה אהב אברהם את הקב"ה}} של אברהם אבינו עליו השלום! <קטע סוף=ג/> {{עוגן|משנה ד}}<קטע התחלה=ד/> {{הע-שמאל|בעניין הניסים והמכות על הים השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ד|למכילתא ויהי ד]] ופרשה ו, המצוטטת בהגדה של פסח. וראו דרשת ר' יהודה [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה א|בספרי דברים א.]] לא רק שלא הודו לקב"ה על עשרת הניסים אלא עוד ניסו אותו בעשרה נסיונות. בכך הפכו על פניה את זכותו של אברהם שעמד בעשרה נסיונות. משחק מילים נס-נסיון; אבל השוו דברי ר' אליעזר [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פתיחתא|במכילתא, פתיחה לויהי,]] שהקב"ה הוא שניסה את ישראל במדבר והקשה עליהם.}} (ד) עשרה נסים נעשו לאבותינו '''במצרים''' - ועשרה '''על הים''' [עשר מכות הביא הקדוש ברוך הוא על המצריים במצרים ועשר על הים]. עשרה נסיונות נסו אבותינו את המקום ברוך הוא במדבר, שנאמר ([[במדבר יד כב]]): "וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי": <קטע סוף=ד/> {{עוגן|משנה ה}}<קטע התחלה=ה/> (ה) עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש: {{הע-שמאל|בית המקדש כמערכת ניסים קבועה, בניגוד למצרים, שם היו הניסים זמניים. לגבי בשר הקודש ראו [[ויקרא רבה ג ה]], שאכן הסריח. לגבי הכהן הגדול עיינו [[ביאור:משנה יומא פרק א#משנה ד|יומא א, ד ז.]] היו מי שדאגו שלא יראה קרי, וראו [[ירושלמי יומא א א]], שאכן ראה קרי, וראו [[ירושלמי יומא א ד|שם הלכה ד,]] שר' יוסי בר' בון מעמיד את המשנה במקדש ראשון. לגבי "משתחווים רווחים" השוו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ד#טו|תוספתא פסחים ד, טו,]] שם מסופר על "פסח מעוכים".}} * (א) לא הפילה אשה מריח בשר הקדש, * (ב) ולא הסריח בשר הקדש מעולם, * (ג) ולא נראה זבוב בבית המטבחים, * (ד) ולא ארע {{ב|קרי|מלשון "מקרה" - יציאת זרע תוך שינה, הגורם לטומאתו במהלך יום אחד}} לכהן גדול ביום הכפורים, * (ה) ולא כִּבּוּ גשמים - אש של {{ב|עצי המערכה|העצים הנשרפים על גבי המזבח החיצון והגדול שבבית המקדש}}, * (ו) ולא נצחה הרוח את {{ב|עמוד העשן|המיתמר כמו עמוד מעל המזבח}}, * (ז) ולא נמצא פסול {{ב|בעמר|קרבן העומר המוקרב ביום ראשון של פסח}} {{ב|ובשתי הלחם|של חג השבועות}} ובלחם הפנים, * (ח) עומדים צפופים - {{ב|ומשתחוים רוחים|כלומר שהמתפללים אינם חשים בדוחק בשעה שמשתחווים ארצה, למרות שבעמדם חשו בצפיפות}}, * (ט) ולא הזיק נחש ועקרב בירושלים מעולם, * (י) ולא אמר אדם לחברו {{ב|צר לי המקום|צפוף לי ולכן אני מעדיף לשוב לביתי}} {{ב|שאלין בירושלים|שאשאר לנוח ולישון}} <קטע סוף=ה/> {{עוגן|משנה ו}}<קטע התחלה=ו/> (ו) עשרה דברים נבראו {{ב|בערב שבת|לקראת סוף ששת ימי בראשית}} {{ב|בין השמשות|לקראת ערב, מקור הביטוי בהשתקפות כפולה של השמש לקראת שקיעתה בעת שמעונן}}, ואלו הן: :(א) {{ב|פי הארץ|הארץ אוכלת את מה שעליה ברעידות אדמה: "ותפתח הארץ את פיה, ותבלעם חיים"}} ([[במדבר טז לב]]), (ב) {{ב|ופי הבאר|של יעקב אבינו (והנה שלשה עדרי צאן רובצים עליה והאבן גדולה על פי הבאר)}} ([[במדבר כא טז]]), (ג) {{ב|ופי האתון|אתונו של בלעם דיברה אתו: (ויפתח ה' את פי האתון). הפה שלה נברא לפניה...}} ([[במדבר כב כח]]), {{הע-שמאל|המדובר על ארועים ניסיים המופיעים בתנ"ך, והמשנה טוענת שאינם ניסים אלא חוקי טבע חד פעמיים, שנבראו בששת הימים ולא אחרי כן. והשוו לרשימות שונות במקצת [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ה|במכילתא ויסע ה]] [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנה|ובספרי דברים שנה.]] לעניין השמיר ראו בפנים, שמדובר בסלע קשה; אבל השוו [[ביאור:תוספתא/סוטה/טו|תוספתא סוטה טו, א,]] שמדובר בסוג של תולעת, וראו בביאור שם מקורות נוספים.}} :(ד) {{ב|והקשת|הקשת לאחר המבול, בה הבטיח ה' לנח: "והיה בענני ענן... ונראתה הקשת בענן"}} ([[בראשית ט יג]]), :(ה) {{ב|והמן|מאכל פלאי שירד לבני ישראל במדבר}} ([[שמות טז טו]]), (ו) {{ב|והמטה|מטהו של משה רבנו בו בקע את הים ("ואתה, הרם את מטך ונטה את ידך על הים, ובקעהו")}} ([[שמות ד יז]]), :(ז) {{ב|והשמיר|אבן בעלת קשיות גבוהה - שאיתה סותתו אבני המקדש ולוחות הברית, ויש אומרים שמדובר בתולעת ניסית הבוקעת את האבנים, ואף הלוחות נחתכו באמצעותה.}} ([[יחזקאל ג ט]]), (ח) {{ב|והכתב|שראה בלשאצר: ודנה כתבא די רשים: מנא מנא תקל ופרסין}} ([[דניאל ה כה]]), (ט) {{ב|והמכתב (י) והלוחות|אותיות פורחות באויר (קבלת הלוחות בפר' כי תשא: "והלוחות מעשה א' המה, והמכתב מכתב א' חרות על הלוחות)}} ([[שמות לב טז]]) :ויש אומרים: :אף {{ב|המזיקין|מחלות שאינן מדבקות, או שדים}}, {{ב|וקבורתו של משה|שלא נודעה והיתה פלאית}} ([[דברים לד ו]]), {{ב|ואֵילוֹ|האיל שהחליף את יצחק בעקידה}} של אברהם אבינו ([[בראשית כב יג]]). ויש אומרים, אף {{ב|צבת - בצבת עשויה|הצבת הראשונה. כי ברזל אפשר להחזיק ולייצר רק בעזרת צבת ברזל. אם כן הצבת הראשונה היתה מוכרחה להיות מוחזקת בצבת קודמת. מרעיון זה נגזרה המילה synapse ביוונית.}} ([[ביאור:תוספתא/ערובין/ח#טז|תוספתא ערובין ח, טז]]): <קטע סוף=ו/> ===חטיבה II: שביעיות=== {{עוגן|משנה ז}}<קטע התחלה=ז/> (ז) שבעה דברים בגלם, ושבעה בחכם: {{הע-שמאל|"גולם" הוא אדם שאינו גמור, כמו גוש חומר שעדיין אינו כלי המכונה "גולם", ועליו להשלים את עצמו. אין מדובר בטיפש, שבו נעסוק בהמשך הפרק. המאפיינים של הגולם דומים להפרעת קשב וריכוז. ראו [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/ז#ה|תוספתא סנהדרין ז, ה]] להדגמת הדברים.}} :'''חכם''': :(א) אינו מדבר בפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה ובמנין, :(ב) ואינו נכנס לתוך דברי חברו, :(ג) ואינו נבהל להשיב, :(ד) שואל כענין ומשיב כהלכה, :(ה) ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, :(ו) ועל מה שלא שמע, אומר לא שמעתי, :(ז) ומודה על האמת. :{{ב|וחלופיהן|מי שאינו גולם יכול לחשב מהן חלופיהן}} בגלם: <קטע סוף=ז/> {{עוגן|משנה ח}}<קטע התחלה=ח/> {{הע-שמאל|השוו להסבר ליקויי המאורות [[ביאור:תוספתא/סוכה/ב#ה|בתוספתא סוכה ב, ה,]]}} (ח) שבעה {{ב|מיני פרעניות|סוגים של בעיות וצרות}} באין לעולם - על שבעה {{ב|גופי עברה|סוגים של עבירות}}: :מקצתן {{ב|מעשרין|נותנים מתנות לכהן וללוי}} ומקצתן אינן מעשרין: ::'''רעב 'של בצורת'''' באה: מקצתן - רעבים, ומקצתן - שבעים. :{{ב|גמרו|החליטו}} שלא לעשר: '''רעב 'של מהומה ושל בצורת'''' באה. :{{ב|ושלא לטול את החלה|החליטו של להפריש 'חלה' מהבצק של הלחם}}: '''רעב של 'כליה'''' באה. :{{ב|'''דבר'''|מחלה הפוגעת באדם ובבהמה (בעיקר כבשים ועזים)}} - בא לעולם: על {{ב|מיתות האמורות בתורה|עבירות שענשם עונש מוות לפי התורה}} {{ב|שלא נמסרו|אבל אי אפשר היה לבצע את גזר הדין}} לבית דין, ועל {{ב|פירות שביעית|מי שאכל או מכר פירות משנת שמיטה שלא כדין}}. :{{ב|'''חרב'''|כינוי למצב מלחמה או לרצח}} באה לעולם: {{הע-שמאל|המשנה מערבבת, כנראה בכוונה, בין חטאים מהתורה - כגון מיתות שלא נמסרו לבית דין - לבין חטאים על דברי חכמים, כגון סוחרי פירות שביעית. לגבי המורים בתורה שלא כהלכה, ראו לעיל [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה יא|ג, יא:]] מדובר ביצירת פירושים לתורה שבכתב בניגוד לתורה שבעל פה. אמנם במשנה עצמה יש מחלוקות, ומי שנאמן לאחת הדעות שם כמובן אינו מביא חרב. נראה שמדובר בעיקר במי שמתנגדים להלכה בכלל, כמושג מחייב, כגון הנוצרים מבית מדרשו של פאולוס}} ::{{ב|על ענוי הדין|משיכת הזמן או תהליכים שאינם ראויים - כמו צעקות על המתדיינים}}, ::ועל {{ב|עוות הדין|הוצאת פסקי דין 'עקומים'}}, ::ועל המורים בתורה שלא כהלכה. <קטע סוף=ח/> {{עוגן|משנה ט}}<קטע התחלה=ט/> (ט) <small>''למעשה המשך המשנה הקודמת''</small> {{הע-שמאל|לגבי חילול השם השוו [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה ד|לעיל ד, ד.]] לעניין הגלות על ע"ז ראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יז#פיסקה קמח|ספרי דברים קמח.]]}} ::'''חיה רעה''' באה לעולם: על שבועת שוא, ועל חילול השם. ::'''גלות''' באה לעולם: ::* על עובדי עבודה זרה, ועל גלוי עריות, ועל שפיכות דמים, ::*ועל {{ב|השמטת|'''חוסר''' השמטת}} הארץ. ===חטיבה III: טטראדרמות - רביעיות=== {{הע-שמאל|המשנה נראית כהמשך של משנה ח-ט, אבל למעשה היא מעבירה אותנו משלב השביעיות לשלב הרביעיות. היא מדגימה את הסיבות לדֶבֶר ומשנה אותן: אין כאן איזכור של "מיתות האמורות בתורה שלא נמסרו לבית דין", ולעומת זאת העבירה של "פירות שביעית" מורחבת והדֶבֶר בא גם על מעשר עני וגם על מתנות עניים בכלל. היא גם מרמזת שניתן לבחון את דברי המשנה הקודמת: האם אמנם הדֶבֶר מתרבה דווקא בפרקים הללו? ואם לא, האם המשנה הקודמת אכן צודקת? בעניין מעשר עני, תמוה מדוע אין כמעט בספרות ההלכה התיחסות למעשר זה. וראו [[ביאור:משנה דמאי פרק ד#משנה ג|דמאי ד, ג-ד.]]}} :בארבעה {{ב|פרקים|תקופות}} הַדֶּבֶר מתרבה: ::ב{{ב|רביעית|השנה הרביעית מתוך שבע שנות השמיטה}}, ובשביעית, ובמוצאי שביעית, ובמוצאי {{ב|החג|חג סוכות נקרא במקרא ובעקבותיו במשנה 'החג', שכן סובבים את המזבח עם ערבות}} שבכל שנה ושנה. :ברביעית - מפני '''מעשר עני''' שבשלישית. :בשביעית - מפני '''מעשר עני''' שבששית. :ובמוצאי שביעית - מפני פירות שביעית. תמיד יש אחד טוב, אחד רע ושנים בינוניים.}} {{עוגן|משנה י}}<קטע התחלה=י/> :ובמוצאי החג שבכל שנה ושנה, {{ב|מפני גזל מתנות עניים|הדבר אינו מעיד דוקא על פירות שביעית אלא על מתנות עניים בכלל.}} <קטע סוף=ט/> {{הע-שמאל|המשניות בחטיבה זו ערוכות סביב המספר 4, ומבוססות על מערכת בינארית של 2X2.}} (י) ארבע מדות באדם: :האומר ''שלי שלי'' {{ב|''ושלך שלך''|כל אחד דואג לעצמו}} - זו מדה בינונית. ::ויש אומרים - זו מדת '''סדום'''. {{הע-שמאל|ראו [[יחזקאל טז מט]], שחטא סדום הוא התעלמות מצרכי העניים.}} :''שלי שלך'' {{ב|''ושלך שלי''|שיתוף נכסים בלי גבולות. ויש אומרים: הנותן בתנאי שיקבל תמורה.}} - עם הארץ. :''שלי שלך'' {{ב|ו''שלך שלך''|נותן לאחרים את שלו}} - חסיד. :''שלי שלי ושלך שלי'' - רשע! <קטע סוף=י/> {{עוגן|משנה יא}}<קטע התחלה=יא/> (יא) ארבע מדות בדעות: :נוח לכעוס ונוח לרצות - יצא שכרו בהפסדו. :קשה לכעוס וקשה לרצות - יצא הפסדו בשכרו. :קשה לכעוס ונוח לרצות - חסיד. :נוח לכעוס וקשה לרצות - רשע: <קטע סוף=יא/> {{עוגן|משנה יב}}<קטע התחלה=יב/> (יב) ארבע מדות בתלמידים. {{הע-שמאל|משניות י-יא עסקו בחסיד לעומת הרשע. כך גם משניות יג-יד. משנה יב ומשנה טו עוסקות בתלמידים ולא בחסידים. המבנה הוא 2-1-2-1.}} :מהר {{ב|לשמוע|להבין}} ומהר לאבד - יצא שכרו בהפסדו. :קשה לשמוע וקשה לאבד - יצא הפסדו בשכרו. :מהר לשמוע וקשה לאבד - {{ב|חכם|לא בהכרח צדיק}}. :קשה לשמוע ומהר לאבד - {{ב|זה חלק רע|אבל אינו רשע, שכן אינו אשם בחלק הרע שקיבל}} <קטע סוף=יב/> {{עוגן|משנה יג}}<קטע התחלה=יג/> (יג) ארבע מדות בנותני צדקה: {{הע-שמאל|החסיד כאן ובמשנה יד קשור למצווה קונקרטית, לא כבמשניות י-יא. הביטוי "עינו רעה" וכו' נראה מוזר, וזה המסר של המשנה: מי שאינו נותן צדקה - פוגע ברכושו שלו, ואינו שומר עליו (כפי שנראה לעין), כי שנינו: עשר תעשר - עשר בשביל שתתעשר, ומי שלא יתן - לא יתעשר!}} :הרוצה שיתן, ולא יתנו אחרים - עינו רעה בשל אחרים. :יתנו אחרים, והוא לא יתן - עינו רעה בשלו. :יתן, ויתנו אחרים - חסיד. :לא יתן, ולא יתנו אחרים - רשע: <קטע סוף=יג/> {{עוגן|משנה יד}}<קטע התחלה=יד/> (יד) ארבע מדות בהולכי לבית המדרש: :הולך ואינו עושה - שכר הליכה בידו. :עושה ואינו הולך - שכר מעשה בידו. :הולך ועושה - חסיד. :לא הולך ולא עושה - רשע: <קטע סוף=יד/> {{עוגן|משנה טו}}<קטע התחלה=טו/> (טו) ארבע מדות ביושבים לפני חכמים: ספוג, ומשפך, משמרת, ונפה. {{הע-שמאל|השוו לעיל משנה יב. הספוג והמשפך מופיעים גם שם, אבל המשמרת (מכשיר לסינון היין) והנפה רק פה.}} {{הע-שמאל|מעניין לשאול מה עדיף: הספוג או הנפה? - וראו דברי ר' יהודה [[ביאור:ספרי דברים/עקב#פיסקה מח|בספרי דברים מח,]] שעדיף הספוג שיכול למיין את דברי התורה שלמד: " תַּלְמִיד שֶׁכֹּחוֹ יָפֶה דּוֹמֶה לִסְפוֹג, שֶׁסּוֹפֵג אֶת הַכֹּל" ראו אבות ה טו. ר' יהודה יוצא כנגד המסתפק במעט דברי תורה. שֵׁנִי לוֹ דּוֹמֶה לְמוֹךְ, שֶׁאֵינוֹ סוֹפֵג אֶלָּא צָרְכּוֹ – זֶה שֶׁאוֹמֵר "דַּיִּי מַה שֶּׁשָּׁנָה לִי רַבִּי"}} :ספוג - שהוא סופג את הכל. :משפך - שמכניס בזו ומוציא בזו. :משמרת - שמוציאה את היין וקולטת את {{ב|השמרים|זוכר רק את הדברים השוליים}}. :ונפה - שמוציאה את הקמח וקולטת את הסלת: <קטע סוף=טו/> ===חטיבה IV: זוגות=== {{עוגן|משנה טז}}<קטע התחלה=טז/> {{הע-שמאל|לגבי אהבת אמנון ותמר, ראו [[שמואל ב יג]]. לגבי אהבת דויד ויהונתן, ראו [[שמואל א כ טז]]. בשום מקום לא כתוב שדוד אהב את יהונתן, ואם אהבו, הרי אהבתו היתה תלויה בדבר, שהרי יהונתן הציל אותו. אבל יהונתן אכן אהב את דוד.}} (טז) כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר - בטלה אהבה. :ושאינה תלויה בדבר - אינה בטלה לעולם. ::איזו היא אהבה התלויה בדבר? - זו אהבת אמנון ותמר. ::ושאינה תלויה בדבר - זו {{ב|אהבת דויד ויהונתן|שיהונתן אהב את דוד למרות שלא קיבל ממנו דבר.}}: <קטע סוף=טז/> {{עוגן|משנה יז}}<קטע התחלה=יז/> {{הע-שמאל|מחלוקת לשם שמים אינה תלויה בדבר, ולכן משנה יז משקפת את משנה טז; אבל הניסוח הוא הפוך: במשנה טז מזכירים דבר שנחשב חיובי (אהבה), ומראים שלעיתים הוא מכיל זוועה כבמקרה של אמנון ותמר, ובמשנה יז מזכירים דבר הנחשב שלילי (מחלוקת), ומראים שלעיתים הוא חיובי. והשוו [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה יא|לעיל פרק ד משנה יא.]] מחלוקת הלל ושמאי עשויה להתפרש גם כמחלוקת שבין שניהם לבין הצדוקים, בדומה למחלוקת קורח ועדתו כנגד משה.}} (יז) כל מחלוקת שהיא לשם שמים - סופה להתקיים. :ושאינה לשם שמים - אין סופה להתקיים. ::איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים? :::- זו מחלוקת הלל ושמאי. ::ושאינה לשם שמים - זו מחלוקת קרח וכל עדתו: <קטע סוף=יז/> {{עוגן|משנה יח}}<קטע התחלה=יח/> {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה יומא פרק ח#משנה ט|יומא ח, ט:]] המחטיא את הרבים דומה לחוטא בין אדם לחבירו, שאינו יכול לחזור בתשובה על חטא חברו. וראו גם [[ביאור:תוספתא/יומא/ד#י|תוספתא יומא ד, י.]] וראו את תיאור התשובה של מנשה, [[דברי הימים ב לג יג]], ושל אחאב, [[מלכים א כא כז]]-כט, ולעומתם את חטא מי מריבה. כל אלו סותרים, לכאורה, את הנאמר במשנה. נראה שהתשובה שאינו מספיק לעשות היא על חטאי הרבים, וכך גם הזכות של הרבים עומדת לצדיק, אפילו אם חזר בו וחטא.}} (יח) כל המזכה את הרבים - אין חטא בא על ידו. :וכל המחטיא את הרבים - אין מספיקין בידו לעשות תשובה. משה זכה, וזכה את הרבים - זכות הרבים תלוי בו, :שנאמר ([[דברים לג כא]]): "צדקת ה' עשה ומשפטיו '''עם ישראל'''". ירבעם חטא, והחטיא את הרבים - חטא הרבים תלוי בו, :שנאמר ([[מלכים א טו ל]]): "על חטאות ירבעם [בן נבט] אשר חטא, '''ואשר החטיא את ישראל'''": <קטע סוף=יח/> {{עוגן|משנה יט}}<קטע התחלה=יט/> (יט) כל מי שיש בידו שלושה דברים הללו - {{ב|מתלמידיו|כלומר בני תרבותו}} של אברהם אבינו. :ושלושה דברים אחרים - מתלמידיו של בלעם הרשע: עין טובה, ורוח נמוכה, ונפש שפלה - מתלמידיו של אברהם אבינו. {{הע-שמאל|לעצם ההשוואה בין אברהם לבלעם ראו [[בראשית רבה נה ח]]. משניות יז-יט מחזירות לדיכוטומיה בין צדיקים לרשעים, שבה נפתח הפרק. משנה יט מזכירה גם את ה"עולם" כמסגרת.}} :עין רעה, ורוח גבוהה, ונפש רחבה - מתלמידיו של בלעם הרשע. מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע? :תלמידיו של אברהם אבינו, אוכלין בעולם הזה ונוחלין בעולם הבא, ::שנאמר ([[משלי ח כא]]): "להנחיל אהבי יש, ואצרתיהם אמלא". :אבל תלמידיו של בלעם הרשע - יורשין גיהנום, ויורדין לבאר שחת, שנאמר ([[תהלים נה כד]]): "ואתה אלהים תורידם לבאר שחת, {{ב|אנשי דמים ומרמה| הפסוק מצוטט גם על יושבי קרקסיות ותיאטראות, שישבו שם כדי לראות דם ומרמה, והם הם תלמידי בלעם ואנשי התרבות הרומית}} לא יחצו ימיהם, ואני אבטח בך": <קטע סוף=יט/> ===חטיבה V: סיום=== {{עוגן|משנה כ}}<קטע התחלה=כ/> (כ) יהודה בן תימא אומר: הוי עז כנמר, וקל כנשר, ורץ כצבי, וגבור כארי :לעשות רצון אביך שבשמים. {{הע-שמאל|השוו [[ישעיה מ לא]]: "קל כנשר" שם הוא השכר, ולא המאמץ לקיים את המצוות! עז פנים אינו עז כנמר לרצון אביו שבשמים אלא לרצון עצמו, ודינו גיהינום. גם כאן, כמו [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה כב|בסיום פרק ד,]] לפנינו לשון של סיום לימוד תורה. כאן הסתיים הפרק.}} הוא היה אומר: עז פנים - לגיהנם, ובשת פנים - לגן עדן. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתבנה עירך במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך: <קטע סוף=כ/> {{עוגן|משנה כא}}<קטע התחלה=כא/> (כא) הוא היה אומר: ::בן חמש שנים - {{ב|למקרא|צריך להתחיל ללמוד לקרוא - למשל בתורה. וכפי שכתוב: (פר' בשלח) "ביום הראשון מקרא: 'קדש!'"}}, ::בן עשר - {{ב|למשנה|משניות נקראים כך על שם שינונם, אך גם בעקבות "ויכתב שם על האבנים את משנה תורת משה" ביהושע - וכן בדומה בפרשיית המלך בפרשת כי תצא}}, ::בן שלש עשרה - {{ב|למצות|מחוייב לקיים את המצוות, ומכונה בימינו "בר מצווה". וכפי שכתוב בנחמיה: "ואת שבת קדשך הודעת להם ומצוות וחקים ותורה צוית להם ביד משה עבדך"}}, ::בן חמש עשרה - {{ב|לתלמוד|(בפרשת נצבים) ועתה ישראל שמע אל החקים ואל המשפטים אשר אנכי '''מלמד אתכם''' לעשות למען תחיו... וכמאמר ישעיה: ה' אלקים נתן לי לשון למודים לעות (לתת עצה או להעיר) את יעף...}}, ::בן שמונה עשרה - {{ב|לחפה|לחופה כלומר מתאים לחתונה ונישואים. (תהלים) ועל מקראה ענן יומם, ועשן ונגה אש להבה לילה, כי על כל - כבוד חֹפֶה (כלומר מכסה)}}, ::בן עשרים - {{ב|לרדוף|אחרי פרנסה. (ובפרשת שופטים) צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה' אלקיך נתן לך}}, ::בן שלשים - {{ב|לכח|(פר' דברים) וזכרת את ה' אלקיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבתיך כיום הזה}}, {{הע-שמאל|יש המפרשים משנה זו בעניין בניית האדם לקראת היותו משפיע ומנהיג כמאמר ([[ישעיה יא ב]]) על הגואל (המשיח): "ונחה עליו רוח ה': רוח חכמה ו'''בינה''', רוח '''עצה וגבורה''' - רוח דעת ויראת ה'." אבל נראה שהם טועים, כי הפשט במשנה הוא שהיא משקפת מספרים ממוצעים, ואינה מחייבת. למשל, אין בשום מקום חובה על מי שהגיע לגיל 100 לעבור מן העולם. המספרים כאן מורכבים משלוש רשימות: סילבוס הלימודים (5, 10, 15), התבגרות פיסיולוגית (13, 18) וסקירה על תולדות האדם הממוצע (20, 30, 40, 50, 60, 70, 80, 90, 100).}} ::בן ארבעים - {{ב|לבינה|להתבוננות בדברים והבנה מתוך כך. (משלי) תֹחלת חכמה - יראת ה', ודעת קדושים - בינה! כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים}}, ::בן חמשים - {{ב|לעצה|יכול לתת עצות שכן יש לו נסיון חיים. (משלי) מים עמוקים - עצה בלב איש, ואיש תבונה - ידלנה. הלוויים היו מפסיקים לעבוד בגיל 50 ומתחילים לתת עצות.}}, ::בן ששים - {{ב|לזקנה|יכול להצטרף למועצת הזקנים. (פרשת קדושים) מפני שיבה תקום, והדרת פני '''זקן'''}}, ::בן שבעים - {{ב|לשיבה|שיער לבן, מצב של מנוחה. (פרשת קדושים) מפני שיבה תקום, והדרת פני זקן}}, ::בן שמונים - {{ב|לגבורה|שהגיע לגיל זה, ככתוב בתהלים "ימי חיינו בהם... ואם בגבורות - שמונים שנה".}}, ::בן תשעים - {{ב|לשוח|להתחיל להתכופף. אך גם להכיר במקומו בלא גאווה מיותרת. ויש מפרשים בשין שמאלית לשוחח ולהתפלל. (סוף קהלת על הזיקנה) וסגרו דלתים בשוק בשפל קול הטחנה, ויקום לקול הצפור (כלומר השכם בבוקר) וישחו (כאשר מתחילות לשוחח) כל בנות השיר (הציפורים)}}, ::בן מאה - {{ב|כאלו מת|היו שראו זאת כמחמאה וטובה - שכן אין לו יותר עסק עם צרות העולם, למרות שהוא חי בו}}, ועבר ובטל מן העולם: <קטע סוף=כא/> {{עוגן|משנה כב}}<קטע התחלה=כב/> (כב) בן בג בג אומר: הפך {{ב|בה|בתורה}} והפך בה, {{ב|דכלא בך וכולך בה.|שהיא כולה בך}} {{הע-שמאל|תוספות מאוחרות בארמית. התורה כבר נמצאת בתוכך! המצווה ללמוד תורה אינה מוטלת רק על המנהיגים, בניגוד למה שהיה אפשר להבין [[ביאור:משנה אבות פרק א|מתחילת המסכת.]]}} :{{ב|ובה תחזי, וסיב ובלה בה, ומינה לא תזוע,|ובה תעיין, והזדקן בה, וממנה לא תזוז}} שאין לך מדה טובה הימנה: <קטע סוף=כב/> {{עוגן|משנה כג}}<קטע התחלה=כג/> (כג) בן הא הא אומר: {{ב|לפום צערא אגרא|לפי הצער, כך השכר}}: <קטע סוף=כג/> {{כותרת תחתונה משנה מבוארת|אבות|ה}} 960bxtkjkskqj6ms3f1ov3jrxx9cocs 0 175659 3019337 437481 2026-06-09T19:51:01Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:שירי קודש]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3019337 wikitext text/x-wiki '''אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:'''{{ש}} '''וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי:''' אָב הָרַחֲמָן שְׁמַע קוֹלֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:{{ש}} אַתָּה הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו בִּמְהֵרָה יָבוֹא וְיָגֵל לִבֵּנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:{{ש}} בֶּן דָּוִד יָבוֹא וְיִגְאֳלֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְך עָלֵינוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:{{ש}} גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה תִּגְאֳלֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו דֵּעָה וְהַשְׂכֵּל תְּבוּנֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:{{ש}} דּוֹר יְשָׁרִים תְּבָרְכֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיּוֹן עִירֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:{{ש}} הַיּוֹם תִּשְׁמַע שַׁוְעָתֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו וְתֶעֱרַב לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:{{ש}} וּלְצִיּוֹן בְּשׁוּבוֹ יִזְכּוּ עֵינֵינוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו זְכוּת אָבוֹת יָגֵן עָלֵינוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:{{ש}} זֶה ה' קִוִינוּ וְיוֹשִׁיעֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו חוּס וְרַחֵם נָא עָלֵינוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:{{ש}} חַמֹל עָלֵינוּ וְעַל עוֹלָלֵינוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו טוֹב וּמֵיטִיב הִדָּרֶשׁ לָנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:{{ש}} טוּבְךָ וְחַסְדְּךָ עָלֵינוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:{{ש}} יְהִי ה' אֱלוֹקֵינוּ עִמָּנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו כֶּתֶר הִילּוּמִים לְרָאשֵׁינוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:{{ש}} כָּבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה תִּתְּנֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:{{ש}} לֶחֶם חֻקֵּנוּ הַטְרִיפֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו מֶלֶךְ רַחֲמָן רַחֵם עָלֵינוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:{{ש}} מִבִּרְכָתְךָ מַלֵּא יָדֵינוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו נָאוֹר וְאַדִּיר אַל תִּשְׁכָּחֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:{{ש}} נַהֲלֵנוּ לְצִיּוֹן גּוֹרָלֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו סוֹף וָקֵץ לְכָל צָרוֹתֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:{{ש}} סְלַח נָא לַעֲווֹנֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו עֵת רָצוֹן הַיּוֹם לָנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:{{ש}} עָזְרֵנוּ אֱלֹקֵי יִשְׁעֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו פְּתַח לָנוּ שַׁעֲרֵי רַחֲמִים לִתְפִלָּתֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:{{ש}} פַּרְנָסָה בְּרֶוַח תְּפַרְנְסֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו צְמִיחַת קֶרֶן לְגוֹאֲלֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:{{ש}} צְדָקָה וָחֶסֶד עַשֵׂה עִמָּנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו קְרַע רֹעַ גְּזַר דִּינֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:{{ש}} קוֹמֵם קְהַל עֲדָתֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו רְצוֹנֵנוּ לִרְאוֹת מַלְכֵּנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:{{ש}} רְפוּאָה שְׁלֵמָה תְּרַפְּאֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו שְׁכֹן כְּמֵאָז בְּאָהֳלֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:{{ש}} שׁוּבָה ה' אֶת שְׁבוּתֵנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו תַּעֲלֵנוּ בְּשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי:{{ש}} תִּבֶנֶה לָנוּ מִקְדָּשֵׁנוּ, בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי: אשרינו מחבר: ר' יוסף שפירא מצפת [[קטגוריה:פיוטי ל"ג בעומר]] [[קטגוריה:שירי קודש]] jlveqvhu5k0gkze4jylhzjtb02k7ov8 0 187645 3019340 2860823 2026-06-09T19:52:23Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:שירי קודש]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3019340 wikitext text/x-wiki השיר בו היו מקבלים את פני הבאים למירון. {{עם-ניקוד| '''אַ'''נְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם, יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה, כִּי הִתְאַסַפְתֶּם פֹּה? :לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי! '''בְּ'''רוּכֵי צְפַת, שְׂמֵחִים כַּדָּת, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה? :לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי! '''דְ'''גוּלֵי חֶבְרוֹן, קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹן, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה? :לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי! '''הַ'''דּוּרֵי חֵיפָה, עִיר הַיָּפָה, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה? :לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי! '''וְ'''תִיקֵי בְּנֵי בְּרַק, מְאִירִים כַבָּרָק, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה? :לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי! '''זַ'''כָּאֵי יִשְׂרָאֵל, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה? :לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי! '''חֲ'''סִידֵי יִשְׂרָאֵל, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה? :לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי! '''טְ'''הוֹרֵי יִשְׂרָאֵל, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה? :לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי! '''י'''וֹשְׁבֵי חוּץ לָאָרֶץ, מַה לָכֶם פֹּה וּמִי לָכֶם פֹּה? :לִכְבוֹד הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי! }} מחבר: ר' יוסף שפירא מצפת [[קטגוריה:פיוטי ל"ג בעומר]] [[קטגוריה:שירי קודש]] 1mmtqqjtaf6wyyboq1ker996z3fp5r6 2 228392 3019374 3008379 2026-06-09T23:18:24Z Sije 2668 הועתק מדף [[ספר סיפורי מעשיות/מחגר]] - קרדיט בדף "גרסאות קודמות" שם 3019374 wikitext text/x-wiki {{ארגז חול פרטי}} בלנ ירו' ברכות שבת תרומות פסחים! לבוא בשלשלאות. טוב להם לשאר שם, (במקום שברחו לשם), ויהיו בכאן נאמן ובעל עגלה. והבן הנ"ל, כל זמן שהיה לו המאכל שלקח מביתו לחם יבש שהיה בעגלה (שקורין "סוחריס") אכל אותם. ואחר כך כשכלה ולא היה לו לאכל, ישב עצמו מה לעשות והשליך עצמו מהעגלה לאכל עשבים והיה לן יחידי בשדה ונפחד, ונטל ממנו הכח עד שלא היה יכל אפילו לעמד, רק לרחש (בלשון אשכנז: רוקין זיך) והיה אוכל העשב סביבותיו וכל זמן שהיה יכול להושיט ולאכל היה אוכל שם. ואחר כך כשכלה העשב סביבו עד שלא היה יכל להושיט, היה מנתק עצמו להלן ואכל שם, והיה אוכל העשב איזה זמן. פעם אחד בא לעשב אחד שעדין לא אכל עשב כזה, והוטב בעיניו אותו העשב, מחמת שהיה אוכל זמן רב עשבים והיה מכיר בהם, ועדין לא ראה עשב כזה. וישב עצמו לעקרו עם שרשו. והיה תחת השרש דומיט (אבן טובה), והדומיט היה מרבע. וכל צד היה לו סגלה אחרת. ובצד אחד היה כתוב שמי שיאחז אותו צד, ישא אותו למקום שיום ולילה נתקבצים ביחד, שהשמש והירח נתקבצים שם ביחד. וכשעקר העשב עם השרש שהיה שם הדומיט נזדמן שאחז באותו הצד,( המסגל לשא אותו למקום שיום ולילה מתקבצים כנ"ל), ונשא אותו ובא למקום שיום ולילה נתועדים יחד. והסתכל והנה הוא שם במקום ששמש וירח באים ביחד כנ"ל. ושמע שהשמש עם הירח מדברים, והיה השמש קובל לפני הירח באשר שיש אילן שיש לו ענפים רבים, ופריו ועליו וכל ענף וענף ופרי ועלה יש לו סגלה מיחדת, שזה מסגל לבנים וזה מסגל לפרנסה, וזה מסגל לרפואת חולאת זה, וזה לחולאת אחרת. כל אחד ואחד מסגל לדבר אחר. וזה האילן היו צריכין להשקותו, ואם היו משקין אותו היה מסגל מאד, ולא די שאין אני משקה אותו, אלא שעל ידי שאני מזריח עליו אני מיבש אותו. ענתה הלבנה ואמרה: אתה דואג דאגות אחרים, אני אספר לך עסק שלי. היות שיש לי אלף הרים וסביבות האלף הרים, יש עוד אלף הרים, ושם מקום שדים, והשדים יש להם רגלי תרנגולים, ואין להם כח ברגליהם, ויונקים מרגלי, ומחמת זה אין לי כח ברגלי. ויש לי אבק, היינו פול, שהוא רפואה לרגלי, ובא רוח ונושא אותו. ענתה החמה: את זה אתה דואג? (בלשון תימה) אגיד לך רפואה. באשר שיש דרך, ומאותו הדרך מתפצלים כמה דרכים. דרך אחד של צדיקים, אפילו הצדיק שהוא בכאן מפזרים תחתיו אותו האבק שבאותו הדרך הנ"ל בכל פסיעה, וכל פסיעה שהוא פוסע הוא דורך באותו האבק. ויש דרך של אפיקורסים אפילו אפיקורס שבכאן מפזרים תחתיו בכל פסיעה מאותו האבק כנ"ל. ויש דרך של משגעים, אפילו משגע שבכאן מפזרים תחתיו כנ"ל. וכן יש כמה דרכים. ויש דרך אחר באשר שיש צדיקים שמקבלים על עצמם יסורים, ומוליכים אותם הפריצים בשלשלאות, ואין להם כח ברגליהם ומפזרים תחתיהם מאותו האבק של אותו הדרך, ויש להם כח ברגליהם, על כן תלך לשם שיש שם הרבה אבק ויהיה לך רפואה על רגליך, (כל זה דברי החמה אל הלבנה. והוא שמע כל זה). בתוך כך נסתכל על הדומיט בצד אחר וראה כתוב שם, שמי שיאחז באותו הצד שישא אותו להדרך שיוצאים ממנו כמה דרכים כנ"ל, ואחז באותו הצד, ונשא אותו לשם ונתן רגליו באותו הדרך שהאבק רפואה לרגלים, ונתרפא מיד. והלך ונטל האבק מכל הדרכים ועשה לו אגדות; שאגד הפול של הדרך של צדיקים לבדו, וכן הפול של שאר הדרכים אגד כל אחד לבדו ולקחם אתו. וישב עצמו והלך לאותו היער שגזלו אותו שם. כשבא לשם, בחר לו אילן גבוה שהוא סמוך להדרך שיוצאים שם הגזלנים לגזל, ולקח הפול של צדיקים והפול של משגעים וערבם יחד ופזר אותם על הדרך. והוא עלה על האילן וישב שם לראות מה יהיה נעשה בהם. והיו יוצאים שם גזלנים ששלח אותן הגזלן הגדול שבהם הנ"ל לצאת ולגזל. וכשבאו לאותו הדרך, תכף כשדרכו על הפול הנ"ל נעשו צדיקים, והתחילו לצעק על נפשם על שגזלו עד הנה והרגו כמה נפשות. אבל מחמת שהיה מערב שם פול של משגעים נעשו צדיקים משגעים. והתחילו להתקוטט זה עם זה. זה אמר: בשבילך גזלנו וזה אמר: על ידך גזלנו, עד שהרגו זה את זה. והיה שולח כת אחרת והיה גם כן כנ"ל, והרגו זה את זה כנ"ל. וכן היה אחר כך, עד שנהרגו כלם. עד שהבין שלא נשארו כי אם הוא בעצמו עם עוד אחד, (היינו שהבן הנ"ל הבין שכבר נהרגו כל הגזלנים הנ"ל ולא נשאר כי אם הגזלן הגדול בעצמו עם עוד אחד), וירד מהאילן. וכבד משם את הפול הנ"ל מן הדרך, ופזר את הפול של צדיקים בעצמו, והלך וישב על האילן. ואותו הגזלן, היינו הגדול שבהם, תמה ששולח כל הגזלנים ואין אחד מהם שב אליו, והלך הוא בעצמו עם האחד שנשאר אצלו. ותכף כשבא על אותו הדרך, (שפזר שם הבן הנ"ל הפול של צדיקים לבדו), נעשה צדיק, והתחיל לצעק לחברו על נפשו על שהרג כל כך נפשות וגזל כל כך, והיה תולש קברים והיה שב בתשובה ומתחרט מאד. וכיון שראה, (הבן הנ"ל שהיה יושב על האילן), שהוא מתחרט ושב בתשובה כל כך, ירד מהאילן. כיון שראה הגזלן שמצא אדם, התחיל לצעק: אוי על נפשי, כזאת וכזאת עשיתי, אהה, תן לי תשובה. ענה לו: החזר לי התבה שגזלתם ממני. כי כתוב אצלם על כל גזלה באותו היום שנגזל ואצל מי נגזל. אמר לו: אני מחזיר לך תכף ואני נותן לך אפילו כל האוצרות של גזלה שיש לי, רק תן לי תשובה. אמר לו: תשובתך היא, רק שתלך אל העיר ותצעק ותתודה: אני הוא שהכרזתי אז ועשיתי כמה גזלנים והרגתי וגזלתי כמה נפשות, זה היא תשובתך. ונתן לו כל האוצרות, והלך עמו אל העיר, ועשה כן. ופסקו שם באותו העיר, באשר שהרג כל כך נפשות, על כן יתלו אותו, למען ידעו. אחר כך ישב עצמו הבן הנ"ל לילך אל השני אלף הרים, (הנ"ל), להסתכל מה נעשה שם. כשבא לשם עמד מרחוק מהשני אלף הרים, וראה שיש שם כמה וכמה אלף אלפים ורבי רבבות משפחות של שדים, כי הם פרים ורבים כבני אדם, והם רבים מאד. וראה המלכות שלהם יושב על כסא ששום ילוד אשה אינו יושב על כסא כזו. וראה אותם שעושים ליצנות: זה מספר שהזיק לזה תינוק, וזה אומר שהזיק לזה יד, וזה מספר שהזיק רגל, וכן שאר ליצנות. בתוך כך נסתכל וראה אב ואם הולכים ובוכים. ושאלו אותם: למה אתם בוכים? והשיבו שיש להם בן והיה דרכו לילך לדרכו והיה שב באותו הזמן, ועכשו הוא זמן רב ועדין לא בא. והביאו אותם למלך, וצוה המלך לשלח שלוחים לכל העולם למצאו. והיו האב ואם חוזרים ופגעו באחד שהיה הולך ביחד עם בנם הנ"ל, (היינו שאותו האחד שפגעו בו היה החבר של בנם והיה הולך ביחד עם בנם בתחלה, אבל עכשו פגעו בו לבדו), ושאל אותם: על מה אתם בוכים? וספרו לו כנ"ל. השיב להם: אני אודיע לכם. היות שהיה לנו אי אחד בים שהיה שם מקום שלנו, ואחר כך הלך המלך שהיה שיך לו האי הנ"ל ורצה לבנות שם בנינים והניח יסודות, ואמר הבן הנ"ל, (היינו הבן של השדים הנ"ל שנאבד), אלי שנזיק אותו. והלכנו ולקחנו הכח מהמלך. והיה עוסק בדאקטורים, ולא היו יכולים לעזר לו. והתחיל לעסק במכשפים, והיה שם מכשף אחד שהיה יודע משפחתו, ואת משפחתי לא ידע, על כן לא היה יכל לעשות לי דבר. אבל משפחתו היה יודע ותפס אותו ומענה אותו כל כך. והביאו אותו אל המלך, (היינו זה השד שספר כל זה הביאו אותו אל המלך שלהם), וספר זאת לפני המלך. אמר המלך: ישיבו לו הכח. ענה ואמר, שהיה אצלנו אחד שלא היה לו כח ונתננו לו הכח. אמר המלך: יקחו ממנו הכח ויחזירו להמלך. השיבו להמלך כי נעשה ענן. אמר המלך שיקראו הענן ויביאו אותו לכאן. ושלחו שליח אחריו. אמר אותו האיש הבן הנ"ל, (היינו זה הבן שלא היה לו כח ברגליו בתחלה שבא לכאן וראה כל זה): אלך ואראה הענין איך נעשה מהאנשים אלו ענן. והלך אחרי השליח. ובא אל העיר שהיה שם הענן, ושאל את אנשי העיר: מפני מה כסה הענן כל כך בתוך העיר? והשיבו לו: בכאן, אדרבא, שמעולם אין כאן ענן, וזה זמן שכסה הענן ובא השליח וקרא את הענן, והלך משם. וישב עצמו האיש הנ"ל לילך אחריהם לשמע מה הם מדברים. ושמע שהשליח שאל אותו: איך אתה בא להיות בכאן ענן. והשיב לו: אספר לך מעשה: פעם אחת היה חכם אחד. והקיסר מהמדינה היה אפיקורס גדול, ועשה את כל המדינה לאפיקורסים. והלך החכם וקרא את כל בני משפחתו. ענה ואמר להם: הלא אתם רואים שהקיסר הוא אפיקורס גדול ועשה את כל המדינה אפיקורסים וקצת ממשפחתנו עשה גם כן לאפיקורסים. בכן נפרש אל המדבר כדי שנשאר בהאמונה בהשם יתברך. והסכימו עמו. ואמר החכם שם, (היינו שהזכיר איזה שם מן השמות), והביא אותם אל המדבר ולא הוטב בעיניו אותו המדבר. ואמר שם ונשא אותם אל מדבר אחר, ולא הוטב בעיניו גם כן. ואמר עוד שם והביא אותם אל מדבר אחר, והוטב בעיניו. ואותו המדבר היתה סמוכה אל השני אלף הרים והלך, (אותו החכם הנ"ל), ועשה עגול סביבותם, שלא יוכל שום אחד להתקרב אליהם. ויש אילן שאם היה אותו האילן נשקה לא היה נשאר ממנו, (היינו מן השדים), כלום. על כן עומדים יום ולילה מאתנו שחופרים ואינם מניחים מים להאילן. ושאל אותו: למה עומדים יום ולילה, כיון שחופרים פעם אחת למנע המים די. השיב לו: שיש בינינו מדברים ואלו המדברים הולכים ועושים מחלקת בין מלך זה למלך אחר, ועל ידי זה נעשה מלחמה, ועל ידי זה נעשה רעידת הארץ, ונופלת האדמה שסביבות החפירה ויוכל לבוא מים להאילן, על כן עומדים תמיד לחפר כנ"ל. וכשנעשה מלך בינינו עושים לפניו כל הליצנות ושמחים; זה מתלוצץ איך הזיק תינוק והיולדת מתאבלת עליו, וזה מראה ליצנות אחרות וכן כמה מיני ליצנות. וכשהמלך בא בתוך השמחה הוא הולך ומטיל עם השרי מלוכה שלו, ומנסה עצמו לעקר האילן, כי אם לא היה האילן כלל, היה טוב לנו מאד. ומחזק לבו מאד כדי לעקר האילן כלו, וכשבא אל האילן, אזי האילן צועק מאד, ואזי נופל עליו פחד וחוזר לאחוריו. פעם אחת נעשה מלך חדש ביניהם ועשו לפניו ליצנות גדולות כנ"ל, ובא בשמחה גדולה, ועשה לעצמו אבירות לב מאד, ואמר לעקר את האילן כלו לגמרי ויצא לטיל עם שריו, וחזק לבו מאד, ורץ לעקר האילן לגמרי. וכשבא אליו נתן קול גדול ונפל עליו פחד. וחזר לאחוריו ובא בכעס גדול, וחזר והיה הולך. בתוך כך נסתכל וראה בני אדם יושבים, (היינו הכת אנשים של החכם הנ"ל), ושלח איזה אנשים מאנשיו לעשות להם כראוי כדרכם תמיד, (היינו שזה המלך שלח להזיקם כדרכם). וכיון שראו אותם אותה המשפחה של בני אדם הנ"ל נפל עליהם פחד. ואמר להם הזקן הנ"ל: אל תפחדו. וכשנתקרבו השדים לשם לא היו יכולים להתקרב אליהם מחמת העגול הנ"ל שהיה סביבותם ושלח שלוחים אחרים ולא היו יכולים גם כן. ובא בכעס גדול והלך בעצמו ולא היה יכול גם הוא לקרב אליהם, ובקש מהזקן שיניחנו לכנס לשם. ואמר לו: מאחר שאתה מבקש אניח אותך לכנס, אבל אין דרך שילך המלך יחידי, ואניח אותך עם עוד אחד לכנס. ופתח להם פתח ונכנסו. וחזר וסגר העגול. אמר המלך להזקן: איך אתה בא לישב על מקום שלנו. אמר לו: מפני מה הוא מקומך, הוא מקום שלי. אמר לו: אין אתה מתירא ממני? השיב לו: לאו. אמר לו: אין אתה מתירא. ופשט עצמו ונעשה גדול מאד עד השמים ורצה לבלעו. אמר הזקן: אף על פי כן איני מתירא כלל, אך אם אני רוצה, תהיה אתה מתירא ממני. והלך והתפלל קצת ונעשה עב וענן גדול והיו רעמים גדולים. והרעם הורג אותם, ונהרגו כל השרי מלוכה שלו שהיו עמו, ולא נשארו כי אם הוא עם האחד שהיה עמו שם בתוך העגול. ובקש אותו שיפסק הרעם, ופסק. ענה המלך ואמר: מאחר שאתה איש כזה, אתן לך ספר מכל המשפחות של שדים, כי יש בעלי שמות שאינם יודעים רק ממשפחה אחת ואפילו אותה המשפחה אינם יודעים בשלמות. אני אתן לך ספר שכתוב בו כל המשפחות, כי אצל המלך כתובים כלם ואפילו מי שנולד נכתב אצל המלך. ושלח את האחד שהיה עמו אחר הספר, (היינו שהמלך של השדים שלח את האחד שהיה עמו בתוך העגול אחר הספר. נמצא שטוב עשה שהניח אותו עם עוד אחד לכנס, כי אם לאו את מי היה שולח ?), והביא לו הספר. ופתח את הספר וראה כתוב בו אלף אלפים ורבי רבבות משפחות שלהם. והבטיח המלך שלא יזיקו לעולם את כל משפחתו של אותו הזקן הנ"ל. וצוה להביא כל הפאטרעטין (דמות דיוקן) של כל בני משפחתו ואפילו אם יהיה נולד להם, (איזה ילד), יביאו תכף הפאטרעט שלו כדי שלא יהיה נזק שום אחד ממשפחת הזקן. אחר כך כשהגיע זמנו של הזקן לפטר מן העולם קרא לבניו וצוה להם ואמר להם: אני מניח לכם זה הספר. והלא אתם רואים שיש לי כח להשתמש עם זה הספר בקדשה, ואף על פי כן איני משתמש בו, רק יש לי אמונה בהשם יתברך. גם אתם אל תשתמשו בו, אפילו אם ימצא אחד מכם שיוכל להשתמש בו בקדשה, אף על פי כן אל ישתמש בו, רק יהיה לו אמונה בהשם יתברך. ונפטר החכם. והלך הספר בירשה ובא לבן בנו. והיה לו כח להשתמש בו בקדשה, רק שהיה לו אמונה בהשם יתברך ולא היה משתמש בו כאשר צוה הזקן. והמדברים שיש ביניהם היו מפתים את נכד הזקן הנ"ל: באשר שיש לך בנות גדולות ואין לך לפרנסם ולהשיאם, על כן השתמש בזה הספר. והוא לא היה יודע שהם מפתים אותו וסבר שלבו מיעצו לזה. ונסע לאביו זקנו על קברו ושאל אותו: באשר שהנחת צואה שלא להשתמש עם הספר רק שיהיה לנו אמונה בהשם יתברך, ועתה הלב מפתה אותי להשתמש בו. ענה אותו, (הזקן הנפטר הנ"ל): אף על פי שיש לך כח להשתמש בו בקדשה, מוטב שיהיה לך אמונה בהשם יתברך, ואל תשתמש בו, והשם יתברך יעזר לך. ועשה כן. ויהי היום והיה המלך חולה באותה המדינה שיושב בה הנכד של הזקן הנ"ל ועסק בדאקטורים ולא היו יכולים לעשות רפואה מחמת גדל החמימות שהיה שם באותה המדינה לא היו מועילים הרפואות. וגזר המלך שישראל יתפללו בעדו. אמר המלך שלנו: באשר שזה הנכד הנ"ל יש לו כח להשתמש עם הספר בקדשה ואינו משתמש בו, על כן נעשה לטובתו. וצוה עלי להיות שם ענן כדי שיהיה להמלך רפואה מהרפואות שלקח כבר ומהרפואות שיקח עוד. והנכד הנ"ל לא ידע כלל מזה, ומחמת זה אני הייתי בכאן ענן, (כל זה היה מספר הענן להשליח). וזה הבן הנ"ל, (היינו זה שלא היה לו כח ברגליו בתחלה), היה הולך אחריהם ושומע. והביאו אותו למלך, וצוה המלך שיקחו הכח ויחזירו להמלך הנ"ל, והחזירו לו הכח. ואז חזר הבן של השדים הנ"ל כנ"ל. ובא מיסר מאד בלא כח כי ענו אותו מאד שם. וחרה לו מאד על המכשף שענה אותו כל כך וצוה לבניו ומשפחתו שיהיו אורבים תמיד על המכשף הנ"ל. ויש ביניהם מדברים, והלכו והגידו להמכשף שישמר עצמו כי הם אורבים עליו. ועשה המכשף תחבולות וקרא עוד מכשפים שיודעים משפחות כדי לשמר מהם, וחרה מאד להבן הנ"ל ולמשפחתו על המדברים על שגלו סודו להמכשף. פעם אחת נזדמן שהלכו יחד ממשפחה של הבן הנ"ל ומהמדברים על המשמר אצל המלך. והלכו בני המשפחה הנ"ל ועשו עלילה על המדברים. והרג המלך את המדברים. וחרה להמדברים הנשארים, והלכו ועשו מרידה בין כל המלכים. והיה בין השדים רעב וחלשות וחרב ודבר. ונעשו מלחמות בין כל המלכים, ועל ידי זה נעשה רעידת הארץ. ונפלה הארץ כלה ונשקה האילן כלו. ולא נשאר מהם כלל, ונעשו כלא היו, אמן: סוד מעשה זה מרמז ב[[תהלים פרק א|קפיטל א' שבתהלים]]: אשרי האיש וכו'. דרך רשעים דרך צדיקים וכו'. היינו בחינת הדרכים הנ"ל שיש בהם האבק שמפזרים וכו'. והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו וכו'. וכל אשר יעשה יצליח. היינו האילן הנ"ל, שכל פריו ועליו הכל כאשר לכל מסגל מאד כנ"ל. דוק ותשכח עוד איזה רמזים: אשרי האיש אשר לא הלך כי בתחלה לא היה יכל לילך: לא עמד, כי אחר כך לא היה יכל לעמד גם כן: ובמושב לצים, היינו מושב לצים הנ"ל שעושין ליצנות וכו' כנ"ל: כמץ אשר תדפנו רוח, היינו הרוח שנושא הפול הנ"ל: וכל זה הוא רק רמזים בעלמא, שהאיר עינינו קצת, למען נבין ונשכיל קצת עד היכן הדברים מגיעים. אבל הדברים סתומים עדין בתכלית ההעלם, כי כל אלו המעשיות שספר גבהו מאד מאד מדעת אנושי ונעלמים מעין כל חי וכו': https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=next&oldid=2851898 http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14320&st=&pgnum=608 ריש ב"ב: 14320 534 <קטע סוף=א א/> {{דף רי"ף|יד|ב}} <קטע התחלה=א ב/> <קטע סוף=א ב/> {{דף רי"ף|טו|א}} <קטע התחלה=ב א/> (שם ט)   {{מקור|תהלים ט|שם ט}} |משנה=יד ירושלמי גיטין ד ו ירושלמי בבא קמא ה ח http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45298&st=&pgnum=436 http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14136&st=&pgnum=56 גמ' יר' {{צמ|יושביה|ויקרא כה י}} {{צ|יושביה}} {{שם|שמות|כא|כז|לחפשי ישלחנו}} רשי עהשס בגיטין (דף נז:) בגיטין {{הפניה-גמ|גיטין|נז|ב}} בסדר עולם (ספ"א) בסדר עולם {{מקור|סדר עולם רבא פרק א|ספ"א}} בחלק (סנהדרין קח, ב) בחלק {{ממ|סנהדרין קח|ב}} בדברי הימים (א כו, כ) בדברי הימים {{מקור|דברי הימים א כו כ|א כו, כ}} מחזה אברהם פיעטרקוב תרסט http://hebrewbooks.org/4958 פיעטרקוב תרפח http://hebrewbooks.org/11073 מעשה נסים קראקא תקפ http://hebrewbooks.org/10611 יוזפף תקפח http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=10622&st=&pgnum=176 זאלקווא תקצה http://hebrewbooks.org/10625 ווארשא תקצז http://hebrewbooks.org/10635 ורשא תרה http://hebrewbooks.org/10658 וילנא תרכד http://hebrewbooks.org/10705 ווארשא תרנד http://hebrewbooks.org/10973 ורשא תרנה http://hebrewbooks.org/10895 ורשא תרנז http://hebrewbooks.org/10914 מונקאטש תרסו http://hebrewbooks.org/10982 מדרש תנחומא בשלח טז http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45505&pgnum=69 ילקוט תורה תרכו וערות עד בהר כה וזה לא ניתן להשבון. {{גדול|[[מדרש תנחומא בשלח טז|'''טז''' ]]}}וברוב גאונך. הרבית להתגאות כנגד כל הקמים לנגדך. ומי הן אלו הקמים כנגד בניך. מגיד שכל הקם כנגד ישראל, כאלו קם כנגד השכינה. וכן הוא אומר {{ממ|תהלים|עד|כג}}: {{צ|אל תשכח קול צורריך}}. {{צ|כי הנה אויביך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש}} {{ממ|תהלים|פג|ג}}. מפני מה {{ממ|תהלים|פג|ד}}: {{צ|על עמך יערימו סוד ויתייעצו על צפוניך}}. וכתיב {{ממ|תהלים|קלט|כא}}: {{צ|הלא משנאיך ה', אשנא, ובתקוממיך אתקוטט}}. מפני מה {{ממ|תהלים|קלט|כב}}: {{צ|תכלית שנאה שנאתים, לאויבים היו לי}}. וכן הוא אומר {{ממ|זכריה|ב|יב}}: {{צ|כי הנוגע בכם נוגע בבבת עינו}}. "עיני" היה לו לומר? אלא שכנהו הכתוב. כלומר, כביכול כלפי מעלן, וכנהו הכתוב, שהוא תיקון סופרים אנשי כנסת הגדולה. כיוצא בו {{ממ|מלאכי|א|יג}}: {{צ|ואמרתם הנה מתלאה והפחתם אותי}}, אלא שכנהו הכתוב. כיוצא בו {{ממ|שמואל א|ג|יג}}: {{צ|בעוון אשר ידע כי מקללים להם בניו ולא כהה בם}}, אלא שכנהו הכתוב. כיוצא בו {{ממ|איוב|ז|כ}}: {{צ|למה שמתני למפגע לך ואהיה עליך למשא}}, אלא שכנהו הכתוב. כיוצא בו>> {{ממ|חבקוק|א|יב}}: הלא אתה מקדם ה' אלהי קדושי לא ימות, אלא שכנהו הכתוב. כיוצא בו {{ממ|ירמיהו|ב|יא}}: ההמיר גוי אלוהים והמה לא אלוהים ועמי המיר כבודי בלא יועיל, אלא שכנהו הכתוב. כיוצא בו {{ממ|תהלים|קו|כ}}: וימירו את כבודי בתבנית שור אוכל עשב, אלא שכנהו הכתוב. כיוצא בו {{ממ|הושע|ד|ז}}: כבודי בקלון אמיר, אלא שכנהו הכתוב, כיוצא בו {{ממ|איוב|לב|ג}}: ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא מצאו מענה וירשיעו את איוב, אלא שכנהו הכתוב. כיוצא בו {{ממ|בראשית|יח|כג}}: ואברהם עודנו עומד לפני ה', אלא שכנהו הכתוב. כיוצא בו {{ממ|במדבר|יא|טו}}: ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי. כיוצא בו {{ממ|במדבר|יב|יב}}: אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמנו ויאכל חצי בשרנו, אלא שכנהו הכתוב. כיוצא בו {{ממ|מלכים א|יב|טז}}: מה לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי לאהליך ישראל עתה ראה ביתך דוד וילך ישראל לאהליו, ובדברי הימים {{ממ|דברי הימים ב|י|טז}} לאלהיו. זכור תזכור ותשוח עלי נפשי {{ממ|איכה|ג|כ}}. אולי יראה ה' בעיניו {{ממ|שמואל ב|טז|יב}}. אלא שכינו פסוקים אלו אנשי כנסת הגדולה. ולכך נקראו סופרים, שהיו סופרים כל אותיות שבתורה ודורשין אותו. וכן {{ממ|יחזקאל |ח|יז}}: והנם שולחים את הזמורה אל אפי, והם תקנו אל אפם. ואף כאן {{ממ|זכריה|ב|יב}}: כי הנוגע בכם נוגע בבבת עיני. אלא ללמדך שכל הקם כנגד ישראל, כאלו קם כנגד שכינה. וכן הוא אומר {{ממ|שופטים ה כג}}: אורו ארור יושביה כי לא באו לעזרת ה'. וכי הוא צריך עזרת אחרים! והוא אומר ועושה, ושלח בסנחריב מלאך ולא הרגם, אלא נשף בהם ויבשו. אלא ללמדך שכל העוזר את ישראל, כאלו עוזר את השכינה. ולפיכך כתיב: כי גאה גאה, הרבית להתגאות אצל הקמים כנגדך. ומי הן אלו הקמים כנגד בניך. את כדרלעומר מלך עילם, ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו {{ממ|בראשית|יד|טו}}. מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו וגו' ירדפם יעבר שלום וגו' {{ממ|ישעיהו| סא|ב-ג}}. וכן הוא אומר {{ממ|תהלים|קי|א-ה}}: נאם ה' לאדוני שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך, מטה עוזך ישלח ה' מציון רדה בקרב אויביך, עמך נדבות ביום חילך בהררי קדש מרחם משחר לך טל ילדותך, נשבע ה' ולא ינחם אתה כוהן לעולם על דברתי מלכי צדק, אדני על ימינך מחץ ביום אפו מלכים. סיסרא וכל רכבו, שנאמר {{ממ|שופטים|ד|יג}}: ויזעק סיסרא את כל רכבו. וכתיב {{ממ|שופטים|ה|כ}}: מן שמים נלחמו. סנחריב וכל המונו, שנאמר {{ממ|מלכים ב|יט|כג-כד}}: ביד עבדיך חרפת וגו' אני קרתי ושתיתי, וישלח ה' מלאך ויכחד כל גבור חיל ונגיד ושר במחנה מלך אשור וישב בבשת פנים לארצו ויבא בית אלהיו ומיציאי מעיו שם הפילהו בחרב {{ממ|דברי הימים ב|לב|כא}}. נבוכדנצר אמר: אעלה על במתי עב {{ממ|ישעיהו|יד|יד}}. אמר ליה הקדוש ברוך הוא: אתה רצית לפרוש עצמך מן בני אדם, סוף בני אדם נפרשים ממך. לקצת ירחין תרי עשר, על היכל מלכותא די בבל מהלך הוה, ענה מלכא ואמר הלא דא היא בבל רבתא די אנה בניתה לבית מלכו בתקף חסני וליקר הדרי, עוד מלתא בפום מלכא, קל מן שמיא נפל, לך אמרין נבוכדנצר מלכא, מלכותא עדת מנך, ומן אנשא לך טרדין ועם חיות ברא מדורך עשבא כתורין לך יטעמון וגו', בה שעתא מלתא ספת על נבוכדנצר ומן אנשא טריד ועשבא כתורין יאכל ומטל שמיא גשמה יצטבע עד די שערה כנשרין רבה וטפרוהי כצפרין {{ממ|דניאל|ד|כו-ל}}. כלא מטא על נבוכדנצר מלכא {{ממ|דניאל|ד|כה}}. בלשאצר מלכא עבד לחם רב לרברבנוהי אלף ולקבל אלפא חמרא שתה, בלשאצר אמר בטעם חמרא להיתיה למאני דהבא וכספא די הנפק נבוכדנצר אבוהי מן היכלא די בירושלם וישתון בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה, באדין היתיו מאני דהבא די הנפקו מן היכלא די בית אלהא די בירושלם ואשתיו בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה, אשתיו חמרא ושבחו לאלהי דהבא וכספא נחשא פרזלא אעא ואבנא, בה שעתו נפקו אצבען די יד אנש וכתבן לקבל נברשתא על גירא די כתל היכלא די מלכא ומלכא חזה פס ידא די כתבא, אדין מלכא זיוהי שנוהי ורעינוהי יבהלונה וקטרי חרצה משתרין וארכובתה דא לדא נקשן {{ממ|דניאל|ה|א-ו}}. עליו אומר {{ממ|חבקוק|ב|טו-טז}}: הוי משקה רעהו, מספח חמתך ואף שכר, למען הביט על מעוריהם, שבעת קלון מכבוד, שתה גם אתה והערל, תסוב עליך כוס ימין ה', וקיקלון על כבודך. בה בליליא קטיל בלשאצר מלכא כשדיה {{ממ|דניאל|ה|ל}}: ביוחסין א"ע האלף הששי דפוס א http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45040&st=&pgnum=283 דפוס ב http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11550&st=&pgnum=263 דפוס לונדון http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46738&st=&pgnum=223 עריכת מדרש תנחומא בשלח /* סימן יב */ המשך עריכה ...וכן פרעה, במה שנתגאה, בו נפרע ממנו. {{צ|ויקח שש מאות רכב}} {{ממ|שמות|יד|ז}}, לפיכך: {{צ|מרכבות פרעה וחילו ירה בים}}. וכן סיסרא, במה שנתגאה בו נפרע ממנו. {{צ|ויזעק סיסרא את כל רכבו תשע מאות רכב ברזל}} {{ממ|שופטים|ד|יג}}. לפיכך {{שם|שופטים|ה|כ|משמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא}}. שמשון, במה שנתגאה, בו נפרע ממנו. שנאמר {{שם|שופטים|יד|ג|ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני}}. לפיכך {{שם|שופטים|טז|כא|ויאחזוהו פלשתים וינקרו את עיניו ויורידו אותו עזתה}}. רבי יהודה אומר: תחילת קלקלתו בעזה הייתה, שנאמר {{שם|שופטים טז||א|וירד שמשון עזתה וירא שם אשה זונה ויבא אליה}}, לפיכך לא היה עונשו אלא בעזה. וכן אבשלום, במה שנתגאה, בו נפרע ממנו. שנאמר {{ממ|שמואל ב|יד|כה}}: {{צ|וכאבשלום לא היה איש יפה בכל ישראל להלל מאד, מכף רגלו ועד קודקדו לא היה בו מום}}, {{שם|שמואל ב יד||כו|ובגלחו את ראשו והיה מקץ ימים לימים אשר יגלח}}. רבי נהוראי אומר: נזיר היה והיה מגלח אחת לשלושים יום, שנאמר: {{צ|והיה מקץ ימים לימים אשר יגלח}}. רבי יהודה אומר: נזיר עולם היה והיה מגלח לשנים עשר חדש, שנאמר {{שם|שמואל ב|טו|ז|ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום אל המלך אלכה נא ואשלם את נדרי אשר נדרתי לה' בחברון}}, {{שם|שמואל ב טו||ח|כי נדר נדר עבדך בשבתי בגשור בארם לאמר אם ישוב ישיבני ה' ירושלים ועבדתי את ה'}}. רבי אומר: כל ערב שבת היה מגלח, שכן דרך בני מלכים להיות מגלחין מערב שבת לערב שבת. וכן הוא אומר {{שם|שמואל ב|יח|ט|ויקרא אבשלום לפני עבדי דוד ואבשלום רכב על הפרד ויבא הפרד תחת שובך האלה הגדולה ויחזק ראשו באלה ויתן בין השמים ובין הארץ והפרד אשר תחתיו עבר}}. וכן סנחריב, במה שנתגאה, בו נפרע ממנו. שנאמר {{ממ|מלכים ב|יט|כג}}: {{צ|ביד מלאכיך חרפת אדני ותאמר ברב רכבי אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון, ואכרות קומת ארזיו מבחר ברושיו ואבואה מלון קצו יער כרמלו}}, {{שם|מלכים ב יט||כד|אני קרתי ושתיתי מים זרים ואחריב בכף פעמי כל יאורי מצור}}. לפיכך {{שם|מלכים ב יט||לה|ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור מאה שמונים וחמישה אלף, וישכימו בבקר והנה כולם פגרים מתים}}. הגדול שבהם ממונה על מאה ושמונים וחמישה אלף, והקטן שבהן ממונה על אלפים איש, שנאמר {{שם|מלכים ב|יח|כד|ואיך תשיב את פני פחת אחד עבדי אדני הקטנים ותבטח לך על מצרים לרכב ולפרשים}}. וכתיב {{שם|מלכים ב|יט|כא|זה הדבר אשר דבר ה' עליו, בזה לך לעגה לך בתולת בת ציון אחריך ראש הניעה בת ירושלים}}, {{שם|מלכים ב יט||כב|את מי חרפת וגידפת ועל מי הרימות קול ותישא מרום עיניך על קדוש ישראל}}. וכן נבוכדנצר, במה שנתגאה, בו נפרע ממנו, שנאמר {{ממ|ישעיהו|יד|יג}}: {{צ|ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה, ממעל לכוכבי אל ארים כיסאי ואשב בהר מועד בירכתי צפון}}, {{שם|ישעיהו יד||יד|אעלה על במתי עב, אדמה לעליון}}, {{שם|ישעיהו יד||טו|אך אל שאול תורד אל ירכתי בור}}. וכן בצור, במה שנתגאה, נפרע ממנו. {{צ|צור, את אמרת אני כלילת יופי}} {{ממ|יחזקאל|כז|ג}}, {{שם|יחזקאל כז||ד|בלב ימים גבוליך, בוניך כללו יפיך}}. {{שם|יחזקאל|כו|ג|הנני עליך צור והעליתי עליך גויים רבים כעלות הים לגליו}}. וכן בנגיד צור, במה שנתגאה, בו נפרע ממנו: {{שם|יחזקאל|כח|ב|בן אדם אמר לנגיד צור כה אמר אדני אלוהים יען גבה לבך ותאמר אל אני מושב אלוהים ישבתי בלב ימים ואתה אדם ולא אל ותתן לבך כלב אלוהים}} וגו', {{שם|יחזקאל כח||י|מותי ערלים תמות ביד זרים}}. הא, במה שהגויים מתגאין, בו נפרע מהן. לכך נאמר: כי גאה גאה: '''👈 בצד '''הפנים של הרי"ף הצגנו ציוני כל דף של הגמרא שבו מקור ההלכה של הרי"ף, באותיות מרובעות קטנות.''' כן '''הצגנו ציוני הדפים שבאלפס דפוס זולצבאך ודפוסים אחרים שנגררו אחריו בזה כמו דפוס קאפוסט, ווילנא, זיטאמיר, לבוב וכו'. ונצטיינו באותיות גדולות מסוגרות בחצאי רבוע כזה [].''' הכל כאשר נדפס בווילנא '''בדפוס והוצאת''' האלמנה והאחים ראָם.''' [[שיחת משתמש:T2a2016]] ~2026-12015-74 ~2026-90404 EdwardsBot Ely1 Hummingbird Ilan sendowski InternetArchiveBot KotzBot Ori Reltt Shaycojo Shinaimm איתן96 דחליל כלילתפארת קרלוס הגדול ראובן פרוס1 שולחן עורך 1g0wgp7clpbc32ztaxzsmfz8xoc1f9y 0 248845 3019381 922479 2026-06-10T05:13:13Z Ori229 476 השלמת הדגשת כותרות 3019381 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|מדרש תנחומא||וארא|בא|בשלח|}} ==פרק י== ===סימן א=== ויאמר ה' אל משה נטה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש חשך זה שאמר הכתוב: שלח חשך ויחשיך ולא מרו את דברו (תהלי' קה כח). חשך ששלח הקדוש ברוך הוא על המצרים, קשה היה. למה על שלא קבלו מרות דברו של הקדוש ברוך הוא. אמר הקדוש ברוך הוא למלאכים: המצרים ראוין ללקות בחשך. מיד הסכימו כולן כאחת ולא המרו את דברו. שלח חשך ויחשיך, אותו חשך נתן בו ממש. משל למה הדבר דומה למלך שסרח עליו עבדו. אמר לאחד: לך והכהו חמישים מגלבין. והלך והכהו מאה, והוסיף לו משלו. כך הקדוש ברוך הוא יתברך שמו, שלח חשך על המצרים, ונתווסף החשך משלו. הוי, שלח חשך ויחשיך: ===סימן ב=== נטה ידך על השמים ויהי חשך. מהיכן היה אותו החשך רבי יהודה ורבי נחמיה. רבי יהודה אומר: מחשך של מעלה, שנאמר, ישת חשך סתרו סביבותיו סכתו (תה' יח יב). רבי נחמיה אומר: מחשך גיהינום, שנאמר, ארץ עפתה כמו אפל צלמות ולא סדרים ותפע כמו אפל (איוב י כב). אמר רבי יהושע בן לוי: בשלשה מקומות שמענו שאדם משמיע תלמודו סמוך למיתתו. מנין שנאמר: להודיעך קושט אמרי אמת להשיב אמרים אמת לשלחיך (משלי כב כא). וכן שלמה אמר: סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא וגו' (קהלת יב יג). וכאן, צלמות ולא סדרים. כיון שאדם נטה לצילה של מיתה, הוא סודר תלמודו, שנאמר: צלמות ולא סדרים. רבי תנחומא בר אבא אמר: כיון שבא להסתלק, מלאכי השרת אומרים: תנו עוז לאלהים. הוי, ארץ עיפתה כמו אפל. ווי לו לבית שחלונו פתוחה לתוך חשך. ותופע כמו אופל, אור שלה מתוך חשך. וכן הוא אומר: כה אמר ה' אלהים, ביום רדתו שאולה, האבלתי כסיתי עליו את תהום, ואמנע נהרותיה ויכלאו מים רבים (יחזק' לא טו). רבי יהודה בר רבי אמר: במה הרשעים מתכסים בגיהינום בחשך. חזקיה בן רבי אומר: הגיגית הזו במה מכסין אותה בכלי חרש מינה ובה. כשם שהיא של חרס, כך מכסין אותה בכלי חרס. כך הרשעים, והיה במחשך מעשיהם (ישע' כט טו). לפיכך הקדוש ברוך הוא מכסה עליהם את התהום שהוא חשך, שנאמר: וחשך על פני תהום (ברא' א ב), זה גיהינום. הוי, חשך שהביא על המצרים מתוך גיהינום היה. וימש חשך. כמה היה אותו חשך אמרו רבותינו זיכרונם לברכה: עבה כדינר, שנאמר: וימש חשך: ===סימן ג=== ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים אמרו רבותינו זיכרונם לברכה: ז' ימים של חשך היו. כיצד שלשה ימים הראשונים מי שהיה יושב ובקש לעמוד עומד. והעומד שבקש לישב, יושב. שלשה ימים האחרונים, כל מי שהיה יושב, לא היה יכול לעמוד. והעומד, אינו יכול לישב. ומי שהוא רבוץ, לא היה יכול לזקוף. מנין שכן כתיב: לא ראו איש את אחיו, הרי שלשה. ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים. הרי ששה. ואי זה הוא יום השביעי ויהי הענן והחשך וגו' ויאר, זה יום של ים. וכן במצרים, הענן מאיר לישראל ומחשיך למצרים, שנאמר: לא ראו וגו'. ולכל בני ישראל היה אור, והיה מאיר לישראל ומראה להן כל כלי כסף וזהב ושמלות וכל טוב מצרים, ומה שבתיבות ובחביות ובמטמוניות היה מראה להן. והיו שואלין ונותנין להן בעל כרחן, שהיו אומרים להם ישראל: הרי לך במקום פלוני כלי כך וכך. הוי, ויהי חושך אפלה: ===סימן ד=== אמרו רבותינו זכרונם לברכה: כטקסין של מלכים הביא הקדוש ברוך הוא עליהן את המכות. מלך בשר ודם כשמדינה מורדת עליו, משלח עליה לגיונות ומקיפים אותה. בתחילה סוכר אמת המים שלהם. חזרו, מוטב. ואם לאו, מביא עליהם קלאנים. חזרו, מוטב. ואם לאו, יורה בהם חצים. חזרו, הרי מוטב. ואם לאו, מביא עליהם ברבריים. חזרו, מוטב. ואם לאו, מביא עליהם דורמוסיות. חזרו, מוטב. ואם לאו, זורק בהם נפט. חזרו, מוטב. ואם לאו, משליך עליהן אבני בליסטראות. חזרו, מוטב. ואם לאו, מגרה בהן אוכלוסין הרבה. חזרו, יפה. ואם לאו, אוסר אותן בבית האסורין. חזרו, יפה. ואם לאו, הורג גדולים שבהם. כך הקדוש ברוך הוא בא על מצרים כטקסין של מלכים. בתחילה סוכר אמת המים שלהם, שנאמר: ויהפך לדם יאוריהם ( תהלי' עח מד). לא חזרו, הביא עליהם קלאנים, אלו צפרדעים. רבי יוסי בר חנינא אמר: קרקורן היה קשה להם מהשחתתם. לא חזרו, ירה עליהם חצים, אלו הכנים, שנאמר: ותהי הכינם באדם ובבהמה, היו נכנסים בגופם של מצרים כחצים. לא חזרו, הביא עליהן ברבריים, זה ערוב, שנאמר: ישלח בם ערוב (שם שם מה). לא חזרו, הביא עליהם דורמוסיות, זה הדבר והרג את מקניהם. לא חזרו, הביא עליהם נפט, זה השחין, שנאמר: ויהי שחין אבעבועות פורח באדם. לא חזרו, השליך עליהם אבני בליסטראות, זה הברד. לא חזרו, גירה בהן אוכלוסין הרבה, זה ארבה. לא חזרו, חבשן בבית האסורים, זה חשך, שנאמר, ויהי חשך אפלה. לא חזרו, הרג גדולים שבהם, שנאמר: וה' הכה כל בכור. כל מה שחשבו המצרים על ישראל, הקדוש ברוך הוא הביא עליהן. חשבו שיהיו שואבין מימיהן, לפיכך ויהפך יאוריהם לדם. חשבו כדי שיהו טוענין פרגמטיהן, הביא עליהם צפרדעים והייתה משרפת אותן. חשבו להיות עושין להן בארץ, הרחיש את הארץ כנים. חשבו שיהו טוענין אותן כפדגוג, שלח בהן ערוב, אריות, זאבים, נמרים, ודובים, ונשרים. היה למצרי חמישה בנים, והיה נותנן לישראל להוציאן לשוק בידו. בא ארי נוטל אחד, זאב נוטל אחד, דוב אחד, נמר אחד, נשר אחד. היה נכנס לתוך ביתו של מצרי לבדו, אומר לו: היכן בני הוא אומר לו: אעשה חשבון. בא הארי נטל אחד, והזאב אחד, הדוב אחד, ונמר אחד, ונשר אחד. חשבו כדי שיהיו רועין את מקניהם, שלח בהן את הדבר, שנאמר: הנה יד ה' הויה וגו'. חשבו כדי שיהיו מחמין להן חמין, שלח בהן את השחין. חשבו לסקלם באבנים, הביא עליהם את הברד. חשבו כדי שיהיו כורמיהן, הביא עליהם את הארבה ואכל אילנותיהן, ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ. חשבו לחבוש אותם בבית האסורין, הביא עליהן את החשך. חשבו להרוג אותם, וה' הכה כל בכור. חשבו לשקע אותן במים, ונער פרעה וחילו בים סוף (תהלי' קלו טו). וכל מכות שהביא הקדוש ברוך הוא על המצריים במצרים, הוא עתיד להביא על אדום, שנאמר: כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צור (ישע' כג ה). אמר רבי אלעזר: כל מקום שכתוב צור מלא, בצור המדינה הכתוב מדבר. וכל מקום שכתוב צר חסר, במלכות אדום הכתוב מדבר, שהיא מצירה לישראל. מי שפרע מן הראשונים, יפרע מאדום. במצרים, הכה בדם. באדום, ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש וגו', השמש יהפך לחשך והירח לדם (יואל ג ג-ד). במצרים, צפרדעים, שהיה קולן קשה. ובאדום, קול שאון מעיר קול מהיכל (ישע' סו ו). במצרים, כנים, והך את עפר הארץ. ובאדום, ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית (שם לד ט). במצרים, ערוב. ובאדום, וירשוה קאת וקפוד וינשוף ועורב ישכנו בה (שם שם יא). רבי אבא בר כהנא אמר: חשך ואפלה שמשו במצרים. אבל תוהו ובוהו לא שמשו בעולם הזה ולא עתידין לשמש. והיכן עתידין לשמש בכרך גדול שבקפוטקייא, שנאמר: ונטה עליה קו תהו ואבני בהו (שם). ורבנן אמרי: אומות העולם שלא קבלו את התורה שנתנה מתוך החושך, עליהם הוא אומר: כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאומים (ישע' ס ב). אבל ישראל, ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה (שם). במצרים, דבר. ובאדום, ונשפטתי אתו בדבר ובדם (יחז' לח כב). במצרים, שחין. ובאדום, המק בשרו והוא עומד על רגליו ועיניו תמקנה בחוריהן ולשונו תמק בפיהם ( זכרי' יד יב). במצרים, ברד. ובאדום, וגשם שוטף ואבני אלגביש (יחז' לח כב). במצרים, ארבה. ובאדום, בן אדם אמור לצפור כל כנף ולכל חית השדה הקבצו (שם לט יז). במצרים, חשך. ובאדום, ונטה עליה קו תהו ואבני בהו (ישע' לד יא). במצרים, נגף בכוריהם. ובאדום, שמה נסיכי צפון כולם וכל צדוני (יחז' לב ל). רבי מאיר אומר: וירדו ראמים עמם (ישעי' לד ז), וירדו עובדי עבודה זרה עמם. במצרים, פרע מאליליהם ואחר כך פרע מהם. ובאדום, פורע מן השר שלהם תחלה ואחר כך מהם, שנאמר: והיה ביום ההוא יפקוד ה' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה ([[ישעיהו כד כא]]). ===סימן ה=== וידבר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר וכי לא היה הדבור אלא למשה בלבד, ומה תלמוד לומר אל משה ואהרן כשם שהיה משה כלול לדברות, כך אהרן. ומנין שלא דבר עם אהרן דכתיב: ויהי ביום דבר ה' אל משה בארץ מצרים, למשה ולא לאהרן, אף כאן למשה ולא לאהרן. ומפני מה לא דבר עם אהרן בשביל כבודו של משה. אם כן, נמצאת ממעט כבוד אהרן! לא. ששניהם שווים. וכן אתה מוצא כל מקום ששניהם במקום אחד, שניהם שווים. ביום עשות ה' אלוהים ארץ ושמים (בראש' ב ד), שניהם שווים. כבד את אביך ואת אמך (שמות כ יב), שניהם שווים. ויהושע בן נון וכלב בן יפנה (במדבר יד ו), שניהם שווין. ומשה ואהרן, שניהם שוין. בארץ מצרים חוץ לכרך. וכן אתה מוצא שלא נמצאת שכינה במצרים, שנאמר: ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרוש את כפי (שמו' ט כט). למה שהייתה ארץ מצרים מלאה גלולים. לכך כתיב בארץ מצרים ולא בתוך מצרים. ולמה נמצאת שכינה במצרים ללמדך עד שלא נבחרה ארץ ישראל, היו כל הארצות כשרות לדבור. משנבחרה ארץ ישראל, נפסלו כל הארצות. עד שלא נבחרה ירושלים, היה כל ארץ ישראל כשרה לדבור. משנבחרה ירושלים, נסתלק הדבור מארץ ישראל. עד שלא נבחר בית העולמים, הייתה ירושלים ראויה לשכינה. משנבחר בית העולמים, יצתה ירושלים, דכתיב: כי בחר ה' בציון, איווה למושב לו (תהלי' קלב יג). ואומר, זאת מנוחתי עדי עד, פה אשב כי אויתיה ( שם שם יד). עד שלא נבחר אהרן, היו כל ישראל ראוין לכהונה, שנאמר: ברית מלח עולם היא וגו' (במד' יח יט). משנבחר, נפסלו ישראל, שנאמר: והייתה לו ולזרעו אחריו ברית וגו' (שם כה יג). עד שלא נבחר דוד, היו כל ישראל ראוין למלכות. משנבחר דוד, יצאו כל ישראל, שנאמר: לא לכם ולנו לבנות בית לאלהינו כי אנחנו יחד נבנה לה' אלהי ישראל (עזרא ד ג). ולמה נדבר עם הנביאים בחוצה לארץ בזכות אבות, שנאמר: כה אמר ה' קול ברמה נשמע וגו' (ירמי' לא יד). וכתיב: כה אמר ה' מנעי קולך מבכי וגו' (שם שם ה). ואף בחוצה לארץ לא נדבר עם הנביאים, אלא במקום טהור. שכן את מוצא בדניאל: ואני הייתי על אובל אולי (דני' ח ב). וכן ואני הייתי על יד הנהר הגדול הוא חדקל (שם י ד). וכן יחזקאל אומר: ואני בתוך הגולה על נהר כבר (יחזק' א א), זה חדקל. משנדבר עמו בחוצה לארץ, היה מדבר עמו בארץ, שנאמר: קום צא אל הבקעה ושם אדבר אותך (שם ג כב): ===סימן ו=== החדש הזה לכם רבי ישמעאל אומר: הראה לו הירח בלילה ואמר לו: כזה אתם רואים וקובעים כן הלכה לדורות. ולמד להם מולד לבנה ואמר להם: עד עכשיו אני הייתי מעבר את השנים, הרי כבר מסרתי לכם, מעכשיו התחילו למנות. החודש הזה זה ניסן ואין אחר ניסן. מדתשרי כתיב בו: חג האסיף תקופה. ללמדך, חדש שיש בו חג וקרוי אסיף. ותקופת השנה, ששנה יוצאה בו וקרוי שביעי, זה תשרי, שהוא שביעי לניסן. החדש הזה זה ניסן. זכר לדבר, בחדש הראשון הוא חדש ניסן (אסתר ג ז), והוא ראש חדשים, וראש לרגלים, דכתיב בתחילה: חג המצות, וחג השבועות, וחג הסוכות: ===סימן ז=== ויהי בחצי הלילה יוצרו חלקו. וה' הכה כל בכור הוא בעצמו ולא על ידי שליח. אפילו היה אדם במקום אחר ובכורו במצרים, מת. כוש ופוט ולוד מנין שמתו בכוריהם שנאמר: ויך כל בכור במצרים ראשית אונים באהלי חם (תהל' עח נא). מבכור פרעה הוא נשתייר מכל הבכורות, לקיים מה שנאמר: ואולם בעבור זאת העמדתיך. ובעל צפון נשאר מכל אליליהן, להטעותן בו, לקיים מה שנאמר: משגיא לגויים ויאבדם (איוב יב כג). עד בכור השבי. השבויים למה לקו לפי שהיו שמחים בכל גזרות שגזרו מצרים על ישראל, הדא הוא דכתיב: שמח לאיד לא ינקה (משלי יז ה). ולא תאמר שבויים בלבד, אלא אף עבדים ושפחות, שנאמר: עד בכור השפחה אשר אחר הרחיים, שהיו משעבדין לרחיים. עד בכור בהמה. שלא יאמרו: יראתנו קשה, שלא שלטה בהם פורענות. ויקם פרעה לילה. יכול בג' שעות כדרך שהמלכים עומדין תלמוד לומר: לילה. יכול על ידי שדה ושדות תלמוד לומר: הוא. הוא היה מחזיר על פתחיהן של עבדיו ומעמידן כל אחד ואחד ממקומו והולך עימהם ואומר: היכן משה ואהרן שרוין שנאמר: ויקרא למשה ולאהרן לילה, ויאמר קומו צאו. אמר ליה משה: כך ציונו הקדוש ברוך הוא, ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר, וכי גנבים אנחנו שנצא בלילה, לא נצא, אלא ביד רמה לעיני כל מצרים. ולמה בא הוא ועבדיו לומר לך, שבשעה שאמר ליה פרעה אל תוסף ראות פני! אמר ליה משה: כן דברת, לא אוסיף עוד ראות פניך, ולא נצא מכאן עד שירדו כל עבדיך אלה אלי וגו'. מכאן שחלק משה כבוד למלכות, שלא אמר ליה: אתה וכל עבדיך. אף הקדוש ברוך הוא ציוה למשה ולאהרן לחלוק לו כבוד, שנאמר: וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה. ויוסף חלק כבוד למלכות, בלעדי אלוהים יענה את שלום פרעה (ברא' מא טז). יעקב חלק כבוד למלכות, ויתחזק ישראל וישב (שם מח ב). אליהו חלק כבוד למלכות, ויד ה' הייתה אל אליהו וגו' (מ''א יט א). חנניה מישאל ועזריה חלקו כבוד למלכות, וכן דניאל. קומו צאו. אמרתי לכם: מי ומי ההולכים אמרתם: בנערינו ובזקנינו נלך, קומו צאו גם אתם גם בני ישראל. אמרתי: רק צאנכם ובקרכם יוצג. אמרתם: גם מקנינו ילך עמנו לא תשאר פרסה, גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו, ולוואי שתלכו כבר. אמרתם: גם אתה תתן בידינו וגו'. קחו כאשר דברתם ולכו, וברכתם גם אותי: ===סימן ח=== וישא העם את בצקו טרם יחמץ לא החמיץ. וכן לעתיד לבוא, ישבות מעיר מלוש בצק עד חומצתו (הושע ז ד). משארותם, זה שיורי מצה ומרור. אתה אומר: שיורי מצה ומרור, או אינו אלא פסחים! כשהוא אומר: לא תותירו ממנו עד בקר, הרי שיורי פסחים. על שכמם וכי לא היה להם בהמה, והא כתיב וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר ומקנה כבד! אלא שהיו מחבבין את המצווה, לכך כתיב על שכמם. ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות למה שהכסות חביבה עליהן יותר מכסף וזהב. וה' נתן את חן וגו' עדיין אינן שואלין והן נותנין להם. וינצלו את מצרים אפילו עבודה זרה של כסף ושל זהב, ניתכת וחזרה כבתחילה ונטלו את הכל. ובזת הים גדולה מבזת מצרים, שנאמר, ותבואי בעדי עדיים וגו' (יחזקאל טז ז): ===סימן ט=== ויסעו בני ישראל מרעמסס. מרעמסס לסכות ארבעים פרסה, והיה קולו של משה נשמע מסוכות. ואל תתמה, שהרי אבק שזרק, הלך מהלך ארבעים יום, שנאמר: והיה לאבק על כל ארץ מצרים, ומצרים מהלך ארבעים יום, וכל שכן קולו. רבי עקיבא אומר: סכות, אלו עננים, כעניין שנאמר: כי על כל כבוד חופה (ישעי' ד ה). וכן לעתיד לבוא, וסוכה תהיה לצל יומם וגו' (שם שם ו). לבד מטף קטנים ונשים. ויאפו לשו ולא הספיקו לאפות עוגות. ואין עוגה אלא לשון חררה, שנאמר: אך עשי לי משם עוגה קטנה (מ''א יז יג). נס גדול נעשה להן, שאכלו ממנו שלושים יום שישים פעמים, עד שירד להן את המן. וגם צדה לא עשו להן להודיע שבחן של ישראל, שלא אמרו היאך נצא למדברות ולים ואין לנו צידה. מלמד, שהאמינו. ועליהם מפורש בקבלה, הלוך וקראת באזני ירושלים וגו' (ירמי' ב ב). ומה שכרן קדש ישראל לה' (שם שם ג). ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה. וכתיב: ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה (בראש' טו יג). הרי שני פסוקים מכחישין זה את זה. כיצד עד שלא נולד יצחק, נגזרה גזירה. ומשנולד יצחק, חשב הקדוש ברוך הוא, שנאמר: כי גר יהיה זרעך (שם). ואברהם חשב משעת הגזרה. כתיב: ארבע מאות שנה. וכתיב: דור רביעי ישובו הנה (שם שם טז), הא כיצד עשו תשובה, אגאלם לדורות. ואם לאו, לשנים. ויהי מקץ שלשים שנה וגו' כשהגיע הקץ, לא עיכבם כהרף עין. בט''ו בניסן נגזרה גזירה ונדבר עם אברהם אבינו בין הבתרים. בט''ו בניסן באו מלאכי השרת לבשרו על יצחק. בט''ו בניסן נולד יצחק. בחמשה עשר בניסן נגאלו ממצרים. בט''ו בניסן עתידין להגאל משעבוד גליות. ויהי מקץ שלשים שנה, קץ אחד לכולם. ליל שמורים הוא לה' להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה, שבו עתידין להיגאל, דברי רבי יהושע. רבי אליעזר אומר: בתשרי עתידין להגאל, שנאמר: תקעו בחדש שופר וגו' (תהל' פא ד). הוא הלילה הזה הוא הלילה שאמר הקדוש ברוך הוא לאברהם, בלילה הזה אני גואל את בניך. שמורים צריכין ישראל להשתמר בו בלילה: ===סימן י=== ויאמר ה' אל משה זאת חקת הפסח. יש פרשיות כלל בתחילה ופרט לבסוף, אלו הן: ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים ( שמות יט ו), פרט. אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל (שם), כלל. זאת חקת התורה ויקחו אליך פרה (במדב' יט ב), כלל. אדומה, פרט. זאת חקת הפסח, כלל. כל בן נכר, פרט. כלל ופרט, אין בכלל אלא מה שבפרט. זאת חקת הפסח, אין לי, אלא פסח מצרים. פסח דורות מנין תלמוד לומר: ככל חוקותיו וככל משפטיו תעשו אותו (שם ט ג). כל בן נכר, אחד ישראל רשע, ואחד נוכרי במשמע. כל עבד איש מקנת כסף, עבד איש ולא עבד אשה וקטן תלמוד לומר: מקנת כסף, מכל מקום. תושב ושכיר תושב, זה גר שאינו עובד עבודה זרה בלבד, אבל שאר איסורין עושה. שכיר, זה עובד עבודה זרה. מה תושב ושכיר האמור בפרשת פסח פסל בו את הערל, אף תושב ושכיר האמור בתרומה פסל בו את הערל. בבית אחד יאכל והא כתיב, על הבתים אשר יאכלו אותו בהם! הא למדנו שנאכל פסח בשני מקומות. ומה אני מקיים בבית אחד בחבורה אחת. כיצד בשני מקומות היו יושבין ונבקעה עליהם קורה, יצאו לחוץ. ירדו עליהם גשמים ונכנסו לבית, הרי זו בשני מקומות. אם כן, מהו לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה חוץ לחבורה. מן הבשר בשר שבחוצה לעצם ולא מה שבתוך העצם. ועצם לא תשברו בו בו לא תשברו, ושאר קדשים קלים אינו עובר על מצוות לא תשברו. כל עדת ישראל למה לפי שנאמר: משכו וקחו לכם צאן למשפחותיכם, מגיד שפסח דורות בערבוביא. וכי יגור אתך גר יכול כשנתגייר יעשה פסח מיד תלמוד לומר: והיה כאזרח הארץ. מה אזרח בי''ד אף גר בי''ד ואם נתגייר בין ב' פסחים, יעשה פסח שני. המול לו כל זכר מילת זכרים ומילת עבדים מעכבין בו. הרי שהיו לפניו ב' מצוות, מצוות מילה ומצוות פסח, איזו מהן קודם המול לו כל זכר קודם, ואחר כך ואז יקרב לעשותו. תורה אחת השוה הכתוב גר לאזרח לכל מצוות האמורות בתורה: פרק יג ===סימן יא=== קדש לי כל בכור. זו אחת מי''ג מדות שהתורה נדרשת בהן. כלל שהוא צריך לפרט. קדש לי כל בכור, כלל זכרים ונקבות. יכול כל שנולד ראשון בין זכר בין נקבה יהיה בכור תלמוד לומר: כל הבכור וגו' הזכר תקדיש (דב' טו), זכר ולא נקבה. יכול יוצא דופן יהא בכור תלמוד לומר: כל פטר רחם, עד שיהא זכר פותח רחם. באדם ובבהמה מקיש בכור אדם לבכור בהמה. מה בהמה נפל פטור מן הבכורה, אף אדם פטור. יצאו לווים, שאין להם בכור אדם ולא בכור בהמה. בכור אדם, מבן שלשים יום חייב לפדותו. פחות מכאן, נפל. בכור בהמה, ח' ימים. פחות מכאן, נפל. כתיב: ופדויו מבן חדש תפדה (במד' יח), ובבהמה כתיב: ומיום השמיני והלאה ירצה (ויק' כב). יכול יוליכנו לבית הבחירה, דכתיב: והבאתם שמה וגו' ובכורות בקרכם וצאנכם (דב' יב) תלמוד לומר: תפדה, בכל מקום שירצה, יפדנו מכהן. אם כן, מה תלמוד לומר תקדיש הקדישהו שתקבל שכר. לא הקדשתו, הרי הוא קדוש, שנאמר: לי הוא, מכל מקום. אם כן מה תלמוד לומר תקדיש כדי שתקבל עליו שכר. כיוצא בדבר אתה אומר: ובער עליה הכהן עצים בבקר (ויקר' ו ה). והא כתיב: ולבנון אין די בער (ישע' מ טז)! אלא כדי לקבל שכר. כיוצא בו, את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש וגו' (שמו' כט לט). והא כתיב, וחיתו אין די עולה (ישע' מ טז)! אלא כדי לקבל שכר. כיוצא בו, ועשו לי מקדש (שמות כה ח). והא כתיב: הלא את השמים ואת הארץ אני מלא (ירמי' כג כד)! אלא כדי לקבל שכר. ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה. ואומר: למען תזכור את יום צאתך. וכי ביום מזכירין ובלילה לאו! זו מדרש דרש בן זומא: למען תזכור את יום צאתך וגו' כל ימי חייך. ימי חייך, הימים. כל ימי חייך, הלילות. לא יאכל חמץ לעשות את המאכיל כאוכל. לא יאכל לא הוא ולא דמיו, ואסור בהנאה. היום אתם יוצאים רבי יוסי הגלילי אומר: מה תלמוד לומר לא יאכל חמץ וסמיך ליה היום אתם למד, שיום אחד אכלו ישראל מצה במצרים. חדש האביב חדש שהוא כשר לכם, לא חמה ולא גשמים. ומנין שהוא כשר כתיב הכא: חדש האביב. וכתיב התם: אלוהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות (תהל' סח ז). אין בכושרות אלא חדש שהוא כשר, לא חמה ולא גשמים. דבר אחר: בכושרות רבי יונתן אמר: בכי ושירות, אלו בוכין ואלו משוררין. מצרים בוכין, כי אין בית אשר אין שם מת. וישראל משוררים, קול רנה וישועה באהלי צדיקים ימין ה' עושה חיל (שם קיח טו). רבי אומר: בכושרות, הקדוש ברוך הוא נוהג עם ישראל כשרות, שנאמר: אך סוררים שכנו צחיחה (שם סח ז). סוררים כתיב: וכן היו, אלא שנהג עמם בכשרות. בחדש האביב התחילו לעבר את השנים: ===סימן יב=== והיה כי יביאך ה' אל ארץ חמישה עממין שהן שבעה. כאשר נשבע. והיכן נשבע לאברהם ביום ההוא כרת ה' עם אברם ברית לאמר לזרעך וגו' (ברא' טו יח). ליצחק, גור בארץ הזאת כי לך ולזרעך וגו' (שם כו ג). ליעקב, הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה (שם כח יג). ועבדת את העבודה הזאת כעבודה שעבדת במצרים, כן עשה לדורות. ולנו היכן נשבע, והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי. אל ארץ הכנעני למה זכה כנען שנקראת הארץ על שמו כיון ששמע שישראל באין, פנה את המקום. אמר ליה הקדוש ברוך הוא: אתה פנית את המקום, תקרא הארץ על שמך, ואתן לך ארץ יפה כארצך. ואיזו זו אפריקה. ונתנה לך שלא תאמר ירשתי אותה מאבותי. והעברת כל פטר רחם לה' אין העברה אלא הפרשה. וכן את מוצא בנחלות, והעברתם את נחלתו לבתו (במדבר כז ח). שמעון בן עזאי אומר: והעברת מה תלמוד לומר לפי שהוא אומר: כל אשר יעבור תחת השבט (ויקר' כז לב). שומע אני אף היתום במשמע נאמר כאן עבודה, ונאמר להלן עבודה. מה להלן אין קדושה חלה עליו אלא בחיי אמו, אף עבודה האמורה כאן אין קדושה חלה עליו אלא בחיי אמו. אי מה כאן זכרים אף להלן זכרים תלמוד לומר: כל אשר יעבור תחת השבט, אחד זכרים ואחד נקבות במשמע. כל פטר שגר ששגרתו אמו, יהא פטור מן הבכורה, והבא אחריו אינו בכור. אשר יהיה לך חוץ מן המוכר עובר בהמתו לנכרי, והלוקח עובר בהמתו מגוי. יכול יהא חייב תלמוד לומר: אשר יולד בבקרך ובצאנך. הזכרים לה'. אמר רבי יוסי: מכאן אתה למד, רחל שלא בכרה, וכשילדה ילדה שני זכרים ויצאו ראשיהם שניהם כאחת, שניהם לכהן, שנאמר: הזכרים לה'. כל פטר חמור תפדה בשה ולא בעגל ולא בחיה ולא בשחוטה ולא בכלאים ולא בכוי. פטר חמור אתה פודהו ולא שאר בהמה טמאה. ומאי פדה תפדה פדה, פטר חמור בלבד. תפדה, שמקדישין את הבהמה טמאה לבדק הבית ופודין אותה מהקדש בדק הבית. ואם לא תפדה וערפתו למדנו מצוות פדייה קודמת למצוות עריפה. ולמה ערפו אמר הקדוש ברוך הוא: אתה אבדת נכסי כהן, ערפהו ויאבדו נכסיך ולא תהנה מהם. ומנין שאסור בהנאה נאמר כאן עריפה, ונאמר עריפה בעגלה, דכתיב: וערפו שם את העגלה (דברי' כא ד). מה עגלה ערופה אסורה בהנאה, אף זו אסורה בהנאה. כל בכור אדם בבניך תפדה, כלל. בערכך כסף חמשת שקלים, פרט. אין בכלל אלא מה שבפרט. חזר וכלל, כל בכור אדם תפדה. כלל ופרט וכלל, אי אתה דן אלא כעין הפרט. מה הפרט מפורש דבר המטלטלין והם נכסים שאין להם אחריות, אף כל דבר המטלטלין והן נכסים שאין להם אחריות. מכאן אמרו: בכל פודין בכורי אדם, חוץ מעבדים ושטרות וקרקעות, שהן נכסים שיש להן אחריות. כל בכור בניך היו לו חמש נשים וכולן בתולות ובכרו זכרים, חייב לפדותן. פטר רחם אמר רחמנא: בכורות הן לכהן ולא לנחלה. ולמה הוצרך הכתוב לומר כל בכור בניך תפדה לומר, שאם לא פדאו אביו, הוא חייב לפדות את עצמו. ומכאן את למד, שאדם חייב ללמד את בניו תורה. אם לא למדו אביו, הוא חייב ללמד את עצמו, מקל וחמר מפדיון: ===סימן יג=== והיה כי ישאלך בנך מחר. יש מחר שהוא עכשיו, ויש מחר לאחר זמן. כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת הרי מחר לאחר זמן. מחר יהיה האות הזה (שמו' ח יט), הרי מחר, עכשו. מחר אנכי ניצב על ראש הגבעה (שם יז ט), מחר, עכשו. מחר יאמרו בניכם לבנינו (יהושע כב כד), הרי מחר לאחר זמן. מה זאת מצוות פסח. ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו שומע אני מאליו תלמוד לומר: ויחזק ה' את לב פרעה. ויהרג ה' כל בכור מכאן אמרו: זובחים בכור בהמה כנגד בכור אדם, ופודין בכור אדם כנגד בכור בהמה: ===סימן יד=== והיה לך לאות על ידך זו קיבורת. בין עיניך זה קדקד. היכא אמרי דבי רבי ינאי: מקום שמוח התינוק רופס. וארבע פרשיות של תפילין, אלו הן: קדש לי כל בכור. והיה כי יביאך ה'. שמע ישראל. והיה אם שמוע. ובית שיש בו תפילין וספר תורה, אסור לשמש בו את המטה, עד שיניחם כלי בתוך כלי. אמר רבא: גלימא אקמטרא, ככלי בתוך כלי דמי. תפילין שביד ארבע פרשיות, ואלו כולן בכרך אחד. וארבע פרשיות אלו כולן על תפילין שבראש בארבע טוטפות. ומנין שהן ארבע טט בכתפי שתים. פת באפריקי שתים, הרי ארבע בשל ראש, וכולן חמש. ומנין שביד אחד דכתיב: והיה לאות על ידכה, ה' יתרה, הרי חמשה. הא למדת, טוטפת ד' בראש, וטוטפת אחד ביד. יכול ביד ד' תלמוד לומר: לאות על ידך. וביד היכא מנח לה, יכול על גב היד כשם שתפילין שבראש על גב הראש תלמוד לומר: והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך (דברי' ו ו). מכאן אמרו: צריכה שתהא שימה כנגד הלב. יכול אף בלילות כן תלמוד לומר: מימים ימימה, ימים ולא לילות. יכול בשבתות וימים טובים כן תלמוד לומר: מימים ימימה. יש ימים שאדם נותן, ויש ימים שאין אדם נותן. אלו הן ימים שאין אדם נותן שבתות וימים טובים. יכול יהא תפילין בימין תלמוד לומר: על ידכה. ואין ידך אלא שמאל, שנאמר: אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים (ישע' מח יג). וכן הוא אומר: ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים (שופט' ה כו). ומנין שהוא בכרך אחד והיה לך לאות, ולא לאחרים. ושיעור רצועה של יד אמר רמי בר אבא אמר רבי שמעון בן לקיש: עד אצבע צרדה. ומה צרדה, אצבע אמצעית. ופותיה הרצועה, כאורך שעורה. ומצווה להניח תפילין, של יד תחילה ומברך: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציונו להניח תפילין. וחוזר ונותן של ראש ומברך: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצוות תפילין. ואם סח בין תפילה של יד לתפילה של ראש, עבירה היא בידו וחוזר עליה מעורכי המלחמה. ואם ביהא שמיה רבא מברך או בקדושה פסק בין תפילה של יד לשל ראש וענה קדושה או יהא שמיה רבא, מעורכי המלחמה אינו חוזר, אלא חוזר ומברך על של ראש, מפני שכל תפילה טעונה שתי ברכות. אם ברכן כאחת, עולות לזו ולזו. אם הפסיקן ביהא שמיה רבא או בקדושה, בטלה ברכה ראשונה וחוזר ומברך שתיהן. ואינו צריך לומר בשיחת חולין, שהיא עבירה גדולה. וכשהוא חולץ, חולץ של ראש, ואחר כך של יד. יכול יהא נוהג בנשים תלמוד לומר: למען תהיה תורת ה' בפיך (שמות יג ט). מי שישנו בתלמוד תורה, יצאו נשים שאינן בתלמוד תורה. יכול אף קטנים תלמוד לומר: ושמרת. כל שישנו בשמירה, ישנו בעשיה. יצאו קטנים שאינן בשמירה. ואם יש קטון בר מצווה ובר דעת, מיחייב. יכול לא יבדוק את התפילין תלמוד לומר: מימים ימימה. מכאן אמרו: צריך אדם לבדוק את התפילין אחד לשנים עשר חדש. נאמר כאן מימים ימימה, ונאמר להלן ימים תהיה גאולתו (ויק' כה כט). מה להלן שנים עשר חדש, אף כאן שנים עשר חדש, דברי בית הלל. ובית שמאי אומרים: אינו צריך לבודקן עולמית. וכן היה שמאי אומר: אלו תפילין של בית אבי אימא. וארבע פרשיות אלו, צריך לכתבן כסדרן. כתבן שלא כסדרן, הרי אלו יגנזו: [[קטגוריה:מדרש תנחומא]] [[קטגוריה:פרשת בא]] nwwl92g7xa5sgwt7lp0191t3y6dlp9z 4 265104 3019305 3019207 2026-06-09T14:44:10Z Dovi 1 /* מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם */ 3019305 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}} ==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה== ===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא=== '''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.''' ====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''"הכתר"''' או '''כתי"א''' או '''"א"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים): ##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו"ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ"ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}} ##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד]) ##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע"פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}} ##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא והתנ"ך של ר' שלום שכנא ילין"]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ"ך הזה].{{הערה|הדפוס של התנ"ך שבו רשם קמחי את הערותיו יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021004720205171/NLI לודנון, תרצ"ז (1837)].}} ##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ"ד קאסוטו"]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]). ##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ"וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ" (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}} ##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת"י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע"פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני "תיקונים").{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב"פורום לתורה".}} #למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ====ב. כתב־יד לנינגרד ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי"ל''' או '''"ל"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי"ל|מפתח לכתי"ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #למהדורות המקרא המיוסדות על כתי"ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ===כתבי־היד לתורה=== ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי"ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו: #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי"ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 ("'''ל{{כתב עילי|1}}'''" אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע"י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}} #'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי"ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 ("'''א'''" אצל גינצבורג, "'''ב'''" אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}} #'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי"ש]''' (תורה): '''"כתר דמשק"''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 ("'''ש'''" אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר "כתיב"]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 ("ש1" אצל ייבין ו"שׂ" אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר "כתיב"]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}} #'''כתי"ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר "כתיב"]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=WP כתי"ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ"ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ"ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש"פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר "כתיב"]. '''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים): #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת"י ל3'''] (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י"א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171). #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת"י ל9]''' (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט. #'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת"י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, "כתר לאילאשי" או "חומש לאילאשי" (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}} #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת"י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש"פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י"א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף. #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס"ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל''', מאה ה-י"א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1. #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת"י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים. #[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת"י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]). #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת"י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע). #[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880. #'''כתי"ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן ("'''ל{{כתב עילי|מ}}'''" אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע"י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס"ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי"ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ"ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד"ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ"ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, "הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת"י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב", '''לשוננו''' פ (תשע"ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר. '''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]: #'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]''' #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}} #במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן. '''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]: #[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה'''] #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] #'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ"ך ליסבון]''' #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]''' ===כתבי־היד לנביאים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא) #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא) #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי"ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב"כתיב" נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, "כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ", '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע"ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת"י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה"י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל"א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}} #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת"יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת"יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים. '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. ===כתבי־היד לכתובים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא). #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי"ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ"ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, "כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי", JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: <https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006>.}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה"י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ"י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ"י 247 (דה"י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ"י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, "‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬", '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע"ו), עמ' תרמא-תרנו.}} #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת"י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת"י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}} #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי"ג''']=הספריה הבריטית כת"י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ"ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה"ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}} '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי"ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת"י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]]. ===מבחר כתבי־יד תימנים=== ====מאפייני כתבי־היד התימנים==== '''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד. '''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא. '''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע"א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס"ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]]. תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש"י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום. נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ"ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד: #רות (תרגום ותפסיר), #תהלים (תפסיר), #איוב (תפסיר), #משלי (תפסיר), #קֹהלת (תרגום ותפסיר), #שיר השירים (תרגום ותפסיר), #איכה (תרגום ותפסיר), #דניאל (תפסיר), #אסתר (תרגום ותפסיר), #עזרא (מקרא בלבד), #דברי הימים (מקרא בלבד). יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד. ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת"י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית). ====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה==== #[https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. #[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר. #[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש"כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת"י ?] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב בשנת קע"א ליצירה (1411) על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי. כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן].}} #[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת"ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1041] ('''תפסיר רס"ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת א' ת[ת]קס"ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת"י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס"ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ"ט לשטרות שהוא שנת תק"ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת"י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים==== #[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע"ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ"ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת"י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת"י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי"א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת"י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת"ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ"ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת"י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים==== #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי"ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת"י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת"י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ"ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת"י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק"ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים רות (ב,יג עד הסוף), תהלים, משלי, שיר השירים, קֹהלת (שלם עד יב,ז). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים, ונספחים. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. '''"שלוש מגילות" (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש"י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של "שלוש מגילות" המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש"י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני,{{הערה|לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''}} ולעתים בניקוד בבלי.{{הערה|לדגומה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.}} היצירה '''שלוש מגילות''' לפי המסורת התימנית [https://archive.org/details/shalosh-megillot-jerusalem-1911-images/page/n3/mode/2up נדפסה לראשונה בירושלים, בשנת תרע"א (1911)], מתוך כתבי־יד. המהדורה הבהירה הזאת מכילה מקרא, תרגום, תפסיר, פירוש רש"י, וביאור המלות הקשות שבתרגום מאת [[:W:יחיא צאלח|מהרי"ץ]]. ===מבחר כתבי־יד ספרדים=== רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח): #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ"ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק. #'''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a ("'''ה'''" אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל"ד). #'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater "כתר דמשק"]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים. #'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ"ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Haverford הפריט באתר "כתיב"]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה]. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל"ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280). #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): ספרד, מהמאה ה-12 או ה-13. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום]. #'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס"ו (1306). #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] ("'''ש{{כתב עילי|2}}'''" אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע"ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. #[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת"י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}} #'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ"ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14. #'''"[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ"ך ליסבון]"''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ"ג (1483). תנ"ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ"ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי"ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא "כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ"ך העברי". למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת "היד הראשונה" לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}} #שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ"ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ"ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם). ===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים=== רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה. #[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה הפשיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}} #[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב). #[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק"צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת"י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ"ו-תתקצ"ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ"ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ"ה [1294]). #'''תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ"ו-נ"ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית] #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום. #[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק"ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&id=1521 מידע נוסף]. #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]); ארבעה כרכים. #[https://library.yu.edu/praguebible תנ"ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש"י בשוליים; שנת רמ"ט [1489]). #[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט"ו-ט"ז). '''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}} #[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ"ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, חמש מגילות עם פירוש רש"י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש"י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש"י שרשם את פירושיו. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש"י בשוליים. #[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש"י בשוליים. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק"ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש"י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש"י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי. ===ספרות המסורה וחומר נוסף=== חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ"ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ"ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם: #[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר "אׇכְלָה", "וְאׇכְלָה"''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ"ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע"פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל"ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}} #[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ"ה)] למישאל בן עוזיאל; #[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק"י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ"ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ"ט).}} #[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}} #[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע"ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש"ל).}} #[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס"ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ"ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}} #[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל"א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ"א).}} #הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל"ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ"ת''' (רעדעלהיים תרי"ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]]; #הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ"א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ"ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}} #'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}} #[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס"ו)] לר' פסח פינפר; #ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ"ט. בכל הפנייה כללית ל"ייבין" הכוונה לספר הזה.}} #ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות "הנוסח ומקורותיו" שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת "דעת מקרא" (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמ"ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש"ן.}} #המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ"ב); #רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי"ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו ("עדי" ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]); #הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי"ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL]; #הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי"ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים "חמש מגילות" ו"עזרא-נחמיה").{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי"ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}} לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים: #'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן"], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע"א 2011). #'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה. #'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, "The Qamāṣ Qāṭān Structures". ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו. #'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, "איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ". '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע"ז, עמ' 361-386. #'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש"ע). #'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס"ט). לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על "פרשה" בוויקיפדיה אנגלית]]. ===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים=== במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים: '''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:''' #'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ"ט; חורב תשנ"ז; כתר ירושלים תש"ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ"ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ"ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי"ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: "'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי"ח · תל־אביב". בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי"ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ"ה ("שנת ט"ז לתקומת ישראל") נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}} #'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר) #'''מג"ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע"י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ"ב (רק משנת תשע"ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא]) #'''סימנים'''=תנ"ך סימנים (פלדהיים תשס"ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ"ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}} '''מהדורות המבוססות על כתי"ל:''' #'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו. #'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ"ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]). #'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי"ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות. ===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)=== במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ"ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי"ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו. *[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ"ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ"ד-רפ"ו)], "'''ד'''" אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ"ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater תורה אור]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע"ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע"י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד"ר שלו.}} *'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ"כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ"ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח "דפוסים" '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ"ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות "'''ד'''" המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים: *#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ"ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע"י היידנהיים בשנים תקע"ח-תקפ"א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''חומש מאור עיניים''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם); (ב) '''חומש עין הסופר''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''חומש מודע לבינה''' (עם פירוש רש"י ופירוש '''הבנת המקרא''' על רש"י מאת היידנהיים); (ד) '''ספר תורת משה''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר"ז] (דפוס חוזר בתרכ"ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש"י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש"י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר"כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ"ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים]. *#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)] וגם [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n5/mode/2up תורה];{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר"ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ"ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} *#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&view=1up&seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי"ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע"ה בכרך הראשון ושי"ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ"ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה"מנחת שי" ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה"כ תר"ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ"ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ"ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער "1860"). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר"ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ"ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע"פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&view=1up&seq=5&skin=2021 כאן]''' [תרל"ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ"ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] "בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות" (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ"ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה"ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה"ל בין השנים תשי"ט-תשכ"ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: "הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ"ך שהוצא ע"י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל."}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ"ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|לסריקה איכותית נוספת לספרי הנביאים והכתובים (מהדפוס המקורי בוורשה, תר"ך-תרכ"ו), ראו '''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml791unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 7-9 (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים, ישעיהו, ירמיהו; ו'''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml1012unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 10-12 (יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא). וראו עוד סריקות ב[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תר"ך-תרכ"ו]).}} *#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ"ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}} *#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ"ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), והשנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ"ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&dq=Christian+David+Ginsburg&hl=iw&sa=X&redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה"ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n6/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע"י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש"ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ"ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע"י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי"ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}} *'''קורן'''=תנ"ך דפוס קורן (ירושלים תשכ"ב). ===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם=== במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל "דפוסים"]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא הנדפס בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים עצמם, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס"ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות. #'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''', רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש"י על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל"ה [1475]), וזהו '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש"י|כתב רש"י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש"י לתורה, הוא '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI נדפס שוב]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל"ו [1476]), וזה היה '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי'''. #[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב"ן על התורה'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב"ן על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב"ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ"ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר"ן [1490]). #[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על ספר דניאל, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב"ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד. #'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד"ק]''', בולוניה רל"ז (1477): '''הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד"ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד"ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]) והפסוקים מנוקדים. #[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על התורה'''], מנטובה לפני ר"מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על התורה.''' פירושו של הרלב"ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש"ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום. למרות שהיה חביב על הלומדים, לא נדפס פירוש הרלב"ג על התורה בתוך המהדורות השונות של המקראות הגדולות בגלל אורכו הרב, חוץ ממקראות גדולות '''קהלות משה''' שהיה גדול במיוחד (ראו להלן). #'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ"ב (1482): '''החומש הראשון שנדפס עם ניקוד וטעמים, החומש הראשון שבו נדפסה התורה ביחד עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש"י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן]. #[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד"ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ"ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד"ק על חלק מספרי הנביאים.''' #[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד"ק'''], שונצינו רמ"ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד"ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד"ק במקביל בכתב רש"י. #'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ"ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים. בכתבי־יד ספרדי אחד אפילו שולבו דפים מתוך הדפוס הזה כדי להחליף טקסט חסר מסוף ספר במדבר ותחילת ספר דברים (ראו פרטים בקישור), ושילובם ביחד מראה היטב כי הגרסה המודפסת עוצבה כך שתדמה לסגנונם של כתבי־היד. #'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ"ך סונצינו]''', רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ"ך שלם) בניקוד וטעמים.''' #[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע"ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש"י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש"י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות. #'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר"ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש"י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ע)"]].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד"ק]''' (ליסבון רנ"ב [1492]). #[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד"ק והרלב"ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ"ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד"ק והרלב"ג מסביב (בכתב רש"י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג לספרי הנביאים הראשונים? #[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' ("ארבעה ועשרים")], ונציה רע"ח (1518): '''הדפוס הראשון של תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו"יונתן" לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ"ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש"י על התורה, רד"ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש "קב ונקי" על משלי, פירושי הרמב"ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש"י על חמש מגילות, רלב"ג על דניאל, רש"י ושמעוני על עזרא ודברי הימים. #[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס שני''' ("שער ה' החדש")], ונציה רפ"ב-רפ"ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (ראו בפריט הקודם) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ"יונתן" על התורה שחסר בו. #[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז"ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז"ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש"ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע"ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש"י, ראב"ע, רד"ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב"ן. אך הוא גם הציע "טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות" לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת "בעל הטורים", כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך פירושו המלא של בעל הטורים לא יצא לאור עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס"ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ"ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}} #[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי''' ("שער בית ה' הקדמוני")], ונציה ש"ו-ש"ח (1546-1548).{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} לפניו יצא לאור [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש"ד-ש"ה (1545), שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש"י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש"ו (1546), בבית הדפוס של א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, "תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל" (=תפסיר רס"ג) למעלה, "פרסי" (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש"י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס"ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס"ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס"ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ"ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד ("מדוייק מאד"). אמנם רק בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #32).}} #[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי"ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק "מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו."{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ"ד]).}} #[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], ונציה ש"ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, "תרגום יונתן" ו"תרגום ירושלמי"). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater "תולדות אהרן"]''' (מראה מקומות בתלמוד). #[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], הנאו שע"א-שע"ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל"ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש"י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש"י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש"י (המכונים רש"י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה "יונתן" בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש "בעל הטורים" (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, והפטרות. #[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ"ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו"] '''ספונות''' תשמ"ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ר)"]].}} #[https://archive.org/details/hamishah-humshei-torah-ba-asarah-levushei-orah-a-genesis-berlin-1705-images/Hamishah_Humshei_Torah_ba-Asarah_Levushei_Orah_A_Genesis_Berlin_1705/page/n5/mode/2up '''חמשה חמשי תורה... בעשרה לבושי אורה...''' (=מקראות גדולות על התורה)], ברלין תס"ה (1705): '''הדפוס הראשון של פירוש הרשב"ם על התורה'''.{{הערה|הדפסת פירוש הרשב"ם מבוססת על '''[https://archive.org/details/rashi-rashbam-al-ha-torah-berlin-ms-or-qu-2162-jts-breslau-ms-103-images/page/n11/mode/2up כתב־היד הזה]''', שהוא כתב־היד היחיד של הפירוש ששרד.}} #[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up '''ספר קהלות משה''' (=מקראות גדולות)], אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18. #[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' ("ספר ארבעה ועשרים")], מנטובה תק"ב-תק"ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור "מנחת שי" ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן]. #'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ"ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת"ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער]. #[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק"מ-תקמ"ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי "המצודות" כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר"ך-תרכ"ו [1860-1866]). #[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש"י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ"ד-תקפ"ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|"הביאור"]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת "נתיבות השלום" ועוד כותרות כגון "דרך סלולה". לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן]. #[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש"י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ"ו-תרכ"ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי"ם יצאה לאור בשנת תרל"ד בתוספת פירושי ה"מצודות", והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות. #[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש"י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל"ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש"י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש"י ועליו "עיקר שפתי חכמים" הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו. #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו"דקדוק התרגום". '''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|"דפוסים"]].''' ===התרגומים ופירושי המופת על המקרא=== לרוב ספרי התנ"ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. דפים אלה מעידים על כך שדרך המלך בלימוד מקרא, לפחות מאז דורו של רש"י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}} שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ"ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע"א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות. על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס"ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש"י, רד"ק ורלב"ג'''. '''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:''' #'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש"י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש"י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום "שנים מקרא ואחד תרגום", היחיד יכול לקרוא "שנים מקרא ואחד פירוש" (=רש"י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש"י לתנ"ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ"ד) , פרק א, "תהליך הקנוניזציה של פירוש רש"י לתורה", עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש"י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש"י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש"י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש"י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו "מִקְרָא"?|לעיל בפרק א של המבוא]].}} #'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד"ק, או פירוש רלב"ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד"ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש"י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד"ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד"ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ"ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ"ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ"ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע"ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד"ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע"ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד"ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס"ה [1505]).}} פירושו של רש"י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד"ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל"פשט", כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד"ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב"ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד"ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ"ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג ביחד.}} #'''תהלים: פירוש רד"ק.''' פירושו היסודי של רד"ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד"ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל"ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד"ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}} #'''חמש מגילות: פירוש רש"י.''' פירושיו של רש"י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש"י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}} '''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:''' #'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד"ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, ר"י קמחי, ר' משה קמחי, ר"י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]), ר' מנחם המאירי והרלב"ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ"ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב"ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר"ד).}} ר"י אבן כספי, רי"ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|"קב ונקי"]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע"ח (1518); בסלוניקי רפ"ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד"ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב"ג ו"קב ונקי". פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב"ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש "קב ונקי" נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב"ג ועמנואל הרומי). #'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, רשב"ם, ר"י קרא, ראב"ע, ר"י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב"ן], רלב"ג,{{הערה|פירושו של רלב"ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל"ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ"ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת "דעת מקרא", כתב עמוס חכם: "גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז"ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים."}} ר"י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב"ץ ("אוהב משפט") וספורנו ("משפט צדק")], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ"ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב"ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו. #'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב"ג, או פירוש רד"ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב"ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב"ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר"ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב"ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב"ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב"ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ"ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה"תועליוֹת" שהוסיף בו הרלב"ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל"פשט" של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד"ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד. '''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש"י על התורה, ופירוש רד"ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש"י]]'''. ==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב== '''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.''' ===התבנית לתיעוד מקומי=== #'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי"ל). ===תבניות לעיצוב כללי=== #[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ"ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר). #[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו. #[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת. #[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה. #[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ"ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ"ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד. ===תבניות ניווט=== #'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים). #[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ"א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט. #[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה "5" כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים. ===תבניות לראשי ספרים=== #[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח. #[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]. #[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]. ===תבניות ל"קרי וכתיב"=== #'''[[תבנית:כו"ק]]:''' "כתיב" בלתי-מנוקד באפור ואחר כך "קרי" מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:קו"כ]] (מיד אחרי מקף):''' "קרי" מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו "כתיב" בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ"ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ"ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל"ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''. #'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל"ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל"ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. #'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו"ק מיוחד]]:''' ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה"א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ"א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ"א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה"ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]] (בנהר > בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר > ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]] (שניהם > מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם > מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ"א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]. #'''[[תבנית:קו"כ-אם]]'''="קרי וכתיב של אֵם קריאה" (לתיוג של "קרי" השונה מה"כתיב" באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו). #'''[[תבנית:כו"ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל"קרי וכתיב" בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה"קרי" במהדורה זו או את אי-הצגתו ע"י שינוי קל בתבנית. ===תבניות לחלוקת הפרשות=== #[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה) #[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה) #[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם..." ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]]. #[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של "　" בתחילת שורה חדשה). #[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של "　" בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות). #[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]]. #[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). #[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר. #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה). #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ"ת]] כנ"ל לפסוקים בספרי אמ"ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ"ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ"ת). ===תבניות לאותיות מיוחדות=== #[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא) #[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא) #[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] "רְחֹקָ֜הׄ") #[[תבנית:נו"ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]]) #[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]]) ===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים=== #[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה "ירושלם" בכתיב חסר יו"ד (ע"י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ). #[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת ("ירושלמה") השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל"ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו"ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה"ב לב,ט]] <יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה>).}} #[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]]) #[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ"ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ"א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ"ת). #[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"פָּסֵק") #[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"לגרמיה") #[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות) #[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]] #[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת "זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את" בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]]) #[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]]) #[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף ("־") בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של "עולה ויורד" ב-50 פסוקי אמ"ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף. ===תבניות לצורת השיר בכ"א הספרים=== #[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|השירים בכ"א הספרים]] מעוצבים ע"י שיבוץ בתוך טבלאות. #במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]]. #במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט). ===תבניות לצורת השיר בספרי אמ"ת=== '''עיצוב הכתיבה השירית ע"פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):''' #[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה) #[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה) #[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ"ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף) #[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש) #[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.) '''עיצוב נוסף:''' #[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ"ת #[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי) ==רשימת תיקונים ושינויים== '''מאז סוף קיץ תש"פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש"פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''"גרסאות קודמות"''' לכל פרק במקרא. לפי תאריכים: #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש"פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-"version history" הכללי וב-"edit history" לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע"ו''' (2015-2016) מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ"ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ"ך של "מקרא על פי המסורה" ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע"ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''. ==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט== '''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:''' #'''תורה;''' #'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;''' #'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.''' '''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.''' ===חלק ראשון: תורה=== '''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.''' הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים: *נוסח האותיות תוקן ע"פ נוסח האותיות שבספרי התורה. *נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי"ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע"פ צילום כתי"ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה. העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע"א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע"ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע"ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע"ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר "מאורות נתן". אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|"שער תורה"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה=== '''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע"פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע"א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע"ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע"ג, ואח"כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע"ד (10.12.14). '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה=== '''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל"קרי וכתיב" וניקודו של שם הוי"ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע"ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת "כי תצא", י' באלול תשע"ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי"ה בחולם (בקריאת אדנו"ת ואלהו"ת); סימון "קרי וכתיב" לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי"ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}} {{קו תחתי|'''ספרי אמ"ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ"ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ"ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ"ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ"ת]]'''. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]]. ===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט=== '''בשנת תשע"ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''. '''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את "מקרא על פי המסורה" אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר "ציטוט" אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט. גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע"ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע"י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]]. ===הגהה יסודית של כל המקרא=== מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע"י מחשב בשנת תשע"ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו. הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן. החל מקיץ תש"פ ועד תחילת חשון תשפ"א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home "ספריא"]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה. מחורף תשפ"ד (12.2023) עד חורף תשפ"ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע"י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת "מקרא על פי המסורה" מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל"מקרא על פי המסורה", אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}} <קטע התחלה=רשימת המשתתפים/> ==רשימת המשתתפים בפרויקט "מקרא על פי המסורה"== #[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]] #[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה #[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע"ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים] #[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים #[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש"פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא] ===הקדשה=== עבודתי על מהדורת '''"מקרא על פי המסורה"''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע"ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) <קטע סוף=רשימת המשתתפים/> ==יישומים חיצוניים== #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות "על התורה"]'''. #'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&lang=he&aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ"א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ"א (20.05.2021). #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ "בייס-הספר"]'''. #עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי). העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא. ==מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"== על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה). '''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.''' ===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)=== מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת. '''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:''' *לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם). *לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה"קרי" בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו "ירושלים" בכתיב מלא יו"ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל. '''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:''' #'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות "כָּל" ו"אֶת" כשהן מוקפות, במקום "כֹּל" ו"אֵת". ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות. #במקום נקודותיים של "סוף פסוק" ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של "פיסוק מודרני מלא" כולל עיצוב ע"י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}} #במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית. #עדיף להחליף את שם הוי"ה לכתיב המסורתי "יְיָ" (או לפעמים "יֱיִ"), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב "יְיָ" מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי"ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם "מקרא" מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון "יְדֹוָד" או "יְקֹוָק" וכדומה, וראוי להימנע מכך. #יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון "אֱלֹקִים" או אפילו "צְבָקוֹת". במקום זה אפשר להציע "אֱ־לֹהִים" או "אֲ־דֹנָי" במקף. ===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)=== '''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|"תיקון קוראים"]] בשני טורים מקבילים. ה"כתיב" בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה"קרי" מסומן בתוך [[תבנית:כו"ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו. ===יצירת מהדורות נגזרות=== מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית "חפש-החלף", וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת "כתיב". לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט. '''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.''' ==הערות== <references/> [[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]] lsdj86phy4jc86ctli2583joouu3e0f 3019320 3019305 2026-06-09T17:25:13Z Dovi 1 /* התרגומים ופירושי המופת על המקרא */ 3019320 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}} ==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה== ===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא=== '''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.''' ====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''"הכתר"''' או '''כתי"א''' או '''"א"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים): ##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו"ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ"ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}} ##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד]) ##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע"פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}} ##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא והתנ"ך של ר' שלום שכנא ילין"]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ"ך הזה].{{הערה|הדפוס של התנ"ך שבו רשם קמחי את הערותיו יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021004720205171/NLI לודנון, תרצ"ז (1837)].}} ##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ"ד קאסוטו"]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]). ##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ"וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ" (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}} ##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת"י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע"פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני "תיקונים").{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב"פורום לתורה".}} #למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ====ב. כתב־יד לנינגרד ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי"ל''' או '''"ל"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי"ל|מפתח לכתי"ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #למהדורות המקרא המיוסדות על כתי"ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ===כתבי־היד לתורה=== ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי"ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו: #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי"ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 ("'''ל{{כתב עילי|1}}'''" אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע"י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}} #'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי"ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 ("'''א'''" אצל גינצבורג, "'''ב'''" אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}} #'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי"ש]''' (תורה): '''"כתר דמשק"''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 ("'''ש'''" אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר "כתיב"]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 ("ש1" אצל ייבין ו"שׂ" אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר "כתיב"]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}} #'''כתי"ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר "כתיב"]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=WP כתי"ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ"ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ"ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש"פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר "כתיב"]. '''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים): #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת"י ל3'''] (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י"א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171). #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת"י ל9]''' (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט. #'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת"י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, "כתר לאילאשי" או "חומש לאילאשי" (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}} #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת"י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש"פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י"א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף. #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס"ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל''', מאה ה-י"א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1. #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת"י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים. #[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת"י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]). #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת"י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע). #[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880. #'''כתי"ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן ("'''ל{{כתב עילי|מ}}'''" אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע"י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס"ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי"ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ"ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד"ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ"ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, "הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת"י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב", '''לשוננו''' פ (תשע"ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר. '''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]: #'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]''' #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}} #במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן. '''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]: #[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה'''] #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] #'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ"ך ליסבון]''' #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]''' ===כתבי־היד לנביאים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא) #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא) #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי"ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב"כתיב" נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, "כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ", '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע"ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת"י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה"י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל"א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}} #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת"יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת"יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים. '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. ===כתבי־היד לכתובים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא). #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי"ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ"ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, "כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי", JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: <https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006>.}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה"י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ"י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ"י 247 (דה"י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ"י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, "‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬", '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע"ו), עמ' תרמא-תרנו.}} #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת"י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת"י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}} #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי"ג''']=הספריה הבריטית כת"י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ"ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה"ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}} '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי"ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת"י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]]. ===מבחר כתבי־יד תימנים=== ====מאפייני כתבי־היד התימנים==== '''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד. '''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא. '''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע"א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס"ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]]. תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש"י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום. נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ"ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד: #רות (תרגום ותפסיר), #תהלים (תפסיר), #איוב (תפסיר), #משלי (תפסיר), #קֹהלת (תרגום ותפסיר), #שיר השירים (תרגום ותפסיר), #איכה (תרגום ותפסיר), #דניאל (תפסיר), #אסתר (תרגום ותפסיר), #עזרא (מקרא בלבד), #דברי הימים (מקרא בלבד). יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד. ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת"י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית). ====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה==== #[https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. #[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר. #[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש"כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת"י ?] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב בשנת קע"א ליצירה (1411) על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי. כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן].}} #[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת"ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1041] ('''תפסיר רס"ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת א' ת[ת]קס"ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת"י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס"ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ"ט לשטרות שהוא שנת תק"ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת"י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים==== #[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע"ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ"ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת"י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת"י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי"א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת"י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת"ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ"ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת"י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים==== #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי"ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת"י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת"י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ"ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת"י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק"ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים רות (ב,יג עד הסוף), תהלים, משלי, שיר השירים, קֹהלת (שלם עד יב,ז). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים, ונספחים. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. '''"שלוש מגילות" (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש"י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של "שלוש מגילות" המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש"י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני,{{הערה|לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''}} ולעתים בניקוד בבלי.{{הערה|לדגומה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.}} היצירה '''שלוש מגילות''' לפי המסורת התימנית [https://archive.org/details/shalosh-megillot-jerusalem-1911-images/page/n3/mode/2up נדפסה לראשונה בירושלים, בשנת תרע"א (1911)], מתוך כתבי־יד. המהדורה הבהירה הזאת מכילה מקרא, תרגום, תפסיר, פירוש רש"י, וביאור המלות הקשות שבתרגום מאת [[:W:יחיא צאלח|מהרי"ץ]]. ===מבחר כתבי־יד ספרדים=== רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח): #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ"ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק. #'''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a ("'''ה'''" אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל"ד). #'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater "כתר דמשק"]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים. #'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ"ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Haverford הפריט באתר "כתיב"]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה]. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל"ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280). #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): ספרד, מהמאה ה-12 או ה-13. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום]. #'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס"ו (1306). #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] ("'''ש{{כתב עילי|2}}'''" אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע"ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. #[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת"י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}} #'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ"ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14. #'''"[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ"ך ליסבון]"''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ"ג (1483). תנ"ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ"ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי"ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא "כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ"ך העברי". למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת "היד הראשונה" לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}} #שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ"ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ"ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם). ===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים=== רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה. #[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה הפשיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}} #[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב). #[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק"צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת"י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ"ו-תתקצ"ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ"ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ"ה [1294]). #'''תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ"ו-נ"ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית] #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום. #[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק"ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&id=1521 מידע נוסף]. #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]); ארבעה כרכים. #[https://library.yu.edu/praguebible תנ"ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש"י בשוליים; שנת רמ"ט [1489]). #[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט"ו-ט"ז). '''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}} #[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ"ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, חמש מגילות עם פירוש רש"י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש"י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש"י שרשם את פירושיו. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש"י בשוליים. #[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש"י בשוליים. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק"ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש"י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש"י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי. ===ספרות המסורה וחומר נוסף=== חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ"ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ"ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם: #[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר "אׇכְלָה", "וְאׇכְלָה"''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ"ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע"פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל"ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}} #[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ"ה)] למישאל בן עוזיאל; #[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק"י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ"ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ"ט).}} #[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}} #[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע"ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש"ל).}} #[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס"ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ"ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}} #[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל"א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ"א).}} #הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל"ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ"ת''' (רעדעלהיים תרי"ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]]; #הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ"א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ"ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}} #'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}} #[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס"ו)] לר' פסח פינפר; #ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ"ט. בכל הפנייה כללית ל"ייבין" הכוונה לספר הזה.}} #ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות "הנוסח ומקורותיו" שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת "דעת מקרא" (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמ"ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש"ן.}} #המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ"ב); #רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי"ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו ("עדי" ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]); #הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי"ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL]; #הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי"ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים "חמש מגילות" ו"עזרא-נחמיה").{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי"ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}} לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים: #'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן"], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע"א 2011). #'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה. #'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, "The Qamāṣ Qāṭān Structures". ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו. #'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, "איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ". '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע"ז, עמ' 361-386. #'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש"ע). #'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס"ט). לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על "פרשה" בוויקיפדיה אנגלית]]. ===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים=== במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים: '''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:''' #'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ"ט; חורב תשנ"ז; כתר ירושלים תש"ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ"ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ"ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי"ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: "'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי"ח · תל־אביב". בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי"ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ"ה ("שנת ט"ז לתקומת ישראל") נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}} #'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר) #'''מג"ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע"י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ"ב (רק משנת תשע"ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא]) #'''סימנים'''=תנ"ך סימנים (פלדהיים תשס"ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ"ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}} '''מהדורות המבוססות על כתי"ל:''' #'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו. #'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ"ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]). #'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי"ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות. ===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)=== במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ"ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי"ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו. *[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ"ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ"ד-רפ"ו)], "'''ד'''" אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ"ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater תורה אור]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע"ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע"י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד"ר שלו.}} *'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ"כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ"ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח "דפוסים" '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ"ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות "'''ד'''" המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים: *#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ"ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע"י היידנהיים בשנים תקע"ח-תקפ"א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''חומש מאור עיניים''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם); (ב) '''חומש עין הסופר''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''חומש מודע לבינה''' (עם פירוש רש"י ופירוש '''הבנת המקרא''' על רש"י מאת היידנהיים); (ד) '''ספר תורת משה''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר"ז] (דפוס חוזר בתרכ"ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש"י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש"י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר"כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ"ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים]. *#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)] וגם [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n5/mode/2up תורה];{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר"ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ"ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} *#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&view=1up&seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי"ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע"ה בכרך הראשון ושי"ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ"ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה"מנחת שי" ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה"כ תר"ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ"ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ"ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער "1860"). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר"ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ"ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע"פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&view=1up&seq=5&skin=2021 כאן]''' [תרל"ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ"ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] "בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות" (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ"ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה"ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה"ל בין השנים תשי"ט-תשכ"ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: "הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ"ך שהוצא ע"י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל."}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ"ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|לסריקה איכותית נוספת לספרי הנביאים והכתובים (מהדפוס המקורי בוורשה, תר"ך-תרכ"ו), ראו '''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml791unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 7-9 (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים, ישעיהו, ירמיהו; ו'''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml1012unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 10-12 (יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא). וראו עוד סריקות ב[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תר"ך-תרכ"ו]).}} *#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ"ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}} *#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ"ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), והשנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ"ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&dq=Christian+David+Ginsburg&hl=iw&sa=X&redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה"ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n6/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע"י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש"ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ"ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע"י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי"ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}} *'''קורן'''=תנ"ך דפוס קורן (ירושלים תשכ"ב). ===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם=== במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל "דפוסים"]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא הנדפס בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים עצמם, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס"ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות. #'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''', רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש"י על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל"ה [1475]), וזהו '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש"י|כתב רש"י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש"י לתורה, הוא '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI נדפס שוב]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל"ו [1476]), וזה היה '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי'''. #[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב"ן על התורה'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב"ן על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב"ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ"ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר"ן [1490]). #[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על ספר דניאל, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב"ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד. #'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד"ק]''', בולוניה רל"ז (1477): '''הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד"ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד"ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]) והפסוקים מנוקדים. #[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על התורה'''], מנטובה לפני ר"מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על התורה.''' פירושו של הרלב"ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש"ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום. למרות שהיה חביב על הלומדים, לא נדפס פירוש הרלב"ג על התורה בתוך המהדורות השונות של המקראות הגדולות בגלל אורכו הרב, חוץ ממקראות גדולות '''קהלות משה''' שהיה גדול במיוחד (ראו להלן). #'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ"ב (1482): '''החומש הראשון שנדפס עם ניקוד וטעמים, החומש הראשון שבו נדפסה התורה ביחד עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש"י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן]. #[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד"ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ"ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד"ק על חלק מספרי הנביאים.''' #[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד"ק'''], שונצינו רמ"ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד"ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד"ק במקביל בכתב רש"י. #'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ"ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים. בכתבי־יד ספרדי אחד אפילו שולבו דפים מתוך הדפוס הזה כדי להחליף טקסט חסר מסוף ספר במדבר ותחילת ספר דברים (ראו פרטים בקישור), ושילובם ביחד מראה היטב כי הגרסה המודפסת עוצבה כך שתדמה לסגנונם של כתבי־היד. #'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ"ך סונצינו]''', רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ"ך שלם) בניקוד וטעמים.''' #[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע"ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש"י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש"י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות. #'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר"ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש"י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ע)"]].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד"ק]''' (ליסבון רנ"ב [1492]). #[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד"ק והרלב"ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ"ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד"ק והרלב"ג מסביב (בכתב רש"י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג לספרי הנביאים הראשונים? #[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' ("ארבעה ועשרים")], ונציה רע"ח (1518): '''הדפוס הראשון של תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו"יונתן" לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ"ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש"י על התורה, רד"ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש "קב ונקי" על משלי, פירושי הרמב"ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש"י על חמש מגילות, רלב"ג על דניאל, רש"י ושמעוני על עזרא ודברי הימים. #[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס שני''' ("שער ה' החדש")], ונציה רפ"ב-רפ"ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (ראו בפריט הקודם) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ"יונתן" על התורה שחסר בו. #[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז"ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז"ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש"ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע"ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש"י, ראב"ע, רד"ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב"ן. אך הוא גם הציע "טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות" לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת "בעל הטורים", כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך פירושו המלא של בעל הטורים לא יצא לאור עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס"ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ"ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}} #[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי''' ("שער בית ה' הקדמוני")], ונציה ש"ו-ש"ח (1546-1548).{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} לפניו יצא לאור [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש"ד-ש"ה (1545), שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש"י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש"ו (1546), בבית הדפוס של א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, "תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל" (=תפסיר רס"ג) למעלה, "פרסי" (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש"י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס"ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס"ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס"ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ"ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד ("מדוייק מאד"). אמנם רק בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #32).}} #[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי"ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק "מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו."{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ"ד]).}} #[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], ונציה ש"ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, "תרגום יונתן" ו"תרגום ירושלמי"). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater "תולדות אהרן"]''' (מראה מקומות בתלמוד). #[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], הנאו שע"א-שע"ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל"ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש"י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש"י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש"י (המכונים רש"י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה "יונתן" בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש "בעל הטורים" (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, והפטרות. #[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ"ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו"] '''ספונות''' תשמ"ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ר)"]].}} #[https://archive.org/details/hamishah-humshei-torah-ba-asarah-levushei-orah-a-genesis-berlin-1705-images/Hamishah_Humshei_Torah_ba-Asarah_Levushei_Orah_A_Genesis_Berlin_1705/page/n5/mode/2up '''חמשה חמשי תורה... בעשרה לבושי אורה...''' (=מקראות גדולות על התורה)], ברלין תס"ה (1705): '''הדפוס הראשון של פירוש הרשב"ם על התורה'''.{{הערה|הדפסת פירוש הרשב"ם מבוססת על '''[https://archive.org/details/rashi-rashbam-al-ha-torah-berlin-ms-or-qu-2162-jts-breslau-ms-103-images/page/n11/mode/2up כתב־היד הזה]''', שהוא כתב־היד היחיד של הפירוש ששרד.}} #[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up '''ספר קהלות משה''' (=מקראות גדולות)], אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18. #[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' ("ספר ארבעה ועשרים")], מנטובה תק"ב-תק"ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור "מנחת שי" ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן]. #'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ"ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת"ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער]. #[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק"מ-תקמ"ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי "המצודות" כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר"ך-תרכ"ו [1860-1866]). #[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש"י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ"ד-תקפ"ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|"הביאור"]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת "נתיבות השלום" ועוד כותרות כגון "דרך סלולה". לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן]. #[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש"י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ"ו-תרכ"ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי"ם יצאה לאור בשנת תרל"ד בתוספת פירושי ה"מצודות", והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות. #[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש"י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל"ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש"י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש"י ועליו "עיקר שפתי חכמים" הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו. #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו"דקדוק התרגום". '''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|"דפוסים"]].''' ===התרגומים ופירושי המופת על המקרא=== לרוב ספרי התנ"ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. ספרים אלה מעידים על כך שדרך המלך לעסוק במקרא, לפחות מאז דורו של רש"י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}} שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ"ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע"א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות. על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס"ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש"י, רד"ק ורלב"ג'''. '''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:''' #'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש"י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש"י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום "שנים מקרא ואחד תרגום", היחיד יכול לקרוא "שנים מקרא ואחד פירוש" (=רש"י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש"י לתנ"ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ"ד) , פרק א, "תהליך הקנוניזציה של פירוש רש"י לתורה", עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש"י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש"י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש"י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש"י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו "מִקְרָא"?|לעיל בפרק א של המבוא]].}} #'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד"ק, או פירוש רלב"ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד"ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש"י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד"ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד"ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ"ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ"ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ"ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע"ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד"ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע"ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד"ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס"ה [1505]).}} פירושו של רש"י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד"ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל"פשט", כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד"ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב"ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד"ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ"ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג ביחד.}} #'''תהלים: פירוש רד"ק.''' פירושו היסודי של רד"ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד"ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל"ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד"ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}} #'''חמש מגילות: פירוש רש"י.''' פירושיו של רש"י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש"י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}} '''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:''' #'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד"ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, ר"י קמחי, ר' משה קמחי, ר"י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]), ר' מנחם המאירי והרלב"ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ"ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב"ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר"ד).}} ר"י אבן כספי, רי"ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|"קב ונקי"]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע"ח (1518); בסלוניקי רפ"ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד"ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב"ג ו"קב ונקי". פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב"ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש "קב ונקי" נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב"ג ועמנואל הרומי). #'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, רשב"ם, ר"י קרא, ראב"ע, ר"י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב"ן], רלב"ג,{{הערה|פירושו של רלב"ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל"ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ"ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת "דעת מקרא", כתב עמוס חכם: "גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז"ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים."}} ר"י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב"ץ ("אוהב משפט") וספורנו ("משפט צדק")], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ"ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב"ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו. #'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב"ג, או פירוש רד"ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב"ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב"ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר"ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב"ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב"ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב"ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ"ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה"תועליוֹת" שהוסיף בו הרלב"ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל"פשט" של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד"ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד. '''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש"י על התורה, ופירוש רד"ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש"י]]'''. ==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב== '''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.''' ===התבנית לתיעוד מקומי=== #'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי"ל). ===תבניות לעיצוב כללי=== #[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ"ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר). #[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו. #[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת. #[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה. #[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ"ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ"ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד. ===תבניות ניווט=== #'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים). #[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ"א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט. #[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה "5" כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים. ===תבניות לראשי ספרים=== #[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח. #[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]. #[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]. ===תבניות ל"קרי וכתיב"=== #'''[[תבנית:כו"ק]]:''' "כתיב" בלתי-מנוקד באפור ואחר כך "קרי" מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:קו"כ]] (מיד אחרי מקף):''' "קרי" מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו "כתיב" בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ"ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ"ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל"ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''. #'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל"ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל"ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. #'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו"ק מיוחד]]:''' ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה"א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ"א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ"א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה"ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]] (בנהר > בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר > ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]] (שניהם > מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם > מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ"א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]. #'''[[תבנית:קו"כ-אם]]'''="קרי וכתיב של אֵם קריאה" (לתיוג של "קרי" השונה מה"כתיב" באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו). #'''[[תבנית:כו"ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל"קרי וכתיב" בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה"קרי" במהדורה זו או את אי-הצגתו ע"י שינוי קל בתבנית. ===תבניות לחלוקת הפרשות=== #[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה) #[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה) #[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם..." ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]]. #[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של "　" בתחילת שורה חדשה). #[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של "　" בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות). #[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]]. #[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). #[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר. #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה). #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ"ת]] כנ"ל לפסוקים בספרי אמ"ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ"ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ"ת). ===תבניות לאותיות מיוחדות=== #[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא) #[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא) #[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] "רְחֹקָ֜הׄ") #[[תבנית:נו"ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]]) #[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]]) ===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים=== #[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה "ירושלם" בכתיב חסר יו"ד (ע"י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ). #[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת ("ירושלמה") השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל"ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו"ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה"ב לב,ט]] <יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה>).}} #[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]]) #[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ"ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ"א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ"ת). #[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"פָּסֵק") #[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"לגרמיה") #[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות) #[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]] #[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת "זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את" בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]]) #[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]]) #[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף ("־") בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של "עולה ויורד" ב-50 פסוקי אמ"ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף. ===תבניות לצורת השיר בכ"א הספרים=== #[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|השירים בכ"א הספרים]] מעוצבים ע"י שיבוץ בתוך טבלאות. #במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]]. #במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט). ===תבניות לצורת השיר בספרי אמ"ת=== '''עיצוב הכתיבה השירית ע"פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):''' #[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה) #[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה) #[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ"ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף) #[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש) #[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.) '''עיצוב נוסף:''' #[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ"ת #[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי) ==רשימת תיקונים ושינויים== '''מאז סוף קיץ תש"פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש"פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''"גרסאות קודמות"''' לכל פרק במקרא. לפי תאריכים: #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש"פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-"version history" הכללי וב-"edit history" לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע"ו''' (2015-2016) מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ"ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ"ך של "מקרא על פי המסורה" ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע"ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''. ==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט== '''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:''' #'''תורה;''' #'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;''' #'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.''' '''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.''' ===חלק ראשון: תורה=== '''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.''' הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים: *נוסח האותיות תוקן ע"פ נוסח האותיות שבספרי התורה. *נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי"ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע"פ צילום כתי"ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה. העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע"א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע"ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע"ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע"ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר "מאורות נתן". אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|"שער תורה"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה=== '''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע"פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע"א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע"ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע"ג, ואח"כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע"ד (10.12.14). '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה=== '''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל"קרי וכתיב" וניקודו של שם הוי"ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע"ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת "כי תצא", י' באלול תשע"ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי"ה בחולם (בקריאת אדנו"ת ואלהו"ת); סימון "קרי וכתיב" לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי"ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}} {{קו תחתי|'''ספרי אמ"ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ"ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ"ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ"ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ"ת]]'''. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]]. ===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט=== '''בשנת תשע"ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''. '''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את "מקרא על פי המסורה" אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר "ציטוט" אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט. גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע"ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע"י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]]. ===הגהה יסודית של כל המקרא=== מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע"י מחשב בשנת תשע"ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו. הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן. החל מקיץ תש"פ ועד תחילת חשון תשפ"א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home "ספריא"]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה. מחורף תשפ"ד (12.2023) עד חורף תשפ"ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע"י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת "מקרא על פי המסורה" מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל"מקרא על פי המסורה", אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}} <קטע התחלה=רשימת המשתתפים/> ==רשימת המשתתפים בפרויקט "מקרא על פי המסורה"== #[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]] #[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה #[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע"ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים] #[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים #[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש"פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא] ===הקדשה=== עבודתי על מהדורת '''"מקרא על פי המסורה"''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע"ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) <קטע סוף=רשימת המשתתפים/> ==יישומים חיצוניים== #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות "על התורה"]'''. #'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&lang=he&aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ"א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ"א (20.05.2021). #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ "בייס-הספר"]'''. #עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי). העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא. ==מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"== על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה). '''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.''' ===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)=== מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת. '''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:''' *לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם). *לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה"קרי" בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו "ירושלים" בכתיב מלא יו"ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל. '''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:''' #'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות "כָּל" ו"אֶת" כשהן מוקפות, במקום "כֹּל" ו"אֵת". ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות. #במקום נקודותיים של "סוף פסוק" ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של "פיסוק מודרני מלא" כולל עיצוב ע"י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}} #במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית. #עדיף להחליף את שם הוי"ה לכתיב המסורתי "יְיָ" (או לפעמים "יֱיִ"), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב "יְיָ" מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי"ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם "מקרא" מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון "יְדֹוָד" או "יְקֹוָק" וכדומה, וראוי להימנע מכך. #יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון "אֱלֹקִים" או אפילו "צְבָקוֹת". במקום זה אפשר להציע "אֱ־לֹהִים" או "אֲ־דֹנָי" במקף. ===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)=== '''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|"תיקון קוראים"]] בשני טורים מקבילים. ה"כתיב" בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה"קרי" מסומן בתוך [[תבנית:כו"ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו. ===יצירת מהדורות נגזרות=== מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית "חפש-החלף", וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת "כתיב". לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט. '''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.''' ==הערות== <references/> [[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]] l7vdxdjejmlvbcl85xz3qtu323ngx2t 3019378 3019320 2026-06-10T04:47:20Z Dovi 1 /* ספרות המסורה וחומר נוסף */ 3019378 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}} ==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה== ===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא=== '''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.''' ====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''"הכתר"''' או '''כתי"א''' או '''"א"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים): ##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו"ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ"ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}} ##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד]) ##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע"פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}} ##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא והתנ"ך של ר' שלום שכנא ילין"]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ"ך הזה].{{הערה|הדפוס של התנ"ך שבו רשם קמחי את הערותיו יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021004720205171/NLI לודנון, תרצ"ז (1837)].}} ##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ"ד קאסוטו"]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]). ##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ"וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ" (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}} ##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת"י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע"פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני "תיקונים").{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב"פורום לתורה".}} #למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ====ב. כתב־יד לנינגרד ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי"ל''' או '''"ל"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי"ל|מפתח לכתי"ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #למהדורות המקרא המיוסדות על כתי"ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ===כתבי־היד לתורה=== ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי"ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו: #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי"ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 ("'''ל{{כתב עילי|1}}'''" אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע"י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}} #'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי"ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 ("'''א'''" אצל גינצבורג, "'''ב'''" אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}} #'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי"ש]''' (תורה): '''"כתר דמשק"''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 ("'''ש'''" אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר "כתיב"]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 ("ש1" אצל ייבין ו"שׂ" אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר "כתיב"]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}} #'''כתי"ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר "כתיב"]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=WP כתי"ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ"ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ"ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש"פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר "כתיב"]. '''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים): #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת"י ל3'''] (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י"א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171). #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת"י ל9]''' (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט. #'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת"י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, "כתר לאילאשי" או "חומש לאילאשי" (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}} #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת"י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש"פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י"א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף. #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס"ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל''', מאה ה-י"א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1. #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת"י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים. #[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת"י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]). #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת"י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע). #[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880. #'''כתי"ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן ("'''ל{{כתב עילי|מ}}'''" אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע"י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס"ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי"ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ"ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד"ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ"ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, "הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת"י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב", '''לשוננו''' פ (תשע"ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר. '''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]: #'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]''' #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}} #במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן. '''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]: #[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה'''] #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] #'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ"ך ליסבון]''' #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]''' ===כתבי־היד לנביאים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא) #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא) #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי"ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב"כתיב" נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, "כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ", '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע"ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת"י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה"י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל"א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}} #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת"יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת"יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים. '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. ===כתבי־היד לכתובים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא). #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי"ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ"ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, "כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי", JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: <https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006>.}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה"י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ"י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ"י 247 (דה"י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ"י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, "‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬", '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע"ו), עמ' תרמא-תרנו.}} #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת"י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת"י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}} #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי"ג''']=הספריה הבריטית כת"י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ"ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה"ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}} '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי"ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת"י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]]. ===מבחר כתבי־יד תימנים=== ====מאפייני כתבי־היד התימנים==== '''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד. '''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא. '''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע"א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס"ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]]. תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש"י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום. נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ"ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד: #רות (תרגום ותפסיר), #תהלים (תפסיר), #איוב (תפסיר), #משלי (תפסיר), #קֹהלת (תרגום ותפסיר), #שיר השירים (תרגום ותפסיר), #איכה (תרגום ותפסיר), #דניאל (תפסיר), #אסתר (תרגום ותפסיר), #עזרא (מקרא בלבד), #דברי הימים (מקרא בלבד). יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד. ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת"י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית). ====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה==== #[https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. #[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר. #[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש"כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת"י ?] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב בשנת קע"א ליצירה (1411) על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי. כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן].}} #[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת"ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1041] ('''תפסיר רס"ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת א' ת[ת]קס"ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת"י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס"ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ"ט לשטרות שהוא שנת תק"ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת"י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים==== #[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע"ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ"ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת"י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת"י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי"א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת"י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת"ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ"ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת"י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים==== #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי"ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת"י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת"י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ"ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת"י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק"ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים רות (ב,יג עד הסוף), תהלים, משלי, שיר השירים, קֹהלת (שלם עד יב,ז). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים, ונספחים. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. '''"שלוש מגילות" (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש"י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של "שלוש מגילות" המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש"י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני,{{הערה|לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''}} ולעתים בניקוד בבלי.{{הערה|לדגומה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.}} היצירה '''שלוש מגילות''' לפי המסורת התימנית [https://archive.org/details/shalosh-megillot-jerusalem-1911-images/page/n3/mode/2up נדפסה לראשונה בירושלים, בשנת תרע"א (1911)], מתוך כתבי־יד. המהדורה הבהירה הזאת מכילה מקרא, תרגום, תפסיר, פירוש רש"י, וביאור המלות הקשות שבתרגום מאת [[:W:יחיא צאלח|מהרי"ץ]]. ===מבחר כתבי־יד ספרדים=== רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח): #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ"ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק. #'''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a ("'''ה'''" אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל"ד). #'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater "כתר דמשק"]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים. #'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ"ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Haverford הפריט באתר "כתיב"]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה]. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל"ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280). #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): ספרד, מהמאה ה-12 או ה-13. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום]. #'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס"ו (1306). #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] ("'''ש{{כתב עילי|2}}'''" אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע"ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. #[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת"י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}} #'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ"ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14. #'''"[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ"ך ליסבון]"''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ"ג (1483). תנ"ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ"ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי"ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא "כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ"ך העברי". למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת "היד הראשונה" לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}} #שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ"ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ"ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם). ===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים=== רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה. #[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה הפשיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}} #[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב). #[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק"צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת"י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ"ו-תתקצ"ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ"ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ"ה [1294]). #'''תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ"ו-נ"ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית] #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום. #[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק"ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&id=1521 מידע נוסף]. #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]); ארבעה כרכים. #[https://library.yu.edu/praguebible תנ"ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש"י בשוליים; שנת רמ"ט [1489]). #[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט"ו-ט"ז). '''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}} #[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ"ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, חמש מגילות עם פירוש רש"י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש"י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש"י שרשם את פירושיו. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש"י בשוליים. #[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש"י בשוליים. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק"ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש"י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש"י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי. ===ספרות המסורה וכלי עזר=== חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ"ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ"ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם: #[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר "אׇכְלָה", "וְאׇכְלָה"''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ"ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע"פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל"ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}} #[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ"ה)] למישאל בן עוזיאל; #[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק"י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ"ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ"ט).}} #[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}} #[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע"ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש"ל).}} #[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס"ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ"ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}} #[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל"א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ"א).}} #הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל"ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ"ת''' (רעדעלהיים תרי"ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]]; #הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ"א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ"ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}} #'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}} #[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס"ו)] לר' פסח פינפר; #ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ"ט. בכל הפנייה כללית ל"ייבין" הכוונה לספר הזה.}} #ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות "הנוסח ומקורותיו" שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת "דעת מקרא" (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמ"ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש"ן.}} #המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ"ב); #רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי"ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו ("עדי" ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]); #הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי"ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL]; #הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי"ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים "חמש מגילות" ו"עזרא-נחמיה").{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי"ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}} לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים: #'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן"], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע"א 2011). #'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה. #'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, "The Qamāṣ Qāṭān Structures". ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו. #'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, "איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ". '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע"ז, עמ' 361-386. #'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש"ע). #'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס"ט). לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על "פרשה" בוויקיפדיה אנגלית]]. ===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים=== במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים: '''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:''' #'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ"ט; חורב תשנ"ז; כתר ירושלים תש"ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ"ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ"ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי"ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: "'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי"ח · תל־אביב". בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי"ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ"ה ("שנת ט"ז לתקומת ישראל") נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}} #'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר) #'''מג"ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע"י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ"ב (רק משנת תשע"ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא]) #'''סימנים'''=תנ"ך סימנים (פלדהיים תשס"ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ"ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}} '''מהדורות המבוססות על כתי"ל:''' #'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו. #'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ"ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]). #'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי"ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות. ===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)=== במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ"ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי"ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו. *[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ"ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ"ד-רפ"ו)], "'''ד'''" אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ"ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater תורה אור]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע"ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע"י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד"ר שלו.}} *'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ"כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ"ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח "דפוסים" '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ"ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות "'''ד'''" המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים: *#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ"ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע"י היידנהיים בשנים תקע"ח-תקפ"א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''חומש מאור עיניים''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם); (ב) '''חומש עין הסופר''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''חומש מודע לבינה''' (עם פירוש רש"י ופירוש '''הבנת המקרא''' על רש"י מאת היידנהיים); (ד) '''ספר תורת משה''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר"ז] (דפוס חוזר בתרכ"ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש"י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש"י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר"כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ"ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים]. *#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)] וגם [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n5/mode/2up תורה];{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר"ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ"ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} *#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&view=1up&seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי"ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע"ה בכרך הראשון ושי"ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ"ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה"מנחת שי" ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה"כ תר"ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ"ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ"ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער "1860"). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר"ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ"ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע"פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&view=1up&seq=5&skin=2021 כאן]''' [תרל"ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ"ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] "בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות" (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ"ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה"ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה"ל בין השנים תשי"ט-תשכ"ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: "הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ"ך שהוצא ע"י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל."}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ"ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|לסריקה איכותית נוספת לספרי הנביאים והכתובים (מהדפוס המקורי בוורשה, תר"ך-תרכ"ו), ראו '''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml791unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 7-9 (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים, ישעיהו, ירמיהו; ו'''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml1012unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 10-12 (יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא). וראו עוד סריקות ב[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תר"ך-תרכ"ו]).}} *#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ"ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}} *#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ"ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), והשנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ"ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&dq=Christian+David+Ginsburg&hl=iw&sa=X&redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה"ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n6/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע"י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש"ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ"ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע"י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי"ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}} *'''קורן'''=תנ"ך דפוס קורן (ירושלים תשכ"ב). ===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם=== במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל "דפוסים"]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא הנדפס בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים עצמם, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס"ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות. #'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''', רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש"י על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל"ה [1475]), וזהו '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש"י|כתב רש"י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש"י לתורה, הוא '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI נדפס שוב]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל"ו [1476]), וזה היה '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי'''. #[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב"ן על התורה'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב"ן על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב"ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ"ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר"ן [1490]). #[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על ספר דניאל, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב"ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד. #'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד"ק]''', בולוניה רל"ז (1477): '''הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד"ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד"ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]) והפסוקים מנוקדים. #[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על התורה'''], מנטובה לפני ר"מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על התורה.''' פירושו של הרלב"ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש"ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום. למרות שהיה חביב על הלומדים, לא נדפס פירוש הרלב"ג על התורה בתוך המהדורות השונות של המקראות הגדולות בגלל אורכו הרב, חוץ ממקראות גדולות '''קהלות משה''' שהיה גדול במיוחד (ראו להלן). #'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ"ב (1482): '''החומש הראשון שנדפס עם ניקוד וטעמים, החומש הראשון שבו נדפסה התורה ביחד עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש"י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן]. #[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד"ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ"ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד"ק על חלק מספרי הנביאים.''' #[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד"ק'''], שונצינו רמ"ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד"ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד"ק במקביל בכתב רש"י. #'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ"ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים. בכתבי־יד ספרדי אחד אפילו שולבו דפים מתוך הדפוס הזה כדי להחליף טקסט חסר מסוף ספר במדבר ותחילת ספר דברים (ראו פרטים בקישור), ושילובם ביחד מראה היטב כי הגרסה המודפסת עוצבה כך שתדמה לסגנונם של כתבי־היד. #'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ"ך סונצינו]''', רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ"ך שלם) בניקוד וטעמים.''' #[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע"ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש"י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש"י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות. #'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר"ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש"י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ע)"]].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד"ק]''' (ליסבון רנ"ב [1492]). #[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד"ק והרלב"ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ"ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד"ק והרלב"ג מסביב (בכתב רש"י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג לספרי הנביאים הראשונים? #[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' ("ארבעה ועשרים")], ונציה רע"ח (1518): '''הדפוס הראשון של תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו"יונתן" לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ"ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש"י על התורה, רד"ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש "קב ונקי" על משלי, פירושי הרמב"ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש"י על חמש מגילות, רלב"ג על דניאל, רש"י ושמעוני על עזרא ודברי הימים. #[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס שני''' ("שער ה' החדש")], ונציה רפ"ב-רפ"ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (ראו בפריט הקודם) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ"יונתן" על התורה שחסר בו. #[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז"ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז"ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש"ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע"ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש"י, ראב"ע, רד"ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב"ן. אך הוא גם הציע "טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות" לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת "בעל הטורים", כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך פירושו המלא של בעל הטורים לא יצא לאור עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס"ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ"ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}} #[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי''' ("שער בית ה' הקדמוני")], ונציה ש"ו-ש"ח (1546-1548).{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} לפניו יצא לאור [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש"ד-ש"ה (1545), שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש"י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש"ו (1546), בבית הדפוס של א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, "תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל" (=תפסיר רס"ג) למעלה, "פרסי" (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש"י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס"ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס"ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס"ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ"ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד ("מדוייק מאד"). אמנם רק בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #32).}} #[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי"ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק "מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו."{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ"ד]).}} #[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], ונציה ש"ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, "תרגום יונתן" ו"תרגום ירושלמי"). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater "תולדות אהרן"]''' (מראה מקומות בתלמוד). #[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], הנאו שע"א-שע"ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל"ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש"י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש"י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש"י (המכונים רש"י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה "יונתן" בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש "בעל הטורים" (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, והפטרות. #[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ"ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו"] '''ספונות''' תשמ"ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ר)"]].}} #[https://archive.org/details/hamishah-humshei-torah-ba-asarah-levushei-orah-a-genesis-berlin-1705-images/Hamishah_Humshei_Torah_ba-Asarah_Levushei_Orah_A_Genesis_Berlin_1705/page/n5/mode/2up '''חמשה חמשי תורה... בעשרה לבושי אורה...''' (=מקראות גדולות על התורה)], ברלין תס"ה (1705): '''הדפוס הראשון של פירוש הרשב"ם על התורה'''.{{הערה|הדפסת פירוש הרשב"ם מבוססת על '''[https://archive.org/details/rashi-rashbam-al-ha-torah-berlin-ms-or-qu-2162-jts-breslau-ms-103-images/page/n11/mode/2up כתב־היד הזה]''', שהוא כתב־היד היחיד של הפירוש ששרד.}} #[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up '''ספר קהלות משה''' (=מקראות גדולות)], אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18. #[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' ("ספר ארבעה ועשרים")], מנטובה תק"ב-תק"ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור "מנחת שי" ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן]. #'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ"ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת"ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער]. #[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק"מ-תקמ"ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי "המצודות" כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר"ך-תרכ"ו [1860-1866]). #[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש"י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ"ד-תקפ"ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|"הביאור"]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת "נתיבות השלום" ועוד כותרות כגון "דרך סלולה". לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן]. #[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש"י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ"ו-תרכ"ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי"ם יצאה לאור בשנת תרל"ד בתוספת פירושי ה"מצודות", והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות. #[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש"י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל"ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש"י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש"י ועליו "עיקר שפתי חכמים" הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו. #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו"דקדוק התרגום". '''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|"דפוסים"]].''' ===התרגומים ופירושי המופת על המקרא=== לרוב ספרי התנ"ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. ספרים אלה מעידים על כך שדרך המלך לעסוק במקרא, לפחות מאז דורו של רש"י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}} שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ"ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע"א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות. על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס"ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש"י, רד"ק ורלב"ג'''. '''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:''' #'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש"י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש"י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום "שנים מקרא ואחד תרגום", היחיד יכול לקרוא "שנים מקרא ואחד פירוש" (=רש"י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש"י לתנ"ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ"ד) , פרק א, "תהליך הקנוניזציה של פירוש רש"י לתורה", עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש"י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש"י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש"י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש"י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו "מִקְרָא"?|לעיל בפרק א של המבוא]].}} #'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד"ק, או פירוש רלב"ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד"ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש"י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד"ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד"ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ"ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ"ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ"ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע"ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד"ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע"ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד"ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס"ה [1505]).}} פירושו של רש"י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד"ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל"פשט", כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד"ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב"ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד"ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ"ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג ביחד.}} #'''תהלים: פירוש רד"ק.''' פירושו היסודי של רד"ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד"ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל"ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד"ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}} #'''חמש מגילות: פירוש רש"י.''' פירושיו של רש"י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש"י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}} '''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:''' #'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד"ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, ר"י קמחי, ר' משה קמחי, ר"י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]), ר' מנחם המאירי והרלב"ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ"ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב"ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר"ד).}} ר"י אבן כספי, רי"ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|"קב ונקי"]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע"ח (1518); בסלוניקי רפ"ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד"ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב"ג ו"קב ונקי". פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב"ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש "קב ונקי" נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב"ג ועמנואל הרומי). #'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, רשב"ם, ר"י קרא, ראב"ע, ר"י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב"ן], רלב"ג,{{הערה|פירושו של רלב"ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל"ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ"ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת "דעת מקרא", כתב עמוס חכם: "גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז"ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים."}} ר"י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב"ץ ("אוהב משפט") וספורנו ("משפט צדק")], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ"ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב"ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו. #'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב"ג, או פירוש רד"ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב"ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב"ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר"ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב"ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב"ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב"ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ"ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה"תועליוֹת" שהוסיף בו הרלב"ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל"פשט" של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד"ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד. '''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש"י על התורה, ופירוש רד"ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש"י]]'''. ==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב== '''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.''' ===התבנית לתיעוד מקומי=== #'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי"ל). ===תבניות לעיצוב כללי=== #[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ"ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר). #[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו. #[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת. #[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה. #[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ"ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ"ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד. ===תבניות ניווט=== #'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים). #[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ"א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט. #[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה "5" כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים. ===תבניות לראשי ספרים=== #[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח. #[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]. #[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]. ===תבניות ל"קרי וכתיב"=== #'''[[תבנית:כו"ק]]:''' "כתיב" בלתי-מנוקד באפור ואחר כך "קרי" מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:קו"כ]] (מיד אחרי מקף):''' "קרי" מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו "כתיב" בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ"ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ"ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל"ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''. #'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל"ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל"ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. #'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו"ק מיוחד]]:''' ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה"א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ"א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ"א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה"ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]] (בנהר > בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר > ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]] (שניהם > מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם > מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ"א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]. #'''[[תבנית:קו"כ-אם]]'''="קרי וכתיב של אֵם קריאה" (לתיוג של "קרי" השונה מה"כתיב" באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו). #'''[[תבנית:כו"ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל"קרי וכתיב" בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה"קרי" במהדורה זו או את אי-הצגתו ע"י שינוי קל בתבנית. ===תבניות לחלוקת הפרשות=== #[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה) #[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה) #[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם..." ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]]. #[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של "　" בתחילת שורה חדשה). #[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של "　" בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות). #[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]]. #[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). #[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר. #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה). #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ"ת]] כנ"ל לפסוקים בספרי אמ"ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ"ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ"ת). ===תבניות לאותיות מיוחדות=== #[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא) #[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא) #[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] "רְחֹקָ֜הׄ") #[[תבנית:נו"ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]]) #[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]]) ===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים=== #[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה "ירושלם" בכתיב חסר יו"ד (ע"י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ). #[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת ("ירושלמה") השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל"ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו"ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה"ב לב,ט]] <יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה>).}} #[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]]) #[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ"ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ"א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ"ת). #[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"פָּסֵק") #[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"לגרמיה") #[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות) #[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]] #[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת "זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את" בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]]) #[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]]) #[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף ("־") בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של "עולה ויורד" ב-50 פסוקי אמ"ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף. ===תבניות לצורת השיר בכ"א הספרים=== #[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|השירים בכ"א הספרים]] מעוצבים ע"י שיבוץ בתוך טבלאות. #במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]]. #במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט). ===תבניות לצורת השיר בספרי אמ"ת=== '''עיצוב הכתיבה השירית ע"פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):''' #[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה) #[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה) #[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ"ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף) #[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש) #[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.) '''עיצוב נוסף:''' #[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ"ת #[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי) ==רשימת תיקונים ושינויים== '''מאז סוף קיץ תש"פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש"פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''"גרסאות קודמות"''' לכל פרק במקרא. לפי תאריכים: #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש"פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-"version history" הכללי וב-"edit history" לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע"ו''' (2015-2016) מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ"ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ"ך של "מקרא על פי המסורה" ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע"ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''. ==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט== '''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:''' #'''תורה;''' #'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;''' #'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.''' '''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.''' ===חלק ראשון: תורה=== '''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.''' הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים: *נוסח האותיות תוקן ע"פ נוסח האותיות שבספרי התורה. *נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי"ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע"פ צילום כתי"ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה. העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע"א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע"ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע"ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע"ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר "מאורות נתן". אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|"שער תורה"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה=== '''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע"פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע"א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע"ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע"ג, ואח"כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע"ד (10.12.14). '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה=== '''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל"קרי וכתיב" וניקודו של שם הוי"ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע"ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת "כי תצא", י' באלול תשע"ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי"ה בחולם (בקריאת אדנו"ת ואלהו"ת); סימון "קרי וכתיב" לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי"ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}} {{קו תחתי|'''ספרי אמ"ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ"ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ"ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ"ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ"ת]]'''. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]]. ===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט=== '''בשנת תשע"ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''. '''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את "מקרא על פי המסורה" אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר "ציטוט" אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט. גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע"ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע"י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]]. ===הגהה יסודית של כל המקרא=== מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע"י מחשב בשנת תשע"ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו. הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן. החל מקיץ תש"פ ועד תחילת חשון תשפ"א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home "ספריא"]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה. מחורף תשפ"ד (12.2023) עד חורף תשפ"ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע"י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת "מקרא על פי המסורה" מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל"מקרא על פי המסורה", אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}} <קטע התחלה=רשימת המשתתפים/> ==רשימת המשתתפים בפרויקט "מקרא על פי המסורה"== #[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]] #[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה #[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע"ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים] #[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים #[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש"פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא] ===הקדשה=== עבודתי על מהדורת '''"מקרא על פי המסורה"''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע"ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) <קטע סוף=רשימת המשתתפים/> ==יישומים חיצוניים== #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות "על התורה"]'''. #'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&lang=he&aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ"א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ"א (20.05.2021). #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ "בייס-הספר"]'''. #עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי). העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא. ==מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"== על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה). '''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.''' ===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)=== מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת. '''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:''' *לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם). *לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה"קרי" בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו "ירושלים" בכתיב מלא יו"ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל. '''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:''' #'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות "כָּל" ו"אֶת" כשהן מוקפות, במקום "כֹּל" ו"אֵת". ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות. #במקום נקודותיים של "סוף פסוק" ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של "פיסוק מודרני מלא" כולל עיצוב ע"י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}} #במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית. #עדיף להחליף את שם הוי"ה לכתיב המסורתי "יְיָ" (או לפעמים "יֱיִ"), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב "יְיָ" מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי"ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם "מקרא" מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון "יְדֹוָד" או "יְקֹוָק" וכדומה, וראוי להימנע מכך. #יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון "אֱלֹקִים" או אפילו "צְבָקוֹת". במקום זה אפשר להציע "אֱ־לֹהִים" או "אֲ־דֹנָי" במקף. ===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)=== '''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|"תיקון קוראים"]] בשני טורים מקבילים. ה"כתיב" בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה"קרי" מסומן בתוך [[תבנית:כו"ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו. ===יצירת מהדורות נגזרות=== מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית "חפש-החלף", וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת "כתיב". לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט. '''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.''' ==הערות== <references/> [[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]] 60lkq816k2ajtreyj6w3jpifbd75bcc 3019379 3019378 2026-06-10T04:57:03Z Dovi 1 /* מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם */ 3019379 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}} ==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה== ===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא=== '''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.''' ====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''"הכתר"''' או '''כתי"א''' או '''"א"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים): ##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו"ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ"ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}} ##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד]) ##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע"פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}} ##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא והתנ"ך של ר' שלום שכנא ילין"]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ"ך הזה].{{הערה|הדפוס של התנ"ך שבו רשם קמחי את הערותיו יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021004720205171/NLI לודנון, תרצ"ז (1837)].}} ##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ"ד קאסוטו"]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]). ##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ"וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ" (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}} ##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת"י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע"פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני "תיקונים").{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב"פורום לתורה".}} #למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ====ב. כתב־יד לנינגרד ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי"ל''' או '''"ל"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי"ל|מפתח לכתי"ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #למהדורות המקרא המיוסדות על כתי"ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ===כתבי־היד לתורה=== ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי"ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו: #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי"ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 ("'''ל{{כתב עילי|1}}'''" אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע"י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}} #'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי"ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 ("'''א'''" אצל גינצבורג, "'''ב'''" אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}} #'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי"ש]''' (תורה): '''"כתר דמשק"''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 ("'''ש'''" אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר "כתיב"]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 ("ש1" אצל ייבין ו"שׂ" אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר "כתיב"]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}} #'''כתי"ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר "כתיב"]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=WP כתי"ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ"ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ"ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש"פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר "כתיב"]. '''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים): #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת"י ל3'''] (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י"א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171). #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת"י ל9]''' (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט. #'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת"י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, "כתר לאילאשי" או "חומש לאילאשי" (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}} #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת"י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש"פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י"א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף. #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס"ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל''', מאה ה-י"א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1. #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת"י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים. #[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת"י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]). #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת"י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע). #[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880. #'''כתי"ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן ("'''ל{{כתב עילי|מ}}'''" אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע"י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס"ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי"ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ"ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד"ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ"ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, "הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת"י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב", '''לשוננו''' פ (תשע"ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר. '''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]: #'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]''' #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}} #במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן. '''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]: #[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה'''] #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] #'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ"ך ליסבון]''' #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]''' ===כתבי־היד לנביאים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא) #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא) #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי"ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב"כתיב" נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, "כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ", '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע"ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת"י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה"י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל"א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}} #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת"יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת"יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים. '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. ===כתבי־היד לכתובים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא). #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי"ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ"ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, "כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי", JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: <https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006>.}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה"י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ"י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ"י 247 (דה"י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ"י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, "‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬", '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע"ו), עמ' תרמא-תרנו.}} #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת"י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת"י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}} #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי"ג''']=הספריה הבריטית כת"י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ"ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה"ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}} '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי"ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת"י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]]. ===מבחר כתבי־יד תימנים=== ====מאפייני כתבי־היד התימנים==== '''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד. '''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא. '''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע"א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס"ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]]. תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש"י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום. נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ"ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד: #רות (תרגום ותפסיר), #תהלים (תפסיר), #איוב (תפסיר), #משלי (תפסיר), #קֹהלת (תרגום ותפסיר), #שיר השירים (תרגום ותפסיר), #איכה (תרגום ותפסיר), #דניאל (תפסיר), #אסתר (תרגום ותפסיר), #עזרא (מקרא בלבד), #דברי הימים (מקרא בלבד). יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד. ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת"י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית). ====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה==== #[https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. #[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר. #[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש"כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת"י ?] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב בשנת קע"א ליצירה (1411) על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי. כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן].}} #[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת"ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1041] ('''תפסיר רס"ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת א' ת[ת]קס"ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת"י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס"ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ"ט לשטרות שהוא שנת תק"ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת"י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים==== #[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע"ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ"ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת"י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת"י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי"א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת"י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת"ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ"ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת"י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים==== #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי"ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת"י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת"י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ"ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת"י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק"ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים רות (ב,יג עד הסוף), תהלים, משלי, שיר השירים, קֹהלת (שלם עד יב,ז). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים, ונספחים. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. '''"שלוש מגילות" (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש"י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של "שלוש מגילות" המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש"י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני,{{הערה|לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''}} ולעתים בניקוד בבלי.{{הערה|לדגומה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.}} היצירה '''שלוש מגילות''' לפי המסורת התימנית [https://archive.org/details/shalosh-megillot-jerusalem-1911-images/page/n3/mode/2up נדפסה לראשונה בירושלים, בשנת תרע"א (1911)], מתוך כתבי־יד. המהדורה הבהירה הזאת מכילה מקרא, תרגום, תפסיר, פירוש רש"י, וביאור המלות הקשות שבתרגום מאת [[:W:יחיא צאלח|מהרי"ץ]]. ===מבחר כתבי־יד ספרדים=== רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח): #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ"ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק. #'''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a ("'''ה'''" אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל"ד). #'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater "כתר דמשק"]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים. #'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ"ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Haverford הפריט באתר "כתיב"]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה]. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל"ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280). #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): ספרד, מהמאה ה-12 או ה-13. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום]. #'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס"ו (1306). #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] ("'''ש{{כתב עילי|2}}'''" אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע"ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. #[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת"י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}} #'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ"ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14. #'''"[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ"ך ליסבון]"''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ"ג (1483). תנ"ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ"ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי"ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא "כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ"ך העברי". למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת "היד הראשונה" לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}} #שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ"ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ"ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם). ===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים=== רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה. #[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה הפשיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}} #[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב). #[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק"צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת"י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ"ו-תתקצ"ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ"ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ"ה [1294]). #'''תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ"ו-נ"ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית] #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום. #[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק"ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&id=1521 מידע נוסף]. #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]); ארבעה כרכים. #[https://library.yu.edu/praguebible תנ"ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש"י בשוליים; שנת רמ"ט [1489]). #[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט"ו-ט"ז). '''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}} #[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ"ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, חמש מגילות עם פירוש רש"י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש"י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש"י שרשם את פירושיו. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש"י בשוליים. #[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש"י בשוליים. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק"ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש"י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש"י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי. ===ספרות המסורה וכלי עזר=== חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ"ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ"ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם: #[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר "אׇכְלָה", "וְאׇכְלָה"''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ"ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע"פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל"ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}} #[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ"ה)] למישאל בן עוזיאל; #[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק"י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ"ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ"ט).}} #[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}} #[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע"ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש"ל).}} #[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס"ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ"ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}} #[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל"א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ"א).}} #הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל"ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ"ת''' (רעדעלהיים תרי"ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]]; #הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ"א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ"ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}} #'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}} #[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס"ו)] לר' פסח פינפר; #ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ"ט. בכל הפנייה כללית ל"ייבין" הכוונה לספר הזה.}} #ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות "הנוסח ומקורותיו" שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת "דעת מקרא" (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמ"ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש"ן.}} #המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ"ב); #רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי"ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו ("עדי" ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]); #הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי"ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL]; #הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי"ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים "חמש מגילות" ו"עזרא-נחמיה").{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי"ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}} לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים: #'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן"], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע"א 2011). #'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה. #'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, "The Qamāṣ Qāṭān Structures". ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו. #'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, "איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ". '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע"ז, עמ' 361-386. #'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש"ע). #'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס"ט). לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על "פרשה" בוויקיפדיה אנגלית]]. ===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים=== במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים: '''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:''' #'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ"ט; חורב תשנ"ז; כתר ירושלים תש"ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ"ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ"ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי"ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: "'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי"ח · תל־אביב". בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי"ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ"ה ("שנת ט"ז לתקומת ישראל") נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}} #'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר) #'''מג"ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע"י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ"ב (רק משנת תשע"ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא]) #'''סימנים'''=תנ"ך סימנים (פלדהיים תשס"ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ"ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}} '''מהדורות המבוססות על כתי"ל:''' #'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו. #'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ"ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]). #'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי"ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות. ===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)=== במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ"ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי"ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו. *[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ"ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ"ד-רפ"ו)], "'''ד'''" אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ"ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater תורה אור]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע"ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע"י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד"ר שלו.}} *'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ"כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ"ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח "דפוסים" '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ"ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות "'''ד'''" המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים: *#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ"ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע"י היידנהיים בשנים תקע"ח-תקפ"א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''חומש מאור עיניים''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם); (ב) '''חומש עין הסופר''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''חומש מודע לבינה''' (עם פירוש רש"י ופירוש '''הבנת המקרא''' על רש"י מאת היידנהיים); (ד) '''ספר תורת משה''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר"ז] (דפוס חוזר בתרכ"ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש"י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש"י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר"כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ"ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים]. *#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)] וגם [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n5/mode/2up תורה];{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר"ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ"ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} *#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&view=1up&seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי"ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע"ה בכרך הראשון ושי"ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ"ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה"מנחת שי" ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה"כ תר"ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ"ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ"ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער "1860"). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר"ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ"ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע"פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&view=1up&seq=5&skin=2021 כאן]''' [תרל"ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ"ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] "בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות" (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ"ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה"ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה"ל בין השנים תשי"ט-תשכ"ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: "הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ"ך שהוצא ע"י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל."}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ"ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|לסריקה איכותית נוספת לספרי הנביאים והכתובים (מהדפוס המקורי בוורשה, תר"ך-תרכ"ו), ראו '''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml791unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 7-9 (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים, ישעיהו, ירמיהו; ו'''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml1012unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 10-12 (יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא). וראו עוד סריקות ב[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תר"ך-תרכ"ו]).}} *#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ"ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}} *#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ"ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), והשנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ"ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&dq=Christian+David+Ginsburg&hl=iw&sa=X&redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה"ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n6/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע"י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש"ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ"ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע"י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי"ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}} *'''קורן'''=תנ"ך דפוס קורן (ירושלים תשכ"ב). ===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם=== במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל "דפוסים"]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא הנדפס בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים עצמם, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס"ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות. #'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''', רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש"י על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל"ה [1475]), וזהו '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש"י|כתב רש"י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש"י לתורה, הוא '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI נדפס שוב]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל"ו [1476]), וזה היה '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי'''. #[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב"ן על התורה'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב"ן על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב"ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ"ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר"ן [1490]). #[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על ספר דניאל, והוא אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב"ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד. #'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד"ק]''', בולוניה רל"ז (1477): '''הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד"ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד"ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]) והפסוקים מנוקדים. #[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על התורה'''], מנטובה לפני ר"מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על התורה.''' פירושו של הרלב"ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש"ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום. למרות שהיה חביב על הלומדים, לא נדפס פירוש הרלב"ג על התורה בתוך המהדורות השונות של המקראות הגדולות בגלל אורכו הרב, חוץ ממקראות גדולות '''קהלות משה''' שהיה גדול במיוחד (ראו להלן). #'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ"ב (1482): '''החומש הראשון שנדפס עם ניקוד וטעמים, החומש הראשון שבו נדפסה התורה ביחד עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש"י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן]. #[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד"ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ"ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד"ק על חלק מספרי הנביאים.''' #[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד"ק'''], שונצינו רמ"ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד"ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד"ק במקביל בכתב רש"י. #'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ"ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים. בכתבי־יד ספרדי אחד אפילו שולבו דפים מתוך הדפוס הזה כדי להחליף טקסט חסר מסוף ספר במדבר ותחילת ספר דברים (ראו פרטים בקישור), ושילובם ביחד מראה היטב כי הגרסה המודפסת עוצבה כך שתדמה לסגנונם של כתבי־היד. #'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ"ך סונצינו]''', רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ"ך שלם) בניקוד וטעמים.''' #[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע"ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש"י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש"י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות. #'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר"ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש"י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ע)"]].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד"ק]''' (ליסבון רנ"ב [1492]). #[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד"ק והרלב"ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ"ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד"ק והרלב"ג מסביב (בכתב רש"י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג לספרי הנביאים הראשונים? #[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' ("ארבעה ועשרים")], ונציה רע"ח (1518): '''הדפוס הראשון של תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו"יונתן" לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ"ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש"י על התורה, רד"ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש "קב ונקי" על משלי, פירושי הרמב"ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש"י על חמש מגילות, רלב"ג על דניאל, רש"י ושמעוני על עזרא ודברי הימים. #[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס שני''' ("שער ה' החדש")], ונציה רפ"ב-רפ"ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (ראו בפריט הקודם) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ"יונתן" על התורה שחסר בו. #[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז"ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז"ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש"ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע"ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש"י, ראב"ע, רד"ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב"ן. אך הוא גם הציע "טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות" לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת "בעל הטורים", כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך פירושו המלא של בעל הטורים לא יצא לאור עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס"ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ"ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}} #[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי''' ("שער בית ה' הקדמוני")], ונציה ש"ו-ש"ח (1546-1548).{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} לפניו יצא לאור [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש"ד-ש"ה (1545), שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש"י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש"ו (1546), בבית הדפוס של א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, "תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל" (=תפסיר רס"ג) למעלה, "פרסי" (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש"י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס"ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס"ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס"ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ"ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד ("מדוייק מאד"). אמנם רק בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #32).}} #[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי"ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק "מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו."{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ"ד]).}} #[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], ונציה ש"ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, "תרגום יונתן" ו"תרגום ירושלמי"). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater "תולדות אהרן"]''' (מראה מקומות בתלמוד). #[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], הנאו שע"א-שע"ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל"ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש"י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש"י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש"י (המכונים רש"י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה "יונתן" בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש "בעל הטורים" (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, והפטרות. #[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ"ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו"] '''ספונות''' תשמ"ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ר)"]].}} #[https://archive.org/details/hamishah-humshei-torah-ba-asarah-levushei-orah-a-genesis-berlin-1705-images/Hamishah_Humshei_Torah_ba-Asarah_Levushei_Orah_A_Genesis_Berlin_1705/page/n5/mode/2up '''חמשה חמשי תורה... בעשרה לבושי אורה...''' (=מקראות גדולות על התורה)], ברלין תס"ה (1705): '''הדפוס הראשון של פירוש הרשב"ם על התורה'''.{{הערה|הדפסת פירוש הרשב"ם מבוססת על '''[https://archive.org/details/rashi-rashbam-al-ha-torah-berlin-ms-or-qu-2162-jts-breslau-ms-103-images/page/n11/mode/2up כתב־היד הזה]''', שהוא כתב־היד היחיד של הפירוש ששרד.}} #[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up '''ספר קהלות משה''' (=מקראות גדולות)], אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18. #[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' ("ספר ארבעה ועשרים")], מנטובה תק"ב-תק"ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור "מנחת שי" ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן]. #'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ"ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת"ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער]. #[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק"מ-תקמ"ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי "המצודות" כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר"ך-תרכ"ו [1860-1866]). #[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש"י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ"ד-תקפ"ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|"הביאור"]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת "נתיבות השלום" ועוד כותרות כגון "דרך סלולה". לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן]. #[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש"י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ"ו-תרכ"ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי"ם יצאה לאור בשנת תרל"ד בתוספת פירושי ה"מצודות", והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות. #[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש"י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל"ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש"י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש"י ועליו "עיקר שפתי חכמים" הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו. #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו"דקדוק התרגום". '''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|"דפוסים"]].''' ===התרגומים ופירושי המופת על המקרא=== לרוב ספרי התנ"ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. ספרים אלה מעידים על כך שדרך המלך לעסוק במקרא, לפחות מאז דורו של רש"י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}} שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ"ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע"א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות. על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס"ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש"י, רד"ק ורלב"ג'''. '''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:''' #'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש"י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש"י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום "שנים מקרא ואחד תרגום", היחיד יכול לקרוא "שנים מקרא ואחד פירוש" (=רש"י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש"י לתנ"ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ"ד) , פרק א, "תהליך הקנוניזציה של פירוש רש"י לתורה", עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש"י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש"י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש"י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש"י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו "מִקְרָא"?|לעיל בפרק א של המבוא]].}} #'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד"ק, או פירוש רלב"ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד"ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש"י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד"ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד"ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ"ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ"ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ"ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע"ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד"ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע"ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד"ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס"ה [1505]).}} פירושו של רש"י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד"ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל"פשט", כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד"ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב"ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד"ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ"ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג ביחד.}} #'''תהלים: פירוש רד"ק.''' פירושו היסודי של רד"ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד"ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל"ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד"ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}} #'''חמש מגילות: פירוש רש"י.''' פירושיו של רש"י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש"י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}} '''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:''' #'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד"ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, ר"י קמחי, ר' משה קמחי, ר"י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]), ר' מנחם המאירי והרלב"ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ"ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב"ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר"ד).}} ר"י אבן כספי, רי"ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|"קב ונקי"]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע"ח (1518); בסלוניקי רפ"ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד"ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב"ג ו"קב ונקי". פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב"ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש "קב ונקי" נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב"ג ועמנואל הרומי). #'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, רשב"ם, ר"י קרא, ראב"ע, ר"י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב"ן], רלב"ג,{{הערה|פירושו של רלב"ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל"ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ"ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת "דעת מקרא", כתב עמוס חכם: "גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז"ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים."}} ר"י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב"ץ ("אוהב משפט") וספורנו ("משפט צדק")], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ"ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב"ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו. #'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב"ג, או פירוש רד"ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב"ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב"ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר"ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב"ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב"ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב"ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ"ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה"תועליוֹת" שהוסיף בו הרלב"ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל"פשט" של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד"ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד. '''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש"י על התורה, ופירוש רד"ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש"י]]'''. ==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב== '''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.''' ===התבנית לתיעוד מקומי=== #'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי"ל). ===תבניות לעיצוב כללי=== #[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ"ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר). #[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו. #[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת. #[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה. #[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ"ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ"ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד. ===תבניות ניווט=== #'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים). #[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ"א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט. #[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה "5" כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים. ===תבניות לראשי ספרים=== #[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח. #[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]. #[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]. ===תבניות ל"קרי וכתיב"=== #'''[[תבנית:כו"ק]]:''' "כתיב" בלתי-מנוקד באפור ואחר כך "קרי" מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:קו"כ]] (מיד אחרי מקף):''' "קרי" מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו "כתיב" בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ"ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ"ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל"ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''. #'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל"ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל"ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. #'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו"ק מיוחד]]:''' ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה"א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ"א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ"א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה"ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]] (בנהר > בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר > ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]] (שניהם > מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם > מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ"א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]. #'''[[תבנית:קו"כ-אם]]'''="קרי וכתיב של אֵם קריאה" (לתיוג של "קרי" השונה מה"כתיב" באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו). #'''[[תבנית:כו"ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל"קרי וכתיב" בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה"קרי" במהדורה זו או את אי-הצגתו ע"י שינוי קל בתבנית. ===תבניות לחלוקת הפרשות=== #[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה) #[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה) #[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם..." ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]]. #[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של "　" בתחילת שורה חדשה). #[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של "　" בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות). #[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]]. #[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). #[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר. #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה). #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ"ת]] כנ"ל לפסוקים בספרי אמ"ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ"ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ"ת). ===תבניות לאותיות מיוחדות=== #[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא) #[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא) #[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] "רְחֹקָ֜הׄ") #[[תבנית:נו"ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]]) #[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]]) ===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים=== #[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה "ירושלם" בכתיב חסר יו"ד (ע"י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ). #[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת ("ירושלמה") השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל"ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו"ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה"ב לב,ט]] <יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה>).}} #[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]]) #[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ"ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ"א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ"ת). #[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"פָּסֵק") #[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"לגרמיה") #[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות) #[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]] #[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת "זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את" בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]]) #[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]]) #[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף ("־") בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של "עולה ויורד" ב-50 פסוקי אמ"ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף. ===תבניות לצורת השיר בכ"א הספרים=== #[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|השירים בכ"א הספרים]] מעוצבים ע"י שיבוץ בתוך טבלאות. #במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]]. #במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט). ===תבניות לצורת השיר בספרי אמ"ת=== '''עיצוב הכתיבה השירית ע"פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):''' #[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה) #[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה) #[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ"ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף) #[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש) #[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.) '''עיצוב נוסף:''' #[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ"ת #[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי) ==רשימת תיקונים ושינויים== '''מאז סוף קיץ תש"פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש"פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''"גרסאות קודמות"''' לכל פרק במקרא. לפי תאריכים: #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש"פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-"version history" הכללי וב-"edit history" לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע"ו''' (2015-2016) מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ"ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ"ך של "מקרא על פי המסורה" ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע"ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''. ==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט== '''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:''' #'''תורה;''' #'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;''' #'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.''' '''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.''' ===חלק ראשון: תורה=== '''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.''' הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים: *נוסח האותיות תוקן ע"פ נוסח האותיות שבספרי התורה. *נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי"ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע"פ צילום כתי"ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה. העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע"א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע"ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע"ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע"ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר "מאורות נתן". אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|"שער תורה"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה=== '''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע"פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע"א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע"ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע"ג, ואח"כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע"ד (10.12.14). '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה=== '''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל"קרי וכתיב" וניקודו של שם הוי"ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע"ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת "כי תצא", י' באלול תשע"ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי"ה בחולם (בקריאת אדנו"ת ואלהו"ת); סימון "קרי וכתיב" לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי"ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}} {{קו תחתי|'''ספרי אמ"ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ"ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ"ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ"ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ"ת]]'''. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]]. ===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט=== '''בשנת תשע"ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''. '''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את "מקרא על פי המסורה" אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר "ציטוט" אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט. גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע"ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע"י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]]. ===הגהה יסודית של כל המקרא=== מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע"י מחשב בשנת תשע"ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו. הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן. החל מקיץ תש"פ ועד תחילת חשון תשפ"א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home "ספריא"]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה. מחורף תשפ"ד (12.2023) עד חורף תשפ"ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע"י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת "מקרא על פי המסורה" מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל"מקרא על פי המסורה", אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}} <קטע התחלה=רשימת המשתתפים/> ==רשימת המשתתפים בפרויקט "מקרא על פי המסורה"== #[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]] #[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה #[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע"ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים] #[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים #[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש"פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא] ===הקדשה=== עבודתי על מהדורת '''"מקרא על פי המסורה"''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע"ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) <קטע סוף=רשימת המשתתפים/> ==יישומים חיצוניים== #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות "על התורה"]'''. #'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&lang=he&aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ"א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ"א (20.05.2021). #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ "בייס-הספר"]'''. #עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי). העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא. ==מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"== על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה). '''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.''' ===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)=== מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת. '''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:''' *לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם). *לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה"קרי" בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו "ירושלים" בכתיב מלא יו"ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל. '''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:''' #'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות "כָּל" ו"אֶת" כשהן מוקפות, במקום "כֹּל" ו"אֵת". ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות. #במקום נקודותיים של "סוף פסוק" ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של "פיסוק מודרני מלא" כולל עיצוב ע"י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}} #במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית. #עדיף להחליף את שם הוי"ה לכתיב המסורתי "יְיָ" (או לפעמים "יֱיִ"), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב "יְיָ" מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי"ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם "מקרא" מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון "יְדֹוָד" או "יְקֹוָק" וכדומה, וראוי להימנע מכך. #יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון "אֱלֹקִים" או אפילו "צְבָקוֹת". במקום זה אפשר להציע "אֱ־לֹהִים" או "אֲ־דֹנָי" במקף. ===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)=== '''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|"תיקון קוראים"]] בשני טורים מקבילים. ה"כתיב" בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה"קרי" מסומן בתוך [[תבנית:כו"ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו. ===יצירת מהדורות נגזרות=== מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית "חפש-החלף", וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת "כתיב". לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט. '''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.''' ==הערות== <references/> [[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]] 3qjatyq75q1ybcmpzffb1fg3wuis54a 3019380 3019379 2026-06-10T05:01:50Z Dovi 1 /* מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם */ 3019380 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}} ==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה== ===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא=== '''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.''' ====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''"הכתר"''' או '''כתי"א''' או '''"א"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים): ##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו"ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ"ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}} ##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד]) ##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע"פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}} ##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא והתנ"ך של ר' שלום שכנא ילין"]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ"ך הזה].{{הערה|הדפוס של התנ"ך שבו רשם קמחי את הערותיו יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021004720205171/NLI לודנון, תרצ"ז (1837)].}} ##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ"ד קאסוטו"]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]). ##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ"וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ" (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}} ##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת"י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע"פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני "תיקונים").{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב"פורום לתורה".}} #למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ====ב. כתב־יד לנינגרד ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי"ל''' או '''"ל"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי"ל|מפתח לכתי"ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #למהדורות המקרא המיוסדות על כתי"ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ===כתבי־היד לתורה=== ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי"ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו: #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי"ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 ("'''ל{{כתב עילי|1}}'''" אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע"י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}} #'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי"ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 ("'''א'''" אצל גינצבורג, "'''ב'''" אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}} #'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי"ש]''' (תורה): '''"כתר דמשק"''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 ("'''ש'''" אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר "כתיב"]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 ("ש1" אצל ייבין ו"שׂ" אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר "כתיב"]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}} #'''כתי"ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר "כתיב"]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=WP כתי"ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ"ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ"ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש"פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר "כתיב"]. '''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים): #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת"י ל3'''] (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י"א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171). #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת"י ל9]''' (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט. #'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת"י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, "כתר לאילאשי" או "חומש לאילאשי" (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}} #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת"י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש"פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י"א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף. #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס"ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל''', מאה ה-י"א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1. #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת"י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים. #[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת"י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]). #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת"י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע). #[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880. #'''כתי"ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן ("'''ל{{כתב עילי|מ}}'''" אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע"י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס"ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי"ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ"ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד"ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ"ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, "הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת"י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב", '''לשוננו''' פ (תשע"ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר. '''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]: #'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]''' #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}} #במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן. '''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]: #[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה'''] #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] #'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ"ך ליסבון]''' #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]''' ===כתבי־היד לנביאים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא) #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא) #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי"ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב"כתיב" נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, "כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ", '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע"ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת"י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה"י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל"א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}} #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת"יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת"יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים. '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. ===כתבי־היד לכתובים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא). #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי"ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ"ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, "כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי", JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: <https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006>.}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה"י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ"י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ"י 247 (דה"י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ"י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, "‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬", '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע"ו), עמ' תרמא-תרנו.}} #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת"י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת"י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}} #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי"ג''']=הספריה הבריטית כת"י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ"ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה"ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}} '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי"ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת"י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]]. ===מבחר כתבי־יד תימנים=== ====מאפייני כתבי־היד התימנים==== '''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד. '''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא. '''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע"א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס"ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]]. תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש"י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום. נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ"ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד: #רות (תרגום ותפסיר), #תהלים (תפסיר), #איוב (תפסיר), #משלי (תפסיר), #קֹהלת (תרגום ותפסיר), #שיר השירים (תרגום ותפסיר), #איכה (תרגום ותפסיר), #דניאל (תפסיר), #אסתר (תרגום ותפסיר), #עזרא (מקרא בלבד), #דברי הימים (מקרא בלבד). יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד. ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת"י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית). ====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה==== #[https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. #[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר. #[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש"כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת"י ?] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב בשנת קע"א ליצירה (1411) על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי. כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן].}} #[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת"ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1041] ('''תפסיר רס"ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת א' ת[ת]קס"ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת"י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס"ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ"ט לשטרות שהוא שנת תק"ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת"י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים==== #[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע"ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ"ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת"י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת"י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי"א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת"י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת"ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ"ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת"י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים==== #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי"ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת"י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת"י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ"ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת"י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק"ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים רות (ב,יג עד הסוף), תהלים, משלי, שיר השירים, קֹהלת (שלם עד יב,ז). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים, ונספחים. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. '''"שלוש מגילות" (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש"י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של "שלוש מגילות" המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש"י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני,{{הערה|לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''}} ולעתים בניקוד בבלי.{{הערה|לדגומה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.}} היצירה '''שלוש מגילות''' לפי המסורת התימנית [https://archive.org/details/shalosh-megillot-jerusalem-1911-images/page/n3/mode/2up נדפסה לראשונה בירושלים, בשנת תרע"א (1911)], מתוך כתבי־יד. המהדורה הבהירה הזאת מכילה מקרא, תרגום, תפסיר, פירוש רש"י, וביאור המלות הקשות שבתרגום מאת [[:W:יחיא צאלח|מהרי"ץ]]. ===מבחר כתבי־יד ספרדים=== רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח): #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ"ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק. #'''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a ("'''ה'''" אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל"ד). #'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater "כתר דמשק"]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים. #'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ"ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Haverford הפריט באתר "כתיב"]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה]. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל"ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280). #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): ספרד, מהמאה ה-12 או ה-13. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום]. #'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס"ו (1306). #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] ("'''ש{{כתב עילי|2}}'''" אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע"ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. #[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת"י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}} #'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ"ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14. #'''"[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ"ך ליסבון]"''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ"ג (1483). תנ"ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ"ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי"ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא "כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ"ך העברי". למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת "היד הראשונה" לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}} #שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ"ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ"ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם). ===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים=== רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה. #[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה הפשיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}} #[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב). #[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק"צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת"י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ"ו-תתקצ"ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ"ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ"ה [1294]). #'''תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ"ו-נ"ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית] #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום. #[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק"ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&id=1521 מידע נוסף]. #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]); ארבעה כרכים. #[https://library.yu.edu/praguebible תנ"ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש"י בשוליים; שנת רמ"ט [1489]). #[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט"ו-ט"ז). '''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}} #[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ"ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, חמש מגילות עם פירוש רש"י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש"י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש"י שרשם את פירושיו. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש"י בשוליים. #[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש"י בשוליים. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק"ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש"י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש"י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי. ===ספרות המסורה וכלי עזר=== חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ"ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ"ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם: #[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר "אׇכְלָה", "וְאׇכְלָה"''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ"ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע"פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל"ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}} #[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ"ה)] למישאל בן עוזיאל; #[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק"י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ"ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ"ט).}} #[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}} #[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע"ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש"ל).}} #[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס"ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ"ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}} #[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל"א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ"א).}} #הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל"ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ"ת''' (רעדעלהיים תרי"ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]]; #הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ"א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ"ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}} #'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}} #[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס"ו)] לר' פסח פינפר; #ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ"ט. בכל הפנייה כללית ל"ייבין" הכוונה לספר הזה.}} #ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות "הנוסח ומקורותיו" שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת "דעת מקרא" (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמ"ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש"ן.}} #המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ"ב); #רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי"ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו ("עדי" ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]); #הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי"ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL]; #הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי"ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים "חמש מגילות" ו"עזרא-נחמיה").{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי"ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}} לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים: #'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן"], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע"א 2011). #'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה. #'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, "The Qamāṣ Qāṭān Structures". ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו. #'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, "איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ". '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע"ז, עמ' 361-386. #'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש"ע). #'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס"ט). לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על "פרשה" בוויקיפדיה אנגלית]]. ===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים=== במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים: '''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:''' #'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ"ט; חורב תשנ"ז; כתר ירושלים תש"ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ"ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ"ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי"ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: "'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי"ח · תל־אביב". בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי"ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ"ה ("שנת ט"ז לתקומת ישראל") נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}} #'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר) #'''מג"ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע"י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ"ב (רק משנת תשע"ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא]) #'''סימנים'''=תנ"ך סימנים (פלדהיים תשס"ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ"ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}} '''מהדורות המבוססות על כתי"ל:''' #'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו. #'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ"ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]). #'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי"ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות. ===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)=== במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ"ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי"ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו. *[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ"ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ"ד-רפ"ו)], "'''ד'''" אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ"ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater תורה אור]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע"ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע"י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד"ר שלו.}} *'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ"כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ"ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח "דפוסים" '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ"ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות "'''ד'''" המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים: *#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ"ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע"י היידנהיים בשנים תקע"ח-תקפ"א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''חומש מאור עיניים''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם); (ב) '''חומש עין הסופר''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''חומש מודע לבינה''' (עם פירוש רש"י ופירוש '''הבנת המקרא''' על רש"י מאת היידנהיים); (ד) '''ספר תורת משה''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר"ז] (דפוס חוזר בתרכ"ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש"י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש"י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר"כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ"ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים]. *#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)] וגם [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n5/mode/2up תורה];{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר"ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ"ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} *#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&view=1up&seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי"ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע"ה בכרך הראשון ושי"ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ"ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה"מנחת שי" ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה"כ תר"ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ"ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ"ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער "1860"). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר"ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ"ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע"פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&view=1up&seq=5&skin=2021 כאן]''' [תרל"ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ"ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] "בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות" (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ"ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה"ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה"ל בין השנים תשי"ט-תשכ"ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: "הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ"ך שהוצא ע"י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל."}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ"ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|לסריקה איכותית נוספת לספרי הנביאים והכתובים (מהדפוס המקורי בוורשה, תר"ך-תרכ"ו), ראו '''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml791unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 7-9 (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים, ישעיהו, ירמיהו; ו'''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml1012unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 10-12 (יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא). וראו עוד סריקות ב[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תר"ך-תרכ"ו]).}} *#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ"ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}} *#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ"ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), והשנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ"ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&dq=Christian+David+Ginsburg&hl=iw&sa=X&redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה"ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n6/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע"י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש"ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ"ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע"י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי"ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}} *'''קורן'''=תנ"ך דפוס קורן (ירושלים תשכ"ב). ===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם=== במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל "דפוסים"]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא הנדפס בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים עצמם, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס"ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות. #'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''', רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש"י על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל"ה [1475]), וזהו '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש"י|כתב רש"י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש"י לתורה, הוא שוב יצא לאור ב'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI דפוס שלישי]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל"ו [1476]), וזה היה '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי'''. #[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב"ן על התורה'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב"ן על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב"ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ"ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר"ן [1490]). #[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על ספר דניאל, והוא אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב"ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד. #'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד"ק]''', בולוניה רל"ז (1477): '''הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד"ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד"ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]) והפסוקים מנוקדים. #[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על התורה'''], מנטובה לפני ר"מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על התורה.''' פירושו של הרלב"ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש"ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום. למרות שהיה חביב על הלומדים, לא נדפס פירוש הרלב"ג על התורה בתוך המהדורות השונות של המקראות הגדולות בגלל אורכו הרב, חוץ ממקראות גדולות '''קהלות משה''' שהיה גדול במיוחד (ראו להלן). #'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ"ב (1482): '''החומש הראשון שנדפס עם ניקוד וטעמים, החומש הראשון שבו נדפסה התורה ביחד עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש"י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן]. #[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד"ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ"ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד"ק על חלק מספרי הנביאים.''' #[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד"ק'''], שונצינו רמ"ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד"ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד"ק במקביל בכתב רש"י. #'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ"ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים. בכתבי־יד ספרדי אחד אפילו שולבו דפים מתוך הדפוס הזה כדי להחליף טקסט חסר מסוף ספר במדבר ותחילת ספר דברים (ראו פרטים בקישור), ושילובם ביחד מראה היטב כי הגרסה המודפסת עוצבה כך שתדמה לסגנונם של כתבי־היד. #'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ"ך סונצינו]''', רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ"ך שלם) בניקוד וטעמים.''' #[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע"ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש"י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש"י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות. #'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר"ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש"י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ע)"]].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד"ק]''' (ליסבון רנ"ב [1492]). #[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד"ק והרלב"ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ"ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד"ק והרלב"ג מסביב (בכתב רש"י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג לספרי הנביאים הראשונים? #[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' ("ארבעה ועשרים")], ונציה רע"ח (1518): '''הדפוס הראשון של תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו"יונתן" לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ"ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש"י על התורה, רד"ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש "קב ונקי" על משלי, פירושי הרמב"ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש"י על חמש מגילות, רלב"ג על דניאל, רש"י ושמעוני על עזרא ודברי הימים. #[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס שני''' ("שער ה' החדש")], ונציה רפ"ב-רפ"ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (ראו בפריט הקודם) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ"יונתן" על התורה שחסר בו. #[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז"ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז"ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש"ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע"ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש"י, ראב"ע, רד"ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב"ן. אך הוא גם הציע "טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות" לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת "בעל הטורים", כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך פירושו המלא של בעל הטורים לא יצא לאור עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס"ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ"ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}} #[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי''' ("שער בית ה' הקדמוני")], ונציה ש"ו-ש"ח (1546-1548).{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} לפניו יצא לאור [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש"ד-ש"ה (1545), שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש"י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש"ו (1546), בבית הדפוס של א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, "תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל" (=תפסיר רס"ג) למעלה, "פרסי" (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש"י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס"ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס"ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס"ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ"ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד ("מדוייק מאד"). אמנם רק בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #32).}} #[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי"ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק "מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו."{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ"ד]).}} #[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], ונציה ש"ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, "תרגום יונתן" ו"תרגום ירושלמי"). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater "תולדות אהרן"]''' (מראה מקומות בתלמוד). #[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], הנאו שע"א-שע"ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל"ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש"י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש"י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש"י (המכונים רש"י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה "יונתן" בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש "בעל הטורים" (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, והפטרות. #[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ"ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו"] '''ספונות''' תשמ"ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ר)"]].}} #[https://archive.org/details/hamishah-humshei-torah-ba-asarah-levushei-orah-a-genesis-berlin-1705-images/Hamishah_Humshei_Torah_ba-Asarah_Levushei_Orah_A_Genesis_Berlin_1705/page/n5/mode/2up '''חמשה חמשי תורה... בעשרה לבושי אורה...''' (=מקראות גדולות על התורה)], ברלין תס"ה (1705): '''הדפוס הראשון של פירוש הרשב"ם על התורה'''.{{הערה|הדפסת פירוש הרשב"ם מבוססת על '''[https://archive.org/details/rashi-rashbam-al-ha-torah-berlin-ms-or-qu-2162-jts-breslau-ms-103-images/page/n11/mode/2up כתב־היד הזה]''', שהוא כתב־היד היחיד של הפירוש ששרד.}} #[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up '''ספר קהלות משה''' (=מקראות גדולות)], אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18. #[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' ("ספר ארבעה ועשרים")], מנטובה תק"ב-תק"ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור "מנחת שי" ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן]. #'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ"ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת"ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער]. #[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק"מ-תקמ"ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי "המצודות" כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר"ך-תרכ"ו [1860-1866]). #[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש"י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ"ד-תקפ"ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|"הביאור"]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת "נתיבות השלום" ועוד כותרות כגון "דרך סלולה". לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן]. #[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש"י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ"ו-תרכ"ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי"ם יצאה לאור בשנת תרל"ד בתוספת פירושי ה"מצודות", והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות. #[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש"י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל"ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש"י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש"י ועליו "עיקר שפתי חכמים" הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו. #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו"דקדוק התרגום". '''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|"דפוסים"]].''' ===התרגומים ופירושי המופת על המקרא=== לרוב ספרי התנ"ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. ספרים אלה מעידים על כך שדרך המלך לעסוק במקרא, לפחות מאז דורו של רש"י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}} שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ"ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע"א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות. על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס"ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש"י, רד"ק ורלב"ג'''. '''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:''' #'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש"י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש"י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום "שנים מקרא ואחד תרגום", היחיד יכול לקרוא "שנים מקרא ואחד פירוש" (=רש"י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש"י לתנ"ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ"ד) , פרק א, "תהליך הקנוניזציה של פירוש רש"י לתורה", עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש"י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש"י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש"י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש"י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו "מִקְרָא"?|לעיל בפרק א של המבוא]].}} #'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד"ק, או פירוש רלב"ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד"ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש"י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד"ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד"ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ"ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ"ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ"ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע"ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד"ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע"ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד"ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס"ה [1505]).}} פירושו של רש"י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד"ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל"פשט", כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד"ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב"ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד"ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ"ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג ביחד.}} #'''תהלים: פירוש רד"ק.''' פירושו היסודי של רד"ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד"ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל"ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד"ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}} #'''חמש מגילות: פירוש רש"י.''' פירושיו של רש"י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש"י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}} '''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:''' #'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד"ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, ר"י קמחי, ר' משה קמחי, ר"י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]), ר' מנחם המאירי והרלב"ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ"ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב"ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר"ד).}} ר"י אבן כספי, רי"ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|"קב ונקי"]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע"ח (1518); בסלוניקי רפ"ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד"ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב"ג ו"קב ונקי". פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב"ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש "קב ונקי" נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב"ג ועמנואל הרומי). #'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, רשב"ם, ר"י קרא, ראב"ע, ר"י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב"ן], רלב"ג,{{הערה|פירושו של רלב"ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל"ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ"ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת "דעת מקרא", כתב עמוס חכם: "גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז"ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים."}} ר"י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב"ץ ("אוהב משפט") וספורנו ("משפט צדק")], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ"ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב"ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו. #'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב"ג, או פירוש רד"ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב"ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב"ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר"ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב"ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב"ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב"ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ"ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה"תועליוֹת" שהוסיף בו הרלב"ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל"פשט" של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד"ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד. '''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש"י על התורה, ופירוש רד"ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש"י]]'''. ==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב== '''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.''' ===התבנית לתיעוד מקומי=== #'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי"ל). ===תבניות לעיצוב כללי=== #[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ"ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר). #[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו. #[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת. #[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה. #[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ"ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ"ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד. ===תבניות ניווט=== #'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים). #[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ"א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט. #[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה "5" כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים. ===תבניות לראשי ספרים=== #[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח. #[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]. #[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]. ===תבניות ל"קרי וכתיב"=== #'''[[תבנית:כו"ק]]:''' "כתיב" בלתי-מנוקד באפור ואחר כך "קרי" מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:קו"כ]] (מיד אחרי מקף):''' "קרי" מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו "כתיב" בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ"ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ"ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל"ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''. #'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל"ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל"ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. #'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו"ק מיוחד]]:''' ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה"א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ"א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ"א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה"ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]] (בנהר > בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר > ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]] (שניהם > מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם > מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ"א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]. #'''[[תבנית:קו"כ-אם]]'''="קרי וכתיב של אֵם קריאה" (לתיוג של "קרי" השונה מה"כתיב" באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו). #'''[[תבנית:כו"ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל"קרי וכתיב" בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה"קרי" במהדורה זו או את אי-הצגתו ע"י שינוי קל בתבנית. ===תבניות לחלוקת הפרשות=== #[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה) #[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה) #[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם..." ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]]. #[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של "　" בתחילת שורה חדשה). #[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של "　" בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות). #[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]]. #[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). #[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר. #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה). #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ"ת]] כנ"ל לפסוקים בספרי אמ"ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ"ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ"ת). ===תבניות לאותיות מיוחדות=== #[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא) #[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא) #[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] "רְחֹקָ֜הׄ") #[[תבנית:נו"ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]]) #[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]]) ===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים=== #[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה "ירושלם" בכתיב חסר יו"ד (ע"י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ). #[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת ("ירושלמה") השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל"ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו"ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה"ב לב,ט]] <יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה>).}} #[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]]) #[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ"ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ"א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ"ת). #[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"פָּסֵק") #[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"לגרמיה") #[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות) #[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]] #[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת "זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את" בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]]) #[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]]) #[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף ("־") בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של "עולה ויורד" ב-50 פסוקי אמ"ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף. ===תבניות לצורת השיר בכ"א הספרים=== #[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|השירים בכ"א הספרים]] מעוצבים ע"י שיבוץ בתוך טבלאות. #במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]]. #במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט). ===תבניות לצורת השיר בספרי אמ"ת=== '''עיצוב הכתיבה השירית ע"פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):''' #[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה) #[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה) #[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ"ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף) #[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש) #[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.) '''עיצוב נוסף:''' #[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ"ת #[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי) ==רשימת תיקונים ושינויים== '''מאז סוף קיץ תש"פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש"פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''"גרסאות קודמות"''' לכל פרק במקרא. לפי תאריכים: #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש"פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-"version history" הכללי וב-"edit history" לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע"ו''' (2015-2016) מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ"ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ"ך של "מקרא על פי המסורה" ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע"ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''. ==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט== '''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:''' #'''תורה;''' #'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;''' #'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.''' '''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.''' ===חלק ראשון: תורה=== '''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.''' הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים: *נוסח האותיות תוקן ע"פ נוסח האותיות שבספרי התורה. *נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי"ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע"פ צילום כתי"ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה. העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע"א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע"ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע"ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע"ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר "מאורות נתן". אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|"שער תורה"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה=== '''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע"פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע"א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע"ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע"ג, ואח"כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע"ד (10.12.14). '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה=== '''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל"קרי וכתיב" וניקודו של שם הוי"ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע"ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת "כי תצא", י' באלול תשע"ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי"ה בחולם (בקריאת אדנו"ת ואלהו"ת); סימון "קרי וכתיב" לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי"ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}} {{קו תחתי|'''ספרי אמ"ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ"ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ"ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ"ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ"ת]]'''. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]]. ===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט=== '''בשנת תשע"ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''. '''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את "מקרא על פי המסורה" אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר "ציטוט" אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט. גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע"ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע"י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]]. ===הגהה יסודית של כל המקרא=== מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע"י מחשב בשנת תשע"ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו. הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן. החל מקיץ תש"פ ועד תחילת חשון תשפ"א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home "ספריא"]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה. מחורף תשפ"ד (12.2023) עד חורף תשפ"ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע"י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת "מקרא על פי המסורה" מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל"מקרא על פי המסורה", אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}} <קטע התחלה=רשימת המשתתפים/> ==רשימת המשתתפים בפרויקט "מקרא על פי המסורה"== #[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]] #[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה #[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע"ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים] #[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים #[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש"פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא] ===הקדשה=== עבודתי על מהדורת '''"מקרא על פי המסורה"''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע"ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) <קטע סוף=רשימת המשתתפים/> ==יישומים חיצוניים== #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות "על התורה"]'''. #'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&lang=he&aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ"א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ"א (20.05.2021). #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ "בייס-הספר"]'''. #עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי). העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא. ==מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"== על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה). '''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.''' ===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)=== מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת. '''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:''' *לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם). *לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה"קרי" בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו "ירושלים" בכתיב מלא יו"ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל. '''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:''' #'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות "כָּל" ו"אֶת" כשהן מוקפות, במקום "כֹּל" ו"אֵת". ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות. #במקום נקודותיים של "סוף פסוק" ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של "פיסוק מודרני מלא" כולל עיצוב ע"י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}} #במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית. #עדיף להחליף את שם הוי"ה לכתיב המסורתי "יְיָ" (או לפעמים "יֱיִ"), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב "יְיָ" מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי"ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם "מקרא" מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון "יְדֹוָד" או "יְקֹוָק" וכדומה, וראוי להימנע מכך. #יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון "אֱלֹקִים" או אפילו "צְבָקוֹת". במקום זה אפשר להציע "אֱ־לֹהִים" או "אֲ־דֹנָי" במקף. ===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)=== '''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|"תיקון קוראים"]] בשני טורים מקבילים. ה"כתיב" בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה"קרי" מסומן בתוך [[תבנית:כו"ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו. ===יצירת מהדורות נגזרות=== מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית "חפש-החלף", וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת "כתיב". לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט. '''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.''' ==הערות== <references/> [[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]] csr12ux5u1oq5u90gn5bm19ovgizbef 3019382 3019380 2026-06-10T05:19:34Z Dovi 1 /* מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם */ 3019382 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}} ==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה== ===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא=== '''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.''' ====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''"הכתר"''' או '''כתי"א''' או '''"א"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים): ##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו"ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ"ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}} ##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד]) ##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע"פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}} ##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא והתנ"ך של ר' שלום שכנא ילין"]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ"ך הזה].{{הערה|הדפוס של התנ"ך שבו רשם קמחי את הערותיו יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021004720205171/NLI לודנון, תרצ"ז (1837)].}} ##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ"ד קאסוטו"]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]). ##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ"וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ" (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}} ##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת"י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע"פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני "תיקונים").{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב"פורום לתורה".}} #למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ====ב. כתב־יד לנינגרד ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי"ל''' או '''"ל"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי"ל|מפתח לכתי"ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #למהדורות המקרא המיוסדות על כתי"ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ===כתבי־היד לתורה=== ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי"ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו: #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי"ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 ("'''ל{{כתב עילי|1}}'''" אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע"י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}} #'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי"ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 ("'''א'''" אצל גינצבורג, "'''ב'''" אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}} #'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי"ש]''' (תורה): '''"כתר דמשק"''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 ("'''ש'''" אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר "כתיב"]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 ("ש1" אצל ייבין ו"שׂ" אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר "כתיב"]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}} #'''כתי"ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר "כתיב"]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=WP כתי"ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ"ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ"ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש"פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר "כתיב"]. '''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים): #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת"י ל3'''] (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י"א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171). #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת"י ל9]''' (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט. #'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת"י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, "כתר לאילאשי" או "חומש לאילאשי" (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}} #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת"י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש"פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י"א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף. #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס"ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל''', מאה ה-י"א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1. #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת"י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים. #[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת"י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]). #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת"י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע). #[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880. #'''כתי"ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן ("'''ל{{כתב עילי|מ}}'''" אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע"י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס"ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי"ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ"ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד"ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ"ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, "הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת"י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב", '''לשוננו''' פ (תשע"ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר. '''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]: #'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]''' #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}} #במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן. '''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]: #[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה'''] #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] #'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ"ך ליסבון]''' #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]''' ===כתבי־היד לנביאים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא) #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא) #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי"ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב"כתיב" נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, "כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ", '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע"ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת"י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה"י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל"א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}} #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת"יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת"יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים. '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. ===כתבי־היד לכתובים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא). #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי"ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ"ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, "כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי", JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: <https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006>.}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה"י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ"י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ"י 247 (דה"י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ"י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, "‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬", '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע"ו), עמ' תרמא-תרנו.}} #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת"י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת"י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}} #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי"ג''']=הספריה הבריטית כת"י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ"ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה"ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}} '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי"ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת"י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]]. ===מבחר כתבי־יד תימנים=== ====מאפייני כתבי־היד התימנים==== '''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד. '''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא. '''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע"א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס"ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]]. תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש"י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום. נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ"ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד: #רות (תרגום ותפסיר), #תהלים (תפסיר), #איוב (תפסיר), #משלי (תפסיר), #קֹהלת (תרגום ותפסיר), #שיר השירים (תרגום ותפסיר), #איכה (תרגום ותפסיר), #דניאל (תפסיר), #אסתר (תרגום ותפסיר), #עזרא (מקרא בלבד), #דברי הימים (מקרא בלבד). יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד. ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת"י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית). ====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה==== #[https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. #[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר. #[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש"כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת"י ?] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב בשנת קע"א ליצירה (1411) על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי. כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן].}} #[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת"ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1041] ('''תפסיר רס"ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת א' ת[ת]קס"ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת"י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס"ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ"ט לשטרות שהוא שנת תק"ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת"י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים==== #[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע"ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ"ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת"י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת"י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי"א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת"י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת"ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ"ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת"י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים==== #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי"ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת"י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת"י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ"ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת"י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק"ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים רות (ב,יג עד הסוף), תהלים, משלי, שיר השירים, קֹהלת (שלם עד יב,ז). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים, ונספחים. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. '''"שלוש מגילות" (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש"י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של "שלוש מגילות" המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש"י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני,{{הערה|לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''}} ולעתים בניקוד בבלי.{{הערה|לדגומה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.}} היצירה '''שלוש מגילות''' לפי המסורת התימנית [https://archive.org/details/shalosh-megillot-jerusalem-1911-images/page/n3/mode/2up נדפסה לראשונה בירושלים, בשנת תרע"א (1911)], מתוך כתבי־יד. המהדורה הבהירה הזאת מכילה מקרא, תרגום, תפסיר, פירוש רש"י, וביאור המלות הקשות שבתרגום מאת [[:W:יחיא צאלח|מהרי"ץ]]. ===מבחר כתבי־יד ספרדים=== רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח): #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ"ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק. #'''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a ("'''ה'''" אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל"ד). #'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater "כתר דמשק"]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים. #'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ"ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Haverford הפריט באתר "כתיב"]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה]. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל"ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280). #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): ספרד, מהמאה ה-12 או ה-13. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום]. #'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס"ו (1306). #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] ("'''ש{{כתב עילי|2}}'''" אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע"ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. #[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת"י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}} #'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ"ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14. #'''"[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ"ך ליסבון]"''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ"ג (1483). תנ"ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ"ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי"ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא "כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ"ך העברי". למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת "היד הראשונה" לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}} #שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ"ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ"ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם). ===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים=== רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה. #[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה הפשיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}} #[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב). #[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק"צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת"י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ"ו-תתקצ"ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ"ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ"ה [1294]). #'''תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ"ו-נ"ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית] #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום. #[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק"ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&id=1521 מידע נוסף]. #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]); ארבעה כרכים. #[https://library.yu.edu/praguebible תנ"ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש"י בשוליים; שנת רמ"ט [1489]). #[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט"ו-ט"ז). '''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}} #[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ"ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, חמש מגילות עם פירוש רש"י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש"י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש"י שרשם את פירושיו. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש"י בשוליים. #[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש"י בשוליים. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק"ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש"י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש"י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי. ===ספרות המסורה וכלי עזר=== חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ"ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ"ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם: #[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר "אׇכְלָה", "וְאׇכְלָה"''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ"ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע"פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל"ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}} #[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ"ה)] למישאל בן עוזיאל; #[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק"י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ"ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ"ט).}} #[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}} #[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע"ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש"ל).}} #[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס"ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ"ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}} #[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל"א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ"א).}} #הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל"ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ"ת''' (רעדעלהיים תרי"ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]]; #הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ"א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ"ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}} #'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}} #[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס"ו)] לר' פסח פינפר; #ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ"ט. בכל הפנייה כללית ל"ייבין" הכוונה לספר הזה.}} #ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות "הנוסח ומקורותיו" שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת "דעת מקרא" (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמ"ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש"ן.}} #המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ"ב); #רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי"ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו ("עדי" ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]); #הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי"ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL]; #הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי"ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים "חמש מגילות" ו"עזרא-נחמיה").{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי"ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}} לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים: #'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן"], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע"א 2011). #'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה. #'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, "The Qamāṣ Qāṭān Structures". ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו. #'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, "איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ". '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע"ז, עמ' 361-386. #'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש"ע). #'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס"ט). לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על "פרשה" בוויקיפדיה אנגלית]]. ===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים=== במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים: '''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:''' #'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ"ט; חורב תשנ"ז; כתר ירושלים תש"ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ"ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ"ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי"ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: "'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי"ח · תל־אביב". בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי"ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ"ה ("שנת ט"ז לתקומת ישראל") נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}} #'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר) #'''מג"ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע"י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ"ב (רק משנת תשע"ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא]) #'''סימנים'''=תנ"ך סימנים (פלדהיים תשס"ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ"ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}} '''מהדורות המבוססות על כתי"ל:''' #'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו. #'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ"ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]). #'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי"ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות. ===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)=== במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ"ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי"ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו. *[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ"ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ"ד-רפ"ו)], "'''ד'''" אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ"ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater תורה אור]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע"ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע"י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד"ר שלו.}} *'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ"כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ"ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח "דפוסים" '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ"ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות "'''ד'''" המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים: *#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ"ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע"י היידנהיים בשנים תקע"ח-תקפ"א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''חומש מאור עיניים''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם); (ב) '''חומש עין הסופר''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''חומש מודע לבינה''' (עם פירוש רש"י ופירוש '''הבנת המקרא''' על רש"י מאת היידנהיים); (ד) '''ספר תורת משה''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר"ז] (דפוס חוזר בתרכ"ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש"י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש"י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר"כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ"ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים]. *#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)] וגם [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n5/mode/2up תורה];{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר"ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ"ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} *#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&view=1up&seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי"ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע"ה בכרך הראשון ושי"ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ"ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה"מנחת שי" ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה"כ תר"ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ"ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ"ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער "1860"). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר"ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ"ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע"פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&view=1up&seq=5&skin=2021 כאן]''' [תרל"ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ"ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] "בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות" (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ"ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה"ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה"ל בין השנים תשי"ט-תשכ"ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: "הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ"ך שהוצא ע"י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל."}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ"ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|לסריקה איכותית נוספת לספרי הנביאים והכתובים (מהדפוס המקורי בוורשה, תר"ך-תרכ"ו), ראו '''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml791unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 7-9 (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים, ישעיהו, ירמיהו; ו'''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml1012unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 10-12 (יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא). וראו עוד סריקות ב[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תר"ך-תרכ"ו]).}} *#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ"ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}} *#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ"ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), והשנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ"ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&dq=Christian+David+Ginsburg&hl=iw&sa=X&redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה"ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n6/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע"י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש"ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ"ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע"י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי"ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}} *'''קורן'''=תנ"ך דפוס קורן (ירושלים תשכ"ב). ===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם=== במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל "דפוסים"]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא הנדפס בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים עצמם, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס"ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות. #'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''', רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש"י על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל"ה [1475]), וזהו '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו}}.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש"י|כתב רש"י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש"י לתורה, הוא שוב יצא לאור ב'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI דפוס שלישי]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל"ו [1476]), וזה היה '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי}}'''. #[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב"ן על התורה'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב"ן על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב"ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ"ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר"ן [1490]). #[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על ספר דניאל, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב"ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד. #'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד"ק]''', בולוניה רל"ז (1477): '''הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד"ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד"ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]) והפסוקים מנוקדים. #[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על התורה'''], מנטובה לפני ר"מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על התורה.''' פירושו של הרלב"ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש"ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום. למרות שהיה חביב על הלומדים, לא נדפס פירוש הרלב"ג על התורה בתוך המהדורות השונות של המקראות הגדולות בגלל אורכו הרב, חוץ ממקראות גדולות '''קהלות משה''' שהיה גדול במיוחד (ראו להלן). #'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ"ב (1482): '''החומש הראשון שנדפס עם ניקוד וטעמים, החומש הראשון שבו נדפסה התורה ביחד עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש"י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן]. #[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד"ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ"ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד"ק על חלק מספרי הנביאים.''' #[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד"ק'''], שונצינו רמ"ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד"ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד"ק במקביל בכתב רש"י. #'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ"ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים. בכתבי־יד ספרדי אחד אפילו שולבו דפים מתוך הדפוס הזה כדי להחליף טקסט חסר מסוף ספר במדבר ותחילת ספר דברים (ראו פרטים בקישור), ושילובם ביחד מראה היטב כי הגרסה המודפסת עוצבה כך שתדמה לסגנונם של כתבי־היד. #'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ"ך סונצינו]''', רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ"ך שלם) בניקוד וטעמים.''' #[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע"ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש"י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש"י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות. #'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר"ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש"י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ע)"]].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד"ק]''' (ליסבון רנ"ב [1492]). #[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד"ק והרלב"ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ"ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד"ק והרלב"ג מסביב (בכתב רש"י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג לספרי הנביאים הראשונים? #[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' ("ארבעה ועשרים")], ונציה רע"ח (1518): '''הדפוס הראשון של תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו"יונתן" לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ"ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש"י על התורה, רד"ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש "קב ונקי" על משלי, פירושי הרמב"ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש"י על חמש מגילות, רלב"ג על דניאל, רש"י ושמעוני על עזרא ודברי הימים. #[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס שני''' ("שער ה' החדש")], ונציה רפ"ב-רפ"ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (ראו בפריט הקודם) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ"יונתן" על התורה שחסר בו. #[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז"ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז"ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש"ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע"ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש"י, ראב"ע, רד"ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב"ן. אך הוא גם הציע "טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות" לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת "בעל הטורים", כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך פירושו המלא של בעל הטורים לא יצא לאור עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס"ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ"ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}} #[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי''' ("שער בית ה' הקדמוני")], ונציה ש"ו-ש"ח (1546-1548).{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} לפניו יצא לאור [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש"ד-ש"ה (1545), שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש"י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש"ו (1546), בבית הדפוס של א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, "תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל" (=תפסיר רס"ג) למעלה, "פרסי" (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש"י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס"ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס"ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס"ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ"ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד ("מדוייק מאד"). אמנם רק בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #32).}} #[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי"ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק "מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו."{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ"ד]).}} #[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], ונציה ש"ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, "תרגום יונתן" ו"תרגום ירושלמי"). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater "תולדות אהרן"]''' (מראה מקומות בתלמוד). #[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], הנאו שע"א-שע"ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל"ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש"י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש"י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש"י (המכונים רש"י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה "יונתן" בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש "בעל הטורים" (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, והפטרות. #[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ"ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו"] '''ספונות''' תשמ"ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ר)"]].}} #[https://archive.org/details/hamishah-humshei-torah-ba-asarah-levushei-orah-a-genesis-berlin-1705-images/Hamishah_Humshei_Torah_ba-Asarah_Levushei_Orah_A_Genesis_Berlin_1705/page/n5/mode/2up '''חמשה חמשי תורה... בעשרה לבושי אורה...''' (=מקראות גדולות על התורה)], ברלין תס"ה (1705): '''הדפוס הראשון של פירוש הרשב"ם על התורה'''.{{הערה|הדפסת פירוש הרשב"ם מבוססת על '''[https://archive.org/details/rashi-rashbam-al-ha-torah-berlin-ms-or-qu-2162-jts-breslau-ms-103-images/page/n11/mode/2up כתב־היד הזה]''', שהוא כתב־היד היחיד של הפירוש ששרד.}} #[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up '''ספר קהלות משה''' (=מקראות גדולות)], אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18. #[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' ("ספר ארבעה ועשרים")], מנטובה תק"ב-תק"ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור "מנחת שי" ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן]. #'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ"ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת"ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער]. #[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק"מ-תקמ"ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי "המצודות" כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר"ך-תרכ"ו [1860-1866]). #[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש"י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ"ד-תקפ"ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|"הביאור"]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת "נתיבות השלום" ועוד כותרות כגון "דרך סלולה". לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן]. #[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש"י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ"ו-תרכ"ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי"ם יצאה לאור בשנת תרל"ד בתוספת פירושי ה"מצודות", והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות. #[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש"י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל"ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש"י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש"י ועליו "עיקר שפתי חכמים" הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו. #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו"דקדוק התרגום". '''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|"דפוסים"]].''' ===התרגומים ופירושי המופת על המקרא=== לרוב ספרי התנ"ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. ספרים אלה מעידים על כך שדרך המלך לעסוק במקרא, לפחות מאז דורו של רש"י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}} שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ"ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע"א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות. על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס"ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש"י, רד"ק ורלב"ג'''. '''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:''' #'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש"י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש"י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום "שנים מקרא ואחד תרגום", היחיד יכול לקרוא "שנים מקרא ואחד פירוש" (=רש"י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש"י לתנ"ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ"ד) , פרק א, "תהליך הקנוניזציה של פירוש רש"י לתורה", עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש"י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש"י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש"י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש"י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו "מִקְרָא"?|לעיל בפרק א של המבוא]].}} #'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד"ק, או פירוש רלב"ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד"ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש"י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד"ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד"ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ"ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ"ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ"ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע"ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד"ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע"ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד"ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס"ה [1505]).}} פירושו של רש"י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד"ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל"פשט", כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד"ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב"ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד"ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ"ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג ביחד.}} #'''תהלים: פירוש רד"ק.''' פירושו היסודי של רד"ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד"ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל"ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד"ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}} #'''חמש מגילות: פירוש רש"י.''' פירושיו של רש"י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש"י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}} '''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:''' #'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד"ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, ר"י קמחי, ר' משה קמחי, ר"י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]), ר' מנחם המאירי והרלב"ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ"ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב"ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר"ד).}} ר"י אבן כספי, רי"ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|"קב ונקי"]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע"ח (1518); בסלוניקי רפ"ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד"ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב"ג ו"קב ונקי". פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב"ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש "קב ונקי" נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב"ג ועמנואל הרומי). #'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, רשב"ם, ר"י קרא, ראב"ע, ר"י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב"ן], רלב"ג,{{הערה|פירושו של רלב"ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל"ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ"ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת "דעת מקרא", כתב עמוס חכם: "גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז"ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים."}} ר"י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב"ץ ("אוהב משפט") וספורנו ("משפט צדק")], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ"ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב"ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו. #'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב"ג, או פירוש רד"ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב"ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב"ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר"ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב"ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב"ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב"ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ"ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה"תועליוֹת" שהוסיף בו הרלב"ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל"פשט" של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד"ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד. '''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש"י על התורה, ופירוש רד"ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש"י]]'''. ==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב== '''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.''' ===התבנית לתיעוד מקומי=== #'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי"ל). ===תבניות לעיצוב כללי=== #[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ"ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר). #[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו. #[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת. #[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה. #[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ"ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ"ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד. ===תבניות ניווט=== #'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים). #[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ"א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט. #[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה "5" כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים. ===תבניות לראשי ספרים=== #[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח. #[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]. #[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]. ===תבניות ל"קרי וכתיב"=== #'''[[תבנית:כו"ק]]:''' "כתיב" בלתי-מנוקד באפור ואחר כך "קרי" מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:קו"כ]] (מיד אחרי מקף):''' "קרי" מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו "כתיב" בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ"ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ"ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל"ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''. #'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל"ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל"ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. #'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו"ק מיוחד]]:''' ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה"א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ"א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ"א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה"ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]] (בנהר > בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר > ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]] (שניהם > מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם > מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ"א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]. #'''[[תבנית:קו"כ-אם]]'''="קרי וכתיב של אֵם קריאה" (לתיוג של "קרי" השונה מה"כתיב" באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו). #'''[[תבנית:כו"ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל"קרי וכתיב" בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה"קרי" במהדורה זו או את אי-הצגתו ע"י שינוי קל בתבנית. ===תבניות לחלוקת הפרשות=== #[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה) #[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה) #[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם..." ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]]. #[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של "　" בתחילת שורה חדשה). #[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של "　" בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות). #[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]]. #[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). #[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר. #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה). #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ"ת]] כנ"ל לפסוקים בספרי אמ"ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ"ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ"ת). ===תבניות לאותיות מיוחדות=== #[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא) #[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא) #[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] "רְחֹקָ֜הׄ") #[[תבנית:נו"ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]]) #[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]]) ===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים=== #[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה "ירושלם" בכתיב חסר יו"ד (ע"י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ). #[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת ("ירושלמה") השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל"ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו"ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה"ב לב,ט]] <יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה>).}} #[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]]) #[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ"ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ"א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ"ת). #[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"פָּסֵק") #[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"לגרמיה") #[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות) #[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]] #[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת "זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את" בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]]) #[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]]) #[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף ("־") בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של "עולה ויורד" ב-50 פסוקי אמ"ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף. ===תבניות לצורת השיר בכ"א הספרים=== #[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|השירים בכ"א הספרים]] מעוצבים ע"י שיבוץ בתוך טבלאות. #במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]]. #במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט). ===תבניות לצורת השיר בספרי אמ"ת=== '''עיצוב הכתיבה השירית ע"פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):''' #[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה) #[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה) #[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ"ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף) #[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש) #[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.) '''עיצוב נוסף:''' #[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ"ת #[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי) ==רשימת תיקונים ושינויים== '''מאז סוף קיץ תש"פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש"פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''"גרסאות קודמות"''' לכל פרק במקרא. לפי תאריכים: #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש"פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-"version history" הכללי וב-"edit history" לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע"ו''' (2015-2016) מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ"ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ"ך של "מקרא על פי המסורה" ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע"ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''. ==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט== '''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:''' #'''תורה;''' #'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;''' #'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.''' '''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.''' ===חלק ראשון: תורה=== '''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.''' הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים: *נוסח האותיות תוקן ע"פ נוסח האותיות שבספרי התורה. *נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי"ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע"פ צילום כתי"ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה. העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע"א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע"ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע"ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע"ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר "מאורות נתן". אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|"שער תורה"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה=== '''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע"פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע"א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע"ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע"ג, ואח"כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע"ד (10.12.14). '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה=== '''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל"קרי וכתיב" וניקודו של שם הוי"ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע"ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת "כי תצא", י' באלול תשע"ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי"ה בחולם (בקריאת אדנו"ת ואלהו"ת); סימון "קרי וכתיב" לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי"ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}} {{קו תחתי|'''ספרי אמ"ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ"ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ"ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ"ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ"ת]]'''. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]]. ===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט=== '''בשנת תשע"ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''. '''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את "מקרא על פי המסורה" אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר "ציטוט" אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט. גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע"ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע"י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]]. ===הגהה יסודית של כל המקרא=== מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע"י מחשב בשנת תשע"ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו. הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן. החל מקיץ תש"פ ועד תחילת חשון תשפ"א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home "ספריא"]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה. מחורף תשפ"ד (12.2023) עד חורף תשפ"ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע"י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת "מקרא על פי המסורה" מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל"מקרא על פי המסורה", אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}} <קטע התחלה=רשימת המשתתפים/> ==רשימת המשתתפים בפרויקט "מקרא על פי המסורה"== #[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]] #[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה #[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע"ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים] #[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים #[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש"פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא] ===הקדשה=== עבודתי על מהדורת '''"מקרא על פי המסורה"''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע"ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) <קטע סוף=רשימת המשתתפים/> ==יישומים חיצוניים== #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות "על התורה"]'''. #'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&lang=he&aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ"א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ"א (20.05.2021). #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ "בייס-הספר"]'''. #עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי). העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא. ==מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"== על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה). '''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.''' ===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)=== מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת. '''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:''' *לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם). *לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה"קרי" בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו "ירושלים" בכתיב מלא יו"ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל. '''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:''' #'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות "כָּל" ו"אֶת" כשהן מוקפות, במקום "כֹּל" ו"אֵת". ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות. #במקום נקודותיים של "סוף פסוק" ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של "פיסוק מודרני מלא" כולל עיצוב ע"י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}} #במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית. #עדיף להחליף את שם הוי"ה לכתיב המסורתי "יְיָ" (או לפעמים "יֱיִ"), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב "יְיָ" מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי"ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם "מקרא" מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון "יְדֹוָד" או "יְקֹוָק" וכדומה, וראוי להימנע מכך. #יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון "אֱלֹקִים" או אפילו "צְבָקוֹת". במקום זה אפשר להציע "אֱ־לֹהִים" או "אֲ־דֹנָי" במקף. ===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)=== '''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|"תיקון קוראים"]] בשני טורים מקבילים. ה"כתיב" בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה"קרי" מסומן בתוך [[תבנית:כו"ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו. ===יצירת מהדורות נגזרות=== מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית "חפש-החלף", וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת "כתיב". לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט. '''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.''' ==הערות== <references/> [[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]] hjueui9q4ylclva33t796vv4yky26q8 3019383 3019382 2026-06-10T05:22:22Z Dovi 1 /* מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם */ 3019383 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}} ==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה== ===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא=== '''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.''' ====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''"הכתר"''' או '''כתי"א''' או '''"א"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים): ##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו"ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ"ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}} ##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד]) ##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע"פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}} ##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא והתנ"ך של ר' שלום שכנא ילין"]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ"ך הזה].{{הערה|הדפוס של התנ"ך שבו רשם קמחי את הערותיו יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021004720205171/NLI לודנון, תרצ"ז (1837)].}} ##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ"ד קאסוטו"]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]). ##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ"וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ" (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}} ##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת"י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע"פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני "תיקונים").{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב"פורום לתורה".}} #למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ====ב. כתב־יד לנינגרד ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי"ל''' או '''"ל"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי"ל|מפתח לכתי"ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #למהדורות המקרא המיוסדות על כתי"ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ===כתבי־היד לתורה=== ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי"ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו: #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי"ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 ("'''ל{{כתב עילי|1}}'''" אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע"י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}} #'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי"ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 ("'''א'''" אצל גינצבורג, "'''ב'''" אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}} #'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי"ש]''' (תורה): '''"כתר דמשק"''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 ("'''ש'''" אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר "כתיב"]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 ("ש1" אצל ייבין ו"שׂ" אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר "כתיב"]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}} #'''כתי"ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר "כתיב"]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=WP כתי"ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ"ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ"ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש"פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר "כתיב"]. '''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים): #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת"י ל3'''] (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י"א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171). #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת"י ל9]''' (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט. #'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת"י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, "כתר לאילאשי" או "חומש לאילאשי" (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}} #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת"י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש"פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י"א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף. #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס"ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל''', מאה ה-י"א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1. #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת"י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים. #[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת"י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]). #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת"י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע). #[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880. #'''כתי"ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן ("'''ל{{כתב עילי|מ}}'''" אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע"י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס"ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי"ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ"ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד"ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ"ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, "הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת"י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב", '''לשוננו''' פ (תשע"ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר. '''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]: #'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]''' #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}} #במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן. '''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]: #[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה'''] #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] #'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ"ך ליסבון]''' #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]''' ===כתבי־היד לנביאים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא) #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא) #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי"ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב"כתיב" נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, "כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ", '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע"ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת"י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה"י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל"א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}} #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת"יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת"יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים. '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. ===כתבי־היד לכתובים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא). #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי"ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ"ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, "כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי", JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: <https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006>.}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה"י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ"י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ"י 247 (דה"י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ"י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, "‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬", '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע"ו), עמ' תרמא-תרנו.}} #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת"י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת"י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}} #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי"ג''']=הספריה הבריטית כת"י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ"ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה"ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}} '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי"ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת"י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]]. ===מבחר כתבי־יד תימנים=== ====מאפייני כתבי־היד התימנים==== '''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד. '''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא. '''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע"א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס"ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]]. תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש"י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום. נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ"ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד: #רות (תרגום ותפסיר), #תהלים (תפסיר), #איוב (תפסיר), #משלי (תפסיר), #קֹהלת (תרגום ותפסיר), #שיר השירים (תרגום ותפסיר), #איכה (תרגום ותפסיר), #דניאל (תפסיר), #אסתר (תרגום ותפסיר), #עזרא (מקרא בלבד), #דברי הימים (מקרא בלבד). יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד. ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת"י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית). ====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה==== #[https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. #[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר. #[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש"כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת"י ?] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב בשנת קע"א ליצירה (1411) על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי. כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן].}} #[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת"ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1041] ('''תפסיר רס"ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת א' ת[ת]קס"ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת"י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס"ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ"ט לשטרות שהוא שנת תק"ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת"י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים==== #[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע"ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ"ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת"י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת"י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי"א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת"י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת"ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ"ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת"י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים==== #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי"ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת"י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת"י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ"ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת"י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק"ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים רות (ב,יג עד הסוף), תהלים, משלי, שיר השירים, קֹהלת (שלם עד יב,ז). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים, ונספחים. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. '''"שלוש מגילות" (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש"י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של "שלוש מגילות" המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש"י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני,{{הערה|לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''}} ולעתים בניקוד בבלי.{{הערה|לדגומה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.}} היצירה '''שלוש מגילות''' לפי המסורת התימנית [https://archive.org/details/shalosh-megillot-jerusalem-1911-images/page/n3/mode/2up נדפסה לראשונה בירושלים, בשנת תרע"א (1911)], מתוך כתבי־יד. המהדורה הבהירה הזאת מכילה מקרא, תרגום, תפסיר, פירוש רש"י, וביאור המלות הקשות שבתרגום מאת [[:W:יחיא צאלח|מהרי"ץ]]. ===מבחר כתבי־יד ספרדים=== רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח): #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ"ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק. #'''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a ("'''ה'''" אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל"ד). #'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater "כתר דמשק"]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים. #'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ"ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Haverford הפריט באתר "כתיב"]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה]. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל"ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280). #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): ספרד, מהמאה ה-12 או ה-13. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום]. #'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס"ו (1306). #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] ("'''ש{{כתב עילי|2}}'''" אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע"ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. #[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת"י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}} #'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ"ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14. #'''"[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ"ך ליסבון]"''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ"ג (1483). תנ"ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ"ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי"ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא "כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ"ך העברי". למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת "היד הראשונה" לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}} #שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ"ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ"ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם). ===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים=== רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה. #[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה הפשיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}} #[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב). #[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק"צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת"י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ"ו-תתקצ"ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ"ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ"ה [1294]). #'''תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ"ו-נ"ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית] #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום. #[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק"ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&id=1521 מידע נוסף]. #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]); ארבעה כרכים. #[https://library.yu.edu/praguebible תנ"ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש"י בשוליים; שנת רמ"ט [1489]). #[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט"ו-ט"ז). '''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}} #[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ"ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, חמש מגילות עם פירוש רש"י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש"י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש"י שרשם את פירושיו. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש"י בשוליים. #[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש"י בשוליים. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק"ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש"י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש"י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי. ===ספרות המסורה וכלי עזר=== חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ"ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ"ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם: #[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר "אׇכְלָה", "וְאׇכְלָה"''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ"ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע"פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל"ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}} #[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ"ה)] למישאל בן עוזיאל; #[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק"י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ"ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ"ט).}} #[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}} #[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע"ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש"ל).}} #[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס"ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ"ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}} #[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל"א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ"א).}} #הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל"ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ"ת''' (רעדעלהיים תרי"ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]]; #הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ"א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ"ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}} #'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}} #[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס"ו)] לר' פסח פינפר; #ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ"ט. בכל הפנייה כללית ל"ייבין" הכוונה לספר הזה.}} #ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות "הנוסח ומקורותיו" שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת "דעת מקרא" (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמ"ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש"ן.}} #המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ"ב); #רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי"ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו ("עדי" ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]); #הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי"ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL]; #הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי"ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים "חמש מגילות" ו"עזרא-נחמיה").{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי"ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}} לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים: #'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן"], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע"א 2011). #'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה. #'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, "The Qamāṣ Qāṭān Structures". ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו. #'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, "איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ". '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע"ז, עמ' 361-386. #'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש"ע). #'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס"ט). לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על "פרשה" בוויקיפדיה אנגלית]]. ===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים=== במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים: '''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:''' #'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ"ט; חורב תשנ"ז; כתר ירושלים תש"ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ"ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ"ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי"ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: "'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי"ח · תל־אביב". בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי"ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ"ה ("שנת ט"ז לתקומת ישראל") נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}} #'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר) #'''מג"ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע"י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ"ב (רק משנת תשע"ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא]) #'''סימנים'''=תנ"ך סימנים (פלדהיים תשס"ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ"ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}} '''מהדורות המבוססות על כתי"ל:''' #'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו. #'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ"ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]). #'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי"ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות. ===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)=== במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ"ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי"ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו. *[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ"ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ"ד-רפ"ו)], "'''ד'''" אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ"ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater תורה אור]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע"ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע"י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד"ר שלו.}} *'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ"כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ"ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח "דפוסים" '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ"ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות "'''ד'''" המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים: *#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ"ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע"י היידנהיים בשנים תקע"ח-תקפ"א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''חומש מאור עיניים''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם); (ב) '''חומש עין הסופר''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''חומש מודע לבינה''' (עם פירוש רש"י ופירוש '''הבנת המקרא''' על רש"י מאת היידנהיים); (ד) '''ספר תורת משה''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר"ז] (דפוס חוזר בתרכ"ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש"י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש"י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר"כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ"ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים]. *#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)] וגם [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n5/mode/2up תורה];{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר"ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ"ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} *#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&view=1up&seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי"ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע"ה בכרך הראשון ושי"ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ"ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה"מנחת שי" ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה"כ תר"ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ"ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ"ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער "1860"). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר"ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ"ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע"פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&view=1up&seq=5&skin=2021 כאן]''' [תרל"ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ"ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] "בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות" (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ"ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה"ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה"ל בין השנים תשי"ט-תשכ"ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: "הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ"ך שהוצא ע"י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל."}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ"ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|לסריקה איכותית נוספת לספרי הנביאים והכתובים (מהדפוס המקורי בוורשה, תר"ך-תרכ"ו), ראו '''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml791unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 7-9 (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים, ישעיהו, ירמיהו; ו'''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml1012unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 10-12 (יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא). וראו עוד סריקות ב[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תר"ך-תרכ"ו]).}} *#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ"ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}} *#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ"ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), והשנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ"ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&dq=Christian+David+Ginsburg&hl=iw&sa=X&redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה"ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n6/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע"י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש"ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ"ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע"י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי"ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}} *'''קורן'''=תנ"ך דפוס קורן (ירושלים תשכ"ב). ===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם=== במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל "דפוסים"]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא הנדפס בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים עצמם, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס"ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות. #'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''', רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש"י על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל"ה [1475]), וזהו '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו}}.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש"י|כתב רש"י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש"י לתורה, הוא שוב יצא לאור ב'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI דפוס שלישי]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל"ו [1476]), וזה היה '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי}}'''. #[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב"ן על התורה'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב"ן על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב"ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ"ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר"ן [1490]). #[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על ספר דניאל, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב"ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד. #'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד"ק]''', בולוניה רל"ז (1477): '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית}}'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד"ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד"ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]) והפסוקים מנוקדים. #[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על התורה'''], מנטובה לפני ר"מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על התורה.''' פירושו של הרלב"ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש"ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום. למרות שהיה חביב על הלומדים, לא נדפס פירוש הרלב"ג על התורה בתוך המהדורות השונות של המקראות הגדולות בגלל אורכו הרב, חוץ ממקראות גדולות '''קהלות משה''' שהיה גדול במיוחד (ראו להלן). #'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ"ב (1482): '''החומש הראשון שנדפס עם ניקוד וטעמים, החומש הראשון שבו נדפסה התורה ביחד עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש"י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן]. #[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד"ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ"ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד"ק על חלק מספרי הנביאים.''' #[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד"ק'''], שונצינו רמ"ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד"ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד"ק במקביל בכתב רש"י. #'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ"ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים. בכתבי־יד ספרדי אחד אפילו שולבו דפים מתוך הדפוס הזה כדי להחליף טקסט חסר מסוף ספר במדבר ותחילת ספר דברים (ראו פרטים בקישור), ושילובם ביחד מראה היטב כי הגרסה המודפסת עוצבה כך שתדמה לסגנונם של כתבי־היד. #'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ"ך סונצינו]''', רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ"ך שלם) בניקוד וטעמים.''' #[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע"ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש"י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש"י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות. #'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר"ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש"י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ע)"]].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד"ק]''' (ליסבון רנ"ב [1492]). #[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד"ק והרלב"ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ"ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד"ק והרלב"ג מסביב (בכתב רש"י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג לספרי הנביאים הראשונים? #[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' ("ארבעה ועשרים")], ונציה רע"ח (1518): '''הדפוס הראשון של תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו"יונתן" לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ"ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש"י על התורה, רד"ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש "קב ונקי" על משלי, פירושי הרמב"ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש"י על חמש מגילות, רלב"ג על דניאל, רש"י ושמעוני על עזרא ודברי הימים. #[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס שני''' ("שער ה' החדש")], ונציה רפ"ב-רפ"ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (ראו בפריט הקודם) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ"יונתן" על התורה שחסר בו. #[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז"ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז"ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש"ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע"ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש"י, ראב"ע, רד"ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב"ן. אך הוא גם הציע "טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות" לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת "בעל הטורים", כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך פירושו המלא של בעל הטורים לא יצא לאור עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס"ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ"ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}} #[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי''' ("שער בית ה' הקדמוני")], ונציה ש"ו-ש"ח (1546-1548).{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} לפניו יצא לאור [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש"ד-ש"ה (1545), שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש"י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש"ו (1546), בבית הדפוס של א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, "תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל" (=תפסיר רס"ג) למעלה, "פרסי" (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש"י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס"ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס"ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס"ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ"ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד ("מדוייק מאד"). אמנם רק בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #32).}} #[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי"ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק "מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו."{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ"ד]).}} #[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], ונציה ש"ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, "תרגום יונתן" ו"תרגום ירושלמי"). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater "תולדות אהרן"]''' (מראה מקומות בתלמוד). #[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], הנאו שע"א-שע"ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל"ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש"י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש"י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש"י (המכונים רש"י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה "יונתן" בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש "בעל הטורים" (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, והפטרות. #[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ"ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו"] '''ספונות''' תשמ"ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ר)"]].}} #[https://archive.org/details/hamishah-humshei-torah-ba-asarah-levushei-orah-a-genesis-berlin-1705-images/Hamishah_Humshei_Torah_ba-Asarah_Levushei_Orah_A_Genesis_Berlin_1705/page/n5/mode/2up '''חמשה חמשי תורה... בעשרה לבושי אורה...''' (=מקראות גדולות על התורה)], ברלין תס"ה (1705): '''הדפוס הראשון של פירוש הרשב"ם על התורה'''.{{הערה|הדפסת פירוש הרשב"ם מבוססת על '''[https://archive.org/details/rashi-rashbam-al-ha-torah-berlin-ms-or-qu-2162-jts-breslau-ms-103-images/page/n11/mode/2up כתב־היד הזה]''', שהוא כתב־היד היחיד של הפירוש ששרד.}} #[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up '''ספר קהלות משה''' (=מקראות גדולות)], אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18. #[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' ("ספר ארבעה ועשרים")], מנטובה תק"ב-תק"ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור "מנחת שי" ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן]. #'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ"ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת"ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער]. #[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק"מ-תקמ"ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי "המצודות" כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר"ך-תרכ"ו [1860-1866]). #[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש"י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ"ד-תקפ"ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|"הביאור"]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת "נתיבות השלום" ועוד כותרות כגון "דרך סלולה". לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן]. #[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש"י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ"ו-תרכ"ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי"ם יצאה לאור בשנת תרל"ד בתוספת פירושי ה"מצודות", והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות. #[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש"י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל"ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש"י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש"י ועליו "עיקר שפתי חכמים" הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו. #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו"דקדוק התרגום". '''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|"דפוסים"]].''' ===התרגומים ופירושי המופת על המקרא=== לרוב ספרי התנ"ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. ספרים אלה מעידים על כך שדרך המלך לעסוק במקרא, לפחות מאז דורו של רש"י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}} שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ"ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע"א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות. על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס"ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש"י, רד"ק ורלב"ג'''. '''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:''' #'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש"י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש"י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום "שנים מקרא ואחד תרגום", היחיד יכול לקרוא "שנים מקרא ואחד פירוש" (=רש"י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש"י לתנ"ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ"ד) , פרק א, "תהליך הקנוניזציה של פירוש רש"י לתורה", עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש"י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש"י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש"י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש"י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו "מִקְרָא"?|לעיל בפרק א של המבוא]].}} #'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד"ק, או פירוש רלב"ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד"ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש"י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד"ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד"ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ"ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ"ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ"ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע"ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד"ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע"ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד"ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס"ה [1505]).}} פירושו של רש"י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד"ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל"פשט", כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד"ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב"ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד"ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ"ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג ביחד.}} #'''תהלים: פירוש רד"ק.''' פירושו היסודי של רד"ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד"ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל"ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד"ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}} #'''חמש מגילות: פירוש רש"י.''' פירושיו של רש"י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש"י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}} '''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:''' #'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד"ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, ר"י קמחי, ר' משה קמחי, ר"י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]), ר' מנחם המאירי והרלב"ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ"ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב"ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר"ד).}} ר"י אבן כספי, רי"ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|"קב ונקי"]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע"ח (1518); בסלוניקי רפ"ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד"ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב"ג ו"קב ונקי". פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב"ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש "קב ונקי" נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב"ג ועמנואל הרומי). #'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, רשב"ם, ר"י קרא, ראב"ע, ר"י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב"ן], רלב"ג,{{הערה|פירושו של רלב"ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל"ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ"ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת "דעת מקרא", כתב עמוס חכם: "גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז"ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים."}} ר"י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב"ץ ("אוהב משפט") וספורנו ("משפט צדק")], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ"ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב"ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו. #'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב"ג, או פירוש רד"ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב"ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב"ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר"ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב"ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב"ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב"ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ"ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה"תועליוֹת" שהוסיף בו הרלב"ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל"פשט" של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד"ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד. '''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש"י על התורה, ופירוש רד"ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש"י]]'''. ==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב== '''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.''' ===התבנית לתיעוד מקומי=== #'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי"ל). ===תבניות לעיצוב כללי=== #[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ"ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר). #[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו. #[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת. #[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה. #[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ"ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ"ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד. ===תבניות ניווט=== #'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים). #[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ"א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט. #[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה "5" כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים. ===תבניות לראשי ספרים=== #[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח. #[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]. #[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]. ===תבניות ל"קרי וכתיב"=== #'''[[תבנית:כו"ק]]:''' "כתיב" בלתי-מנוקד באפור ואחר כך "קרי" מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:קו"כ]] (מיד אחרי מקף):''' "קרי" מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו "כתיב" בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ"ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ"ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל"ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''. #'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל"ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל"ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. #'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו"ק מיוחד]]:''' ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה"א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ"א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ"א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה"ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]] (בנהר > בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר > ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]] (שניהם > מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם > מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ"א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]. #'''[[תבנית:קו"כ-אם]]'''="קרי וכתיב של אֵם קריאה" (לתיוג של "קרי" השונה מה"כתיב" באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו). #'''[[תבנית:כו"ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל"קרי וכתיב" בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה"קרי" במהדורה זו או את אי-הצגתו ע"י שינוי קל בתבנית. ===תבניות לחלוקת הפרשות=== #[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה) #[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה) #[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם..." ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]]. #[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של "　" בתחילת שורה חדשה). #[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של "　" בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות). #[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]]. #[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). #[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר. #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה). #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ"ת]] כנ"ל לפסוקים בספרי אמ"ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ"ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ"ת). ===תבניות לאותיות מיוחדות=== #[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא) #[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא) #[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] "רְחֹקָ֜הׄ") #[[תבנית:נו"ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]]) #[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]]) ===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים=== #[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה "ירושלם" בכתיב חסר יו"ד (ע"י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ). #[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת ("ירושלמה") השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל"ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו"ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה"ב לב,ט]] <יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה>).}} #[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]]) #[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ"ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ"א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ"ת). #[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"פָּסֵק") #[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"לגרמיה") #[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות) #[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]] #[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת "זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את" בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]]) #[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]]) #[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף ("־") בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של "עולה ויורד" ב-50 פסוקי אמ"ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף. ===תבניות לצורת השיר בכ"א הספרים=== #[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|השירים בכ"א הספרים]] מעוצבים ע"י שיבוץ בתוך טבלאות. #במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]]. #במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט). ===תבניות לצורת השיר בספרי אמ"ת=== '''עיצוב הכתיבה השירית ע"פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):''' #[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה) #[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה) #[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ"ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף) #[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש) #[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.) '''עיצוב נוסף:''' #[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ"ת #[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי) ==רשימת תיקונים ושינויים== '''מאז סוף קיץ תש"פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש"פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''"גרסאות קודמות"''' לכל פרק במקרא. לפי תאריכים: #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש"פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-"version history" הכללי וב-"edit history" לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע"ו''' (2015-2016) מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ"ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ"ך של "מקרא על פי המסורה" ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע"ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''. ==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט== '''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:''' #'''תורה;''' #'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;''' #'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.''' '''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.''' ===חלק ראשון: תורה=== '''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.''' הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים: *נוסח האותיות תוקן ע"פ נוסח האותיות שבספרי התורה. *נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי"ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע"פ צילום כתי"ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה. העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע"א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע"ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע"ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע"ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר "מאורות נתן". אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|"שער תורה"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה=== '''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע"פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע"א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע"ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע"ג, ואח"כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע"ד (10.12.14). '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה=== '''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל"קרי וכתיב" וניקודו של שם הוי"ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע"ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת "כי תצא", י' באלול תשע"ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי"ה בחולם (בקריאת אדנו"ת ואלהו"ת); סימון "קרי וכתיב" לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי"ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}} {{קו תחתי|'''ספרי אמ"ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ"ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ"ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ"ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ"ת]]'''. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]]. ===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט=== '''בשנת תשע"ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''. '''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את "מקרא על פי המסורה" אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר "ציטוט" אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט. גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע"ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע"י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]]. ===הגהה יסודית של כל המקרא=== מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע"י מחשב בשנת תשע"ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו. הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן. החל מקיץ תש"פ ועד תחילת חשון תשפ"א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home "ספריא"]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה. מחורף תשפ"ד (12.2023) עד חורף תשפ"ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע"י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת "מקרא על פי המסורה" מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל"מקרא על פי המסורה", אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}} <קטע התחלה=רשימת המשתתפים/> ==רשימת המשתתפים בפרויקט "מקרא על פי המסורה"== #[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]] #[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה #[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע"ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים] #[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים #[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש"פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא] ===הקדשה=== עבודתי על מהדורת '''"מקרא על פי המסורה"''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע"ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) <קטע סוף=רשימת המשתתפים/> ==יישומים חיצוניים== #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות "על התורה"]'''. #'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&lang=he&aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ"א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ"א (20.05.2021). #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ "בייס-הספר"]'''. #עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי). העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא. ==מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"== על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה). '''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.''' ===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)=== מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת. '''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:''' *לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם). *לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה"קרי" בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו "ירושלים" בכתיב מלא יו"ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל. '''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:''' #'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות "כָּל" ו"אֶת" כשהן מוקפות, במקום "כֹּל" ו"אֵת". ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות. #במקום נקודותיים של "סוף פסוק" ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של "פיסוק מודרני מלא" כולל עיצוב ע"י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}} #במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית. #עדיף להחליף את שם הוי"ה לכתיב המסורתי "יְיָ" (או לפעמים "יֱיִ"), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב "יְיָ" מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי"ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם "מקרא" מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון "יְדֹוָד" או "יְקֹוָק" וכדומה, וראוי להימנע מכך. #יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון "אֱלֹקִים" או אפילו "צְבָקוֹת". במקום זה אפשר להציע "אֱ־לֹהִים" או "אֲ־דֹנָי" במקף. ===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)=== '''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|"תיקון קוראים"]] בשני טורים מקבילים. ה"כתיב" בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה"קרי" מסומן בתוך [[תבנית:כו"ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו. ===יצירת מהדורות נגזרות=== מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית "חפש-החלף", וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת "כתיב". לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט. '''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.''' ==הערות== <references/> [[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]] pvpfxbtor3l0d2exj8cvnqlmov1w6fh 0 276338 3019311 3019271 2026-06-09T15:01:59Z OpenLawBot 8112 טקסטים חדשים 3019311 wikitext text/x-wiki {{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}<div style="text-align: justify;"> [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]] {{*}} [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)]] {{*}} [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]] {{*}} [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] {{*}} [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)]] <!-- בוט שורה ראשונה --> {{*}} [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)]] <!-- בוט שורה שנייה --> {{*}} [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]] <!-- בוט שורה שלישית --> {{*}} [[גדר עולם]] {{*}} [[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}} [[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א"ב]] {{*}} [[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}} [[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}} [[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}} [[אלדד הדני]] {{*}} [[גליל כורש]] {{*}} [[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ"ג או"ח רנב]] {{*}} [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש"י מנוקד על יהושע]] {{*}} [[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו </div> {{מסגרת מעוצבת תחתונה}}<noinclude> [[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]</noinclude> shh0s8101wv0rfvbsiscb1b8oeeluyb 0 288794 3019329 2894861 2026-06-09T19:25:09Z הכוכב הזוהר 42905 /* בית יוסף */ 3019329 wikitext text/x-wiki {{טור|יורה דעה|צו|צז|צח|}} ==טור== אין לשין העיסה בחלב, שמא יבוא לאוכלה עם הבשר. ואם לש, כל העיסה אסורה אפילו לאוכלה לבדה. ואי עבדינא כעין תורא, שרי. פירש רש"י שלא לש אלא דבר מועט עוגה קטנה. ורב אלפס פירש שעשה בהן שינוי, פירוש צורות כעין השור וכיוצא בו, שמתוך כך יזכור שיש בה חלב. אין טחין התנור באליה, ואם טח, כל הפת אסורה אפילו לאוכלה לבדה, אלא א"כ הסיק התנור תחילה יפה שאז פלט הכל אפילו היא של חרס. בד"א בתנור שהסיקוה בפנים, אבל בוכיא שהסיקוה בחוץ אסור, אלא א"כ מלאו גחלים בפנים עד שיתלבן. כתב הרשב"א: פת שאפאו בתנור עם הבשר - יש מהגאונים שאסרו לאכול אותו הפת, שריחו כטעמו, ויש מתירין וכן נראה. עד כאן. וכן פסק רש"י דריח לאו מילתא היא ומותר לאוכלו אפילו בחלב. ור"ת פסק דריח מילתא היא, ומיהו דווקא בתנור קטן כמו שלהם, אבל בתנורים שלנו הגדולים שרי. וכתב בספר המצוות: ופירשו לי רבותי המחזיק י"ב עשרונים זהו תנור גדול. ==בית יוסף== {{המרת או.סי.אר}} אין לשין העיסה בחלב ברייתא פרק כל שעה (לו.) ובתר הכי אסיקנא דאי עבדינהו כעין תורא שפיר דמי והביאו זה הרי"ף והרא"ש בפ' כ"ה (קז:) ועל כעין תורא פירש"י מעט כעין של שור מותר ללוש דאכיל ליה מיד בבת אחת ולא משהי ליה דלינשי שנילוש בחלב והפירוש שכתב רבינו בשם רי"ף (לא מצאתי לו ז"ל שכתב כן, אבל): <small>(ב"ה) כתב בפ' כ"ה ומסקנא דאי שני בהו ועבדינהו כעין תורא שרי:</small> הרמב"ם כתבו בפרק ט מהמ"א {{ממ רמב"ם|ט|מאכלות אסורות|כב}} וז"ל ואם שינה בצורת הפת עד שתהא ניכרת שלא יאכל בה בשר הרי זה מותר והרשב"א כתב ואם שינה בצורת הפת ועשה כעכין קטנים כעין השור מותרת שהרואה יודע שלא שינו צורתו אלא להיכר בעלמא וישאל ויאמרו לו וכתוב בהגהות ש"ד בשם מהרא"י ז"ל דהני תרי פי' אליבא דהלכתא סליקו דתרוייהו סברות יפות הן וכתוב עוד בהגש"ד היתר פשוט שאותם לחמים שעושין לכבוד שבת לחם משנה אופין אותם עם הפשטיד"א לכתחלה משום דדבר מועט הוא ונאכל מהר בשבת והוי כעין תורא{{פרשן טור|Prisha}}: אין טחין התנור באליה כו' ג"ז ברייתא בפ' כל שעה (ל:) (וכתבו התוספות והמפרשים בפ' כל הבשר גבי דגים שעלו בקערה דדוקא בעינן שיוסק התנור ולא סגי בקינוח {{פרשן טור|Prisha}} מפני שאי אפשר לתנור להתקנח יפה ונדבק בו השמנונית והוי בעין עד שיוסק) ונראה דהוא הדין דהכא מהני עבדינן כעין תורא כי היכי דמהני בלשין את העיסה בחלב וכך {{פרשן טור|Prisha}} דברי הרמב"ם ז"ל בפ"ט מהמ"א ודברי הרשב"א בת"ה: בד"א בתנור שהסיקוהו בפנים אבל בוכיא שהסיקוה בחוץ אוסר וכו' פשוט בפ' כ"ש (שם): כתב הרשב"א פת שאפאו בתנור עם הבשר יש מהגאונים שאסרו וכו' כ"כ בשער ד' של בית ג' ובשער א' של בית ד' האריך בדבר ואכתוב דבריו בסמוך: ומ"ש רבינו וכ"פ רש"י דריחא לאו מילתא היא ור"ת פסק דריחא מילתא היא בפ' כיצד צולין (עו:) גרסינן א"ר בשר שחוטה שמן שצלאו עם בשר נבלה כחוש אסור מ"ט מפטמי מהדדי ולוי אמר אפילו בשר שחוטה כחוש שצלאו עם בשר נבלה שמן מותר מ"ט ריחא בעלמא היא וריחא לאו מילתא היא ושקיל וטרי תלמודא במילתא ואיתא תו התם בגמ' תני רב כהנא בריה דרב חיננא סבא פת שאפאה עם הצלי בתנור אסור לאכלה בכותח ההיא ביניתא דאיטוייא בהדי בישרא אסרה רבא מפרזיקיא למיכלא בכותחא וכתב רש"י דהלכתא כלוי והתוס' כתבו דהלכתא כרב וטענות ב' הסברות הלא הם מבוארות יפה בדברי הרי"ף והר"ן בפ' ג"ה ובפ' בתרא דע"ז (סו:) בדברי התוס' וכתבו התוספות בפ' כיצד צולין על דברי ר"ת ובתנורים שלנו נראה דמותר לאפות לחם עם אותו פשטיד"א הואיל ומכוסות היטב הוי כעין ב' קדרות ואפילו פלדוני"ש שיש להרחיק מן הלחם אין נראה לרבי שיהא אסור שיש אויר הרבה בתנור וההבל מתפשט עכ"ל ובסמ"ג כתוב עוד אומר רבינו יעקב דוקא בתנורים קטנים דנפיש טעם פיטומייהו שהתנורים שבימי חכמים קטנים היו אבל בתנורים גדולים כעין שלנו מותר לאפות פת עם צלי וכ"כ ג"כ סמ"ק והמרדכי כתב סמ"ק ופירשו לי רבותי המחזיק י"ב עשרונים של מצות זהו תנור גדול ע"כ וכ"כ הג"מ בפ"ט מהמ"א ובפט"ו כתבו מ"כ דאפי' מ"ד ריחא לאו מילתא היא ה"מ בתנורים שלהם שפיהם למעלה אבל בתנורים שלנו שפיהם מן הצד מחזיק ריחו ומפטם כל מה שבצדו ולכן מודו כ"ע דלכתחלה אסור וזה היפך ממה שפירשתי לעיל פ"ט עכ"ל ונראה דליתא להגהה זו{{פרשן טור|Hagahot}} שלא נודע מי בעל דברים מקמי כל הנך רבוותא שלא חילקו בכך ואדרבה כתבו להקל בתנורים דידן וגם הרשב"א כתב וז"ל ובשם ר"ת דוקא בתנור שהוא מקום צר אבל במקום רחב מותר וכ"כ הרז"ה ז"ל דיש מי שהתיר בפורני רחבה דהא שליט בה אוירא טובא ע"כ נראה מדבריו דברחב קצת סגי ולא בעי מחזיק י"ב עשרונים כסמ"ק והתוספות והרא"ש כתבו בפרק בתרא דע"ז על דברי ר"ת דפסק כרב דוקא בתנורים קטנים שלהם שהיו מכסים פיהם ולכך נכנס ריח של זה בזה אבל בתנורים שלנו ופיהם פתוח אין לחוש וכתבו רבינו בסימן ק"ח וכתבו עוד התוספות דתחת המחבת שלנו שקורין טריפי"ד שאופין תחתיה פשטיד"א ריח מילתא היא כמו בתנורים שלהם: וכתוב בהג"א פרק בתרא דע"ז אע"ג דריחא מילתא היא שרי לן לכתחלה לאפות פשטיד"א שלנו שהן מכוסות למעלה בתנור עם הפת שהתנורים שלנו גדולים הם ומיהו אם זב שומן הבשר חוץ לפשטיד"א ונבלע בתנור אע"פ שהפת רחוקה מן הפשטיד"א אסור לאוכלה אפי' במלח. והואיל וכן טוב ליזהר שלא לאפות שום טפילות עם הפת בתנור דילמא זב השומן ולאו אדעתיה אלא יאפה הפשטיד"א ויסיק התנור ויאפה הפת עכ"ל {{פרשן טור|Prisha}}: וכתב ע"ז בהגש"ד אע"ג דרגילים האידנא כל הטפילות במחבת מ"מ חוששין ויש שמקילין ומשימין הפשטיד"א בפי התנור ממש ע"כ {{פרשן טור|Prisha}}: והרא"ש בפ' בתרא דע"ז הביא דברי רש"י ודברי ר"ת ולא הכריע ביניהם ורבינו כתב בסימן ק"ח שמסקנת הרא"ש כר"ת ולא ידעתי מנין לו ואפשר שטעמו מפני שהביא דבריו לבסוף והרי"ף בפג"ה פסק כלוי דאמר ריחא לאו מילתא היא מיהא כתב דע"כ לא שרי לוי אלא בדיעבד אבל לא לכתחלה דהא שצלאו קאמר ולא קאמר צולין לכתחלה וכתב עוד דהא דתני רב כהנא פת שאפאה עם הצלי אסור לאכלה עם הכותח וההיא ביניתא דאיטויא בהדיא בישרא ואסרה רבא מפרזיקיא למיכלה בכותחא לאו כרב בלחוד אסרה אלא אפי' כלוי אסירי למיכלינהו בכותח מ"ט כיון דשרי למיכלינהו בלא כותחא אי שרית להו למיכלינהו בכותחא אישתכח כמאן דשרי לאטוויי בשר שחוטה בהדי נבלה לכתחלה. והר"ן כתב טעם אחר דכיון שריח בשר נרגש בהם הטועם אותם יהא סבור שממשו של בשר נבלע בהן וכי אכיל להו בכותחא מתחזי כבשר בחלב ומש"ה אסור משא"כ בבשר שחוטה שצלאה עם בשר נבלה שאין ריחא וטעמא של נבלה נרגש בשחוטה כלל ועוד שאפשר שחומרא הוא שהחמירו בבשר בחלב יותר משאר איסורין משום דלא בדילי אינשי מיניה מפני שכל אחד היתר בפני עצמו החמירו בו יותר מבשאר איסורים כמו שהחמירו בו שלא להעלותו עם הבשר על השלחן משא"כ בשאר איסורין ע"כ ודעת הרמב"ם כדעת הרי"ף שכתב בפט"ו מהמ"א אין צולין בשר שחוטה עם בשר נבלה או בהמה טמאה בתנור אחד ואף ע"פ שאין נוגעין זה בזה ואם צלאן ה"ז מותר ואפילו היתה האסורה שמנה הרבה והמותרת רזה שהריח אינו אוסר אלא טעמו של איסור ובפ"ט כתב פת שאפאה עם הצלי ודגים שצלאן עם הבשר אסור לאוכלן בחלב ע"כ. והרשב"א אחר שהביא סברות הפוסקים בדין זה כתב ומ"מ מדברי כולם נלמוד דלכתחלה אסור לעשות כן אלא שמדברי הירושלמי נראה דללוי אפילו לכתחלה שרי וראוי לחוש לדברי הראשונים ז"ל שאסרו לעשות כן לכתחלה אבל בדיעבד נראה דהלכה כלוי וכן הסכימו רוב הפוסקים הראשונים והאחרונים ז"ל עכ"ל וז"ל בת"ה הקצר יש איסור שאוסר בריחו וכו' כיצד בשר נבלה שמן שצלאו וכו' ולא עוד אלא אפילו בשר שחוטה שמן שצלאו עם בשר נבלה כחוש אסור וכן דג ובשר שצלאן בתנור אחד אסור לאכול הדג עם הכותח וכן הפת שאפאה בתנור אחד עם הבשר אסור לאוכלו בכותח בד"א בשנצלו בתנור אחד צר או כיוצא בו אבל אם נצלו במקום רחב הריח מתפזר ואין כחן גדול להיות כמתערב עם בשר השחוטה או הפת והדג ויש מי שהורה בכל אלה להתיר וכן הסכמת רוב גדולי המורים הראשונים והאחרונים ומ"מ לכתחלה אסור לצלותם בתנור אחד צר עכ"ל: וכתב רבינו דבריו בסימן ק"ח והמרדכי והגה"מ פ' ט"ו מהמ"א כתבו וז"ל נהגו נקיי הדעת דמגנצ"א לתקן כיסוי לפשטיד"א או לפלדון כשאופים אותם עם הפת אבל בלא כיסוי לא דהוי כפת חמה וחבית פתוחה ואסור לאכול הפת עם חלב ועל פי הנקב שבכיסוי נהגו לכוף שפופרת שלא יצא הריח ואם שוב נבקע הכיסוי או השפופרת מותר דהוי דיעבד ובלבד שלא יגע הפת לשומן עכ"ל: וכתב המרדכי בשם ראבי"ה סברא אחרת היפך מסברת הרי"ף והרמב"ם והוא דרב לא אסר אלא בבשר שחוטה ובשר נבלה שקולטין הריח ביותר מפני הפיטום אבל לית ליה הא דתני רב כהנא פת שאפאה עם הצלי אסורה לאוכלה בכותח דלרב נ"ל דשרי ומזה הטעם נהגו למאן דאית ליה ריחא מילתא היא שהפת אינם מקפידין עליו ואוכלין אותו בין עם בשר בין עם גבינה וכן דעתי נוטה שבפשטיד"א ופלדוניש שנאפו יחד דריחא מילתא היא אבל הפת שעמו שרי אפילו בלא כיסוי גם מורי אבי היה נוהג בהן איסור אבל בפת לא עכ"ל: ולענין הלכה כיון שהרי"ף והרמב"ם ורוב המורים מסכימים לדעת אחת הכי נקטינן להתיר בדיעבד אבל לכתחלה אסור לצלותה במקום צר (ע"ל סימן ק"ח בד"מ): כתב הרשב"א בת"ה הארוך דמלישנא דפלוגתא דרב ולוי משמע דלא איפליגו אלא כשבשר שחוטה ונבלה אחד מהם שמן אבל כששניהם כחושין כ"ע מודו שהוא מותר דריחא כי האי לאו מילתא היא: וכתב עוד דלא אמרו ריחא מילתא היא אלא דוקא לצלי אבל לקדרה ליכא למיחש כלל כדאמרינן התם כעין ב' קדרות לא וכיון דכל אחד בקדרה בפ"ע ליכא ריחא כולי האי ואמרינן נמי בפ"ק דע"ז (דף יג:) לא הלכת לצור מימיך וראית ישראל ונכרי ששפתו ב' קדרות זו אצל זו ולא חשו להם חכמים ע"כ וז"ל בת"ה הקצר ואם בא לבשלם בקדרה זה לעצמו וזה לעצמו אפילו בתנור במקום צר ואפילו פה הקדרה מגולה מותר אפילו לכתחילה שאין ריח המתבשלים גדול כ"כ עד כאן לשונו וכתבו רבינו בסימן ק"ט וכן כתב הר"ן בפ"ק דע"ז אמתניתין דעיר שיש בה ע"ז דאפילו מאן דפסק כרב דאמר ריחא מילתא היא ה"מ בצלי אבל בקדרה לא. וכתב הרשב"א שלמד כן מדמותיב פרק כיצד צולין לרבי מדתניא אין צולין ב' פסחים כאחד מפני התערובות ודייק עליה דמפני תערובות גופים קאמר אבל מפני תערובות טעמים שרי ומשני ר' ירמיה הב"ע כגון שצלאו בב' קדרות בב' קדרות ס"ד אלא אימא כעין ב' קדרות ע"כ. ופירש"י כעין ב' קדרות שפוד מכאן ושפוד מכאן ותל גדול של גחלים או אפר באמצע. וק"ל למה למד למתבשלים דוקא דמשמע אבל בנצלים אפילו בב' קדרות לא והא ההיא דפסחים בצלי הוא ומדבעא ר' ירמיה לאוקמא בב' קדרות אלא דאתמהי' עליה בב' קדרות ס"ד כלומר וכי פסח נצלה בקדרה משמע דאי לאו הכי הוה ניחא לן משום דכל שהוא נצלה בב' קדרות אין הריח מתפשט להתערב עם מה שבקדרה אחרת וכן למאי דאסיקנא כעין ב' קדרות בצלי אסיקנא הכי ולא במבושל דוקא: כתוב בכתבי ה"ר איסרלן דאפילו למ"ד ריחא מילתא היא מותר לצלות כבד בתנור עם תבשיל שמן ואין כאן בית מיחוש ונתן טעם לדבר ואין טעם נראה בעיני. (וע"ל סימן ק"ח בד"מ): מ"כ בצל שצלאו עם דבר אסור הואיל שהוא חריף שואב טובא מידי דהוה אפת חמה וחבית פתוחה דאפי' מ"ד ריחא לאו מילתא מודה הכא עכ"ל: כתבו התוס' בפרק בתרא דע"ז אם שמנונית האיסור על המרדה שקורין פאלה אסור ליתן עליה היתר כל היום מיהו כשאינה בת יומא מותר להשתמש בה לכתחלה ולא גזרו שאינה בת יומא אטו בת יומא אפי' לכתחלה כיון דלא איפשר שהרי הנכרי לא ישמע לו לעשות מרדה חדשה בכל פעם ופעם שישפוך עליה של איסור ע"כ: כתב האגור נשאל מהר"י מולין על פת שנאפה עם צלי של נכרי בדיעבד והשיב רוב הפוסקים פסקו דריחא לאו מילתא היא בתנורים שלנו. ואם יש פת אחרת דעתי נוטה דחשוב כמו לכתחלה ולמה תניח ההיתר ותאכל האיסור אבל אם יש דוחק למצוא פת אחרת יש לסמוך על המתירים עכ"ל. ואין דבריו נראים בעיני דדיעבד מותר גמור הוא ואפילו יש פת אחרת לפניו מותר לאכול מזו: ==בית חדש (ב"ח)== {{המרת או.סי.אר}} אין לשין ואי עבדינהו כעין תורא שרי פירש"י שלא לש אלא דבר מועט וכו' ולפירושו כעין תורא דקאמר כלומר עוגה קטנה כעינו של שור מפני שנאכלת מיד ולא יבא לידי שכחה שיאכלנה עם בשר וכ"כ סמ"ג ומה שנוהגים לאפות לחם משנה בכל ע"ש בתנור אחד עם בשר לכתחלה חשבינן להני לחמין לדבר מועט שנאכל מהר בשבת והוי כעינא דתורא כ"כ בהגהת ש"ד סי' ל"ה וטעם דבריו כיון שלא נשאר מהם לאחר השבת אין לחוש שמא יבא לאכלן בחלב בשבת דאין לך עני בישראל שלא יאכל בשר בשבת ומיהו לדידן דרגילות הוא שנשאר מהני לחמין אחר השבת אין להן היתר לפירש"י וצ"ל דסומכין על פי' רב אלפס דהני לחמין עשויין בשינוי דמתוך כך יזכור שלא לאכלן עם חלב אף לאחר השבת דלפי' רב אלפס כיון שעושין שינוי יכול לאפות אפי' הרבה ואין להחמיר כפירש"י אע"פ שגם התוס' הסכימו לפירושו כיון דבשל סופרים הוא הלך אחר המיקל וכ"כ בא"ו הארוך סוף כלל ארבעים ע"ש ומ"מ המחמיר לעשות ג' לחמין קטנים שלא יהא נשאר מהם לאחר השבת שיבא לאכלן בחלב תע"ב: אין טחין וכו' אא"כ הסיק את התנור וכו' אבל על הקינוח אין לסמוך מפני שא"א לחרס להתקנח יפה כך פי' התו' ע"ש ר"ת וכבר התבאר בסוף סי' הקודם דאפי' יכול להתקנח יפה אסור לכתחלה לקנחו ולאפות בו ולסמוך אנ"ט בר נ"ט דאין להתיר לכתחלה וכדכתב סמ"ק: כתב הרשב"א וכו' פי' דיש מהגאונים אסרו לאכול אותו הפת עם החלב כו' אבל עם בשר ודאי שרי דלא דמי לטח את התנור באליה דאיכא גוף הבשר וטעמו בפת אבל הכא דליכא אלא ריחא לא אמרו דריחו כטעמו אלא שלא לאכלו עם חלב והכי איתא להדיא בת"ה שער ד' של בית ג' וכתב לשם דדוקא בתנור צר וכ"כ עוד בשער ראשון של בית ד' דבמקום רחב הריח מתפזר ושרי ע"ש והיינו כדכתב רבינו ע"ש ר"ת דוקא בתנור קטן כמו שלהם וכו' ומה שפירש בספר המצות דלא שרי בגדולים אלא במחזיק י"ב עשרונים מבואר בסמ"ק ס"ס רי"ג דהיינו דוקא י"ב עשרונים של מצות ומ"מ כתב בש"ד דאע"פ דנהגו העולם לאפות הפשטיד"א או הפלאדי"ן עם הפת ואח"כ אוכלין הפת לכתחלה בין עם בשר בין עם חלב דסומכין על מ"ש ר"ת להקל בתנורים גדולים שלנו מ"מ לא נהגו היתר לכתחלה לאפות הפשטיד"א עם הפלאדי"ן כיון דמפטמין זה את זה ואע"ג דלרש"י הכל שרי מ"מ לא ראו להקל בדבר זה כנגד פסק ר"ת דריחא מילתא היא כרב. וכתב עוד בשם י"א שחולקים אפי' רש"י ור"ת והוא דעת הא"ז ומביאו בהגה' אשיר"י דאף לוי לא קאמר דריחא לאו מילתא היא אלא דיעבד אבל לכתחלה לא ולפיכך אין לאפות הפשטיד"א או הפלאדי"ן עם הפת לכתחלה ורבא לא שרי בבת תיהא לכתחלה אלא משום דלא מיפטמא ולא עביד לריחא אבל מיני בשר וחלב דמיפטמא מודה דלכתחלה מיהא אסור ותו דאפילו את"ל דלוי מתיר לכתחלה אין זה אלא בתנורים שלהם שפיהם למעלה אבל בתנורים שלנו דמחזיק ריח ומפטם גריעי טפי ודלא כר"ת שסובר דבתנורים שלנו יש להקל טפי משום דגדולים הם אלא אדרבה יש להחמיר טפי כיון דפיהם מן הצד ואין ראיה ממנהג העולם ולומר כיון דנהגו לאפות פשטיד"א עם פת לכתחלה מנהג אבותינו תורה הוא דלא נהגו היתר אלא א"כ שהפשטיד"א מכוסה למעלה בבצק בלי שמנונית כלל דהשתא כסוי הבצק מעכב לריח דהוי כחבית סתומה ופת חמה אבל בלא כסוי אסור וכן פסק ריב"ם כ"ץ רבו של ר"ג מ"ה ושרי ליה מריה לב"י שכתב על הגהת מיימוני שהעתיק סברא זו דליתא להגה"ה זו שלא נודע מי בעל דברים מקמי כל הנך רבוותא שלא חילקו בכך ואדרבה כתבו להקל בתנורים דידן עכ"ל דהלא סברא זו יצאה מפי אשלי רברבי אלא מיהו אף לסברא זו מותר להשים הפשטיד"א בפי התנור דהריח יוצא משם ואינו מפטם הפת ומ"מ מסקנת הש"ד הוא דס"ל כר"ת להתיר בתנורים גדולים לאפות הפת עם הפשטיד"א תוך התנור ולאכלו בחלב דתנורים שלנו עדיפי דלא מפטמי ואפילו בלא כסוי בצק שרי מיהו מהרא"י כתב לשם בהגה"ה דתנורים גדולים דמחזיק י"ב עשרונים מצות אין מצוי לנו הלכך אסור לכתחלה אפי' בשלנו מיהו בדיעבד אין לנו לאסור כיון שההבל יכול להתפשט אפילו אינו מחזיק י"ב עשרונים והכי נהוג. וכל זה דוקא בשאופין הפשטיד"א או הפלאדי"ן במחבת דאין לחוש לשמא יזוב אלא לריחא בלחוד ולפיכך יש להקל בתנור גדול בדיעבד כדפרישית אבל בלא מחבת דעל הרוב יוצא השמנונית או החמאה לחוץ ונבלע בתנור ה"ל כאילו טש כל התנור באליה או בחמאה דאף לוי מודה דאסור אפילו בתנור גדול המחזיק י"ב עשרונים ואפילו דיעבד ואפי' רחוקים זה מזה דאין אנו מצריכין שיזוב תחת הלחם אלא כשנבלע בדופני התנור אסור הלחם לאכלו אפילו במלח ודלא כמ"ש בהגהת ש"ע דלא נאסר הפת אלא כשזב תחתיו ממש והבין כך מהגהת אשיר"י הביאו ב"י ולא דק והכי נקטינן דבתנור קטן ממש אפילו במחבת אסור אפי' דיעבד כר"ת ובלא מחבת נמי אסור אפי' בתנור גדול היכא דאיכא למיחש לשמא יזוב ואפילו בדיעבד אבל במחבת ובתנורים גדולים שלנו אע"ג דלא מחזקי י"ב עשרונים מצה לכתחלה אסור ובדיעבד שרי אע"פ שאינו מחזיק י"ב עשרונים כתב הרשב"א דאם בא לבשל איסור אצל היתר כל א' בקדרה לעצמו דאין ריח המתבשל כל כך אוסר ומביאו רבינו בסימן ק"ח ובת"ה הארוך הביא ראיה לזה מדאיתא פרק כ"צ דפריך אדרב מדת"ר אין צולין ב' פסחים כאחד מפני התערובת אפי' גדי וטלה שאין מתחלפין זה בזה דאי איתא מפני תערובת טעמים דמפטמי אהדדי ונמצא נאכל פסח שלא למנויו מה לי גדי וגדי מה לי גדי וטלה אלא ע"כ מפני תערובת גופין קאמר אבל לתערובת טעמים לא חיישינן וקשיא לרב דקאמר ריחא מילתא היא ומשני הב"ע כגון שצלאו בב' קדרות ופריך בב' קדרות ס"ד אלא אימא כעין ב' קדרות וה"ק אין צולין ב' פסחים כא' מפני תערובת מאי תערובת תערובת טעמים ואפי' כעין ב' קדרות דליכא תערובת טעמים (כגון שפוד מכאן ושפוד מכאן ותל גדול של גחלים באמצע) אסור משום תערובת גופין ואפי' גדי וטלה וכיון שכל סתם קדרה שהוזכר בתלמוד היינו בישול ולא צלי אם לא שמזכיר צלי קדר וקאמר תלמודא דבב' קדרות ליכא משום תערובת טעמים וקאמר נמי דהכא בפסח שהוא צלי ולא בישול מיירי בכעין ב' קדרות והיה יכול לומר בלשון אחר ולא היה צריך להזכיר ב' קדרות אלמא שמעינן דדוקא בבישול בשני קדרות לית ביה תערובת טעמים דאין ריח המתבשל אוסר אבל בצלי קדר אפילו בשתי קדרות בתנור אחד אית ביה משום ריחא לרב דס"ל ריחא מילתא היא והא דפריך תלמודא בשני קדרות ס"ד ופי' רש"י וכי צולין פסח בקדרה היה יכול לפרש נמי דקשיא ליה למאי דקס"ד דבצלאו בב' קדרות בתנור א' מוקמינן ליה א"כ אכתי אית ביה משום תערובת טעמים אלא דעדיפא מיניה קשה וכי צולין פסח בקדרה כנ"ל דעת הרשב"א ונתיישבה הקושי' שהקשה ב"י בכאן דהבין דלפי ראייתו משמע דאפי' בצלאן בב' קדרות נמי לית ביה משום ריחא אפי' לרב דליתא אלא דוקא בבישול בב' קדרות לית בהו משום ריחא אבל בצלי קדר אפי' נצלה כ"א בקדרה בלבדו אסור לרב כשצלאן בתנור אחד והכי נקטינן: ==דרכי משה== {{ד"מ|(א)}} דלא כהר"ן פרק כ"ש דף רל"ו ובפרק כל הבשר דף תשי"ו ע"ב דקינוה מהני: {{ד"מ|(ב)}} וכ"ה בארוך כלל מ' אבל כתב טעם אחד משום דנשתנו צורתן משאר פת וכן נוהגין לעשות פת מרובה עם החלב אם נשתנו צורתן משאר פת וכן פלאדין או פשטיד"א מאחר שניכר בהן הבשר או החלב א"צ היתר יותר וא"צ להשים עליהם גבינה או עצמות לסימן עכ"ל: , וכ"פ באו"ה כלל ל"ט דאף בדיעבד דפת אסור אף ע"ג דאין התנור משופע אלא א"כ היה הפשטיד"א במחבת עכ"ל: {{ד"מ|(ג)}} ובהגש"ד סימן ל"ה משמע דיש מקילין אפי' בלא מחבת אם התנור משופע ונתן הפת למעלה והפשטיד"א למטה בעניין שלא יכול לזוב שם עוד שם דיש מקילין ועושין היכר לפת ולכן אופין אותם לחמים של שבת עם הפשטיד"א אבל נאסרין לאכלן עם החלב עכ"ל וכ"ה בארוך סימן ל"ט: gvq92c3mxed7kzdf2jqognoka8q6xsb 4 290855 3019312 3019290 2026-06-09T15:02:04Z OpenLawBot 8112 עדכונים אחרונים 3019312 wikitext text/x-wiki <div style="height: 300px; overflow: auto;"> * [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]] * [[חוק העונשין]] * [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק סדר הדין הפלילי {{מוקטן|(סמכויות אכיפה – מעצרים)}}]] * [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)|חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי {{מוקטן|(הוראת שעה)}}]] * [[פקודת מס הכנסה]] * [[תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות)|תקנות הרופאים {{מוקטן|(אישור תואר מומחה ובחינות)}}]] * [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב {{מוקטן|(יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב)}}]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי {{מוקטן|(שירותי בריאות במדינות חוץ)}}]] * [[פקודת מחלות בעלי חיים]] * [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)|תקנות להסדר ההימורים בספורט {{מוקטן|(כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)}}]] * [[תקנות מניעת זיהום הים (הטלת פסולת)|תקנות מניעת זיהום הים {{מוקטן|(הטלת פסולת)}}]] * [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)|תקנות הדיור המוגן {{מוקטן|(בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)}}]] * [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)|תקנות הטיס {{מוקטן|(שדות תעופה – מידע תעופתי)}}]] * [[תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות הטיס {{מוקטן|(מערכת ניהול בטיחות)}}]] * [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)|תקנות הטיס {{מוקטן|(שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)}}]] </div> igxepgv6gkx1ufx4f62wyzb5rz12bih 2 293285 3019301 3019267 2026-06-09T14:18:37Z Fuzzy 29 3019301 wikitext text/x-wiki __INDEX__ רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[The Palestine Act]] * {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]] * {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]] * {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ"י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]] * {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]] * {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]] * {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]] * {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]] * {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]] * {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]] * {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]] * {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח"ר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ"ט)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג המח"ר המועדף)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]] * {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א)]] * {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]] * {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] * {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]] * {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]] * {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]] * {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]] * {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]] * {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]] * {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]] * {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]] * {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת"א)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)]] * [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]] aorvdlix5iz7arqgxmywydmi7578pme 3019310 3019301 2026-06-09T15:00:34Z OpenLawBot 8112 תודה 3019310 wikitext text/x-wiki __INDEX__ רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[The Palestine Act]] * {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]] * {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]] * {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ"י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]] * {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]] * {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]] * {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]] * {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]] * {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]] * {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]] * {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]] * {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח"ר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ"ט)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג המח"ר המועדף)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]] * {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א)]] * {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]] * {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] * {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]] * {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]] * {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]] * {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]] * {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]] * {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]] * {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]] * {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]] * {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת"א)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]] dr3tsacjb17dn9iev75i8crgudnxtqb 1 317024 3019353 722292 2026-06-09T21:40:32Z ~2026-33965-58 45764 /* היסטוריי חקיקתית */ פסקה חדשה 3019353 wikitext text/x-wiki {{מטלות}} == היסטוריי חקיקתית == תוכל להכין לי היסטוריה חקיקתית לחוק? [[מיוחד:תרומות/&#126;2026-33965-58|&#126;2026-33965-58]] • [[שיחת משתמש:&#126;2026-33965-58|שיחה]] 00:40, 10 ביוני 2026 (IDT) 9rd8uqdxqis5ldqhp5utte2jkpedkz0 0 357300 3019345 2889044 2026-06-09T20:37:44Z מו יו הו 37729 3019345 wikitext text/x-wiki <noinclude>מחבר: [[מחבר:שמעיה קוסון|שמעיה קוסון]] (ושמו חתום בראשי הבתים) </noinclude>{{שיר מנוקד| :'''אוֹדֶה לָאֵל לֵבָב חוֹקֵר :בְּרָן-יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר''' :'''שִׂ'''ימוּ לֵב עַל הַנְּשָׁמָה :לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה :וְאוֹרָהּ כְּאוֹר הַחַמָּה :::שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר '''בֹּקֶר''' :'''מִ'''כִּסֵּא כָבוֹד חֻצָּבָה :לָגוּר בְּאֶרֶץ עֲרָבָה :לְהַצִילָהּ מִלֶּהָבָה :::וּלְהָאִירָהּ לִפְנוֹת '''בֹּקֶר''' :'''ע'''וּרוּ נָא כִּי בְכָל לַיְלָה :נִשְׁמַתְכֶם עוֹלָה לְמַעְלָה :לָתֵת דִּין חֶשְׁבּוֹן מִפְעָלָהּ :::לְיוֹצֵר עֶרֶב '''וָבֹקֶר''' :('''יִ'''מְצָאוּהָ מְטֻנֶפֶת :מֵעֲוֹנוֹת וְתוֹסֶפֶת :כְּמוֹ שִׁפְחָה נֶחֱרֶפֶת :::תָּמִיד בַּבֹּקֶר '''בַּבֹּקֶר''') :['''יִ'''מְצָאוּהָ מְשׁוֹטֶטֶת :בְּתַרְיָ"ג מִצְוָה מְקֻשֶּׁטֶת {{הערה|נוסח אחר: {{עם-ניקוד|יִמְצָאוּהָ מְעֻטֶּפֶת / בְּטַלִּית וּבְטוֹטֶפֶת}}}} :כְּמוֹ כַּלָּה מְקֻדֶּשֶׁת{{הערה|נוסח אחר: {{עם-ניקוד|מְקֻשֶּׁטֶת}}}} :::תָּמִיד בַּבֹּקֶר '''בַּבֹּקֶר'''] :'''הַ'''נֶּאֱמָן בְּפִקְדוֹנוֹ :יַחֲזִירֶנָּה לוֹ כִּרְצוֹנו :אִיש לא גָוַע בַּעֲוֹנוֹ :::וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי '''בֹקֶר''' :('''ק'''וּמוּ כִּי [לֹא] זֹאת הַמְּנוּחָה :מִדַּת רַחֲמִים מְתוּחָה :שׁוּבוּ כִּי יָדוֹ פְתוּחָה :::לְכָל מַשְׁכִּימֵי '''בַבֹּקֶר''') :('''וְ'''שֵׁנָה אַל תֶּאֱהָבוּ :לְהַקְדִישׁ לָאֵל אֱהָבוּ :הָבוּ לַה' הָבוּ :::כָּבוֹד וְהָיָה '''הַבֹּקֶר''') :('''סָ'''לּוּהָ כְּמוֹ עֲרֵמִים [עֲרוּמִים] :נֶפֶשׁ בְּהֵמוֹת נִרְדָּמִים :'''יַ'''עַן לְמִשְׁטַח חֲרָמִים :::לְסֵדֶר עוֹלַת '''הַבֹּקֶר''') :'''וְ'''הַחֲיוּ הָעֲנִיָּה :יְחִידָה תַמָּה וּנְקִיָּה :וַאֲשֶר נַפְשוֹ לֹא חִיָּה :::אֵיךְ יִזְכֶּה לְאוֹר '''הַבֹּקֶר''' :'''נֹ'''עַם ד' לַחֲזוֹת :נִזְכֶּה וּבַשָּׁנָה הַזֹּאת :בִּשְׂמָחוֹת תַּחַת רְגָזוֹת :::בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי '''בֹּקֶר'''}} <noinclude> == קישורים חיצוניים == * {{אתר הפיוט והתפילה|130}} === הערות שוליים === לפיוט גרסאות רבות. להלן כמה שעלה בידינו להעיר. <references /> [[קטגוריה:פיוטים]] [[קטגוריה:רבי שמעיה קוסון]] [[קטגוריה:שירת הבקשות]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:שירי קודש]] ss0ym1ou69el0zjcoef6rsmy5rpl1y4 0 377053 3019342 3019005 2026-06-09T20:15:07Z מו יו הו 37729 עיצוב 3019342 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''מנחם'''}} {{סי|​מְ}}הֻלָּל אֶקְרָא יְיָ{{ש}} שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי{{ש}} הַאֲרֵךְ יָמַי וְשָׁנַי{{ר1}} לְטוֹבָה אוֹת נָא{{ר1}} עֲשֵׂה לִי אֵלִי נָא{{ר1}} עֲשֵׂה לִי אֵלִי נָא, עֲשֵׂה לִי '''נִ'''כְסְפָה גַּם כָּלְתָה נַפְשִׁי{{ש}} לְהוֹדוֹת לָךְ צוּר קְדוֹשִׁי{{ש}} מָגִנִּי וּמֵרִים רֹאשִׁי{{ר1}} יֶעֱרַב לָךְ{{ר1}} מַהֲלָלִי אֵלִי{{ר1}} מַהֲלָלִי אֵלִי, מַהֲלָלִי {{סי|חִ}}ישׁ דְּלֵנִי מִבּוֹר שִׁבְיָה{{ש}} וּשְׁלַח לִי גּוֹאֵל אֵלִיָּה{{ש}} קַיֵּם נֶחָמוֹת יְשַׁעֲיָה{{ר1}} שַׂמְּחֵנִי{{ר1}} מְחוֹלָלִי אֵלִי{{ר1}} מְחוֹלָלִי אֵלִי, מְחוֹלָלִי. {{סי|מַ}}לְכוּתְךָ בַּכֹּל מָשָׁלָה{{ש}} לְשִׁבְרִי הַמְצֵא תְעָלָה{{ש}} חִישׁ כּוֹנֵן עִיר הַהֻלָּלָה{{ר1}} שָׁם אַפִּירְיוֹן נָא{{ר1}} בְּנֵה לִי אֵלִי נָא{{ר1}} בְּנֵה לִי אֵלִי נָא, בְּנֵה לִי. [[קטגוריה:פיוטי יהדות קוצ'ין]] [[קטגוריה:שירי קודש]] [[קטגוריה:חתימה]] l2ucqbxm2e6bvas8ngjtg55bhfcx2me 116 393820 3019397 3019230 2026-06-10T10:53:24Z Fuzzy 29 הגהה 3019397 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל"ג-1973 (תיקון: תשל"ז) <שם קודם> תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל"ג-1973 === תקנות בדבר אישור תואר מומחה ובחינות === <מאגר תקן 2106207 קוד a163Y00000DuQvvQAF> <מקור> ((ק"ת תשל"ג, 1924|תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה ובחינות)|3056)); ((תשל"ד, 1620|תיקון|3208)); ((תשל"ז, 2513|תיקון מס' 2|3756)); ((תשל"ח, 743|תיקון|3818)); ((תש"ם, 928|תיקון|4086)), ((1013|ת"ט|4091)), ((1400|תיקון מס' 2|4113)), ((1784|תיקון מס' 3|4132)); ((תשמ"א, 1464|תיקון|4269)); ((תשמ"ב, 264|ת"ט|4286)), ((1386|תיקון|4385)); ((תשמ"ג, 1018|תיקון|4475)); ((תשמ"ה, 533|תיקון|4749)); ((תשמ"ו, 458|תיקון מס' 2|4897)); ((תשמ"ז, 289|תיקון מס' 3|4995)), ((577|תיקון מס' 4|5013)), ((1066|תיקון מס' 5|5039)); ((תש"ן, 112|תיקון|5232)); ((תשנ"ב, 1174|תיקון|5452)); ((תשנ"ו, 1020|תיקון|5761)); ((תשנ"ז, 703|תיקון|5831)); ((תשנ"ח, 84|תיקון|5862)); ((תשנ"ט, 896|תיקון|5979)); ((תש"ס, 726|תיקון|6045)); ((תשס"ב, 575|תיקון|6159)); ((תשס"ג, 413|תיקון|6220)); ((תשס"ו, 1006|תיקון|6502)); ((תשס"ח, 390|תיקון|6641)), ((418|תיקון מס' 2|6643)); ((תשס"ט, 302|תיקון|6738)), ((1332|תיקון מס' 2 [תשס"ח] (תיקון)|6810)); ((תש"ע, 1363|תיקון|6907)); ((תשע"א, 906|תיקון|6993)); ((תשע"ב, 1496|תיקון|7144)), ((1497|הוראת שעה|7144)); ((תשע"ג, 239|תיקון|7187)); ((תשע"ד, 511|תיקון|7328)), ((1112|תיקון מס' 2|7374)), ((1198|תיקון מס' 3|7383)); ((תשע"ו, 736|הוראת שעה [תשע"ב] (תיקון)|7618)), ((750|תיקון|7620)); ((תשע"ז, 681|תיקון|7775)), ((753|תיקון מס' 2|7781)), ((812|תיקון מס' 3|7787)), ((1199|תיקון מס' 4|7824)); ((תשע"ח, 151|הוראת שעה [תשע"ב] (תיקון מס' 2 [צ"ל: תיקון])|7877)); ((תשע"ט, 1314|תיקון|8106)), ((3508|תיקון מס' 2|8249)), ((3508|תיקון מס' 3|8249)); ((תשפ"א, 2071|תיקון|9184)); ((תשפ"ב, 3386|תיקון|10244)), ((3568|תיקון מס' 2|10270)), ((3606|ת"ט|10202)); ((תשפ"ג, 2074|תיקון|10712)); ((תשפ"ה, 1114|תיקון|11735)); ((תשפ"ו, 2177|תיקון|12419)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+#17|הסעיפים 11א]] [[+#61|ו-22]] [[פקודת הרופאים=הפקודה|לפקודת המתעסקים ברפואה, 1947]], ולאחר התיעצות בהסתדרות הרפואית בישראל, אני מתקין תקנות אלה: ---- ((פקודת המתעסקים ברפואה, 1947 הוחלפה [[בפקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל"ז–1976]].)) __TOC__ == פרק א': הוראות כלליות == @ 1. הגדרות (תיקון: תש"ם, תשמ"ה, תש"ן, תשנ"ב, תשנ"ז, תשס"ג, תשס"ו, תשע"ד, תשע"ד-2, תשפ"ב) : בתקנות אלה - :- "איגוד מדעי" - תאגיד שהמועצה מכירה בו כאיגוד מדעי; :- "בוגר" - כמשמעותו [[בכללי המועצה להשכלה גבוהה (תארים מוכרים), תשכ"ד-1964]]; :- "המועצה" - המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל; :- "מדע יסוד" - אחד מאלה: אימונולוגיה, אנטומיה, פתולוגיה אבחנתית, אנטרופולוגיה, אפידמיולוגיה, אתיקה רפואית, ביולוגיה, ביוכימיה, ביופיסיקה, גנטיקה, כימיה, כימיה פיסיקלית, מיקרוביולוגיה, מדעי המחשב, סוציאולוגיה, סטטיסטיקה, פיסיקה, פיסיולוגיה, פסיכולוגיה, פרמקולוגיה, תולדות הרפואה, תזונה; :- "מוסד מוכר" - יחידה, מוסד רפואי, ארגון רפואי, מכון, מחלקה, חטיבה, מעבדה, מרפאה או מרכז או שירות שהוכרו לענין התמחות לפי תקנות אלה על-ידי המנהל לפי המלצת המועצה; :- "מוסד סגור" - (((נמחקה);)) :- "מוסמך" - כמשמעותו [[בכללי המועצה להשכלה גבוהה (תארים מוכרים), תשכ"ד-1964]]; :- "מקצוע משנה" - ענף רפואה המפורש [[בטור ב' לתוספת]] שלא צויין לצדו שהוא מקצוע ראשי; :- "מקצוע-על" - ענף רפואה מן המפורטים [[בתקנה 6(ג)]], שתואר בו מותנה בתואר מומחה במקצוע ראשי, כמפורט [[בתוספת]]; :- "מקצוע ראשי" - ענף רפואה שבו מוענק למועמד תואר מומחה לאחר עמידה בכל הדרישות להתמחות, ללא צורך במומחיות בתחום נוסף; :- "מרפאת שלב א'" - מקום שבו ניתן שירות ברפואת המשפחה לקהילה, והמתמחה עובד בליווי מדריך במרפאה; :- "מרפאת שלב ב'" - מקום שבו ניתן שירות ברפואת המשפחה בקהילה, והמתמחה עובד עצמאית ביחידה ובמרפאה; :- "פנקס התמחות" - פנקס שהנפיקה המועצה למתמחה לצורך רישום פרטי התמחותו לשם תואר מומחה; :- "קורס להחייאה מתקדמת" (Advanced Trauma Life Support - "ATLS"‎) - קורס מרוכז להחייאה ותמיכת חיים במצבי חירום, לרבות טיפול בחבלה, שאישר המנהל בהתייעצות עם המועצה; :- "קורס להחייאה פדיאטרית מתקדמת" (Advanced Pedatic Life-Support - "APLS"‎) - קורס מרוכז להחייאה ותמיכת חיים במצבי חירום בטיפול בילדים, שאישר המנהל בהתייעצות עם המועצה; :- "קורס להחייאה קרדיאלית מתקדמת" (Advanced Cardiac Life-Suppor((t)) - "ACLS"‎) - קורס מרוכז להחייאה ותמיכת חיים במצבי חירום קרדיו–וסקולריים, החייאת לב ריאות, שאישר המנהל בהתייעצות עם המועצה; :- "רופא" - מורשה לעסוק ברפואה לפי [[סעיף 3 לפקודה]]. @ 2. תואר מומחה : לא יאושר לרופא תואר מומחה (להלן - תואר) אלא אחד התארים הנקובים [[בטור א' של התוספת]], ולא יאושר תואר אלא לפי הוראות תקנות אלה. == פרק ב': בקשה להתמחות (תיקון: תשנ"ז) == @ 3. <!-- לשעבר תקנה 3א --> בקשה להתמחות ופנקס התמחות (תיקון: תשמ"ה, תשמ"ו, תשנ"ב, תשנ"ז, תשפ"ב-2, תשפ"ב-3) : (א) רופא המבקש להתמחות יגיש למועצה בקשה להתמחות ויצרף לבקשתו את כל אלה: :: (1) אישור בכתב מאת פקולטה או בית ספר לרפואה מוכרים לענין [[סעיף 4(ב) לפקודה]] בדבר סיום כל חובותיו לקבלת תואר דוקטור ברפואה; :: (2) אישור בכתב מאת מנהל מוסד מוכר ויושב ראש ועדת ההתמחות בו, כי מנהל המוסד המוכר יקבלו להתמחות. : (א1) אושרה בקשה להתמחות, תעביר המועצה למבקש אישור על כך בכתב ותצרף לאישור הודעה אשר תציין את כל אלה: החובה לדווח על ההתמחות למשרד הבריאות, אופן הדיווח האמור והשלכות אי-דיווח כאמור, כפי שנקבעו בתקנות אלה; המנהל יפרסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות נוסח לדוגמה של הודעה כאמור. : (א2) רופא המבקש להתמחות אשר בקשתו אושרה בידי המועצה, יגיש למשרד הבריאות, באופן מקוון באתר האינטרנט של המשרד, בתוך חודשיים מיום קבלת האישור בכתב כאמור בתקנת משנה (א1), דיווח על ההתמחות, שיתקיימו בו כל אלה: :: (1) הדיווח יכלול את הפרטים האלה: ::: (א) פרטי המבקש ואמצעי התקשרות עימו; ::: (ב) פרטי הסטאז' שביצע ופרטי התמחויות קודמות, אם נעשו על ידו; ::: (ג) פרטי ההתמחות; :: (2) המבקש להתמחות יצרף לדיווח את המסמכים האלה: ::: (א) אישור בכתב מאת מנהל מוסד מוכר כאמור בתקנת משנה (א)(2); ::: (ב) אישור בכתב מהמועצה ולפיו בקשת ההתמחות אושרה כאמור בתקנת משנה (א1). : (א3) התקבל דיווח על התמחות לפי תקנת משנה (א2), יעביר משרד הבריאות למבקש אישור על קבלת הדיווח. : (ב) אושרה בקשתו של מתמחה, ייחשב יום קבלת הבקשה במועצה כיום תחילת ההתמחות. : (ג) המבקש להחליף מקום התמחותו יגיש למועצה בקשה לאישור החלפת מקום התמחות ויצרף לבקשתו אישורים בכתב מאת מנהל המחלקה ויושב ראש ועדת ההתמחות במוסד מוכר המוכן לקבלו כמתמחה (בתקנת משנה זו - אישורים מהמוסד המוכר כי מוכנים לקבלו כמתמחה); אושרה הבקשה בידי המועצה, יגיש למשרד הבריאות, באופן מקוון באתר האינטרנט של המשרד, בתוך חודשיים מהמועד שבו אושרה הבקשה, דיווח על החלפת מקום ההתמחות, ויכלול בו את הפרטים המפורטים בתקנת משנה (א2)(1) ויצרף לו את האישורים מהמוסד המוכר כי מוכנים לקבלו כמתמחה ואת אישור החלפת מקום ההתמחות שקיבל מהמועצה; תאריך תחילת ההתמחות במקום החדש ייחשב כאמור בתקנות משנה (ב) ו-(ד). : (ד) המועצה רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר כיום תחילת ההתמחות את היום הנקוב בהודעת המוסד המוכר, אף אם הוא מוקדם לתאריך שבו נתקבלה הבקשה במועצה, ובלבד שהבקשה נתקבלה תוך 60 ימים ממועד תחילת ההתמחות בפועל. : (ה) המועצה תמציא למתמחה פנקס התמחות או תעדכן את הרישום בו, לפי הענין, תוך שלושים ימים מיום קבלת בקשת המתמחה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ג). : (ו) מתמחה יגיש פנקס התמחותו לחתימת יושב ראש ועדת ההתמחות במוסד המוכר בו הוא מתמחה מיד עם קבלתו מהמועצה. : (ז) לא תוכר כחלק ממסלול ההתמחות תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) או (ג), לפי העניין, או תקופת עבודה שנעשתה בלא שהוגש דיווח על האישור למשרד הבריאות כאמור בתקנת משנה (א2) או (ג), לפי העניין, לאחר שחלפו חודשיים מיום אישור בקשה כאמור בידי המועצה; ואולם רשאי המנהל, להכיר בתקופת עבודה כאמור, כולה או מקצתה, בהתחשב בנסיבות מיוחדות שלא הייתה למתמחה שליטה עליהן, ולגבי תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה למועצה - יחליט המנהל כאמור לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה. :: (((הוראת שעה לעניין מתמחה שבקשתו להתמחות אושרה בידי המועצה לפני יום 1.1.2023):)) לא תוכר כחלק ממסלול ההתמחות תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) או (ג), לפי העניין, או תקופת עבודה שנעשתה בלא שהוגש דיווח על האישור למשרד הבריאות כאמור בתקנת משנה (א2) או (ג), לפי העניין, לאחר שחלפו ארבעה חודשים מיום תחילתן של תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות) (תיקון מס' 2), התשפ"ב-2022 (((לאחר יום 1.5.2023))); ואולם רשאי המנהל, להכיר בתקופת עבודה כאמור, כולה או מקצתה, בהתחשב בנסיבות מיוחדות שלא הייתה למתמחה שליטה עליהן, ולגבי תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה למועצה - יחליט המנהל כאמור לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה. == פרק ג': התמחות == @ 4. חובת התמחות (תיקון: תשנ"ב) : פרט לאמור [[בתקנה 10]] חייב מועמד לעבור התמחות לפי הוראות [[פרק זה]] ולהיבחן לפי [[פרק ה']]. @ 5. סדרי התמחות (תיקון: תש"ם, תשמ"א, תשמ"ב, תשמ"ג, תשמ"ו, תשמ"ז, תשנ"ב, תשנ"ו, תשנ"ז, תשס"ב, תשס"ט, תש"ע, תשע"ט, תשפ"ג, תשפ"ה, תשפ"ו) : (א) התמחות תהיה על ידי עבודה רצופה במוסד מוכר בהיקף של משרה שלמה, הכוללת ביצוע תורנויות במספר שקבעה המועצה לאותו ענף רפואה, בהדרכתו ובפיקוחו של בעל תואר מומחה באותו ענף רפואה. : (ב) (((נמחקה).)) : (ג) (((נמחקה).)) : (ד) שנה אחת מתוך השנתיים הראשונות ושישה חודשים רצופים מתוך השנה האחרונה של ההתמחות יהיו במקצוע ראשי אלא אם כן נאמר אחרת בתקנות אלה. : (ה) מתמחה במקצוע-על אשר מסלול ההתמחות בו שנתיים וחצי רשאי לצרף לתקופת התמחותו התמחות של ששה חדשים רצופים שעשה באותו תחום כמקצוע משנה, במסגרת התמחותו במקצוע הראשי. : (ו) (((נמחקה).)) : (ז) מתמחה המבקש להתמחות במקצוע על ואינו מומחה באחד מהמקצועות הראשיים הנדרשים כתנאי להתמחות במקצוע על, לא יתחיל אותה התמחות אלא לאחר שקיבל אישור מאת המועצה המדעית על השלמת תקופות ההתמחות במקצועות השונים לפי דרישתה. : (ח) על אף האמור בתקנת משנה (א), התמחות במקצועות כמפורט בתקנת משנה (י) תיעשה בעבודה רצופה במוסד מוכר בהיקף של מחצית משרה לפחות, והיא תכלול ביצוע תורנויות במספר שקבעה המועצה לאותו ענף רפואה, לפי היקף המשרה, בהדרכתו ובפיקוחו של בעל תואר מומחה באותו ענף רפואה. : (ט) התמחות כאמור בתקנת משנה (ח) בהיקף הקטן ממשרה שלמה, תיעשה לפי מסלול ההתמחות הקבוע [[תוספת|בתוספת (([<s>לתקנות העיקריות</s>]))]], בשינויים המחויבים, ולפי תוכנית שאישרה המועצה המדעית מראש. : (י) תקנות משנה (ח) ו-(ט) יחולו על התמחות במקצועות [[שבתוספת]] המפורטים להלן: :: (1) המטולוגיה כאמור [[$ תוספת|בפרט 3]]; :: (2) אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה כאמור [[$ תוספת|בפרט 4]]; :: (3) מחלות ריאה כאמור [[$ תוספת|בפרט 5]]; :: (4) גסטרואנטרולוגיה כאמור [[$ תוספת|בפרט 6]]; :: (5) אנדוקרינולוגיה כאמור [[$ תוספת|בפרט 7]]; :: (6) הרדמה כאמור [[$ תוספת|בפרט 21]]; :: (7) רדיולוגיה אבחנתית כאמור רדיולוגיה אבחנתית כאמור [[פרט 23 תוספת|בפרט 23 מסלול ב]]; :: (7א) גריאטריה כאמור [[$ תוספת|בפרט 32]]; :: (8) מינהל רפואי כאמור [[$ תוספת|בפרט 35]]; :: (9) נאונטולוגיה כאמור [[$ תוספת|בפרט 36]]; :: (10) גנטיקה רפואית כאמור [[$ תוספת|בפרט 37]]; :: (11) ראומטולוגיה כאמור [[$ תוספת|בפרט 38]]; :: (12) מחלות זיהומיות כאמור [[$ תוספת|בפרט 41]]; :: (12א) נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד כאמור [[$ תוספת|בפרט 44]]; :: (13) מחלות ריאה ילדים כאמור [[$ תוספת|בפרט 46]]; :: (14) הימטו-אונקולוגיית ילדים כאמור [[$ תוספת|בפרט 48]]; :: (15) גסטרואנטרולוגיית ילדים כאמור [[$ תוספת|בפרט 49]]; :: (16) אנדוקרינולוגיית ילדים כאמור [[$ תוספת|בפרט 51]]; :: (17) פרמקולוגיה קלינית כאמור [[$ תוספת|בפרט 53]]; :: (18) רפואה דחופה כאמור [[פרט 54 תוספת|בפרט 54 ב. עד ו.]]; :: (19) רפואה לשיכוך כאב כאמור [[$ תוספת|בפרט 55]]; :: (20) רפואה פליאטיבית כאמור [[$ תוספת|בפרט 56]]; :: (21) נפרולוגיית ילדים, כאמור [[$ תוספת|בפרט 50]]. @ 6. תקופת התמחות (תיקון: תש"ם, תשנ"ב, תשס"ח, תשע"ד-2, תשע"ז-3) : (א) תקופת ההתמחות תהיה כפי שצויין [[בטור ב' לתוספת]] לצד התואר המבוקש ובנוסף לזה תקופת התמחות של ששה חדשים לפחות במדע יסוד שהמועצה אישרה מראש את נושאו ותכנו. : (ב) מועמד לתואר במקצוע המוכר כמדע יסוד חייב, בנוסף להתמחות כנקבע [[בתוספת]] לגבי אותו מקצוע, בהתמחות של ששה חדשים במקצוע יסוד שני, זולת אם נקבע אחרת [[בתוספת]]. : (ג) מקצוע-על הוא אחד [[תוספת|מהפרטים לתוספת]] המנויים להלן: [[$ תוספת פרט|2]], [[$ תוספת פרט|3]], [[$ תוספת פרט|4]], [[$ תוספת פרט|5]], [[$ תוספת פרט|6]], [[$ תוספת פרט|7]], [[$ תוספת פרט|8]], [[$ תוספת פרט|27]] (מסלולים ב' עד ח' בלבד), [[$ תוספת פרט|32]] (מסלול א' בלבד), [[$ תוספת פרט|35]], [[$ תוספת פרט|36]], [[$ תוספת פרט|37]], [[$ תוספת פרט|38]], [[$ תוספת פרט|39]], [[$ תוספת פרט|41]], [[$ תוספת פרט|43]], [[$ תוספת פרט|44]], [[$ תוספת פרט|45]], [[$ תוספת פרט|46]], [[$ תוספת פרט|48]], [[$ תוספת פרט|49]], [[$ תוספת פרט|50]], [[$ תוספת פרט|51]], [[$ תוספת פרט|52]], [[$ תוספת פרט|53]], [[$ תוספת פרט|54]] (מסלולים 1 עד 5 בלבד), [[$ תוספת פרט|55]] [[$ תוספת פרט|ו-56]]. : (ג1) תקופת ההתמחות במקצוע-על תהיה כמצוין [[בטור ב' בתוספת]] לצד התואר המבוקש; התמחות במקצוע-על תיעשה לאחר השלמת התואר במקצוע הראשי הרלוונטי, ואולם יכול שתיעשה במשולב עמו, ככל שקיים [[בטור ב' בתוספת]] מסלול התמחות המאפשר זאת. : (ד) ששת חודשי הסטז' האחרונים במחלקה מוכרת להתמחות בארץ, בכירורגיה כללית, רפואת ילדים או רפואה פנימית, יוכרו בהסכמת מנהל המחלקה במקצוע הראשי של המתמחה ובהסכמת המתמחה, כשישה החודשים הראשונים של ההתמחות המתחילה באחד מן המקצועות האמורים, ובלבד שלא חלה הפסקה העולה על שישה חודשים בין סיום הסטז' ובין תחילת ההתמחות. @ 7. רציפות התמחות (תיקון: תשל"ז, תש"ם, תשמ"א, תשמ"ה, תשמ"ז, תשנ"ב, תשנ"ו, תשנ"ט, תש"ס, תשס"ט) : (א) רציפות כאמור [[בתקנה 5]] תהיה - :: (1) במדע יסוד - ששה חדשים רצופים; :: (2) (((נמחקה);)) :: (3) במקצוע משנה - תקופה שלא תפחת מהאמור [[בתוספת]]. : (ב) לא תהיה הפסקה בתוך שלבי ההתמחות האמורים בתקנת משנה (א) או ביניהם אלא בהתאם לאמור בתקנת משנה (ג). : (ג) על אף האמור [[בתקנות 5(א)]] [[ו-7(א)]] מותרות הפסקות כלהלן: :: (1) הפסקה שנגרמה על-ידי שירותו של המועמד בצבא-הגנה לישראל או עקב שירות זה, או מסיבה שלא היתה למועמד שליטה עליה, באישור יושב-ראש המועצה ולהנחת דעתו של המנהל; :: (2) הפסקה שנעשתה לשם התמחות במדע יסוד או במקצוע שהמועמד חייב בו לשם השגת אישור התואר; :: (3) הפסקה לתקופה שלא תעלה על שנה אחת לאחר התמחות של שנתיים לפחות במקצוע ראשי, בתנאי שהתקבל אישור מראש מאת יושב ראש המועצה ולהנחת דעתו של המנהל; :: (4) (((נמחקה);)) :: (5) הפסקה בהתמחות בבריאות הציבור, אחרי שנה התמחות רצופה לפחות לשם התמחות במקצוע רפואי שאינו בריאות הציבור, ובלבד שההפסקה האמורה תהיה לתקופה שלא תעלה על שנתיים; :: (6) הפסקה לתקופה שלא תעלה על שנתיים לשם עבודה במחקר הכוללת תקופת התמחות במדע יסוד והפסקה לתקופה שלא תעלה על שנה וחצי לשם עבודה במחקר שאינה כוללת תקופת התמחות במדע יסוד. @ 8. אי-הכרה בהתמחות (תיקון: תש"ם) : לא הכירה המועצה או ועדה מקצועית שהיא מנתה לשם כך בהתמחות, כולה או מקצתה, לא ייבחן המועמד אלא לאחר שעבר תקופת התמחות נוספת שהיא תקבע. @ 9. חריג בדבר תואר המדריך : על אף האמור [[בתקנה 5]] יכול שההדרכה והפיקוח יהיו בידי מי שאינו בעל תואר - : (1) אם המדריך אינו תושב קבע בישראל והמועצה סמכה ידיה מראש על הדרכתו ופיקוחו; : (2) במקצועות שאינם רפואיים-קליניים - אם המדריך ממלא תפקיד אקדמאי-הוראתי או אם הוא בעל תואר אקדמאי שאינו פחות מזה של "מוסמך" והוא בעל ותק של שש שנים לפחות מיום קבלת התואר כאמור. @ 9א. חובת עמידה בקורסי החייאה <!-- (([במקור: בקורסי להחיאה])) --> מתקדמת (תיקון: תשנ"ז, תשנ"ט, תשס"ג, תשע"ב, תשע"ד, תשע"ט) : (א) מתמחה באחד מענפי ההתמחות המפורטים [[$ תוספת|בפרטים 12]], [[$ תוספת פרט|12א]], [[$ תוספת פרט|13]], [[$ תוספת פרט|14]], [[$ תוספת פרט|15]], [[$ תוספת פרט|16]], [[$ תוספת פרט|17]], [[$ תוספת פרט|19]], [[$ תוספת פרט|21]], [[$ תוספת פרט|22]], [[$ תוספת פרט|39]], [[$ תוספת פרט|40]], [[$ תוספת פרט|43]] [[ו-54 בתוספת]], חייב להגיש למועצה תעודה על סיום קורס להחייאה מתקדמת. : (ב) מתמחה ברפואת ילדים כמפורט [[בפרט 9 בתוספת]] וברפואה דחופה כמפורט [[בפרט 54 בתוספת]], חייב להגיש למועצה תעודה על סיום קורס להחייאה פדיאטרית מתקדמת. : (ג) מתמחה ברפואה דחופה כמפורט [[בפרט 54 בתוספת]], חייב להגיש למועצה תעודה על סיום קורס להחייאה קרדיאלית מתקדמת. @ 10. פטורים מחובת התמחות (תיקון: תשל"ז, תש"ם, תש"ם-3, תשמ"א, תשמ"ג, תשמ"ה, תשנ"ב, תש"ס, תשס"ט, תשע"ד) : (א) המנהל רשאי לאשר לרופאים דלקמן לפי בקשתם תואר ללא התמחות בישראל: :: (1) (((נמחקה);)) :: (2) למי שהמועצה סמכה ידיה על הדרכתו ופיקוחו לצורך התמחות מועמדים בענף רפואי, שלדעת המנהל אין די בעלי תואר לאותו ענף לשם הדרכת מועמדים בו, באותו ענף; :: (3) למי שאושר לו התואר או תואר דומה מחוץ לישראל, אם המועצה ממליצה על כך ובתנאים שקבעה, לרבות הצורך בעמידה בבחינות. : (ב) המנהל רשאי, בהמלצת המועצה, להכיר בעבודה שנעשתה לצורך התמחות כולה או חלקה מחוץ לישראל, כבאה במקום התמחות או חלק ממנה, ללא תנאים או בתנאים, לרבות דרישה לעמוד בבחינות שלב א', שלב ב' או שניהם; הכיר המנהל בחלק מהעבודה כאמור - תקוצר תקופת ההתמחות הנדרשת בהתאם לכך, אולם תחילתה של תקופת ההתמחות לענין תקנות אלה היא ביום שבו התחיל המתמחה בהתמחות או בהשלמת יתרת תקופת ההתמחות במוסד מוכר. : (ג) לא יהיה חייב בהתמחות במדע יסוד - :: (1) בוגר באחד ממדעי היסוד; :: (2) מועמד לתואר באחד מאלה: בריאות הציבור, רפואה משפטית, רפואה תעסוקתית, רפואת המשפחה, מיקרוביולוגיה קלינית, ביוכימיה קלינית; :: (3) מי שעשה מחקר קליני שהמועצה אישרה מראש את נושאו ותכנו וביצועו, להנחת דעתה, במשך תקופה של חצי שנה לפחות; המחקר הקליני יבוצע בעבודה מלאה וברציפות אלא אם כן אישרה המועצה שלתועלת המחקר יהיה לפצלו לשתי תקופות; :: (4) מי שאושרה לו התמחות במדעי יסוד בתוך מסלול התמחות קודם. == פרק ד': הכרה במוסד להתמחות (תיקון: תשנ"ב) == @ 10א. הגדרות (תיקון: תשנ"ב, תשע"ז-3) : [[בפרק זה]] - :- "הכרה במוסד" - הכרה במוסד כמוסד מוכר להתמחות; :- "ועדה להכרה עליונה" - הוועדה העליונה להכרה וביקורת של המועצה; :- "ועדות הכרה" - ועדות משנה של הוועדה להכרה עליונה, הבודקות את קיום תנאי ההכרה במוסד המבקש הכרה כמוסד מוכר להתמחות; :- "תנאי הכרה" - תנאים שקבעה המועצה, בכתב, שצריכים להתקיים במוסד להתמחות המבקש הכרה, לפי סוגי התמחות. @ 10ב. הגשת בקשה (תיקון: תשנ"ב, תשע"ז-3) : (א) בקשה להכרה במוסד יגיש מנהל המוסד לוועדת ההכרה העליונה ויצרף לה כל מסמך או אישור הנחוצים בהתאם לתנאי ההכרה. : (ב) העתק הבקשה יישלח למנהל. : (ג) ראתה המועצה כי במוסד המבקש מתקיימים, לכאורה, תנאי ההכרה, היא תמנה ועדת הכרה, תוך 60 ימים מיום הגשת הבקשה. @ 10ג. הכרה במוסד מוכר (תיקון: תשנ"ב, תשע"ז-3) : (א) הגיעה ועדת ההכרה העליונה למסקנה, על סמך דין וחשבון ועדת הכרה כי במוסד המבקש מתקיימים תנאי ההכרה, תגיש המלצתה, בצירוף המלצת יושב ראש המועצה, למנהל, תוך 30 ימים מיום סיום בדיקת המוסד. : (ב) המנהל רשאי, על סמך המלצת המועצה, לתת למוסד הכרה מלאה או בהגבלות, בתנאים ולתקופת נסיון, כולם או מקצתם. : (ג) הוכר מוסד, יתן לו המנהל תעודת מוסד מוכר להתמחות, ויפרט בה את ההגבלות והתנאים, אם נקבעו. @ 10ד. ביטול הכרה או הגבלתה (תיקון: תשנ"ב, תשע"ז-3) : (א) חדל להתקיים במוסד תנאי מתנאי ההכרה חייב מנהל המוסד המוכר להודיע על כך, מיד, לוועדת ההכרה העליונה ולמנהל. : (ב) המנהל רשאי, על פי המלצת המועצה, לשלול הכרה ממוסד מוכר או להגבילה בזמן ובתנאים. @ 10ה. תקופת ההכרה (תיקון: תשנ"ב) : (א) הכרה במוסד תהא בתוקף לתקופה שלא תעלה על 5 שנים מיום נתינתה, ואולם ניתן לחדש הכרה כאמור אם הוגשה על כך בקשה, בדרך הקבועה [[בסעיף 10ב]], לא יאוחר מששה חדשים לפני תום תקופת ההכרה. : (ב) על בדיקת בקשה לחידוש הכרה במוסד יחולו הוראות [[פרק זה]]. == פרק ה': בחינות (תיקון: תשנ"ב) == === סימן א': מוסדות בחינה === @ 11. ועדת בחינות עליונה (תיקון: תש"ם, תשמ"א, תשמ"ג, תשמ"ו) : (א) מליאת המועצה תמנה ועדת בחינות עליונה. : (ב) יושב ראש הועדה יהיה אחד מסגני יושב ראש המועצה. @ 11א. ועדות מומחיות (תיקון: תשמ"ו) : (א) הועד הפועל של המועצה ימנה שתי ועדות מומחיות, ואלה הן: :: (1) ועדה למקצועות פנימיים ולמקצועות מעבדה; :: (2) ועדה למקצועות כירורגיים. : (ב) את יושבי ראש ועדות המומחיות ימנה הועד הפועל של המועצה. : (ג) חברי ועדות המומחיות יהיו בעלי תואר מומחה, מנהלי מחלקה בבית חולים במקצועם ולפחות בדרגת מרצה בכיר בבית ספר לרפואה בישראל. @ 12. ועדות לבחינות מקצועיות (תיקון: תש"ם, תשמ"א, תשמ"ג, תשמ"ו, תשנ"ב) : (א) הועד הפועל של המועצה ימנה, לאחר התייעצות עם האיגוד המדעי של מקצוע הבחינה, לכל מקצוע כמפורט [[בתוספת]], חברים בועדות לבחינות מקצועיות ויפקח על ביצוע הבחינות בהתאם לתכנית ההתמחות. : (ב) הועדות לבחינות מקצועיות יהיו כפופות להחלטות מקצועיות של ועדת הבחינות העליונה. : (ג) את יושבי ראש הועדות לבחינות מקצועיות תמנה ועדת הבחינות העליונה. : (ד) חברי הועדות לבחינות מקצועיות יהיו בעלי תואר מומחה ולפחות שלושה מהם, לרבות היושב ראש, יהיו בעלי תואר מומחה במקצוע הבחינה. : (ה) מספר החברים, לרבות היושב ראש, בועדה לבחינות מקצועיות לא יפחת מחמישה. : (ו) תקופת כהונתו של חבר בועדה לבחינות מקצועיות היא כתקופת כהונתה של המועצה. : (ז) אחרי גמר תקופת כהונה אחת, תוחלף מחצית לפחות של חברי הועדה לבחינות מקצועיות בחברים חדשים; כהונת חבר בועדה לבחינות מקצועיות לא תעלה על שתי תקופות כהונה. : (ח) התפנה מקומו של חבר בועדה לבחינות מקצועיות, ימנה הועד הפועל של המועצה מחליף שיכהן עד תום תקופת הכהונה של החבר שמקומו התפנה. @ 13. שטחי פעולה של ועדות המומחיות (תיקון: תש"ם, תשמ"ו, תשנ"ב, תשנ"ו, תש"ס, תשע"ד, תשפ"ב) : במסגרת התפקידים לפי [[תקנה 12]] אחראיות ועדות המומחיות על ביצוע הבחינות במקצועות אלה: : (1) הועדה למקצועות פנימיים - :: {{עמודות|4|א. רפואה פנימית; {{ש}} ב. קרדיולוגיה; {{ש}} ג. הימטולוגיה; {{ש}} ד. אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה; {{ש}} ה. מחלות ריאה; {{ש}} ו. גסטרואנטרולוגיה; {{ש}} ז. אנדוקרינולוגיה; {{ש}} ח. נפרולוגיה; {{ש}} ט. רפואת ילדים; {{ש}} י. נוירולוגיה; {{ש}} יא. פסיכיאטריה; {{ש}} יב. פסיכיאטריה של הילד והמתבגר; {{ש}} יג. מחלות עור ומין; {{ש}} יד. רדיולוגיה אבחנתית; {{ש}} טו. אונקולוגיה; {{ש}} טז. רפואה גרעינית; {{ש}} יז. רפואת המשפחה; {{ש}} יח. בריאות הציבור; {{ש}} יט. פתולוגיה אבחנתית; {{ש}} כ. רפואה משפטית; {{ש}} כא. רפואה פיסיקלית ושיקום; {{ש}} כב. ניאונטולוגיה; {{ש}} כג. מינהל רפואי; {{ש}} כד. גנטיקה רפואית; {{ש}} כה. ראומטולוגיה; {{ש}} כו. מחלות זיהומיות; {{ש}} כז. רפואה תעסוקתית; {{ש}} כח. (((נמחקה);)) {{ש}} כט. מיקרוביולוגיה קלינית; {{ש}} ל. ביוכימיה קלינית; {{ש}} לא. גריאטריה; {{ש}} לב. נוירולוגיית ילדים; {{ש}} לג. קרדיולוגיית ילדים; {{ש}} לד. מחלות ריאה ילדים; {{ש}} לה. אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיית ילדים; {{ש}} לו. הימטו-אונקולוגיית ילדים; {{ש}} לז. גסטרו אנטרולוגיית ילדים; {{ש}} לח. נפרולוגיית ילדים; {{ש}} לט. אנדוקרינולוגיית ילדים; {{ש}} מ. פרמקולוגיה קלינית.}} : (2) הועדה למקצועות כירורגיים: :: {{עמודות|4|א. כירורגיה כללית; {{ש}} ב. נוירוכירורגיה; {{ש}} ג. כירורגיה של בית החזה; {{ש}} ד. כירורגיה אורטופדית; {{ש}} ה. כירורגיה פלסטית; {{ש}} ו. כירורגיה אורולוגית; {{ש}} ז. מחלות אף, אוזן וגרון; {{ש}} ח. מחלות עיניים; {{ש}} ט. הרדמה; {{ש}} י. יילוד וגינקולוגיה; {{ש}} יא. כירורגיית כלי דם; {{ש}} יב. כירורגיה של היד; {{ש}} יג. טיפול נמרץ כללי; {{ש}} יד. כירורגיית ילדים; {{ש}} טו. טיפול נמרץ ילדים; {{ש}} טז. רפואה דחופה.}} : (3) (((נמחקה).)) @ 14. ישיבות והחלטות ועדות המומחיות (תיקון: תש"ם, תשנ"ב) : (א) מנין חוקי בישיבות ועדות המומחיות הוא מחצית חבריהן. : (ב) היו הדעות שקולות, יכריע קולו של יושב ראש הועדה. : (ג) החלטות עקרוניות של ועדת הבחינה העליונה יידונו ויאושרו בידי הועד הפועל של המועצה. @ 15. (תיקון: תש"ם, תשמ"ו) : (((בוטלה).)) === סימן ב': סדרי בחינה === @ 16. צורת הבחינות (תיקון: תש"ם) : (א) בחינות יהיו בעל פה ובכתב ויכול שיהיו גם בפעולה רפואית. : (ב) הבחינות ייערכו בשפה העברית. @ 17. שלבי בחינות (תיקון: תש"ם, תש"ם-2, תשמ"ו, תשפ"ב) : (א) הבחינות יתקיימו בשני שלבים: שלב א' ושלב ב'. : (ב) מתמחה רשאי לגשת לבחינת שלב א' בכל עת, לאחר שסיים שנתיים ראשונות מתקופת ההתמחות בכפוף לאמור [[בתקנה 24(ב)]]. : (ג) מתמחה שעמד בבחינה שלב א' רשאי לגשת לבחינת שלב ב' בכפוף לאמור [[בתקנה 21]]. @ 18. בחינה בשלב א' (תיקון: תשל"ח, תשמ"ו) : (א) הבחינה בשלב א' תתייחס בעיקרה לידע עיוני. היא תעסוק בתהליכים פתו-פיסיולוגיים שביסוד המחלות ובבעיותיהן הקליניות, כולל דרכי האיבחון והטיפול. : (ב) בחינה בשלב א' יכול שתהיה בשני חלקים או יותר, לפי החלטת ועדת הבחינות העליונה. @ 19. בחינה בשלב ב' (תיקון: תש"ם, תשמ"ו, תשנ"ב, תשע"ד-2) : (א) הבחינה בשלב ב' תעסוק ביחוד במקרים ממשיים בתחום מקצוע ההתמחות, שעליהם יצטרך המתמחה ליישם את ידיעותיו, מבחינת האבחון, מבחינת הטיפול ומבחינת ייעוץ מומחי במקצועו. : (ב) במקצועות-על תיערך בתום ההתמחות בחינת סיום התמחות המורכבת מבחינה בכתב ובחינה בעל פה, זולת אם ועדת הבחינות העליונה, ובאישור הועד הפועל של המועצה, החליטה אחרת. : (ג) במקצוע-על שניתן לעשות בו התמחות משולבת עם התמחות במקצוע ראשי כאמור [[בתקנה 6(ג1)]], חייב המתמחה לעמוד בבחינות שלב א' ושלב ב' של המקצוע הראשי, כתנאי לזכאותו להיבחן בבחינת סיום ההתמחות של מקצוע-העל. @ 20. מועדי בחינות (תיקון: תש"ם, תשמ"ו, תשנ"ב, תשנ"ו) : בחינות ייערכו אחת לשנה לפחות, בהתאם להחלטת ועדת הבחינות העליונה, אשר תשלח לכל מתמחה שביקש להיבחן במקצוע, הודעה על מועד הבחינה במקצועו ומקום עריכתה, 30 ימים לפני המועד האמור. @ 21. השתתפות בבחינות (תיקון: תש"ם, תשמ"א, תשמ"ו, תשנ"ב, תשע"ז-4, תשפ"ב) : (א)(1) קבעה ועדת הבחינה העליונה מועדי אביב וסתיו לבחינה שלב ב' באותה שנה, זכאי המתמחה לגשת לבחינה במועד אביב או סתיו בשנה האחרונה להתמחותו, וברפואת משפחה בחצי שנה האחרונה להתמחותו; אין בעמידה בבחינה כאמור כדי לקצר את תקופת ההתמחות כפי שנקבעה; :: (2) המבקש להיבחן במועד אביב או במועד סתיו יגיש לועדת הבחינות העליונה של המועצה בקשה, על גבי טופס שניתן להשיג במשרד המועצה, לא יאוחר מהתאריך שקבעה ועדת הבחינות העליונה של המועצה כתאריך אחרון להגשת בקשה להיבחן באותו המועד; לבקשה כאמור יצורף אישור על תשלום האגרה שלפי [[סעיף 2ג לצו הרופאים (אגרות), התשמ"ד-1983]] (להלן - צו הרופאים (אגרות)). : (ב) המועצה, או ועדה שהיא מינתה לשם כך, תבדוק זכותו של המתמחה להיבחן, ותודיע לו על החלטתה. : (ג) מתמחה רשאי לחזור בו מהשתתפותו בבחינה על ידי הודעה שתגיע לידיה של ועדת הבחינה לא יאוחר משלושים יום לפני מועד הבחינה. : (ד) אי-השתתפות בבחינה ללא מתן הודעה כאמור בתקנת משנה (ג), תיחשב ככשלון, אלא אם הוכיח המתמחה, להנחת דעתו של הועד הפועל, בהקדם האפשרי לפי הנסיבות, כי היתה סיבה סבירה לאי השתתפותו. @ 22. ציוני בחינות (תיקון: תשל"ח, תשמ"ו, תשנ"ב) : (א) ציוני בחינות או כל חלק מהן יפורסמו בציון "עובר" או "נכשל". : (ב) ועדת הבחינות העליונה תאשר את תוצאות בחינות שלב א'. : (ג) הועדות לבחינות המקצועיות יציינו תוצאות שלב ב'; כל חלק יצוין בציון נפרד. : (ד) בבחינות שלב ב' רשאים חברי הועדה לבחינות מקצועיות להציע ציונים בנפרד במקרה של מחלוקת בין חבריה. @ 23. אישור תוצאות הבחינה והודעה עליהן (תיקון: תש"ם, תשמ"ו) : (א) ועדת בחינות מקצועית תמסור לועדת המומחיות דין וחשבון על תוצאות כל בחינה; ועדת המומחיות תעביר דין וחשבון זה בצירוף המלצותיה והערותיה לאישורו של יושב ראש ועדת הבחינות העליונה. : (ב) לאחר אישור תוצאות הבחינות תודיע המועצה לכל נבחן על תוצאות בחינתו. @ 24. בחינה חוזרת (תיקון: תשל"ח, תש"ם, תשמ"א, תשמ"ו, תשנ"ב, תשפ"ב) : (א) מתמחה שנכשל בבחינה או בכל חלק ממנה, אם היתה בשני חלקים או יותר, רשאי לחזור ולהיבחן במועד מאוחר יותר, ובלבד שייבחן בכל חלקי הבחינה. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מתמחה שלא עמד בבחינות עד לתום ארבע שנים מיום שסיים את תקופת ההתמחות, בין שנכשל ובין שלא ניגש לבחינה כלל, לא יהיה רשאי לגשת לבחינות אלא אם כן יותר לו לעשות כן ובתנאים שקבעה המועצה; מתמחה שנכשל בפעם הראשונה או השנייה בבחינת שלב ב' רשאי לגשת לבחינה חוזרת כעבור חצי שנה; מי שנכשל בפעם השלישית יוכל לגשת לבחינה חוזרת רק לאחר עבור שנה מיום הבחינה שבה נכשל. @ 25. סודיות הבחינה : ענייני הבחינות הם סודיים ומי שממלא תפקיד בקשר עמם לא יגלה דבר עליהם אלא במידה שהוא חייב או רשאי לגלותו על פי דין. == פרק ו': החלטה בדבר מתן תואר (תיקון: תשנ"ב) == @ 26. תפקיד והמלצות המועצה (תיקון: תש"ם, תשנ"ב) : (א) משסיים המתמחה את הבחינות ואת תקופת התמחותו תגיש המועצה למנהל, תסקיר על תוצאות בדיקותיה, לרבות תוצאות הבחינות, והמלצה מנומקת בדבר מתן תואר; יושב ראש המועצה רשאי להעביר את בקשתו של המתמחה בצירוף תוצאות הבחינות לחוות דעתה של ועדה מקצועית שמונתה לפי [[תקנה 8]], בשאלת מילוי כל חובותיו של המתמחה לפי תקנות אלה, בטרם יוגשו התסקיר וההמלצה למנהל. : (ב) במקרה פטור מחובת התמחות לפי [[תקנה 10(א)]] תפרט המועצה בתסקירה את טעמי הפטור. @ 27. דיון מחדש : לא נראתה למנהל המלצת המועצה, יעביר לה את הערותיו ויבקש ממנה לדון בדבר מחדש; המועצה תחזיר למנהל את ההמלצה, שהחליטה עליה בדיון מחדש, בשני עותקים. @ 28. ועדה מיוחדת (תיקון: תש"ם) : לא נראתה למנהל המלצת המועצה לאחר הדיון מחדש, יעביר את הבקשה לחוות דעתה של ועדה מיוחדת שחבריה יהיו נציגו של המנהל, שיהיה יושב ראש הוועדה, יושב ראש המועצה או מי שהסמיך לכך והדיקן של אחד מבתי הספר לרפואה בארץ או נציגו. @ 29. <!-- לשעבר תקנה 3 --> הגשת הבקשה (תיקון: תש"ם, תשמ"א, תשנ"ב, תשנ"ז, תשע"ז-4) : רופא המבקש אישור תואר (להלן - מועמד) יגיש למנהל באמצעות המועצה בקשה לכך בשני עתקים; לבקשה יצורפו - : (1) דיפלומה על סיום לימודיו באוניברסיטה או בבית ספר לרפואה, מוכרים ע"י המנהל; : (2) רשיון או היתר זמני בר-תוקף לעסוק ברפואה בישראל; : (3) תעודה על גמר התמחותו לפי [[פרק ג']] או מסמכים המעידים על קיום נסיבות למתן פטור מחובת התמחות לפי [[תקנה 10]]; : (4) פנקס התמחות שהנפיקה המועצה המדעית עם תחילת התמחות ושבו רשומות כל תקופות ההתמחות שאישרו מנהלי המחלקות ומנהלי בתי החולים שבהם נעשתה ההתמחות ויושב ראש ועדת ההתמחות שבאותם בתי החולים; : (5) אישור על עמידה בהצלחה בכל בחינות ההתמחות כאמור [[בפרק ה']] או פטור מחובת הבחינות או חלק מהן; : (6) המלצה ממנהל המחלקה המוכרת של המקצוע הראשי או של מקצוע-על, לפי הענין, שבו בוצעה ההתמחות, על היות המבקש ראוי ללא סייג לתואר מומחה; : (7) אישור על תשלום האגרה שלפי [[סעיף 2ב לצו הרופאים (אגרות)]]. @ 29א. <!-- לשעבר תקנה 29 --> החלטת המנהל (תיקון: תש"ם, תשנ"ז, תשנ"ט) : (א) לא יחליט המנהל בדבר בקשה על פי [[תקנה 29]] כל עוד לא הוגשה לו המלצת המועצה, ואם נתבקשה חוות דעתה של הוועדה המיוחדת שהוקמה לפי [[תקנה 28]] - כל עוד לא הוגשה לו חוות הדעת. : (א1) המנהל רשאי שלא להעניק תואר מומחה, למבקש תואר, אף אם המועצה המליצה לפי [[תקנה 26]] על מתן התואר, אם נתקיים במבקש אחד מאלה ולדעת המנהל עלולה להיות לדבר השלכה על עיסוקו כרופא מומחה: :: (1) הורשע בהליך פלילי או מתנהל נגדו הליך פלילי; :: (2) שר הבריאות החליט לנקוט נגדו אמצעי משמעת בהתאם [[לסעיף 41 לפקודה]], או מתנהלת נגדו קובלנה לפי [[+|סעיף 41]] או לפי [[סעיף 44א לפקודה]]. : (ב) אישר המנהל תואר, יהיה תקפו מהתאריך בו השלים המתמחה את כל הדרישות לפי תקנות אלה לחלוטין, או מיום שהגיש בקשתו לפי [[תקנה 29]], הכל לפי המאוחר; תעודה של יושב ראש המועצה על מועד השלמת הדרישות כאמור תהווה ראיה לכאורה לענין תקנה זו. : (ג) תקנת משנה (ב) תחול על תואר שהמנהל אישר מיום א' בכסלו תשל"ט (1 בדצמבר 1978) ואילך. == פרק ז': הוראות שונות (תיקון: תשנ"ב) == @ 30. סדרי דיונים ועבודה : (א) המועצה ושאר הגופים האמורים בתקנות אלה יקבעו בעצמם את סדרי הדיונים והעבודה שלהם, במידה שאלה לא נקבעו בחיקוק או על פיו. : (ב) המועצה והועדה המיוחדת שהוקמה לפי [[תקנה 28]] רשאיות להקים ועדות מקצועיות, לבקש מהן חוות דעת ולהחליט על המלצות או חוות הדעת, הכל לפי הענין, שהן ימסרו למנהל; אין המועצה או הועדה המיוחדת קשורות לחוות הדעת שהן קיבלו מן הועדות המקצועיות האמורות. @ 31. פנקס : המנהל או מי שהוסמך על ידיו ינהל פנקס שבו יירשמו בעלי התארים ותאריהם. @ 32. התחזות (תיקון: תשנ"ב) : (א) לא ישתמש אדם בתואר מומחה אלא אם התואר אושר לו לפי תקנות אלה, ולא ישתמש אדם בתואר דומה עד כדי להטעות לאחד התארים שלפי תקנות אלה. : (ב) בוטל תואר לפי [[תקנה 33]], יחדל בעל התואר להשתמש בו מיום פרסום ההודעה על כך ברשומות; הותלה התואר, יימנע בעל התואר מלהשתמש בו כל זמן שהתואר מותלה. : (ג) לענין תקנה זו, "תואר מומחה" - לרבות תרגום או קיצור של תואר מומחה או רמז אחר להתמחות בענף רפואה. @ 33. ביטול תואר והתלייתו (תיקון: תש"ם, תשע"ז-4) : (א) רשאי המנהל לבטל תואר שניתן או להתלותו לתקופה שיקבע, אם נוכח שהאישור הושג על ידי מצג-שוא או שבעל התואר גילה רשלנות גסה או אי-יכולת בביצוע תפקידיו כבעל אותו תואר, ובלבד שניתנה תחילה לבעל התואר הזדמנות להגיש את עצומותיו, בכתב או בעל-פה, לועדה שהרכבה כהרכב הועדה המוקמת לפי [[תקנה 28]]; הגיש בעל התואר, תוך שלושים יום מהיום שבו ניתנה לו הודעה על הכוונה לבטל את האישור או להתלותו, את עצומותיו לועדה, לא יבטל המנהל את התואר ולא יתלה אותו כל עוד לא הוגשה לו חוות דעת הועדה. : (ב) התליית תואר לא תעלה על תקופה של שנתיים. : (ג) בוטל תואר שניתן, לא תידון בקשה לנתינתו מחדש לפני תום שנתיים מיום שבוטל וכל עוד המבקש לא הוכיח קיום נסיבות מיוחדות המצדיקות את נתינתו מחדש; לבקשה לנתינת התואר מחדש יצורף אישור על תשלום האגרה שלפי [[סעיף 2ב לצו הרופאים (אגרות)]]. : (ד) על אף האמור בתקנות אלה ובכפוף לתקנת משנה (ג) רשאי המנהל, בהמלצת המועצה, לתת תואר מחדש למי שתוארו בוטל, גם אם לא עשה המבקש התמחות לפי תקנות אלה בשלמותה או בחלקה לאחר שבוטל תוארו, או ללא בחינות, אם עמד בתנאים שקבעה לו המועצה. @ 34. פרסומים : הודעה על אישור תואר, ביטולו והתלייתו תפורסם ברשומות. @ 35. ביטול (תיקון: תש"ם) : (א) תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה), תשכ"ד-1964 - בטלות. : (ב) תואר שאושר לפי תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה), תשכ"ד-1964, דינו כתואר שאושר לפי תקנות אלה. @ 36. תחילה (תיקון: תשל"ד, תש"ם) : (א) תחילתן של תקנות אלה ביום השלושים לאחר פרסומן ברשומות. : (ב) בעל תואר במקצוע ראשי, שקיבלו לא יאוחר מכ"ב בניסן תשל"ד (14 באפריל 1974) (בתקנה זו - המועד הקובע), המתמחה במקצוע משנה, פטור מחובת בחינות לפי תקנות אלה אם התחיל את התמחותו לפני המועד הקובע. @ 37. השם (תיקון: תשל"ז) : לתקנות אלה ייקרא "תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל"ג-1973" (([במקור: "תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל"ג-1973"])). == תוספת == ==== ((([[תקנה 2]]))) ==== @ (תיקון: תשנ"ב) : {| ! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} התואר !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מסלול ההתמחות |- <עוגן פרט 1> | : 1. מומחה ברפואה פנימית {{ש}} (([תיקון: תשל"ז, תש"ם, תשמ"א, תשמ"ג, תשמ"ו, תשמ"ז, תשנ"ח, תשס"ב, תשס"ו, תשס"ח, תשע"ד, תשע"ו-2, תשע"ט-2, תשפ"א, תשפ"ו])) || : 3¹⁄₂ שנים, מהן - : א. 3 שנים ברפואה פנימית; : ב. חודש בטיפול נמרץ כללי או בטיפול נמרץ פנימי; : ג. 5 חודשים, בתקופות רצופות של חודש, חודשיים או 3 חודשים, כל אחת, בשניים או יותר ממקצועות אלה: אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, אונקולוגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה, גריאטריה, המטולוגיה, השתלת מח עצם, חדר מיון, טיפול נמרץ כללי, טיפול נמרץ פנימי, טיפול נמרץ קרדיולוגי, מחלות ריאה, מרפאה פנימית או מרפאה לרפואת המשפחה או יחידה לטיפול-יום פנימית, נפרולוגיה, קרדיולוגיה, ראומטולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, מחלות זיהומיות, רפואה לשיכוך כאב, גנטיקה רפואית, רפואה פליאטיבית; ואולם, במקצועות טיפול נמרץ פנימי וטיפול נמרץ כללי לפי פרט משנה זה, בכל אחד מהם, ניתן לבצע תקופה בת חודש אחד בלבד. |- <עוגן פרט 2> | : 2. מומחה בקרדיולוגיה {{ש}} (([תיקון: תשל"ז, תשנ"ו, תש"ס, תשס"ב])) || : אחד משלושת המסלולים הבאים: : א. תואר מומחה ברפואה פנימית; :: 3 שנים קרדיולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ב. 1 שנה רפואה פנימית; :: 1 שנה קרדיולוגיה; :: 2 שנים רפואה פנימית; :: 2 שנים קרדיולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ג. 3 שנים רפואה פנימית; :: 3 שנים - קרדיולוגיה : הערה: חובה בכל אחד משלושת המסלולים - ¹⁄₂ שנה לפחות, אך לא יותר משנה אחת, ביחידה לטיפול נמרץ קרדיולוגיה. |- <עוגן פרט 3> | : 3. מומחה בהימטולוגיה {{ש}} (([תיקון: תשמ"ב-2, תשמ"ז, תשנ"ו])) || : אחד משלושת המסלולים הבאים: : א. תואר מומחה ברפואה פנימית; :: 2¹⁄₂ שנים הימטולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ב. 1 שנה ברפואה פנימית; :: 1 שנה הימטולוגיה; :: 2 שנים ברפואה פנימית; :: 1¹⁄₂ שנים הימטולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ג. 3 שנים ברפואה פנימית; :: 2¹⁄₂ שנים הימטולוגיה. |- <עוגן פרט 4> | : 4. מומחה באימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה {{ש}} (([תיקון: תשל"ז, תש"ם, תשמ"א, תשמ"ג, תשמ"ז, תשנ"ו, תשנ"ט])) || : אחד משלושת המסלולים הבאים: : א. תואר מומחה ברפואה פנימית או ברפואת ילדים; :: 1 שנה אימונולוגיה קלינית; :: 1 שנה אלרגולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ב. 1 שנה ברפואה פנימית; :: 1 שנה באימונולוגיה קלינית; :: 2 שנים ברפואה פנימית; :: 1 שנה באלרגולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ג. 3 שנים ברפואה פנימית; :: 1 שנה אימונולוגיה קלינית; :: 1 שנה אלרגולוגיה. |- <עוגן פרט 5> | : 5. מומחה למחלות ריאה {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תשמ"ב-2, תשמ"ז, תשנ"ו, תשס"ב, תשע"ט, תשפ"א, תשפ"ו])) || : אחד משלושת המסלולים האלה: : א. תואר מומחה ברפואה פנימית או רפואת משפחה; :: 2¹⁄₄ שנים, מהן - ::: שנתיים מחלות ריאה; ::: חודשיים במחלקה מוכרת לטיפול נמרץ נשימתי; ::: חודש באחד ממקצועות אלה: מעבדת שינה, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, רפואה תעסוקתית, אלרגיה, רפואה גרעינית, קרדיולוגיה, מכון או מרפאת ריאות בקהילה, מחלות אף אוזן גרון, וכירורגיית ראש צוואר, כירורגיית חזה; : ב. 1 שנה ברפואה פנימית; :: 1¹⁄₄ שנים, מהן - ::: שנה מחלות ריאה; ::: חודשיים במחלקה מוכרת לטיפול נמרץ נשימתי; ::: חודש באחד ממקצועות אלה: מעבדת שינה, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, רפואה תעסוקתית, אלרגיה, רפואה גרעינית, קרדיולוגיה, מכון או מרפאת ריאות בקהילה, מחלות אף אוזן גרון, וכירורגיית ראש צוואר, כירורגיית חזה; :: 2 שנים רפואה פנימית; :: 1 שנה מחלות ריאה; : ג. 3 שנים ברפואה פנימית; :: 2¹⁄₄ שנים, מהן - ::: שנתיים מחלות ריאה; ::: חודשיים במחלקה מוכרת לטיפול נמרץ נשימתי; ::: חודש באחד ממקצועות אלה: מעבדת שינה, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, רפואה תעסוקתית, אלרגיה, רפואה גרעינית, קרדיולוגיה, מכון או מרפאת ריאות בקהילה, מחלות אף אוזן גרון, וכירורגיית ראש צוואר, כירורגיית חזה. |- <עוגן פרט 6> | : 6. מומחה בגסטרואנטרולוגיה {{ש}} (([תיקון: תשמ"ב-2, תשמ"ז, תשנ"ו, תשפ"ב])) || : אחד מארבעת המסלולים הבאים: : א. תואר מומחה ברפואה פנימית; :: 2¹⁄₂ שנים בגסטרואנטרולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ב. 1 שנה ברפואה פנימית; :: 1 שנה בגסטרואנטרולוגיה: :: 2 שנים ברפואה פנימית; :: 1¹⁄₂ שנים בגסטרואנטרולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ג. 3 שנים ברפואה פנימית; :: 2¹⁄₂ שנים בגסטרואנטרולוגיה. : ד. תואר מומחה בכירורגיה כללית; :: (()) 2.5 שנים בגסטרואנטרולוגיה. |- <עוגן פרט 7> | : 7. מומחה באנדוקרינולוגיה {{ש}} (([תיקון: תשמ"ב-2, תשמ"ז, תשנ"ו, תשס"ב])) || : אחד מארבעת המסלולים הבאים: : א. תואר מומחה ברפואה פנימית; :: 2 שנים אנדוקרינולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ב. 1 שנה ברפואה פנימית; :: 1 שנה באנדוקרינולוגיה; :: 2 שנים ברפואה פנימית; :: 1 שנה באנדוקרינולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ג. 3 שנים ברפואה פנימית; :: 2 שנים באנדוקרינולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ד. תואר מומחה ביילוד וגינקולוגיה; :: 9 חודשים רפואה פנימית; :: 2 שנים אנדוקרינולוגיה. |- <עוגן פרט 8> | : 8. מומחה בנפרולוגיה {{ש}} (([תיקון: תשמ"ב-2, תשמ"ז, תשנ"ו])) || : אחד משלושת המסלולים הבאים: : א. תואר מומחה ברפואה פנימית; :: 2¹⁄₂ שנים בנפרולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ב. 1 שנה ברפואה פנימית; :: 1 שנה בנפרולוגיה; :: 2 שנים ברפואה פנימית; :: 1¹⁄₂ שנים בנפרולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ג. 3 שנים ברפואה פנימית; :: 2¹⁄₂ שנים בנפרולוגיה. : הערה: חובה בכל אחד משלושת המסלולים ¹⁄₂ שנה לפחות, אך לא יותר משנה אחת, ביחידה לדיאליזה כרונית. |- <עוגן פרט 9> | : 9. מומחה ברפואת ילדים {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תשמ"ב-2, תשמ"ג, תשמ"ה, תשמ"ו, תשמ"ז, תש"ן, תשנ"ו, תשנ"ט, תשס"ב, תשס"ט, תש"ע, תשע"א, תשע"ד, תשע"ו-2, תשע"ט-3, תשפ"א, תשפ"ו])) || : 4 שנים, מהן - : א. 33 חודשים במחלקה לרפואת ילדים, ויכול שחלק מתקופה זו יהיה באחד או יותר מהמקצועות האלה: :: חודשיים במחלקה לרפואה דחופה ילדים; :: 3 חודשים ביחידת טיפול נמרץ ילדים; : ב. ¹⁄₂ שנה במחלקת יונקים וטיפול מיוחד ביילוד; : ג. ¹⁄₂ שנה במרפאת ילדים קהילתית או במרפאת ייעוץ כללי לילדים, בעבודה משולבת עם מחלקת ילדים או יחידת יום לילדים; : ד. חודש ברפואה דחופה ילדים; : ה. חודשיים, בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מהמקצועות האלה: :: הימטו–אונקולוגיית ילדים, אנדוקרינולוגיית ילדים, מחלות אף אוזן וגרון וכירורגיית ראש צוואר, גסטרואנטרולוגיית ילדים, טיפול נמרץ ילדים, טיפול נמרץ לב ילדים, מחלות עור ומין, מחלות ריאה ילדים, מחלקת יילוד וגינקולוגיה, נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד, נפרולוגיית ילדים, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, קרדיולוגיית ילדים, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פיזיקלית ושיקום, גנטיקה רפואית, כירורגיית ילדים, מחלות זיהומיות, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיית ילדים, ראומטולוגיית ילדים, מחלות עור ומין ילדים, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, פרמקולוגיה קלינית, מרפאת ילדים בקהילה, רפואה פליאטיבית. |- <עוגן פרט 10> | : 10. מומחה בנוירולוגיה {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תשמ"א, תש"ן, תשנ"ט, תשס"ט, תש"ע, תשע"ד])) || : 4¹⁄₂ שנים מהן - : א. 3³⁄₄ שנים במחלקה לנוירולוגיה - חובה; : ב. 3 חדשים במחלקה לרפואה פנימית - חובה; : ג. 3 חדשים בפסיכיאטריה או פסיכיאטריה של הילד והמתבגר - חובה; : ד. 3 חדשים באחד מאלה: :: רפואה פנימית, נוירולוגיה במחלקה שונה מהמחלקה שבה נעשתה ההתמחות לפי סעיף קטן א, נוירולוגית ילדים והתפתחות הילד, נוירוכירורגיה, רפואת עיניים, רפואה פיזיקלית ושיקום, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, נוירואונקולוגיה, טיפול נמרץ כללי, רפואה לשיכוך כאב, גנטיקה רפואית. |- <עוגן פרט 11> | : 11. מומחה בפסיכיאטריה {{ש}} (([תיקון: תשמ"א, תשמ"ב-2, תש"ן, תשס"ב, תש"ע, תשע"א, תשע"ד, תשפ"ו])) || : אחד משני מסלולים אלה: : (א) '''מסלול בסיס''' :: 4 שנים, מהן: :: (1) 2 שנים במחלקה פסיכיאטרית פעילה, ויכול שמתוכן שנה במחלקת טיפול יום פעילה בקהילה או בבית חולים, או יכול שמתוכן חצי שנה במחלקה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר; :: (2) שנה אחת בשירות פסיכיאטרי אמבולטורי למבוגר, במרפאה לבריאות הנפש - מ.ר; :: (3) ¹⁄₂ שנה בנוירולוגיה, או 3 חודשים בנוירולוגיה ו-3 חודשים במחלקה לרפואה פנימית או 3 חודשים בנוירולוגיה ו-3 חודשים ברפואת המשפחה; :: (4) ¹⁄₂ שנה באחת מאלה: מחלקה או מרפאה לטיפול פסיכיאטרי במבוגר, מרפאה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, מחלקת יום פסיכיאטרית, יחידה פסיכוגריאטרית, מחלקה לפסיכיאטריה שיקומית, פסיכיאטריה משפטית; : (ב) '''מסלול למומחים ברפואת משפחה''' :: (1) תואר מומחה ברפואת משפחה; :: (2) שלוש שנים, מהן: ::: (א) שנתיים במחלקה פסיכיאטרית פעילה, ויכול שמתוכן שנה במחלקת טיפול יום פעילה בקהילה או בבית חולים, או יכול שמתוכן חצי שנה במחלקה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר; ::: (ב) שנה בשירות פסיכיאטרי אמבולטורי למבוגר במרפאה לבריאות הנפש. |- <עוגן פרט 12> | : 12. מומחה בכירורגיה כללית {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תשמ"ה, תש"ן, תשנ"ו, תשנ"ח, תשנ"ט, תשס"ח, תשע"ג, תשפ"ב])) || : (()) 5.5 שנים, מהן - : א. 18 חודשים ראשונים בהתמחות - מתוכם 15 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית ו-3 חודשים במחלקה לטיפול נמרץ כללי (חובה); : ב. 3 חודשים, בתקופות רצופות של חודש כל אחת לפחות, באחד או יותר מהמקצועות האלה: כירורגיית כלי דם, כירורגיית ילדים, כירורגיית חזה, גסטרואנטרולוגיה; : ג. 39 חודשים בכירורגיה כללית, מתוכם - :: (1) 3 חודשים רוטציה ביחידה מוכרת לטראומה (חובה); :: (2) 6 חודשים בתקופות של חודשיים או 3 חודשים רצופות במקצועות האלה: כירורגיה מטבולית ובריאטרית, כירורגיה אנדוקרינית, כירורגיה של הקולון והרקטום, כירורגיה הפטוביליארית, כירורגיה של השד, כירורגיה דחופה וטראומה, השתלות, מחלקה כירורגית בבית חולים אחר, ויכול שחודש מתקופה זו יהיה באחד המקצועות האלה: מחלות זיהומיות, מכוני סקר לגידולים, כירורגיה בקהילה, מחלקה כירורגית בבית חולים אחר מחוץ לישראל; : 6 חודשים אחרונים במחלקה לכירורגיה כללית; |- <עוגן פרט 12א> | : 12א. מומחה בכירורגית ילדים {{ש}} (([תיקון: תשמ"ג, תש"ן, תשנ"ח, תשע"ז-3, תשפ"א])) || : אחד משני המסלולים האלה: : א. 5¹⁄₂ שנים, מהן - ::: שנה אחת כירורגית ילדים; ::: שנתיים כירורגיה כללית; ::: שתי שנים ו-3 חודשים בכירורגית ילדים; ::: 3 חודשים בטיפול נמרץ יילודים או טיפול נמרץ ילדים; : ב. תואר מומחה בכירורגיה כללית :: 2¹⁄₂ שנים, מהן - ::: 27 חודשים בכירורגית ילדים - מ.ר; ::: 3 חודשים טיפול נמרץ ילדים או פגים. |- <עוגן פרט 13> | : 13. מומחה בנוירוכירורגיה {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תשמ"ג, תשמ"ו, תש"ן, תשנ"ט, תשס"ט])) || : 5¹⁄₂ שנים, מהן - : א. (((נמחק);)) : ב. 4.5 שנים במחלקה לנוירוכירורגיה - חובה; : ג. 3 חודשים טיפול נמרץ כללי - חובה; : ד. 3 חודשים במחלקה לנוירולוגיה - חובה; : ה. 3 חודשים נוירורדיולוגיה - חובה; : ו. 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה: :: נוירופתולוגיה, נוירואנסטזיה, כירורגיה פלסטית, אורתופדיה, אורתופדיה של הגב, כירורגיית ילדים, כירורגיית כלי דם, טיפול נמרץ ילדים, טראומה, כירורגיה כללית. |- <עוגן פרט 14> | : 14. מומחה לכירורגיה של בית החזה {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תשמ"ג, תש"ן, תשס"ג, תשע"ו-2, תשע"ז-3, תשפ"ג])) || : אחד משלושת המסלולים האלה: : א. מסלול כירורגיית לב :: 5¹⁄₂ שנים מהן - :: (1) 3¹⁄₂ שנים מהן - :::: 36 חודשים במחלקה לכירורגיית לב, מתוכם 3 חודשים בניתוחי לב ילדים; :::: 3 חודשים קרדיולוגיה; :::: 3 חודשים במחלקה לכירורגיית חזה; :: (2) 2 שנים באחד מאלה: ::: (א) מסלול כירורגיית לב (מבוגרים): ::::: 24 חודשים במחלקה לכירורגיית לב (מבוגרים); : {{ממורכז|או}} ::::: 12 חודשים קרדיולוגיה פולשנית; ::::: 3 חודשים רדיולוגיה פולשנית; ::::: 3 חודשים ניתוחי כלי דם; ::::: 6 חודשים מחלקת ניתוחי לב מבוגרים; : {{ממורכז|או}} ::::: 18 חודשים טיפול נמרץ כללי; ::::: 6 חודשים טיפול נמרץ ניתוחי לב; ::: (ב) מסלול כירורגיית לב (ילדים): ::::: 2 חודשים טיפול נמרץ ילדים או טיפול נמרץ לב ילדים; ::::: 4 חודשים קרדיולוגיית ילדים; ::::: 18 חודשים כירורגיית לב ילדים; ::: (ג) מסלול כירורגיית לב (ניתוחי חזה): ::::: 3 חודשים ריאות; ::::: 21 חודשים מחלקת ניתוחי חזה; : ב. :: (()) 5.5 שנים, מהן - ::: 4 שנים כירורגיית חזה; ::: 3 חודשים כירורגיית לב; ::: 6 חודשים כירורגיה כללית; ::: 3 חודשים הרדמה או בטיפול נמרץ כללי; ::: 3 חודשים מחלות ריאה; ::: 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה: אונקולוגיה של בית החזה, רדיולוגיה אבחנתית, אנטומיה פתלוגית, כירורגיית ילדים, כירורגיית כלי דם, מחלקה לכירורגיית חזה במרכז רפואי אחר בארץ; : ג. (((נמחק).)) |- <עוגן פרט 15> | : 15. מומחה בכירורגיה אורתופדית {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תשמ"ב-2, תשמ"ג, תשמ"ו, תש"ן, תשנ"ו, תשס"ג, תשס"ח, תשע"א, תשע"ג, תשפ"א, תשפ"ו])) || : 5¹⁄₂ שנים, מהן - : א. 4 שנים - כירורגיה אורתופדית; : ב. 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה: :: כירורגיה כללית, כירורגיה פלסטית, כירורגיית עמוד שדרה, ארטרוסקופיות ופגיעות ספורט, כירורגיית כתף, כירורגיית כף רגל וקרסול, אונקולוגיה אורתופדית, השתלת מפרקים, כירורגיית כף יד, אורתופדיית ילדים; : ג. (((בוטל);)) : ד. 3 חודשים - טיפול נמרץ כללי; : ה. 3 חודשים - אורתופדיית ילדים; : ה1. 3 חודשים - ניתוחי עמוד שדרה; : ו. 3 חודשים - כירורגיית כף יד; : ז. 3 חודשים באחד מאלה: :: שיקום, נוירולוגיה, נוירוכירורגיה, כירורגיית כלי דם, יחידה לטראומה, כירורגיה כללית, טראומה אורתופדית, אורתופדיה בקהילה. |- <עוגן פרט 16> | : 16. כירורגיה פלסטית ואסתטית {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תשמ"ג, תש"ן, תש"ס, תשפ"א])) || : 5¹⁄₂ שנים, מהן - : א. 6 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית - חובה; : ב. 4¹⁄₄ שנים במחלקה לכירורגיה פלסטית - חובה, ו-3 חודשים ביחידה מוכרת לכוויות (גם אם אינה במחלקה לכירורגיה פלסטית) - חובה; : ג. 3 חודשים ביחידה לכירורגיה של היד, ובבית חולים שאין בו יחידת כירורגיה של היד, 3 חודשים במחלקה לכירורגיה אורתופדית, ובלבד שהמחלקה מטפלת בכירורגיה של היד ומועסק בה מומחה אחד לפחות בכירורגיה של היד - חובה; : ד. 3 חודשים במקצוע משנה אחד מאלה: אף, אוזן וגרון, כירורגיית פה ולסתות, מחלות עור ומין, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה כללית, מחלות עיניים. |- <עוגן פרט 17> | : 17. מומחה בכירורגיה אורולוגית {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תשמ"ג, תש"ן, תשנ"ח, תשס"ו, תשע"ב, תשפ"ב])) || : 5¹⁄₂ שנים, מהן - : א. 5 שנים כירורגיה אורולוגית; : ב. 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית; : ג. 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה: :: כירורגיה כללית, כירורגיית כלי דם, כירורגיית ילדים, כירורגיה פלסטית, יילוד וגינקולוגיה, נפרולוגיה, טיפול נמרץ כללי/נשימתי/כירורגי, רדיולוגיה אבחנתית, השתלת אברים, אונקולוגיה; :: הערה: במקצוע כירורגיה כללית ניתן לבצע 6 חודשים רצופים. |- <עוגן פרט 18> | : 18. מומחה במחלות עור ומין {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תשנ"ט, תש"ס, תשס"ו, תשס"ח, תשע"ד, תשפ"ב])) || : 4¹⁄₂ שנים, מהן - : א. 6 חודשים ברפואה פנימית - חובה לקיימם במהלך השנתיים הראשונות להתמחות; : ב. 3¹⁄₂ שנים במחלקה למחלות עור ומין - חובה; : ג. (((בוטל);)) : ד. שלושה חודשים באחד מהמקצועות שלהלן: :: אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, אנדוקרינולוגיה, רפואת ילדים, אונקולוגיה, פסיכיאטריה, מחלות זיהומיות, גנטיקה רפואית, מחלות עור ומין ילדים, פתולוגיה אבחנתית; : ה. שלושה חודשים כירורגיה פלסטית. |- <עוגן פרט 19> | : 19. מומחה במחלות אף אוזן וגרון וכירורגיה של ראש צוואר {{ש}} (([תיקון: תשמ"ה, תשמ"ו, תשנ"ט, תשס"ב, תשע"א, תשפ"ו])) || : (()) 5.5 שנים, מהן - : א. 4 שנים ו-9 חודשים במחלקת אף אוזן גרון; : ב. 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית או במחלקה לטיפול נמרץ כללי או במחלקת הרדמה; : ג. 6 חודשים רצופים או 2 תקופות של 3 חודשים כל אחת, בתחומים אלה: כירורגיה כללית, טיפול נמרץ כללי, טיפול נמרץ ילדים, הרדמה, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, גנטיקה, כירורגיית פה ולסתות, כירורגיה פלסטית, כירורגיית כלי דם, מחלות עיניים, דימות, אונקולוגיה, מחלקת אף אוזן גרון במרכז רפואי אחר (3 חודשים בלבד), אף אוזן גרון בקהילה, : <!-- (([במקור הסיפא היא המשך של פרט משנה ג']:)) --> ואולם בתחום כירורגיה, טיפול נמרץ כללי או הרדמה, שבוצעה בו תקופה לפי פרט משנה ב', יהיה ניתן לבצע תקופה לפי פרט משנה ג' של 3 חודשים בלבד. |- <עוגן פרט 20> | : 20. מומחה במחלות עיניים {{ש}} (([תיקון: תשמ"ה, תשמ"ו, תשמ"ז, תשס"ו, תשע"ו-2, תשע"ט-3])) || : 4¹⁄₂ שנים, מהן - : א. 4 שנים במחלקה לרפואת עיניים - מ.ר; : ב. 6 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מהמקצועות האלה: :: הרדמה, כירורגיה פלסטית, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פנימית, רפואת ילדים, מחלות א.א.ג. וכירורגיית ראש וצוואר, : {{ממורכז|או}} :: 3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מהמקצועות המפורטים לעיל בפרט משנה זה ו-3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת במחלקת עיניים אחרת באחד מהמקצועות האלה: :: גלאוקומה, מחלות עיניים בילדים כולל פזילה, נוירו–אופטלמולוגיה, פלסטיקה וארובת העין, אובאיטיס, גידולי עיניים, קטרקט, קרנית, רשתית. |- <עוגן פרט 21> | : 21. מומחה להרדמה {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תש"ם-2, תשמ"א, תשמ"ה, תשמ"ו, תש"ן, תשנ"ח, תשנ"ט, תשס"ו, תשע"ו-2, תשפ"ו])) || : 4¹⁄₂ שנים, מהן - : א. 3¹⁄₂ שנים בהרדמה - חובה, כולל הרדמה בכירורגיה אורולוגית, בכירורגיה אורתופדית, בכירורגיה של בית החזה (כולל ניתוחי לב פתוחים וסגורים), בכירורגיה כללית, בנוירוכירורגיה, בכירורגיה פלסטית, ביילוד וגינקולוגיה, בכירורגיית ילדים, בכירורגיית עיניים, בכירורגיית אף אוזן וגרון, בהתאוששות; (מתוכם 3 חודשים חובה באחד מאלה: יילוד וגינקולוגיה, כירורגיית ילדים, התאוששות); : ב. 6 חודשים רצופים או 2 תקופות של 3 חודשים - טיפול נמרץ כללי - חובה; : ג. 2 חודשים במרפאת כאב - חובה; : ד. שתי תקופות של חודשיים כל אחת, בשניים מהתחומים האלה: :: רפואה פנימית, רפואת ילדים, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, נוירולוגיה, טיפול נמרץ ילדים, ניאונטולוגיה, רפואה דחופה, דימות, גריאטריה, כירורגיה כללית, כירורגיה אורולוגית, נוירוכירורגיה, כירורגיית לב ובית החזה, כירורגיה אורתופדית, מחלות אף-אוזן-גרון וכירורגיית ראש צוואר, השתלות, כירורגיית כלי דם; : ה. (((בוטל).)) |- <עוגן פרט 22> | : 22. מומחה ביילוד ובגיניקולוגיה {{ש}} (([תיקון: תש"ם-3, תשמ"ג, תשמ"ה, תשמ"ו, תש"ן, תשנ"ח, תשנ"ט, תשס"ו])) || : 5¹⁄₂ שנים, מהן - : א. 4¹⁄₂ שנים ביילוד וגינקולוגיה ובפריון, ובהן: ::: 1¹⁄₂ שנים יילוד - חובה; ::: 12 חודשים גינקולוגיה - חובה; ::: 6 חודשים פריון - חובה; ::: 1¹⁄₂ שנים יילוד וגינקולוגיה - חובה; : ב. 12 חודשים לפי בחירה בין: ::: 6 חודשים בכל אחד משניים ממקצועות אלה, או ארבעה חודשים בכל אחד משלושה ממקצועות אלה: ::: כירורגיה כללית, כירורגיה אורולוגית, הרדמה, טיפול נמרץ כללי, אנדוקרינולוגיה, פגים, אונקולוגיה, בריאות הציבור (תחנה לאם ולילד או מרכז לבריאות האישה), אולטרה סאונד, יחידת הפריה חוץ גופית, גנטיקה רפואית, אנדוקרינולוגיה פדיאטרית. |- <עוגן פרט 23> | : 23. מומחה ברדיולוגיה אבחנתית {{ש}} (([תיקון: תשמ"ב-2, תש"ן, תשנ"ו, תשנ"ט, תשס"ב, תשס"ג, תשפ"א, תשפ"ה])) || : אחד משני המסלולים האלה: : א. 4¹⁄₂ שנים, מהן - ::: 3 שנים ו-9 חודשים - רדיולוגיה אבחנתית; ::: 3 חודשים רפואה גרעינית; ::: 6 חודשים באחד מאלה: רפואת ילדים, כירורגיה כללית, כירורגיה אורתופדית, רפואה פנימית; : {{ממורכז|או}} ::: 3 חודשים באחד מאלה: רפואת ילדים, כירורגיה כללית, רפואה פנימית ו-3 חודשים במחלקה או במכון קליני בבית חולים כללי שאינו רדיולוגיה אבחנתית; : ב. תואר מומחה ברפואה גרעינית; :: 2¹⁄₂ שנים רדיולוגיה אבחנתית. |- <עוגן פרט 24> | : 24. מומחה באונקולוגיה {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תש"ן, תשנ"ב, תשנ"ח, תשנ"ט, תשס"ו, תשס"ח, תשע"ב, תשפ"ג, תשפ"ה])) || : אחד משלושת המסלולים האלה: : א. אונקולוגיה רפואית (מסלול בסיס) - :: 5 שנים, מהן - ::: 3 שנים אונקולוגיה רפואית; ::: שנה רדיותרפיה; ::: 9 חודשים רפואה פנימית; ::: 3 חודשים באחד מענפי הרפואה המפורטים בטור א', מלבד אונקולוגיה ורדיותרפיה; : ב. אונקולוגיה רפואית (מסלול על) - ::: תואר מומחה ברפואה פנימית; ::: 3¹⁄₂ שנים, מהן - ::: שנה אונקולוגיה רפואית; ::: 1 שנה רדיותרפיה; :: 1¹⁄₂ שנים אונקולוגיה רפואית; : ג. רדיותרפיה - ::: 5 שנים, מהן - ::: 3 שנים רדיותרפיה; ::: שנה אונקולוגיה רפואית; ::: 9 חודשים רפואה פנימית; ::: 3 חודשים באחד מענפי הרפואה המפורטים בטור א', מלבד אונקולוגיה ורדיותרפיה. |- <עוגן פרט 25> | : 25. מומחה ברפואת המשפחה {{ש}} (([תיקון: תשל"ז, תש"ם, תשמ"א, תשמ"ה, תשמ"ז, תש"ן, תשנ"ו, תשנ"ח, תשנ"ט, תש"ס, תשס"ו, תשע"א, תשע"ד, תשע"ו-2, תשפ"ב])) || : 4 שנים, מהן - : א. 15 חודשים במחלקה לרפואת המשפחה מרפאת שלב א' בליווי מדריך; : ב. 9 חודשים במחלקה פנימית; : ג. 2 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; : ד. 5 חודשים ברפואת ילדים במקצועות אלה: :: (1) 2 חודשים במחלקת ילדים; :: (2) 2 חודשים במחלקה לרפואה דחופה ילדים; :: (3) 1 חודש במרפאת ילדים בבית חולים או מרפאת ילדים בקהילה או אשפוז יום ילדים; : ה. 2 חודשים במרפאה פסיכיאטרית אמבולטורית בקהילה או בבית חולים; : ו. 2 חודשים, בתקופות של חודש כל אחת או חודשיים, מתוך מקצועות אלה: :: אונקולוגיה, אורתופדיה, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, גריאטריה, כירורגיה כללית, מחלות אף אוזן גרון וכירורגיה של ראש וצוואר, מחלות זיהומיות, מחלות עור ומין, מחלות עיניים, מחלות ריאה, נוירולוגיה, נפרולוגיה, פסיכיאטריה, קרדיולוגיה, ראומטולוגיה, רפואה פיזיקלית ושיקום, רפואה תעסוקתית, יילוד וגינקולוגיה, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד, קרדיולוגיית ילדים, מחלות ריאה ילדים, גסטרואנטרולוגיית ילדים, אנדוקרינולוגיית ילדים, רפואה לשיכוך כאב, רפואה פליאטיבית, מחקר; : ז. 1 חודש במחלקה לרפואת המשפחה; : ח. 12 חודשים במחלקה לרפואת המשפחה - מרפאה שלב ב'; : ט. קורס אוניברסיטאי ברפואת המשפחה, בן שישה סמסטרים לפחות, שהכיר בו המנהל וכן עמידה בדרישות האוניברסיטה בסיומו. |- <עוגן פרט 26> | : 26. מומחה בבריאות הציבור {{ש}} (([תיקון: תש"ם-4, תשמ"ו, תש"ן, תשנ"ב, תשנ"ו, תשנ"ט, תש"ס, תשס"ג])) || : 4 שנים מהן - : א. אחד משני המסלולים האלה: :: 30 חודשים שירותים קהילתיים - חובה ו-6 חודשים אפידמיולוגיה - חובה; : {{ממורכז|או}} :: 30 חודשים אפידמיולוגיה - חובה ו-6 חודשים שירותים קהילתיים - חובה. :: הערה: במהלך ההתמחות במקצוע הראשי יסיים המתמחה קורס אקדמי בישראל המוכר על פי [[חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]], ויציג תעודה על אחד מתארים אלה: Ph.D.‎‏; Dr.P.H‏; MPH באפידמיולוגיה; M.Med.Sc באפידמיולוגיה; M.Sc באפידמיולוגיה; : ב. 6 חודשים במחלקה לרפואה פנימית או במחלקה לרפואת ילדים; : ג. 6 חודשים באחד מאלה או 3 חודשים בשניים מאלה: מחלקה או מכון קליני בבית חולים כללי, או מינהל רפואי או רפואת המשפחה במוסד מוכר. |- <עוגן פרט 27> | : 27. מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום {{ש}} (([תיקון: תש"ן, תשנ"ט, תשס"ב, תשס"ג, תשע"ז-3])) || : אחד משמונה מסלולים אלה: : א. 3.5 שנים, מהן - ::: (()) 2.5 שנים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; ::: 3 חודשים רפואה פנימית; ::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית; ::: 3 חודשים נוירולוגיה; ::: 3 חודשים באחד ממקצועות אלה: נוירוכירורגיה, כירורגיה אורתופדית (תקופה נוספת), פסיכיאטרייה, נוירולוגיה (תקופה נוספת), שיקום לב, התפתחות הילד, גריאטרייה, אלקטרו–פיזיולוגיה קלינית, ראומטולוגיה, נוירורדיולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ב. (1) תואר מומחה בנוירולוגיה; :: (2) 2.5 שנים, מהן - :::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; :::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית; :::: 3 חודשים באחד ממקצועות אלה: נוירוכירורגיה, כירורגיה אורתופדית (תקופה נוספת), פסיכיאטרייה, שיקום לב, התפתחות הילד, גריאטרייה, אלקטרו–פיזיולוגיה קלינית, ראומטולוגיה, נוירורדיולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ג. (1) תואר מומחה בגריאטריה; :: (2) 2.5 שנים, מהן - :::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; :::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית; :::: 3 חודשים נוירולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ד. (1) תואר מומחה בכירורגייה אורתופדית; :: (2) 2.5 שנים, מהן - :::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; :::: 3 חודשים רפואה פנימית; :::: 3 חודשים נוירולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ה. (1) תואר מומחה ברפואה פנימית; :: (2) 2.5 שנים, מהן - :::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; :::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית; :::: 3 חודשים נוירולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ו. (1) תואר מומחה ברפואת משפחה; :: (2) 2.5 שנים, מהן - :::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; :::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית; :::: 3 חודשים נוירולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ז. (1) תואר מומחה ברפואת ילדים; :: (2) 2.5 שנים, מהן - :::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; :::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית או 3 חודשים אורתופדיית ילדים; :::: 3 חודשים נוירולוגיה או 3 חודשים נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד; : {{ממורכז|או}} : ח. (1) תואר מומחה בנוירוכירורגיה; :: (2) 2.5 שנים, מהן - :::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; :::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית; :::: 3 חודשים רפואה פנימית. |- <עוגן פרט 28> | : 28. <!-- מומחה במקצועות מעבדה קליניים {{ש}} --> (([תיקון: תשנ"ב, תשנ"ו, תשע"ד])) || (((בוטל).)) |- <עוגן פרט 28א> | : 28א. מומחה במקצועות מעבדה קליניים {{ש}} (([תיקון: תשע"ז])) || : בעל תעודת מומחה מהרשות המוסמכת במדינה מחוץ לישראל, שהוכרה בידי המועצה, שלפיה השלים התמחות באותה מדינה שאורכה 4.5 שנים, מהן - : א. שנה ביוכימיה קלינית (כולל בדיקות אנדוקרינולוגיות, אימונולוגיות, וטוקסיקולוגיות); : ב. שנה במחלקת רפואה פנימית או רפואת ילדים; : ג. שנה מיקרוביולוגיה קלינית (כולל בדיקות ויראליות, מיקולוגיות ופרזיטולוגיות); : ד. חצי שנה המטולוגיה (מעבדה) או בנק דם; : ה. שנה מחקר קליני באחד המקצועות: ביוכימיה קלינית או מיקרוביולוגיה קלינית. : הערה: על אף האמור, רשאי המנהל להכיר בתעודת מומחה מהרשות המוסמכת במדינה מחוץ לישראל, גם אם השלים בעל התעודה במדינה האמורה פחות מ-4.5 שנים, אם המועצה ממליצה על כך ובתנאים שקבעה לרבות השלמה של התקופות החסרות ובחינות. |- <עוגן פרט 29> | : 29. מומחה במיקרוביולוגיה קלינית {{ש}} (([תיקון: תשנ"ב, תשנ"ו])) || : 4 שנים, מהן - : א. 3 שנים במיקרוביולוגיה קלינית (כולל בדיקות ויראליות, מיקולוגיה ופרזיטולוגיה) - מ.ר. מהן שנה אחת במכון מחקר; : ב. 1 שנה ברפואה פנימית או ברפואת ילדים. |- <עוגן פרט 29א> | : 29א. מומחה בביוכימיה קלינית {{ש}} (([תיקון: תשנ"ו, תשס"ב])) || : 4 שנים, מהן - : א. 3 שנים ביוכימיה קלינית (כולל בדיקות אנדוקרינולוגיות, אימונולוגיות, וטוקסיקולוגיות) - מ.ר.; : ב. 1 שנה ברפואה פנימית או ברפואת ילדים. |- <עוגן פרט 30> | : 30. מומחה בפתולוגיה אבחנתית {{ש}} (([תיקון: תש"ן, תשס"ב, תשס"ו, תשפ"ב, תשפ"ג])) || : 4¹⁄₂ שנים, מהן - ::: 4 שנים בפתולוגיה אבחנתית; ::: 6 חודשים בתקופות רצופות של שלושה חודשים כל אחת, בשניים ממקצועות אלה: כירורגיה כללית, רפואת ילדים, רפואה פנימית, אונקולוגיה, מחלות עור ומין, כירורגיית ילדים, כירורגיה של ראש וצוואר, כירורגיה אורולוגית, יילוד וגינקולוגיה, כירורגיה פלסטית, נוירוכירורגיה, כירורגיה של בית חזה, אורתופדיה אונקולוגית (במסגרת מחלקה אורתופדית), אימונולוגיה ואלרגיה, אנדוקרינולוגיה, אנדוקרינולוגיית ילדים, גנטיקה רפואית, גסטרואנטרולוגיה, גסטרואנטרולוגיית ילדים, המטולוגיה, המטו-אונקולוגיית ילדים, מחלות זיהומיות, מחלות מטבוליות, מחלות ריאה, מחלות ריאה ילדים, נאונטולוגיה, נוירולוגיות ילדים והתפתחות הילד, נפרולוגיה, נפרולוגיית ילדים, קרדיולוגיה, קרדיולוגיית ילדים, ריאומטולוגיה, גינקופתולוגיה, דרמטופתולוגיה, המטופתולוגיה, נוירופתולוגיה, נפרופתולוגיה, פתולוגיה פרינטלית, פתולוגיה של העצם והרקמות הרכות, פתולוגיה של מערכת העיכול, פתולוגיה של השתלות, ציטולוגיה, פתולוגיה של דרכי הנשימה, פתולוגיה משפטית, פתולוגיה של ראש-צוואר, פתולוגיה של חלל הפה, פתולוגיה מולקולרית, פתולוגיה של השד, פתולוגיה של השתן. |- <עוגן פרט 31> | : 31. מומחה ברפואה גרעינית {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תש"ן, תשס"ב, תשס"ח, תשע"ג, תשפ"א])) || : אחד משני המסלולים האלה: : א. 4 שנים, מהן - ::: 2 שנים ברפואה גרעינית; ::: 6 חודשים ביחידת PET-CT; ::: שנה רדיולוגיה אבחנתית; ::: 3 חודשים רפואה פנימית; ::: חודש רפואת ילדים; ::: חודשיים בתקופות רצופות של חודש או חודשיים כל אחת, באחד או בשניים מאלה: אנדוקרינולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיה כללית, נוירולוגיה, קרדיולוגיה, רדיותרפיה, מחלות זיהומיות, נוירוכירורגיה; : ב. תואר מומחה ברדיולוגיה אבחנתית; :: 1¹⁄₂ שנים רפואה גרעינית; :: 6 חודשים PET-CT. |- <עוגן פרט 32> | : 32. מומחה בגריאטריה {{ש}} (([תיקון: תשל"ז, תש"ם, תשמ"א, תשמ"ז, תשנ"ב, תשנ"ח, תשס"ב, תשס"ג, תש"ע, תשפ"א, תשפ"ה, תשפ"ו])) || : אחד משני המסלולים האלה: : א. 4 שנים, מהן - ::: 2 שנים גריאטריה; ::: 1¹⁄₂ שנה רפואה פנימית; ::: 3 חודשים מרפאה גריאטרית קהילתית; ::: 3 חודשים באחד או יותר מן המקצועות האלה, בתקופות של חודש אחד לפחות בכל מקצוע: יחידה גריאטרית מייעצת בבית חולים כללי, נוירולוגיה, אורתופדיה, שיקום כללי, פסיכיאטריה מבוגרים, רפואה פליאטיבית, קרדיולוגיה, אונקולוגיה, ראומטולוגיה, המטולוגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה, טיפול נמרץ כללי, מחלות זיהומיות, מחלות ריאה, רפואה לשיכוך כאב, רפואה דחופה, כירורגיה כללית, אף אוזן גרון, נפרולוגיה; : ב. תואר מומחה ברפואה פנימית או ברפואת משפחה; :: 1 שנים ו-9 חודשים גריאטריה; :: 3 חודשים מרפאה גריאטרית קהילתית. |- <עוגן פרט 33> | : 33. מומחה ברפואה משפטית {{ש}} (([תיקון: תש"ם-3, תשע"ז-2, תשפ"ב])) || : 5 שנים, מהן - : א. 3 שנים ברפואה משפטית; : ב. שנה בפתולוגיה אבחנתית; : ג. ¹⁄₂ שנה במחלקה לדימות, בדגש על דימות תלת-ממדי–טומוגרפיה ממוחשבת (CT) ובדיקות דימות של תהודה גנטית (MRI); : ד. 3 חודשים בשניים מן המקצועות האלה: סבב מעבדות פורנזיות (מעבדה לביולוגיה פורנזית, מעבדה לזיהוי פלילי, מעבדה לטוקסיקולוגיה פורנזית, זיהוי על סמך משנן), מחלקה לרפואה דחופה, יילוד וגינקולוגיה, רפואת ילדים, כירורגיה אורתופדית. |- <עוגן פרט 34> | : 34. מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר {{ש}} (([תיקון: תשמ"א, תשנ"ו, תש"ע, תשע"ד, תשפ"ב, תשפ"ו])) || : (()) 4.5 שנים, מהן - : א. 15 חודשים במרפאה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר; : ב. 1 שנה במסגרת של אשפוז יום לילד והמתבגר או במסגרת של טיפול יום לילד והמתבגר, ויכול ש-3 חודשים ממנה יהיו במחלקת יום לילד ולמתבגר; : ג. 6 חודשים במחלקה לפסיכיאטריה; : ד. שנה אחת ב-2 תקופות של 6 חודשים כל אחת במקצועות האלה: :: (1) במחלקה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר; :: (2) במרפאה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר; :: (3) במחלקת אשפוז יום/טיפול יום פסיכיאטרי לילד ולמתבגר; :: (4) (((נמחקה);)) : ה. 6 חודשים באחד מהמקומות האלה: :: (1) מרפאה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר בקהילה; :: (2) מרפאה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר באחד מהתחומים האלה: הפרעות אכילה, טיפול בטראומה, הפרעות נוירו-התפתחויות, התערבות במשבר, התמכרויות, מגדר; :: (3) באחד מאלה: טיפול יום בקהילה או חלופת אשפוז או אשפוז בית או בית מאזן; : ו. 3 חודשים באחד מהתחומים האלה: :: (1) התפתחות הילד; :: (2) נוירולוגיית ילדים; :: (3) מרפאה פסיכיאטרית לגיל הרך. |- <עוגן פרט 35> | : 35. מומחה במינהל רפואי {{ש}} (([תיקון: תשמ"ז-2, תשמ"ז-3, תשס"ו, תשס"ח, תשע"ב, תשע"ד])) || : א. בעל תואר מומחה לפי תקנות אלה; : ב. בעל תואר שני לפחות, שהמועצה להשכלה גבוהה הכירה בו לפי [[סעיף 22 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]], באחד מאלה: ניהול רפואי, מינהל מערכות בריאות, בריאות הציבור במגמת ניהול רפואי, מינהל עסקים, מינהל ציבורי; : ג. 2 שנים באחד משני מסלולים אלה: :: (1) 18 חודשים בהנהלת בית חולים כללי או בהנהלת בית חולים ייעודי (כגון: פסיכיאטרי, גריאטרי, שיקומי); ::: 6 חודשים בהנהלה ראשית או מחוזית של משרד הבריאות או בהנהלה ראשית או מחוזית של קופת חולים או במפקדת קצין רפואה ראשי של צה"ל; :: (2) 18 חודשים בהנהלה ראשית או מחוזית של משרד הבריאות או בהנהלה ראשית או מחוזית של קופת חולים ו-6 חודשים מהם יכול שיבוצעו במפקדת קצין רפואה ראשי של צה"ל; ::: 6 חודשים בהנהלת בית חולים כללי. |- <עוגן פרט 36> | : 36. מומחה בנאונטולוגיה {{ש}} (([תיקון: תש"ן, תשנ"ט, תשס"ו, תשע"א, תשע"ד-3])) || : א. תואר מומחה ברפואת ילדים. : ב. 3 שנים, מהן - ::: 30 חודשים טיפול מיוחד ביילוד (ובהם 3 חודשים מרפאת מעקב יילודים) - חובה; ::: 6 חודשים במחלקת יילודים - חובה. |- <עוגן פרט 37> | : 37. מומחה בגנטיקה רפואית {{ש}} (([תיקון: תש"ן, תש"ע, תשע"ב])) || : א. תואר מומחה באחד מענפי הרפואה כמפורט בטור א' בתוספת זו; : ב. 2.5 שנים בגנטיקה קלינית. |- <עוגן פרט 38> | : 38. מומחה בראומטולוגיה {{ש}} (([תיקון: תש"ן, תשנ"ו, תשס"ב, תשס"ג, תשס"ו, תשע"ב, תשע"ד, תשפ"ה, תשפ"ו])) || : אחד מארבעה מסלולים אלה: : א. מסלול מבוגרים; :: תואר מומחה ברפואה פנימית; :: (()) 2.5 שנים, מהן - ::: (()) 2.25 שנים ראומטולוגיה; ::: 3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר ממקצועות אלה: אורתופדיה, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, ראומטולוגיית ילדים, רפואה פיזיקלית ושיקום, נפרולוגיה, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, המטולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ב. מסלול ילדים; :: תואר מומחה ברפואת ילדים; :: (()) 2.5 שנים, מהן - ::: 2 שנים בראומטולוגיית ילדים; ::: 2 חודשים ראומטולגיית מבוגרים; ::: 4 חודשים, בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, בשניים או יותר ממקצועות אלה: אורתופדיית ילדים, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פיזיקלית ושיקום, ראומטולוגיית מבוגרים; : {{ממורכז|או}} : ג. 5¹⁄₂ שנים, מהן - ::: 1 שנה ברפואה פנימית - חובה; ::: (()) 1.25 שנה ראומטולוגיה - חובה; ::: 2 שנים ברפואה פנימית - חובה; ::: 3 חודשים - בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר ממקצועות אלה: ::: רפואה פיזיקלית ושיקום, אורתופדיה, רדיולוגיה אבחנתית, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, ראומטולוגיית ילדים, נפרולוגיה, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, המטולוגיה; ::: 1 שנה ראומטולוגיה - חובה; : {{ממורכז|או}} : ד. 5¹⁄₂ שנים, מהן - ::: 3 שנים ברפואה פנימית - חובה; ::: (()) 1.25 שנה ראומטולוגיה - חובה; ::: 3 חודשים אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה - חובה; ::: 3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר ממקצועות אלה: ::: רפואה פיסיקלית ושיקום, אורתופדיה, רדיולוגיה אבחנתית, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, ראומטולוגיית ילדים, נפרולוגיה, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, המטולוגיה; ::: 1 שנה ראומטולוגיה. |- <עוגן פרט 39> | : 39. מומחה בכירורגיה של היד {{ש}} (([תיקון: תש"ן, תשנ"ט, תש"ס])) || : א. תואר מומחה בכירורגיה אורתופדית או בכירורגיה פלסטית. : ב. 2¹⁄₂ שנים בכירורגיה של היד. |- <עוגן פרט 40> | : 40. מומחה בכירורגיית כלי-דם {{ש}} (([תיקון: תש"ן, תשנ"ט, תשס"ט, תשפ"ג])) || : אחד מארבעת המסלולים האלה: : א. 5¹⁄₂ שנים מהן - ::: 18 חודשים לכירורגיה כללית; ::: 42 חודשים כירורגיית כלי דם; ::: 3 חודשים טיפול נמרץ; ::: 3 חודשים לבחירה באחד ממקצועות אלה: כירורגיה אורתופדית, רדיולוגיה פולשנית, כירורגיית לב-חזה; : ב. תואר מומחה בכירורגיה כללית; :: 27 חודשים מהן - ::: 24 חודשים בכירורגיית כלי דם; ::: 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה: כירורגיה אורתופדית, רדיולוגיה פולשנית, כירורגיית לב-חזה; : ג. תואר מומחה בכירורגיה של בית החזה, מסלול כירורגיית לב; :: 3 שנים, מהן - ::: 24 חודשים בכירורגיית כלי דם; ::: 9 חודשים בכירורגיה כללית; ::: 3 חודשים לבחירה באחד מהמקצועות האלה: כירורגיה אורתופדית, רדיולוגיה פולשנית; : ד. תואר מומחה בכירורגיה של בית החזה, מסלול כירורגיית חזה; :: 3 שנים, מהן - ::: 30 חודשים בכירורגיה כלי דם; ::: 3 חודשים בכירורגיה כללית; ::: 3 חודשים לבחירה באחד מהמקצועות האלה: כירורגיה אורתופדית, רדיולוגיה פולשנית. |- <עוגן פרט 41> | : 41. מומחה במחלות זיהומיות {{ש}} (([תיקון: תשנ"ב, תשנ"ט])) || : א. תואר מומחה באחד מאלה: :: רפואה פנימית, רפואת ילדים, רפואת משפחה; : ב. 2 שנים מחלות זיהומיות - חובה. |- <עוגן פרט 42> | : 42. מומחה ברפואה תעסוקתית {{ש}} (([תיקון: תשנ"ב, תש"ס, תשס"ח, תש"ע, תשע"ד])) || : 4¹⁄₂ שנים מהן - :: 3 שנים רפואה תעסוקתית, במהלכן 1 שנה קורס אקדמי וקבלת תואר מוסמך ברפואה תעסוקתית, לפי תעודה המוכרת בידי המועצה להשכלה גבוהה - חובה; :: 9 חודשים רפואה פנימית; :: 3 חודשים אורתופדיה; :: 6 חודשים - ב-2 תקופות של 3 חודשים ב-2 מהמקצועות האלה: :: א.א.ג. וכירורגיה של ראש וצוואר, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, מחלות עור ומין, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, שיקום, אפידמיולוגיה, רפואת משפחה, איכות הסביבה. |- <עוגן פרט 43> | : 43. מומחה בטיפול נמרץ כללי {{ש}} (([תיקון: תשנ"ב, תש"ס, תשס"ב, תשע"ג, תשפ"ג])) || : א. תואר מומחה באחד מהמקצועות האלה: :: הרדמה, יילוד וגינקולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיה כללית, כירורגיה פלסטית, כירורגיה של בית החזה, מחלות אף אוזן גרון, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, רפואה פנימית, רפואה דחופה; : ב. 2 שנים, מהן - :: 18 חודשים טיפול נמרץ כללי - חובה, ואפשר שעד 3 חודשים מהם יהיו ביחידה לטיפול נמרץ פנימי; : ג. 6 חודשים בתקופות רצופות של חודשיים כל אחת, בשלושה מהמקצועות האלה: :: מחלות זיהומיות, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, טיפול נמרץ ילדים, הרדמה, נפרולוגיה, טיפול נמרץ נוירוכירורגי, כירורגיית לב, טראומה, כוויות. |- <עוגן פרט 44> | : 44. נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד {{ש}} (([תיקון: תשנ"ו, תשנ"ח, תשס"ח-2, תשע"ד])) || : תואר מומחה ברפואת ילדים; : 3 שנים, מהן - :: (()) 1.25 שנים נוירולוגית ילדים; :: 1 שנה התפתחות הילד; :: 3 חודשים נוירולוגיה (מבוגרים); :: 6 חודשים נוירולוגית ילדים בסיום התכנית. |- <עוגן פרט 45> | : 45. קרדיולוגיית ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ"ו])) || : תואר מומחה ברפואת ילדים; : 3 שנים, מהן - :: 2¹⁄₂ שנים קרדיולוגיית ילדים; :: 3 חודשים קרדיולוגיית מבוגרים; :: 3 חודשים כירורגיית בית החזה. |- <עוגן פרט 46> | : 46. מחלות ריאה ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ"ו, תשס"ט])) || : תואר מומחה ברפואת ילדים; : 2¹⁄₄ שנים, מהן - :: 21 חודשים מחלות ריאה ילדים; :: 3 חודשים מחלות ריאה מבוגרים; :: 3 חודשים טיפול נמרץ ילדים (למי שלא עשה טיפול נמרץ במסגרת התמחותו ברפואת ילדים). |- <עוגן פרט 47> | : 47. <!-- אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיית ילדים {{ש}} --> (([תיקון: תשנ"ו, תשס"ו])) || (((בוטל).)) |- <עוגן פרט 48> | : 48. הימטו אונקולוגיית ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ"ו, תשס"ו, תשס"ח, תשע"ו-2, תשפ"ב])) || : א. מומחה ברפואת ילדים; : ב. 2¹⁄₂ שנים, מהן - ::: 2¹⁄₄ שנים המטו-אונקולוגיית ילדים - חובה; ::: 3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מאלה: ::: המטולוגיה, רדיותרפיה, דימות, פתולוגיה אבחנתית, מחלות זיהומיות. |- <עוגן פרט 49> | : 49. גסטרואנטרולוגיית ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ"ו, תשס"ח, תשפ"א])) || : תואר מומחה ברפואת ילדים; : 2¹⁄₂ שנים, מהן - :: שנתיים ו-3 חודשים גסטרואנטרולוגיית ילדים; :: 3 חודשים גסטרואנטרולוגיית מבוגרים. |- <עוגן פרט 50> | : 50. נפרולוגיית ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ"ו])) || : תואר מומחה ברפואת ילדים; : 2¹⁄₂ שנים, מהן - :: 2 שנים נפרולוגיית ילדים; :: 6 חודשים, דיאליזה כרונית לילדים או - :: 3 חודשים דיאליזה בילדים ו-3 חודשים דיאליזה כרונית במבוגרים. |- <עוגן פרט 51> | : 51. אנדוקרינולוגיית ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ"ו, תש"ע, תשע"ד])) || : תואר מומחה ברפואת ילדים; : 2³⁄₄ שנים, מהן - :: 2¹⁄₂ שנים אנדוקרינולוגיית ילדים; :: 3 חודשים אנדוקרינולוגיית מבוגרים. |- <עוגן פרט 52> | : 52. טיפול נמרץ ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ"ח, תש"ס, תשס"ט, תשפ"א])) || : אחד משני המסלולים האלה: : א. תואר מומחה ברפואת ילדים: :: (()) 2.5 שנים, מהן - ::: 24 חודשים בטיפול נמרץ ילדים; ::: 3 חודשים בטיפול נמרץ כללי; ::: 3 חודשים הרדמה; : ב. תואר מומחה בהרדמה או בטיפול נמרץ כללי: :: (()) 2.5 שנים, מהן - ::: 20 חודשים בטיפול נמרץ ילדים; ::: חודש בטיפול נמרץ ילודים; ::: 3 חודשים ברפואה דחופה ילדים; ::: 3 חודשים במחלקת ילדים; ::: חודש קרדיולוגית ילדים; ::: חודש בריאות ילדים; ::: חודש בדימות ילדים. |- <עוגן פרט 53> | : 53. פרמקולוגיה קלינית {{ש}} (([תיקון: תשנ"ח, תשפ"ב])) || : א. תואר מומחה באחד מאלה: :: רפואה פנימית; :: רפואת ילדים; :: פסיכיאטריה; :: רפואת משפחה; :: גריאטריה; :: רפואה דחופה; :: אונקולוגיה; : ב. 2.5 שנים ברציפות, ביחידה לפרמקולוגיה קלינית. : הערה: עבודת מדעי יסוד שנעשתה במעבדה לפרמקולוגיה קלינית במסגרת התמחות הבסיס, תוכל להיחשב כחלק מההתמחות לתקופה של עד 6 חודשים. |- <עוגן פרט 54> | : 54. רפואה דחופה {{ש}} (([תיקון: תשנ"ט, תשס"ח, תשע"א, תשפ"א, תשפ"ג])) || : אחד מששת המסלולים האלה: : א. 4 שנים, מהן - ::: 30 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; ::: 9 חודשים במחלקה לרפואה פנימית; ::: חודש אורתופדיה; ::: חודש טיפול נמרץ; ::: חודש מרפאה לרפואת המשפחה; ::: 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית; ::: 3 חודשים במחלקה לרפואה דחופה ילדים; : ב. תואר מומחה בכירורגיה כללית; :: 27 חודשים, מהם - ::: 21 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; ::: 3 חודשים במחלקה לרפואה פנימית; ::: 3 חודשים במחלקה לרפואה דחופה המיועדת לטיפול בילדים; : ג. תואר מומחה ברפואה פנימית; :: 30 חודשים, מהם - ::: 21 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; ::: 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית; ::: 3 חודשים במחלקת הרדמה או טיפול נמרץ כללי; ::: 3 חודשים במחלקה לרפואה דחופה המיועדת לטיפול בילדים; : ד. תואר מומחה בהרדמה; :: 30 חודשים, מהם - ::: 21 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; ::: 3 חודשים במחלקה לרפואה פנימית; ::: 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית; ::: 3 חודשים במחלקה לרפואה דחופה המיועדת לטיפול בילדים; : ה. תואר מומחה ברפואת ילדים; :: 30 חודשים, מהם - ::: 21 חודשים במחלקה לרפואה דחופה המיועדת לטיפול בילדים; ::: 3 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; ::: 3 חודשים במחלקה לכירורגיית ילדים; ::: 3 חודשים במחלקת הרדמה או מחלקת טיפול נמרץ ילדים; : ו. תואר מומחה ברפואת המשפחה; :: 30 חודשים, מהם - ::: 21 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; ::: 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית; ::: 3 חודשים במחלקה לרפואה דחופה המיועדת לטיפול בילדים; |- <עוגן פרט 55> | : 55. רפואה לשיכוך כאב {{ש}} (([תיקון: תשס"ט, תשע"ט-2, תשפ"ו])) || : א. תואר מומחה באחד המקצועות האלה: :: אונקולוגיה, אימונולוגיה קלינית ואלרגולונגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה, גריאטריה, המטולוגיה, הרדמה, יילוד וגניקולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיית חזה ולב, כירורגיה כללית, כירורגיה פלסטית, מחלות אף אוזן גרון וכירורגיית ראש צואר, מחלות עור ומין, מחלות עיניים, מחלות ריאה, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, נפרולוגיה, פסיכיאטריה, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, קרדיולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, ראומטולוגיה, רפואה גרעינית, רפואת המשפחה, רפואת ילדים, רפואה פיזיקלית ושיקום, רפואה פנימית, רפואה דחופה. : ב. 27 חודשים, מהם - :: (1) 21 חודשים במרפאה או ביחידה לרפואה לשיכוך כאב; :: (2) (((נמחק);)) :: (3) (((נמחק);)) :: (4) 6 חודשים, בתקופות של חודשיים כל אחת, בשלושה מהמקצועות האלה: רפואה פיזיקלית ושיקום, כירורגיה אורתופדית, רדיולוגיה אבחנתית, נוירולוגיה, הרדמה, ראומטולוגיה, נוירוכירורגיה, פסיכיאטריה, רפואה פליאטיבית; :: <!-- (([במקור הסיפא היא המשך של פסקה (4)]:)) --> ואולם לא ניתן לעשות תקופה לפי פרט משנה זה, במקצוע שבו יש לו תואר מומחה. |- <עוגן פרט 56> | : 56. רפואה פליאטיבית {{ש}} (([תיקון: תשע"ג, תשפ"ב])) || : א. תואר מומחה באחד המקצועות האלה: :: אונקולוגיה, גריאטריה, המטו-אונקולוגית ילדים, הרדמה, יילוד וגינקולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיה כללית, כירורגיית חזה ולב, כירורגיית כלי דם, כירורגיה פלסטית, מחלות אף אוזן גרון וכירורגיית ראש וצוואר, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, רפואת המשפחה, רפואת ילדים, רפואה פיזיקלית ושיקום, רפואה פנימית, רפואה דחופה; : ב. 2 שנים, מהן - :: (1) 18 חודשים ביחידה פליאטיבית בבית חולים, ויכול ש-8 חודשים מתוכם יהיו ביחידה פליאטיבית בקהילה; :: (2) 6 חודשים בשניים או יותר מהמקצועות האלה בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, אך לא יותר מ-3 חודשים במקצוע אחד: :: אונקולוגיה, נוירולוגיה, מחלות ריאה, המטולוגיה, המטואונקולוגיה ילדים, נפרולוגיה, פסיכיאטריה, רפואה פיזיקלית ושיקום, גריאטריה, נוירוכירורגיה, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פנימית, רפואת ילדים, רפואת המשפחה, מחלות אף אוזן וגרון וכירורגיה של ראש–צוואר, רפואה דחופה, קרדיולוגיה, רפואה לשיכוך כאב. |- <עוגן פרט 57> | : 57. מומחה במחלות מטבוליות {{ש}} (([תיקון: תשע"ט])) || : א. תואר מומחה באחד מענפי הרפואה האלה: פנימית, רפואת משפחה, רפואת ילדים, נוירולוגיה, גינקולוגיה, אנדוקרינולוגיה; : ב. 2¹⁄₄ שנים, מהן - :: (1) 1 שנה בגנטיקה קלינית; :: (2) 1¹⁄₄ שנה במחלות מטבוליות. |- <עוגן פרט 58> | : 58. מומחה בנוירו-רדיולוגיה פולשנית: {{ש}} (([תיקון: תשפ"ב])) || : א. תואר מומחה באחד מהמקצועות האלה: נוירולוגיה, נוירוכירורגיה, רדיולוגיה אבחנתית, קרדיולוגיה, כירורגיית כלי דם; : ב. 3.5 שנים, מהן - :: (1) שנה ראשונה, מתוכה חצי שנה בנוירולוגיה או נוירוכירורגיה וחצי שנה בנויורו-רדיולוגיה; :: (2) 2.5 שנים בנוירו-רדיולוגיה פולשנית. |} <פרסום> ט"ז באב תשל"ג (14 באוגוסט 1973) <חתימה> ויקטור שם-טוב שר הבריאות nwov2s0do0il0qqimx9t9acw20jhgkw 0 394142 3019399 3019255 2026-06-10T11:01:19Z OpenLawBot 8112 [3019397] הגהה 3019399 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל״ג–1973}} {{ח:קטע3||תקנות בדבר אישור תואר מומחה ובחינות}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשל״ג, 1924|תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה ובחינות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3056.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 1620|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3208.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 2513|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3756.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 743|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3818.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 928|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4086.pdf}}, {{ח:תיבה|1013|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4091.pdf}}, {{ח:תיבה|1400|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4113.pdf}}, {{ח:תיבה|1784|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4132.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1464|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4269.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 264|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4286.pdf}}, {{ח:תיבה|1386|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4385.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 1018|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4475.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 533|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4749.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 458|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4897.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 289|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4995.pdf}}, {{ח:תיבה|577|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5013.pdf}}, {{ח:תיבה|1066|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5039.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 112|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5232.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 1174|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5452.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 1020|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5761.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 703|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5831.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 84|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5862.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 896|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5979.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 726|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6045.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 575|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6159.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 413|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6220.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 1006|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6502.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 390|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6641.pdf}}, {{ח:תיבה|418|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6643.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 302|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6738.pdf}}, {{ח:תיבה|1332|תיקון מס׳ 2 [תשס״ח] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6810.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1363|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6907.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 906|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6993.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 1496|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7144.pdf}}, {{ח:תיבה|1497|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7144.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 239|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7187.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 511|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7328.pdf}}, {{ח:תיבה|1112|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7374.pdf}}, {{ח:תיבה|1198|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7383.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 736|הוראת שעה [תשע״ב] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7618.pdf}}, {{ח:תיבה|750|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7620.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 681|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7775.pdf}}, {{ח:תיבה|753|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7781.pdf}}, {{ח:תיבה|812|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7787.pdf}}, {{ח:תיבה|1199|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7824.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 151|הוראת שעה [תשע״ב] (תיקון מס׳ 2 [צ״ל: תיקון])|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7877.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1314|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8106.pdf}}, {{ח:תיבה|3508|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8249.pdf}}, {{ח:תיבה|3508|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8249.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 2071|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 3386|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10244.pdf}}, {{ח:תיבה|3568|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10270.pdf}}, {{ח:תיבה|3606|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10202.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 2074|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10712.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 1114|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11735.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2177|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12419.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים#סעיף 17|הסעיפים 11א}} {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים#סעיף 61|ו־22}} {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|לפקודת המתעסקים ברפואה, 1947}}, ולאחר התיעצות בהסתדרות הרפואית בישראל, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:מפריד}} {{ח:הערה|פקודת המתעסקים ברפואה, 1947 הוחלפה {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|בפקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל״ז–1976}}.}} {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: בקשה להתמחות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: התמחות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הכרה במוסד להתמחות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: בחינות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳: מוסדות בחינה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: סדרי בחינה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: החלטה בדבר מתן תואר}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תש״ם, תשמ״ה, תש״ן, תשנ״ב, תשנ״ז, תשס״ג, תשס״ו, תשע״ד, תשע״ד־2, תשפ״ב}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איגוד מדעי“ – תאגיד שהמועצה מכירה בו כאיגוד מדעי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בוגר“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|כללי המועצה להשכלה גבוהה (תארים מוכרים)|בכללי המועצה להשכלה גבוהה (תארים מוכרים), תשכ״ד–1964}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדע יסוד“ – אחד מאלה: אימונולוגיה, אנטומיה, פתולוגיה אבחנתית, אנטרופולוגיה, אפידמיולוגיה, אתיקה רפואית, ביולוגיה, ביוכימיה, ביופיסיקה, גנטיקה, כימיה, כימיה פיסיקלית, מיקרוביולוגיה, מדעי המחשב, סוציאולוגיה, סטטיסטיקה, פיסיקה, פיסיולוגיה, פסיכולוגיה, פרמקולוגיה, תולדות הרפואה, תזונה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד מוכר“ – יחידה, מוסד רפואי, ארגון רפואי, מכון, מחלקה, חטיבה, מעבדה, מרפאה או מרכז או שירות שהוכרו לענין התמחות לפי תקנות אלה על־ידי המנהל לפי המלצת המועצה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד סגור“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסמך“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|כללי המועצה להשכלה גבוהה (תארים מוכרים)|בכללי המועצה להשכלה גבוהה (תארים מוכרים), תשכ״ד–1964}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקצוע משנה“ – ענף רפואה המפורש {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ לתוספת}} שלא צויין לצדו שהוא מקצוע ראשי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקצוע־על“ – ענף רפואה מן המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(ג)}}, שתואר בו מותנה בתואר מומחה במקצוע ראשי, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקצוע ראשי“ – ענף רפואה שבו מוענק למועמד תואר מומחה לאחר עמידה בכל הדרישות להתמחות, ללא צורך במומחיות בתחום נוסף; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרפאת שלב א׳“ – מקום שבו ניתן שירות ברפואת המשפחה לקהילה, והמתמחה עובד בליווי מדריך במרפאה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרפאת שלב ב׳“ – מקום שבו ניתן שירות ברפואת המשפחה בקהילה, והמתמחה עובד עצמאית ביחידה ובמרפאה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פנקס התמחות“ – פנקס שהנפיקה המועצה למתמחה לצורך רישום פרטי התמחותו לשם תואר מומחה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קורס להחייאה מתקדמת“ (Advanced Trauma Life Support – ”ATLS“‎) – קורס מרוכז להחייאה ותמיכת חיים במצבי חירום, לרבות טיפול בחבלה, שאישר המנהל בהתייעצות עם המועצה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קורס להחייאה פדיאטרית מתקדמת“ (Advanced Pedatic Life-Support – ”APLS“‎) – קורס מרוכז להחייאה ותמיכת חיים במצבי חירום בטיפול בילדים, שאישר המנהל בהתייעצות עם המועצה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קורס להחייאה קרדיאלית מתקדמת“ (Advanced Cardiac Life-Suppor{{ח:הערה|t}} – ”ACLS“‎) – קורס מרוכז להחייאה ותמיכת חיים במצבי חירום קרדיו–וסקולריים, החייאת לב ריאות, שאישר המנהל בהתייעצות עם המועצה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא“ – מורשה לעסוק ברפואה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים#סעיף 3|סעיף 3 לפקודה}}. {{ח:סעיף|2|תואר מומחה}} {{ח:ת}} לא יאושר לרופא תואר מומחה (להלן – תואר) אלא אחד התארים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת|בטור א׳ של התוספת}}, ולא יאושר תואר אלא לפי הוראות תקנות אלה. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: בקשה להתמחות|תיקון: תשנ״ז}} {{ח:סעיף|3|בקשה להתמחות ופנקס התמחות|תיקון: תשמ״ה, תשמ״ו, תשנ״ב, תשנ״ז, תשפ״ב־2, תשפ״ב־3}} {{ח:תת|(א)}} רופא המבקש להתמחות יגיש למועצה בקשה להתמחות ויצרף לבקשתו את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} אישור בכתב מאת פקולטה או בית ספר לרפואה מוכרים לענין {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים#סעיף 4|סעיף 4(ב) לפקודה}} בדבר סיום כל חובותיו לקבלת תואר דוקטור ברפואה; {{ח:תתת|(2)}} אישור בכתב מאת מנהל מוסד מוכר ויושב ראש ועדת ההתמחות בו, כי מנהל המוסד המוכר יקבלו להתמחות. {{ח:תת|(א1)}} אושרה בקשה להתמחות, תעביר המועצה למבקש אישור על כך בכתב ותצרף לאישור הודעה אשר תציין את כל אלה: החובה לדווח על ההתמחות למשרד הבריאות, אופן הדיווח האמור והשלכות אי־דיווח כאמור, כפי שנקבעו בתקנות אלה; המנהל יפרסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות נוסח לדוגמה של הודעה כאמור. {{ח:תת|(א2)}} רופא המבקש להתמחות אשר בקשתו אושרה בידי המועצה, יגיש למשרד הבריאות, באופן מקוון באתר האינטרנט של המשרד, בתוך חודשיים מיום קבלת האישור בכתב כאמור בתקנת משנה (א1), דיווח על ההתמחות, שיתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הדיווח יכלול את הפרטים האלה: {{ח:תתתת|(א)}} פרטי המבקש ואמצעי התקשרות עימו; {{ח:תתתת|(ב)}} פרטי הסטאז׳ שביצע ופרטי התמחויות קודמות, אם נעשו על ידו; {{ח:תתתת|(ג)}} פרטי ההתמחות; {{ח:תתת|(2)}} המבקש להתמחות יצרף לדיווח את המסמכים האלה: {{ח:תתתת|(א)}} אישור בכתב מאת מנהל מוסד מוכר כאמור בתקנת משנה (א)(2); {{ח:תתתת|(ב)}} אישור בכתב מהמועצה ולפיו בקשת ההתמחות אושרה כאמור בתקנת משנה (א1). {{ח:תת|(א3)}} התקבל דיווח על התמחות לפי תקנת משנה (א2), יעביר משרד הבריאות למבקש אישור על קבלת הדיווח. {{ח:תת|(ב)}} אושרה בקשתו של מתמחה, ייחשב יום קבלת הבקשה במועצה כיום תחילת ההתמחות. {{ח:תת|(ג)}} המבקש להחליף מקום התמחותו יגיש למועצה בקשה לאישור החלפת מקום התמחות ויצרף לבקשתו אישורים בכתב מאת מנהל המחלקה ויושב ראש ועדת ההתמחות במוסד מוכר המוכן לקבלו כמתמחה (בתקנת משנה זו – אישורים מהמוסד המוכר כי מוכנים לקבלו כמתמחה); אושרה הבקשה בידי המועצה, יגיש למשרד הבריאות, באופן מקוון באתר האינטרנט של המשרד, בתוך חודשיים מהמועד שבו אושרה הבקשה, דיווח על החלפת מקום ההתמחות, ויכלול בו את הפרטים המפורטים בתקנת משנה (א2)(1) ויצרף לו את האישורים מהמוסד המוכר כי מוכנים לקבלו כמתמחה ואת אישור החלפת מקום ההתמחות שקיבל מהמועצה; תאריך תחילת ההתמחות במקום החדש ייחשב כאמור בתקנות משנה (ב) ו־(ד). {{ח:תת|(ד)}} המועצה רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר כיום תחילת ההתמחות את היום הנקוב בהודעת המוסד המוכר, אף אם הוא מוקדם לתאריך שבו נתקבלה הבקשה במועצה, ובלבד שהבקשה נתקבלה תוך 60 ימים ממועד תחילת ההתמחות בפועל. {{ח:תת|(ה)}} המועצה תמציא למתמחה פנקס התמחות או תעדכן את הרישום בו, לפי הענין, תוך שלושים ימים מיום קבלת בקשת המתמחה כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ג). {{ח:תת|(ו)}} מתמחה יגיש פנקס התמחותו לחתימת יושב ראש ועדת ההתמחות במוסד המוכר בו הוא מתמחה מיד עם קבלתו מהמועצה. {{ח:תת|(ז)}} לא תוכר כחלק ממסלול ההתמחות תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) או (ג), לפי העניין, או תקופת עבודה שנעשתה בלא שהוגש דיווח על האישור למשרד הבריאות כאמור בתקנת משנה (א2) או (ג), לפי העניין, לאחר שחלפו חודשיים מיום אישור בקשה כאמור בידי המועצה; ואולם רשאי המנהל, להכיר בתקופת עבודה כאמור, כולה או מקצתה, בהתחשב בנסיבות מיוחדות שלא הייתה למתמחה שליטה עליהן, ולגבי תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה למועצה – יחליט המנהל כאמור לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין מתמחה שבקשתו להתמחות אושרה בידי המועצה לפני יום 1.1.2023):}} לא תוכר כחלק ממסלול ההתמחות תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) או (ג), לפי העניין, או תקופת עבודה שנעשתה בלא שהוגש דיווח על האישור למשרד הבריאות כאמור בתקנת משנה (א2) או (ג), לפי העניין, לאחר שחלפו ארבעה חודשים מיום תחילתן של תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות) (תיקון מס׳ 2), התשפ״ב–2022 {{ח:הערה|(לאחר יום 1.5.2023)}}; ואולם רשאי המנהל, להכיר בתקופת עבודה כאמור, כולה או מקצתה, בהתחשב בנסיבות מיוחדות שלא הייתה למתמחה שליטה עליהן, ולגבי תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה למועצה – יחליט המנהל כאמור לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: התמחות}} {{ח:סעיף|4|חובת התמחות|תיקון: תשנ״ב}} {{ח:ת}} פרט לאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנה 10}} חייב מועמד לעבור התמחות לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} ולהיבחן לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}. {{ח:סעיף|5|סדרי התמחות|תיקון: תש״ם, תשמ״א, תשמ״ב, תשמ״ג, תשמ״ו, תשמ״ז, תשנ״ב, תשנ״ו, תשנ״ז, תשס״ב, תשס״ט, תש״ע, תשע״ט, תשפ״ג, תשפ״ה, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} התמחות תהיה על ידי עבודה רצופה במוסד מוכר בהיקף של משרה שלמה, הכוללת ביצוע תורנויות במספר שקבעה המועצה לאותו ענף רפואה, בהדרכתו ובפיקוחו של בעל תואר מומחה באותו ענף רפואה. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ד)}} שנה אחת מתוך השנתיים הראשונות ושישה חודשים רצופים מתוך השנה האחרונה של ההתמחות יהיו במקצוע ראשי אלא אם כן נאמר אחרת בתקנות אלה. {{ח:תת|(ה)}} מתמחה במקצוע־על אשר מסלול ההתמחות בו שנתיים וחצי רשאי לצרף לתקופת התמחותו התמחות של ששה חדשים רצופים שעשה באותו תחום כמקצוע משנה, במסגרת התמחותו במקצוע הראשי. {{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ז)}} מתמחה המבקש להתמחות במקצוע על ואינו מומחה באחד מהמקצועות הראשיים הנדרשים כתנאי להתמחות במקצוע על, לא יתחיל אותה התמחות אלא לאחר שקיבל אישור מאת המועצה המדעית על השלמת תקופות ההתמחות במקצועות השונים לפי דרישתה. {{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), התמחות במקצועות כמפורט בתקנת משנה (י) תיעשה בעבודה רצופה במוסד מוכר בהיקף של מחצית משרה לפחות, והיא תכלול ביצוע תורנויות במספר שקבעה המועצה לאותו ענף רפואה, לפי היקף המשרה, בהדרכתו ובפיקוחו של בעל תואר מומחה באותו ענף רפואה. {{ח:תת|(ט)}} התמחות כאמור בתקנת משנה (ח) בהיקף הקטן ממשרה שלמה, תיעשה לפי מסלול ההתמחות הקבוע {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת {{ח:הערה|[<s>לתקנות העיקריות</s>]}}}}, בשינויים המחויבים, ולפי תוכנית שאישרה המועצה המדעית מראש. {{ח:תת|(י)}} תקנות משנה (ח) ו־(ט) יחולו על התמחות במקצועות {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}} המפורטים להלן: {{ח:תתת|(1)}} המטולוגיה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 3|בפרט 3}}; {{ח:תתת|(2)}} אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 4|בפרט 4}}; {{ח:תתת|(3)}} מחלות ריאה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 5|בפרט 5}}; {{ח:תתת|(4)}} גסטרואנטרולוגיה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 6|בפרט 6}}; {{ח:תתת|(5)}} אנדוקרינולוגיה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 7|בפרט 7}}; {{ח:תתת|(6)}} הרדמה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 21|בפרט 21}}; {{ח:תתת|(7)}} רדיולוגיה אבחנתית כאמור רדיולוגיה אבחנתית כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 23|בפרט 23 מסלול ב}}; {{ח:תתת|(7א)}} גריאטריה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 32|בפרט 32}}; {{ח:תתת|(8)}} מינהל רפואי כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 35|בפרט 35}}; {{ח:תתת|(9)}} נאונטולוגיה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 36|בפרט 36}}; {{ח:תתת|(10)}} גנטיקה רפואית כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 37|בפרט 37}}; {{ח:תתת|(11)}} ראומטולוגיה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 38|בפרט 38}}; {{ח:תתת|(12)}} מחלות זיהומיות כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 41|בפרט 41}}; {{ח:תתת|(12א)}} נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 44|בפרט 44}}; {{ח:תתת|(13)}} מחלות ריאה ילדים כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 46|בפרט 46}}; {{ח:תתת|(14)}} הימטו־אונקולוגיית ילדים כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 48|בפרט 48}}; {{ח:תתת|(15)}} גסטרואנטרולוגיית ילדים כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 49|בפרט 49}}; {{ח:תתת|(16)}} אנדוקרינולוגיית ילדים כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 51|בפרט 51}}; {{ח:תתת|(17)}} פרמקולוגיה קלינית כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 53|בפרט 53}}; {{ח:תתת|(18)}} רפואה דחופה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 54|בפרט 54 ב. עד ו.}}; {{ח:תתת|(19)}} רפואה לשיכוך כאב כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 55|בפרט 55}}; {{ח:תתת|(20)}} רפואה פליאטיבית כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 56|בפרט 56}}; {{ח:תתת|(21)}} נפרולוגיית ילדים, כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 50|בפרט 50}}. {{ח:סעיף|6|תקופת התמחות|תיקון: תש״ם, תשנ״ב, תשס״ח, תשע״ד־2, תשע״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} תקופת ההתמחות תהיה כפי שצויין {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ לתוספת}} לצד התואר המבוקש ובנוסף לזה תקופת התמחות של ששה חדשים לפחות במדע יסוד שהמועצה אישרה מראש את נושאו ותכנו. {{ח:תת|(ב)}} מועמד לתואר במקצוע המוכר כמדע יסוד חייב, בנוסף להתמחות כנקבע {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} לגבי אותו מקצוע, בהתמחות של ששה חדשים במקצוע יסוד שני, זולת אם נקבע אחרת {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}. {{ח:תת|(ג)}} מקצוע־על הוא אחד {{ח:פנימי|תוספת|מהפרטים לתוספת}} המנויים להלן: {{ח:פנימי|תוספת פרט 2|2}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 3|3}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 4|4}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 5|5}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 6|6}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 7|7}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 8|8}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 27|27}} (מסלולים ב׳ עד ח׳ בלבד), {{ח:פנימי|תוספת פרט 32|32}} (מסלול א׳ בלבד), {{ח:פנימי|תוספת פרט 35|35}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 36|36}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 37|37}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 38|38}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 39|39}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 41|41}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 43|43}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 44|44}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 45|45}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 46|46}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 48|48}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 49|49}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 50|50}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 51|51}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 52|52}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 53|53}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 54|54}} (מסלולים 1 עד 5 בלבד), {{ח:פנימי|תוספת פרט 55|55}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 56|ו־56}}. {{ח:תת|(ג1)}} תקופת ההתמחות במקצוע־על תהיה כמצוין {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ בתוספת}} לצד התואר המבוקש; התמחות במקצוע־על תיעשה לאחר השלמת התואר במקצוע הראשי הרלוונטי, ואולם יכול שתיעשה במשולב עמו, ככל שקיים {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ בתוספת}} מסלול התמחות המאפשר זאת. {{ח:תת|(ד)}} ששת חודשי הסטז׳ האחרונים במחלקה מוכרת להתמחות בארץ, בכירורגיה כללית, רפואת ילדים או רפואה פנימית, יוכרו בהסכמת מנהל המחלקה במקצוע הראשי של המתמחה ובהסכמת המתמחה, כשישה החודשים הראשונים של ההתמחות המתחילה באחד מן המקצועות האמורים, ובלבד שלא חלה הפסקה העולה על שישה חודשים בין סיום הסטז׳ ובין תחילת ההתמחות. {{ח:סעיף|7|רציפות התמחות|תיקון: תשל״ז, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ה, תשמ״ז, תשנ״ב, תשנ״ו, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} רציפות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5}} תהיה – {{ח:תתת|(1)}} במדע יסוד – ששה חדשים רצופים; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(3)}} במקצוע משנה – תקופה שלא תפחת מהאמור {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}. {{ח:תת|(ב)}} לא תהיה הפסקה בתוך שלבי ההתמחות האמורים בתקנת משנה (א) או ביניהם אלא בהתאם לאמור בתקנת משנה (ג). {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנות 5(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 7|ו־7(א)}} מותרות הפסקות כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} הפסקה שנגרמה על־ידי שירותו של המועמד בצבא־הגנה לישראל או עקב שירות זה, או מסיבה שלא היתה למועמד שליטה עליה, באישור יושב־ראש המועצה ולהנחת דעתו של המנהל; {{ח:תתת|(2)}} הפסקה שנעשתה לשם התמחות במדע יסוד או במקצוע שהמועמד חייב בו לשם השגת אישור התואר; {{ח:תתת|(3)}} הפסקה לתקופה שלא תעלה על שנה אחת לאחר התמחות של שנתיים לפחות במקצוע ראשי, בתנאי שהתקבל אישור מראש מאת יושב ראש המועצה ולהנחת דעתו של המנהל; {{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(5)}} הפסקה בהתמחות בבריאות הציבור, אחרי שנה התמחות רצופה לפחות לשם התמחות במקצוע רפואי שאינו בריאות הציבור, ובלבד שההפסקה האמורה תהיה לתקופה שלא תעלה על שנתיים; {{ח:תתת|(6)}} הפסקה לתקופה שלא תעלה על שנתיים לשם עבודה במחקר הכוללת תקופת התמחות במדע יסוד והפסקה לתקופה שלא תעלה על שנה וחצי לשם עבודה במחקר שאינה כוללת תקופת התמחות במדע יסוד. {{ח:סעיף|8|אי־<wbr>הכרה בהתמחות|תיקון: תש״ם}} {{ח:ת}} לא הכירה המועצה או ועדה מקצועית שהיא מנתה לשם כך בהתמחות, כולה או מקצתה, לא ייבחן המועמד אלא לאחר שעבר תקופת התמחות נוספת שהיא תקבע. {{ח:סעיף|9|חריג בדבר תואר המדריך}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5}} יכול שההדרכה והפיקוח יהיו בידי מי שאינו בעל תואר – {{ח:תת|(1)}} אם המדריך אינו תושב קבע בישראל והמועצה סמכה ידיה מראש על הדרכתו ופיקוחו; {{ח:תת|(2)}} במקצועות שאינם רפואיים־קליניים – אם המדריך ממלא תפקיד אקדמאי־הוראתי או אם הוא בעל תואר אקדמאי שאינו פחות מזה של ”מוסמך“ והוא בעל ותק של שש שנים לפחות מיום קבלת התואר כאמור. {{ח:סעיף|9א|חובת עמידה בקורסי החייאה מתקדמת|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ט, תשס״ג, תשע״ב, תשע״ד, תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} מתמחה באחד מענפי ההתמחות המפורטים {{ח:פנימי|תוספת פרט 12|בפרטים 12}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 12א|12א}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 13|13}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 14|14}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 15|15}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 16|16}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 17|17}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 19|19}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 21|21}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 22|22}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 39|39}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 40|40}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 43|43}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 54|ו־54 בתוספת}}, חייב להגיש למועצה תעודה על סיום קורס להחייאה מתקדמת. {{ח:תת|(ב)}} מתמחה ברפואת ילדים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת פרט 9|בפרט 9 בתוספת}} וברפואה דחופה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת פרט 54|בפרט 54 בתוספת}}, חייב להגיש למועצה תעודה על סיום קורס להחייאה פדיאטרית מתקדמת. {{ח:תת|(ג)}} מתמחה ברפואה דחופה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת פרט 54|בפרט 54 בתוספת}}, חייב להגיש למועצה תעודה על סיום קורס להחייאה קרדיאלית מתקדמת. {{ח:סעיף|10|פטורים מחובת התמחות|תיקון: תשל״ז, תש״ם, תש״ם־3, תשמ״א, תשמ״ג, תשמ״ה, תשנ״ב, תש״ס, תשס״ט, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לאשר לרופאים דלקמן לפי בקשתם תואר ללא התמחות בישראל: {{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(2)}} למי שהמועצה סמכה ידיה על הדרכתו ופיקוחו לצורך התמחות מועמדים בענף רפואי, שלדעת המנהל אין די בעלי תואר לאותו ענף לשם הדרכת מועמדים בו, באותו ענף; {{ח:תתת|(3)}} למי שאושר לו התואר או תואר דומה מחוץ לישראל, אם המועצה ממליצה על כך ובתנאים שקבעה, לרבות הצורך בעמידה בבחינות. {{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, בהמלצת המועצה, להכיר בעבודה שנעשתה לצורך התמחות כולה או חלקה מחוץ לישראל, כבאה במקום התמחות או חלק ממנה, ללא תנאים או בתנאים, לרבות דרישה לעמוד בבחינות שלב א׳, שלב ב׳ או שניהם; הכיר המנהל בחלק מהעבודה כאמור – תקוצר תקופת ההתמחות הנדרשת בהתאם לכך, אולם תחילתה של תקופת ההתמחות לענין תקנות אלה היא ביום שבו התחיל המתמחה בהתמחות או בהשלמת יתרת תקופת ההתמחות במוסד מוכר. {{ח:תת|(ג)}} לא יהיה חייב בהתמחות במדע יסוד – {{ח:תתת|(1)}} בוגר באחד ממדעי היסוד; {{ח:תתת|(2)}} מועמד לתואר באחד מאלה: בריאות הציבור, רפואה משפטית, רפואה תעסוקתית, רפואת המשפחה, מיקרוביולוגיה קלינית, ביוכימיה קלינית; {{ח:תתת|(3)}} מי שעשה מחקר קליני שהמועצה אישרה מראש את נושאו ותכנו וביצועו, להנחת דעתה, במשך תקופה של חצי שנה לפחות; המחקר הקליני יבוצע בעבודה מלאה וברציפות אלא אם כן אישרה המועצה שלתועלת המחקר יהיה לפצלו לשתי תקופות; {{ח:תתת|(4)}} מי שאושרה לו התמחות במדעי יסוד בתוך מסלול התמחות קודם. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הכרה במוסד להתמחות|תיקון: תשנ״ב}} {{ח:סעיף|10א|הגדרות|תיקון: תשנ״ב, תשע״ז־3}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכרה במוסד“ – הכרה במוסד כמוסד מוכר להתמחות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה להכרה עליונה“ – הוועדה העליונה להכרה וביקורת של המועצה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדות הכרה“ – ועדות משנה של הוועדה להכרה עליונה, הבודקות את קיום תנאי ההכרה במוסד המבקש הכרה כמוסד מוכר להתמחות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תנאי הכרה“ – תנאים שקבעה המועצה, בכתב, שצריכים להתקיים במוסד להתמחות המבקש הכרה, לפי סוגי התמחות. {{ח:סעיף|10ב|הגשת בקשה|תיקון: תשנ״ב, תשע״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} בקשה להכרה במוסד יגיש מנהל המוסד לוועדת ההכרה העליונה ויצרף לה כל מסמך או אישור הנחוצים בהתאם לתנאי ההכרה. {{ח:תת|(ב)}} העתק הבקשה יישלח למנהל. {{ח:תת|(ג)}} ראתה המועצה כי במוסד המבקש מתקיימים, לכאורה, תנאי ההכרה, היא תמנה ועדת הכרה, תוך 60 ימים מיום הגשת הבקשה. {{ח:סעיף|10ג|הכרה במוסד מוכר|תיקון: תשנ״ב, תשע״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} הגיעה ועדת ההכרה העליונה למסקנה, על סמך דין וחשבון ועדת הכרה כי במוסד המבקש מתקיימים תנאי ההכרה, תגיש המלצתה, בצירוף המלצת יושב ראש המועצה, למנהל, תוך 30 ימים מיום סיום בדיקת המוסד. {{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, על סמך המלצת המועצה, לתת למוסד הכרה מלאה או בהגבלות, בתנאים ולתקופת נסיון, כולם או מקצתם. {{ח:תת|(ג)}} הוכר מוסד, יתן לו המנהל תעודת מוסד מוכר להתמחות, ויפרט בה את ההגבלות והתנאים, אם נקבעו. {{ח:סעיף|10ד|ביטול הכרה או הגבלתה|תיקון: תשנ״ב, תשע״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} חדל להתקיים במוסד תנאי מתנאי ההכרה חייב מנהל המוסד המוכר להודיע על כך, מיד, לוועדת ההכרה העליונה ולמנהל. {{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, על פי המלצת המועצה, לשלול הכרה ממוסד מוכר או להגבילה בזמן ובתנאים. {{ח:סעיף|10ה|תקופת ההכרה|תיקון: תשנ״ב}} {{ח:תת|(א)}} הכרה במוסד תהא בתוקף לתקופה שלא תעלה על 5 שנים מיום נתינתה, ואולם ניתן לחדש הכרה כאמור אם הוגשה על כך בקשה, בדרך הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 10ב|בסעיף 10ב}}, לא יאוחר מששה חדשים לפני תום תקופת ההכרה. {{ח:תת|(ב)}} על בדיקת בקשה לחידוש הכרה במוסד יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: בחינות|תיקון: תשנ״ב}} {{ח:קטע3|פרק ה סימן א|סימן א׳: מוסדות בחינה}} {{ח:סעיף|11|ועדת בחינות עליונה|תיקון: תש״ם, תשמ״א, תשמ״ג, תשמ״ו}} {{ח:תת|(א)}} מליאת המועצה תמנה ועדת בחינות עליונה. {{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הועדה יהיה אחד מסגני יושב ראש המועצה. {{ח:סעיף|11א|ועדות מומחיות|תיקון: תשמ״ו}} {{ח:תת|(א)}} הועד הפועל של המועצה ימנה שתי ועדות מומחיות, ואלה הן: {{ח:תתת|(1)}} ועדה למקצועות פנימיים ולמקצועות מעבדה; {{ח:תתת|(2)}} ועדה למקצועות כירורגיים. {{ח:תת|(ב)}} את יושבי ראש ועדות המומחיות ימנה הועד הפועל של המועצה. {{ח:תת|(ג)}} חברי ועדות המומחיות יהיו בעלי תואר מומחה, מנהלי מחלקה בבית חולים במקצועם ולפחות בדרגת מרצה בכיר בבית ספר לרפואה בישראל. {{ח:סעיף|12|ועדות לבחינות מקצועיות|תיקון: תש״ם, תשמ״א, תשמ״ג, תשמ״ו, תשנ״ב}} {{ח:תת|(א)}} הועד הפועל של המועצה ימנה, לאחר התייעצות עם האיגוד המדעי של מקצוע הבחינה, לכל מקצוע כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, חברים בועדות לבחינות מקצועיות ויפקח על ביצוע הבחינות בהתאם לתכנית ההתמחות. {{ח:תת|(ב)}} הועדות לבחינות מקצועיות יהיו כפופות להחלטות מקצועיות של ועדת הבחינות העליונה. {{ח:תת|(ג)}} את יושבי ראש הועדות לבחינות מקצועיות תמנה ועדת הבחינות העליונה. {{ח:תת|(ד)}} חברי הועדות לבחינות מקצועיות יהיו בעלי תואר מומחה ולפחות שלושה מהם, לרבות היושב ראש, יהיו בעלי תואר מומחה במקצוע הבחינה. {{ח:תת|(ה)}} מספר החברים, לרבות היושב ראש, בועדה לבחינות מקצועיות לא יפחת מחמישה. {{ח:תת|(ו)}} תקופת כהונתו של חבר בועדה לבחינות מקצועיות היא כתקופת כהונתה של המועצה. {{ח:תת|(ז)}} אחרי גמר תקופת כהונה אחת, תוחלף מחצית לפחות של חברי הועדה לבחינות מקצועיות בחברים חדשים; כהונת חבר בועדה לבחינות מקצועיות לא תעלה על שתי תקופות כהונה. {{ח:תת|(ח)}} התפנה מקומו של חבר בועדה לבחינות מקצועיות, ימנה הועד הפועל של המועצה מחליף שיכהן עד תום תקופת הכהונה של החבר שמקומו התפנה. {{ח:סעיף|13|שטחי פעולה של ועדות המומחיות|תיקון: תש״ם, תשמ״ו, תשנ״ב, תשנ״ו, תש״ס, תשע״ד, תשפ״ב}} {{ח:ת}} במסגרת התפקידים לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12}} אחראיות ועדות המומחיות על ביצוע הבחינות במקצועות אלה: {{ח:תת|(1)}} הועדה למקצועות פנימיים – {{ח:תת}} {{עמודות|4|א. רפואה פנימית; {{ש}} ב. קרדיולוגיה; {{ש}} ג. הימטולוגיה; {{ש}} ד. אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה; {{ש}} ה. מחלות ריאה; {{ש}} ו. גסטרואנטרולוגיה; {{ש}} ז. אנדוקרינולוגיה; {{ש}} ח. נפרולוגיה; {{ש}} ט. רפואת ילדים; {{ש}} י. נוירולוגיה; {{ש}} יא. פסיכיאטריה; {{ש}} יב. פסיכיאטריה של הילד והמתבגר; {{ש}} יג. מחלות עור ומין; {{ש}} יד. רדיולוגיה אבחנתית; {{ש}} טו. אונקולוגיה; {{ש}} טז. רפואה גרעינית; {{ש}} יז. רפואת המשפחה; {{ש}} יח. בריאות הציבור; {{ש}} יט. פתולוגיה אבחנתית; {{ש}} כ. רפואה משפטית; {{ש}} כא. רפואה פיסיקלית ושיקום; {{ש}} כב. ניאונטולוגיה; {{ש}} כג. מינהל רפואי; {{ש}} כד. גנטיקה רפואית; {{ש}} כה. ראומטולוגיה; {{ש}} כו. מחלות זיהומיות; {{ש}} כז. רפואה תעסוקתית; {{ש}} כח. {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ש}} כט. מיקרוביולוגיה קלינית; {{ש}} ל. ביוכימיה קלינית; {{ש}} לא. גריאטריה; {{ש}} לב. נוירולוגיית ילדים; {{ש}} לג. קרדיולוגיית ילדים; {{ש}} לד. מחלות ריאה ילדים; {{ש}} לה. אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיית ילדים; {{ש}} לו. הימטו־אונקולוגיית ילדים; {{ש}} לז. גסטרו אנטרולוגיית ילדים; {{ש}} לח. נפרולוגיית ילדים; {{ש}} לט. אנדוקרינולוגיית ילדים; {{ש}} מ. פרמקולוגיה קלינית.}} {{ח:תת|(2)}} הועדה למקצועות כירורגיים: {{ח:תת}} {{עמודות|4|א. כירורגיה כללית; {{ש}} ב. נוירוכירורגיה; {{ש}} ג. כירורגיה של בית החזה; {{ש}} ד. כירורגיה אורטופדית; {{ש}} ה. כירורגיה פלסטית; {{ש}} ו. כירורגיה אורולוגית; {{ש}} ז. מחלות אף, אוזן וגרון; {{ש}} ח. מחלות עיניים; {{ש}} ט. הרדמה; {{ש}} י. יילוד וגינקולוגיה; {{ש}} יא. כירורגיית כלי דם; {{ש}} יב. כירורגיה של היד; {{ש}} יג. טיפול נמרץ כללי; {{ש}} יד. כירורגיית ילדים; {{ש}} טו. טיפול נמרץ ילדים; {{ש}} טז. רפואה דחופה.}} {{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:סעיף|14|ישיבות והחלטות ועדות המומחיות|תיקון: תש״ם, תשנ״ב}} {{ח:תת|(א)}} מנין חוקי בישיבות ועדות המומחיות הוא מחצית חבריהן. {{ח:תת|(ב)}} היו הדעות שקולות, יכריע קולו של יושב ראש הועדה. {{ח:תת|(ג)}} החלטות עקרוניות של ועדת הבחינה העליונה יידונו ויאושרו בידי הועד הפועל של המועצה. {{ח:סעיף|15||תיקון: תש״ם, תשמ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:קטע3|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: סדרי בחינה}} {{ח:סעיף|16|צורת הבחינות|תיקון: תש״ם}} {{ח:תת|(א)}} בחינות יהיו בעל פה ובכתב ויכול שיהיו גם בפעולה רפואית. {{ח:תת|(ב)}} הבחינות ייערכו בשפה העברית. {{ח:סעיף|17|שלבי בחינות|תיקון: תש״ם, תש״ם־2, תשמ״ו, תשפ״ב}} {{ח:תת|(א)}} הבחינות יתקיימו בשני שלבים: שלב א׳ ושלב ב׳. {{ח:תת|(ב)}} מתמחה רשאי לגשת לבחינת שלב א׳ בכל עת, לאחר שסיים שנתיים ראשונות מתקופת ההתמחות בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בתקנה 24(ב)}}. {{ח:תת|(ג)}} מתמחה שעמד בבחינה שלב א׳ רשאי לגשת לבחינת שלב ב׳ בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בתקנה 21}}. {{ח:סעיף|18|בחינה בשלב א׳|תיקון: תשל״ח, תשמ״ו}} {{ח:תת|(א)}} הבחינה בשלב א׳ תתייחס בעיקרה לידע עיוני. היא תעסוק בתהליכים פתו־פיסיולוגיים שביסוד המחלות ובבעיותיהן הקליניות, כולל דרכי האיבחון והטיפול. {{ח:תת|(ב)}} בחינה בשלב א׳ יכול שתהיה בשני חלקים או יותר, לפי החלטת ועדת הבחינות העליונה. {{ח:סעיף|19|בחינה בשלב ב׳|תיקון: תש״ם, תשמ״ו, תשנ״ב, תשע״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} הבחינה בשלב ב׳ תעסוק ביחוד במקרים ממשיים בתחום מקצוע ההתמחות, שעליהם יצטרך המתמחה ליישם את ידיעותיו, מבחינת האבחון, מבחינת הטיפול ומבחינת ייעוץ מומחי במקצועו. {{ח:תת|(ב)}} במקצועות־על תיערך בתום ההתמחות בחינת סיום התמחות המורכבת מבחינה בכתב ובחינה בעל פה, זולת אם ועדת הבחינות העליונה, ובאישור הועד הפועל של המועצה, החליטה אחרת. {{ח:תת|(ג)}} במקצוע־על שניתן לעשות בו התמחות משולבת עם התמחות במקצוע ראשי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(ג1)}}, חייב המתמחה לעמוד בבחינות שלב א׳ ושלב ב׳ של המקצוע הראשי, כתנאי לזכאותו להיבחן בבחינת סיום ההתמחות של מקצוע־העל. {{ח:סעיף|20|מועדי בחינות|תיקון: תש״ם, תשמ״ו, תשנ״ב, תשנ״ו}} {{ח:ת}} בחינות ייערכו אחת לשנה לפחות, בהתאם להחלטת ועדת הבחינות העליונה, אשר תשלח לכל מתמחה שביקש להיבחן במקצוע, הודעה על מועד הבחינה במקצועו ומקום עריכתה, 30 ימים לפני המועד האמור. {{ח:סעיף|21|השתתפות בבחינות|תיקון: תש״ם, תשמ״א, תשמ״ו, תשנ״ב, תשע״ז־4, תשפ״ב}} {{ח:תת|(א)|(1)}} קבעה ועדת הבחינה העליונה מועדי אביב וסתיו לבחינה שלב ב׳ באותה שנה, זכאי המתמחה לגשת לבחינה במועד אביב או סתיו בשנה האחרונה להתמחותו, וברפואת משפחה בחצי שנה האחרונה להתמחותו; אין בעמידה בבחינה כאמור כדי לקצר את תקופת ההתמחות כפי שנקבעה; {{ח:תתת|(2)}} המבקש להיבחן במועד אביב או במועד סתיו יגיש לועדת הבחינות העליונה של המועצה בקשה, על גבי טופס שניתן להשיג במשרד המועצה, לא יאוחר מהתאריך שקבעה ועדת הבחינות העליונה של המועצה כתאריך אחרון להגשת בקשה להיבחן באותו המועד; לבקשה כאמור יצורף אישור על תשלום האגרה שלפי {{ח:חיצוני|צו הרופאים (אגרות)#סעיף 2ג|סעיף 2ג לצו הרופאים (אגרות), התשמ״ד–1983}} (להלן – צו הרופאים (אגרות)). {{ח:תת|(ב)}} המועצה, או ועדה שהיא מינתה לשם כך, תבדוק זכותו של המתמחה להיבחן, ותודיע לו על החלטתה. {{ח:תת|(ג)}} מתמחה רשאי לחזור בו מהשתתפותו בבחינה על ידי הודעה שתגיע לידיה של ועדת הבחינה לא יאוחר משלושים יום לפני מועד הבחינה. {{ח:תת|(ד)}} אי־השתתפות בבחינה ללא מתן הודעה כאמור בתקנת משנה (ג), תיחשב ככשלון, אלא אם הוכיח המתמחה, להנחת דעתו של הועד הפועל, בהקדם האפשרי לפי הנסיבות, כי היתה סיבה סבירה לאי השתתפותו. {{ח:סעיף|22|ציוני בחינות|תיקון: תשל״ח, תשמ״ו, תשנ״ב}} {{ח:תת|(א)}} ציוני בחינות או כל חלק מהן יפורסמו בציון ”עובר“ או ”נכשל“. {{ח:תת|(ב)}} ועדת הבחינות העליונה תאשר את תוצאות בחינות שלב א׳. {{ח:תת|(ג)}} הועדות לבחינות המקצועיות יציינו תוצאות שלב ב׳; כל חלק יצוין בציון נפרד. {{ח:תת|(ד)}} בבחינות שלב ב׳ רשאים חברי הועדה לבחינות מקצועיות להציע ציונים בנפרד במקרה של מחלוקת בין חבריה. {{ח:סעיף|23|אישור תוצאות הבחינה והודעה עליהן|תיקון: תש״ם, תשמ״ו}} {{ח:תת|(א)}} ועדת בחינות מקצועית תמסור לועדת המומחיות דין וחשבון על תוצאות כל בחינה; ועדת המומחיות תעביר דין וחשבון זה בצירוף המלצותיה והערותיה לאישורו של יושב ראש ועדת הבחינות העליונה. {{ח:תת|(ב)}} לאחר אישור תוצאות הבחינות תודיע המועצה לכל נבחן על תוצאות בחינתו. {{ח:סעיף|24|בחינה חוזרת|תיקון: תשל״ח, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ו, תשנ״ב, תשפ״ב}} {{ח:תת|(א)}} מתמחה שנכשל בבחינה או בכל חלק ממנה, אם היתה בשני חלקים או יותר, רשאי לחזור ולהיבחן במועד מאוחר יותר, ובלבד שייבחן בכל חלקי הבחינה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), מתמחה שלא עמד בבחינות עד לתום ארבע שנים מיום שסיים את תקופת ההתמחות, בין שנכשל ובין שלא ניגש לבחינה כלל, לא יהיה רשאי לגשת לבחינות אלא אם כן יותר לו לעשות כן ובתנאים שקבעה המועצה; מתמחה שנכשל בפעם הראשונה או השנייה בבחינת שלב ב׳ רשאי לגשת לבחינה חוזרת כעבור חצי שנה; מי שנכשל בפעם השלישית יוכל לגשת לבחינה חוזרת רק לאחר עבור שנה מיום הבחינה שבה נכשל. {{ח:סעיף|25|סודיות הבחינה}} {{ח:ת}} ענייני הבחינות הם סודיים ומי שממלא תפקיד בקשר עמם לא יגלה דבר עליהם אלא במידה שהוא חייב או רשאי לגלותו על פי דין. {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: החלטה בדבר מתן תואר|תיקון: תשנ״ב}} {{ח:סעיף|26|תפקיד והמלצות המועצה|תיקון: תש״ם, תשנ״ב}} {{ח:תת|(א)}} משסיים המתמחה את הבחינות ואת תקופת התמחותו תגיש המועצה למנהל, תסקיר על תוצאות בדיקותיה, לרבות תוצאות הבחינות, והמלצה מנומקת בדבר מתן תואר; יושב ראש המועצה רשאי להעביר את בקשתו של המתמחה בצירוף תוצאות הבחינות לחוות דעתה של ועדה מקצועית שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}}, בשאלת מילוי כל חובותיו של המתמחה לפי תקנות אלה, בטרם יוגשו התסקיר וההמלצה למנהל. {{ח:תת|(ב)}} במקרה פטור מחובת התמחות לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(א)}} תפרט המועצה בתסקירה את טעמי הפטור. {{ח:סעיף|27|דיון מחדש}} {{ח:ת}} לא נראתה למנהל המלצת המועצה, יעביר לה את הערותיו ויבקש ממנה לדון בדבר מחדש; המועצה תחזיר למנהל את ההמלצה, שהחליטה עליה בדיון מחדש, בשני עותקים. {{ח:סעיף|28|ועדה מיוחדת|תיקון: תש״ם}} {{ח:ת}} לא נראתה למנהל המלצת המועצה לאחר הדיון מחדש, יעביר את הבקשה לחוות דעתה של ועדה מיוחדת שחבריה יהיו נציגו של המנהל, שיהיה יושב ראש הוועדה, יושב ראש המועצה או מי שהסמיך לכך והדיקן של אחד מבתי הספר לרפואה בארץ או נציגו. {{ח:סעיף|29|הגשת הבקשה|תיקון: תש״ם, תשמ״א, תשנ״ב, תשנ״ז, תשע״ז־4}} {{ח:ת}} רופא המבקש אישור תואר (להלן – מועמד) יגיש למנהל באמצעות המועצה בקשה לכך בשני עתקים; לבקשה יצורפו – {{ח:תת|(1)}} דיפלומה על סיום לימודיו באוניברסיטה או בבית ספר לרפואה, מוכרים ע״י המנהל; {{ח:תת|(2)}} רשיון או היתר זמני בר־תוקף לעסוק ברפואה בישראל; {{ח:תת|(3)}} תעודה על גמר התמחותו לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} או מסמכים המעידים על קיום נסיבות למתן פטור מחובת התמחות לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10}}; {{ח:תת|(4)}} פנקס התמחות שהנפיקה המועצה המדעית עם תחילת התמחות ושבו רשומות כל תקופות ההתמחות שאישרו מנהלי המחלקות ומנהלי בתי החולים שבהם נעשתה ההתמחות ויושב ראש ועדת ההתמחות שבאותם בתי החולים; {{ח:תת|(5)}} אישור על עמידה בהצלחה בכל בחינות ההתמחות כאמור {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק ה׳}} או פטור מחובת הבחינות או חלק מהן; {{ח:תת|(6)}} המלצה ממנהל המחלקה המוכרת של המקצוע הראשי או של מקצוע־על, לפי הענין, שבו בוצעה ההתמחות, על היות המבקש ראוי ללא סייג לתואר מומחה; {{ח:תת|(7)}} אישור על תשלום האגרה שלפי {{ח:חיצוני|צו הרופאים (אגרות)#סעיף 2ב|סעיף 2ב לצו הרופאים (אגרות)}}. {{ח:סעיף|29א|החלטת המנהל|תיקון: תש״ם, תשנ״ז, תשנ״ט}} {{ח:תת|(א)}} לא יחליט המנהל בדבר בקשה על פי {{ח:פנימי|סעיף 29|תקנה 29}} כל עוד לא הוגשה לו המלצת המועצה, ואם נתבקשה חוות דעתה של הוועדה המיוחדת שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28}} – כל עוד לא הוגשה לו חוות הדעת. {{ח:תת|(א1)}} המנהל רשאי שלא להעניק תואר מומחה, למבקש תואר, אף אם המועצה המליצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|תקנה 26}} על מתן התואר, אם נתקיים במבקש אחד מאלה ולדעת המנהל עלולה להיות לדבר השלכה על עיסוקו כרופא מומחה: {{ח:תתת|(1)}} הורשע בהליך פלילי או מתנהל נגדו הליך פלילי; {{ח:תתת|(2)}} שר הבריאות החליט לנקוט נגדו אמצעי משמעת בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים#סעיף 41|לסעיף 41 לפקודה}}, או מתנהלת נגדו קובלנה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים#סעיף 41|סעיף 41}} או לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים#סעיף 44א|סעיף 44א לפקודה}}. {{ח:תת|(ב)}} אישר המנהל תואר, יהיה תקפו מהתאריך בו השלים המתמחה את כל הדרישות לפי תקנות אלה לחלוטין, או מיום שהגיש בקשתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|תקנה 29}}, הכל לפי המאוחר; תעודה של יושב ראש המועצה על מועד השלמת הדרישות כאמור תהווה ראיה לכאורה לענין תקנה זו. {{ח:תת|(ג)}} תקנת משנה (ב) תחול על תואר שהמנהל אישר מיום א׳ בכסלו תשל״ט (1 בדצמבר 1978) ואילך. {{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות|תיקון: תשנ״ב}} {{ח:סעיף|30|סדרי דיונים ועבודה}} {{ח:תת|(א)}} המועצה ושאר הגופים האמורים בתקנות אלה יקבעו בעצמם את סדרי הדיונים והעבודה שלהם, במידה שאלה לא נקבעו בחיקוק או על פיו. {{ח:תת|(ב)}} המועצה והועדה המיוחדת שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28}} רשאיות להקים ועדות מקצועיות, לבקש מהן חוות דעת ולהחליט על המלצות או חוות הדעת, הכל לפי הענין, שהן ימסרו למנהל; אין המועצה או הועדה המיוחדת קשורות לחוות הדעת שהן קיבלו מן הועדות המקצועיות האמורות. {{ח:סעיף|31|פנקס}} {{ח:ת}} המנהל או מי שהוסמך על ידיו ינהל פנקס שבו יירשמו בעלי התארים ותאריהם. {{ח:סעיף|32|התחזות|תיקון: תשנ״ב}} {{ח:תת|(א)}} לא ישתמש אדם בתואר מומחה אלא אם התואר אושר לו לפי תקנות אלה, ולא ישתמש אדם בתואר דומה עד כדי להטעות לאחד התארים שלפי תקנות אלה. {{ח:תת|(ב)}} בוטל תואר לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|תקנה 33}}, יחדל בעל התואר להשתמש בו מיום פרסום ההודעה על כך ברשומות; הותלה התואר, יימנע בעל התואר מלהשתמש בו כל זמן שהתואר מותלה. {{ח:תת|(ג)}} לענין תקנה זו, ”תואר מומחה“ – לרבות תרגום או קיצור של תואר מומחה או רמז אחר להתמחות בענף רפואה. {{ח:סעיף|33|ביטול תואר והתלייתו|תיקון: תש״ם, תשע״ז־4}} {{ח:תת|(א)}} רשאי המנהל לבטל תואר שניתן או להתלותו לתקופה שיקבע, אם נוכח שהאישור הושג על ידי מצג־שוא או שבעל התואר גילה רשלנות גסה או אי־יכולת בביצוע תפקידיו כבעל אותו תואר, ובלבד שניתנה תחילה לבעל התואר הזדמנות להגיש את עצומותיו, בכתב או בעל־פה, לועדה שהרכבה כהרכב הועדה המוקמת לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28}}; הגיש בעל התואר, תוך שלושים יום מהיום שבו ניתנה לו הודעה על הכוונה לבטל את האישור או להתלותו, את עצומותיו לועדה, לא יבטל המנהל את התואר ולא יתלה אותו כל עוד לא הוגשה לו חוות דעת הועדה. {{ח:תת|(ב)}} התליית תואר לא תעלה על תקופה של שנתיים. {{ח:תת|(ג)}} בוטל תואר שניתן, לא תידון בקשה לנתינתו מחדש לפני תום שנתיים מיום שבוטל וכל עוד המבקש לא הוכיח קיום נסיבות מיוחדות המצדיקות את נתינתו מחדש; לבקשה לנתינת התואר מחדש יצורף אישור על תשלום האגרה שלפי {{ח:חיצוני|צו הרופאים (אגרות)#סעיף 2ב|סעיף 2ב לצו הרופאים (אגרות)}}. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנות אלה ובכפוף לתקנת משנה (ג) רשאי המנהל, בהמלצת המועצה, לתת תואר מחדש למי שתוארו בוטל, גם אם לא עשה המבקש התמחות לפי תקנות אלה בשלמותה או בחלקה לאחר שבוטל תוארו, או ללא בחינות, אם עמד בתנאים שקבעה לו המועצה. {{ח:סעיף|34|פרסומים}} {{ח:ת}} הודעה על אישור תואר, ביטולו והתלייתו תפורסם ברשומות. {{ח:סעיף|35|ביטול|תיקון: תש״ם}} {{ח:תת|(א)}} תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה), תשכ״ד–1964 – בטלות. {{ח:תת|(ב)}} תואר שאושר לפי תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה), תשכ״ד–1964, דינו כתואר שאושר לפי תקנות אלה. {{ח:סעיף|36|תחילה|תיקון: תשל״ד, תש״ם}} {{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה ביום השלושים לאחר פרסומן ברשומות. {{ח:תת|(ב)}} בעל תואר במקצוע ראשי, שקיבלו לא יאוחר מכ״ב בניסן תשל״ד (14 באפריל 1974) (בתקנה זו – המועד הקובע), המתמחה במקצוע משנה, פטור מחובת בחינות לפי תקנות אלה אם התחיל את התמחותו לפני המועד הקובע. {{ח:סעיף|37|השם|תיקון: תשל״ז}} {{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל״ג–1973“ {{ח:הערה|[במקור: ”תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל״ג–1973“]}}. {{ח:קטע2|תוספת|תוספת}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}})}}}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ב}} {{ח:ת}} <table> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} התואר</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מסלול ההתמחות</th></tr> <tr id="תוספת פרט 1"><td> {{ח:תת|1.}} מומחה ברפואה פנימית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשל״ז, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ג, תשמ״ו, תשמ״ז, תשנ״ח, תשס״ב, תשס״ו, תשס״ח, תשע״ד, תשע״ו־2, תשע״ט־2, תשפ״א, תשפ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} 3¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 3 שנים ברפואה פנימית; {{ח:תת|ב.}} חודש בטיפול נמרץ כללי או בטיפול נמרץ פנימי; {{ח:תת|ג.}} 5 חודשים, בתקופות רצופות של חודש, חודשיים או 3 חודשים, כל אחת, בשניים או יותר ממקצועות אלה: אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, אונקולוגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה, גריאטריה, המטולוגיה, השתלת מח עצם, חדר מיון, טיפול נמרץ כללי, טיפול נמרץ פנימי, טיפול נמרץ קרדיולוגי, מחלות ריאה, מרפאה פנימית או מרפאה לרפואת המשפחה או יחידה לטיפול־יום פנימית, נפרולוגיה, קרדיולוגיה, ראומטולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, מחלות זיהומיות, רפואה לשיכוך כאב, גנטיקה רפואית, רפואה פליאטיבית; ואולם, במקצועות טיפול נמרץ פנימי וטיפול נמרץ כללי לפי פרט משנה זה, בכל אחד מהם, ניתן לבצע תקופה בת חודש אחד בלבד. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 2"><td> {{ח:תת|2.}} מומחה בקרדיולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשל״ז, תשנ״ו, תש״ס, תשס״ב]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד משלושת המסלולים הבאים: {{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 3 שנים קרדיולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ב.}} 1 שנה רפואה פנימית; {{ח:תת}} 1 שנה קרדיולוגיה; {{ח:תת}} 2 שנים רפואה פנימית; {{ח:תת}} 2 שנים קרדיולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ג.}} 3 שנים רפואה פנימית; {{ח:תת}} 3 שנים – קרדיולוגיה {{ח:ת}} הערה: חובה בכל אחד משלושת המסלולים – ¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנה לפחות, אך לא יותר משנה אחת, ביחידה לטיפול נמרץ קרדיולוגיה. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 3"><td> {{ח:תת|3.}} מומחה בהימטולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ב־2, תשמ״ז, תשנ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד משלושת המסלולים הבאים: {{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים הימטולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ב.}} 1 שנה ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 1 שנה הימטולוגיה; {{ח:תת}} 2 שנים ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 1¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים הימטולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ג.}} 3 שנים ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים הימטולוגיה. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 4"><td> {{ח:תת|4.}} מומחה באימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשל״ז, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ג, תשמ״ז, תשנ״ו, תשנ״ט]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד משלושת המסלולים הבאים: {{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואה פנימית או ברפואת ילדים; {{ח:תת}} 1 שנה אימונולוגיה קלינית; {{ח:תת}} 1 שנה אלרגולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ב.}} 1 שנה ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 1 שנה באימונולוגיה קלינית; {{ח:תת}} 2 שנים ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 1 שנה באלרגולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ג.}} 3 שנים ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 1 שנה אימונולוגיה קלינית; {{ח:תת}} 1 שנה אלרגולוגיה. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 5"><td> {{ח:תת|5.}} מומחה למחלות ריאה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״ב־2, תשמ״ז, תשנ״ו, תשס״ב, תשע״ט, תשפ״א, תשפ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד משלושת המסלולים האלה: {{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואה פנימית או רפואת משפחה; {{ח:תת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₄ שנים, מהן – {{ח:תתת}} שנתיים מחלות ריאה; {{ח:תתת}} חודשיים במחלקה מוכרת לטיפול נמרץ נשימתי; {{ח:תתת}} חודש באחד ממקצועות אלה: מעבדת שינה, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, רפואה תעסוקתית, אלרגיה, רפואה גרעינית, קרדיולוגיה, מכון או מרפאת ריאות בקהילה, מחלות אף אוזן גרון, וכירורגיית ראש צוואר, כירורגיית חזה; {{ח:תת|ב.}} 1 שנה ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 1¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₄ שנים, מהן – {{ח:תתת}} שנה מחלות ריאה; {{ח:תתת}} חודשיים במחלקה מוכרת לטיפול נמרץ נשימתי; {{ח:תתת}} חודש באחד ממקצועות אלה: מעבדת שינה, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, רפואה תעסוקתית, אלרגיה, רפואה גרעינית, קרדיולוגיה, מכון או מרפאת ריאות בקהילה, מחלות אף אוזן גרון, וכירורגיית ראש צוואר, כירורגיית חזה; {{ח:תת}} 2 שנים רפואה פנימית; {{ח:תת}} 1 שנה מחלות ריאה; {{ח:תת|ג.}} 3 שנים ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₄ שנים, מהן – {{ח:תתת}} שנתיים מחלות ריאה; {{ח:תתת}} חודשיים במחלקה מוכרת לטיפול נמרץ נשימתי; {{ח:תתת}} חודש באחד ממקצועות אלה: מעבדת שינה, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, רפואה תעסוקתית, אלרגיה, רפואה גרעינית, קרדיולוגיה, מכון או מרפאת ריאות בקהילה, מחלות אף אוזן גרון, וכירורגיית ראש צוואר, כירורגיית חזה. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 6"><td> {{ח:תת|6.}} מומחה בגסטרואנטרולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ב־2, תשמ״ז, תשנ״ו, תשפ״ב]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד מארבעת המסלולים הבאים: {{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים בגסטרואנטרולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ב.}} 1 שנה ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 1 שנה בגסטרואנטרולוגיה: {{ח:תת}} 2 שנים ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 1¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים בגסטרואנטרולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ג.}} 3 שנים ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים בגסטרואנטרולוגיה. {{ח:תת|ד.}} תואר מומחה בכירורגיה כללית; {{ח:תת}} 2.5 שנים בגסטרואנטרולוגיה. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 7"><td> {{ח:תת|7.}} מומחה באנדוקרינולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ב־2, תשמ״ז, תשנ״ו, תשס״ב]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד מארבעת המסלולים הבאים: {{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 2 שנים אנדוקרינולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ב.}} 1 שנה ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 1 שנה באנדוקרינולוגיה; {{ח:תת}} 2 שנים ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 1 שנה באנדוקרינולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ג.}} 3 שנים ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 2 שנים באנדוקרינולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ד.}} תואר מומחה ביילוד וגינקולוגיה; {{ח:תת}} 9 חודשים רפואה פנימית; {{ח:תת}} 2 שנים אנדוקרינולוגיה. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 8"><td> {{ח:תת|8.}} מומחה בנפרולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ב־2, תשמ״ז, תשנ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד משלושת המסלולים הבאים: {{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים בנפרולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ב.}} 1 שנה ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 1 שנה בנפרולוגיה; {{ח:תת}} 2 שנים ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 1¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים בנפרולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ג.}} 3 שנים ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים בנפרולוגיה. {{ח:ת}} הערה: חובה בכל אחד משלושת המסלולים ¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנה לפחות, אך לא יותר משנה אחת, ביחידה לדיאליזה כרונית. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 9"><td> {{ח:תת|9.}} מומחה ברפואת ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״ב־2, תשמ״ג, תשמ״ה, תשמ״ו, תשמ״ז, תש״ן, תשנ״ו, תשנ״ט, תשס״ב, תשס״ט, תש״ע, תשע״א, תשע״ד, תשע״ו־2, תשע״ט־3, תשפ״א, תשפ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} 4 שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 33 חודשים במחלקה לרפואת ילדים, ויכול שחלק מתקופה זו יהיה באחד או יותר מהמקצועות האלה: {{ח:תת}} חודשיים במחלקה לרפואה דחופה ילדים; {{ח:תת}} 3 חודשים ביחידת טיפול נמרץ ילדים; {{ח:תת|ב.}} ¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנה במחלקת יונקים וטיפול מיוחד ביילוד; {{ח:תת|ג.}} ¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנה במרפאת ילדים קהילתית או במרפאת ייעוץ כללי לילדים, בעבודה משולבת עם מחלקת ילדים או יחידת יום לילדים; {{ח:תת|ד.}} חודש ברפואה דחופה ילדים; {{ח:תת|ה.}} חודשיים, בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מהמקצועות האלה: {{ח:תת}} הימטו–אונקולוגיית ילדים, אנדוקרינולוגיית ילדים, מחלות אף אוזן וגרון וכירורגיית ראש צוואר, גסטרואנטרולוגיית ילדים, טיפול נמרץ ילדים, טיפול נמרץ לב ילדים, מחלות עור ומין, מחלות ריאה ילדים, מחלקת יילוד וגינקולוגיה, נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד, נפרולוגיית ילדים, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, קרדיולוגיית ילדים, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פיזיקלית ושיקום, גנטיקה רפואית, כירורגיית ילדים, מחלות זיהומיות, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיית ילדים, ראומטולוגיית ילדים, מחלות עור ומין ילדים, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, פרמקולוגיה קלינית, מרפאת ילדים בקהילה, רפואה פליאטיבית. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 10"><td> {{ח:תת|10.}} מומחה בנוירולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״א, תש״ן, תשנ״ט, תשס״ט, תש״ע, תשע״ד]}} </td><td> {{ח:ת}} 4¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים מהן – {{ח:תת|א.}} 3³<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₄ שנים במחלקה לנוירולוגיה – חובה; {{ח:תת|ב.}} 3 חדשים במחלקה לרפואה פנימית – חובה; {{ח:תת|ג.}} 3 חדשים בפסיכיאטריה או פסיכיאטריה של הילד והמתבגר – חובה; {{ח:תת|ד.}} 3 חדשים באחד מאלה: {{ח:תת}} רפואה פנימית, נוירולוגיה במחלקה שונה מהמחלקה שבה נעשתה ההתמחות לפי סעיף קטן א, נוירולוגית ילדים והתפתחות הילד, נוירוכירורגיה, רפואת עיניים, רפואה פיזיקלית ושיקום, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, נוירואונקולוגיה, טיפול נמרץ כללי, רפואה לשיכוך כאב, גנטיקה רפואית. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 11"><td> {{ח:תת|11.}} מומחה בפסיכיאטריה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״א, תשמ״ב־2, תש״ן, תשס״ב, תש״ע, תשע״א, תשע״ד, תשפ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד משני מסלולים אלה: {{ח:תת|(א)}} '''מסלול בסיס''' {{ח:תת}} 4 שנים, מהן: {{ח:תתת|(1)}} 2 שנים במחלקה פסיכיאטרית פעילה, ויכול שמתוכן שנה במחלקת טיפול יום פעילה בקהילה או בבית חולים, או יכול שמתוכן חצי שנה במחלקה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר; {{ח:תתת|(2)}} שנה אחת בשירות פסיכיאטרי אמבולטורי למבוגר, במרפאה לבריאות הנפש – מ.ר; {{ח:תתת|(3)}} ¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנה בנוירולוגיה, או 3 חודשים בנוירולוגיה ו־3 חודשים במחלקה לרפואה פנימית או 3 חודשים בנוירולוגיה ו־3 חודשים ברפואת המשפחה; {{ח:תתת|(4)}} ¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנה באחת מאלה: מחלקה או מרפאה לטיפול פסיכיאטרי במבוגר, מרפאה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, מחלקת יום פסיכיאטרית, יחידה פסיכוגריאטרית, מחלקה לפסיכיאטריה שיקומית, פסיכיאטריה משפטית; {{ח:תת|(ב)}} '''מסלול למומחים ברפואת משפחה''' {{ח:תתת|(1)}} תואר מומחה ברפואת משפחה; {{ח:תתת|(2)}} שלוש שנים, מהן: {{ח:תתתת|(א)}} שנתיים במחלקה פסיכיאטרית פעילה, ויכול שמתוכן שנה במחלקת טיפול יום פעילה בקהילה או בבית חולים, או יכול שמתוכן חצי שנה במחלקה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר; {{ח:תתתת|(ב)}} שנה בשירות פסיכיאטרי אמבולטורי למבוגר במרפאה לבריאות הנפש. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 12"><td> {{ח:תת|12.}} מומחה בכירורגיה כללית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״ה, תש״ן, תשנ״ו, תשנ״ח, תשנ״ט, תשס״ח, תשע״ג, תשפ״ב]}} </td><td> {{ח:ת}} 5.5 שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 18 חודשים ראשונים בהתמחות – מתוכם 15 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית ו־3 חודשים במחלקה לטיפול נמרץ כללי (חובה); {{ח:תת|ב.}} 3 חודשים, בתקופות רצופות של חודש כל אחת לפחות, באחד או יותר מהמקצועות האלה: כירורגיית כלי דם, כירורגיית ילדים, כירורגיית חזה, גסטרואנטרולוגיה; {{ח:תת|ג.}} 39 חודשים בכירורגיה כללית, מתוכם – {{ח:תתת|(1)}} 3 חודשים רוטציה ביחידה מוכרת לטראומה (חובה); {{ח:תתת|(2)}} 6 חודשים בתקופות של חודשיים או 3 חודשים רצופות במקצועות האלה: כירורגיה מטבולית ובריאטרית, כירורגיה אנדוקרינית, כירורגיה של הקולון והרקטום, כירורגיה הפטוביליארית, כירורגיה של השד, כירורגיה דחופה וטראומה, השתלות, מחלקה כירורגית בבית חולים אחר, ויכול שחודש מתקופה זו יהיה באחד המקצועות האלה: מחלות זיהומיות, מכוני סקר לגידולים, כירורגיה בקהילה, מחלקה כירורגית בבית חולים אחר מחוץ לישראל; {{ח:ת}} 6 חודשים אחרונים במחלקה לכירורגיה כללית; </td></tr> <tr id="תוספת פרט 12א"><td> {{ח:תת|12א.}} מומחה בכירורגית ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ג, תש״ן, תשנ״ח, תשע״ז־3, תשפ״א]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד משני המסלולים האלה: {{ח:תת|א.}} 5¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תתת}} שנה אחת כירורגית ילדים; {{ח:תתת}} שנתיים כירורגיה כללית; {{ח:תתת}} שתי שנים ו־3 חודשים בכירורגית ילדים; {{ח:תתת}} 3 חודשים בטיפול נמרץ יילודים או טיפול נמרץ ילדים; {{ח:תת|ב.}} תואר מומחה בכירורגיה כללית {{ח:תת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תתת}} 27 חודשים בכירורגית ילדים – מ.ר; {{ח:תתת}} 3 חודשים טיפול נמרץ ילדים או פגים. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 13"><td> {{ח:תת|13.}} מומחה בנוירוכירורגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״ג, תשמ״ו, תש״ן, תשנ״ט, תשס״ט]}} </td><td> {{ח:ת}} 5¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:תת|ב.}} 4.5 שנים במחלקה לנוירוכירורגיה – חובה; {{ח:תת|ג.}} 3 חודשים טיפול נמרץ כללי – חובה; {{ח:תת|ד.}} 3 חודשים במחלקה לנוירולוגיה – חובה; {{ח:תת|ה.}} 3 חודשים נוירורדיולוגיה – חובה; {{ח:תת|ו.}} 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה: {{ח:תת}} נוירופתולוגיה, נוירואנסטזיה, כירורגיה פלסטית, אורתופדיה, אורתופדיה של הגב, כירורגיית ילדים, כירורגיית כלי דם, טיפול נמרץ ילדים, טראומה, כירורגיה כללית. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 14"><td> {{ח:תת|14.}} מומחה לכירורגיה של בית החזה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״ג, תש״ן, תשס״ג, תשע״ו־2, תשע״ז־3, תשפ״ג]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד משלושת המסלולים האלה: {{ח:תת|א.}} מסלול כירורגיית לב {{ח:תת}} 5¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים מהן – {{ח:תתת|(1)}} 3¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים מהן – {{ח:תתתת}} 36 חודשים במחלקה לכירורגיית לב, מתוכם 3 חודשים בניתוחי לב ילדים; {{ח:תתתת}} 3 חודשים קרדיולוגיה; {{ח:תתתת}} 3 חודשים במחלקה לכירורגיית חזה; {{ח:תתת|(2)}} 2 שנים באחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} מסלול כירורגיית לב (מבוגרים): {{ח:תתתתת}} 24 חודשים במחלקה לכירורגיית לב (מבוגרים); {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תתתתת}} 12 חודשים קרדיולוגיה פולשנית; {{ח:תתתתת}} 3 חודשים רדיולוגיה פולשנית; {{ח:תתתתת}} 3 חודשים ניתוחי כלי דם; {{ח:תתתתת}} 6 חודשים מחלקת ניתוחי לב מבוגרים; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תתתתת}} 18 חודשים טיפול נמרץ כללי; {{ח:תתתתת}} 6 חודשים טיפול נמרץ ניתוחי לב; {{ח:תתתת|(ב)}} מסלול כירורגיית לב (ילדים): {{ח:תתתתת}} 2 חודשים טיפול נמרץ ילדים או טיפול נמרץ לב ילדים; {{ח:תתתתת}} 4 חודשים קרדיולוגיית ילדים; {{ח:תתתתת}} 18 חודשים כירורגיית לב ילדים; {{ח:תתתת|(ג)}} מסלול כירורגיית לב (ניתוחי חזה): {{ח:תתתתת}} 3 חודשים ריאות; {{ח:תתתתת}} 21 חודשים מחלקת ניתוחי חזה; {{ח:תת|ב.}} {{ח:תת}} 5.5 שנים, מהן – {{ח:תתת}} 4 שנים כירורגיית חזה; {{ח:תתת}} 3 חודשים כירורגיית לב; {{ח:תתת}} 6 חודשים כירורגיה כללית; {{ח:תתת}} 3 חודשים הרדמה או בטיפול נמרץ כללי; {{ח:תתת}} 3 חודשים מחלות ריאה; {{ח:תתת}} 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה: אונקולוגיה של בית החזה, רדיולוגיה אבחנתית, אנטומיה פתלוגית, כירורגיית ילדים, כירורגיית כלי דם, מחלקה לכירורגיית חזה במרכז רפואי אחר בארץ; {{ח:תת|ג.}} {{ח:הערה|(נמחק).}} </td></tr> <tr id="תוספת פרט 15"><td> {{ח:תת|15.}} מומחה בכירורגיה אורתופדית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״ב־2, תשמ״ג, תשמ״ו, תש״ן, תשנ״ו, תשס״ג, תשס״ח, תשע״א, תשע״ג, תשפ״א, תשפ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} 5¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 4 שנים – כירורגיה אורתופדית; {{ח:תת|ב.}} 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה: {{ח:תת}} כירורגיה כללית, כירורגיה פלסטית, כירורגיית עמוד שדרה, ארטרוסקופיות ופגיעות ספורט, כירורגיית כתף, כירורגיית כף רגל וקרסול, אונקולוגיה אורתופדית, השתלת מפרקים, כירורגיית כף יד, אורתופדיית ילדים; {{ח:תת|ג.}} {{ח:הערה|(בוטל);}} {{ח:תת|ד.}} 3 חודשים – טיפול נמרץ כללי; {{ח:תת|ה.}} 3 חודשים – אורתופדיית ילדים; {{ח:תת|ה1.}} 3 חודשים – ניתוחי עמוד שדרה; {{ח:תת|ו.}} 3 חודשים – כירורגיית כף יד; {{ח:תת|ז.}} 3 חודשים באחד מאלה: {{ח:תת}} שיקום, נוירולוגיה, נוירוכירורגיה, כירורגיית כלי דם, יחידה לטראומה, כירורגיה כללית, טראומה אורתופדית, אורתופדיה בקהילה. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 16"><td> {{ח:תת|16.}} כירורגיה פלסטית ואסתטית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״ג, תש״ן, תש״ס, תשפ״א]}} </td><td> {{ח:ת}} 5¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 6 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית – חובה; {{ח:תת|ב.}} 4¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₄ שנים במחלקה לכירורגיה פלסטית – חובה, ו־3 חודשים ביחידה מוכרת לכוויות (גם אם אינה במחלקה לכירורגיה פלסטית) – חובה; {{ח:תת|ג.}} 3 חודשים ביחידה לכירורגיה של היד, ובבית חולים שאין בו יחידת כירורגיה של היד, 3 חודשים במחלקה לכירורגיה אורתופדית, ובלבד שהמחלקה מטפלת בכירורגיה של היד ומועסק בה מומחה אחד לפחות בכירורגיה של היד – חובה; {{ח:תת|ד.}} 3 חודשים במקצוע משנה אחד מאלה: אף, אוזן וגרון, כירורגיית פה ולסתות, מחלות עור ומין, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה כללית, מחלות עיניים. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 17"><td> {{ח:תת|17.}} מומחה בכירורגיה אורולוגית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״ג, תש״ן, תשנ״ח, תשס״ו, תשע״ב, תשפ״ב]}} </td><td> {{ח:ת}} 5¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 5 שנים כירורגיה אורולוגית; {{ח:תת|ב.}} 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית; {{ח:תת|ג.}} 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה: {{ח:תת}} כירורגיה כללית, כירורגיית כלי דם, כירורגיית ילדים, כירורגיה פלסטית, יילוד וגינקולוגיה, נפרולוגיה, טיפול נמרץ כללי/<wbr>נשימתי/<wbr>כירורגי, רדיולוגיה אבחנתית, השתלת אברים, אונקולוגיה; {{ח:תת}} הערה: במקצוע כירורגיה כללית ניתן לבצע 6 חודשים רצופים. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 18"><td> {{ח:תת|18.}} מומחה במחלות עור ומין {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ו, תשס״ח, תשע״ד, תשפ״ב]}} </td><td> {{ח:ת}} 4¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 6 חודשים ברפואה פנימית – חובה לקיימם במהלך השנתיים הראשונות להתמחות; {{ח:תת|ב.}} 3¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים במחלקה למחלות עור ומין – חובה; {{ח:תת|ג.}} {{ח:הערה|(בוטל);}} {{ח:תת|ד.}} שלושה חודשים באחד מהמקצועות שלהלן: {{ח:תת}} אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, אנדוקרינולוגיה, רפואת ילדים, אונקולוגיה, פסיכיאטריה, מחלות זיהומיות, גנטיקה רפואית, מחלות עור ומין ילדים, פתולוגיה אבחנתית; {{ח:תת|ה.}} שלושה חודשים כירורגיה פלסטית. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 19"><td> {{ח:תת|19.}} מומחה במחלות אף אוזן וגרון וכירורגיה של ראש צוואר {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ה, תשמ״ו, תשנ״ט, תשס״ב, תשע״א, תשפ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} 5.5 שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 4 שנים ו־9 חודשים במחלקת אף אוזן גרון; {{ח:תת|ב.}} 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית או במחלקה לטיפול נמרץ כללי או במחלקת הרדמה; {{ח:תת|ג.}} 6 חודשים רצופים או 2 תקופות של 3 חודשים כל אחת, בתחומים אלה: כירורגיה כללית, טיפול נמרץ כללי, טיפול נמרץ ילדים, הרדמה, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, גנטיקה, כירורגיית פה ולסתות, כירורגיה פלסטית, כירורגיית כלי דם, מחלות עיניים, דימות, אונקולוגיה, מחלקת אף אוזן גרון במרכז רפואי אחר (3 חודשים בלבד), אף אוזן גרון בקהילה, {{ח:ת}} ואולם בתחום כירורגיה, טיפול נמרץ כללי או הרדמה, שבוצעה בו תקופה לפי פרט משנה ב׳, יהיה ניתן לבצע תקופה לפי פרט משנה ג׳ של 3 חודשים בלבד. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 20"><td> {{ח:תת|20.}} מומחה במחלות עיניים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ה, תשמ״ו, תשמ״ז, תשס״ו, תשע״ו־2, תשע״ט־3]}} </td><td> {{ח:ת}} 4¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 4 שנים במחלקה לרפואת עיניים – מ.ר; {{ח:תת|ב.}} 6 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מהמקצועות האלה: {{ח:תת}} הרדמה, כירורגיה פלסטית, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פנימית, רפואת ילדים, מחלות א.א.ג. וכירורגיית ראש וצוואר, {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת}} 3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מהמקצועות המפורטים לעיל בפרט משנה זה ו־3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת במחלקת עיניים אחרת באחד מהמקצועות האלה: {{ח:תת}} גלאוקומה, מחלות עיניים בילדים כולל פזילה, נוירו–אופטלמולוגיה, פלסטיקה וארובת העין, אובאיטיס, גידולי עיניים, קטרקט, קרנית, רשתית. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 21"><td> {{ח:תת|21.}} מומחה להרדמה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תש״ם־2, תשמ״א, תשמ״ה, תשמ״ו, תש״ן, תשנ״ח, תשנ״ט, תשס״ו, תשע״ו־2, תשפ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} 4¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 3¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים בהרדמה – חובה, כולל הרדמה בכירורגיה אורולוגית, בכירורגיה אורתופדית, בכירורגיה של בית החזה (כולל ניתוחי לב פתוחים וסגורים), בכירורגיה כללית, בנוירוכירורגיה, בכירורגיה פלסטית, ביילוד וגינקולוגיה, בכירורגיית ילדים, בכירורגיית עיניים, בכירורגיית אף אוזן וגרון, בהתאוששות; (מתוכם 3 חודשים חובה באחד מאלה: יילוד וגינקולוגיה, כירורגיית ילדים, התאוששות); {{ח:תת|ב.}} 6 חודשים רצופים או 2 תקופות של 3 חודשים – טיפול נמרץ כללי – חובה; {{ח:תת|ג.}} 2 חודשים במרפאת כאב – חובה; {{ח:תת|ד.}} שתי תקופות של חודשיים כל אחת, בשניים מהתחומים האלה: {{ח:תת}} רפואה פנימית, רפואת ילדים, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, נוירולוגיה, טיפול נמרץ ילדים, ניאונטולוגיה, רפואה דחופה, דימות, גריאטריה, כירורגיה כללית, כירורגיה אורולוגית, נוירוכירורגיה, כירורגיית לב ובית החזה, כירורגיה אורתופדית, מחלות אף־אוזן־גרון וכירורגיית ראש צוואר, השתלות, כירורגיית כלי דם; {{ח:תת|ה.}} {{ח:הערה|(בוטל).}} </td></tr> <tr id="תוספת פרט 22"><td> {{ח:תת|22.}} מומחה ביילוד ובגיניקולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם־3, תשמ״ג, תשמ״ה, תשמ״ו, תש״ן, תשנ״ח, תשנ״ט, תשס״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} 5¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 4¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים ביילוד וגינקולוגיה ובפריון, ובהן: {{ח:תתת}} 1¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים יילוד – חובה; {{ח:תתת}} 12 חודשים גינקולוגיה – חובה; {{ח:תתת}} 6 חודשים פריון – חובה; {{ח:תתת}} 1¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים יילוד וגינקולוגיה – חובה; {{ח:תת|ב.}} 12 חודשים לפי בחירה בין: {{ח:תתת}} 6 חודשים בכל אחד משניים ממקצועות אלה, או ארבעה חודשים בכל אחד משלושה ממקצועות אלה: {{ח:תתת}} כירורגיה כללית, כירורגיה אורולוגית, הרדמה, טיפול נמרץ כללי, אנדוקרינולוגיה, פגים, אונקולוגיה, בריאות הציבור (תחנה לאם ולילד או מרכז לבריאות האישה), אולטרה סאונד, יחידת הפריה חוץ גופית, גנטיקה רפואית, אנדוקרינולוגיה פדיאטרית. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 23"><td> {{ח:תת|23.}} מומחה ברדיולוגיה אבחנתית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ב־2, תש״ן, תשנ״ו, תשנ״ט, תשס״ב, תשס״ג, תשפ״א, תשפ״ה]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד משני המסלולים האלה: {{ח:תת|א.}} 4¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תתת}} 3 שנים ו־9 חודשים – רדיולוגיה אבחנתית; {{ח:תתת}} 3 חודשים רפואה גרעינית; {{ח:תתת}} 6 חודשים באחד מאלה: רפואת ילדים, כירורגיה כללית, כירורגיה אורתופדית, רפואה פנימית; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תתת}} 3 חודשים באחד מאלה: רפואת ילדים, כירורגיה כללית, רפואה פנימית ו־3 חודשים במחלקה או במכון קליני בבית חולים כללי שאינו רדיולוגיה אבחנתית; {{ח:תת|ב.}} תואר מומחה ברפואה גרעינית; {{ח:תת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים רדיולוגיה אבחנתית. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 24"><td> {{ח:תת|24.}} מומחה באונקולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תש״ן, תשנ״ב, תשנ״ח, תשנ״ט, תשס״ו, תשס״ח, תשע״ב, תשפ״ג, תשפ״ה]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד משלושת המסלולים האלה: {{ח:תת|א.}} אונקולוגיה רפואית (מסלול בסיס) – {{ח:תת}} 5 שנים, מהן – {{ח:תתת}} 3 שנים אונקולוגיה רפואית; {{ח:תתת}} שנה רדיותרפיה; {{ח:תתת}} 9 חודשים רפואה פנימית; {{ח:תתת}} 3 חודשים באחד מענפי הרפואה המפורטים בטור א׳, מלבד אונקולוגיה ורדיותרפיה; {{ח:תת|ב.}} אונקולוגיה רפואית (מסלול על) – {{ח:תתת}} תואר מומחה ברפואה פנימית; {{ח:תתת}} 3¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תתת}} שנה אונקולוגיה רפואית; {{ח:תתת}} 1 שנה רדיותרפיה; {{ח:תת}} 1¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים אונקולוגיה רפואית; {{ח:תת|ג.}} רדיותרפיה – {{ח:תתת}} 5 שנים, מהן – {{ח:תתת}} 3 שנים רדיותרפיה; {{ח:תתת}} שנה אונקולוגיה רפואית; {{ח:תתת}} 9 חודשים רפואה פנימית; {{ח:תתת}} 3 חודשים באחד מענפי הרפואה המפורטים בטור א׳, מלבד אונקולוגיה ורדיותרפיה. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 25"><td> {{ח:תת|25.}} מומחה ברפואת המשפחה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשל״ז, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ה, תשמ״ז, תש״ן, תשנ״ו, תשנ״ח, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ו, תשע״א, תשע״ד, תשע״ו־2, תשפ״ב]}} </td><td> {{ח:ת}} 4 שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 15 חודשים במחלקה לרפואת המשפחה מרפאת שלב א׳ בליווי מדריך; {{ח:תת|ב.}} 9 חודשים במחלקה פנימית; {{ח:תת|ג.}} 2 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; {{ח:תת|ד.}} 5 חודשים ברפואת ילדים במקצועות אלה: {{ח:תתת|(1)}} 2 חודשים במחלקת ילדים; {{ח:תתת|(2)}} 2 חודשים במחלקה לרפואה דחופה ילדים; {{ח:תתת|(3)}} 1 חודש במרפאת ילדים בבית חולים או מרפאת ילדים בקהילה או אשפוז יום ילדים; {{ח:תת|ה.}} 2 חודשים במרפאה פסיכיאטרית אמבולטורית בקהילה או בבית חולים; {{ח:תת|ו.}} 2 חודשים, בתקופות של חודש כל אחת או חודשיים, מתוך מקצועות אלה: {{ח:תת}} אונקולוגיה, אורתופדיה, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, גריאטריה, כירורגיה כללית, מחלות אף אוזן גרון וכירורגיה של ראש וצוואר, מחלות זיהומיות, מחלות עור ומין, מחלות עיניים, מחלות ריאה, נוירולוגיה, נפרולוגיה, פסיכיאטריה, קרדיולוגיה, ראומטולוגיה, רפואה פיזיקלית ושיקום, רפואה תעסוקתית, יילוד וגינקולוגיה, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד, קרדיולוגיית ילדים, מחלות ריאה ילדים, גסטרואנטרולוגיית ילדים, אנדוקרינולוגיית ילדים, רפואה לשיכוך כאב, רפואה פליאטיבית, מחקר; {{ח:תת|ז.}} 1 חודש במחלקה לרפואת המשפחה; {{ח:תת|ח.}} 12 חודשים במחלקה לרפואת המשפחה – מרפאה שלב ב׳; {{ח:תת|ט.}} קורס אוניברסיטאי ברפואת המשפחה, בן שישה סמסטרים לפחות, שהכיר בו המנהל וכן עמידה בדרישות האוניברסיטה בסיומו. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 26"><td> {{ח:תת|26.}} מומחה בבריאות הציבור {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם־4, תשמ״ו, תש״ן, תשנ״ב, תשנ״ו, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ג]}} </td><td> {{ח:ת}} 4 שנים מהן – {{ח:תת|א.}} אחד משני המסלולים האלה: {{ח:תת}} 30 חודשים שירותים קהילתיים – חובה ו־6 חודשים אפידמיולוגיה – חובה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת}} 30 חודשים אפידמיולוגיה – חובה ו־6 חודשים שירותים קהילתיים – חובה. {{ח:תת}} הערה: במהלך ההתמחות במקצוע הראשי יסיים המתמחה קורס אקדמי בישראל המוכר על פי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, ויציג תעודה על אחד מתארים אלה: Ph.D.‎‏; Dr.P.H‏; MPH באפידמיולוגיה; M.Med.Sc באפידמיולוגיה; M.Sc באפידמיולוגיה; {{ח:תת|ב.}} 6 חודשים במחלקה לרפואה פנימית או במחלקה לרפואת ילדים; {{ח:תת|ג.}} 6 חודשים באחד מאלה או 3 חודשים בשניים מאלה: מחלקה או מכון קליני בבית חולים כללי, או מינהל רפואי או רפואת המשפחה במוסד מוכר. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 27"><td> {{ח:תת|27.}} מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ן, תשנ״ט, תשס״ב, תשס״ג, תשע״ז־3]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד משמונה מסלולים אלה: {{ח:תת|א.}} 3.5 שנים, מהן – {{ח:תתת}} 2.5 שנים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; {{ח:תתת}} 3 חודשים רפואה פנימית; {{ח:תתת}} 3 חודשים כירורגיה אורתופדית; {{ח:תתת}} 3 חודשים נוירולוגיה; {{ח:תתת}} 3 חודשים באחד ממקצועות אלה: נוירוכירורגיה, כירורגיה אורתופדית (תקופה נוספת), פסיכיאטרייה, נוירולוגיה (תקופה נוספת), שיקום לב, התפתחות הילד, גריאטרייה, אלקטרו–פיזיולוגיה קלינית, ראומטולוגיה, נוירורדיולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ב.|(1)}} תואר מומחה בנוירולוגיה; {{ח:תתת|(2)}} 2.5 שנים, מהן – {{ח:תתתת}} 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; {{ח:תתתת}} 3 חודשים כירורגיה אורתופדית; {{ח:תתתת}} 3 חודשים באחד ממקצועות אלה: נוירוכירורגיה, כירורגיה אורתופדית (תקופה נוספת), פסיכיאטרייה, שיקום לב, התפתחות הילד, גריאטרייה, אלקטרו–פיזיולוגיה קלינית, ראומטולוגיה, נוירורדיולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ג.|(1)}} תואר מומחה בגריאטריה; {{ח:תתת|(2)}} 2.5 שנים, מהן – {{ח:תתתת}} 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; {{ח:תתתת}} 3 חודשים כירורגיה אורתופדית; {{ח:תתתת}} 3 חודשים נוירולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ד.|(1)}} תואר מומחה בכירורגייה אורתופדית; {{ח:תתת|(2)}} 2.5 שנים, מהן – {{ח:תתתת}} 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; {{ח:תתתת}} 3 חודשים רפואה פנימית; {{ח:תתתת}} 3 חודשים נוירולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ה.|(1)}} תואר מומחה ברפואה פנימית; {{ח:תתת|(2)}} 2.5 שנים, מהן – {{ח:תתתת}} 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; {{ח:תתתת}} 3 חודשים כירורגיה אורתופדית; {{ח:תתתת}} 3 חודשים נוירולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ו.|(1)}} תואר מומחה ברפואת משפחה; {{ח:תתת|(2)}} 2.5 שנים, מהן – {{ח:תתתת}} 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; {{ח:תתתת}} 3 חודשים כירורגיה אורתופדית; {{ח:תתתת}} 3 חודשים נוירולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ז.|(1)}} תואר מומחה ברפואת ילדים; {{ח:תתת|(2)}} 2.5 שנים, מהן – {{ח:תתתת}} 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; {{ח:תתתת}} 3 חודשים כירורגיה אורתופדית או 3 חודשים אורתופדיית ילדים; {{ח:תתתת}} 3 חודשים נוירולוגיה או 3 חודשים נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ח.|(1)}} תואר מומחה בנוירוכירורגיה; {{ח:תתת|(2)}} 2.5 שנים, מהן – {{ח:תתתת}} 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; {{ח:תתתת}} 3 חודשים כירורגיה אורתופדית; {{ח:תתתת}} 3 חודשים רפואה פנימית. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 28"><td> {{ח:תת|28.}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו, תשע״ד]}} </td><td>{{ח:הערה|(בוטל).}}</td></tr> <tr id="תוספת פרט 28א"><td> {{ח:תת|28א.}} מומחה במקצועות מעבדה קליניים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשע״ז]}} </td><td> {{ח:ת}} בעל תעודת מומחה מהרשות המוסמכת במדינה מחוץ לישראל, שהוכרה בידי המועצה, שלפיה השלים התמחות באותה מדינה שאורכה 4.5 שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} שנה ביוכימיה קלינית (כולל בדיקות אנדוקרינולוגיות, אימונולוגיות, וטוקסיקולוגיות); {{ח:תת|ב.}} שנה במחלקת רפואה פנימית או רפואת ילדים; {{ח:תת|ג.}} שנה מיקרוביולוגיה קלינית (כולל בדיקות ויראליות, מיקולוגיות ופרזיטולוגיות); {{ח:תת|ד.}} חצי שנה המטולוגיה (מעבדה) או בנק דם; {{ח:תת|ה.}} שנה מחקר קליני באחד המקצועות: ביוכימיה קלינית או מיקרוביולוגיה קלינית. {{ח:ת}} הערה: על אף האמור, רשאי המנהל להכיר בתעודת מומחה מהרשות המוסמכת במדינה מחוץ לישראל, גם אם השלים בעל התעודה במדינה האמורה פחות מ־4.5 שנים, אם המועצה ממליצה על כך ובתנאים שקבעה לרבות השלמה של התקופות החסרות ובחינות. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 29"><td> {{ח:תת|29.}} מומחה במיקרוביולוגיה קלינית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} 4 שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 3 שנים במיקרוביולוגיה קלינית (כולל בדיקות ויראליות, מיקולוגיה ופרזיטולוגיה) – מ.ר. מהן שנה אחת במכון מחקר; {{ח:תת|ב.}} 1 שנה ברפואה פנימית או ברפואת ילדים. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 29א"><td> {{ח:תת|29א.}} מומחה בביוכימיה קלינית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו, תשס״ב]}} </td><td> {{ח:ת}} 4 שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 3 שנים ביוכימיה קלינית (כולל בדיקות אנדוקרינולוגיות, אימונולוגיות, וטוקסיקולוגיות) – מ.ר.; {{ח:תת|ב.}} 1 שנה ברפואה פנימית או ברפואת ילדים. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 30"><td> {{ח:תת|30.}} מומחה בפתולוגיה אבחנתית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ן, תשס״ב, תשס״ו, תשפ״ב, תשפ״ג]}} </td><td> {{ח:ת}} 4¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תתת}} 4 שנים בפתולוגיה אבחנתית; {{ח:תתת}} 6 חודשים בתקופות רצופות של שלושה חודשים כל אחת, בשניים ממקצועות אלה: כירורגיה כללית, רפואת ילדים, רפואה פנימית, אונקולוגיה, מחלות עור ומין, כירורגיית ילדים, כירורגיה של ראש וצוואר, כירורגיה אורולוגית, יילוד וגינקולוגיה, כירורגיה פלסטית, נוירוכירורגיה, כירורגיה של בית חזה, אורתופדיה אונקולוגית (במסגרת מחלקה אורתופדית), אימונולוגיה ואלרגיה, אנדוקרינולוגיה, אנדוקרינולוגיית ילדים, גנטיקה רפואית, גסטרואנטרולוגיה, גסטרואנטרולוגיית ילדים, המטולוגיה, המטו־אונקולוגיית ילדים, מחלות זיהומיות, מחלות מטבוליות, מחלות ריאה, מחלות ריאה ילדים, נאונטולוגיה, נוירולוגיות ילדים והתפתחות הילד, נפרולוגיה, נפרולוגיית ילדים, קרדיולוגיה, קרדיולוגיית ילדים, ריאומטולוגיה, גינקופתולוגיה, דרמטופתולוגיה, המטופתולוגיה, נוירופתולוגיה, נפרופתולוגיה, פתולוגיה פרינטלית, פתולוגיה של העצם והרקמות הרכות, פתולוגיה של מערכת העיכול, פתולוגיה של השתלות, ציטולוגיה, פתולוגיה של דרכי הנשימה, פתולוגיה משפטית, פתולוגיה של ראש־צוואר, פתולוגיה של חלל הפה, פתולוגיה מולקולרית, פתולוגיה של השד, פתולוגיה של השתן. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 31"><td> {{ח:תת|31.}} מומחה ברפואה גרעינית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תש״ן, תשס״ב, תשס״ח, תשע״ג, תשפ״א]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד משני המסלולים האלה: {{ח:תת|א.}} 4 שנים, מהן – {{ח:תתת}} 2 שנים ברפואה גרעינית; {{ח:תתת}} 6 חודשים ביחידת PET-CT; {{ח:תתת}} שנה רדיולוגיה אבחנתית; {{ח:תתת}} 3 חודשים רפואה פנימית; {{ח:תתת}} חודש רפואת ילדים; {{ח:תתת}} חודשיים בתקופות רצופות של חודש או חודשיים כל אחת, באחד או בשניים מאלה: אנדוקרינולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיה כללית, נוירולוגיה, קרדיולוגיה, רדיותרפיה, מחלות זיהומיות, נוירוכירורגיה; {{ח:תת|ב.}} תואר מומחה ברדיולוגיה אבחנתית; {{ח:תת}} 1¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים רפואה גרעינית; {{ח:תת}} 6 חודשים PET-CT. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 32"><td> {{ח:תת|32.}} מומחה בגריאטריה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשל״ז, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ז, תשנ״ב, תשנ״ח, תשס״ב, תשס״ג, תש״ע, תשפ״א, תשפ״ה, תשפ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד משני המסלולים האלה: {{ח:תת|א.}} 4 שנים, מהן – {{ח:תתת}} 2 שנים גריאטריה; {{ח:תתת}} 1¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנה רפואה פנימית; {{ח:תתת}} 3 חודשים מרפאה גריאטרית קהילתית; {{ח:תתת}} 3 חודשים באחד או יותר מן המקצועות האלה, בתקופות של חודש אחד לפחות בכל מקצוע: יחידה גריאטרית מייעצת בבית חולים כללי, נוירולוגיה, אורתופדיה, שיקום כללי, פסיכיאטריה מבוגרים, רפואה פליאטיבית, קרדיולוגיה, אונקולוגיה, ראומטולוגיה, המטולוגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה, טיפול נמרץ כללי, מחלות זיהומיות, מחלות ריאה, רפואה לשיכוך כאב, רפואה דחופה, כירורגיה כללית, אף אוזן גרון, נפרולוגיה; {{ח:תת|ב.}} תואר מומחה ברפואה פנימית או ברפואת משפחה; {{ח:תת}} 1 שנים ו־9 חודשים גריאטריה; {{ח:תת}} 3 חודשים מרפאה גריאטרית קהילתית. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 33"><td> {{ח:תת|33.}} מומחה ברפואה משפטית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם־3, תשע״ז־2, תשפ״ב]}} </td><td> {{ח:ת}} 5 שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 3 שנים ברפואה משפטית; {{ח:תת|ב.}} שנה בפתולוגיה אבחנתית; {{ח:תת|ג.}} ¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנה במחלקה לדימות, בדגש על דימות תלת־ממדי–טומוגרפיה ממוחשבת (CT) ובדיקות דימות של תהודה גנטית (MRI); {{ח:תת|ד.}} 3 חודשים בשניים מן המקצועות האלה: סבב מעבדות פורנזיות (מעבדה לביולוגיה פורנזית, מעבדה לזיהוי פלילי, מעבדה לטוקסיקולוגיה פורנזית, זיהוי על סמך משנן), מחלקה לרפואה דחופה, יילוד וגינקולוגיה, רפואת ילדים, כירורגיה אורתופדית. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 34"><td> {{ח:תת|34.}} מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״א, תשנ״ו, תש״ע, תשע״ד, תשפ״ב, תשפ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} 4.5 שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 15 חודשים במרפאה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר; {{ח:תת|ב.}} 1 שנה במסגרת של אשפוז יום לילד והמתבגר או במסגרת של טיפול יום לילד והמתבגר, ויכול ש־3 חודשים ממנה יהיו במחלקת יום לילד ולמתבגר; {{ח:תת|ג.}} 6 חודשים במחלקה לפסיכיאטריה; {{ח:תת|ד.}} שנה אחת ב־2 תקופות של 6 חודשים כל אחת במקצועות האלה: {{ח:תתת|(1)}} במחלקה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר; {{ח:תתת|(2)}} במרפאה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר; {{ח:תתת|(3)}} במחלקת אשפוז יום/טיפול יום פסיכיאטרי לילד ולמתבגר; {{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|ה.}} 6 חודשים באחד מהמקומות האלה: {{ח:תתת|(1)}} מרפאה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר בקהילה; {{ח:תתת|(2)}} מרפאה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר באחד מהתחומים האלה: הפרעות אכילה, טיפול בטראומה, הפרעות נוירו־התפתחויות, התערבות במשבר, התמכרויות, מגדר; {{ח:תתת|(3)}} באחד מאלה: טיפול יום בקהילה או חלופת אשפוז או אשפוז בית או בית מאזן; {{ח:תת|ו.}} 3 חודשים באחד מהתחומים האלה: {{ח:תתת|(1)}} התפתחות הילד; {{ח:תתת|(2)}} נוירולוגיית ילדים; {{ח:תתת|(3)}} מרפאה פסיכיאטרית לגיל הרך. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 35"><td> {{ח:תת|35.}} מומחה במינהל רפואי {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ז־2, תשמ״ז־3, תשס״ו, תשס״ח, תשע״ב, תשע״ד]}} </td><td> {{ח:תת|א.}} בעל תואר מומחה לפי תקנות אלה; {{ח:תת|ב.}} בעל תואר שני לפחות, שהמועצה להשכלה גבוהה הכירה בו לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 22|סעיף 22 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, באחד מאלה: ניהול רפואי, מינהל מערכות בריאות, בריאות הציבור במגמת ניהול רפואי, מינהל עסקים, מינהל ציבורי; {{ח:תת|ג.}} 2 שנים באחד משני מסלולים אלה: {{ח:תתת|(1)}} 18 חודשים בהנהלת בית חולים כללי או בהנהלת בית חולים ייעודי (כגון: פסיכיאטרי, גריאטרי, שיקומי); {{ח:תתת}} 6 חודשים בהנהלה ראשית או מחוזית של משרד הבריאות או בהנהלה ראשית או מחוזית של קופת חולים או במפקדת קצין רפואה ראשי של צה״ל; {{ח:תתת|(2)}} 18 חודשים בהנהלה ראשית או מחוזית של משרד הבריאות או בהנהלה ראשית או מחוזית של קופת חולים ו־6 חודשים מהם יכול שיבוצעו במפקדת קצין רפואה ראשי של צה״ל; {{ח:תתת}} 6 חודשים בהנהלת בית חולים כללי. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 36"><td> {{ח:תת|36.}} מומחה בנאונטולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ן, תשנ״ט, תשס״ו, תשע״א, תשע״ד־3]}} </td><td> {{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואת ילדים. {{ח:תת|ב.}} 3 שנים, מהן – {{ח:תתת}} 30 חודשים טיפול מיוחד ביילוד (ובהם 3 חודשים מרפאת מעקב יילודים) – חובה; {{ח:תתת}} 6 חודשים במחלקת יילודים – חובה. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 37"><td> {{ח:תת|37.}} מומחה בגנטיקה רפואית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ן, תש״ע, תשע״ב]}} </td><td> {{ח:תת|א.}} תואר מומחה באחד מענפי הרפואה כמפורט בטור א׳ בתוספת זו; {{ח:תת|ב.}} 2.5 שנים בגנטיקה קלינית. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 38"><td> {{ח:תת|38.}} מומחה בראומטולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ן, תשנ״ו, תשס״ב, תשס״ג, תשס״ו, תשע״ב, תשע״ד, תשפ״ה, תשפ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד מארבעה מסלולים אלה: {{ח:תת|א.}} מסלול מבוגרים; {{ח:תת}} תואר מומחה ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 2.5 שנים, מהן – {{ח:תתת}} 2.25 שנים ראומטולוגיה; {{ח:תתת}} 3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר ממקצועות אלה: אורתופדיה, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, ראומטולוגיית ילדים, רפואה פיזיקלית ושיקום, נפרולוגיה, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, המטולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ב.}} מסלול ילדים; {{ח:תת}} תואר מומחה ברפואת ילדים; {{ח:תת}} 2.5 שנים, מהן – {{ח:תתת}} 2 שנים בראומטולוגיית ילדים; {{ח:תתת}} 2 חודשים ראומטולגיית מבוגרים; {{ח:תתת}} 4 חודשים, בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, בשניים או יותר ממקצועות אלה: אורתופדיית ילדים, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פיזיקלית ושיקום, ראומטולוגיית מבוגרים; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ג.}} 5¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תתת}} 1 שנה ברפואה פנימית – חובה; {{ח:תתת}} 1.25 שנה ראומטולוגיה – חובה; {{ח:תתת}} 2 שנים ברפואה פנימית – חובה; {{ח:תתת}} 3 חודשים – בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר ממקצועות אלה: {{ח:תתת}} רפואה פיזיקלית ושיקום, אורתופדיה, רדיולוגיה אבחנתית, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, ראומטולוגיית ילדים, נפרולוגיה, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, המטולוגיה; {{ח:תתת}} 1 שנה ראומטולוגיה – חובה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ד.}} 5¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תתת}} 3 שנים ברפואה פנימית – חובה; {{ח:תתת}} 1.25 שנה ראומטולוגיה – חובה; {{ח:תתת}} 3 חודשים אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה – חובה; {{ח:תתת}} 3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר ממקצועות אלה: {{ח:תתת}} רפואה פיסיקלית ושיקום, אורתופדיה, רדיולוגיה אבחנתית, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, ראומטולוגיית ילדים, נפרולוגיה, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, המטולוגיה; {{ח:תתת}} 1 שנה ראומטולוגיה. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 39"><td> {{ח:תת|39.}} מומחה בכירורגיה של היד {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ן, תשנ״ט, תש״ס]}} </td><td> {{ח:תת|א.}} תואר מומחה בכירורגיה אורתופדית או בכירורגיה פלסטית. {{ח:תת|ב.}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים בכירורגיה של היד. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 40"><td> {{ח:תת|40.}} מומחה בכירורגיית כלי־דם {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ן, תשנ״ט, תשס״ט, תשפ״ג]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד מארבעת המסלולים האלה: {{ח:תת|א.}} 5¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים מהן – {{ח:תתת}} 18 חודשים לכירורגיה כללית; {{ח:תתת}} 42 חודשים כירורגיית כלי דם; {{ח:תתת}} 3 חודשים טיפול נמרץ; {{ח:תתת}} 3 חודשים לבחירה באחד ממקצועות אלה: כירורגיה אורתופדית, רדיולוגיה פולשנית, כירורגיית לב־חזה; {{ח:תת|ב.}} תואר מומחה בכירורגיה כללית; {{ח:תת}} 27 חודשים מהן – {{ח:תתת}} 24 חודשים בכירורגיית כלי דם; {{ח:תתת}} 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה: כירורגיה אורתופדית, רדיולוגיה פולשנית, כירורגיית לב־חזה; {{ח:תת|ג.}} תואר מומחה בכירורגיה של בית החזה, מסלול כירורגיית לב; {{ח:תת}} 3 שנים, מהן – {{ח:תתת}} 24 חודשים בכירורגיית כלי דם; {{ח:תתת}} 9 חודשים בכירורגיה כללית; {{ח:תתת}} 3 חודשים לבחירה באחד מהמקצועות האלה: כירורגיה אורתופדית, רדיולוגיה פולשנית; {{ח:תת|ד.}} תואר מומחה בכירורגיה של בית החזה, מסלול כירורגיית חזה; {{ח:תת}} 3 שנים, מהן – {{ח:תתת}} 30 חודשים בכירורגיה כלי דם; {{ח:תתת}} 3 חודשים בכירורגיה כללית; {{ח:תתת}} 3 חודשים לבחירה באחד מהמקצועות האלה: כירורגיה אורתופדית, רדיולוגיה פולשנית. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 41"><td> {{ח:תת|41.}} מומחה במחלות זיהומיות {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט]}} </td><td> {{ח:תת|א.}} תואר מומחה באחד מאלה: {{ח:תת}} רפואה פנימית, רפואת ילדים, רפואת משפחה; {{ח:תת|ב.}} 2 שנים מחלות זיהומיות – חובה. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 42"><td> {{ח:תת|42.}} מומחה ברפואה תעסוקתית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ב, תש״ס, תשס״ח, תש״ע, תשע״ד]}} </td><td> {{ח:ת}} 4¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים מהן – {{ח:תת}} 3 שנים רפואה תעסוקתית, במהלכן 1 שנה קורס אקדמי וקבלת תואר מוסמך ברפואה תעסוקתית, לפי תעודה המוכרת בידי המועצה להשכלה גבוהה – חובה; {{ח:תת}} 9 חודשים רפואה פנימית; {{ח:תת}} 3 חודשים אורתופדיה; {{ח:תת}} 6 חודשים – ב־2 תקופות של 3 חודשים ב־2 מהמקצועות האלה: {{ח:תת}} א.א.ג. וכירורגיה של ראש וצוואר, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, מחלות עור ומין, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, שיקום, אפידמיולוגיה, רפואת משפחה, איכות הסביבה. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 43"><td> {{ח:תת|43.}} מומחה בטיפול נמרץ כללי {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ב, תש״ס, תשס״ב, תשע״ג, תשפ״ג]}} </td><td> {{ח:תת|א.}} תואר מומחה באחד מהמקצועות האלה: {{ח:תת}} הרדמה, יילוד וגינקולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיה כללית, כירורגיה פלסטית, כירורגיה של בית החזה, מחלות אף אוזן גרון, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, רפואה פנימית, רפואה דחופה; {{ח:תת|ב.}} 2 שנים, מהן – {{ח:תת}} 18 חודשים טיפול נמרץ כללי – חובה, ואפשר שעד 3 חודשים מהם יהיו ביחידה לטיפול נמרץ פנימי; {{ח:תת|ג.}} 6 חודשים בתקופות רצופות של חודשיים כל אחת, בשלושה מהמקצועות האלה: {{ח:תת}} מחלות זיהומיות, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, טיפול נמרץ ילדים, הרדמה, נפרולוגיה, טיפול נמרץ נוירוכירורגי, כירורגיית לב, טראומה, כוויות. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 44"><td> {{ח:תת|44.}} נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו, תשנ״ח, תשס״ח־2, תשע״ד]}} </td><td> {{ח:ת}} תואר מומחה ברפואת ילדים; {{ח:ת}} 3 שנים, מהן – {{ח:תת}} 1.25 שנים נוירולוגית ילדים; {{ח:תת}} 1 שנה התפתחות הילד; {{ח:תת}} 3 חודשים נוירולוגיה (מבוגרים); {{ח:תת}} 6 חודשים נוירולוגית ילדים בסיום התכנית. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 45"><td> {{ח:תת|45.}} קרדיולוגיית ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} תואר מומחה ברפואת ילדים; {{ח:ת}} 3 שנים, מהן – {{ח:תת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים קרדיולוגיית ילדים; {{ח:תת}} 3 חודשים קרדיולוגיית מבוגרים; {{ח:תת}} 3 חודשים כירורגיית בית החזה. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 46"><td> {{ח:תת|46.}} מחלות ריאה ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו, תשס״ט]}} </td><td> {{ח:ת}} תואר מומחה ברפואת ילדים; {{ח:ת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₄ שנים, מהן – {{ח:תת}} 21 חודשים מחלות ריאה ילדים; {{ח:תת}} 3 חודשים מחלות ריאה מבוגרים; {{ח:תת}} 3 חודשים טיפול נמרץ ילדים (למי שלא עשה טיפול נמרץ במסגרת התמחותו ברפואת ילדים). </td></tr> <tr id="תוספת פרט 47"><td> {{ח:תת|47.}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו, תשס״ו]}} </td><td>{{ח:הערה|(בוטל).}}</td></tr> <tr id="תוספת פרט 48"><td> {{ח:תת|48.}} הימטו אונקולוגיית ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו, תשס״ו, תשס״ח, תשע״ו־2, תשפ״ב]}} </td><td> {{ח:תת|א.}} מומחה ברפואת ילדים; {{ח:תת|ב.}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תתת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₄ שנים המטו־אונקולוגיית ילדים – חובה; {{ח:תתת}} 3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מאלה: {{ח:תתת}} המטולוגיה, רדיותרפיה, דימות, פתולוגיה אבחנתית, מחלות זיהומיות. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 49"><td> {{ח:תת|49.}} גסטרואנטרולוגיית ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו, תשס״ח, תשפ״א]}} </td><td> {{ח:ת}} תואר מומחה ברפואת ילדים; {{ח:ת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תת}} שנתיים ו־3 חודשים גסטרואנטרולוגיית ילדים; {{ח:תת}} 3 חודשים גסטרואנטרולוגיית מבוגרים. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 50"><td> {{ח:תת|50.}} נפרולוגיית ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} תואר מומחה ברפואת ילדים; {{ח:ת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תת}} 2 שנים נפרולוגיית ילדים; {{ח:תת}} 6 חודשים, דיאליזה כרונית לילדים או – {{ח:תת}} 3 חודשים דיאליזה בילדים ו־3 חודשים דיאליזה כרונית במבוגרים. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 51"><td> {{ח:תת|51.}} אנדוקרינולוגיית ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו, תש״ע, תשע״ד]}} </td><td> {{ח:ת}} תואר מומחה ברפואת ילדים; {{ח:ת}} 2³<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₄ שנים, מהן – {{ח:תת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים אנדוקרינולוגיית ילדים; {{ח:תת}} 3 חודשים אנדוקרינולוגיית מבוגרים. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 52"><td> {{ח:תת|52.}} טיפול נמרץ ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ח, תש״ס, תשס״ט, תשפ״א]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד משני המסלולים האלה: {{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואת ילדים: {{ח:תת}} 2.5 שנים, מהן – {{ח:תתת}} 24 חודשים בטיפול נמרץ ילדים; {{ח:תתת}} 3 חודשים בטיפול נמרץ כללי; {{ח:תתת}} 3 חודשים הרדמה; {{ח:תת|ב.}} תואר מומחה בהרדמה או בטיפול נמרץ כללי: {{ח:תת}} 2.5 שנים, מהן – {{ח:תתת}} 20 חודשים בטיפול נמרץ ילדים; {{ח:תתת}} חודש בטיפול נמרץ ילודים; {{ח:תתת}} 3 חודשים ברפואה דחופה ילדים; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקת ילדים; {{ח:תתת}} חודש קרדיולוגית ילדים; {{ח:תתת}} חודש בריאות ילדים; {{ח:תתת}} חודש בדימות ילדים. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 53"><td> {{ח:תת|53.}} פרמקולוגיה קלינית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ח, תשפ״ב]}} </td><td> {{ח:תת|א.}} תואר מומחה באחד מאלה: {{ח:תת}} רפואה פנימית; {{ח:תת}} רפואת ילדים; {{ח:תת}} פסיכיאטריה; {{ח:תת}} רפואת משפחה; {{ח:תת}} גריאטריה; {{ח:תת}} רפואה דחופה; {{ח:תת}} אונקולוגיה; {{ח:תת|ב.}} 2.5 שנים ברציפות, ביחידה לפרמקולוגיה קלינית. {{ח:ת}} הערה: עבודת מדעי יסוד שנעשתה במעבדה לפרמקולוגיה קלינית במסגרת התמחות הבסיס, תוכל להיחשב כחלק מההתמחות לתקופה של עד 6 חודשים. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 54"><td> {{ח:תת|54.}} רפואה דחופה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ט, תשס״ח, תשע״א, תשפ״א, תשפ״ג]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד מששת המסלולים האלה: {{ח:תת|א.}} 4 שנים, מהן – {{ח:תתת}} 30 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; {{ח:תתת}} 9 חודשים במחלקה לרפואה פנימית; {{ח:תתת}} חודש אורתופדיה; {{ח:תתת}} חודש טיפול נמרץ; {{ח:תתת}} חודש מרפאה לרפואת המשפחה; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקה לרפואה דחופה ילדים; {{ח:תת|ב.}} תואר מומחה בכירורגיה כללית; {{ח:תת}} 27 חודשים, מהם – {{ח:תתת}} 21 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקה לרפואה פנימית; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקה לרפואה דחופה המיועדת לטיפול בילדים; {{ח:תת|ג.}} תואר מומחה ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 30 חודשים, מהם – {{ח:תתת}} 21 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקת הרדמה או טיפול נמרץ כללי; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקה לרפואה דחופה המיועדת לטיפול בילדים; {{ח:תת|ד.}} תואר מומחה בהרדמה; {{ח:תת}} 30 חודשים, מהם – {{ח:תתת}} 21 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקה לרפואה פנימית; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקה לרפואה דחופה המיועדת לטיפול בילדים; {{ח:תת|ה.}} תואר מומחה ברפואת ילדים; {{ח:תת}} 30 חודשים, מהם – {{ח:תתת}} 21 חודשים במחלקה לרפואה דחופה המיועדת לטיפול בילדים; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקה לכירורגיית ילדים; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקת הרדמה או מחלקת טיפול נמרץ ילדים; {{ח:תת|ו.}} תואר מומחה ברפואת המשפחה; {{ח:תת}} 30 חודשים, מהם – {{ח:תתת}} 21 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקה לרפואה דחופה המיועדת לטיפול בילדים; </td></tr> <tr id="תוספת פרט 55"><td> {{ח:תת|55.}} רפואה לשיכוך כאב {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשס״ט, תשע״ט־2, תשפ״ו]}} </td><td> {{ח:תת|א.}} תואר מומחה באחד המקצועות האלה: {{ח:תת}} אונקולוגיה, אימונולוגיה קלינית ואלרגולונגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה, גריאטריה, המטולוגיה, הרדמה, יילוד וגניקולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיית חזה ולב, כירורגיה כללית, כירורגיה פלסטית, מחלות אף אוזן גרון וכירורגיית ראש צואר, מחלות עור ומין, מחלות עיניים, מחלות ריאה, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, נפרולוגיה, פסיכיאטריה, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, קרדיולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, ראומטולוגיה, רפואה גרעינית, רפואת המשפחה, רפואת ילדים, רפואה פיזיקלית ושיקום, רפואה פנימית, רפואה דחופה. {{ח:תת|ב.}} 27 חודשים, מהם – {{ח:תתת|(1)}} 21 חודשים במרפאה או ביחידה לרפואה לשיכוך כאב; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:תתת|(4)}} 6 חודשים, בתקופות של חודשיים כל אחת, בשלושה מהמקצועות האלה: רפואה פיזיקלית ושיקום, כירורגיה אורתופדית, רדיולוגיה אבחנתית, נוירולוגיה, הרדמה, ראומטולוגיה, נוירוכירורגיה, פסיכיאטריה, רפואה פליאטיבית; {{ח:תת}} ואולם לא ניתן לעשות תקופה לפי פרט משנה זה, במקצוע שבו יש לו תואר מומחה. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 56"><td> {{ח:תת|56.}} רפואה פליאטיבית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשע״ג, תשפ״ב]}} </td><td> {{ח:תת|א.}} תואר מומחה באחד המקצועות האלה: {{ח:תת}} אונקולוגיה, גריאטריה, המטו־אונקולוגית ילדים, הרדמה, יילוד וגינקולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיה כללית, כירורגיית חזה ולב, כירורגיית כלי דם, כירורגיה פלסטית, מחלות אף אוזן גרון וכירורגיית ראש וצוואר, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, רפואת המשפחה, רפואת ילדים, רפואה פיזיקלית ושיקום, רפואה פנימית, רפואה דחופה; {{ח:תת|ב.}} 2 שנים, מהן – {{ח:תתת|(1)}} 18 חודשים ביחידה פליאטיבית בבית חולים, ויכול ש־8 חודשים מתוכם יהיו ביחידה פליאטיבית בקהילה; {{ח:תתת|(2)}} 6 חודשים בשניים או יותר מהמקצועות האלה בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, אך לא יותר מ־3 חודשים במקצוע אחד: {{ח:תת}} אונקולוגיה, נוירולוגיה, מחלות ריאה, המטולוגיה, המטואונקולוגיה ילדים, נפרולוגיה, פסיכיאטריה, רפואה פיזיקלית ושיקום, גריאטריה, נוירוכירורגיה, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פנימית, רפואת ילדים, רפואת המשפחה, מחלות אף אוזן וגרון וכירורגיה של ראש–צוואר, רפואה דחופה, קרדיולוגיה, רפואה לשיכוך כאב. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 57"><td> {{ח:תת|57.}} מומחה במחלות מטבוליות {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשע״ט]}} </td><td> {{ח:תת|א.}} תואר מומחה באחד מענפי הרפואה האלה: פנימית, רפואת משפחה, רפואת ילדים, נוירולוגיה, גינקולוגיה, אנדוקרינולוגיה; {{ח:תת|ב.}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₄ שנים, מהן – {{ח:תתת|(1)}} 1 שנה בגנטיקה קלינית; {{ח:תתת|(2)}} 1¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₄ שנה במחלות מטבוליות. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 58"><td> {{ח:תת|58.}} מומחה בנוירו־רדיולוגיה פולשנית: {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשפ״ב]}} </td><td> {{ח:תת|א.}} תואר מומחה באחד מהמקצועות האלה: נוירולוגיה, נוירוכירורגיה, רדיולוגיה אבחנתית, קרדיולוגיה, כירורגיית כלי דם; {{ח:תת|ב.}} 3.5 שנים, מהן – {{ח:תתת|(1)}} שנה ראשונה, מתוכה חצי שנה בנוירולוגיה או נוירוכירורגיה וחצי שנה בנויורו־רדיולוגיה; {{ח:תתת|(2)}} 2.5 שנים בנוירו־רדיולוגיה פולשנית. </td></tr> </table> {{ח:חתימות|ט״ז באב תשל״ג (14 באוגוסט 1973)}} * '''ויקטור שם־טוב'''<br>שר הבריאות {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] nidtjv6vd0h7zdu1m420s28thxr2hr0 1 455933 3019335 1279218 2026-06-09T19:47:24Z מו יו הו 37729 /* הנוסחים */ פסקה חדשה 3019335 wikitext text/x-wiki == דיווח על טעות == <קטע התחלה="1633848539798" /> === פרטי הדיווח === הפיוט מחוק! ולא מופיע בדף דווח על ידי: [[מיוחד:תרומות/81.5.20.61|81.5.20.61]] 09:49, 10 באוקטובר 2021 (IDT) :אצלנו הוא מופיע. הבעייה היא אצל ספק שירותי סינון האינטרנט שלך.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:54, 10 באוקטובר 2021 (IDT) <!-- נא להוסיף דברים מעל שורה זו --> <קטע סוף="1633848539798" /> == הנוסחים == הוספתי בשלב זה את 2 הנוסחים בנפרד, כשהסיבה העיקרית לכך היא (חוץ מזה שגם סתם התעצלתי לשלב אותם) בגלל שלא לגמרי ברור לי איך לכנות כל אחד מהנוסחים ולכן לא רציתי להשתמש בתבנית הרגילה. יתכן שאפשר פשוט לכתוב "אשכנז" ו"עדות המזרח". אבל אולי בחלק מעדות המזרח שלא אמרו את הפיוט הזה בשמ"ע התקבל דווקא הנוסח האשכנזי בזמירות שבת כמו זמירות אחרות שהגיעו מהאשכנזים. אני לא בטוח, אבל לא בדקתי מספיק. בעיה אחרת היא שברוב עדות המזרח לא אמרו ולכן קצת לא מדויק לכתוב סתם "עדות המזרח". [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:47, 9 ביוני 2026 (IDT) h8e4dpndhor4mptcz1omab8826498ry 3019358 3019335 2026-06-09T21:57:45Z בן עדריאל 9444 /* נוסחים */ פסקה חדשה 3019358 wikitext text/x-wiki == דיווח על טעות == <קטע התחלה="1633848539798" /> === פרטי הדיווח === הפיוט מחוק! ולא מופיע בדף דווח על ידי: [[מיוחד:תרומות/81.5.20.61|81.5.20.61]] 09:49, 10 באוקטובר 2021 (IDT) :אצלנו הוא מופיע. הבעייה היא אצל ספק שירותי סינון האינטרנט שלך.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:54, 10 באוקטובר 2021 (IDT) <!-- נא להוסיף דברים מעל שורה זו --> <קטע סוף="1633848539798" /> == הנוסחים == הוספתי בשלב זה את 2 הנוסחים בנפרד, כשהסיבה העיקרית לכך היא (חוץ מזה שגם סתם התעצלתי לשלב אותם) בגלל שלא לגמרי ברור לי איך לכנות כל אחד מהנוסחים ולכן לא רציתי להשתמש בתבנית הרגילה. יתכן שאפשר פשוט לכתוב "אשכנז" ו"עדות המזרח". אבל אולי בחלק מעדות המזרח שלא אמרו את הפיוט הזה בשמ"ע התקבל דווקא הנוסח האשכנזי בזמירות שבת כמו זמירות אחרות שהגיעו מהאשכנזים. אני לא בטוח, אבל לא בדקתי מספיק. בעיה אחרת היא שברוב עדות המזרח לא אמרו ולכן קצת לא מדויק לכתוב סתם "עדות המזרח". [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:47, 9 ביוני 2026 (IDT) == נוסחים == מו יו הו, אני מודה שלא הצלחתי למצוא הבדל בין שני הנוסחים שבדף חוץ מחילופי נוסח מנוריים ממש, וגם זה במספר חד-ספרתי (יחו או יחוה, חלק או חלקך, נסוֹגים נסוּגים, וכדומה). האמנם כדאי לכתוב את כל הפיוט פעמים?{{ש}} בלי קשר לזה, יש כנראה עוד כמה נוסחים שודרשים התיחסות: בעריכה שלך נשמטה מחרוזת שנמצאת בחלק מהמקורות ('אולי העת באה'), ובקונטרס הפיוטים של מחזור ויטרי יש מחרוזת נוספת אחרת ('נא כקש תבעיר / אחי השעיר / ובנך הצעיר / יעמד חי'). יש אולי טעם לבדוק גם את הנוסח במחזורי איטליה ותימן, ולא רק בבל. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:57, 10 ביוני 2026 (IDT) mipeh3ajn86fv1ejtzh3rjf2a3bd2bm 3019361 3019358 2026-06-09T21:59:49Z בן עדריאל 9444 3019361 wikitext text/x-wiki == דיווח על טעות == <קטע התחלה="1633848539798" /> === פרטי הדיווח === הפיוט מחוק! ולא מופיע בדף דווח על ידי: [[מיוחד:תרומות/81.5.20.61|81.5.20.61]] 09:49, 10 באוקטובר 2021 (IDT) :אצלנו הוא מופיע. הבעייה היא אצל ספק שירותי סינון האינטרנט שלך.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:54, 10 באוקטובר 2021 (IDT) <!-- נא להוסיף דברים מעל שורה זו --> <קטע סוף="1633848539798" /> == הנוסחים == הוספתי בשלב זה את 2 הנוסחים בנפרד, כשהסיבה העיקרית לכך היא (חוץ מזה שגם סתם התעצלתי לשלב אותם) בגלל שלא לגמרי ברור לי איך לכנות כל אחד מהנוסחים ולכן לא רציתי להשתמש בתבנית הרגילה. יתכן שאפשר פשוט לכתוב "אשכנז" ו"עדות המזרח". אבל אולי בחלק מעדות המזרח שלא אמרו את הפיוט הזה בשמ"ע התקבל דווקא הנוסח האשכנזי בזמירות שבת כמו זמירות אחרות שהגיעו מהאשכנזים. אני לא בטוח, אבל לא בדקתי מספיק. בעיה אחרת היא שברוב עדות המזרח לא אמרו ולכן קצת לא מדויק לכתוב סתם "עדות המזרח". [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:47, 9 ביוני 2026 (IDT) {{התנגשות}}מו יו הו, אני מודה שלא הצלחתי למצוא הבדל בין שני הנוסחים שבדף חוץ מחילופי נוסח מנוריים ממש, וגם זה במספר חד-ספרתי (יחו או יחוה, חלק או חלקך, נסוֹגים נסוּגים, וכדומה). האמנם כדאי לכתוב את כל הפיוט פעמים?{{ש}} בלי קשר לזה, יש כנראה עוד כמה נוסחים שודרשים התיחסות: בעריכה שלך נשמטה מחרוזת שנמצאת בחלק מהמקורות ('אולי העת באה'), ובקונטרס הפיוטים של מחזור ויטרי יש מחרוזת נוספת אחרת ('נא כקש תבעיר / אחי השעיר / ובנך הצעיר / יעמד חי'). יש אולי טעם לבדוק גם את הנוסח במחזורי איטליה ותימן, ולא רק בבל. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:57, 10 ביוני 2026 (IDT) :לא ברור לי מתי זה נכנס לזמירות האשכנזיות, אבל לכאורה די מאוחר. מנין נטלו האשכנזים את הפיוט כדי לשלבו בזמירות? (השערה בלי בדיקה: אולי מאיטליה?) [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:59, 10 ביוני 2026 (IDT) doum94vzeud35n9tq3iopah9zgd2u2m 3019398 3019361 2026-06-10T11:00:07Z מו יו הו 37729 /* הנוסחים */ תגובה 3019398 wikitext text/x-wiki == דיווח על טעות == <קטע התחלה="1633848539798" /> === פרטי הדיווח === הפיוט מחוק! ולא מופיע בדף דווח על ידי: [[מיוחד:תרומות/81.5.20.61|81.5.20.61]] 09:49, 10 באוקטובר 2021 (IDT) :אצלנו הוא מופיע. הבעייה היא אצל ספק שירותי סינון האינטרנט שלך.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:54, 10 באוקטובר 2021 (IDT) <!-- נא להוסיף דברים מעל שורה זו --> <קטע סוף="1633848539798" /> == הנוסחים == הוספתי בשלב זה את 2 הנוסחים בנפרד, כשהסיבה העיקרית לכך היא (חוץ מזה שגם סתם התעצלתי לשלב אותם) בגלל שלא לגמרי ברור לי איך לכנות כל אחד מהנוסחים ולכן לא רציתי להשתמש בתבנית הרגילה. יתכן שאפשר פשוט לכתוב "אשכנז" ו"עדות המזרח". אבל אולי בחלק מעדות המזרח שלא אמרו את הפיוט הזה בשמ"ע התקבל דווקא הנוסח האשכנזי בזמירות שבת כמו זמירות אחרות שהגיעו מהאשכנזים. אני לא בטוח, אבל לא בדקתי מספיק. בעיה אחרת היא שברוב עדות המזרח לא אמרו ולכן קצת לא מדויק לכתוב סתם "עדות המזרח". [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:47, 9 ביוני 2026 (IDT) {{התנגשות}}מו יו הו, אני מודה שלא הצלחתי למצוא הבדל בין שני הנוסחים שבדף חוץ מחילופי נוסח מנוריים ממש, וגם זה במספר חד-ספרתי (יחו או יחוה, חלק או חלקך, נסוֹגים נסוּגים, וכדומה). האמנם כדאי לכתוב את כל הפיוט פעמים?{{ש}} בלי קשר לזה, יש כנראה עוד כמה נוסחים שודרשים התיחסות: בעריכה שלך נשמטה מחרוזת שנמצאת בחלק מהמקורות ('אולי העת באה'), ובקונטרס הפיוטים של מחזור ויטרי יש מחרוזת נוספת אחרת ('נא כקש תבעיר / אחי השעיר / ובנך הצעיר / יעמד חי'). יש אולי טעם לבדוק גם את הנוסח במחזורי איטליה ותימן, ולא רק בבל. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:57, 10 ביוני 2026 (IDT) :לא ברור לי מתי זה נכנס לזמירות האשכנזיות, אבל לכאורה די מאוחר. מנין נטלו האשכנזים את הפיוט כדי לשלבו בזמירות? (השערה בלי בדיקה: אולי מאיטליה?) [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:59, 10 ביוני 2026 (IDT) ::בתיעדוף של נוסחים וכן בשאלה אם להציג אחד או שניים ואם להכין מהדורה אקלקטית יש להבדיל בין נוסחים היסטוריים לבין מסורות חיות, כלומר פיוטים שעדיין נאמרים ומשתמשים עשויים לחפש אותם דווקא בנוסח המוכר להם. חשבתי שיהיה נכון לפיכך להציג את הפיוט כפי שהוא מופיע בסדרי זמירות שבת, וגם כפי שהוא מופיע במחזורי עדות המזרח (למרות שכאמור כנראה שאמירתו בפועל מצטמצמת למנהג יהדות בבל). אני כמובן גם מעונין לאפשר להכליל אותו כאן וכאן ישירות מהדף הזה כשהנוסח שיוצג בדפים המכלילים יתאים להם. למרות כל זה אולי כאן לאור זאת שהשינויים קלים אולי כן יהיה בסדר לעשות מהדורה אחת. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 14:00, 10 ביוני 2026 (IDT) bxsf1hltyl97pfgksjop4pj5fowi2yt 3019401 3019398 2026-06-10T11:06:20Z מו יו הו 37729 /* הנוסחים */ תגובה 3019401 wikitext text/x-wiki == דיווח על טעות == <קטע התחלה="1633848539798" /> === פרטי הדיווח === הפיוט מחוק! ולא מופיע בדף דווח על ידי: [[מיוחד:תרומות/81.5.20.61|81.5.20.61]] 09:49, 10 באוקטובר 2021 (IDT) :אצלנו הוא מופיע. הבעייה היא אצל ספק שירותי סינון האינטרנט שלך.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:54, 10 באוקטובר 2021 (IDT) <!-- נא להוסיף דברים מעל שורה זו --> <קטע סוף="1633848539798" /> == הנוסחים == הוספתי בשלב זה את 2 הנוסחים בנפרד, כשהסיבה העיקרית לכך היא (חוץ מזה שגם סתם התעצלתי לשלב אותם) בגלל שלא לגמרי ברור לי איך לכנות כל אחד מהנוסחים ולכן לא רציתי להשתמש בתבנית הרגילה. יתכן שאפשר פשוט לכתוב "אשכנז" ו"עדות המזרח". אבל אולי בחלק מעדות המזרח שלא אמרו את הפיוט הזה בשמ"ע התקבל דווקא הנוסח האשכנזי בזמירות שבת כמו זמירות אחרות שהגיעו מהאשכנזים. אני לא בטוח, אבל לא בדקתי מספיק. בעיה אחרת היא שברוב עדות המזרח לא אמרו ולכן קצת לא מדויק לכתוב סתם "עדות המזרח". [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:47, 9 ביוני 2026 (IDT) {{התנגשות}}מו יו הו, אני מודה שלא הצלחתי למצוא הבדל בין שני הנוסחים שבדף חוץ מחילופי נוסח מנוריים ממש, וגם זה במספר חד-ספרתי (יחו או יחוה, חלק או חלקך, נסוֹגים נסוּגים, וכדומה). האמנם כדאי לכתוב את כל הפיוט פעמים?{{ש}} בלי קשר לזה, יש כנראה עוד כמה נוסחים שודרשים התיחסות: בעריכה שלך נשמטה מחרוזת שנמצאת בחלק מהמקורות ('אולי העת באה'), ובקונטרס הפיוטים של מחזור ויטרי יש מחרוזת נוספת אחרת ('נא כקש תבעיר / אחי השעיר / ובנך הצעיר / יעמד חי'). יש אולי טעם לבדוק גם את הנוסח במחזורי איטליה ותימן, ולא רק בבל. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:57, 10 ביוני 2026 (IDT) :לא ברור לי מתי זה נכנס לזמירות האשכנזיות, אבל לכאורה די מאוחר. מנין נטלו האשכנזים את הפיוט כדי לשלבו בזמירות? (השערה בלי בדיקה: אולי מאיטליה?) [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:59, 10 ביוני 2026 (IDT) ::בתיעדוף של נוסחים וכן בשאלה אם להציג אחד או שניים ואם להכין מהדורה אקלקטית יש להבדיל בין נוסחים היסטוריים לבין מסורות חיות, כלומר פיוטים שעדיין נאמרים ומשתמשים עשויים לחפש אותם דווקא בנוסח המוכר להם. חשבתי שיהיה נכון לפיכך להציג את הפיוט כפי שהוא מופיע בסדרי זמירות שבת, וגם כפי שהוא מופיע במחזורי עדות המזרח (למרות שכאמור כנראה שאמירתו בפועל מצטמצמת למנהג יהדות בבל). אני כמובן גם מעונין לאפשר להכליל אותו כאן וכאן ישירות מהדף הזה כשהנוסח שיוצג בדפים המכלילים יתאים להם. למרות כל זה אולי כאן לאור זאת שהשינויים קלים אולי כן יהיה בסדר לעשות מהדורה אחת. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 14:00, 10 ביוני 2026 (IDT) :::כמובן שאם יש נוסחאות חשובים שחסרים בשתי הגירסאות אין סיבה שלא להציג אותם לכל הפחות בהערת שוליים. את "אולי עת באה" הוספתי עכשיו. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 14:06, 10 ביוני 2026 (IDT) 00jw4ethxqkrf2ggjccdg652arw1ux9 116 1705702 3019351 3002444 2026-06-09T21:37:08Z ~2026-23710-99 45312 פגה הוראת השעה 3019351 wikitext text/x-wiki <שם> חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023 <מאגר 2206732 תיקון 2203821 תקן 2206732 קוד a163Y00000EjJX9QAN> <מקור> ((ס"ח תשפ"ג, 306|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024)|25:2620741)); ((תשפ"ד, 1494|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ"ו, 360, 402|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)). ''שינוי התוספות:'' ((ק"ת תשפ"ד, 2660|שינוי חלק ב' לתוספת השביעית|11309)). __TOC__ == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות (תיקון: תשפ"ד) : בחוק זה - :- "אבטחת מידע" - כהגדרתה [[בחוק הגנת הפרטיות]]; :- "אישור" - אישור מאת מאסדר לעסוק במתן שירות ייזום מתקדם או שירות ייזום בסיסי, שניתן לפי [[סימן ד' לפרק ב']]; :- "אמצעי שליטה", "הון עצמי" ו"נושא משרה בכירה" - כהגדרתם [[בחוק ניירות ערך]]; :- "אמצעי תשלום", "הוראת תשלום", "הנפקה" של אמצעי תשלום, "הרשאה לחיוב", "הרשאת גישה לחשבון", "חשבון תשלום", "לקוח", "מוטב", "מנהל חשבון תשלום למשלם", "משלם", "סליקה" של פעולת תשלום, "פעולת תשלום", "שירות ייזום מתקדם" ו"שירותי כספומט" - כהגדרתם [[בחוק שירותי תשלום]]; :- "בנק" - בנק ובנק חוץ כמשמעותם [[בחוק הבנקאות (רישוי)]]; :- "בנק הדואר" - החברה בנותנה את השירותים הכספיים מטעם החברה הבת, או החברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים, בהתאם להוראות [[חוק הדואר]]; לעניין הגדרה זו, "החברה", "השירותים הכספיים" ו"החברה הבת" כהגדרתם [[+|בסעיפים 1]] [[ו-88יא לחוק האמור]], בהתאמה; :- "בעל עניין מהותי", בתאגיד - מי שמחזיק יותר מ-20 אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד; :- "בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי" - מי שבידו רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים]]; :- "בעל רישיון למתן אשראי" - מי שבידו רישיון למתן אשראי כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים]]; :- "בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי" - מי שבידו רישיון למתן שירות מידע פיננסי כהגדרתו [[בחוק שירות מידע פיננסי]]; :- "בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" - מי שבידו רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים]]; :- "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" - מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)]]; :- "גוף מוסדי" - מבטח או חברה מנהלת; :- "גוף מנהל" - גוף כמפורט להלן: :: (1) תאגיד בנקאי; :: (2) בנק הדואר; :: (3) בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי; :: (4) מי שניתן לו רישיון במדינת חוץ הנכללת ברשימת המדינות שנקבעה לפי [[סעיף 24(ח)(1)]], ונתון לפיקוח של גוף שהוסמך לפי דין לפקח על פעילות בנקאית באותה מדינה, לרבות לעניין איסור הלבנת הון ומימון טרור, ואילו ניהל את העסקים בישראל היה חייב ברישיון בנק לפי [[חוק הבנקאות (רישוי)]]; :: (5) גוף אחר שקבע השר לפי [[סעיף 24(ח)(2)]]; :- "דירקטור חיצוני" - כהגדרתו [[בחוק החברות]]; :- "הוראות מאסדר" - כמפורט להלן, לפי העניין: :: (1) לעניין המפקח על הבנקים - הוראות הניתנות לפי [[סעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות]]; :: (2) לעניין המפקח על נותני שירותים פיננסיים - הוראות הניתנות לפי [[סעיף 4(א) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים]]; :: (3) לעניין הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון - ::: (א) לגבי מבטח - הוראות הניתנות לפי [[סעיף 2(ב) לחוק הפיקוח על הביטוח]]; ::: (ב) לגבי חברה מנהלת - הוראות הניתנות לפי [[סעיף 39(ב)(1) לחוק הפיקוח על קופות הגמל]]; :: (4) לעניין הרשות - הוראות הניתנות לפי [[סעיף 43(ב)]]; :: (5) לעניין המפקח לענייני השירותים הכספיים - הוראות הניתנות לפי [[סעיף 88יד לחוק הדואר]]; :- "היקף פעילות קטן", לעניין מנהל חשבון תשלום - כמפורט להלן: :: (1) לעניין בנק או תאגיד עזר - שווי נכסים שאינו עולה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל או על שיעור אחר משווי הנכסים כאמור שקבע הנגיד לפי [[סעיף 37(א)(1)]]; לעניין הגדרה זו, "שווי נכסים" - ::: (א) של בנק שאינו בנק חוץ - שווי נכסיו של הבנק כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי האחרון שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליו; ::: (ב) של בנק חוץ - שווי נכסיו של הבנק בישראל כפי שמופיע במאזן לפעילותו בישראל ליום 31 בדצמבר של השנה שקדמה למועד הדיווח, כפי שדיווח הבנק למאסדר בהתאם להוראות המאסדר; ::: (ג) של תאגיד עזר - שווי נכסיו של תאגיד העזר כפי שמופיע במאזן תאגיד העזר בדוח הכספי השנתי האחרון שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליו; :: (2) לעניין מנהל חשבון תשלום המפוקח על ידי בנק ישראל ושאינו בנק או תאגיד עזר - היקף פעילות הנמוך מהיקף הפעילות שקבע הנגיד לפי [[סעיף 37(א)(2)]]; :: (3) לעניין חברת תשלומים - סכום הכספים שקיבלה לשם מתן שירותי תשלום ללקוחותיה, בשנה הקלנדרית הקודמת לא עלה על 25 מיליארד שקלים חדשים או על סכום אחר שקבע השר לפי [[סעיף 37(ב)]], וגם סכום הכספים שהעבירה לשם מתן שירותי תשלום ללקוחותיה בשנה הקלנדרית הקודמת לא עלה על 25 מיליארד שקלים חדשים או על סכום אחר שקבע השר לפי [[סעיף 37(ב)]]; :: (4) לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי - צבר פיקדונות או צבר אשראי שאינו עולה על 250 מיליון שקלים חדשים או על סכום אחר שקבע השר לפי [[סעיף 37(ג)]]; לעניין הגדרה זו, "צבר אשראי" - כהגדרתו [[+|בסעיפים 11א]] [[ו-25א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים]], לפי העניין, ו"צבר פיקדונות" - כהגדרתו [[בסעיף 25א לחוק האמור]]; :- "היתר שליטה" - היתר לשליטה בחברת תשלומים שניתן לפי [[סעיף 10]]; :- "ועדת הכלכלה" - ועדת הכלכלה של הכנסת; :- "חברה מנהלת" - כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על קופות הגמל]]; :- "חברת תשלומים" - בעל רישיון שירותי תשלום; :- "חוק איסור הלבנת הון" - [[חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000]]; :- "חוק בנק ישראל" - [[חוק בנק ישראל, התש"ע-2010]]; :- "חוק הבנקאות (רישוי)" - [[חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]]; :- "חוק הגנת הפרטיות" - [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]]; :- "חוק הדואר" - [[חוק הדואר, התשמ"ו-1986]]; :- "חוק החברות" - [[חוק החברות, התשנ"ט-1999]]; :- "חוק הייעוץ" - [[=חוק הייעוץ|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]]; :- "חוק חדלות פירעון" - [[=חוק חדלות פירעון|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018]]; :- "חוק מערכות תשלומים" - [[חוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008]]; :- "חוק ניירות ערך" - [[חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]]; :- "חוק העונשין" - [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]]; :- "חוק הפיקוח על הביטוח" - [[=חוק הפיקוח על הביטוח|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]]; :- "חוק הפיקוח על קופות הגמל" - [[=חוק הפיקוח על קופות הגמל|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]]; :- "חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים" - [[=חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]]; :- "חוק שירות מידע פיננסי" - [[חוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021]]; :- "חוק שירותי תשלום" - [[חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019]]; :- "יוזם בסיסי" - בעל רישיון ייזום בסיסי או בעל אישור לעסוק במתן שירות ייזום בסיסי; :- "יוזם מתקדם" - חברת תשלומים הנותנת שירות ייזום מתקדם, או בעל אישור לעסוק במתן שירות כאמור; :- "יוזם תשלום" - יוזם בסיסי או יוזם מתקדם; :- "כספים" - הילך חוקי שהוצא לפי [[סעיף 41 לחוק בנק ישראל]] ומטבע חוץ; :- "כרטיס חיוב" - כהגדרתו [[בסעיף 11ב(א) לחוק הבנקאות (רישוי)]], למעט לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים רק למשיכת כסף באמצעות מכשירי בנק ממוכנים; :- "מאסדר" - כמפורט להלן, לפי העניין: :: (1) לעניין בעל רישיון ייזום בסיסי, חברת תשלומים ובעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי - הרשות; :: (2) לעניין תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו - המפקח על הבנקים; :: (3) לעניין בנק הדואר - המפקח לענייני השירותים הכספיים; :: (4) לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי - המפקח על נותני שירותים פיננסיים, אולם לעניין בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, שהוא חברת תשלומים - הרשות; :: (5) לעניין גוף מוסדי - הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון; :: (6) לעניין גוף אחר שנקבע לפי [[סעיף 2(ו)]] - מי שמוענקת לו לפי דין סמכות לפקח על פעילותו של הגוף האמור; :- "מאסדר יוזם תשלום" - מאסדר של יוזם תשלום, כמפורט להלן, לפי העניין: :: (1) לעניין בעל רישיון ייזום בסיסי, חברת תשלומים ובעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי - הרשות; :: (2) לעניין תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו - המפקח על הבנקים; :: (3) לעניין בנק הדואר - המפקח לענייני השירותים הכספיים; :: (4) לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי - המפקח על נותני שירותים פיננסיים, אולם לעניין בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, שהוא חברת תשלומים - הרשות; :: (5) לעניין גוף מוסדי - הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון; :: (6) לעניין גוף אחר שנקבע לפי [[סעיף 2(ו)]] - מי שמוענקת לו לפי דין סמכות לפקח על פעילותו של הגוף האמור; :- "מאסדר מנהל חשבון תשלום למשלם" - מאסדר של מנהל חשבון תשלום למשלם, כמפורט להלן, לפי העניין: :: (1) לעניין חברת תשלומים - הרשות; :: (2) לעניין תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו - המפקח על הבנקים; :: (3) לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי - המפקח על נותני שירותים פיננסיים; :- "מבטח" - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]]; :- "מטבע חוץ" - כהגדרתו [[בחוק בנק ישראל]], למעט מטבע חוץ שקבע השר בצו לפי [[סעיף 61(ב) לחוק זה]]; :- "הממונה על התחרות" - כמשמעותו [[בחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988]]; :- "הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון" - הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון שמונה לפי [[סעיף 2 לחוק הפיקוח על הביטוח]]; :- "מנהל חשבון תשלום" - מנהל חשבון תשלום למשלם או מנהל חשבון תשלום למוטב; :- "מנהל חשבון תשלום למוטב" - נותן שירותי תשלום למוטב, שנותן שירות תשלום מסוג ניהול חשבון תשלום לטובת מוטב; :- "מנפיק" - חברת תשלומים שעיסוקה בהנפקה של אמצעי תשלום; :- "מנפיק בעל היקף פעילות רחב" - מי שמנוי ברשימת המנפיקים בעלי היקף פעילות רחב שפרסם מאסדר לפי [[סעיף 31]]; :- "מערכת מבוקרת", "מערכת תשלומים", "מפעיל" של מערכת תשלומים, ו"משתתף" במערכת תשלומים - כהגדרתם [[בחוק מערכות תשלומים]]; :- "מערכת ממשק למתן הוראות תשלום" - מערכת מקוונת ומאובטחת שבאמצעותה מנהל חשבון תשלום למשלם מחויב לתת גישה לחשבון התשלום של המשלם לשם שירות ייזום בסיסי או שירות לייזום מתקדם, לפי [[סעיף 35]], שמאפייניה ייקבעו על ידי מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם לפי [[סעיף 41(א)(1)]]; :- "המפקח לענייני השירותים הכספיים" - המפקח לענייני השירותים הכספיים כמשמעותו [[בסעיף 88יג לחוק הדואר]]; :- "המפקח על הבנקים" - המפקח על הבנקים שמונה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות]]; :- "המפקח על נותני שירותים פיננסיים" - כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים]]; :- "מתן אשראי אגב פעולת תשלום" - מתן אשראי או העמדת מסגרת אשראי על ידי חברת תשלומים, העומדים בתנאים המפורטים [[בסעיף 22(ד)]]; :- "הנגיד" - נגיד בנק ישראל שמונה לפי [[סעיף 6 לחוק בנק ישראל]]; :- "נותן שירות זר" - תאגיד העוסק במתן שירות תשלום או במתן שירות ייזום בסיסי, מחוץ לישראל, מכוח דין זר המסדיר את העיסוק במתן שירותים כאמור; :- "סולק" - חברת תשלומים שעיסוקה בסליקה של פעולות תשלום; :- "סולק בעל היקף פעילות רחב" - מי שמנוי ברשימת הסולקים בעלי היקף פעילות רחב שפרסם מאסדר לפי [[סעיף 29]]; :- "סולק כרטיסי חיוב גדול" - מי שמנוי ברשימת סולקי כרטיסי החיוב הגדולים שפרסם מאסדר לפי [[סעיף 28(ו)]]; :- "ספק" - כהגדרתו [[בסעיף 11ב(א) לחוק הבנקאות (רישוי)]]; :- "פקודת הבנקאות" - [[פקודת הבנקאות, 1941]]; :- "רישיון" - רישיון שירותי תשלום או רישיון ייזום בסיסי; :- "רישיון ייזום בסיסי" - רישיון לעסוק במתן שירות ייזום בסיסי, שניתן לפי [[סימן ב' לפרק ב']]; :- "רישיון שירותי תשלום" - רישיון לעסוק במתן שירותי תשלום, שניתן לפי [[סימן ב' לפרק ב']]; :- "הרשות" - רשות ניירות ערך כמשמעותה [[בסעיף 2 לחוק ניירות ערך]]; :- "שירות ייזום בסיסי" - כל אחד מאלה: :: (1) ייזום הוראת תשלום, לבקשת לקוח, באמצעות כתיבת פרטי ההוראה אצל מנהל חשבון התשלום למשלם, לשם ביצועה על ידי מנהל החשבון כאמור לאחר שיקבל את אישור המשלם, ובלבד שיוזם ההוראה אינו מנהל החשבון; :: (2) ייזום הרשאה לחיוב, לבקשת לקוח, באמצעות כתיבת פרטי בקשת ההרשאה לחיוב חשבון התשלום אצל מנהל חשבון התשלום למשלם, לשם אישור הבקשה על ידי מנהל החשבון כאמור לאחר שיקבל את אישור המשלם להגשתה, ובלבד שיוזם ההרשאה אינו מנהל החשבון; :: (3) ייזום ביטול הרשאה לחיוב, לבקשת לקוח, באמצעות כתיבת פרטי ההודעה לביטול הרשאה לחיוב חשבון התשלום אצל מנהל חשבון התשלום למשלם, לשם ביטול ההרשאה לאחר שיקבל את אישור המשלם להודעת הביטול, ובלבד שיוזם ביטול ההרשאה אינו מנהל החשבון; :- "שירותי תשלום" - כל אחד מסוגי השירותים המפורטים להלן, למעט שירותים המנויים [[בחלק ב' לתוספת השביעית]]: :: (1) ניהול חשבון תשלום; :: (2) הנפקה של אמצעי תשלום; :: (3) סליקה של פעולת תשלום; :: (4) שירות ייזום מתקדם; :- "שליטה" - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך]]; ואולם לעניין בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי - כהגדרתה [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי [[החוק האמור]]; :- "תאגיד בנקאי" - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], או תאגיד עזר כהגדרתו [[בחוק האמור]]; :- "השר" - שר האוצר. == פרק ב': רישוי == === סימן א': חובת רישיון או אישור === @ 2. חובת רישיון או אישור : (א) לא יעסוק אדם במתן שירות תשלום שאינו שירות ייזום מתקדם, אלא אם כן בידו רישיון לכך שניתן מאת הרשות לפי [[סימן ב']] ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה. : (ב) לא יעסוק אדם במתן שירות ייזום מתקדם, אלא אם כן בידו רישיון לכך שניתן מאת הרשות לפי [[סימן ב']] ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), גוף מהגופים המנויים להלן לא יעסוק במתן שירות ייזום מתקדם, אלא אם כן בידו אישור לכך שניתן מאת מאסדר, לפי הוראות [[סימן ד']], ובהתאם לתנאי האישור ולהוראות לפי חוק זה: :: (1) תאגיד בנקאי; :: (2) בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו; :: (3) בנק הדואר; :: (4) בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי. : (ד) לא יעסוק אדם במתן שירות ייזום בסיסי, אלא אם כן בידו רישיון לכך שניתן מאת הרשות לפי הוראות [[סימן ב']], ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה. : (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), גוף מהגופים המנויים להלן לא יעסוק במתן שירות ייזום בסיסי, אלא אם כן בידו אישור לכך שניתן מאת מאסדר, לפי הוראות [[סימן ד']], ובהתאם לתנאי האישור ולהוראות לפי חוק זה: :: (1) תאגיד בנקאי; :: (2) בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו; :: (3) בנק הדואר; :: (4) בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי; :: (5) חברת תשלומים; :: (6) גוף מוסדי; :: (7) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי; :: (8) בעל רישיון למתן אשראי; :: (9) בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי. : (ו) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ד), השר, באישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע סוגים נוספים של גופים העוסקים בתחום הפיננסי ושפעילותם הפיננסית מפוקחת לפי דין, שלא תחול עליהם חובת הרישיון לפי סעיפים קטנים (ב) או (ד), לפי העניין, ותחול עליהם חובת האישור לפי [[סימן ד']]; תקנות לפי סעיף קטן זה יותקנו לפי הצעת המאסדר לפי דין של הגוף שנקבע כאמור או בהתייעצות עימו ובהתייעצות עם הרשות, ולגבי גוף המפוקח על ידי בנק ישראל - לפי הצעת הנגיד או בהסכמתו, ובהתייעצות עם הרשות. : (ז) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יעסוק מבטח במתן שירות תשלום. @ 3. סייגים לחובת רישיון או אישור : (א) חובת הרישיון לפי [[סעיף 2(א)]] לא תחול על אלה: :: (1) תאגיד בנקאי; :: (2) בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו; :: (3) בנק הדואר; :: (4) בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי; :: (5) מפעיל מערכת מבוקרת כמשמעותו [[בחוק מערכות תשלומים]], בפעילותו כמפעיל מערכת מבוקרת לפי [[החוק האמור]]; :: (6) מי שעיסוקו במתן שירות תשלום בהיקף מצומצם, בסכום מוגבל, למספר לקוחות קטן, או במספר עסקאות קטן, והכול כפי שקבע השר בתקנות, ובכלל זה בתנאים כפי שיקבע; תקנות לפי פסקה זו יותקנו לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה ובאישור ועדת הכלכלה. : (ב) מי שעיסוקו במתן שירות תשלום כאמור בסעיף קטן (א)(6) יודיע לרשות על מתן השירות כאמור, מזמן לזמן ובהתאם להוראות לפי סעיף קטן זה; הרשות תקבע בכללים הוראות בדבר מועדי מסירת ההודעות ואופן מסירתן וכן פרטים שיש לכלול בהן ומסמכים ודוחות שיצורפו להן. : (ג) השר, באישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע גופים נוספים שחובת רישיון או אישור לפי [[סעיף 2]] לא תחול עליהם, דרך כלל או לגבי סוג מסוים של שירות תשלום שהם נותנים, כפי שיקבע; תקנות לפי סעיף קטן זה לעניין חובת רישיון לפי [[סעיף 2]] יהיו לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה, ולעניין חובת אישור לפי [[סעיף 2]] - לפי הצעת מאסדר יוזם התשלום או בהתייעצות עימו; בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי השר לקבוע תנאים שיחולו על מתן שירות תשלום או שירות ייזום בסיסי בידי גוף נוסף שנקבע כי חובת הרישיון או אישור לא תחול עליו כאמור. : ((פורסמו [[תקנות הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (פטור מחובת רישוי), התשפ"ד-2024]].)) : ((פורסמו [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך), התשפ״ו–2025]].)) === סימן ב': רישיון מאת הרשות === @ 4. תנאים למתן רישיון : (א) הרשות רשאית לתת רישיון שירותי תשלום או רישיון ייזום בסיסי למבקש שמתקיימים לגביו כל אלה: :: (1) הוא חברה כהגדרתה [[בחוק החברות]], או שהוא רשום כחברת חוץ לפי [[סעיף 346 לאותו חוק]]; :: (2) יש לו אמצעים טכנולוגיים מתאימים לשם מתן שירות התשלום או שירות הייזום הבסיסי, לפי העניין, ומיומנות בהפעלתם, באופן שיבטיח את אמינות המערכות שבאמצעותן יינתנו השירותים ואת קיום ההוראות לפי חוק זה ולפי [[חוק שירותי תשלום]], ובכלל זה ההוראות בעניין אבטחת מידע, הגנת סייבר וניהול סיכונים, ולעניין מבקש רישיון שירותי תשלום - לרבות בעניין המשכיות עסקית, והכול לפי כללים שקבעה הרשות בהוראות מאסדר ולפי [[סעיף 5]]; :: (3) התוכנית העסקית, ולעניין מבקש רישיון שירותי תשלום - גם ההצהרה על האמצעים הכספיים שלו שצירף לבקשתו לפי [[סעיף 5]], מעידים על יכולתו לתת את שירות התשלום או שירות הייזום הבסיסי שהוא מבקש לתת, לפי העניין, ולעמוד בהוראות לפי חוק זה ולפי [[חוק שירותי תשלום]], והכול לפי כללים שקבעה הרשות בהוראות מאסדר ולפי [[סעיף 5]]; :: (4) הוא עומד בדרישות לעניין הון עצמי, ביטוח או בטוחה אחרת, כפי שקבעה הרשות לפי [[סעיף 25(א)]]; :: (5) לא תלוי ועומד לגבי המבקש צו לפתיחת הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון]], בית המשפט לא מינה כונס נכסים לנכסיו או ציווה על פירוקו, והמבקש לא החליט על פירוקו מרצון; :: (6) לעניין מבקש רישיון שירותי תשלום, אם קיים בעל שליטה בו - מתקיימים בבעל השליטה התנאים לקבלת היתר שליטה לפי [[סעיף 10]]; :: (7) השליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בישראל, ואם אינם מופעלים בישראל - ביכולתו לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה וניתן לאכוף אותן לגביו. : (ב) מצאה הרשות כי מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירות תשלום או שירות ייזום בסיסי, לפי העניין, בשל טעמים שבטובת הציבור או בשל טעמים הנוגעים למהימנותו, למהימנותו של בעל שליטה בו או למהימנותו של נושא משרה בכירה בו או בבעל שליטה בו, רשאית היא, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לתת רישיון למבקש אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף קטן (א), ובלבד שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה או לפני מי שהיא הסמיכה לכך מקרב עובדי הרשות, בדרך שהורתה. @ 5. בקשה לרישיון : (א) בקשה לרישיון תוגש לרשות; בבקשה יפרט מבקש הרישיון את סוג הרישיון שאותו הוא מבקש, ובבקשה לרישיון שירותי תשלום - גם את סוג שירות התשלום שהוא מבקש לתת. : (ב) לבקשה לרישיון יצורפו מסמכים המעידים על קיום התנאים לקבלת הרישיון כאמור [[בסעיף 4]], ובכלל זה התוכנית העסקית של מבקש הרישיון ולעניין בקשה לרישיון שירותי תשלום - גם הצהרה בדבר האמצעים הכספיים שלו; הרשות תקבע בכללים פרטים שיכלול המבקש בתוכנית העסקית ובהצהרה כאמור וכן רשאית היא לקבוע בכללים פרטים, מסמכים ודוחות נוספים שייכללו בבקשה או שיצורפו לה. : (ג) יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך רשאי לדרוש ממבקש הרישיון פרטים, מסמכים או דוחות נוספים על האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) אם נראה לו כי הדבר דרוש לבחינת התקיימותו של תנאי מהתנאים למתן הרישיון ולקבלת החלטה בבקשה. : ((פורסמו [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (בקשת רישיון שירותי תשלום או שירות ייזום בסיסי), התשפ״ד–2024]].)) @ 6. תנאים ברישיון : (א) ברישיון שירותי תשלום יפורט, בין השאר, סוג שירות התשלום, אחד או יותר, שרשאי בעל הרישיון לתת, ורשאית הרשות לקבוע ברישיון שירותי תשלום או ברישיון ייזום בסיסי תנאים שיחולו על בעל הרישיון. : (ב) הרשות רשאית לשנות את התנאים שקבעה ברישיון כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שהודיעה לבעל הרישיון את נימוקיה ונתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה או לפני מי שהיא הסמיכה לכך מקרב עובדיה, בדרך שהורתה. @ 7. ביטול או התליה של רישיון : (א) הרשות רשאית, בהחלטה מנומקת בכתב, לבטל רישיון או להתלותו לתקופה שלא תעלה על שנה או, מנימוקים מיוחדים, לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, אם מצאה כי מתקיים אחד מאלה: :: (1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי; :: (2) חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מהתנאים למתן רישיון כאמור [[בסעיף 4(א)]] או שהוא הפר תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון לפי [[סעיף 6]]; :: (3) בעל הרישיון הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה; :: (4) בעל הרישיון לא החל במתן שירות תשלום או שירות ייזום בסיסי, לפי העניין, בתוך שנתיים ממועד מתן הרישיון או שהפסיק לתת את השירות במשך שנתיים רצופות; :: (5) מתקיימת נסיבה מהנסיבות המנויות ברשימה שנקבעה לפי סעיף קטן (ב) המעידה על פגם במהימנות כאמור באותו סעיף קטן; נסיבות כאמור ייבחנו לגבי בעל הרישיון, בעל שליטה בו ונושא משרה בכירה בבעל הרישיון או בבעל שליטה בו; :: (6) טעמים שבטובת הציבור מצדיקים את ביטול הרישיון או את התלייתו. : (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של בעל רישיון, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכירה בו או בבעל שליטה בו (בסעיף קטן זה - הרשימה); הרשימה תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ואינה טעונה פרסום ברשומות; הרשימה תיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף קטן (א)(5); הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה ומועד תחילתו, תפורסם ברשומות. :: ((רשות ניירות ערך פרסמה [[https://www.new.isa.gov.il/images/Fittings/isa/asset_library_pic///FitAnd_Proper.pdf | רשימת נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של חברת תשלומים ובעל רישיון לייזום תשלום בסיסי, בעל שליטה בו ונושא משרה בכירה בכל אחד מהם]]. לפי הודעה על פרסום רשימת נסיבות לבחינת פגם במהימנות לעניין חברת תשלומים ובעל רישיון לייזום תשלום בסיסי (י"פ תשפ"ד, 2063), הרשימה נכנסה לתוקף ביום כ"ח בטבת התשפ"ד (9 בינואר 2024).)) : (ג) סבר יושב ראש הרשות כי פגם כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (6) שבשלו רשאית הרשות לנקוט אמצעים כאמור באותו סעיף קטן, ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון לתקנו, ורשאי הוא להורות על אופן התיקון והמועד לתיקון; חלף המועד כאמור והפגם לא תוקן להנחת דעתו של יושב ראש הרשות, רשאית הרשות לנקוט אמצעים כאמור בסעיף קטן (א). : (ד) הרשות לא תבטל רישיון או תתלה אותו כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה או לפני מי שהיא הסמיכה לכך מקרב עובדיה, בדרך שהורתה, אולם יושב ראש הרשות רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להתלות רישיון באופן מיידי, אם קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הרשות כאמור, בסמוך ככל האפשר לאחר התליית הרישיון ולא יאוחר מ-30 ימים לאחר התליה כאמור. : (ה) ביטלה הרשות רישיון או התלתה רישיון לפי סעיף זה, תפרסם על כך הודעה באתר האינטרנט של הרשות, ולעניין התליית רישיון - תפרסם באופן האמור גם את תקופת ההתליה. @ 8. פיקוח על מי שרישיונו בוטל או הותלה : (א) מי שרישיונו בוטל או הותלה חייב למלא אחר כל ההוראות החלות על בעל רישיון, לפי חוק זה ולפי [[חוק שירותי תשלום]], כל עוד קיימות התחייבויות שנתן ללקוחות לפני ביטול הרישיון או התלייתו. : (ב) יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך רשאי לתת למי שרישיונו בוטל או הותלה הוראות בדבר ניהול עסקיו ככל שהדבר ייראה לו נחוץ כדי להגן על לקוחות שהתקשרו עם בעל הרישיון לפני ביטול הרישיון או התלייתו; אין בהוראה כאמור כדי לפטור את מי שרישיונו בוטל או הותלה מאחריותו למילוי התחייבויות שנתן ללקוחות לפני ביטול הרישיון או התלייתו. @ 9. פיקוח על בעל רישיון שהחליט על חיסול עסקיו או נקלע לחדלות פירעון או פירוק : (א) בעל רישיון שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון]], שהחליט על פירוקו מרצון או על חיסול עסקיו, דרך כלל או בתחום עיסוק מסוים, או שנפתחו בעניינו הליכי פירוק, בין ביוזמתו ובין שלא ביוזמתו, יודיע על כך לרשות בלא דיחוי. : (ב) הוראות [[סעיף 8]] יחולו גם על בעל רישיון כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים. === סימן ג': היתר לשליטה בחברת תשלומים === @ 10. היתר שליטה : (א) לא ישלוט אדם בחברת תשלומים, אלא על פי היתר מאת הרשות. : (ב) הרשות רשאית שלא לתת היתר שליטה לפי סעיף זה, מטעמים אלה בלבד: :: (1) תלוי ועומד לגבי מבקש ההיתר צו לפתיחת הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון]], או שמתקיים לגביו אחד מאלה, לפי העניין: ::: (א) לעניין מבקש שהוא יחיד - הוא הוכרז פסול דין; ::: (ב) לעניין מבקש שהוא תאגיד - הוא החליט על פירוקו מרצון, או שבית המשפט ציווה על פירוקו או מינה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי-תשלום חוב; :: (2) טעמים הנוגעים לטובת הציבור או למהימנותו של מבקש ההיתר או של נושא משרה בכירה בו. : (ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שהיה לבעל שליטה בחברת תשלומים מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין. @ 11. העברת אמצעי שליטה : מי שמחזיק באמצעי שליטה בחברת תשלומים לא יעביר אותו לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר שליטה ואין בידו היתר כאמור. @ 12. ביטול היתר שליטה : (א) הרשות רשאית לבטל היתר שליטה, בהחלטה מנומקת בכתב ולאחר שנתנה לבעל היתר השליטה הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מתקיים אחד מאלה: :: (1) התקיים האמור [[בסעיף 10(ב)(1)]]; :: (2) מצא יושב ראש הרשות כי התקיימה נסיבה מהנסיבות המנויות ברשימה שקבעה הרשות לפי [[סעיף 7(ב)]], המעידה על פגם במהימנות בעל היתר השליטה או נושא משרה בכירה בו; :: (3) טעמים שבטובת הציבור המצדיקים את ביטול היתר השליטה. : (ב) סבר יושב ראש הרשות כי פגם כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3), שבשלו רשאית הרשות לבטל את היתר השליטה, ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לבעל היתר השליטה לתקנו, ורשאי הוא להורות על אופן התיקון והמועד לתיקון; חלף המועד האמור והפגם לא תוקן להנחת דעתו של יושב ראש הרשות, רשאית הרשות לבטל את היתר השליטה לפי הוראות סעיף קטן (א). @ 13. הוראות למי שפעל בלא היתר שליטה : (א) ראה יושב ראש הרשות שאדם הוא בעל שליטה בחברת תשלומים בלא היתר שליטה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בכתב, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות - :: (1) על מכירת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה; :: (2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור או מנהל כללי מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה; :: (3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה לא תבוא במניין קולות ההצבעה; :: (4) על ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו אדם. : (ב) היה אדם בעל שליטה בחברת תשלומים מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, רשאי יושב ראש הרשות, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה כאמור. : (ג) הורה יושב ראש הרשות לפי הוראות סעיף קטן (ב) למכור אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים. : (ד) לא מכר בעל שליטה באמצעי השליטה בהתאם להוראות יושב ראש הרשות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור. === סימן ד': אישור מאת מאסדר למתן שירות ייזום בסיסי או שירות ייזום מתקדם === @ 14. תנאים לקבלת אישור למתן שירות ייזום בסיסי או שירות ייזום מתקדם : (א) מאסדר רשאי לתת לגוף מהגופים המנויים להלן שביקש זאת, אישור למתן שירות ייזום בסיסי, ובלבד שמתקיים לגביו האמור בסעיף קטן (ג): :: (1) תאגיד בנקאי; :: (2) בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו; :: (3) בנק הדואר; :: (4) בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי; :: (5) חברת תשלומים; :: (6) גוף מוסדי; :: (7) בעל רישיון למתן אשראי; :: (8) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי; :: (9) בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי; :: (10) גוף שנקבע לפי [[סעיף 2(ו)]]. : (ב) מאסדר רשאי לתת לגוף המנוי בסעיף קטן (א)(1) עד (4) או לגוף שנקבע לפי [[סעיף 2(ו)]], לפי העניין, שביקש זאת, אישור למתן שירות ייזום מתקדם, ובלבד שמתקיים לגביו האמור בסעיף קטן (ג). : (ג) לא ייתן מאסדר אישור לפי סעיף קטן (א) או (ב) אלא אם כן מתקיימים במבקש האישור התנאים האמורים [[בסעיף 4(א)(2) ו-(3)]], שיחול לעניין זה בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום הסיפה החל במילה "והכול לפי כללים" יקראו "והכול בהתאם להוראות המאסדר". : (ד) מצא מאסדר כי מבקש האישור אינו ראוי לעסוק במתן שירות ייזום בסיסי או שירות ייזום מתקדם, לפי העניין, בשל טעמים שבטובת הציבור, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לתת לו אישור אף אם מתקיימים לגביו התנאים האמורים בסעיף קטן (ג), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני עובד מטעמו, בדרך שהורה. @ 15. בקשה לאישור : (א) בקשה לאישור תוגש למאסדר; בבקשה יפרט מבקש האישור אם הוא מבקש לעסוק במתן שירות ייזום בסיסי או שירות ייזום מתקדם. : (ב) לבקשה לאישור יצורפו מסמכים המעידים על קיום התנאים לקבלת האישור, ובכלל זה תוכנית עסקית של מבקש האישור; המאסדר יקבע, בהוראות מאסדר, את הפרטים שייכללו בתוכנית העסקית כאמור וכן פרטים, מסמכים ודוחות נוספים שייכללו בבקשה או שיצורפו לה. : (ג) המאסדר או עובד מטעמו רשאי לדרוש ממבקש האישור פרטים, מסמכים או דוחות נוספים על האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), אם נראה לו כי הדבר דרוש לשם קבלת החלטה בבקשה. @ 16. תנאי האישור : הוראות [[סעיף 6]] יחולו לעניין תנאי האישור, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום "הרשות" יקראו "המאסדר". @ 17. ביטול או התליה של אישור : (א) מאסדר רשאי לבטל אישור או להתלותו, בהחלטה מנומקת בכתב, אם מצא כי מתקיים אחד מאלה: :: (1) האישור ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי; :: (2) חדל להתקיים בבעל האישור התנאי למתן האישור כאמור [[בסעיף 14(ג)]], לפי העניין, או שהוא הפר תנאי מהתנאים שנקבעו באישור לפי [[סעיף 16]]; :: (3) בעל האישור הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה או הוראות מאסדר; :: (4) המאסדר התלה את הרישיון שנתן לפי דין אחר לבעל האישור לשם עיסוקו בתחום הפיננסי, ולעניין גוף שנקבע לפי [[סעיף 2(ו)]] ושאינו בעל רישיון כאמור - המאסדר הגביל לפי דין את פעילותו הפיננסית; :: (5) טעמים שבטובת הציבור מצדיקים את ביטול האישור או את התלייתו. : (ב) התליה לפי סעיף קטן (א) תהיה לתקופה שלא תעלה על שנה, ומנימוקים מיוחדים - לתקופה שלא תעלה על חמש שנים; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין התליה לפי סעיף קטן (א)(4). : (ג) הוראות [[סעיף 7(ד)]] יחולו לעניין ביטול או התליה של אישור, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום "הרשות" ו"יושב ראש הרשות" יקראו "המאסדר". @ 18. פיקוח על מי שאישורו בוטל או הותלה : הוראות [[סעיף 8]] יחולו על מי שאישורו בוטל או הותלה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: במקום "יושב ראש הרשות" יקראו "המאסדר" ובמקום "עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך" יקראו "עובד מטעמו". === סימן ה': הוראות שונות === @ 19. מרשם חברות תשלומים ויוזמי תשלום : (א) הרשות תנהל מרשם של חברות תשלומים ויוזמי תשלום ותפרסמו באתר האינטרנט של הרשות; המרשם יכלול את אלה: :: (1) רשימת חברות התשלומים ופרטיהן; :: (2) רשימת בעלי רישיון ייזום בסיסי ופרטיהם, חברות התשלומים הרשאיות לתת שירות ייזום מתקדם ופרטיהן, וכן בעלי האישור ופרטיהם כפי שהעביר לה כל אחד מהמאסדרים של בעלי האישור. : (ב) במרשם ייכללו פרטים אלה, לפחות: :: (1) פרטי בעל הרישיון או בעל האישור, ובכלל זה פרטים ליצירת קשר עימו; :: (2) סוג השירות שרשאי בעל הרישיון או בעל האישור לתת על פי הרישיון או האישור; :: (3) זהות המאסדר של חברת התשלומים או של יוזם התשלום; :: (4) דבר ביטול או התליה של רישיון או אישור שניתנו; ולעניין התליה כאמור - גם תקופת ההתליה; :: (5) רשימת פטורים לפי [[סעיפים 21]] [[ו-26]] לנותני שירות זרים, ללא פרטים מזהים. @ 20. חובת הודעה לרשות, לבעל רישיון ולבעל היתר שליטה : (א) בעל רישיון וכן בעל היתר שליטה בו יודיעו לרשות, בלא דיחוי - :: (1) אם חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן הרישיון או היתר השליטה, לפי העניין; :: (2) אם התקיים תנאי שבשלו רשאית הרשות לבטל את הרישיון או להתלותו או לבטל את היתר השליטה, לפי העניין, ולעניין בחינת מהימנות כאמור [[בסעיפים 7(א)(5)]] [[או 12(א)(2)]], יודיעו לרשות על התקיימות נסיבה מהנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג)(1) עד (6) לחוק הייעוץ]] לגביהם או לגבי נושא משרה בכירה בהם, בארץ או בחוץ לארץ. : (ב) נושא משרה בכירה בבעל רישיון או בבעל היתר שליטה יודיע לבעל הרישיון או לבעל היתר השליטה, לפי העניין, על התקיימות נסיבה מהנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ]], לגביו, כאמור בסעיף קטן (א)(2), בלא דיחוי; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לבעל הרישיון או לבעל היתר השליטה, לפי העניין, כדי למלא את חובתו לפי סעיף קטן (א). @ 21. מתן רישיון לנותן שירות זר : על אף האמור [[בסעיפים 4]] [[ו-10]], הרשות רשאית לתת רישיון לנותן שירות זר גם אם לא מתקיימים בו התנאים המנויים [[בסעיף 4(א)(1) עד (4) ו-(6)]], וכן לפטור בעל שליטה בו מחובת היתר שליטה לפי [[סעיף 10]], תוך שמירה על עניינם של הלקוחות ולאחר ששקלה טעמים שבטובת הציבור, אם התקיימו שני אלה: : (1) הרשות שוכנעה כי הדין הזר המסדיר את עיסוקו של נותן השירות הזר במתן שירות תשלום או שירות ייזום בסיסי, לפי העניין, עונה במידה מספקת בכל הנוגע לעניינים המוסדרים לפי אותם סעיפים; : (2) הרשות התנתה את מתן הרישיון או הפטור בתנאים שייקבעו ברישיון לפי [[סעיף 6]]. == פרק ג': פעילותם של בעל רישיון ובעל אישור מאת הרשות == @ 22. עיסוקים נוספים של חברת תשלומים : (א) השר רשאי לקבוע נסיבות או תנאים שבהתקיימם חברת תשלומים לא תהיה רשאית לעסוק בהפעלת מערכת תשלומים שמשתתף בה נותן שירותי תשלום אחר, במטרה למנוע או לצמצם את החשש לניגוד עניינים בהפעלת המערכת כאמור, בשים לב לתועלת הקיימת בהפעלתה; קביעת נסיבה או תנאי כאמור הנוגעים להפעלת מערכת מבוקרת, בשל פעילותה כמערכת מבוקרת, תיעשה בהסכמת הנגיד; לעניין זה, "נותן שירותי תשלום" - חברת תשלומים, תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, בנק הדואר ובעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, העוסקים במתן שירותי תשלום. : (ב) מצא יושב ראש הרשות כי עיסוק נוסף של חברת תשלומים, לרבות הפעלת מערכת תשלומים כאמור בסעיף קטן (א), צפוי לפגוע במילוי חובותיה או ביכולת הפיקוח של הרשות, לפי חוק זה או לפי [[חוק שירותי תשלום]], או בעניינם של לקוחותיה של חברת התשלומים, או מעורר חשש ממשי לניגוד עניינים בפעילותה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בכתב, לאסור על חברת התשלומים לעסוק באותו עיסוק נוסף ככלל או במקרה מסוים, או להורות על תנאים לעיסוק כאמור; הוראה כאמור הנוגעת להפעלת מערכת מבוקרת, בשל פעילותה כמערכת מבוקרת, לא תינתן אלא בהסכמת הנגיד. : (ג) חברת תשלומים רשאית לעסוק במתן שירותי כספומט, במתן שירות המנוי [[בחלק ב' לתוספת השביעית]], בהמרת כספים אגב שירות תשלום או במתן אשראי אגב פעולת תשלום, בלא צורך ברישיון נוסף לפי [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים]] ובכפוף להוראות לפי סעיף זה. : (ד) אשראי אגב פעולת תשלום יינתן על ידי חברת תשלומים כאמור בסעיף קטן (ג) בכפוף להתקיימות כל התנאים האלה: :: (1) האשראי ניתן כשירות הנלווה לפעולת תשלום ולשם ביצועה, ולעניין העמדת מסגרת אשראי - המסגרת מיועדת למתן אשראי כשירות נלווה לפעולת תשלום ולשם ביצועה; לעניין זה, "פעולת תשלום" - העברת כספים ממשלם למוטב כאמור [[בפסקה (1) להגדרה "פעולת תשלום" שבסעיף 1 לחוק שירותי תשלום]], ובלבד שהמשלם והמוטב אינם אותו אדם; :: (2) האשראי ייפרע בתוך תקופה שלא תעלה על 12 חודשים ממועד מתן האשראי; :: (3) ההון העצמי של חברת התשלומים עומד בהלימה להיקף האשראי הניתן על ידה, בהתאם להוראות הרשות לפי [[סעיף 25(א)]]; :: (4) תנאים נוספים שרשאי השר לקבוע לעניין מתן אשראי אגב פעולת תשלום, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה, ובהתייעצות עם המפקח על נותני שירותים פיננסיים. : (ה) הרשות תקבע, בהוראות מאסדר, הוראות שיחולו על חברת תשלומים בעניין מתן שירותי כספומט, מתן שירות המנוי [[בחלק ב' לתוספת השביעית]], המרת כספים אגב שירות תשלום או מתן אשראי אגב פעולת תשלום, כאמור בסעיף קטן (ג), והתנאים למתן שירותים כאמור, ולעניין פיקוח הרשות על מתן שירותים כאמור יחולו הוראות [[פרק ו']]. : (ו) על אף האמור בסעיפים קטנים (ג) ו-(ה), הייתה חברת תשלומים בעלת רישיון למתן אשראי או בעלת רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, יחולו עליה הוראות [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים]] גם לעניין מתן אשראי אגב פעולת תשלום. @ 23. מנגנונים לאבטחת מידע, ניהול סיכונים, הגנת סייבר והמשכיות עסקית בבעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות : (א) בלי לגרוע מהוראות כל דין, בעל רישיון ובעל אישור מאת הרשות ידאגו לקיומם של מנגנונים, נאותים ומתקדמים, לאבטחת מידע, לניהול סיכונים ולהגנת סייבר, ולעניין חברת תשלומים - גם להמשכיות עסקית. : (ב) הרשות תקבע, בהוראות מאסדר, הוראות בעניינים האמורים בסעיף קטן (א), לרבות בעניין חובת מינוי בעלי תפקידים שיהיו ממונים על אבטחת מידע, ניהול הסיכונים והגנת סייבר, ובעניין קביעת תנאי כשירות ודרישות הכשרה בעבורם; בהוראות כאמור רשאית הרשות לקבוע דרישות שונות, לפי סוג הרישיון או סוג האישור, סוג שירות התשלום או היקף הפעילות ומאפייניה. @ 24. שמירה והגנה על כספי לקוחות (תיקון: תשפ"ו) : (א) חברת תשלומים תשמור על כספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום, בחשבון ייעודי, לטובת לקוחותיה, אצל גוף מנהל, באופן נפרד מחשבונות שבהם מוחזקים כספי החברה ונכסיה (בסעיף זה - חשבון ייעודי), באמצעות אחד מאלה: :: (1) החזקת הכספים בחשבון הייעודי; :: (2) השקעת הכספים בחשבון ייעודי המיועד להשקעה, ובלבד שההשקעה תהיה בנכסים שהם ברמת סיכון נמוכה וברמת נזילות גבוהה, והכול בהתאם להוראות שקבעה הרשות לפי סעיף קטן (ח)(1); לעניין זה, "נכסים" - כספים, פיקדונות, יחידות של קרנות נאמנות שסוג הנכסים המוחזקים בהן מתאפיין בסיכון אשראי נמוך, וכן ניירות ערך כהגדרתם [[בסעיף 52 לחוק ניירות ערך]]. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), חברת תשלומים רשאית לשמור כספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם אצל בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, או בתאגיד שבשליטתו, בהיקף שקבעה הרשות בהוראות מאסדר ובהתאם לתנאים שקבעה, ובלבד שבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או התאגיד שבשליטתו ישמור כספים אלו אצל גוף מנהל. : (ג) לא יראו כספים שהתקבלו מלקוחותיה של חברת תשלומים או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום, המוחזקים או המושקעים בחשבון ייעודי כאמור בסעיף קטן (א) או המוחזקים לפי סעיף קטן (ב), כנכסי החברה, לרבות לעניין הליכי חדלות פירעון או פירוק בעניינה של חברת התשלומים. : (ד)(1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), הרשות רשאית להתיר לחברת תשלומים שלא להחזיק או להשקיע את הכספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום, כולם או חלקם, בחשבון ייעודי כאמור בסעיף קטן (א) או בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שחברת התשלומים עשתה ביטוח לטובת לקוחותיה או המציאה, לטובת לקוחותיה, ערבות של תאגיד בנקאי או של גוף מוסדי, בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי על הכספים כאמור להבטחת מלוא כספי הלקוחות שלא מוחזקים או מושקעים בחשבון ייעודי כאמור בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (א) או (ב), להנחת דעתה של הרשות ובהתאם להוראות שקבעה לפי סעיף קטן (ח), בין השאר, במקרה של הליכי חדלות פירעון או פירוק בעניינה של חברת התשלומים. :: (2) ביטוח או ערבות לפי פסקה (1) לא יינתנו על ידי מי שקיבל היתר שליטה בחברת התשלומים, תאגיד שבשליטתו או תאגיד שבשליטת חברת התשלומים. :: (3) בסעיף קטן זה, "חברת תשלומים" - חברת תשלומים שסכום הכספים שהיא מנהלת או נדרשת להעביר אל לקוחותיה או מהם, לשם מתן שירותי תשלום, אינו עולה על עשרה מיליארד שקלים חדשים, ואינה נותנת ללקוח ריבית על יתרת זכות בחשבון תשלום או כל הטבה אחרת הנגזרת ממשך קיומה של יתרת זכות בחשבון התשלום. : (ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (א), (ב) ו-(ד), השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה, בהסכמת הנגיד ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע כי חברת תשלומים רשאית שלא להחזיק או להשקיע את הכספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום, כולם או חלקם, בחשבון ייעודי כאמור בסעיף קטן (א), שלא לשמור את הכספים בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) או שלא לעשות ביטוח או להמציא ערבות כאמור בסעיף קטן (ד), אם התקיימו תנאים אחרים לשם הבטחת מלוא כספי הלקוחות שלא מוחזקים או מושקעים בחשבון ייעודי, בדרך כאמור בסעיף קטן (ב) או שלא נעשה לגביהם ביטוח או הומצאה לגביהם ערבות, לפי העניין, בין השאר, במקרה של הליכי חדלות פירעון או פירוק בעניינה של חברת התשלומים; בסעיף קטן זה, "חברת תשלומים" - חברת תשלומים שאינה נותנת ללקוח ריבית על יתרת זכות בחשבון תשלום או כל הטבה אחרת הנגזרת ממשך קיומה של יתרת זכות בחשבון התשלום. : (ו) כספים שהתקבלו מלקוחותיה של חברת תשלומים או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום לא ישמשו למתן אשראי. : (ז) לא יראו קבלת כספים מלקוחותיה של חברת תשלומים או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום ושמירתם בחשבון ייעודי כאמור בסעיף קטן (א), בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ב) או הבטחתם לפי הוראות סעיפים קטנים (ד) או (ה), כקבלת פיקדונות כספיים כהגדרתה [[בסעיף 21(ב) לחוק הבנקאות (רישוי)]]. : (ח)(1) הרשות תקבע, בהוראות מאסדר, הוראות לעניין אופן השמירה על כספי לקוחות לפי סעיף זה, וכן רשימה של מדינות חוץ לעניין פסקה (4) בהגדרה "גוף מנהל", ובלבד שמצאה כי הדין והפיקוח החלים בהן נותנים הגנה מספקת ללקוחות בישראל. :: (2) השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה, רשאי לקבוע בצו גופים נוספים על אלה המנויים בפסקאות (1) עד (4) להגדרה "גוף מנהל", ובלבד שהם מפוקחים לפי דין, לרבות לעניין איסור הלבנת הון. : (ט) הוראות סעיף זה יחולו על חברת תשלומים גם לעניין כספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם לשם מתן שירותים המנויים [[בחלק ב' לתוספת השביעית]]. : (י) בסעיף זה, "הליכי חדלות פירעון או פירוק" - הליכי חדלות פירעון כהגדרתם [[בחוק חדלות פירעון]] או הליכים לפי [[חלק שמיני א' לחוק החברות]]. @ 25. דרישות לעניין הון עצמי, דוחות, והגשת מסמכים : (א) בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות יעמדו בדרישות לעניין הון עצמי כפי שתקבע הרשות בהוראות מאסדר, וכן בדרישות נוספות לעניין ביטוח או בטוחה אחרת ככל שקבעה הרשות בהוראות כאמור; הרשות רשאית לקבוע דרישות שונות לפי סעיף קטן זה לבעל רישיון או לבעל אישור מאת הרשות, לפי סוג הרישיון או האישור, סוג שירות התשלום או היקף הפעילות ומאפייניה. : (ב) בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות יגישו לרשות דוחות, הודעות ונתונים על פעילותם לפי חוק זה בהתאם להוראות שתקבע הרשות בהוראות מאסדר; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין פרסומם לציבור של דוחות והודעות לפי סעיף קטן זה. : (ג) בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות ימסרו לרשות, בכתב, לפי דרישתה או לפי דרישתו של עובד הרשות שהוסמך לכך, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח, בהודעה או בנתונים שהגיש לפי סעיף קטן (ב). : (ד) בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות, או מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון או אישור מאת הרשות, לא יכלול בבקשה, בדיווח, או במידע אחר שהוא מוסר לרשות, פרט מטעה; לעניין זה, "פרט מטעה" - לרבות דבר העלול להטעות את הרשות וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעותה. : (ה) מסמך שבעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות, או מי שהגיש בקשה לקבל רישיון או אישור כאמור, חייב להגישו לרשות, יוגש באופן הקבוע לפי [[פרק ז'1 לחוק ניירות ערך]]. @ 26. הוראות מיוחדות לבעל רישיון שהוא נותן שירות זר : הרשות רשאית, בהחלטה מנומקת בכתב, לפטור בעל רישיון שהוא נותן שירות זר מהוראות [[סעיף 20(א)(2)]] ומהוראות שקבעה לפי [[סעיפים 23(ב)]], [[25(א)]] [[ו-27(א)(4)]], כולן או חלקן, תוך שמירה על עניינם של הלקוחות ולאחר ששקלה טעמים שבטובת הציבור, אם התקיימו שני אלה: : (1) הרשות שוכנעה כי הדין הזר המסדיר את עיסוקו של נותן השירות הזר במתן שירות תשלום או שירות ייזום בסיסי, לפי העניין, עונה במידה מספקת על העניינים המוסדרים לפי אותם סעיפים; : (2) הרשות התנתה את מתן הרישיון או הפטור כאמור בתנאים שייקבעו ברישיון לפי [[סעיף 6]]. @ 27. הוראות וכללים של הרשות : (א) הרשות רשאית לקבוע, בהוראות מאסדר, הוראות שיחולו על בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות לשם יישום חובותיהם לפי חוק זה, לרבות בעניינים אלה: :: (1) טיפול בתלונות לקוחות ותיעודו; :: (2) שמירת מסמכים; :: (3) איתור מצבים של ניגוד עניינים בפעילותם של חברת תשלומים או יוזם בסיסי המפוקח על ידי הרשות, וטיפול בהם; :: (4) לעניין חברת תשלומים - גם הוראות בעניינים אלה, בהתאם להיקף פעילותה של חברת התשלומים, סוג הפעילות ומאפייניה: ::: (א) הרכב הדירקטוריון, וכן מינוי ועדות דירקטוריון, מספר החברים בהן והרכבן; ::: (ב) תנאי כשירות של דירקטור ושל חבר ועדת דירקטוריון, ורשאית הרשות להורות על תנאי כשירות נוספים, לרבות מיומנות חשבונאית ופיננסית, הנדרשים מדירקטור חיצוני ומחברים מסוימים בוועדות כאמור; ::: (ג) הגבלות לעניין מינוי דירקטור או חבר ועדת דירקטוריון, לרבות הגבלות בשל עיסוקיהם האחרים; ::: (ד) דרך המינוי של דירקטור, תקופת כהונה והוראות לעניין הפסקה או פקיעה של כהונתו; ::: (ה) המניין החוקי בישיבות דירקטוריון וועדת דירקטוריון; ::: (ו) נושאים שיידונו והחלטות שיתקבלו בדירקטוריון או בוועדה מוועדותיו, והחלטות כאמור שיתקבלו בהליך מיוחד או ברוב מיוחד שייקבע; ::: (ז) דרכי עבודתם של הדירקטוריון ושל ועדת דירקטוריון. : (ב) הרשות רשאית לקבוע בכללים הוראות לעניין גביית עמלות על ידי חברת תשלומים או בעל רישיון ייזום בסיסי, ובכלל זה לגבי סוגי עמלות, שיעורן והצגה הוגנת ומובנת שלהן ללקוח, אם מצאה כי נכון לעשות כן לשם שמירה על עניינם של הלקוחות או משיקולים הנוגעים לתחרות; בכללים כאמור יכול שייקבעו הוראות שונות לפי סוג בעל הרישיון ומאפייניו. == פרק ד': הוראות מיוחדות לעניין התקשרות בין גופים העוסקים בסליקה והנפקה == @ 28. איסור לסירוב בלתי סביר להתקשרות סולק עם מאגד : (א) בסעיף זה, "מאגד" - חברת תשלומים או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, המרכזים חיובים וזיכויים של ספקים המבוצעים באמצעות כרטיסי חיוב. : (ב) לא תסרב חברת תשלומים שהיא סולק כרטיסי חיוב גדול להתקשר עם מאגד ולא תמנע התקשרות בין מאגד ובין ספק, מטעמים בלתי סבירים. : (ג) לעניין סעיף קטן (ב) יראו, בין השאר, כל אחד מאלה כסירוב מטעמים בלתי סבירים: :: (1) סירוב חברת תשלומים שהיא סולק כרטיסי חיוב גדול להתקשר עם מאגד, שאינו מנומק בכתב, בתוך 20 ימי עסקים מיום שפנה אליו המאגד; :: (2) סירוב בנסיבות אחרות שקבע השר, בהתייעצות עם הרשות ועם הנגיד. : (ד) חברת תשלומים שהיא סולק כרטיסי חיוב גדול לא תגבה ממוטב שהתקשר עם מאגד תמורה נוספת על התמורה שגובה המאגד מהמוטב בעד השירות שהמאגד נותן לו. : (ה) השר, בהתייעצות עם הממונה על התחרות, רשאי להורות על התמורה שישלם מאגד לחברת תשלומים שהיא סולק כרטיסי חיוב גדול ואת תנאי ההתקשרות ביניהם, בהתקיים כל אלה: :: (1) המאגד פנה לחברת התשלומים שהיא סולק כרטיסי חיוב גדול ובתוך שישה חודשים ממועד הפנייה לא הושגה ביניהם הסכמה בדבר התמורה או תנאי ההתקשרות; :: (2) השר נוכח כי חברת התשלומים שהיא סולק כרטיסי חיוב גדול דרשה תמורה או תנאי התקשרות בלתי סבירים. : (ו)(1) מאסדר יפרסם ברשומות את רשימת סולקי כרטיסי החיוב הגדולים, שתכלול סולקים שבפיקוחו שסלקו 10 אחוזים או יותר ממספר העסקאות בכרטיסי חיוב שנסלקו בישראל על ידי סולקים או מסכום התמורה הכולל ששולם לספקים בישראל על ידי סולקים, בשנה הקלנדרית הקודמת; לשם חישוב השיעור כאמור יראו תאגיד שהסולק הוא בעל עניין מהותי בו, תאגיד השולט בסולק ותאגיד שמי ששולט בסולק הוא בעל עניין מהותי בו, כחלק מהסולק. :: (2) רשימה כאמור בפסקה (1) תפורסם גם באתר האינטרנט של המאסדר. :: (3) בסעיף קטן זה, "סולק" - חברת תשלומים, תאגיד בנקאי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, שעיסוקם בסליקה של כרטיסי חיוב. @ 29. רשימת הסולקים בעלי היקף פעילות רחב : (א) מאסדר יפרסם ברשומות את רשימת הסולקים בעלי היקף פעילות רחב, שתכלול סולקים שבפיקוחו שמתקיים בהם אחד מאלה: :: (1) הוא סולק שסלק 20 אחוזים או יותר ממספר העסקאות בכרטיסי חיוב שנסלקו בישראל על ידי סולקים או מסכום התמורה הכולל ששולם לספקים בישראל על ידי סולקים, בשנה הקלנדרית הקודמת; לשם חישוב השיעור כאמור רשאי השר, בהתייעצות עם המאסדר ועם הממונה על התחרות, להורות כי יראו את המנויים להלן, כולם או חלקם, כחלק מהסולק, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום הנפקת כרטיסי חיוב או לשם הבטחת טובת המשלמים או המוטבים: ::: (א) תאגיד שהסולק הוא בעל עניין מהותי בו; ::: (ב) תאגיד השולט בסולק; ::: (ג) תאגיד שמי ששולט בסולק הוא בעל עניין מהותי בו; :: (2) הוא סולק פעולות תשלום שהוראות התשלום לבצען ניתנו באמצעות אמצעי תשלום מסוג שקבע השר, לפי הצעת הרשות, הנגיד או המפקח על נותני שירותים פיננסיים, או בהתייעצות עימם, בהתייעצות עם הממונה על התחרות ובאישור ועדת הכלכלה, משיקולים הנוגעים לתחרות במערכת הפיננסית (בפסקה זו - פעולות תשלום מאופיינות), ששיעור פעולות התשלום המאופיינות שהוא סלק מתוך מספר פעולות התשלום המאופיינות שנסלקו בישראל בשנה הקלנדרית הקודמת עולה על השיעור שקבע השר בדרך האמורה, או שסכום התמורה הכולל ששולם לספקים בישראל על ידו בשל פעולות תשלום מאופיינות, מתוך סכום התמורה הכולל ששולם לספקים בישראל על ידי סולקים בשל פעולות תשלום מאופיינות, בשנה הקלנדרית הקודמת, עולה על שיעור שקבע השר בדרך האמורה; לשם חישוב כל אחד מהשיעורים כאמור, רשאי השר, בהתייעצות עם המאסדר ועם הממונה על התחרות, להורות כי יראו את המנויים בפסקה (1)(א) עד (ג), כולם או חלקם, כחלק מהסולק, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת פעולות התשלום באמצעי תשלום או לשם הבטחת טובת המשלמים או המוטבים. : (ב) רשימה כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם גם באתר האינטרנט של המאסדר. : (ג) בסעיף זה, "סולק" - חברת תשלומים, תאגיד בנקאי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, העוסקים בסליקה של פעולות תשלום. @ 30. סולק בעל היקף פעילות רחב : (א) סבר השר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת פעולות תשלום או לשם הבטחת טובת המשלמים או המוטבים, רשאי הוא, בהתייעצות עם הרשות, הנגיד או המפקח על נותני שירותים פיננסיים, לפי העניין, ובהתייעצות עם הממונה על התחרות, להורות כי חברת תשלומים שהיא סולק בעל היקף פעילות רחב, הסולק פעולות תשלום שהוראות התשלום לבצען ניתנו באמצעות אמצעי תשלום מסוג מסוים, יתקשר עם מנפיק של אותו סוג אמצעי תשלום לשם סליקת פעולות תשלום כאמור, אם מצא שסולק כאמור סירב להתקשר עם המנפיק מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה - :: (1) יראו, בין השאר, התניית תנאים בלתי סבירים, על ידי סולק, להתקשרות עם מנפיק, כסירוב מטעמים בלתי סבירים; :: (2) יראו סירוב סולק להתקשר עם מנפיק שאינו נתון, לפי דין, לפיקוחו של המפקח על הבנקים, של הרשות או של המפקח על נותני שירותים פיננסיים כסירוב מטעמים סבירים. : (ב) בסעיף זה, "מנפיק" - חברת תשלומים, תאגיד בנקאי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, שעיסוקם בהנפקה של אמצעי תשלום. @ 31. רשימת המנפיקים בעלי היקף פעילות רחב : (א) מאסדר יפרסם ברשומות את רשימת המנפיקים בעלי היקף פעילות רחב, שתכלול מנפיקים שבפיקוחו שמתקיים בהם אחד מאלה: :: (1) הוא מנפיק שהנפיק 10 אחוזים או יותר ממספר כרטיסי החיוב התקפים שהונפקו בישראל או מנפיק אשר באמצעות כרטיסי החיוב שהנפיק בוצעו 10 אחוזים לפחות מסכום העסקאות שבוצעו בישראל בשנה הקלנדרית הקודמת באמצעות כרטיסי חיוב שהונפקו בישראל; לשם חישוב השיעור כאמור רשאי השר, בהתייעצות עם המאסדר ועם הממונה על התחרות, להורות כי יראו את המנויים להלן, כולם או חלקם, כחלק מהמנפיק, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת עסקאות בכרטיסי חיוב או לשם הבטחת טובת המשלמים או המוטבים: ::: (א) תאגיד שהמנפיק הוא בעל עניין מהותי בו; ::: (ב) תאגיד השולט במנפיק; ::: (ג) תאגיד שמי ששולט במנפיק הוא בעל עניין מהותי בו; :: (2) הוא מנפיק של אמצעי תשלום מסוג של אמצעי תשלום שקבע השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה ובהתייעצות עם הממונה על התחרות, הנגיד והמפקח על נותני שירותים פיננסיים ובאישור ועדת הכלכלה, משיקולים הנוגעים לתחרות במערכת הפיננסית, ששיעור אמצעי התשלום כאמור שהנפיק מתוך אותם אמצעי התשלום התקפים שהונפקו בישראל עולה על השיעור שקבע השר בדרך האמורה, או ששיעור העסקאות שבוצעו באמצעות אמצעי התשלום כאמור שהנפיק מתוך סכום העסקאות הכולל שבוצעו בישראל בשנה הקלנדרית הקודמת, באמצעות אותם אמצעי התשלום שהונפקו בישראל, עולה על השיעור שקבע השר בדרך האמורה; לשם חישוב השיעור כאמור רשאי השר, בהתייעצות עם המאסדר ועם הממונה על התחרות, להורות כי יראו את המנויים בפסקה (1)(א) עד (ג), כולם או חלקם, כחלק מהמנפיק, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת עסקאות באמצעי תשלום או לשם הבטחת טובת המשלמים או המוטבים. : (ב) רשימה כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם גם באתר האינטרנט של המאסדר; לרשימה שתפורסם באתר האינטרנט יצרף המאסדר רשימה של מנפיקים בעלי היקף פעילות רחב שלגביהם קבע השר פטור מהחובות הקבועות [[בסעיף 32(א)]], [[בסעיף 38ב1(ב)(1) לחוק (([צ"ל: הפיקוח על])) שירותים פיננסיים מוסדרים]] או [[בסעיף 36טז(א) לחוק הבנקאות (רישוי)]]. : (ג) בסעיף זה, "מנפיק" - כהגדרתו [[בסעיף 30(ב)]]. @ 32. מנפיק בעל היקף פעילות רחב : (א) חברת תשלומים שהיא מנפיק בעל היקף פעילות רחב המנפיק אמצעי תשלום מסוג מסוים, לא תסרב להתקשר עם סולק הסולק פעולות תשלום שהוראות התשלום לבצען ניתנו באמצעות אותו סוג של אמצעי תשלום, לשם ביצוע סליקה של פעולות תשלום כאמור, מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה, יראו, בין השאר, התניית תנאים בלתי סבירים, על ידי מנפיק, להתקשרות עם סולק, כסירוב מטעמים בלתי סבירים. : (ב) השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה ובהתייעצות עם הנגיד ועם הממונה על התחרות, רשאי לפטור חברת תשלומים שהיא מנפיק בעל היקף פעילות רחב מהוראות סעיף קטן (א), ובכלל זה לתקופה קצובה כפי שיקבע, אם סבר כי החלת הוראות הסעיף ((הקטן)) האמור על אותו מנפיק עלולה לפגוע בתחרות בתחום הנפקת אמצעי התשלום כך שהתועלת מהחלת ההוראות לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת פעולות תשלום תהיה פחותה מהפגיעה כאמור, ובהתחשב בטובת המשלמים או המוטבים; החליט השר על מתן פטור למנפיק בעל היקף פעילות רחב כאמור, יודיע על כך לרשות. : (ג) בסעיף זה, "סולק" - כהגדרתו [[בסעיף 29(ג)]]. @ 33. נותן שירות להעברת כספים בין יחידים שהוא בעל היקף פעילות רחב : (א) בסעיף זה - ::- "יחיד" - למעט בפעילותו כעוסק כהגדרתו [[בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981]]; ::- "מוטב" - מוטב שהוא יחיד; ::- "מנפיק" - חברת תשלומים, תאגיד בנקאי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, שעיסוקם בהנפקה של אמצעי תשלום; ::- "משלם" - משלם שהוא יחיד; ::- "נותן שירות להעברת כספים בין יחידים" - מנפיק שהוא גם סולק, הנותן שירות להעברת כספים בין יחידים; ::- "נותן שירות להעברת כספים בין יחידים שהוא בעל היקף פעילות רחב" - נותן שירות להעברת כספים בין יחידים המנוי ברשימת נותני שירות להעברת כספים בין יחידים שהם בעלי היקף פעילות רחב, שפרסם מאסדר ברשומות לפי סעיף קטן (ח); ::- "סולק" - חברת תשלומים, תאגיד בנקאי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, שעיסוקם בסליקה של פעולות תשלום; ::- "פרט מזהה" - מספר טלפון או פרט אחר או נוסף שקבע השר לפי [[סעיף 61(ג)]]; ::- "שירות להעברת כספים בין יחידים" - שירות מקוון המאפשר למשלם להעביר כספים למוטב על סמך פרט מזהה של המוטב והמאפשר למוטב לקבל כספים על סמך פרט מזהה שלו, ובלבד שהשירות אינו ניתן בידי בנק רק למשלם שלטובתו הבנק מנהל חשבון תשלום מסוג עובר ושב. : (ב) נותן שירות להעברת כספים בין יחידים בעל היקף פעילות רחב יאפשר ללקוח שהוא משלם להעביר כספים למוטב שהוא לקוח של נותן שירות להעברת כספים בין יחידים אחר, על סמך פרט מזהה. : (ג) נותן שירות להעברת כספים בין יחידים בעל היקף פעילות רחב יאפשר ללקוח שהוא מוטב לקבל כספים ממשלם שהוא לקוח של נותן שירות להעברת כספים בין יחידים אחר, על סמך פרט מזהה. : (ד)(1) מנהל חשבון תשלום למוטב יאפשר ללקוח שהוא מוטב לקבל כספים ממשלם שהוא לקוח של נותן שירות להעברת כספים בין יחידים או של מנהל חשבון תשלום למשלם, על סמך פרט מזהה; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מנהל חשבון תשלום למוטב בעל היקף פעילות קטן; לעניין סעיף קטן זה, בהגדרה "היקף פעילות קטן" לגבי חברת תשלומים, יובאו בחשבון כספים שהועברו והתקבלו בישראל בלבד. :: (2) הפסיק מנהל חשבון תשלום למוטב להיות מנהל חשבון תשלום למוטב בעל היקף פעילות קטן, תחול עליו החובה לפי סעיף קטן זה בתום שישה חודשים מהמועד האמור; השר, ולעניין מנהל חשבון תשלום למוטב המפוקח על ידי בנק ישראל - הנגיד, רשאי, לבקשת גוף כאמור, לדחות את מועד תחילתה של החובה לפי סעיף קטן זה בתקופה נוספת שלא תעלה על שישה חודשים. : (ה) נותן שירות להעברת כספים בין יחידים בעל היקף פעילות רחב ומנהל חשבון תשלום למוטב יאפשרו את העברת הכספים ואת קבלתם כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ד) באופן פשוט ונוח ובתנאים דומים להעברת כספים למוטב שהוא לקוח שלהם ולקבלת כספים ממשלם שהוא לקוח שלהם, ובכלל זה - :: (1) לא יתנו תנאים בלתי סבירים להעברת כספים או לקבלתם כאמור; :: (2) לא יגבו מלקוחותיהם בעד העברת כספים או קבלת כספים כאמור, תמורה גבוהה מהתמורה שגובים בעד העברת כספים למוטב שהוא לקוח שלו ולקבלת כספים ממשלם שהוא לקוח שלו, לפי העניין. : (ו) העברת הכספים וקבלתם כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ד) תתבצע באמצעות מערכת שמאפייניה מפורטים [[בתוספת השמינית]]; אין באמור כדי למנוע מהצדדים להסכים ביניהם להעביר את הכספים ולקבלם כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ד) שלא באמצעות מערכת כאמור. : (ז) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן יישום החובות המוטלות על נותן שירות להעברת כספים בין יחידים שהוא בעל היקף פעילות רחב לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), או על מנהל חשבון תשלום למוטב לפי סעיף קטן (ד). : (ח)(1) מאסדר יפרסם ברשומות את רשימת נותני שירות להעברת כספים בין יחידים שהם בעלי היקף פעילות רחב, שבפיקוחו, שתכלול כל נותן שירות להעברת כספים בין יחידים שסכום הכספים שהעביר בישראל במסגרת שירות להעברת כספים בין יחידים, עולה על 20 אחוזים מהסכום הכולל של הכספים שהועברו בישראל במסגרת שירות להעברת כספים בין יחידים, בשנה הקלנדרית הקודמת, או שסכום הכספים שקיבל בישראל במסגרת שירות להעברת כספים בין יחידים, עולה על 20 אחוזים מהסכום הכולל של הכספים שהתקבלו בישראל במסגרת שירות להעברת כספים בין יחידים, בשנה הקלנדרית הקודמת; לשם חישוב השיעור כאמור יראו תאגיד שנותן שירות להעברת כספים בין יחידים הוא בעל עניין מהותי בו, תאגיד השולט בנותן שירות כאמור ותאגיד שמי ששולט בנותן שירות כאמור הוא בעל עניין מהותי בו, כחלק מנותן השירות כאמור. ::: ((פורסמה הודעה בדבר רשימת נותני שירות להעברת כספים בין יחידים שהם בעלי היקף פעילות רחב (י"פ תשפ"ד, 7975), לפיה רשימת נותני שירות להעברת כספים בין יחידים שהם בעלי היקף פעילות רחב, שבפיקוח המפקח על הבנקים, היא כמפורט להלן: (1) בנק הפועלים בע"מ, לעניין הפעלת יישומן "ביט".)) :: (2) רשימה כאמור בפסקה (1) תפורסם גם באתר האינטרנט של המאסדר. :: (3) השר, בהתייעצות עם הנגיד ועם הממונה על התחרות ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי, בשים לב, בין השאר, לרמת התחרות בתחום שירותי התשלום, להפחית את השיעור הקבוע בסעיף קטן זה. @ 34. גילוי מידע לשר (תיקון: תשפ"ד) : (א) על אף האמור בכל דין, מאסדר רשאי לגלות ידיעה או להראות מסמך לשר או לעובד משרדו, ובלבד שנוכח כי לשם מילוי תפקידו של השר לפי [[סעיפים 29]] [[או 31]] יש צורך בגילוי הידיעה או המסמך, והכול למעט מידע מודיעיני, מידע שמקורו בחקירה פלילית או בבירור מינהלי או מידע אישי כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות]]. : (ב) לא יגלה אדם ידיעה או מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף קטן (א) ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לשם ביצוע הוראות [[סעיפים 29]] [[או 31]] או על פי צו בית משפט. == פרק ה': שירות ייזום בסיסי ושירות ייזום מתקדם == @ 35. חובת מתן גישה לחשבון תשלום של משלם : (א) מנהל חשבון תשלום למשלם ייתן ליוזם בסיסי גישה לחשבון התשלום של המשלם לשם מתן שירות ייזום בסיסי, ובכלל זה יצירת הוראת ביטול להוראת תשלום שיצר יוזם התשלום, והכול באמצעות מערכת ממשק למתן הוראות תשלום. : (ב) מנהל חשבון תשלום למשלם ייתן ליוזם מתקדם גישה לחשבון התשלום של המשלם לשם מתן שירות ייזום מתקדם, בהתאם להרשאת הגישה לחשבון, והכול באמצעות מערכת ממשק למתן הוראות תשלום. : (ג) מנהל חשבון תשלום למשלם לא יתנה מתן גישה לפי סעיף קטן (א) או (ב) בקיומו של הסכם בינו ובין יוזם התשלום. : (ד) אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) כדי למנוע ממנהל חשבון תשלום למשלם לתת ליוזם תשלום גישה לחשבון התשלום של המשלם לשם מתן שירות ייזום בסיסי או שירות ייזום מתקדם שלא באמצעות מערכת הממשק למתן הוראות תשלום. @ 36. סייגים לחובת מתן הגישה לחשבון תשלום של משלם (תיקון: תשפ"ו-2) : (א) חובת מתן הגישה לחשבון תשלום של משלם לפי [[סעיף 35(א) ו-(ב)]] לא תחול על מנהל חשבון תשלום למשלם שהוא אחד מאלה: :: (1) מי שפטור מחובת רישיון לפי [[סעיף 3(א)(6) או (ג)]]; :: (2) בנק הדואר. : (ב) חובת מתן הגישה לחשבון תשלום של משלם לפי [[סעיף 35(א) ו-(ב)]] לא תחול על סוגי חשבונות תשלום המנויים [[בתוספת הראשונה]]. : (ג)(1) על אף האמור [[בסעיף 35]], מנהל חשבון תשלום למשלם רשאי שלא לתת ליוזם התשלום גישה לחשבון התשלום של המשלם, בהתקיים אחד מאלה: ::: (א) יש חשש ממשי לגישה לא מורשית לחשבון; ::: (ב) יש איסור על פי דין לתת את הגישה כאמור; ::: (ג) מתקיימות נסיבות נוספות שקבע השר, בהתייעצות עם המאסדר הנוגע בדבר, שבשלהן מוצדק שלא לאפשר גישה כאמור לשם שמירה על עניינם של הלקוחות. :: (2) לא נתן מנהל חשבון תשלום למשלם גישה לחשבון התשלום של המשלם לפי הוראות פסקה (1), יודיע על כך ליוזם התשלום, בהקדם האפשרי, בצירוף הנימוקים להחלטתו, אלא אם כן גילוי מידע כאמור אסור לפי דין, וכן יודיע על כך למאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם בצירוף הנימוקים לכך; מנהל חשבון תשלום למשלם יתעד את מניעת הגישה כאמור והנימוקים לכך וישמור את התיעוד. :: (3) הוסרה המניעה למתן הגישה כאמור בפסקה (1), יודיע על כך מנהל חשבון תשלום למשלם בהקדם האפשרי ליוזם התשלום וכן יודיע על כך למאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם, וייתן ליוזם התשלום גישה לחשבון התשלום של המשלם בהתאם להוראות [[סעיף 35]], בהקדם האפשרי. :: (4) מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם יקבע, בהוראות מאסדר, הוראות בעניינים אלה: ::: (א) מסירת הודעה מאת מנהל חשבון תשלום למשלם לפי פסקאות (2) ו-(3); ::: (ב) התיעוד ושמירתו כאמור בפסקה (2); ::: (ג) נסיבות מיוחדות שבהתקיימן רשאי מנהל חשבון התשלום למשלם שלא למסור הודעה כאמור. : (ד) השר, בהתייעצות עם מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם ובאישור ועדת הכלכלה, ולעניין מנהל חשבון תשלום למשלם המפוקח על ידי בנק ישראל - הנגיד, בהסכמת השר, רשאי לקבוע, באישור ועדת הכלכלה, משיקולים הנוגעים לעלות הכרוכה ביישום הוראות [[פרק זה]] או לתחרות במערכת הפיננסית, כי מנהל חשבון תשלום למשלם שמתקיימים לגביו תנאים שיקבע לא יהיה חייב לתת גישה לחשבון התשלום שהוא מנהל לפי הוראות [[סעיף 35]]. : (ה)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), השר, לפי הצעת מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם הנוגע בדבר או בהתייעצות עימו, ולעניין מנהל חשבון תשלום למשלם המפוקח על ידי בנק ישראל - הנגיד, בהסכמת השר, רשאי להורות למנהל חשבון תשלום למשלם בעל היקף פעילות קטן, מטעמים מיוחדים הנוגעים לעלות הכרוכה ביישום הוראות [[פרק זה]] או לתחרות במערכת הפיננסית, ולבקשתו של מנהל חשבון התשלום למשלם, כי החובה לתת גישה לחשבון התשלום שהוא מנהל לפי הוראות [[סעיף 35]] (בסעיף קטן זה - חובת הגישה), לא תחול עליו או שתחול בתום תקופה כפי שיורה לו. :: (2) הפסיק מנהל חשבון תשלום למשלם שניתנה לו הוראה כאמור בפסקה (1), להיות מנהל חשבון תשלום למשלם בעל היקף פעילות קטן, תחול עליו חובת הגישה במועד המפורט להלן, לפי העניין, או בתום תקופה אחרת שיורה לו השר או הנגיד, לפי העניין, כאמור בפסקה (1): ::: (א) לעניין מנהל חשבון תשלום למשלם שהשר או הנגיד הורה כי חובת הגישה לא תחול עליו - בתום שנתיים מהמועד שבו הפסיק להיות מנהל חשבון תשלום למשלם בעל היקף פעילות קטן; ::: (ב) לעניין מנהל חשבון תשלום למשלם שהשר או הנגיד הורה כי חובת הגישה תחול עליו בתום תקופה שהורה - בתום התקופה שהורה כאמור או בתום שנתיים מהמועד שבו הפסיק מנהל חשבון התשלום למשלם להיות מנהל חשבון תשלום למשלם בעל היקף פעילות קטן, לפי המוקדם. : (ו) על אף האמור [[בסעיף 35(א) ו-(ב)]], חובת מתן הגישה לחשבון תשלום של משלם לפי הוראת [[הסעיף האמור]] תחול במועדים המפורטים להלן: :: (1) לגבי בעל רישיון - בתום שלוש שנים מיום שהיה לבעל רישיון, ובלבד שלא חלה עליו חובת מתן הגישה קודם להיותו בעל רישיון כאמור; לעניין זה, "בעל רישיון" - חברת תשלומים, תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, תאגיד בשליטת בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ובעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי; :: (2) על אף האמור בפסקה (1), לגבי תאגיד עזר או תאגיד בשליטת בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, אשר השולט בהם מנהל חשבון תשלום למשלם - בתום שלוש שנים מיום שהיה השולט בו בעל רישיון, ובלבד שלא חלה על התאגיד כאמור חובת מתן הגישה קודם להיותו נשלט על ידי בעל רישיון כאמור. @ 37. קביעת היקף פעילות קטן לעניין מנהל חשבון תשלום : (א) הנגיד, בהסכמת השר ובהתייעצות עם הממונה על התחרות, רשאי לקבוע בצו - :: (1) לעניין שווי הנכסים של מנהל חשבון תשלום שהוא בנק או תאגיד עזר - שיעור אחר מהשיעור הקבוע בפסקה (1) להגדרה "היקף פעילות קטן" ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לבנק או לתאגיד עזר; :: (2) לעניין מנהל חשבון תשלום המפוקח על ידי בנק ישראל ואינו בנק או תאגיד עזר - היקף פעילות שהיקף נמוך ממנו ייחשב היקף פעילות קטן כאמור בפסקה (2) להגדרה "היקף פעילות קטן". : (ב) השר, בהתייעצות עם הרשות, רשאי לקבוע בצו, סכום אחר מהסכום הקבוע בפסקה (3) להגדרה "היקף פעילות קטן", בעניינים אלה: :: (1) סכום הכספים שקיבל מנהל חשבון תשלום שהוא חברת תשלומים בעבור לקוחותיו, לשם מתן שירותי תשלום, בשנה הקלנדרית הקודמת; :: (2) סכום הכספים שהעביר מנהל חשבון תשלום שהוא חברת תשלומים בעבור לקוחותיו, לשם מתן שירותי תשלום, בשנה הקלנדרית הקודמת. : (ג) השר, בהתייעצות עם המפקח על נותני שירותים פיננסיים, רשאי לקבוע בצו, לעניין צבר פיקדונות או צבר אשראי של מנהל חשבון תשלום שהוא בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, סכום אחר מהסכום הקבוע בפסקה (4) להגדרה "היקף פעילות קטן". @ 38. הזדהות יוזם תשלום לפני מנהל חשבון התשלום למשלם : מנהל חשבון תשלום למשלם ייתן ליוזם התשלום גישה לחשבון התשלום של המשלם באמצעות מערכת ממשק למתן הוראות תשלום לפי [[סעיף 35]], ובלבד שיוזם התשלום הזדהה לפני מנהל חשבון התשלום למשלם בהתאם להוראות שקבע מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם לפי [[סעיף 41(א)(2)]]. @ 39. איסור הפליה והגבלות לעניין גביית תמורה על ידי מנהל חשבון התשלום למשלם : (א) מנהל חשבון תשלום למשלם ינהג בהוראת תשלום, או בבקשה למתן הרשאה לחיוב או לביטולה, שפרטיהן נכתבו באמצעות יוזם בסיסי, כאילו פרטיהן נכתבו על ידי המשלם, לרבות בשלב שקדם למתן הוראת התשלום או הגשת הבקשה כאמור. : (ב) מנהל חשבון תשלום למשלם ינהג בהוראת תשלום שהועברה באמצעות יוזם מתקדם בהתאם להרשאת גישה לחשבון כאילו ניתנה לו ישירות על ידי המשלם. : (ג) מנהל חשבון תשלום למשלם לא יגבה תמורה מיוזם תשלום בעד מתן גישה לחשבון התשלום של המשלם לפי [[סעיף 35]], או מיוזם מתקדם בעד מתן הרשאת גישה לחשבון כאמור [[בסעיף 35(ב)]] או ביטולה. : (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), השר, בהתייעצות עם המאסדרים הנוגעים בדבר, רשאי לקבוע נסיבות שבהן מנהל חשבון תשלום למשלם יהיה רשאי לגבות תמורה מיוזם תשלום, בעד מתן גישה לחשבון התשלום למשלם לפי [[סעיף 35(א) או (ב)]], ובכלל זה לקבוע סכום תמורה מרבי בעד מתן גישה כאמור. @ 40. מנגנונים לאבטחת מידע, ניהול סיכונים, הגנת סייבר והמשכיות עסקית בבעלי אישור הניתן על ידי מאסדר שאינו הרשות : בלי לגרוע מהוראות כל דין, בעל אישור הניתן על ידי מאסדר שאינו הרשות ידאג לקיומם של מנגנונים, נאותים ומתקדמים, לאבטחת מידע, ניהול סיכונים והגנת סייבר, ולעניין בעל אישור לעסוק במתן שירות ייזום מתקדם - גם המשכיות עסקית. @ 41. הוראות מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם והוראות מאסדר יוזם תשלום : (א) מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם, בהתייעצות עם מאסדרי יוזמי התשלום, ולעניין פסקה (2) - בהסכמת מאסדר יוזמי התשלום, יקבע, בהוראות מאסדר, הוראות בעניינים אלה: :: (1) מאפייני מערכת ממשק למתן הוראות תשלום ואופן מתן הגישה לחשבון התשלום של המשלם על ידי מנהל חשבון תשלום למשלם ליוזם התשלום, באמצעות המערכת, ובכלל זה הוראות לגבי הגנה על פרטיות, אבטחת מידע, מנגנון טכנולוגי מאובטח וחובות תיעוד; :: (2) אופן ההזדהות של יוזם תשלום לפני מנהל חשבון התשלום למשלם; :: (3) חובות שיחולו על מנהל חשבון תשלום למשלם בנוגע לרמת השירות שהוא נותן ליוזם התשלום; :: (4) חובות שיחולו על מנהל חשבון תשלום למשלם בדבר מידע שיעביר ליוזם תשלום, הנוגע להוראת התשלום ולביצועה, ובכלל זה כדי לאפשר גילוי מידע כאמור למשלם. : (ב) מאסדר יוזם תשלום רשאי לקבוע, בהוראות מאסדר, הוראות בנושא חובות שיחולו על יוזם התשלום בנוגע לאופן השימוש שלו במערכת הממשק למתן הוראות תשלום. @ 42. תקנות לעניין שמירה על אחידות או על עניינם של לקוחות : (א) השר רשאי להתקין תקנות בעניינים שבהם ניתנה סמכות למאסדר מנהל חשבון תשלום למשלם או למאסדר יוזם תשלום, לפי העניין, לקבוע הוראות מאסדר לפי [[סעיפים 36(ג)(4)]] [[ו-41]], בהתקיים אחד מאלה: :: (1) השר מצא כי נכון לעשות כן לשם שמירה על אחידות בהוראות לפי חוק זה, החלות על גופים שונים המפוקחים על ידי מאסדרים שונים או החלות על גוף אחד המפוקח על ידי כמה מאסדרים; :: (2) השר מצא כי נכון לעשות כן לשם שמירה על עניינם של הלקוחות. : (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א) יותקנו בהתייעצות עם מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם או מאסדר יוזם התשלום, לפי העניין. : (ג) קבע השר תקנות לפי סעיף קטן (א), רשאי מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם או מאסדר יוזם התשלום, לפי העניין, לקבוע, בהוראות מאסדר, הוראות באותם עניינים שלגביהם הותקנו תקנות כאמור, בכפוף לאותן תקנות. == פרק ו': הוראות מיוחדות לעניין סמכויות הרשות == @ 43. הוראות מיוחדות לעניין סמכויות הרשות לגבי בעלי רישיון ובעלי אישור מאת הרשות : (א) במילוי חובותיהם לפי חוק זה יהיו בעלי רישיון ובעלי אישור מאת הרשות נתונים לפיקוח הרשות. : (ב)(1) לשם פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), רשאית הרשות לתת הוראות הנוגעות לדרכי פעולתם של בעלי רישיון ובעלי אישור מאת הרשות, של נושאי משרה בכירה בהם ושל מי שהם מעסיקים, והכול כדי להבטיח את ניהולם התקין של בעלי רישיון ובעלי אישור מאת הרשות ואת השמירה על ענייני הלקוחות; בהוראות כאמור יכול שייקבעו דרישות שונות לפי סוג הרישיון או האישור, סוג הגוף, סוג שירות התשלום או היקף הפעילות ומאפייניה. :: (2) הוראות לפי פסקה (1) אינן טעונות פרסום ברשומות, אולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; הוראות כאמור וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומן. : (ג) הסמכויות לפי [[+|סעיפים 52מג]], [[+|56א]], [[+|56א2]], [[+|56ב]], [[+|56ב1]], [[+|56ג]], [[+|56ג1]], [[+|56ד]] [[ו-56ה לחוק ניירות ערך]] יהיו נתונות לרשות לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, בירור מינהלי הנוגע להוראות כאמור או אכיפת הוראות חוק זה לעניין הפרה או עבירה, והכול לפי העניין ובשינויים המחויבים; לעניין זה - ::- "הפרה" - כהגדרתה [[בסעיף 50]]; ::- "עבירה" - כל אחת מאלה: ::: (1) עבירה לפי חוק זה, למעט עבירה לפי [[סעיף 55(א)(2)]] הנעברת על ידי גוף הנדרש לקבל אישור לפי [[סעיף 2]] ואינו בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי או חברת תשלומים; ::: (2) עבירה לפי [[חוק שירותי תשלום]] הנעברת על ידי בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות; ::: (3) עבירה לפי [[סעיף 15ד לחוק אשראי הוגן, התשנ"ג-1993]], שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (2); ::: (4) עבירה לפי [[+|סעיפים 284]], [[+|290]], [[+|291]], [[+|415]], [[+|423]], [[+|424]], [[+|424א]] [[ו-425 לחוק העונשין]], שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (2); ::: (5) עבירה לפי [[+|סעיפים 3]] [[ו-4 לחוק איסור הלבנת הון]], שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1), (2), (3) או (4); ::: (6) עבירה לפי [[+|סעיפים 240]], [[+|242]], [[+|244]], [[+|245]] [[או 246 לחוק העונשין]], שנעברה בקשר לחקירה או להליך שיפוטי בשל עבירה לפי פסקאות (1) עד (5). @ 44. הודעה על פגמים : (א) סבר יושב ראש הרשות כי בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות עשה בעסקיו בדרך הפוגעת או העלולה לפגוע ביכולתו לקיים את חובותיו או בניהולם התקין וההוגן של עסקיו, ישלח לבעל הרישיון או לבעל האישור מאת הרשות, לפי העניין, הודעה בכתב ובה יפרט את הפגמים, ידרוש את תיקונם או מניעת פגיעתם בתוך תקופה שיקבע בהודעה, וייתן לו הזדמנות להגיש בתוך אותה תקופה, או בתוך תקופה קצרה מזו, כפי שיקבע בהודעה, את הערותיו והשגותיו לגבי הפגמים או הדרישות לתיקונם. : (ב) הגיש בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א), יחליט בהן יושב ראש הרשות בסמוך ככל האפשר לאחר שקיבל אותן ויודיע על החלטתו לבעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות, לפי העניין, ואם דרש את תיקונם של הפגמים או מניעת פגיעתם - יקבע בהחלטתו את התקופה שבה על בעל הרישיון או בעל האישור מאת הרשות, לפי העניין, לעשות כאמור. @ 45. אמצעים למניעת פגיעה : סברה הרשות, לאחר תום התקופה שקבע יושב ראש הרשות בהודעתו לפי [[סעיף 44]], כי בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות לא תיקן את הפגמים שעליהם הודיע לו לפי [[הסעיף האמור]], או לא מנע את פגיעתם, או הייתה סבורה, לאחר שנתנה לבעל הרישיון או לבעל האישור מאת הרשות, לפי העניין, הזדמנות להשמיע או להגיש את הערותיו והשגותיו, שיש צורך לנקוט אמצעים כדי למנוע מבעל הרישיון או מבעל האישור מאת הרשות, לפי העניין, שלא לקיים את התחייבויותיו או לפגוע בלקוחותיו, רשאית היא - : (1) להורות לבעל הרישיון או לבעל האישור מאת הרשות, שיימנע מסוגי פעולות שפורשו באותה הוראה; : (2) לאסור על חלוקת דיבידנד או רווחים או על מתן הטבות לדירקטורים, לנושאי משרה, או לעובדים אחרים של בעל הרישיון או בעל האישור מאת הרשות. @ 46. המצאת מסמכים בידי הרשות : על הודעה, הוראה, דרישה וכל מסמך אחר שהרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך רשאים להמציא לפי חוק זה, לבעל רישיון, לבעל אישור מאת הרשות או למי שהגיש בקשה לקבלת רישיון או אישור מאת הרשות, יחולו ההוראות לפי [[פרק ז'2 לחוק ניירות ערך]], בשינויים המחויבים. == פרק ז': עיצום כספי == @ 47. הגדרת הסכום הבסיסי : [[בפרק זה]], "הסכום הבסיסי" - סכום כמפורט [[בתוספת השנייה]]. @ 48. עיצום כספי : (א) הפר בעל רישיון או בעל אישור הוראה מההוראות לפי חוק זה רשאי המאסדר להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום כמפורט להלן, לפי העניין: :: (1) הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השלישית]] - עיצום כספי בסכום הבסיסי; :: (2) הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השלישית]] - עיצום כספי בסכום השווה לכפל הסכום הבסיסי; :: (3) הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השלישית]] - עיצום כספי בסכום השווה לפי שלושה מהסכום הבסיסי; :: (4) הוראה שנקבעה לפי [[סעיף 61(ד)]], המנויה [[בחלק ד' לתוספת השלישית]] - עיצום כספי בסכום השווה לפי שלושה מהסכום הבסיסי. : (ב) מי שעיסוקו במתן שירות תשלום בהיקף מצומצם בסכום מוגבל ולמספר לקוחות קטן, או במספר עסקאות קטן, והכול כפי שקבע השר בתקנות לפי [[סעיף 3(א)(6)]], שלא הודיע לרשות על מתן השירות כאמור, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 3(ב)]], רשאית הרשות להטיל עליו עיצום כספי בסכום של 25,000 שקלים חדשים, ויחולו לעניין זה ההוראות לפי [[+|סעיפים 52טז עד 52כט]] [[וסעיף 56ח לחוק ניירות ערך]], בשינויים המחויבים. : (ג) בעל היתר שליטה שלא דיווח לרשות על התקיימות נסיבה מהנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג)(1) עד (6) לחוק הייעוץ]], לגביו או לגבי נושא משרה בכירה בו, בניגוד להוראות [[סעיף 20(א)(2)]], רשאית הרשות להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום הבסיסי. : (ד) גוף המנוי [[בסעיף 3(א)(1) עד (4)]], או גוף שנקבע לפי [[סעיף 2(ו)]], שעסק במתן שירות ייזום מתקדם בלי שבידו אישור לכך או שלא בהתאם לתנאי האישור, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ג)]], רשאי מאסדר להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בשיעור של כפל הסכום הבסיסי. : (ה) גוף המנוי [[בסעיף 3(א)(1) עד (4)]], חברת תשלומים, גוף מוסדי, בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי או גוף שנקבע לפי [[סעיף 2(ו)]], שעסק במתן שירות ייזום בסיסי בלי שבידו אישור לכך או שלא בהתאם לתנאי האישור, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ה)]], רשאי מאסדר להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בשיעור של כפל הסכום הבסיסי. : (ו) הפר מנהל חשבון תשלום למשלם הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט [[בחלק א' לתוספת הרביעית]], רשאי המאסדר להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום הבסיסי, ואם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט [[תוספת 4 חלק ב|בחלק ב' לתוספת האמורה]] - רשאי המאסדר להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות [[פרק זה]], בשיעור של כפל הסכום הבסיסי. @ 49. החלת מנגנון העיצום הכספי על מפרים : על עיצום כספי לפי [[סעיף 48]] לגבי כל אחד מהמפורטים להלן, יחולו ההוראות המפורטות לצידו: : (1) לגבי בעל רישיון, בעל אישור מאת הרשות ובעל היתר שליטה - ההוראות לפי [[+|סעיפים 52טז עד 52כט]] [[וסעיף 56ח לחוק ניירות ערך]], בשינויים המחויבים; : (2) לגבי תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו - ההוראות לפי [[סעיפים 14ט עד 14טו לפקודת הבנקאות]], בשינויים המחויבים; : (3) לגבי בנק הדואר - ההוראות לפי [[סעיפים 109ב1 עד 109ט1 לחוק הדואר]], בשינויים המחויבים; : (4) לגבי בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי - ההוראות לפי [[+|סעיפים 72(ד)]] [[ו-74 עד 93 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים]], בשינויים המחויבים; : (5) לגבי מבטח - ההוראות לפי [[+|סעיפים 92א1 עד 92יב]], [[+|92יד]], [[+|92טז עד 92כ]], [[+|92כב]] [[ו-92כג לחוק הפיקוח על הביטוח]], בשינויים המחויבים; : (6) לגבי חברה מנהלת - ההוראות לפי [[סעיף 47 לחוק הפיקוח על קופות הגמל]], בשינויים המחויבים; : (7) לגבי גוף אחר העוסק בתחום הפיננסי שנקבע לפי [[סעיף 2(ו)]] - הוראות בעניין עיצום כספי בהתאם לסמכויותיו של מאסדר הגוף האמור לפי הדין שמכוחו הוא מפקח על פעילותו הפיננסית של אותו גוף, כפי שמפורט [[בתוספת החמישית]]. == פרק ח': הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית == @ 50. [[פרק ח']] - הגדרות : [[בפרק זה]] - :- "הוועדה" - ועדת האכיפה המינהלית שמונתה לפי [[סעיף 52לב(א) לחוק ניירות ערך]]; :- "הפרה" - הפרה של הוראות חוק זה המנויה [[בחלק א' לתוספת השישית]] או הפרה של הוראה שנקבעה לפי [[סעיף 61(ד)]], המנויה [[תוספת 6 חלק ב|בחלק ב' לתוספת האמורה]]. @ 51. סמכויות ועדת האכיפה המינהלית : ביצע אדם הפרה, יחולו לעניין המפר ולעניין ההפרה הוראות [[פרק ח'4 לחוק ניירות ערך]] החלות לעניין מפר ולעניין הפרה של הוראה המנויה [[בחלק ג' בתוספת השביעית לחוק האמור]], בשינויים המחויבים, אולם הוועדה תהיה רשאית להטיל על מפר עיצום כספי לפי [[פרק זה]], בהתאם להוראות [[סעיף 52נג(א) לחוק ניירות ערך]], בסכום מרבי כמפורט להלן, לפי העניין: : (1) לעניין מפר שהוא יחיד שהוא עובד של בעל רישיון ואינו נושא משרה בכירה בו - בסכום מרבי של 25,000 שקלים חדשים; : (2) לעניין מפר שהוא יחיד אחר - בסכום מרבי של 1,000,000 שקלים חדשים; : (3) לעניין מפר שהוא תאגיד - בסכום מרבי של 5,000,000 שקלים חדשים. @ 52. סמכות יושב ראש הרשות או פרקליט מחוז להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים, להפסקת הליכים או להימנעות מהעמדה לדין, המותנית בתנאים : (א) סמכות הנתונה ליושב ראש הרשות או לפרקליט מחוז להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים, להפסקת הליכים או להימנעות מהעמדה לדין, לפי העניין, המותנית בתנאים, בהתאם להוראות [[פרק ט'1 לחוק ניירות ערך]], תהיה נתונה להם לעניין הפרה או עבירה, ויחולו לעניין זה הוראות [[הפרק האמור]] בשינויים המחויבים. : (ב) בסעיף זה, "הליכים" - הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי [[פרק ח'4 לחוק ניירות ערך]] כפי שהוחל [[בסעיף 51]], או חקירה פלילית לפי [[סעיף 56ג לחוק ניירות ערך]] כפי שהוחל [[בסעיף 43(ג)]], לפי העניין. @ 53. איסור שיפוי וביטוח : הוראות [[סעיף 56ח לחוק ניירות ערך]] יחולו לעניין הליך לפי [[פרק זה]]. @ 54. סייג לתחולת הוראות [[פרק ח|פרק ז' (([צ"ל: פרק זה]))]] : הוראות [[פרק זה]] לא יחולו על מי שחלה עליו חובת האישור לפי [[סעיף 2(ג) או (ה)]] ועל בעל אישור כאמור, למעט חברת תשלומים. == פרק ט': עונשין == @ 55. עונשין : (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שנתיים או קנס פי 2.5 מהקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - פי 12.5 מהקנס כאמור [[באותו סעיף]]: :: (1) עסק במתן שירות תשלום או במתן שירות ייזום בסיסי בלי שבידו רישיון לכך, או שלא בהתאם לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות [[סעיף 2(א), (ב) או (ד)]]; :: (2) עסק במתן שירות ייזום מתקדם או במתן שירות ייזום בסיסי בלי שבידו אישור לכך או שלא בהתאם לתנאי האישור, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ג) או (ה)]]; :: (3) כלל פרט מטעה בבקשה למתן רישיון, בדיווח או במידע אחר שמסר לרשות, בניגוד להוראות [[סעיף 25(ד)]]. : (ב) גילה אדם ידיעה או מסמך שנמסרו לו, בניגוד להוראות [[סעיף 34(ב)]], דינו - מאסר שנה. == פרק י': הוראות שונות == @ 56. מניעת כפל אמצעי אכיפה מינהליים ותיאום הליכים להטלתם : (א) בסעיף זה - ::- "אמצעי אכיפה מינהלי" - כל אחד מאלה: ::: (1) עיצום כספי; ::: (2) התראה מינהלית או דרישת התחייבות להימנע מהפרה, חלף עיצום כספי; ::: (3) אמצעי אכיפה מינהליים לפי [[סימן ג' בפרק ח'4 לחוק ניירות ערך]]; ::- "מאסדר אחר" - כל אחד מאלה: ::: (1) המפקח על נותני שירותים פיננסיים; ::: (2) הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון. : (ב) על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיפים 48]] [[ו-50]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מאמצעי אכיפה מינהלי אחד. : (ג) ביקשה הרשות לפתוח בהליך להטלת אמצעי אכיפה מינהלי לפי חוק זה נגד בעל רישיון שמחזיק גם ברישיון לפי דין אחר ומפוקח לעניין זה על ידי מאסדר אחר, תיידע הרשות את המאסדר האחר בטרם תפתח בהליך כאמור. : (ד) ביקש מאסדר אחר לפתוח בהליך להטלת אמצעי אכיפה מינהלי לפי דין אחר נגד בעל רישיון כאמור בסעיף קטן (ג), יידע המאסדר את הרשות בטרם יפתח בהליך כאמור. : (ה) חובת היידוע כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד) תחול לעניין סוגי הפרות שייקבעו בנוהל משותף של הרשות והמאסדר האחר במטרה למנוע כפל אכיפה. @ 57. אגרות : השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע אגרות שישולמו לרשות, שיחולו על מבקש רישיון לפי [[סעיף 5]], על מבקש אישור מאת הרשות לפי [[סעיף 15]], ועל בעל רישיון ובעל אישור מאת הרשות, וכן הוראות בדבר הפרשי הצמדה וריבית שישולמו בשל פיגור בתשלום אגרות לפי סעיף זה, ובדבר החלת [[פקודת המסים (גבייה)]] על גביית אגרות והפרשי הצמדה וריבית כאמור. : ((פורסמו [[תקנות הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, ייזום תשלום ושירות מידע פיננסי (אגרות), התשפ״ד–2024]].)) @ 58. סמכויות הנתונות למאסדר : (א) בסעיף זה - ::- "המאסדר", של גוף פיננסי מפוקח - מאסדר מנהל חשבון התשלום, או מאסדר של בעל האישור, לפי העניין, שאינו הרשות; ::- "גוף פיננסי מפוקח" - מנהל חשבון תשלום או בעל אישור. : (ב) מאסדר רשאי, בהתאם לסמכותו לפי דין, לקבוע הוראות בעניינים המוסדרים בחוק זה שיחולו על הגוף הפיננסי המפוקח על ידו. : (ג) התקין השר תקנות לפי חוק זה בעניין מסוים, החלות על גוף פיננסי מפוקח, רשאי המאסדר של אותו גוף לקבוע, בהוראות מאסדר, הוראות מפורטות באותו עניין בכפוף לתקנות שקבע השר; הוראות סעיף קטן זה יחולו על הרשות, בשינויים המחויבים, לגבי הוראות שחלות על בעלי רישיון או על בעלי אישור מאת הרשות. : (ד) לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, בירור מינהלי הנוגע להוראות כאמור ואכיפתן, יהיו נתונות למאסדר הסמכויות הנתונות לו על פי הדין הנוגע לגוף הפיננסי המפוקח על ידו. @ 59. סייג לתחולת החוק : ההוראות לפי חוק זה לא יחולו על שירות תשלום, שירות ייזום בסיסי ופעולת תשלום, המנויים [[בחלק א' לתוספת השביעית]]. @ 60. שינוי התוספות : (א) השר, בהתייעצות עם מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם ובאישור ועדת הכלכלה, ולעניין מנהל חשבון תשלום למשלם המפוקח על ידי בנק ישראל - הנגיד בהסכמת השר, רשאי, בצו, באישור ועדת הכלכלה, לשנות את [[התוספת הראשונה]]. : (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים והנגיד, בהתייעצות עם המאסדר הנוגע בדבר ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת השנייה]], [[התוספת השלישית]] [[והתוספת הרביעית]], ובלבד שהסכום הבסיסי לפי [[התוספת השנייה]] לא יעלה על 300,000 שקלים חדשים, ולעניין בעל היתר שליטה - לא יעלה על 20,000 שקלים חדשים. : (ג) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת החמישית]]. : (ד) השר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת השישית]]. : (ה) השר, בהתייעצות עם הנגיד, הרשות, המפקח על נותני שירותים פיננסיים והממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון, רשאי, בצו, לשנות את [[חלק א' לתוספת השביעית]]. : (ו) השר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה, ובהתייעצות עם שר המשפטים והמפקח על נותני שירותים פיננסיים ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי, בצו, לשנות את [[חלק ב' לתוספת השביעית]]. : (ז) השר, בהתייעצות עם הנגיד ועם הרשות, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת השמינית]]. @ 61. ביצוע ותקנות : (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. : (ב) השר, בהתייעצות עם הנגיד ועם הרשות, רשאי לקבוע בצו מטבע חוץ שלא ייחשב מטבע חוץ לעניין [[1|ההגדרה "מטבע חוץ"]]. : (ג) השר, בהתייעצות עם הנגיד, רשאי לקבוע בצו פרט מזהה אחר או נוסף על הפרט הקבוע [[בהגדרה "פרט מזהה" שבסעיף 33(א)]]. : (ד) השר, לאחר התייעצות עם הנגיד ועם הרשות, ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע הגבלות ותנאים נוספים שיחולו על חברת תשלומים, אם ראה כי הדבר נדרש לשם שמירה והגנה על כספי לקוחות; בהתקנת תקנות לפי סעיף קטן זה ישקול השר גם שיקולים של קידום התחרות ויציבות המערכת הפיננסית ופעילותה הסדירה. : (ה) בתקנות לפי חוק זה רשאי השר לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של חברות תשלומים או יוזמי תשלום. == פרק י"א: תיקונים עקיפים == @ 62. : ((הנוסח שולב [[בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]].)) @ 63. : ((הנוסח שולב [[בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021]].)) @ 64. : ((הנוסח שולב [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]].)) @ 65. : ((הנוסח שולב [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]].)) @ 66. : ((הנוסח שולב [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]].)) @ 67. : ((הנוסח שולב [[בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981]].)) @ 68. : ((הנוסח שולב [[בפקודת הבנקאות, 1941]].)) @ 69. : ((הנוסח שולב [[בחוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008]].)) @ 70. : ((הנוסח שולב [[בחוק בנק ישראל, התש"ע-2010]].)) @ 71. : ((הנוסח שולב [[בחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013]].)) @ 72. : ((הנוסח שולב [[בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019]].)) @ 73. : ((הנוסח שולב [[בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958]].)) @ 74. : ((הנוסח שולב [[בחוק אשראי הוגן, התשנ"ג-1993]].)) @ 75. : ((הנוסח שולב [[בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000]].)) @ 76. : ((הנוסח שולב [[בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981]].)) @ 77. : ((הנוסח שולב [[בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006]].)) @ 78. : ((הנוסח שולב [[בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019]].)) @ 79. : ((הנוסח שולב [[בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]].)) == פרק י"ב: תחילה, תחולה, הוראות מעבר והוראת שעה == @ 80. תחילה ותחולה : (א) תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו ([[בפרק זה]] - יום התחילה); ואולם, תחילתם של [[סעיף 62(1)(ב) עד (ה) ו-(2) עד (5)]] [[וסעיף 78]] ביום פרסומו של חוק זה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) - :: (1) לעניין שירות ייזום בסיסי, יחולו הוראות חוק זה, בכפוף להוראות פסקה (2), החל מתום שישה חודשים מיום התחילה; :: (2) לעניין חובת מתן הגישה לחשבון התשלום למשלם לפי [[סעיף 35(א)]], יחולו הוראות [[פרק ה']] לגבי הגופים המפורטים להלן, החל מהמועדים כמפורט לצידם: ::: (א) מנהל חשבון תשלום למשלם שהוא חברת תשלומים - בתום 24 חודשים מיום התחילה; ::: (ב) לגבי מנהל חשבון תשלום למשלם שהוא בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי - בתום תשעה חודשים מיום התחילה; :: (3) לעניין חובת מתן הגישה לחשבון התשלום למשלם לפי [[סעיף 35(ב)]], יחולו הוראות [[פרק ה']] לגבי הגופים כמפורט להלן, החל מהמועדים כמפורט לצידם: ::: (א) לגבי מנהל חשבון תשלום למשלם שהוא תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או תאגיד שבשליטתו - בתום 24 חודשים מיום התחילה; ::: (ב) לגבי מנהל חשבון תשלום למשלם שהוא חברת תשלומים - בתום 30 חודשים מיום התחילה; ::: (ג) לגבי מנהל חשבון תשלום למשלם שהוא בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי - בתום 30 חודשים מיום התחילה. : (ג) השר, באישור ועדת הכלכלה, רשאי, בצו, לדחות את המועדים שלהלן, ובלבד שלא ידחה מועד כאמור ליותר משתי תקופות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת: :: (1) יום התחילה והמועד האמור בסעיף קטן (ב)(1) - לעניין כל הוראות החוק או חלקן; :: (2) המועדים הנקובים בסעיף קטן (ב)(2) ו-(3), כולם או חלקם. : (ד) דחיית המועדים כאמור בסעיף קטן (ג) יכול שתהיה לגבי סוגים של מנהלי חשבון תשלום למשלם או סוגים של שירות תשלום או שירות ייזום בסיסי. @ 81. הוראות מעבר : (א) על אף האמור [[בסעיף 2]], תאגיד שערב יום התחילה עסק במתן שירותי תשלום ולא היה בידו רישיון למתן שירות בנכס פיננסי כהגדרתו [[בסעיף 11א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים]] או רישיון סליקה כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)]] כנוסחו ערב יום התחילה, וכן הגיש בקשה לקבלת רישיון שירותי תשלום לפי [[סעיף 5]] בתוך שלושה חודשים מיום התחילה וקיבל מאת הרשות אישור על הגשת בקשה כאמור להנחת דעתה של הרשות, רשאי להמשיך בעיסוקו כאמור אף שאין בידו רישיון כאמור, כל עוד לא ניתנה החלטת הרשות בבקשתו; רשימת הגופים שקיבלו אישור כאמור, תפורסם באתר האינטרנט של הרשות; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על תאגיד כאמור שהמפקח על נותני שירותים פיננסיים החליט שלא לתת לו רישיון למתן שירות בנכס פיננסי בהתאם לסמכותו לפי [[+|סעיפים 15]] [[או 16 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים]]. : (ב)(1) על אף האמור [[בסעיף 2]], מי שערב יום התחילה עסק במתן שירותי תשלום והיה בידו רישיון למתן אשראי או רישיון למתן שירות בנכס פיננסי כהגדרתם [[בסעיף 11א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים]], רשאי להמשיך בעיסוקו לפי [[החוק האמור]] כנוסחו ערב יום התחילה, אף שאין בידו רישיון שירותי תשלום, עד תום 24 חודשים מיום התחילה, ובלבד שמסר על כך הודעה לרשות באופן שתורה הרשות והגיש בקשה לקבלת רישיון שירותי תשלום לפי [[סעיף 5]] בתוך 18 חודשים מיום התחילה וכן קיבל מאת הרשות אישור על הגשת בקשה כאמור להנחת דעתה של הרשות; רשימת הגופים שקיבלו אישור כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות; בסעיף קטן זה, בקשה לקבלת רישיון יכול שתוגש על ידי בעל השליטה בבעל הרישיון או על ידי מי שנשלט על ידי בעל השליטה בבעל הרישיון. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לדחות את המועדים הקבועים בפסקה (1), בתקופה שלא תעלה על 12 חודשים, לעניין מי שערב יום פרסומו של חוק זה עסק במתן שירותי תשלום והיה בידו רישיון למתן אשראי וגם רישיון למתן שירות בנכס פיננסי כהגדרתם [[בסעיף 11א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים]]. : (ג) על אף האמור [[בסעיף 2]], חברה שערב יום התחילה היה בידה רישיון סליקה כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)]] כנוסחו ערב יום התחילה, רשאית להמשיך בעיסוקה לפי הרישיון האמור, אף שאין בידה רישיון שירותי תשלום, עד תום 18 חודשים מיום התחילה, ובלבד שמסרה על כך הודעה לרשות באופן שתורה הרשות והגישה בקשה לקבלת רישיון שירותי תשלום לפי [[סעיף 5]] בתוך שישה חודשים מיום התחילה וכן קיבלה מאת הרשות אישור על הגשת בקשה כאמור להנחת דעתה של הרשות; רשימת הגופים שקיבלו אישור כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות. : (ד) על אף האמור [[בסעיף 2]], תאגיד שאינו פטור מרישיון לפי [[סעיף 3(א)(6) או (ג)]], וערב יום התחילה עסק בהנפקת אמצעי תשלום שמתקיימים בו התנאים שנקבעו בהתאם להוראות לפי [[+|סעיפים 48(ב)]] [[ו-54(ב) לחוק שירותי תשלום]], כנוסחן ערב פרסומו של חוק זה, וכן הגיש בקשה לקבלת רישיון שירותי תשלום בתוך 24 חודשים מיום התחילה וקיבל מאת הרשות אישור על הגשת בקשה כאמור להנחת דעתה של הרשות, רשאי להמשיך בפעילותו זו אף שאין בידו רישיון כאמור, כל עוד לא ניתנה החלטת הרשות בבקשתו. : (ה) מי שערב יום התחילה היה בעל שליטה בתאגיד כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), יראו אותו כבעל היתר שליטה לפי [[סעיף 10]], לתקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) עד (ד); אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות הרשות לבחון את התקיימות התנאי האמור [[בסעיף 4(א)(6)]], לבטל היתר שליטה לפי [[סעיף 12]], ולדרוש, לשם הפעלת הסמכות כאמור, כל מסמך הדרוש לה לשם בדיקת התקיימות התנאים למתן ההיתר או ביטולו. : (ו) על אף האמור [[בסעיף 2(ה)]], תאגיד שהוא גוף מהגופים המנויים [[באותו סעיף]] וערב יום התחילה עסק בשירות ייזום בסיסי, רשאי להמשיך בעיסוקו עד תום שישה חודשים מיום התחילה, אף שאין בידו אישור לייזום בסיסי על פי חוק זה, ובלבד שהגיש בקשה למאסדר יוזם התשלום לקבלת אישור לייזום בסיסי עד ליום התחילה וקיבל מאותו מאסדר אישור על הגשת בקשה כאמור להנחת דעתו של המאסדר. : (ז) על אף האמור [[בסעיף 1 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים]], תאגיד זר שמחזיק ברישיון לעסוק בשירותי תשלום במדינה זרה, ובהתאם לתקנות לפי [[סעיף 13(ב) לאותו חוק]], כנוסחן ערב פרסומו של חוק זה, היה פטור מחובת רישוי לפי [[סעיף 12 לחוק האמור]] עד ליום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024), ימשיך להיות פטור מחובת הרישוי כאמור עד ליום התחילה, כל עוד מתקיימים לגביו התנאים לפטור שנקבעו בתקנות האמורות; בסעיף קטן זה, "שירותי תשלום" - כהגדרתם [[בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019]]. : (ח) נותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית אשר ערב פרסומו של חוק זה שלט או היה בעל עניין בתאגיד שאינו מקיים את התנאים הקבועים [[בסעיף 36יד(ד)(1) לחוק הבנקאות (רישוי)]] כנוסחו [[בסעיף 66 לחוק זה]], רשאי להמשיך לשלוט או להיות בעל עניין בתאגיד כאמור עד תום שנתיים מיום התחילה; ואולם, המפקח על הבנקים רשאי להתיר לנותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית לשלוט או להיות בעל עניין בתאגיד על אף הוראות [[-#סעיף 36יד|אותו סעיף]] גם לאחר תום שנתיים כאמור. : ((פורסמו [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הוראות בדבר הגשת הודעה לרשות ניירות ערך), התשפ״ד–2024]].)) @ 82. תקנות והוראות ראשונות (תיקון: תשפ"ו-2) : (א) תקנות ראשונות לפי [[סעיף 3(א)(6)]] וצו ראשון לפי [[סעיף 60(ו)]] יובאו לאישור ועדת הכלכלה לא יאוחר מעשרה חודשים מיום פרסומו של חוק זה. : (ב) הוראות מאסדר ראשונות של מאסדר מנהל חשבון תשלום למשלם לפי [[סעיף 41(א)]], לעניין שירות ייזום בסיסי, ייקבעו לכל המאוחר שישה חודשים לפני המועדים כאמור [[בסעיף 80(ב)(1) ו-(2)]], לפי העניין. : (ג) הוראות מאסדר ראשונות של מאסדר מנהל חשבון תשלום למשלם לפי [[סעיף 41(א)]], לעניין שירות ייזום מתקדם, ייקבעו לכל המאוחר שנה לפני המועדים כאמור [[בסעיף 80(ב)(3)]], לפי העניין. : (ד) הוראות מאסדר ראשונות של מאסדר יוזם תשלום לפי [[סעיף 39ד(ב) לחוק שירותי תשלום]], כנוסחו [[בסעיף 72 לחוק זה]], ייקבעו לכל המאוחר שלושה חודשים לפני יום התחילה. : (ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), הרשות תקבע הוראות מאסדר ראשונות בעבור חברות תשלומים לפי [[סעיף 41(א)]], לעניין שירות ייזום בסיסי ולעניין שירות ייזום מתקדם, עד יום ב' בטבת התשפ"ח (1 בינואר 2028). @ 83. הוראת שעה : לעניין מאגד בתקופה של שנתיים מיום התחילה, ואם דחה השר את המועד לפי [[סעיף 80(ב)(2)]] - בתקופה שמיום התחילה ועד תום המועד שקבע השר לפי [[אותו סעיף]] - : (1) ((הנוסח שולב [[בסעיף 28(א) לחוק]] כהוראת שעה;)) : (2) ((הנוסח שולב [[בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981]] כהוראת שעה.)) @ 84. דיווח לכנסת - הוראת שעה : (א) יושב ראש הרשות ידווח לוועדת הכלכלה, אחת לשנה, במשך חמש שנים החל מיום ה' בסיוון התשפ"ה (1 ביוני 2025), על פעילות הרשות ליישום הוראות חוק זה בשנה שקדמה למועד הדיווח (בסעיף קטן זה - תקופת הדיווח), ובכלל זה על אלה: :: (1) מספר הבקשות לקבלת רישיון או אישור מאת הרשות, מספר מקבלי הרישיון או האישור וכן מספר הגופים הפטורים מרישיון ואישור לפי [[סעיף 3(א)(6)]], בתקופת הדיווח; :: (2) מספר בעלי הרישיון או בעלי האישור מאת הרשות, שרישיונם או אישורם בוטל או הותלה, בתקופת הדיווח; :: (3) פעולות הפיקוח והאכיפה שננקטו לפי חוק זה בתקופת הדיווח, ובכלל זה מספר העיצומים הכספיים שהוטלו בשל הפרתן, סכומי העיצומים הכספיים ובשל אילו הפרות הוטלו. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נדחה יום התחילה לפי [[סעיף 80(ג)]], יימסר הדיווח הראשון לפי סעיף זה בתום שנה מיום התחילה הנדחה. == תוספת ראשונה __NOSUB__ == ==== ((([[סעיף 36(ב)]]))) ==== === סוגי חשבונות תשלום שהחובה לפי [[סעיף 35(א) ו-(ב) לחוק]] לא תחול עליהם === @ 1. : חשבון תשלום שלגביו לא הוסכם, במסגרת הסכם התקשרות עם מנהל חשבון התשלום למשלם, כי יהיה ניתן לתת הוראת תשלום או הרשאה לחיוב, לפי העניין, באמצעים מקוונים. == תוספת שנייה __NOSUB__ == ==== ((([[ההגדרה "הסכום הבסיסי" שבסעיף 47]]))) ==== === הסכום הבסיסי === @ 1. : לעניין חברת תשלומים - סכום כמפורט להלן, בהתאם להיקף החודשי הממוצע של פעולות התשלום שביצעה החברה בעבור לקוחותיה ב-12 החודשים שקדמו למועד ביצוע ההפרה, ולעניין חברת תשלומים שקיבלה רישיון שירותי תשלום בתקופה האמורה, יחושב הסכום לפי היקף חודשי ממוצע בחודשים מאז קבלת הרישיון (בפרט זה - היקף חודשי ממוצע): : (א) היה ההיקף החודשי הממוצע עד 10 מיליון שקלים חדשים - 50,000 שקלים חדשים; : (ב) היה ההיקף החודשי הממוצע גבוה מ-10 מיליון שקלים חדשים - 100,000 שקלים חדשים. @ 2. : לעניין בעל רישיון ייזום בסיסי - 50,000 שקלים חדשים. @ 3. : לעניין בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי - 50,000 שקלים חדשים. @ 4. : לעניין תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו - 100,000 שקלים חדשים. @ 5. : לעניין מבטח - 100,000 שקלים חדשים. @ 6. : לעניין חברה מנהלת - סכום כמפורט להלן, בהתאם להיקף נכסי קופות הגמל, כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על קופות הגמל]], שבניהולה: : (א) היה היקף נכסי קופות הגמל שבניהולה עד עשרה מיליארד שקלים חדשים - 50,000 שקלים חדשים; : (ב) היה היקף נכסי קופות הגמל שבניהולה גבוה מעשרה מיליארד שקלים חדשים - 100,000 שקלים חדשים. @ 7. : לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי - 50,000 שקלים חדשים. @ 8. : לעניין בנק הדואר - 50,000 שקלים חדשים. @ 9. : לעניין בעל היתר שליטה - 6,000 שקלים חדשים. == תוספת שלישית __NOSUB__ == ==== ((([[סעיף 48(א)]]))) ==== === הפרות של בעל רישיון או בעל אישור === === חלק א' === @ 1. : בעל רישיון שלא דיווח לרשות על התקיימות נסיבה מהנסיבות המנויות [[בסעיף 27(ג)(1) עד (6) לחוק הייעוץ]], לגביו או לגבי נושא משרה בכירה בו, בניגוד להוראות [[סעיף 20(א)(2)]]. @ 2. : בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות שהפר הוראות או כללים שקבעה הרשות לפי [[סעיף 27]]. === חלק ב' === @ 1. : חברת תשלומים שרישיונה בוטל או הותלה והפרה הוראה שנתן יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך לפי [[סעיף 8(ב)]]. @ 2. : בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות שלא דאג לקיומם של מנגנונים, נאותים ומתקדמים, לאבטחת מידע, ניהול סיכונים והגנת סייבר, ולעניין חברת תשלומים - גם המשכיות עסקית, בניגוד להוראות שקבעה הרשות לפי [[סעיף 23(ב)]]. @ 3. : בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות שלא עמד בדרישות לעניין הון עצמי, כפי שקבעה הרשות בהוראות מאסדר, או בדרישות נוספות לעניין ביטוח או בטוחה אחרת ככל שקבעה הרשות בהוראות כאמור, והכול בניגוד להוראות [[סעיף 25(א)]]. @ 4. : בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות שלא הגיש לרשות דוח, הודעה או נתונים בהתאם להוראות מאסדר שקבעה הרשות, בניגוד להוראות [[סעיף 25(ב)]]. @ 5. : יוזם תשלום שהפר הוראה שקבע מאסדר יוזם התשלום, בהוראות מאסדר, בנושא חובות שיחולו על יוזם תשלום בנוגע לאופן השימוש שלו במערכת הממשק למתן הוראות תשלום, בניגוד להוראות [[סעיף 41(ב)]]. @ 6. : בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות שהפר הוראה שנתנה הרשות לפי [[סעיף 43(ב)]]. @ 7. : בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות שלא תיקן פגמים או מנע את פגיעתם, בהתאם להוראת יושב ראש הרשות שניתנה לפי [[סעיף 44]]. === חלק ג' === @ 1. : חברת תשלומים שלא שמרה על כספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום, בחשבון ייעודי, לטובת לקוחותיה, אצל גוף מנהל, באופן נפרד מחשבונות שבהם מוחזקים כספי החברה ונכסיה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 24(א)]], או בניגוד להוראות שקבעה הרשות לעניין זה לפי [[סעיף 24(ח)]]. @ 2. : חברת תשלומים אשר שמרה כספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם אצל בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, או בתאגיד שבשליטתו, בהיקף גדול מההיקף שקבעה הרשות בהוראות מאסדר או שלא בהתאם לתנאים שקבעה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 24(ב)]]. @ 3. : חברת תשלומים שנתנה ללקוח ריבית על יתרת זכות בחשבון תשלום או כל הטבה אחרת הנגזרת מתקופת קיומה של יתרת זכות בחשבון תשלום, ללא החזקה או השקעה של הכספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום בחשבון ייעודי, או שלא בהתאם להוראות [[סעיף 24(ב)]], בניגוד להוראות [[סעיף 24(ד)]]. @ 4. : חברת תשלומים שלא עשתה ביטוח או המציאה ערבות, להבטחת מלוא כספי הלקוחות שלא מוחזקים או מושקעים בחשבון ייעודי או שמורים בהתאם להוראות [[סעיף 24(ב)]], בניגוד להוראות [[סעיף 24(ד)]], או בניגוד להוראות שקבעה הרשות לעניין זה לפי [[סעיף 24(ח)]]. @ 5. : חברת תשלומים שעשתה שימוש בכספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם לצורך מתן שירותי תשלום, למתן אשראי, בניגוד להוראות [[סעיף 24(ו)]]. === חלק ד' === ==== עיצום כספי בשל הפרת הוראות תקנות לפי [[סעיף 61(ד)]] ==== == תוספת רביעית __NOSUB__ == ==== ((([[סעיף 48(ו)]]))) ==== === הפרות של מנהל חשבון תשלום למשלם === === חלק א' === @ 1. : התנה מתן גישה לחשבון תשלום למשלם בקיומו של הסכם בינו לבין יוזם התשלום, בניגוד להוראות [[סעיף 35(ג)]]. @ 2. : לא הודיע ליוזם תשלום, בהקדם האפשרי, על כך שלא נתן לו גישה לחשבון התשלום של המשלם, לא הודיע למאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם על כך, לא תיעד את מניעת הגישה והנימוקים לכך או לא שמר את התיעוד, והכול בניגוד להוראות [[סעיף 36(ג)(2)]] או שלא בהתאם להוראות מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם שנקבעו בעניינים אלה לפי [[סעיף 36(ג)(4)]]. @ 3. : נתן ליוזם תשלום גישה באמצעות מערכת ממשק למתן הוראות תשלום, בלא שיוזם התשלום הזדהה לפניו בהתאם להוראות שקבע מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם לפי [[סעיף 41(א)(2)]], בניגוד להוראות [[סעיף 38]]. @ 4. : הפר הוראה שקבע מאסדר מנהל חשבון תשלום למשלם, בהוראות מאסדר, לפי [[סעיף 41(א)(1), (3) או (4)]]. === חלק ב' === @ 1. : לא נתן ליוזם בסיסי גישה לחשבון תשלום של משלם לשם מתן שירות ייזום בסיסי, ובכלל זה יצירת הוראת ביטול להוראת תשלום שנוצרה על ידי יוזם התשלום, באמצעות מערכת ממשק למתן הוראת תשלום, בניגוד להוראות [[סעיף 35(א)]]. @ 2. : לא נתן ליוזם מתקדם גישה לחשבון תשלום של משלם לשם מתן שירות ייזום מתקדם אף שניתנה הרשאת גישה לחשבון בידי המשלם, או נתן ליוזם מתקדם גישה כאמור שלא בהתאם להרשאת הגישה לחשבון שנתן המשלם, והכול בניגוד להוראת [[סעיף 35(ב)]]. @ 3. : גבה תמורה מיוזם תשלום בעד מתן גישה לחשבון התשלום של המשלם או מיוזם מתקדם בעד מתן הרשאת גישה לחשבון או ביטולה, והכול בניגוד להוראות [[סעיף 39(ג)]]. == תוספת חמישית __NOSUB__ == ==== ((([[סעיף 49(7)]]))) ==== === זהות המאסדר והוראות החוק שיחולו על הטלת עיצום כספי על מפר שהוא גוף פיננסי שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 2(ו)]] === == תוספת שישית __NOSUB__ == ==== ((([[ההגדרה "הפרה" שבסעיף 50]]))) ==== === הפרות לעניין הטלת אמצעי אכיפה מינהליים על ידי ועדת האכיפה המינהלית === === חלק א' === ==== הפרה של הוראות החוק ==== @ 1. : מי שעסק במתן שירות תשלום בלא רישיון או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 2(א) או (ב)]]. @ 2. : מי שעסק במתן שירות ייזום בסיסי בלא רישיון או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ד)]]. @ 3. : מי ששלט בחברת תשלומים בלא היתר שליטה, בניגוד להוראות [[סעיף 10(א)]]. @ 4. : מי שהעביר אמצעי שליטה בחברת תשלומים לאחר, אם היה עליו לדעת שהנעבר נדרש להיתר שליטה ושאין בידו היתר כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 11]]. @ 5. : מי שניתנה לו הוראה לפי [[סעיף 13(א) עד (ג)]] ולא מילא אחריה. @ 6. : חברת תשלומים שעסקה בעיסוק נוסף שיושב ראש הרשות אסר עליה לעסוק בו או שעסקה בעיסוק נוסף שלא בהתאם לתנאים שהורה עליהם יושב ראש הרשות, בניגוד להוראות [[סעיף 22(ב)]]. @ 7. : חברת תשלומים שנתנה ללקוח ריבית על יתרת זכות בחשבון תשלום או כל הטבה אחרת הנגזרת מתקופת קיומה של יתרת זכות בחשבון תשלום, ללא החזקה או השקעה של הכספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום בחשבון ייעודי, או שלא בהתאם להוראות [[סעיף 24(ב)]], בניגוד להוראות [[סעיף 24(ד)]]. @ 8. : בעל רישיון או מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון, שכלל בבקשה, בדיווח או במידע אחר שמסר לרשות, פרט מטעה, בניגוד להוראות [[סעיף 25(ד)]], אם היה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות. === חלק ב' === ==== הפרה של תקנות לפי [[סעיף 61(ד)]] ==== == תוספת שביעית __NOSUB__ == ==== ((([[1|ההגדרה "שירותי תשלום"]] [[וסעיף 59]]))) ==== === חלק א' === ==== שירותי תשלום, שירות ייזום בסיסי ופעולות תשלום המוחרגים מתחולת החוק ==== @ 1. : שירות תשלום שניתן בידי הממשלה. @ 2. : שירות תשלום שניתן בידי בנק ישראל. @ 3. : שירות תשלום הניתן למשתתף במערכת מבוקרת במסגרת פעילותו במערכת. @ 4. : שירות תשלום הניתן על ידי מערכת סליקה פנסיונית מרכזית כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005]], במסגרת פעילותה לפי [[סעיף 31ט(ה) לאותו חוק]]. @ 5. : שירות תשלום הניתן על ידי מסלקה כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך]], במסגרת פעילותה לפי [[סימן ג' לפרק ח' לאותו חוק]]. @ 6. : שירות תשלום הניתן על ידי חברה מנהלת במסגרת עיסוקה כאמור [[בסעיף 4(א)(2) לחוק הפיקוח על קופות הגמל]], או על ידי מי שקיבל רישיון מבטח לפי [[סעיף 15(א1) לחוק הפיקוח על הביטוח]] במסגרת עיסוק זה. @ 7. : שירות ייזום בסיסי שניתן בידי הממשלה. @ 8. : שירות ייזום בסיסי שניתן בידי בנק ישראל. @ 9. : שירות ייזום בסיסי שניתן בידי מערכת מבוקרת למשתתף במערכת מבוקרת, במסגרת פעילותה כמערכת התשלומים. @ 10. : פעולת תשלום שלא נעשית בכספים. === חלק ב' === ==== שירותים שאינם נכללים [[1|בהגדרת "שירותי תשלום"]] והם אינם טעונים רישיון נוסף לחברת תשלומים (תיקון: ק"ת תשפ"ד) ==== @ 1. : הנפקה של אמצעי תשלום או סליקה של פעולת תשלום לשם ביצוע פעולת תשלום של הפקדת מזומן לחשבון תשלום או משיכת מזומן מחשבון תשלום, בלבד. @ 2. (תיקון: ק"ת תשפ"ד) : המרת כספים שאינה המרת כספים אגב שירות תשלום, בהיקף שלא יעלה על עשרה אחוזים מהיקף פעילות חברת התשלומים; לעניין פרט זה, "היקף פעילות" - השווי הכספי החודשי הממוצע של פעולות התשלום שביצעה חברת תשלומים בישראל בעבור לקוחותיה נכון ליום 31 בדצמבר לשנת הכספים הקודמת. == תוספת שמינית __NOSUB__ == ==== ((([[סעיף 33]]))) ==== === מאפייני המערכת === @ 1. : ממשק מרכזי בין נותני שירות להעברת כספים בין יחידים וכן בין נותן שירות להעברת כספים בין יחידים ובין מנהלי חשבונות תשלום, בשכבת תעבורה מאובטחת. @ 2. : ממשק המערכת פועל לפי תקן בין-לאומי מקובל. qf80bei9j4gftj10yrs4xsw82ecn7jp 0 1705735 3019373 3002460 2026-06-09T23:00:16Z OpenLawBot 8112 [3019351] פגה הוראת השעה 3019373 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2206732}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ג, 306|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1494|תיקון מס׳ 13 לחוק הגנת הפרטיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4810658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 360, 402|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}. ''שינוי התוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ד, 2660|שינוי חלק ב׳ לתוספת השביעית|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11309.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: רישוי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: חובת רישיון או אישור}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: רישיון מאת הרשות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: היתר לשליטה בחברת תשלומים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: אישור מאת מאסדר למתן שירות ייזום בסיסי או שירות ייזום מתקדם}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: פעילותם של בעל רישיון ובעל אישור מאת הרשות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הוראות מיוחדות לעניין התקשרות בין גופים העוסקים בסליקה והנפקה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: שירות ייזום בסיסי ושירות ייזום מתקדם}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: הוראות מיוחדות לעניין סמכויות הרשות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: עיצום כספי}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: עונשין}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: תיקונים עקיפים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: תחילה, תחולה, הוראות מעבר והוראת שעה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 7|תוספת שביעית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 8|תוספת שמינית}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ד}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אבטחת מידע“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור“ – אישור מאת מאסדר לעסוק במתן שירות ייזום מתקדם או שירות ייזום בסיסי, שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳ לפרק ב׳}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“, ”הון עצמי“ ו”נושא משרה בכירה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי תשלום“, ”הוראת תשלום“, ”הנפקה“ של אמצעי תשלום, ”הרשאה לחיוב“, ”הרשאת גישה לחשבון“, ”חשבון תשלום“, ”לקוח“, ”מוטב“, ”מנהל חשבון תשלום למשלם“, ”משלם“, ”סליקה“ של פעולת תשלום, ”פעולת תשלום“, ”שירות ייזום מתקדם“ ו”שירותי כספומט“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנק“ – בנק ובנק חוץ כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנק הדואר“ – החברה בנותנה את השירותים הכספיים מטעם החברה הבת, או החברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הדואר|חוק הדואר}}; לעניין הגדרה זו, ”החברה“, ”השירותים הכספיים“ ו”החברה הבת“ כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 1|בסעיפים 1}} {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88יא|ו־88יא לחוק האמור}}, בהתאמה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל עניין מהותי“, בתאגיד – מי שמחזיק יותר מ־20 אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי“ – מי שבידו רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון למתן אשראי“ – מי שבידו רישיון למתן אשראי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי“ – מי שבידו רישיון למתן שירות מידע פיננסי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי|בחוק שירות מידע פיננסי}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – מי שבידו רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף מוסדי“ – מבטח או חברה מנהלת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף מנהל“ – גוף כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} תאגיד בנקאי; {{ח:תתת|(2)}} בנק הדואר; {{ח:תתת|(3)}} בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי; {{ח:תתת|(4)}} מי שניתן לו רישיון במדינת חוץ הנכללת ברשימת המדינות שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ח)(1)}}, ונתון לפיקוח של גוף שהוסמך לפי דין לפקח על פעילות בנקאית באותה מדינה, לרבות לעניין איסור הלבנת הון ומימון טרור, ואילו ניהל את העסקים בישראל היה חייב ברישיון בנק לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי)}}; {{ח:תתת|(5)}} גוף אחר שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ח)(2)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירקטור חיצוני“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות מאסדר“ – כמפורט להלן, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} לעניין המפקח על הבנקים – הוראות הניתנות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|סעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות}}; {{ח:תתת|(2)}} לעניין המפקח על נותני שירותים פיננסיים – הוראות הניתנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 4|סעיף 4(א) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים}}; {{ח:תתת|(3)}} לעניין הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון – {{ח:תתתת|(א)}} לגבי מבטח – הוראות הניתנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 2|סעיף 2(ב) לחוק הפיקוח על הביטוח}}; {{ח:תתתת|(ב)}} לגבי חברה מנהלת – הוראות הניתנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 39|סעיף 39(ב)(1) לחוק הפיקוח על קופות הגמל}}; {{ח:תתת|(4)}} לעניין הרשות – הוראות הניתנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43(ב)}}; {{ח:תתת|(5)}} לעניין המפקח לענייני השירותים הכספיים – הוראות הניתנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88יד|סעיף 88יד לחוק הדואר}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היקף פעילות קטן“, לעניין מנהל חשבון תשלום – כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} לעניין בנק או תאגיד עזר – שווי נכסים שאינו עולה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל או על שיעור אחר משווי הנכסים כאמור שקבע הנגיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(א)(1)}}; לעניין הגדרה זו, ”שווי נכסים“ – {{ח:תתתת|(א)}} של בנק שאינו בנק חוץ – שווי נכסיו של הבנק כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי האחרון שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליו; {{ח:תתתת|(ב)}} של בנק חוץ – שווי נכסיו של הבנק בישראל כפי שמופיע במאזן לפעילותו בישראל ליום 31 בדצמבר של השנה שקדמה למועד הדיווח, כפי שדיווח הבנק למאסדר בהתאם להוראות המאסדר; {{ח:תתתת|(ג)}} של תאגיד עזר – שווי נכסיו של תאגיד העזר כפי שמופיע במאזן תאגיד העזר בדוח הכספי השנתי האחרון שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליו; {{ח:תתת|(2)}} לעניין מנהל חשבון תשלום המפוקח על ידי בנק ישראל ושאינו בנק או תאגיד עזר – היקף פעילות הנמוך מהיקף הפעילות שקבע הנגיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(א)(2)}}; {{ח:תתת|(3)}} לעניין חברת תשלומים – סכום הכספים שקיבלה לשם מתן שירותי תשלום ללקוחותיה, בשנה הקלנדרית הקודמת לא עלה על 25 מיליארד שקלים חדשים או על סכום אחר שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(ב)}}, וגם סכום הכספים שהעבירה לשם מתן שירותי תשלום ללקוחותיה בשנה הקלנדרית הקודמת לא עלה על 25 מיליארד שקלים חדשים או על סכום אחר שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(ב)}}; {{ח:תתת|(4)}} לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי – צבר פיקדונות או צבר אשראי שאינו עולה על 250 מיליון שקלים חדשים או על סכום אחר שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(ג)}}; לעניין הגדרה זו, ”צבר אשראי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 11א|בסעיפים 11א}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 25א|ו־25א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים}}, לפי העניין, ו”צבר פיקדונות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 25א|בסעיף 25א לחוק האמור}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר שליטה“ – היתר לשליטה בחברת תשלומים שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת הכלכלה“ – ועדת הכלכלה של הכנסת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה מנהלת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות הגמל}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת תשלומים“ – בעל רישיון שירותי תשלום; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק איסור הלבנת הון“ – {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק בנק ישראל“ – {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|חוק בנק ישראל, התש״ע–2010}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבנקאות (רישוי)“ – {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת הפרטיות“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הדואר“ – {{ח:חיצוני|חוק הדואר|חוק הדואר, התשמ״ו–1986}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הייעוץ“ – {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חדלות פירעון“ – {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק מערכות תשלומים“ – {{ח:חיצוני|חוק מערכות תשלומים|חוק מערכות תשלומים, התשס״ח–2008}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ניירות ערך“ – {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על הביטוח“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על קופות הגמל“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות מידע פיננסי“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי|חוק שירות מידע פיננסי, התשפ״ב–2021}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירותי תשלום“ – {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|חוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יוזם בסיסי“ – בעל רישיון ייזום בסיסי או בעל אישור לעסוק במתן שירות ייזום בסיסי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יוזם מתקדם“ – חברת תשלומים הנותנת שירות ייזום מתקדם, או בעל אישור לעסוק במתן שירות כאמור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יוזם תשלום“ – יוזם בסיסי או יוזם מתקדם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כספים“ – הילך חוקי שהוצא לפי {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל#סעיף 41|סעיף 41 לחוק בנק ישראל}} ומטבע חוץ; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס חיוב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11ב|בסעיף 11ב(א) לחוק הבנקאות (רישוי)}}, למעט לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים רק למשיכת כסף באמצעות מכשירי בנק ממוכנים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאסדר“ – כמפורט להלן, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} לעניין בעל רישיון ייזום בסיסי, חברת תשלומים ובעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי – הרשות; {{ח:תתת|(2)}} לעניין תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו – המפקח על הבנקים; {{ח:תתת|(3)}} לעניין בנק הדואר – המפקח לענייני השירותים הכספיים; {{ח:תתת|(4)}} לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי – המפקח על נותני שירותים פיננסיים, אולם לעניין בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, שהוא חברת תשלומים – הרשות; {{ח:תתת|(5)}} לעניין גוף מוסדי – הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון; {{ח:תתת|(6)}} לעניין גוף אחר שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ו)}} – מי שמוענקת לו לפי דין סמכות לפקח על פעילותו של הגוף האמור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאסדר יוזם תשלום“ – מאסדר של יוזם תשלום, כמפורט להלן, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} לעניין בעל רישיון ייזום בסיסי, חברת תשלומים ובעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי – הרשות; {{ח:תתת|(2)}} לעניין תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו – המפקח על הבנקים; {{ח:תתת|(3)}} לעניין בנק הדואר – המפקח לענייני השירותים הכספיים; {{ח:תתת|(4)}} לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי – המפקח על נותני שירותים פיננסיים, אולם לעניין בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, שהוא חברת תשלומים – הרשות; {{ח:תתת|(5)}} לעניין גוף מוסדי – הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון; {{ח:תתת|(6)}} לעניין גוף אחר שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ו)}} – מי שמוענקת לו לפי דין סמכות לפקח על פעילותו של הגוף האמור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאסדר מנהל חשבון תשלום למשלם“ – מאסדר של מנהל חשבון תשלום למשלם, כמפורט להלן, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} לעניין חברת תשלומים – הרשות; {{ח:תתת|(2)}} לעניין תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו – המפקח על הבנקים; {{ח:תתת|(3)}} לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי – המפקח על נותני שירותים פיננסיים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטבע חוץ“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|בחוק בנק ישראל}}, למעט מטבע חוץ שקבע השר בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 61|סעיף 61(ב) לחוק זה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על התחרות“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|בחוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון“ – הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 2|סעיף 2 לחוק הפיקוח על הביטוח}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל חשבון תשלום“ – מנהל חשבון תשלום למשלם או מנהל חשבון תשלום למוטב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל חשבון תשלום למוטב“ – נותן שירותי תשלום למוטב, שנותן שירות תשלום מסוג ניהול חשבון תשלום לטובת מוטב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנפיק“ – חברת תשלומים שעיסוקה בהנפקה של אמצעי תשלום; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנפיק בעל היקף פעילות רחב“ – מי שמנוי ברשימת המנפיקים בעלי היקף פעילות רחב שפרסם מאסדר לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת מבוקרת“, ”מערכת תשלומים“, ”מפעיל“ של מערכת תשלומים, ו”משתתף“ במערכת תשלומים – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק מערכות תשלומים|בחוק מערכות תשלומים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת ממשק למתן הוראות תשלום“ – מערכת מקוונת ומאובטחת שבאמצעותה מנהל חשבון תשלום למשלם מחויב לתת גישה לחשבון התשלום של המשלם לשם שירות ייזום בסיסי או שירות לייזום מתקדם, לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}}, שמאפייניה ייקבעו על ידי מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(א)(1)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח לענייני השירותים הכספיים“ – המפקח לענייני השירותים הכספיים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88יג|בסעיף 88יג לחוק הדואר}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח על הבנקים“ – המפקח על הבנקים שמונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|סעיף 5 לפקודת הבנקאות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח על נותני שירותים פיננסיים“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתן אשראי אגב פעולת תשלום“ – מתן אשראי או העמדת מסגרת אשראי על ידי חברת תשלומים, העומדים בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(ד)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנגיד“ – נגיד בנק ישראל שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל#סעיף 6|סעיף 6 לחוק בנק ישראל}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן שירות זר“ – תאגיד העוסק במתן שירות תשלום או במתן שירות ייזום בסיסי, מחוץ לישראל, מכוח דין זר המסדיר את העיסוק במתן שירותים כאמור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סולק“ – חברת תשלומים שעיסוקה בסליקה של פעולות תשלום; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סולק בעל היקף פעילות רחב“ – מי שמנוי ברשימת הסולקים בעלי היקף פעילות רחב שפרסם מאסדר לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סולק כרטיסי חיוב גדול“ – מי שמנוי ברשימת סולקי כרטיסי החיוב הגדולים שפרסם מאסדר לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(ו)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11ב|בסעיף 11ב(א) לחוק הבנקאות (רישוי)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הבנקאות“ – {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות|פקודת הבנקאות, 1941}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – רישיון שירותי תשלום או רישיון ייזום בסיסי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון ייזום בסיסי“ – רישיון לעסוק במתן שירות ייזום בסיסי, שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳ לפרק ב׳}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון שירותי תשלום“ – רישיון לעסוק במתן שירותי תשלום, שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳ לפרק ב׳}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – רשות ניירות ערך כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק ניירות ערך}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות ייזום בסיסי“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} ייזום הוראת תשלום, לבקשת לקוח, באמצעות כתיבת פרטי ההוראה אצל מנהל חשבון התשלום למשלם, לשם ביצועה על ידי מנהל החשבון כאמור לאחר שיקבל את אישור המשלם, ובלבד שיוזם ההוראה אינו מנהל החשבון; {{ח:תתת|(2)}} ייזום הרשאה לחיוב, לבקשת לקוח, באמצעות כתיבת פרטי בקשת ההרשאה לחיוב חשבון התשלום אצל מנהל חשבון התשלום למשלם, לשם אישור הבקשה על ידי מנהל החשבון כאמור לאחר שיקבל את אישור המשלם להגשתה, ובלבד שיוזם ההרשאה אינו מנהל החשבון; {{ח:תתת|(3)}} ייזום ביטול הרשאה לחיוב, לבקשת לקוח, באמצעות כתיבת פרטי ההודעה לביטול הרשאה לחיוב חשבון התשלום אצל מנהל חשבון התשלום למשלם, לשם ביטול ההרשאה לאחר שיקבל את אישור המשלם להודעת הביטול, ובלבד שיוזם ביטול ההרשאה אינו מנהל החשבון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי תשלום“ – כל אחד מסוגי השירותים המפורטים להלן, למעט שירותים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השביעית}}: {{ח:תתת|(1)}} ניהול חשבון תשלום; {{ח:תתת|(2)}} הנפקה של אמצעי תשלום; {{ח:תתת|(3)}} סליקה של פעולת תשלום; {{ח:תתת|(4)}} שירות ייזום מתקדם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}}; ואולם לעניין בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}}, וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|החוק האמור}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}}, או תאגיד עזר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק האמור}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר האוצר. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: רישוי}} {{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: חובת רישיון או אישור}} {{ח:סעיף|2|חובת רישיון או אישור}} {{ח:תת|(א)}} לא יעסוק אדם במתן שירות תשלום שאינו שירות ייזום מתקדם, אלא אם כן בידו רישיון לכך שניתן מאת הרשות לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳}} ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה. {{ח:תת|(ב)}} לא יעסוק אדם במתן שירות ייזום מתקדם, אלא אם כן בידו רישיון לכך שניתן מאת הרשות לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳}} ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), גוף מהגופים המנויים להלן לא יעסוק במתן שירות ייזום מתקדם, אלא אם כן בידו אישור לכך שניתן מאת מאסדר, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳}}, ובהתאם לתנאי האישור ולהוראות לפי חוק זה: {{ח:תתת|(1)}} תאגיד בנקאי; {{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו; {{ח:תתת|(3)}} בנק הדואר; {{ח:תתת|(4)}} בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי. {{ח:תת|(ד)}} לא יעסוק אדם במתן שירות ייזום בסיסי, אלא אם כן בידו רישיון לכך שניתן מאת הרשות לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳}}, ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), גוף מהגופים המנויים להלן לא יעסוק במתן שירות ייזום בסיסי, אלא אם כן בידו אישור לכך שניתן מאת מאסדר, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳}}, ובהתאם לתנאי האישור ולהוראות לפי חוק זה: {{ח:תתת|(1)}} תאגיד בנקאי; {{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו; {{ח:תתת|(3)}} בנק הדואר; {{ח:תתת|(4)}} בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי; {{ח:תתת|(5)}} חברת תשלומים; {{ח:תתת|(6)}} גוף מוסדי; {{ח:תתת|(7)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי; {{ח:תתת|(8)}} בעל רישיון למתן אשראי; {{ח:תתת|(9)}} בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי. {{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ד), השר, באישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע סוגים נוספים של גופים העוסקים בתחום הפיננסי ושפעילותם הפיננסית מפוקחת לפי דין, שלא תחול עליהם חובת הרישיון לפי סעיפים קטנים (ב) או (ד), לפי העניין, ותחול עליהם חובת האישור לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳}}; תקנות לפי סעיף קטן זה יותקנו לפי הצעת המאסדר לפי דין של הגוף שנקבע כאמור או בהתייעצות עימו ובהתייעצות עם הרשות, ולגבי גוף המפוקח על ידי בנק ישראל – לפי הצעת הנגיד או בהסכמתו, ובהתייעצות עם הרשות. {{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יעסוק מבטח במתן שירות תשלום. {{ח:סעיף|3|סייגים לחובת רישיון או אישור}} {{ח:תת|(א)}} חובת הרישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}} לא תחול על אלה: {{ח:תתת|(1)}} תאגיד בנקאי; {{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו; {{ח:תתת|(3)}} בנק הדואר; {{ח:תתת|(4)}} בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי; {{ח:תתת|(5)}} מפעיל מערכת מבוקרת כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מערכות תשלומים|בחוק מערכות תשלומים}}, בפעילותו כמפעיל מערכת מבוקרת לפי {{ח:חיצוני|חוק מערכות תשלומים|החוק האמור}}; {{ח:תתת|(6)}} מי שעיסוקו במתן שירות תשלום בהיקף מצומצם, בסכום מוגבל, למספר לקוחות קטן, או במספר עסקאות קטן, והכול כפי שקבע השר בתקנות, ובכלל זה בתנאים כפי שיקבע; תקנות לפי פסקה זו יותקנו לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה ובאישור ועדת הכלכלה. {{ח:תת|(ב)}} מי שעיסוקו במתן שירות תשלום כאמור בסעיף קטן (א)(6) יודיע לרשות על מתן השירות כאמור, מזמן לזמן ובהתאם להוראות לפי סעיף קטן זה; הרשות תקבע בכללים הוראות בדבר מועדי מסירת ההודעות ואופן מסירתן וכן פרטים שיש לכלול בהן ומסמכים ודוחות שיצורפו להן. {{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע גופים נוספים שחובת רישיון או אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} לא תחול עליהם, דרך כלל או לגבי סוג מסוים של שירות תשלום שהם נותנים, כפי שיקבע; תקנות לפי סעיף קטן זה לעניין חובת רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} יהיו לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה, ולעניין חובת אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} – לפי הצעת מאסדר יוזם התשלום או בהתייעצות עימו; בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי השר לקבוע תנאים שיחולו על מתן שירות תשלום או שירות ייזום בסיסי בידי גוף נוסף שנקבע כי חובת הרישיון או אישור לא תחול עליו כאמור. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (פטור מחובת רישוי)|תקנות הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (פטור מחובת רישוי), התשפ״ד–2024}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)|כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך), התשפ״ו–2025}}.}} {{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: רישיון מאת הרשות}} {{ח:סעיף|4|תנאים למתן רישיון}} {{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לתת רישיון שירותי תשלום או רישיון ייזום בסיסי למבקש שמתקיימים לגביו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, או שהוא רשום כחברת חוץ לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 346|סעיף 346 לאותו חוק}}; {{ח:תתת|(2)}} יש לו אמצעים טכנולוגיים מתאימים לשם מתן שירות התשלום או שירות הייזום הבסיסי, לפי העניין, ומיומנות בהפעלתם, באופן שיבטיח את אמינות המערכות שבאמצעותן יינתנו השירותים ואת קיום ההוראות לפי חוק זה ולפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|חוק שירותי תשלום}}, ובכלל זה ההוראות בעניין אבטחת מידע, הגנת סייבר וניהול סיכונים, ולעניין מבקש רישיון שירותי תשלום – לרבות בעניין המשכיות עסקית, והכול לפי כללים שקבעה הרשות בהוראות מאסדר ולפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}; {{ח:תתת|(3)}} התוכנית העסקית, ולעניין מבקש רישיון שירותי תשלום – גם ההצהרה על האמצעים הכספיים שלו שצירף לבקשתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, מעידים על יכולתו לתת את שירות התשלום או שירות הייזום הבסיסי שהוא מבקש לתת, לפי העניין, ולעמוד בהוראות לפי חוק זה ולפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|חוק שירותי תשלום}}, והכול לפי כללים שקבעה הרשות בהוראות מאסדר ולפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}; {{ח:תתת|(4)}} הוא עומד בדרישות לעניין הון עצמי, ביטוח או בטוחה אחרת, כפי שקבעה הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(א)}}; {{ח:תתת|(5)}} לא תלוי ועומד לגבי המבקש צו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון}}, בית המשפט לא מינה כונס נכסים לנכסיו או ציווה על פירוקו, והמבקש לא החליט על פירוקו מרצון; {{ח:תתת|(6)}} לעניין מבקש רישיון שירותי תשלום, אם קיים בעל שליטה בו – מתקיימים בבעל השליטה התנאים לקבלת היתר שליטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}; {{ח:תתת|(7)}} השליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בישראל, ואם אינם מופעלים בישראל – ביכולתו לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה וניתן לאכוף אותן לגביו. {{ח:תת|(ב)}} מצאה הרשות כי מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירות תשלום או שירות ייזום בסיסי, לפי העניין, בשל טעמים שבטובת הציבור או בשל טעמים הנוגעים למהימנותו, למהימנותו של בעל שליטה בו או למהימנותו של נושא משרה בכירה בו או בבעל שליטה בו, רשאית היא, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לתת רישיון למבקש אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף קטן (א), ובלבד שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה או לפני מי שהיא הסמיכה לכך מקרב עובדי הרשות, בדרך שהורתה. {{ח:סעיף|5|בקשה לרישיון}} {{ח:תת|(א)}} בקשה לרישיון תוגש לרשות; בבקשה יפרט מבקש הרישיון את סוג הרישיון שאותו הוא מבקש, ובבקשה לרישיון שירותי תשלום – גם את סוג שירות התשלום שהוא מבקש לתת. {{ח:תת|(ב)}} לבקשה לרישיון יצורפו מסמכים המעידים על קיום התנאים לקבלת הרישיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}, ובכלל זה התוכנית העסקית של מבקש הרישיון ולעניין בקשה לרישיון שירותי תשלום – גם הצהרה בדבר האמצעים הכספיים שלו; הרשות תקבע בכללים פרטים שיכלול המבקש בתוכנית העסקית ובהצהרה כאמור וכן רשאית היא לקבוע בכללים פרטים, מסמכים ודוחות נוספים שייכללו בבקשה או שיצורפו לה. {{ח:תת|(ג)}} יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך רשאי לדרוש ממבקש הרישיון פרטים, מסמכים או דוחות נוספים על האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) אם נראה לו כי הדבר דרוש לבחינת התקיימותו של תנאי מהתנאים למתן הרישיון ולקבלת החלטה בבקשה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (בקשת רישיון שירותי תשלום או שירות ייזום בסיסי)|כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (בקשת רישיון שירותי תשלום או שירות ייזום בסיסי), התשפ״ד–2024}}.}} {{ח:סעיף|6|תנאים ברישיון}} {{ח:תת|(א)}} ברישיון שירותי תשלום יפורט, בין השאר, סוג שירות התשלום, אחד או יותר, שרשאי בעל הרישיון לתת, ורשאית הרשות לקבוע ברישיון שירותי תשלום או ברישיון ייזום בסיסי תנאים שיחולו על בעל הרישיון. {{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית לשנות את התנאים שקבעה ברישיון כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שהודיעה לבעל הרישיון את נימוקיה ונתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה או לפני מי שהיא הסמיכה לכך מקרב עובדיה, בדרך שהורתה. {{ח:סעיף|7|ביטול או התליה של רישיון}} {{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית, בהחלטה מנומקת בכתב, לבטל רישיון או להתלותו לתקופה שלא תעלה על שנה או, מנימוקים מיוחדים, לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, אם מצאה כי מתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי; {{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מהתנאים למתן רישיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א)}} או שהוא הפר תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}; {{ח:תתת|(3)}} בעל הרישיון הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה; {{ח:תתת|(4)}} בעל הרישיון לא החל במתן שירות תשלום או שירות ייזום בסיסי, לפי העניין, בתוך שנתיים ממועד מתן הרישיון או שהפסיק לתת את השירות במשך שנתיים רצופות; {{ח:תתת|(5)}} מתקיימת נסיבה מהנסיבות המנויות ברשימה שנקבעה לפי סעיף קטן (ב) המעידה על פגם במהימנות כאמור באותו סעיף קטן; נסיבות כאמור ייבחנו לגבי בעל הרישיון, בעל שליטה בו ונושא משרה בכירה בבעל הרישיון או בבעל שליטה בו; {{ח:תתת|(6)}} טעמים שבטובת הציבור מצדיקים את ביטול הרישיון או את התלייתו. {{ח:תת|(ב)}} הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של בעל רישיון, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכירה בו או בבעל שליטה בו (בסעיף קטן זה – הרשימה); הרשימה תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ואינה טעונה פרסום ברשומות; הרשימה תיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף קטן (א)(5); הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה ומועד תחילתו, תפורסם ברשומות. {{ח:תת}} {{ח:הערה|רשות ניירות ערך פרסמה {{ח:חיצוני|https://www.new.isa.gov.il/images/Fittings/isa/asset_library_pic///FitAnd_Proper.pdf|רשימת נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של חברת תשלומים ובעל רישיון לייזום תשלום בסיסי, בעל שליטה בו ונושא משרה בכירה בכל אחד מהם}}. לפי הודעה על פרסום רשימת נסיבות לבחינת פגם במהימנות לעניין חברת תשלומים ובעל רישיון לייזום תשלום בסיסי (י״פ תשפ״ד, 2063), הרשימה נכנסה לתוקף ביום כ״ח בטבת התשפ״ד (9 בינואר 2024).}} {{ח:תת|(ג)}} סבר יושב ראש הרשות כי פגם כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (6) שבשלו רשאית הרשות לנקוט אמצעים כאמור באותו סעיף קטן, ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון לתקנו, ורשאי הוא להורות על אופן התיקון והמועד לתיקון; חלף המועד כאמור והפגם לא תוקן להנחת דעתו של יושב ראש הרשות, רשאית הרשות לנקוט אמצעים כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ד)}} הרשות לא תבטל רישיון או תתלה אותו כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה או לפני מי שהיא הסמיכה לכך מקרב עובדיה, בדרך שהורתה, אולם יושב ראש הרשות רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להתלות רישיון באופן מיידי, אם קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הרשות כאמור, בסמוך ככל האפשר לאחר התליית הרישיון ולא יאוחר מ־30 ימים לאחר התליה כאמור. {{ח:תת|(ה)}} ביטלה הרשות רישיון או התלתה רישיון לפי סעיף זה, תפרסם על כך הודעה באתר האינטרנט של הרשות, ולעניין התליית רישיון – תפרסם באופן האמור גם את תקופת ההתליה. {{ח:סעיף|8|פיקוח על מי שרישיונו בוטל או הותלה}} {{ח:תת|(א)}} מי שרישיונו בוטל או הותלה חייב למלא אחר כל ההוראות החלות על בעל רישיון, לפי חוק זה ולפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|חוק שירותי תשלום}}, כל עוד קיימות התחייבויות שנתן ללקוחות לפני ביטול הרישיון או התלייתו. {{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך רשאי לתת למי שרישיונו בוטל או הותלה הוראות בדבר ניהול עסקיו ככל שהדבר ייראה לו נחוץ כדי להגן על לקוחות שהתקשרו עם בעל הרישיון לפני ביטול הרישיון או התלייתו; אין בהוראה כאמור כדי לפטור את מי שרישיונו בוטל או הותלה מאחריותו למילוי התחייבויות שנתן ללקוחות לפני ביטול הרישיון או התלייתו. {{ח:סעיף|9|פיקוח על בעל רישיון שהחליט על חיסול עסקיו או נקלע לחדלות פירעון או פירוק}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון}}, שהחליט על פירוקו מרצון או על חיסול עסקיו, דרך כלל או בתחום עיסוק מסוים, או שנפתחו בעניינו הליכי פירוק, בין ביוזמתו ובין שלא ביוזמתו, יודיע על כך לרשות בלא דיחוי. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}} יחולו גם על בעל רישיון כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: היתר לשליטה בחברת תשלומים}} {{ח:סעיף|10|היתר שליטה}} {{ח:תת|(א)}} לא ישלוט אדם בחברת תשלומים, אלא על פי היתר מאת הרשות. {{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית שלא לתת היתר שליטה לפי סעיף זה, מטעמים אלה בלבד: {{ח:תתת|(1)}} תלוי ועומד לגבי מבקש ההיתר צו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון}}, או שמתקיים לגביו אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תתתת|(א)}} לעניין מבקש שהוא יחיד – הוא הוכרז פסול דין; {{ח:תתתת|(ב)}} לעניין מבקש שהוא תאגיד – הוא החליט על פירוקו מרצון, או שבית המשפט ציווה על פירוקו או מינה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי־תשלום חוב; {{ח:תתת|(2)}} טעמים הנוגעים לטובת הציבור או למהימנותו של מבקש ההיתר או של נושא משרה בכירה בו. {{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שהיה לבעל שליטה בחברת תשלומים מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין. {{ח:סעיף|11|העברת אמצעי שליטה}} {{ח:ת}} מי שמחזיק באמצעי שליטה בחברת תשלומים לא יעביר אותו לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר שליטה ואין בידו היתר כאמור. {{ח:סעיף|12|ביטול היתר שליטה}} {{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לבטל היתר שליטה, בהחלטה מנומקת בכתב ולאחר שנתנה לבעל היתר השליטה הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} התקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(ב)(1)}}; {{ח:תתת|(2)}} מצא יושב ראש הרשות כי התקיימה נסיבה מהנסיבות המנויות ברשימה שקבעה הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)}}, המעידה על פגם במהימנות בעל היתר השליטה או נושא משרה בכירה בו; {{ח:תתת|(3)}} טעמים שבטובת הציבור המצדיקים את ביטול היתר השליטה. {{ח:תת|(ב)}} סבר יושב ראש הרשות כי פגם כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3), שבשלו רשאית הרשות לבטל את היתר השליטה, ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לבעל היתר השליטה לתקנו, ורשאי הוא להורות על אופן התיקון והמועד לתיקון; חלף המועד האמור והפגם לא תוקן להנחת דעתו של יושב ראש הרשות, רשאית הרשות לבטל את היתר השליטה לפי הוראות סעיף קטן (א). {{ח:סעיף|13|הוראות למי שפעל בלא היתר שליטה}} {{ח:תת|(א)}} ראה יושב ראש הרשות שאדם הוא בעל שליטה בחברת תשלומים בלא היתר שליטה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בכתב, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות – {{ח:תתת|(1)}} על מכירת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה; {{ח:תתת|(2)}} שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור או מנהל כללי מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה; {{ח:תתת|(3)}} שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה לא תבוא במניין קולות ההצבעה; {{ח:תתת|(4)}} על ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו אדם. {{ח:תת|(ב)}} היה אדם בעל שליטה בחברת תשלומים מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, רשאי יושב ראש הרשות, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה כאמור. {{ח:תת|(ג)}} הורה יושב ראש הרשות לפי הוראות סעיף קטן (ב) למכור אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ד)}} לא מכר בעל שליטה באמצעי השליטה בהתאם להוראות יושב ראש הרשות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: אישור מאת מאסדר למתן שירות ייזום בסיסי או שירות ייזום מתקדם}} {{ח:סעיף|14|תנאים לקבלת אישור למתן שירות ייזום בסיסי או שירות ייזום מתקדם}} {{ח:תת|(א)}} מאסדר רשאי לתת לגוף מהגופים המנויים להלן שביקש זאת, אישור למתן שירות ייזום בסיסי, ובלבד שמתקיים לגביו האמור בסעיף קטן (ג): {{ח:תתת|(1)}} תאגיד בנקאי; {{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו; {{ח:תתת|(3)}} בנק הדואר; {{ח:תתת|(4)}} בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי; {{ח:תתת|(5)}} חברת תשלומים; {{ח:תתת|(6)}} גוף מוסדי; {{ח:תתת|(7)}} בעל רישיון למתן אשראי; {{ח:תתת|(8)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי; {{ח:תתת|(9)}} בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי; {{ח:תתת|(10)}} גוף שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ו)}}. {{ח:תת|(ב)}} מאסדר רשאי לתת לגוף המנוי בסעיף קטן (א)(1) עד (4) או לגוף שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ו)}}, לפי העניין, שביקש זאת, אישור למתן שירות ייזום מתקדם, ובלבד שמתקיים לגביו האמור בסעיף קטן (ג). {{ח:תת|(ג)}} לא ייתן מאסדר אישור לפי סעיף קטן (א) או (ב) אלא אם כן מתקיימים במבקש האישור התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א)(2) ו־(3)}}, שיחול לעניין זה בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום הסיפה החל במילה ”והכול לפי כללים“ יקראו ”והכול בהתאם להוראות המאסדר“. {{ח:תת|(ד)}} מצא מאסדר כי מבקש האישור אינו ראוי לעסוק במתן שירות ייזום בסיסי או שירות ייזום מתקדם, לפי העניין, בשל טעמים שבטובת הציבור, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לתת לו אישור אף אם מתקיימים לגביו התנאים האמורים בסעיף קטן (ג), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני עובד מטעמו, בדרך שהורה. {{ח:סעיף|15|בקשה לאישור}} {{ח:תת|(א)}} בקשה לאישור תוגש למאסדר; בבקשה יפרט מבקש האישור אם הוא מבקש לעסוק במתן שירות ייזום בסיסי או שירות ייזום מתקדם. {{ח:תת|(ב)}} לבקשה לאישור יצורפו מסמכים המעידים על קיום התנאים לקבלת האישור, ובכלל זה תוכנית עסקית של מבקש האישור; המאסדר יקבע, בהוראות מאסדר, את הפרטים שייכללו בתוכנית העסקית כאמור וכן פרטים, מסמכים ודוחות נוספים שייכללו בבקשה או שיצורפו לה. {{ח:תת|(ג)}} המאסדר או עובד מטעמו רשאי לדרוש ממבקש האישור פרטים, מסמכים או דוחות נוספים על האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), אם נראה לו כי הדבר דרוש לשם קבלת החלטה בבקשה. {{ח:סעיף|16|תנאי האישור}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} יחולו לעניין תנאי האישור, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום ”הרשות“ יקראו ”המאסדר“. {{ח:סעיף|17|ביטול או התליה של אישור}} {{ח:תת|(א)}} מאסדר רשאי לבטל אישור או להתלותו, בהחלטה מנומקת בכתב, אם מצא כי מתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} האישור ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי; {{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים בבעל האישור התנאי למתן האישור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(ג)}}, לפי העניין, או שהוא הפר תנאי מהתנאים שנקבעו באישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}}; {{ח:תתת|(3)}} בעל האישור הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה או הוראות מאסדר; {{ח:תתת|(4)}} המאסדר התלה את הרישיון שנתן לפי דין אחר לבעל האישור לשם עיסוקו בתחום הפיננסי, ולעניין גוף שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ו)}} ושאינו בעל רישיון כאמור – המאסדר הגביל לפי דין את פעילותו הפיננסית; {{ח:תתת|(5)}} טעמים שבטובת הציבור מצדיקים את ביטול האישור או את התלייתו. {{ח:תת|(ב)}} התליה לפי סעיף קטן (א) תהיה לתקופה שלא תעלה על שנה, ומנימוקים מיוחדים – לתקופה שלא תעלה על חמש שנים; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין התליה לפי סעיף קטן (א)(4). {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ד)}} יחולו לעניין ביטול או התליה של אישור, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום ”הרשות“ ו”יושב ראש הרשות“ יקראו ”המאסדר“. {{ח:סעיף|18|פיקוח על מי שאישורו בוטל או הותלה}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}} יחולו על מי שאישורו בוטל או הותלה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: במקום ”יושב ראש הרשות“ יקראו ”המאסדר“ ובמקום ”עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך“ יקראו ”עובד מטעמו“. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: הוראות שונות}} {{ח:סעיף|19|מרשם חברות תשלומים ויוזמי תשלום}} {{ח:תת|(א)}} הרשות תנהל מרשם של חברות תשלומים ויוזמי תשלום ותפרסמו באתר האינטרנט של הרשות; המרשם יכלול את אלה: {{ח:תתת|(1)}} רשימת חברות התשלומים ופרטיהן; {{ח:תתת|(2)}} רשימת בעלי רישיון ייזום בסיסי ופרטיהם, חברות התשלומים הרשאיות לתת שירות ייזום מתקדם ופרטיהן, וכן בעלי האישור ופרטיהם כפי שהעביר לה כל אחד מהמאסדרים של בעלי האישור. {{ח:תת|(ב)}} במרשם ייכללו פרטים אלה, לפחות: {{ח:תתת|(1)}} פרטי בעל הרישיון או בעל האישור, ובכלל זה פרטים ליצירת קשר עימו; {{ח:תתת|(2)}} סוג השירות שרשאי בעל הרישיון או בעל האישור לתת על פי הרישיון או האישור; {{ח:תתת|(3)}} זהות המאסדר של חברת התשלומים או של יוזם התשלום; {{ח:תתת|(4)}} דבר ביטול או התליה של רישיון או אישור שניתנו; ולעניין התליה כאמור – גם תקופת ההתליה; {{ח:תתת|(5)}} רשימת פטורים לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיפים 21}} {{ח:פנימי|סעיף 26|ו־26}} לנותני שירות זרים, ללא פרטים מזהים. {{ח:סעיף|20|חובת הודעה לרשות, לבעל רישיון ולבעל היתר שליטה}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון וכן בעל היתר שליטה בו יודיעו לרשות, בלא דיחוי – {{ח:תתת|(1)}} אם חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן הרישיון או היתר השליטה, לפי העניין; {{ח:תתת|(2)}} אם התקיים תנאי שבשלו רשאית הרשות לבטל את הרישיון או להתלותו או לבטל את היתר השליטה, לפי העניין, ולעניין בחינת מהימנות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיפים 7(א)(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 12|או 12(א)(2)}}, יודיעו לרשות על התקיימות נסיבה מהנסיבות המנויות {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 27|בסעיף 27(ג)(1) עד (6) לחוק הייעוץ}} לגביהם או לגבי נושא משרה בכירה בהם, בארץ או בחוץ לארץ. {{ח:תת|(ב)}} נושא משרה בכירה בבעל רישיון או בבעל היתר שליטה יודיע לבעל הרישיון או לבעל היתר השליטה, לפי העניין, על התקיימות נסיבה מהנסיבות המנויות {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 27|בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ}}, לגביו, כאמור בסעיף קטן (א)(2), בלא דיחוי; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לבעל הרישיון או לבעל היתר השליטה, לפי העניין, כדי למלא את חובתו לפי סעיף קטן (א). {{ח:סעיף|21|מתן רישיון לנותן שירות זר}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיפים 4}} {{ח:פנימי|סעיף 10|ו־10}}, הרשות רשאית לתת רישיון לנותן שירות זר גם אם לא מתקיימים בו התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א)(1) עד (4) ו־(6)}}, וכן לפטור בעל שליטה בו מחובת היתר שליטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, תוך שמירה על עניינם של הלקוחות ולאחר ששקלה טעמים שבטובת הציבור, אם התקיימו שני אלה: {{ח:תת|(1)}} הרשות שוכנעה כי הדין הזר המסדיר את עיסוקו של נותן השירות הזר במתן שירות תשלום או שירות ייזום בסיסי, לפי העניין, עונה במידה מספקת בכל הנוגע לעניינים המוסדרים לפי אותם סעיפים; {{ח:תת|(2)}} הרשות התנתה את מתן הרישיון או הפטור בתנאים שייקבעו ברישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: פעילותם של בעל רישיון ובעל אישור מאת הרשות}} {{ח:סעיף|22|עיסוקים נוספים של חברת תשלומים}} {{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע נסיבות או תנאים שבהתקיימם חברת תשלומים לא תהיה רשאית לעסוק בהפעלת מערכת תשלומים שמשתתף בה נותן שירותי תשלום אחר, במטרה למנוע או לצמצם את החשש לניגוד עניינים בהפעלת המערכת כאמור, בשים לב לתועלת הקיימת בהפעלתה; קביעת נסיבה או תנאי כאמור הנוגעים להפעלת מערכת מבוקרת, בשל פעילותה כמערכת מבוקרת, תיעשה בהסכמת הנגיד; לעניין זה, ”נותן שירותי תשלום“ – חברת תשלומים, תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, בנק הדואר ובעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, העוסקים במתן שירותי תשלום. {{ח:תת|(ב)}} מצא יושב ראש הרשות כי עיסוק נוסף של חברת תשלומים, לרבות הפעלת מערכת תשלומים כאמור בסעיף קטן (א), צפוי לפגוע במילוי חובותיה או ביכולת הפיקוח של הרשות, לפי חוק זה או לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|חוק שירותי תשלום}}, או בעניינם של לקוחותיה של חברת התשלומים, או מעורר חשש ממשי לניגוד עניינים בפעילותה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בכתב, לאסור על חברת התשלומים לעסוק באותו עיסוק נוסף ככלל או במקרה מסוים, או להורות על תנאים לעיסוק כאמור; הוראה כאמור הנוגעת להפעלת מערכת מבוקרת, בשל פעילותה כמערכת מבוקרת, לא תינתן אלא בהסכמת הנגיד. {{ח:תת|(ג)}} חברת תשלומים רשאית לעסוק במתן שירותי כספומט, במתן שירות המנוי {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השביעית}}, בהמרת כספים אגב שירות תשלום או במתן אשראי אגב פעולת תשלום, בלא צורך ברישיון נוסף לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים}} ובכפוף להוראות לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ד)}} אשראי אגב פעולת תשלום יינתן על ידי חברת תשלומים כאמור בסעיף קטן (ג) בכפוף להתקיימות כל התנאים האלה: {{ח:תתת|(1)}} האשראי ניתן כשירות הנלווה לפעולת תשלום ולשם ביצועה, ולעניין העמדת מסגרת אשראי – המסגרת מיועדת למתן אשראי כשירות נלווה לפעולת תשלום ולשם ביצועה; לעניין זה, ”פעולת תשלום“ – העברת כספים ממשלם למוטב כאמור {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 1|בפסקה (1) להגדרה ”פעולת תשלום“ שבסעיף 1 לחוק שירותי תשלום}}, ובלבד שהמשלם והמוטב אינם אותו אדם; {{ח:תתת|(2)}} האשראי ייפרע בתוך תקופה שלא תעלה על 12 חודשים ממועד מתן האשראי; {{ח:תתת|(3)}} ההון העצמי של חברת התשלומים עומד בהלימה להיקף האשראי הניתן על ידה, בהתאם להוראות הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(א)}}; {{ח:תתת|(4)}} תנאים נוספים שרשאי השר לקבוע לעניין מתן אשראי אגב פעולת תשלום, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה, ובהתייעצות עם המפקח על נותני שירותים פיננסיים. {{ח:תת|(ה)}} הרשות תקבע, בהוראות מאסדר, הוראות שיחולו על חברת תשלומים בעניין מתן שירותי כספומט, מתן שירות המנוי {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השביעית}}, המרת כספים אגב שירות תשלום או מתן אשראי אגב פעולת תשלום, כאמור בסעיף קטן (ג), והתנאים למתן שירותים כאמור, ולעניין פיקוח הרשות על מתן שירותים כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}. {{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ג) ו־(ה), הייתה חברת תשלומים בעלת רישיון למתן אשראי או בעלת רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, יחולו עליה הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים}} גם לעניין מתן אשראי אגב פעולת תשלום. {{ח:סעיף|23|מנגנונים לאבטחת מידע, ניהול סיכונים, הגנת סייבר והמשכיות עסקית בבעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות}} {{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, בעל רישיון ובעל אישור מאת הרשות ידאגו לקיומם של מנגנונים, נאותים ומתקדמים, לאבטחת מידע, לניהול סיכונים ולהגנת סייבר, ולעניין חברת תשלומים – גם להמשכיות עסקית. {{ח:תת|(ב)}} הרשות תקבע, בהוראות מאסדר, הוראות בעניינים האמורים בסעיף קטן (א), לרבות בעניין חובת מינוי בעלי תפקידים שיהיו ממונים על אבטחת מידע, ניהול הסיכונים והגנת סייבר, ובעניין קביעת תנאי כשירות ודרישות הכשרה בעבורם; בהוראות כאמור רשאית הרשות לקבוע דרישות שונות, לפי סוג הרישיון או סוג האישור, סוג שירות התשלום או היקף הפעילות ומאפייניה. {{ח:סעיף|24|שמירה והגנה על כספי לקוחות|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} חברת תשלומים תשמור על כספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום, בחשבון ייעודי, לטובת לקוחותיה, אצל גוף מנהל, באופן נפרד מחשבונות שבהם מוחזקים כספי החברה ונכסיה (בסעיף זה – חשבון ייעודי), באמצעות אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} החזקת הכספים בחשבון הייעודי; {{ח:תתת|(2)}} השקעת הכספים בחשבון ייעודי המיועד להשקעה, ובלבד שההשקעה תהיה בנכסים שהם ברמת סיכון נמוכה וברמת נזילות גבוהה, והכול בהתאם להוראות שקבעה הרשות לפי סעיף קטן (ח)(1); לעניין זה, ”נכסים“ – כספים, פיקדונות, יחידות של קרנות נאמנות שסוג הנכסים המוחזקים בהן מתאפיין בסיכון אשראי נמוך, וכן ניירות ערך כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק ניירות ערך}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), חברת תשלומים רשאית לשמור כספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם אצל בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, או בתאגיד שבשליטתו, בהיקף שקבעה הרשות בהוראות מאסדר ובהתאם לתנאים שקבעה, ובלבד שבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או התאגיד שבשליטתו ישמור כספים אלו אצל גוף מנהל. {{ח:תת|(ג)}} לא יראו כספים שהתקבלו מלקוחותיה של חברת תשלומים או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום, המוחזקים או המושקעים בחשבון ייעודי כאמור בסעיף קטן (א) או המוחזקים לפי סעיף קטן (ב), כנכסי החברה, לרבות לעניין הליכי חדלות פירעון או פירוק בעניינה של חברת התשלומים. {{ח:תת|(ד)|(1)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), הרשות רשאית להתיר לחברת תשלומים שלא להחזיק או להשקיע את הכספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום, כולם או חלקם, בחשבון ייעודי כאמור בסעיף קטן (א) או בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שחברת התשלומים עשתה ביטוח לטובת לקוחותיה או המציאה, לטובת לקוחותיה, ערבות של תאגיד בנקאי או של גוף מוסדי, בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי על הכספים כאמור להבטחת מלוא כספי הלקוחות שלא מוחזקים או מושקעים בחשבון ייעודי כאמור בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (א) או (ב), להנחת דעתה של הרשות ובהתאם להוראות שקבעה לפי סעיף קטן (ח), בין השאר, במקרה של הליכי חדלות פירעון או פירוק בעניינה של חברת התשלומים. {{ח:תתת|(2)}} ביטוח או ערבות לפי פסקה (1) לא יינתנו על ידי מי שקיבל היתר שליטה בחברת התשלומים, תאגיד שבשליטתו או תאגיד שבשליטת חברת התשלומים. {{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה, ”חברת תשלומים“ – חברת תשלומים שסכום הכספים שהיא מנהלת או נדרשת להעביר אל לקוחותיה או מהם, לשם מתן שירותי תשלום, אינו עולה על עשרה מיליארד שקלים חדשים, ואינה נותנת ללקוח ריבית על יתרת זכות בחשבון תשלום או כל הטבה אחרת הנגזרת ממשך קיומה של יתרת זכות בחשבון התשלום. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ד), השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה, בהסכמת הנגיד ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע כי חברת תשלומים רשאית שלא להחזיק או להשקיע את הכספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום, כולם או חלקם, בחשבון ייעודי כאמור בסעיף קטן (א), שלא לשמור את הכספים בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) או שלא לעשות ביטוח או להמציא ערבות כאמור בסעיף קטן (ד), אם התקיימו תנאים אחרים לשם הבטחת מלוא כספי הלקוחות שלא מוחזקים או מושקעים בחשבון ייעודי, בדרך כאמור בסעיף קטן (ב) או שלא נעשה לגביהם ביטוח או הומצאה לגביהם ערבות, לפי העניין, בין השאר, במקרה של הליכי חדלות פירעון או פירוק בעניינה של חברת התשלומים; בסעיף קטן זה, ”חברת תשלומים“ – חברת תשלומים שאינה נותנת ללקוח ריבית על יתרת זכות בחשבון תשלום או כל הטבה אחרת הנגזרת ממשך קיומה של יתרת זכות בחשבון התשלום. {{ח:תת|(ו)}} כספים שהתקבלו מלקוחותיה של חברת תשלומים או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום לא ישמשו למתן אשראי. {{ח:תת|(ז)}} לא יראו קבלת כספים מלקוחותיה של חברת תשלומים או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום ושמירתם בחשבון ייעודי כאמור בסעיף קטן (א), בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ב) או הבטחתם לפי הוראות סעיפים קטנים (ד) או (ה), כקבלת פיקדונות כספיים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 21|בסעיף 21(ב) לחוק הבנקאות (רישוי)}}. {{ח:תת|(ח)|(1)}} הרשות תקבע, בהוראות מאסדר, הוראות לעניין אופן השמירה על כספי לקוחות לפי סעיף זה, וכן רשימה של מדינות חוץ לעניין פסקה (4) בהגדרה ”גוף מנהל“, ובלבד שמצאה כי הדין והפיקוח החלים בהן נותנים הגנה מספקת ללקוחות בישראל. {{ח:תתת|(2)}} השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה, רשאי לקבוע בצו גופים נוספים על אלה המנויים בפסקאות (1) עד (4) להגדרה ”גוף מנהל“, ובלבד שהם מפוקחים לפי דין, לרבות לעניין איסור הלבנת הון. {{ח:תת|(ט)}} הוראות סעיף זה יחולו על חברת תשלומים גם לעניין כספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם לשם מתן שירותים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השביעית}}. {{ח:תת|(י)}} בסעיף זה, ”הליכי חדלות פירעון או פירוק“ – הליכי חדלות פירעון כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בחוק חדלות פירעון}} או הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|חלק שמיני א׳ לחוק החברות}}. {{ח:סעיף|25|דרישות לעניין הון עצמי, דוחות, והגשת מסמכים}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות יעמדו בדרישות לעניין הון עצמי כפי שתקבע הרשות בהוראות מאסדר, וכן בדרישות נוספות לעניין ביטוח או בטוחה אחרת ככל שקבעה הרשות בהוראות כאמור; הרשות רשאית לקבוע דרישות שונות לפי סעיף קטן זה לבעל רישיון או לבעל אישור מאת הרשות, לפי סוג הרישיון או האישור, סוג שירות התשלום או היקף הפעילות ומאפייניה. {{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות יגישו לרשות דוחות, הודעות ונתונים על פעילותם לפי חוק זה בהתאם להוראות שתקבע הרשות בהוראות מאסדר; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין פרסומם לציבור של דוחות והודעות לפי סעיף קטן זה. {{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות ימסרו לרשות, בכתב, לפי דרישתה או לפי דרישתו של עובד הרשות שהוסמך לכך, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח, בהודעה או בנתונים שהגיש לפי סעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות, או מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון או אישור מאת הרשות, לא יכלול בבקשה, בדיווח, או במידע אחר שהוא מוסר לרשות, פרט מטעה; לעניין זה, ”פרט מטעה“ – לרבות דבר העלול להטעות את הרשות וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעותה. {{ח:תת|(ה)}} מסמך שבעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות, או מי שהגיש בקשה לקבל רישיון או אישור כאמור, חייב להגישו לרשות, יוגש באופן הקבוע לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ז1|פרק ז׳1 לחוק ניירות ערך}}. {{ח:סעיף|26|הוראות מיוחדות לבעל רישיון שהוא נותן שירות זר}} {{ח:ת}} הרשות רשאית, בהחלטה מנומקת בכתב, לפטור בעל רישיון שהוא נותן שירות זר מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(א)(2)}} ומהוראות שקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיפים 23(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו־27(א)(4)}}, כולן או חלקן, תוך שמירה על עניינם של הלקוחות ולאחר ששקלה טעמים שבטובת הציבור, אם התקיימו שני אלה: {{ח:תת|(1)}} הרשות שוכנעה כי הדין הזר המסדיר את עיסוקו של נותן השירות הזר במתן שירות תשלום או שירות ייזום בסיסי, לפי העניין, עונה במידה מספקת על העניינים המוסדרים לפי אותם סעיפים; {{ח:תת|(2)}} הרשות התנתה את מתן הרישיון או הפטור כאמור בתנאים שייקבעו ברישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}. {{ח:סעיף|27|הוראות וכללים של הרשות}} {{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לקבוע, בהוראות מאסדר, הוראות שיחולו על בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות לשם יישום חובותיהם לפי חוק זה, לרבות בעניינים אלה: {{ח:תתת|(1)}} טיפול בתלונות לקוחות ותיעודו; {{ח:תתת|(2)}} שמירת מסמכים; {{ח:תתת|(3)}} איתור מצבים של ניגוד עניינים בפעילותם של חברת תשלומים או יוזם בסיסי המפוקח על ידי הרשות, וטיפול בהם; {{ח:תתת|(4)}} לעניין חברת תשלומים – גם הוראות בעניינים אלה, בהתאם להיקף פעילותה של חברת התשלומים, סוג הפעילות ומאפייניה: {{ח:תתתת|(א)}} הרכב הדירקטוריון, וכן מינוי ועדות דירקטוריון, מספר החברים בהן והרכבן; {{ח:תתתת|(ב)}} תנאי כשירות של דירקטור ושל חבר ועדת דירקטוריון, ורשאית הרשות להורות על תנאי כשירות נוספים, לרבות מיומנות חשבונאית ופיננסית, הנדרשים מדירקטור חיצוני ומחברים מסוימים בוועדות כאמור; {{ח:תתתת|(ג)}} הגבלות לעניין מינוי דירקטור או חבר ועדת דירקטוריון, לרבות הגבלות בשל עיסוקיהם האחרים; {{ח:תתתת|(ד)}} דרך המינוי של דירקטור, תקופת כהונה והוראות לעניין הפסקה או פקיעה של כהונתו; {{ח:תתתת|(ה)}} המניין החוקי בישיבות דירקטוריון וועדת דירקטוריון; {{ח:תתתת|(ו)}} נושאים שיידונו והחלטות שיתקבלו בדירקטוריון או בוועדה מוועדותיו, והחלטות כאמור שיתקבלו בהליך מיוחד או ברוב מיוחד שייקבע; {{ח:תתתת|(ז)}} דרכי עבודתם של הדירקטוריון ושל ועדת דירקטוריון. {{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית לקבוע בכללים הוראות לעניין גביית עמלות על ידי חברת תשלומים או בעל רישיון ייזום בסיסי, ובכלל זה לגבי סוגי עמלות, שיעורן והצגה הוגנת ומובנת שלהן ללקוח, אם מצאה כי נכון לעשות כן לשם שמירה על עניינם של הלקוחות או משיקולים הנוגעים לתחרות; בכללים כאמור יכול שייקבעו הוראות שונות לפי סוג בעל הרישיון ומאפייניו. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הוראות מיוחדות לעניין התקשרות בין גופים העוסקים בסליקה והנפקה}} {{ח:סעיף|28|איסור לסירוב בלתי סביר להתקשרות סולק עם מאגד}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”מאגד“ – חברת תשלומים או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, המרכזים חיובים וזיכויים של ספקים המבוצעים באמצעות כרטיסי חיוב. {{ח:תת|(ב)}} לא תסרב חברת תשלומים שהיא סולק כרטיסי חיוב גדול להתקשר עם מאגד ולא תמנע התקשרות בין מאגד ובין ספק, מטעמים בלתי סבירים. {{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף קטן (ב) יראו, בין השאר, כל אחד מאלה כסירוב מטעמים בלתי סבירים: {{ח:תתת|(1)}} סירוב חברת תשלומים שהיא סולק כרטיסי חיוב גדול להתקשר עם מאגד, שאינו מנומק בכתב, בתוך 20 ימי עסקים מיום שפנה אליו המאגד; {{ח:תתת|(2)}} סירוב בנסיבות אחרות שקבע השר, בהתייעצות עם הרשות ועם הנגיד. {{ח:תת|(ד)}} חברת תשלומים שהיא סולק כרטיסי חיוב גדול לא תגבה ממוטב שהתקשר עם מאגד תמורה נוספת על התמורה שגובה המאגד מהמוטב בעד השירות שהמאגד נותן לו. {{ח:תת|(ה)}} השר, בהתייעצות עם הממונה על התחרות, רשאי להורות על התמורה שישלם מאגד לחברת תשלומים שהיא סולק כרטיסי חיוב גדול ואת תנאי ההתקשרות ביניהם, בהתקיים כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} המאגד פנה לחברת התשלומים שהיא סולק כרטיסי חיוב גדול ובתוך שישה חודשים ממועד הפנייה לא הושגה ביניהם הסכמה בדבר התמורה או תנאי ההתקשרות; {{ח:תתת|(2)}} השר נוכח כי חברת התשלומים שהיא סולק כרטיסי חיוב גדול דרשה תמורה או תנאי התקשרות בלתי סבירים. {{ח:תת|(ו)|(1)}} מאסדר יפרסם ברשומות את רשימת סולקי כרטיסי החיוב הגדולים, שתכלול סולקים שבפיקוחו שסלקו 10 אחוזים או יותר ממספר העסקאות בכרטיסי חיוב שנסלקו בישראל על ידי סולקים או מסכום התמורה הכולל ששולם לספקים בישראל על ידי סולקים, בשנה הקלנדרית הקודמת; לשם חישוב השיעור כאמור יראו תאגיד שהסולק הוא בעל עניין מהותי בו, תאגיד השולט בסולק ותאגיד שמי ששולט בסולק הוא בעל עניין מהותי בו, כחלק מהסולק. {{ח:תתת|(2)}} רשימה כאמור בפסקה (1) תפורסם גם באתר האינטרנט של המאסדר. {{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה, ”סולק“ – חברת תשלומים, תאגיד בנקאי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, שעיסוקם בסליקה של כרטיסי חיוב. {{ח:סעיף|29|רשימת הסולקים בעלי היקף פעילות רחב}} {{ח:תת|(א)}} מאסדר יפרסם ברשומות את רשימת הסולקים בעלי היקף פעילות רחב, שתכלול סולקים שבפיקוחו שמתקיים בהם אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא סולק שסלק 20 אחוזים או יותר ממספר העסקאות בכרטיסי חיוב שנסלקו בישראל על ידי סולקים או מסכום התמורה הכולל ששולם לספקים בישראל על ידי סולקים, בשנה הקלנדרית הקודמת; לשם חישוב השיעור כאמור רשאי השר, בהתייעצות עם המאסדר ועם הממונה על התחרות, להורות כי יראו את המנויים להלן, כולם או חלקם, כחלק מהסולק, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום הנפקת כרטיסי חיוב או לשם הבטחת טובת המשלמים או המוטבים: {{ח:תתתת|(א)}} תאגיד שהסולק הוא בעל עניין מהותי בו; {{ח:תתתת|(ב)}} תאגיד השולט בסולק; {{ח:תתתת|(ג)}} תאגיד שמי ששולט בסולק הוא בעל עניין מהותי בו; {{ח:תתת|(2)}} הוא סולק פעולות תשלום שהוראות התשלום לבצען ניתנו באמצעות אמצעי תשלום מסוג שקבע השר, לפי הצעת הרשות, הנגיד או המפקח על נותני שירותים פיננסיים, או בהתייעצות עימם, בהתייעצות עם הממונה על התחרות ובאישור ועדת הכלכלה, משיקולים הנוגעים לתחרות במערכת הפיננסית (בפסקה זו – פעולות תשלום מאופיינות), ששיעור פעולות התשלום המאופיינות שהוא סלק מתוך מספר פעולות התשלום המאופיינות שנסלקו בישראל בשנה הקלנדרית הקודמת עולה על השיעור שקבע השר בדרך האמורה, או שסכום התמורה הכולל ששולם לספקים בישראל על ידו בשל פעולות תשלום מאופיינות, מתוך סכום התמורה הכולל ששולם לספקים בישראל על ידי סולקים בשל פעולות תשלום מאופיינות, בשנה הקלנדרית הקודמת, עולה על שיעור שקבע השר בדרך האמורה; לשם חישוב כל אחד מהשיעורים כאמור, רשאי השר, בהתייעצות עם המאסדר ועם הממונה על התחרות, להורות כי יראו את המנויים בפסקה (1)(א) עד (ג), כולם או חלקם, כחלק מהסולק, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת פעולות התשלום באמצעי תשלום או לשם הבטחת טובת המשלמים או המוטבים. {{ח:תת|(ב)}} רשימה כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם גם באתר האינטרנט של המאסדר. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”סולק“ – חברת תשלומים, תאגיד בנקאי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, העוסקים בסליקה של פעולות תשלום. {{ח:סעיף|30|סולק בעל היקף פעילות רחב}} {{ח:תת|(א)}} סבר השר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת פעולות תשלום או לשם הבטחת טובת המשלמים או המוטבים, רשאי הוא, בהתייעצות עם הרשות, הנגיד או המפקח על נותני שירותים פיננסיים, לפי העניין, ובהתייעצות עם הממונה על התחרות, להורות כי חברת תשלומים שהיא סולק בעל היקף פעילות רחב, הסולק פעולות תשלום שהוראות התשלום לבצען ניתנו באמצעות אמצעי תשלום מסוג מסוים, יתקשר עם מנפיק של אותו סוג אמצעי תשלום לשם סליקת פעולות תשלום כאמור, אם מצא שסולק כאמור סירב להתקשר עם המנפיק מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה – {{ח:תתת|(1)}} יראו, בין השאר, התניית תנאים בלתי סבירים, על ידי סולק, להתקשרות עם מנפיק, כסירוב מטעמים בלתי סבירים; {{ח:תתת|(2)}} יראו סירוב סולק להתקשר עם מנפיק שאינו נתון, לפי דין, לפיקוחו של המפקח על הבנקים, של הרשות או של המפקח על נותני שירותים פיננסיים כסירוב מטעמים סבירים. {{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”מנפיק“ – חברת תשלומים, תאגיד בנקאי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, שעיסוקם בהנפקה של אמצעי תשלום. {{ח:סעיף|31|רשימת המנפיקים בעלי היקף פעילות רחב}} {{ח:תת|(א)}} מאסדר יפרסם ברשומות את רשימת המנפיקים בעלי היקף פעילות רחב, שתכלול מנפיקים שבפיקוחו שמתקיים בהם אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא מנפיק שהנפיק 10 אחוזים או יותר ממספר כרטיסי החיוב התקפים שהונפקו בישראל או מנפיק אשר באמצעות כרטיסי החיוב שהנפיק בוצעו 10 אחוזים לפחות מסכום העסקאות שבוצעו בישראל בשנה הקלנדרית הקודמת באמצעות כרטיסי חיוב שהונפקו בישראל; לשם חישוב השיעור כאמור רשאי השר, בהתייעצות עם המאסדר ועם הממונה על התחרות, להורות כי יראו את המנויים להלן, כולם או חלקם, כחלק מהמנפיק, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת עסקאות בכרטיסי חיוב או לשם הבטחת טובת המשלמים או המוטבים: {{ח:תתתת|(א)}} תאגיד שהמנפיק הוא בעל עניין מהותי בו; {{ח:תתתת|(ב)}} תאגיד השולט במנפיק; {{ח:תתתת|(ג)}} תאגיד שמי ששולט במנפיק הוא בעל עניין מהותי בו; {{ח:תתת|(2)}} הוא מנפיק של אמצעי תשלום מסוג של אמצעי תשלום שקבע השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה ובהתייעצות עם הממונה על התחרות, הנגיד והמפקח על נותני שירותים פיננסיים ובאישור ועדת הכלכלה, משיקולים הנוגעים לתחרות במערכת הפיננסית, ששיעור אמצעי התשלום כאמור שהנפיק מתוך אותם אמצעי התשלום התקפים שהונפקו בישראל עולה על השיעור שקבע השר בדרך האמורה, או ששיעור העסקאות שבוצעו באמצעות אמצעי התשלום כאמור שהנפיק מתוך סכום העסקאות הכולל שבוצעו בישראל בשנה הקלנדרית הקודמת, באמצעות אותם אמצעי התשלום שהונפקו בישראל, עולה על השיעור שקבע השר בדרך האמורה; לשם חישוב השיעור כאמור רשאי השר, בהתייעצות עם המאסדר ועם הממונה על התחרות, להורות כי יראו את המנויים בפסקה (1)(א) עד (ג), כולם או חלקם, כחלק מהמנפיק, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת עסקאות באמצעי תשלום או לשם הבטחת טובת המשלמים או המוטבים. {{ח:תת|(ב)}} רשימה כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם גם באתר האינטרנט של המאסדר; לרשימה שתפורסם באתר האינטרנט יצרף המאסדר רשימה של מנפיקים בעלי היקף פעילות רחב שלגביהם קבע השר פטור מהחובות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 38ב1|בסעיף 38ב1(ב)(1) לחוק {{ח:הערה|[צ״ל: הפיקוח על]}} שירותים פיננסיים מוסדרים}} או {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36טז|בסעיף 36טז(א) לחוק הבנקאות (רישוי)}}. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”מנפיק“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 30|בסעיף 30(ב)}}. {{ח:סעיף|32|מנפיק בעל היקף פעילות רחב}} {{ח:תת|(א)}} חברת תשלומים שהיא מנפיק בעל היקף פעילות רחב המנפיק אמצעי תשלום מסוג מסוים, לא תסרב להתקשר עם סולק הסולק פעולות תשלום שהוראות התשלום לבצען ניתנו באמצעות אותו סוג של אמצעי תשלום, לשם ביצוע סליקה של פעולות תשלום כאמור, מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה, יראו, בין השאר, התניית תנאים בלתי סבירים, על ידי מנפיק, להתקשרות עם סולק, כסירוב מטעמים בלתי סבירים. {{ח:תת|(ב)}} השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה ובהתייעצות עם הנגיד ועם הממונה על התחרות, רשאי לפטור חברת תשלומים שהיא מנפיק בעל היקף פעילות רחב מהוראות סעיף קטן (א), ובכלל זה לתקופה קצובה כפי שיקבע, אם סבר כי החלת הוראות הסעיף {{ח:הערה|הקטן}} האמור על אותו מנפיק עלולה לפגוע בתחרות בתחום הנפקת אמצעי התשלום כך שהתועלת מהחלת ההוראות לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת פעולות תשלום תהיה פחותה מהפגיעה כאמור, ובהתחשב בטובת המשלמים או המוטבים; החליט השר על מתן פטור למנפיק בעל היקף פעילות רחב כאמור, יודיע על כך לרשות. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”סולק“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29(ג)}}. {{ח:סעיף|33|נותן שירות להעברת כספים בין יחידים שהוא בעל היקף פעילות רחב}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחיד“ – למעט בפעילותו כעוסק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוטב“ – מוטב שהוא יחיד; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנפיק“ – חברת תשלומים, תאגיד בנקאי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, שעיסוקם בהנפקה של אמצעי תשלום; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משלם“ – משלם שהוא יחיד; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נותן שירות להעברת כספים בין יחידים“ – מנפיק שהוא גם סולק, הנותן שירות להעברת כספים בין יחידים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נותן שירות להעברת כספים בין יחידים שהוא בעל היקף פעילות רחב“ – נותן שירות להעברת כספים בין יחידים המנוי ברשימת נותני שירות להעברת כספים בין יחידים שהם בעלי היקף פעילות רחב, שפרסם מאסדר ברשומות לפי סעיף קטן (ח); {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סולק“ – חברת תשלומים, תאגיד בנקאי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, שעיסוקם בסליקה של פעולות תשלום; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פרט מזהה“ – מספר טלפון או פרט אחר או נוסף שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 61|סעיף 61(ג)}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות להעברת כספים בין יחידים“ – שירות מקוון המאפשר למשלם להעביר כספים למוטב על סמך פרט מזהה של המוטב והמאפשר למוטב לקבל כספים על סמך פרט מזהה שלו, ובלבד שהשירות אינו ניתן בידי בנק רק למשלם שלטובתו הבנק מנהל חשבון תשלום מסוג עובר ושב. {{ח:תת|(ב)}} נותן שירות להעברת כספים בין יחידים בעל היקף פעילות רחב יאפשר ללקוח שהוא משלם להעביר כספים למוטב שהוא לקוח של נותן שירות להעברת כספים בין יחידים אחר, על סמך פרט מזהה. {{ח:תת|(ג)}} נותן שירות להעברת כספים בין יחידים בעל היקף פעילות רחב יאפשר ללקוח שהוא מוטב לקבל כספים ממשלם שהוא לקוח של נותן שירות להעברת כספים בין יחידים אחר, על סמך פרט מזהה. {{ח:תת|(ד)|(1)}} מנהל חשבון תשלום למוטב יאפשר ללקוח שהוא מוטב לקבל כספים ממשלם שהוא לקוח של נותן שירות להעברת כספים בין יחידים או של מנהל חשבון תשלום למשלם, על סמך פרט מזהה; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מנהל חשבון תשלום למוטב בעל היקף פעילות קטן; לעניין סעיף קטן זה, בהגדרה ”היקף פעילות קטן“ לגבי חברת תשלומים, יובאו בחשבון כספים שהועברו והתקבלו בישראל בלבד. {{ח:תתת|(2)}} הפסיק מנהל חשבון תשלום למוטב להיות מנהל חשבון תשלום למוטב בעל היקף פעילות קטן, תחול עליו החובה לפי סעיף קטן זה בתום שישה חודשים מהמועד האמור; השר, ולעניין מנהל חשבון תשלום למוטב המפוקח על ידי בנק ישראל – הנגיד, רשאי, לבקשת גוף כאמור, לדחות את מועד תחילתה של החובה לפי סעיף קטן זה בתקופה נוספת שלא תעלה על שישה חודשים. {{ח:תת|(ה)}} נותן שירות להעברת כספים בין יחידים בעל היקף פעילות רחב ומנהל חשבון תשלום למוטב יאפשרו את העברת הכספים ואת קבלתם כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ד) באופן פשוט ונוח ובתנאים דומים להעברת כספים למוטב שהוא לקוח שלהם ולקבלת כספים ממשלם שהוא לקוח שלהם, ובכלל זה – {{ח:תתת|(1)}} לא יתנו תנאים בלתי סבירים להעברת כספים או לקבלתם כאמור; {{ח:תתת|(2)}} לא יגבו מלקוחותיהם בעד העברת כספים או קבלת כספים כאמור, תמורה גבוהה מהתמורה שגובים בעד העברת כספים למוטב שהוא לקוח שלו ולקבלת כספים ממשלם שהוא לקוח שלו, לפי העניין. {{ח:תת|(ו)}} העברת הכספים וקבלתם כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ד) תתבצע באמצעות מערכת שמאפייניה מפורטים {{ח:פנימי|תוספת 8|בתוספת השמינית}}; אין באמור כדי למנוע מהצדדים להסכים ביניהם להעביר את הכספים ולקבלם כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ד) שלא באמצעות מערכת כאמור. {{ח:תת|(ז)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן יישום החובות המוטלות על נותן שירות להעברת כספים בין יחידים שהוא בעל היקף פעילות רחב לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), או על מנהל חשבון תשלום למוטב לפי סעיף קטן (ד). {{ח:תת|(ח)|(1)}} מאסדר יפרסם ברשומות את רשימת נותני שירות להעברת כספים בין יחידים שהם בעלי היקף פעילות רחב, שבפיקוחו, שתכלול כל נותן שירות להעברת כספים בין יחידים שסכום הכספים שהעביר בישראל במסגרת שירות להעברת כספים בין יחידים, עולה על 20 אחוזים מהסכום הכולל של הכספים שהועברו בישראל במסגרת שירות להעברת כספים בין יחידים, בשנה הקלנדרית הקודמת, או שסכום הכספים שקיבל בישראל במסגרת שירות להעברת כספים בין יחידים, עולה על 20 אחוזים מהסכום הכולל של הכספים שהתקבלו בישראל במסגרת שירות להעברת כספים בין יחידים, בשנה הקלנדרית הקודמת; לשם חישוב השיעור כאמור יראו תאגיד שנותן שירות להעברת כספים בין יחידים הוא בעל עניין מהותי בו, תאגיד השולט בנותן שירות כאמור ותאגיד שמי ששולט בנותן שירות כאמור הוא בעל עניין מהותי בו, כחלק מנותן השירות כאמור. {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה בדבר רשימת נותני שירות להעברת כספים בין יחידים שהם בעלי היקף פעילות רחב (י״פ תשפ״ד, 7975), לפיה רשימת נותני שירות להעברת כספים בין יחידים שהם בעלי היקף פעילות רחב, שבפיקוח המפקח על הבנקים, היא כמפורט להלן: (1) בנק הפועלים בע״מ, לעניין הפעלת יישומן ”ביט“.}} {{ח:תתת|(2)}} רשימה כאמור בפסקה (1) תפורסם גם באתר האינטרנט של המאסדר. {{ח:תתת|(3)}} השר, בהתייעצות עם הנגיד ועם הממונה על התחרות ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי, בשים לב, בין השאר, לרמת התחרות בתחום שירותי התשלום, להפחית את השיעור הקבוע בסעיף קטן זה. {{ח:סעיף|34|גילוי מידע לשר|תיקון: תשפ״ד}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, מאסדר רשאי לגלות ידיעה או להראות מסמך לשר או לעובד משרדו, ובלבד שנוכח כי לשם מילוי תפקידו של השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיפים 29}} {{ח:פנימי|סעיף 31|או 31}} יש צורך בגילוי הידיעה או המסמך, והכול למעט מידע מודיעיני, מידע שמקורו בחקירה פלילית או בבירור מינהלי או מידע אישי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יגלה אדם ידיעה או מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף קטן (א) ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לשם ביצוע הוראות {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיפים 29}} {{ח:פנימי|סעיף 31|או 31}} או על פי צו בית משפט. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: שירות ייזום בסיסי ושירות ייזום מתקדם}} {{ח:סעיף|35|חובת מתן גישה לחשבון תשלום של משלם}} {{ח:תת|(א)}} מנהל חשבון תשלום למשלם ייתן ליוזם בסיסי גישה לחשבון התשלום של המשלם לשם מתן שירות ייזום בסיסי, ובכלל זה יצירת הוראת ביטול להוראת תשלום שיצר יוזם התשלום, והכול באמצעות מערכת ממשק למתן הוראות תשלום. {{ח:תת|(ב)}} מנהל חשבון תשלום למשלם ייתן ליוזם מתקדם גישה לחשבון התשלום של המשלם לשם מתן שירות ייזום מתקדם, בהתאם להרשאת הגישה לחשבון, והכול באמצעות מערכת ממשק למתן הוראות תשלום. {{ח:תת|(ג)}} מנהל חשבון תשלום למשלם לא יתנה מתן גישה לפי סעיף קטן (א) או (ב) בקיומו של הסכם בינו ובין יוזם התשלום. {{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) כדי למנוע ממנהל חשבון תשלום למשלם לתת ליוזם תשלום גישה לחשבון התשלום של המשלם לשם מתן שירות ייזום בסיסי או שירות ייזום מתקדם שלא באמצעות מערכת הממשק למתן הוראות תשלום. {{ח:סעיף|36|סייגים לחובת מתן הגישה לחשבון תשלום של משלם|תיקון: תשפ״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} חובת מתן הגישה לחשבון תשלום של משלם לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35(א) ו־(ב)}} לא תחול על מנהל חשבון תשלום למשלם שהוא אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מי שפטור מחובת רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)(6) או (ג)}}; {{ח:תתת|(2)}} בנק הדואר. {{ח:תת|(ב)}} חובת מתן הגישה לחשבון תשלום של משלם לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35(א) ו־(ב)}} לא תחול על סוגי חשבונות תשלום המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}. {{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 35|בסעיף 35}}, מנהל חשבון תשלום למשלם רשאי שלא לתת ליוזם התשלום גישה לחשבון התשלום של המשלם, בהתקיים אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} יש חשש ממשי לגישה לא מורשית לחשבון; {{ח:תתתת|(ב)}} יש איסור על פי דין לתת את הגישה כאמור; {{ח:תתתת|(ג)}} מתקיימות נסיבות נוספות שקבע השר, בהתייעצות עם המאסדר הנוגע בדבר, שבשלהן מוצדק שלא לאפשר גישה כאמור לשם שמירה על עניינם של הלקוחות. {{ח:תתת|(2)}} לא נתן מנהל חשבון תשלום למשלם גישה לחשבון התשלום של המשלם לפי הוראות פסקה (1), יודיע על כך ליוזם התשלום, בהקדם האפשרי, בצירוף הנימוקים להחלטתו, אלא אם כן גילוי מידע כאמור אסור לפי דין, וכן יודיע על כך למאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם בצירוף הנימוקים לכך; מנהל חשבון תשלום למשלם יתעד את מניעת הגישה כאמור והנימוקים לכך וישמור את התיעוד. {{ח:תתת|(3)}} הוסרה המניעה למתן הגישה כאמור בפסקה (1), יודיע על כך מנהל חשבון תשלום למשלם בהקדם האפשרי ליוזם התשלום וכן יודיע על כך למאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם, וייתן ליוזם התשלום גישה לחשבון התשלום של המשלם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}}, בהקדם האפשרי. {{ח:תתת|(4)}} מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם יקבע, בהוראות מאסדר, הוראות בעניינים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} מסירת הודעה מאת מנהל חשבון תשלום למשלם לפי פסקאות (2) ו־(3); {{ח:תתתת|(ב)}} התיעוד ושמירתו כאמור בפסקה (2); {{ח:תתתת|(ג)}} נסיבות מיוחדות שבהתקיימן רשאי מנהל חשבון התשלום למשלם שלא למסור הודעה כאמור. {{ח:תת|(ד)}} השר, בהתייעצות עם מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם ובאישור ועדת הכלכלה, ולעניין מנהל חשבון תשלום למשלם המפוקח על ידי בנק ישראל – הנגיד, בהסכמת השר, רשאי לקבוע, באישור ועדת הכלכלה, משיקולים הנוגעים לעלות הכרוכה ביישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} או לתחרות במערכת הפיננסית, כי מנהל חשבון תשלום למשלם שמתקיימים לגביו תנאים שיקבע לא יהיה חייב לתת גישה לחשבון התשלום שהוא מנהל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}}. {{ח:תת|(ה)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), השר, לפי הצעת מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם הנוגע בדבר או בהתייעצות עימו, ולעניין מנהל חשבון תשלום למשלם המפוקח על ידי בנק ישראל – הנגיד, בהסכמת השר, רשאי להורות למנהל חשבון תשלום למשלם בעל היקף פעילות קטן, מטעמים מיוחדים הנוגעים לעלות הכרוכה ביישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} או לתחרות במערכת הפיננסית, ולבקשתו של מנהל חשבון התשלום למשלם, כי החובה לתת גישה לחשבון התשלום שהוא מנהל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}} (בסעיף קטן זה – חובת הגישה), לא תחול עליו או שתחול בתום תקופה כפי שיורה לו. {{ח:תתת|(2)}} הפסיק מנהל חשבון תשלום למשלם שניתנה לו הוראה כאמור בפסקה (1), להיות מנהל חשבון תשלום למשלם בעל היקף פעילות קטן, תחול עליו חובת הגישה במועד המפורט להלן, לפי העניין, או בתום תקופה אחרת שיורה לו השר או הנגיד, לפי העניין, כאמור בפסקה (1): {{ח:תתתת|(א)}} לעניין מנהל חשבון תשלום למשלם שהשר או הנגיד הורה כי חובת הגישה לא תחול עליו – בתום שנתיים מהמועד שבו הפסיק להיות מנהל חשבון תשלום למשלם בעל היקף פעילות קטן; {{ח:תתתת|(ב)}} לעניין מנהל חשבון תשלום למשלם שהשר או הנגיד הורה כי חובת הגישה תחול עליו בתום תקופה שהורה – בתום התקופה שהורה כאמור או בתום שנתיים מהמועד שבו הפסיק מנהל חשבון התשלום למשלם להיות מנהל חשבון תשלום למשלם בעל היקף פעילות קטן, לפי המוקדם. {{ח:תת|(ו)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 35|בסעיף 35(א) ו־(ב)}}, חובת מתן הגישה לחשבון תשלום של משלם לפי הוראת {{ח:פנימי|סעיף 35|הסעיף האמור}} תחול במועדים המפורטים להלן: {{ח:תתת|(1)}} לגבי בעל רישיון – בתום שלוש שנים מיום שהיה לבעל רישיון, ובלבד שלא חלה עליו חובת מתן הגישה קודם להיותו בעל רישיון כאמור; לעניין זה, ”בעל רישיון“ – חברת תשלומים, תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, תאגיד בשליטת בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ובעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי; {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), לגבי תאגיד עזר או תאגיד בשליטת בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, אשר השולט בהם מנהל חשבון תשלום למשלם – בתום שלוש שנים מיום שהיה השולט בו בעל רישיון, ובלבד שלא חלה על התאגיד כאמור חובת מתן הגישה קודם להיותו נשלט על ידי בעל רישיון כאמור. {{ח:סעיף|37|קביעת היקף פעילות קטן לעניין מנהל חשבון תשלום}} {{ח:תת|(א)}} הנגיד, בהסכמת השר ובהתייעצות עם הממונה על התחרות, רשאי לקבוע בצו – {{ח:תתת|(1)}} לעניין שווי הנכסים של מנהל חשבון תשלום שהוא בנק או תאגיד עזר – שיעור אחר מהשיעור הקבוע בפסקה (1) להגדרה ”היקף פעילות קטן“ ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לבנק או לתאגיד עזר; {{ח:תתת|(2)}} לעניין מנהל חשבון תשלום המפוקח על ידי בנק ישראל ואינו בנק או תאגיד עזר – היקף פעילות שהיקף נמוך ממנו ייחשב היקף פעילות קטן כאמור בפסקה (2) להגדרה ”היקף פעילות קטן“. {{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם הרשות, רשאי לקבוע בצו, סכום אחר מהסכום הקבוע בפסקה (3) להגדרה ”היקף פעילות קטן“, בעניינים אלה: {{ח:תתת|(1)}} סכום הכספים שקיבל מנהל חשבון תשלום שהוא חברת תשלומים בעבור לקוחותיו, לשם מתן שירותי תשלום, בשנה הקלנדרית הקודמת; {{ח:תתת|(2)}} סכום הכספים שהעביר מנהל חשבון תשלום שהוא חברת תשלומים בעבור לקוחותיו, לשם מתן שירותי תשלום, בשנה הקלנדרית הקודמת. {{ח:תת|(ג)}} השר, בהתייעצות עם המפקח על נותני שירותים פיננסיים, רשאי לקבוע בצו, לעניין צבר פיקדונות או צבר אשראי של מנהל חשבון תשלום שהוא בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, סכום אחר מהסכום הקבוע בפסקה (4) להגדרה ”היקף פעילות קטן“. {{ח:סעיף|38|הזדהות יוזם תשלום לפני מנהל חשבון התשלום למשלם}} {{ח:ת}} מנהל חשבון תשלום למשלם ייתן ליוזם התשלום גישה לחשבון התשלום של המשלם באמצעות מערכת ממשק למתן הוראות תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}}, ובלבד שיוזם התשלום הזדהה לפני מנהל חשבון התשלום למשלם בהתאם להוראות שקבע מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(א)(2)}}. {{ח:סעיף|39|איסור הפליה והגבלות לעניין גביית תמורה על ידי מנהל חשבון התשלום למשלם}} {{ח:תת|(א)}} מנהל חשבון תשלום למשלם ינהג בהוראת תשלום, או בבקשה למתן הרשאה לחיוב או לביטולה, שפרטיהן נכתבו באמצעות יוזם בסיסי, כאילו פרטיהן נכתבו על ידי המשלם, לרבות בשלב שקדם למתן הוראת התשלום או הגשת הבקשה כאמור. {{ח:תת|(ב)}} מנהל חשבון תשלום למשלם ינהג בהוראת תשלום שהועברה באמצעות יוזם מתקדם בהתאם להרשאת גישה לחשבון כאילו ניתנה לו ישירות על ידי המשלם. {{ח:תת|(ג)}} מנהל חשבון תשלום למשלם לא יגבה תמורה מיוזם תשלום בעד מתן גישה לחשבון התשלום של המשלם לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}}, או מיוזם מתקדם בעד מתן הרשאת גישה לחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35|בסעיף 35(ב)}} או ביטולה. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), השר, בהתייעצות עם המאסדרים הנוגעים בדבר, רשאי לקבוע נסיבות שבהן מנהל חשבון תשלום למשלם יהיה רשאי לגבות תמורה מיוזם תשלום, בעד מתן גישה לחשבון התשלום למשלם לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35(א) או (ב)}}, ובכלל זה לקבוע סכום תמורה מרבי בעד מתן גישה כאמור. {{ח:סעיף|40|מנגנונים לאבטחת מידע, ניהול סיכונים, הגנת סייבר והמשכיות עסקית בבעלי אישור הניתן על ידי מאסדר שאינו הרשות}} {{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, בעל אישור הניתן על ידי מאסדר שאינו הרשות ידאג לקיומם של מנגנונים, נאותים ומתקדמים, לאבטחת מידע, ניהול סיכונים והגנת סייבר, ולעניין בעל אישור לעסוק במתן שירות ייזום מתקדם – גם המשכיות עסקית. {{ח:סעיף|41|הוראות מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם והוראות מאסדר יוזם תשלום}} {{ח:תת|(א)}} מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם, בהתייעצות עם מאסדרי יוזמי התשלום, ולעניין פסקה (2) – בהסכמת מאסדר יוזמי התשלום, יקבע, בהוראות מאסדר, הוראות בעניינים אלה: {{ח:תתת|(1)}} מאפייני מערכת ממשק למתן הוראות תשלום ואופן מתן הגישה לחשבון התשלום של המשלם על ידי מנהל חשבון תשלום למשלם ליוזם התשלום, באמצעות המערכת, ובכלל זה הוראות לגבי הגנה על פרטיות, אבטחת מידע, מנגנון טכנולוגי מאובטח וחובות תיעוד; {{ח:תתת|(2)}} אופן ההזדהות של יוזם תשלום לפני מנהל חשבון התשלום למשלם; {{ח:תתת|(3)}} חובות שיחולו על מנהל חשבון תשלום למשלם בנוגע לרמת השירות שהוא נותן ליוזם התשלום; {{ח:תתת|(4)}} חובות שיחולו על מנהל חשבון תשלום למשלם בדבר מידע שיעביר ליוזם תשלום, הנוגע להוראת התשלום ולביצועה, ובכלל זה כדי לאפשר גילוי מידע כאמור למשלם. {{ח:תת|(ב)}} מאסדר יוזם תשלום רשאי לקבוע, בהוראות מאסדר, הוראות בנושא חובות שיחולו על יוזם התשלום בנוגע לאופן השימוש שלו במערכת הממשק למתן הוראות תשלום. {{ח:סעיף|42|תקנות לעניין שמירה על אחידות או על עניינם של לקוחות}} {{ח:תת|(א)}} השר רשאי להתקין תקנות בעניינים שבהם ניתנה סמכות למאסדר מנהל חשבון תשלום למשלם או למאסדר יוזם תשלום, לפי העניין, לקבוע הוראות מאסדר לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36(ג)(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 41|ו־41}}, בהתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} השר מצא כי נכון לעשות כן לשם שמירה על אחידות בהוראות לפי חוק זה, החלות על גופים שונים המפוקחים על ידי מאסדרים שונים או החלות על גוף אחד המפוקח על ידי כמה מאסדרים; {{ח:תתת|(2)}} השר מצא כי נכון לעשות כן לשם שמירה על עניינם של הלקוחות. {{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף קטן (א) יותקנו בהתייעצות עם מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם או מאסדר יוזם התשלום, לפי העניין. {{ח:תת|(ג)}} קבע השר תקנות לפי סעיף קטן (א), רשאי מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם או מאסדר יוזם התשלום, לפי העניין, לקבוע, בהוראות מאסדר, הוראות באותם עניינים שלגביהם הותקנו תקנות כאמור, בכפוף לאותן תקנות. {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: הוראות מיוחדות לעניין סמכויות הרשות}} {{ח:סעיף|43|הוראות מיוחדות לעניין סמכויות הרשות לגבי בעלי רישיון ובעלי אישור מאת הרשות}} {{ח:תת|(א)}} במילוי חובותיהם לפי חוק זה יהיו בעלי רישיון ובעלי אישור מאת הרשות נתונים לפיקוח הרשות. {{ח:תת|(ב)|(1)}} לשם פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), רשאית הרשות לתת הוראות הנוגעות לדרכי פעולתם של בעלי רישיון ובעלי אישור מאת הרשות, של נושאי משרה בכירה בהם ושל מי שהם מעסיקים, והכול כדי להבטיח את ניהולם התקין של בעלי רישיון ובעלי אישור מאת הרשות ואת השמירה על ענייני הלקוחות; בהוראות כאמור יכול שייקבעו דרישות שונות לפי סוג הרישיון או האישור, סוג הגוף, סוג שירות התשלום או היקף הפעילות ומאפייניה. {{ח:תתת|(2)}} הוראות לפי פסקה (1) אינן טעונות פרסום ברשומות, אולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; הוראות כאמור וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומן. {{ח:תת|(ג)}} הסמכויות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52מג|סעיפים 52מג}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56א|56א}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56א2|56א2}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ב|56ב}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ב1|56ב1}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ג|56ג}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ג1|56ג1}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ד|56ד}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ה|ו־56ה לחוק ניירות ערך}} יהיו נתונות לרשות לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, בירור מינהלי הנוגע להוראות כאמור או אכיפת הוראות חוק זה לעניין הפרה או עבירה, והכול לפי העניין ובשינויים המחויבים; לעניין זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפרה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירה“ – כל אחת מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} עבירה לפי חוק זה, למעט עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55(א)(2)}} הנעברת על ידי גוף הנדרש לקבל אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} ואינו בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי או חברת תשלומים; {{ח:תתתת|(2)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|חוק שירותי תשלום}} הנעברת על ידי בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות; {{ח:תתתת|(3)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק אשראי הוגן#סעיף 15ד|סעיף 15ד לחוק אשראי הוגן, התשנ״ג–1993}}, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (2); {{ח:תתתת|(4)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 284|סעיפים 284}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 290|290}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 291|291}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 415|415}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 423|423}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 424|424}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 424א|424א}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 425|ו־425 לחוק העונשין}}, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (2); {{ח:תתתת|(5)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 4|ו־4 לחוק איסור הלבנת הון}}, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1), (2), (3) או (4); {{ח:תתתת|(6)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 240|סעיפים 240}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 242|242}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 244|244}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 245|245}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 246|או 246 לחוק העונשין}}, שנעברה בקשר לחקירה או להליך שיפוטי בשל עבירה לפי פסקאות (1) עד (5). {{ח:סעיף|44|הודעה על פגמים}} {{ח:תת|(א)}} סבר יושב ראש הרשות כי בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות עשה בעסקיו בדרך הפוגעת או העלולה לפגוע ביכולתו לקיים את חובותיו או בניהולם התקין וההוגן של עסקיו, ישלח לבעל הרישיון או לבעל האישור מאת הרשות, לפי העניין, הודעה בכתב ובה יפרט את הפגמים, ידרוש את תיקונם או מניעת פגיעתם בתוך תקופה שיקבע בהודעה, וייתן לו הזדמנות להגיש בתוך אותה תקופה, או בתוך תקופה קצרה מזו, כפי שיקבע בהודעה, את הערותיו והשגותיו לגבי הפגמים או הדרישות לתיקונם. {{ח:תת|(ב)}} הגיש בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א), יחליט בהן יושב ראש הרשות בסמוך ככל האפשר לאחר שקיבל אותן ויודיע על החלטתו לבעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות, לפי העניין, ואם דרש את תיקונם של הפגמים או מניעת פגיעתם – יקבע בהחלטתו את התקופה שבה על בעל הרישיון או בעל האישור מאת הרשות, לפי העניין, לעשות כאמור. {{ח:סעיף|45|אמצעים למניעת פגיעה}} {{ח:ת}} סברה הרשות, לאחר תום התקופה שקבע יושב ראש הרשות בהודעתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44}}, כי בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות לא תיקן את הפגמים שעליהם הודיע לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|הסעיף האמור}}, או לא מנע את פגיעתם, או הייתה סבורה, לאחר שנתנה לבעל הרישיון או לבעל האישור מאת הרשות, לפי העניין, הזדמנות להשמיע או להגיש את הערותיו והשגותיו, שיש צורך לנקוט אמצעים כדי למנוע מבעל הרישיון או מבעל האישור מאת הרשות, לפי העניין, שלא לקיים את התחייבויותיו או לפגוע בלקוחותיו, רשאית היא – {{ח:תת|(1)}} להורות לבעל הרישיון או לבעל האישור מאת הרשות, שיימנע מסוגי פעולות שפורשו באותה הוראה; {{ח:תת|(2)}} לאסור על חלוקת דיבידנד או רווחים או על מתן הטבות לדירקטורים, לנושאי משרה, או לעובדים אחרים של בעל הרישיון או בעל האישור מאת הרשות. {{ח:סעיף|46|המצאת מסמכים בידי הרשות}} {{ח:ת}} על הודעה, הוראה, דרישה וכל מסמך אחר שהרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך רשאים להמציא לפי חוק זה, לבעל רישיון, לבעל אישור מאת הרשות או למי שהגיש בקשה לקבלת רישיון או אישור מאת הרשות, יחולו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ז2|פרק ז׳2 לחוק ניירות ערך}}, בשינויים המחויבים. {{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: עיצום כספי}} {{ח:סעיף|47|הגדרת הסכום הבסיסי}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}}, ”הסכום הבסיסי“ – סכום כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}. {{ח:סעיף|48|עיצום כספי}} {{ח:תת|(א)}} הפר בעל רישיון או בעל אישור הוראה מההוראות לפי חוק זה רשאי המאסדר להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, בסכום כמפורט להלן, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השלישית}} – עיצום כספי בסכום הבסיסי; {{ח:תתת|(2)}} הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השלישית}} – עיצום כספי בסכום השווה לכפל הסכום הבסיסי; {{ח:תתת|(3)}} הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השלישית}} – עיצום כספי בסכום השווה לפי שלושה מהסכום הבסיסי; {{ח:תתת|(4)}} הוראה שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 61|סעיף 61(ד)}}, המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ד|בחלק ד׳ לתוספת השלישית}} – עיצום כספי בסכום השווה לפי שלושה מהסכום הבסיסי. {{ח:תת|(ב)}} מי שעיסוקו במתן שירות תשלום בהיקף מצומצם בסכום מוגבל ולמספר לקוחות קטן, או במספר עסקאות קטן, והכול כפי שקבע השר בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)(6)}}, שלא הודיע לרשות על מתן השירות כאמור, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)}}, רשאית הרשות להטיל עליו עיצום כספי בסכום של 25,000 שקלים חדשים, ויחולו לעניין זה ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52טז|סעיפים 52טז עד 52כט}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ח|וסעיף 56ח לחוק ניירות ערך}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ג)}} בעל היתר שליטה שלא דיווח לרשות על התקיימות נסיבה מהנסיבות המנויות {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 27|בסעיף 27(ג)(1) עד (6) לחוק הייעוץ}}, לגביו או לגבי נושא משרה בכירה בו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(א)(2)}}, רשאית הרשות להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, בסכום הבסיסי. {{ח:תת|(ד)}} גוף המנוי {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)(1) עד (4)}}, או גוף שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ו)}}, שעסק במתן שירות ייזום מתקדם בלי שבידו אישור לכך או שלא בהתאם לתנאי האישור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ג)}}, רשאי מאסדר להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, בשיעור של כפל הסכום הבסיסי. {{ח:תת|(ה)}} גוף המנוי {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)(1) עד (4)}}, חברת תשלומים, גוף מוסדי, בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי או גוף שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ו)}}, שעסק במתן שירות ייזום בסיסי בלי שבידו אישור לכך או שלא בהתאם לתנאי האישור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ה)}}, רשאי מאסדר להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, בשיעור של כפל הסכום הבסיסי. {{ח:תת|(ו)}} הפר מנהל חשבון תשלום למשלם הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א|בחלק א׳ לתוספת הרביעית}}, רשאי המאסדר להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, בסכום הבסיסי, ואם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת האמורה}} – רשאי המאסדר להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, בשיעור של כפל הסכום הבסיסי. {{ח:סעיף|49|החלת מנגנון העיצום הכספי על מפרים}} {{ח:ת}} על עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48}} לגבי כל אחד מהמפורטים להלן, יחולו ההוראות המפורטות לצידו: {{ח:תת|(1)}} לגבי בעל רישיון, בעל אישור מאת הרשות ובעל היתר שליטה – ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52טז|סעיפים 52טז עד 52כט}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ח|וסעיף 56ח לחוק ניירות ערך}}, בשינויים המחויבים; {{ח:תת|(2)}} לגבי תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו – ההוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 14ט|סעיפים 14ט עד 14טו לפקודת הבנקאות}}, בשינויים המחויבים; {{ח:תת|(3)}} לגבי בנק הדואר – ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 109ב1|סעיפים 109ב1 עד 109ט1 לחוק הדואר}}, בשינויים המחויבים; {{ח:תת|(4)}} לגבי בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי – ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 72|סעיפים 72(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 74|ו־74 עד 93 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים}}, בשינויים המחויבים; {{ח:תת|(5)}} לגבי מבטח – ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 92א1|סעיפים 92א1 עד 92יב}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 92יד|92יד}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 92טז|92טז עד 92כ}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 92כב|92כב}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 92כג|ו־92כג לחוק הפיקוח על הביטוח}}, בשינויים המחויבים; {{ח:תת|(6)}} לגבי חברה מנהלת – ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 47|סעיף 47 לחוק הפיקוח על קופות הגמל}}, בשינויים המחויבים; {{ח:תת|(7)}} לגבי גוף אחר העוסק בתחום הפיננסי שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ו)}} – הוראות בעניין עיצום כספי בהתאם לסמכויותיו של מאסדר הגוף האמור לפי הדין שמכוחו הוא מפקח על פעילותו הפיננסית של אותו גוף, כפי שמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}. {{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית}} {{ח:סעיף|50|{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}} – הגדרות}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה“ – ועדת האכיפה המינהלית שמונתה לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52לב|סעיף 52לב(א) לחוק ניירות ערך}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרה“ – הפרה של הוראות חוק זה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השישית}} או הפרה של הוראה שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 61|סעיף 61(ד)}}, המנויה {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת האמורה}}. {{ח:סעיף|51|סמכויות ועדת האכיפה המינהלית}} {{ח:ת}} ביצע אדם הפרה, יחולו לעניין המפר ולעניין ההפרה הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח4|פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך}} החלות לעניין מפר ולעניין הפרה של הוראה המנויה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#תוספת 7 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השביעית לחוק האמור}}, בשינויים המחויבים, אולם הוועדה תהיה רשאית להטיל על מפר עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52נג|סעיף 52נג(א) לחוק ניירות ערך}}, בסכום מרבי כמפורט להלן, לפי העניין: {{ח:תת|(1)}} לעניין מפר שהוא יחיד שהוא עובד של בעל רישיון ואינו נושא משרה בכירה בו – בסכום מרבי של 25,000 שקלים חדשים; {{ח:תת|(2)}} לעניין מפר שהוא יחיד אחר – בסכום מרבי של 1,000,000 שקלים חדשים; {{ח:תת|(3)}} לעניין מפר שהוא תאגיד – בסכום מרבי של 5,000,000 שקלים חדשים. {{ח:סעיף|52|סמכות יושב ראש הרשות או פרקליט מחוז להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים, להפסקת הליכים או להימנעות מהעמדה לדין, המותנית בתנאים}} {{ח:תת|(א)}} סמכות הנתונה ליושב ראש הרשות או לפרקליט מחוז להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים, להפסקת הליכים או להימנעות מהעמדה לדין, לפי העניין, המותנית בתנאים, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ט1|פרק ט׳1 לחוק ניירות ערך}}, תהיה נתונה להם לעניין הפרה או עבירה, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ט1|הפרק האמור}} בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”הליכים“ – הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח4|פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף 51}}, או חקירה פלילית לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ג|סעיף 56ג לחוק ניירות ערך}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 43|בסעיף 43(ג)}}, לפי העניין. {{ח:סעיף|53|איסור שיפוי וביטוח}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ח|סעיף 56ח לחוק ניירות ערך}} יחולו לעניין הליך לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}. {{ח:סעיף|54|סייג לתחולת הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ז׳ {{ח:הערה|[צ״ל: פרק זה]}}}}}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לא יחולו על מי שחלה עליו חובת האישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ג) או (ה)}} ועל בעל אישור כאמור, למעט חברת תשלומים. {{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: עונשין}} {{ח:סעיף|55|עונשין}} {{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס פי 2.5 מהקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם הוא תאגיד – פי 12.5 מהקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|באותו סעיף}}: {{ח:תתת|(1)}} עסק במתן שירות תשלום או במתן שירות ייזום בסיסי בלי שבידו רישיון לכך, או שלא בהתאם לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א), (ב) או (ד)}}; {{ח:תתת|(2)}} עסק במתן שירות ייזום מתקדם או במתן שירות ייזום בסיסי בלי שבידו אישור לכך או שלא בהתאם לתנאי האישור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ג) או (ה)}}; {{ח:תתת|(3)}} כלל פרט מטעה בבקשה למתן רישיון, בדיווח או במידע אחר שמסר לרשות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(ד)}}. {{ח:תת|(ב)}} גילה אדם ידיעה או מסמך שנמסרו לו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(ב)}}, דינו – מאסר שנה. {{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: הוראות שונות}} {{ח:סעיף|56|מניעת כפל אמצעי אכיפה מינהליים ותיאום הליכים להטלתם}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי אכיפה מינהלי“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} עיצום כספי; {{ח:תתתת|(2)}} התראה מינהלית או דרישת התחייבות להימנע מהפרה, חלף עיצום כספי; {{ח:תתתת|(3)}} אמצעי אכיפה מינהליים לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח4 סימן ג|סימן ג׳ בפרק ח׳4 לחוק ניירות ערך}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מאסדר אחר“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} המפקח על נותני שירותים פיננסיים; {{ח:תתתת|(2)}} הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון. {{ח:תת|(ב)}} על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 48|בסעיפים 48}} {{ח:פנימי|סעיף 50|ו־50}} ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מאמצעי אכיפה מינהלי אחד. {{ח:תת|(ג)}} ביקשה הרשות לפתוח בהליך להטלת אמצעי אכיפה מינהלי לפי חוק זה נגד בעל רישיון שמחזיק גם ברישיון לפי דין אחר ומפוקח לעניין זה על ידי מאסדר אחר, תיידע הרשות את המאסדר האחר בטרם תפתח בהליך כאמור. {{ח:תת|(ד)}} ביקש מאסדר אחר לפתוח בהליך להטלת אמצעי אכיפה מינהלי לפי דין אחר נגד בעל רישיון כאמור בסעיף קטן (ג), יידע המאסדר את הרשות בטרם יפתח בהליך כאמור. {{ח:תת|(ה)}} חובת היידוע כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד) תחול לעניין סוגי הפרות שייקבעו בנוהל משותף של הרשות והמאסדר האחר במטרה למנוע כפל אכיפה. {{ח:סעיף|57|אגרות}} {{ח:ת}} השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע אגרות שישולמו לרשות, שיחולו על מבקש רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, על מבקש אישור מאת הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}, ועל בעל רישיון ובעל אישור מאת הרשות, וכן הוראות בדבר הפרשי הצמדה וריבית שישולמו בשל פיגור בתשלום אגרות לפי סעיף זה, ובדבר החלת {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}} על גביית אגרות והפרשי הצמדה וריבית כאמור. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, ייזום תשלום ושירות מידע פיננסי (אגרות)|תקנות הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, ייזום תשלום ושירות מידע פיננסי (אגרות), התשפ״ד–2024}}.}} {{ח:סעיף|58|סמכויות הנתונות למאסדר}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המאסדר“, של גוף פיננסי מפוקח – מאסדר מנהל חשבון התשלום, או מאסדר של בעל האישור, לפי העניין, שאינו הרשות; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי מפוקח“ – מנהל חשבון תשלום או בעל אישור. {{ח:תת|(ב)}} מאסדר רשאי, בהתאם לסמכותו לפי דין, לקבוע הוראות בעניינים המוסדרים בחוק זה שיחולו על הגוף הפיננסי המפוקח על ידו. {{ח:תת|(ג)}} התקין השר תקנות לפי חוק זה בעניין מסוים, החלות על גוף פיננסי מפוקח, רשאי המאסדר של אותו גוף לקבוע, בהוראות מאסדר, הוראות מפורטות באותו עניין בכפוף לתקנות שקבע השר; הוראות סעיף קטן זה יחולו על הרשות, בשינויים המחויבים, לגבי הוראות שחלות על בעלי רישיון או על בעלי אישור מאת הרשות. {{ח:תת|(ד)}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, בירור מינהלי הנוגע להוראות כאמור ואכיפתן, יהיו נתונות למאסדר הסמכויות הנתונות לו על פי הדין הנוגע לגוף הפיננסי המפוקח על ידו. {{ח:סעיף|59|סייג לתחולת החוק}} {{ח:ת}} ההוראות לפי חוק זה לא יחולו על שירות תשלום, שירות ייזום בסיסי ופעולת תשלום, המנויים {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השביעית}}. {{ח:סעיף|60|שינוי התוספות}} {{ח:תת|(א)}} השר, בהתייעצות עם מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם ובאישור ועדת הכלכלה, ולעניין מנהל חשבון תשלום למשלם המפוקח על ידי בנק ישראל – הנגיד בהסכמת השר, רשאי, בצו, באישור ועדת הכלכלה, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}. {{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים והנגיד, בהתייעצות עם המאסדר הנוגע בדבר ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}}, {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}} {{ח:פנימי|תוספת 4|והתוספת הרביעית}}, ובלבד שהסכום הבסיסי לפי {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}} לא יעלה על 300,000 שקלים חדשים, ולעניין בעל היתר שליטה – לא יעלה על 20,000 שקלים חדשים. {{ח:תת|(ג)}} השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}}. {{ח:תת|(ד)}} השר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}}. {{ח:תת|(ה)}} השר, בהתייעצות עם הנגיד, הרשות, המפקח על נותני שירותים פיננסיים והממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק א|חלק א׳ לתוספת השביעית}}. {{ח:תת|(ו)}} השר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה, ובהתייעצות עם שר המשפטים והמפקח על נותני שירותים פיננסיים ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ב|חלק ב׳ לתוספת השביעית}}. {{ח:תת|(ז)}} השר, בהתייעצות עם הנגיד ועם הרשות, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 8|התוספת השמינית}}. {{ח:סעיף|61|ביצוע ותקנות}} {{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. {{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם הנגיד ועם הרשות, רשאי לקבוע בצו מטבע חוץ שלא ייחשב מטבע חוץ לעניין {{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”מטבע חוץ“}}. {{ח:תת|(ג)}} השר, בהתייעצות עם הנגיד, רשאי לקבוע בצו פרט מזהה אחר או נוסף על הפרט הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 33|בהגדרה ”פרט מזהה“ שבסעיף 33(א)}}. {{ח:תת|(ד)}} השר, לאחר התייעצות עם הנגיד ועם הרשות, ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע הגבלות ותנאים נוספים שיחולו על חברת תשלומים, אם ראה כי הדבר נדרש לשם שמירה והגנה על כספי לקוחות; בהתקנת תקנות לפי סעיף קטן זה ישקול השר גם שיקולים של קידום התחרות ויציבות המערכת הפיננסית ופעילותה הסדירה. {{ח:תת|(ה)}} בתקנות לפי חוק זה רשאי השר לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של חברות תשלומים או יוזמי תשלום. {{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: תיקונים עקיפים}} {{ח:סעיף|62|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.}} {{ח:סעיף|63|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי|בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ״ב–2021}}.}} {{ח:סעיף|64|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}.}} {{ח:סעיף|65|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}.}} {{ח:סעיף|66|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}.}} {{ח:סעיף|67|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}}.}} {{ח:סעיף|68|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות|בפקודת הבנקאות, 1941}}.}} {{ח:סעיף|69|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מערכות תשלומים|בחוק מערכות תשלומים, התשס״ח–2008}}.}} {{ח:סעיף|70|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|בחוק בנק ישראל, התש״ע–2010}}.}} {{ח:סעיף|71|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|בחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013}}.}} {{ח:סעיף|72|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}}.}} {{ח:סעיף|73|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|בחוק הגנת השכר, התשי״ח–1958}}.}} {{ח:סעיף|74|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק אשראי הוגן|בחוק אשראי הוגן, התשנ״ג–1993}}.}} {{ח:סעיף|75|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|בחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}.}} {{ח:סעיף|76|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}.}} {{ח:סעיף|77|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות|בחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006}}.}} {{ח:סעיף|78|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019}}.}} {{ח:סעיף|79|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}}.}} {{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: תחילה, תחולה, הוראות מעבר והוראת שעה}} {{ח:סעיף|80|תחילה ותחולה}} {{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו ({{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}} – יום התחילה); ואולם, תחילתם של {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(1)(ב) עד (ה) ו־(2) עד (5)}} {{ח:פנימי|סעיף 78|וסעיף 78}} ביום פרסומו של חוק זה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) – {{ח:תתת|(1)}} לעניין שירות ייזום בסיסי, יחולו הוראות חוק זה, בכפוף להוראות פסקה (2), החל מתום שישה חודשים מיום התחילה; {{ח:תתת|(2)}} לעניין חובת מתן הגישה לחשבון התשלום למשלם לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35(א)}}, יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} לגבי הגופים המפורטים להלן, החל מהמועדים כמפורט לצידם: {{ח:תתתת|(א)}} מנהל חשבון תשלום למשלם שהוא חברת תשלומים – בתום 24 חודשים מיום התחילה; {{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מנהל חשבון תשלום למשלם שהוא בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי – בתום תשעה חודשים מיום התחילה; {{ח:תתת|(3)}} לעניין חובת מתן הגישה לחשבון התשלום למשלם לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35(ב)}}, יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} לגבי הגופים כמפורט להלן, החל מהמועדים כמפורט לצידם: {{ח:תתתת|(א)}} לגבי מנהל חשבון תשלום למשלם שהוא תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או תאגיד שבשליטתו – בתום 24 חודשים מיום התחילה; {{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מנהל חשבון תשלום למשלם שהוא חברת תשלומים – בתום 30 חודשים מיום התחילה; {{ח:תתתת|(ג)}} לגבי מנהל חשבון תשלום למשלם שהוא בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי – בתום 30 חודשים מיום התחילה. {{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת הכלכלה, רשאי, בצו, לדחות את המועדים שלהלן, ובלבד שלא ידחה מועד כאמור ליותר משתי תקופות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת: {{ח:תתת|(1)}} יום התחילה והמועד האמור בסעיף קטן (ב)(1) – לעניין כל הוראות החוק או חלקן; {{ח:תתת|(2)}} המועדים הנקובים בסעיף קטן (ב)(2) ו־(3), כולם או חלקם. {{ח:תת|(ד)}} דחיית המועדים כאמור בסעיף קטן (ג) יכול שתהיה לגבי סוגים של מנהלי חשבון תשלום למשלם או סוגים של שירות תשלום או שירות ייזום בסיסי. {{ח:סעיף|81|הוראות מעבר}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, תאגיד שערב יום התחילה עסק במתן שירותי תשלום ולא היה בידו רישיון למתן שירות בנכס פיננסי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 11א|בסעיף 11א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים}} או רישיון סליקה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)}} כנוסחו ערב יום התחילה, וכן הגיש בקשה לקבלת רישיון שירותי תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} בתוך שלושה חודשים מיום התחילה וקיבל מאת הרשות אישור על הגשת בקשה כאמור להנחת דעתה של הרשות, רשאי להמשיך בעיסוקו כאמור אף שאין בידו רישיון כאמור, כל עוד לא ניתנה החלטת הרשות בבקשתו; רשימת הגופים שקיבלו אישור כאמור, תפורסם באתר האינטרנט של הרשות; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על תאגיד כאמור שהמפקח על נותני שירותים פיננסיים החליט שלא לתת לו רישיון למתן שירות בנכס פיננסי בהתאם לסמכותו לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 15|סעיפים 15}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 16|או 16 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים}}. {{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, מי שערב יום התחילה עסק במתן שירותי תשלום והיה בידו רישיון למתן אשראי או רישיון למתן שירות בנכס פיננסי כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 11א|בסעיף 11א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים}}, רשאי להמשיך בעיסוקו לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|החוק האמור}} כנוסחו ערב יום התחילה, אף שאין בידו רישיון שירותי תשלום, עד תום 24 חודשים מיום התחילה, ובלבד שמסר על כך הודעה לרשות באופן שתורה הרשות והגיש בקשה לקבלת רישיון שירותי תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} בתוך 18 חודשים מיום התחילה וכן קיבל מאת הרשות אישור על הגשת בקשה כאמור להנחת דעתה של הרשות; רשימת הגופים שקיבלו אישור כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות; בסעיף קטן זה, בקשה לקבלת רישיון יכול שתוגש על ידי בעל השליטה בבעל הרישיון או על ידי מי שנשלט על ידי בעל השליטה בבעל הרישיון. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לדחות את המועדים הקבועים בפסקה (1), בתקופה שלא תעלה על 12 חודשים, לעניין מי שערב יום פרסומו של חוק זה עסק במתן שירותי תשלום והיה בידו רישיון למתן אשראי וגם רישיון למתן שירות בנכס פיננסי כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 11א|בסעיף 11א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים}}. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, חברה שערב יום התחילה היה בידה רישיון סליקה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)}} כנוסחו ערב יום התחילה, רשאית להמשיך בעיסוקה לפי הרישיון האמור, אף שאין בידה רישיון שירותי תשלום, עד תום 18 חודשים מיום התחילה, ובלבד שמסרה על כך הודעה לרשות באופן שתורה הרשות והגישה בקשה לקבלת רישיון שירותי תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} בתוך שישה חודשים מיום התחילה וכן קיבלה מאת הרשות אישור על הגשת בקשה כאמור להנחת דעתה של הרשות; רשימת הגופים שקיבלו אישור כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, תאגיד שאינו פטור מרישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)(6) או (ג)}}, וערב יום התחילה עסק בהנפקת אמצעי תשלום שמתקיימים בו התנאים שנקבעו בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 48|סעיפים 48(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 54|ו־54(ב) לחוק שירותי תשלום}}, כנוסחן ערב פרסומו של חוק זה, וכן הגיש בקשה לקבלת רישיון שירותי תשלום בתוך 24 חודשים מיום התחילה וקיבל מאת הרשות אישור על הגשת בקשה כאמור להנחת דעתה של הרשות, רשאי להמשיך בפעילותו זו אף שאין בידו רישיון כאמור, כל עוד לא ניתנה החלטת הרשות בבקשתו. {{ח:תת|(ה)}} מי שערב יום התחילה היה בעל שליטה בתאגיד כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), יראו אותו כבעל היתר שליטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, לתקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) עד (ד); אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות הרשות לבחון את התקיימות התנאי האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א)(6)}}, לבטל היתר שליטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}, ולדרוש, לשם הפעלת הסמכות כאמור, כל מסמך הדרוש לה לשם בדיקת התקיימות התנאים למתן ההיתר או ביטולו. {{ח:תת|(ו)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ה)}}, תאגיד שהוא גוף מהגופים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|באותו סעיף}} וערב יום התחילה עסק בשירות ייזום בסיסי, רשאי להמשיך בעיסוקו עד תום שישה חודשים מיום התחילה, אף שאין בידו אישור לייזום בסיסי על פי חוק זה, ובלבד שהגיש בקשה למאסדר יוזם התשלום לקבלת אישור לייזום בסיסי עד ליום התחילה וקיבל מאותו מאסדר אישור על הגשת בקשה כאמור להנחת דעתו של המאסדר. {{ח:תת|(ז)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים}}, תאגיד זר שמחזיק ברישיון לעסוק בשירותי תשלום במדינה זרה, ובהתאם לתקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 13|סעיף 13(ב) לאותו חוק}}, כנוסחן ערב פרסומו של חוק זה, היה פטור מחובת רישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 12|סעיף 12 לחוק האמור}} עד ליום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024), ימשיך להיות פטור מחובת הרישוי כאמור עד ליום התחילה, כל עוד מתקיימים לגביו התנאים לפטור שנקבעו בתקנות האמורות; בסעיף קטן זה, ”שירותי תשלום“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}}. {{ח:תת|(ח)}} נותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית אשר ערב פרסומו של חוק זה שלט או היה בעל עניין בתאגיד שאינו מקיים את התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36יד|בסעיף 36יד(ד)(1) לחוק הבנקאות (רישוי)}} כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 66|בסעיף 66 לחוק זה}}, רשאי להמשיך לשלוט או להיות בעל עניין בתאגיד כאמור עד תום שנתיים מיום התחילה; ואולם, המפקח על הבנקים רשאי להתיר לנותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית לשלוט או להיות בעל עניין בתאגיד על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36יד|אותו סעיף}} גם לאחר תום שנתיים כאמור. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הוראות בדבר הגשת הודעה לרשות ניירות ערך)|כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הוראות בדבר הגשת הודעה לרשות ניירות ערך), התשפ״ד–2024}}.}} {{ח:סעיף|82|תקנות והוראות ראשונות|תיקון: תשפ״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)(6)}} וצו ראשון לפי {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60(ו)}} יובאו לאישור ועדת הכלכלה לא יאוחר מעשרה חודשים מיום פרסומו של חוק זה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות מאסדר ראשונות של מאסדר מנהל חשבון תשלום למשלם לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(א)}}, לעניין שירות ייזום בסיסי, ייקבעו לכל המאוחר שישה חודשים לפני המועדים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 80|בסעיף 80(ב)(1) ו־(2)}}, לפי העניין. {{ח:תת|(ג)}} הוראות מאסדר ראשונות של מאסדר מנהל חשבון תשלום למשלם לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(א)}}, לעניין שירות ייזום מתקדם, ייקבעו לכל המאוחר שנה לפני המועדים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 80|בסעיף 80(ב)(3)}}, לפי העניין. {{ח:תת|(ד)}} הוראות מאסדר ראשונות של מאסדר יוזם תשלום לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 39ד|סעיף 39ד(ב) לחוק שירותי תשלום}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 72|בסעיף 72 לחוק זה}}, ייקבעו לכל המאוחר שלושה חודשים לפני יום התחילה. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), הרשות תקבע הוראות מאסדר ראשונות בעבור חברות תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(א)}}, לעניין שירות ייזום בסיסי ולעניין שירות ייזום מתקדם, עד יום ב׳ בטבת התשפ״ח (1 בינואר 2028). {{ח:סעיף|83|הוראת שעה}} {{ח:ת}} לעניין מאגד בתקופה של שנתיים מיום התחילה, ואם דחה השר את המועד לפי {{ח:פנימי|סעיף 80|סעיף 80(ב)(2)}} – בתקופה שמיום התחילה ועד תום המועד שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 80|אותו סעיף}} – {{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:פנימי|סעיף 28|בסעיף 28(א) לחוק}} כהוראת שעה;}} {{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}} כהוראת שעה.}} {{ח:סעיף|84|דיווח לכנסת – הוראת שעה}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש הרשות ידווח לוועדת הכלכלה, אחת לשנה, במשך חמש שנים החל מיום ה׳ בסיוון התשפ״ה (1 ביוני 2025), על פעילות הרשות ליישום הוראות חוק זה בשנה שקדמה למועד הדיווח (בסעיף קטן זה – תקופת הדיווח), ובכלל זה על אלה: {{ח:תתת|(1)}} מספר הבקשות לקבלת רישיון או אישור מאת הרשות, מספר מקבלי הרישיון או האישור וכן מספר הגופים הפטורים מרישיון ואישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)(6)}}, בתקופת הדיווח; {{ח:תתת|(2)}} מספר בעלי הרישיון או בעלי האישור מאת הרשות, שרישיונם או אישורם בוטל או הותלה, בתקופת הדיווח; {{ח:תתת|(3)}} פעולות הפיקוח והאכיפה שננקטו לפי חוק זה בתקופת הדיווח, ובכלל זה מספר העיצומים הכספיים שהוטלו בשל הפרתן, סכומי העיצומים הכספיים ובשל אילו הפרות הוטלו. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), נדחה יום התחילה לפי {{ח:פנימי|סעיף 80|סעיף 80(ג)}}, יימסר הדיווח הראשון לפי סעיף זה בתום שנה מיום התחילה הנדחה. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(ב)}})}}}} {{ח:קטע3||סוגי חשבונות תשלום שהחובה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35(א) ו־(ב) לחוק}} לא תחול עליהם}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}} {{ח:ת}} חשבון תשלום שלגביו לא הוסכם, במסגרת הסכם התקשרות עם מנהל חשבון התשלום למשלם, כי יהיה ניתן לתת הוראת תשלום או הרשאה לחיוב, לפי העניין, באמצעים מקוונים. {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 47|ההגדרה ”הסכום הבסיסי“ שבסעיף 47}})}}}} {{ח:קטע3||הסכום הבסיסי}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}} {{ח:ת}} לעניין חברת תשלומים – סכום כמפורט להלן, בהתאם להיקף החודשי הממוצע של פעולות התשלום שביצעה החברה בעבור לקוחותיה ב־12 החודשים שקדמו למועד ביצוע ההפרה, ולעניין חברת תשלומים שקיבלה רישיון שירותי תשלום בתקופה האמורה, יחושב הסכום לפי היקף חודשי ממוצע בחודשים מאז קבלת הרישיון (בפרט זה – היקף חודשי ממוצע): {{ח:תת|(א)}} היה ההיקף החודשי הממוצע עד 10 מיליון שקלים חדשים – 50,000 שקלים חדשים; {{ח:תת|(ב)}} היה ההיקף החודשי הממוצע גבוה מ־10 מיליון שקלים חדשים – 100,000 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 פרט 2}} {{ח:ת}} לעניין בעל רישיון ייזום בסיסי – 50,000 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 2 פרט 3}} {{ח:ת}} לעניין בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי – 50,000 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 2 פרט 4}} {{ח:ת}} לעניין תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו – 100,000 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 2 פרט 5}} {{ח:ת}} לעניין מבטח – 100,000 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 2 פרט 6}} {{ח:ת}} לעניין חברה מנהלת – סכום כמפורט להלן, בהתאם להיקף נכסי קופות הגמל, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות הגמל}}, שבניהולה: {{ח:תת|(א)}} היה היקף נכסי קופות הגמל שבניהולה עד עשרה מיליארד שקלים חדשים – 50,000 שקלים חדשים; {{ח:תת|(ב)}} היה היקף נכסי קופות הגמל שבניהולה גבוה מעשרה מיליארד שקלים חדשים – 100,000 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 2 פרט 7}} {{ח:ת}} לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי – 50,000 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 2 פרט 8}} {{ח:ת}} לעניין בנק הדואר – 50,000 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 2 פרט 9}} {{ח:ת}} לעניין בעל היתר שליטה – 6,000 שקלים חדשים. {{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(א)}})}}}} {{ח:קטע3||הפרות של בעל רישיון או בעל אישור}} {{ח:קטע3|תוספת 3 חלק א|חלק א׳}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 1}} {{ח:ת}} בעל רישיון שלא דיווח לרשות על התקיימות נסיבה מהנסיבות המנויות {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 27|בסעיף 27(ג)(1) עד (6) לחוק הייעוץ}}, לגביו או לגבי נושא משרה בכירה בו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(א)(2)}}. {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 2}} {{ח:ת}} בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות שהפר הוראות או כללים שקבעה הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}. {{ח:קטע3|תוספת 3 חלק ב|חלק ב׳}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 1}} {{ח:ת}} חברת תשלומים שרישיונה בוטל או הותלה והפרה הוראה שנתן יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ב)}}. {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 2}} {{ח:ת}} בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות שלא דאג לקיומם של מנגנונים, נאותים ומתקדמים, לאבטחת מידע, ניהול סיכונים והגנת סייבר, ולעניין חברת תשלומים – גם המשכיות עסקית, בניגוד להוראות שקבעה הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ב)}}. {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 3}} {{ח:ת}} בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות שלא עמד בדרישות לעניין הון עצמי, כפי שקבעה הרשות בהוראות מאסדר, או בדרישות נוספות לעניין ביטוח או בטוחה אחרת ככל שקבעה הרשות בהוראות כאמור, והכול בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(א)}}. {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 4}} {{ח:ת}} בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות שלא הגיש לרשות דוח, הודעה או נתונים בהתאם להוראות מאסדר שקבעה הרשות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(ב)}}. {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 5}} {{ח:ת}} יוזם תשלום שהפר הוראה שקבע מאסדר יוזם התשלום, בהוראות מאסדר, בנושא חובות שיחולו על יוזם תשלום בנוגע לאופן השימוש שלו במערכת הממשק למתן הוראות תשלום, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(ב)}}. {{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 6}} {{ח:ת}} בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות שהפר הוראה שנתנה הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43(ב)}}. {{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 7}} {{ח:ת}} בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות שלא תיקן פגמים או מנע את פגיעתם, בהתאם להוראת יושב ראש הרשות שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44}}. {{ח:קטע3|תוספת 3 חלק ג|חלק ג׳}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 1}} {{ח:ת}} חברת תשלומים שלא שמרה על כספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום, בחשבון ייעודי, לטובת לקוחותיה, אצל גוף מנהל, באופן נפרד מחשבונות שבהם מוחזקים כספי החברה ונכסיה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(א)}}, או בניגוד להוראות שקבעה הרשות לעניין זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ח)}}. {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 2}} {{ח:ת}} חברת תשלומים אשר שמרה כספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם אצל בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, או בתאגיד שבשליטתו, בהיקף גדול מההיקף שקבעה הרשות בהוראות מאסדר או שלא בהתאם לתנאים שקבעה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ב)}}. {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 3}} {{ח:ת}} חברת תשלומים שנתנה ללקוח ריבית על יתרת זכות בחשבון תשלום או כל הטבה אחרת הנגזרת מתקופת קיומה של יתרת זכות בחשבון תשלום, ללא החזקה או השקעה של הכספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום בחשבון ייעודי, או שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ב)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ד)}}. {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 4}} {{ח:ת}} חברת תשלומים שלא עשתה ביטוח או המציאה ערבות, להבטחת מלוא כספי הלקוחות שלא מוחזקים או מושקעים בחשבון ייעודי או שמורים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ב)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ד)}}, או בניגוד להוראות שקבעה הרשות לעניין זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ח)}}. {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 5}} {{ח:ת}} חברת תשלומים שעשתה שימוש בכספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם לצורך מתן שירותי תשלום, למתן אשראי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ו)}}. {{ח:קטע3|תוספת 3 חלק ד|חלק ד׳}} {{ח:קטע4||עיצום כספי בשל הפרת הוראות תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 61|סעיף 61(ד)}}}} {{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(ו)}})}}}} {{ח:קטע3||הפרות של מנהל חשבון תשלום למשלם}} {{ח:קטע3|תוספת 4 חלק א|חלק א׳}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט 1}} {{ח:ת}} התנה מתן גישה לחשבון תשלום למשלם בקיומו של הסכם בינו לבין יוזם התשלום, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35(ג)}}. {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט 2}} {{ח:ת}} לא הודיע ליוזם תשלום, בהקדם האפשרי, על כך שלא נתן לו גישה לחשבון התשלום של המשלם, לא הודיע למאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם על כך, לא תיעד את מניעת הגישה והנימוקים לכך או לא שמר את התיעוד, והכול בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(ג)(2)}} או שלא בהתאם להוראות מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם שנקבעו בעניינים אלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(ג)(4)}}. {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט 3}} {{ח:ת}} נתן ליוזם תשלום גישה באמצעות מערכת ממשק למתן הוראות תשלום, בלא שיוזם התשלום הזדהה לפניו בהתאם להוראות שקבע מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(א)(2)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}}. {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט 4}} {{ח:ת}} הפר הוראה שקבע מאסדר מנהל חשבון תשלום למשלם, בהוראות מאסדר, לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(א)(1), (3) או (4)}}. {{ח:קטע3|תוספת 4 חלק ב|חלק ב׳}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט 1}} {{ח:ת}} לא נתן ליוזם בסיסי גישה לחשבון תשלום של משלם לשם מתן שירות ייזום בסיסי, ובכלל זה יצירת הוראת ביטול להוראת תשלום שנוצרה על ידי יוזם התשלום, באמצעות מערכת ממשק למתן הוראת תשלום, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35(א)}}. {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט 2}} {{ח:ת}} לא נתן ליוזם מתקדם גישה לחשבון תשלום של משלם לשם מתן שירות ייזום מתקדם אף שניתנה הרשאת גישה לחשבון בידי המשלם, או נתן ליוזם מתקדם גישה כאמור שלא בהתאם להרשאת הגישה לחשבון שנתן המשלם, והכול בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35(ב)}}. {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט 3}} {{ח:ת}} גבה תמורה מיוזם תשלום בעד מתן גישה לחשבון התשלום של המשלם או מיוזם מתקדם בעד מתן הרשאת גישה לחשבון או ביטולה, והכול בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39(ג)}}. {{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(7)}})}}}} {{ח:קטע3||זהות המאסדר והוראות החוק שיחולו על הטלת עיצום כספי על מפר שהוא גוף פיננסי שנקבע בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ו)}}}} {{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 50|ההגדרה ”הפרה“ שבסעיף 50}})}}}} {{ח:קטע3||הפרות לעניין הטלת אמצעי אכיפה מינהליים על ידי ועדת האכיפה המינהלית}} {{ח:קטע3|תוספת 6 חלק א|חלק א׳}} {{ח:קטע4||הפרה של הוראות החוק}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 1}} {{ח:ת}} מי שעסק במתן שירות תשלום בלא רישיון או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א) או (ב)}}. {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 2}} {{ח:ת}} מי שעסק במתן שירות ייזום בסיסי בלא רישיון או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ד)}}. {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 3}} {{ח:ת}} מי ששלט בחברת תשלומים בלא היתר שליטה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(א)}}. {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 4}} {{ח:ת}} מי שהעביר אמצעי שליטה בחברת תשלומים לאחר, אם היה עליו לדעת שהנעבר נדרש להיתר שליטה ושאין בידו היתר כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}. {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 5}} {{ח:ת}} מי שניתנה לו הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(א) עד (ג)}} ולא מילא אחריה. {{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 6}} {{ח:ת}} חברת תשלומים שעסקה בעיסוק נוסף שיושב ראש הרשות אסר עליה לעסוק בו או שעסקה בעיסוק נוסף שלא בהתאם לתנאים שהורה עליהם יושב ראש הרשות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(ב)}}. {{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 7}} {{ח:ת}} חברת תשלומים שנתנה ללקוח ריבית על יתרת זכות בחשבון תשלום או כל הטבה אחרת הנגזרת מתקופת קיומה של יתרת זכות בחשבון תשלום, ללא החזקה או השקעה של הכספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום בחשבון ייעודי, או שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ב)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ד)}}. {{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 8}} {{ח:ת}} בעל רישיון או מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון, שכלל בבקשה, בדיווח או במידע אחר שמסר לרשות, פרט מטעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(ד)}}, אם היה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות. {{ח:קטע3|תוספת 6 חלק ב|חלק ב׳}} {{ח:קטע4||הפרה של תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 61|סעיף 61(ד)}}}} {{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”שירותי תשלום“}} {{ח:פנימי|סעיף 59|וסעיף 59}})}}}} {{ח:קטע3|תוספת 7 חלק א|חלק א׳}} {{ח:קטע4||שירותי תשלום, שירות ייזום בסיסי ופעולות תשלום המוחרגים מתחולת החוק}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 7 חלק א פרט 1}} {{ח:ת}} שירות תשלום שניתן בידי הממשלה. {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 7 חלק א פרט 2}} {{ח:ת}} שירות תשלום שניתן בידי בנק ישראל. {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 7 חלק א פרט 3}} {{ח:ת}} שירות תשלום הניתן למשתתף במערכת מבוקרת במסגרת פעילותו במערכת. {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 7 חלק א פרט 4}} {{ח:ת}} שירות תשלום הניתן על ידי מערכת סליקה פנסיונית מרכזית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005}}, במסגרת פעילותה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)#סעיף 31ט|סעיף 31ט(ה) לאותו חוק}}. {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 7 חלק א פרט 5}} {{ח:ת}} שירות תשלום הניתן על ידי מסלקה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}}, במסגרת פעילותה לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח סימן ג|סימן ג׳ לפרק ח׳ לאותו חוק}}. {{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 7 חלק א פרט 6}} {{ח:ת}} שירות תשלום הניתן על ידי חברה מנהלת במסגרת עיסוקה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 4|בסעיף 4(א)(2) לחוק הפיקוח על קופות הגמל}}, או על ידי מי שקיבל רישיון מבטח לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 15|סעיף 15(א1) לחוק הפיקוח על הביטוח}} במסגרת עיסוק זה. {{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 7 חלק א פרט 7}} {{ח:ת}} שירות ייזום בסיסי שניתן בידי הממשלה. {{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 7 חלק א פרט 8}} {{ח:ת}} שירות ייזום בסיסי שניתן בידי בנק ישראל. {{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 7 חלק א פרט 9}} {{ח:ת}} שירות ייזום בסיסי שניתן בידי מערכת מבוקרת למשתתף במערכת מבוקרת, במסגרת פעילותה כמערכת התשלומים. {{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 7 חלק א פרט 10}} {{ח:ת}} פעולת תשלום שלא נעשית בכספים. {{ח:קטע3|תוספת 7 חלק ב|חלק ב׳}} {{ח:קטע4||שירותים שאינם נכללים {{ח:פנימי|סעיף 1|בהגדרת ”שירותי תשלום“}} והם אינם טעונים רישיון נוסף לחברת תשלומים|תיקון: ק״ת תשפ״ד}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 1}} {{ח:ת}} הנפקה של אמצעי תשלום או סליקה של פעולת תשלום לשם ביצוע פעולת תשלום של הפקדת מזומן לחשבון תשלום או משיכת מזומן מחשבון תשלום, בלבד. {{ח:סעיף*|2||תיקון: ק״ת תשפ״ד|עוגן=תוספת 7 חלק ב פרט 2}} {{ח:ת}} המרת כספים שאינה המרת כספים אגב שירות תשלום, בהיקף שלא יעלה על עשרה אחוזים מהיקף פעילות חברת התשלומים; לעניין פרט זה, ”היקף פעילות“ – השווי הכספי החודשי הממוצע של פעולות התשלום שביצעה חברת תשלומים בישראל בעבור לקוחותיה נכון ליום 31 בדצמבר לשנת הכספים הקודמת. {{ח:קטע2|תוספת 8|תוספת שמינית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}})}}}} {{ח:קטע3||מאפייני המערכת}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 8 פרט 1}} {{ח:ת}} ממשק מרכזי בין נותני שירות להעברת כספים בין יחידים וכן בין נותן שירות להעברת כספים בין יחידים ובין מנהלי חשבונות תשלום, בשכבת תעבורה מאובטחת. {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 8 פרט 2}} {{ח:ת}} ממשק המערכת פועל לפי תקן בין־לאומי מקובל. {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] lv8jnjheo7uj9pbt3ujdizjhsty718a 0 1723411 3019346 3011146 2026-06-09T21:07:39Z Nahum 68 /* הערות */ 3019346 wikitext text/x-wiki __TOC__ ==פרק שני== {{טקסט מנוקד}} {{מרכז|{{גדול|'''בְּעִנְיַן הַתְּפִלָּה'''}}}} {| | |- | יְדִידֵי יָהּ שְׂאוּ מַשְּׂאוֹת תְּהִלָּה || {{ססס}} || וְתֻשְׁבָּחוֹת לְצוּר נוֹרָא עֲלִילָה: |- | שְׂאוּ עַיִן לְכֵס עֻזּוֹ, וְלֵבָב || {{ססס}} || וְהַעְתִּירוּ בְּנִיב לָשׁוֹן וּמִלָּה: |- | רְצוֹנוֹ בַקְּשׁוּ כָּל יוֹם, וְיִרְצֶה || {{ססס}} || תְפִלַּתְכֶם כְּמוֹ מִנְחָה וְעוֹלָה: |- | אֱמוּנִים הַלְּלוּ אֶת שֵׁם ה' || {{ססס}} || אֲשֶׁר עַל כָּל אֱלֹהִים רָם וְנַעֲלָה: |- | לְקַבֵּץ אֶת נְפוּצוֹתֵיכֶם יְמַהֵר || {{ססס}} || וְגַם יִסְמֹךְ גְּאוּלָה לִתְפִלָּה: |} '''אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא, אוֹתוֹ תַעֲבֹד, וּבוֹ תִדְבָּק, וּבִשְׁמוֹ תִשָּׁבֵעַ{{שוליים|1}}.''' גָּרְסִינַן בְּסִפְרֵי{{שוליים|2}}: כָּל הַמְּקַיֵּים עֲשֶׂרֶת הַתֵּיבוֹת הָאֵלֶּה שֶׁבְּפָסוּק זֶה, כְּאִלּוּ קִיֵּים עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. כִּי הָעֲבוֹדָה הִיא הַתּוֹרָה וְהַיִּרְאָה וְהַתְּפִלָּה. הַתּוֹרָה וְהַיִּרְאָה מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ, כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְאַהֲבָה אוֹתוֹ, וְלַעֲבוֹד אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ{{שוליים|3}}. לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ, הֲרֵי יִרְאָה. לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְאַהֲבָה אוֹתוֹ, זֶהוּ כְּלָלָהּ שֶׁל תּוֹרָה. וְלַעֲבוֹד אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ, מָצִינוּ שֶׁנִּקְרֵאת הַתְּפִלָּה עֲבוֹדָה, מִן הַתּוֹרָה וּמִן הַנְּבִיאִים וּמִן הַכְּתוּבִים. מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן? דִּכְתִיב: וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם{{שוליים|4}}. וְכִי יֵשׁ עֲבוֹדָה בַּלֵּב, אֶלָּא זוֹ תְפִלָּה. מִן הַנְּבִיאִים מִנַּיִן? דִּכְתִיב: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה', אִמְרוּ אֵלָיו: כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב, וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ{{שוליים|5}}. פֵּירוּשׁ: נְשַׁלֵּם לָאֵל נִיב שְׂפָתַיִם, שֶׁהִיא הַתְּפִלָּה, בִּמְקוֹם פָּרֵי הַקָּרְבָּנוֹת וְהָעֲבוֹדָה. מִן הַכְּתוּבִים מִנַּיִן? דִּכְתִיב (ברכי אל) [בְּדָנִיֵּאל]: אֱלָהָךְ דִּי אַנְתְּ פָּלַח לֵיהּ בִּתְדִירָא הוּא יְשֵׁיזְבִנָּךְ{{שוליים|6}}. וְכִי יֵשׁ פּוּלְחָן בְּבָבֶל? אֶלָּא זוֹ תְפִלָּה, דִּכְתִיב: וְדָנִיֵּאל כְּדִי יְדַע דִּי רְשִׁים כְּתָבָא, עָל לְבַיְתֵהּ, וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵיהּ בְּעִילִּיתֵיהּ נֶגֶד יְרוּשְׁלֶם; וְזִמְנִין תְּלָתָא בְיוֹמָא הוּא בָּרֵיךְ עַל בִּרְכּוֹהִי וּמְצַלֵּי וּמוֹדֶה קֳדָם אֱלָהֵיהּ{{שוליים|7}}. וְשָׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת{{שוליים|8}}: שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשְּׁיָרֵי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הוּא הָיָה אוֹמֵר: עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה, וְעַל הָעֲבוֹדָה, וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים. וְגָרְסִינַן בְּתוֹסֶפְתָּא{{שוליים|9}}: עַל הַתּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלַיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי{{שוליים|10}}. עַל הָעֲבוֹדָה מִנַּיִן, כִּדְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת{{שוליים|11}}: אִלְמָלֵא מַעֲמָדוֹת לֹא נִתְקַיְּמוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וְהַמַּעֲמָדוֹת הֵן שֶׁהָיוּ מִתְפַּלְּלִין, הֲרֵי שֶׁהָעוֹלָם קַיָּם עַל הָעֲבוֹדָה שֶׁהִיא הַתְּפִלָּה. וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה{{שוליים|12}}. וּשְׁלָשְׁתָּן בְּפָסוּק אֶחָד נֶאֶמְרוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ, וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ, לִנְטוֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסוֹד אָרֶץ וְגוֹ'{{שוליים|13}}. וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ, זֶה תַּלְמוּד תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִבֶּר ה' אֶל כָּל קְהַלְכֶם{{שוליים|14}}. וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ, זוֹ גְּמִילוּת חֲסָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפַּר עָוֹן{{שוליים|15}}. וּמִי שֶׁיְּכוּפַּר עֲוֹנוֹ נוֹחֵל הָעוֹלָם הַבָּא, וְיוֹשֵׁב תַּחַת צִלּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. לִנְטוֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסוֹד אָרֶץ, זוֹ עֲבוֹדָה, כִּדְגָרְסִינַן בְּפֶרֶק סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת{{שוליים|16}}: אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר חָמָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אִלְמָלֵא מַעֲמָדוֹת לֹא נִתְקַיְּמוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' אֱלֹהִים, בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה{{שוליים|17}}. אָמַר אַבְרָהָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁמָּא חַס וְשָׁלוֹם יֶחְטְאוּ יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, וְאַתָּה עוֹשֶׂה לָהֶם כְּדוֹר הַמַּבּוּל וּכְאַנְשֵׁי דוֹר הַפַּלָּגָה? אָמַר: לָאו. אָמַר לוֹ: בַּמָּה אֵדַע? אָמַר לוֹ: קְחָה לִי עֶגְלָה מְשׁוּלֶּשֶׁת וְגוֹ'{{שוליים|18}}. רוֹצֶה לוֹמַר, בִּזְכוּת הַקָּרְבָּנוֹת נִיצּוֹלִין. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! תֵּינַח בִּזְמָן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם; בִּזְמָן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, מַאי אִיכָּא לְמֵימָר? אָמַר לוֹ: כְּבָר תִּקַּנְתִּי לָהֶם סֵדֶר הַקָּרְבָּנוֹת; בִּזְמָן שֶׁקּוֹרִין בָּהֶם, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ הִקְרִיבוּם לְפָנַי, וַאֲנִי מוֹחֵל לָהֶם עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵיהֶם. וְגָרְסִינַן בִּפְסִיקְתָּא{{שוליים|19}}: בָּעֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא מֵרַבִּי יוֹחָנָן, אַרְבָּעָה דְבָרִים הֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: תּוֹרָה, וְקָרְבָּנוֹת, וְגֵיהִנֹּם, וּמַלְכֻיּוֹת. תּוֹרָה, לַפִּיד אֵשׁ{{שוליים|20}}; וּכְתִיב: מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ{{שוליים|21}}. קָרְבָּנוֹת, עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת{{שוליים|22}}. גֵּיהִנֹּם, תַּנּוּר עָשָׁן{{שוליים|23}}. מַלְכֻיּוֹת, וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדוֹלָה נוֹפֶלֶת עָלָיו{{שוליים|24}}. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם: כָּל זְמָן שֶׁבָּנֶיךָ מִתְעַסְּקִין בִּשְׁתַּיִם, נִיצּוֹלִין מִשְׁתַּיִם. כָּל זְמָן שֶׁבָּנֶיךָ מִתְעַסְּקִין בַּתּוֹרָה וּבְקָרְבְּנוֹתֵיהֶן, נִיצּוֹלִים מִגֵּיהִנֹּם ומִמַּלְכֻיּוֹת. וְעָתִיד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לֵיחָרֵב וְקָרְבָּנוֹת לִיבָּטֵל. בְּמָה אַתָּה רוֹצֶה שֶׁיֵּרְדוּ בָנֶיךָ, בְּגֵיהִנֹּם אוֹ בְמַלְכֻיּוֹת? אָמַר רַב חֲנִינָא בַּר פַּפָּא: אַבְרָהָם בֵּירֵר לָנוּ אֶת הַמַּלְכֻיּוֹת. מַאי טַעְמָא? דִּכְתִיב: כִּי צוּרָם מְכָרָם{{שוליים|25}}; וְאֵין צוּרָם אֶלָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כִּדְאֲמַר: הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם{{שוליים|26}}, הַבִּיטוּ אֶל צוּר חוּצַּבְתֶּם וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם{{שוליים|27}}. וַה' הִסְגִּירָם{{שוליים|28}}, שֶׁהִסְכִּים עִמּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְעוֹד גָּרְסִינַן בְּפֶרֶק סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת{{שוליים|29}}: אֵלּוּ הֵן מַעֲמָדוֹת? לְפִי שֶּׂנֶּאֱמַר: צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשָּׁי רֵיחַ נִיחוֹחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ{{שוליים|30}}. וְהֵיאַךְ קָרְבָּנוֹ שֶׁל אָדָם קָרֵב וְהוּא אֵינוֹ עוֹמֵד עַל גַּבָּיו? אֶלָּא שֶׁהִתְקִינוּ נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים מִשְׁמָרוֹת; עַל כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר הָיָה מַעֲמָד בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל כֹּהֲנִים לְוִיִּים וְיִשְׂרָאֵל. הִגִּיעַ זְמַן הַמִּשְׁמָר, כֹּהֲנָיו [וּ]לְוִיָּיו מַעֲלִין לִירוּשָׁלַיִם, וְיִשְׂרָאֵל שֶׁל אוֹתוֹ מִשְׁמָר מִתְכַּנְסִין בְּעָרֵיהֶם וְקוֹרִין בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. תָּנוּ רַבָּנָן: אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְפַּלְּלִין עַל קָרְבַּן אֲחֵיהֶם שֶׁיִּתְקַבֵּל בְּרָצוֹן. אַנְשֵׁי מַעֲמָד נִכְנָסִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְגוֹזְרִין אַרְבַּע תַּעֲנִיּוֹת בְּשַׁבָּת: בַּשֵּׁנִי עַל יוֹרְדֵי יַמִּים, בַּשְּׁלִישִׁי עַל הוֹלְכֵי מִדְבָּרוֹת, בָּרְבִיעִי עַל אַסְכָּרָה שֶׁלֹּא תִפּוֹל בַּתִּינוֹקוֹת, בַּחֲמִישִׁי עַל עוּבָּרוֹת וּמֵינִיקוֹת: עוּבָּרוֹת שֶׁלֹּא יַפִּילוּ, וּמֵינִיקוֹת שֶׁיְּגַדְּלוּ אֶת בְּנֵיהֶן. בְּעֶרֶב שַׁבָּת לֹא הָיוּ מִתְעַנִּין, מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת; כָּל שֶׁכֵּן בְּשַׁבָּת עַצְמוֹ. בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת מַאי טַעְמָא לֹא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מִפְּנֵי הַנּוֹצְרִים. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אוֹמֵר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא שְׁלִישִׁי לִיצִירָה. רֵישׁ לָקִישׁ אוֹמֵר, מִפְּנֵי שֶׁנְּשָׁמָה יְתֵרָה נְתוּנָה בוֹ בָּאָדָם בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וּמוֹצָאֵי שַׁבָּת נִטְּלָה מִמֶּנּוּ. וְגָרְסִינַן בְּתוֹסֶפְתָּא דְתַעֲנִיּוֹת{{שוליים|31}}: בַּשֵּׁנִי עַל יוֹרְדֵי יַמִּים, דִּכְתִיב: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם{{שוליים|32}}. בַּשְּׁלִישִׁי עַל הוֹלְכֵי דְרָכִים, דִּכְתִיב: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם אֶל מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה, וַיְּהִי כֵן{{שוליים|33}}. בָּרְבִיעִי עַל הַתִּינוֹקוֹת שֶׁלֹּא תִפּוֹל בָּהֶם אַסְכָּרָא, דִּכְתִיב: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאוֹרוֹת{{שוליים|34}}, מְאֵרָת כְּתִיב. בַּחֲמִישִׁי עַל עוּבָּרוֹת וּמֵינִיקוֹת, דִּכְתִיב: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְגוֹ'{{שוליים|35}}. גְּדוֹלָה תְּפִלָּה וּתְשׁוּבָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְיָפֶה כֹחוֹ שֶׁל מִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא מִתּוֹךְ צָרָה, שֶׁכָּל הַנְּבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים עַד שֶׁלֹּא תָבֹא צָרָה הָיוּ מִתְפַּלְּלִין, דִּכְתִיב: הֲיַעֲרוֹךְ שׁוּעֲךָ לֹא בְצָר וְכֹל מַאֲמַצֵּי כֹחַ{{שוליים|36}}. וְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין בְּפֶרֶק נִגְמַר הַדִּין{{שוליים|37}}: אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לְעוֹלָם יַקְדִּים אָדָם תְּפִלָּה לְצָרָה, שֶׁאִלְמָלֵא לֹא הִקְדִּים אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם תְּפִלָּה בֵּין בֵּית אֵל וּבֵין הָעַי לֹא נִשְׁתַּיֵּיר מִשּׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שָׂרִיד וּפָלִיט. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר, מַאי הֲיַעֲרוֹךְ שׁוּעֲךָ לֹא בְצָר וְכֹל מַאֲמַצֵּי כֹחַ? הַמְּאַמֵּץ עַצְמוֹ בִּתְפִלָּה מִלְּמַטָּה אֵין לוֹ צָרִים מִלְּמַעְלָה. רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר, לְעוֹלָם יְבַקֵּשׁ אָדָם רַחֲמִים שֶׁיִּהְיוּ הַכֹּל מְאַמְּצִין כֹּחוֹ, וְאַל יִהְיוּ צָרִים מִלְּמַעְלָה. אֲבָל מִי שֶׁהוּא יוֹשֵׁב וְשׁוֹתֵק בְּעֵת הַטּוֹבָה, וּבְעֵת הַצָּרָה מִתְפַּלֵּל, הֲרֵי זֶה אֵינוֹ מִתְפַּלֵּל לְרַצּוֹת לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא מִתְכַּוֵּין לַהֲנָאַת עַצְמוֹ. וְעַל זֶה וְכַיּוֹצֵא בוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר: כִּי פָנוּ אֵלַי עוֹרֶף וְלֹא פָנִים, וּבְעֵת רָעָתָם יֹאמְרוּ: קוּמָה וְהוֹשִׁיעֵנוּ!{{שוליים|38}} וְזֶהוּ דַּרְכָּן שֶׁל רְשָׁעִים, כִּדְגָרְסִינַן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה{{שוליים|39}}: וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי חָדַל הַמָּטָר וְהַבָּרָד וְהַקּוֹלוֹת, וַיּוֹסֶף לַחֲטוֹא, וַיַּכְבֵּד לִבּוֹ הוּא וַעֲבָדָיו{{שוליים|40}}. כָּךְ הֵם הָרְשָׁעִים: כָּל זְמָן שֶׁהֵם בְּצָרָה, מַכְנִיעִין אֶת עַצְמָן; עָבְרָה הַצָּרָה, חָזְרוּ לְקִלְקוּלָן. נְבוּכַדְנֶאצַר הָרָשָׁע, כְּשֶׁהָיָה בְצָרָה אָמַר: כְּעַן אֲנָא נְבוּכַדְנֶאצַר מְשַׁבַּח וּמְרוֹמֵם וּמְהַדַּר לְמֶלֶךְ שְׁמַיָּא{{שוליים|41}}. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֲלָבוֹ בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי: אִילּוּלֵי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת וְאֶת הַלְּבָבוֹת, הָיָה עוֹנֶה לָרְשָׁעִים. שֶׁכְּשֵׁם שֶׁקִּלֵּס נְבוּכַדְנֶאצַר הָרָשָׁע כָּךְ קִלֵּס דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְיָדַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַחְשְׁבוֹת נְבוּכַדְנֶאצַר הָרָשָׁע, מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה, וְטָרַף תְּפִלָּתוֹ בְּפָנָיו, וְיָדַע מַחֲשֶׁבֶת דָּוִד הַטּוֹבָה וְקִבֵּל תְּפִלָּתוֹ. נְבוּכַדְנֶאצַר אָמַר: מְשַׁבַּח, דָּוִד אוֹמֵר: שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלַיִם אֶת ה'{{שוליים|42}}. נְבוּכַדְנֶאצַר אָמַר: וּמְרוֹמֵם, דָּוִד אָמַר: אֲרוֹמִמְךָ אֱלֹהַי הַמֶּלֶךְ{{שוליים|43}}. נְבוּכַדְנֶאצַר אָמַר: וּמְהַדַּר, וְדָוִד אָמַר: הוֹד וְהָדָר לָבַשְׁתָּ{{שוליים|44}}. וְכֵיוָן שֶׁרָאָה נְבוּכַדְנֶאצַר הָרָשָׁע אֶת עַצְמוֹ בִּגְדֻלָּה, הִתְחִיל לְהִתְגָּאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: עָנֵה נְבוּכַדְנֶאצַר וְאָמַר: הֲלָא דָא הִיא בָּבֶל רַבְּתָא דִּי אֲנָה בְנַיְתַהּ לְבֵית מַלְכוּ וְגוֹ'{{שוליים|45}}. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רָשָׁע! עֲדַיִן אַתְּ מִתְגָּאֶה?! הֲרֵינִי מוֹסֵר אוֹתְךָ לִמְחַבְּלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: עוֹד מִלְּתָא בְּפוּם מַלְכָּא, קָל מִן שְׁמַיָּא נְפַל: לָךְ אָמְרִין נְבוּכַדְנֶאצַר מַלְכָּא, מַלְכוּתָא עֲדַת מִנָּךְ{{שוליים|46}}. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי חָדַל הַמָּטָר וְהַבָּרָד וַיּוֹסֶף לַחֲטוֹא{{שוליים|47}}. אוּמּוֹת הָעוֹלָם, וַיּוֹסֶף לַחֲטוֹא; אֲבָל יִשְׂרָאֵל, תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן, לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ{{שוליים|48}}. לְפִיכָךְ יִשְׁתַּדֵּל אָדָם תָּמִיד לְהִתְפַּלֵּל, בֵּין בְּעֵת צָרָה בֵּין בְּעֵת שָׁלוֹם. וְיִתְפַּלֵּל תָּמִיד בְּעֵת שָׁלוֹם, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא מֻרְגָּל וּמֻחְנָךְ לִתְפִלָּה, וּבְעֵת צָרָה כְּשֶׁיָּבֹא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהִתְפַּלֵּל, יִשְׁמַע אוֹתוֹ וְיַעֲנֶה אוֹתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשָׂה כְּבֶן בַּיִת לְפָנָיו בִּתְפִלּוֹת וּבְתַחֲנוּנִים שֶׁמִּתְפַּלֵּל וְשֶׁמִּתְחַנֵּן תָּמִיד לְפָנָיו. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמְּבָרֵךְ אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיִתְפַּלֵּל בַּעֲדוֹ תָמִיד, כָּל הַיּוֹם יְבָרְכֶנְהוּ{{שוליים|49}}. אַתְּ מוֹצֵא שֶׁהַנְּבִיאִים הָיוּ מִתְפַּלְּלִין עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא בְעֵת צָרָה, דִּכְתִיב: תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא עַל שִׁגְיוֹנוֹת{{שוליים|50}}. אִם תֹּאמַר שִׁגְיוֹנוֹת שֶׁל עַצְמוֹ, וַהֲרֵי לֹא פֵרַט חָטָאתִי עָוִיתִי פָשַׁעְתִּי; אֶלָּא שִׁגְיוֹנוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וּמַהוּ ה' שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי, ה' פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ בְּקֶרֶב שָׁנִים תּוֹדִיעַ, בְּרוֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר{{שוליים|51}}? אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! בְּשָׁעָה שֶׁיֵּשׁ רֹגֶז וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהָבִיא אוֹתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל, תְּהֵא זוֹכֵר לָהֶם אֲבִיהֶם הָרַחֲמָן שֶׁבִּקֵּשׁ רַחֲמִים עַל סְדוֹם וְעַל עֲמוֹרָה שֶׁלֹּא לְאַבְּדָם, כָּל שֶׁכֵּן עַל בָּנָיו שֶׁלֹּא לְאַבְּדָם. הָדָא הוּא דִּכְתִיב, בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר. רַחֵ״ם בְּגִימַטְרִיָּא אַבְרָהָם, כְּאִלּוּ אָמַר: בְּרֹגֶז, אַבְרָהָם תִּזְכּוֹר. חֲבִיבָה תְפִלָּה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּמְרַחֵם עֲלֵיהֶם. כִּדְגָרְסִינַן בְּמִדְרַשׁ תִּלִּים{{שוליים|52}}: לְדָוִד אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא, צוּרִי אַל תֶּחֱרַשׁ מִמֶּנִּי{{שוליים|53}}. זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, חֶלְקִי ה' אָמְרָה נַפְשִׁי{{שוליים|54}}. יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: אֵין חֶלְקֵנוּ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: חֶלְקִי ה'. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר: אֵין חֶלְקִי אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ, יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ{{שוליים|55}}. לְפִיכָךְ כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְפַּלְּלִין, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹנֶה אוֹתָם מִיָּד, שֶׁנֶּאֱמַר: הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְגוֹ'{{שוליים|56}}. אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יוֹם אִירָא, אֲנִי אֵלֶיךָ אֶבְטָח{{שוליים|57}}. בָּשָׂר וָדָם, יֵשׁ לוֹ אוֹהֵב, הוֹלֵךְ אֶצְלוֹ לְפַיְּסוֹ. פַּעַם אַחַת מְקַבְּלוֹ, שְׁנִיָּה שְׁלִישִׁית אֵינוֹ נִרְאֶה לוֹ, רְבִיעִית אֵינוֹ נִפְנֶה לוֹ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא כָּל זְמָן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מַטְרִיחִין עָלָיו בִּתְפִלָּה בְּעֵת צָרָתָם לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ רַחֲמִים, שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתָן וּמְקַבְּלָהּ וּמְרַחֵם עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּיוֹם צָרָתִי אֶקְרָאֶךָּ כִּי תַעֲנֵנִי{{שוליים|58}}, וּכְתִיב: וּקְרָאֵנִי בְּיוֹם צָרָה, אֲחַלֶּצְךָ וּתְכַבְּדֵנִי{{שוליים|59}}. וְכָל הָאָבוֹת וְהַנְּבִיאִים סִדְּרוּ תְפִלָּה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַד הָעוֹלָם וּבְעַד יִשְׂרָאֵל בְּעֵת צָרָתָם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁמַע תְּפִלָּתָם וְעָנָה אוֹתָם. אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַד סְדוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר: הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע?! אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִים בְּתוֹךְ הָעִיר; הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם, לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ?!{{שוליים|60}} וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁמַע תְּפִלָּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר ה': אִם אֶמְצָא בִסְדוֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִים בְּתוֹךְ הָעִיר, וְנָשָׂאתִי לְכָל הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם{{שוליים|61}}. יִצְחָק אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁמַע תְּפִלָּתוֹ, דִּכְתִיב: וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנוֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִיא{{שוליים|62}}, וְשָׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת תְּפִלָּתוֹ, דִּכְתִיב: וַיֵּעָתֶר לוֹ ה' וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ{{שוליים|63}}. וְהַתְּפִלָּה וְהָעֲתָרָה בְּפָסוּק אֶחָד. וְאַף רִבְקָה הִתְפַּלְּלָה, דִּכְתִיב: וַתֵּלֶךְ לִדְרוֹשׁ אֶת ה'{{שוליים|64}}, וְשָׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תְּפִלָּתָהּ, דִּכְתִיב: וַיֹּאמֶר ה' לָהּ, שְׁנֵי גּוֹיִם בְּבִטְנֵךּ וְגוֹ'{{שוליים|65}}. יַעֲקֹב אָבִינוּ הִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁמַע אֶת תְּפִלָּתוֹ. הִתְפַּלֵּל, דִּכְתִיב: הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו{{שוליים|66}}. וְאֵין נָא אֶלָּא לְשׁוֹן תְּפִלָּה וּתְחִנָּה, דִּכְתִיב: וָאֶתְחַנָּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר{{שוליים|67}}, וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ: אֶעְבְּרָה נָא וְאֶרְאֶה וְגוֹ'{{שוליים|68}}. וְשָׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת תְּפִלָּתוֹ, דִּכְתִיב: וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם{{שוליים|69}}. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁמַע תְּפִלָּתוֹ. הִתְפַּלֵּל, דִּכְתִיב: וַיְּחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהָיו וְגוֹ'{{שוליים|70}}. וְשָׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת תְּפִלָּתוֹ, דִּכְתִיב: וַיֹּאמֶר ה', סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ{{שוליים|71}}. אַהֲרֹן עָלָיו הַשָּׁלוֹם הִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁמַע אֶת תְּפִלָּתוֹ. הִתְפַּלֵּל, דִּכְתִיב: וַיִּקַּח אֶת הַקְּטוֹרֶת וַיְּכַפֵּר עַל הָעָם{{שוליים|72}}; וְהַקְּטוֹרֶת חֲבִיבָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּתְפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטוֹרֶת לְפָנֶיךָ{{שוליים|73}}. וְשָׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת תְּפִלָּתוֹ, דִּכְתִיב: וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה{{שוליים|74}}. פִּנְחָס הִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁמַע אֶת תְּפִלָּתוֹ, וְהַתְּפִלָּה וְהָעֲתִירָה שְׁנֵיהֶם בְּפָסוּק אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְּפַלֵּל, וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה{{שוליים|75}}. יְהוֹשֻׁעַ הִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁמַע תְּפִלָּתוֹ. הִתְפַּלֵּל, דִּכְתִיב: וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ וַיִּפּוֹל עַל פָּנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן בְּרִית ה' וְגוֹ'{{שוליים|76}}. וְשָׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת תְּפִלָּתוֹ, דִּכְתִיב: קוּם לְךָ, לָמָּה זֶה אַתָּה נוֹפֵל עַל פָּנֶיךָ{{שוליים|77}}; כְּלוֹמַר: שָׁמַעְתִּי תְפִלָּתְךָ. חַנָּה הִתְפַּלְּלָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁמַע תְּפִלָּתָהּ. הִתְפַּלְּלָה, דִּכְתִיב: וַתִּתְפַּלֵּל עַל ה' וּבָכֹה תִבְכֶּה{{שוליים|78}}. וְשָׁמַע אֶת תְּפִלָּתָהּ, דִּכְתִיב: אֶל הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלָּלְתִּי, וַיִּתֵּן ה' לִי אֶת שְׁאֵלָתִי אֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי מֵעִמּוֹ{{שוליים|79}}. שְׁמוּאֵל הִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁמַע תְּפִלָּתוֹ. הִתְפַּלֵּל, דִּכְתִיב: וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל: קַבְּצוּ אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל הַמִּצְפָּתָה, וְאֶתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם אֶל ה'{{שוליים|80}}. וְשָׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת תְּפִלָּתוֹ, דִּכְתִיב: וַיִּצְעַק שְׁמוּאֵל אֶל ה' בְּעַד יִשְׂרָאֵל, וַיַּעֲנֵהוּ ה'{{שוליים|81}}. דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם הִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁמַע אֶת תְּפִלָּתוֹ. הִתְפַּלֵּל, דִּכְתִיב: נִפְּלָה נָא בְיַד ה' כִּי רַבִּים רַחֲמָיו (מְאֹד) וְגוֹ'{{שוליים|82}}. וְשָׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת תְּפִלָּתוֹ, דִּכְתִיב: וַיִּבֶן שָׁם דָּוִד מִזְבֵּחַ לַה' וַיַּעַל עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים, וַיֵּעָתֵר ה' לָאָרֶץ, וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל יִשְׂרָאֵל{{שוליים|83}}. שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם הִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁמַע אֶת תְּפִלָּתוֹ. הִתְפַּלֵּל, דִּכְתִיב: וַיַּעֲמֹד שְׁלֹמֹה לִפְנֵי מִזְבַּח ה' נֶגֶד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל, וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו הַשָּׁמַיִם וְגוֹ'{{שוליים|84}}, וּכְתִיב: וּפָנִיתָ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תְּחִנָּתוֹ, לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה{{שוליים|85}}. וְשָׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת תְּפִלָּתוֹ, דִּכְתִיב בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה: שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתְךָ וְאֶת תְּחִנָּתְךָ{{שוליים|86}}. אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב הִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁמַע אֶת תְּפִלָּתוֹ. הִתְפַּלֵּל, דִּכְתִיב: עֲנֵנִי ה', עֲנֵנִי, וְיֵדְעוּ הָעָם הַזֶּה כִּי אַתָּה ה' הָאֱלֹהִים וְגוֹ'{{שוליים|87}}. וְשָׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת תְּפִלָּתוֹ, דִּכְתִיב: וַתִּפּוֹל אֵשׁ וַתֹּאכַל אֶת הָעוֹלָה וְאֶת הָעֵצִים{{שוליים|88}}. אֱלִישָׁע הִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁמַע אֶת תְּפִלָּתוֹ. הִתְפַּלֵּל, דִּכְתִיב: וַיָּבֹא וַיִּסְגֹּר הַדֶּלֶת בְּעַד שְׁנֵיהֶם וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה'{{שוליים|89}}. וְשָׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת תְּפִלָּתוֹ, דִּכְתִיב: וַיִּפְקַח הַנַּעַר אֶת עֵינָיו{{שוליים|90}}. וְעוֹד הִתְפַּלֵּל, וְהַתְּפִלָּה וְהַשְּׁמִיעָה בְּפָסוּק אֶחָד, דִּכְתִיב: וַיֹּאמַר, הַךְ נָא אֶת הַגּוֹי הַזֶּה בַּסַּנְוֵרִים; וַיַּכֵּם בַּסַּנְוֵרִים כִּדְבַר אֱלִישָׁע{{שוליים|91}}. חִזְקִיָּה הִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁמַע אֶת תְּפִלָּתוֹ. הִתְפַּלֵּל, דִּכְתִיב: וַיִּתְפַּלֵּל חִזְקִיָּהוּ לִפְנֵי ה' וַיֹּאמַר: ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יוֹשֵׁב הַכְּרֻבִים וְגוֹ'{{שוליים|92}}, וּכְתִיב: הַטֵּה ה' אָזְנְךָ וּשְׁמָע וְגוֹ'{{שוליים|93}}. וְשָׁמַע תְּפִלָּתוֹ, דִּכְתִיב: וַיִּשְׁלַח יְשַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ אֶל חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: אֲשֶׁר הִתְפַּלַּלְתָּ אֵלַי אֶל סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר, שָׁמָעְתִּי{{שוליים|94}}. וְעוֹד הִתְפַּלֵּל וְשָׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת תְּפִלָּתוֹ. [הִתְפַּלֵּל], דִּכְתִיב: וַיַּסֵּב פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה'{{שוליים|95}}. וְשָׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת תְּפִלָּתוֹ, דִּכְתִיב: שׁוּב וְאָמַרְתָּ אֶל חִזְקִיָּהוּ נְגִיד עַמִּי (לֵאמֹר), כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ, שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתֶךָ, רָאִיתִי אֶת דִּמְעָתֶךָ וְגוֹ'{{שוליים|96}}. נִמְצָא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹנֶה אֶת יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהֵם מִתְפַּלְּלִים לְפָנָיו בְּעֵת צָרָתָם. וְעוֹד גָרְסִינַן בְּמִדְרַשׁ תִּלִּים{{שוליים|97}}: יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה{{שוליים|98}}. זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ, עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה{{שוליים|99}}. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בְּשָׁעָה שֶׁמַּגַּעַת צָרָה לְיִשְׂרָאֵל, וּמְבַקְּשִׁים אוֹתִי וּמְשַׁתְּפִין כְּבוֹדִי עִמָּהֶם, אֲנִי עוֹנֶה אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ וְגוֹ'. אָמַר רַבִּי יוּדָן: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאִשָּׁה עוּבָּרָה שֶׁהִיא עִם אִמָּהּ בְּכַעַס. בִּשְׁעַת לֵידָתָהּ, עָלְתָה אִמָּהּ לְמַעְלָן. וְהָיְתָה הִיא צוֹוַחַת לְמַטָּן, וְאִמָּהּ שׁוֹמַעַת קוֹלָהּ וְצוֹוַחַת גַּם הִיא כְנֶגְדָּהּ מִלְּמַעְלָן. וְהָיוּ הַשְּׁכֵנוֹת אוֹמְרוֹת לָהּ, מַה טִיבֵךְ, וְכִי אַתְּ יוֹלֶדֶת עִמָּהּ?! אָמְרָה לָהֶן: אֲנִי רוֹאָה אֶת בִּתִּי בְצַעַר, וְאַף עַל פִּי שֶׁהִכְעִיסָה אוֹתִי אֵינִי יְכוֹלָה לִסְבּוֹל צִוְחָתָהּ, אֶלָּא הֲרֵינִי צוֹוַחַת עִמָּהּ, לְפִי שֶׁצָּרַת בִּתִּי שֶׁלִּי הִיא. כָּךְ כְּשֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְכִיָּה וִילָלָה בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד, וּלְקָרְחָה וְלַחֲגֹר שָׂק{{שוליים|100}}. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁצִּוָּה לַשָּׁמַיִם לְהִתְאַבֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר: אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם{{שוליים|101}}. אָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! וְכִי יֵשׁ דְּבָרִים הַלָּלוּ לְפָנֶיךָ, וַהֲלֹא כְּתִיב: עוֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ{{שוליים|102}}, וְלֹא מִסְפֵּד בִּמְקוֹמוֹ! אָמַר לָהֶם: בֵּיתִי חָרֵב, וּבָנַי שְׁלוּלִין מְסוּרִין בְּקוֹלָרִין, וְאֵינִי מִצְטָעֵר?! כָּךְ כְּתִיב: עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה{{שוליים|103}}. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן אוֹמֵר: תִּשְׁעָה פְסוּקִים יֵשׁ בַּמִּזְמוֹר הַזֶּה{{שוליים|104}}, כְּנֶגֶד תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים שֶׁהָעוּבָּר בִּמְעֵי אִמּוֹ, וְהִיא יוֹשֶׁבֶת בְּצַעַר וּבְצָרָה. לְפִיכָךְ כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין בְּצָרָה, אוֹמְרִים לָהֶם: דְּעָנֵי לְחַיָּתָא הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה וְגוֹ'{{שוליים|105}}. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא: שְׁמוֹנָה עָשָׂר מִזְמוֹרִים יֵשׁ מֵרֹאשׁ הַסֵּפֶר עַד מִזְמוֹר זֶה; שֶׁל אַשְׁרֵי הָאִישׁ{{שוליים|106}} וְלָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם{{שוליים|107}} חַד הוּא. כְּנֶגֶד שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְרָכוֹת שֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם. וְאוֹמֵר, כִּי לְאַחַר שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵ]ה] בְרָכוֹת תֵּעָנֶה בִּתְפִלָּתֶךָ. וְכֵן אָמַר דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם אַחַר שְׁמוֹנָה עָשָׂר מִזְמוֹרִים, יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה. דָּבָר אַחֵר{{שוליים|108}}: יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָב וּבֵן שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, וְנִתְיַגֵּעַ הַבֵּן. אָמַר לְאָבִיו: הֵיכָן הִיא הַמְּדִינָה? אָמַר לוֹ: סִימָן זֶה יְהֵא בְיָדְךָ: אִם רָאִיתָ בֵּית הַקְּבָרוֹת לְפָנֶיךָ, דַּע שֶׁהַמְּדִינָה קְרוֹבָה. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אִם רְאִיתֶם שֶׁהַצָּרוֹת מְכַסּוֹת אֶתְכֶם, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אַתֶּם נִגְאָלִין. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה, יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב. אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק אֵין כְּתִיב כָּאן, [אֶלָּא] אֱלֹהֵי יַעֲקֹב. וְלָמָּה? אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאִשָּׁה עוּבָּרָה שֶׁמְּקַשָּׁה לֵילֵד. אָמְרֵי לָהּ, לֵית אֲנַן יָדְעִין מַה נֵימַר לִיךְ, אֶלָּא מַאן דְּעָנְיָא לְאִימֵּךְ בְּעִידַּן קַשְׁיוּתָהּ, הוּא יַעֲנֶה יָתִיךְ בְּעִידַּן קַשְׁיוּתִיךְ. כָּךְ כְּתִיב בְּיַעֲקֹב: לָאֵל הָעוֹנֶה אוֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי{{שוליים|109}}. לְכָךְ אָמַר דָּוִד לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: מִי שֶׁעָנָה אֶת יַעֲקֹב אֲבִיכֶם בְּעֵת צָרָתוֹ, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם בְּעֵת צָרַתְכֶם. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה, יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב. וְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת בְּפֶרֶק הָרוֹאֶה מָקוֹם{{שוליים|110}}: אָמַר רַבִּי אָבִין הַלֵּוִי, מַאי דִּכְתִיב יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב{{שוליים|111}}; אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְלֹא אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וְיִצְחָק?! אֶלָּא, מִכָּאן לְבַעַל הַקּוֹרָה שֶׁיִּכָּנֵס בָּעֳבִי הַקּוֹרָה. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה, יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת יִשְׂרָאֵל עַם קְרוֹבוֹ בְּעֵת צָרָתָם, וּמְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְאֵינוֹ בוֹזֶה עֱנוּתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ{{שוליים|112}}. וּבְעֵת צָרָתָם מְשַׁתֵּף כְּבוֹדוֹ עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה{{שוליים|113}}. אָמַר{{שוליים|114}} רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ לוֹ קָרוֹב, אִם עָשִׁיר הוּא מוֹדֶה בוֹ, וְאִם עָנִי הוּא אֵינוֹ מוֹדֶה בוֹ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל בִּירִידָה קוֹרֵא אוֹתָם אַחִים וְרֵעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָא שָׁלוֹם בָּךְ{{שוליים|115}}. וּכְתִיב: לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרוֹבוֹ, הַלְלוּיָהּ{{שוליים|116}}. אָמַר{{שוליים|117}} רַבִּי זְעֵירָא: אָדָם יֵשׁ לוֹ בֶן בַּיִת, פַּעַם רִאשׁוֹנָה נִכְנָס אֶצְלוֹ וּמוֹשִׁיבוֹ עַל הַמִּטָּה, שְׁנִיָּה עַל הַכִּסֵּא, שְׁלִישִׁית עַל הַסַּפְסָל, רְבִיעִית הוּא אוֹמֵר: כַּמָּה סַפְסָל דָּחוּק עָלַי, כְּלוּם מַטְרִיחֵנִי! אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא כָּל מַה שֶׁיִּשְׂרָאֵל דּוֹחֲקִין אוֹתוֹ בִתְפִלָּתָם הוּא קָרוֹב אֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרוֹבוֹ, הַלְלוּיָהּ{{שוליים|118}}. וּכְתִיב: (וּמִי) [כִּי מִי] גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרוֹבִים אֵלָיו, כַּה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו{{שוליים|119}}. מַעֲשֶׂה{{שוליים|120}} בְּתִינוֹק אֶחָד שֶׁהָיָה מְפָרֵשׂ בַּיָּם הַגָּדוֹל בִּסְפִינָה, וְהָיוּ בָהּ אוּמּוֹת הָעוֹלָם, וְעָמַד עֲלֵיהֶם צַעַר גָּדוֹל בַּיָּם. וְהָיָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם דְּמוּת אֱלוֹהַּ תָּלוּי בְּצַוָּארוֹ, וְהָיָה כָּל אֶחָד מֵהֶם נוֹטֵל אֱלוֹהוֹ וּמְחַבְּקוֹ וּמְנַשְּׁקוֹ, וְלֹא הָיָה מוֹעִיל לָהֶם כְּלוּם. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ שֶׁלֹּא הוֹעִיל לָהֶם, אָמְרוּ זֶה לָזֶה: אֵין כָּאן מֵאוֹתָהּ אוּמָה שֶׁהוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְקָרַע לָהֶם הַיָּם? אָמְרוּ: יֵשׁ כָּאן תִּינוֹק אֶחָד עָנִי, וְכִמְדוּמֶה לָנוּ שֶׁהוּא יְהוּדִי, וְהוּא יָשֵׁן בְּיַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה. יָרְדוּ אֶצְלוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: אָנוּ בְצָרָה גְדוֹלָה, וְאַתָּה יָשֵׁן?! קוּם קְרָא לֵאלֹהֶיךָ, שֶׁמָּא בִזְכוּתְךָ אָנוּ נִיצּוֹלִין מִן הַצָּרָה הַזֹּאת. עָמַד הַתִּינוֹק וְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! הַיּוֹם יִוָּדַע כֹּחֲךָ וּגְבוּרָתֶךָ, וְעַכְשָׁו יֹאמְרוּ הַכֹּל כִּי אֵל אֱמֶת אַתָּה, חַנּוּן וְרַחוּם. מִיָּד רָמַז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַיָּם וְעָמַד מִזַּעְפּוֹ, וְיָצְאוּ לְשָׁלוֹם. כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ אֶל הַיַּבָּשָׁה לִקְנוֹת לָהֶם מְזוֹנוֹת, בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ כֶּסֶף לִקְנוֹת בּוֹ. אָמַר לָהֶם: עָנִי הוּא. אָמְרוּ לוֹ: אֵין אַתָּה אֶלָּא עָשִׁיר מְאֹד, וְאוֹתָן הָאֲנָשִׁים עֲנִיִּים הֵם, שֶׁאֵין לָהֶם אֱלוֹהַּ מוֹשִׁיעַ כֵּאלֹהֶיךָ שֶׁהוּא עוֹנֶה אוֹתְךָ בְּכָל עֵת שֶׁתִּקְרָאֶנּוּ. אָמַר לָהֶם: אֱלֹהֵיכֶם הוּא תָּלוּי בְּצַוְּארֵיכֶם, וְהוּא רָחוֹק מִכֶּם; אֲבָל אֱלֹהֵינוּ הוּא רָחוֹק בַּשָּׁמַיִם, וְהוּא קָרוֹב )מִמֶּנּוּ) [אֵלֵינוּ], שֶׁנֶּאֱמַר: )וּמִי) [כִּי מִי] גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרוֹבִים אֵלָיו, כַּה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו{{שוליים|121}}. וְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת יְרוּשַׁלְמִי{{שוליים|122}}: אָמַר רַבִּי יִצְחָק בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה, עֲבוֹדָה זָרָה נִקְרֵאת קְרוֹבָה וְהִיא רְחוֹקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: יִשָּׂאוּהוּ עַל כָּתֵף יִסְבְּלוּהוּ{{שוליים|123}}. סוֹף דָּבָר, הוּא עִמּוֹ בַּבַּיִת וְיִצְעַק אֵלָיו וְלֹא יַעֲנֶה. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, רָחוֹק וְהוּא קָרוֹב, וְאֵין קָרוֹב מִמֶּנּוּ. דְּאָמַר רַבִּי לֵוִי: מִן הָאָרֶץ וְעַד לָרָקִיעַ מַהֲלַךְ אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, וּרְאָיָה לַדָּבָר, מִי יַעֲלֶה לָנוּ הַשָּׁמַיְמָה{{שוליים|124}}, [הַשָּׁמַיְמָה] בְּגִימַטְרִיָּא אַרְבַּע מֵאוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וּרְאָיָה לְדִבְרֵיהֶם, הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם{{שוליים|125}}, דְּהַשְׁקִיפָה בְּגִימַטְרִיָּא חֲמֵשׁ מֵאוֹת. וְעָבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וּבֵין כָּל רָקִיעַ וְרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. וּלְמַעְלָה מִן הָרָקִיעַ טַלְפֵי הַחַיּוֹת. רַבִּי חֲלָבוֹ בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא אוֹמֵר: אַף טַלְפֵי הַחַיּוֹת מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. שׁוֹקֵי הַחַיּוֹת כְּנֶגֶד כּוּלָּן. וְאָדָם עוֹמֵד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אַחַר הָעַמּוּד וְלוֹחֵשׁ תְּפִלָּתוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַאֲזִין. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: כַּה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו{{שוליים|126}}, וּכְתִיב: כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי, וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ{{שוליים|127}}. בְּנוֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, שְׁנֵי בְנֵי אָדָם נִכְנָסִין אֵצֶל הַדַּיָּן, לְמִי הַדַּיָּן מַסְבִּיר פָּנִים, הֲלֹא לֶעָשִׁיר. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי. וְגָרְסִינַן בְּמִדְרַשׁ יְהִי אוֹר{{שוליים|128}}: אִם עוֹלָה קָרְבָּנוֹ מִן הַבָּקָר{{שוליים|129}}. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: מַאי שֶׁנֶּאֱמַר מִן הַבָּקָר לָעוֹלָה, וּמִן הַצֹּאן לָעוֹלָה, וּמִן הָעוֹף לָעוֹלָה? אֶלָּא, לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי הֲשָׂגַת יָדוֹ: אִם יָכוֹל לְהַקְרִיב בָּקָר, יַקְרִיב; וְאִם לָאו, מַקְרִיב צֹאן; וְאִם לָאו, מַקְרִיב עוֹף. דִּכְתִיב: וְאִם דַּל הוּא וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת{{שוליים|130}}, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ מַטְרִיחַ עַל אָדָם לְהַקְרִיב יוֹתֵר מִיְּכָלְתּוֹ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כְּפִי מַה שֶׁהָיָה הַחוֹטֵא, הָיָה מַקְרִיב הַקָּרְבָּן. עָשִׁיר שֶׁלִּבּוֹ גַס עָלָיו, מַקְרִיב מִן הַבָּקָר. בֵּינוֹנִי, מַקְרִיב מִן הַצֹּאן. [דַּל] מִפְּנֵי שֶׁאֵין לִבּוֹ גַס עָלָיו וְרוּחוֹ שְׁפָלָה, מַקְרִיב (הַקַּל) מִן הַקַּל שֶׁהוּא הָעוֹף. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן דִּין כָּל אֶחָד וְאֶחָד. שָׁאַל רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אָבִיו וְאָמַר לוֹ: שָׁנִינוּ{{שוליים|131}}, עַל שָׁלֹשׁ עֲבֵירוֹת רָעָב בָּא לָעוֹלָם. וַעֲוֹנוֹת אֵלּוּ אֵינָן מְצוּיִים בָּעֲנִיִּים, אֶלָּא בָּעֲשִׁירִים שֶׁלִּבָּם גַּס עֲלֵיהֶם, וְאֵינָן מְצוּיִים [בָּעֲנִיִּים] לְפִי שֶׁרוּחָם נְמוּכָה. וְקוּדְשָׁא בְרִיךְ הוּא לָא עֲבֵיד דִּינָא בְלָא דִינָא. מַדּוּעַ הָעֲנִיִּים שֶׁלֹּא חָטְאוּ מֵתִים בָּרָעָב, וְהָעֲשִׁירִים שֶׁעָבְרוּ עַל שָׁלֹשׁ עֲבֵירוֹת שֶׁבִּשְׁבִילָם הָרָעָב בָּא אֵינָם מֵתִים, כְּדֵי שֶׁיּוֹסִיפוּ לַחֲטוֹא לְפָנָיו? אָמַר לוֹ: כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה לִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים וּלְאַבֵּד אוֹתָם מִן הָעוֹלָם, (טֶרֶם) [תְּחִלָּה] מַשְׁפִּיעַ לָהֶם הַטּוֹבָה. בּוֹא וּרְאֵה: כֵּלִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, מָה הֵם? לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה{{שוליים|132}}. וּכְשֶׁבַּצּוֹרֶת בָּאָה לָעוֹלָם וְיֶחֱזַק הָרָעָב עַל הָעֲנִיִּים, מִיָּד הֵן בּוֹכִין וְגוֹעִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי{{שוליים|133}}. אוֹי לָהֶם לָרְשָׁעִים, שֶׁהֵם בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה. וְעַכְשָׁו כְּשֶׁהָרָעָב בָּא, אוֹי לָהֶם לָחַיָּבִים שֶׁבָּעֲשִׁירִים בְּקוֹלָן שֶׁל צַדִּיקִים שֶׁבָּעֲנִיִּים. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: כְּתִיב, זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה{{שוליים|134}}. אֱלֹהִים, מִדַּת הַדִּין, וַה', מִדַּת הָרַחֲמִים. כָּךְ הַזּוֹבֵחַ בְּרוּחַ נִשְׁבָּרָה, הוּא מוֹנֵעַ מִדַּת הַדִּין, וְיִגְבְּרוּ הָרַחֲמִים עַל מִדַּת הַדִּין. כָּךְ הַמִּתְפַּלֵּל בְּרוּחַ נִשְׁבָּרָה, כְּאִלּוּ הִקְרִיב זְבָחִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרוּחַ נִשְׁבָּרָה, וְתִגְבַּר מִדַּת (הַדִּין) [הָרַחֲמִים] עַל מִדַּת (הָרַחֲמִים) [הַדִּין], כִּי הַתְּפִלּוֹת הֵם בִּמְקוֹם הַזְּבָחִים וְהַקָּרְבָּנוֹת. וְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת זְבָחִים{{שוליים|135}}: אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ בִּקֵּשׁ לְהַקְרִיב אֶלֶף עוֹלוֹת בְּיוֹם אֶחָד. שָׁלַח וְאָמַר לְכֹהֵן גָּדוֹל: אַל יַקְרִיב אָדָם הַיּוֹם חוּץ מִמֶּנִּי. בָּא עָנִי אֶחָד וּבְיָדוֹ שְׁתֵּי תוֹרִים. אָמַר לַכֹּהֵן: הַקְרֵב לִי אֶת אֵלּוּ. אָמַר לוֹ הַכֹּהֵן: הַמֶּלֶךְ צִוַּנִּי שֶׁלֹּא יַקְרִיב אָדָם הַיּוֹם חוּץ מִמֶּנּוּ. אָמַר לוֹ: אֲדֹנִי כֹּהֵן! אַרְבָּעָה אֲנִי צָד בְּכָל יוֹם; אֲנִי מַקְרִיב שְׁתַּיִם, וּמִתְפַּרְנֵס בִּשְׁתַּיִם. וְאִם אֵין אַתָּה מַקְרִיב לִי, הֲרֵי אַתָּה חוֹתֵךְ אֶת פַּרְנָסָתִי! עָמַד הַכֹּהֵן וְהִקְרִיבָם לוֹ. נִרְאָה לוֹ לַמֶּלֶךְ בַּחֲלוֹם: קָרְבָּנוֹ שֶׁל עָנִי קְדָמְךָ. שָׁלַח וְאָמַר לַכֹּהֵן: וַהֲלֹא אָמַרְתִּי לְךָ, אַל יַקְרִיב אָדָם הַיּוֹם חוּץ מִמֶּנִּי! אָמַר לוֹ: אָדָם אֶחָד בָּא אֶצְלִי וּבְיָדוֹ שְׁתֵּי תוֹרִים; וְסִפֵּר לוֹ הַמַּעֲשֶׂה. אָמַר לוֹ: יָפֶה עָשִׂיתָ, מִשּׁוּם כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי{{שוליים|136}}. וְהוּא הַדִּין בִּתְפִלָּה, כִּי הַתְּפִלּוֹת בִּמְקוֹם הַקָּרְבָּנוֹת תִּקְּנוּם. וּבוֹ{{שוליים|137}} בַלָּשׁוֹן שֶׁיִּשְׂרָאֵל קוֹרִין לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוּא עוֹנֶה אוֹתָם. אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם קְרָאוֹ בֵאלֹהִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' אֱלֹהִים מַה תִּתֵּן לִי{{שוליים|138}}. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָנָה אֶת בָּנָיו בֵּאלֹהִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבוֹדָה{{שוליים|139}}. יִצְחָק אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בֵּירַךְ אֶת יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדַּי, דִּכְתִיב: וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אוֹתְךָ{{שוליים|140}}. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָנָה אֶת יִשְׂרָאֵל בְּאֵל שַׁדַּי, דִּכְתִיב: וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדַּי{{שוליים|141}}. יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם קְרָאוֹ בְאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל{{שוליים|142}}. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָנָה אוֹתוֹ בְאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ{{שוליים|143}}, וּכְתִיב: וְנָקוּמָה וְנַעֲלֶה בֵית אֵל וְאֶעֱשֶׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הָעוֹנֶה אוֹתִי בְיוֹם צָרָתִי וְגוֹ'{{שוליים|144}}. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם קְרָאוֹ בַה', שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' עַל דְּבַר הַצְּפַרְדְּעִים{{שוליים|145}}. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָנָה אוֹתוֹ בַה', שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעַשׂ ה' כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיָּמוּתוּ הַצְּפַרְדְּעִים{{שוליים|146}}. יִשְׂרָאֵל קְרָאוּהוּ בַה', שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'{{שוליים|147}}. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָנָה אוֹתָם בַּה', שֶׁנֶּאֱמַר: לָכֵן אֱמוֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲנִי ה', וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרַיִם{{שוליים|148}}. דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם קְרָאוֹ בְיָהּ, וְהַקְּרִיאָה וְהָעֲנִיָּה בְּפָסוּק אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָהּ, עָנָנִי בַמֶּרְחַב יָהּ{{שוליים|149}}. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: כִּי מִי גוֹי גָדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרוֹבִים אֵלָיו כַּה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו{{שוליים|150}}. בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁאָנוּ קוֹרִין לוֹ, הוּא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ עוֹנֶה אוֹתָנוּ. גְּדוֹלָה תְפִלָּה, שֶׁבִּזְכוּתָהּ יִשְׂרָאֵל נִצּוֹלִין מִיַּד אוֹיְבֵיהֶם, וּמִן הַיִּיסּוּרִין, ומִמִּיתָה מְשׁוּנָה, וּמִשִּׁנֵּי הַחַיּוֹת. מִיַּד אוֹיְבֵיהֶם כֵּיצַד? כִּדְגָרְסִינַן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה{{שוליים|151}}: הַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו{{שוליים|152}}. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: בְּשָׁעָה שֶׁיַּעֲקֹב מְרַגֵּז בְּקוֹלוֹ, אָז יְדֵי עֵשָׂו שׁוֹלְטוֹת. וּבִזְמָן שֶׁקּוֹלוֹ שֶׁל יַעֲקֹב מָצוּי בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, אֵין הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו; וְאִם לָאו, הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו. וְגָרְסִינַן בִּמְכִילְתָּא{{שוליים|153}}: וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמוֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי{{שוליים|154}}. וְכִי בְחַרְבּוֹ וּבְקַשְׁתּוֹ לְקָחָהּ?! אֶלָּא בִתְפִלּוֹת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ, יָדָיו רָב לוֹ וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה{{שוליים|155}}. פֵּירוּשׁ, בִּשְׁבִיל קוֹלוֹ שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁהוּא מֵרִים בִּתְפִלָּה, תְּבִיאֶנּוּ אֶל עַמּוֹ בְשָׁלוֹם וְתִגְבַּר [עַל] אוֹיְבָיו וְתִהְיֶה לוֹ עֵזֶר מִצָּרָיו. וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר: אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן, וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם ה' [צְבָאוֹת] אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל{{שוליים|156}}, רוֹצֶה לוֹמַר: בִּתְפִלָּה. וּכְתִיב: אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים, וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר{{שוליים|157}}, רוֹצֶה לוֹמַר: נַזְכִּיר שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּתְפִלָּה; וּכְתִיב: הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ, וַאֲנַחְנוּ קַמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד{{שוליים|158}}. וְכֵן בְּאָסָא הוּא אוֹמֵר: עָזְרֵנוּ (אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ) [ה' אֱלֹהֵינוּ] כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעַנּוּ, וּבְשִׁמְךָ בָאנוּ (אֶל) [עַל] הֶהָמוֹן הַזֶּה{{שוליים|159}}. וּבְמֹשֶׁה הוּא אוֹמֵר: וַיֵּרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ מִצְרַיְמָה וְגוֹ'{{שוליים|160}}, וּכְתִיב: וַנִּצְעַק אֶל ה' וַיִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ{{שוליים|161}}. אָמְרוּ לָהֶם אֱדוֹם לְיִשְׂרָאֵל: אַתֶּם מִתְגָּאִים בְּמַה שֶׁהוֹרִישׁ לָכֶם אֲבִיכֶם, דִּכְתִיב: הַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב{{שוליים|162}}, וַאֲמַרְתֶּם: וַנִּצְעַק אֶל ה' וַיִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ{{שוליים|163}}; וְאָנוּ מִתְגָּאִים בְּמַה שֶׁהוֹרִישׁ לָנוּ אָבִינוּ, דִּכְתִיב: וְעַל חַרְבְּךָ תִּחְיֶה{{שוליים|164}}. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם: לֹא תַעֲבוֹר בִּי, פֶּן בַּחֶרֶב אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ{{שוליים|165}}. וּבִבְקִיעַת יַם סוּף כְּתִיב: הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה'{{שוליים|166}}. רוֹצֶה לוֹמַר, הִתְיַצְּבוּ בִתְפִלָּה וְתִוָּשְׁעוּ. וְעוֹד גָרְסִינַן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה{{שוליים|167}}: וּפַרְעֹה הִקְרִיב, וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם{{שוליים|168}}. תָּפְשׂוּ אֻמְּנוּת הָאָבוֹת בְּיָדָם, שֶׁהִיא הַתְּפִלָּה. בְּאַבְרָהָם כְּתִיב: וַיִּקְרָא שָׁם אַבְרָם בְּשֵׁם ה'{{שוליים|169}}. בְּיִצְחָק אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם כְּתִיב: וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה{{שוליים|170}}. בְּיַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם כְּתִיב: וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וְגוֹ'{{שוליים|171}}. וְאוֹמֵר: אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב וְגוֹ'{{שוליים|172}}. לָמָּה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְתוֹלַעַת? מַה תּוֹלַעַת זוֹ אֵינָהּ מַכָּה אֶת הָאֲרָזִים אֶלָּא בְפִיהָ, וְהִיא רַכָּה וּמַכָּה אֶת הַקָּשֶׁה. כָּךְ אֵין לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא תְפִלָּה, בְּפִיהֶם הֵם נוֹצְחִים לָאוּמוֹת שֶׁהֵן קָשִׁים כַּאֲרָזִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמוֹרִי (מִפְּנֵיכֶם) [מִפְּנֵיהֶם] אֲשֶׁר כְּגוֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ וְגוֹ'{{שוליים|173}}. דָּבָר אַחֵר: מַה תּוֹלַעַת זוֹ מוֹצִיאָה מִפִּיהָ הַמֶּשִׁי, לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ בִּגְדֵי יְקָר, בִּגְדֵי מַלְכוּת. כָּךְ יִשְׂרָאֵל, בְּפִיהֶם מִתְפַּלְּלִין וּמְשַׁבְּחִין וּמַמְלִיכִין לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. דָּבָר אַחֵר: הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה'{{שוליים|174}}. אָמַר לָהֶם: הַיּוֹם תִּשְׁרֶה עֲלֵיכֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁאֵין יְצִיבָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: רָאִיתִי אֶת ה' נִצָּב עַל הַמִּזְבֵּחַ וְגוֹ'{{שוליים|175}}, וּכְתִיב: וַיָּבֹא ה' וַיִּתְיַצַּב{{שוליים|176}}, וּכְתִיב: קְרָא אֶל יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ{{שוליים|177}}, וּכְתִיב: וַתֵּתַצַּב אֲחוֹתוֹ{{שוליים|178}}. לְמָה הָיוּ יִשְׂרָאֵל דּוֹמִין בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, לְיוֹנָה שֶׁבָּרְחָה מִפְּנֵי הַנֵּץ, נִכְנְסָה לִנְקִיק הַסֶּלַע, וְהָיָה שָׁם נָחָשׁ נוֹשֵׁךְ. תִּכָּנֵס לִפְנִים, הֲרֵי כָּאן נָחָשׁ; תֵּצֵא לַחוּץ, הֲרֵי כָּאן נֵץ. כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה: הַיָּם סוֹעֵר, וְשׂוֹנֵא רוֹדֵף, וּמִדְבָּר מִשְּׁנֵי צְדְדִין. מִיָּד נָתְנוּ עֵינֵיהֶם בִּתְפִלָּה. וַעֲלֵיהֶם מְפֹרָשׁ בְּקַבָּלָה: יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, הַרְאִינִי (נָא) אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ, כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵךְ נָאוֶה{{שוליים|179}}. דָּבָר אַחֵר: כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב בְּתוֹרָה, וּמַרְאֵךְ נָאוֶה בְּתַלְמוּד. דָּבָר אַחֵר: כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב בִּתְפִלָּה, וּמַרְאֵךְ נָאוֶה בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים. דָּבָר אַחֵר: הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ (נָא) אֶת יְשׁוּעַת ה'. אָמְרוּ: אֵימָתַי? אָמַר לָהֶם: לְמָחָר. אָמְרוּ לוֹ: רַבֵּינוּ מֹשֶׁה, אֵין בָּנוּ כֹחַ לִסְבּוֹל. הִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְהֶרְאָה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוּרְמִיּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת עוֹמְדִין לִפְנֵיהֶם כְּעֵצִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּשְׁכֵּם מְשָׁרֵת אִישׁ הָאֱלֹהִים לָקוּם, (וַיַּרְא) [וַיֵּצֵא] וְהִנֵּה חַיִל סוֹבֵב אֶת הָעִיר וְסוּס וָרֶכֶב. וַיֹּאמֶר נַעֲרוֹ אֵלָיו: אֲהָהּ, אֲדוֹנִי! (מָה) [אֵיכָה] נַעֲשֶׂה? וַיֹּאמֶר: אַל תִּירָא, כִּי רַבִּים אֲשֶׁר אִתָּנוּ מֵאֲשֶׁר אוֹתָם. וַיִּתְפַּלֵּל אֱלִישָׁע וַיֹּאמַר: ה', פְּקַח [נָא] אֶת עֵינָיו וְיִרְאֶה! וַיִּפְקַח ה' אֶת עֵינֵי הַנַּעַר, וַיַּרְא וְהִנֵּה הָהָר מָלֵא סוּסִים וְרֶכֶב אֵשׁ סְבִיבוֹת אֱלִישָׁע{{שוליים|180}}. כָּךְ הִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל תּוּרְמִיּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת עוֹמְדִין לִפְנֵיהֶם. פֵּירוּשׁ תּוּרְמִיּוֹת, גְּדוּדִים. וְגָרְסִינַן בִּוְאֵלֶּה שְׁמוֹת רַבָּה{{שוליים|181}}: אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי אֶלְעָזָר: מַאי סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר{{שוליים|182}}? אֵין סָגַר אֶלָּא חַיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: אֱלָהִי שְׁלַח מַלְאֲכֵיהּ וּסֲגַר פּוּם אַרְיָוָתָא וְלָא חַבְּלוּנִי{{שוליים|183}}. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ מוּקָפִין מִשָּׁלֹשׁ רוּחוֹת, וְהָיָה הַיָּם סוֹעֵר, וְהַשּׂוֹנֵא רוֹדֵף, וְהַחַיּוֹת יוֹצְאוֹת מִן הַמִּדְבָּר, תָּלוּ עֵינֵיהֶם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְצָעֲקוּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'{{שוליים|184}}. וְלָמָּה עָשָׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ? אֶלָּא שֶׁהָיָה מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה בָּא בַדֶּרֶךְ, וְהָיְתָה בַּת מְלָכִים צוֹעֶקֶת לְפָנָיו: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, הַצֵּל אוֹתִי מִיַּד הַלִּסְטִים! שְׁמָעָהּ הַמֶּלֶךְ וְהוֹצִיא אוֹתָהּ. לְאַחַר יָמִים בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ לִיטְּלָהּ לְאִשָּׁה. וְהָיָה מִתְאַוֶּה שֶׁתְּדַבֵּר עִמּוֹ, וְלֹא הָיְתָה רוֹצָה. מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ? גֵּירָה בָהּ הַלִּסְטִים, כְּדֵי שֶׁתִּצְעַק וְיִשְׁמַע הַמֶּלֶךְ. כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ הַלִּסְטִים עָלֶיהָ, הִתְחִילָה צוֹעֶקֶת לַמֶּלֶךְ. אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: לְכָךְ הָיִיתִי מִתְאַוֶּה, לִשְׁמוֹעַ קוֹלֵךְ. כָּךְ יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁהָיוּ בְמִצְרַיִם וְהָיוּ מְשַׁעְבְּדִים בָּהֶם הַמִּצְרִים, הָיוּ צוֹעֲקִים וְתוֹלִין עֵינֵיהֶם לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְּהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבוֹדָה{{שוליים|185}}. מִיָּד, וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹהִים{{שוליים|186}}. הוֹצִיאָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה. וְהָיָה מְבַקֵּשׁ לִשְׁמוֹעַ אֶת קוֹלָן פַּעַם אַחֶרֶת, וְלֹא הָיוּ רוֹצִין. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? גֵּרָה לְפַרְעֹה לִרְדּוֹף אַחֲרֵיהֶם. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: וַיִּירְאוּ מְאֹד, וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'{{שוליים|187}}. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לְכָךְ הָיִיתִי מִתְאַוֶּה, לִשְׁמוֹעַ קוֹלְכֶם. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ, כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵךְ נָאוֶה{{שוליים|188}}. הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים וּמְרַחֵם עֲלֵיהֶם. וְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת יְבָמוֹת בְּפֶרֶק הַבָּא עַל יְבִמְתּוֹ{{שוליים|189}}, אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִפְּנֵי מַה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ עֲקוּרִין? מִפְּנֵי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים, דִּכְתִיב: וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנוֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִיא{{שוליים|190}}, וּכְתִיב: וַיֶּעְתַּר מָנוֹחַ אֶל ה' וַיֹּאמַר{{שוליים|191}}. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לָמָּה נִמְשְׁלָה תְּפִלַּת הַצַּדִּיקִים לְעֶתֶר? מַה עֶתֶר זֶה מְהַפֵּךְ אֶת הַתְּבוּאָה בַּגּוֹרֶן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אַף תְּפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים מְהַפֶּכֶת חֲמָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמִּדַּת רַגְזָנוּת לְמִדַּת רַחֲמָנוּת. וּלְפִיכָךְ נִקְרֵאת עֲתָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנוֹכַח אִשְׁתּוֹ וְגוֹ'. וְגָרְסִינַן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה{{שוליים|192}}: לָמָּה נֶעֶקְרוּ הָאִמָּהוֹת? רַבִּי לֵוִי אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן וְשִׂיחָתָן. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ{{שוליים|193}}. וְגָרְסִינַן בִּוְאֵלֶּה הַדְּבָרִים רַבָּה{{שוליים|194}}: בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים, לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה{{שוליים|195}}, שֶׁלֹּא תְהֵא תְפִלַּתְכֶם עֲקוּרָה, אֶלָּא עוֹשָׂה פֵירוֹת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע{{שוליים|196}}. וְעוֹד גָּרְסִינַן בִּוְאֵלֶּה שְׁמוֹת רַבָּה{{שוליים|197}}: כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, הִתְחִיל פַּרְעֹה לִרְדּוֹף אַחֲרֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וּפַרְעֹה הִקְרִיב וְגוֹ'{{שוליים|198}}. הִתְחִיל מֹשֶׁה מִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: אַתָּה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל?! כְּבָר הִתְפַּלְּלוּ בָּנַי וְשָׁמַעְתִּי תְפִלָּתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: מַה תִּצְעַק אֵלָי וְגוֹ'{{שוליים|199}}. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע וְגוֹ'{{שוליים|200}}. כְּשֶׁנִּשְׁתַּעְבְּדוּ אֲבוֹתֵיכֶם בְּמִצְרַיִם, בִּתְפִלָּה עָנִיתִי אוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבוֹדָה{{שוליים|201}}. בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, בִּתְפִלָּה עָנִיתִי אוֹתָן וְעָשִׂיתִי לָהֶם נִסִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרַע יְהוֹשֻׁעַ (אֶת) שִׂמְלוֹתָיו וַיִּפּוֹל עַל פָּנָיו אַרְצָה לִפְנֵי [אֲרוֹן] ה'{{שוליים|202}}. בִּימֵי הַשּׁוֹפְטִים שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְּהִי כִּי זָעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה' עַל אוֹדוֹת מִדְיָן{{שוליים|203}}. בִּימֵי שְׁמוּאֵל שָׁמַעְתִּי תְּפִלָּתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: (וַיִּצְעַק) [וַיִּזְעַק] שְׁמוּאֵל אֶל ה' בְּעַד יִשְׂרָאֵל, וַיַּעֲנֵהוּ ה'{{שוליים|204}}. אֵינִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם לֹא עוֹלוֹת וְלֹא זְבָחִים, אֶלָּא תְפִלָּה. הֲרֵי, קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה' וְגוֹ'{{שוליים|205}}. וְדָוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם אוֹמֵר, אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי וַאֲסוֹבְבָה אֶת מִזְבַּחֲךָ ה'{{שוליים|206}}. אֵינוֹ אוֹמֵר לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת, אֶלָּא לַשְׁמִיעַ בְּקוֹל תּוֹדָה{{שוליים|207}}. וְעוֹד גָרְסִינַן בִּוְאֵלֶּה שְׁמוֹת רַבָּה{{שוליים|208}}: וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל הַמִּזְבֵּחַ{{שוליים|209}}. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה'{{שוליים|210}}. וְזֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי וַאֲסוֹבְבָה אֶת מִזְבַּחֲךָ ה', לַשְׁמִיעַ בְּקוֹל תּוֹדָה וּלְסַפֵּר כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ{{שוליים|211}}. יָכוֹל לְהַקְרִיב פָּרִים וְאֵילִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: לַשְׁמִיעַ בְּקוֹל תּוֹדָה. לְפִי שֶׁיִּשְׂרָאֵל בִּזְמָן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, חוֹטְאִין וּמְבִיאִין קָרְבָּן וּמְכַפֵּר עֲלֵיהֶן. הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ חוֹטֵא וּמֵבִיא קָרְבָּן וּמִתְכַּפֵּר לוֹ. אָנוּ אֵין לָנוּ קָרְבָּן! אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ וְגוֹ'{{שוליים|212}}. אָמְרוּ לוֹ: עֲנִיִּים אֲנַחְנוּ, וְאֵין לָנוּ לְהָבִיא קָרְבָּן! אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: דְּבָרִים אֲנִי מְבַקֵּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה', וַאֲנִי מוֹחֵל לָכֶם עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵיכֶם. וְאֵין דְּבָרִים אֶלָּא דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר ה' אֶל כָּל קְהַלְכֶם{{שוליים|213}}. אָמְרוּ לוֹ: אֵין אָנוּ יוֹדְעִין. אָמַר לָהֶם: בּוֹאוּ וְהִתְפַּלְּלוּ לְפָנַי, וַאֲנִי מְקַבֵּל (עֲוֹנוֹתֵיכֶם). וְגָרְסִינַן בְּמִדְרַשׁ הַשְׁכֵּם{{שוליים|214}}: אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ וְגוֹ'{{שוליים|215}}. רְאֵה הֵיאַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סוֹלֵחַ לַעֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. מֶה הָיוּ מַקְרִיבִין עַל זֶבַח הַתּוֹדָה? חַלּוֹת וּרְקִיקִין. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פָּר, יָבִיא פָּר; אַיִל, יָבִיא אַיִל; שֶׂה, יָבִיא שֶׂה; יוֹנָה, יָבִיא יוֹנָה. וּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֶחָד מִכָּל אֵלּוּ, יָבִיא סֹלֶת. וּמִי שֶׁאֵין לוֹ וְלֹא כְלוּם, יָבִיא דְּבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְגוֹ'{{שוליים|216}}. אָמַר{{שוליים|217}} רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: גְּדוֹלָה חִבָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁנֶּה סֵדֶר בְּרֵאשִׁית בִּשְׁבִיל חִבָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא מוֹרִיד לָהֶם גֶּשֶׁם מִן הַשָּׁמַיִם וּמַעֲלֶה לָהֶם טַל מִן הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל{{שוליים|218}}, וְכֵן: אַף שָׁמָיו יַעַרְפוּ טָל{{שוליים|219}}. כֵּיוָן שֶׁרָאָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים, אָמַר: אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'{{שוליים|220}}. מָגֵן עֶזְרֶךָ, כְּנֶגֶד אַבְרָהָם, דִּכְתִיב בֵּיהּ: אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ{{שוליים|221}}. וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ, כְּנֶגֶד יִצְחָק, שֶׁפָּשַׁט צַוָּארוֹ כְּנֶגֶד הַחֶרֶב. וְיִכָּחֲשׁוּ אוֹיְבֶיךָ לָךְ, כְּנֶגֶד יַעֲקֹב, דִּכְתִיב: וַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץ מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו{{שוליים|222}}. פֵּירוּשׁ, שֶׁהָלַךְ לוֹ עֵשָׂו לְאֶרֶץ אַחֶרֶת מִפְּנֵי פַחְדּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ, כְּנֶגֶד מָרְדְּכָי, דִּכְתִיב: וַיִּקַּח הָמָן אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַסּוּס וַיַּלְבֵּשׁ אֶת מָרְדְּכָי וְגוֹ'{{שוליים|223}}. מִי גָרַם לְמָרְדְּכַי לְהִנָּצֵל מֵאוֹיְבָיו וְלָבֹא לִידֵי הַגְּאֻלָּה הַזֹּאת? מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל בְּכָל שָׁעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמָרְדְּכַי יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה, וַיִּקְרַע מָרְדְּכַי אֶת בְּגָדָיו וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר, (וַיִּצְעַק צְעָקָה) [וַיִּזְעַק זְעָקָה] גְדוֹלָה וּמָרָה{{שוליים|224}}. מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יוֹסֵי בֶן קִסְמָא, שֶׁאֵירַע לוֹ בִּשְׁנֵי יְלָדִים שֶׁנִּשְׁבּוּ מִירוּשָׁלַיִם עַל יְדֵי הֶגְמוֹן אֶחָד. הָלַךְ רַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר לוֹ: טוֹל מָנֶה וְתֵן לִי הַיְּלָדִים. אָמַר לוֹ: לָאו. מִיָּד תָּלָה עֵינָיו לַשָּׁמַיִם, וְיָרַד מִיכָאֵל מִן הַשָּׁמַיִם וְהִתְחִיל לְצַעֲרוֹ. וְהָיוּ חֲבֵירָיו מְסוּבִּין אֶצְלוֹ. אָמְרוּ לוֹ: כְּלוּם הִקְנַטְתָּ אוֹתוֹ צַדִּיק? אָמַר לָהֶן: הֵן. הֱבִיאוּהוּ, וְכֵיוָן שֶׁבָּא מָצָא מְנוּחָה. אָמַר לוֹ: תֵּן מָנֶה וְטוֹל הַיְּלָדִים. אָמַר לוֹ: אִם נַפְשְׁךָ, טוֹל שְׁמוֹנִים. מִיָּד כָּעַס וְאָמַר: הוֹצִיאוּהוּ מֵעָלַי! כֵּיוָן שֶׁיָּצָא, הִתְחִיל לְהִצְטָעֵר. אָמַר: הֲבִיאוּהוּ. אָמַר: תֵּן שְׁמוֹנִים וְקַבֵּל הַיְּלָדִים. אָמַר לוֹ: אִם נַפְשְׁךָ, טוֹל חֲמִשִּׁים. וְכָעַס. הִתְחִיל לְהִצְטָעֵר. אָמַר: תֵּן חֲמִשִּׁים. וְהָיָה פוֹחֵת וְיוֹרֵד, עַד שֶׁאָמַר: הֲרֵי הֵם נְתוּנִים לְךָ בְּמַתָּנָה בְּחִנָּם. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי: הָעֲבוֹדָה! אֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתַּחְשׁוֹב וְתִתֶּן לִי שְׂכִירוּת הַיְּלָדִים, מִיּוֹם שֶׁשָּׁבִיתָ אוֹתָם מִירוּשָׁלַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה. סָפְרוּ וּמָנוּ זֶה עִם זֶה, וְעָלָה שְׂכִירוּת הַיְּלָדִים אוֹתָם הַיָּמִים שְׁלֹשִׁים מָנֶה בְּמִנְיַן צֹרִי. שָׁקַל וְנָתַן בְּחֵקָם שֶׁל יְלָדִים וְיָצְאוּ. מִן הַיִּסּוּרִין מִנַּיִן? מִמִּרְיָם, שֶׁלֹּא נֶאֶסְפָה מִצָּרַעְתָּהּ אֶלָּא עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר, אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ{{שוליים|225}}. מִמִּיתָה מְשׁוּנָה מִנַּיִן? מֵאַהֲרֹן עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף ה' מְאֹד לְהַשְׁמִידוֹ, וָאֶתְפַּלֵּל גַּם בְּעַד אַהֲרֹן בָּעֵת הַהִיא{{שוליים|226}}. וַאֲפִילוּ מִמִּיתָה דְעָלְמָא נִצּוֹל אָדָם בִּזְכוּת הַתְּפִלָּה. מִנָּא לָן, מֵחִזְקִיָּהוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת. וַיָּבֹא אֵלָיו יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ הַנָּבִיא, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: כֹּה אָמַר ה', צַו לְבֵיתֶךָ, כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה. וּכְתִיב: וַיַּסֵּב [אֶת] פָּנָיו (חִזְקִיָּהוּ) אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה' (וַיֹּאמַר) [לֵאמֹר]: (אָנָּא) [אָנָּה] ה', זְכָר נָא אֵת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָ[ב] שָׁלֵם, וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי; וַיֵּבְךְּ חִזְקִיָּהוּ בְּכִי גָדוֹל. וּכְתִיב: (וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל יְשַׁעְיָהוּ) [וַיְהִי יְשַׁעְיָהוּ לֹא יָצָא חָצֵר הַחִיצוֹנָה, וּדְבַר ה' הָיָה אֵלָיו] לֵאמֹר: (הָלוֹךְ) [שׁוּב] וְאָמַרְתָּ אֶל חִזְקִיָּהוּ [נְגִיד עַמִּי], כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ: שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתֶךָ, רָאִיתִי אֶת דִּמְעָתֶךָ. הִנְנִי [רֹפֵא לָךְ; בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי תַּעֲלֶה בֵּית ה']. (מוֹסִיף) [וְהוֹסַפְתִּי] עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה [וְגוֹ']{{שוליים|227}}. וְהַתְּפִלָּה הִיא אַחַת מִשְּׁלֹשָׁה דְבָרִים שֶׁמְּבַטְּלִים אֶת הַגְּזֵירָה, כִּדְגָרְסִינַן בִּפְסִיקְתָּא{{שוליים|228}}: רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הֵם מְבַטְּלִים אֶת הַגְּזֵירָה: הַתְּפִלָּה, וְהַצְּדָקָה, וְהַתְּשׁוּבָה; וּשְׁלָשְׁתָּן בְּפָסוּק אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיִּכָּנְעוּ עַמִּי (וְגוֹ') [וְיִתְפַּלְּלוּ וִיבַקְּשׁוּ פָנַי וְיָשֻׁבוּ מִדַּרְכֵיהֶם הָרָעִים]{{שוליים|229}}. וְיִתְפַּלְּלוּ, זוֹ תְפִלָּה. (וִיבַקְּשׁוּנִי) [וִיבַקְּשׁוּ פָנַי], זוֹ צְדָקָה, דִּכְתִיב: אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ{{שוליים|230}}. וְיָשׁוּבוּ (אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה) [מִדַּרְכֵיהֶם הָרָעִים], זוֹ תְשׁוּבָה. מַה כְּתִיב תַּמָּן? וַאֲנִי אֶשְׁמַע מִן הַשָּׁמַיִם וְגוֹ'{{שוליים|231}}. מִשִּׁנֵּי הַחַיּוֹת, כִּדְגָרְסִינַן בְּסֵדֶר אֵלִיָּהוּ רַבָּה{{שוליים|232}}: מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל. בָּא נָחָשׁ וְעָבַר עַל רַגְלָיו, וְלֹא הִפְסִיק תְּפִלָּתוֹ. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבֵּינוּ! לֹא חַשְׁתָּ בְעַצְמְךָ מִן הַנָּחָשׁ? אָמַר לָהֶם: תָּבֹא לִי שֶׁלֹּא חַשְׁתִּי. וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל. וּבָא הַזְּאֵב וְנָטַל אֶת בְּנוֹ מֵאֶצְלוֹ, וְלֹא הִפְסִיק אֶת תְּפִלָּתוֹ. כְּשֶׁסִּיֵּים, אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבֵּינוּ! לֹא חַשְׁתָּ בְעַצְמְךָ כְּשֶׁבָּא הַזְּאֵב וְנָטַל אֶת בִּנְךָ מֵאֶצְלְךָ? אָמַר לָהֶם: תָּבֹא לִי שֶׁלֹּא חַשְׁתִּי בוֹ. וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר אֶת הַדָּבָר, עַד שֶׁבָּא הַזְּאֵב וְהֶחֱזִיר אֶת הַתִּינוֹק לִמְקוֹמוֹ. אָמַר לוֹ אָבִיו: מֶה עָשָׂה לְךָ הַזְּאֵב? אָמַר לוֹ: הִכְנִיסַנִי לְתוֹךְ חֻרְבָּה אֶחָת. וְשָׁמַעְתִּי בַת קוֹל שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת: לֹא עַל זֶה שְׁלַחְתִּיךָ, אֶלָּא עַל בֶּן פְּלוֹנִי. וְלֹא הִסְפִּיק הַנַּעַר לִגְמוֹר אֶת הַדָּבָר, עַד שֶׁשָּׁמְעוּ קוֹל בֶּכִי שֶׁצּוֹעֲקִין וְאוֹמְרִין: בֶּן פְּלוֹנִי נְשָׁכוֹ הַזְּאֵב. מַעֲשֶׂה{{שוליים|233}} בְּרַבִּי חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל, בָּא עֲרוֹד וּנְשָׁכוֹ. בָּרְחוּ הַתַּלְמִידִים. לְאַחַר שָׁעָה חָזְרוּ, וּמָצְאוּ אוֹתוֹ עֲרוֹד מֵת מוּשְׁלָךְ עַל חוֹרוֹ. אָמְרוּ: ווַי לוֹ לְאָדָם שֶׁנְּשָׁכוֹ עֲרוֹד, וּוַי לוֹ לַעֲרוֹד שֶׁנְּשָׁכוֹ רַבִּי חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא. וַעֲרוֹד בָּא מִן הַצָּב, שֶׁהוּא מִמִּינֵי הַשְּׁרָצִים, וּמִן הַנָּחָשׁ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרָאוֹ לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים. וְיֵשׁ עָרוֹד שֶׁהוּא מִמִּין חַיּוֹת, וְהוּא חֲמוֹר הַבָּר. גְּדוֹלָה תְפִלָּה, שֶׁבִּזְכוּתָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹחֵל עֲוֹנוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד לְפָנָיו, וְלוֹמַר שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּמְחוֹל עֲוֹנוֹתֵיהֶן. לְפִיכָךְ אָנוּ אוֹמְרִים בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת{{שוליים|234}}, אֵל הוֹרֵתָנוּ לוֹמַר שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה. וְגָרְסִינַן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה{{שוליים|235}}: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אִלְמָלֵא מִקְרָא כָתוּב אִי אֶיפְשָׁר לְאוֹמְרוֹ, ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן וְגוֹ'{{שוליים|236}}, מְלַמֵּד שֶׁנִּתְעַטֵּף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר וְהֶרְאָהוּ לוֹ לְמֹשֶׁה, וְאָמַר לוֹ: כָּל זְמָן שֶׁיִּשְׂרָאֵל חוֹטְאִין, יַעֲשׂוּ לְפָנַי כַּסֵּדֶר הַזֶּה וַאֲנִי מוֹחֵל לָהֶם. ה' ה', אֲנִי הוּא קוֹדֶם שֶׁחָטָא אָדָם, וַאֲנִי הוּא לְאַחַר שֶׁחָטָא וְעָשָׂה תְשׁוּבָה. אֵל רַחוּם וְחַנּוּן. אָמַר רַב יְהוּדָה, בְּרִית כְּרוּתָה לִשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁאֵין חוֹזְרוֹת רֵיקָם, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה אָנֹכִי כּוֹרֵת בְּרִית, נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאוֹת וְגוֹ'{{שוליים|237}}. וְגָרְסִינַן בְּמִדְרָשׁ{{שוליים|238}}: וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם{{שוליים|239}}. אַשְׁרֵי מֹשֶׁה, שֶׁנִּכְנַס לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַלְאַךְ וְלֹא שָׂרָף יָכוֹל לְהִכָּנֵס. תְּרֵין אֱימוֹרָאֵי. חַד אָמַר: וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל{{שוליים|240}}. וְהָיָה מֹשֶׁה מְהַלֵּךְ כַּקּוּלְייָס הַזֶּה, עַד שֶׁעָלָה אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם. וְנֶאֱמַר: וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא{{שוליים|241}}. לִמֵּד מֹשֶׁה הֵיאַךְ יְבַקֵּשׁ סַנֵּיגוֹרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל. אָמַר: זְכוֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ{{שוליים|242}}; וְאִלּוּ לֹא הָיָה לָהֶם זְכוּת אָבוֹת, הָיָה מְאַבְּדָן. אֶלָּא מִכָּאן הֱוֵי אוֹמֵר: ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בָּעוֹלָם הַזֶּה לִמַּדְתִּי סַנֵּיגוֹרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל, וְלֶעָתִיד לָבֹא אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ{{שוליים|243}}. וְגָרְסִינַן בְּמִדְרַשׁ תִּלִּים{{שוליים|244}}: תְּפִלָּה לְדָוִד, שִׁמְעָה ה' צֶדֶק וְגוֹ'{{שוליים|245}}. הֵיאַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ הַצֶּדֶק? אֶלָּא צֶדֶק זוֹ תְפִלָּה. וְסִימָן: צָדֵ״י, תִּשְׁעִים אֲמִנִּים שֶׁאָדָם עוֹנֶה בְכָל יוֹם. דָּלֶ״ת, אַרְבַּע קְדוּשׁוֹת. קוֹ״ף, מֵאָה בְרָכוֹת. וְהִתְחִיל דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם הַמִּזְמוֹר הַזֶּה בְּצֶדֶק, דִּכְתִיב: תְּפִלָּה לְדָוִד שִׁמְעָה ה' צֶדֶק, וְסִיְּמוֹ בְצֶדֶק, דִּכְתִיב: אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ, אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ{{שוליים|246}}. רוֹצֶה לוֹמַר: כְּשֶׁיִּהְיֶה לִבִּי שָׁלֵם בִּתְפִלָּה, אֲקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה. וְכָל הַמִּתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּאִלּוּ הִקְרִיב לְפָנָיו עוֹלוֹת וּזְבָחִים, וַעֲוֹנוֹתָיו נִמְחָלִין, כְּשֵׁם שֶׁהָיוּ נִמְחָלִין עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ בִּתְמִידִין וּבְקָרְבָּנוֹת שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִין עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, כִּדְגָרְסִינַן בְּפֶרֶק תְּפִלַּת הַשַּׁחַר{{שוליים|247}}: אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין תִּקְּנוּם. תְּפִלָּה שֶׁל שַׁחַר כְּנֶגֶד תָּמִיד שֶׁל בֹּקֶר. תְּפִלָּה שֶׁל מִנְחָה כְּנֶגֶד תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם. תְּפִלָּה שֶׁל עַרְבִית, כְּנֶגֶד קְרָבַיִם וּבְנֵי מֵעַיִם וְאֵיבָרִים וּפְדָרִים שֶׁלֹּא נִתְעַכְּלוּ מִבְּעוֹד יוֹם, [וְ]הָיוּ מַקְרִיבִין אוֹתָן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְהָיוּ נִשְׂרָפִין וְהוֹלְכִין כָּל הַלַּיְלָה. נִמְצָא שֶׁהַמִּתְפַּלֵּל שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת בְּכָל יוֹם וָיוֹם, כְּאִלּוּ הִקְרִיב תְּמִידִין עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וַעֲוֹנוֹתָיו נִמְחָלִין כְּשֵׁם שֶׁהָיוּ עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִמְחָלִין בַּקָּרְבָּנוֹת בִּזְמָן שֶׁהָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַּיָּם, כָּל קָרְבָּן וְקָרְבָּן כְּפִי מְקוֹמוֹ וּכְפִי עִנְיָנוֹ, הָיָה הָאָדָם מַקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ וּמִתְוַדֶּה עָלָיו וְהָיוּ עֲוֹנוֹתָיו נִמְחָלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ (קָרְבָּנוֹ) [הָעוֹלָה] וְנִרְצָה [לוֹ] לְכַפֵּר עָלָיו{{שוליים|248}}. לְפִיכָךְ כְּשֶׁיִּתְפַּלֵּל אָדָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ, וְיִתְוַדֶּה עַל עֲוֹנוֹתָיו וְיַעֲזוֹב מַעֲשָׂיו הָרָעִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתוֹ וּמוֹחֵל עֲוֹנוֹת שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין הַמָּקוֹם. וְגָרְסִינַן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה{{שוליים|249}}: אָמַר [רַב] שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי, הַתְּפִלּוֹת תִּקְּנוּם כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה פְעָמִים שֶׁהַיּוֹם מִשְׁתַּנֶּה. בְּעַרְבִית צָרִיךְ לוֹמַר: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתּוֹצִיאֵנִי מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה. בְּשַׁחְרִית צָרִיךְ לוֹמַר: יְהִי רָצוֹן [מִלְּפָנֶיךָ] ה' אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, כְּשֵׁם שֶׁזִּכִּיתַנִּי לִרְאוֹת חַמָּה בִּזְרִיחָתָהּ, כָּךְ תְּזַכֵּנִי לִרְאוֹת חַמָּה בִּשְׁקִיעָתָהּ. אָמַר הַמְּחַבֵּר: אָמַר ״כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה פְעָמִים שֶׁהַיּוֹם מִשְׁתַּנֶּה״, וְלֹא זָכַר כִּי אִם שְׁנַיִם בִּלְבָד? וַאֲנִי אוֹמֵר, בְּמִנְחָה יֹאמַר: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּטְרִיפֵנִי מָחָר וְכָל יוֹם וָיוֹם מְזוֹנוֹתַי כְּשֵׁם שֶׁהִטְרַפְתַּנִּי הַיּוֹם. שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ מְזוֹנוֹתָיו בְּעֵת הַמִּנְחָה הַסְּמוּכָה לְעַרְבִית, וַאֲפִילּוּ עָנִי הַמַּחֲזִיר עַל הַפְּתָחִים. עַד כָּאן. וְהַמִּתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּבְכִי וּבִצְעָקָה וּבְתַחֲנוּנִים, תְּפִלָּתוֹ וְצַעֲקָתוֹ נִשְׁמַעַת לִפְנֵי אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְגַם עַתָּה (שׁוּבוּ עָדַי נְאֻם ה' בְּצוֹם וּבְכִי) [נְאֻם ה' שׁוּבוּ עָדַי בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְצוֹם וּבִבְכִי] וְגוֹ'{{שוליים|250}}, וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ: וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם וְשׁוּבוּ אֶל ה' אֱלֹהֵיכֶם, כִּי [חַנּוּן וְרַחוּם הוּא] אֶרֶךְ אַפַּיִם (הוּא) וְרַב חֶסֶד (וֶאֱמֶת) וְנִחָם עַל הָרָעָה{{שוליים|251}}. וַאֲבוֹתֵינוּ כְּשֶׁהָיוּ בְמִצְרַיִם, וְהָיוּ הַמִּצְרִים מְעַנִּין וְלוֹחֲצִין אוֹתָם וּמִשְׁתַּעְבְּדִים בָּהֶם, צָעֲקוּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנַעֲנוּ מִיָּד וְנִגְאֲלוּ. צָעֲקוּ, דִּכְתִיב: וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבוֹדָה (וַיִּצְעָקוּ) [וַיִּזְעָקוּ] וַתַּעַל שַׁוְעָתָם{{שוליים|252}}, וּכְתִיב: וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נוֹגְשָׂיו וְגוֹ'{{שוליים|253}}. וְנִגְאֲלוּ, דִּכְתִיב: וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם וְגוֹ'{{שוליים|254}}. וְגָרְסִינַן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת{{שוליים|255}}: מַעֲשֶׂה בְרַבִּי אֶלְעָזָר, שֶׁגָּזַר שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה תַעֲנִיּוֹת וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים. בָּאַחֲרוֹנָה הִתְחִילוּ לָצֵאת. אָמַר לָהֶם: תִּקַּנְתֶּם קְבָרִים לְעַצְמְכֶם? גָּעוּ בִבְכִיָּה וְיָרְדוּ גְשָׁמִים. וְכֹל הַמִּתְחַנֵּן בִּתְפִלָּתוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹנֶה אוֹתוֹ וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתוֹ, כִּדְגָרְסִינַן בְּמִדְרַשׁ תִּלִּים{{שוליים|256}}: אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע ה' אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנָי{{שוליים|257}}. זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: חָנוֹן יָחְנְךָ לְקוֹל זַעֲקֶךָ, כְּשָׁמְעָתוֹ עָנָךְ{{שוליים|258}}. וְגָרְסִינַן בְּמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא{{שוליים|259}}: וָאֶתְחַנָּן אֶל ה'{{שוליים|260}}. זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וְשָׁמַעְתָּ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תַּחֲנוּנָיו{{שוליים|261}}. בְּהַרְבֵּה שֵׁמוֹת נִקְרֵאת הַתְּפִלָּה, וְאֵלּוּ הֵן: תְּפִלָּה, תְּחִנָּה, צְעָקָה, זְעָקָה, שַׁוְעָה, רִנָּה, פְּגִיעָה, נְפִילָה. וְלָמָּה לֹא נִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה אֶלָּא בִלְשׁוֹן תַּחֲנוּנִים? אָמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! הוֹדִיעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ{{שוליים|262}}, בְּאֵיזֹה מִדָּה אַתָּה נוֹהֵג עוֹלָמְךָ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ וְגוֹ'{{שוליים|263}}. אָמַר: אֲנִי נוֹתֵן שָׂכָר לְכָל אָדָם עַל כָּל מִצְוָה שֶׁיַּעֲשֶׂה, וְגַם חִנָּם אֲנִי נוֹתֵן מִטּוּבִי, שֶׁנֶּאֱמַר: וְחַנּוֹתִי אֵת אֲשֶׁר אָחוֹן וְרִחַמְתִּי אֵת אֲשֶׁר אֲרַחֵם{{שוליים|264}}. אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: אִם כֵּן, עֲשֵׂה עִמִּי חֶסֶד וְתֵן לִי חִנָּם. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, וָאֶתְחַנָּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר{{שוליים|265}}. וְצָרִיךְ אָדָם לִנְעוֹר אֶת כַּפָּיו מִן הַגָּזֵל וּמִן הֶחָמָס כְּדֵי שֶׁתִּשָּׁמַע תְּפִלָּתוֹ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּדְגָרְסִינַן בִּוְאֵלֶּה שְׁמוֹת רַבָּה{{שוליים|266}}: צָרִיךְ אָדָם לְטַהֵר לִבּוֹ קוֹדֶם שֶׁיִּתְפַּלֵּל. וְכֵן אָמַר אִיּוֹב: עַל לֹא חָמָס בְּכַפָּי, וּתְפִלָּתִי זַכָּה{{שוליים|267}}. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן בְּרַבִּי נְחֶמְיָה: וְכִי יֵשׁ תְּפִלָּה עֲכוּרָה?! אֶלָּא, כָּל מִי שֶׁיָּדוֹ מְלוּכְלֶכֶת בְּגָזֵל, קוֹרֵא לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאֵינוֹ עוֹנֶה אוֹתוֹ. לָמָּה, שֶׁתְּפִלָּתוֹ בַּעֲבֵירָה. שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר ה' לְנֹחַ: קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם{{שוליים|268}}. אֲבָל אִיּוֹב, שֶׁלֹּא הָיָה גָזֵל בַּעֲמָלוֹ, הָיְתָה תְפִלָּתוֹ זַכָּה. לְפִיכָךְ אָמַר: עַל לֹא חָמָס בְּכַפָּי, וּתְפִלָּתִי זַכָּה. לְפִי שֶׁאֵין עָוֶל בְּכַפָּי, לְפִיכָךְ תְּפִלָּתִי זַכָּה. אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר רַבִּי חֲנִינָא: מִנַּיִן שֶׁכָּל מִי שֶׁהַגָּזֵל בְּיָדוֹ, שֶׁתְּפִלָּתוֹ בַּעֲבֵירָה? שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם, גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שׁוֹמֵעַ, יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ{{שוליים|269}}. וּמִנַּיִן שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא מַרְחִיק עַצְמוֹ מִן הַגָּזֵל, שֶׁתְּפִלָּתוֹ זַכָּה? שֶׁנֶּאֱמַר: מִי יַעֲלֶה בְּהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ, נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה, יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה' וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ{{שוליים|270}}, וּכְתִיב: זֶה דּוֹר דּוֹרְשָׁיו, מְבַקְּשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה{{שוליים|271}}. דָּבָר{{שוליים|272}} אַחֵר: תְּפִלָּה לְדָוִד שִׁמְעָה ה' צֶדֶק וְגוֹ'{{שוליים|273}}. זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: זֶבַח רְשָׁעִים (תּוֹעֵבָה) [תּוֹעֲבַת ה'] וּתְפִלַּת יְשָׁרִים רְצוֹנוֹ{{שוליים|274}}. שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת הֵן: שֶׁל מֹשֶׁה, וְדָוִד, וּמָשִׁיחַ. בְּמֹשֶׁה כְּתִיב: תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים{{שוליים|275}}. בְּדָוִד כְּתִיב: תְּפִלָּה לְדָוִד שִׁמְעָה ה' צֶדֶק וְגוֹ', מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִי יֵצֵא וְגוֹ', בָּחַנְתָּ לִבִּי וְגוֹ'{{שוליים|276}}. זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וּפָנִיתָ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תְּחִנָּתוֹ{{שוליים|277}}. אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַנַּח הַכֹּל וּפְנֵה לִתְפִלָּתִי וְלִתְחִנָּתִי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: וְלָמָּה? אָמַר לוֹ: לְפִי שֶׁאֲנִי מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְאִם אֲנִי מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ מְעַט, יִהְיֶה בְעֵינֶיךָ הַרְבֵּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם{{שוליים|278}}. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: וּפָנִיתָ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תְּחִנָּתוֹ ה' אֱלֹהַי, לִשְׁמוֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה וְגוֹ'{{שוליים|279}}. בְּמָשִׁיחַ כְּתִיב: תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטוֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפּוֹךְ שִׂיחוֹ{{שוליים|280}}. וּמִנַּיִן שֶׁבְּמָשִׁיחַ הַכָּתוּב מְדַבֵּר? דִּכְתִיב: הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבֹא לָךְ, צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא, עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר{{שוליים|281}}. לְעוֹלָם יִשְׁתַּדֵּל אָדָם לִהְיוֹת זָהִיר בִּתְפִלָּה, וְיִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהָיו בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים, אוּלַי יִקָּרֶה לִקְרָאתוֹ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתוֹ וְיַצִּילֶנּוּ מִכָּל צָרָה וְצוּקָה. וְהַמִּתְפַּלֵּל תָּמִיד בְּכָל יוֹם וָיוֹם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַרְבִית שַׁחְרִית וּמִנְחָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ אֶת תְּפִלָּתוֹ, שֶׁכֵּן דָּוִד אוֹמֵר: עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וָאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי{{שוליים|282}}. וְעוֹד, שֶׁאֵלּוּ הַשָּׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת הֵם זֵכֶר לַאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁתִּקְּנוּם, שֶׁהֵם אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, כִּדְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת בְּפֶרֶק תְּפִלַּת הַשַּׁחַר{{שוליים|283}}: אִיתְּמַר, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אוֹמֵר, תְּפִלּוֹת – אָבוֹת תִּקְּנוּם. אַבְרָהָם תִּקֵּן תְּפִלָּה שֶׁל שַׁחֲרִית, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם אֶת פְּנֵי ה'{{שוליים|284}}, וְאֵין עֲמִידָה אֶלָּא תְפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעֲמוֹד פִּניְחָס וַיְּפַלֵּל{{שוליים|285}}. יִצְחָק תִּקֵּן תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב{{שוליים|286}}, וְאֵין שִׂיחָה אֶלָּא תְפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶשְׁפּוֹךְ לְפָנָיו שִׂיחִי, צָרָתִי לְפָנָיו אַגִּיד{{שוליים|287}}. יַעֲקֹב תִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ{{שוליים|288}}, וְאֵין פְּגִיעָה אֶלָּא תְפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה וְאַל תִּפְגַּע בִּי{{שוליים|289}}. וּבִשְׁמוֹתָם יֵשׁ לָנוּ זֵכֶר בַּדָּבָר. אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁתִּקֵּן תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, הָאוֹת הַשֵּׁנִית בִּשְׁמוֹ בֵּי״ת, רֶמֶז לִתְפִלַּת בֹּקֶר. יִצְחָק אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁתִּקֵּן תְּפִלַּת מִנְחָה, הָאוֹת הַשְּׁנִיָּה בִּשְׁמוֹ צָדֵ״י, רֶמֶז לִתְפִלַּת צָהֳרַיִם. יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁתִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית, הָאוֹת הַשֵּׁנִית בִּשְׁמוֹ עַיִ״ן, רֶמֶז לִתְפִלַּת עַרְבִית. אָמַר הַמְּחַבֵּר: וְעוֹד יֵשׁ רֶמֶז בִּשְׁמוֹתָם בְּאַלְפָא בֵּיתָא דְּאַתְבַּ״שׁ. אַבְרָהָם: הָאָלֶ״ף – תָּי״ו, וְהַבֵּי״ת – שִׁי״ן. הָאָלֶ״ף – תָּי״ו, רוֹצֶה לוֹמַר תְּפִלַּת, וְהַבֵּי״ת – שִׁי״ן, רוֹצֶה לוֹמַר שַׁחֲרִית. יִצְחָק: הַיּוֹ״ד – מֵ״ם, רֶמֶז לִתְפִלַּת מִנְחָה. יַעֲקֹב: הַיּוֹ״ד – מֵ״ם, רֶמֶז לִתְפִלַּת מַעֲרִיב. וְכָל מַה שֶׁעָבַר עַל אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הַכֹּל הָיָה סִימָן לַבָּנִים, וְרֶמֶז לַגָּלֻיּוֹת וּפִדְיוֹן וְהַצָּלָה מֵהֶם. כִּי הָאָבוֹת רָאוּ הַגָּלֻיּוֹת. אַבְרָהָם בְּבֵין הַבְּתָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם{{שוליים|290}}. יָדֹעַ, גָּלוּת מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה' וְגוֹ'{{שוליים|291}}. תֵּדַע, גָּלוּת כַּשְׂדִּים, שֶׁבּוֹ נִמְכְּרוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְהָמָן הָרָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמָרְדְּכַי יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה{{שוליים|292}}. כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, כְּדִכְתִיב בִּנְבוּאַת עוֹבַדְיָה שֶׁהִתְנַבֵּא עַל אֱדוֹם, וְהִתְוַכֵּחַ עִמָּהֶם עַל שֶׁלֹּא בָּאוּ לַעֲזוֹר לְיִשְׂרָאֵל וְעַל שֶׁשָּׂמְחוּ לָהֶם בְּיוֹם אֵידָם, שֶׁנֶּאֱמַר: אַל תֵּרֶא בְּיוֹם אָחִיךָ בְּיוֹם נָכְרוֹ{{שוליים|293}}, רוֹצֶה לוֹמַר: כְּשֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל בְּיֶדְכֶם בַּגָּלוּת, אַל תִּרְאוּ אוֹתָם כְּאִלּוּ הֵם גֵּרִים וְנָכְרִים, כִּי אֲחֵיכֶם הֵם. יִצְחָק בְּעִנְיַן הַבְּאֵרוֹת שֶׁחָפַר, וְרָאוּ הַדָּבָר בִּשְׁמוֹת הַבְּאֵרוֹת. שֵׁם הַבְּאֵר הָרִאשׁוֹן עֵשֶׂק{{שוליים|294}}, כְּנֶגֶד גָּלוּת מִצְרַיִם, שֶׁבּוֹ נִתְעַסְּקוּ אֲבוֹתֵינוּ בְּחוֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבוֹדָה בַּשָּׂדֶה, רוֹצֶה לוֹמַר: בְּכָל עֲבוֹדָה קָשָׁה, דִּכְתִיב: וַיַּעֲבִידוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ{{שוליים|295}}. שֵׁם הַשֵּׁנִי שִׂטְנָה{{שוליים|296}}, כְּנֶגֶד גָּלוּת בָּבֶל, דִּכְתִיב בּוֹ: כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל [יֹשְׁבֵי] יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם{{שוליים|297}}. שֵׁם הַשְּׁלִישִׁי רְחוֹבוֹת{{שוליים|297א}}, [כְּנֶגֶד] גָּלוּת אֱדוֹם שֶׁהוּא גָּדוֹל וְרָחָב. וּכְשֶׁרָאָה דָוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם גֹּדֶל הַגָּלוּת הַזֶּה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, אָמַר: צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ, מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי{{שוליים|298}}. וְנִקְרָא גַּם כֵּן: רְחוֹבוֹת, רֶמֶז שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַרְחִיב לָנוּ מִצָּרַת גָּלוּתֵנוּ זֶה וְיוֹצִיאֵנוּ מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ{{שוליים|299}}. יַעֲקֹב בְּמַרְאֵה הַסּוּלָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּחֲלוֹם וְהִנֵּה סוּלָּם מֻצָּב אַרְצָה{{שוליים|300}}. מֻצָּב: מֵ״ם – מִצְרַיִם. צָדֵ״י זֶה עֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יוֹדֵעַ צַיִד{{שוליים|301}}, בְּגִימַטְרִיָּא עוֹלֶה לְמִנְיַן צָדֵ״י, וְהוּא רֶמֶז לְגָלוּת אֱדוֹם. בֵּי״ת – בָּבֶל. וְאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, כְּשֶׁרָאוּ שִׁעְבּוּד יִשְׂרָאֵל בְּאֵלּוּ הַגָּלֻיּוֹת נִצְטַעֲרוּ עֲלֵיהֶן, וְסִדְּרוּ תְפִלָּה בַעֲדָם. תְּפִלַּת אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, כְּנֶגֶד גָּלוּת מִצְרַיִם שֶׁהָיָה רִאשׁוֹן, רֶמֶז לְקוֹרוֹתָיו שֶׁעָבְרוּ עָלָיו וְנִתְנַסָּה בַעֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת וְעָמַד בְּכֻלָּן, כָּךְ הָיָה גָלוּת מִצְרַיִם גָּדוֹל אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. וְזֶהוּ שֶׁרָאָה [אַבְרָהָם] אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּבֵין הַבְּתָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדוֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וְגוֹ'{{שוליים|302}}. וּמִיּוֹם שֶׁנּוֹלַד יִצְחָק אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הִתְחִיל חֶשְׁבּוֹן הָאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, לְקַיֵּם כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע{{שוליים|303}}, וְאוֹמֵר כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ, וְיִצְחָק הוּא זֶרַע אַבְרָהָם הָאֲמִתִּי. תְּפִלַּת יִצְחָק, שֶׁהִיא תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, כְּנֶגֶד גָּלוּת בָּבֶל שֶׁהוּא בָאֶמְצַע, רֶמֶז שֶׁלֹּא נִתְנַסָּה כָּל כָּךְ, לְפִיכָךְ הָיָה גָלוּת בָּבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה בִּלְבָד. וּתְפִלַּת יַעֲקֹב, שֶׁהִיא תְּפִלַּת עַרְבִית, כְּנֶגֶד גָּלוּת הַחֵל הַזֶּה הָאָרוֹךְ, רֶמֶז לְקוֹרוֹתָיו, שֶׁנִּתְנַסָּה בְכַמָּה נִסְיוֹנוֹת, וְעָבְרוּ עָלָיו כַּמָּה קוֹרוֹת וְכַמָּה טִלְטוּלִין, וְצַעַר גִּדּוּל בָּנִים, וּמְכִירַת יוֹסֵף, וּפַחְדּוֹ מִפְּנֵי עֵשָׂו. כָּךְ עָבְרוּ עָלֵינוּ בְּגָלוּת זֶה כַּמָּה צָרוֹת וְכַמָּה שִׁעְבּוּדִין וְכַמָּה טִלְטוּלִין. וּלְאֹרֶךְ גָּלוּת זֶה, נִמְשַׁל לְלַיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: שׁוֹמֵר מַה מִלַּיְלָה, שׁוֹמֵר מַה מִלֵּיל{{שוליים|304}}. וּלְפִיכָךְ אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה{{שוליים|305}}: תְּפִלַּת עַרְבִית כָּל הַלַּיְלָה. וּכְמוֹ שֶׁהוֹשִׁיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם מִיַּד עֵשָׂו הָרָשָׁע, וְהָפַךְ לוֹ אֶבְלוֹ עַל יוֹסֵף לְשָׂשׂוֹן, וְעָנָהוּ בְכָל צָרוֹתָיו וְהִרְוִיחַ לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶעֱשֶׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הָעוֹנֶה אוֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי וְגוֹ'{{שוליים|306}} – כָּךְ אָנוּ מְיַחֲלִים יְשׁוּעָה וּפִדְיוֹן מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִן הַצַּעַר הַגָּדוֹל וּמִן הַשִּׁעְבּוּד הַכָּבֵד הַזֶּה שֶׁאָנוּ בוֹ בַּגָּלוּת הַזֶּה שֶׁנִּמְשַׁל לְלַיְלָה. וּכְמוֹ שֶׁהָאָדָם יוֹשֵׁב בַּלַּיְלָה בַּחוֹשֶׁךְ וּבַאֲפֵלָה וּמְצַפֶּה לְאוֹרָה לַבֹּקֶר, כָּךְ אָנוּ מְצַפִּים וּמְיַחֲלִים גְּאוּלָּה וּפִדְיוֹן מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִכֹּבֶד הַגָּלוּת הַזֶּה. גְּדוֹלָה תְּפִלָּה יוֹתֵר מִמַּעֲשִׂים טוֹבִים, כִּדְגָרְסִינַן בְּפֶרֶק אֵין עוֹמְדִין{{שוליים|307}}: אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, גְּדוֹלָה תְּפִלָּה יוֹתֵר מִמַּעֲשִׂים טוֹבִים, שֶׁאֵין לְךָ גָּדוֹל מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְלֹא נַעֲנָה אֶלָּא בִּתְפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: אַל תּוֹסֶף דַּבֶּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה, עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה{{שוליים|308}}. פֵּירוּשׁ, שֶׁהָיָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם מְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּכָּנֵס לָאָרֶץ, וְלֹא נִתְפַּיֵּס, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ בְיָדוֹ כָּל מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁבָּעוֹלָם. אָמַר לוֹ: עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְאֶתְפַּיֵּס לְךָ, רוֹצֶה לוֹמַר: עֲלֵה וְהִתְפַּלֵּל וְאֶתְפַּיֵּס לְךָ בִּתְפִלָּה. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִכְנַס לָאָרֶץ, מֵרֹאשׁ הַפִּסְגָּה רָאָה אֶת כָּל הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ{{שוליים|309}}. גְּדוֹלָה תְּפִלָּה יוֹתֵר מִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: לָמָּה לִי רוֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר ה' וְגוֹ'{{שוליים|310}}, וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ: גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שׁוֹמֵעַ{{שוליים|311}}. פֵּירוּשׁ: לָמָּה תַרְבּוּ לִי בַּקָּרְבָּנוֹת? אֲפִלּוּ הֱיִיתֶם מַרְבִּים בִּתְפִלָּה, שֶׁהִיא יוֹתֵר חֲשׁוּבָה מִן הַקָּרְבָּנוֹת, אֵינֶנִּי שׁוֹמֵעַ לָכֶם. וְכֵן דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם אוֹמֵר: ה' שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ{{שוליים|312}}, וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ: כִּי לֹא תַחְפּוֹץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה, עוֹלָה לֹא תִרְצֶה{{שוליים|313}}. רוֹצֶה לוֹמַר: עֲוֹנִי גָּדוֹל מִלְּהַקְרִיב עָלָיו זֶבַח אוֹ עוֹלָה, אֶלָּא מַה תְּהֵא תִקְוָתִי, ה' שְׂפָתַי תִּפְתָּח, רוֹצֶה לוֹמַר בִּתְפִלָּה. גְּדוֹלָה תְּפִלָּה שֶׁהִיא מְבִיאָה אֶת הָאָדָם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: כֹּה אָמַר ה', דִּרְשׁוּנִי וִחְיוּ{{שוליים|314}}. לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ{{שוליים|315}}, וּכְתִיב: כִּי מוֹצְאִי מָצָא חַיִּים וַיָּפֶק רָצוֹן מֵה'{{שוליים|316}}. וּכְתִיב: יְהַלְּלוּ ה' דּוֹרְשָׁיו יְחִי לְבַבְכֶם לָעַד{{שוליים|317}}, רוֹצֶה לוֹמַר: לָעוֹלָם הַבָּא. וְאֵין דְּרִישָׁה אֶלָּא תְפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתֵּלֶךְ לִדְרוֹשׁ אֶת ה'{{שוליים|318}}. וְצָרִיךְ אָדָם לִקְבּוֹעַ תָּמִיד תְּפִלָּתוֹ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אוֹ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, שֶׁכָּל הַמִּתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹתֵר מִן הַמִּתְפַּלֵּל בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, כִּדְגָרְסִינַן בְּפֶרֶק קַמָּא דִּבְרָכוֹת{{שוליים|319}}: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן{{שוליים|320}}. אֵימָתַי עֵת רָצוֹן? בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְּלִין. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יִצְחָק לְרַב נַחְמָן: מַאי טַעְמָא לֹא אָתֵי מַר לְבֵי כְנִשְׁתָּא לְצַלּוּיֵי? אָמַר לֵיהּ: לָא יְכִילְנָא. אָמַר לֵיהּ: וְלִיכַנְפֵי לֵיהּ מַר עֲשָׂרָה וְלִיצַלִּי. אָמַר לֵיהּ: טְרִיחָא לִי מִילְּתָא טוּבָא. אָמַר לֵיהּ: וְלֵימָא מַר לִשְׁלִיחָא דְצִיבּוּרָא, בְּעִידְנָא דִמְצַלִּי צִבּוּר לֵיתֵי וּלְהוֹדַע לֵיהּ לְמַר. אָמַר לֵיהּ: וְכוּלֵי הַאי לְמַאי? אָמַר לֵיהּ: דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: אֵימָתַי עֵת רָצוֹן? בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְּלִין. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר מֵהָכָא: הֵן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס{{שוליים|321}}, וּכְתִיב: פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי{{שוליים|322}}. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים וּמִתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר שַׁחֲרִית וְעַרְבִית, כְּאִלּוּ פָּדָה לִי וּלְבָנַי מִבֵּין אוּמוֹת הָעוֹלָם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּית הַכְּנֶסֶת בְּעִירוֹ וְאֵינוֹ נִכְנָס לְשָׁם לְהִתְפַּלֵּל, נִקְרָא שָׁכֵן רַע, שֶׁנֶּאֱמַר: כֹּה אָמַר ה' עַל כָּל שְׁכֵנַי הָרָעִים{{שוליים|323}}. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁגּוֹרֵם גָּלוּת לְבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנְנִי נוֹתְשָׁם מֵעַל אַדְמָתָם{{שוליים|324}}. אָמַר{{שוליים|325}} רַב: הָרָגִיל לָבֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּכָל יוֹם, וְיוֹם אֶחָד לֹא בָא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹאֵל בִּשְׁבִילוֹ וְאוֹמֵר: מִי בָכֶם יְרֵא ה' שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ, אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאֵין נוֹגַהּ לוֹ{{שוליים|326}}. אִם בִּדְבַר מִצְוָה הָלַךְ, נוֹגַהּ לוֹ; וְאִם בִּדְבַר הָרְשׁוּת הָלַךְ, אֵין נוֹגַהּ לוֹ, מַאי טַעְמָא? דַּהֲוָה לֵיהּ לְמִבְטַח בְּיוֹצְרֵיהּ וְלֹא בָטַח. אַשְׁרָיו וְאַשְׁרֵי חֶלְקוֹ הַמַּשְׁכִּים וְהַמַּעֲרִיב לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל, וְלֹא יִהְיֶה מְקוֹמוֹ רֵיקָן בִּשְׁעַת תְּפִלָּה, וְלֹא יַעֲזוֹב חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא לָעַד וּלְעוֹלָם, בִּשְׁבִיל חַיֵּי שָׁעָה. וְגָרְסִינַן בְּמִדְרָשׁ יְהִי אוֹר{{שוליים|327}}: רַבִּי אַבָּא פָּתַח: שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹרַח, גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ{{שוליים|328}}. אֵימָתַי נִקְרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גָּדוֹל וּמְהֻלָּל וּמְאֹד? בִּזְמַן שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נִמְצֵאת בְּעִיר קָדְשׁוֹ. וּמְקוֹם קָדְשׁוֹ הוּא, בַּזְּמָן הַזֶּה שֶׁאָנוּ בַּגָּלוּת, בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת, וְנִקְרָאִים מִקְדָּשׁ מְעָט. וְגָרְסִינַן בִּירוּשַׁלְמִי{{שוליים|329}}: רַבָּה וְרַבִּי חִיָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמְרֵי, צָרִיךְ אָדָם לְהִתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם מְיוּחָד לִתְפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי{{שוליים|330}}, שֶׁהוּא בֵית הַתְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי בֵיתִי בֵּית תְפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים{{שוליים|331}}. וּכְשֶׁיִּכָּנֵס אָדָם לְבֵית הַכְּנֶסֶת, בֵּין בְּשַׁחֲרִית בֵּין בְּמִנְחָה בֵּין בְּעַרְבִית, יֵשֵׁב בְּאֵימָה וּבִרְעָדָה וּבְיִרְאָה, וְּלֹא יָקֵל אֶת רֹאשׁוֹ וּמְבַזֶּה אֶת הַתְּפִלָּה. וְשֶׁהִפְסִיק מִמֶּנּוּ יִרְאַת שָׁמַיִם וּבָא לְבֵית הַכְּנֶסֶת לָשׂוּחַ שִׂיחָה בְטֵלָה, לֹא דַּי לוֹ שֶׁהוּא מַפְסִיד שְׂכַר הֲלִיכָתוֹ, אֶלָּא שֶׁגּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבָאתֶם וַעֲמַדְתֶּם לְפָנַי בַּבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו, וַאֲמַרְתֶּם נִצָּלְנוּ וְגוֹ'{{שוליים|332}}. וְנוֹחַ לוֹ לָאָדָם לֵישֵׁב בְּבֵיתוֹ וְלֹא יָבֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהַכְעִיס בִּדְבָרִים בְּטֵלִים וּלְסַלֵּק מִמֶּנּוּ יִרְאַת שָׁמַיִם. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹאֵס בִּתְפִלָּה כָּזֹאת, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי, מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמוֹס חֲצֵרָי{{שוליים|333}}. וּכְתִיב: לֹא תוֹסִיפוּ הָבִיא מִנְחַת שָׁוְא, קְטוֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא לִי{{שוליים|334}}. וַאֲפִילּוּ הַנִּכְנָס לְבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת תְּפִלָּה, צָרִיךְ לִנְהוֹג בּוֹ כָּבוֹד, מִפְּנֵי שֶׁשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה בּוֹ וְנִקְרָא מִקְדַּשׁ מְעַט. וְאָסוּר לִיכָּנֵס לְשָׁם לַעֲבוֹר דַּרְכּוֹ, דִּתְנַן{{שוליים|335}}: וְלֹא יַעֲשֶׂנָּה קַפַּנְדַּרְיָא. וְאִם הוּכְרַח לִיכָּנֵס לְשָׁם שֶׁלֹּא לְהִתְפַּלֵּל, יֹאמַר מִזְמוֹר אֶחָד אוֹ לְפָחוֹת פָּסוּק אֶחָד, כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה שֶׁלֹּא נִכְנַס לְשָׁם אֶלָּא לִקְרוֹת, וְלֹא לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו וְלַעֲבוֹר דַּרְכּוֹ. וְהַנִּכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְצָרְכּוֹ וְלַעֲבוֹר דַּרְכּוֹ, נִמְצָא מְבַזֶּה אוֹתוֹ וּמֵיקֵל בּוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹעֵט עָלָיו וְקוֹרֵא אוֹתוֹ פָּרִיץ, שֶׁנֶּאֱמַר: הַמְעָרַת פָּרִיצִים הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו בְּעֵינֵיכֶם{{שוליים|336}}. וַאֲפִילּוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁחָרַב צָרִיךְ לִנְהוֹג בּוֹ כָּבוֹד, כִּדְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת מְגִלָּה בְּפֶרֶק בְּנֵי הָעִיר{{שוליים|337}}: בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁחָרְבוּ, בִּקְדוּשָׁתָן הֵן עוֹמְדִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וַהֲשִׁימוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם{{שוליים|338}}, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן שׁוֹמְמִין בִּקְדוּשָׁתָן הֵן עוֹמְדִין. וְצָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה בֵּית הַכְּנֶסֶת גְּבוֹהָה מִשְּׁאָר בָּתִּים, כִּדְגָרְסִינַן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת{{שוליים|339}}: אָמַר רָבָ[א] בַּר מַחְסְיָה בַּר חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב: כָּל עִיר שֶׁגַּגּוֹתֶיהָ גְּבוֹהִים מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, סוֹף חֲרֵבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: לְרוֹמֵם אֶת בֵּית אֱלֹהֵינוּ וּלְהַעֲמִיד אֶת חָרְבוֹתָיו{{שוליים|340}}. וְצָרִיךְ לִהְיוֹת הַקָּהָל הַנִּמְצָאִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת חֲבֵירִים וַאֲהוּבִים, וְאָז תִּשָּׁמַע תְּפִלָּתָן לִפְנֵי אֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְגִלֵּיתִי לָהֶם עֲתֶרֶת שָׁלוֹם וֶאֱמֶת{{שוליים|341}}. עֲתֶרֶת זוֹ תְפִלָּה. בִּזְמַן הָעֲתֶרֶת, יֵשׁ בָּהּ שָׁלוֹם הֲרֵי הִיא אֱמֶת, וְאִם לָאו אֵינָהּ אֱמֶת. לְפִיכָךְ יִהְיוּ כָּל הַקָּהָל חֲבֵרִים, וְלֹא יִהְיֶה בֵינֵיהֶן לֹא קִנְאָה וְלֹא שִׂנְאָה וְלֹא תַחֲרוּת בְּכָל מָקוֹם, וְכָל שֶׁכֵּן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, מִפְּנֵי כְבוֹד הַשְּׁכִינָה הַשְּׁרוּיָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. שֶׁמִּיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הַשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, כִּדְגָרְסִינַן בִּפְסִיקְתָּא{{שוליים|342}}: רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק: כָּל זְמָן שֶׁיִּשְׂרָאֵל נֶעֱצָרִין בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹצֵר אֶת שְׁכִינָתוֹ עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: נַעְצְרָה נָא אוֹתְךָ וְנַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ גְּדִי עִזִּים{{שוליים|343}}. רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר, כָּל זְמָן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְקוּוִּים בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַוֶּה שְׁכִינָתוֹ עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: קַוֹּה קִוִּיתִי ה' וַיֵּט אֵלַי וַיִּשְׁמַע שַׁוְעָתִי{{שוליים|344}}. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל מִי שֶׁנִּכְנָס בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה, זוֹכֶה לִיכָּנֵס לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְּלוּךָ סֶלָה{{שוליים|345}}, רוֹצֶה לוֹמַר: לֶעָתִיד לָבֹא. וְגָרְסִינַן בִּוְאֵלֶּה הַדְּבָרִים רַבָּה{{שוליים|346}}: וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי{{שוליים|347}}. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: אַשְׁרֵי אָדָם שׁוֹמֵעַ לִי לִשְׁקוֹד עַל דַּלְתוֹתַי יוֹם יוֹם{{שוליים|348}}. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם הָלַכְתָּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, לֹא תַעֲמוֹד עַל פֶּתַח הַחִיצוֹן וְתִתְפַּלֵּל, אֶלָּא הֲוֵי מִתְכַּוֵּין לִיכָּנֵס לִפְנָי לִפְנִים מֵהַדֶּלֶת, דִּכְתִיב: לִשְׁקוֹד עַל דַּלְתוֹתַי יוֹם יוֹם; לִשְׁקוֹד עַל דְּלָתַי אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא לִשְׁקוֹד עַל דַּלְתוֹתַי, שְׁתֵּי דְלָתוֹת. וְלָמָּה? שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹנֶה אֶת פְּסִיעוֹתֶיךָ וְנוֹתֵן לְךָ שָׂכָר. וְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה בְּפֶרֶק הָיָה נוֹטֵל אֶת מִנְחָתָהּ{{שוליים|349}}: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, לָמַדְנוּ קִבּוּל שָׂכָר מֵאַלְמָנָה. דְּהַהִיא אַלְמָנָה דַּהֲוַת מְצַלְּיָא בֵּי מִדְרָשָׁא דְּרַבִּי יוֹחָנָן. אָמַר לָהּ רַבִּי יוֹחָנָן: בִּתִּי, וְלָאו בֵּית הַכְּנֶסֶת בְּעִירֵךְ? אָמְרָה לוֹ: (לְ)רַבִּי, שְׂכַר פְּסִיעוֹת יֵשׁ. מַהוּ לִשְׁמוֹר מְזוּזוֹת פְּתָחַי{{שוליים|350}}? אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן: וְכִי יֵשׁ מְזוּזוֹת בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת?! אֶלָּא, מַה הַמְּזוּזָה אֵינָה זָזָה מִן הַפֶּתַח, כָּךְ לֹא תְהֵא זָז מִבָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּמִבָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם תַּעֲשֶׂה כָּךְ, דַּע שֶׁאַתָּה מְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה, דִּכְתִיב בַּתְרֵיהּ: כִּי מוֹצְאִי מָצָא חַיִּים וַיָּפֶק רָצוֹן מֵה'{{שוליים|351}}. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִי הוּא זֶה שֶׁבָּא לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְלֹא מָצָא כְּבוֹדִי שָׁם. אָמַר רַבִּי אַיְּבוֹ: וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאַתָּה יוֹשֵׁב בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹמֵד עָלֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל{{שוליים|352}}. לֹא דַיֶּיךָ שֶׁאַתָּה מְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אֶלָּא שֶׁאַתָּה יוֹצֵא מִשָּׁם טָעוּן בְּרָכוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי מוֹצְאִי מָצָא חַיִּים וַיָּפֶק רָצוֹן מֵה'. הֱוֵי, וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי. וְגָרְסִינַן בִּפְסִיקְתָּא{{שוליים|353}}: וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא, וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם{{שוליים|354}}. אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר רַבִּי חֶנִינָא, שֵׁב כְּתִיב. בִּקֵּשׁ לַעֲמוֹד, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַבְרָהָם, שֵׁב. (מַה) [זֶה] יִהְיֶה סִימָן לְבָנֶיךָ, בְּשָׁעָה שֶׁקּוֹרִין אֶת שְׁמַע וּמִתְפַּלְּלִין, הֵם יוֹשְׁבִים וּכְבוֹדִי עוֹמֵד. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל{{שוליים|355}}. דָּבָר אַחֵר: וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ וְגוֹ'{{שוליים|356}}, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר רַבִּי נְחֶמְיָה: כָּל מִי שֶׁבָּא לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְשׁוֹמֵע דִּבְרֵי תוֹרָה, זוֹכֶה לֵישֵׁב בֵּין הַחֲכָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: אֹזֶן שׁוֹמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים בְּקֶרֶב חֲכָמִים תָּלִין{{שוליים|357}}. וְעוֹד גָּרְסִינַן בְּפֶרֶק בְּנֵי הָעִיר{{שוליים|358}}: שְׁכִינָה בְּבָבֶל הֵיכָא שָׁרְיָא? אָמַר אַבַּיֵּי: בְּבֵי כְנִשְׁתָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט וְגוֹ'{{שוליים|359}}. אָמַר [רַב] שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: אֵלּוּ בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. תַּנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: עֲתִידִין בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ שֶׁיִּקָּבְעוּ בָּאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי כְתָבוֹר בֶּהָרִים וּכְכַרְמֶל בַּיָּם יָבֹא{{שוליים|360}}. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר: וּמַה תָּבוֹר וְכַרְמֶל שֶׁלֹּא בָאוּ אֶלָּא לִלְמוֹד תּוֹרָה לְפִי שָׁעָה, נִקְבְּעוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁקּוֹרִין בָּהֶם וּמַרְבִּיצִין בָּהֶם תּוֹרָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְכָל הַמַּשְׁכִּים לְבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת לְהִתְפַּלֵּל, יִחְיֶה וְיַאֲרִיךְ יָמִים וְיָפֵק רְצוֹן קוֹנוֹ, כִּדְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת בְּפֶרֶק רִאשׁוֹן{{שוליים|361}}: אָמְרֵי לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן, אִיכָּא סָאבֵי בְּבָבֶל. תְּמַהּ. אָמַר: כְּתִיב, לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה{{שוליים|362}}, בָּאָרֶץ אִין, בְּחוּצָה לָאָרֶץ לֹא! בַּסּוֹף אָמַר: מַאי עֲבִידְתַּיְהוּ? אָמְרֵי לֵיהּ: מַקְדְּמֵי וּמַחְשְׁכֵי לְבֵי כְנִשְׁתָּא. אָמַר: הַיְינוּ דַּאֲהַנְיָא לְהוּ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לְבָנֵיהּ: אַקְדִּימוּ וְאַחְשִׁיכוּ לְבֵי כְנִשְׁתָּא כִּי הֵיכֵי דְתוֹרִיכוּ יוֹמֵי. אָמַר רַבִּי אָחָא בַּר רַבִּי חֲנִינָא: מַאי קְרָאָהּ? אַשְׁרֵי אָדָם שׁוֹמֵעַ לִי לִשְׁקוֹד עַל דַּלְתוֹתַי יוֹם יוֹם לִשְׁמוֹר מְזוּזוֹת פְּתָחַי{{שוליים|363}}, וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ: כִּי מוֹצְאִי מָצָא חַיִּים וַיָּפֶק רָצוֹן מֵה'{{שוליים|364}}. אַבָּא בִנְיָמִין אוֹמֵר: אֵין תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמַעַת אֶלָּא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: לִשְׁמוֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה{{שוליים|365}}, בִּמְקוֹם רִנָּה שָׁם תְּהֵא תְפִלָּה. אָמַר רָבִין בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָצוּי בְּבֵית הַכְּנֶסֶת? שֶׁנֶּאֱמַר: לִשְׁמוֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה, בִּמְקוֹם רִנָּה שָׁם תְּהֵא תְפִלָּה. וּמִנַּיִן לַעֲשָׂרָה שֶׁמִּתְפַּלְּלִין, שֶׁהַשְּׁכִינָה עִמָּהֶם? שֶׁנֶּאֱמַר: אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפּוֹט{{שוליים|366}}, וְאֵין עֵדָה פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. וְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין בְּפֶרֶק [בֵּן] סוֹרֵר וּמוֹרֶה{{שוליים|367}}: כְּתִיב הָכָא, וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל{{שוליים|368}}, וּכְתִיב הָתָם, הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת{{שוליים|369}}. מַה לְהַלָּן עֲשָׂרָה, אַף כָּאן עֲשָׂרָה וְכֻלָּן מִיִּשְׂרָאֵל. וְאָמְרוּ הַתּוֹסָפוֹת: מִכָּאן שֶׁחֲבִיבָה תְּפִלָּה בְצִבּוּר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹתֵר מִתְּפִלַּת הַיָּחִיד. בְּצִבּוּר נֶאֱמַר: אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל{{שוליים|370}}, וְאֵין עֵדָה פְּחוּתָה מֵעֲשָׂרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי; רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָצוּי תָּמִיד{{שוליים|371}} אֵצֶל הַצִּבּוּר. אֲבָל בְּיָּחִיד אוֹמֵר, בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ{{שוליים|372}}. וְגָרְסִינַן בְּמִדְרָשׁ: מִנַּיִן שֶׁהָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם מִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר? שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וְגוֹ'{{שוליים|373}}, וְאֵין פְּגִיעָה אֶלָּא תְפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה. וּכְתִיב: וַיַּחֲלוֹם וְהִנֵּה סוּלָּם מוּצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה, וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ{{שוליים|374}}; וּכְתִיב: וַיִּיקַ'''ץ''' יַעֲקֹ'''ב''' מִשְּׁנָת'''וֹ''' וַיֹּאמֶ'''ר'''{{שוליים|375}}, סוֹפֵי תֵיבוֹת צִבּוּ״ר. מְלַמֵּד שֶׁהִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. וּמִנַּיִן שֶׁשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה בְּמָקוֹם שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְּלִים? שֶׁנֶּאֱמַר: אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה{{שוליים|376}}. לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָקוֹם? מִפְּנֵי שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁהַצַּדִּיקִים עוֹמְדִים שָׁם לְהִתְפַּלֵּל, נִמְצָא עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי{{שוליים|377}}. וְכָל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְקַבְּצִין בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וּמִתְפַּלְּלִין, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זוֹכֵר חוּרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּמְרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל, כִּדְגָרְסִינַן בְּפֶרֶק קַמָּא דִּבְרָכוֹת{{שוליים|378}}: תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִיסְמָא: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, וְנִכְנַסְתִּי לְחוּרְבָה אַחַת מֵחוֹרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם לְהִתְפַּלֵּל. וּבָא אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב, וְשִׁמֵּר לִי עַל הַפֶּתַח עַד שֶׁסִּיַּמְתִּי תְּפִלָּתִי. לְאַחַר שֶׁסִּיַּמְתִּי תְּפִלָּתִי, אָמַר לִי: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי. אָמַרְתִּי לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי וּמָרִי. אָמַר לִי: מִפְּנֵי מַה נִכְנַסְתָּ לְחוּרְבָה זוֹ? אָמַרְתִּי לוֹ: לְהִתְפַּלֵּל. אָמַר לִי: הָיָה לְךָ לְהִתְפַּלֵּל בַּדֶּרֶךְ. אָמַרְתִּי לוֹ: מִתְיָרֵא אֲנִי שֶׁמָּא יַפְסִיקונִי עוֹבְרֵי דְרָכִים. אָמַר לִי: הָיָה לְךָ לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לָמַדְתִּי מִמֶּנּוּ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים: שֶׁאֵין נִכְנָסִין לְחוּרְבָה, וְשֶׁמִּתְפַּלְּלִין בַּדֶּרֶךְ, וְשֶׁמִּתְפַּלְּלִין תְּפִלָּה קְצָרָה. אָמַר לִי: בְּנִי, מַה קוֹל שָׁמַעְתָּ בְּחוּרְבָה זוֹ? אָמַרְתִּי לוֹ: שָׁמַעְתִּי בַת קוֹל שֶׁמְּנַהֶמֶת כַּיּוֹנָה וְאוֹמֶרֶת: אוֹי שֶׁהֶחֱרַבְתִּי אֶת בֵּיתִי וְשָׂרַפְתִּי אֶת הֵיכָלִי וְהִגְלֵיתִי אֶת בָּנַי לְבֵין אוּמוֹת הָעוֹלָם. אָמַר לִי: בְּנִי, חַיֶּיךָ וְחַיֵּי רֹאשִׁי, לֹא שָׁעָה זוֹ בִּלְבָד אוֹמֶרֶת כָּךְ, אֶלָּא כָּל שָׁעָה וְשָׁעָה שֶׁמִּתְקַבְּצִין בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְאוֹמְרִין אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַעְנֵעַ בְּרֹאשׁוֹ וְאוֹמֵר: אַשְׁרֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁמְּקַלְּסִין אוֹתוֹ בְּבֵיתוֹ. מַה לְאָב שֶׁהִגְלָה אֶת בָּנָיו? אוֹי לָהֶם לַבָּנִים שֶׁגָּלוּ מֵעַל שׁוּלְחַן אֲבִיהֶם. נִמְצָא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְקַלֵּס וּמִתְגַּדֵּל וּמִתְעַלֶּה בִּתְפִלּוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּמַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עֲלֵיהֶן בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְפַּלְּלִין. וְעוֹד גָּרְסִינַן בְּפֶרֶק קַמָּא דִּבְרָכוֹת{{שוליים|379}}: קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִשְׁתַּבַּח בְּתוּשְׁבְּחַיְהוּ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב: אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם{{שוליים|380}}, וּכְתִיב: וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם{{שוליים|183}}. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אַתֶּם עֲשִׂיתוּנִי חֲטִיבָה אַחַת בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד{{שוליים|382}}, אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶתְכֶם חֲטִיבָה אַחַת בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ{{שוליים|383}}. וְגָרְסִינַן בִּוְאֵלֶּה שְׁמוֹת רַבָּה{{שוליים|384}}: מַה תִּצְעַק אֵלָי{{שוליים|385}}. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ{{שוליים|386}}. מַהוּ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה? לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת! אָמַר רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר, רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר: בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְפַּלְּלִין, אֵין אַתָּה אוֹמֵר שֶׁמִּתְפַּלְּלִין כֻּלָּן בְּיַחַד. אֶלָּא כָּל כְּנֶסֶת מִתְפַּלֶּלֶת בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְאַחַר שֶׁמְּסַיְּמִין כָּל הַתְּפִלּוֹת, הַמַּלְאָךְ הַמְּמוּנֶה עַל הַתְּפִלּוֹת נוֹטֵל כָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁהִתְפַּלְּלוּ יִשְׂרָאֵל בְּכָל הַכְּנֵסִיּוֹת, וְעוֹשֶׂה אוֹתָן עֲטָרָה וְנוֹתְנָהּ בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ. וְאֵין עָדֶיךָ אֶלָּא עֲטָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי כֻלָּם כַּעֲדִי תִלְבָּשִׁי וּתְקַשְּׁרִים כַּכַּלָּה{{שוליים|387}}. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר{{שוליים|388}}. דָּבָר אַחֵר: שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. אַתְּ מוֹצֵא בָּשָׂר וָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לִשְּׁמוֹעַ שִׂיחַת שְׁנַיִם כְּאֶחָד, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא הַכֹּל מִתְפַּלְּלִין לְפָנָיו, וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתָם וּמְקַבֵּל אוֹתָהּ. וְעוֹד גָרְסִינַן בִּוְאֵלֶּה שְׁמוֹת רַבָּה{{שוליים|389}}: וַיְּדַבֵּר אֱלֹהִים אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר{{שוליים|390}}. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה אֶת הַכֹּל בְּבַת אַחַת: מֵמִית וּמְחַיֶּה בְּבַת אַחַת, מַכֶּה וּמְרַפֵּא בְּבַת אַחַת. אִשָּׁה עַל הַמַּשְׁבֵּר, וְהוֹלְכֵי מִדְבָּרוֹת, וְיוֹרְדֵי יַמִּים, וַחֲבוּשִׁים בְּבֵית הָאֲסוּרִים, אֶחָד בַּמִּזְרָח וְאֶחָד בַּמַּעֲרָב, אֶחָד בַּצָּפוֹן וְאֶחָד בַּדָּרוֹם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתָן בְּבַת אַחַת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חוֹשֶׁךְ, עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע, אֲנִי ה' עוֹשֶׂה כָל אֵלֶּה{{שוליים|391}}. רוֹצֶה לוֹמַר: בְּבַת אַחַת. דָּבָר אַחֵר: שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה וְגוֹ'. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי שָׁלוֹם בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר: בָּשָׂר וָדָם, אִם עָנִי צָרִיךְ לוֹמַר דָּבָר לְפָנָיו, אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ מִמֶּנּוּ; אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא הַכֹּל שָׁוִין לְפָנָיו בִּתְפִלָּתָן. שֶׁהָיָה מֹשֶׁה, רַבָּן שֶׁל כָּל הַנְּבִיאִים, כָּתוּב בּוֹ: תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים{{שוליים|392}}, וּבֶעָנִי כְּתִיב: תְּפִלָּה לְעָנִי כִּי יַעֲטֹף{{שוליים|393}}; זוֹ תְפִלָּה, וְזוֹ תְפִלָּה, לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁהַכֹּל שָׁוִין לְפָנָיו בִּתְפִלָּה. גְּדוֹלָה תְפִלָּה וַחֲבִיבָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּדְגָרְסִינַן בִּפְסִיקְתָּא{{שוליים|394}}: דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי{{שוליים|395}}. מַה צְּבִי מְדַלֵּג וּמְקַפֵּץ מֵהַר אֶל הַר וּמִגִּבְעָה לְגִבְעָה וּמִסּוֹכָה לְסוֹכָה, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַלֵּג וּמְקַפֵּץ מִבֵּית כְּנֶסֶת זֶה לְבֵית מִדְרָשׁ זֶה, לִשְׁמוֹעַ תְּפִלָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְכָל כָּךְ חֲבִיבָה הַתְּפִלָּה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל, כִּדְגָרְסִינַן בְּפִירְקָא קַמָּא דִּבְרָכוֹת{{שוליים|396}}: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִימְרָא: מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְפַּלֵּל? שֶׁנֶּאֱמַר: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי וְגוֹ'{{שוליים|397}}. בְּבֵית תְּפִלָּתָם לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא בְּבֵית תְּפִלָּתִי; מִכָּאן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְפַּלֵּל. מַאי מְצַלֵּי? אָמַר מַר זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר רַב: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנַי שֶׁיִּכְבְּשׁוּ רַחֲמַי אֶת כַּעֲסִי, וְיָגוֹלוּ רַחֲמַי עַל מִדּוֹתַי, וְאֶתְנַהֵג עִם בָּנַי בְּמִדַּת רַחֲמִים, וְאֶכָּנֵס לָהֶם לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין. וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִכְנָס לְבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וּמוֹצֵא לְשָׁם עֲשָׂרָה מִתְפַּלְּלִין, יִתְעַלֶּה וְיִשְׁתַּבַּח וְאוֹמֵר: עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ{{שוליים|398}}. אֲבָל כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִכְנָס לְבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְאֵינוֹ מוֹצֵא לְשָׁם עֲשָׂרָה שֶׁמִּתְפַּלְּלִין, מִיַּד כּוֹעֵס וְאוֹמֵר: מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ{{שוליים|399}}. אִי״שׁ – '''אָ'''מֵן '''יְ'''הֵא '''שְׁ'''מֵיהּ רַבָּא. וְגָרְסִינַן בְּמִדְרַשׁ יְהִי אוֹר{{שוליים|400}}: רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח: מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ{{שוליים|401}}. אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָצוּי בָּהֶם. וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְדַּבְּקִין בּוֹ בִּתְפִלָּה, הוּא מִתְדַּבֵּק עִמָּהֶם; וּכְשֶׁעוֹזְבִין הַתְּפִלּוֹת, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלֶה מַעְלָה מַעְלָה וּמִתְרַחֵק מֵהֶם, דְּתַנְיָא: זֶה סָלֵיק וְזֶה נָחֵית. פֵּירוּשׁ, כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְדַּבְּקִין בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּתְפִלָּה וּמְקַשְּׁרִים מַחֲשַׁבְתָּם עִמּוֹ, אָז נַפְשָׁם עוֹלָה לַמָּרוֹם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹרֵד לִקְרָאתָם לְקַבְּלָהּ. וּכְשֶׁמִּתְרַחֲקִים מִמֶּנּוּ וּמִתְדַּבְּקִים בַּתַּחְתּוֹנִים, הֵם יוֹרְדִים לְמַטָּה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלֶה מַעְלָה מַעְלָה וּמִתְרַחֵק מֵהֶם. וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָצוּי בֵּינֵיהֶם וּמַקְדִּים לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְאוֹמֵר: שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים{{שוליים|402}}. לְפִיכָךְ צָרִיךְ אָדָם לְהַשְׁכִּים לְבֵית הַכְּנֶסֶת, שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל שֶׁיִּהְיֶה מֵעֲשָׂרָה הָרִאשׁוֹנִים; שֶׁכָּל הַנִּמְנֶה מֵעֲשָׂרָה רִאשׁוֹנִים, וּבָאוּ אַחֲרָיו כַּמָּה בְנֵי אָדָם לְהִתְפַּלֵּל, הוּא נוֹטֵל שָׂכָר כְּנֶגֶד כֻּלָּם. וְהָעֲשִׂירִי נוֹטֵל שָׂכָר כְּנֶגֶד הַתִּשְׁעָה כֻּלָּם. עַל כֵּן יִשְׁתַּדֵּל אָדָם שֶׁיִּמָּנֶה מֵעֲשָׂרָה רִאשׁוֹנִים, וּלְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד עִם הַצִּבּוּר. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר, כְּגוֹן שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, אוֹ חוֹלֶה, אוֹ שֶׁאֵין לוֹ בֵּית הַכְּנֶסֶת בְּעִירוֹ, (וְ)יִשְׁתַּדֵּל לְהִתְפַּלֵּל בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְּלִין, כִּדְגָרְסִינַן בִּפְסִיקְתָּא{{שוליים|403}}: רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ אִמְרוּ [בִלְבַבְכֶם] עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדוֹמוּ סֶלָה{{שוליים|404}}. רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אֲבִינָא וְרַבָּנָן. רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: הַרְגֵּז יִצְרְךָ וְאַל יַחְטִיאֲךָ. וְרַבָּנָן אָמְרִי: הַכְעֵס יִצְרְךָ וְאַל תָּבֹא לִידֵי חֵטְא. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אֲנִי אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁתִּתְפַּלֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. [וְאִם אֵין אַתָּה יָכוֹל], הִתְפַּלֵּל עַל מַטָּתְךָ. וְאִם אֵין אַתָּה יָכוֹל, אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדוֹמוּ סֶלָה. וְצָרִיךְ אָדָם לְקַבֵּל פְּנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹדֶם הַתְּפִלָּה בְּשִׁירוֹת וּבְתִשְׁבָּחוֹת, וּלְשַׁבְּחוֹ וּלְפָאֲרוֹ וּלְהַלְּלוֹ עַל הַחֶסֶד הַגָּדוֹל שֶׁגְּמָלוֹ, וְהֵאִיר עֵינָיו מִמַּחְשַׁךְ הַשֵּׁינָה, וְהֵקִיץ אוֹתוֹ מִתַּרְדֵּמַת הַמָּוֶת לְחַיִּים. כִּי הַיָּשֵׁן דּוֹמֶה לְמֵת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם: הָאִירָה עֵינַי פֶּן אִישָׁן הַמָּוֶת{{שוליים|405}}. וְאִיּוֹב, כְּשֶׁהָיָה בְצַעֲרוֹ וְנָקְטָה נַפְשׁוֹ בְחַיָּיו וּבָחַר מָוֶת מֵחַיִּים, אָמַר: כִּי עַתָּה שָׁכַבְתִּי וָאֶשְׁקוֹט, יָשַׁנְתִּי אָז יָנוּחַ לִי{{שוליים|406}}. רוֹצֶה לוֹמַר מֵת. לְפִיכָךְ צָרִיךְ אָדָם לְהַשְׁכִּים בַּבֹּקֶר, לְשַׁחֵר פְּנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים. וּבַהֲקִיצוֹ מִשְּׁנָתוֹ בַּבֹּקֶר, יְקַבֵּל עָלָיו עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּאַהֲבָה, וְתִפּוֹל עָלָיו אֵימַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְיִפְחָד וְיִבָּהֵל מִפַּחְדּוֹ וּמִקִּצְפּוֹ, וְיַעֲלֶה עַל לִבּוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא אֶלָּא לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנוֹ וּלְהַכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ. וְאָז יֵדַע וְיַשְׂכִּיל חַסְדּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וֶאֱמוּנָתוֹ שֶׁשָּׁמַר לוֹ, וֶהֱקִיצוֹ מִשְּׁנָתוֹ לְחַיִּים, וְהֶחֱזִיר נִשְׁמָתוֹ לְגוּפוֹ. שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ נוֹטֵל כָּל נְשָׁמוֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם בְּכָל לַיְלָה וְלַיְלָה, וּמַחֲזִירָן בְּכָל בֹּקֶר וּבֹקֶר לַפְּגָרִים. וּבְנֵי אָדָם מַפְקִידִין נִשְׁמָתָן בְּיָדוֹ בַּלַּיְלָה, וּמַחֲזִירָן לְגוּפָן בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי{{שוליים|407}}. וְאָז יַרְאֶה לְבָאֵי עוֹלָם שֶׁהוּא מַאֲמִין בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל צְרָכָיו וּבְכָל עִנְיָנָיו, לְפִי שֶׁהוּא מַפְקִיד נַפְשׁוֹ בְּיַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמַאֲמִין בְּחַסְדּוֹ שֶׁיְּשִׁיבֶנָּה לוֹ. וְכָךְ עָתִיד לְהַחֲזִיר נִשְׁמוֹתֵינוּ וְנִשְׁמוֹת כָּל חֲסִידָיו לַפְּגָרִים לֶעָתִיד לָבֹא לִתְחִיַּת הַמֵּתִים. וּלְפִיכָךְ אָנוּ מְבָרְכִין בְּכָל בֹּקֶר, בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים. וְגָרְסִינַן בְּמִדְרָשׁ{{שוליים|408}}: חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ{{שוליים|409}}. בָּשָׂר וָדָם מַפְקִיד פִּקָּדוֹן בְּיַד חֲבֵרוֹ, וּמַחֲזִירוֹ בָּלוּי וּמְקוּלְקָל. אֲבָל אָדָם מַפְקִיד נִשְׁמָתוֹ בְּיַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲיֵפָה מֵעֲבוֹדָה קָשָׁה, וּמַחֲזִירָהּ לוֹ בַּבֹּקֶר חֲדָשָׁה וּשְׁלֵיוָה וּרְגוּעָה. הֱוֵי, חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ. לְפִיכָךְ יַשְׁכִּים אָדָם בַּבֹּקֶר בְּעוֹד לַיְלָה, וְיִנְעוֹר זְרוֹעוֹתָיו מִן הָעַצְלוּת וְהַשֵּׁינָה מֵעֵינָיו, וְיָקוּם מִמִּטָּתוֹ בִּמְרוּצָה וּבְחִפָּזוֹן לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְהַקְדִּישׁוֹ וּלְהַמְלִיכוֹ עָלָיו וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו צְרָכָיו וְצָרְכֵּי אַנְשֵׁי בֵיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: אַחֲרֵי ה' יֵלְכוּ, כְּאַרְיֵה יִשְׁאָג{{שוליים|410}}. וְגָרְסִינַן בְּמִדְרַשׁ יְהִי אוֹר{{שוליים|411}}: רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח: לְדָוִד אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא, אֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה{{שוליים|412}}. מַה רָאָה דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְהַתְחִיל מִזְמוֹר זֶה בְּאֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא? אֶלָּא, בּוֹא וּרְאֵה סוֹד עֶלְיוֹן שֶׁהוּא גָנוּז בֵּין הַצַּדִּיקִים. בְּשָׁעָה שֶׁהַלַּיְלָה בָּא וְשׁוֹלֵט עַל הָעוֹלָם, אָז הַמָּוֶת שׁוֹלֵט, וּפוֹרֵשׂ כְּנָפָיו עַל כָּל הָעוֹלָם וּמְכַסֶּה אוֹתוֹ, וְהָעוֹלָם מַחְשִׁיךְ. וְכָל בְּנֵי אָדָם יְשֵׁנִים וְנִרְדָּמִים כְּמוֹ מֵתִים, וּכְאִלּוּ טָעֲמוּ טַעַם הַמָּוֶת. וּבָא בֶן אָדָם וּמַפְקִיד נִשְׁמָתוֹ בְּיַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּבַבֹּקֶר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַחֲזִיר כָּל הַפִּקְּדוֹנוֹת שֶׁהוּפְקְדוּ בְיָדוֹ, שֶׁהֵן הַנְּשָׁמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ{{שוליים|413}}. אָז צָרִיךְ אָדָם לְבָרֵךְ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא הָאֵל הַנֶּאֱמָן הַמַּחֲזִיר פִּקְּדוֹנוֹת לַבְּעָלִים. וְיִכָּנֵס לְבֵית הַכְּנֶסֶת מִתְעַטַּר בְּטוֹטְפֵיהּ, מִתְכַּסֶּה בְכִסּוּיֵיהּ, רוֹצֶה לוֹמַר הַטַּלִּ[ית] הַמְּצוּיֶצֶת, וּמְטַהֵר עַצְמוֹ בִּקְרִיאַת פָּרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת תְּחִלָּה, כִּי בַּקָּרְבָּנוֹת יִשְׂרָאֵל נִטְהָרִין מִטּוּמְאָתָם וּמִתְכַּפְּרִים עֲוֹנוֹתֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה{{שוליים|414}}. וְאַחַר כָּךְ מְקַבֵּל עָלָיו עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, וְאַחַר כָּךְ יְסַדֵּר קְרִיאַת שְׁמַע וְהַתְּפִלָּה. וִיקַשְּׁרֵם בְּיַחַד לִהְיוֹתָם קְשׁוּרִים זֶה בָזֶה. וִיתַקֵּן קוֹדֶם מַעֲשָׂיו, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה שָׁלֵם בְּמַעֲשָׂיו שֶׁהִיא הַתְּשׁוּבָה, וּבְמַעֲנֵה פִיו שֶׁהִיא הַתְּפִלָּה. וְאָז נַפְשׁוֹ נִקְשֶׁרֶת בָּעֶלְיוֹנִים וְחָשׁוּב כְּמַלְאָךְ מְשָׁרֵת, עַד כָּאן. וְשָׁנוּ חֲכָמִים{{שוליים|415}}: יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא אוֹמֵר, הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר וְקַל כַּנֶּשֶׁר וְגִבּוֹר כָּאֲרִי וְרָץ כַּצְּבִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וְיִכְבּוֹשׁ יִצְרוֹ וְתַאֲוָתוֹ, וִיבַטֵּל רְצוֹנוֹ מִפְּנֵי רְצוֹן קוֹנוֹ. רְצוֹנוֹ – הַשֵּׁינָה, רְצוֹן קוֹנוֹ – הַתְּפִלָּה. וְיַעֲשֶׂה קַל וָחוֹמֶר בְּעַצְמוֹ וְיֹאמַר: אִלּוּ אֵירַע לִי שׁוּם דָּבָר לַהֲנָאַת עַצְמִי אוֹ לִכְבוֹד בָּשָׂר וָדָם, לֹא הָיִיתִי נֵעוֹר כָּל הַלַּיְלָה. כָּל שֶׁכֵּן מַשְׁכִּים בַּבֹּקֶר לִכְבוֹד בּוֹרֵא אֶת הַכֹּל יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חוֹשֶׁךְ מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא כָל שֶׁכֵּן וְלֹא כָל שֶׁכֵּן כַּמָּה פְּעָמִים. וְאָמַר דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם: עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָׁחַר{{שוליים|416}}, אֲנִי אָעִירָה אֶת הַשַּׁחַר וְאֵין הַשַּׁחַר מֵעִיר אוֹתִי. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ מַשְׁכִּים בַּבֹּקֶר לְהִתְפַּלֵּל מִפְּנֵי תַּאֲוַת הַשֵּׁינָה, אוֹ מִי שֶׁהוּא מַשְׁכִּים לַעֲשׂוֹת חֶפְצוֹ וּצְרָכָיו וְאֵינוֹ מִתְפַּלֵּל, הֲרֵי זֶה בִּטֵּל מֵעָלָיו עוֹל שָׁמַיִם וְעָָנְשׁוֹ גָדוֹל, כִּדְשָׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת{{שוליים|417}}: רַבִּי דּוֹסָא בֶּן הָרְקִינַס אוֹמֵר, שֵׁינָה שֶׁל שַׁחֲרִית וְיַיִן שֶׁל צָּהֳרַיִם וְשִׂיחַת הַיְּלָדִים וִישִׁיבַת בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת שֶׁל עַמֵּי הָאָרֶץ מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם. וְשֵׁינָה שֶׁל שַׁחֲרִית מְבִיאָה אֶת הָאָדָם לִידֵי בִּטּוּל קְרִיַּת שְׁמַע וּתְפִלָּה בַבֹּקֶר בְּעוֹנָתָהּ. וְגָרְסִינַן בְּמִדְרָשׁ{{שוליים|418}}: מַאי דִּכְתִיב, הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ וְעָצֵל עַל מִטָּתוֹ{{שוליים|419}}? זֶה הַיָּשֵׁן בַּבֹּקֶר עַד שֶׁיַּעֲבוֹר זְמַן קְרִיַּת שְׁמַע וּתְפִלָּה. אֲבָל הַמַּשְׁכִּים בַּבֹּקֶר לִקְרוֹת קְרִיַּת שְׁמַע וּלְהִתְפַּלֵּל, הוּא מֵפִיק רָצוֹן מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: שׁוֹחֵר טוֹב יְבַקֵּשׁ רָצוֹן{{שוליים|420}}. {{סוף}} == הערות == {{בעריכה}} <small>{{טורים2|מספר=2|תוכן= {{שולייםלמטה|1}} [[דברים י כ]].{{ש}} {{שולייםלמטה|2}} לפנינו ליתא.{{ש}} {{שולייםלמטה|3}} [[דברים י יב]].{{ש}} {{שולייםלמטה|4}} [[דברים יא יג|שם יא, יג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|5}} [[הושע יד ג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|6}} [[דניאל ו יז]].{{ש}} {{שולייםלמטה|7}} [[דניאל ו יא|שם, יא]].{{ש}} {{שולייםלמטה|8}} [[משנה אבות א ב]].{{ש}} {{שולייםלמטה|9}} אין בידינו תוספתא לאבות. ראו [[ירושלמי תענית ד ב]]; [[אבות דרבי נתן ד|אבות דר' נתן פרק ד]]; [[פרקי דרבי אליעזר פרק טז]].{{ש}} {{שולייםלמטה|10}} [[ירמיהו לג כה]].{{ש}} {{שולייםלמטה|11}} [[תענית כז ב]].{{ש}} {{שולייםלמטה|12}} [[תהלים פט ג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|13}} [[ישעיהו נא טז]].{{ש}} {{שולייםלמטה|14}} [[דברים ה יח]].{{ש}} {{שולייםלמטה|15}} [[משלי טז ו]].{{ש}} {{שולייםלמטה|16}} [[תענית כז ב]].{{ש}} {{שולייםלמטה|17}} [[בראשית טו ח]].{{ש}} {{שולייםלמטה|18}} [[בראשית טו ט|שם, ט]].{{ש}} {{שולייםלמטה|19}} [[פסיקתא דרב כהנא ה|פסיקתא פרשת החודש]]; [[פסיקתא רבתי/טו|פסיקתא רבתי פרק טו]].{{ש}} {{שולייםלמטה|20}} [[בראשית טו יז]].{{ש}} {{שולייםלמטה|21}} [[דברים לג ב]].{{ש}} {{שולייםלמטה|22}} [[בראשית טו ט]].{{ש}} {{שולייםלמטה|23}} [[בראשית טו יז|שם, יז]].{{ש}} {{שולייםלמטה|24}} [[בראשית טו יב|שם, יב]].{{ש}} {{שולייםלמטה|25}} [[דברים לב ל]].{{ש}} {{שולייםלמטה|26}} [[ישעיהו נא ב]].{{ש}} {{שולייםלמטה|27}} [[ישעיהו נא א|שם, א]].{{ש}} {{שולייםלמטה|28}} [[דברים לב ל]].{{ש}} {{שולייםלמטה|29}} [[תענית כו א]]; [[תענית כז ב|כז, ב]].{{ש}} {{שולייםלמטה|30}} [[במדבר כח ב]].{{ש}} {{שולייםלמטה|31}} לפנינו ליתא.{{ש}} {{שולייםלמטה|32}} [[בראשית א ו]].{{ש}} {{שולייםלמטה|33}} [[בראשית א ט|שם, ט]].{{ש}} {{שולייםלמטה|34}} [[בראשית א יד|שם, יד]].{{ש}} {{שולייםלמטה|35}} [[בראשית א כ|שם, כ]].{{ש}} {{שולייםלמטה|36}} [[איוב לו יט]].{{ש}} {{שולייםלמטה|37}} [[סנהדרין מד ב]].{{ש}} {{שולייםלמטה|38}} [[ירמיהו ב כז]].{{ש}} {{שולייםלמטה|39}} [[שמות רבה יב ז]].{{ש}} {{שולייםלמטה|40}} [[שמות ט לד]].{{ש}} {{שולייםלמטה|41}} [[דניאל ד לד]].{{ש}} {{שולייםלמטה|42}} [[תהלים קמז יב]].{{ש}} {{שולייםלמטה|43}} [[תהלים קמה א]].{{ש}} {{שולייםלמטה|44}} [[תהלים קד א]].{{ש}} {{שולייםלמטה|45}} [[דניאל ד כז]].{{ש}} {{שולייםלמטה|46}} [[דניאל ד כח|שם, כח]].{{ש}} {{שולייםלמטה|47}} [[שמות ט לד]].{{ש}} {{שולייםלמטה|48}} [[איכה ד כב]].{{ש}} {{שולייםלמטה|49}} [[תהלים עב טו]].{{ש}} {{שולייםלמטה|50}} [[חבקוק ג א]].{{ש}} {{שולייםלמטה|51}} [[חבקוק ג ב|שם, ב]].{{ש}} {{שולייםלמטה|52}} מדרש תהלים כח, א.{{ש}} {{שולייםלמטה|53}} [[תהלים כח א]].{{ש}} {{שולייםלמטה|54}} [[איכה ג כד]].{{ש}} {{שולייםלמטה|55}} [[דברים לב ט]].{{ש}} {{שולייםלמטה|56}} [[תהלים נה כג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|57}} [[תהלים נו ד]].{{ש}} {{שולייםלמטה|58}} [[תהלים פו ז]].{{ש}} {{שולייםלמטה|59}} [[תהלים נ טו]].{{ש}} {{שולייםלמטה|60}} [[בראשית יח כג]]-[[בראשית יח כד|כד]].{{ש}} {{שולייםלמטה|61}} [[בראשית יח כו|שם, כו]].{{ש}} {{שולייםלמטה|62}} [[בראשית כה כא]].{{ש}} {{שולייםלמטה|63}} [[בראשית כה כא|שם]].{{ש}} {{שולייםלמטה|64}} [[בראשית כה כב|שם, כב]].{{ש}} {{שולייםלמטה|65}} [[בראשית כה כג|שם, כג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|66}} [[בראשית לב יב]].{{ש}} {{שולייםלמטה|67}} [[דברים ג כג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|68}} [[דברים ג כה|שם, כה]].{{ש}} {{שולייםלמטה|69}} [[בראשית לג יח]].{{ש}} {{שולייםלמטה|70}} [[שמות לב יא]].{{ש}} {{שולייםלמטה|71}} [[במדבר יד כ]].{{ש}} {{שולייםלמטה|72}} [[במדבר יז יב]].{{ש}} {{שולייםלמטה|73}} [[תהלים קמא ב]].{{ש}} {{שולייםלמטה|74}} [[במדבר יז יג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|75}} [[תהלים קו ל]].{{ש}} {{שולייםלמטה|76}} [[יהושע ז ו]].{{ש}} {{שולייםלמטה|77}} [[יהושע ז י|שם, י]].{{ש}} {{שולייםלמטה|78}} [[שמואל א א י]].{{ש}} {{שולייםלמטה|79}} [[שמואל א א כז|שם, כז]].{{ש}} {{שולייםלמטה|80}} [[שמואל א ז ה]].{{ש}} {{שולייםלמטה|81}} [[שמואל א ז ט|שם, ט]].{{ש}} {{שולייםלמטה|82}} [[שמואל ב כד יד]].{{ש}} {{שולייםלמטה|83}} [[שמואל ב כד כה|שם, כה]].{{ש}} {{שולייםלמטה|84}} [[מלכים א ח כב]].{{ש}} {{שולייםלמטה|85}} [[מלכים א ח כח|שם, כח]].{{ש}} {{שולייםלמטה|86}} [[מלכים א ט ג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|87}} [[מלכים א יח לז]].{{ש}} {{שולייםלמטה|88}} [[מלכים א יח לח|שם, לח]].{{ש}} {{שולייםלמטה|89}} [[מלכים ב ד לג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|90}} [[מלכים ב ד לה|שם, לה]].{{ש}} {{שולייםלמטה|91}} [[מלכים ב ו יח]].{{ש}} {{שולייםלמטה|92}} [[מלכים ב יט טו]].{{ש}} {{שולייםלמטה|93}} [[מלכים ב יט טז|שם, טז]].{{ש}} {{שולייםלמטה|94}} [[מלכים ב יט כ|שם, כ]].{{ש}} {{שולייםלמטה|95}} [[מלכים ב כ ב|שם כ, ב]].{{ש}} {{שולייםלמטה|96}} [[מלכים ב כ ה|שם, ה]].{{ש}} {{שולייםלמטה|97}} מדרש תהלים כ, א-ב.{{ש}} {{שולייםלמטה|98}} [[תהלים כ ב]].{{ש}} {{שולייםלמטה|99}} [[תהלים צא טו]].{{ש}} {{שולייםלמטה|100}} [[ישעיהו כב יב]].{{ש}} {{שולייםלמטה|101}} [[ישעיהו נ ג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|102}} [[דברי הימים א טז כז]].{{ש}} {{שולייםלמטה|103}} [[תהלים צא טו]].{{ש}} {{שולייםלמטה|104}} [[תהלים כ]], ב-י. ופסוק ראשון לא החשיב, שאינו אלא כותרת.{{ש}} {{שולייםלמטה|105}} [[תהלים כ ב|שם, ב]].{{ש}} {{שולייםלמטה|106}} [[תהלים א|תהלים פרק א]].{{ש}} {{שולייםלמטה|107}} [[תהלים ב|שם פרק ב]].{{ש}} {{שולייםלמטה|108}} מדרש תהלים כ, ד.{{ש}} {{שולייםלמטה|109}} [[בראשית לה ג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|110}} [[ברכות סד א]].{{ש}} {{שולייםלמטה|111}} [[תהלים כ ב]].{{ש}} {{שולייםלמטה|112}} [[תהלים כב כה]].{{ש}} {{שולייםלמטה|113}} [[תהלים צא טו]].{{ש}} {{שולייםלמטה|114}} [[ירושלמי ברכות ט א]].{{ש}} {{שולייםלמטה|115}} [[תהלים קכב ח]].{{ש}} {{שולייםלמטה|116}} [[תהלים קמח יד]].{{ש}} {{שולייםלמטה|117}} מדרש תהלים ד, ג.{{ש}} {{שולייםלמטה|118}} [[תהלים קמח יד]].{{ש}} {{שולייםלמטה|119}} [[דברים ד ז]].{{ש}} {{שולייםלמטה|120}} [[ירושלמי ברכות ט א]].{{ש}} {{שולייםלמטה|121}} [[דברים ד ז]].{{ש}} {{שולייםלמטה|122}} [[ירושלמי ברכות ט א]].{{ש}} {{שולייםלמטה|123}} [[ישעיהו מו ז]].{{ש}} {{שולייםלמטה|124}} [[דברים ל יב]].{{ש}} {{שולייםלמטה|125}} [[דברים כו טו]].{{ש}} {{שולייםלמטה|126}} [[דברים ד ז]].{{ש}} {{שולייםלמטה|127}} [[תהלים כב כה]].{{ש}} {{שולייםלמטה|128}} [[זהר חלק ג ח ב|זהר ויקרא ח, ב]].{{ש}} {{שולייםלמטה|129}} [[ויקרא א ג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|130}} [[ויקרא יד כא]].{{ש}} {{שולייםלמטה|131}} [[משנה אבות ה ח]].{{ש}} {{שולייםלמטה|132}} [[תהלים נא יט]].{{ש}} {{שולייםלמטה|133}} [[תהלים כב כה]].{{ש}} {{שולייםלמטה|134}} [[תהלים נא יט]].{{ש}} {{שולייםלמטה|135}} מדרש תהלים כב, לא; ויקרא רבה ג, ה.{{ש}} {{שולייםלמטה|136}} [[תהלים כב כה]].{{ש}} {{שולייםלמטה|137}} מדרש תהלים קיח, ט.{{ש}} {{שולייםלמטה|138}} [[בראשית טו ב]].{{ש}} {{שולייםלמטה|139}} [[שמות ב כג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|140}} [[בראשית כח ג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|141}} [[שמות ו ג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|142}} [[בראשית כח יט]].{{ש}} {{שולייםלמטה|143}} [[בראשית מו ג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|144}} [[בראשית לה ג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|145}} [[שמות ח ח]].{{ש}} {{שולייםלמטה|146}} [[שמות ח ט|שם, ט]].{{ש}} {{שולייםלמטה|147}} [[שמות יד י]].{{ש}} {{שולייםלמטה|148}} [[שמות ו ו]].{{ש}} {{שולייםלמטה|149}} [[תהלים קיח ה]].{{ש}} {{שולייםלמטה|150}} [[דברים ד ז]].{{ש}} {{שולייםלמטה|151}} בראשית רבה סה, טז.{{ש}} {{שולייםלמטה|152}} [[בראשית כז כב]].{{ש}} {{שולייםלמטה|153}} מכילתא בשלח, מסכתא ויהי, פרשה ב.{{ש}} {{שולייםלמטה|154}} [[בראשית מח כב]].{{ש}} {{שולייםלמטה|155}} [[דברים לג ז]].{{ש}} {{שולייםלמטה|156}} [[שמואל א יז מה]].{{ש}} {{שולייםלמטה|157}} [[תהלים כ ח]].{{ש}} {{שולייםלמטה|158}} [[תהלים כ ט|שם, ט]].{{ש}} {{שולייםלמטה|159}} [[דברי הימים ב יד י]].{{ש}} {{שולייםלמטה|160}} [[במדבר כ טו]].{{ש}} {{שולייםלמטה|161}} [[במדבר כ טז|שם, טז]].{{ש}} {{שולייםלמטה|162}} [[בראשית כז כב]].{{ש}} {{שולייםלמטה|163}} [[במדבר כ טז]].{{ש}} {{שולייםלמטה|164}} [[בראשית כז מ]].{{ש}} {{שולייםלמטה|165}} [[במדבר כ יח]].{{ש}} {{שולייםלמטה|166}} [[שמות יד יג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|167}} לפנינו ליתא. ראו מדרש הגדול שמות יד, י; תנחומא בשלח, ט.{{ש}} {{שולייםלמטה|168}} [[שמות יד י]].{{ש}} {{שולייםלמטה|169}} [[בראשית יג ד]].{{ש}} {{שולייםלמטה|170}} [[בראשית כד סג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|171}} [[בראשית כח יא]].{{ש}} {{שולייםלמטה|172}} [[ישעיהו מא יד]].{{ש}} {{שולייםלמטה|173}} [[עמוס ב ט]].{{ש}} {{שולייםלמטה|174}} [[שמות יד יג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|175}} [[עמוס ט א]].{{ש}} {{שולייםלמטה|176}} [[שמואל א ג י]].{{ש}} {{שולייםלמטה|177}} [[דברים לא יד]].{{ש}} {{שולייםלמטה|178}} [[שמות ב ד]].{{ש}} {{שולייםלמטה|179}} [[שיר השירים ב יד]].{{ש}} {{שולייםלמטה|180}} [[מלכים ב ו טו]]-[[מלכים ב יז|יז]].{{ש}} {{שולייםלמטה|181}} שמות רבה כא, ה.{{ש}} {{שולייםלמטה|182}} [[שמות יד ג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|183}} [[דניאל ו כג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|184}} [[שמות יד י]].{{ש}} {{שולייםלמטה|185}} [[שמות ב כג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|186}} [[שמות ב כה|שם, כה]].{{ש}} {{שולייםלמטה|187}} [[שמות יד י]].{{ש}} {{שולייםלמטה|188}} [[שיר השירים ב יד]].{{ש}} {{שולייםלמטה|189}} [[יבמות סד א|יבמות סד, א]].{{ש}} {{שולייםלמטה|190}} [[בראשית כה כא]].{{ש}} {{שולייםלמטה|191}} [[שופטים יג ח]].{{ש}} {{שולייםלמטה|192}} בראשית רבה מה, ה.{{ש}} {{שולייםלמטה|193}} [[שיר השירים ב יד]].{{ש}} {{שולייםלמטה|194}} דברים רבה ג, ח.{{ש}} {{שולייםלמטה|195}} [[דברים ז יד]].{{ש}} {{שולייםלמטה|196}} [[ישעיהו סה כד]].{{ש}} {{שולייםלמטה|197}} שמות רבה כא, ד.{{ש}} {{שולייםלמטה|198}} [[שמות יד י]].{{ש}} {{שולייםלמטה|199}} [[שמות יד טו|שם, טו]].{{ש}} {{שולייםלמטה|200}} [[שיר השירים ב יד]].{{ש}} {{שולייםלמטה|201}} [[שמות ב כג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|202}} [[יהושע ז ו]].{{ש}} {{שולייםלמטה|203}} [[שופטים ו ז]].{{ש}} {{שולייםלמטה|204}} [[שמואל א ז ט]].{{ש}} {{שולייםלמטה|205}} [[הושע יד ג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|206}} [[תהלים כו ו]].{{ש}} {{שולייםלמטה|207}} [[תהלים כו ז|שם, ז]].{{ש}} {{שולייםלמטה|208}} שמות רבה לח, ד.{{ש}} {{שולייםלמטה|209}} [[שמות כט לח]].{{ש}} {{שולייםלמטה|210}} [[הושע יד ג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|211}} [[תהלים כו ו]]-[[תהלים כו ז|ז]].{{ש}} {{שולייםלמטה|212}} [[ויקרא ד יג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|213}} [[דברים ה יט]].{{ש}} {{שולייםלמטה|214}} מדרש זה, שהיה מצוי בידי רבינו המחבר, אינו בידינו.{{ש}} {{שולייםלמטה|215}} [[ויקרא ז יב]].{{ש}} {{שולייםלמטה|216}} [[הושע יד ג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|217}} שמות רבה לח, ד.{{ש}} {{שולייםלמטה|218}} [[שמות טז יד]].{{ש}} {{שולייםלמטה|219}} [[דברים לג כח]].{{ש}} {{שולייםלמטה|220}} [[דברים לג כט|שם, כט]].{{ש}} {{שולייםלמטה|221}} [[בראשית יד כ]].{{ש}} {{שולייםלמטה|222}} [[בראשית לו ו]].{{ש}} {{שולייםלמטה|223}} [[אסתר ו יא]].{{ש}} {{שולייםלמטה|224}} [[אסתר ד א]].{{ש}} {{שולייםלמטה|225}} [[במדבר יב יג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|226}} [[דברים ט כ]].{{ש}} {{שולייםלמטה|227}} [[מלכים ב כ א]]-[[מלכים ב כ ו|ו]].{{ש}} {{שולייםלמטה|228}} בהוספה בסוף הפסיקתא רבתי, פרק ג (שובה ישראל) בסופו.{{ש}} {{שולייםלמטה|229}} [[דברי הימים ב ז יד]].{{ש}} {{שולייםלמטה|230}} [[תהלים יז טו]].{{ש}} {{שולייםלמטה|231}} [[דברי הימים ב ז יד]].{{ש}} {{שולייםלמטה|232}} לפנינו ליתא.{{ש}} {{שולייםלמטה|233}} תנחומא ילמדנו וארא, ד.{{ש}} השוו [[ברכות לג א]].{{ש}} {{שולייםלמטה|234}} בתפילת אל מלך יושב על כסא רחמים, הנאמרת בסליחות לפני אמירת י"ג מדות, כנוסח יהודי ספרד ועדות המזרח.{{ש}} {{שולייםלמטה|235}} [[ראש השנה יז ב]].{{ש}} {{שולייםלמטה|236}} [[שמות לד ו]].{{ש}} {{שולייםלמטה|237}} [[שמות לד י|שם, י]].{{ש}} {{שולייםלמטה|238}} תנחומא ילמדנו כי תשא, לב.{{ש}} {{שולייםלמטה|239}} [[שמות לד ה]].{{ש}} {{שולייםלמטה|240}} [[שמות כ יח]].{{ש}} {{שולייםלמטה|241}} [[שמות לד ו]].{{ש}} {{שולייםלמטה|242}} [[שמות לב יג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|243}} [[ישעיהו סג א]].{{ש}} {{שולייםלמטה|244}} לפנינו ליתא.{{ש}} {{שולייםלמטה|245}} [[תהלים יז א]].{{ש}} {{שולייםלמטה|246}} [[תהלים יז טו|שם, טו]].{{ש}} {{שולייםלמטה|247}} [[ברכות כו ב]].{{ש}} {{שולייםלמטה|248}} [[ויקרא א ד]].{{ש}} {{שולייםלמטה|249}} ב"ר סח, יא.{{ש}} {{שולייםלמטה|250}} [[יואל ב יב]].{{ש}} {{שולייםלמטה|251}} [[יואל ב יג|שם, יג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|252}} [[שמות ב כג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|253}} [[שמות ג ז]].{{ש}} {{שולייםלמטה|254}} [[שמות ג ח|שם, ח]].{{ש}} {{שולייםלמטה|255}} [[תענית כה ב]].{{ש}} {{שולייםלמטה|256}} ראו מדרש תהלים קטז, א.{{ש}} {{שולייםלמטה|257}} [[תהלים קטז א]].{{ש}} {{שולייםלמטה|258}} [[ישעיהו ל יט]].{{ש}} {{שולייםלמטה|259}} [[מדרש תנחומא ואתחנן#פרשה ג|תנחומא ואתחנן, ג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|260}} [[דברים ג כג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|261}} [[מלכים א ח ל]].{{ש}} {{שולייםלמטה|262}} [[שמות לג יג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|263}} [[שמות לג יט|שם, יט]].{{ש}} {{שולייםלמטה|264}} שם.{{ש}} {{שולייםלמטה|265}} [[דברים ג כג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|266}} שמות רבה כב, ד.{{ש}} {{שולייםלמטה|267}} [[איוב טז יז]].{{ש}} {{שולייםלמטה|268}} [[בראשית ו יג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|269}} [[ישעיהו א טו]].{{ש}} {{שולייםלמטה|270}} [[תהלים כד ג]]-[[תהלים כד ה|ה]].{{ש}} {{שולייםלמטה|271}} [[תהלים כד ו|שם, ו]].{{ש}} {{שולייםלמטה|272}} אגדת בראשית ו, א ו־ט, א.{{ש}} {{שולייםלמטה|273}} [[תהלים יז א]].{{ש}} {{שולייםלמטה|274}} [[משלי טו ח]].{{ש}} {{שולייםלמטה|275}} [[תהלים צ א]].{{ש}} {{שולייםלמטה|276}} [[תהלים יז א]]-[[תהלים יז ג|ג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|277}} [[מלכים א ח כח]].{{ש}} {{שולייםלמטה|278}} [[ויקרא כו ט]].{{ש}} {{שולייםלמטה|279}} [[מלכים א ח כח]].{{ש}} {{שולייםלמטה|280}} [[תהלים קב א]].{{ש}} {{שולייםלמטה|281}} [[זכריה ט ט]].{{ש}} {{שולייםלמטה|282}} [[תהלים נה יח]].{{ש}} {{שולייםלמטה|283}} [[ברכות כו ב|ברכות כו, ב]].{{ש}} {{שולייםלמטה|284}} [[בראשית יט כז]].{{ש}} {{שולייםלמטה|285}} [[תהלים קו ל]].{{ש}} {{שולייםלמטה|286}} [[בראשית כד סג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|287}} [[תהלים קמב ג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|288}} [[בראשית כח יא]].{{ש}} {{שולייםלמטה|289}} [[ירמיהו ז טז]].{{ש}} {{שולייםלמטה|290}} [[בראשית טו יג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|291}} [[שמות ז ה]].{{ש}} {{שולייםלמטה|292}} [[אסתר ד א]].{{ש}} {{שולייםלמטה|293}} [[עובדיה א יב]].{{ש}} {{שולייםלמטה|294}} [[בראשית כו כ]].{{ש}} {{שולייםלמטה|295}} [[שמות א יג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|296}} [[בראשית כו כא]].{{ש}} {{שולייםלמטה|297}} [[עזרא ד ו]].{{ש}} {{שולייםלמטה|297א}} [[בראשית כו כב]].{{ש}} {{שולייםלמטה|298}} [[תהלים כה יז]].{{ש}} {{שולייםלמטה|299}} [[בראשית כו כב]].{{ש}} {{שולייםלמטה|300}} [[בראשית כח יב]].{{ש}} {{שולייםלמטה|301}} [[בראשית כה כז]].{{ש}} {{שולייםלמטה|203}} [[בראשית טו יג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|303}} [[בראשית כא יב]].{{ש}} {{שולייםלמטה|304}} [[ישעיהו כא יא]].{{ש}} {{שולייםלמטה|305}} [[ברכות כו ב]].{{ש}} {{שולייםלמטה|306}} [[בראשית לה ג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|307}} [[ברכות לב ב]].{{ש}} {{שולייםלמטה|308}} [[דברים ג כו]]-[[דברים ג כז|כז]].{{ש}} {{שולייםלמטה|309}} [[דברים לד א]].{{ש}} {{שולייםלמטה|310}} [[ישעיהו א יא]].{{ש}} {{שולייםלמטה|311}} [[ישעיהו א טו|שם, טו]].{{ש}} {{שולייםלמטה|312}} [[תהלים נא יז]].{{ש}} {{שולייםלמטה|313}} [[תהלים נא יט|שם, יט]].{{ש}} {{שולייםלמטה|314}} [[עמוס ה ד]].{{ש}} {{שולייםלמטה|315}} [[ישעיהו נה ו]].{{ש}} {{שולייםלמטה|316}} [[משלי ח לה]].{{ש}} {{שולייםלמטה|317}} [[תהלים כב כז]].{{ש}} {{שולייםלמטה|318}} [[בראשית כה כג]].{{ש}} {{שולייםלמטה|319}} [[ברכות ז ב|ברכות ז, ב]].{{ש}} {{שולייםלמטה|320}} [[תהלים סט יד]].{{ש}} {{שולייםלמטה|321}} [[איוב לו ה]].{{ש}} {{שולייםלמטה|322}} [[תהלים נה יט]].{{ש}} {{שולייםלמטה|323}} [[ירמיהו יב יד]].{{ש}} {{שולייםלמטה|324}} שם. }} n99szlaqdgioi5umhhmd63fdk4c9sun 106 1728707 3019294 2939061 2026-06-09T12:43:04Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3019294 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כז|ב|כז א|כח א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף כז עמוד ב] - מכלל דרבנן דפליגי עליה שרו אפילו כשאבוקה כנגדו! אלא עצים דאיסורא לרבנן היכי משכחת להו? - אמר רב אמי בר חמא: בשרשיפא. }} {{הל"מ-רק-גמרא|בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא: תנור שהסיקו בעצי הקדש ואפה בו הפת, לרבנן דשרו בקמייתא מאי? - אמר ליה: הפת אסורה. - ומה בין זו לערלה? - אמר רבא: הכי השתא? ערלה - בטילה במאתים, הקדש - אפילו באלף לא בטיל. אלא אמר רבא: אי קשיא ליה - הא קשיא: והלא מעל המסיק, וכל היכא דמעל המסיק - נפקו להו לחולין! אמר רב פפא: הכא בעצי שלמים עסקינן, ואליבא דרבי יהודה, דאמר: הקדש, בשוגג - מתחלל, במזיד - אינו מתחלל. במזיד מאי טעמא לא - כיון דלאו בר מעילה הוא לא נפיק לחולין. שלמים נמי, כיון דלאו בר מעילה נינהו - לא נפקא לחולין. - וכל היכא דמעל המסיק נפקי לחולין? והא תניא: כל הנשרפין אפרן מותר, }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|חוץ מעצי אשירה. }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|ואפר הקדש לעולם אסור! - אמר רמי בר חמא: כגון שנפלה דליקה מאיליה בעצי הקדש, דליכא אינש דנמעול. רב שמעיה אמר: באותן שטעונין גניזה, דתניא: ושמו - בנחת, ושמו - כולו, ושמו - שלא יפזר. }} {{הל"מ-רק-גמרא|רבי יהודה אומר אין ביעור וכו'. תניא, אמר רבי יהודה: אין ביעור חמץ אלא שריפה. והדין נותן: ומה נותר שאינו בבל יראה ובל ימצא - טעון שריפה, חמץ שישנו בבל יראה ובל ימצא - לא כל שכן שטעון שריפה? אמרו לו: כל דין שאתה דן תחלתו להחמיר וסופו להקל - אינו דין. לא מצא עצים לשורפו - יהא יושב ובטל? והתורה אמרה תשביתו שאר מבתיכם - בכל דבר שאתה יכול להשביתו. חזר רבי יהודה ודנו דין אחר: נותר אסור באכילה וחמץ אסור באכילה, מה נותר בשריפה - אף חמץ בשריפה. אמרו לו: נבילה תוכיח, שאסורה באכילה ואינה טעונה שריפה. אמר להן: הפרש; נותר אסור באכילה ובהנאה, וחמץ אסור באכילה ובהנאה. מה נותר טעון שריפה - אף חמץ טעון שריפה. - אמרו לו: שור הנסקל יוכיח, שאסור באכילה ובהנאה - ואינו טעון שריפה. - אמר להן: הפרש; נותר אסור באכילה ובהנאה וענוש כרת, וחמץ אסור באכילה ובהנאה וענוש כרת. מה נותר בשריפה - אף חמץ בשריפה. - אמרו לו: חלבו של שור הנסקל יוכיח, שאסור באכילה ובהנאה וענוש כרת - ואין טעון שריפה.}} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''עצים דאיסורא''' - דמתסרי בהנאה לרבנן היכי משכחת להו: '''בשרשיפא''' - כסא לישב עליו או להדום רגליו דהנאתן כשהן בעין ועל ידי ממש אבל הנאת היסק אין הנאתו אלא לאחר ביעורו או בשעת ביעורו: '''בטילה במאתים''' - הלכך לא חמירא משכלה ונבער איסורו: '''והלא מעל המסיק''' - וחייב קרבן מעילה וכל דבר שאין בו קדושת הגוף כגון בהמה שאינה של קרבן וכלי שאינו כלי שרת כיון שמעל בו יצא לחולין דתנן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מעילה|יט|ב}} אין מועל אחר מועל במוקדשין אלא בהמה וכלי שרת בלבד אבל כל מידי אחרינא ממעילה ראשונה נפקא לחולין דקי"ל אין מעילה בכ"מ אלא שינוי שנשתנה מקדושתו ואמאי פת אסורה הא קודם שנתנו הפת היה ההיסק חולין: '''בעצי שלמים''' - שהתפיסן לדמי שלמים למוכרן וליקח בדמיהן שלמים וקדשים קלים אין להם מעילה דלאו קדשי ה' קרינן ביה שכולן לבעלים ואין לגבוה בהן אלא לאחר זריקת דמים את האימורין ואיסורא מיהא רכיבה עלייהו וממעילה הוא דאימעיטי במסכת מעילה: '''ואליבא דרבי יהודה''' - פשט ליה רב חסדא בקדושין בפ"ב (דף נה.) דאמר הקדש במזיד אין מתחלל אם נהנה ממנו במזיד לא יצא לחולין הלכך בשלמים שוגג דידהו כמזיד דהקדש דהא לאו בני מעילה נינהו והכי נמי הוה מצי למימר הכא כשהסיקו מזיד עסקינן מיהו שהסיקו משמע שוגג ומזיד וכיון דמצי לאוקמה בין בשוגג בין במזיד אוקמה: '''כל הנשרפין''' - בשילהי פרק בתרא דתמורה מפרש אלו נשרפין ואלו נקברין: '''ואפר הקדש לעולם אסור''' - להכי נקט גבי הקדש לעולם וגבי אשירה לא נקט לעולם משום דאשירה יש לה היתר אם שורפה עו"ג ובטלה אבל הקדש אין בו ביטול והכי מפורש בשילהי תמורה: רמי בר חמא ורב שמעיה אאפר הקדש לעולם אסור מהדרי: '''באותו אפר שטעון גניזה''' - קאמר לעולם אסור וזהו אפר של תרומת הדשן שלא היתה מעילה בהסיקו: '''כל דין שאתה דן''' - שמתחלתו אתה דנו כדי להחמיר עליו שהרי חמור הוא ואתה מביא לו חומר אחר כדקאמרת חמץ שהוא בבל יראה אין דין שטעון שריפה וסופו נמצא שחומר שאתה מוסיף עליו גורם לו להקל: '''אינו דין''' - שהרי הדין מלמד שיהא חמור והרי הוא מקילו: '''שאם לא מצא עצים ישב ויבטל''' - בתמיה ואף על גב דאמרי' בפרק קמא (דף יב:) לרבי יהודה אבל בשעת ביעורו השבתתו בכל דבר גבי פלוגתייהו מיהא קולא היא במי שהוא רוצה לצאת בשיירא או בתוך שלשים דאמרינן זקוק לבער וכשאין עצים לשורפו יהא יושב ובטל ולא יבערנו: '''ודנו דין אחר''' - שאינו קל וחומר אלא גזירה שוה ובין לקולא ובין לחומרא בתרה אזלינן דגזירת הכתוב הוא ואין להשיב עליו תחלתו להחמיר וסופו להקל:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 כז ב מכלל דרבנן שרו כשאבוקה כנגדו.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כז_ב_מכלל דרבנן שרו כשאבוקה כנגדו]] '''מכלל''' דרבנן שרו כשאבוקה כנגדו. ואם תאמר לרבנן הואיל ובאבוקה כנגדו חשיב כמו שלהבת באה מן הגחלים מאי פריך בסוף לולב הגזול (סוכה מ.) ובהגוזל עצים (ב"ק קא:) והא איכא עצים דמשחן שהנאתן וביעורן שוה הא בשעת הנאה מבוערין הן כבר במקום השלהבת ויש לומר משום דשיעור כזה לא חשיב הנאה אחר ביעורן לענין שביעית שהרי באכילה דמינה ילפינן התם ליכא לגמרי הנאה וביעורן שוה ולא ממעטינן אלא שאר עצים שאין הנאתן אלא אחר שנעשו גחלים לגמרי ולרבי עצים דלא משחן נמי הוה ליה למיסר דלדידיה כשאבוקה כנגדו הנאתן וביעורן שוה ואיכא למימר הואיל ורוב הנאה אחר ביעור אית לן למימר דלא אסרה תורה בהן אבל תימה למאן דאמר לוחשות לרבי אסורים אמאי לא אסר בכל עצים בשביעית שהרי הנאתן וביעורן שוה הואיל ולא חשיב להו מבוערות כשהן לוחשות דבאותן הוי עיקר הנאה: ''' הקדש''' אפי' באלף לא בטיל. תימה מה חומר היא זו הלא הקדש דבר שיש לו מתירין הוא ע"י חילול ומטעם זה אין דינו להיות בטל אפילו באיסור קל אפילו מדרבנן כדאמרינן בריש ביצה {{הפניה-גמ|ביצה|ד|א}}: ''' בעצי''' שלמים. ה"מ לאוקמי בעצי הקדש ובמזיד ואליבא דרבי יהודה אלא דלאו אורחא דמלתא לעבור במזיד: ''' ורמינהו''' כל הנשרפין וכו'. ה"מ לאוקמי בעצי שלמים: ''' חוץ''' מעצי אשירה. תימה לרשב"א תיהוי כעבודת גלולים שנשתברה מאליה דשריא כדאמרינן בפרק כל הצלמים (ע"ז מא:) ואין לומר דהכא מיירי באשירה של ישראל דאין לה ביטול עולמית דהא בסוף תמורה (ד' לד.) מפרש דלהכי לא עריב ותני אפר הקדש ואשירה לעולם אסורין משום דאשירה יש לה היתר אם שורפה עו"ג דבטלה: ''' אין''' ביעור חמץ אלא שריפה. נראה דהלכה כרבי יהודה דסתם לן תנא כותיה בפרק בתרא דתמורה (ד' לג:) וא"ת א"כ בהא דאמר ר' יהודה סוכה אינה נוהגת אלא בארבע מינין שבלולב יהא נמי הלכה כמותו דהתם נמי לא פליגי רבנן אלא מטעם דכל דין שתחלתו להחמיר וסופו להקל אין דין ובפ"ק דסוכה (ד' יא.) סתם לן תנא כרבנן דקתני הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת אם קצצן כשירה וי"ל דהכא קיימא לן כרבי יהודה משום דין אחר דיליף במה מצינו אף על גב דאמרו לו חטאת העוף ואשם תלוי יוכיחו ושתיק מ"מ לדידן סבירא לן כרבנן דאמרי חטאת ואשם בשריפה וליכא תוכיח: ''' מה''' נותר בשריפה אף חמץ בשריפה. וא"ת למאן דדריש לעיל (ד' כד.) הנותר בשריפה ואין דבר אחר בשריפה היכי יליף רבי יהודה חמץ בשריפה מנותר ותירץ רשב"א דלית לן למעוטי מנותר אלא שאר איסורין אבל חמץ דדמי לנותר בכרת ובבל תותירו לא ממעטינן וא"ת לעיל היכי יליף שאר אסורין באם אינו ענין נוקי קרא בחמץ בפסח דוקא דדמי ליה טפי וי"ל דלחמץ בפסח לא צריך [קרא] דמצי למילף במה מצינו: ''' חלבו''' של שור הנסקל יוכיח. הקשה ריב"א היא גופה נילף מנותר שיהא בשריפה דדמי ליה ותירץ דלא דמי ליה בבל תותירו:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כז ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|כז|ב}} 92h0b5lfd682n875qih4ptlvw70cgn6 3019296 3019294 2026-06-09T13:07:40Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3019296 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כז|ב|כז א|כח א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף כז עמוד ב] - מכלל דרבנן דפליגי עליה שרו אפילו כשאבוקה כנגדו! אלא עצים דאיסורא לרבנן היכי משכחת להו? - אמר רב אמי בר חמא: בשרשיפא. }} {{הל"מ-רק-גמרא|בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא: תנור שהסיקו בעצי הקדש ואפה בו הפת, לרבנן דשרו בקמייתא מאי? - אמר ליה: הפת אסורה. - ומה בין זו לערלה? - אמר רבא: הכי השתא? ערלה - בטילה במאתים, הקדש - אפילו באלף לא בטיל. אלא אמר רבא: אי קשיא ליה - הא קשיא: והלא מעל המסיק, וכל היכא דמעל המסיק - נפקו להו לחולין! אמר רב פפא: הכא בעצי שלמים עסקינן, ואליבא דרבי יהודה, דאמר: הקדש, בשוגג - מתחלל, במזיד - אינו מתחלל. במזיד מאי טעמא לא - כיון דלאו בר מעילה הוא לא נפיק לחולין. שלמים נמי, כיון דלאו בר מעילה נינהו - לא נפקא לחולין. - וכל היכא דמעל המסיק נפקי לחולין? והא תניא: כל הנשרפין אפרן מותר, }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|חוץ מעצי אשירה. }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|ואפר הקדש לעולם אסור! - אמר רמי בר חמא: כגון שנפלה דליקה מאיליה בעצי הקדש, דליכא אינש דנמעול. רב שמעיה אמר: באותן שטעונין גניזה, דתניא: ושמו - בנחת, ושמו - כולו, ושמו - שלא יפזר. }} {{הל"מ-רק-גמרא|רבי יהודה אומר אין ביעור וכו'. תניא, אמר רבי יהודה: אין ביעור חמץ אלא שריפה. והדין נותן: ומה נותר שאינו בבל יראה ובל ימצא - טעון שריפה, חמץ שישנו בבל יראה ובל ימצא - לא כל שכן שטעון שריפה? אמרו לו: כל דין שאתה דן תחלתו להחמיר וסופו להקל - אינו דין. לא מצא עצים לשורפו - יהא יושב ובטל? והתורה אמרה תשביתו שאר מבתיכם - בכל דבר שאתה יכול להשביתו. חזר רבי יהודה ודנו דין אחר: נותר אסור באכילה וחמץ אסור באכילה, מה נותר בשריפה - אף חמץ בשריפה. אמרו לו: נבילה תוכיח, שאסורה באכילה ואינה טעונה שריפה. אמר להן: הפרש; נותר אסור באכילה ובהנאה, וחמץ אסור באכילה ובהנאה. מה נותר טעון שריפה - אף חמץ טעון שריפה. - אמרו לו: שור הנסקל יוכיח, שאסור באכילה ובהנאה - ואינו טעון שריפה. - אמר להן: הפרש; נותר אסור באכילה ובהנאה וענוש כרת, וחמץ אסור באכילה ובהנאה וענוש כרת. מה נותר בשריפה - אף חמץ בשריפה. - אמרו לו: חלבו של שור הנסקל יוכיח, שאסור באכילה ובהנאה וענוש כרת - ואין טעון שריפה.}} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''עצים דאיסורא''' - דמתסרי בהנאה לרבנן היכי משכחת להו: '''בשרשיפא''' - כסא לישב עליו או להדום רגליו דהנאתן כשהן בעין ועל ידי ממש אבל הנאת היסק אין הנאתו אלא לאחר ביעורו או בשעת ביעורו: '''בטילה במאתים''' - הלכך לא חמירא משכלה ונבער איסורו: '''והלא מעל המסיק''' - וחייב קרבן מעילה וכל דבר שאין בו קדושת הגוף כגון בהמה שאינה של קרבן וכלי שאינו כלי שרת כיון שמעל בו יצא לחולין דתנן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מעילה|יט|ב}} אין מועל אחר מועל במוקדשין אלא בהמה וכלי שרת בלבד אבל כל מידי אחרינא ממעילה ראשונה נפקא לחולין דקי"ל אין מעילה בכ"מ אלא שינוי שנשתנה מקדושתו ואמאי פת אסורה הא קודם שנתנו הפת היה ההיסק חולין: '''בעצי שלמים''' - שהתפיסן לדמי שלמים למוכרן וליקח בדמיהן שלמים וקדשים קלים אין להם מעילה דלאו קדשי ה' קרינן ביה שכולן לבעלים ואין לגבוה בהן אלא לאחר זריקת דמים את האימורין ואיסורא מיהא רכיבה עלייהו וממעילה הוא דאימעיטי במסכת מעילה: '''ואליבא דרבי יהודה''' - פשט ליה רב חסדא בקדושין בפ"ב (דף נה.) דאמר הקדש במזיד אין מתחלל אם נהנה ממנו במזיד לא יצא לחולין הלכך בשלמים שוגג דידהו כמזיד דהקדש דהא לאו בני מעילה נינהו והכי נמי הוה מצי למימר הכא כשהסיקו מזיד עסקינן מיהו שהסיקו משמע שוגג ומזיד וכיון דמצי לאוקמה בין בשוגג בין במזיד אוקמה: '''כל הנשרפין''' - בשילהי פרק בתרא דתמורה מפרש אלו נשרפין ואלו נקברין: '''ואפר הקדש לעולם אסור''' - להכי נקט גבי הקדש לעולם וגבי אשירה לא נקט לעולם משום דאשירה יש לה היתר אם שורפה עו"ג ובטלה אבל הקדש אין בו ביטול והכי מפורש בשילהי תמורה: רמי בר חמא ורב שמעיה אאפר הקדש לעולם אסור מהדרי: '''באותו אפר שטעון גניזה''' - קאמר לעולם אסור וזהו אפר של תרומת הדשן שלא היתה מעילה בהסיקו: '''כל דין שאתה דן''' - שמתחלתו אתה דנו כדי להחמיר עליו שהרי חמור הוא ואתה מביא לו חומר אחר כדקאמרת חמץ שהוא בבל יראה אין דין שטעון שריפה וסופו נמצא שחומר שאתה מוסיף עליו גורם לו להקל: '''אינו דין''' - שהרי הדין מלמד שיהא חמור והרי הוא מקילו: '''שאם לא מצא עצים ישב ויבטל''' - בתמיה ואף על גב דאמרי' בפרק קמא (דף יב:) לרבי יהודה אבל בשעת ביעורו השבתתו בכל דבר גבי פלוגתייהו מיהא קולא היא במי שהוא רוצה לצאת בשיירא או בתוך שלשים דאמרינן זקוק לבער וכשאין עצים לשורפו יהא יושב ובטל ולא יבערנו: '''ודנו דין אחר''' - שאינו קל וחומר אלא גזירה שוה ובין לקולא ובין לחומרא בתרה אזלינן דגזירת הכתוב הוא ואין להשיב עליו תחלתו להחמיר וסופו להקל:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 כז ב מכלל דרבנן שרו כשאבוקה כנגדו.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כז_ב_מכלל דרבנן שרו כשאבוקה כנגדו]] '''מכלל''' דרבנן שרו כשאבוקה כנגדו. ואם תאמר לרבנן הואיל ובאבוקה כנגדו חשיב כמו שלהבת באה מן הגחלים מאי פריך בסוף לולב הגזול (סוכה מ.) ובהגוזל עצים (ב"ק קא:) והא איכא עצים דמשחן שהנאתן וביעורן שוה הא בשעת הנאה מבוערין הן כבר במקום השלהבת ויש לומר משום דשיעור כזה לא חשיב הנאה אחר ביעורן לענין שביעית שהרי באכילה דמינה ילפינן התם ליכא לגמרי הנאה וביעורן שוה ולא ממעטינן אלא שאר עצים שאין הנאתן אלא אחר שנעשו גחלים לגמרי ולרבי עצים דלא משחן נמי הוה ליה למיסר דלדידיה כשאבוקה כנגדו הנאתן וביעורן שוה ואיכא למימר הואיל ורוב הנאה אחר ביעור אית לן למימר דלא אסרה תורה בהן אבל תימה למאן דאמר לוחשות לרבי אסורים אמאי לא אסר בכל עצים בשביעית שהרי הנאתן וביעורן שוה הואיל ולא חשיב להו מבוערות כשהן לוחשות דבאותן הוי עיקר הנאה: [[File:תוס פסחים 2 כז ב הקדש אפי' באלף לא בטיל.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כז_ב_הקדש אפי' באלף לא בטיל]] ''' הקדש''' אפי' באלף לא בטיל. תימה מה חומר היא זו הלא הקדש דבר שיש לו מתירין הוא ע"י חילול ומטעם זה אין דינו להיות בטל אפילו באיסור קל אפילו מדרבנן כדאמרינן בריש ביצה {{הפניה-גמ|ביצה|ד|א}}: ''' בעצי''' שלמים. ה"מ לאוקמי בעצי הקדש ובמזיד ואליבא דרבי יהודה אלא דלאו אורחא דמלתא לעבור במזיד: ''' ורמינהו''' כל הנשרפין וכו'. ה"מ לאוקמי בעצי שלמים: ''' חוץ''' מעצי אשירה. תימה לרשב"א תיהוי כעבודת גלולים שנשתברה מאליה דשריא כדאמרינן בפרק כל הצלמים (ע"ז מא:) ואין לומר דהכא מיירי באשירה של ישראל דאין לה ביטול עולמית דהא בסוף תמורה (ד' לד.) מפרש דלהכי לא עריב ותני אפר הקדש ואשירה לעולם אסורין משום דאשירה יש לה היתר אם שורפה עו"ג דבטלה: ''' אין''' ביעור חמץ אלא שריפה. נראה דהלכה כרבי יהודה דסתם לן תנא כותיה בפרק בתרא דתמורה (ד' לג:) וא"ת א"כ בהא דאמר ר' יהודה סוכה אינה נוהגת אלא בארבע מינין שבלולב יהא נמי הלכה כמותו דהתם נמי לא פליגי רבנן אלא מטעם דכל דין שתחלתו להחמיר וסופו להקל אין דין ובפ"ק דסוכה (ד' יא.) סתם לן תנא כרבנן דקתני הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת אם קצצן כשירה וי"ל דהכא קיימא לן כרבי יהודה משום דין אחר דיליף במה מצינו אף על גב דאמרו לו חטאת העוף ואשם תלוי יוכיחו ושתיק מ"מ לדידן סבירא לן כרבנן דאמרי חטאת ואשם בשריפה וליכא תוכיח: ''' מה''' נותר בשריפה אף חמץ בשריפה. וא"ת למאן דדריש לעיל (ד' כד.) הנותר בשריפה ואין דבר אחר בשריפה היכי יליף רבי יהודה חמץ בשריפה מנותר ותירץ רשב"א דלית לן למעוטי מנותר אלא שאר איסורין אבל חמץ דדמי לנותר בכרת ובבל תותירו לא ממעטינן וא"ת לעיל היכי יליף שאר אסורין באם אינו ענין נוקי קרא בחמץ בפסח דוקא דדמי ליה טפי וי"ל דלחמץ בפסח לא צריך [קרא] דמצי למילף במה מצינו: ''' חלבו''' של שור הנסקל יוכיח. הקשה ריב"א היא גופה נילף מנותר שיהא בשריפה דדמי ליה ותירץ דלא דמי ליה בבל תותירו:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כז ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|כז|ב}} ekjnmjqv6l71phbdawt611fhc77mxko 3019297 3019296 2026-06-09T13:27:59Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3019297 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כז|ב|כז א|כח א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף כז עמוד ב] - מכלל דרבנן דפליגי עליה שרו אפילו כשאבוקה כנגדו! אלא עצים דאיסורא לרבנן היכי משכחת להו? - אמר רב אמי בר חמא: בשרשיפא. }} {{הל"מ-רק-גמרא|בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא: תנור שהסיקו בעצי הקדש ואפה בו הפת, לרבנן דשרו בקמייתא מאי? - אמר ליה: הפת אסורה. - ומה בין זו לערלה? - אמר רבא: הכי השתא? ערלה - בטילה במאתים, הקדש - אפילו באלף לא בטיל. אלא אמר רבא: אי קשיא ליה - הא קשיא: והלא מעל המסיק, וכל היכא דמעל המסיק - נפקו להו לחולין! אמר רב פפא: הכא בעצי שלמים עסקינן, ואליבא דרבי יהודה, דאמר: הקדש, בשוגג - מתחלל, במזיד - אינו מתחלל. במזיד מאי טעמא לא - כיון דלאו בר מעילה הוא לא נפיק לחולין. שלמים נמי, כיון דלאו בר מעילה נינהו - לא נפקא לחולין. - וכל היכא דמעל המסיק נפקי לחולין? והא תניא: כל הנשרפין אפרן מותר, }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|חוץ מעצי אשירה. }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|ואפר הקדש לעולם אסור! - אמר רמי בר חמא: כגון שנפלה דליקה מאיליה בעצי הקדש, דליכא אינש דנמעול. רב שמעיה אמר: באותן שטעונין גניזה, דתניא: ושמו - בנחת, ושמו - כולו, ושמו - שלא יפזר. }} {{הל"מ-רק-גמרא|רבי יהודה אומר אין ביעור וכו'. תניא, אמר רבי יהודה: אין ביעור חמץ אלא שריפה. והדין נותן: ומה נותר שאינו בבל יראה ובל ימצא - טעון שריפה, חמץ שישנו בבל יראה ובל ימצא - לא כל שכן שטעון שריפה? אמרו לו: כל דין שאתה דן תחלתו להחמיר וסופו להקל - אינו דין. לא מצא עצים לשורפו - יהא יושב ובטל? והתורה אמרה תשביתו שאר מבתיכם - בכל דבר שאתה יכול להשביתו. חזר רבי יהודה ודנו דין אחר: נותר אסור באכילה וחמץ אסור באכילה, מה נותר בשריפה - אף חמץ בשריפה. אמרו לו: נבילה תוכיח, שאסורה באכילה ואינה טעונה שריפה. אמר להן: הפרש; נותר אסור באכילה ובהנאה, וחמץ אסור באכילה ובהנאה. מה נותר טעון שריפה - אף חמץ טעון שריפה. - אמרו לו: שור הנסקל יוכיח, שאסור באכילה ובהנאה - ואינו טעון שריפה. - אמר להן: הפרש; נותר אסור באכילה ובהנאה וענוש כרת, וחמץ אסור באכילה ובהנאה וענוש כרת. מה נותר בשריפה - אף חמץ בשריפה. - אמרו לו: חלבו של שור הנסקל יוכיח, שאסור באכילה ובהנאה וענוש כרת - ואין טעון שריפה.}} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''עצים דאיסורא''' - דמתסרי בהנאה לרבנן היכי משכחת להו: '''בשרשיפא''' - כסא לישב עליו או להדום רגליו דהנאתן כשהן בעין ועל ידי ממש אבל הנאת היסק אין הנאתו אלא לאחר ביעורו או בשעת ביעורו: '''בטילה במאתים''' - הלכך לא חמירא משכלה ונבער איסורו: '''והלא מעל המסיק''' - וחייב קרבן מעילה וכל דבר שאין בו קדושת הגוף כגון בהמה שאינה של קרבן וכלי שאינו כלי שרת כיון שמעל בו יצא לחולין דתנן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מעילה|יט|ב}} אין מועל אחר מועל במוקדשין אלא בהמה וכלי שרת בלבד אבל כל מידי אחרינא ממעילה ראשונה נפקא לחולין דקי"ל אין מעילה בכ"מ אלא שינוי שנשתנה מקדושתו ואמאי פת אסורה הא קודם שנתנו הפת היה ההיסק חולין: '''בעצי שלמים''' - שהתפיסן לדמי שלמים למוכרן וליקח בדמיהן שלמים וקדשים קלים אין להם מעילה דלאו קדשי ה' קרינן ביה שכולן לבעלים ואין לגבוה בהן אלא לאחר זריקת דמים את האימורין ואיסורא מיהא רכיבה עלייהו וממעילה הוא דאימעיטי במסכת מעילה: '''ואליבא דרבי יהודה''' - פשט ליה רב חסדא בקדושין בפ"ב (דף נה.) דאמר הקדש במזיד אין מתחלל אם נהנה ממנו במזיד לא יצא לחולין הלכך בשלמים שוגג דידהו כמזיד דהקדש דהא לאו בני מעילה נינהו והכי נמי הוה מצי למימר הכא כשהסיקו מזיד עסקינן מיהו שהסיקו משמע שוגג ומזיד וכיון דמצי לאוקמה בין בשוגג בין במזיד אוקמה: '''כל הנשרפין''' - בשילהי פרק בתרא דתמורה מפרש אלו נשרפין ואלו נקברין: '''ואפר הקדש לעולם אסור''' - להכי נקט גבי הקדש לעולם וגבי אשירה לא נקט לעולם משום דאשירה יש לה היתר אם שורפה עו"ג ובטלה אבל הקדש אין בו ביטול והכי מפורש בשילהי תמורה: רמי בר חמא ורב שמעיה אאפר הקדש לעולם אסור מהדרי: '''באותו אפר שטעון גניזה''' - קאמר לעולם אסור וזהו אפר של תרומת הדשן שלא היתה מעילה בהסיקו: '''כל דין שאתה דן''' - שמתחלתו אתה דנו כדי להחמיר עליו שהרי חמור הוא ואתה מביא לו חומר אחר כדקאמרת חמץ שהוא בבל יראה אין דין שטעון שריפה וסופו נמצא שחומר שאתה מוסיף עליו גורם לו להקל: '''אינו דין''' - שהרי הדין מלמד שיהא חמור והרי הוא מקילו: '''שאם לא מצא עצים ישב ויבטל''' - בתמיה ואף על גב דאמרי' בפרק קמא (דף יב:) לרבי יהודה אבל בשעת ביעורו השבתתו בכל דבר גבי פלוגתייהו מיהא קולא היא במי שהוא רוצה לצאת בשיירא או בתוך שלשים דאמרינן זקוק לבער וכשאין עצים לשורפו יהא יושב ובטל ולא יבערנו: '''ודנו דין אחר''' - שאינו קל וחומר אלא גזירה שוה ובין לקולא ובין לחומרא בתרה אזלינן דגזירת הכתוב הוא ואין להשיב עליו תחלתו להחמיר וסופו להקל:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 כז ב מכלל דרבנן שרו כשאבוקה כנגדו.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כז_ב_מכלל דרבנן שרו כשאבוקה כנגדו]] '''מכלל''' דרבנן שרו כשאבוקה כנגדו. ואם תאמר לרבנן הואיל ובאבוקה כנגדו חשיב כמו שלהבת באה מן הגחלים מאי פריך בסוף לולב הגזול (סוכה מ.) ובהגוזל עצים (ב"ק קא:) והא איכא עצים דמשחן שהנאתן וביעורן שוה הא בשעת הנאה מבוערין הן כבר במקום השלהבת ויש לומר משום דשיעור כזה לא חשיב הנאה אחר ביעורן לענין שביעית שהרי באכילה דמינה ילפינן התם ליכא לגמרי הנאה וביעורן שוה ולא ממעטינן אלא שאר עצים שאין הנאתן אלא אחר שנעשו גחלים לגמרי ולרבי עצים דלא משחן נמי הוה ליה למיסר דלדידיה כשאבוקה כנגדו הנאתן וביעורן שוה ואיכא למימר הואיל ורוב הנאה אחר ביעור אית לן למימר דלא אסרה תורה בהן אבל תימה למאן דאמר לוחשות לרבי אסורים אמאי לא אסר בכל עצים בשביעית שהרי הנאתן וביעורן שוה הואיל ולא חשיב להו מבוערות כשהן לוחשות דבאותן הוי עיקר הנאה: [[File:תוס פסחים 2 כז ב הקדש אפי' באלף לא בטיל.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כז_ב_הקדש אפי' באלף לא בטיל]] ''' הקדש''' אפי' באלף לא בטיל. תימה מה חומר היא זו הלא הקדש דבר שיש לו מתירין הוא ע"י חילול ומטעם זה אין דינו להיות בטל אפילו באיסור קל אפילו מדרבנן כדאמרינן בריש ביצה {{הפניה-גמ|ביצה|ד|א}}: [[File:תוס פסחים 2 כז ב בעצי שלמים.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כז_ב_בעצי שלמים]] ''' בעצי''' שלמים. ה"מ לאוקמי בעצי הקדש ובמזיד ואליבא דרבי יהודה אלא דלאו אורחא דמלתא לעבור במזיד: ''' ורמינהו''' כל הנשרפין וכו'. ה"מ לאוקמי בעצי שלמים: ''' חוץ''' מעצי אשירה. תימה לרשב"א תיהוי כעבודת גלולים שנשתברה מאליה דשריא כדאמרינן בפרק כל הצלמים (ע"ז מא:) ואין לומר דהכא מיירי באשירה של ישראל דאין לה ביטול עולמית דהא בסוף תמורה (ד' לד.) מפרש דלהכי לא עריב ותני אפר הקדש ואשירה לעולם אסורין משום דאשירה יש לה היתר אם שורפה עו"ג דבטלה: ''' אין''' ביעור חמץ אלא שריפה. נראה דהלכה כרבי יהודה דסתם לן תנא כותיה בפרק בתרא דתמורה (ד' לג:) וא"ת א"כ בהא דאמר ר' יהודה סוכה אינה נוהגת אלא בארבע מינין שבלולב יהא נמי הלכה כמותו דהתם נמי לא פליגי רבנן אלא מטעם דכל דין שתחלתו להחמיר וסופו להקל אין דין ובפ"ק דסוכה (ד' יא.) סתם לן תנא כרבנן דקתני הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת אם קצצן כשירה וי"ל דהכא קיימא לן כרבי יהודה משום דין אחר דיליף במה מצינו אף על גב דאמרו לו חטאת העוף ואשם תלוי יוכיחו ושתיק מ"מ לדידן סבירא לן כרבנן דאמרי חטאת ואשם בשריפה וליכא תוכיח: ''' מה''' נותר בשריפה אף חמץ בשריפה. וא"ת למאן דדריש לעיל (ד' כד.) הנותר בשריפה ואין דבר אחר בשריפה היכי יליף רבי יהודה חמץ בשריפה מנותר ותירץ רשב"א דלית לן למעוטי מנותר אלא שאר איסורין אבל חמץ דדמי לנותר בכרת ובבל תותירו לא ממעטינן וא"ת לעיל היכי יליף שאר אסורין באם אינו ענין נוקי קרא בחמץ בפסח דוקא דדמי ליה טפי וי"ל דלחמץ בפסח לא צריך [קרא] דמצי למילף במה מצינו: ''' חלבו''' של שור הנסקל יוכיח. הקשה ריב"א היא גופה נילף מנותר שיהא בשריפה דדמי ליה ותירץ דלא דמי ליה בבל תותירו:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כז ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|כז|ב}} 4r6bazrw42d2ctx9bowy4xzdcak812g 3019298 3019297 2026-06-09T13:38:10Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3019298 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כז|ב|כז א|כח א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף כז עמוד ב] - מכלל דרבנן דפליגי עליה שרו אפילו כשאבוקה כנגדו! אלא עצים דאיסורא לרבנן היכי משכחת להו? - אמר רב אמי בר חמא: בשרשיפא. }} {{הל"מ-רק-גמרא|בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא: תנור שהסיקו בעצי הקדש ואפה בו הפת, לרבנן דשרו בקמייתא מאי? - אמר ליה: הפת אסורה. - ומה בין זו לערלה? - אמר רבא: הכי השתא? ערלה - בטילה במאתים, הקדש - אפילו באלף לא בטיל. אלא אמר רבא: אי קשיא ליה - הא קשיא: והלא מעל המסיק, וכל היכא דמעל המסיק - נפקו להו לחולין! אמר רב פפא: הכא בעצי שלמים עסקינן, ואליבא דרבי יהודה, דאמר: הקדש, בשוגג - מתחלל, במזיד - אינו מתחלל. במזיד מאי טעמא לא - כיון דלאו בר מעילה הוא לא נפיק לחולין. שלמים נמי, כיון דלאו בר מעילה נינהו - לא נפקא לחולין. - וכל היכא דמעל המסיק נפקי לחולין? והא תניא: כל הנשרפין אפרן מותר, }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|חוץ מעצי אשירה. }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|ואפר הקדש לעולם אסור! - אמר רמי בר חמא: כגון שנפלה דליקה מאיליה בעצי הקדש, דליכא אינש דנמעול. רב שמעיה אמר: באותן שטעונין גניזה, דתניא: ושמו - בנחת, ושמו - כולו, ושמו - שלא יפזר. }} {{הל"מ-רק-גמרא|רבי יהודה אומר אין ביעור וכו'. תניא, אמר רבי יהודה: אין ביעור חמץ אלא שריפה. והדין נותן: ומה נותר שאינו בבל יראה ובל ימצא - טעון שריפה, חמץ שישנו בבל יראה ובל ימצא - לא כל שכן שטעון שריפה? אמרו לו: כל דין שאתה דן תחלתו להחמיר וסופו להקל - אינו דין. לא מצא עצים לשורפו - יהא יושב ובטל? והתורה אמרה תשביתו שאר מבתיכם - בכל דבר שאתה יכול להשביתו. חזר רבי יהודה ודנו דין אחר: נותר אסור באכילה וחמץ אסור באכילה, מה נותר בשריפה - אף חמץ בשריפה. אמרו לו: נבילה תוכיח, שאסורה באכילה ואינה טעונה שריפה. אמר להן: הפרש; נותר אסור באכילה ובהנאה, וחמץ אסור באכילה ובהנאה. מה נותר טעון שריפה - אף חמץ טעון שריפה. - אמרו לו: שור הנסקל יוכיח, שאסור באכילה ובהנאה - ואינו טעון שריפה. - אמר להן: הפרש; נותר אסור באכילה ובהנאה וענוש כרת, וחמץ אסור באכילה ובהנאה וענוש כרת. מה נותר בשריפה - אף חמץ בשריפה. - אמרו לו: חלבו של שור הנסקל יוכיח, שאסור באכילה ובהנאה וענוש כרת - ואין טעון שריפה.}} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''עצים דאיסורא''' - דמתסרי בהנאה לרבנן היכי משכחת להו: '''בשרשיפא''' - כסא לישב עליו או להדום רגליו דהנאתן כשהן בעין ועל ידי ממש אבל הנאת היסק אין הנאתו אלא לאחר ביעורו או בשעת ביעורו: '''בטילה במאתים''' - הלכך לא חמירא משכלה ונבער איסורו: '''והלא מעל המסיק''' - וחייב קרבן מעילה וכל דבר שאין בו קדושת הגוף כגון בהמה שאינה של קרבן וכלי שאינו כלי שרת כיון שמעל בו יצא לחולין דתנן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מעילה|יט|ב}} אין מועל אחר מועל במוקדשין אלא בהמה וכלי שרת בלבד אבל כל מידי אחרינא ממעילה ראשונה נפקא לחולין דקי"ל אין מעילה בכ"מ אלא שינוי שנשתנה מקדושתו ואמאי פת אסורה הא קודם שנתנו הפת היה ההיסק חולין: '''בעצי שלמים''' - שהתפיסן לדמי שלמים למוכרן וליקח בדמיהן שלמים וקדשים קלים אין להם מעילה דלאו קדשי ה' קרינן ביה שכולן לבעלים ואין לגבוה בהן אלא לאחר זריקת דמים את האימורין ואיסורא מיהא רכיבה עלייהו וממעילה הוא דאימעיטי במסכת מעילה: '''ואליבא דרבי יהודה''' - פשט ליה רב חסדא בקדושין בפ"ב (דף נה.) דאמר הקדש במזיד אין מתחלל אם נהנה ממנו במזיד לא יצא לחולין הלכך בשלמים שוגג דידהו כמזיד דהקדש דהא לאו בני מעילה נינהו והכי נמי הוה מצי למימר הכא כשהסיקו מזיד עסקינן מיהו שהסיקו משמע שוגג ומזיד וכיון דמצי לאוקמה בין בשוגג בין במזיד אוקמה: '''כל הנשרפין''' - בשילהי פרק בתרא דתמורה מפרש אלו נשרפין ואלו נקברין: '''ואפר הקדש לעולם אסור''' - להכי נקט גבי הקדש לעולם וגבי אשירה לא נקט לעולם משום דאשירה יש לה היתר אם שורפה עו"ג ובטלה אבל הקדש אין בו ביטול והכי מפורש בשילהי תמורה: רמי בר חמא ורב שמעיה אאפר הקדש לעולם אסור מהדרי: '''באותו אפר שטעון גניזה''' - קאמר לעולם אסור וזהו אפר של תרומת הדשן שלא היתה מעילה בהסיקו: '''כל דין שאתה דן''' - שמתחלתו אתה דנו כדי להחמיר עליו שהרי חמור הוא ואתה מביא לו חומר אחר כדקאמרת חמץ שהוא בבל יראה אין דין שטעון שריפה וסופו נמצא שחומר שאתה מוסיף עליו גורם לו להקל: '''אינו דין''' - שהרי הדין מלמד שיהא חמור והרי הוא מקילו: '''שאם לא מצא עצים ישב ויבטל''' - בתמיה ואף על גב דאמרי' בפרק קמא (דף יב:) לרבי יהודה אבל בשעת ביעורו השבתתו בכל דבר גבי פלוגתייהו מיהא קולא היא במי שהוא רוצה לצאת בשיירא או בתוך שלשים דאמרינן זקוק לבער וכשאין עצים לשורפו יהא יושב ובטל ולא יבערנו: '''ודנו דין אחר''' - שאינו קל וחומר אלא גזירה שוה ובין לקולא ובין לחומרא בתרה אזלינן דגזירת הכתוב הוא ואין להשיב עליו תחלתו להחמיר וסופו להקל:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 כז ב מכלל דרבנן שרו כשאבוקה כנגדו.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כז_ב_מכלל דרבנן שרו כשאבוקה כנגדו]] '''מכלל''' דרבנן שרו כשאבוקה כנגדו. ואם תאמר לרבנן הואיל ובאבוקה כנגדו חשיב כמו שלהבת באה מן הגחלים מאי פריך בסוף לולב הגזול (סוכה מ.) ובהגוזל עצים (ב"ק קא:) והא איכא עצים דמשחן שהנאתן וביעורן שוה הא בשעת הנאה מבוערין הן כבר במקום השלהבת ויש לומר משום דשיעור כזה לא חשיב הנאה אחר ביעורן לענין שביעית שהרי באכילה דמינה ילפינן התם ליכא לגמרי הנאה וביעורן שוה ולא ממעטינן אלא שאר עצים שאין הנאתן אלא אחר שנעשו גחלים לגמרי ולרבי עצים דלא משחן נמי הוה ליה למיסר דלדידיה כשאבוקה כנגדו הנאתן וביעורן שוה ואיכא למימר הואיל ורוב הנאה אחר ביעור אית לן למימר דלא אסרה תורה בהן אבל תימה למאן דאמר לוחשות לרבי אסורים אמאי לא אסר בכל עצים בשביעית שהרי הנאתן וביעורן שוה הואיל ולא חשיב להו מבוערות כשהן לוחשות דבאותן הוי עיקר הנאה: [[File:תוס פסחים 2 כז ב הקדש אפי' באלף לא בטיל.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כז_ב_הקדש אפי' באלף לא בטיל]] ''' הקדש''' אפי' באלף לא בטיל. תימה מה חומר היא זו הלא הקדש דבר שיש לו מתירין הוא ע"י חילול ומטעם זה אין דינו להיות בטל אפילו באיסור קל אפילו מדרבנן כדאמרינן בריש ביצה {{הפניה-גמ|ביצה|ד|א}}: [[File:תוס פסחים 2 כז ב בעצי שלמים.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כז_ב_בעצי שלמים]] ''' בעצי''' שלמים. ה"מ לאוקמי בעצי הקדש ובמזיד ואליבא דרבי יהודה אלא דלאו אורחא דמלתא לעבור במזיד: [[File:תוס פסחים 2 כז ב ורמינהו כל הנשרפין.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כז_ב_ורמינהו כל הנשרפין]] ''' ורמינהו''' כל הנשרפין וכו'. ה"מ לאוקמי בעצי שלמים: ''' חוץ''' מעצי אשירה. תימה לרשב"א תיהוי כעבודת גלולים שנשתברה מאליה דשריא כדאמרינן בפרק כל הצלמים (ע"ז מא:) ואין לומר דהכא מיירי באשירה של ישראל דאין לה ביטול עולמית דהא בסוף תמורה (ד' לד.) מפרש דלהכי לא עריב ותני אפר הקדש ואשירה לעולם אסורין משום דאשירה יש לה היתר אם שורפה עו"ג דבטלה: ''' אין''' ביעור חמץ אלא שריפה. נראה דהלכה כרבי יהודה דסתם לן תנא כותיה בפרק בתרא דתמורה (ד' לג:) וא"ת א"כ בהא דאמר ר' יהודה סוכה אינה נוהגת אלא בארבע מינין שבלולב יהא נמי הלכה כמותו דהתם נמי לא פליגי רבנן אלא מטעם דכל דין שתחלתו להחמיר וסופו להקל אין דין ובפ"ק דסוכה (ד' יא.) סתם לן תנא כרבנן דקתני הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת אם קצצן כשירה וי"ל דהכא קיימא לן כרבי יהודה משום דין אחר דיליף במה מצינו אף על גב דאמרו לו חטאת העוף ואשם תלוי יוכיחו ושתיק מ"מ לדידן סבירא לן כרבנן דאמרי חטאת ואשם בשריפה וליכא תוכיח: ''' מה''' נותר בשריפה אף חמץ בשריפה. וא"ת למאן דדריש לעיל (ד' כד.) הנותר בשריפה ואין דבר אחר בשריפה היכי יליף רבי יהודה חמץ בשריפה מנותר ותירץ רשב"א דלית לן למעוטי מנותר אלא שאר איסורין אבל חמץ דדמי לנותר בכרת ובבל תותירו לא ממעטינן וא"ת לעיל היכי יליף שאר אסורין באם אינו ענין נוקי קרא בחמץ בפסח דוקא דדמי ליה טפי וי"ל דלחמץ בפסח לא צריך [קרא] דמצי למילף במה מצינו: ''' חלבו''' של שור הנסקל יוכיח. הקשה ריב"א היא גופה נילף מנותר שיהא בשריפה דדמי ליה ותירץ דלא דמי ליה בבל תותירו:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כז ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|כז|ב}} amw5zlp1h75vatex3j64i8ab2sc73ib 3019299 3019298 2026-06-09T13:52:02Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3019299 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כז|ב|כז א|כח א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף כז עמוד ב] - מכלל דרבנן דפליגי עליה שרו אפילו כשאבוקה כנגדו! אלא עצים דאיסורא לרבנן היכי משכחת להו? - אמר רב אמי בר חמא: בשרשיפא. }} {{הל"מ-רק-גמרא|בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא: תנור שהסיקו בעצי הקדש ואפה בו הפת, לרבנן דשרו בקמייתא מאי? - אמר ליה: הפת אסורה. - ומה בין זו לערלה? - אמר רבא: הכי השתא? ערלה - בטילה במאתים, הקדש - אפילו באלף לא בטיל. אלא אמר רבא: אי קשיא ליה - הא קשיא: והלא מעל המסיק, וכל היכא דמעל המסיק - נפקו להו לחולין! אמר רב פפא: הכא בעצי שלמים עסקינן, ואליבא דרבי יהודה, דאמר: הקדש, בשוגג - מתחלל, במזיד - אינו מתחלל. במזיד מאי טעמא לא - כיון דלאו בר מעילה הוא לא נפיק לחולין. שלמים נמי, כיון דלאו בר מעילה נינהו - לא נפקא לחולין. - וכל היכא דמעל המסיק נפקי לחולין? והא תניא: כל הנשרפין אפרן מותר, }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|חוץ מעצי אשירה. }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|ואפר הקדש לעולם אסור! - אמר רמי בר חמא: כגון שנפלה דליקה מאיליה בעצי הקדש, דליכא אינש דנמעול. רב שמעיה אמר: באותן שטעונין גניזה, דתניא: ושמו - בנחת, ושמו - כולו, ושמו - שלא יפזר. }} {{הל"מ-רק-גמרא|רבי יהודה אומר אין ביעור וכו'. תניא, אמר רבי יהודה: אין ביעור חמץ אלא שריפה. והדין נותן: ומה נותר שאינו בבל יראה ובל ימצא - טעון שריפה, חמץ שישנו בבל יראה ובל ימצא - לא כל שכן שטעון שריפה? אמרו לו: כל דין שאתה דן תחלתו להחמיר וסופו להקל - אינו דין. לא מצא עצים לשורפו - יהא יושב ובטל? והתורה אמרה תשביתו שאר מבתיכם - בכל דבר שאתה יכול להשביתו. חזר רבי יהודה ודנו דין אחר: נותר אסור באכילה וחמץ אסור באכילה, מה נותר בשריפה - אף חמץ בשריפה. אמרו לו: נבילה תוכיח, שאסורה באכילה ואינה טעונה שריפה. אמר להן: הפרש; נותר אסור באכילה ובהנאה, וחמץ אסור באכילה ובהנאה. מה נותר טעון שריפה - אף חמץ טעון שריפה. - אמרו לו: שור הנסקל יוכיח, שאסור באכילה ובהנאה - ואינו טעון שריפה. - אמר להן: הפרש; נותר אסור באכילה ובהנאה וענוש כרת, וחמץ אסור באכילה ובהנאה וענוש כרת. מה נותר בשריפה - אף חמץ בשריפה. - אמרו לו: חלבו של שור הנסקל יוכיח, שאסור באכילה ובהנאה וענוש כרת - ואין טעון שריפה.}} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''עצים דאיסורא''' - דמתסרי בהנאה לרבנן היכי משכחת להו: '''בשרשיפא''' - כסא לישב עליו או להדום רגליו דהנאתן כשהן בעין ועל ידי ממש אבל הנאת היסק אין הנאתו אלא לאחר ביעורו או בשעת ביעורו: '''בטילה במאתים''' - הלכך לא חמירא משכלה ונבער איסורו: '''והלא מעל המסיק''' - וחייב קרבן מעילה וכל דבר שאין בו קדושת הגוף כגון בהמה שאינה של קרבן וכלי שאינו כלי שרת כיון שמעל בו יצא לחולין דתנן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מעילה|יט|ב}} אין מועל אחר מועל במוקדשין אלא בהמה וכלי שרת בלבד אבל כל מידי אחרינא ממעילה ראשונה נפקא לחולין דקי"ל אין מעילה בכ"מ אלא שינוי שנשתנה מקדושתו ואמאי פת אסורה הא קודם שנתנו הפת היה ההיסק חולין: '''בעצי שלמים''' - שהתפיסן לדמי שלמים למוכרן וליקח בדמיהן שלמים וקדשים קלים אין להם מעילה דלאו קדשי ה' קרינן ביה שכולן לבעלים ואין לגבוה בהן אלא לאחר זריקת דמים את האימורין ואיסורא מיהא רכיבה עלייהו וממעילה הוא דאימעיטי במסכת מעילה: '''ואליבא דרבי יהודה''' - פשט ליה רב חסדא בקדושין בפ"ב (דף נה.) דאמר הקדש במזיד אין מתחלל אם נהנה ממנו במזיד לא יצא לחולין הלכך בשלמים שוגג דידהו כמזיד דהקדש דהא לאו בני מעילה נינהו והכי נמי הוה מצי למימר הכא כשהסיקו מזיד עסקינן מיהו שהסיקו משמע שוגג ומזיד וכיון דמצי לאוקמה בין בשוגג בין במזיד אוקמה: '''כל הנשרפין''' - בשילהי פרק בתרא דתמורה מפרש אלו נשרפין ואלו נקברין: '''ואפר הקדש לעולם אסור''' - להכי נקט גבי הקדש לעולם וגבי אשירה לא נקט לעולם משום דאשירה יש לה היתר אם שורפה עו"ג ובטלה אבל הקדש אין בו ביטול והכי מפורש בשילהי תמורה: רמי בר חמא ורב שמעיה אאפר הקדש לעולם אסור מהדרי: '''באותו אפר שטעון גניזה''' - קאמר לעולם אסור וזהו אפר של תרומת הדשן שלא היתה מעילה בהסיקו: '''כל דין שאתה דן''' - שמתחלתו אתה דנו כדי להחמיר עליו שהרי חמור הוא ואתה מביא לו חומר אחר כדקאמרת חמץ שהוא בבל יראה אין דין שטעון שריפה וסופו נמצא שחומר שאתה מוסיף עליו גורם לו להקל: '''אינו דין''' - שהרי הדין מלמד שיהא חמור והרי הוא מקילו: '''שאם לא מצא עצים ישב ויבטל''' - בתמיה ואף על גב דאמרי' בפרק קמא (דף יב:) לרבי יהודה אבל בשעת ביעורו השבתתו בכל דבר גבי פלוגתייהו מיהא קולא היא במי שהוא רוצה לצאת בשיירא או בתוך שלשים דאמרינן זקוק לבער וכשאין עצים לשורפו יהא יושב ובטל ולא יבערנו: '''ודנו דין אחר''' - שאינו קל וחומר אלא גזירה שוה ובין לקולא ובין לחומרא בתרה אזלינן דגזירת הכתוב הוא ואין להשיב עליו תחלתו להחמיר וסופו להקל:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 כז ב מכלל דרבנן שרו כשאבוקה כנגדו.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כז_ב_מכלל דרבנן שרו כשאבוקה כנגדו]] '''מכלל''' דרבנן שרו כשאבוקה כנגדו. ואם תאמר לרבנן הואיל ובאבוקה כנגדו חשיב כמו שלהבת באה מן הגחלים מאי פריך בסוף לולב הגזול (סוכה מ.) ובהגוזל עצים (ב"ק קא:) והא איכא עצים דמשחן שהנאתן וביעורן שוה הא בשעת הנאה מבוערין הן כבר במקום השלהבת ויש לומר משום דשיעור כזה לא חשיב הנאה אחר ביעורן לענין שביעית שהרי באכילה דמינה ילפינן התם ליכא לגמרי הנאה וביעורן שוה ולא ממעטינן אלא שאר עצים שאין הנאתן אלא אחר שנעשו גחלים לגמרי ולרבי עצים דלא משחן נמי הוה ליה למיסר דלדידיה כשאבוקה כנגדו הנאתן וביעורן שוה ואיכא למימר הואיל ורוב הנאה אחר ביעור אית לן למימר דלא אסרה תורה בהן אבל תימה למאן דאמר לוחשות לרבי אסורים אמאי לא אסר בכל עצים בשביעית שהרי הנאתן וביעורן שוה הואיל ולא חשיב להו מבוערות כשהן לוחשות דבאותן הוי עיקר הנאה: [[File:תוס פסחים 2 כז ב הקדש אפי' באלף לא בטיל.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כז_ב_הקדש אפי' באלף לא בטיל]] ''' הקדש''' אפי' באלף לא בטיל. תימה מה חומר היא זו הלא הקדש דבר שיש לו מתירין הוא ע"י חילול ומטעם זה אין דינו להיות בטל אפילו באיסור קל אפילו מדרבנן כדאמרינן בריש ביצה {{הפניה-גמ|ביצה|ד|א}}: [[File:תוס פסחים 2 כז ב בעצי שלמים.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כז_ב_בעצי שלמים]] ''' בעצי''' שלמים. ה"מ לאוקמי בעצי הקדש ובמזיד ואליבא דרבי יהודה אלא דלאו אורחא דמלתא לעבור במזיד: [[File:תוס פסחים 2 כז ב ורמינהו כל הנשרפין.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כז_ב_ורמינהו כל הנשרפין]] ''' ורמינהו''' כל הנשרפין וכו'. ה"מ לאוקמי בעצי שלמים: [[File:תוס פסחים 2 כז ב חוץ מעצי אשירה.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כז_ב_חוץ מעצי אשירה]] ''' חוץ''' מעצי אשירה. תימה לרשב"א תיהוי כעבודת גלולים שנשתברה מאליה דשריא כדאמרינן בפרק כל הצלמים (ע"ז מא:) ואין לומר דהכא מיירי באשירה של ישראל דאין לה ביטול עולמית דהא בסוף תמורה (ד' לד.) מפרש דלהכי לא עריב ותני אפר הקדש ואשירה לעולם אסורין משום דאשירה יש לה היתר אם שורפה עו"ג דבטלה: ''' אין''' ביעור חמץ אלא שריפה. נראה דהלכה כרבי יהודה דסתם לן תנא כותיה בפרק בתרא דתמורה (ד' לג:) וא"ת א"כ בהא דאמר ר' יהודה סוכה אינה נוהגת אלא בארבע מינין שבלולב יהא נמי הלכה כמותו דהתם נמי לא פליגי רבנן אלא מטעם דכל דין שתחלתו להחמיר וסופו להקל אין דין ובפ"ק דסוכה (ד' יא.) סתם לן תנא כרבנן דקתני הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת אם קצצן כשירה וי"ל דהכא קיימא לן כרבי יהודה משום דין אחר דיליף במה מצינו אף על גב דאמרו לו חטאת העוף ואשם תלוי יוכיחו ושתיק מ"מ לדידן סבירא לן כרבנן דאמרי חטאת ואשם בשריפה וליכא תוכיח: ''' מה''' נותר בשריפה אף חמץ בשריפה. וא"ת למאן דדריש לעיל (ד' כד.) הנותר בשריפה ואין דבר אחר בשריפה היכי יליף רבי יהודה חמץ בשריפה מנותר ותירץ רשב"א דלית לן למעוטי מנותר אלא שאר איסורין אבל חמץ דדמי לנותר בכרת ובבל תותירו לא ממעטינן וא"ת לעיל היכי יליף שאר אסורין באם אינו ענין נוקי קרא בחמץ בפסח דוקא דדמי ליה טפי וי"ל דלחמץ בפסח לא צריך [קרא] דמצי למילף במה מצינו: ''' חלבו''' של שור הנסקל יוכיח. הקשה ריב"א היא גופה נילף מנותר שיהא בשריפה דדמי ליה ותירץ דלא דמי ליה בבל תותירו:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כז ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|כז|ב}} eywh2dpmtt161b3x356alkmox7iezzl 3019300 3019299 2026-06-09T14:06:47Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3019300 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כז|ב|כז א|כח א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף כז עמוד ב] - מכלל דרבנן דפליגי עליה שרו אפילו כשאבוקה כנגדו! אלא עצים דאיסורא לרבנן היכי משכחת להו? - אמר רב אמי בר חמא: בשרשיפא. }} {{הל"מ-רק-גמרא|בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא: תנור שהסיקו בעצי הקדש ואפה בו הפת, לרבנן דשרו בקמייתא מאי? - אמר ליה: הפת אסורה. - ומה בין זו לערלה? - אמר רבא: הכי השתא? ערלה - בטילה במאתים, הקדש - אפילו באלף לא בטיל. אלא אמר רבא: אי קשיא ליה - הא קשיא: והלא מעל המסיק, וכל היכא דמעל המסיק - נפקו להו לחולין! אמר רב פפא: הכא בעצי שלמים עסקינן, ואליבא דרבי יהודה, דאמר: הקדש, בשוגג - מתחלל, במזיד - אינו מתחלל. במזיד מאי טעמא לא - כיון דלאו בר מעילה הוא לא נפיק לחולין. שלמים נמי, כיון דלאו בר מעילה נינהו - לא נפקא לחולין. - וכל היכא דמעל המסיק נפקי לחולין? והא תניא: כל הנשרפין אפרן מותר, }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|חוץ מעצי אשירה. }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|ואפר הקדש לעולם אסור! - אמר רמי בר חמא: כגון שנפלה דליקה מאיליה בעצי הקדש, דליכא אינש דנמעול. רב שמעיה אמר: באותן שטעונין גניזה, דתניא: ושמו - בנחת, ושמו - כולו, ושמו - שלא יפזר. }} {{הל"מ-רק-גמרא|רבי יהודה אומר אין ביעור וכו'. תניא, אמר רבי יהודה: אין ביעור חמץ אלא שריפה. והדין נותן: ומה נותר שאינו בבל יראה ובל ימצא - טעון שריפה, חמץ שישנו בבל יראה ובל ימצא - לא כל שכן שטעון שריפה? אמרו לו: כל דין שאתה דן תחלתו להחמיר וסופו להקל - אינו דין. לא מצא עצים לשורפו - יהא יושב ובטל? והתורה אמרה תשביתו שאר מבתיכם - בכל דבר שאתה יכול להשביתו. חזר רבי יהודה ודנו דין אחר: נותר אסור באכילה וחמץ אסור באכילה, מה נותר בשריפה - אף חמץ בשריפה. אמרו לו: נבילה תוכיח, שאסורה באכילה ואינה טעונה שריפה. אמר להן: הפרש; נותר אסור באכילה ובהנאה, וחמץ אסור באכילה ובהנאה. מה נותר טעון שריפה - אף חמץ טעון שריפה. - אמרו לו: שור הנסקל יוכיח, שאסור באכילה ובהנאה - ואינו טעון שריפה. - אמר להן: הפרש; נותר אסור באכילה ובהנאה וענוש כרת, וחמץ אסור באכילה ובהנאה וענוש כרת. מה נותר בשריפה - אף חמץ בשריפה. - אמרו לו: חלבו של שור הנסקל יוכיח, שאסור באכילה ובהנאה וענוש כרת - ואין טעון שריפה.}} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''עצים דאיסורא''' - דמתסרי בהנאה לרבנן היכי משכחת להו: '''בשרשיפא''' - כסא לישב עליו או להדום רגליו דהנאתן כשהן בעין ועל ידי ממש אבל הנאת היסק אין הנאתו אלא לאחר ביעורו או בשעת ביעורו: '''בטילה במאתים''' - הלכך לא חמירא משכלה ונבער איסורו: '''והלא מעל המסיק''' - וחייב קרבן מעילה וכל דבר שאין בו קדושת הגוף כגון בהמה שאינה של קרבן וכלי שאינו כלי שרת כיון שמעל בו יצא לחולין דתנן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מעילה|יט|ב}} אין מועל אחר מועל במוקדשין אלא בהמה וכלי שרת בלבד אבל כל מידי אחרינא ממעילה ראשונה נפקא לחולין דקי"ל אין מעילה בכ"מ אלא שינוי שנשתנה מקדושתו ואמאי פת אסורה הא קודם שנתנו הפת היה ההיסק חולין: '''בעצי שלמים''' - שהתפיסן לדמי שלמים למוכרן וליקח בדמיהן שלמים וקדשים קלים אין להם מעילה דלאו קדשי ה' קרינן ביה שכולן לבעלים ואין לגבוה בהן אלא לאחר זריקת דמים את האימורין ואיסורא מיהא רכיבה עלייהו וממעילה הוא דאימעיטי במסכת מעילה: '''ואליבא דרבי יהודה''' - פשט ליה רב חסדא בקדושין בפ"ב (דף נה.) דאמר הקדש במזיד אין מתחלל אם נהנה ממנו במזיד לא יצא לחולין הלכך בשלמים שוגג דידהו כמזיד דהקדש דהא לאו בני מעילה נינהו והכי נמי הוה מצי למימר הכא כשהסיקו מזיד עסקינן מיהו שהסיקו משמע שוגג ומזיד וכיון דמצי לאוקמה בין בשוגג בין במזיד אוקמה: '''כל הנשרפין''' - בשילהי פרק בתרא דתמורה מפרש אלו נשרפין ואלו נקברין: '''ואפר הקדש לעולם אסור''' - להכי נקט גבי הקדש לעולם וגבי אשירה לא נקט לעולם משום דאשירה יש לה היתר אם שורפה עו"ג ובטלה אבל הקדש אין בו ביטול והכי מפורש בשילהי תמורה: רמי בר חמא ורב שמעיה אאפר הקדש לעולם אסור מהדרי: '''באותו אפר שטעון גניזה''' - קאמר לעולם אסור וזהו אפר של תרומת הדשן שלא היתה מעילה בהסיקו: '''כל דין שאתה דן''' - שמתחלתו אתה דנו כדי להחמיר עליו שהרי חמור הוא ואתה מביא לו חומר אחר כדקאמרת חמץ שהוא בבל יראה אין דין שטעון שריפה וסופו נמצא שחומר שאתה מוסיף עליו גורם לו להקל: '''אינו דין''' - שהרי הדין מלמד שיהא חמור והרי הוא מקילו: '''שאם לא מצא עצים ישב ויבטל''' - בתמיה ואף על גב דאמרי' בפרק קמא (דף יב:) לרבי יהודה אבל בשעת ביעורו השבתתו בכל דבר גבי פלוגתייהו מיהא קולא היא במי שהוא רוצה לצאת בשיירא או בתוך שלשים דאמרינן זקוק לבער וכשאין עצים לשורפו יהא יושב ובטל ולא יבערנו: '''ודנו דין אחר''' - שאינו קל וחומר אלא גזירה שוה ובין לקולא ובין לחומרא בתרה אזלינן דגזירת הכתוב הוא ואין להשיב עליו תחלתו להחמיר וסופו להקל:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 כז ב מכלל דרבנן שרו כשאבוקה כנגדו.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כז_ב_מכלל דרבנן שרו כשאבוקה כנגדו]] '''מכלל''' דרבנן שרו כשאבוקה כנגדו. ואם תאמר לרבנן הואיל ובאבוקה כנגדו חשיב כמו שלהבת באה מן הגחלים מאי פריך בסוף לולב הגזול (סוכה מ.) ובהגוזל עצים (ב"ק קא:) והא איכא עצים דמשחן שהנאתן וביעורן שוה הא בשעת הנאה מבוערין הן כבר במקום השלהבת ויש לומר משום דשיעור כזה לא חשיב הנאה אחר ביעורן לענין שביעית שהרי באכילה דמינה ילפינן התם ליכא לגמרי הנאה וביעורן שוה ולא ממעטינן אלא שאר עצים שאין הנאתן אלא אחר שנעשו גחלים לגמרי ולרבי עצים דלא משחן נמי הוה ליה למיסר דלדידיה כשאבוקה כנגדו הנאתן וביעורן שוה ואיכא למימר הואיל ורוב הנאה אחר ביעור אית לן למימר דלא אסרה תורה בהן אבל תימה למאן דאמר לוחשות לרבי אסורים אמאי לא אסר בכל עצים בשביעית שהרי הנאתן וביעורן שוה הואיל ולא חשיב להו מבוערות כשהן לוחשות דבאותן הוי עיקר הנאה: [[File:תוס פסחים 2 כז ב הקדש אפי' באלף לא בטיל.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כז_ב_הקדש אפי' באלף לא בטיל]] ''' הקדש''' אפי' באלף לא בטיל. תימה מה חומר היא זו הלא הקדש דבר שיש לו מתירין הוא ע"י חילול ומטעם זה אין דינו להיות בטל אפילו באיסור קל אפילו מדרבנן כדאמרינן בריש ביצה {{הפניה-גמ|ביצה|ד|א}}: [[File:תוס פסחים 2 כז ב בעצי שלמים.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כז_ב_בעצי שלמים]] ''' בעצי''' שלמים. ה"מ לאוקמי בעצי הקדש ובמזיד ואליבא דרבי יהודה אלא דלאו אורחא דמלתא לעבור במזיד: [[File:תוס פסחים 2 כז ב ורמינהו כל הנשרפין.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כז_ב_ורמינהו כל הנשרפין]] ''' ורמינהו''' כל הנשרפין וכו'. ה"מ לאוקמי בעצי שלמים: [[File:תוס פסחים 2 כז ב חוץ מעצי אשירה.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כז_ב_חוץ מעצי אשירה]] ''' חוץ''' מעצי אשירה. תימה לרשב"א תיהוי כעבודת גלולים שנשתברה מאליה דשריא כדאמרינן בפרק כל הצלמים (ע"ז מא:) ואין לומר דהכא מיירי באשירה של ישראל דאין לה ביטול עולמית דהא בסוף תמורה (ד' לד.) מפרש דלהכי לא עריב ותני אפר הקדש ואשירה לעולם אסורין משום דאשירה יש לה היתר אם שורפה עו"ג דבטלה: [[File:תוס פסחים 2 כז ב אין ביעור חמץ אלא שריפה.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כז_ב_אין ביעור חמץ אלא שריפה]] ''' אין''' ביעור חמץ אלא שריפה. נראה דהלכה כרבי יהודה דסתם לן תנא כותיה בפרק בתרא דתמורה (ד' לג:) וא"ת א"כ בהא דאמר ר' יהודה סוכה אינה נוהגת אלא בארבע מינין שבלולב יהא נמי הלכה כמותו דהתם נמי לא פליגי רבנן אלא מטעם דכל דין שתחלתו להחמיר וסופו להקל אין דין ובפ"ק דסוכה (ד' יא.) סתם לן תנא כרבנן דקתני הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת אם קצצן כשירה וי"ל דהכא קיימא לן כרבי יהודה משום דין אחר דיליף במה מצינו אף על גב דאמרו לו חטאת העוף ואשם תלוי יוכיחו ושתיק מ"מ לדידן סבירא לן כרבנן דאמרי חטאת ואשם בשריפה וליכא תוכיח: ''' מה''' נותר בשריפה אף חמץ בשריפה. וא"ת למאן דדריש לעיל (ד' כד.) הנותר בשריפה ואין דבר אחר בשריפה היכי יליף רבי יהודה חמץ בשריפה מנותר ותירץ רשב"א דלית לן למעוטי מנותר אלא שאר איסורין אבל חמץ דדמי לנותר בכרת ובבל תותירו לא ממעטינן וא"ת לעיל היכי יליף שאר אסורין באם אינו ענין נוקי קרא בחמץ בפסח דוקא דדמי ליה טפי וי"ל דלחמץ בפסח לא צריך [קרא] דמצי למילף במה מצינו: ''' חלבו''' של שור הנסקל יוכיח. הקשה ריב"א היא גופה נילף מנותר שיהא בשריפה דדמי ליה ותירץ דלא דמי ליה בבל תותירו:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כז ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|כז|ב}} 8rwydaebqm4yha40ahtz0zlvhaqru8a 3019303 3019300 2026-06-09T14:19:54Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3019303 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כז|ב|כז א|כח א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף כז עמוד ב] - מכלל דרבנן דפליגי עליה שרו אפילו כשאבוקה כנגדו! אלא עצים דאיסורא לרבנן היכי משכחת להו? - אמר רב אמי בר חמא: בשרשיפא. }} {{הל"מ-רק-גמרא|בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא: תנור שהסיקו בעצי הקדש ואפה בו הפת, לרבנן דשרו בקמייתא מאי? - אמר ליה: הפת אסורה. - ומה בין זו לערלה? - אמר רבא: הכי השתא? ערלה - בטילה במאתים, הקדש - אפילו באלף לא בטיל. אלא אמר רבא: אי קשיא ליה - הא קשיא: והלא מעל המסיק, וכל היכא דמעל המסיק - נפקו להו לחולין! אמר רב פפא: הכא בעצי שלמים עסקינן, ואליבא דרבי יהודה, דאמר: הקדש, בשוגג - מתחלל, במזיד - אינו מתחלל. במזיד מאי טעמא לא - כיון דלאו בר מעילה הוא לא נפיק לחולין. שלמים נמי, כיון דלאו בר מעילה נינהו - לא נפקא לחולין. - וכל היכא דמעל המסיק נפקי לחולין? והא תניא: כל הנשרפין אפרן מותר, }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|חוץ מעצי אשירה. }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|ואפר הקדש לעולם אסור! - אמר רמי בר חמא: כגון שנפלה דליקה מאיליה בעצי הקדש, דליכא אינש דנמעול. רב שמעיה אמר: באותן שטעונין גניזה, דתניא: ושמו - בנחת, ושמו - כולו, ושמו - שלא יפזר. }} {{הל"מ-רק-גמרא|רבי יהודה אומר אין ביעור וכו'. תניא, אמר רבי יהודה: אין ביעור חמץ אלא שריפה. והדין נותן: ומה נותר שאינו בבל יראה ובל ימצא - טעון שריפה, חמץ שישנו בבל יראה ובל ימצא - לא כל שכן שטעון שריפה? אמרו לו: כל דין שאתה דן תחלתו להחמיר וסופו להקל - אינו דין. לא מצא עצים לשורפו - יהא יושב ובטל? והתורה אמרה תשביתו שאר מבתיכם - בכל דבר שאתה יכול להשביתו. חזר רבי יהודה ודנו דין אחר: נותר אסור באכילה וחמץ אסור באכילה, מה נותר בשריפה - אף חמץ בשריפה. אמרו לו: נבילה תוכיח, שאסורה באכילה ואינה טעונה שריפה. אמר להן: הפרש; נותר אסור באכילה ובהנאה, וחמץ אסור באכילה ובהנאה. מה נותר טעון שריפה - אף חמץ טעון שריפה. - אמרו לו: שור הנסקל יוכיח, שאסור באכילה ובהנאה - ואינו טעון שריפה. - אמר להן: הפרש; נותר אסור באכילה ובהנאה וענוש כרת, וחמץ אסור באכילה ובהנאה וענוש כרת. מה נותר בשריפה - אף חמץ בשריפה. - אמרו לו: חלבו של שור הנסקל יוכיח, שאסור באכילה ובהנאה וענוש כרת - ואין טעון שריפה.}} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''עצים דאיסורא''' - דמתסרי בהנאה לרבנן היכי משכחת להו: '''בשרשיפא''' - כסא לישב עליו או להדום רגליו דהנאתן כשהן בעין ועל ידי ממש אבל הנאת היסק אין הנאתו אלא לאחר ביעורו או בשעת ביעורו: '''בטילה במאתים''' - הלכך לא חמירא משכלה ונבער איסורו: '''והלא מעל המסיק''' - וחייב קרבן מעילה וכל דבר שאין בו קדושת הגוף כגון בהמה שאינה של קרבן וכלי שאינו כלי שרת כיון שמעל בו יצא לחולין דתנן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מעילה|יט|ב}} אין מועל אחר מועל במוקדשין אלא בהמה וכלי שרת בלבד אבל כל מידי אחרינא ממעילה ראשונה נפקא לחולין דקי"ל אין מעילה בכ"מ אלא שינוי שנשתנה מקדושתו ואמאי פת אסורה הא קודם שנתנו הפת היה ההיסק חולין: '''בעצי שלמים''' - שהתפיסן לדמי שלמים למוכרן וליקח בדמיהן שלמים וקדשים קלים אין להם מעילה דלאו קדשי ה' קרינן ביה שכולן לבעלים ואין לגבוה בהן אלא לאחר זריקת דמים את האימורין ואיסורא מיהא רכיבה עלייהו וממעילה הוא דאימעיטי במסכת מעילה: '''ואליבא דרבי יהודה''' - פשט ליה רב חסדא בקדושין בפ"ב (דף נה.) דאמר הקדש במזיד אין מתחלל אם נהנה ממנו במזיד לא יצא לחולין הלכך בשלמים שוגג דידהו כמזיד דהקדש דהא לאו בני מעילה נינהו והכי נמי הוה מצי למימר הכא כשהסיקו מזיד עסקינן מיהו שהסיקו משמע שוגג ומזיד וכיון דמצי לאוקמה בין בשוגג בין במזיד אוקמה: '''כל הנשרפין''' - בשילהי פרק בתרא דתמורה מפרש אלו נשרפין ואלו נקברין: '''ואפר הקדש לעולם אסור''' - להכי נקט גבי הקדש לעולם וגבי אשירה לא נקט לעולם משום דאשירה יש לה היתר אם שורפה עו"ג ובטלה אבל הקדש אין בו ביטול והכי מפורש בשילהי תמורה: רמי בר חמא ורב שמעיה אאפר הקדש לעולם אסור מהדרי: '''באותו אפר שטעון גניזה''' - קאמר לעולם אסור וזהו אפר של תרומת הדשן שלא היתה מעילה בהסיקו: '''כל דין שאתה דן''' - שמתחלתו אתה דנו כדי להחמיר עליו שהרי חמור הוא ואתה מביא לו חומר אחר כדקאמרת חמץ שהוא בבל יראה אין דין שטעון שריפה וסופו נמצא שחומר שאתה מוסיף עליו גורם לו להקל: '''אינו דין''' - שהרי הדין מלמד שיהא חמור והרי הוא מקילו: '''שאם לא מצא עצים ישב ויבטל''' - בתמיה ואף על גב דאמרי' בפרק קמא (דף יב:) לרבי יהודה אבל בשעת ביעורו השבתתו בכל דבר גבי פלוגתייהו מיהא קולא היא במי שהוא רוצה לצאת בשיירא או בתוך שלשים דאמרינן זקוק לבער וכשאין עצים לשורפו יהא יושב ובטל ולא יבערנו: '''ודנו דין אחר''' - שאינו קל וחומר אלא גזירה שוה ובין לקולא ובין לחומרא בתרה אזלינן דגזירת הכתוב הוא ואין להשיב עליו תחלתו להחמיר וסופו להקל:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 כז ב מכלל דרבנן שרו כשאבוקה כנגדו.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כז_ב_מכלל דרבנן שרו כשאבוקה כנגדו]] '''מכלל''' דרבנן שרו כשאבוקה כנגדו. ואם תאמר לרבנן הואיל ובאבוקה כנגדו חשיב כמו שלהבת באה מן הגחלים מאי פריך בסוף לולב הגזול (סוכה מ.) ובהגוזל עצים (ב"ק קא:) והא איכא עצים דמשחן שהנאתן וביעורן שוה הא בשעת הנאה מבוערין הן כבר במקום השלהבת ויש לומר משום דשיעור כזה לא חשיב הנאה אחר ביעורן לענין שביעית שהרי באכילה דמינה ילפינן התם ליכא לגמרי הנאה וביעורן שוה ולא ממעטינן אלא שאר עצים שאין הנאתן אלא אחר שנעשו גחלים לגמרי ולרבי עצים דלא משחן נמי הוה ליה למיסר דלדידיה כשאבוקה כנגדו הנאתן וביעורן שוה ואיכא למימר הואיל ורוב הנאה אחר ביעור אית לן למימר דלא אסרה תורה בהן אבל תימה למאן דאמר לוחשות לרבי אסורים אמאי לא אסר בכל עצים בשביעית שהרי הנאתן וביעורן שוה הואיל ולא חשיב להו מבוערות כשהן לוחשות דבאותן הוי עיקר הנאה: [[File:תוס פסחים 2 כז ב הקדש אפי' באלף לא בטיל.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כז_ב_הקדש אפי' באלף לא בטיל]] ''' הקדש''' אפי' באלף לא בטיל. תימה מה חומר היא זו הלא הקדש דבר שיש לו מתירין הוא ע"י חילול ומטעם זה אין דינו להיות בטל אפילו באיסור קל אפילו מדרבנן כדאמרינן בריש ביצה {{הפניה-גמ|ביצה|ד|א}}: [[File:תוס פסחים 2 כז ב בעצי שלמים.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כז_ב_בעצי שלמים]] ''' בעצי''' שלמים. ה"מ לאוקמי בעצי הקדש ובמזיד ואליבא דרבי יהודה אלא דלאו אורחא דמלתא לעבור במזיד: [[File:תוס פסחים 2 כז ב ורמינהו כל הנשרפין.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כז_ב_ורמינהו כל הנשרפין]] ''' ורמינהו''' כל הנשרפין וכו'. ה"מ לאוקמי בעצי שלמים: [[File:תוס פסחים 2 כז ב חוץ מעצי אשירה.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כז_ב_חוץ מעצי אשירה]] ''' חוץ''' מעצי אשירה. תימה לרשב"א תיהוי כעבודת גלולים שנשתברה מאליה דשריא כדאמרינן בפרק כל הצלמים (ע"ז מא:) ואין לומר דהכא מיירי באשירה של ישראל דאין לה ביטול עולמית דהא בסוף תמורה (ד' לד.) מפרש דלהכי לא עריב ותני אפר הקדש ואשירה לעולם אסורין משום דאשירה יש לה היתר אם שורפה עו"ג דבטלה: [[File:תוס פסחים 2 כז ב אין ביעור חמץ אלא שריפה.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כז_ב_אין ביעור חמץ אלא שריפה]] ''' אין''' ביעור חמץ אלא שריפה. נראה דהלכה כרבי יהודה דסתם לן תנא כותיה בפרק בתרא דתמורה (ד' לג:) וא"ת א"כ בהא דאמר ר' יהודה סוכה אינה נוהגת אלא בארבע מינין שבלולב יהא נמי הלכה כמותו דהתם נמי לא פליגי רבנן אלא מטעם דכל דין שתחלתו להחמיר וסופו להקל אין דין ובפ"ק דסוכה (ד' יא.) סתם לן תנא כרבנן דקתני הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת אם קצצן כשירה וי"ל דהכא קיימא לן כרבי יהודה משום דין אחר דיליף במה מצינו אף על גב דאמרו לו חטאת העוף ואשם תלוי יוכיחו ושתיק מ"מ לדידן סבירא לן כרבנן דאמרי חטאת ואשם בשריפה וליכא תוכיח: [[File:תוס פסחים 2 כז ב מה נותר בשריפה אף חמץ בשריפה.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כז_ב_מה נותר בשריפה אף חמץ בשריפה]] ''' מה''' נותר בשריפה אף חמץ בשריפה. וא"ת למאן דדריש לעיל (ד' כד.) הנותר בשריפה ואין דבר אחר בשריפה היכי יליף רבי יהודה חמץ בשריפה מנותר ותירץ רשב"א דלית לן למעוטי מנותר אלא שאר איסורין אבל חמץ דדמי לנותר בכרת ובבל תותירו לא ממעטינן וא"ת לעיל היכי יליף שאר אסורין באם אינו ענין נוקי קרא בחמץ בפסח דוקא דדמי ליה טפי וי"ל דלחמץ בפסח לא צריך [קרא] דמצי למילף במה מצינו: ''' חלבו''' של שור הנסקל יוכיח. הקשה ריב"א היא גופה נילף מנותר שיהא בשריפה דדמי ליה ותירץ דלא דמי ליה בבל תותירו:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כז ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|כז|ב}} f83oyxw22aqarbl8iomlwqj1l8p88v8 3019304 3019303 2026-06-09T14:27:35Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3019304 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כז|ב|כז א|כח א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף כז עמוד ב] - מכלל דרבנן דפליגי עליה שרו אפילו כשאבוקה כנגדו! אלא עצים דאיסורא לרבנן היכי משכחת להו? - אמר רב אמי בר חמא: בשרשיפא. }} {{הל"מ-רק-גמרא|בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא: תנור שהסיקו בעצי הקדש ואפה בו הפת, לרבנן דשרו בקמייתא מאי? - אמר ליה: הפת אסורה. - ומה בין זו לערלה? - אמר רבא: הכי השתא? ערלה - בטילה במאתים, הקדש - אפילו באלף לא בטיל. אלא אמר רבא: אי קשיא ליה - הא קשיא: והלא מעל המסיק, וכל היכא דמעל המסיק - נפקו להו לחולין! אמר רב פפא: הכא בעצי שלמים עסקינן, ואליבא דרבי יהודה, דאמר: הקדש, בשוגג - מתחלל, במזיד - אינו מתחלל. במזיד מאי טעמא לא - כיון דלאו בר מעילה הוא לא נפיק לחולין. שלמים נמי, כיון דלאו בר מעילה נינהו - לא נפקא לחולין. - וכל היכא דמעל המסיק נפקי לחולין? והא תניא: כל הנשרפין אפרן מותר, }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|חוץ מעצי אשירה. }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|ואפר הקדש לעולם אסור! - אמר רמי בר חמא: כגון שנפלה דליקה מאיליה בעצי הקדש, דליכא אינש דנמעול. רב שמעיה אמר: באותן שטעונין גניזה, דתניא: ושמו - בנחת, ושמו - כולו, ושמו - שלא יפזר. }} {{הל"מ-רק-גמרא|רבי יהודה אומר אין ביעור וכו'. תניא, אמר רבי יהודה: אין ביעור חמץ אלא שריפה. והדין נותן: ומה נותר שאינו בבל יראה ובל ימצא - טעון שריפה, חמץ שישנו בבל יראה ובל ימצא - לא כל שכן שטעון שריפה? אמרו לו: כל דין שאתה דן תחלתו להחמיר וסופו להקל - אינו דין. לא מצא עצים לשורפו - יהא יושב ובטל? והתורה אמרה תשביתו שאר מבתיכם - בכל דבר שאתה יכול להשביתו. חזר רבי יהודה ודנו דין אחר: נותר אסור באכילה וחמץ אסור באכילה, מה נותר בשריפה - אף חמץ בשריפה. אמרו לו: נבילה תוכיח, שאסורה באכילה ואינה טעונה שריפה. אמר להן: הפרש; נותר אסור באכילה ובהנאה, וחמץ אסור באכילה ובהנאה. מה נותר טעון שריפה - אף חמץ טעון שריפה. - אמרו לו: שור הנסקל יוכיח, שאסור באכילה ובהנאה - ואינו טעון שריפה. - אמר להן: הפרש; נותר אסור באכילה ובהנאה וענוש כרת, וחמץ אסור באכילה ובהנאה וענוש כרת. מה נותר בשריפה - אף חמץ בשריפה. - אמרו לו: חלבו של שור הנסקל יוכיח, שאסור באכילה ובהנאה וענוש כרת - ואין טעון שריפה.}} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''עצים דאיסורא''' - דמתסרי בהנאה לרבנן היכי משכחת להו: '''בשרשיפא''' - כסא לישב עליו או להדום רגליו דהנאתן כשהן בעין ועל ידי ממש אבל הנאת היסק אין הנאתו אלא לאחר ביעורו או בשעת ביעורו: '''בטילה במאתים''' - הלכך לא חמירא משכלה ונבער איסורו: '''והלא מעל המסיק''' - וחייב קרבן מעילה וכל דבר שאין בו קדושת הגוף כגון בהמה שאינה של קרבן וכלי שאינו כלי שרת כיון שמעל בו יצא לחולין דתנן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מעילה|יט|ב}} אין מועל אחר מועל במוקדשין אלא בהמה וכלי שרת בלבד אבל כל מידי אחרינא ממעילה ראשונה נפקא לחולין דקי"ל אין מעילה בכ"מ אלא שינוי שנשתנה מקדושתו ואמאי פת אסורה הא קודם שנתנו הפת היה ההיסק חולין: '''בעצי שלמים''' - שהתפיסן לדמי שלמים למוכרן וליקח בדמיהן שלמים וקדשים קלים אין להם מעילה דלאו קדשי ה' קרינן ביה שכולן לבעלים ואין לגבוה בהן אלא לאחר זריקת דמים את האימורין ואיסורא מיהא רכיבה עלייהו וממעילה הוא דאימעיטי במסכת מעילה: '''ואליבא דרבי יהודה''' - פשט ליה רב חסדא בקדושין בפ"ב (דף נה.) דאמר הקדש במזיד אין מתחלל אם נהנה ממנו במזיד לא יצא לחולין הלכך בשלמים שוגג דידהו כמזיד דהקדש דהא לאו בני מעילה נינהו והכי נמי הוה מצי למימר הכא כשהסיקו מזיד עסקינן מיהו שהסיקו משמע שוגג ומזיד וכיון דמצי לאוקמה בין בשוגג בין במזיד אוקמה: '''כל הנשרפין''' - בשילהי פרק בתרא דתמורה מפרש אלו נשרפין ואלו נקברין: '''ואפר הקדש לעולם אסור''' - להכי נקט גבי הקדש לעולם וגבי אשירה לא נקט לעולם משום דאשירה יש לה היתר אם שורפה עו"ג ובטלה אבל הקדש אין בו ביטול והכי מפורש בשילהי תמורה: רמי בר חמא ורב שמעיה אאפר הקדש לעולם אסור מהדרי: '''באותו אפר שטעון גניזה''' - קאמר לעולם אסור וזהו אפר של תרומת הדשן שלא היתה מעילה בהסיקו: '''כל דין שאתה דן''' - שמתחלתו אתה דנו כדי להחמיר עליו שהרי חמור הוא ואתה מביא לו חומר אחר כדקאמרת חמץ שהוא בבל יראה אין דין שטעון שריפה וסופו נמצא שחומר שאתה מוסיף עליו גורם לו להקל: '''אינו דין''' - שהרי הדין מלמד שיהא חמור והרי הוא מקילו: '''שאם לא מצא עצים ישב ויבטל''' - בתמיה ואף על גב דאמרי' בפרק קמא (דף יב:) לרבי יהודה אבל בשעת ביעורו השבתתו בכל דבר גבי פלוגתייהו מיהא קולא היא במי שהוא רוצה לצאת בשיירא או בתוך שלשים דאמרינן זקוק לבער וכשאין עצים לשורפו יהא יושב ובטל ולא יבערנו: '''ודנו דין אחר''' - שאינו קל וחומר אלא גזירה שוה ובין לקולא ובין לחומרא בתרה אזלינן דגזירת הכתוב הוא ואין להשיב עליו תחלתו להחמיר וסופו להקל:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 כז ב מכלל דרבנן שרו כשאבוקה כנגדו.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כז_ב_מכלל דרבנן שרו כשאבוקה כנגדו]] '''מכלל''' דרבנן שרו כשאבוקה כנגדו. ואם תאמר לרבנן הואיל ובאבוקה כנגדו חשיב כמו שלהבת באה מן הגחלים מאי פריך בסוף לולב הגזול (סוכה מ.) ובהגוזל עצים (ב"ק קא:) והא איכא עצים דמשחן שהנאתן וביעורן שוה הא בשעת הנאה מבוערין הן כבר במקום השלהבת ויש לומר משום דשיעור כזה לא חשיב הנאה אחר ביעורן לענין שביעית שהרי באכילה דמינה ילפינן התם ליכא לגמרי הנאה וביעורן שוה ולא ממעטינן אלא שאר עצים שאין הנאתן אלא אחר שנעשו גחלים לגמרי ולרבי עצים דלא משחן נמי הוה ליה למיסר דלדידיה כשאבוקה כנגדו הנאתן וביעורן שוה ואיכא למימר הואיל ורוב הנאה אחר ביעור אית לן למימר דלא אסרה תורה בהן אבל תימה למאן דאמר לוחשות לרבי אסורים אמאי לא אסר בכל עצים בשביעית שהרי הנאתן וביעורן שוה הואיל ולא חשיב להו מבוערות כשהן לוחשות דבאותן הוי עיקר הנאה: [[File:תוס פסחים 2 כז ב הקדש אפי' באלף לא בטיל.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כז_ב_הקדש אפי' באלף לא בטיל]] ''' הקדש''' אפי' באלף לא בטיל. תימה מה חומר היא זו הלא הקדש דבר שיש לו מתירין הוא ע"י חילול ומטעם זה אין דינו להיות בטל אפילו באיסור קל אפילו מדרבנן כדאמרינן בריש ביצה {{הפניה-גמ|ביצה|ד|א}}: [[File:תוס פסחים 2 כז ב בעצי שלמים.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כז_ב_בעצי שלמים]] ''' בעצי''' שלמים. ה"מ לאוקמי בעצי הקדש ובמזיד ואליבא דרבי יהודה אלא דלאו אורחא דמלתא לעבור במזיד: [[File:תוס פסחים 2 כז ב ורמינהו כל הנשרפין.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כז_ב_ורמינהו כל הנשרפין]] ''' ורמינהו''' כל הנשרפין וכו'. ה"מ לאוקמי בעצי שלמים: [[File:תוס פסחים 2 כז ב חוץ מעצי אשירה.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כז_ב_חוץ מעצי אשירה]] ''' חוץ''' מעצי אשירה. תימה לרשב"א תיהוי כעבודת גלולים שנשתברה מאליה דשריא כדאמרינן בפרק כל הצלמים (ע"ז מא:) ואין לומר דהכא מיירי באשירה של ישראל דאין לה ביטול עולמית דהא בסוף תמורה (ד' לד.) מפרש דלהכי לא עריב ותני אפר הקדש ואשירה לעולם אסורין משום דאשירה יש לה היתר אם שורפה עו"ג דבטלה: [[File:תוס פסחים 2 כז ב אין ביעור חמץ אלא שריפה.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כז_ב_אין ביעור חמץ אלא שריפה]] ''' אין''' ביעור חמץ אלא שריפה. נראה דהלכה כרבי יהודה דסתם לן תנא כותיה בפרק בתרא דתמורה (ד' לג:) וא"ת א"כ בהא דאמר ר' יהודה סוכה אינה נוהגת אלא בארבע מינין שבלולב יהא נמי הלכה כמותו דהתם נמי לא פליגי רבנן אלא מטעם דכל דין שתחלתו להחמיר וסופו להקל אין דין ובפ"ק דסוכה (ד' יא.) סתם לן תנא כרבנן דקתני הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת אם קצצן כשירה וי"ל דהכא קיימא לן כרבי יהודה משום דין אחר דיליף במה מצינו אף על גב דאמרו לו חטאת העוף ואשם תלוי יוכיחו ושתיק מ"מ לדידן סבירא לן כרבנן דאמרי חטאת ואשם בשריפה וליכא תוכיח: [[File:תוס פסחים 2 כז ב מה נותר בשריפה אף חמץ בשריפה.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כז_ב_מה נותר בשריפה אף חמץ בשריפה]] ''' מה''' נותר בשריפה אף חמץ בשריפה. וא"ת למאן דדריש לעיל (ד' כד.) הנותר בשריפה ואין דבר אחר בשריפה היכי יליף רבי יהודה חמץ בשריפה מנותר ותירץ רשב"א דלית לן למעוטי מנותר אלא שאר איסורין אבל חמץ דדמי לנותר בכרת ובבל תותירו לא ממעטינן וא"ת לעיל היכי יליף שאר אסורין באם אינו ענין נוקי קרא בחמץ בפסח דוקא דדמי ליה טפי וי"ל דלחמץ בפסח לא צריך [קרא] דמצי למילף במה מצינו: [[File:תוס פסחים 2 כז ב חלבו של שור הנסקל יוכיח.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כז_ב_חלבו של שור הנסקל יוכיח]] ''' חלבו''' של שור הנסקל יוכיח. הקשה ריב"א היא גופה נילף מנותר שיהא בשריפה דדמי ליה ותירץ דלא דמי ליה בבל תותירו:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כז ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|כז|ב}} dx3znhq5hlderzi5btdfvsldraa1luj 106 1728708 3019306 2939062 2026-06-09T14:54:43Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3019306 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כח|א|כז ב|כח ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף כח עמוד א] חזר רבי יהודה ודנו דין אחר: נותר ישנו בבל תותירו, וחמץ בבל תותירו. מה נותר בשריפה - אף חמץ בשריפה. אמרו לו: אשם תלוי וחטאת העוף הבא על הספק, לדבריך, יוכיחו: שהן בבל תותירו. שאנו אומרים בשריפה - ואתה אומר בקבורה! שתק רבי יהודה. אמר רב יוסף: היינו דאמרי אינשי: כפא דחטא נגרא בגווה נשרוף חרדלא. (אמר אביי) +מסורת הש"ס: [אביי אמר]+: סדנא בסדני יתיב, מדויל ידיה משתלים. רבא אמר: גירא בגירי מקטיל, מדויל ידיה משתלים. }} {{הל"מ-רק-גמרא|וחכמים אומרים }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|מפרר וזורה וכו'. איבעיא להו, היכי קאמר: מפרר וזורה לרוח, ומפרר ומטיל לים. או דילמא: מפרר וזורה לרוח, אבל מטיל לים בעיניה. ותנן נמי גבי עבודה זרה כי האי גוונא: רבי יוסי אומר: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|שוחק וזורה לרוח, או מטיל לים. ואיבעיא להו: היכי קאמר? שוחק וזורה לרוח, ושוחק ומטיל לים. או דילמא: שוחק וזורה לרוח, אבל מטיל לים בעיניה. אמר רבה: מסתברא, עבודה זרה דלים המלח קא אזלא - לא בעי שחיקה, חמץ דלשאר נהרות קאזיל בעי פירור. אמר ליה רב יוסף: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|אדרבה, איפכא מסתברא! עבודה זרה דלא ממיסה - בעי שחיקה, חמץ דממיס - לא בעי פירור. תניא כוותיה דרבה, תניא כוותיה דרב יוסף. תניא כוותיה דרבה: היה מהלך במדבר - מפרר וזורה לרוח. היה מהלך בספינה - מפרר ומטיל לים. תניא כוותיה דרב יוסף: היה מהלך במדבר - שוחק וזורה לרוח, היה מהלך בספינה - שוחק ומטיל לים. שחיקה קשיא לרבה, פירור קשיא לרב יוסף! שחיקה לרבה לא קשיא: הא - לים המלח, הא - לשאר נהרות. פירור לרב יוסף לא קשיא: הא - בחיטי, הא - בנהמא. }} משנה. {{שוליים|ד}}חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח - מותר בהנאה, ושל ישראל {{שוליים|ה}}אסור בהנאה שנאמר לא יראה לך שאר. גמרא{{הל"מ-ריף-ראש|. האי דקתני חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר בהנאה לאו למימרא דבאכילה אסור אלא משום דקא בעי למיתנא ושל ישראל אסור בהנאה תנא נמי גבי נכרי מותר בהנאה אבל חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר ואפי' באכילה ומתני' רבי שמעון היא דאמר חמץ בין לפני זמנו בין לאחר זמנו אינו עובר עליו בולא כלום ובדין הוא דאפילו של ישראל נמי לאחר הפסח מותר אלא האי דקתני ושל ישראל אסור קנסא הוא דקא קניס ר"ש הואיל ועבר עליה בבל יראה ובל ימצא וכי קא קניס ר' שמעון בעיניה אבל על ידי תערובות לא קניס הלכך חמץ של נכרי דלא עבר עליו בבל יראה ובל ימצא מותר אפילו באכילה }}{{הל"מ-רק-ריף|וכן הלכתא: }}{{הל"מ-רק-ראש|. ובירושלמי קאמר הא דתני מתני' חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר בהנאה במקום שלא נהגו לאכול פת של נכרי. אבל במקום שנהגו לאכול מותר אפי' באכילה. ותניא בתוספתא ישראל ונכרי שהיו בספינה וחמץ ביד ישראל הרי הוא מוכר לנכרי או נותנו לו במתנה וחוזר ולוקח ממנו לאחר הפסח. ובלבד שיתנהו לו במתנה גמורה ורשאי ישראל שיאמר לנכרי עד שאתה לוקח במנה קח במאתים שמא אצטרך ואקח ממך אחר הפסח. ונכרי שמביא לישראל דורון במוצאי פסח סמוך לערב ומניחו בביתו יאמר הישראל שאין רוצה שיקנה לו רשותו. וישראל שמצא חמץ בביתו אחר הפסח מן הדין הוא מותר דכיון דבטלו לא עבר על בל יראה וליכא למיקנסיה. ובירושלמי פליגי ביה דגרסינן התם הפקיר חמצו בי"ד. אחר הפסח מהו. ר' יוחנן אמר אסור וריש לקיש אמר מותר רבי יוחנן חייש להערמה ריש לקיש לא חייש להערמה. כלומר שמא לא יפקירנו ויאמר הפקרתיו‍‍. והא דקאמר רבי שמעון חמץ בין לפני זמנו בין לאחר זמנו אינו עובר עליו בולא כלום משמע דאפילו באכילה מותר לפני זמנו ועד הלילה דומיא דלאחר זמנו. ועוד דהא לא מייתר ליה שום קרא לאסור לפני זמנו. ואי אפשר לומר כן מדקאמר סתמא דהש"ס ומשעה שאסור באכילה אסור בהנאה אתאן לת"ק ואי ר"ש שרי ליה עד הלילה א"כ אתי שפיר אף לר"ש מליל ט"ו ולא מיסתבר למימר דמלשון משעה קדייק דמשמע דהאיסור מתחיל בשעות ועוד דשילהי מתני' דפ"ק [לעיל כ ב] מוקמינן כר"ש וקתני דשורפין תרומה ואי שרי באכילה עד הלילה למה שורפין אותה אלא ודאי לר"ש נמי אסור באכילה ומפיק ליה מתשביתו ואך חלק ואף על פי דכשאוכלו משביתו תשביתו משמע שלא כדרך הנאתו אבל להסיקו תחת תבשילו ולמוכרו לנכרי מותר ואין צריך להשביתו מן העולם אלא מביתו ולאחר חצות מיד צוה הכתוב להשביתו. ולענין פסק דין אם הלכה כר"ש לפני זמנו נפל מחלוקת בין הגדולים הראב"ד ובעל המאור ובעל העיטור פסקו כר"ש אלא שבעל העיטור כתב דלר"ש אסור בהנאה מדרבנן ובעל המאור כתב דמותר באכילה עד הלילה דבאכילתו הוא משביתו. והרמב"ם ז"ל (פ"א מהלכות חמץ) כתב שלוקה עליו משש שעות ולמעלה וכן כתב הר"י אבן גיאות ז"ל וכן נ"ל דאע"ג דקי"ל כר' שמעון בלאחר זמנו. בלפני זמנו קי"ל כר' יהודה כסתם מתניתין בריש פרקין עבר זמנו אסור בהנאתו. וכן ר' עבד עובדא כוותיה בההיא דיוחנן חקוקאה (לעיל דף יג א) שצוה למכרו לנכרים בשעה חמישית. ומתני' דהכא דאוקימנא כר"ש בלאחר זמנו ורבא נמי לא אמר הלכה כר"ש דלהוי משמע בכל דבריו אלא חמץ לאחר זמנו קאמר דשרי כר"ש ובהך קרא דמחמצת כדדריש ר' שמעון לנתחמץ מאליו קיימא לן כוותיה אבל בההוא דדריש לא יאכל כרבי יוסי הגלילי לסמוכין לא קי"ל כוותיה דלא אשכחן קרא דלא לכתוב אלא לסמוכין. דחד קרא דמייתר מוקמינן ליה לפני זמנו שצותה תורה להשביתו: }} {{הל"מ-רק-גמרא| מני מתניתין? לא רבי יהודה ולא רבי שמעון ולא רבי יוסי הגלילי. מאי היא - דתניא: }}{{שוליים|ו}}{{הל"מ-רק-גמרא|חמץ בין לפני זמנו בין לאחר זמנו - עובר עליו בלאו, תוך זמנו - עובר עליו בלאו וכרת, דברי רבי יהודה. }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''חמץ ישנו בבל תותירו''' - לא יראה ולא ימצא: '''אשם תלוי''' - בא על ספק כרת כגון חלב ושומן לפניו ושגג באחד מהן ואינו יודע איזה מהן אכל ואם שחטו ואירע בו פסול או נותר פליגי ר' יהודה ורבנן בשילהי פרק בתרא דתמורה לר' יהודה בקבורה לרבנן בשריפה: '''חטאת העוף הבא על הספק''' - כגון הפילה ספק ולד ספק אינו ולד אינה אוכלת בקדשים שמא ולד הוא עד שתביא כפרתה העולה באה על תנאי אם ילדתי הרי היא לחובתי ואם לאו הרי היא נדבה וחטאת העוף מביאתו על הספק ואין כאן משום חולין בעזרה דמקראי נפיק במסכת נזיר בפרק מי שאמר (דף כט.) ואסורה באכילה שמא חולין היא ומליקתה שויה נבילה ופליגי בה רבי יהודה ורבנן בפרק בתרא דתמורה חטאת העוף הבא על הספק תשרף רבי יהודה אומר יטילנה לאמה: '''ואתה אומר בקבורה''' - אאשם תלוי קאי דקאמר ר' יהודה יקבר ואע"ג שהנותר ממנו אסור באכילה ובהנאה וענוש כרת והוא בבל תותירו: '''כפא דחטא נגרא''' - כף בזך שחקק האומן בתוכו ישרוף את לשונו ואת חכו בחרדל לישנא אחרינא ישרוף הומי"ר {{קטן|(לגמוא (לבלוע מתוך שאיפה))}} בלע"ז כמו שורפה חיה בע"ז (דף כט:): '''סדנא''' - נגר עושה סד לשום בו רגלי אסירים כמו ותשם בסד רגלי ([[איוב יג]]): '''מדויל ידיה משתלים''' - מהרמת ידו וממלאכתו משתלם שכרו כשנמצא גנב: '''גיראה''' - עושה חצים: '''או דילמא''' - לרוח הוא דבעי פירור שמא יזרקנו שלם וימצאנה אחר ויאכלנו אבל לים מטיל בעיניה דממיס ונימוק מאליו. לשון שחיקה שייך במתכת ולשון פירור שייך בפת: '''ים המלח''' - [הנקרא מי"ר בטיא"ה {{קטן|(ים קפוא (?) [יש מי שאומר שאינה מאת רש"י])}} ] אין ספינה עוברת בו: '''בעי פירור''' - שמא תפגע בו ספינה ותטלנו ולאו אדעתייהו: '''לא ממסה''' - אין המים ממסות אותו: '''תניא כוותיה דרבה''' - דחמץ בעי פירור: '''תניא כוותיה דרב יוסף''' - דע"ז בעי שחיקה: '''בחיטי''' - שהחמיצו בעי פירור כלומר פיזור שלא יתנם בשק ויזרקם אלא יפזרם על פני המים שלא יוכל אדם ללקטן מעל פני המים: '''מתני' משום שנאמר לא יראה לך''' - בגמרא מפרש לה משום קנסא דעבר עליה משום בל יראה: '''גמ' בין לפני זמנו''' - משש שעות עד שתחשך: '''לאחר זמנו''' - משעבר הפסח עובר עליו בלאו ואם אכלו אינו ענוש כרת ולקמן מפרש ללאו: '''תוך זמנו''' - במועד:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 כח א חזר ר' יהודה ודנו דין אחר.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_א_חזר ר' יהודה ודנו דין אחר]] '''חזר''' ר' יהודה ודנו דין אחר. הא דקרי ליה השתא דין אחר טפי מהני דלעיל אומר ריב"א משום דהשתא אין צריך לאיסור אכילה והנאה וענוש כרת אלא בצד דבל תותירו לחודיה מצינו למילף דליתיה בכולהו: ''' וחמץ''' הרי הוא בבל תותירו. תימה לר"י היכי עביד לעיל קל וחומר מנותר שאינו בבל יראה ובל ימצא והא חשיב הכא בל תותירו כמו בל יראה ואומר ר"י דמכל מקום נראה דעביד שפיר קל וחומר דנותר אינו בבל יראה דמיד שהותיר עובר ושוב אינו עובר אבל חמץ אפי' לאחר שהותיר עובר בכל שעה בבל יראה: ''' אמרו''' לו אשם תלוי יוכיח. תימה לרשב"א לדבריהם דרבנן דאמרו שהם בשריפה אמאי לא ילפינן חמץ מנותר שהוא בשריפה ואומר ר"י דמשמע להו הנותר בשריפה ולא כל איסורין שבתורה בשריפה ואפי' חמץ: ''' ואתה''' אומר בקבורה. טעמא דר' יהודה דריש בת"כ מכי קדש הוא הוא בשריפה ולא חטאת עוף ואשם תלוי בשריפה: ''' ותנן''' נמי גבי ע"ז. אומר ר"י דרבנן דמתניתין היינו רבי יוסי דפרק כל הצלמים (ע"ז מג:) אי נמי מתני' דהכא א"ש כרבנן דהתם דאמרו לו אף היא נעשה זבל ומגדל צמחים ורחמנא אמר לא ידבק בידך וגו' והא דשרו הכא היינו משום דבחמץ כתיב לא יאכל ואינו אסור אלא כדרך הנאה וכי האי גוונא לאו דרך הנאה היא אבל בע"ז לא כתיב אכילה ואסור אפי' שלא כדרך הנאה: ''' חמץ''' דלשאר נהרות. דלא מצינו שהיה שונה בשום מקום גבי חמץ ים המלח אבל גבי ע"ז אשכחן בכמה דוכתין כי האי דלעיל יוליך הנאה לים המלח הלכך סתם ים דתני גבי ע"ז הוי ים המלח מיהו לרבה מועלת שחיקה בשאר נהרות כדקאמר בסמוך כאן בים המלח כאן בשאר נהרות: ''' איפכא''' מסתברא. לשון איפכא אינו מיושב דמה שייך איפכא כיון שרבה משוה אותם: ''' ע"ז''' דלא ממיסה בעי שחיקה. לכאורה משמע דלרב יוסף בעי שחיקה אפילו בים המלח דמסתמא אמאי דקאמר רבה אין צריך שחיקה דהיינו בים המלח קאמר רב יוסף דבעי שחיקה ועוד אי בשאר נהרות דוקא קאמר רב יוסף דבעי שחיקה ולא בים המלח ולא פליג ארבה בע"ז אלא בחמץ א"כ מאי קאמר תניא כוותיה דרב יוסף ומאי קאמר נמי שחיקה קשיא לרבה ולפי זה לרב יוסף בשאר נהרות לא מהני שחיקה מדקמצריך להוליך לים המלח ואין נראה דהא ר' יוסי מייתי ראיה מויזר על פני המים משמע דמהניא שחיקה בשאר נהרות ועוד דבכל מקום דמזכיר ים המלח בע"ז ובשאר דוכתין לא מזכיר שחיקה ובכמה דוכתין מצינו דקתני ים המלח ואפי' הכי מהני בשאר נהרות דבסוף כל הצלמים (ע"ז מט:) תנן ר' אליעזר אומר יוליך הנאה לים המלח ואמרינן התם בגמרא גבי חבית שקול ד' זוזי ושדי לנהרא וכן בנזיר {{הפניה-גמ|נזיר|כד|א}} ובמעילה {{הפניה-גמ|מעילה|יא|א}} תנן גבי מפריש מעות לנזיר ומת יוליך לים המלח אלמא הקדש בעי ים המלח ובערכין {{הפניה-גמ|ערכין|כט|א}} אמרינן גבי הקדש שקול ארבעה זוזי ושדי בנהרא לכך נראה דגם לרב יוסף לא בעי שחיקה אלא בשאר נהרות כמו לרבה אלא דרבה סבירא ליה דמטיל לים סתם דע"ז היינו ים המלח ובלא שחיקה כדתנא רישא גבי צורת לבנה וצורת חמה ובכמה דוכתי יוליך לים המלח ורב יוסף מוקי לה בשאר נהרות ועל ידי שחיקה מדלא תני בהדיא יטיל לים המלח וליכא בין רבה לרב יוסף אלא חמץ בשאר נהרות וא"ת לרבנן דלית להו בע"ז (מפרר) [שוחק] וזורה לרוח מה יעשו מע"ז אטו כל שעה יוליך לים המלח דלרבנן לא מהני שחיקה בשאר נהרות דקתני התם אמרו לו משם ראיה הרי הוא אומר ויזר על פני המים לא נתכוין משה אלא לבודקן כסוטה ומדאיצטריך להאי טעמא מכלל דלא מהני שחיקה בשאר נהרות וטעמא לפי שהמים מוליכים אותו על ידות הנהר ויש לומר דלרבנן מפרר וזורה לרוח במקום שאין מגדל צמחים וכן אמרינן התם:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כח א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|כח|א}} rs5fssem8mfrafledpta5etrt9c73yu 3019313 3019306 2026-06-09T15:06:52Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3019313 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כח|א|כז ב|כח ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף כח עמוד א] חזר רבי יהודה ודנו דין אחר: נותר ישנו בבל תותירו, וחמץ בבל תותירו. מה נותר בשריפה - אף חמץ בשריפה. אמרו לו: אשם תלוי וחטאת העוף הבא על הספק, לדבריך, יוכיחו: שהן בבל תותירו. שאנו אומרים בשריפה - ואתה אומר בקבורה! שתק רבי יהודה. אמר רב יוסף: היינו דאמרי אינשי: כפא דחטא נגרא בגווה נשרוף חרדלא. (אמר אביי) +מסורת הש"ס: [אביי אמר]+: סדנא בסדני יתיב, מדויל ידיה משתלים. רבא אמר: גירא בגירי מקטיל, מדויל ידיה משתלים. }} {{הל"מ-רק-גמרא|וחכמים אומרים }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|מפרר וזורה וכו'. איבעיא להו, היכי קאמר: מפרר וזורה לרוח, ומפרר ומטיל לים. או דילמא: מפרר וזורה לרוח, אבל מטיל לים בעיניה. ותנן נמי גבי עבודה זרה כי האי גוונא: רבי יוסי אומר: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|שוחק וזורה לרוח, או מטיל לים. ואיבעיא להו: היכי קאמר? שוחק וזורה לרוח, ושוחק ומטיל לים. או דילמא: שוחק וזורה לרוח, אבל מטיל לים בעיניה. אמר רבה: מסתברא, עבודה זרה דלים המלח קא אזלא - לא בעי שחיקה, חמץ דלשאר נהרות קאזיל בעי פירור. אמר ליה רב יוסף: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|אדרבה, איפכא מסתברא! עבודה זרה דלא ממיסה - בעי שחיקה, חמץ דממיס - לא בעי פירור. תניא כוותיה דרבה, תניא כוותיה דרב יוסף. תניא כוותיה דרבה: היה מהלך במדבר - מפרר וזורה לרוח. היה מהלך בספינה - מפרר ומטיל לים. תניא כוותיה דרב יוסף: היה מהלך במדבר - שוחק וזורה לרוח, היה מהלך בספינה - שוחק ומטיל לים. שחיקה קשיא לרבה, פירור קשיא לרב יוסף! שחיקה לרבה לא קשיא: הא - לים המלח, הא - לשאר נהרות. פירור לרב יוסף לא קשיא: הא - בחיטי, הא - בנהמא. }} משנה. {{שוליים|ד}}חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח - מותר בהנאה, ושל ישראל {{שוליים|ה}}אסור בהנאה שנאמר לא יראה לך שאר. גמרא{{הל"מ-ריף-ראש|. האי דקתני חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר בהנאה לאו למימרא דבאכילה אסור אלא משום דקא בעי למיתנא ושל ישראל אסור בהנאה תנא נמי גבי נכרי מותר בהנאה אבל חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר ואפי' באכילה ומתני' רבי שמעון היא דאמר חמץ בין לפני זמנו בין לאחר זמנו אינו עובר עליו בולא כלום ובדין הוא דאפילו של ישראל נמי לאחר הפסח מותר אלא האי דקתני ושל ישראל אסור קנסא הוא דקא קניס ר"ש הואיל ועבר עליה בבל יראה ובל ימצא וכי קא קניס ר' שמעון בעיניה אבל על ידי תערובות לא קניס הלכך חמץ של נכרי דלא עבר עליו בבל יראה ובל ימצא מותר אפילו באכילה }}{{הל"מ-רק-ריף|וכן הלכתא: }}{{הל"מ-רק-ראש|. ובירושלמי קאמר הא דתני מתני' חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר בהנאה במקום שלא נהגו לאכול פת של נכרי. אבל במקום שנהגו לאכול מותר אפי' באכילה. ותניא בתוספתא ישראל ונכרי שהיו בספינה וחמץ ביד ישראל הרי הוא מוכר לנכרי או נותנו לו במתנה וחוזר ולוקח ממנו לאחר הפסח. ובלבד שיתנהו לו במתנה גמורה ורשאי ישראל שיאמר לנכרי עד שאתה לוקח במנה קח במאתים שמא אצטרך ואקח ממך אחר הפסח. ונכרי שמביא לישראל דורון במוצאי פסח סמוך לערב ומניחו בביתו יאמר הישראל שאין רוצה שיקנה לו רשותו. וישראל שמצא חמץ בביתו אחר הפסח מן הדין הוא מותר דכיון דבטלו לא עבר על בל יראה וליכא למיקנסיה. ובירושלמי פליגי ביה דגרסינן התם הפקיר חמצו בי"ד. אחר הפסח מהו. ר' יוחנן אמר אסור וריש לקיש אמר מותר רבי יוחנן חייש להערמה ריש לקיש לא חייש להערמה. כלומר שמא לא יפקירנו ויאמר הפקרתיו‍‍. והא דקאמר רבי שמעון חמץ בין לפני זמנו בין לאחר זמנו אינו עובר עליו בולא כלום משמע דאפילו באכילה מותר לפני זמנו ועד הלילה דומיא דלאחר זמנו. ועוד דהא לא מייתר ליה שום קרא לאסור לפני זמנו. ואי אפשר לומר כן מדקאמר סתמא דהש"ס ומשעה שאסור באכילה אסור בהנאה אתאן לת"ק ואי ר"ש שרי ליה עד הלילה א"כ אתי שפיר אף לר"ש מליל ט"ו ולא מיסתבר למימר דמלשון משעה קדייק דמשמע דהאיסור מתחיל בשעות ועוד דשילהי מתני' דפ"ק [לעיל כ ב] מוקמינן כר"ש וקתני דשורפין תרומה ואי שרי באכילה עד הלילה למה שורפין אותה אלא ודאי לר"ש נמי אסור באכילה ומפיק ליה מתשביתו ואך חלק ואף על פי דכשאוכלו משביתו תשביתו משמע שלא כדרך הנאתו אבל להסיקו תחת תבשילו ולמוכרו לנכרי מותר ואין צריך להשביתו מן העולם אלא מביתו ולאחר חצות מיד צוה הכתוב להשביתו. ולענין פסק דין אם הלכה כר"ש לפני זמנו נפל מחלוקת בין הגדולים הראב"ד ובעל המאור ובעל העיטור פסקו כר"ש אלא שבעל העיטור כתב דלר"ש אסור בהנאה מדרבנן ובעל המאור כתב דמותר באכילה עד הלילה דבאכילתו הוא משביתו. והרמב"ם ז"ל (פ"א מהלכות חמץ) כתב שלוקה עליו משש שעות ולמעלה וכן כתב הר"י אבן גיאות ז"ל וכן נ"ל דאע"ג דקי"ל כר' שמעון בלאחר זמנו. בלפני זמנו קי"ל כר' יהודה כסתם מתניתין בריש פרקין עבר זמנו אסור בהנאתו. וכן ר' עבד עובדא כוותיה בההיא דיוחנן חקוקאה (לעיל דף יג א) שצוה למכרו לנכרים בשעה חמישית. ומתני' דהכא דאוקימנא כר"ש בלאחר זמנו ורבא נמי לא אמר הלכה כר"ש דלהוי משמע בכל דבריו אלא חמץ לאחר זמנו קאמר דשרי כר"ש ובהך קרא דמחמצת כדדריש ר' שמעון לנתחמץ מאליו קיימא לן כוותיה אבל בההוא דדריש לא יאכל כרבי יוסי הגלילי לסמוכין לא קי"ל כוותיה דלא אשכחן קרא דלא לכתוב אלא לסמוכין. דחד קרא דמייתר מוקמינן ליה לפני זמנו שצותה תורה להשביתו: }} {{הל"מ-רק-גמרא| מני מתניתין? לא רבי יהודה ולא רבי שמעון ולא רבי יוסי הגלילי. מאי היא - דתניא: }}{{שוליים|ו}}{{הל"מ-רק-גמרא|חמץ בין לפני זמנו בין לאחר זמנו - עובר עליו בלאו, תוך זמנו - עובר עליו בלאו וכרת, דברי רבי יהודה. }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''חמץ ישנו בבל תותירו''' - לא יראה ולא ימצא: '''אשם תלוי''' - בא על ספק כרת כגון חלב ושומן לפניו ושגג באחד מהן ואינו יודע איזה מהן אכל ואם שחטו ואירע בו פסול או נותר פליגי ר' יהודה ורבנן בשילהי פרק בתרא דתמורה לר' יהודה בקבורה לרבנן בשריפה: '''חטאת העוף הבא על הספק''' - כגון הפילה ספק ולד ספק אינו ולד אינה אוכלת בקדשים שמא ולד הוא עד שתביא כפרתה העולה באה על תנאי אם ילדתי הרי היא לחובתי ואם לאו הרי היא נדבה וחטאת העוף מביאתו על הספק ואין כאן משום חולין בעזרה דמקראי נפיק במסכת נזיר בפרק מי שאמר (דף כט.) ואסורה באכילה שמא חולין היא ומליקתה שויה נבילה ופליגי בה רבי יהודה ורבנן בפרק בתרא דתמורה חטאת העוף הבא על הספק תשרף רבי יהודה אומר יטילנה לאמה: '''ואתה אומר בקבורה''' - אאשם תלוי קאי דקאמר ר' יהודה יקבר ואע"ג שהנותר ממנו אסור באכילה ובהנאה וענוש כרת והוא בבל תותירו: '''כפא דחטא נגרא''' - כף בזך שחקק האומן בתוכו ישרוף את לשונו ואת חכו בחרדל לישנא אחרינא ישרוף הומי"ר {{קטן|(לגמוא (לבלוע מתוך שאיפה))}} בלע"ז כמו שורפה חיה בע"ז (דף כט:): '''סדנא''' - נגר עושה סד לשום בו רגלי אסירים כמו ותשם בסד רגלי ([[איוב יג]]): '''מדויל ידיה משתלים''' - מהרמת ידו וממלאכתו משתלם שכרו כשנמצא גנב: '''גיראה''' - עושה חצים: '''או דילמא''' - לרוח הוא דבעי פירור שמא יזרקנו שלם וימצאנה אחר ויאכלנו אבל לים מטיל בעיניה דממיס ונימוק מאליו. לשון שחיקה שייך במתכת ולשון פירור שייך בפת: '''ים המלח''' - [הנקרא מי"ר בטיא"ה {{קטן|(ים קפוא (?) [יש מי שאומר שאינה מאת רש"י])}} ] אין ספינה עוברת בו: '''בעי פירור''' - שמא תפגע בו ספינה ותטלנו ולאו אדעתייהו: '''לא ממסה''' - אין המים ממסות אותו: '''תניא כוותיה דרבה''' - דחמץ בעי פירור: '''תניא כוותיה דרב יוסף''' - דע"ז בעי שחיקה: '''בחיטי''' - שהחמיצו בעי פירור כלומר פיזור שלא יתנם בשק ויזרקם אלא יפזרם על פני המים שלא יוכל אדם ללקטן מעל פני המים: '''מתני' משום שנאמר לא יראה לך''' - בגמרא מפרש לה משום קנסא דעבר עליה משום בל יראה: '''גמ' בין לפני זמנו''' - משש שעות עד שתחשך: '''לאחר זמנו''' - משעבר הפסח עובר עליו בלאו ואם אכלו אינו ענוש כרת ולקמן מפרש ללאו: '''תוך זמנו''' - במועד:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 כח א חזר ר' יהודה ודנו דין אחר.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_א_חזר ר' יהודה ודנו דין אחר]] '''חזר''' ר' יהודה ודנו דין אחר. הא דקרי ליה השתא דין אחר טפי מהני דלעיל אומר ריב"א משום דהשתא אין צריך לאיסור אכילה והנאה וענוש כרת אלא בצד דבל תותירו לחודיה מצינו למילף דליתיה בכולהו: [[File:תוס פסחים 2 כח א וחמץ הרי הוא בבל תותירו.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_א_וחמץ הרי הוא בבל תותירו]] ''' וחמץ''' הרי הוא בבל תותירו. תימה לר"י היכי עביד לעיל קל וחומר מנותר שאינו בבל יראה ובל ימצא והא חשיב הכא בל תותירו כמו בל יראה ואומר ר"י דמכל מקום נראה דעביד שפיר קל וחומר דנותר אינו בבל יראה דמיד שהותיר עובר ושוב אינו עובר אבל חמץ אפי' לאחר שהותיר עובר בכל שעה בבל יראה: ''' אמרו''' לו אשם תלוי יוכיח. תימה לרשב"א לדבריהם דרבנן דאמרו שהם בשריפה אמאי לא ילפינן חמץ מנותר שהוא בשריפה ואומר ר"י דמשמע להו הנותר בשריפה ולא כל איסורין שבתורה בשריפה ואפי' חמץ: ''' ואתה''' אומר בקבורה. טעמא דר' יהודה דריש בת"כ מכי קדש הוא הוא בשריפה ולא חטאת עוף ואשם תלוי בשריפה: ''' ותנן''' נמי גבי ע"ז. אומר ר"י דרבנן דמתניתין היינו רבי יוסי דפרק כל הצלמים (ע"ז מג:) אי נמי מתני' דהכא א"ש כרבנן דהתם דאמרו לו אף היא נעשה זבל ומגדל צמחים ורחמנא אמר לא ידבק בידך וגו' והא דשרו הכא היינו משום דבחמץ כתיב לא יאכל ואינו אסור אלא כדרך הנאה וכי האי גוונא לאו דרך הנאה היא אבל בע"ז לא כתיב אכילה ואסור אפי' שלא כדרך הנאה: ''' חמץ''' דלשאר נהרות. דלא מצינו שהיה שונה בשום מקום גבי חמץ ים המלח אבל גבי ע"ז אשכחן בכמה דוכתין כי האי דלעיל יוליך הנאה לים המלח הלכך סתם ים דתני גבי ע"ז הוי ים המלח מיהו לרבה מועלת שחיקה בשאר נהרות כדקאמר בסמוך כאן בים המלח כאן בשאר נהרות: ''' איפכא''' מסתברא. לשון איפכא אינו מיושב דמה שייך איפכא כיון שרבה משוה אותם: ''' ע"ז''' דלא ממיסה בעי שחיקה. לכאורה משמע דלרב יוסף בעי שחיקה אפילו בים המלח דמסתמא אמאי דקאמר רבה אין צריך שחיקה דהיינו בים המלח קאמר רב יוסף דבעי שחיקה ועוד אי בשאר נהרות דוקא קאמר רב יוסף דבעי שחיקה ולא בים המלח ולא פליג ארבה בע"ז אלא בחמץ א"כ מאי קאמר תניא כוותיה דרב יוסף ומאי קאמר נמי שחיקה קשיא לרבה ולפי זה לרב יוסף בשאר נהרות לא מהני שחיקה מדקמצריך להוליך לים המלח ואין נראה דהא ר' יוסי מייתי ראיה מויזר על פני המים משמע דמהניא שחיקה בשאר נהרות ועוד דבכל מקום דמזכיר ים המלח בע"ז ובשאר דוכתין לא מזכיר שחיקה ובכמה דוכתין מצינו דקתני ים המלח ואפי' הכי מהני בשאר נהרות דבסוף כל הצלמים (ע"ז מט:) תנן ר' אליעזר אומר יוליך הנאה לים המלח ואמרינן התם בגמרא גבי חבית שקול ד' זוזי ושדי לנהרא וכן בנזיר {{הפניה-גמ|נזיר|כד|א}} ובמעילה {{הפניה-גמ|מעילה|יא|א}} תנן גבי מפריש מעות לנזיר ומת יוליך לים המלח אלמא הקדש בעי ים המלח ובערכין {{הפניה-גמ|ערכין|כט|א}} אמרינן גבי הקדש שקול ארבעה זוזי ושדי בנהרא לכך נראה דגם לרב יוסף לא בעי שחיקה אלא בשאר נהרות כמו לרבה אלא דרבה סבירא ליה דמטיל לים סתם דע"ז היינו ים המלח ובלא שחיקה כדתנא רישא גבי צורת לבנה וצורת חמה ובכמה דוכתי יוליך לים המלח ורב יוסף מוקי לה בשאר נהרות ועל ידי שחיקה מדלא תני בהדיא יטיל לים המלח וליכא בין רבה לרב יוסף אלא חמץ בשאר נהרות וא"ת לרבנן דלית להו בע"ז (מפרר) [שוחק] וזורה לרוח מה יעשו מע"ז אטו כל שעה יוליך לים המלח דלרבנן לא מהני שחיקה בשאר נהרות דקתני התם אמרו לו משם ראיה הרי הוא אומר ויזר על פני המים לא נתכוין משה אלא לבודקן כסוטה ומדאיצטריך להאי טעמא מכלל דלא מהני שחיקה בשאר נהרות וטעמא לפי שהמים מוליכים אותו על ידות הנהר ויש לומר דלרבנן מפרר וזורה לרוח במקום שאין מגדל צמחים וכן אמרינן התם:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כח א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|כח|א}} l8havm3o6l5v6vlkc5zsk8ctis7afbk 3019314 3019313 2026-06-09T15:16:06Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3019314 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כח|א|כז ב|כח ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף כח עמוד א] חזר רבי יהודה ודנו דין אחר: נותר ישנו בבל תותירו, וחמץ בבל תותירו. מה נותר בשריפה - אף חמץ בשריפה. אמרו לו: אשם תלוי וחטאת העוף הבא על הספק, לדבריך, יוכיחו: שהן בבל תותירו. שאנו אומרים בשריפה - ואתה אומר בקבורה! שתק רבי יהודה. אמר רב יוסף: היינו דאמרי אינשי: כפא דחטא נגרא בגווה נשרוף חרדלא. (אמר אביי) +מסורת הש"ס: [אביי אמר]+: סדנא בסדני יתיב, מדויל ידיה משתלים. רבא אמר: גירא בגירי מקטיל, מדויל ידיה משתלים. }} {{הל"מ-רק-גמרא|וחכמים אומרים }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|מפרר וזורה וכו'. איבעיא להו, היכי קאמר: מפרר וזורה לרוח, ומפרר ומטיל לים. או דילמא: מפרר וזורה לרוח, אבל מטיל לים בעיניה. ותנן נמי גבי עבודה זרה כי האי גוונא: רבי יוסי אומר: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|שוחק וזורה לרוח, או מטיל לים. ואיבעיא להו: היכי קאמר? שוחק וזורה לרוח, ושוחק ומטיל לים. או דילמא: שוחק וזורה לרוח, אבל מטיל לים בעיניה. אמר רבה: מסתברא, עבודה זרה דלים המלח קא אזלא - לא בעי שחיקה, חמץ דלשאר נהרות קאזיל בעי פירור. אמר ליה רב יוסף: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|אדרבה, איפכא מסתברא! עבודה זרה דלא ממיסה - בעי שחיקה, חמץ דממיס - לא בעי פירור. תניא כוותיה דרבה, תניא כוותיה דרב יוסף. תניא כוותיה דרבה: היה מהלך במדבר - מפרר וזורה לרוח. היה מהלך בספינה - מפרר ומטיל לים. תניא כוותיה דרב יוסף: היה מהלך במדבר - שוחק וזורה לרוח, היה מהלך בספינה - שוחק ומטיל לים. שחיקה קשיא לרבה, פירור קשיא לרב יוסף! שחיקה לרבה לא קשיא: הא - לים המלח, הא - לשאר נהרות. פירור לרב יוסף לא קשיא: הא - בחיטי, הא - בנהמא. }} משנה. {{שוליים|ד}}חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח - מותר בהנאה, ושל ישראל {{שוליים|ה}}אסור בהנאה שנאמר לא יראה לך שאר. גמרא{{הל"מ-ריף-ראש|. האי דקתני חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר בהנאה לאו למימרא דבאכילה אסור אלא משום דקא בעי למיתנא ושל ישראל אסור בהנאה תנא נמי גבי נכרי מותר בהנאה אבל חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר ואפי' באכילה ומתני' רבי שמעון היא דאמר חמץ בין לפני זמנו בין לאחר זמנו אינו עובר עליו בולא כלום ובדין הוא דאפילו של ישראל נמי לאחר הפסח מותר אלא האי דקתני ושל ישראל אסור קנסא הוא דקא קניס ר"ש הואיל ועבר עליה בבל יראה ובל ימצא וכי קא קניס ר' שמעון בעיניה אבל על ידי תערובות לא קניס הלכך חמץ של נכרי דלא עבר עליו בבל יראה ובל ימצא מותר אפילו באכילה }}{{הל"מ-רק-ריף|וכן הלכתא: }}{{הל"מ-רק-ראש|. ובירושלמי קאמר הא דתני מתני' חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר בהנאה במקום שלא נהגו לאכול פת של נכרי. אבל במקום שנהגו לאכול מותר אפי' באכילה. ותניא בתוספתא ישראל ונכרי שהיו בספינה וחמץ ביד ישראל הרי הוא מוכר לנכרי או נותנו לו במתנה וחוזר ולוקח ממנו לאחר הפסח. ובלבד שיתנהו לו במתנה גמורה ורשאי ישראל שיאמר לנכרי עד שאתה לוקח במנה קח במאתים שמא אצטרך ואקח ממך אחר הפסח. ונכרי שמביא לישראל דורון במוצאי פסח סמוך לערב ומניחו בביתו יאמר הישראל שאין רוצה שיקנה לו רשותו. וישראל שמצא חמץ בביתו אחר הפסח מן הדין הוא מותר דכיון דבטלו לא עבר על בל יראה וליכא למיקנסיה. ובירושלמי פליגי ביה דגרסינן התם הפקיר חמצו בי"ד. אחר הפסח מהו. ר' יוחנן אמר אסור וריש לקיש אמר מותר רבי יוחנן חייש להערמה ריש לקיש לא חייש להערמה. כלומר שמא לא יפקירנו ויאמר הפקרתיו‍‍. והא דקאמר רבי שמעון חמץ בין לפני זמנו בין לאחר זמנו אינו עובר עליו בולא כלום משמע דאפילו באכילה מותר לפני זמנו ועד הלילה דומיא דלאחר זמנו. ועוד דהא לא מייתר ליה שום קרא לאסור לפני זמנו. ואי אפשר לומר כן מדקאמר סתמא דהש"ס ומשעה שאסור באכילה אסור בהנאה אתאן לת"ק ואי ר"ש שרי ליה עד הלילה א"כ אתי שפיר אף לר"ש מליל ט"ו ולא מיסתבר למימר דמלשון משעה קדייק דמשמע דהאיסור מתחיל בשעות ועוד דשילהי מתני' דפ"ק [לעיל כ ב] מוקמינן כר"ש וקתני דשורפין תרומה ואי שרי באכילה עד הלילה למה שורפין אותה אלא ודאי לר"ש נמי אסור באכילה ומפיק ליה מתשביתו ואך חלק ואף על פי דכשאוכלו משביתו תשביתו משמע שלא כדרך הנאתו אבל להסיקו תחת תבשילו ולמוכרו לנכרי מותר ואין צריך להשביתו מן העולם אלא מביתו ולאחר חצות מיד צוה הכתוב להשביתו. ולענין פסק דין אם הלכה כר"ש לפני זמנו נפל מחלוקת בין הגדולים הראב"ד ובעל המאור ובעל העיטור פסקו כר"ש אלא שבעל העיטור כתב דלר"ש אסור בהנאה מדרבנן ובעל המאור כתב דמותר באכילה עד הלילה דבאכילתו הוא משביתו. והרמב"ם ז"ל (פ"א מהלכות חמץ) כתב שלוקה עליו משש שעות ולמעלה וכן כתב הר"י אבן גיאות ז"ל וכן נ"ל דאע"ג דקי"ל כר' שמעון בלאחר זמנו. בלפני זמנו קי"ל כר' יהודה כסתם מתניתין בריש פרקין עבר זמנו אסור בהנאתו. וכן ר' עבד עובדא כוותיה בההיא דיוחנן חקוקאה (לעיל דף יג א) שצוה למכרו לנכרים בשעה חמישית. ומתני' דהכא דאוקימנא כר"ש בלאחר זמנו ורבא נמי לא אמר הלכה כר"ש דלהוי משמע בכל דבריו אלא חמץ לאחר זמנו קאמר דשרי כר"ש ובהך קרא דמחמצת כדדריש ר' שמעון לנתחמץ מאליו קיימא לן כוותיה אבל בההוא דדריש לא יאכל כרבי יוסי הגלילי לסמוכין לא קי"ל כוותיה דלא אשכחן קרא דלא לכתוב אלא לסמוכין. דחד קרא דמייתר מוקמינן ליה לפני זמנו שצותה תורה להשביתו: }} {{הל"מ-רק-גמרא| מני מתניתין? לא רבי יהודה ולא רבי שמעון ולא רבי יוסי הגלילי. מאי היא - דתניא: }}{{שוליים|ו}}{{הל"מ-רק-גמרא|חמץ בין לפני זמנו בין לאחר זמנו - עובר עליו בלאו, תוך זמנו - עובר עליו בלאו וכרת, דברי רבי יהודה. }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''חמץ ישנו בבל תותירו''' - לא יראה ולא ימצא: '''אשם תלוי''' - בא על ספק כרת כגון חלב ושומן לפניו ושגג באחד מהן ואינו יודע איזה מהן אכל ואם שחטו ואירע בו פסול או נותר פליגי ר' יהודה ורבנן בשילהי פרק בתרא דתמורה לר' יהודה בקבורה לרבנן בשריפה: '''חטאת העוף הבא על הספק''' - כגון הפילה ספק ולד ספק אינו ולד אינה אוכלת בקדשים שמא ולד הוא עד שתביא כפרתה העולה באה על תנאי אם ילדתי הרי היא לחובתי ואם לאו הרי היא נדבה וחטאת העוף מביאתו על הספק ואין כאן משום חולין בעזרה דמקראי נפיק במסכת נזיר בפרק מי שאמר (דף כט.) ואסורה באכילה שמא חולין היא ומליקתה שויה נבילה ופליגי בה רבי יהודה ורבנן בפרק בתרא דתמורה חטאת העוף הבא על הספק תשרף רבי יהודה אומר יטילנה לאמה: '''ואתה אומר בקבורה''' - אאשם תלוי קאי דקאמר ר' יהודה יקבר ואע"ג שהנותר ממנו אסור באכילה ובהנאה וענוש כרת והוא בבל תותירו: '''כפא דחטא נגרא''' - כף בזך שחקק האומן בתוכו ישרוף את לשונו ואת חכו בחרדל לישנא אחרינא ישרוף הומי"ר {{קטן|(לגמוא (לבלוע מתוך שאיפה))}} בלע"ז כמו שורפה חיה בע"ז (דף כט:): '''סדנא''' - נגר עושה סד לשום בו רגלי אסירים כמו ותשם בסד רגלי ([[איוב יג]]): '''מדויל ידיה משתלים''' - מהרמת ידו וממלאכתו משתלם שכרו כשנמצא גנב: '''גיראה''' - עושה חצים: '''או דילמא''' - לרוח הוא דבעי פירור שמא יזרקנו שלם וימצאנה אחר ויאכלנו אבל לים מטיל בעיניה דממיס ונימוק מאליו. לשון שחיקה שייך במתכת ולשון פירור שייך בפת: '''ים המלח''' - [הנקרא מי"ר בטיא"ה {{קטן|(ים קפוא (?) [יש מי שאומר שאינה מאת רש"י])}} ] אין ספינה עוברת בו: '''בעי פירור''' - שמא תפגע בו ספינה ותטלנו ולאו אדעתייהו: '''לא ממסה''' - אין המים ממסות אותו: '''תניא כוותיה דרבה''' - דחמץ בעי פירור: '''תניא כוותיה דרב יוסף''' - דע"ז בעי שחיקה: '''בחיטי''' - שהחמיצו בעי פירור כלומר פיזור שלא יתנם בשק ויזרקם אלא יפזרם על פני המים שלא יוכל אדם ללקטן מעל פני המים: '''מתני' משום שנאמר לא יראה לך''' - בגמרא מפרש לה משום קנסא דעבר עליה משום בל יראה: '''גמ' בין לפני זמנו''' - משש שעות עד שתחשך: '''לאחר זמנו''' - משעבר הפסח עובר עליו בלאו ואם אכלו אינו ענוש כרת ולקמן מפרש ללאו: '''תוך זמנו''' - במועד:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 כח א חזר ר' יהודה ודנו דין אחר.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_א_חזר ר' יהודה ודנו דין אחר]] '''חזר''' ר' יהודה ודנו דין אחר. הא דקרי ליה השתא דין אחר טפי מהני דלעיל אומר ריב"א משום דהשתא אין צריך לאיסור אכילה והנאה וענוש כרת אלא בצד דבל תותירו לחודיה מצינו למילף דליתיה בכולהו: [[File:תוס פסחים 2 כח א וחמץ הרי הוא בבל תותירו.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_א_וחמץ הרי הוא בבל תותירו]] ''' וחמץ''' הרי הוא בבל תותירו. תימה לר"י היכי עביד לעיל קל וחומר מנותר שאינו בבל יראה ובל ימצא והא חשיב הכא בל תותירו כמו בל יראה ואומר ר"י דמכל מקום נראה דעביד שפיר קל וחומר דנותר אינו בבל יראה דמיד שהותיר עובר ושוב אינו עובר אבל חמץ אפי' לאחר שהותיר עובר בכל שעה בבל יראה: [[File:תוס פסחים 2 כח א אמרו לו אשם תלוי יוכיח.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_א_אמרו לו אשם תלוי יוכיח]] ''' אמרו''' לו אשם תלוי יוכיח. תימה לרשב"א לדבריהם דרבנן דאמרו שהם בשריפה אמאי לא ילפינן חמץ מנותר שהוא בשריפה ואומר ר"י דמשמע להו הנותר בשריפה ולא כל איסורין שבתורה בשריפה ואפי' חמץ: ''' ואתה''' אומר בקבורה. טעמא דר' יהודה דריש בת"כ מכי קדש הוא הוא בשריפה ולא חטאת עוף ואשם תלוי בשריפה: ''' ותנן''' נמי גבי ע"ז. אומר ר"י דרבנן דמתניתין היינו רבי יוסי דפרק כל הצלמים (ע"ז מג:) אי נמי מתני' דהכא א"ש כרבנן דהתם דאמרו לו אף היא נעשה זבל ומגדל צמחים ורחמנא אמר לא ידבק בידך וגו' והא דשרו הכא היינו משום דבחמץ כתיב לא יאכל ואינו אסור אלא כדרך הנאה וכי האי גוונא לאו דרך הנאה היא אבל בע"ז לא כתיב אכילה ואסור אפי' שלא כדרך הנאה: ''' חמץ''' דלשאר נהרות. דלא מצינו שהיה שונה בשום מקום גבי חמץ ים המלח אבל גבי ע"ז אשכחן בכמה דוכתין כי האי דלעיל יוליך הנאה לים המלח הלכך סתם ים דתני גבי ע"ז הוי ים המלח מיהו לרבה מועלת שחיקה בשאר נהרות כדקאמר בסמוך כאן בים המלח כאן בשאר נהרות: ''' איפכא''' מסתברא. לשון איפכא אינו מיושב דמה שייך איפכא כיון שרבה משוה אותם: ''' ע"ז''' דלא ממיסה בעי שחיקה. לכאורה משמע דלרב יוסף בעי שחיקה אפילו בים המלח דמסתמא אמאי דקאמר רבה אין צריך שחיקה דהיינו בים המלח קאמר רב יוסף דבעי שחיקה ועוד אי בשאר נהרות דוקא קאמר רב יוסף דבעי שחיקה ולא בים המלח ולא פליג ארבה בע"ז אלא בחמץ א"כ מאי קאמר תניא כוותיה דרב יוסף ומאי קאמר נמי שחיקה קשיא לרבה ולפי זה לרב יוסף בשאר נהרות לא מהני שחיקה מדקמצריך להוליך לים המלח ואין נראה דהא ר' יוסי מייתי ראיה מויזר על פני המים משמע דמהניא שחיקה בשאר נהרות ועוד דבכל מקום דמזכיר ים המלח בע"ז ובשאר דוכתין לא מזכיר שחיקה ובכמה דוכתין מצינו דקתני ים המלח ואפי' הכי מהני בשאר נהרות דבסוף כל הצלמים (ע"ז מט:) תנן ר' אליעזר אומר יוליך הנאה לים המלח ואמרינן התם בגמרא גבי חבית שקול ד' זוזי ושדי לנהרא וכן בנזיר {{הפניה-גמ|נזיר|כד|א}} ובמעילה {{הפניה-גמ|מעילה|יא|א}} תנן גבי מפריש מעות לנזיר ומת יוליך לים המלח אלמא הקדש בעי ים המלח ובערכין {{הפניה-גמ|ערכין|כט|א}} אמרינן גבי הקדש שקול ארבעה זוזי ושדי בנהרא לכך נראה דגם לרב יוסף לא בעי שחיקה אלא בשאר נהרות כמו לרבה אלא דרבה סבירא ליה דמטיל לים סתם דע"ז היינו ים המלח ובלא שחיקה כדתנא רישא גבי צורת לבנה וצורת חמה ובכמה דוכתי יוליך לים המלח ורב יוסף מוקי לה בשאר נהרות ועל ידי שחיקה מדלא תני בהדיא יטיל לים המלח וליכא בין רבה לרב יוסף אלא חמץ בשאר נהרות וא"ת לרבנן דלית להו בע"ז (מפרר) [שוחק] וזורה לרוח מה יעשו מע"ז אטו כל שעה יוליך לים המלח דלרבנן לא מהני שחיקה בשאר נהרות דקתני התם אמרו לו משם ראיה הרי הוא אומר ויזר על פני המים לא נתכוין משה אלא לבודקן כסוטה ומדאיצטריך להאי טעמא מכלל דלא מהני שחיקה בשאר נהרות וטעמא לפי שהמים מוליכים אותו על ידות הנהר ויש לומר דלרבנן מפרר וזורה לרוח במקום שאין מגדל צמחים וכן אמרינן התם:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כח א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|כח|א}} 67raq0pl129a7e4ykf983royz6rlctf 3019315 3019314 2026-06-09T15:33:40Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3019315 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כח|א|כז ב|כח ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף כח עמוד א] חזר רבי יהודה ודנו דין אחר: נותר ישנו בבל תותירו, וחמץ בבל תותירו. מה נותר בשריפה - אף חמץ בשריפה. אמרו לו: אשם תלוי וחטאת העוף הבא על הספק, לדבריך, יוכיחו: שהן בבל תותירו. שאנו אומרים בשריפה - ואתה אומר בקבורה! שתק רבי יהודה. אמר רב יוסף: היינו דאמרי אינשי: כפא דחטא נגרא בגווה נשרוף חרדלא. (אמר אביי) +מסורת הש"ס: [אביי אמר]+: סדנא בסדני יתיב, מדויל ידיה משתלים. רבא אמר: גירא בגירי מקטיל, מדויל ידיה משתלים. }} {{הל"מ-רק-גמרא|וחכמים אומרים }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|מפרר וזורה וכו'. איבעיא להו, היכי קאמר: מפרר וזורה לרוח, ומפרר ומטיל לים. או דילמא: מפרר וזורה לרוח, אבל מטיל לים בעיניה. ותנן נמי גבי עבודה זרה כי האי גוונא: רבי יוסי אומר: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|שוחק וזורה לרוח, או מטיל לים. ואיבעיא להו: היכי קאמר? שוחק וזורה לרוח, ושוחק ומטיל לים. או דילמא: שוחק וזורה לרוח, אבל מטיל לים בעיניה. אמר רבה: מסתברא, עבודה זרה דלים המלח קא אזלא - לא בעי שחיקה, חמץ דלשאר נהרות קאזיל בעי פירור. אמר ליה רב יוסף: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|אדרבה, איפכא מסתברא! עבודה זרה דלא ממיסה - בעי שחיקה, חמץ דממיס - לא בעי פירור. תניא כוותיה דרבה, תניא כוותיה דרב יוסף. תניא כוותיה דרבה: היה מהלך במדבר - מפרר וזורה לרוח. היה מהלך בספינה - מפרר ומטיל לים. תניא כוותיה דרב יוסף: היה מהלך במדבר - שוחק וזורה לרוח, היה מהלך בספינה - שוחק ומטיל לים. שחיקה קשיא לרבה, פירור קשיא לרב יוסף! שחיקה לרבה לא קשיא: הא - לים המלח, הא - לשאר נהרות. פירור לרב יוסף לא קשיא: הא - בחיטי, הא - בנהמא. }} משנה. {{שוליים|ד}}חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח - מותר בהנאה, ושל ישראל {{שוליים|ה}}אסור בהנאה שנאמר לא יראה לך שאר. גמרא{{הל"מ-ריף-ראש|. האי דקתני חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר בהנאה לאו למימרא דבאכילה אסור אלא משום דקא בעי למיתנא ושל ישראל אסור בהנאה תנא נמי גבי נכרי מותר בהנאה אבל חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר ואפי' באכילה ומתני' רבי שמעון היא דאמר חמץ בין לפני זמנו בין לאחר זמנו אינו עובר עליו בולא כלום ובדין הוא דאפילו של ישראל נמי לאחר הפסח מותר אלא האי דקתני ושל ישראל אסור קנסא הוא דקא קניס ר"ש הואיל ועבר עליה בבל יראה ובל ימצא וכי קא קניס ר' שמעון בעיניה אבל על ידי תערובות לא קניס הלכך חמץ של נכרי דלא עבר עליו בבל יראה ובל ימצא מותר אפילו באכילה }}{{הל"מ-רק-ריף|וכן הלכתא: }}{{הל"מ-רק-ראש|. ובירושלמי קאמר הא דתני מתני' חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר בהנאה במקום שלא נהגו לאכול פת של נכרי. אבל במקום שנהגו לאכול מותר אפי' באכילה. ותניא בתוספתא ישראל ונכרי שהיו בספינה וחמץ ביד ישראל הרי הוא מוכר לנכרי או נותנו לו במתנה וחוזר ולוקח ממנו לאחר הפסח. ובלבד שיתנהו לו במתנה גמורה ורשאי ישראל שיאמר לנכרי עד שאתה לוקח במנה קח במאתים שמא אצטרך ואקח ממך אחר הפסח. ונכרי שמביא לישראל דורון במוצאי פסח סמוך לערב ומניחו בביתו יאמר הישראל שאין רוצה שיקנה לו רשותו. וישראל שמצא חמץ בביתו אחר הפסח מן הדין הוא מותר דכיון דבטלו לא עבר על בל יראה וליכא למיקנסיה. ובירושלמי פליגי ביה דגרסינן התם הפקיר חמצו בי"ד. אחר הפסח מהו. ר' יוחנן אמר אסור וריש לקיש אמר מותר רבי יוחנן חייש להערמה ריש לקיש לא חייש להערמה. כלומר שמא לא יפקירנו ויאמר הפקרתיו‍‍. והא דקאמר רבי שמעון חמץ בין לפני זמנו בין לאחר זמנו אינו עובר עליו בולא כלום משמע דאפילו באכילה מותר לפני זמנו ועד הלילה דומיא דלאחר זמנו. ועוד דהא לא מייתר ליה שום קרא לאסור לפני זמנו. ואי אפשר לומר כן מדקאמר סתמא דהש"ס ומשעה שאסור באכילה אסור בהנאה אתאן לת"ק ואי ר"ש שרי ליה עד הלילה א"כ אתי שפיר אף לר"ש מליל ט"ו ולא מיסתבר למימר דמלשון משעה קדייק דמשמע דהאיסור מתחיל בשעות ועוד דשילהי מתני' דפ"ק [לעיל כ ב] מוקמינן כר"ש וקתני דשורפין תרומה ואי שרי באכילה עד הלילה למה שורפין אותה אלא ודאי לר"ש נמי אסור באכילה ומפיק ליה מתשביתו ואך חלק ואף על פי דכשאוכלו משביתו תשביתו משמע שלא כדרך הנאתו אבל להסיקו תחת תבשילו ולמוכרו לנכרי מותר ואין צריך להשביתו מן העולם אלא מביתו ולאחר חצות מיד צוה הכתוב להשביתו. ולענין פסק דין אם הלכה כר"ש לפני זמנו נפל מחלוקת בין הגדולים הראב"ד ובעל המאור ובעל העיטור פסקו כר"ש אלא שבעל העיטור כתב דלר"ש אסור בהנאה מדרבנן ובעל המאור כתב דמותר באכילה עד הלילה דבאכילתו הוא משביתו. והרמב"ם ז"ל (פ"א מהלכות חמץ) כתב שלוקה עליו משש שעות ולמעלה וכן כתב הר"י אבן גיאות ז"ל וכן נ"ל דאע"ג דקי"ל כר' שמעון בלאחר זמנו. בלפני זמנו קי"ל כר' יהודה כסתם מתניתין בריש פרקין עבר זמנו אסור בהנאתו. וכן ר' עבד עובדא כוותיה בההיא דיוחנן חקוקאה (לעיל דף יג א) שצוה למכרו לנכרים בשעה חמישית. ומתני' דהכא דאוקימנא כר"ש בלאחר זמנו ורבא נמי לא אמר הלכה כר"ש דלהוי משמע בכל דבריו אלא חמץ לאחר זמנו קאמר דשרי כר"ש ובהך קרא דמחמצת כדדריש ר' שמעון לנתחמץ מאליו קיימא לן כוותיה אבל בההוא דדריש לא יאכל כרבי יוסי הגלילי לסמוכין לא קי"ל כוותיה דלא אשכחן קרא דלא לכתוב אלא לסמוכין. דחד קרא דמייתר מוקמינן ליה לפני זמנו שצותה תורה להשביתו: }} {{הל"מ-רק-גמרא| מני מתניתין? לא רבי יהודה ולא רבי שמעון ולא רבי יוסי הגלילי. מאי היא - דתניא: }}{{שוליים|ו}}{{הל"מ-רק-גמרא|חמץ בין לפני זמנו בין לאחר זמנו - עובר עליו בלאו, תוך זמנו - עובר עליו בלאו וכרת, דברי רבי יהודה. }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''חמץ ישנו בבל תותירו''' - לא יראה ולא ימצא: '''אשם תלוי''' - בא על ספק כרת כגון חלב ושומן לפניו ושגג באחד מהן ואינו יודע איזה מהן אכל ואם שחטו ואירע בו פסול או נותר פליגי ר' יהודה ורבנן בשילהי פרק בתרא דתמורה לר' יהודה בקבורה לרבנן בשריפה: '''חטאת העוף הבא על הספק''' - כגון הפילה ספק ולד ספק אינו ולד אינה אוכלת בקדשים שמא ולד הוא עד שתביא כפרתה העולה באה על תנאי אם ילדתי הרי היא לחובתי ואם לאו הרי היא נדבה וחטאת העוף מביאתו על הספק ואין כאן משום חולין בעזרה דמקראי נפיק במסכת נזיר בפרק מי שאמר (דף כט.) ואסורה באכילה שמא חולין היא ומליקתה שויה נבילה ופליגי בה רבי יהודה ורבנן בפרק בתרא דתמורה חטאת העוף הבא על הספק תשרף רבי יהודה אומר יטילנה לאמה: '''ואתה אומר בקבורה''' - אאשם תלוי קאי דקאמר ר' יהודה יקבר ואע"ג שהנותר ממנו אסור באכילה ובהנאה וענוש כרת והוא בבל תותירו: '''כפא דחטא נגרא''' - כף בזך שחקק האומן בתוכו ישרוף את לשונו ואת חכו בחרדל לישנא אחרינא ישרוף הומי"ר {{קטן|(לגמוא (לבלוע מתוך שאיפה))}} בלע"ז כמו שורפה חיה בע"ז (דף כט:): '''סדנא''' - נגר עושה סד לשום בו רגלי אסירים כמו ותשם בסד רגלי ([[איוב יג]]): '''מדויל ידיה משתלים''' - מהרמת ידו וממלאכתו משתלם שכרו כשנמצא גנב: '''גיראה''' - עושה חצים: '''או דילמא''' - לרוח הוא דבעי פירור שמא יזרקנו שלם וימצאנה אחר ויאכלנו אבל לים מטיל בעיניה דממיס ונימוק מאליו. לשון שחיקה שייך במתכת ולשון פירור שייך בפת: '''ים המלח''' - [הנקרא מי"ר בטיא"ה {{קטן|(ים קפוא (?) [יש מי שאומר שאינה מאת רש"י])}} ] אין ספינה עוברת בו: '''בעי פירור''' - שמא תפגע בו ספינה ותטלנו ולאו אדעתייהו: '''לא ממסה''' - אין המים ממסות אותו: '''תניא כוותיה דרבה''' - דחמץ בעי פירור: '''תניא כוותיה דרב יוסף''' - דע"ז בעי שחיקה: '''בחיטי''' - שהחמיצו בעי פירור כלומר פיזור שלא יתנם בשק ויזרקם אלא יפזרם על פני המים שלא יוכל אדם ללקטן מעל פני המים: '''מתני' משום שנאמר לא יראה לך''' - בגמרא מפרש לה משום קנסא דעבר עליה משום בל יראה: '''גמ' בין לפני זמנו''' - משש שעות עד שתחשך: '''לאחר זמנו''' - משעבר הפסח עובר עליו בלאו ואם אכלו אינו ענוש כרת ולקמן מפרש ללאו: '''תוך זמנו''' - במועד:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 כח א חזר ר' יהודה ודנו דין אחר.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_א_חזר ר' יהודה ודנו דין אחר]] '''חזר''' ר' יהודה ודנו דין אחר. הא דקרי ליה השתא דין אחר טפי מהני דלעיל אומר ריב"א משום דהשתא אין צריך לאיסור אכילה והנאה וענוש כרת אלא בצד דבל תותירו לחודיה מצינו למילף דליתיה בכולהו: [[File:תוס פסחים 2 כח א וחמץ הרי הוא בבל תותירו.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_א_וחמץ הרי הוא בבל תותירו]] ''' וחמץ''' הרי הוא בבל תותירו. תימה לר"י היכי עביד לעיל קל וחומר מנותר שאינו בבל יראה ובל ימצא והא חשיב הכא בל תותירו כמו בל יראה ואומר ר"י דמכל מקום נראה דעביד שפיר קל וחומר דנותר אינו בבל יראה דמיד שהותיר עובר ושוב אינו עובר אבל חמץ אפי' לאחר שהותיר עובר בכל שעה בבל יראה: [[File:תוס פסחים 2 כח א אמרו לו אשם תלוי יוכיח.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_א_אמרו לו אשם תלוי יוכיח]] ''' אמרו''' לו אשם תלוי יוכיח. תימה לרשב"א לדבריהם דרבנן דאמרו שהם בשריפה אמאי לא ילפינן חמץ מנותר שהוא בשריפה ואומר ר"י דמשמע להו הנותר בשריפה ולא כל איסורין שבתורה בשריפה ואפי' חמץ: [[File:תוס פסחים 2 כח א ואתה אומר בקבורה.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_א_ואתה אומר בקבורה]] ''' ואתה''' אומר בקבורה. טעמא דר' יהודה דריש בת"כ מכי קדש הוא הוא בשריפה ולא חטאת עוף ואשם תלוי בשריפה: ''' ותנן''' נמי גבי ע"ז. אומר ר"י דרבנן דמתניתין היינו רבי יוסי דפרק כל הצלמים (ע"ז מג:) אי נמי מתני' דהכא א"ש כרבנן דהתם דאמרו לו אף היא נעשה זבל ומגדל צמחים ורחמנא אמר לא ידבק בידך וגו' והא דשרו הכא היינו משום דבחמץ כתיב לא יאכל ואינו אסור אלא כדרך הנאה וכי האי גוונא לאו דרך הנאה היא אבל בע"ז לא כתיב אכילה ואסור אפי' שלא כדרך הנאה: ''' חמץ''' דלשאר נהרות. דלא מצינו שהיה שונה בשום מקום גבי חמץ ים המלח אבל גבי ע"ז אשכחן בכמה דוכתין כי האי דלעיל יוליך הנאה לים המלח הלכך סתם ים דתני גבי ע"ז הוי ים המלח מיהו לרבה מועלת שחיקה בשאר נהרות כדקאמר בסמוך כאן בים המלח כאן בשאר נהרות: ''' איפכא''' מסתברא. לשון איפכא אינו מיושב דמה שייך איפכא כיון שרבה משוה אותם: ''' ע"ז''' דלא ממיסה בעי שחיקה. לכאורה משמע דלרב יוסף בעי שחיקה אפילו בים המלח דמסתמא אמאי דקאמר רבה אין צריך שחיקה דהיינו בים המלח קאמר רב יוסף דבעי שחיקה ועוד אי בשאר נהרות דוקא קאמר רב יוסף דבעי שחיקה ולא בים המלח ולא פליג ארבה בע"ז אלא בחמץ א"כ מאי קאמר תניא כוותיה דרב יוסף ומאי קאמר נמי שחיקה קשיא לרבה ולפי זה לרב יוסף בשאר נהרות לא מהני שחיקה מדקמצריך להוליך לים המלח ואין נראה דהא ר' יוסי מייתי ראיה מויזר על פני המים משמע דמהניא שחיקה בשאר נהרות ועוד דבכל מקום דמזכיר ים המלח בע"ז ובשאר דוכתין לא מזכיר שחיקה ובכמה דוכתין מצינו דקתני ים המלח ואפי' הכי מהני בשאר נהרות דבסוף כל הצלמים (ע"ז מט:) תנן ר' אליעזר אומר יוליך הנאה לים המלח ואמרינן התם בגמרא גבי חבית שקול ד' זוזי ושדי לנהרא וכן בנזיר {{הפניה-גמ|נזיר|כד|א}} ובמעילה {{הפניה-גמ|מעילה|יא|א}} תנן גבי מפריש מעות לנזיר ומת יוליך לים המלח אלמא הקדש בעי ים המלח ובערכין {{הפניה-גמ|ערכין|כט|א}} אמרינן גבי הקדש שקול ארבעה זוזי ושדי בנהרא לכך נראה דגם לרב יוסף לא בעי שחיקה אלא בשאר נהרות כמו לרבה אלא דרבה סבירא ליה דמטיל לים סתם דע"ז היינו ים המלח ובלא שחיקה כדתנא רישא גבי צורת לבנה וצורת חמה ובכמה דוכתי יוליך לים המלח ורב יוסף מוקי לה בשאר נהרות ועל ידי שחיקה מדלא תני בהדיא יטיל לים המלח וליכא בין רבה לרב יוסף אלא חמץ בשאר נהרות וא"ת לרבנן דלית להו בע"ז (מפרר) [שוחק] וזורה לרוח מה יעשו מע"ז אטו כל שעה יוליך לים המלח דלרבנן לא מהני שחיקה בשאר נהרות דקתני התם אמרו לו משם ראיה הרי הוא אומר ויזר על פני המים לא נתכוין משה אלא לבודקן כסוטה ומדאיצטריך להאי טעמא מכלל דלא מהני שחיקה בשאר נהרות וטעמא לפי שהמים מוליכים אותו על ידות הנהר ויש לומר דלרבנן מפרר וזורה לרוח במקום שאין מגדל צמחים וכן אמרינן התם:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כח א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|כח|א}} bgwjro7cw2keox3ffqb5eo6m5i1jgnc 3019316 3019315 2026-06-09T15:54:19Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3019316 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כח|א|כז ב|כח ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף כח עמוד א] חזר רבי יהודה ודנו דין אחר: נותר ישנו בבל תותירו, וחמץ בבל תותירו. מה נותר בשריפה - אף חמץ בשריפה. אמרו לו: אשם תלוי וחטאת העוף הבא על הספק, לדבריך, יוכיחו: שהן בבל תותירו. שאנו אומרים בשריפה - ואתה אומר בקבורה! שתק רבי יהודה. אמר רב יוסף: היינו דאמרי אינשי: כפא דחטא נגרא בגווה נשרוף חרדלא. (אמר אביי) +מסורת הש"ס: [אביי אמר]+: סדנא בסדני יתיב, מדויל ידיה משתלים. רבא אמר: גירא בגירי מקטיל, מדויל ידיה משתלים. }} {{הל"מ-רק-גמרא|וחכמים אומרים }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|מפרר וזורה וכו'. איבעיא להו, היכי קאמר: מפרר וזורה לרוח, ומפרר ומטיל לים. או דילמא: מפרר וזורה לרוח, אבל מטיל לים בעיניה. ותנן נמי גבי עבודה זרה כי האי גוונא: רבי יוסי אומר: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|שוחק וזורה לרוח, או מטיל לים. ואיבעיא להו: היכי קאמר? שוחק וזורה לרוח, ושוחק ומטיל לים. או דילמא: שוחק וזורה לרוח, אבל מטיל לים בעיניה. אמר רבה: מסתברא, עבודה זרה דלים המלח קא אזלא - לא בעי שחיקה, חמץ דלשאר נהרות קאזיל בעי פירור. אמר ליה רב יוסף: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|אדרבה, איפכא מסתברא! עבודה זרה דלא ממיסה - בעי שחיקה, חמץ דממיס - לא בעי פירור. תניא כוותיה דרבה, תניא כוותיה דרב יוסף. תניא כוותיה דרבה: היה מהלך במדבר - מפרר וזורה לרוח. היה מהלך בספינה - מפרר ומטיל לים. תניא כוותיה דרב יוסף: היה מהלך במדבר - שוחק וזורה לרוח, היה מהלך בספינה - שוחק ומטיל לים. שחיקה קשיא לרבה, פירור קשיא לרב יוסף! שחיקה לרבה לא קשיא: הא - לים המלח, הא - לשאר נהרות. פירור לרב יוסף לא קשיא: הא - בחיטי, הא - בנהמא. }} משנה. {{שוליים|ד}}חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח - מותר בהנאה, ושל ישראל {{שוליים|ה}}אסור בהנאה שנאמר לא יראה לך שאר. גמרא{{הל"מ-ריף-ראש|. האי דקתני חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר בהנאה לאו למימרא דבאכילה אסור אלא משום דקא בעי למיתנא ושל ישראל אסור בהנאה תנא נמי גבי נכרי מותר בהנאה אבל חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר ואפי' באכילה ומתני' רבי שמעון היא דאמר חמץ בין לפני זמנו בין לאחר זמנו אינו עובר עליו בולא כלום ובדין הוא דאפילו של ישראל נמי לאחר הפסח מותר אלא האי דקתני ושל ישראל אסור קנסא הוא דקא קניס ר"ש הואיל ועבר עליה בבל יראה ובל ימצא וכי קא קניס ר' שמעון בעיניה אבל על ידי תערובות לא קניס הלכך חמץ של נכרי דלא עבר עליו בבל יראה ובל ימצא מותר אפילו באכילה }}{{הל"מ-רק-ריף|וכן הלכתא: }}{{הל"מ-רק-ראש|. ובירושלמי קאמר הא דתני מתני' חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר בהנאה במקום שלא נהגו לאכול פת של נכרי. אבל במקום שנהגו לאכול מותר אפי' באכילה. ותניא בתוספתא ישראל ונכרי שהיו בספינה וחמץ ביד ישראל הרי הוא מוכר לנכרי או נותנו לו במתנה וחוזר ולוקח ממנו לאחר הפסח. ובלבד שיתנהו לו במתנה גמורה ורשאי ישראל שיאמר לנכרי עד שאתה לוקח במנה קח במאתים שמא אצטרך ואקח ממך אחר הפסח. ונכרי שמביא לישראל דורון במוצאי פסח סמוך לערב ומניחו בביתו יאמר הישראל שאין רוצה שיקנה לו רשותו. וישראל שמצא חמץ בביתו אחר הפסח מן הדין הוא מותר דכיון דבטלו לא עבר על בל יראה וליכא למיקנסיה. ובירושלמי פליגי ביה דגרסינן התם הפקיר חמצו בי"ד. אחר הפסח מהו. ר' יוחנן אמר אסור וריש לקיש אמר מותר רבי יוחנן חייש להערמה ריש לקיש לא חייש להערמה. כלומר שמא לא יפקירנו ויאמר הפקרתיו‍‍. והא דקאמר רבי שמעון חמץ בין לפני זמנו בין לאחר זמנו אינו עובר עליו בולא כלום משמע דאפילו באכילה מותר לפני זמנו ועד הלילה דומיא דלאחר זמנו. ועוד דהא לא מייתר ליה שום קרא לאסור לפני זמנו. ואי אפשר לומר כן מדקאמר סתמא דהש"ס ומשעה שאסור באכילה אסור בהנאה אתאן לת"ק ואי ר"ש שרי ליה עד הלילה א"כ אתי שפיר אף לר"ש מליל ט"ו ולא מיסתבר למימר דמלשון משעה קדייק דמשמע דהאיסור מתחיל בשעות ועוד דשילהי מתני' דפ"ק [לעיל כ ב] מוקמינן כר"ש וקתני דשורפין תרומה ואי שרי באכילה עד הלילה למה שורפין אותה אלא ודאי לר"ש נמי אסור באכילה ומפיק ליה מתשביתו ואך חלק ואף על פי דכשאוכלו משביתו תשביתו משמע שלא כדרך הנאתו אבל להסיקו תחת תבשילו ולמוכרו לנכרי מותר ואין צריך להשביתו מן העולם אלא מביתו ולאחר חצות מיד צוה הכתוב להשביתו. ולענין פסק דין אם הלכה כר"ש לפני זמנו נפל מחלוקת בין הגדולים הראב"ד ובעל המאור ובעל העיטור פסקו כר"ש אלא שבעל העיטור כתב דלר"ש אסור בהנאה מדרבנן ובעל המאור כתב דמותר באכילה עד הלילה דבאכילתו הוא משביתו. והרמב"ם ז"ל (פ"א מהלכות חמץ) כתב שלוקה עליו משש שעות ולמעלה וכן כתב הר"י אבן גיאות ז"ל וכן נ"ל דאע"ג דקי"ל כר' שמעון בלאחר זמנו. בלפני זמנו קי"ל כר' יהודה כסתם מתניתין בריש פרקין עבר זמנו אסור בהנאתו. וכן ר' עבד עובדא כוותיה בההיא דיוחנן חקוקאה (לעיל דף יג א) שצוה למכרו לנכרים בשעה חמישית. ומתני' דהכא דאוקימנא כר"ש בלאחר זמנו ורבא נמי לא אמר הלכה כר"ש דלהוי משמע בכל דבריו אלא חמץ לאחר זמנו קאמר דשרי כר"ש ובהך קרא דמחמצת כדדריש ר' שמעון לנתחמץ מאליו קיימא לן כוותיה אבל בההוא דדריש לא יאכל כרבי יוסי הגלילי לסמוכין לא קי"ל כוותיה דלא אשכחן קרא דלא לכתוב אלא לסמוכין. דחד קרא דמייתר מוקמינן ליה לפני זמנו שצותה תורה להשביתו: }} {{הל"מ-רק-גמרא| מני מתניתין? לא רבי יהודה ולא רבי שמעון ולא רבי יוסי הגלילי. מאי היא - דתניא: }}{{שוליים|ו}}{{הל"מ-רק-גמרא|חמץ בין לפני זמנו בין לאחר זמנו - עובר עליו בלאו, תוך זמנו - עובר עליו בלאו וכרת, דברי רבי יהודה. }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''חמץ ישנו בבל תותירו''' - לא יראה ולא ימצא: '''אשם תלוי''' - בא על ספק כרת כגון חלב ושומן לפניו ושגג באחד מהן ואינו יודע איזה מהן אכל ואם שחטו ואירע בו פסול או נותר פליגי ר' יהודה ורבנן בשילהי פרק בתרא דתמורה לר' יהודה בקבורה לרבנן בשריפה: '''חטאת העוף הבא על הספק''' - כגון הפילה ספק ולד ספק אינו ולד אינה אוכלת בקדשים שמא ולד הוא עד שתביא כפרתה העולה באה על תנאי אם ילדתי הרי היא לחובתי ואם לאו הרי היא נדבה וחטאת העוף מביאתו על הספק ואין כאן משום חולין בעזרה דמקראי נפיק במסכת נזיר בפרק מי שאמר (דף כט.) ואסורה באכילה שמא חולין היא ומליקתה שויה נבילה ופליגי בה רבי יהודה ורבנן בפרק בתרא דתמורה חטאת העוף הבא על הספק תשרף רבי יהודה אומר יטילנה לאמה: '''ואתה אומר בקבורה''' - אאשם תלוי קאי דקאמר ר' יהודה יקבר ואע"ג שהנותר ממנו אסור באכילה ובהנאה וענוש כרת והוא בבל תותירו: '''כפא דחטא נגרא''' - כף בזך שחקק האומן בתוכו ישרוף את לשונו ואת חכו בחרדל לישנא אחרינא ישרוף הומי"ר {{קטן|(לגמוא (לבלוע מתוך שאיפה))}} בלע"ז כמו שורפה חיה בע"ז (דף כט:): '''סדנא''' - נגר עושה סד לשום בו רגלי אסירים כמו ותשם בסד רגלי ([[איוב יג]]): '''מדויל ידיה משתלים''' - מהרמת ידו וממלאכתו משתלם שכרו כשנמצא גנב: '''גיראה''' - עושה חצים: '''או דילמא''' - לרוח הוא דבעי פירור שמא יזרקנו שלם וימצאנה אחר ויאכלנו אבל לים מטיל בעיניה דממיס ונימוק מאליו. לשון שחיקה שייך במתכת ולשון פירור שייך בפת: '''ים המלח''' - [הנקרא מי"ר בטיא"ה {{קטן|(ים קפוא (?) [יש מי שאומר שאינה מאת רש"י])}} ] אין ספינה עוברת בו: '''בעי פירור''' - שמא תפגע בו ספינה ותטלנו ולאו אדעתייהו: '''לא ממסה''' - אין המים ממסות אותו: '''תניא כוותיה דרבה''' - דחמץ בעי פירור: '''תניא כוותיה דרב יוסף''' - דע"ז בעי שחיקה: '''בחיטי''' - שהחמיצו בעי פירור כלומר פיזור שלא יתנם בשק ויזרקם אלא יפזרם על פני המים שלא יוכל אדם ללקטן מעל פני המים: '''מתני' משום שנאמר לא יראה לך''' - בגמרא מפרש לה משום קנסא דעבר עליה משום בל יראה: '''גמ' בין לפני זמנו''' - משש שעות עד שתחשך: '''לאחר זמנו''' - משעבר הפסח עובר עליו בלאו ואם אכלו אינו ענוש כרת ולקמן מפרש ללאו: '''תוך זמנו''' - במועד:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 כח א חזר ר' יהודה ודנו דין אחר.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_א_חזר ר' יהודה ודנו דין אחר]] '''חזר''' ר' יהודה ודנו דין אחר. הא דקרי ליה השתא דין אחר טפי מהני דלעיל אומר ריב"א משום דהשתא אין צריך לאיסור אכילה והנאה וענוש כרת אלא בצד דבל תותירו לחודיה מצינו למילף דליתיה בכולהו: [[File:תוס פסחים 2 כח א וחמץ הרי הוא בבל תותירו.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_א_וחמץ הרי הוא בבל תותירו]] ''' וחמץ''' הרי הוא בבל תותירו. תימה לר"י היכי עביד לעיל קל וחומר מנותר שאינו בבל יראה ובל ימצא והא חשיב הכא בל תותירו כמו בל יראה ואומר ר"י דמכל מקום נראה דעביד שפיר קל וחומר דנותר אינו בבל יראה דמיד שהותיר עובר ושוב אינו עובר אבל חמץ אפי' לאחר שהותיר עובר בכל שעה בבל יראה: [[File:תוס פסחים 2 כח א אמרו לו אשם תלוי יוכיח.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_א_אמרו לו אשם תלוי יוכיח]] ''' אמרו''' לו אשם תלוי יוכיח. תימה לרשב"א לדבריהם דרבנן דאמרו שהם בשריפה אמאי לא ילפינן חמץ מנותר שהוא בשריפה ואומר ר"י דמשמע להו הנותר בשריפה ולא כל איסורין שבתורה בשריפה ואפי' חמץ: [[File:תוס פסחים 2 כח א ואתה אומר בקבורה.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_א_ואתה אומר בקבורה]] ''' ואתה''' אומר בקבורה. טעמא דר' יהודה דריש בת"כ מכי קדש הוא הוא בשריפה ולא חטאת עוף ואשם תלוי בשריפה: [[File:תוס פסחים 2 כח א ותנן נמי גבי ע"ז.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_א_ותנן נמי גבי ע"ז]] ''' ותנן''' נמי גבי ע"ז. אומר ר"י דרבנן דמתניתין היינו רבי יוסי דפרק כל הצלמים (ע"ז מג:) אי נמי מתני' דהכא א"ש כרבנן דהתם דאמרו לו אף היא נעשה זבל ומגדל צמחים ורחמנא אמר לא ידבק בידך וגו' והא דשרו הכא היינו משום דבחמץ כתיב לא יאכל ואינו אסור אלא כדרך הנאה וכי האי גוונא לאו דרך הנאה היא אבל בע"ז לא כתיב אכילה ואסור אפי' שלא כדרך הנאה: ''' חמץ''' דלשאר נהרות. דלא מצינו שהיה שונה בשום מקום גבי חמץ ים המלח אבל גבי ע"ז אשכחן בכמה דוכתין כי האי דלעיל יוליך הנאה לים המלח הלכך סתם ים דתני גבי ע"ז הוי ים המלח מיהו לרבה מועלת שחיקה בשאר נהרות כדקאמר בסמוך כאן בים המלח כאן בשאר נהרות: ''' איפכא''' מסתברא. לשון איפכא אינו מיושב דמה שייך איפכא כיון שרבה משוה אותם: ''' ע"ז''' דלא ממיסה בעי שחיקה. לכאורה משמע דלרב יוסף בעי שחיקה אפילו בים המלח דמסתמא אמאי דקאמר רבה אין צריך שחיקה דהיינו בים המלח קאמר רב יוסף דבעי שחיקה ועוד אי בשאר נהרות דוקא קאמר רב יוסף דבעי שחיקה ולא בים המלח ולא פליג ארבה בע"ז אלא בחמץ א"כ מאי קאמר תניא כוותיה דרב יוסף ומאי קאמר נמי שחיקה קשיא לרבה ולפי זה לרב יוסף בשאר נהרות לא מהני שחיקה מדקמצריך להוליך לים המלח ואין נראה דהא ר' יוסי מייתי ראיה מויזר על פני המים משמע דמהניא שחיקה בשאר נהרות ועוד דבכל מקום דמזכיר ים המלח בע"ז ובשאר דוכתין לא מזכיר שחיקה ובכמה דוכתין מצינו דקתני ים המלח ואפי' הכי מהני בשאר נהרות דבסוף כל הצלמים (ע"ז מט:) תנן ר' אליעזר אומר יוליך הנאה לים המלח ואמרינן התם בגמרא גבי חבית שקול ד' זוזי ושדי לנהרא וכן בנזיר {{הפניה-גמ|נזיר|כד|א}} ובמעילה {{הפניה-גמ|מעילה|יא|א}} תנן גבי מפריש מעות לנזיר ומת יוליך לים המלח אלמא הקדש בעי ים המלח ובערכין {{הפניה-גמ|ערכין|כט|א}} אמרינן גבי הקדש שקול ארבעה זוזי ושדי בנהרא לכך נראה דגם לרב יוסף לא בעי שחיקה אלא בשאר נהרות כמו לרבה אלא דרבה סבירא ליה דמטיל לים סתם דע"ז היינו ים המלח ובלא שחיקה כדתנא רישא גבי צורת לבנה וצורת חמה ובכמה דוכתי יוליך לים המלח ורב יוסף מוקי לה בשאר נהרות ועל ידי שחיקה מדלא תני בהדיא יטיל לים המלח וליכא בין רבה לרב יוסף אלא חמץ בשאר נהרות וא"ת לרבנן דלית להו בע"ז (מפרר) [שוחק] וזורה לרוח מה יעשו מע"ז אטו כל שעה יוליך לים המלח דלרבנן לא מהני שחיקה בשאר נהרות דקתני התם אמרו לו משם ראיה הרי הוא אומר ויזר על פני המים לא נתכוין משה אלא לבודקן כסוטה ומדאיצטריך להאי טעמא מכלל דלא מהני שחיקה בשאר נהרות וטעמא לפי שהמים מוליכים אותו על ידות הנהר ויש לומר דלרבנן מפרר וזורה לרוח במקום שאין מגדל צמחים וכן אמרינן התם:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כח א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|כח|א}} 0s1pcessjdz6qv9f8hlupjfrpuv7alv 3019317 3019316 2026-06-09T16:11:33Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3019317 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כח|א|כז ב|כח ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף כח עמוד א] חזר רבי יהודה ודנו דין אחר: נותר ישנו בבל תותירו, וחמץ בבל תותירו. מה נותר בשריפה - אף חמץ בשריפה. אמרו לו: אשם תלוי וחטאת העוף הבא על הספק, לדבריך, יוכיחו: שהן בבל תותירו. שאנו אומרים בשריפה - ואתה אומר בקבורה! שתק רבי יהודה. אמר רב יוסף: היינו דאמרי אינשי: כפא דחטא נגרא בגווה נשרוף חרדלא. (אמר אביי) +מסורת הש"ס: [אביי אמר]+: סדנא בסדני יתיב, מדויל ידיה משתלים. רבא אמר: גירא בגירי מקטיל, מדויל ידיה משתלים. }} {{הל"מ-רק-גמרא|וחכמים אומרים }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|מפרר וזורה וכו'. איבעיא להו, היכי קאמר: מפרר וזורה לרוח, ומפרר ומטיל לים. או דילמא: מפרר וזורה לרוח, אבל מטיל לים בעיניה. ותנן נמי גבי עבודה זרה כי האי גוונא: רבי יוסי אומר: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|שוחק וזורה לרוח, או מטיל לים. ואיבעיא להו: היכי קאמר? שוחק וזורה לרוח, ושוחק ומטיל לים. או דילמא: שוחק וזורה לרוח, אבל מטיל לים בעיניה. אמר רבה: מסתברא, עבודה זרה דלים המלח קא אזלא - לא בעי שחיקה, חמץ דלשאר נהרות קאזיל בעי פירור. אמר ליה רב יוסף: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|אדרבה, איפכא מסתברא! עבודה זרה דלא ממיסה - בעי שחיקה, חמץ דממיס - לא בעי פירור. תניא כוותיה דרבה, תניא כוותיה דרב יוסף. תניא כוותיה דרבה: היה מהלך במדבר - מפרר וזורה לרוח. היה מהלך בספינה - מפרר ומטיל לים. תניא כוותיה דרב יוסף: היה מהלך במדבר - שוחק וזורה לרוח, היה מהלך בספינה - שוחק ומטיל לים. שחיקה קשיא לרבה, פירור קשיא לרב יוסף! שחיקה לרבה לא קשיא: הא - לים המלח, הא - לשאר נהרות. פירור לרב יוסף לא קשיא: הא - בחיטי, הא - בנהמא. }} משנה. {{שוליים|ד}}חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח - מותר בהנאה, ושל ישראל {{שוליים|ה}}אסור בהנאה שנאמר לא יראה לך שאר. גמרא{{הל"מ-ריף-ראש|. האי דקתני חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר בהנאה לאו למימרא דבאכילה אסור אלא משום דקא בעי למיתנא ושל ישראל אסור בהנאה תנא נמי גבי נכרי מותר בהנאה אבל חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר ואפי' באכילה ומתני' רבי שמעון היא דאמר חמץ בין לפני זמנו בין לאחר זמנו אינו עובר עליו בולא כלום ובדין הוא דאפילו של ישראל נמי לאחר הפסח מותר אלא האי דקתני ושל ישראל אסור קנסא הוא דקא קניס ר"ש הואיל ועבר עליה בבל יראה ובל ימצא וכי קא קניס ר' שמעון בעיניה אבל על ידי תערובות לא קניס הלכך חמץ של נכרי דלא עבר עליו בבל יראה ובל ימצא מותר אפילו באכילה }}{{הל"מ-רק-ריף|וכן הלכתא: }}{{הל"מ-רק-ראש|. ובירושלמי קאמר הא דתני מתני' חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר בהנאה במקום שלא נהגו לאכול פת של נכרי. אבל במקום שנהגו לאכול מותר אפי' באכילה. ותניא בתוספתא ישראל ונכרי שהיו בספינה וחמץ ביד ישראל הרי הוא מוכר לנכרי או נותנו לו במתנה וחוזר ולוקח ממנו לאחר הפסח. ובלבד שיתנהו לו במתנה גמורה ורשאי ישראל שיאמר לנכרי עד שאתה לוקח במנה קח במאתים שמא אצטרך ואקח ממך אחר הפסח. ונכרי שמביא לישראל דורון במוצאי פסח סמוך לערב ומניחו בביתו יאמר הישראל שאין רוצה שיקנה לו רשותו. וישראל שמצא חמץ בביתו אחר הפסח מן הדין הוא מותר דכיון דבטלו לא עבר על בל יראה וליכא למיקנסיה. ובירושלמי פליגי ביה דגרסינן התם הפקיר חמצו בי"ד. אחר הפסח מהו. ר' יוחנן אמר אסור וריש לקיש אמר מותר רבי יוחנן חייש להערמה ריש לקיש לא חייש להערמה. כלומר שמא לא יפקירנו ויאמר הפקרתיו‍‍. והא דקאמר רבי שמעון חמץ בין לפני זמנו בין לאחר זמנו אינו עובר עליו בולא כלום משמע דאפילו באכילה מותר לפני זמנו ועד הלילה דומיא דלאחר זמנו. ועוד דהא לא מייתר ליה שום קרא לאסור לפני זמנו. ואי אפשר לומר כן מדקאמר סתמא דהש"ס ומשעה שאסור באכילה אסור בהנאה אתאן לת"ק ואי ר"ש שרי ליה עד הלילה א"כ אתי שפיר אף לר"ש מליל ט"ו ולא מיסתבר למימר דמלשון משעה קדייק דמשמע דהאיסור מתחיל בשעות ועוד דשילהי מתני' דפ"ק [לעיל כ ב] מוקמינן כר"ש וקתני דשורפין תרומה ואי שרי באכילה עד הלילה למה שורפין אותה אלא ודאי לר"ש נמי אסור באכילה ומפיק ליה מתשביתו ואך חלק ואף על פי דכשאוכלו משביתו תשביתו משמע שלא כדרך הנאתו אבל להסיקו תחת תבשילו ולמוכרו לנכרי מותר ואין צריך להשביתו מן העולם אלא מביתו ולאחר חצות מיד צוה הכתוב להשביתו. ולענין פסק דין אם הלכה כר"ש לפני זמנו נפל מחלוקת בין הגדולים הראב"ד ובעל המאור ובעל העיטור פסקו כר"ש אלא שבעל העיטור כתב דלר"ש אסור בהנאה מדרבנן ובעל המאור כתב דמותר באכילה עד הלילה דבאכילתו הוא משביתו. והרמב"ם ז"ל (פ"א מהלכות חמץ) כתב שלוקה עליו משש שעות ולמעלה וכן כתב הר"י אבן גיאות ז"ל וכן נ"ל דאע"ג דקי"ל כר' שמעון בלאחר זמנו. בלפני זמנו קי"ל כר' יהודה כסתם מתניתין בריש פרקין עבר זמנו אסור בהנאתו. וכן ר' עבד עובדא כוותיה בההיא דיוחנן חקוקאה (לעיל דף יג א) שצוה למכרו לנכרים בשעה חמישית. ומתני' דהכא דאוקימנא כר"ש בלאחר זמנו ורבא נמי לא אמר הלכה כר"ש דלהוי משמע בכל דבריו אלא חמץ לאחר זמנו קאמר דשרי כר"ש ובהך קרא דמחמצת כדדריש ר' שמעון לנתחמץ מאליו קיימא לן כוותיה אבל בההוא דדריש לא יאכל כרבי יוסי הגלילי לסמוכין לא קי"ל כוותיה דלא אשכחן קרא דלא לכתוב אלא לסמוכין. דחד קרא דמייתר מוקמינן ליה לפני זמנו שצותה תורה להשביתו: }} {{הל"מ-רק-גמרא| מני מתניתין? לא רבי יהודה ולא רבי שמעון ולא רבי יוסי הגלילי. מאי היא - דתניא: }}{{שוליים|ו}}{{הל"מ-רק-גמרא|חמץ בין לפני זמנו בין לאחר זמנו - עובר עליו בלאו, תוך זמנו - עובר עליו בלאו וכרת, דברי רבי יהודה. }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''חמץ ישנו בבל תותירו''' - לא יראה ולא ימצא: '''אשם תלוי''' - בא על ספק כרת כגון חלב ושומן לפניו ושגג באחד מהן ואינו יודע איזה מהן אכל ואם שחטו ואירע בו פסול או נותר פליגי ר' יהודה ורבנן בשילהי פרק בתרא דתמורה לר' יהודה בקבורה לרבנן בשריפה: '''חטאת העוף הבא על הספק''' - כגון הפילה ספק ולד ספק אינו ולד אינה אוכלת בקדשים שמא ולד הוא עד שתביא כפרתה העולה באה על תנאי אם ילדתי הרי היא לחובתי ואם לאו הרי היא נדבה וחטאת העוף מביאתו על הספק ואין כאן משום חולין בעזרה דמקראי נפיק במסכת נזיר בפרק מי שאמר (דף כט.) ואסורה באכילה שמא חולין היא ומליקתה שויה נבילה ופליגי בה רבי יהודה ורבנן בפרק בתרא דתמורה חטאת העוף הבא על הספק תשרף רבי יהודה אומר יטילנה לאמה: '''ואתה אומר בקבורה''' - אאשם תלוי קאי דקאמר ר' יהודה יקבר ואע"ג שהנותר ממנו אסור באכילה ובהנאה וענוש כרת והוא בבל תותירו: '''כפא דחטא נגרא''' - כף בזך שחקק האומן בתוכו ישרוף את לשונו ואת חכו בחרדל לישנא אחרינא ישרוף הומי"ר {{קטן|(לגמוא (לבלוע מתוך שאיפה))}} בלע"ז כמו שורפה חיה בע"ז (דף כט:): '''סדנא''' - נגר עושה סד לשום בו רגלי אסירים כמו ותשם בסד רגלי ([[איוב יג]]): '''מדויל ידיה משתלים''' - מהרמת ידו וממלאכתו משתלם שכרו כשנמצא גנב: '''גיראה''' - עושה חצים: '''או דילמא''' - לרוח הוא דבעי פירור שמא יזרקנו שלם וימצאנה אחר ויאכלנו אבל לים מטיל בעיניה דממיס ונימוק מאליו. לשון שחיקה שייך במתכת ולשון פירור שייך בפת: '''ים המלח''' - [הנקרא מי"ר בטיא"ה {{קטן|(ים קפוא (?) [יש מי שאומר שאינה מאת רש"י])}} ] אין ספינה עוברת בו: '''בעי פירור''' - שמא תפגע בו ספינה ותטלנו ולאו אדעתייהו: '''לא ממסה''' - אין המים ממסות אותו: '''תניא כוותיה דרבה''' - דחמץ בעי פירור: '''תניא כוותיה דרב יוסף''' - דע"ז בעי שחיקה: '''בחיטי''' - שהחמיצו בעי פירור כלומר פיזור שלא יתנם בשק ויזרקם אלא יפזרם על פני המים שלא יוכל אדם ללקטן מעל פני המים: '''מתני' משום שנאמר לא יראה לך''' - בגמרא מפרש לה משום קנסא דעבר עליה משום בל יראה: '''גמ' בין לפני זמנו''' - משש שעות עד שתחשך: '''לאחר זמנו''' - משעבר הפסח עובר עליו בלאו ואם אכלו אינו ענוש כרת ולקמן מפרש ללאו: '''תוך זמנו''' - במועד:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 כח א חזר ר' יהודה ודנו דין אחר.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_א_חזר ר' יהודה ודנו דין אחר]] '''חזר''' ר' יהודה ודנו דין אחר. הא דקרי ליה השתא דין אחר טפי מהני דלעיל אומר ריב"א משום דהשתא אין צריך לאיסור אכילה והנאה וענוש כרת אלא בצד דבל תותירו לחודיה מצינו למילף דליתיה בכולהו: [[File:תוס פסחים 2 כח א וחמץ הרי הוא בבל תותירו.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_א_וחמץ הרי הוא בבל תותירו]] ''' וחמץ''' הרי הוא בבל תותירו. תימה לר"י היכי עביד לעיל קל וחומר מנותר שאינו בבל יראה ובל ימצא והא חשיב הכא בל תותירו כמו בל יראה ואומר ר"י דמכל מקום נראה דעביד שפיר קל וחומר דנותר אינו בבל יראה דמיד שהותיר עובר ושוב אינו עובר אבל חמץ אפי' לאחר שהותיר עובר בכל שעה בבל יראה: [[File:תוס פסחים 2 כח א אמרו לו אשם תלוי יוכיח.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_א_אמרו לו אשם תלוי יוכיח]] ''' אמרו''' לו אשם תלוי יוכיח. תימה לרשב"א לדבריהם דרבנן דאמרו שהם בשריפה אמאי לא ילפינן חמץ מנותר שהוא בשריפה ואומר ר"י דמשמע להו הנותר בשריפה ולא כל איסורין שבתורה בשריפה ואפי' חמץ: [[File:תוס פסחים 2 כח א ואתה אומר בקבורה.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_א_ואתה אומר בקבורה]] ''' ואתה''' אומר בקבורה. טעמא דר' יהודה דריש בת"כ מכי קדש הוא הוא בשריפה ולא חטאת עוף ואשם תלוי בשריפה: [[File:תוס פסחים 2 כח א ותנן נמי גבי ע"ז.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_א_ותנן נמי גבי ע"ז]] ''' ותנן''' נמי גבי ע"ז. אומר ר"י דרבנן דמתניתין היינו רבי יוסי דפרק כל הצלמים (ע"ז מג:) אי נמי מתני' דהכא א"ש כרבנן דהתם דאמרו לו אף היא נעשה זבל ומגדל צמחים ורחמנא אמר לא ידבק בידך וגו' והא דשרו הכא היינו משום דבחמץ כתיב לא יאכל ואינו אסור אלא כדרך הנאה וכי האי גוונא לאו דרך הנאה היא אבל בע"ז לא כתיב אכילה ואסור אפי' שלא כדרך הנאה: [[File:תוס פסחים 2 כח א חמץ דלשאר נהרות.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_א_חמץ דלשאר נהרות]] ''' חמץ''' דלשאר נהרות. דלא מצינו שהיה שונה בשום מקום גבי חמץ ים המלח אבל גבי ע"ז אשכחן בכמה דוכתין כי האי דלעיל יוליך הנאה לים המלח הלכך סתם ים דתני גבי ע"ז הוי ים המלח מיהו לרבה מועלת שחיקה בשאר נהרות כדקאמר בסמוך כאן בים המלח כאן בשאר נהרות: ''' איפכא''' מסתברא. לשון איפכא אינו מיושב דמה שייך איפכא כיון שרבה משוה אותם: ''' ע"ז''' דלא ממיסה בעי שחיקה. לכאורה משמע דלרב יוסף בעי שחיקה אפילו בים המלח דמסתמא אמאי דקאמר רבה אין צריך שחיקה דהיינו בים המלח קאמר רב יוסף דבעי שחיקה ועוד אי בשאר נהרות דוקא קאמר רב יוסף דבעי שחיקה ולא בים המלח ולא פליג ארבה בע"ז אלא בחמץ א"כ מאי קאמר תניא כוותיה דרב יוסף ומאי קאמר נמי שחיקה קשיא לרבה ולפי זה לרב יוסף בשאר נהרות לא מהני שחיקה מדקמצריך להוליך לים המלח ואין נראה דהא ר' יוסי מייתי ראיה מויזר על פני המים משמע דמהניא שחיקה בשאר נהרות ועוד דבכל מקום דמזכיר ים המלח בע"ז ובשאר דוכתין לא מזכיר שחיקה ובכמה דוכתין מצינו דקתני ים המלח ואפי' הכי מהני בשאר נהרות דבסוף כל הצלמים (ע"ז מט:) תנן ר' אליעזר אומר יוליך הנאה לים המלח ואמרינן התם בגמרא גבי חבית שקול ד' זוזי ושדי לנהרא וכן בנזיר {{הפניה-גמ|נזיר|כד|א}} ובמעילה {{הפניה-גמ|מעילה|יא|א}} תנן גבי מפריש מעות לנזיר ומת יוליך לים המלח אלמא הקדש בעי ים המלח ובערכין {{הפניה-גמ|ערכין|כט|א}} אמרינן גבי הקדש שקול ארבעה זוזי ושדי בנהרא לכך נראה דגם לרב יוסף לא בעי שחיקה אלא בשאר נהרות כמו לרבה אלא דרבה סבירא ליה דמטיל לים סתם דע"ז היינו ים המלח ובלא שחיקה כדתנא רישא גבי צורת לבנה וצורת חמה ובכמה דוכתי יוליך לים המלח ורב יוסף מוקי לה בשאר נהרות ועל ידי שחיקה מדלא תני בהדיא יטיל לים המלח וליכא בין רבה לרב יוסף אלא חמץ בשאר נהרות וא"ת לרבנן דלית להו בע"ז (מפרר) [שוחק] וזורה לרוח מה יעשו מע"ז אטו כל שעה יוליך לים המלח דלרבנן לא מהני שחיקה בשאר נהרות דקתני התם אמרו לו משם ראיה הרי הוא אומר ויזר על פני המים לא נתכוין משה אלא לבודקן כסוטה ומדאיצטריך להאי טעמא מכלל דלא מהני שחיקה בשאר נהרות וטעמא לפי שהמים מוליכים אותו על ידות הנהר ויש לומר דלרבנן מפרר וזורה לרוח במקום שאין מגדל צמחים וכן אמרינן התם:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כח א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|כח|א}} d61nnugol6jvswsuwg7wq2cg1o8tq9e 3019318 3019317 2026-06-09T16:20:04Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3019318 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כח|א|כז ב|כח ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף כח עמוד א] חזר רבי יהודה ודנו דין אחר: נותר ישנו בבל תותירו, וחמץ בבל תותירו. מה נותר בשריפה - אף חמץ בשריפה. אמרו לו: אשם תלוי וחטאת העוף הבא על הספק, לדבריך, יוכיחו: שהן בבל תותירו. שאנו אומרים בשריפה - ואתה אומר בקבורה! שתק רבי יהודה. אמר רב יוסף: היינו דאמרי אינשי: כפא דחטא נגרא בגווה נשרוף חרדלא. (אמר אביי) +מסורת הש"ס: [אביי אמר]+: סדנא בסדני יתיב, מדויל ידיה משתלים. רבא אמר: גירא בגירי מקטיל, מדויל ידיה משתלים. }} {{הל"מ-רק-גמרא|וחכמים אומרים }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|מפרר וזורה וכו'. איבעיא להו, היכי קאמר: מפרר וזורה לרוח, ומפרר ומטיל לים. או דילמא: מפרר וזורה לרוח, אבל מטיל לים בעיניה. ותנן נמי גבי עבודה זרה כי האי גוונא: רבי יוסי אומר: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|שוחק וזורה לרוח, או מטיל לים. ואיבעיא להו: היכי קאמר? שוחק וזורה לרוח, ושוחק ומטיל לים. או דילמא: שוחק וזורה לרוח, אבל מטיל לים בעיניה. אמר רבה: מסתברא, עבודה זרה דלים המלח קא אזלא - לא בעי שחיקה, חמץ דלשאר נהרות קאזיל בעי פירור. אמר ליה רב יוסף: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|אדרבה, איפכא מסתברא! עבודה זרה דלא ממיסה - בעי שחיקה, חמץ דממיס - לא בעי פירור. תניא כוותיה דרבה, תניא כוותיה דרב יוסף. תניא כוותיה דרבה: היה מהלך במדבר - מפרר וזורה לרוח. היה מהלך בספינה - מפרר ומטיל לים. תניא כוותיה דרב יוסף: היה מהלך במדבר - שוחק וזורה לרוח, היה מהלך בספינה - שוחק ומטיל לים. שחיקה קשיא לרבה, פירור קשיא לרב יוסף! שחיקה לרבה לא קשיא: הא - לים המלח, הא - לשאר נהרות. פירור לרב יוסף לא קשיא: הא - בחיטי, הא - בנהמא. }} משנה. {{שוליים|ד}}חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח - מותר בהנאה, ושל ישראל {{שוליים|ה}}אסור בהנאה שנאמר לא יראה לך שאר. גמרא{{הל"מ-ריף-ראש|. האי דקתני חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר בהנאה לאו למימרא דבאכילה אסור אלא משום דקא בעי למיתנא ושל ישראל אסור בהנאה תנא נמי גבי נכרי מותר בהנאה אבל חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר ואפי' באכילה ומתני' רבי שמעון היא דאמר חמץ בין לפני זמנו בין לאחר זמנו אינו עובר עליו בולא כלום ובדין הוא דאפילו של ישראל נמי לאחר הפסח מותר אלא האי דקתני ושל ישראל אסור קנסא הוא דקא קניס ר"ש הואיל ועבר עליה בבל יראה ובל ימצא וכי קא קניס ר' שמעון בעיניה אבל על ידי תערובות לא קניס הלכך חמץ של נכרי דלא עבר עליו בבל יראה ובל ימצא מותר אפילו באכילה }}{{הל"מ-רק-ריף|וכן הלכתא: }}{{הל"מ-רק-ראש|. ובירושלמי קאמר הא דתני מתני' חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר בהנאה במקום שלא נהגו לאכול פת של נכרי. אבל במקום שנהגו לאכול מותר אפי' באכילה. ותניא בתוספתא ישראל ונכרי שהיו בספינה וחמץ ביד ישראל הרי הוא מוכר לנכרי או נותנו לו במתנה וחוזר ולוקח ממנו לאחר הפסח. ובלבד שיתנהו לו במתנה גמורה ורשאי ישראל שיאמר לנכרי עד שאתה לוקח במנה קח במאתים שמא אצטרך ואקח ממך אחר הפסח. ונכרי שמביא לישראל דורון במוצאי פסח סמוך לערב ומניחו בביתו יאמר הישראל שאין רוצה שיקנה לו רשותו. וישראל שמצא חמץ בביתו אחר הפסח מן הדין הוא מותר דכיון דבטלו לא עבר על בל יראה וליכא למיקנסיה. ובירושלמי פליגי ביה דגרסינן התם הפקיר חמצו בי"ד. אחר הפסח מהו. ר' יוחנן אמר אסור וריש לקיש אמר מותר רבי יוחנן חייש להערמה ריש לקיש לא חייש להערמה. כלומר שמא לא יפקירנו ויאמר הפקרתיו‍‍. והא דקאמר רבי שמעון חמץ בין לפני זמנו בין לאחר זמנו אינו עובר עליו בולא כלום משמע דאפילו באכילה מותר לפני זמנו ועד הלילה דומיא דלאחר זמנו. ועוד דהא לא מייתר ליה שום קרא לאסור לפני זמנו. ואי אפשר לומר כן מדקאמר סתמא דהש"ס ומשעה שאסור באכילה אסור בהנאה אתאן לת"ק ואי ר"ש שרי ליה עד הלילה א"כ אתי שפיר אף לר"ש מליל ט"ו ולא מיסתבר למימר דמלשון משעה קדייק דמשמע דהאיסור מתחיל בשעות ועוד דשילהי מתני' דפ"ק [לעיל כ ב] מוקמינן כר"ש וקתני דשורפין תרומה ואי שרי באכילה עד הלילה למה שורפין אותה אלא ודאי לר"ש נמי אסור באכילה ומפיק ליה מתשביתו ואך חלק ואף על פי דכשאוכלו משביתו תשביתו משמע שלא כדרך הנאתו אבל להסיקו תחת תבשילו ולמוכרו לנכרי מותר ואין צריך להשביתו מן העולם אלא מביתו ולאחר חצות מיד צוה הכתוב להשביתו. ולענין פסק דין אם הלכה כר"ש לפני זמנו נפל מחלוקת בין הגדולים הראב"ד ובעל המאור ובעל העיטור פסקו כר"ש אלא שבעל העיטור כתב דלר"ש אסור בהנאה מדרבנן ובעל המאור כתב דמותר באכילה עד הלילה דבאכילתו הוא משביתו. והרמב"ם ז"ל (פ"א מהלכות חמץ) כתב שלוקה עליו משש שעות ולמעלה וכן כתב הר"י אבן גיאות ז"ל וכן נ"ל דאע"ג דקי"ל כר' שמעון בלאחר זמנו. בלפני זמנו קי"ל כר' יהודה כסתם מתניתין בריש פרקין עבר זמנו אסור בהנאתו. וכן ר' עבד עובדא כוותיה בההיא דיוחנן חקוקאה (לעיל דף יג א) שצוה למכרו לנכרים בשעה חמישית. ומתני' דהכא דאוקימנא כר"ש בלאחר זמנו ורבא נמי לא אמר הלכה כר"ש דלהוי משמע בכל דבריו אלא חמץ לאחר זמנו קאמר דשרי כר"ש ובהך קרא דמחמצת כדדריש ר' שמעון לנתחמץ מאליו קיימא לן כוותיה אבל בההוא דדריש לא יאכל כרבי יוסי הגלילי לסמוכין לא קי"ל כוותיה דלא אשכחן קרא דלא לכתוב אלא לסמוכין. דחד קרא דמייתר מוקמינן ליה לפני זמנו שצותה תורה להשביתו: }} {{הל"מ-רק-גמרא| מני מתניתין? לא רבי יהודה ולא רבי שמעון ולא רבי יוסי הגלילי. מאי היא - דתניא: }}{{שוליים|ו}}{{הל"מ-רק-גמרא|חמץ בין לפני זמנו בין לאחר זמנו - עובר עליו בלאו, תוך זמנו - עובר עליו בלאו וכרת, דברי רבי יהודה. }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''חמץ ישנו בבל תותירו''' - לא יראה ולא ימצא: '''אשם תלוי''' - בא על ספק כרת כגון חלב ושומן לפניו ושגג באחד מהן ואינו יודע איזה מהן אכל ואם שחטו ואירע בו פסול או נותר פליגי ר' יהודה ורבנן בשילהי פרק בתרא דתמורה לר' יהודה בקבורה לרבנן בשריפה: '''חטאת העוף הבא על הספק''' - כגון הפילה ספק ולד ספק אינו ולד אינה אוכלת בקדשים שמא ולד הוא עד שתביא כפרתה העולה באה על תנאי אם ילדתי הרי היא לחובתי ואם לאו הרי היא נדבה וחטאת העוף מביאתו על הספק ואין כאן משום חולין בעזרה דמקראי נפיק במסכת נזיר בפרק מי שאמר (דף כט.) ואסורה באכילה שמא חולין היא ומליקתה שויה נבילה ופליגי בה רבי יהודה ורבנן בפרק בתרא דתמורה חטאת העוף הבא על הספק תשרף רבי יהודה אומר יטילנה לאמה: '''ואתה אומר בקבורה''' - אאשם תלוי קאי דקאמר ר' יהודה יקבר ואע"ג שהנותר ממנו אסור באכילה ובהנאה וענוש כרת והוא בבל תותירו: '''כפא דחטא נגרא''' - כף בזך שחקק האומן בתוכו ישרוף את לשונו ואת חכו בחרדל לישנא אחרינא ישרוף הומי"ר {{קטן|(לגמוא (לבלוע מתוך שאיפה))}} בלע"ז כמו שורפה חיה בע"ז (דף כט:): '''סדנא''' - נגר עושה סד לשום בו רגלי אסירים כמו ותשם בסד רגלי ([[איוב יג]]): '''מדויל ידיה משתלים''' - מהרמת ידו וממלאכתו משתלם שכרו כשנמצא גנב: '''גיראה''' - עושה חצים: '''או דילמא''' - לרוח הוא דבעי פירור שמא יזרקנו שלם וימצאנה אחר ויאכלנו אבל לים מטיל בעיניה דממיס ונימוק מאליו. לשון שחיקה שייך במתכת ולשון פירור שייך בפת: '''ים המלח''' - [הנקרא מי"ר בטיא"ה {{קטן|(ים קפוא (?) [יש מי שאומר שאינה מאת רש"י])}} ] אין ספינה עוברת בו: '''בעי פירור''' - שמא תפגע בו ספינה ותטלנו ולאו אדעתייהו: '''לא ממסה''' - אין המים ממסות אותו: '''תניא כוותיה דרבה''' - דחמץ בעי פירור: '''תניא כוותיה דרב יוסף''' - דע"ז בעי שחיקה: '''בחיטי''' - שהחמיצו בעי פירור כלומר פיזור שלא יתנם בשק ויזרקם אלא יפזרם על פני המים שלא יוכל אדם ללקטן מעל פני המים: '''מתני' משום שנאמר לא יראה לך''' - בגמרא מפרש לה משום קנסא דעבר עליה משום בל יראה: '''גמ' בין לפני זמנו''' - משש שעות עד שתחשך: '''לאחר זמנו''' - משעבר הפסח עובר עליו בלאו ואם אכלו אינו ענוש כרת ולקמן מפרש ללאו: '''תוך זמנו''' - במועד:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 כח א חזר ר' יהודה ודנו דין אחר.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_א_חזר ר' יהודה ודנו דין אחר]] '''חזר''' ר' יהודה ודנו דין אחר. הא דקרי ליה השתא דין אחר טפי מהני דלעיל אומר ריב"א משום דהשתא אין צריך לאיסור אכילה והנאה וענוש כרת אלא בצד דבל תותירו לחודיה מצינו למילף דליתיה בכולהו: [[File:תוס פסחים 2 כח א וחמץ הרי הוא בבל תותירו.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_א_וחמץ הרי הוא בבל תותירו]] ''' וחמץ''' הרי הוא בבל תותירו. תימה לר"י היכי עביד לעיל קל וחומר מנותר שאינו בבל יראה ובל ימצא והא חשיב הכא בל תותירו כמו בל יראה ואומר ר"י דמכל מקום נראה דעביד שפיר קל וחומר דנותר אינו בבל יראה דמיד שהותיר עובר ושוב אינו עובר אבל חמץ אפי' לאחר שהותיר עובר בכל שעה בבל יראה: [[File:תוס פסחים 2 כח א אמרו לו אשם תלוי יוכיח.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_א_אמרו לו אשם תלוי יוכיח]] ''' אמרו''' לו אשם תלוי יוכיח. תימה לרשב"א לדבריהם דרבנן דאמרו שהם בשריפה אמאי לא ילפינן חמץ מנותר שהוא בשריפה ואומר ר"י דמשמע להו הנותר בשריפה ולא כל איסורין שבתורה בשריפה ואפי' חמץ: [[File:תוס פסחים 2 כח א ואתה אומר בקבורה.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_א_ואתה אומר בקבורה]] ''' ואתה''' אומר בקבורה. טעמא דר' יהודה דריש בת"כ מכי קדש הוא הוא בשריפה ולא חטאת עוף ואשם תלוי בשריפה: [[File:תוס פסחים 2 כח א ותנן נמי גבי ע"ז.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_א_ותנן נמי גבי ע"ז]] ''' ותנן''' נמי גבי ע"ז. אומר ר"י דרבנן דמתניתין היינו רבי יוסי דפרק כל הצלמים (ע"ז מג:) אי נמי מתני' דהכא א"ש כרבנן דהתם דאמרו לו אף היא נעשה זבל ומגדל צמחים ורחמנא אמר לא ידבק בידך וגו' והא דשרו הכא היינו משום דבחמץ כתיב לא יאכל ואינו אסור אלא כדרך הנאה וכי האי גוונא לאו דרך הנאה היא אבל בע"ז לא כתיב אכילה ואסור אפי' שלא כדרך הנאה: [[File:תוס פסחים 2 כח א חמץ דלשאר נהרות.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_א_חמץ דלשאר נהרות]] ''' חמץ''' דלשאר נהרות. דלא מצינו שהיה שונה בשום מקום גבי חמץ ים המלח אבל גבי ע"ז אשכחן בכמה דוכתין כי האי דלעיל יוליך הנאה לים המלח הלכך סתם ים דתני גבי ע"ז הוי ים המלח מיהו לרבה מועלת שחיקה בשאר נהרות כדקאמר בסמוך כאן בים המלח כאן בשאר נהרות: [[File:תוס פסחים 2 כח א איפכא מסתברא.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_א_איפכא מסתברא]] ''' איפכא''' מסתברא. לשון איפכא אינו מיושב דמה שייך איפכא כיון שרבה משוה אותם: ''' ע"ז''' דלא ממיסה בעי שחיקה. לכאורה משמע דלרב יוסף בעי שחיקה אפילו בים המלח דמסתמא אמאי דקאמר רבה אין צריך שחיקה דהיינו בים המלח קאמר רב יוסף דבעי שחיקה ועוד אי בשאר נהרות דוקא קאמר רב יוסף דבעי שחיקה ולא בים המלח ולא פליג ארבה בע"ז אלא בחמץ א"כ מאי קאמר תניא כוותיה דרב יוסף ומאי קאמר נמי שחיקה קשיא לרבה ולפי זה לרב יוסף בשאר נהרות לא מהני שחיקה מדקמצריך להוליך לים המלח ואין נראה דהא ר' יוסי מייתי ראיה מויזר על פני המים משמע דמהניא שחיקה בשאר נהרות ועוד דבכל מקום דמזכיר ים המלח בע"ז ובשאר דוכתין לא מזכיר שחיקה ובכמה דוכתין מצינו דקתני ים המלח ואפי' הכי מהני בשאר נהרות דבסוף כל הצלמים (ע"ז מט:) תנן ר' אליעזר אומר יוליך הנאה לים המלח ואמרינן התם בגמרא גבי חבית שקול ד' זוזי ושדי לנהרא וכן בנזיר {{הפניה-גמ|נזיר|כד|א}} ובמעילה {{הפניה-גמ|מעילה|יא|א}} תנן גבי מפריש מעות לנזיר ומת יוליך לים המלח אלמא הקדש בעי ים המלח ובערכין {{הפניה-גמ|ערכין|כט|א}} אמרינן גבי הקדש שקול ארבעה זוזי ושדי בנהרא לכך נראה דגם לרב יוסף לא בעי שחיקה אלא בשאר נהרות כמו לרבה אלא דרבה סבירא ליה דמטיל לים סתם דע"ז היינו ים המלח ובלא שחיקה כדתנא רישא גבי צורת לבנה וצורת חמה ובכמה דוכתי יוליך לים המלח ורב יוסף מוקי לה בשאר נהרות ועל ידי שחיקה מדלא תני בהדיא יטיל לים המלח וליכא בין רבה לרב יוסף אלא חמץ בשאר נהרות וא"ת לרבנן דלית להו בע"ז (מפרר) [שוחק] וזורה לרוח מה יעשו מע"ז אטו כל שעה יוליך לים המלח דלרבנן לא מהני שחיקה בשאר נהרות דקתני התם אמרו לו משם ראיה הרי הוא אומר ויזר על פני המים לא נתכוין משה אלא לבודקן כסוטה ומדאיצטריך להאי טעמא מכלל דלא מהני שחיקה בשאר נהרות וטעמא לפי שהמים מוליכים אותו על ידות הנהר ויש לומר דלרבנן מפרר וזורה לרוח במקום שאין מגדל צמחים וכן אמרינן התם:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כח א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|כח|א}} 4r036z1yrdztoej7eg1s2tszzxszq8h 3019322 3019318 2026-06-09T18:14:52Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3019322 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כח|א|כז ב|כח ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף כח עמוד א] חזר רבי יהודה ודנו דין אחר: נותר ישנו בבל תותירו, וחמץ בבל תותירו. מה נותר בשריפה - אף חמץ בשריפה. אמרו לו: אשם תלוי וחטאת העוף הבא על הספק, לדבריך, יוכיחו: שהן בבל תותירו. שאנו אומרים בשריפה - ואתה אומר בקבורה! שתק רבי יהודה. אמר רב יוסף: היינו דאמרי אינשי: כפא דחטא נגרא בגווה נשרוף חרדלא. (אמר אביי) +מסורת הש"ס: [אביי אמר]+: סדנא בסדני יתיב, מדויל ידיה משתלים. רבא אמר: גירא בגירי מקטיל, מדויל ידיה משתלים. }} {{הל"מ-רק-גמרא|וחכמים אומרים }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|מפרר וזורה וכו'. איבעיא להו, היכי קאמר: מפרר וזורה לרוח, ומפרר ומטיל לים. או דילמא: מפרר וזורה לרוח, אבל מטיל לים בעיניה. ותנן נמי גבי עבודה זרה כי האי גוונא: רבי יוסי אומר: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|שוחק וזורה לרוח, או מטיל לים. ואיבעיא להו: היכי קאמר? שוחק וזורה לרוח, ושוחק ומטיל לים. או דילמא: שוחק וזורה לרוח, אבל מטיל לים בעיניה. אמר רבה: מסתברא, עבודה זרה דלים המלח קא אזלא - לא בעי שחיקה, חמץ דלשאר נהרות קאזיל בעי פירור. אמר ליה רב יוסף: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|אדרבה, איפכא מסתברא! עבודה זרה דלא ממיסה - בעי שחיקה, חמץ דממיס - לא בעי פירור. תניא כוותיה דרבה, תניא כוותיה דרב יוסף. תניא כוותיה דרבה: היה מהלך במדבר - מפרר וזורה לרוח. היה מהלך בספינה - מפרר ומטיל לים. תניא כוותיה דרב יוסף: היה מהלך במדבר - שוחק וזורה לרוח, היה מהלך בספינה - שוחק ומטיל לים. שחיקה קשיא לרבה, פירור קשיא לרב יוסף! שחיקה לרבה לא קשיא: הא - לים המלח, הא - לשאר נהרות. פירור לרב יוסף לא קשיא: הא - בחיטי, הא - בנהמא. }} משנה. {{שוליים|ד}}חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח - מותר בהנאה, ושל ישראל {{שוליים|ה}}אסור בהנאה שנאמר לא יראה לך שאר. גמרא{{הל"מ-ריף-ראש|. האי דקתני חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר בהנאה לאו למימרא דבאכילה אסור אלא משום דקא בעי למיתנא ושל ישראל אסור בהנאה תנא נמי גבי נכרי מותר בהנאה אבל חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר ואפי' באכילה ומתני' רבי שמעון היא דאמר חמץ בין לפני זמנו בין לאחר זמנו אינו עובר עליו בולא כלום ובדין הוא דאפילו של ישראל נמי לאחר הפסח מותר אלא האי דקתני ושל ישראל אסור קנסא הוא דקא קניס ר"ש הואיל ועבר עליה בבל יראה ובל ימצא וכי קא קניס ר' שמעון בעיניה אבל על ידי תערובות לא קניס הלכך חמץ של נכרי דלא עבר עליו בבל יראה ובל ימצא מותר אפילו באכילה }}{{הל"מ-רק-ריף|וכן הלכתא: }}{{הל"מ-רק-ראש|. ובירושלמי קאמר הא דתני מתני' חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר בהנאה במקום שלא נהגו לאכול פת של נכרי. אבל במקום שנהגו לאכול מותר אפי' באכילה. ותניא בתוספתא ישראל ונכרי שהיו בספינה וחמץ ביד ישראל הרי הוא מוכר לנכרי או נותנו לו במתנה וחוזר ולוקח ממנו לאחר הפסח. ובלבד שיתנהו לו במתנה גמורה ורשאי ישראל שיאמר לנכרי עד שאתה לוקח במנה קח במאתים שמא אצטרך ואקח ממך אחר הפסח. ונכרי שמביא לישראל דורון במוצאי פסח סמוך לערב ומניחו בביתו יאמר הישראל שאין רוצה שיקנה לו רשותו. וישראל שמצא חמץ בביתו אחר הפסח מן הדין הוא מותר דכיון דבטלו לא עבר על בל יראה וליכא למיקנסיה. ובירושלמי פליגי ביה דגרסינן התם הפקיר חמצו בי"ד. אחר הפסח מהו. ר' יוחנן אמר אסור וריש לקיש אמר מותר רבי יוחנן חייש להערמה ריש לקיש לא חייש להערמה. כלומר שמא לא יפקירנו ויאמר הפקרתיו‍‍. והא דקאמר רבי שמעון חמץ בין לפני זמנו בין לאחר זמנו אינו עובר עליו בולא כלום משמע דאפילו באכילה מותר לפני זמנו ועד הלילה דומיא דלאחר זמנו. ועוד דהא לא מייתר ליה שום קרא לאסור לפני זמנו. ואי אפשר לומר כן מדקאמר סתמא דהש"ס ומשעה שאסור באכילה אסור בהנאה אתאן לת"ק ואי ר"ש שרי ליה עד הלילה א"כ אתי שפיר אף לר"ש מליל ט"ו ולא מיסתבר למימר דמלשון משעה קדייק דמשמע דהאיסור מתחיל בשעות ועוד דשילהי מתני' דפ"ק [לעיל כ ב] מוקמינן כר"ש וקתני דשורפין תרומה ואי שרי באכילה עד הלילה למה שורפין אותה אלא ודאי לר"ש נמי אסור באכילה ומפיק ליה מתשביתו ואך חלק ואף על פי דכשאוכלו משביתו תשביתו משמע שלא כדרך הנאתו אבל להסיקו תחת תבשילו ולמוכרו לנכרי מותר ואין צריך להשביתו מן העולם אלא מביתו ולאחר חצות מיד צוה הכתוב להשביתו. ולענין פסק דין אם הלכה כר"ש לפני זמנו נפל מחלוקת בין הגדולים הראב"ד ובעל המאור ובעל העיטור פסקו כר"ש אלא שבעל העיטור כתב דלר"ש אסור בהנאה מדרבנן ובעל המאור כתב דמותר באכילה עד הלילה דבאכילתו הוא משביתו. והרמב"ם ז"ל (פ"א מהלכות חמץ) כתב שלוקה עליו משש שעות ולמעלה וכן כתב הר"י אבן גיאות ז"ל וכן נ"ל דאע"ג דקי"ל כר' שמעון בלאחר זמנו. בלפני זמנו קי"ל כר' יהודה כסתם מתניתין בריש פרקין עבר זמנו אסור בהנאתו. וכן ר' עבד עובדא כוותיה בההיא דיוחנן חקוקאה (לעיל דף יג א) שצוה למכרו לנכרים בשעה חמישית. ומתני' דהכא דאוקימנא כר"ש בלאחר זמנו ורבא נמי לא אמר הלכה כר"ש דלהוי משמע בכל דבריו אלא חמץ לאחר זמנו קאמר דשרי כר"ש ובהך קרא דמחמצת כדדריש ר' שמעון לנתחמץ מאליו קיימא לן כוותיה אבל בההוא דדריש לא יאכל כרבי יוסי הגלילי לסמוכין לא קי"ל כוותיה דלא אשכחן קרא דלא לכתוב אלא לסמוכין. דחד קרא דמייתר מוקמינן ליה לפני זמנו שצותה תורה להשביתו: }} {{הל"מ-רק-גמרא| מני מתניתין? לא רבי יהודה ולא רבי שמעון ולא רבי יוסי הגלילי. מאי היא - דתניא: }}{{שוליים|ו}}{{הל"מ-רק-גמרא|חמץ בין לפני זמנו בין לאחר זמנו - עובר עליו בלאו, תוך זמנו - עובר עליו בלאו וכרת, דברי רבי יהודה. }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''חמץ ישנו בבל תותירו''' - לא יראה ולא ימצא: '''אשם תלוי''' - בא על ספק כרת כגון חלב ושומן לפניו ושגג באחד מהן ואינו יודע איזה מהן אכל ואם שחטו ואירע בו פסול או נותר פליגי ר' יהודה ורבנן בשילהי פרק בתרא דתמורה לר' יהודה בקבורה לרבנן בשריפה: '''חטאת העוף הבא על הספק''' - כגון הפילה ספק ולד ספק אינו ולד אינה אוכלת בקדשים שמא ולד הוא עד שתביא כפרתה העולה באה על תנאי אם ילדתי הרי היא לחובתי ואם לאו הרי היא נדבה וחטאת העוף מביאתו על הספק ואין כאן משום חולין בעזרה דמקראי נפיק במסכת נזיר בפרק מי שאמר (דף כט.) ואסורה באכילה שמא חולין היא ומליקתה שויה נבילה ופליגי בה רבי יהודה ורבנן בפרק בתרא דתמורה חטאת העוף הבא על הספק תשרף רבי יהודה אומר יטילנה לאמה: '''ואתה אומר בקבורה''' - אאשם תלוי קאי דקאמר ר' יהודה יקבר ואע"ג שהנותר ממנו אסור באכילה ובהנאה וענוש כרת והוא בבל תותירו: '''כפא דחטא נגרא''' - כף בזך שחקק האומן בתוכו ישרוף את לשונו ואת חכו בחרדל לישנא אחרינא ישרוף הומי"ר {{קטן|(לגמוא (לבלוע מתוך שאיפה))}} בלע"ז כמו שורפה חיה בע"ז (דף כט:): '''סדנא''' - נגר עושה סד לשום בו רגלי אסירים כמו ותשם בסד רגלי ([[איוב יג]]): '''מדויל ידיה משתלים''' - מהרמת ידו וממלאכתו משתלם שכרו כשנמצא גנב: '''גיראה''' - עושה חצים: '''או דילמא''' - לרוח הוא דבעי פירור שמא יזרקנו שלם וימצאנה אחר ויאכלנו אבל לים מטיל בעיניה דממיס ונימוק מאליו. לשון שחיקה שייך במתכת ולשון פירור שייך בפת: '''ים המלח''' - [הנקרא מי"ר בטיא"ה {{קטן|(ים קפוא (?) [יש מי שאומר שאינה מאת רש"י])}} ] אין ספינה עוברת בו: '''בעי פירור''' - שמא תפגע בו ספינה ותטלנו ולאו אדעתייהו: '''לא ממסה''' - אין המים ממסות אותו: '''תניא כוותיה דרבה''' - דחמץ בעי פירור: '''תניא כוותיה דרב יוסף''' - דע"ז בעי שחיקה: '''בחיטי''' - שהחמיצו בעי פירור כלומר פיזור שלא יתנם בשק ויזרקם אלא יפזרם על פני המים שלא יוכל אדם ללקטן מעל פני המים: '''מתני' משום שנאמר לא יראה לך''' - בגמרא מפרש לה משום קנסא דעבר עליה משום בל יראה: '''גמ' בין לפני זמנו''' - משש שעות עד שתחשך: '''לאחר זמנו''' - משעבר הפסח עובר עליו בלאו ואם אכלו אינו ענוש כרת ולקמן מפרש ללאו: '''תוך זמנו''' - במועד:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 כח א חזר ר' יהודה ודנו דין אחר.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_א_חזר ר' יהודה ודנו דין אחר]] '''חזר''' ר' יהודה ודנו דין אחר. הא דקרי ליה השתא דין אחר טפי מהני דלעיל אומר ריב"א משום דהשתא אין צריך לאיסור אכילה והנאה וענוש כרת אלא בצד דבל תותירו לחודיה מצינו למילף דליתיה בכולהו: [[File:תוס פסחים 2 כח א וחמץ הרי הוא בבל תותירו.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_א_וחמץ הרי הוא בבל תותירו]] ''' וחמץ''' הרי הוא בבל תותירו. תימה לר"י היכי עביד לעיל קל וחומר מנותר שאינו בבל יראה ובל ימצא והא חשיב הכא בל תותירו כמו בל יראה ואומר ר"י דמכל מקום נראה דעביד שפיר קל וחומר דנותר אינו בבל יראה דמיד שהותיר עובר ושוב אינו עובר אבל חמץ אפי' לאחר שהותיר עובר בכל שעה בבל יראה: [[File:תוס פסחים 2 כח א אמרו לו אשם תלוי יוכיח.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_א_אמרו לו אשם תלוי יוכיח]] ''' אמרו''' לו אשם תלוי יוכיח. תימה לרשב"א לדבריהם דרבנן דאמרו שהם בשריפה אמאי לא ילפינן חמץ מנותר שהוא בשריפה ואומר ר"י דמשמע להו הנותר בשריפה ולא כל איסורין שבתורה בשריפה ואפי' חמץ: [[File:תוס פסחים 2 כח א ואתה אומר בקבורה.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_א_ואתה אומר בקבורה]] ''' ואתה''' אומר בקבורה. טעמא דר' יהודה דריש בת"כ מכי קדש הוא הוא בשריפה ולא חטאת עוף ואשם תלוי בשריפה: [[File:תוס פסחים 2 כח א ותנן נמי גבי ע"ז.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_א_ותנן נמי גבי ע"ז]] ''' ותנן''' נמי גבי ע"ז. אומר ר"י דרבנן דמתניתין היינו רבי יוסי דפרק כל הצלמים (ע"ז מג:) אי נמי מתני' דהכא א"ש כרבנן דהתם דאמרו לו אף היא נעשה זבל ומגדל צמחים ורחמנא אמר לא ידבק בידך וגו' והא דשרו הכא היינו משום דבחמץ כתיב לא יאכל ואינו אסור אלא כדרך הנאה וכי האי גוונא לאו דרך הנאה היא אבל בע"ז לא כתיב אכילה ואסור אפי' שלא כדרך הנאה: [[File:תוס פסחים 2 כח א חמץ דלשאר נהרות.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_א_חמץ דלשאר נהרות]] ''' חמץ''' דלשאר נהרות. דלא מצינו שהיה שונה בשום מקום גבי חמץ ים המלח אבל גבי ע"ז אשכחן בכמה דוכתין כי האי דלעיל יוליך הנאה לים המלח הלכך סתם ים דתני גבי ע"ז הוי ים המלח מיהו לרבה מועלת שחיקה בשאר נהרות כדקאמר בסמוך כאן בים המלח כאן בשאר נהרות: [[File:תוס פסחים 2 כח א איפכא מסתברא.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_א_איפכא מסתברא]] ''' איפכא''' מסתברא. לשון איפכא אינו מיושב דמה שייך איפכא כיון שרבה משוה אותם: [[File:תוס פסחים 2 כח א ע"ז דלא ממיסה בעי שחיקה.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_א_ע"ז דלא ממיסה בעי שחיקה]] ''' ע"ז''' דלא ממיסה בעי שחיקה. לכאורה משמע דלרב יוסף בעי שחיקה אפילו בים המלח דמסתמא אמאי דקאמר רבה אין צריך שחיקה דהיינו בים המלח קאמר רב יוסף דבעי שחיקה ועוד אי בשאר נהרות דוקא קאמר רב יוסף דבעי שחיקה ולא בים המלח ולא פליג ארבה בע"ז אלא בחמץ א"כ מאי קאמר תניא כוותיה דרב יוסף ומאי קאמר נמי שחיקה קשיא לרבה ולפי זה לרב יוסף בשאר נהרות לא מהני שחיקה מדקמצריך להוליך לים המלח ואין נראה דהא ר' יוסי מייתי ראיה מויזר על פני המים משמע דמהניא שחיקה בשאר נהרות ועוד דבכל מקום דמזכיר ים המלח בע"ז ובשאר דוכתין לא מזכיר שחיקה ובכמה דוכתין מצינו דקתני ים המלח ואפי' הכי מהני בשאר נהרות דבסוף כל הצלמים (ע"ז מט:) תנן ר' אליעזר אומר יוליך הנאה לים המלח ואמרינן התם בגמרא גבי חבית שקול ד' זוזי ושדי לנהרא וכן בנזיר {{הפניה-גמ|נזיר|כד|א}} ובמעילה {{הפניה-גמ|מעילה|יא|א}} תנן גבי מפריש מעות לנזיר ומת יוליך לים המלח אלמא הקדש בעי ים המלח ובערכין {{הפניה-גמ|ערכין|כט|א}} אמרינן גבי הקדש שקול ארבעה זוזי ושדי בנהרא לכך נראה דגם לרב יוסף לא בעי שחיקה אלא בשאר נהרות כמו לרבה אלא דרבה סבירא ליה דמטיל לים סתם דע"ז היינו ים המלח ובלא שחיקה כדתנא רישא גבי צורת לבנה וצורת חמה ובכמה דוכתי יוליך לים המלח ורב יוסף מוקי לה בשאר נהרות ועל ידי שחיקה מדלא תני בהדיא יטיל לים המלח וליכא בין רבה לרב יוסף אלא חמץ בשאר נהרות וא"ת לרבנן דלית להו בע"ז (מפרר) [שוחק] וזורה לרוח מה יעשו מע"ז אטו כל שעה יוליך לים המלח דלרבנן לא מהני שחיקה בשאר נהרות דקתני התם אמרו לו משם ראיה הרי הוא אומר ויזר על פני המים לא נתכוין משה אלא לבודקן כסוטה ומדאיצטריך להאי טעמא מכלל דלא מהני שחיקה בשאר נהרות וטעמא לפי שהמים מוליכים אותו על ידות הנהר ויש לומר דלרבנן מפרר וזורה לרוח במקום שאין מגדל צמחים וכן אמרינן התם:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כח א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|כח|א}} r9z3odkw3dlzwwm3edfpmk8wdv6ci6h 106 1728709 3019324 2939063 2026-06-09T18:42:58Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3019324 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כח|ב|כח א|כט א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף כח עמוד ב] רבי שמעון אומר: חמץ לפני זמנו }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|ולאחר זמנו - אינו עובר עליו בלא כלום, תוך זמנו - עובר עליו בכרת ובלאו, ומשעה שאסור באכילה אסור בהנאה, אתאן לתנא קמא. רבי יוסי הגלילי אומר: תמה על עצמך, היאך חמץ אסור בהנאה כל שבעה? ומנין לאוכל חמץ משש שעות ולמעלה שהוא עובר בלא תעשה - שנאמר לא תאכל עליו חמץ, דברי רבי יהודה. אמר לו רבי שמעון: וכי אפשר לומר כן? והלא כבר נאמר לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות. אם כן מה תלמוד לומר לא תאכל עליו חמץ - בשעה שישנו בקום אכול מצה - ישנו בבל תאכל חמץ, ובשעה שאינו בקום אכול מצה - אינו בבל תאכל חמץ. מאי טעמא דרבי יהודה? תלתא קראי כתיבי: לא יאכל חמץ וכל מחמצת לא תאכלו לא תאכל עליו חמץ. חד לפני זמנו, וחד לאחר זמנו, וחד לתוך זמנו. ורבי שמעון: חד - לתוך זמנו, וכל מחמצת - מבעי ליה, לכדתניא: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|אין לי אלא שנתחמץ מאליו, מחמת דבר אחר מנין? תלמוד לומר: כל מחמצת לא תאכלו. לא יאכל חמץ - מיבעי ליה לכדתניא; רבי יוסי הגלילי אומר: מנין לפסח מצרים שאין חימוצו נוהג אלא יום אחד - תלמוד לומר לא יאכל חמץ וסמיך ליה היום אתם יצאים. - ורבי יהודה, מחמת דבר אחר מנא ליה? - מדאפקיה רחמנא בלשון מחמצת. - דרבי יוסי הגלילי מנא ליה? - אי בעית אימא: מדסמיך ליה היום, אי בעית אימא - סמוכין לא דריש. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר מר: ומנין לאוכל חמץ משש שעות ולמעלה שהוא עובר בלא תעשה - שנאמר לא תאכל עליו חמץ, דברי רבי יהודה. אמר לו רבי שמעון: וכי אפשר לומר כן? והלא כבר נאמר לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות, - ורבי יהודה, שפיר קאמר ליה רבי שמעון! - ורבי יהודה אמר לך: ההוא לקובעו חובה אפילו בזמן הזה הוא דאתא. - ורבי שמעון לקובעו חובה מנא ליה? - נפקא ליה מבערב תאכלו. - ורבי יהודה? - מיבעי ליה לטמא ושהיה בדרך רחוקה. סלקא דעתך אמינא: הואיל ובפסח לא יאכל - מצה ומרור נמי לא ניכול, קא משמע לן. - ורבי שמעון: טמא ושהיה בדרך רחוקה לא איצטריך קרא, דלא גרע מערל ובן נכר. דכתיב וכל ערל לא יאכל בו - בו הוא אינו אוכל, אבל אוכל הוא במצה ובמרור. - ורבי יהודה: כתיב בהאי, וכתיב בהאי. }} {{הל"מ-רק-גמרא|מני מתניתין? אי רבי יהודה - חמץ סתמא קאמר, אפילו דנכרי. - ואי רבי שמעון – }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''ומשעה שאסור באכילה''' - היינו משש שעות ולמעלה דאמרן לפני זמנו בלאו והא מילתא רבי יהודה קאמר לה כדמפרש בגמרא אתאן לתנא קמא: '''תמה על עצמך וכו'''' - דאפילו בתוך המועד קאמר דמותר בהנאה וקא מתמה אהני דאסרי: '''לא תאכל עליו''' - משעת שחיטה דהיינו משש שעות ולמעלה שחמה נוטה להעריב: הכי גרסינן חמץ אין לי אלא שנתחמץ מאליו: '''מנין לפסח מצרים''' - שלא נהגו בו איסור חמץ אלא יום אחד: '''ת"ל לא יאכל חמץ וסמיך ליה היום אתם יוצאים''' - לא יאכל חמץ היום: '''ואי בעית אימא סמוכין לא דריש''' - רבי יהודה אלא במשנה תורה לחוד והכי שמעינן ליה בפרק קמא דיבמות (ד' ד.) הלכך לית ליה דרבי יוסי הגלילי: '''לקובעו חובה''' - האי שבעת ימים תאכלו מצות לאו לאקושי איסור חמץ למצות אכילת מצה אתא אלא לאקושי אכילת מצה לאזהרת חמץ לקבוע אכיל' מצה חובה לדורות כל זמן שהוא מוזהר על החמץ ואפילו בזמן שאין פסח דלא תימא על מצות ומרורים יאכלוהו כתיב אי איכא פסח מיחייב באכילת מצה ואי לא לא: '''בערב תאכלו מצות''' - קרא יתירה הוא דהא כתיב על מצות ומרורים יאכלוהו: '''לטמא ושהיה בדרך רחוקה''' - שאף על פי שאינו עושה פסח חייב באכילת מצה: '''לא ניכול''' - לא נתחייב: '''ערל''' - שמתו אחיו מחמת מילה: '''בן נכר''' - מי שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים ולא לכל התורה: '''כתיב בהאי''' - ערל ובן נכר וכתיב טמא ושהיה בדרך רחוקה דליכול מצות ואף על גב דמצי יליף מיניה הלכך איצטריך היקישא לקובעו חובה ומקראי אחריני טובא כגון שבעת ימים מצות תאכלו וכגון מצות יאכל את שבעת הימים לא נפקא ליה קביעות חובה דהנהו לאו חובה נינהו אלא מצות יאכל ולא חמץ ואם רצה ליזון שלא מחמץ ושלא ממצה הרשות בידו ותדע דהא בכולהו כתיב את שבעת הימים וחובת מצה אינו אלא לילה הראשון כדילפינן בפרק בתרא אבל מההוא קרא נפקא לן חובת לילה הראשון מדכתיב להיקישא גבי פסח וכדכתיב תאכל עליו מצות כי פסח לילה הראשון אף היקישא שלא בזמן פסח ללילה ראשונה ואהני היקישא לקובעו חובה בזמן הזה ואהני עליו למימרא דקביעת חובה דהיקישא לאו לכל שבעה אלא ללילה הראשון:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 כח ב רבי שמעון אומר חמץ לפני זמנו ולאחר זמנו אינו עובר עליו בלא כלום.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_ב_רבי שמעון אומר חמץ לפני זמנו ולאחר זמנו אינו עובר עליו בלא כלום]] '''רבי''' שמעון אומר חמץ לפני זמנו ולאחר זמנו אינו עובר עליו בלא כלום. נראה דלרבי שמעון נהי דאין עובר עליו בלאו דחמץ לפני זמנו מודה הוא דאסור באכילה משש שעות ולמעלה מדאמרינן בפ"ק (לעיל דף יד.) אין שורפין תרומה טהורה עם הטמאה משמע הא לבדה שורפין בשש ואי מותרת לאכול יאכלנה עד הלילה ועוד דקאמר משעה שאסור באכילה אסור בהנאה אתאן לת"ק מכלל דלרבי שמעון אסור באכילה אע"פ שאינו אסור בהנאה דהיינו אחר שש ונראה דנפקא ליה מתשביתו ומאך חלק ומשמע תשביתו שלא כדרך הנאה דהיינו אכילה אבל להסיקו תחת תבשילו מותר לרבי שמעון וא"ת למה שורפין בשש לרבי שמעון יסיקנו עד הלילה מעט מעט תחת תבשילו וי"ל דגזרינן שמא יאכלנו וכן לרבי יוסי הגלילי דשרי חמץ להסיקו תחת תבשילו היינו הכל ביחד אבל מעט מעט לא שמא יאכלנו דמסתמא אית ליה אור לארבעה עשר בודקין וכו': ''' אם''' כן מה תלמוד לומר לא תאכל עליו. הלשון דחוק ונראה לרשב"א דהכי פירושו והלא כבר נאמר תאכל עליו מצות וההוא עליו ע"כ אאכילת פסח קאי הכי נמי לא תאכל עליו חמץ קאי נמי אשעת אכילת פסח וקשה אמאי איצטריך קרא להכי מהיכא תיתי שיהא בבל תאכל חמץ בי"ד דהא כולהו קראי מצרכינן לקמן אליבא דרבי שמעון: ''' וחד''' לפני זמנו. וא"ת ולחזקיה מנלן איסור הנאה לפני זמנו דליכא אלא חד לא יאכל וההוא מסברא מוקמינן לתוך זמנו ואור"י כיון דחד מהנהו קראי משמע איסור הנאה לא נחלק ביניהם: ''' מחמת''' דבר אחר. פי' ריב"א מחמת דבר אחר דלאו מינו דעל ידי שאור מיקרי חמץ טפי משנתחמץ מאליו כדמוכח בפרק כל המנחות (מנחות נב:) אלא כגון שנתחמץ על ידי שמרי יין שמייבשין השמרים בתנור כאשר עושין בארץ אשכנז ול"ד לעיסה שנילושה ביין דלית ביה כרת ויש בה לאו: ''' ואידך''' נפקא לה מבערב תאכלו מצות. תימה לר"י דבפ' קמא דקדושין (ד' לז:) נפקא לן בזמן הזה ממושבותיכם דכתיב גבי מצה והיינו דלא כחד ועוד תימה לרב אחא בר יעקב דאית ליה בשילהי ערבי פסחים (לקמן קכ.) מצה בזמן הזה דרבנן ודריש התם לכולהו קראי דלא ככל התנאים: ''' כל''' ערל לא יאכל בו וכל בן נכר לא יאכל בו בו הוא אינו אוכל אבל אוכל הוא במצה ומרור. תימה גבי בן נכר שהוא מומר אמאי איצטריך קרא פשיטא שחייב לאכול מצה דהא חייב בכל מצות האמורות בתורה ואי קמשמע לן דמצי אכיל מצה אע"ג דאסור בפסח הא נמי פשיטא דאטו מצה קדושה אית בה וי"ל דאיצטריך להיכא דנשחט הפסח כשהיה מומר ועשה תשובה דאף על גב דלא אכיל בפסח דאין נאכל אלא למנויו מכל מקום חייב לאכול מצה ומרור: ''' ערל.''' פי' הקונטרס שמתו אחיו מחמת מילה ולפירושו פסול נמי בתרומה דבהערל (יבמות ע. ושם) יליף תרומה מפסח בגז"ש דתושב ושכיר והא דמיבעיא לן התם (דף עא) ערל קטן מהו לסוכו שמן של תרומה ערלה שלא בזמנה פוסלת או לא יש לחלק בין שלא בזמנה דקטן שאין חייב למול כיוצא בו למתו אחיו מחמת מילה דכיוצא בו חייבין ותדע דהא טומטום אינו אוכל בתרומה בפרק הערל (שם עב.) אף על גב דמסברא אין חייב לקרוע הוא הדין מתו אחיו מחמת מילה דאינו אוכל אף על גב דאינו חייב למול:<B> .</B><קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כח ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|כח|ב}} 0zcfd7jq8rrgw4i4el2jbwbiiii36wy 3019325 3019324 2026-06-09T19:04:52Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3019325 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כח|ב|כח א|כט א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף כח עמוד ב] רבי שמעון אומר: חמץ לפני זמנו }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|ולאחר זמנו - אינו עובר עליו בלא כלום, תוך זמנו - עובר עליו בכרת ובלאו, ומשעה שאסור באכילה אסור בהנאה, אתאן לתנא קמא. רבי יוסי הגלילי אומר: תמה על עצמך, היאך חמץ אסור בהנאה כל שבעה? ומנין לאוכל חמץ משש שעות ולמעלה שהוא עובר בלא תעשה - שנאמר לא תאכל עליו חמץ, דברי רבי יהודה. אמר לו רבי שמעון: וכי אפשר לומר כן? והלא כבר נאמר לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות. אם כן מה תלמוד לומר לא תאכל עליו חמץ - בשעה שישנו בקום אכול מצה - ישנו בבל תאכל חמץ, ובשעה שאינו בקום אכול מצה - אינו בבל תאכל חמץ. מאי טעמא דרבי יהודה? תלתא קראי כתיבי: לא יאכל חמץ וכל מחמצת לא תאכלו לא תאכל עליו חמץ. חד לפני זמנו, וחד לאחר זמנו, וחד לתוך זמנו. ורבי שמעון: חד - לתוך זמנו, וכל מחמצת - מבעי ליה, לכדתניא: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|אין לי אלא שנתחמץ מאליו, מחמת דבר אחר מנין? תלמוד לומר: כל מחמצת לא תאכלו. לא יאכל חמץ - מיבעי ליה לכדתניא; רבי יוסי הגלילי אומר: מנין לפסח מצרים שאין חימוצו נוהג אלא יום אחד - תלמוד לומר לא יאכל חמץ וסמיך ליה היום אתם יצאים. - ורבי יהודה, מחמת דבר אחר מנא ליה? - מדאפקיה רחמנא בלשון מחמצת. - דרבי יוסי הגלילי מנא ליה? - אי בעית אימא: מדסמיך ליה היום, אי בעית אימא - סמוכין לא דריש. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר מר: ומנין לאוכל חמץ משש שעות ולמעלה שהוא עובר בלא תעשה - שנאמר לא תאכל עליו חמץ, דברי רבי יהודה. אמר לו רבי שמעון: וכי אפשר לומר כן? והלא כבר נאמר לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות, - ורבי יהודה, שפיר קאמר ליה רבי שמעון! - ורבי יהודה אמר לך: ההוא לקובעו חובה אפילו בזמן הזה הוא דאתא. - ורבי שמעון לקובעו חובה מנא ליה? - נפקא ליה מבערב תאכלו. - ורבי יהודה? - מיבעי ליה לטמא ושהיה בדרך רחוקה. סלקא דעתך אמינא: הואיל ובפסח לא יאכל - מצה ומרור נמי לא ניכול, קא משמע לן. - ורבי שמעון: טמא ושהיה בדרך רחוקה לא איצטריך קרא, דלא גרע מערל ובן נכר. דכתיב וכל ערל לא יאכל בו - בו הוא אינו אוכל, אבל אוכל הוא במצה ובמרור. - ורבי יהודה: כתיב בהאי, וכתיב בהאי. }} {{הל"מ-רק-גמרא|מני מתניתין? אי רבי יהודה - חמץ סתמא קאמר, אפילו דנכרי. - ואי רבי שמעון – }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''ומשעה שאסור באכילה''' - היינו משש שעות ולמעלה דאמרן לפני זמנו בלאו והא מילתא רבי יהודה קאמר לה כדמפרש בגמרא אתאן לתנא קמא: '''תמה על עצמך וכו'''' - דאפילו בתוך המועד קאמר דמותר בהנאה וקא מתמה אהני דאסרי: '''לא תאכל עליו''' - משעת שחיטה דהיינו משש שעות ולמעלה שחמה נוטה להעריב: הכי גרסינן חמץ אין לי אלא שנתחמץ מאליו: '''מנין לפסח מצרים''' - שלא נהגו בו איסור חמץ אלא יום אחד: '''ת"ל לא יאכל חמץ וסמיך ליה היום אתם יוצאים''' - לא יאכל חמץ היום: '''ואי בעית אימא סמוכין לא דריש''' - רבי יהודה אלא במשנה תורה לחוד והכי שמעינן ליה בפרק קמא דיבמות (ד' ד.) הלכך לית ליה דרבי יוסי הגלילי: '''לקובעו חובה''' - האי שבעת ימים תאכלו מצות לאו לאקושי איסור חמץ למצות אכילת מצה אתא אלא לאקושי אכילת מצה לאזהרת חמץ לקבוע אכיל' מצה חובה לדורות כל זמן שהוא מוזהר על החמץ ואפילו בזמן שאין פסח דלא תימא על מצות ומרורים יאכלוהו כתיב אי איכא פסח מיחייב באכילת מצה ואי לא לא: '''בערב תאכלו מצות''' - קרא יתירה הוא דהא כתיב על מצות ומרורים יאכלוהו: '''לטמא ושהיה בדרך רחוקה''' - שאף על פי שאינו עושה פסח חייב באכילת מצה: '''לא ניכול''' - לא נתחייב: '''ערל''' - שמתו אחיו מחמת מילה: '''בן נכר''' - מי שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים ולא לכל התורה: '''כתיב בהאי''' - ערל ובן נכר וכתיב טמא ושהיה בדרך רחוקה דליכול מצות ואף על גב דמצי יליף מיניה הלכך איצטריך היקישא לקובעו חובה ומקראי אחריני טובא כגון שבעת ימים מצות תאכלו וכגון מצות יאכל את שבעת הימים לא נפקא ליה קביעות חובה דהנהו לאו חובה נינהו אלא מצות יאכל ולא חמץ ואם רצה ליזון שלא מחמץ ושלא ממצה הרשות בידו ותדע דהא בכולהו כתיב את שבעת הימים וחובת מצה אינו אלא לילה הראשון כדילפינן בפרק בתרא אבל מההוא קרא נפקא לן חובת לילה הראשון מדכתיב להיקישא גבי פסח וכדכתיב תאכל עליו מצות כי פסח לילה הראשון אף היקישא שלא בזמן פסח ללילה ראשונה ואהני היקישא לקובעו חובה בזמן הזה ואהני עליו למימרא דקביעת חובה דהיקישא לאו לכל שבעה אלא ללילה הראשון:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 כח ב רבי שמעון אומר חמץ לפני זמנו ולאחר זמנו אינו עובר עליו בלא כלום.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_ב_רבי שמעון אומר חמץ לפני זמנו ולאחר זמנו אינו עובר עליו בלא כלום]] '''רבי''' שמעון אומר חמץ לפני זמנו ולאחר זמנו אינו עובר עליו בלא כלום. נראה דלרבי שמעון נהי דאין עובר עליו בלאו דחמץ לפני זמנו מודה הוא דאסור באכילה משש שעות ולמעלה מדאמרינן בפ"ק (לעיל דף יד.) אין שורפין תרומה טהורה עם הטמאה משמע הא לבדה שורפין בשש ואי מותרת לאכול יאכלנה עד הלילה ועוד דקאמר משעה שאסור באכילה אסור בהנאה אתאן לת"ק מכלל דלרבי שמעון אסור באכילה אע"פ שאינו אסור בהנאה דהיינו אחר שש ונראה דנפקא ליה מתשביתו ומאך חלק ומשמע תשביתו שלא כדרך הנאה דהיינו אכילה אבל להסיקו תחת תבשילו מותר לרבי שמעון וא"ת למה שורפין בשש לרבי שמעון יסיקנו עד הלילה מעט מעט תחת תבשילו וי"ל דגזרינן שמא יאכלנו וכן לרבי יוסי הגלילי דשרי חמץ להסיקו תחת תבשילו היינו הכל ביחד אבל מעט מעט לא שמא יאכלנו דמסתמא אית ליה אור לארבעה עשר בודקין וכו': [[File:תוס פסחים 2 כח ב אם כן מה תלמוד לומר לא תאכל עליו.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_ב_אם כן מה תלמוד לומר לא תאכל עליו]] ''' אם''' כן מה תלמוד לומר לא תאכל עליו. הלשון דחוק ונראה לרשב"א דהכי פירושו והלא כבר נאמר תאכל עליו מצות וההוא עליו ע"כ אאכילת פסח קאי הכי נמי לא תאכל עליו חמץ קאי נמי אשעת אכילת פסח וקשה אמאי איצטריך קרא להכי מהיכא תיתי שיהא בבל תאכל חמץ בי"ד דהא כולהו קראי מצרכינן לקמן אליבא דרבי שמעון: ''' וחד''' לפני זמנו. וא"ת ולחזקיה מנלן איסור הנאה לפני זמנו דליכא אלא חד לא יאכל וההוא מסברא מוקמינן לתוך זמנו ואור"י כיון דחד מהנהו קראי משמע איסור הנאה לא נחלק ביניהם: ''' מחמת''' דבר אחר. פי' ריב"א מחמת דבר אחר דלאו מינו דעל ידי שאור מיקרי חמץ טפי משנתחמץ מאליו כדמוכח בפרק כל המנחות (מנחות נב:) אלא כגון שנתחמץ על ידי שמרי יין שמייבשין השמרים בתנור כאשר עושין בארץ אשכנז ול"ד לעיסה שנילושה ביין דלית ביה כרת ויש בה לאו: ''' ואידך''' נפקא לה מבערב תאכלו מצות. תימה לר"י דבפ' קמא דקדושין (ד' לז:) נפקא לן בזמן הזה ממושבותיכם דכתיב גבי מצה והיינו דלא כחד ועוד תימה לרב אחא בר יעקב דאית ליה בשילהי ערבי פסחים (לקמן קכ.) מצה בזמן הזה דרבנן ודריש התם לכולהו קראי דלא ככל התנאים: ''' כל''' ערל לא יאכל בו וכל בן נכר לא יאכל בו בו הוא אינו אוכל אבל אוכל הוא במצה ומרור. תימה גבי בן נכר שהוא מומר אמאי איצטריך קרא פשיטא שחייב לאכול מצה דהא חייב בכל מצות האמורות בתורה ואי קמשמע לן דמצי אכיל מצה אע"ג דאסור בפסח הא נמי פשיטא דאטו מצה קדושה אית בה וי"ל דאיצטריך להיכא דנשחט הפסח כשהיה מומר ועשה תשובה דאף על גב דלא אכיל בפסח דאין נאכל אלא למנויו מכל מקום חייב לאכול מצה ומרור: ''' ערל.''' פי' הקונטרס שמתו אחיו מחמת מילה ולפירושו פסול נמי בתרומה דבהערל (יבמות ע. ושם) יליף תרומה מפסח בגז"ש דתושב ושכיר והא דמיבעיא לן התם (דף עא) ערל קטן מהו לסוכו שמן של תרומה ערלה שלא בזמנה פוסלת או לא יש לחלק בין שלא בזמנה דקטן שאין חייב למול כיוצא בו למתו אחיו מחמת מילה דכיוצא בו חייבין ותדע דהא טומטום אינו אוכל בתרומה בפרק הערל (שם עב.) אף על גב דמסברא אין חייב לקרוע הוא הדין מתו אחיו מחמת מילה דאינו אוכל אף על גב דאינו חייב למול:<B> .</B><קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כח ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|כח|ב}} qbo8ufn2d9fpszji7v0334dlyo66nom 3019334 3019325 2026-06-09T19:41:42Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3019334 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כח|ב|כח א|כט א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף כח עמוד ב] רבי שמעון אומר: חמץ לפני זמנו }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|ולאחר זמנו - אינו עובר עליו בלא כלום, תוך זמנו - עובר עליו בכרת ובלאו, ומשעה שאסור באכילה אסור בהנאה, אתאן לתנא קמא. רבי יוסי הגלילי אומר: תמה על עצמך, היאך חמץ אסור בהנאה כל שבעה? ומנין לאוכל חמץ משש שעות ולמעלה שהוא עובר בלא תעשה - שנאמר לא תאכל עליו חמץ, דברי רבי יהודה. אמר לו רבי שמעון: וכי אפשר לומר כן? והלא כבר נאמר לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות. אם כן מה תלמוד לומר לא תאכל עליו חמץ - בשעה שישנו בקום אכול מצה - ישנו בבל תאכל חמץ, ובשעה שאינו בקום אכול מצה - אינו בבל תאכל חמץ. מאי טעמא דרבי יהודה? תלתא קראי כתיבי: לא יאכל חמץ וכל מחמצת לא תאכלו לא תאכל עליו חמץ. חד לפני זמנו, וחד לאחר זמנו, וחד לתוך זמנו. ורבי שמעון: חד - לתוך זמנו, וכל מחמצת - מבעי ליה, לכדתניא: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|אין לי אלא שנתחמץ מאליו, מחמת דבר אחר מנין? תלמוד לומר: כל מחמצת לא תאכלו. לא יאכל חמץ - מיבעי ליה לכדתניא; רבי יוסי הגלילי אומר: מנין לפסח מצרים שאין חימוצו נוהג אלא יום אחד - תלמוד לומר לא יאכל חמץ וסמיך ליה היום אתם יצאים. - ורבי יהודה, מחמת דבר אחר מנא ליה? - מדאפקיה רחמנא בלשון מחמצת. - דרבי יוסי הגלילי מנא ליה? - אי בעית אימא: מדסמיך ליה היום, אי בעית אימא - סמוכין לא דריש. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר מר: ומנין לאוכל חמץ משש שעות ולמעלה שהוא עובר בלא תעשה - שנאמר לא תאכל עליו חמץ, דברי רבי יהודה. אמר לו רבי שמעון: וכי אפשר לומר כן? והלא כבר נאמר לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות, - ורבי יהודה, שפיר קאמר ליה רבי שמעון! - ורבי יהודה אמר לך: ההוא לקובעו חובה אפילו בזמן הזה הוא דאתא. - ורבי שמעון לקובעו חובה מנא ליה? - נפקא ליה מבערב תאכלו. - ורבי יהודה? - מיבעי ליה לטמא ושהיה בדרך רחוקה. סלקא דעתך אמינא: הואיל ובפסח לא יאכל - מצה ומרור נמי לא ניכול, קא משמע לן. - ורבי שמעון: טמא ושהיה בדרך רחוקה לא איצטריך קרא, דלא גרע מערל ובן נכר. דכתיב וכל ערל לא יאכל בו - בו הוא אינו אוכל, אבל אוכל הוא במצה ובמרור. - ורבי יהודה: כתיב בהאי, וכתיב בהאי. }} {{הל"מ-רק-גמרא|מני מתניתין? אי רבי יהודה - חמץ סתמא קאמר, אפילו דנכרי. - ואי רבי שמעון – }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''ומשעה שאסור באכילה''' - היינו משש שעות ולמעלה דאמרן לפני זמנו בלאו והא מילתא רבי יהודה קאמר לה כדמפרש בגמרא אתאן לתנא קמא: '''תמה על עצמך וכו'''' - דאפילו בתוך המועד קאמר דמותר בהנאה וקא מתמה אהני דאסרי: '''לא תאכל עליו''' - משעת שחיטה דהיינו משש שעות ולמעלה שחמה נוטה להעריב: הכי גרסינן חמץ אין לי אלא שנתחמץ מאליו: '''מנין לפסח מצרים''' - שלא נהגו בו איסור חמץ אלא יום אחד: '''ת"ל לא יאכל חמץ וסמיך ליה היום אתם יוצאים''' - לא יאכל חמץ היום: '''ואי בעית אימא סמוכין לא דריש''' - רבי יהודה אלא במשנה תורה לחוד והכי שמעינן ליה בפרק קמא דיבמות (ד' ד.) הלכך לית ליה דרבי יוסי הגלילי: '''לקובעו חובה''' - האי שבעת ימים תאכלו מצות לאו לאקושי איסור חמץ למצות אכילת מצה אתא אלא לאקושי אכילת מצה לאזהרת חמץ לקבוע אכיל' מצה חובה לדורות כל זמן שהוא מוזהר על החמץ ואפילו בזמן שאין פסח דלא תימא על מצות ומרורים יאכלוהו כתיב אי איכא פסח מיחייב באכילת מצה ואי לא לא: '''בערב תאכלו מצות''' - קרא יתירה הוא דהא כתיב על מצות ומרורים יאכלוהו: '''לטמא ושהיה בדרך רחוקה''' - שאף על פי שאינו עושה פסח חייב באכילת מצה: '''לא ניכול''' - לא נתחייב: '''ערל''' - שמתו אחיו מחמת מילה: '''בן נכר''' - מי שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים ולא לכל התורה: '''כתיב בהאי''' - ערל ובן נכר וכתיב טמא ושהיה בדרך רחוקה דליכול מצות ואף על גב דמצי יליף מיניה הלכך איצטריך היקישא לקובעו חובה ומקראי אחריני טובא כגון שבעת ימים מצות תאכלו וכגון מצות יאכל את שבעת הימים לא נפקא ליה קביעות חובה דהנהו לאו חובה נינהו אלא מצות יאכל ולא חמץ ואם רצה ליזון שלא מחמץ ושלא ממצה הרשות בידו ותדע דהא בכולהו כתיב את שבעת הימים וחובת מצה אינו אלא לילה הראשון כדילפינן בפרק בתרא אבל מההוא קרא נפקא לן חובת לילה הראשון מדכתיב להיקישא גבי פסח וכדכתיב תאכל עליו מצות כי פסח לילה הראשון אף היקישא שלא בזמן פסח ללילה ראשונה ואהני היקישא לקובעו חובה בזמן הזה ואהני עליו למימרא דקביעת חובה דהיקישא לאו לכל שבעה אלא ללילה הראשון:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 כח ב רבי שמעון אומר חמץ לפני זמנו ולאחר זמנו אינו עובר עליו בלא כלום.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_ב_רבי שמעון אומר חמץ לפני זמנו ולאחר זמנו אינו עובר עליו בלא כלום]] '''רבי''' שמעון אומר חמץ לפני זמנו ולאחר זמנו אינו עובר עליו בלא כלום. נראה דלרבי שמעון נהי דאין עובר עליו בלאו דחמץ לפני זמנו מודה הוא דאסור באכילה משש שעות ולמעלה מדאמרינן בפ"ק (לעיל דף יד.) אין שורפין תרומה טהורה עם הטמאה משמע הא לבדה שורפין בשש ואי מותרת לאכול יאכלנה עד הלילה ועוד דקאמר משעה שאסור באכילה אסור בהנאה אתאן לת"ק מכלל דלרבי שמעון אסור באכילה אע"פ שאינו אסור בהנאה דהיינו אחר שש ונראה דנפקא ליה מתשביתו ומאך חלק ומשמע תשביתו שלא כדרך הנאה דהיינו אכילה אבל להסיקו תחת תבשילו מותר לרבי שמעון וא"ת למה שורפין בשש לרבי שמעון יסיקנו עד הלילה מעט מעט תחת תבשילו וי"ל דגזרינן שמא יאכלנו וכן לרבי יוסי הגלילי דשרי חמץ להסיקו תחת תבשילו היינו הכל ביחד אבל מעט מעט לא שמא יאכלנו דמסתמא אית ליה אור לארבעה עשר בודקין וכו': [[File:תוס פסחים 2 כח ב אם כן מה תלמוד לומר לא תאכל עליו.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_ב_אם כן מה תלמוד לומר לא תאכל עליו]] ''' אם''' כן מה תלמוד לומר לא תאכל עליו. הלשון דחוק ונראה לרשב"א דהכי פירושו והלא כבר נאמר תאכל עליו מצות וההוא עליו ע"כ אאכילת פסח קאי הכי נמי לא תאכל עליו חמץ קאי נמי אשעת אכילת פסח וקשה אמאי איצטריך קרא להכי מהיכא תיתי שיהא בבל תאכל חמץ בי"ד דהא כולהו קראי מצרכינן לקמן אליבא דרבי שמעון: [[File:תוס פסחים 2 כח ב וחד לפני זמנו.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_ב_וחד לפני זמנו]] ''' וחד''' לפני זמנו. וא"ת ולחזקיה מנלן איסור הנאה לפני זמנו דליכא אלא חד לא יאכל וההוא מסברא מוקמינן לתוך זמנו ואור"י כיון דחד מהנהו קראי משמע איסור הנאה לא נחלק ביניהם: ''' מחמת''' דבר אחר. פי' ריב"א מחמת דבר אחר דלאו מינו דעל ידי שאור מיקרי חמץ טפי משנתחמץ מאליו כדמוכח בפרק כל המנחות (מנחות נב:) אלא כגון שנתחמץ על ידי שמרי יין שמייבשין השמרים בתנור כאשר עושין בארץ אשכנז ול"ד לעיסה שנילושה ביין דלית ביה כרת ויש בה לאו: ''' ואידך''' נפקא לה מבערב תאכלו מצות. תימה לר"י דבפ' קמא דקדושין (ד' לז:) נפקא לן בזמן הזה ממושבותיכם דכתיב גבי מצה והיינו דלא כחד ועוד תימה לרב אחא בר יעקב דאית ליה בשילהי ערבי פסחים (לקמן קכ.) מצה בזמן הזה דרבנן ודריש התם לכולהו קראי דלא ככל התנאים: ''' כל''' ערל לא יאכל בו וכל בן נכר לא יאכל בו בו הוא אינו אוכל אבל אוכל הוא במצה ומרור. תימה גבי בן נכר שהוא מומר אמאי איצטריך קרא פשיטא שחייב לאכול מצה דהא חייב בכל מצות האמורות בתורה ואי קמשמע לן דמצי אכיל מצה אע"ג דאסור בפסח הא נמי פשיטא דאטו מצה קדושה אית בה וי"ל דאיצטריך להיכא דנשחט הפסח כשהיה מומר ועשה תשובה דאף על גב דלא אכיל בפסח דאין נאכל אלא למנויו מכל מקום חייב לאכול מצה ומרור: ''' ערל.''' פי' הקונטרס שמתו אחיו מחמת מילה ולפירושו פסול נמי בתרומה דבהערל (יבמות ע. ושם) יליף תרומה מפסח בגז"ש דתושב ושכיר והא דמיבעיא לן התם (דף עא) ערל קטן מהו לסוכו שמן של תרומה ערלה שלא בזמנה פוסלת או לא יש לחלק בין שלא בזמנה דקטן שאין חייב למול כיוצא בו למתו אחיו מחמת מילה דכיוצא בו חייבין ותדע דהא טומטום אינו אוכל בתרומה בפרק הערל (שם עב.) אף על גב דמסברא אין חייב לקרוע הוא הדין מתו אחיו מחמת מילה דאינו אוכל אף על גב דאינו חייב למול:<B> .</B><קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כח ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|כח|ב}} gn87b3x0792izhpbu5opl7cqawg4c6k 3019341 3019334 2026-06-09T19:52:50Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3019341 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כח|ב|כח א|כט א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף כח עמוד ב] רבי שמעון אומר: חמץ לפני זמנו }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|ולאחר זמנו - אינו עובר עליו בלא כלום, תוך זמנו - עובר עליו בכרת ובלאו, ומשעה שאסור באכילה אסור בהנאה, אתאן לתנא קמא. רבי יוסי הגלילי אומר: תמה על עצמך, היאך חמץ אסור בהנאה כל שבעה? ומנין לאוכל חמץ משש שעות ולמעלה שהוא עובר בלא תעשה - שנאמר לא תאכל עליו חמץ, דברי רבי יהודה. אמר לו רבי שמעון: וכי אפשר לומר כן? והלא כבר נאמר לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות. אם כן מה תלמוד לומר לא תאכל עליו חמץ - בשעה שישנו בקום אכול מצה - ישנו בבל תאכל חמץ, ובשעה שאינו בקום אכול מצה - אינו בבל תאכל חמץ. מאי טעמא דרבי יהודה? תלתא קראי כתיבי: לא יאכל חמץ וכל מחמצת לא תאכלו לא תאכל עליו חמץ. חד לפני זמנו, וחד לאחר זמנו, וחד לתוך זמנו. ורבי שמעון: חד - לתוך זמנו, וכל מחמצת - מבעי ליה, לכדתניא: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|אין לי אלא שנתחמץ מאליו, מחמת דבר אחר מנין? תלמוד לומר: כל מחמצת לא תאכלו. לא יאכל חמץ - מיבעי ליה לכדתניא; רבי יוסי הגלילי אומר: מנין לפסח מצרים שאין חימוצו נוהג אלא יום אחד - תלמוד לומר לא יאכל חמץ וסמיך ליה היום אתם יצאים. - ורבי יהודה, מחמת דבר אחר מנא ליה? - מדאפקיה רחמנא בלשון מחמצת. - דרבי יוסי הגלילי מנא ליה? - אי בעית אימא: מדסמיך ליה היום, אי בעית אימא - סמוכין לא דריש. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר מר: ומנין לאוכל חמץ משש שעות ולמעלה שהוא עובר בלא תעשה - שנאמר לא תאכל עליו חמץ, דברי רבי יהודה. אמר לו רבי שמעון: וכי אפשר לומר כן? והלא כבר נאמר לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות, - ורבי יהודה, שפיר קאמר ליה רבי שמעון! - ורבי יהודה אמר לך: ההוא לקובעו חובה אפילו בזמן הזה הוא דאתא. - ורבי שמעון לקובעו חובה מנא ליה? - נפקא ליה מבערב תאכלו. - ורבי יהודה? - מיבעי ליה לטמא ושהיה בדרך רחוקה. סלקא דעתך אמינא: הואיל ובפסח לא יאכל - מצה ומרור נמי לא ניכול, קא משמע לן. - ורבי שמעון: טמא ושהיה בדרך רחוקה לא איצטריך קרא, דלא גרע מערל ובן נכר. דכתיב וכל ערל לא יאכל בו - בו הוא אינו אוכל, אבל אוכל הוא במצה ובמרור. - ורבי יהודה: כתיב בהאי, וכתיב בהאי. }} {{הל"מ-רק-גמרא|מני מתניתין? אי רבי יהודה - חמץ סתמא קאמר, אפילו דנכרי. - ואי רבי שמעון – }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''ומשעה שאסור באכילה''' - היינו משש שעות ולמעלה דאמרן לפני זמנו בלאו והא מילתא רבי יהודה קאמר לה כדמפרש בגמרא אתאן לתנא קמא: '''תמה על עצמך וכו'''' - דאפילו בתוך המועד קאמר דמותר בהנאה וקא מתמה אהני דאסרי: '''לא תאכל עליו''' - משעת שחיטה דהיינו משש שעות ולמעלה שחמה נוטה להעריב: הכי גרסינן חמץ אין לי אלא שנתחמץ מאליו: '''מנין לפסח מצרים''' - שלא נהגו בו איסור חמץ אלא יום אחד: '''ת"ל לא יאכל חמץ וסמיך ליה היום אתם יוצאים''' - לא יאכל חמץ היום: '''ואי בעית אימא סמוכין לא דריש''' - רבי יהודה אלא במשנה תורה לחוד והכי שמעינן ליה בפרק קמא דיבמות (ד' ד.) הלכך לית ליה דרבי יוסי הגלילי: '''לקובעו חובה''' - האי שבעת ימים תאכלו מצות לאו לאקושי איסור חמץ למצות אכילת מצה אתא אלא לאקושי אכילת מצה לאזהרת חמץ לקבוע אכיל' מצה חובה לדורות כל זמן שהוא מוזהר על החמץ ואפילו בזמן שאין פסח דלא תימא על מצות ומרורים יאכלוהו כתיב אי איכא פסח מיחייב באכילת מצה ואי לא לא: '''בערב תאכלו מצות''' - קרא יתירה הוא דהא כתיב על מצות ומרורים יאכלוהו: '''לטמא ושהיה בדרך רחוקה''' - שאף על פי שאינו עושה פסח חייב באכילת מצה: '''לא ניכול''' - לא נתחייב: '''ערל''' - שמתו אחיו מחמת מילה: '''בן נכר''' - מי שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים ולא לכל התורה: '''כתיב בהאי''' - ערל ובן נכר וכתיב טמא ושהיה בדרך רחוקה דליכול מצות ואף על גב דמצי יליף מיניה הלכך איצטריך היקישא לקובעו חובה ומקראי אחריני טובא כגון שבעת ימים מצות תאכלו וכגון מצות יאכל את שבעת הימים לא נפקא ליה קביעות חובה דהנהו לאו חובה נינהו אלא מצות יאכל ולא חמץ ואם רצה ליזון שלא מחמץ ושלא ממצה הרשות בידו ותדע דהא בכולהו כתיב את שבעת הימים וחובת מצה אינו אלא לילה הראשון כדילפינן בפרק בתרא אבל מההוא קרא נפקא לן חובת לילה הראשון מדכתיב להיקישא גבי פסח וכדכתיב תאכל עליו מצות כי פסח לילה הראשון אף היקישא שלא בזמן פסח ללילה ראשונה ואהני היקישא לקובעו חובה בזמן הזה ואהני עליו למימרא דקביעת חובה דהיקישא לאו לכל שבעה אלא ללילה הראשון:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 כח ב רבי שמעון אומר חמץ לפני זמנו ולאחר זמנו אינו עובר עליו בלא כלום.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_ב_רבי שמעון אומר חמץ לפני זמנו ולאחר זמנו אינו עובר עליו בלא כלום]] '''רבי''' שמעון אומר חמץ לפני זמנו ולאחר זמנו אינו עובר עליו בלא כלום. נראה דלרבי שמעון נהי דאין עובר עליו בלאו דחמץ לפני זמנו מודה הוא דאסור באכילה משש שעות ולמעלה מדאמרינן בפ"ק (לעיל דף יד.) אין שורפין תרומה טהורה עם הטמאה משמע הא לבדה שורפין בשש ואי מותרת לאכול יאכלנה עד הלילה ועוד דקאמר משעה שאסור באכילה אסור בהנאה אתאן לת"ק מכלל דלרבי שמעון אסור באכילה אע"פ שאינו אסור בהנאה דהיינו אחר שש ונראה דנפקא ליה מתשביתו ומאך חלק ומשמע תשביתו שלא כדרך הנאה דהיינו אכילה אבל להסיקו תחת תבשילו מותר לרבי שמעון וא"ת למה שורפין בשש לרבי שמעון יסיקנו עד הלילה מעט מעט תחת תבשילו וי"ל דגזרינן שמא יאכלנו וכן לרבי יוסי הגלילי דשרי חמץ להסיקו תחת תבשילו היינו הכל ביחד אבל מעט מעט לא שמא יאכלנו דמסתמא אית ליה אור לארבעה עשר בודקין וכו': [[File:תוס פסחים 2 כח ב אם כן מה תלמוד לומר לא תאכל עליו.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_ב_אם כן מה תלמוד לומר לא תאכל עליו]] ''' אם''' כן מה תלמוד לומר לא תאכל עליו. הלשון דחוק ונראה לרשב"א דהכי פירושו והלא כבר נאמר תאכל עליו מצות וההוא עליו ע"כ אאכילת פסח קאי הכי נמי לא תאכל עליו חמץ קאי נמי אשעת אכילת פסח וקשה אמאי איצטריך קרא להכי מהיכא תיתי שיהא בבל תאכל חמץ בי"ד דהא כולהו קראי מצרכינן לקמן אליבא דרבי שמעון: [[File:תוס פסחים 2 כח ב וחד לפני זמנו.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_ב_וחד לפני זמנו]] ''' וחד''' לפני זמנו. וא"ת ולחזקיה מנלן איסור הנאה לפני זמנו דליכא אלא חד לא יאכל וההוא מסברא מוקמינן לתוך זמנו ואור"י כיון דחד מהנהו קראי משמע איסור הנאה לא נחלק ביניהם: [[File:תוס פסחים 2 כח ב מחמת דבר אחר.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_ב_מחמת דבר אחר]] ''' מחמת''' דבר אחר. פי' ריב"א מחמת דבר אחר דלאו מינו דעל ידי שאור מיקרי חמץ טפי משנתחמץ מאליו כדמוכח בפרק כל המנחות (מנחות נב:) אלא כגון שנתחמץ על ידי שמרי יין שמייבשין השמרים בתנור כאשר עושין בארץ אשכנז ול"ד לעיסה שנילושה ביין דלית ביה כרת ויש בה לאו: ''' ואידך''' נפקא לה מבערב תאכלו מצות. תימה לר"י דבפ' קמא דקדושין (ד' לז:) נפקא לן בזמן הזה ממושבותיכם דכתיב גבי מצה והיינו דלא כחד ועוד תימה לרב אחא בר יעקב דאית ליה בשילהי ערבי פסחים (לקמן קכ.) מצה בזמן הזה דרבנן ודריש התם לכולהו קראי דלא ככל התנאים: ''' כל''' ערל לא יאכל בו וכל בן נכר לא יאכל בו בו הוא אינו אוכל אבל אוכל הוא במצה ומרור. תימה גבי בן נכר שהוא מומר אמאי איצטריך קרא פשיטא שחייב לאכול מצה דהא חייב בכל מצות האמורות בתורה ואי קמשמע לן דמצי אכיל מצה אע"ג דאסור בפסח הא נמי פשיטא דאטו מצה קדושה אית בה וי"ל דאיצטריך להיכא דנשחט הפסח כשהיה מומר ועשה תשובה דאף על גב דלא אכיל בפסח דאין נאכל אלא למנויו מכל מקום חייב לאכול מצה ומרור: ''' ערל.''' פי' הקונטרס שמתו אחיו מחמת מילה ולפירושו פסול נמי בתרומה דבהערל (יבמות ע. ושם) יליף תרומה מפסח בגז"ש דתושב ושכיר והא דמיבעיא לן התם (דף עא) ערל קטן מהו לסוכו שמן של תרומה ערלה שלא בזמנה פוסלת או לא יש לחלק בין שלא בזמנה דקטן שאין חייב למול כיוצא בו למתו אחיו מחמת מילה דכיוצא בו חייבין ותדע דהא טומטום אינו אוכל בתרומה בפרק הערל (שם עב.) אף על גב דמסברא אין חייב לקרוע הוא הדין מתו אחיו מחמת מילה דאינו אוכל אף על גב דאינו חייב למול:<B> .</B><קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כח ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|כח|ב}} k0ynfrljohkt4kpdd5nlkvahxope6v0 3019343 3019341 2026-06-09T20:23:13Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3019343 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כח|ב|כח א|כט א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף כח עמוד ב] רבי שמעון אומר: חמץ לפני זמנו }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|ולאחר זמנו - אינו עובר עליו בלא כלום, תוך זמנו - עובר עליו בכרת ובלאו, ומשעה שאסור באכילה אסור בהנאה, אתאן לתנא קמא. רבי יוסי הגלילי אומר: תמה על עצמך, היאך חמץ אסור בהנאה כל שבעה? ומנין לאוכל חמץ משש שעות ולמעלה שהוא עובר בלא תעשה - שנאמר לא תאכל עליו חמץ, דברי רבי יהודה. אמר לו רבי שמעון: וכי אפשר לומר כן? והלא כבר נאמר לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות. אם כן מה תלמוד לומר לא תאכל עליו חמץ - בשעה שישנו בקום אכול מצה - ישנו בבל תאכל חמץ, ובשעה שאינו בקום אכול מצה - אינו בבל תאכל חמץ. מאי טעמא דרבי יהודה? תלתא קראי כתיבי: לא יאכל חמץ וכל מחמצת לא תאכלו לא תאכל עליו חמץ. חד לפני זמנו, וחד לאחר זמנו, וחד לתוך זמנו. ורבי שמעון: חד - לתוך זמנו, וכל מחמצת - מבעי ליה, לכדתניא: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|אין לי אלא שנתחמץ מאליו, מחמת דבר אחר מנין? תלמוד לומר: כל מחמצת לא תאכלו. לא יאכל חמץ - מיבעי ליה לכדתניא; רבי יוסי הגלילי אומר: מנין לפסח מצרים שאין חימוצו נוהג אלא יום אחד - תלמוד לומר לא יאכל חמץ וסמיך ליה היום אתם יצאים. - ורבי יהודה, מחמת דבר אחר מנא ליה? - מדאפקיה רחמנא בלשון מחמצת. - דרבי יוסי הגלילי מנא ליה? - אי בעית אימא: מדסמיך ליה היום, אי בעית אימא - סמוכין לא דריש. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר מר: ומנין לאוכל חמץ משש שעות ולמעלה שהוא עובר בלא תעשה - שנאמר לא תאכל עליו חמץ, דברי רבי יהודה. אמר לו רבי שמעון: וכי אפשר לומר כן? והלא כבר נאמר לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות, - ורבי יהודה, שפיר קאמר ליה רבי שמעון! - ורבי יהודה אמר לך: ההוא לקובעו חובה אפילו בזמן הזה הוא דאתא. - ורבי שמעון לקובעו חובה מנא ליה? - נפקא ליה מבערב תאכלו. - ורבי יהודה? - מיבעי ליה לטמא ושהיה בדרך רחוקה. סלקא דעתך אמינא: הואיל ובפסח לא יאכל - מצה ומרור נמי לא ניכול, קא משמע לן. - ורבי שמעון: טמא ושהיה בדרך רחוקה לא איצטריך קרא, דלא גרע מערל ובן נכר. דכתיב וכל ערל לא יאכל בו - בו הוא אינו אוכל, אבל אוכל הוא במצה ובמרור. - ורבי יהודה: כתיב בהאי, וכתיב בהאי. }} {{הל"מ-רק-גמרא|מני מתניתין? אי רבי יהודה - חמץ סתמא קאמר, אפילו דנכרי. - ואי רבי שמעון – }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''ומשעה שאסור באכילה''' - היינו משש שעות ולמעלה דאמרן לפני זמנו בלאו והא מילתא רבי יהודה קאמר לה כדמפרש בגמרא אתאן לתנא קמא: '''תמה על עצמך וכו'''' - דאפילו בתוך המועד קאמר דמותר בהנאה וקא מתמה אהני דאסרי: '''לא תאכל עליו''' - משעת שחיטה דהיינו משש שעות ולמעלה שחמה נוטה להעריב: הכי גרסינן חמץ אין לי אלא שנתחמץ מאליו: '''מנין לפסח מצרים''' - שלא נהגו בו איסור חמץ אלא יום אחד: '''ת"ל לא יאכל חמץ וסמיך ליה היום אתם יוצאים''' - לא יאכל חמץ היום: '''ואי בעית אימא סמוכין לא דריש''' - רבי יהודה אלא במשנה תורה לחוד והכי שמעינן ליה בפרק קמא דיבמות (ד' ד.) הלכך לית ליה דרבי יוסי הגלילי: '''לקובעו חובה''' - האי שבעת ימים תאכלו מצות לאו לאקושי איסור חמץ למצות אכילת מצה אתא אלא לאקושי אכילת מצה לאזהרת חמץ לקבוע אכיל' מצה חובה לדורות כל זמן שהוא מוזהר על החמץ ואפילו בזמן שאין פסח דלא תימא על מצות ומרורים יאכלוהו כתיב אי איכא פסח מיחייב באכילת מצה ואי לא לא: '''בערב תאכלו מצות''' - קרא יתירה הוא דהא כתיב על מצות ומרורים יאכלוהו: '''לטמא ושהיה בדרך רחוקה''' - שאף על פי שאינו עושה פסח חייב באכילת מצה: '''לא ניכול''' - לא נתחייב: '''ערל''' - שמתו אחיו מחמת מילה: '''בן נכר''' - מי שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים ולא לכל התורה: '''כתיב בהאי''' - ערל ובן נכר וכתיב טמא ושהיה בדרך רחוקה דליכול מצות ואף על גב דמצי יליף מיניה הלכך איצטריך היקישא לקובעו חובה ומקראי אחריני טובא כגון שבעת ימים מצות תאכלו וכגון מצות יאכל את שבעת הימים לא נפקא ליה קביעות חובה דהנהו לאו חובה נינהו אלא מצות יאכל ולא חמץ ואם רצה ליזון שלא מחמץ ושלא ממצה הרשות בידו ותדע דהא בכולהו כתיב את שבעת הימים וחובת מצה אינו אלא לילה הראשון כדילפינן בפרק בתרא אבל מההוא קרא נפקא לן חובת לילה הראשון מדכתיב להיקישא גבי פסח וכדכתיב תאכל עליו מצות כי פסח לילה הראשון אף היקישא שלא בזמן פסח ללילה ראשונה ואהני היקישא לקובעו חובה בזמן הזה ואהני עליו למימרא דקביעת חובה דהיקישא לאו לכל שבעה אלא ללילה הראשון:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 כח ב רבי שמעון אומר חמץ לפני זמנו ולאחר זמנו אינו עובר עליו בלא כלום.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_ב_רבי שמעון אומר חמץ לפני זמנו ולאחר זמנו אינו עובר עליו בלא כלום]] '''רבי''' שמעון אומר חמץ לפני זמנו ולאחר זמנו אינו עובר עליו בלא כלום. נראה דלרבי שמעון נהי דאין עובר עליו בלאו דחמץ לפני זמנו מודה הוא דאסור באכילה משש שעות ולמעלה מדאמרינן בפ"ק (לעיל דף יד.) אין שורפין תרומה טהורה עם הטמאה משמע הא לבדה שורפין בשש ואי מותרת לאכול יאכלנה עד הלילה ועוד דקאמר משעה שאסור באכילה אסור בהנאה אתאן לת"ק מכלל דלרבי שמעון אסור באכילה אע"פ שאינו אסור בהנאה דהיינו אחר שש ונראה דנפקא ליה מתשביתו ומאך חלק ומשמע תשביתו שלא כדרך הנאה דהיינו אכילה אבל להסיקו תחת תבשילו מותר לרבי שמעון וא"ת למה שורפין בשש לרבי שמעון יסיקנו עד הלילה מעט מעט תחת תבשילו וי"ל דגזרינן שמא יאכלנו וכן לרבי יוסי הגלילי דשרי חמץ להסיקו תחת תבשילו היינו הכל ביחד אבל מעט מעט לא שמא יאכלנו דמסתמא אית ליה אור לארבעה עשר בודקין וכו': [[File:תוס פסחים 2 כח ב אם כן מה תלמוד לומר לא תאכל עליו.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_ב_אם כן מה תלמוד לומר לא תאכל עליו]] ''' אם''' כן מה תלמוד לומר לא תאכל עליו. הלשון דחוק ונראה לרשב"א דהכי פירושו והלא כבר נאמר תאכל עליו מצות וההוא עליו ע"כ אאכילת פסח קאי הכי נמי לא תאכל עליו חמץ קאי נמי אשעת אכילת פסח וקשה אמאי איצטריך קרא להכי מהיכא תיתי שיהא בבל תאכל חמץ בי"ד דהא כולהו קראי מצרכינן לקמן אליבא דרבי שמעון: [[File:תוס פסחים 2 כח ב וחד לפני זמנו.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_ב_וחד לפני זמנו]] ''' וחד''' לפני זמנו. וא"ת ולחזקיה מנלן איסור הנאה לפני זמנו דליכא אלא חד לא יאכל וההוא מסברא מוקמינן לתוך זמנו ואור"י כיון דחד מהנהו קראי משמע איסור הנאה לא נחלק ביניהם: [[File:תוס פסחים 2 כח ב מחמת דבר אחר.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_ב_מחמת דבר אחר]] ''' מחמת''' דבר אחר. פי' ריב"א מחמת דבר אחר דלאו מינו דעל ידי שאור מיקרי חמץ טפי משנתחמץ מאליו כדמוכח בפרק כל המנחות (מנחות נב:) אלא כגון שנתחמץ על ידי שמרי יין שמייבשין השמרים בתנור כאשר עושין בארץ אשכנז ול"ד לעיסה שנילושה ביין דלית ביה כרת ויש בה לאו: [[File:תוס פסחים 2 כח ב ואידך נפקא לה מבערב תאכלו מצות.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_ב_ואידך נפקא לה מבערב תאכלו מצות]] ''' ואידך''' נפקא לה מבערב תאכלו מצות. תימה לר"י דבפ' קמא דקדושין (ד' לז:) נפקא לן בזמן הזה ממושבותיכם דכתיב גבי מצה והיינו דלא כחד ועוד תימה לרב אחא בר יעקב דאית ליה בשילהי ערבי פסחים (לקמן קכ.) מצה בזמן הזה דרבנן ודריש התם לכולהו קראי דלא ככל התנאים: ''' כל''' ערל לא יאכל בו וכל בן נכר לא יאכל בו בו הוא אינו אוכל אבל אוכל הוא במצה ומרור. תימה גבי בן נכר שהוא מומר אמאי איצטריך קרא פשיטא שחייב לאכול מצה דהא חייב בכל מצות האמורות בתורה ואי קמשמע לן דמצי אכיל מצה אע"ג דאסור בפסח הא נמי פשיטא דאטו מצה קדושה אית בה וי"ל דאיצטריך להיכא דנשחט הפסח כשהיה מומר ועשה תשובה דאף על גב דלא אכיל בפסח דאין נאכל אלא למנויו מכל מקום חייב לאכול מצה ומרור: ''' ערל.''' פי' הקונטרס שמתו אחיו מחמת מילה ולפירושו פסול נמי בתרומה דבהערל (יבמות ע. ושם) יליף תרומה מפסח בגז"ש דתושב ושכיר והא דמיבעיא לן התם (דף עא) ערל קטן מהו לסוכו שמן של תרומה ערלה שלא בזמנה פוסלת או לא יש לחלק בין שלא בזמנה דקטן שאין חייב למול כיוצא בו למתו אחיו מחמת מילה דכיוצא בו חייבין ותדע דהא טומטום אינו אוכל בתרומה בפרק הערל (שם עב.) אף על גב דמסברא אין חייב לקרוע הוא הדין מתו אחיו מחמת מילה דאינו אוכל אף על גב דאינו חייב למול:<B> .</B><קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כח ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|כח|ב}} h3d4xywy9h37i2uyikd10q8rldqaila 3019384 3019343 2026-06-10T05:35:22Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3019384 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כח|ב|כח א|כט א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף כח עמוד ב] רבי שמעון אומר: חמץ לפני זמנו }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|ולאחר זמנו - אינו עובר עליו בלא כלום, תוך זמנו - עובר עליו בכרת ובלאו, ומשעה שאסור באכילה אסור בהנאה, אתאן לתנא קמא. רבי יוסי הגלילי אומר: תמה על עצמך, היאך חמץ אסור בהנאה כל שבעה? ומנין לאוכל חמץ משש שעות ולמעלה שהוא עובר בלא תעשה - שנאמר לא תאכל עליו חמץ, דברי רבי יהודה. אמר לו רבי שמעון: וכי אפשר לומר כן? והלא כבר נאמר לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות. אם כן מה תלמוד לומר לא תאכל עליו חמץ - בשעה שישנו בקום אכול מצה - ישנו בבל תאכל חמץ, ובשעה שאינו בקום אכול מצה - אינו בבל תאכל חמץ. מאי טעמא דרבי יהודה? תלתא קראי כתיבי: לא יאכל חמץ וכל מחמצת לא תאכלו לא תאכל עליו חמץ. חד לפני זמנו, וחד לאחר זמנו, וחד לתוך זמנו. ורבי שמעון: חד - לתוך זמנו, וכל מחמצת - מבעי ליה, לכדתניא: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|אין לי אלא שנתחמץ מאליו, מחמת דבר אחר מנין? תלמוד לומר: כל מחמצת לא תאכלו. לא יאכל חמץ - מיבעי ליה לכדתניא; רבי יוסי הגלילי אומר: מנין לפסח מצרים שאין חימוצו נוהג אלא יום אחד - תלמוד לומר לא יאכל חמץ וסמיך ליה היום אתם יצאים. - ורבי יהודה, מחמת דבר אחר מנא ליה? - מדאפקיה רחמנא בלשון מחמצת. - דרבי יוסי הגלילי מנא ליה? - אי בעית אימא: מדסמיך ליה היום, אי בעית אימא - סמוכין לא דריש. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר מר: ומנין לאוכל חמץ משש שעות ולמעלה שהוא עובר בלא תעשה - שנאמר לא תאכל עליו חמץ, דברי רבי יהודה. אמר לו רבי שמעון: וכי אפשר לומר כן? והלא כבר נאמר לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות, - ורבי יהודה, שפיר קאמר ליה רבי שמעון! - ורבי יהודה אמר לך: ההוא לקובעו חובה אפילו בזמן הזה הוא דאתא. - ורבי שמעון לקובעו חובה מנא ליה? - נפקא ליה מבערב תאכלו. - ורבי יהודה? - מיבעי ליה לטמא ושהיה בדרך רחוקה. סלקא דעתך אמינא: הואיל ובפסח לא יאכל - מצה ומרור נמי לא ניכול, קא משמע לן. - ורבי שמעון: טמא ושהיה בדרך רחוקה לא איצטריך קרא, דלא גרע מערל ובן נכר. דכתיב וכל ערל לא יאכל בו - בו הוא אינו אוכל, אבל אוכל הוא במצה ובמרור. - ורבי יהודה: כתיב בהאי, וכתיב בהאי. }} {{הל"מ-רק-גמרא|מני מתניתין? אי רבי יהודה - חמץ סתמא קאמר, אפילו דנכרי. - ואי רבי שמעון – }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''ומשעה שאסור באכילה''' - היינו משש שעות ולמעלה דאמרן לפני זמנו בלאו והא מילתא רבי יהודה קאמר לה כדמפרש בגמרא אתאן לתנא קמא: '''תמה על עצמך וכו'''' - דאפילו בתוך המועד קאמר דמותר בהנאה וקא מתמה אהני דאסרי: '''לא תאכל עליו''' - משעת שחיטה דהיינו משש שעות ולמעלה שחמה נוטה להעריב: הכי גרסינן חמץ אין לי אלא שנתחמץ מאליו: '''מנין לפסח מצרים''' - שלא נהגו בו איסור חמץ אלא יום אחד: '''ת"ל לא יאכל חמץ וסמיך ליה היום אתם יוצאים''' - לא יאכל חמץ היום: '''ואי בעית אימא סמוכין לא דריש''' - רבי יהודה אלא במשנה תורה לחוד והכי שמעינן ליה בפרק קמא דיבמות (ד' ד.) הלכך לית ליה דרבי יוסי הגלילי: '''לקובעו חובה''' - האי שבעת ימים תאכלו מצות לאו לאקושי איסור חמץ למצות אכילת מצה אתא אלא לאקושי אכילת מצה לאזהרת חמץ לקבוע אכיל' מצה חובה לדורות כל זמן שהוא מוזהר על החמץ ואפילו בזמן שאין פסח דלא תימא על מצות ומרורים יאכלוהו כתיב אי איכא פסח מיחייב באכילת מצה ואי לא לא: '''בערב תאכלו מצות''' - קרא יתירה הוא דהא כתיב על מצות ומרורים יאכלוהו: '''לטמא ושהיה בדרך רחוקה''' - שאף על פי שאינו עושה פסח חייב באכילת מצה: '''לא ניכול''' - לא נתחייב: '''ערל''' - שמתו אחיו מחמת מילה: '''בן נכר''' - מי שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים ולא לכל התורה: '''כתיב בהאי''' - ערל ובן נכר וכתיב טמא ושהיה בדרך רחוקה דליכול מצות ואף על גב דמצי יליף מיניה הלכך איצטריך היקישא לקובעו חובה ומקראי אחריני טובא כגון שבעת ימים מצות תאכלו וכגון מצות יאכל את שבעת הימים לא נפקא ליה קביעות חובה דהנהו לאו חובה נינהו אלא מצות יאכל ולא חמץ ואם רצה ליזון שלא מחמץ ושלא ממצה הרשות בידו ותדע דהא בכולהו כתיב את שבעת הימים וחובת מצה אינו אלא לילה הראשון כדילפינן בפרק בתרא אבל מההוא קרא נפקא לן חובת לילה הראשון מדכתיב להיקישא גבי פסח וכדכתיב תאכל עליו מצות כי פסח לילה הראשון אף היקישא שלא בזמן פסח ללילה ראשונה ואהני היקישא לקובעו חובה בזמן הזה ואהני עליו למימרא דקביעת חובה דהיקישא לאו לכל שבעה אלא ללילה הראשון:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 כח ב רבי שמעון אומר חמץ לפני זמנו ולאחר זמנו אינו עובר עליו בלא כלום.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_ב_רבי שמעון אומר חמץ לפני זמנו ולאחר זמנו אינו עובר עליו בלא כלום]] '''רבי''' שמעון אומר חמץ לפני זמנו ולאחר זמנו אינו עובר עליו בלא כלום. נראה דלרבי שמעון נהי דאין עובר עליו בלאו דחמץ לפני זמנו מודה הוא דאסור באכילה משש שעות ולמעלה מדאמרינן בפ"ק (לעיל דף יד.) אין שורפין תרומה טהורה עם הטמאה משמע הא לבדה שורפין בשש ואי מותרת לאכול יאכלנה עד הלילה ועוד דקאמר משעה שאסור באכילה אסור בהנאה אתאן לת"ק מכלל דלרבי שמעון אסור באכילה אע"פ שאינו אסור בהנאה דהיינו אחר שש ונראה דנפקא ליה מתשביתו ומאך חלק ומשמע תשביתו שלא כדרך הנאה דהיינו אכילה אבל להסיקו תחת תבשילו מותר לרבי שמעון וא"ת למה שורפין בשש לרבי שמעון יסיקנו עד הלילה מעט מעט תחת תבשילו וי"ל דגזרינן שמא יאכלנו וכן לרבי יוסי הגלילי דשרי חמץ להסיקו תחת תבשילו היינו הכל ביחד אבל מעט מעט לא שמא יאכלנו דמסתמא אית ליה אור לארבעה עשר בודקין וכו': [[File:תוס פסחים 2 כח ב אם כן מה תלמוד לומר לא תאכל עליו.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_ב_אם כן מה תלמוד לומר לא תאכל עליו]] ''' אם''' כן מה תלמוד לומר לא תאכל עליו. הלשון דחוק ונראה לרשב"א דהכי פירושו והלא כבר נאמר תאכל עליו מצות וההוא עליו ע"כ אאכילת פסח קאי הכי נמי לא תאכל עליו חמץ קאי נמי אשעת אכילת פסח וקשה אמאי איצטריך קרא להכי מהיכא תיתי שיהא בבל תאכל חמץ בי"ד דהא כולהו קראי מצרכינן לקמן אליבא דרבי שמעון: [[File:תוס פסחים 2 כח ב וחד לפני זמנו.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_ב_וחד לפני זמנו]] ''' וחד''' לפני זמנו. וא"ת ולחזקיה מנלן איסור הנאה לפני זמנו דליכא אלא חד לא יאכל וההוא מסברא מוקמינן לתוך זמנו ואור"י כיון דחד מהנהו קראי משמע איסור הנאה לא נחלק ביניהם: [[File:תוס פסחים 2 כח ב מחמת דבר אחר.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_ב_מחמת דבר אחר]] ''' מחמת''' דבר אחר. פי' ריב"א מחמת דבר אחר דלאו מינו דעל ידי שאור מיקרי חמץ טפי משנתחמץ מאליו כדמוכח בפרק כל המנחות (מנחות נב:) אלא כגון שנתחמץ על ידי שמרי יין שמייבשין השמרים בתנור כאשר עושין בארץ אשכנז ול"ד לעיסה שנילושה ביין דלית ביה כרת ויש בה לאו: [[File:תוס פסחים 2 כח ב ואידך נפקא לה מבערב תאכלו מצות.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_ב_ואידך נפקא לה מבערב תאכלו מצות]] ''' ואידך''' נפקא לה מבערב תאכלו מצות. תימה לר"י דבפ' קמא דקדושין (ד' לז:) נפקא לן בזמן הזה ממושבותיכם דכתיב גבי מצה והיינו דלא כחד ועוד תימה לרב אחא בר יעקב דאית ליה בשילהי ערבי פסחים (לקמן קכ.) מצה בזמן הזה דרבנן ודריש התם לכולהו קראי דלא ככל התנאים: [[File:תוס פסחים 2 כח ב כל ערל לא יאכל בו וכל בן נכר לא יאכל בו בו הוא אינו אוכל אבל אוכל הוא במצה ומרור.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_ב_כל ערל לא יאכל בו וכל בן נכר לא יאכל בו בו הוא אינו אוכל אבל אוכל הוא במצה ומרור]] ''' כל''' ערל לא יאכל בו וכל בן נכר לא יאכל בו בו הוא אינו אוכל אבל אוכל הוא במצה ומרור. תימה גבי בן נכר שהוא מומר אמאי איצטריך קרא פשיטא שחייב לאכול מצה דהא חייב בכל מצות האמורות בתורה ואי קמשמע לן דמצי אכיל מצה אע"ג דאסור בפסח הא נמי פשיטא דאטו מצה קדושה אית בה וי"ל דאיצטריך להיכא דנשחט הפסח כשהיה מומר ועשה תשובה דאף על גב דלא אכיל בפסח דאין נאכל אלא למנויו מכל מקום חייב לאכול מצה ומרור: ''' ערל.''' פי' הקונטרס שמתו אחיו מחמת מילה ולפירושו פסול נמי בתרומה דבהערל (יבמות ע. ושם) יליף תרומה מפסח בגז"ש דתושב ושכיר והא דמיבעיא לן התם (דף עא) ערל קטן מהו לסוכו שמן של תרומה ערלה שלא בזמנה פוסלת או לא יש לחלק בין שלא בזמנה דקטן שאין חייב למול כיוצא בו למתו אחיו מחמת מילה דכיוצא בו חייבין ותדע דהא טומטום אינו אוכל בתרומה בפרק הערל (שם עב.) אף על גב דמסברא אין חייב לקרוע הוא הדין מתו אחיו מחמת מילה דאינו אוכל אף על גב דאינו חייב למול:<B> .</B><קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כח ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|כח|ב}} 4ntakn1oes4kgke96pxpudmxay2gc36 3019385 3019384 2026-06-10T06:07:08Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3019385 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כח|ב|כח א|כט א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף כח עמוד ב] רבי שמעון אומר: חמץ לפני זמנו }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|ולאחר זמנו - אינו עובר עליו בלא כלום, תוך זמנו - עובר עליו בכרת ובלאו, ומשעה שאסור באכילה אסור בהנאה, אתאן לתנא קמא. רבי יוסי הגלילי אומר: תמה על עצמך, היאך חמץ אסור בהנאה כל שבעה? ומנין לאוכל חמץ משש שעות ולמעלה שהוא עובר בלא תעשה - שנאמר לא תאכל עליו חמץ, דברי רבי יהודה. אמר לו רבי שמעון: וכי אפשר לומר כן? והלא כבר נאמר לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות. אם כן מה תלמוד לומר לא תאכל עליו חמץ - בשעה שישנו בקום אכול מצה - ישנו בבל תאכל חמץ, ובשעה שאינו בקום אכול מצה - אינו בבל תאכל חמץ. מאי טעמא דרבי יהודה? תלתא קראי כתיבי: לא יאכל חמץ וכל מחמצת לא תאכלו לא תאכל עליו חמץ. חד לפני זמנו, וחד לאחר זמנו, וחד לתוך זמנו. ורבי שמעון: חד - לתוך זמנו, וכל מחמצת - מבעי ליה, לכדתניא: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|אין לי אלא שנתחמץ מאליו, מחמת דבר אחר מנין? תלמוד לומר: כל מחמצת לא תאכלו. לא יאכל חמץ - מיבעי ליה לכדתניא; רבי יוסי הגלילי אומר: מנין לפסח מצרים שאין חימוצו נוהג אלא יום אחד - תלמוד לומר לא יאכל חמץ וסמיך ליה היום אתם יצאים. - ורבי יהודה, מחמת דבר אחר מנא ליה? - מדאפקיה רחמנא בלשון מחמצת. - דרבי יוסי הגלילי מנא ליה? - אי בעית אימא: מדסמיך ליה היום, אי בעית אימא - סמוכין לא דריש. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר מר: ומנין לאוכל חמץ משש שעות ולמעלה שהוא עובר בלא תעשה - שנאמר לא תאכל עליו חמץ, דברי רבי יהודה. אמר לו רבי שמעון: וכי אפשר לומר כן? והלא כבר נאמר לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות, - ורבי יהודה, שפיר קאמר ליה רבי שמעון! - ורבי יהודה אמר לך: ההוא לקובעו חובה אפילו בזמן הזה הוא דאתא. - ורבי שמעון לקובעו חובה מנא ליה? - נפקא ליה מבערב תאכלו. - ורבי יהודה? - מיבעי ליה לטמא ושהיה בדרך רחוקה. סלקא דעתך אמינא: הואיל ובפסח לא יאכל - מצה ומרור נמי לא ניכול, קא משמע לן. - ורבי שמעון: טמא ושהיה בדרך רחוקה לא איצטריך קרא, דלא גרע מערל ובן נכר. דכתיב וכל ערל לא יאכל בו - בו הוא אינו אוכל, אבל אוכל הוא במצה ובמרור. - ורבי יהודה: כתיב בהאי, וכתיב בהאי. }} {{הל"מ-רק-גמרא|מני מתניתין? אי רבי יהודה - חמץ סתמא קאמר, אפילו דנכרי. - ואי רבי שמעון – }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''ומשעה שאסור באכילה''' - היינו משש שעות ולמעלה דאמרן לפני זמנו בלאו והא מילתא רבי יהודה קאמר לה כדמפרש בגמרא אתאן לתנא קמא: '''תמה על עצמך וכו'''' - דאפילו בתוך המועד קאמר דמותר בהנאה וקא מתמה אהני דאסרי: '''לא תאכל עליו''' - משעת שחיטה דהיינו משש שעות ולמעלה שחמה נוטה להעריב: הכי גרסינן חמץ אין לי אלא שנתחמץ מאליו: '''מנין לפסח מצרים''' - שלא נהגו בו איסור חמץ אלא יום אחד: '''ת"ל לא יאכל חמץ וסמיך ליה היום אתם יוצאים''' - לא יאכל חמץ היום: '''ואי בעית אימא סמוכין לא דריש''' - רבי יהודה אלא במשנה תורה לחוד והכי שמעינן ליה בפרק קמא דיבמות (ד' ד.) הלכך לית ליה דרבי יוסי הגלילי: '''לקובעו חובה''' - האי שבעת ימים תאכלו מצות לאו לאקושי איסור חמץ למצות אכילת מצה אתא אלא לאקושי אכילת מצה לאזהרת חמץ לקבוע אכיל' מצה חובה לדורות כל זמן שהוא מוזהר על החמץ ואפילו בזמן שאין פסח דלא תימא על מצות ומרורים יאכלוהו כתיב אי איכא פסח מיחייב באכילת מצה ואי לא לא: '''בערב תאכלו מצות''' - קרא יתירה הוא דהא כתיב על מצות ומרורים יאכלוהו: '''לטמא ושהיה בדרך רחוקה''' - שאף על פי שאינו עושה פסח חייב באכילת מצה: '''לא ניכול''' - לא נתחייב: '''ערל''' - שמתו אחיו מחמת מילה: '''בן נכר''' - מי שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים ולא לכל התורה: '''כתיב בהאי''' - ערל ובן נכר וכתיב טמא ושהיה בדרך רחוקה דליכול מצות ואף על גב דמצי יליף מיניה הלכך איצטריך היקישא לקובעו חובה ומקראי אחריני טובא כגון שבעת ימים מצות תאכלו וכגון מצות יאכל את שבעת הימים לא נפקא ליה קביעות חובה דהנהו לאו חובה נינהו אלא מצות יאכל ולא חמץ ואם רצה ליזון שלא מחמץ ושלא ממצה הרשות בידו ותדע דהא בכולהו כתיב את שבעת הימים וחובת מצה אינו אלא לילה הראשון כדילפינן בפרק בתרא אבל מההוא קרא נפקא לן חובת לילה הראשון מדכתיב להיקישא גבי פסח וכדכתיב תאכל עליו מצות כי פסח לילה הראשון אף היקישא שלא בזמן פסח ללילה ראשונה ואהני היקישא לקובעו חובה בזמן הזה ואהני עליו למימרא דקביעת חובה דהיקישא לאו לכל שבעה אלא ללילה הראשון:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 כח ב רבי שמעון אומר חמץ לפני זמנו ולאחר זמנו אינו עובר עליו בלא כלום.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_ב_רבי שמעון אומר חמץ לפני זמנו ולאחר זמנו אינו עובר עליו בלא כלום]] '''רבי''' שמעון אומר חמץ לפני זמנו ולאחר זמנו אינו עובר עליו בלא כלום. נראה דלרבי שמעון נהי דאין עובר עליו בלאו דחמץ לפני זמנו מודה הוא דאסור באכילה משש שעות ולמעלה מדאמרינן בפ"ק (לעיל דף יד.) אין שורפין תרומה טהורה עם הטמאה משמע הא לבדה שורפין בשש ואי מותרת לאכול יאכלנה עד הלילה ועוד דקאמר משעה שאסור באכילה אסור בהנאה אתאן לת"ק מכלל דלרבי שמעון אסור באכילה אע"פ שאינו אסור בהנאה דהיינו אחר שש ונראה דנפקא ליה מתשביתו ומאך חלק ומשמע תשביתו שלא כדרך הנאה דהיינו אכילה אבל להסיקו תחת תבשילו מותר לרבי שמעון וא"ת למה שורפין בשש לרבי שמעון יסיקנו עד הלילה מעט מעט תחת תבשילו וי"ל דגזרינן שמא יאכלנו וכן לרבי יוסי הגלילי דשרי חמץ להסיקו תחת תבשילו היינו הכל ביחד אבל מעט מעט לא שמא יאכלנו דמסתמא אית ליה אור לארבעה עשר בודקין וכו': [[File:תוס פסחים 2 כח ב אם כן מה תלמוד לומר לא תאכל עליו.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_ב_אם כן מה תלמוד לומר לא תאכל עליו]] ''' אם''' כן מה תלמוד לומר לא תאכל עליו. הלשון דחוק ונראה לרשב"א דהכי פירושו והלא כבר נאמר תאכל עליו מצות וההוא עליו ע"כ אאכילת פסח קאי הכי נמי לא תאכל עליו חמץ קאי נמי אשעת אכילת פסח וקשה אמאי איצטריך קרא להכי מהיכא תיתי שיהא בבל תאכל חמץ בי"ד דהא כולהו קראי מצרכינן לקמן אליבא דרבי שמעון: [[File:תוס פסחים 2 כח ב וחד לפני זמנו.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_ב_וחד לפני זמנו]] ''' וחד''' לפני זמנו. וא"ת ולחזקיה מנלן איסור הנאה לפני זמנו דליכא אלא חד לא יאכל וההוא מסברא מוקמינן לתוך זמנו ואור"י כיון דחד מהנהו קראי משמע איסור הנאה לא נחלק ביניהם: [[File:תוס פסחים 2 כח ב מחמת דבר אחר.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_ב_מחמת דבר אחר]] ''' מחמת''' דבר אחר. פי' ריב"א מחמת דבר אחר דלאו מינו דעל ידי שאור מיקרי חמץ טפי משנתחמץ מאליו כדמוכח בפרק כל המנחות (מנחות נב:) אלא כגון שנתחמץ על ידי שמרי יין שמייבשין השמרים בתנור כאשר עושין בארץ אשכנז ול"ד לעיסה שנילושה ביין דלית ביה כרת ויש בה לאו: [[File:תוס פסחים 2 כח ב ואידך נפקא לה מבערב תאכלו מצות.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_ב_ואידך נפקא לה מבערב תאכלו מצות]] ''' ואידך''' נפקא לה מבערב תאכלו מצות. תימה לר"י דבפ' קמא דקדושין (ד' לז:) נפקא לן בזמן הזה ממושבותיכם דכתיב גבי מצה והיינו דלא כחד ועוד תימה לרב אחא בר יעקב דאית ליה בשילהי ערבי פסחים (לקמן קכ.) מצה בזמן הזה דרבנן ודריש התם לכולהו קראי דלא ככל התנאים: [[File:תוס פסחים 2 כח ב כל ערל לא יאכל בו וכל בן נכר לא יאכל בו בו הוא אינו אוכל אבל אוכל הוא במצה ומרור.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_ב_כל ערל לא יאכל בו וכל בן נכר לא יאכל בו בו הוא אינו אוכל אבל אוכל הוא במצה ומרור]] ''' כל''' ערל לא יאכל בו וכל בן נכר לא יאכל בו בו הוא אינו אוכל אבל אוכל הוא במצה ומרור. תימה גבי בן נכר שהוא מומר אמאי איצטריך קרא פשיטא שחייב לאכול מצה דהא חייב בכל מצות האמורות בתורה ואי קמשמע לן דמצי אכיל מצה אע"ג דאסור בפסח הא נמי פשיטא דאטו מצה קדושה אית בה וי"ל דאיצטריך להיכא דנשחט הפסח כשהיה מומר ועשה תשובה דאף על גב דלא אכיל בפסח דאין נאכל אלא למנויו מכל מקום חייב לאכול מצה ומרור: [[File:תוס פסחים 2 כח ב ערל.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כח_ב_ערל]] ''' ערל.''' פי' הקונטרס שמתו אחיו מחמת מילה ולפירושו פסול נמי בתרומה דבהערל (יבמות ע. ושם) יליף תרומה מפסח בגז"ש דתושב ושכיר והא דמיבעיא לן התם (דף עא) ערל קטן מהו לסוכו שמן של תרומה ערלה שלא בזמנה פוסלת או לא יש לחלק בין שלא בזמנה דקטן שאין חייב למול כיוצא בו למתו אחיו מחמת מילה דכיוצא בו חייבין ותדע דהא טומטום אינו אוכל בתרומה בפרק הערל (שם עב.) אף על גב דמסברא אין חייב לקרוע הוא הדין מתו אחיו מחמת מילה דאינו אוכל אף על גב דאינו חייב למול:<B> .</B><קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כח ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|כח|ב}} 564ve25u7l4vh5upq80rdke38yogg2i 2 1732495 3019326 3008748 2026-06-09T19:10:23Z מו יו הו 37729 /* שמיני עצרת */ 3019326 wikitext text/x-wiki ברשימה דלהלן מוצגים הפיוטים הכלולים בסידורים ובמחזורים נוסח עדות המזרח הנפוצים כיום, באופן שמשמר בדרך כלל את הייעוד המקורי של הפיוטים במחזור ספרד ההיסטורי, עד היכן שידי מגעת. אם יש עורך שמסוגל ומעוניין לשפר את הלוח באופן שייצג בצורה שלמה ומדוייקת יותר את מנהגי ספרד וע"מ בעבר ובהווה, יבורך.{{שמאל|מי"ה{{רווח|9}}}} ==כל השנה== *[[אדון עולם]] *לשני וחמישי: **[[אנשי אמונה אבדו]] **[[אל תעש עמנו כלה]] **[[תמהנו מרעות]] **(תחינה לנפילת אפיים: ***שני: [[ה' איה חסדיך הראשונים]] ***חמישי: [[ה' שארית פליטת אריאל]]) *ליל שבת: [[יגדל]] *(יו"ט וימי"נ: [[האדרת והאמונה]]) ==סליחות== *([[מלכי עולם בורא]]) *[[קמתי באשמורת]] *[[בן אדם מה לך נרדם]] *בעשי"ת: [[למענך אלהי]] *[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] *[[שבט יהודה בדוחק ובצער]] *([[שם אל קמתי לברך]]) *[[רחמנא אידכר לן]] *([[אנא כעב זדוני תמחהו]]) *[[אנשי אמונה אבדו]] *[[תמהנו מרעות]] *[[אל תעש עמנו כלה]] *[[אתוודה על עבירות]] *[[אשמנו מכל עם]] *([[יצו האל לדל שואל]]) *[[אראלי מעלה]] *[[בטרם שחקים וארקים נמתחו]] *[[מיוחד באהיה אשר אהיה]] *[[אלהינו שבשמים]] *[[עננו אבינו]] *י"א [[אלהים אתה ידעת]] *[[עננו אלהי אברהם]] *[[אדון הסליחות]] *[[אל רחום שמך]] *[[ה' חננו והקימנו]] *[[חוסה על ישראל עמך]] *[[עשה למען שמך]] *[[דעני לעניי]] *בעשי"ת: [[יה שמע אביונך]] *[[אם אפס]] *[[למתודה חטאתיו]] / [[בזכרי על משכבי]] *תחינות: **[[ה' שועת עמך הקשיבה]] **[[ה' יחיד]] **[[ה' דלו עיני]] **[[ה' אם גדל עווני]] **[[ה' שעה נודד מקנו]] **[[ה' אלהים מושיב יחידים]] **[[אם אשמנו כתולע האדים]] **[[אתאנו לחלות פניך]] **[[מרנא דבשמיא]] **[[מחי ומסי]] **[[רחמים פשוטים]] **[[אליך ה' נשאתי עיני]] **[[הושיענו למען שמך]] **[[אבינו מלכנו אבינו אתה]] **[[שומר ישראל]] **[[בת אהובת אל קמה בשחר]] ==ראש השנה== ===לפני ערבית=== *ליל א': [[אחות קטנה]] *(ליל ב': [[חון תחון]]) ===יום א=== *בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] *רשות לנשמת: [[רעה בשבטך]] *רשות לנשמת: [[שואף כמו עבד]] *פזמון: [[שופט כל הארץ]] *אופן: [[ידי רשים]] *רשות לחזרת הש"ץ: **([[ה' חסד ואמת יקדמו פניך]]) (ל) **([[ה' שמעתי שמעך]]) **[[אתאנו לחלות פניך]] **במוסף: [[אוחילה לאל]] *[[היום תאמצנו]] ===יום ב=== *רשות לנשמת: [[שפל רוח]] *בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] *אופן: [[יה שמך ארוממך]] (במקור רשות לקדיש) *לתקיעת שופר: **יום א': [[עת שערי רצון להפתח]] **יום ב': [[אם אפס]] **([[המלך ה']]) **[[ה' בקול שופר]] *[[היום תאמצנו]] ==צום גדליה== *פתיחה: [[אבלה נפשי וחשך תארי]] *([[יוקם דם עבדיך]]) *(תחינה: [[ה' עד מתי תעשן חמתך]]) ==יום כיפור== ===ליל יום כיפור=== *[[לך אלי תשוקתי]] *[[שמע קולי]] *פתיחה לסליחות: [[אנא ה' רחמיך יראו]] *(פתיחה: [[אשרו דרכיכם]]) *(תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]) *{{סימון אפור|[[משתחוים להדרת קודש]]}} *פזמון: [[אנא בקראנו]] *{{סימון אפור|מסתגאב: אריד בשיחי}} *([[ירצה עם אביון]]) *[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]] (וכן בכל התפילות) ===שחרית=== *[[:קטגוריה:כתר מלכות|כתר מלכות]] *[[שופט כל הארץ]] *[[אדני נגדך כל תאותי]] *רשות לנשמת: [[אלהים אלי אתה]] *אופן: [[שנאנים שאננים]] *סדר קדושה: [[אפודי שש]] *סילוק: [[אלהים אל מי אמשילך]] *וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] *וידוי: [[וידוי אשמנו מורחב|אשמנו אכלנו מאכלות אסורות]] *[[היום תאמצנו]] (וכן בכל תפילות היום) *פזמון (פתיחה לסליחות): [[למענך אלהי]] {{רקע אפור}} {{הור|פיוטי שחרית מסידור ונציה רפ"ד:}} * רשות למגן: וארץ אשפיל ואפיל תחנתי * פזמון: [[למענך אלהי]] * מגן: אבן בוחן * פזמון: יענה בבור אבות * מחיה: [[אז בהר מור|אזי בהר המור]] * פזמון: יום צדו צעדי * משלש: איש תם יושב אהלי תושיה * פזמון: יום צעקו שבים * פזמון: מרום וקדוש שעה {{סוף}} ===מוסף=== *<nowiki>[</nowiki>[[ונתנה תוקף]]] *<nowiki>[</nowiki>[[חון תחון]]] *[[אוחילה לאל]] *סדר קדושה: [[במרומי ערץ]] *סילוק: [[ארץ התמוטטה והתפוררה]] *סדר העבודה: **[[היה עם פיפיות]] **רשות: [[ארוממך חזקי וחלקי]] **רשות: [[אערוך מדברי דתי]] **סדר העבודה: [[אתה כוננת עולם מראש]] **תפילתו של כ"ג: [[שנת אורה שנת ברכה]] **מה נהדר: [[כאחלמה קבועה בעטרת]] **[[אשרי עין ראתה שושנת השרון]] **[[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת]] **[[אשרי עין ראתה ארץ צבי]] **[[אין לנו לא אשם ולא אשים]] **[[שמם הר ציון]] **[[תאיר אורנו]] *וידוי: [[רבונו של עולם בראותי בחורותי]] *פזמון (פתיחה לסליחות): [[ישראל עבדיך]] *פתיחה לסליחות: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] *תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]] *סליחה: [[עת שערי רצון להפתח]] *תוכחה: [[בן אדמה]] {{רקע אפור}} {{הור|פיוטי מוסף מסידור ונציה רפ"ד:}} * מגן: שולמית יספה * פזמון: יוספים שנית * מחיה: אבני קודש * פזמון: [[ישראל עבדיך]] * פזמון: [[יצו האל לדל שואל]] * פזמון: ה' מה אדם * פזמון: החרשים שמעו * פזמון: כל המיחלים * פזמון: [[יה איום זכור היום]] * פזמון: לכו ונפילה פנינו * פזמון: [[אנא כעב זדוני תמחהו]] * פזמון: יעירוני סעיפי {{סוף}} ===מנחה=== *סדר קדושה: [[בני עליון בגבהי שחקים יאיצו]] *סילוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]] *וידוי: [[רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה]] *פתיחה לסליחות: [[יה שמע אביונך]] {{רקע אפור}} {{הור|פיוטי מנחה מסידור ונציה רפ"ד:}} *פזמון: עת שערי רצון - באחרית נוסה *פזמון: לאבות ראשונים *פזמון: [[יה שמע אביונך]] *יה אשר אשפוך לפניו *עינינו לך צופיה *תוכחה: [[שוכני בתי חמר]] *מדמי הלבבות *[[מקור עיני]] {{סוף}} ===נעילה=== *תוכחה: [[ברכי אצולה]] *[[אל נורא עלילה]] *קדושה: [[אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים]]{{ש}}סילוק: אמת בספרך בראת עולמך *[[אוחילה לאל]] *וידוי: [[רבון העולמים חתמנו לחיים]] *פתיחה לסליחות: [[שבט יהודה בדוחק ובצער]] {{רקע אפור}} {{הור|פיוטי נעילה מסידור ונציה רפ"ד:}} *פזמון: [[מצעק מעלות השחר]] *פזמון: [[ידידיך מאמש]] *פזמון: [[סלח נא לעוון - יראים ממך]] *פזמון: [[תענו ותעתרו מן השמים בשר נא]] *פזמון: [[בנשף קדמתי]] *פזמון: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]] {{סוף}} ==שלש רגלים== *רשות לנשמת: [[שפל רוח]] (ל) *רשות לנשמת לפסח: [[שחר אבקשך]] *(אחר לפסח: [[מה לך שר תשאל]]) (ל) *רשות לנשמת בשמיני עצרת: [[צמאה נפשי]] *(רשות לקדיש: [[קול מהלל יגדל]]) (ל) ==סוכות== ===הושענות=== *[[הושענא למענך אלהינו]] *[[למענך אדיר אדירים]] ====ליום א==== *[[אנא אל אחד ושמו אחד]] *[[אל ישעך צמאתי]] *[[אנא אל אחרון וראשון]] *[[כהושעת ירויי היאור]] ====ליום ב==== *[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]] *[[אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי]] *[[אנא יוצרי דרשני]] *[[כהושעת יגיעי נשם]] ====ליום ג==== *[[אנא האל הנקדש]] *[[אמצני אלהי]] *[[אנא יסד יסודות מקדשי]] *[[כהושעת ידידים מכף מעבידים]] ====ליום ד==== *[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]] *[[אל פתחך ירון שה אובד]] *[[אנא יערב לך שועי]] *[[כהושעת יקיר]] ====ליום ה==== *[[אנא המיחד לכבודו]] *[[אמוניך מתחננים]] *[[אנא יוצרי וקדושי]] *[[כהושעת יקושי מלבן]] ====ליום ו==== *[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]] *[[למען אב אץ לבוא]] *[[אנא ישר מערכי]] *[[כהושעת ילידי אהב]] ====(לשבת==== *[[אום נצורה]] *[[אל נערץ בסוד קדושים רבת]] *[[ביום שבת קדש]] *[[אנא חיש נא ישעי]] *[[כהושעת יוצאי פתרוס]] *[[באנו ליחד שם האל]]) ====להושענא רבה==== *[[אנא אל אחד ושמו אחד]] *[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]] *[[אנא האל הנקדש]] *[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]] *[[אנא המיחד לכבודו]] *[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]] *[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]] *[[יה איום זכור היום]] *[[בדיל ויעבור]] *[[אלהינו שבשמים]] *אחרי ההקפות: **[[אנא ישר עם בא]] **[[כהושעת ידידים (להו"ר)|כהושעת ידידים]] **[[אל נא אוצרך הטוב]] **[[אל נא יום זה]] **[[אל נא למען אב אומץ]] **[[למען אב נפקד]] **[[יושב קדם איום]] **[[תפתח ארץ ויפרו ישע]] **[[יפה נוף אנופף]] ==עשרה בטבת== *קרובה: [[וארץ שפל רומי וגדל שברי]] *פתיחה: [[אז בבוא יום פקודת גיא המחזה]] *פזמון: [[שעה עליון לקול אביון]] *פזמון: [[יושב בשמים שעה באי באש ובמים]] *(תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]]) ==שמיני עצרת== *תיקון הגשם: **מגן: [[שפעת רביבים#מגן|שפעת רביבים]] **פזמון: [[שפעת רביבים#פזמון|מכסה שמים]] **כרוג': [[שפעת רביבים#כרוג|לשוני כוננת]] **מחיה: [[שפעת רביבים#מחיה|ישבעון ידידיך]] **פזמון: [[שפעת רביבים#פזמון_2|אל חי יפתח]] **[[שפעת רביבים#בגשמי אורה|בגשמי אורה]] ==שמחת תורה== *להוצאת ס"ת: ** פזמון: [[אל רם בכל נודעת]] (ל) ** פזמון: [[יה השב לבצרון]] (ל) ** פזמון: [[קומה ה' למנוחתך]] (ל) {{רקע אפור}} {{הור|פיוטים לאחר ההפטהה מסידור ונציה רפ"ד:}} * פזמון: [[קומו ברינה עדת אמוני]] * פזמון: [[אשריך הר העברים]] * פזמון: [[וזאת הברכה (פיוט)|וזאת הברכה]] * פזמון: [[ישישו בו כל חוסיו]] {{סוף}} ==שבת זכור== *מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]] ==תענית אסתר== *פתיחה: [[אגגי בהעמיקו]] *[[יחלת עבדיך]] *פזמון: [[יהירים קמו]] *פזמון: [[איך זרים אכזרים]] *(תחינה: [[ה' אויב גבר]]) ==פסח== *{{סימון אפור|אזהרות לשבת הגדול: [[הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם]]}} *תיקון הטל: **מגן: [[שזופת שמש#מגן|שזופת שמש]] **מחיה: [[שזופת שמש#מחיה|שלח רוחך]] **פזמון: [[שזופת שמש#פזמון|מבטח כל היצור]] **כרוג': [[שזופת שמש#כרוג|לשוני בוננת]] **פזמון: [[שזופת שמש#פזמון_2|לך לשלום גשם]] **[[שזופת שמש#בטללי אורה|בטללי אורה]] ==שבועות== *[[כתובה לחג השבועות]] *אזהרות: **רשות: [[אמון יום זה]] **אזהרות: [[שמור לבי מענה]] ==י"ז בתמוז== *קרובות: [[וארץ שפל רומי יום דימה]] *פתיחה: [[אזי בבגדי אמרי דר מעוני]] *פזמון: [[שעה נאסר]] *פזמון: [[אלהי ישועתנו שעה שועתנו]] *(תחינה: [[ה' שטופה חטופה]]) ==שבת דברי== *רשות: [[דברי נביאים העתידות ידעו]] *רשות לנשמת: [[לו ישקלו רעי מהומתי]] *לנשמת: [[נשמת שדודים נדודים]] *רשות לקדיש: [[לפדות עם דל]] *רשות לברכו: [[שנה בשנה אהגה כיונה]] *רשות לאתה הראת: [[יונה נכאבה]] ==שבת שמעו== *רשות: [[שמעו והאזינו]] *לנשמת: [[נשמת ילדים שוממים]] *רשות לקדיש: [[את אויביך אל תשמיד]] *רשות לברכו: [[יום כמו נד]] *רשות לאתה הראת: [[עד אן צבי מודח]] *הכרזת ר"ח אב: [[אשחר עדתי]] ==שבת איכה== *רשות לברוך שאמר: [[אפתח פי להודות]] *אחר: [[אריה שאג ועלה באפו]] *רשות לנשמת: [[איך משכני עליון]] *אחר: [[הלנופלים תקומה]] *לנשמת: [[נשמת אמונים רגזו וחלו]] *ואלו פינו: [[נלאה להיליל על שברנו]] *רשות לקדיש: [[היכל ה']] *רשות לברכו: [[יום נלחמו בי יחד שכני]] *רשות לאתה הראת: [[קול אהלה תתיפח]] *אחר: [[בורא עד אנה]] ==תשעה באב== ===ליל תשעה באב=== *לפני על נהרות: [[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]] *רשות לאיכה: [[למי אבכה]] {{רקע אפור}}<small> *רשות לאיכה: [[אקרא בבכיה רבה]] *רשות לאיכה: [[אילילה אלכה שולל]]</small> {{סוף}} *קינה: [[זכור ה' - אקונן בכל שנה]] *קינה: [[בליל זה יבכיון]] *קינה: [[מדי שנה קינה]] *קינה: [[על זה היה דוה לבנו]] *קינה: [[על יום חורבן היכל מקודש]] *קינה: [[אוי כי ירד אש]] *קינה: [[זכור ה' ליהודה ואפרים]] *קינה: [[אליכם עדה קדושה]] *קינה למוצ"ש: [[אוי כי קינה רבת]] *קינה למוצ"ש: [[אני הגבר אקונן]] *קינה: [[אז בחטאינו]] *נחמה: [[עורה נא ימינך רמה]] *[[על היכלי חבלי כנחש הולך]] ===קרובות=== *רשות: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]] *מגן: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#א|בחודש החמישי אנו]] *(מחיה): [[ירדתי לתחתיות]] *מחיה: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ב|בחודש החמישי נותק]] *קינה: [[דוק וחוג רעשו]] *קינה: [[שכינה צועקת בהרע]] *קינה: [[בת ציון שמעתי]] *סלוק: [[דממו שרפים]] *משלש: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ג|בחודש החמישי יעצו]] *[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ד|בחודש החמישי ירו]] *[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ה|בחודש החמישי הו הו]] *פתיחה: [[אך זה היום]] *קינה: [[עד מתי ה']] *קינה: [[איכה צאן ההרגה]] *קינה: [[שאי קינה במגינה]] *קינה: [[גרושים מבית תענוגיהם]] *קינה: [[איך נוי שודד]] ===קינות=== *[[אליכם עדה נאמנה]] *פתיחה: [[אש תוקד בקרבי]] *[[אלי עדתי והילילי]] *[[איך ידידות נפש]] *[[שכורה ולא מיין]] *[[יום אכפי הכבדתי]] *[[בת עמי תייליל]] *[[איך נוי חטאתי השמימה]] *[[אבכה ועל שוד זבולי]] *[[יהודה וישראל דעו]] {{רקע אפור}} {{הור|קינות קטנות:}} *[[יום קינה היום]] *[[אחזיק נא לי]] *[[ארים על שפיים]] *[[אל ים גלותנו]] *[[יה שור אם נטושה]] *[[על הר המוריה]] *[[שתה ימי גלותי]] *[[מתי נשמה דלה]] *[[אפתח בחידה]] *[[אבל יחיד אעשה]] *[[ברוב יגוני ארים]] *[[לשאת על ירושלים מספד]] *[[נחר בקראי גרוני]] *אביר ישראל *למה לנצח תאבד תקותי *יונה הומיה *ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה *[[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] *אחות רעיה הגלי *יום מאורי חשך *חלפו ימי *גולת ספרד *יום הגליתי *עד מתי הצור *קל מרירא מחצפא *על שבר בת עמי *הילילי בבכיה *שור ה' וראה *ימי חלדי והבלי *זרים צרים *מר לי כי חזות קשה *הן מאד מר לי *שכינתא קדישתא *כנישתך במרירו בכיא *אסדר נהי וקינה *אללי לי ואויה לי *אצרח במר נפשי *שומרון כלביא צעקתה *לבבי מלא יגון *מי זה במר יפצה פיהו *אל יום זה יאות קינה *מרפא אל ציר נאמן *ראש מרומים *היום אשכח נגינתי *אזור שק אחגרה *יום עמי הגלה *רוחי נדהמה הומה עגומה נקטטה *רוחי נדהמה איך ציון תהיה שמה *היך שפירתא בכולא *עת נפתחו *אוי לי כי שקי המר לי *אהה אזעק *פנה בעוד יום *הודי נהפך *ארים בקול בכיה *גוזל נגזל *מנודדיך מזעיר בניך *מהלל שם הקל *אננו ספדו *אבינו, הגמול הזה *על שוד היכלנו {{סוף}} *יתומים היינו בארץ נכריה *עיני עיני יורדה מים על חורבן ירושלים *הרגת ביום אפך *זאבי ערב *שומרון קול תתן *קול יללה אשמיעה *אלה אזכרה *אמרה ציון מצאוני עווני *לשכינה עלתה *אללי לי אללי ===בהוצאת ס"ת=== *אקום במר נפש *ספר אמרי שפר *בפתיחת ההיכל: אל תדום בת עינך *בפתיחת ההיכל: [[על היכלי אבכה]] *בפתיחת ההיכל: ספדי והילילי *בהוצאת ס"ת: קומי וספדי תורה *במקום אשרי העם *במקום ישמחו השמים ===מנחה=== {{רקע אפור}} *[[ארץ הקדושה]] *ארץ חפץ *אמרה לך עיר הצדק {{סוף}} *נחמות: **פזמון: נחמו נחמו – על חללי בת עמי **פזמון אחר: נחמו נחמו – אשא נס לגוים ==בקשות ופזמונים== {| class="wikitable sortable" |- !שם השיר !! ייעוד |- |[[אבני אקדח]] || <!-- לכל עת --> |- |[[אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא|אברך את שם ה']] || <!-- בקשות --> |- |[[אגדלך]] || <!-- בקשות --> |- |[[אגיל ואשמח]] || מוצאי שבת |- |[[אדון עולם]] || <!-- בקשות --> |- |[[אדיר איום ונורא]] || מוצאי שבת |- |[[אדיר במלוכה]] || ליל הסדר |- | [[אדיר יבנה ביתי]] || שמחת תורה |- | [[אדיר כבודו]] || שמחת תורה |- | [[אדיר לא ינום]] || שמחת תורה |- |[[אודה לאל]] || <!-- בקשות --> |- |[[אוחיל יום יום אשתאה]] || <!-- לכל עת --> |- |[[אור הגנוז בלובן המחשוף]] || <!-- בקשות --> |- |[[אז תפיל בנעימים חבלך]] || שבת |- |[[אזמר בשבחין]] || תיקוני שבת |- |[[אחד מי יודע]] || ליל הסדר |- |[[אך זה היום קיויתי]] || שבת זכור |- |[[אל אליהו]] || מוצאי שבת |- | [[אל יבנה הר גליל]] || שמחת תורה |- |[[אל מאד נעלה]] || חתן |- |[[אל מסתתר]] || <!-- בקשות --> |- |[[אלהי עז תהלתי]] || <!-- בקשות --> |- |[[אלהי קדם הדר במעונה]] || שמחת תורה |- | [[אלי אלי למה]] || שמחת תורה |- |[[אלי אלי למה עזבתנו]] || <!-- בקשות --> |- |[[אליהו הנביא]] || מוצאי שבת |- |[[אליו מי הקשה]] || שבת |- |[[אליך אקרא יה]] || <!-- לכל עת --> |- |[[אם חכם לבך בני]] || בר מצוה |- |[[אם ננעלו]] || <!-- לכל עת --> |- |[[אם פגע בך האי מנוול]] || <!-- בקשות --> |- |[[אמונים ערכו שבח]] ||פסח |- |[[אמר ה' ליעקב]] || מוצאי שבת; שמחת תורה |- |[[אמת אתה חתננו]] || חתן |- |[[אני מפקיד יחידתי]] || <!-- בקשות --> |- |[[אסדר לסעודתא]] || תיקוני שבת |- |[[אערוך מהלל ניבי]] || ברית מילה |- | [[ארוממך לכבוד שמך]] || שמחת תורה |- |[[ארץ הקדושה]] || <!-- בקשות --> |- |[[ארץ ורום בהבראם]] || שבת |- |[[אשאל אלהי]] || <!-- לכל עת --> |- |[[אשיר לאל]] || שבת |- |[[אשיר לדוד שירתו]] || שמחת תורה |- |[[אתה אהובי]] || ברית מילה |- |[[שיר אענה#בכל חודש|בכל חודש גיל חדש]] || ראש חודש |- |[[בי תמכה ימינך]] ||שמחת תורה |- |[[במוצאי יום מנוחה]] || מוצאי שבת |- |[[בני היכלא]] || תיקוני שבת |- |[[בר יוחאי]] || שבת |- |[[ברוך אל עליון]] || שבת |- |[[ברוך בא בשם ה']] || שבת |- |[[ברוכים אתם קהל אמוני]] || ברית מילה |- |[[ברוכים העומדים והיושבים]] || ברית מילה |- |[[בשאר שמחות שירים תענו]] || שמחת תורה |- |[[דיינו]] || ליל הסדר |- |[[דודי ירד לגנו]] || <!-- בקשות --> |- |[[דרור יקרא]] || שבת |- |[[האדרת והאמונה]] || שחרית |- | [[הללו אדיר אדירים]] || שמחת תורה |- |[[המבדיל בין קדש לחול]] || מוצאי שבת |- | [[זה אלי זה אלי ואנוהו]] || שמחת תורה |- |[[זכור ברית אבותינו]] || ברית מילה |- |[[חד גדיא]] || ליל הסדר |- |[[חדש ששוני]] || מוצאי שבת |- |[[חודש ישועה חדש לי]] || ראש חודש |- |[[חי ה']] || שבת |- |[[חשתי ולא התמהמהתי בתנומות]] || <!-- בקשות --> |- |[[חתן נעים עלה]] || חתן |- |[[יבוא הגואל]] || ברית מילה |- |[[יגדל]] || <!-- בקשות --> |- |[[ידיד נפש]] || <!-- בקשות --> |- |[[ידידי את אהוב לבי]] || שמחת תורה |- |[[ידידי השכחת]] || <!-- לכל עת --> |- |[[ידך תנחני]] || סוכות |- |[[יה את סוכת דוד תקים]] || סוכות |- | [[יה בנה יה בנה]] || שמחת תורה |- |[[יה הצל]] || למפטיר שבת חנוכה |- |[[יה חדשך]] || ראש חודש |- |[[יה ריבון]] || <!-- בקשות --> |- |[[יהי שלום]] || ברית מילה |- |[[יודוך רעיוני]] || שבת |- |[[יונה מה תהגי]] || שמחת תורה |- |[[יום השבת אין כמוהו]] || שבת |- |[[יום זה לישראל]] || שבת |- |[[יום זה מכובד]] || שבת |- |[[יום יום אודה]] || לקריאת עשרת הדברות |- |[[יום שבתון]] || שבת |- |[[יום שמחה לישראל]] || שמחת תורה |- |[[יומא טבא]] || בר מצוה |- |[[יוצר בחכמה]] || <!-- בקשות --> |- |[[יוצר מידו]] || <!-- בקשות --> |- |[[יחיד ואין בלתו אחר]] || <!-- בקשות --> |- |[[יעלה יעלה]] || <!-- לכל עת --> |- |[[יפת עין לבבתיני]] || זבד הבת |- |[[יקבוץ מפוזר]] || שבת זכור |- |[[יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש]] || פורים |- |[[יקרה מיקר]] || <!-- בקשות --> |- |[[ישיר ישראל שיר נועם]] || לקריאת שירת הים |- |[[ישמח חתני]] || חתן |- |[[כי אשמרה]] || שבת |- |[[כל ברואי מעלה ומטה]] || <!-- בקשות --> |- |[[לבית לוי ומשפחתו]] || |- |[[לנר ולבשמים]] || מוצאי שבת |- |[[מה ידידות]] || שבת |- |[[מה לך יצרי]] || <!-- בקשות --> |- |[[מה נאוו עלי]] || <!-- לכל עת --> |- |[[מלך גואל ומושיע]] || לקריאת פרשת החודש |- |[[מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה]] || |- |[[מנוחה ושמחה]] || שבת |- |[[מעוז צור]] || חנוכה |- | [[מפי אל]] || שמחת תורה |- |[[מקהלות עם]] || חתן |- |[[משביח שאון ימים]] || מוצאי שבת |- |[[נכון לבו]] || פסח |- |[[נפוצותינו כנס]] || שמחת תורה |- |[[סוכה ולולב]] || סוכות |- | [[סלח סלח אל טוב וסלח]] || שמחת תורה |- |[[עובדי האל באמונה]] || <!-- לכל עת --> |- |[[עזר מצרי]] || פורים |- |[[עזרני אל חי]] || <!-- לכל עת --> |- |[[על בית זה ויושביהו]] || מוצאי שבת |- |[[על משכבי בלילות]] || <!-- בקשות --> |- |[[פורים פורים]] || פורים |- |[[פצחו רון ותהילה]] || שמחת תורה |- |[[צור משלו]] || שבת (לברהמ"ז) |- |[[צמאה נפשי]] || שבת |- |[[קום חתן]] || חתן |- |[[קוראי מגילה]] || פורים |- |[[קמתי להלל]] || שבת |- |[[שיר אענה#ראה מלכי|ראה מלכי]] || ברית מילה |- |[[רחם נא עליו]] || צידוק הדין |- |[[רפא צירי]] || <!-- בקשות --> |- |[[שאו שערים ראשיכם (פיוט)|שאו שערים ראשיכם]] || שמחת תורה |- |[[שבת ומילה]] || ברית מילה |- |[[שבת זה שבת הגדול]] || לפני קה"ת בשבת הגדול |- |[[שדי אל מה נורא]] || סוכות, שמחת תורה |- |[[שוכנת בשדה]] || שמחת תורה |- |[[שולמית שובי]] || שמחת תורה |- |[[שחר אבקשך]] || <!-- בקשות --> |- |[[שחר להודות לך קמתי]] || <!-- בקשות --> |- |[[שימני ראש]] || למפטיר זכור |- |[[שיר אענה]] || מוצאי שבת |- |[[שיר חדש אשיר]] || פסח |- |[[שירו לאל נבוני]] || שבת ר"ח |- |[[שירות ותשבחות אתנה]] || <!-- בקשות --> |- |[[שלום לך דודי]] || <!-- בקשות --> |- |[[שלום עליכם מלאכי השרת]] || תיקוני שבת |- | [[שמחו נא]] || שמחת תורה |- |[[שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו]] || שמחת תורה |- |[[שמע קולי]] || <!-- בקשות --> |- |[[שמרו שבתותי]] || שבת |- |[[שער אשר נסגר]] || שמחת תורה |- |[[שער הרחמים]] || ראש חודש |- |[[שעריך בדפקי]] || <!-- בקשות --> |- |[[שפל רוח]] || <!-- בקשות --> |- | [[תזכו לשנים רבות (פיוט)|תזכו לשנים רבות]] || שמחת תורה |} ===שירת הבקשות (ארם צובא)=== *א. [[אל מסתתר]] *ב. [[למענך ולא לנו]] *ג. [[יאמר נא ישראל]] *ד. [[ימותי קלו כצבאות]] *ה. [[אנא הושע מאור עיני]] *ו. [[אשיר עז]] *ז. [[אודה לאל לבב חוקר]] *ח. [[אני אשוע בבקר]] *ט. [[אודה אל חי שמך]] *י. [[ה' בקר אערך לך]] *יא. [[כמה אלהי]] *יב. [[שחר אבקשך]] *יג. [[אערך צפצופי]] *יד. [[יסד בסודו]] *טו. [[ארץ ורום בהבראם]] *טז. [[ישראל נושע בה']] *יז. [[מה נכבד היום]] *יח. [[מי לה' אתי עורך]] *יט. [[אור עליון]] *כ. [[עורו שירו שיר]] *כא. [[יום זה שירו לאל]] *כב. [[כי אשמרה שבת]] *כג. [[אשתבח בתהלות]] *כד. [[שיר חדש זמרו]] *כה. [[אליו מי הקשה וישלם]] *כו. [[יערה עלינו רוח]] *כז. [[יום זה לישראל]] *כח. [[יודוך רעיוני]] *כט. [[יה מסי כיבין]] *ל. [[יודוך מלך]] *לא. [[אנכי שמי אדני]] *לב. [[עורי נצורה כבבת]] *לג. [[רם אור גדול נעלם]] *לד. [[שלום וצדק נשקו]] *לה. [[יראנו כקדם נפלאות]] *לו. [[חי ונעלם]] *לז. [[מלא פי שירה]] *לח. [[אשא לבי אל כפים]] *לט. [[יה אלה מלכות]] *מ. [[יה ריבון]] *מא. [[אני אספר באמרי שפר]] *מב. [[מהללך ורב גדלך]] *מג. [[משמים שלום לעם]] *מד. [[רנו ושבחו לאל]] *מה. [[שבחו אל עדת ישראל]] *מו. [[יה מלך רם]] *מז. [[יה אלי נכספה נפשי]] *מח. [[יודו שמך אים ונורא]] *מט. [[יודוך כל המיחלים]] *נ. [[אנכי אשאל מעם]] *נא. [[ישמרך כאישון בת]] *נב. [[יה אל גדול ונאדר]] *נג. [[יום ליום אודה]] *[[בר יוחאי]] *נד. [[מרומים ישכן]] *נה. [[אור צח ופשוט]] *נו. [[מה נעים נאוה תהילה]] *נז. [[אור צח ומצוחצח]] *נח. [[אדון יחיד יסד]] *נט. [[דרשתי את שם ה']] *ס. [[יושב תהלות ישראל]] *סא. [[ידיד נפש]] *סב. [[אגדלך]] ibcn4etsnkhwjlpc3ag1kvhegaexdfk 0 1736705 3019344 3019079 2026-06-09T20:33:23Z Yack67 27395 /* נספחים */ 3019344 wikitext text/x-wiki {{שמאל|{{כפתור לחיץ|צבע=לבן|[[סדר הסליחות|סדרי סליחות כמנהגים אחרים]]}}}} {{דף שער|ספר=ספר|[[W:סליחות|סליחות]] לכל השנה כמנהג [[W:יהדות אלזס|עלזאס]]<small><small><small>{{הערה|או עלזוז, אלזס}}</small></small></small>| '''אשר נהגו במדינות עלזוז קבלה בידם איש מפי איש שהוא מנהג [[W:קולמר#יהודי קולמר|קולמר]]. ואמרו שקבלה בידם שהאלוף הגאון כמהר"ר דוד זולצבורג{{הערה|הוא ר' דוד ב"ר משה בלומא מ[[W:זולצבורג|זולצבורג]], מגדולי רבני אשכנז במאה ה-16, תלמיד [[W:מהרש"ל|מהרש"ל]] (שאלתו בענייני סת"ם רשומה ב[[שו"ת מהרש"ל/סימן לז|סימן לז משו"ת מהרש"ל]]), ומחותנו של [[W:יוסף כץ|בעל שו"ת שארית יוסף]], גיס ה[[W:משה איסרליש|רמ"א]] (גם ב[[שו"ת שארית יוסף]] יש תשובה ממנו (סימן לא), שם הוא כותב עליו: "אין דור יתום שהוא שרוי בתוכו"). ר' דוד היה סופר סת"ם, רבה של עיר זולצבורג וראש ישיבה שם. הוא ביקר בארץ ישראל בין השנים שכ"ז-של"ד, ונפטר בשנת ש"נ. השאיר כמה ספרים שעדיין בכ"י המפוזרים בספריות אירופה.}} אשר היה שם לאב"ד ור"ם במדינת [[W:EN:Breisgau|בריסגויא]] אצל החוזק [[W:ברייזאך|ברייזיך]] גם נהג כן וכן נמצאים כמה סליחות בקלף כסדר הזה וכתוב שם שהוא מנהג קולמרא'''{{ש}} }} {{בעבודה}} ==דפי פתיחה== * [[/דף שער/|דפי שער למהדורות השונות]] * [[/הסכמות/|הסכמות הנמצאות במהדורות השונות]] ==אלול== * [[/סליחות ליום ראשון/]] * [[/סליחות ליום שני/]] * [[/סליחות ליום שלישי/]] * [[/סליחות ליום רביעי/]] * [[/סליחות ליום חמישי/]] * [[/סליחות ליום שישי/]] * [[/סליחות ליום שביעי/]] ==ערב ראש השנה== * [[/סליחות לערב ראש השנה/]] ==עשרת ימי תשובה== * [[/סליחות לצום גדליה/]] * [[/סליחות ליום שני מעשי"ת/]] * [[/סליחות ליום שלישי מעשי"ת/]] * [[/סליחות ליום רביעי מעשי"ת/]] * [[/סליחות ליום חמישי מעשי"ת/]] * [[/סליחות לערב יום כיפור/]] ==סליחות ליום כיפור== בדורות האחרונים נוהגים לומר סליחות הנדפסות במחזורים כ[[סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי#סליחות ליום כיפור|מנהג אשכנז]]. * [[/סליחות ליום כיפור/שחרית|סליחות לשחרית]] * [[/סליחות ליום כיפור/מוסף|סליחות למוסף]] * [[/סליחות ליום כיפור/מנחה|סליחות למנחה]] ==סליחות לתעניות צבור== * [[/סליחות לשני קמא/]] * [[/סליחות לחמישי/]] * [[/סליחות לשני תנינא/]] * [[/סליחות לעשרה בטבת/]] * [[/סליחות לתענית אסתר/]] * [[/סליחות לשבעה עשר בתמוז/]] ==סליחות לתעניות שני וחמישי ושני כמנהג אשכנז הכללי== אשר נדפסו בכמה מהדורות סליחות עלזאס, וכן המנהג הרווח: * [[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני קמא (מערבי)|סליחות לשני קמא]] * [[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לחמישי (מערבי)|סליחות לחמישי]] * [[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני תנינא (מערבי)|סליחות לשני תנינא]] [[קטגוריה:סדרי סליחות]] [[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]] ==נספחים== * [[/שלוש עשרה מידות עם הכוונות השייכות לכל דבור ודבור/]] * [[/אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ/]] * [[/לוח השוואת מספרי הפיוטים לפי מהדורה/]] ==הערות== jilr8js89awo5cyhcjyr1idiwv7kjyd 2 1740163 3019332 3018843 2026-06-09T19:38:36Z מו יו הו 37729 3019332 wikitext text/x-wiki =שירי רננות בומביי תרל"ד= ==פסח== ===ליל א=== *קודם ערבית: ה' יערב לך *קודם קדיש בתרא: שלח לחולים ===יום א=== *קודם נשמת: רוחי יה *קודם ואילו פינו: נשמת ישראל עמך *קודם קדיש: גואלי פדני יה *קודם אתה הראת: אל שוכן שמים *לאחר הוצאת ס"ת: ימי חרפי אהבתני *לפני קדיש בתרא: יפטירו שפתי לאל ===ליל ב=== *קודם קדיש בתרא: יום יום ידרושון ===יום ב=== *קודם נשמת: יפה ענף *קודם קדיש: יכסוף לבי *קודם קדיש: ינוב פי *קודם אתה הראת: יעוף חלומי *קודם אתה הראת: ישאו עיניך *קודם קדיש בתרא: ירחיק נדוד *קודם קדיש בתרא: אל ההרים ===ליל שבת חול המועד=== *קודם קדיש בתרא: אזמר לך אל ===יום שבת חול המועד=== *קודם נשמת: ויברכו שם כבודך *קודם קדיש: עורה לבבי עורה *קודם אתה הראת: יתנו שבחך *קודם קדיש בתרא: יפו לי רגלי ===ליל שביעי=== *קודם קדיש בתרא: יקו לאור לב ===יום שביעי=== *קודם נשמת: אלי אלי אלי *קודם ואלו פינו: נשמת לוית חן *קודם קדיש: [[יעלם שבני]] *קודם אתה הראת: יום נושעו *לפני קריאת התורה: ישיר ישראל *קודם קדיש בתרא: שיר חדש אשירה ===ליל שמיני=== *קודם קדיש בתרא: אל יחיד יושב שמימה ===יום שמיני=== *קודם נשמת: גורי גורי *קודם קדיש: יושיע ציון *קודם אתה הראת: ירום ונשא *קודם קדיש בתרא: יבוא דודי לגן עדנו *קודם קדיש בתרא: ירחיק נדוד ==שבועות== ===ליל א=== *לפני התפילה: דרשו היש *קודם קדיש בתרא: יחדו גדודי ===יום א=== *קודם נשמת: יתבורך שם כבודך *קודם ואלו פינו: נשמת להקת *קודם קדיש: [[יום יום אודה]] *קודם אתה הראת: אנכי ה' אלהיך *לאחר הוצאת ס"ת: ירד דודי לגנו *קודם קדיש בתרא: ימסו הרים ===ליל ב=== *קודם קדיש בתרא: יתר שאת תתן אל עם ===יום ב=== *קודם נשמת: נאמר שירה *קודם אתה הראת: ישרו בעיני *לאחר הוצאת ס"ת: ירד אל חי *קודם קדיש בתרא: אשר שכן ==סוכות ושמיני עצרת== ===ליל א=== *קודם קדיש בתרא: ה' יערב *קודם קדיש בתרא: יפית ונעמת צבית חן *קודם קדיש בתרא: [[יערת דבש]] ===יום א=== *קודם נשמת: אודך יום חדותי *קודם ואלו פינו: נשמת ידידים פלטת זרע איתני *קודם קדיש: מלכי שובה *קודם אתה הראת: יפה ענף *לאחר הוצאת ס"ת: ימי חרפי *קודם קדיש בתרא: יפטירו שפתי תהלה ===ליל ב=== *קודם קדיש בתרא: ייטיבו נגן בתרועה ===יום ב=== *קודם נשמת: צור שוכן עלי שמים *קודם קדיש: אמן ואמן *קודם אתה הראת: מה נמלצו אמרותיך *קודם קדיש בתרא: ידיד רם *קודם קדיש בתרא: ה' מלך ===ליל שבת חול המועד=== *קודם קדיש בתרא: למה דוד לנצח ===יום שבת חול המועד=== *קודם נשמת: נאמר שירה *קודם נשמת: ויברכו שם כבודך *קודם קדיש: האל העירה *קודם אתה הראת: נערץ בסוד רבה *לאחר הוצאת ס"ת: שאו שערים *קודם קדיש בתרא: יהיה צדיק ===ליל שמיני עצרת=== *קודם קדיש: שמיני חג עצרת *קודם קדיש בתרא: יפית ונעמת צבית חן ===יום שמיני עצרת=== *קודם נשמת: ידיד בלתך *קודם ואלו פינו: נשמת מחנות מקהלות *קודם קדיש: ידד ידיד *קודם אתה הראת: שובב לציון *לאחר הוצאת ס"ת: קומה דודי *קודם קדיש בתרא: יזכרו פלאך ===ליל ש"ת=== *קודם קדיש: יהודה פי *קודם קדיש בתרא: ישבה בחיק ונאוה ===יום ש"ת=== *קודם נשמת: יתבורך שם כבודך *קודם ואלו פינו: נשמת להקת עם *קודם קדיש: [[מפי אל]] *קודם אתה הראת: אשבח שם נורא *קודם יהי ה': [[אל רם בכל נודעת]] *קודם ויהי בנסוע: [[יה השב לבצרון]] *קודם קומה ה': [[קומה ה' למנוחתך]] *לאחר הוצאת ס"ת: ידידי מכם בקשתי ===הקפות=== *קומו ברינה *[[אשריך הר העברים]] *נפוצותינו כנס אל עיר נאמנה *שבעה שחקים לא יכלכלוך *[[מתי יבושר עם]] *אל ישיב היכלו *[[שער אשר נסגר]] *[[ישישו בו כל חוסיו]] *צורי גואלי יה *חצבי לנהרא דמיא *אשריכם אשריכם - שדי אל מה נורא *זה אלי זה אלי - אלהים עד מאד קדוש *שמחו נא - ישמחו אהובים *שירה נרננה *הללי הללי *הללויה הללויה - הללו את שם אדיר *אדיר אתה בציון *[[אדיר כבודו]] *יום שמחה - אהובים ישראל *הללויה אודה ה' *וכל ישראל ===מנחה לשמחת תורה=== *קודם עלינו לשבח: קול שמחה ==שבתות== ===יום שבת בראשית=== *קודם נשמת: [[קמתי להלל]] *קודם קדיש: [[יום זה לישראל]] *קודם אתה הראת: [[יום השבת אין כמוהו]] ===יום שבת ר"ח=== *קודם נשמת: [[שירו לאל נבוני]] *קודם קדיש: [[אז תפיל בנעימים חבלך]] *קודם אתה הראת: [[חודש ישועה חדש לי]] *לאחר הוצאת ס"ת: [[שער הרחמים]] ===ליל שבת חנוכה=== *קודם קדיש בתרא: יתרועעו אף ישירו ===יום שבת חנוכה=== *קודם נשמת: ימי חנוכה גואלי *קודם קדיש: [[ארץ ורום בהבראם]] *קודם אתה הראת: [[אליו מי הקשה|אליו מקשה וישלם]] *אחר מוסף: אכלו משמנים ===יום שבת מקץ=== *קודם נשמת: יה צר התם *קודם קדיש: ידך תנחני *קודם אתה הראת: אמון ישמח *לאחר הוצאת ס"ת: פרשז עלי *קודם קדיש בתרא: יזכרו פלאך ===ליל שבת בשלח=== *קודם קדיש בתרא: ארנן לאלי ===יום שבת בשלח=== *קודם נשמת: אל גדול ונורא *קודם קדיש: [[שיר חדש אשיר]] *קודם אתה הראת: [[יהללך ניב שפתי]] ===ליל שבת אנכי=== *קודם קדיש בתרא: אפטיר בשיר שפה ===יום שבת אנכי=== *קודם נשמת: אל אל שפוך סיני *קודם קדיש: יה אל צורי *קודם קדיש: [[יגלה כבוד מלכותך]] ===שבת שקלים=== *קודם נשמת: [[אגדלך]] *קודם קדיש: [[שחר אבקשך]] *קודם אתה הראת: [[דרור יקרא]] ===שבת זכור=== *קודם נשמת: [[שמרו שבתותי]] *קודם קדיש: ישראל מי כמוך *קודם אתה הראת: [[שימני ראש]] ===שבת פרה=== *קודם נשמת: [[ברוך אל עליון]] *קודם קדיש: [[יום שבתון]] *קודם אתה הראת: [[יום זה מכובד]] ===שבת החודש=== *(שלוש שירות כפי שירצה) ===שבת ואתחנן=== *(שלש שירות כפי שירצה) ===ליל קידוש=== *אמוני עם ישורון ===ליל שבת חתונה=== *קודם קדיש בתרא: יונתי זיו יפעתך ===יום שבת חתונה=== *קודם נשמת: יונתי מה לך *קודם קדיש: מלך נעלה *קודם אתה הראת: יונה הומה *קודם נשמת: בואי נא *לאחר הוצאת ס"ת: יעלה לקרוא חתני *קודם קדיש בתרא: ימטר הרים ===יום שבת מילה=== *קודם נשמת: בוא יבוא נושא *(קודם קדיש אומר שעריך) *קודם אתה הראת: [[ארץ ורום בהבראם]] *קודם אתה הראת: שיר חדש *קודם אתה הראת: [[יהי שלום]] *לאחר הוצאת ס"ת: [[ברוכים אתם קהל אמוני]] *[[שבת ומילה]] *קודם קדיש בתרא: יפו לי רגלי מבשר *קודם קדיש בתרא: [[מהולל אקרא ה']] *קודם קדיש בתרא: יפיפיה לבבתיני *קודם קדיש בתרא: אין די באר *קודם קדיש בתרא: שוכן עד תשב *קודם קדיש בתרא: ישמח צדיק *קודם קדיש בתרא: דלתיך פתח *קודם קדיש בתרא: דודי צח ואדום *קודם קדיש בתרא: [[למענך ולא לנו]] *קודם קדיש בתרא: ארבעה כלילין ==ראש השנה== ===מוסף יום א=== *אהיה במאמר ===מוסף יום ב=== *ארשת שפתינו ==יום כפור== ===ליל כפור=== *[[שפל רוח]] ===מוסף=== *אשפוך דמי נפשי ===מנחה=== *ארשת שפתינו ===נעילה=== *[[מכניסי רחמים]] *[[המבדיל - יצוה ה' חסדו|המבדיל - יצו ה' חסדו]] *מרום וקדוש =חופת חתנים ליוורנו תר"ט= ==שמחת תורה== ===שחרית=== *[[אל רם בכל נודעת]] *[[יה השב לבצרון]] *[[קומה ה' למנוחתך]] *[[אשר בגלל אבות]] *[[קומו ברינה עדת אמוני]] *[[אשריך הר העברים]] *[[וזאת הברכה (פיוט)]] *קול מבשר – [[ישישו בו כל חוסיו]] ===מנחה=== *אב לחכמים משה *ישרו מסילה *אז למרומים עלה משה *אם תמיתני *מצוה מאירת עיני *שאר בן פורת *אגידה ידידיי *אתר מתקן דאתקנית לך *אלהא שרי בשמיא *[[שמחו בשמחת תורת משה]] *[[שמחו בשמחת תורה]] *שמחו בתורת משה *סיני סיני איה משה *תרבה אהבה ===לסביבה ראשונה=== *תורת ה' תמימה – אהלל ברינה לשוכן מעונה *יום בקול המולה ===לסביבה שניה=== *בני גידולי נסוכה *אנא (!) משה רחימא *עץ חיים היא ===לסביבה שלישית=== *אהלל בנעימה לשוכן רומה *כי בשמחה תצאו - אהובים בשמחה תצאו *[[קול מבשר משמיע הטו אוזן]] *קול רינה קול רינה *קודם קדיש בתרא: קבל לפניו ברצון ===פזמונים=== (מא ע"א) *תרומם בת רמה *תנו כבוד לתורה ותנו לראשה עטרה *תורת אמת נתן לנו *לאל עולם אדבר שיר *ירד אל חי *יקרבנו ה' לעבודתו *משיח וגם אליה *מתי מתי *מתי יה *מפי אל *אין צור כאלהינו *אליך אור *יחיד ה' אדון על כל חי *אלהי עולם עליון לגאלם *אל דר רום *ירחיב ה' גבולך *דשן מעגלותיך *יעלת חן אילת אהב *אין די באר חסדי *מי זאת עולה יפיפיה *יעלה יעלה *אוחיל יום יום *ישמעו ענוים שירה ==נישואין== ===סדר חופה שנהגו אנשי שינגילי=== *יפה כלבנה *יתברך שם כבודך *אמרי נא לי עדה *אמון ישמח *אהללך אדון ברתת ובחכמה *שער אשר נסגר *עלי כל אכילה *כליל חתן לברכה *שירה נרננה *ישרו בעיני כל דרכיך *שמים וחילם *איך אשבח במעלי *ברכת אל חי תבואך - אשרי תמימי *ברכת אל חי תבואך - ישמח אביך *ברכת אל חי תבואך - ילך חתן *החתן במלבושים *ישמח חתן בכלה *אל אחד ואין לו שני *כתר מלכות בראשי קשר *זה היום זה היום ===ליל חמישי=== (שני לשבע ברכות) *ישמח חתן בכלה - אהוב שלום *יעלה יעלה יעלה חתן לראש ===ליל שישי=== *ישמח חתן בכלה - אדון יברכך *אל אשר לך הגדולה ===ליל שבת=== *אם אשמרה שבת *יתנו שבחך ===יום שבת=== *לשחרית: ארבעה כלילין *לסעודה: **אם אשמרה שבת **על אהבתך **בצל השבת *למנחה קודם קדיש בתרא: שם טוב ושכל קנה *כשיוצאין מבית הכנסת: כי זרע שלום *לסעודה שלישית: אל טוב ומטיב ===ליל שני=== *ישמח חתן בכלה - אברכך חתן בשמונה *נאמר שירה בשירים ===ליל שלישי=== *ישמח חתן בכלה - שמן ששון משוחים *סימן טוב סימן טוב *בתופים ובמחולות - אהוב די במרומא *בתופים ובמחולות - אהוב ממצרים *לי בזמן *חתני שש *[[ככלות ייני]] *שולמית שובי *שבע ברכות ינחילך ==הבדלה== *יבדיל האלהים *שוכן עליה *אדם הראשון ברא בחכמה *אותותינו התמהמהו - בן שומע *אותותינו התמהמהו - אדיר נביא *אותותינו התמהמהו - מתי יבוא *[[שביה עניה]] ==ברית מילה== ===ביום המילה=== *[[יהי שלום]] *[[ברוכים אתם קהל אמוני]] *ידידי אל ישראל *יכונו אמרי *יונה לדאגתך *שיר חדש בפי כולנו *שיר מזמור שירו לנו *יחונן צור בחמלתו *מילה מבורכה *אל עליון ינצרך כאישון ===בסעודה=== *על בן ברית *היום בהתבוסס *יום המילה יום ברכה *אשבח ליום המילה *ירושת נחלה *נוגנים שרים *נגינותי ושירותי *נשיר בצהלה *נוגנים שירו נא ==לפורים== *אלהא דבשמיא *ברוך ה' אלהי ישראל *אשיר שירים וזמירות ==ליל פסח== *[[אתה גאלת]] *שלח לחולים ==ליל סליחות== *קודם קדיש: אתאנו לפניך אבות ובנים *לך חנות לך רחמים *באי דין פומא נרצך ==ראש השנה== *ליל ר"ה קודם קדיש לעילא: מלך אלהים על גוים *פזמון לתקיעת שופר ליום ב': נורא אשר לך *[[המלך ה']] *למוסף יום א' לפני ח"ק: אהיה במאמר נאדר *למוסף יום ב' לפני ח"ק: [[ארשת שפתינו]] ==יום כיפור== *למוסף: אשפוך דמי נפשי *למנחה: **[[ארשת שפתינו]] **נאור הדר בכס הדר *לנעילה: [[מכניסי רחמים]] *לנעילה קודם קדיש בתרא: תענו ותעתרו מן השמים בשר נא *לנעילה אחר המבדיל: אל יה עדת עדינה אנונה [[קטגוריה:פיוטי יהדות קוצ'ין]] rje8lg87oa96jh36mnr3f9e8ta78q96 104 1743970 3019372 3018015 2026-06-09T22:54:26Z Sije 2668 /* הוגה */ הועתק מדף [[ספר סיפורי מעשיות/מחגר]] - קרדיט בדף "גרסאות קודמות" שם 3019372 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Sije" /></noinclude><section begin="ב"/>שיעשו סביב סביב כל העיר מעיינות, כדי שכשאחד ירצה לשתות, לא יצטרך לילך ולשתות, רק כל אחד ימצא מעין אצלו. וצוה, (המלך הנ"ל היינו בת הקיסר), לצייר צורתו אצל כל מעין ומעין, ושיעמדו שומרים וישמרו באם שיבוא אחד ויסתכל ביותר על הצורה ויעשה רוע פנים, (היינו שישתנה פניו כמו מי שמביט היטב על איזה דבר ומשתומם ומצטער), אזי יתפסו אותו בתפיסה. וכן עשו ובאו אלו השלשה הנ"ל. דהיינו בן המלך הראשון שהוא החתן האמת של הבת הקיסר הזאת, [שהיא המלך עכשיו כנ"ל], ובן הסוחר הנ"ל, (שגירשו אביו מחמת הבת הקיסר הזאת שברחה עם הספינה עם כל הסחורה כנ"ל), והמלך שהעבירוהו, (גם כן על ידה כי ברחה ממנו עם האחת עשרה שרות כנ"ל), וכל אחד מאלו השלשה הכיר שזה צורתה והסתכלו ונזכרו ונצטערו, (היינו שבאו אצל המעיינות הנ"ל וראו צורתה שהיתה מצויירת שם והכירו אותה והיו מסתכלים ביותר וכו'), ותפסו אותם בתפיסה. בשעת חתונה צוה המלך, (היינו הבת הקיסר), שיבואו השבויים לפניו. והביאו השלשה הנ"ל, והכירה אותם. והם לא הכירוה מחמת שמלובשת כמו איש. ענתה הבת קיסר ואמרה: אתה מלך, (היינו המלך שהעבירוהו הנ"ל שהוא אחד משלשת השבויים הנ"ל), אותך העבירו בשביל האחת עשרה בנות שרים שנאבדו; הרי לך הבנות שרים, שוב למדינתך ולמלכותך, (כי האחת עשרה בנות שרים היו עמה כאן כנ"ל). אתה סוחר, (היינו בתחילה דיברה להמלך שהעבירוהו הנ"ל עכשיו חזרה פניה ודברה עם הסוחר היינו עם בן הסוחר הנ"ל), אותך גירש אביך בשביל הספינה עם סחורה שנאבדה ממך, (כנ"ל), הרי לך הספינה שלך עם כל הסחורה ועל שנשתהא המעות כל כך יש לך עתה עשירות בספינה בכפלי כפלים ממה שהיה, (כי הספינה בעצמה עם כל הסחורה של בן הסוחר שהיא ברחה עמה כנ"ל עדיין היה אצלה בשלימות כנ"ל ונוסף לזה היה בספינה כל העשירות שלקחה אצל הגזלנים הנ"ל שהיה עשירות מופלג מאד כפלי כפלים כנ"ל), ואתה בן מלך, (היינו החתן שלה באמת), נלכה ונסעה. ושבו לביתם. בילא"ו: <section end="ב"/> <section begin="ג"/>'''ג מעשה''' בחכם אחד קודם מותו קרא את בניו ומשפחתו וצוה אותם להשקות אילנות. גם יש לכם רשות לעסוק בשאר פרנסות אבל בזה תשתדלו להשקות אילנות.{{ש}}<section end="ג"/><noinclude></noinclude> 08mgzz8owmj4f06mq4v53xb74256872 0 1744099 3019396 3019292 2026-06-10T10:45:13Z Editor259 28663 3019396 wikitext text/x-wiki (ט, א) אל תקנא את אשת חיקך פן תלמד עליך רעה: (ט, ב) אל תתן לאשה נפשך להדריכה על במותיך: (ט, ג) אל תקרב אל אשה זרה פן תפול במצודתתיה: (ט, ד) [ע]ם מנגינת אל תסתייד פן תלכד בלקותיה: (ט, ה) בבתולה אל תתבונן פן תוקש בעונשיה: (ט, ו) אל תתן לתזונה נפשך פן תסיב את נחלתך: (ט, ז) אל תתנבט במבואי עיר ואל תשוטט ברחבותיה: (ט, ח) העלים עין מאשת חן ואל תביט אל יפי לא לך: (ט, ח) בתאר אשה [ה]שחתו רבים וכן אהבה כאש תלהט: (ט, ט) עם בעלה אל תט אציל ואל [ת]סב עמה שכור: (ט, ט) פן תטה [א]ליה לב ובדמים תטה אל שחת: {{לא נשלם}} קישור: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31018&st=&pgnum=35 סמנד פרק ט] [[קטגוריה:בן סירא]] tj48yjtvvnd4xtgeykp8oy4up9ldzh9 0 1744104 3019328 3019191 2026-06-09T19:22:08Z Yack67 27395 /* נ. עקידה */ פסוקים 3019328 wikitext text/x-wiki ==סליחות לערב ראש השנה== {{סליחות|פתיחה|נוסח=מערבי|יום=אלול|מספר פתיחה=לו|פתיחה= יְיָ אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת ישֵׁב הַכְּרֻבִים, אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו לז טז}}{{ש}}צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}}הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים׃{{ממס|תהלים צד ב}} {{#קטע:ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|אשכנז}}}} ===לז. סליחה=== {{:אם יתקע שופר בעיר|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===לח. סליחה=== אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג ב}}{{ש}} שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ׃{{ש}} שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ בְּשַׁוְּעֵנוּ אֵלֶיךָ, בְּנָשְׂאֵנוּ יָדֵינוּ אֶל דְּבִיר קָדְשֶׁךָ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כח ב}}{{ש}} שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנוּ, יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ל יא}}{{ש}} שְׁמַע יְיָ קוֹלֵנוּ נִקְרָא, חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כז ז}}{{ש}} וְעַתָּה שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ אֶל תְּפִלַּת עֲבָדֶיךָ וְאֶל תַּחֲנוּנֵינוּ, וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם לְמַעַן אֲדֹנָי׃{{ממס|לפני=ע"פ|דניאל ט יז}}{{ש}} כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ׃ {{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קג|תהלים קג י-יג}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{:אם ישבת לכסא|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===לט. סליחה=== אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג ב}}{{ש}} כִּי אֶקַּח מוֹעֵד, אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט׃{{ממס|תהלים עה ג}}{{ש}} בְּקָרְאֵנוּ עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי צִדְקֵנוּ, בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לָּנוּ, חָנֵּנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ד ב}}{{ש}} שִׁמְעָה תְפִלָּתֵנוּ יְיָ וְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה, אֶל דִּמְעָתֵנוּ אַל תֶּחֱרַשׁ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים לט יג}}{{ש}} אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלֵנוּ, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קל ב}}{{ש}} שִׁמְעָה יְיָ צֶדֶק, הַקְשִׁיבָה רִנָּתֵנוּ, הַאֲזִינָה תְפִלָּתֵנוּ בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים יז א}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{:אדון מועד כתקח|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===מ. סליחה=== אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג ב}}{{ש}} כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא׃{{ממס|קהלת ז כ}}{{ש}} הֵן בַּעֲבָדָיו לֹא יַאֲמִין, וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה׃{{ממס|איוב ד יח}}{{ש}} אַף כִּי אֱנוֹשׁ רִמָּה, וּבֶן אָדָם תּוֹלֵעָה׃{{ממס|איוב כה ו}}{{ש}} אָדָם יְלוּד אִשָּׁה, קְצַר יָמִים וּשְׂבַע רֹגֶז׃{{ממס|איוב יד א}}{{ש}} כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ׃{{ממס|תהלים קג יד}}{{ש}} כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ, כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ׃{{ממס|תהלים לג כא}}{{ש}} כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם אֲדֹנָי׃ כִּי אִם הוֹגָה, וְרִחַם כְּרֹב חֲסָדָיו׃{{ממס|איכה ג#ג לא|איכה ג לא-לב}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{:אדון בשפטך|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===מא. סליחה=== אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג ב}}{{ש}} כִּי אֶקַּח מוֹעֵד, אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט׃{{ממס|תהלים עה ג}}{{ש}} בְּקָרְאֵנוּ עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי צִדְקֵנוּ, בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לָּנוּ, חָנֵּנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ד ב}}{{ש}} שִׁמְעָה תְפִלָּתֵנוּ יְיָ וְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה, אֶל דִּמְעָתֵנוּ אַל תֶּחֱרַשׁ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים לט יג}}{{ש}} אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלֵנוּ, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קל ב}}{{ש}} שִׁמְעָה יְיָ צֶדֶק, הַקְשִׁיבָה רִנָּתֵנוּ, הַאֲזִינָה תְפִלָּתֵנוּ בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים יז א}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{:אדון בפקדך|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===מב. סליחה=== אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג ב}}{{ש}} אַל תִּתֵּן יְיָ מַאֲוַיֵּי רָשָׁע, זְמָמוֹ אַל תָּפֵק, יָרוּמוּ סֶלָה׃{{ממס|תהלים קמ ט}}{{ש}} אַל תִּשְׁטְפֵנוּ שִׁבֹּלֶת מַיִם וְאַל תִּבְלָעֵנוּ מְצוּלָה, וְאַל תֶּאְטַר עָלֵינוּ בְּאֵר פִּיהָ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים סט טז}}{{ש}} אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵעֲבָדֶיךָ, כִּי צַר לָנוּ מַהֵר עֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים סט יח}}{{ש}} אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ בְּיוֹם צַר לָנוּ, הַטֵּה אֵלֵינוּ אָזְנֶךָ, בְּיוֹם נִקְרָא מַהֵר עֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קב ג}}{{ש}} בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ, בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ׃{{ממס|תהלים כב ה}} {{:אך במתח דין|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===מג.=== אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג ב}}{{ש}} לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ, תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים׃{{ממס|איכה ה כ}}{{ש}} יְיָ אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנוּ, וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ו ב}}{{ש}} אֵלֶיךָ יְיָ שִׁוַּעְנוּ, וּבַבֹּקֶר תְּפִלָּתֵנוּ תְקַדְּמֶךָּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים פח יד}}{{ש}} חָנֵּנוּ אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ, כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים נא ג}}{{ש}} פְּנֵה אֵלֵינוּ וְחָנֵּנוּ, כִּי יְחִידִים וַעֲנִיִּים אֲנָחְנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כה טז}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{:אל נא תיסר באי עדיך|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===מד. סליחה=== אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג ב}}{{ש}} חָנֵּנוּ אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ, כְּרֹב רַחֲמֶיךָ פְּנֵה אֵלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים נא ג|וגם=תהלים סט יז}}{{ש}} כִּי אַתָּה יְיָ מִשְׂגָּב לַדָּךְ, מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה׃{{ממס|תהלים ט י}}{{ש}} אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם, עָנִי וְאֶבְיוֹן יְהַלְלוּ שְׁמֶךָ׃{{ממס|תהלים עד כא}}{{ש}} וַאֲנַחְנוּ עֲנִיִּים וְכוֹאֲבִים, יְשׁוּעָתְךָ אֱלֹהִים תְּשַׂגְּבֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים סט ל}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{:אך בך לדל מעוז|נוסח=מערבי}} ===מה. סליחה=== {{:אל באפך פן תמעיט|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===מו. סליחה=== אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג ב}}{{ש}} וְעַתָּה שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ אֶל תְּפִלַּת עֲבָדֶיךָ וְאֶל תַּחֲנוּנֵינוּ, וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם לְמַעַן אֲדֹנָי׃{{ממס|לפני=ע"פ|דניאל ט יז}}{{ש}} כִּי שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְיָ, וְאֶת אֲסִירָיו לֹא בָזָה׃{{ממס|תהלים סט לד}}{{ש}} כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי, וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ׃{{ממס|תהלים כב כה}}{{ש}} זֶה עָנִי קָרָא וַייָ שָׁמֵעַ, וּמִכָּל צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעוֹ׃{{ממס|תהלים לד ז}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{:אוילי המתעה|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===מז. שלישיה=== אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג ב}}{{ש}} תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים פח ג|תהלים נה ב}}{{ש}} תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר, כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה׃{{ממס|תהלים עט יא}}{{ש}} לִשְׁמֹעַ אֶנְקַת אָסִיר, לְפַתֵּחַ בְּנֵי תְמוּתָה׃{{ממס|תהלים קב כא}}{{ש}} תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף, וְלִפְנֵי יְיָ יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ׃{{ממס|תהלים קב א}}{{ש}} נִשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחֵנוּ, וְצָרוֹתֵינוּ לְפָנָיו נַגִּיד׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמב ג}}{{ש}} זֶה עָנִי קָרָא וַייָ שָׁמֵעַ, וּמִכָּל צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעוֹ׃{{ממס|תהלים לד ז}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{:אשפוך שיחי לפניך צורי|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===מח. שלישיה=== אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג ב}}{{ש}} מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטֵנוּ יֵצֵא, עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים יז ב}}{{ש}} כִּי עָשִׂיתָ מִשְׁפָּטֵנוּ וְדִינֵנוּ, יָשַׁבְתָּ לְכִסֵּא שׁוֹפֵט צֶדֶק׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ט ה}}{{ש}} כִּי דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר, לֹא שָׁכַח צַעֲקַת עֲנָוִים׃{{ממס|תהלים ט יג}}{{ש}} יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת, מָחַץ רֹאשׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה׃{{ממס|תהלים קי ו}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{:אדון דין אם ידוקדק|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===מט. עקידה=== אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג ב}}{{ש}} בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ, בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ׃ אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ, בְּךָ בָטְחוּ וְלֹא בוֹשׁוּ׃{{ממס|תהלים כב#כב ה|תהלים כב ה-ו}}{{ש}} וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, כִּי לֹא עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָ יְיָ׃{{ממס|תהלים ט יא}}{{ש}} וְאַתָּה יְיָ אַל תִּרְחָק, אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה׃{{ממס|תהלים כב כ}}{{ש}} אַל תִּרְחַק מִמֶּנּוּ, כִּי צָרָה קְרוֹבָה, כִּי אֵין עוֹזֵר׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כב יב}}{{ש}} שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנוּ, יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ל יא}}{{ש}} כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קג יג}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{:אהבת עזז|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===נ. עקידה=== אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג ב}}{{ש}} בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ, בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ׃ אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ, בְּךָ בָטְחוּ וְלֹא בוֹשׁוּ׃{{ממס|תהלים כב|תהלים כב ה-ו}}{{ש}} וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, כִּי לֹא עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָ יְיָ׃{{ממס|תהלים ט יא}}{{ש}} וְאַתָּה יְיָ אַל תִּרְחָק, אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה׃{{ממס|תהלים כב כ}}{{ש}} אַל תִּרְחַק מִמֶּנּוּ כִּי צָרָה קְרוֹבָה, כִּי אֵין עוֹזֵר׃{{ממס|תהלים כב יב|לפני=ע"פ}}{{ש}} שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנוּ, יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ל יא}}{{ש}} כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ׃ {{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קג|תהלים קג י-יג}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{:אמונת אומן עצות מרחוק|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===נא. עקידה=== אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג ב}}{{ש}} בְּקָרְאֵנוּ עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי צִדְקֵנוּ, בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לָּנוּ, חָנֵּנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ד ב}}{{ש}} שִׁמְעָה תְפִלָּתֵנוּ יְיָ וְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה, אֶל דִּמְעָתֵנוּ אַל תֶּחֱרַשׁ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים לט יג}}{{ש}} אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלֵנוּ, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קל ב}}{{ש}} שִׁמְעָה יְיָ צֶדֶק, הַקְשִׁיבָה רִנָּתֵנוּ, הַאֲזִינָה תְפִלָּתֵנוּ בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים יז א}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{:אמונים בני מאמינים|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===נב. (גזרה)=== אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג ב}}{{ש}} אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ, אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל׃{{ממס|תהלים פג ב}}{{ש}} אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ, טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ, שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם לְעִיִּים׃ נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם, בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ׃ שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלָיִם וְאֵין קוֹבֵר׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים עט|תהלים עט א-ג}}{{ש}} אַלְמָנָה וְגֵר יַהֲרֹגוּ, וִיתוֹמִים יְרַצֵּחוּ׃{{ממס|תהלים צד ו}}{{ש}} שִׁלְחוּ בָאֵשׁ מִקְדָּשֶׁךָ, לָאָרֶץ חִלְּלוּ מִשְׁכַּן שְׁמֶךָ׃{{ממס|תהלים עד ז}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{:אלהים אל דמי לדמי|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===נג. (גזרה)=== אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג ב}}{{ש}} מִקּוֹל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף, מִפְּנֵי אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם׃{{ממס|תהלים מד יז}}{{ש}} כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם, נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה׃{{ממס|תהלים מד כג}}{{ש}} כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב, וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ׃{{ממס|תהלים עט ז}}{{ש}} הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק יְיָ, תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ עַד מְאֹד׃{{ממס|ישעיהו סד יא}}{{ש}} אֵל נְקָמוֹת יְיָ, אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ׃ הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים׃{{ממס|תהלים צד|תהלים צד א-ב}}{{ש}} וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם, חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי׃{{ממס|תהלים עט יב}}{{ש}} יְיָ כַּגִּבּוֹר יֵצֵא, כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה, יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ, עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר׃{{ממס|ישעיהו מב יג}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{:את הקול קול יעקב נוהם|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===נד. (גזרה)=== אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג ב}}{{ש}} רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי, יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל׃ רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי, גַּם לֹא יָכְלוּ לִי׃ עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים, הֶאֱרִיכוּ לְמַעֲנִיתָם׃ יְיָ צַדִּיק, קִצֵּץ עֲבוֹת רְשָׁעִים׃ יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן׃{{ממס|תהלים קכט|תהלים קכט א-ה}}{{ש}} לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ, יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל׃ לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם׃ אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ׃ אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ, נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ׃ אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים׃ בָּרוּךְ יְיָ שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם׃{{ממס|תהלים קכד|תהלים קכד א-ו}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{:ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===נה. פזמון=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|טוב}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{:שופט כל הארץ|נוסח=מערבי}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===ואתה קדוש=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ואתה קדוש}} ===נו. חטאנו=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}} {{:אלה אזכרה (פיוט)|נוסח=מערבי}} נְקֹם נִקְמַת דָּם עֲבָדֶיךָ כְּמוֹ בְּתוֹרָתְךָ כָתוּב:{{ש}} הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ׃{{ממס|דברים לב מג}}{{ש}} כִּי דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר לֹא שָׁכַח צַעֲקַת עֲנָוִים׃{{ממס|תהלים ט יג}}{{ש}} אֵל נְקָמוֹת יְיָ אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ׃ הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים׃{{ממס|תהלים צד|תהלים צד א–ב}}{{ש}} יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת מָחַץ רֹאשׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה׃{{ממס|תהלים קי ו}}{{ש}} וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי וַיְיָ שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן׃{{ממס|יואל ד כא}} ===נז. זכור ברית=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי א}} {{#קטע:זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור|העיר}}{{#קטע:זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|גואל|דורש}} {{#קטע:זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי ב}} ===נח.=== {{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע א|נוסח=מערבי}} ===נט.=== {{:אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|נוסח=מערבי}} ===וידוי=== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|וידוי מערבי}}|%(אָנָּא%)||וַאֲבוֹתֵינוּ|}} ===פיוטים=== ====עשה למען שמך==== {{:עשה למען שמך|נוסח=מערבי}} ====עננו==== {{#קטע:עננו אבינו|אשכנז}} {{#קטע:עננו אלהי אברהם|אשכנז מערבי}} ====מי שענה==== {{:מי שענה לאברהם אבינו|נוסח=מערבי}} {{#קטע:דעני לעניי|אשכנז מערבי}} ===נפילת אפים=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון|רחום וחנון}} ===מחי ומסי=== {{:מחי ומסי|נוסח=אשכנז}} ===ס. תחינה=== {{:תפילה תקח תחינה תבחר|נוסח=מערבי}} ===מכניסי רחמים=== {{:מכניסי רחמים|נוסח=מערבי}} ===מרן דבשמיא=== {{#קטע:מרנא דבשמיא|אשכנז ב}} {{#קטע:מרנא דבשמיא|אשכנז א}} ===שומר ישראל=== {{:שומר ישראל|נוסח=מערבי}} ===ואנחנו לא נדע=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון|ואנחנו}} ===קדיש שלם=== {{מר|{{ק|וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר׃{{ממס|במדבר יד יז}}}}}} {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} g2lu1ofcilg63meqcrrmjyb9rwhtf6m 104 1744105 3019394 3019147 2026-06-10T09:49:27Z יעקב 15222 3019394 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫סוף סגנון המשנה ‪836‬ <קטע התחלה=פרק נ/> שלמים ועושה תמורה דברי ר׳ מאיר אמר ר׳ יהודה וכי יש תמורה עושה תמורה אמרו משוס ר׳ מאיר אלו הי׳ תמורה לא הי׳ קרב.״ ולפי מה שהורגלו חשבו בכל מקום משניות כאלה שכולם דברי ר׳ מאיר ור׳ יהודה או שאר התנאים אשר הוזכרו שם. אבל נשובה ונראה כי לא לבד שהנם יסוד המשנה ויהיו כן גם לפני בית שמאי ובית הלל, כי אם שנשוב להכיר מכאן גם את אופני קשרי המשנה יחד וילמדו על הכלל כלו. ובא במשנה במס׳ [[נזיר לא ב|נזיר ד׳ ל"א]] ([[משנה נזיר ה ג|פרק ה׳ משנה ג']]):‬ ״מי שנדר בנזיר ונשאל לחכם ואסרו מונה משעה שנדר נשאל לחכם והתירו היתה לו בהמה מופרשת תצא ותרעה בעדר אמרו בית הלל לבית שמאי אי אתם מודים בזה שהוא הקדש טעות שתצא ותרעה בעדר אמרו להן בית שמאי אי אתם מודים במי שטעה וקרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי שהוא מקודש אמרו להם בית הלל לא השבט קדשו ומה אלו טעה והניח את השבט על שמיני ועל שנים עשר שמא עשה כלום אלא כתוב שקדש העשירי הוא קדש התשיעי ואת אחד עשר.״ והנה נראה בזה שקלא וטרי׳ שלמה בין בית הלל ובית שמאי מאיזה משנה של יסוד המשנה עלינו ללמוד דין הקדש טעות, שבית שמאי ירצו ללמוד דין הקדש טעות שהנהו הקדש מדין יסוד המשנה במס׳ בכורות פרק ט׳ אשר גם הובא מהם בכל לשונו כמו שהוא לפנינו במשנה בכורות ״אמרו להן בית שמאי אי אתם מודים במי שטעה וקרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי שהוא מקודש", ומזה מבואר דהקדש טעות הקדש. ובית הלל ישיבו על זה ששם אין הטעם משום שהקדש טעות הקדש, שהרי אלו הי׳ זה טעם דברי יסוד המשנה שם, אז הי׳ צריך להיות הדין כך גם בטעה בשמיני וגם בטעה בשנים עשר. והרי דברי יסוד המשנה אינם כי אם בטעה בתשיעי ובאחד עשר. והטעם הוא רק מפני שהכתוב (הקבלה על הכתוב) עשה תשיעי מצד זה ואחד עשר מצד זה בכלל של עשירי. ״אמרו להם בית הלל לא השבט קדשו וכו׳ אלא כתוב (הקבלה) שקדש העשירי הוא קדש התשיעי ואת אחד עשר" {{שוליים|(עב)}}. <קטע סוף=פרק נ/> -------------------- <קטע התחלה=הערות נ/> {{שולייםלמטה|(עב)}} במשנה בכורות שם אין שום דרישה, וכן בית הלל בזה במשנתנו לא יזכירו שום דרשה ודבר פשוט שלא אמרו דבריהם סתם וסמכו על דרשה שבאה בברייתא בגמ׳. אבל הכונה להקבלה הגמורה על הכתוב שזה כדברי הכתוב עצמו. וכן הוא גם ב[[משנה פסחים ו ב|משנה פסחים פ"ו מ״ב]] שאחרי שנתקבלה קבלתו של הלל משמעי׳ ואבטליון שקבלו שהפסח דוחה שבת, והכתוב במועדו הכוונה אפי׳ בשבת, יאמר ר׳ אליעזר לר׳ עקיבא סתם ״אמר לו ר׳ אליעזר עקיבא, עקרת מה שכתוב בתורה בין הערבים במועדו בין בחול בין בשבת.״ ולשון ה[[משנה חגיגה א ה|משנה בחגיגה פ״א מ"ה]] ״מי שיש לו אוכלים מרובים ונכסים מועטים מביא שלמים מרובים וכו׳ זה וזה מועט '''על זה אמרו''' (ביסוד המשנה) מעה כסף ושתי כסף, זה וזה מרובה על זה נאמר (דברים ט״ז) איש כמתנת ידו כברכת וכו׳." <קטע סוף=הערות נ/><noinclude></noinclude> q2exdzfa8zy8gzk79cbuh4tftov9wbt 0 1744141 3019387 3019278 2026-06-10T06:27:36Z ג'רמון 45757 /* */ ערכתי 3019387 wikitext text/x-wiki [[w:אברהם_אלנדאף|'''<big>חכם אברהם אלנדאף</big>''']] 4xhqapxw2huta2tgh91dgnus986sewh 3019388 3019387 2026-06-10T06:32:51Z ג'רמון 45757 /* */ עריכה 3019388 wikitext text/x-wiki [[w:אברהם_אלנדאף|'''<big>חכם אברהם אלנדאף</big>''']] תוכן יוכנס בקרוב nvm5kmacca73urgryswn14cj8zpcfr0 3019389 3019388 2026-06-10T06:33:59Z ג'רמון 45757 /* */ ערכתי 3019389 wikitext text/x-wiki [[w:אברהם_אלנדאף|'''<big>חכם אברהם אלנדאף</big>''']] מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב. הספר הזה קטן הכמות ורב האיכות "מבשר טוב" על ישוב ארה"ק בכלל ועל עיקו"ת ירושלם בפרט. דברים היוצאים מפי קדושי עליונין רבותינו ז"ל ראשונים ואחרונים אשר אסף איש טהור הרב בעל ס' חבת ירושלם ז"ל והר' בעל ס' רגלי מבשר ז"ל וכולם ברעש גדול מזהירין ומעוררין ומקדישין את כל המתקדש בקדושת הארץ בכל אבר בידו להחזקת הישוב הן בגופו הן בממונו הן ברוח מבינתו בכלל ובפרט כי עת לחננה כי בא מועד עת קץ לבוא אל ארץ אבותינו זאת נחלת עבדי ה' ! הן אמת כי מלבד שהזמן אלצני לקרבה אל המלאכה לראו"ת בגנזי"ם וללקו"ט שושני"ם מכמה ספרים יען טרחתי גם ידעתי בעוד גולה בדורנו זה איזה חכמים ומשכילים השמחים בחלקם אשר רכשו להם בארצות העמים ואל חלק ה' ארץ הצבי נחלת אבותינו אינם פונים ולקדושתה אינם חושבים. עוד העירני אחד מידידי ומכירי הנותנים כל כחם וכל רעיונם רק לישוב הארץ לבלתי התרשל מעשות זאת התורה. אמנם טרדות הזמן הבוגד לא נתנני להוציא כל מחשבתי אל הפועל וע"כ הסתפקתי במה שמצאתי את שאהבה נפשי מה שליקטתי מספרי רבותינו הנז' ז"ל יען בים בהם די והותר למי שמהסס עוד בדבר הישוב וקדושת הארץ ואל החברו' והאגודות היקרו' המתעסקו' בעניני ישוב הארץ ישראל אשא ברכתי כי כה יעשו וכה יוסיפו חזקו והתחזקו בעד עמנו ובעד ערי אלקינו וחפץ ה' בידם יצליח ולא אבוש ולא אחסום פי מלברכם יה"ר שיהיו מעשיהם רצוים לפני ה' השוכן בציון ובוחר בירושלם בימיהם ובימנו תושע יהודה וישראל ישכן לבטח ובא לציון גואל אכי"ר. המדבר בצדקה, מחכה לישועה קרובה קל מנמלה אני אברהם בכ"ר חיים אנדאף ס"ט טין. שאלו שלום ירושלם ישליו אוהביך [מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב ה' שבות עמו] איתא במס' ד"א בפ"ג אריב"ל א"ל הקב"ה לישראל אתם גרמתם להחריב את ביתי ולהגלות את בני הוו שואלים בשלומה ואני מוחל לכם, מה טעם שאלו שלום ירושלם, ואומר יהי שלום בחילך וגו' ואומר למען אחי וריעי וגו' עכ"ל. ומובא בספרים ומי האיש ירא ה' הרואה שמחילת עון גרם החורבן והגלות תלוי בשאלת שלום ירושלם ולבבו לא יחרד לשאול תמיד בשלומה ופשוטו כמשמעו לשאול על איכות ומהות א"י וירושלם ומקום המקדש בכל פרטיה ודקדוקיה ולהשתוקק להשיג מאבניה ועפרה הק' ולרצותם ולחבבם כמו שמצינו שעשו בגלות יכניה המלך כדאיתא במסכת ר"ה ע"ש, ופירש"י ז"ל משום דכתי' כי רצו עבדיך את אבניה ע"כ. ב. כתב מהר"ם חגיז ז"ל בס' אלה מסעי ד"ז וז"ל הנה להיות דכל הגולה ראו דטרדת המזונות אינה נותנת להם מקום לחלוק כבוד הראוי לאבינו שבשמים ולאמא עילאה זאת נחלת עבדי ה' בצדקתם כדי להחיות את שארית פליטת אחינו העם היושב בה ולא יהיה נאבד חזקת הישוב מא"י כי העמדת חזקת אותו ישוב הוא עיקר גדול מעקרי האמונה כמו שכתב אבי התעודה הרמב"ם ז"ל במנין המצות עשה קנ"ג וז"ל ובכאן שרש גדול משרשי האמונה לא ידעוהו ולא יתבונן במקומו אלא מי שדעתו עמו והוא הדבר שהיותינו היום בחו"ל חושבים במלאכת העיבור שבידנו ואנו אומרים שהיום ר"ח פ' וזה היום יו"ט פ' לא מפני חשבונותינו נשימהו ר"ח או מועד אלא מפני שב"ד שבא"י קבעו זה היום ר"ח או מועד ועל קביעותם נעמוד ולא על חשבוננו נסמוך הקביעות יען אין חשבונינו אלא לגילוי מלתא בעלמא והבן זה מאד כי אני אוסיף לך ביאורו אלו חשבנו והנחנו דרך משל שבני א"י יעדרו ולא יהיו עוד בא"י ח"ו ולא יהיה בחו"ל ב"ד שנסמך בארץ, דע שחשבונינו לא יועילנו בשום דבר לפי שאין לנו לחשוב בחו"ל לעבר שנים ולקבוע חדשים אלא בתנאים הנזכרים כמו שבארנו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם וכשיתבונן מי שיש לו שכל שלם ובריא בלשונות התלמוד בזה הענין יתברר לו כל זה שאמרנו ביאור אין ספק בו, ע"כ תמצית לשונו הטהור, ואין ספק בזה דע"פ הדברים האלה אשר דבר משה איש האלהים מזה ימים מקדם הלכה רווחת בישראל דכל יו"ט שני של גליות עושין נדבה סתם לעני א"י כי זכרון הוא להודיע ולהודע דע"פ החשבונים אנו סומכים בענין קביעות הר"ח והיו"ט ולבלתי ידה ממנו נדח עושין משמרת למשמרת כדי שלא יכלה ח"ו רגל ישראל מנחלת אבותינו עכ"ל ס' אל"מ. עורי עורי קומי שבי ירושלם. [כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם]. א. דבר גדול הנאמר בס' חרדים ומובא בשל"ה הק' וז"ל וצריך כל איש ישראל לחבב את א"י ועגב גדול הוא לבוא אלי' מאפסי הארץ בתשוקה גדולה כבן אל חיק אמו כי תהלת עונינו שנקבעה לנו בכיה לדורות יען מאסנו בה שנאמר וימאסו בארץ חמדה ובפדיון נפשינו מהרה יהיה כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו ושם אתה תקום תרחם ציון ולפיכך היו האמוראים מנשקים עפרותיה ואבניה בבואם אליה. ומה טוב ומה נעים לשיר שיר ידידות אשר יסד רבינו יהודה הלוי עליה באהבה רבה, תחלת השירה ארץ הקדושה יקרא חמודה וכו', [ואנן בני תימן כן אנו משוררים שיר מיסוד ר"י הנז' והוא יפה נוף וכו',] בשמחה רבה ומתחננים לאל אל יגרשנו מעליה גם הקרובים והרחוקים אשר חוצה לה ראוי להם שיהיו נכספים ותאבים אליה כי כשם שבחר בהם כך בחר בא"י ויחד אותה להם ואין נקראים גוי אחד אלא עמה שכך פי' רשב"י על מקרא שכתוב ומי כעמך ישראל [9.6, 22:23] טוהר ג'רמון: גוי אחד בארץ ומצינו במדרש שהקב"ה אמר לאברהם אבינו פעם ראשונה שילך לא"י ויראנה ויחזור ואחר שהחזר לא נתן לו רשות לחזור לא"י עד חמש שנים ואותן החמש שנים היה משתוקק לחזור ללכת והוא שאמר זה הפסוק מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכנה הנה ארחיק נדוד אלין במדבר סלה מוטב ללון במדברות שלא"י, ולא ללון בפלטיות של חו"ל והיה תאב ומשתוקק כתיב וילך אברהם כאשר דבר אליו ה' וקודם בואו אל הארץ לא היה משתוקק אבל אחר שבא פעם ראשונה וראה במראה הנבואה יקר תפארת הארץ אז נכסוף נכסף וממנו נלמוד לדורות אנחנו יוצאי חלציו להיות נכספים כמוהו אע"פ שיושבים בצער על מנת כך נהיה שמחים ביסורין. עוד שם ז"ל וכתב רמב"ן במנין תרי"ג מצות, ישיבת ארץ ישראל בכל עת ורגע שהאדם בא"י הוא מקיים המצוה זו עכ"ל, הנה כי כן אשרי האיש המצפה לעלות לארץ חמדה לנשק באהבה אבניה ועפרותיה עכ"ל. "וְשַׂשְׂתִּי בְעַמִּי וְגַלְתִּי בִּירוּשָׁלָ‍ִם [העם הישב בה נשוא עון]" א. איתא בס' חרדים ד' נ"י זצ"ל, דע כי היסורים של א"י הן מצד החלאים הן מצד המזונות והן מצד הערבים וכיוצא מזבח כפרה הם (כמ"ש ישעיה ל"ג) וכל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון, שע"י הצער שהם סובלים מנכים ומתמעטים העונות וכתי' וכפר אדמתו עמו ע"כ. ובס' טוב הארץ ד' ד' מביא מדרש משלי והובא בילקוט ז"ל א"ר יוחנן טוב פת חריבה זו א"י שאפי' אוכל אדם בה פת במלח ובכפנם ודר בה זוכה לעוה"ב, מבית מלא זבחי ריב זו חו"ל וכו' ע"ש. ועיין בסידור רבי יעבץ ז"ל בהקדמתו דכ"ד שהאריך בענין מעלת הדר בא"י וסו"ד בד' ל' כתב ואין להאריך בידוע כמה הפליגו חז"ל בשבח א"י והדרים בה כי התלמוד והמדרשים והזוהר וספרי החכמה מלאים מפה לפה, וגם המפרשים מלאו ידיהם לה' להזכירה לשבח גדול ביחוד הראב"ע והרמב"ן ז"ל. גם הרב בעל ס' הכוזרי הפליג בדבר הזה ומאריך שלא יהיה מקום לבע"ד לחלוק מהא דאמר רב יהודה כל העולה מבבל לא"י עובר בעשה עש"ב שמוכיח שאפי' מבבל בימי חכמי התלמוד היו עולין לא"י ת"ח לרוב ע"ש ומסיים בד' ל"ו וז"ל, נחזור לעניינינו מי שעושה בלבו הסכמה מוחלטת לעלות לא"י כשמשיג ידו ומתעכב בחו"ל מפני החברה אז מועיל לו כונתו הטובה ותעלה לו ותקובל תפלתו כאלו עומד בעיה"ק נגד שער השמים ויעזרוהו להוציא מחשבתו לפועל ממש לקיים עכ"ל היעב"ץ. ב. ובס' חס"ל מעין ג' נהר י"ב ב' וז"ל ודע שכל הדר בא"י נקרא צדיק הגם שאינם צדיקים כפי הנראה שאם לא היה צדיק היה מקיא אותו הארץ כדכתיב ותקיא הארץ את יושביה וכיון שאינו מקיא אותו בודאי נקרא צדיק אע"פ שהוא נראה בחזקת רשע ובס' טוה"א מביא זה בשם רמ"ק ז"ל. ג. א"ה בהיות שראיתי איזה חכמים מחכמי דורנו שסוברים שאין תועלת רוחנית בישיבת ארה"ק בזה"ז יען שחושבים שקדושתה אינה רק בזמן שהיתה כבושה בידיהם ובהמ"ק בנוי, לא כן עתה בחורבנו לזאת רציתי להאריך כאן ולהביא מעט מזער ממה שהעלה בס' חבת ירושלם זה יצא ראשונה. הרב הגאון בעל ספר כפתור ופרח בפ"י מביא מעלת א"י וכתב הרי שקדושת הארץ ומעלתה הוא משעת נתינתה אל האבות לא משעת הכבוש לחוד, אמנם החוב מתנותיה הוא משעת כבוש לבד, עוד כתב שם שאין היום הבדל ולא הפרש ולא חילוק כלל בין מה שכבשו עולי מצרים ובין מה שכבשו עולי בבל שאין שום דבר בזה שלא יהיה בזה בענין הקדושה והמעלה לבד חיוב התרומות ומעשרות שאלו דאורייתא ואלו דרבנן ומוכיח וכתב ולזה תמצא כשהם מזכירים ז"ל קדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא כו' לא הזכירו אלא על חיוב תו"מ אבל קדושת הארץ כולה לגבולותיה המוגבלים בתורה וטהרתה ומעלתה לחיים ולמתים והיותה נחלת ה' מקדושה ראשונה ולהלן כדקאי קאי לא בצר לא בזמן הגלות שהיו בבבל וגם לא בגלותנו היום, ומביא ראיות והוכחות וכתב הרי שרז"ל קוראים ארץ העמים לחלק א"י עצמה אף אנו נאמר שקוראין לחלק א"י חו"ל מפני שלא נכבשו בשניה, ולשון ארץ העמים ולשון חו"ל אחד הוא שחו"ל היא ארץ העמים וארץ העמים היא חו"ל. וא"כ כשנמצא שיפול א' מאותם השמות על איזה חלק ממנה הוא מפני איזה מום שמצאו חכמים באותו חלק הן ממדור הגוים הן שלא נכבש בשניה עד שנתבטלו חקי המתנות שם מדין תורה. ועפי" הסברא ואיך דלגה בגבולי א"י חו"ל עד שבארץ עכו יוצאת רצועה מחו"ל וכן בין לוד ויפו נפלה החתיכה מחו"ל והוא כפר לודים והנה שלשת אלו המקומות יכללם מהלך שתי שעות וכמה כיוצא בזה אלא אין לנו לומר אלא הטעם שזכרנו שבטלו חקי מתנותיה ומוכיח עוד ומסיים העולה בידינו מכל זה שכל מקום שנמצא רז"ל אומרים וקוראים חו"ל לאיזה חלק שיהיה מן הארץ בתוך גבולי אלה מסעי שרצונם לומר חו"ל של כבוש gxstesxc8xtba0o5vx17ldpg18vfnjb 3019390 3019389 2026-06-10T06:36:16Z ג'רמון 45757 /* */ ערכתי 3019390 wikitext text/x-wiki [[w:אברהם_אלנדאף|'''<big>חכם אברהם אלנדאף</big>''']] מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב. הספר הזה קטן הכמות ורב האיכות "מבשר טוב" על ישוב ארה"ק בכלל ועל עיקו"ת ירושלם בפרט. דברים היוצאים מפי קדושי עליונין רבותינו ז"ל ראשונים ואחרונים אשר אסף איש טהור הרב בעל ס' חבת ירושלם ז"ל והר' בעל ס' רגלי מבשר ז"ל וכולם ברעש גדול מזהירין ומעוררין ומקדישין את כל המתקדש בקדושת הארץ בכל אבר בידו להחזקת הישוב הן בגופו הן בממונו הן ברוח מבינתו בכלל ובפרט כי עת לחננה כי בא מועד עת קץ לבוא אל ארץ אבותינו זאת נחלת עבדי ה' ! הן אמת כי מלבד שהזמן אלצני לקרבה אל המלאכה לראו"ת בגנזי"ם וללקו"ט שושני"ם מכמה ספרים יען טרחתי גם ידעתי בעוד גולה בדורנו זה איזה חכמים ומשכילים השמחים בחלקם אשר רכשו להם בארצות העמים ואל חלק ה' ארץ הצבי נחלת אבותינו אינם פונים ולקדושתה אינם חושבים. עוד העירני אחד מידידי ומכירי הנותנים כל כחם וכל רעיונם רק לישוב הארץ לבלתי התרשל מעשות זאת התורה. אמנם טרדות הזמן הבוגד לא נתנני להוציא כל מחשבתי אל הפועל וע"כ הסתפקתי במה שמצאתי את שאהבה נפשי מה שליקטתי מספרי רבותינו הנז' ז"ל יען בים בהם די והותר למי שמהסס עוד בדבר הישוב וקדושת הארץ ואל החברו' והאגודות היקרו' המתעסקו' בעניני ישוב הארץ ישראל אשא ברכתי כי כה יעשו וכה יוסיפו חזקו והתחזקו בעד עמנו ובעד ערי אלקינו וחפץ ה' בידם יצליח ולא אבוש ולא אחסום פי מלברכם יה"ר שיהיו מעשיהם רצוים לפני ה' השוכן בציון ובוחר בירושלם בימיהם ובימנו תושע יהודה וישראל ישכן לבטח ובא לציון גואל אכי"ר. המדבר בצדקה, מחכה לישועה קרובה קל מנמלה אני אברהם בכ"ר חיים אנדאף ס"ט טין. שאלו שלום ירושלם ישליו אוהביך שאלו שלום ירושלם ישליו אוהביך [מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב ה' שבות עמו] איתא במס' ד"א בפ"ג אריב"ל א"ל הקב"ה לישראל אתם גרמתם להחריב את ביתי ולהגלות את בני הוו שואלים בשלומה ואני מוחל לכם, מה טעם שאלו שלום ירושלם, ואומר יהי שלום בחילך וגו' ואומר למען אחי וריעי וגו' עכ"ל. ומובא בספרים ומי האיש ירא ה' הרואה שמחילת עון גרם החורבן והגלות תלוי בשאלת שלום ירושלם ולבבו לא יחרד לשאול תמיד בשלומה ופשוטו כמשמעו לשאול על איכות ומהות א"י וירושלם ומקום המקדש בכל פרטיה ודקדוקיה ולהשתוקק להשיג מאבניה ועפרה הק' ולרצותם ולחבבם כמו שמצינו שעשו בגלות יכניה המלך כדאיתא במסכת ר"ה ע"ש, ופירש"י ז"ל משום דכתי' כי רצו עבדיך את אבניה ע"כ. ב. כתב מהר"ם חגיז ז"ל בס' אלה מסעי ד"ז וז"ל הנה להיות דכל הגולה ראו דטרדת המזונות אינה נותנת להם מקום לחלוק כבוד הראוי לאבינו שבשמים ולאמא עילאה זאת נחלת עבדי ה' בצדקתם כדי להחיות את שארית פליטת אחינו העם היושב בה ולא יהיה נאבד חזקת הישוב מא"י כי העמדת חזקת אותו ישוב הוא עיקר גדול מעקרי האמונה כמו שכתב אבי התעודה הרמב"ם ז"ל במנין המצות עשה קנ"ג וז"ל ובכאן שרש גדול משרשי האמונה לא ידעוהו ולא יתבונן במקומו אלא מי שדעתו עמו והוא הדבר שהיותינו היום בחו"ל חושבים במלאכת העיבור שבידנו ואנו אומרים שהיום ר"ח פ' וזה היום יו"ט פ' לא מפני חשבונותינו נשימהו ר"ח או מועד אלא מפני שב"ד שבא"י קבעו זה היום ר"ח או מועד ועל קביעותם נעמוד ולא על חשבוננו נסמוך הקביעות יען אין חשבונינו אלא לגילוי מלתא בעלמא והבן זה מאד כי אני אוסיף לך ביאורו אלו חשבנו והנחנו דרך משל שבני א"י יעדרו ולא יהיו עוד בא"י ח"ו ולא יהיה בחו"ל ב"ד שנסמך בארץ, דע שחשבונינו לא יועילנו בשום דבר לפי שאין לנו לחשוב בחו"ל לעבר שנים ולקבוע חדשים אלא בתנאים הנזכרים כמו שבארנו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם וכשיתבונן מי שיש לו שכל שלם ובריא בלשונות התלמוד בזה הענין יתברר לו כל זה שאמרנו ביאור אין ספק בו, ע"כ תמצית לשונו הטהור, ואין ספק בזה דע"פ הדברים האלה אשר דבר משה איש האלהים מזה ימים מקדם הלכה רווחת בישראל דכל יו"ט שני של גליות עושין נדבה סתם לעני א"י כי זכרון הוא להודיע ולהודע דע"פ החשבונים אנו סומכים בענין קביעות הר"ח והיו"ט ולבלתי ידה ממנו נדח עושין משמרת למשמרת כדי שלא יכלה ח"ו רגל ישראל מנחלת אבותינו עכ"ל ס' אל"מ. עורי עורי קומי שבי ירושלם. [כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם]. א. דבר גדול הנאמר בס' חרדים ומובא בשל"ה הק' וז"ל וצריך כל איש ישראל לחבב את א"י ועגב גדול הוא לבוא אלי' מאפסי הארץ בתשוקה גדולה כבן אל חיק אמו כי תהלת עונינו שנקבעה לנו בכיה לדורות יען מאסנו בה שנאמר וימאסו בארץ חמדה ובפדיון נפשינו מהרה יהיה כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו ושם אתה תקום תרחם ציון ולפיכך היו האמוראים מנשקים עפרותיה ואבניה בבואם אליה. ומה טוב ומה נעים לשיר שיר ידידות אשר יסד רבינו יהודה הלוי עליה באהבה רבה, תחלת השירה ארץ הקדושה יקרא חמודה וכו', [ואנן בני תימן כן אנו משוררים שיר מיסוד ר"י הנז' והוא יפה נוף וכו',] בשמחה רבה ומתחננים לאל אל יגרשנו מעליה גם הקרובים והרחוקים אשר חוצה לה ראוי להם שיהיו נכספים ותאבים אליה כי כשם שבחר בהם כך בחר בא"י ויחד אותה להם ואין נקראים גוי אחד אלא עמה שכך פי' רשב"י על מקרא שכתוב ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ ומצינו במדרש שהקב"ה אמר לאברהם אבינו פעם ראשונה שילך לא"י ויראנה ויחזור ואחר שהחזר לא נתן לו רשות לחזור לא"י עד חמש שנים ואותן החמש שנים היה משתוקק לחזור ללכת והוא שאמר זה הפסוק מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכנה הנה ארחיק נדוד אלין במדבר סלה מוטב ללון במדברות שלא"י, ולא ללון בפלטיות של חו"ל והיה תאב ומשתוקק כתיב וילך אברהם כאשר דבר אליו ה' וקודם בואו אל הארץ לא היה משתוקק אבל אחר שבא פעם ראשונה וראה במראה הנבואה יקר תפארת הארץ אז נכסוף נכסף וממנו נלמוד לדורות אנחנו יוצאי חלציו להיות נכספים כמוהו אע"פ שיושבים בצער על מנת כך נהיה שמחים ביסורין. עוד שם ז"ל וכתב רמב"ן במנין תרי"ג מצות, ישיבת ארץ ישראל בכל עת ורגע שהאדם בא"י הוא מקיים המצוה זו עכ"ל, הנה כי כן אשרי האיש המצפה לעלות לארץ חמדה לנשק באהבה אבניה ועפרותיה עכ"ל. "וְשַׂשְׂתִּי בְעַמִּי וְגַלְתִּי בִּירוּשָׁלָ‍ִם "וְשַׂשְׂתִּי בְעַמִּי וְגַלְתִּי בִּירוּשָׁלָ‍ִם [העם הישב בה נשוא עון]" א. איתא בס' חרדים ד' נ"י זצ"ל, דע כי היסורים של א"י הן מצד החלאים הן מצד המזונות והן מצד הערבים וכיוצא מזבח כפרה הם (כמ"ש ישעיה ל"ג) וכל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון, שע"י הצער שהם סובלים מנכים ומתמעטים העונות וכתי' וכפר אדמתו עמו ע"כ. ובס' טוב הארץ ד' ד' מביא מדרש משלי והובא בילקוט ז"ל א"ר יוחנן טוב פת חריבה זו א"י שאפי' אוכל אדם בה פת במלח ובכפנם ודר בה זוכה לעוה"ב, מבית מלא זבחי ריב זו חו"ל וכו' ע"ש. ועיין בסידור רבי יעבץ ז"ל בהקדמתו דכ"ד שהאריך בענין מעלת הדר בא"י וסו"ד בד' ל' כתב ואין להאריך בידוע כמה הפליגו חז"ל בשבח א"י והדרים בה כי התלמוד והמדרשים והזוהר וספרי החכמה מלאים מפה לפה, וגם המפרשים מלאו ידיהם לה' להזכירה לשבח גדול ביחוד הראב"ע והרמב"ן ז"ל. גם הרב בעל ס' הכוזרי הפליג בדבר הזה ומאריך שלא יהיה מקום לבע"ד לחלוק מהא דאמר רב יהודה כל העולה מבבל לא"י עובר בעשה עש"ב שמוכיח שאפי' מבבל בימי חכמי התלמוד היו עולין לא"י ת"ח לרוב ע"ש ומסיים בד' ל"ו וז"ל, נחזור לעניינינו מי שעושה בלבו הסכמה מוחלטת לעלות לא"י כשמשיג ידו ומתעכב בחו"ל מפני החברה אז מועיל לו כונתו הטובה ותעלה לו ותקובל תפלתו כאלו עומד בעיה"ק נגד שער השמים ויעזרוהו להוציא מחשבתו לפועל ממש לקיים עכ"ל היעב"ץ. ב. ובס' חס"ל מעין ג' נהר י"ב ב' וז"ל ודע שכל הדר בא"י נקרא צדיק הגם שאינם צדיקים כפי הנראה שאם לא היה צדיק היה מקיא אותו הארץ כדכתיב ותקיא הארץ את יושביה וכיון שאינו מקיא אותו בודאי נקרא צדיק אע"פ שהוא נראה בחזקת רשע ובס' טוה"א מביא זה בשם רמ"ק ז"ל. ג. א"ה בהיות שראיתי איזה חכמים מחכמי דורנו שסוברים שאין תועלת רוחנית בישיבת ארה"ק בזה"ז יען שחושבים שקדושתה אינה רק בזמן שהיתה כבושה בידיהם ובהמ"ק בנוי, לא כן עתה בחורבנו לזאת רציתי להאריך כאן ולהביא מעט מזער ממה שהעלה בס' חבת ירושלם זה יצא ראשונה. הרב הגאון בעל ספר כפתור ופרח בפ"י מביא מעלת א"י וכתב הרי שקדושת הארץ ומעלתה הוא משעת נתינתה אל האבות לא משעת הכבוש לחוד, אמנם החוב מתנותיה הוא משעת כבוש לבד, עוד כתב שם שאין היום הבדל ולא הפרש ולא חילוק כלל בין מה שכבשו עולי מצרים ובין מה שכבשו עולי בבל שאין שום דבר בזה שלא יהיה בזה בענין הקדושה והמעלה לבד חיוב התרומות ומעשרות שאלו דאורייתא ואלו דרבנן ומוכיח וכתב ולזה תמצא כשהם מזכירים ז"ל קדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא כו' לא הזכירו אלא על חיוב תו"מ אבל קדושת הארץ כולה לגבולותיה המוגבלים בתורה וטהרתה ומעלתה לחיים ולמתים והיותה נחלת ה' מקדושה ראשונה ולהלן כדקאי קאי לא בצר לא בזמן הגלות שהיו בבבל וגם לא בגלותנו היום, ומביא ראיות והוכחות וכתב הרי שרז"ל קוראים ארץ העמים לחלק א"י עצמה אף אנו נאמר שקוראין לחלק א"י חו"ל מפני שלא נכבשו בשניה, ולשון ארץ העמים ולשון חו"ל אחד הוא שחו"ל היא ארץ העמים וארץ העמים היא חו"ל. וא"כ כשנמצא שיפול א' מאותם השמות על איזה חלק ממנה הוא מפני איזה מום שמצאו חכמים באותו חלק הן ממדור הגוים הן שלא נכבש בשניה עד שנתבטלו חקי המתנות שם מדין תורה. ועפי" הסברא ואיך דלגה בגבולי א"י חו"ל עד שבארץ עכו יוצאת רצועה מחו"ל וכן בין לוד ויפו נפלה החתיכה מחו"ל והוא כפר לודים והנה שלשת אלו המקומות יכללם מהלך שתי שעות וכמה כיוצא בזה אלא אין לנו לומר אלא הטעם שזכרנו שבטלו חקי מתנותיה ומוכיח עוד ומסיים העולה בידינו מכל זה שכל מקום שנמצא רז"ל אומרים וקוראים חו"ל לאיזה חלק שיהיה מן הארץ בתוך גבולי אלה מסעי שרצונם לומר חו"ל של כבוש fzy86c1ja433xkp0l93a6zogq3yuna2 3019391 3019390 2026-06-10T06:57:35Z ג'רמון 45757 /* */ עריכה 3019391 wikitext text/x-wiki [[w:אברהם_אלנדאף|'''<big>חכם אברהם אלנדאף</big>''']] מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב. הספר הזה קטן הכמות ורב האיכות "מבשר טוב" על ישוב ארה"ק בכלל ועל עיקו"ת ירושלם בפרט. דברים היוצאים מפי קדושי עליונין רבותינו ז"ל ראשונים ואחרונים אשר אסף איש טהור הרב בעל ס' חבת ירושלם ז"ל והר' בעל ס' רגלי מבשר ז"ל וכולם ברעש גדול מזהירין ומעוררין ומקדישין את כל המתקדש בקדושת הארץ בכל אבר בידו להחזקת הישוב הן בגופו הן בממונו הן ברוח מבינתו בכלל ובפרט כי עת לחננה כי בא מועד עת קץ לבוא אל ארץ אבותינו זאת נחלת עבדי ה' ! הן אמת כי מלבד שהזמן אלצני לקרבה אל המלאכה לראו"ת בגנזי"ם וללקו"ט שושני"ם מכמה ספרים יען טרחתי גם ידעתי בעוד גולה בדורנו זה איזה חכמים ומשכילים השמחים בחלקם אשר רכשו להם בארצות העמים ואל חלק ה' ארץ הצבי נחלת אבותינו אינם פונים ולקדושתה אינם חושבים. עוד העירני אחד מידידי ומכירי הנותנים כל כחם וכל רעיונם רק לישוב הארץ לבלתי התרשל מעשות זאת התורה. אמנם טרדות הזמן הבוגד לא נתנני להוציא כל מחשבתי אל הפועל וע"כ הסתפקתי במה שמצאתי את שאהבה נפשי מה שליקטתי מספרי רבותינו הנז' ז"ל יען בים בהם די והותר למי שמהסס עוד בדבר הישוב וקדושת הארץ ואל החברו' והאגודות היקרו' המתעסקו' בעניני ישוב הארץ ישראל אשא ברכתי כי כה יעשו וכה יוסיפו חזקו והתחזקו בעד עמנו ובעד ערי אלקינו וחפץ ה' בידם יצליח ולא אבוש ולא אחסום פי מלברכם יה"ר שיהיו מעשיהם רצוים לפני ה' השוכן בציון ובוחר בירושלם בימיהם ובימנו תושע יהודה וישראל ישכן לבטח ובא לציון גואל אכי"ר. המדבר בצדקה, מחכה לישועה קרובה קל מנמלה אני אברהם בכ"ר חיים אנדאף ס"ט טין. שאלו שלום ירושלם ישליו אוהביך שאלו שלום ירושלם ישליו אוהביך [מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב ה' שבות עמו] איתא במס' ד"א בפ"ג אריב"ל א"ל הקב"ה לישראל אתם גרמתם להחריב את ביתי ולהגלות את בני הוו שואלים בשלומה ואני מוחל לכם, מה טעם שאלו שלום ירושלם, ואומר יהי שלום בחילך וגו' ואומר למען אחי וריעי וגו' עכ"ל. ומובא בספרים ומי האיש ירא ה' הרואה שמחילת עון גרם החורבן והגלות תלוי בשאלת שלום ירושלם ולבבו לא יחרד לשאול תמיד בשלומה ופשוטו כמשמעו לשאול על איכות ומהות א"י וירושלם ומקום המקדש בכל פרטיה ודקדוקיה ולהשתוקק להשיג מאבניה ועפרה הק' ולרצותם ולחבבם כמו שמצינו שעשו בגלות יכניה המלך כדאיתא במסכת ר"ה ע"ש, ופירש"י ז"ל משום דכתי' כי רצו עבדיך את אבניה ע"כ. ב. כתב מהר"ם חגיז ז"ל בס' אלה מסעי ד"ז וז"ל הנה להיות דכל הגולה ראו דטרדת המזונות אינה נותנת להם מקום לחלוק כבוד הראוי לאבינו שבשמים ולאמא עילאה זאת נחלת עבדי ה' בצדקתם כדי להחיות את שארית פליטת אחינו העם היושב בה ולא יהיה נאבד חזקת הישוב מא"י כי העמדת חזקת אותו ישוב הוא עיקר גדול מעקרי האמונה כמו שכתב אבי התעודה הרמב"ם ז"ל במנין המצות עשה קנ"ג וז"ל ובכאן שרש גדול משרשי האמונה לא ידעוהו ולא יתבונן במקומו אלא מי שדעתו עמו והוא הדבר שהיותינו היום בחו"ל חושבים במלאכת העיבור שבידנו ואנו אומרים שהיום ר"ח פ' וזה היום יו"ט פ' לא מפני חשבונותינו נשימהו ר"ח או מועד אלא מפני שב"ד שבא"י קבעו זה היום ר"ח או מועד ועל קביעותם נעמוד ולא על חשבוננו נסמוך הקביעות יען אין חשבונינו אלא לגילוי מלתא בעלמא והבן זה מאד כי אני אוסיף לך ביאורו אלו חשבנו והנחנו דרך משל שבני א"י יעדרו ולא יהיו עוד בא"י ח"ו ולא יהיה בחו"ל ב"ד שנסמך בארץ, דע שחשבונינו לא יועילנו בשום דבר לפי שאין לנו לחשוב בחו"ל לעבר שנים ולקבוע חדשים אלא בתנאים הנזכרים כמו שבארנו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם וכשיתבונן מי שיש לו שכל שלם ובריא בלשונות התלמוד בזה הענין יתברר לו כל זה שאמרנו ביאור אין ספק בו, ע"כ תמצית לשונו הטהור, ואין ספק בזה דע"פ הדברים האלה אשר דבר משה איש האלהים מזה ימים מקדם הלכה רווחת בישראל דכל יו"ט שני של גליות עושין נדבה סתם לעני א"י כי זכרון הוא להודיע ולהודע דע"פ החשבונים אנו סומכים בענין קביעות הר"ח והיו"ט ולבלתי ידה ממנו נדח עושין משמרת למשמרת כדי שלא יכלה ח"ו רגל ישראל מנחלת אבותינו עכ"ל ס' אל"מ. עורי עורי קומי שבי ירושלם. [כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם]. א. דבר גדול הנאמר בס' חרדים ומובא בשל"ה הק' וז"ל וצריך כל איש ישראל לחבב את א"י ועגב גדול הוא לבוא אלי' מאפסי הארץ בתשוקה גדולה כבן אל חיק אמו כי תהלת עונינו שנקבעה לנו בכיה לדורות יען מאסנו בה שנאמר וימאסו בארץ חמדה ובפדיון נפשינו מהרה יהיה כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו ושם אתה תקום תרחם ציון ולפיכך היו האמוראים מנשקים עפרותיה ואבניה בבואם אליה. ומה טוב ומה נעים לשיר שיר ידידות אשר יסד רבינו יהודה הלוי עליה באהבה רבה, תחלת השירה ארץ הקדושה יקרא חמודה וכו', [ואנן בני תימן כן אנו משוררים שיר מיסוד ר"י הנז' והוא יפה נוף וכו',] בשמחה רבה ומתחננים לאל אל יגרשנו מעליה גם הקרובים והרחוקים אשר חוצה לה ראוי להם שיהיו נכספים ותאבים אליה כי כשם שבחר בהם כך בחר בא"י ויחד אותה להם ואין נקראים גוי אחד אלא עמה שכך פי' רשב"י על מקרא שכתוב ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ ומצינו במדרש שהקב"ה אמר לאברהם אבינו פעם ראשונה שילך לא"י ויראנה ויחזור ואחר שהחזר לא נתן לו רשות לחזור לא"י עד חמש שנים ואותן החמש שנים היה משתוקק לחזור ללכת והוא שאמר זה הפסוק מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכנה הנה ארחיק נדוד אלין במדבר סלה מוטב ללון במדברות שלא"י, ולא ללון בפלטיות של חו"ל והיה תאב ומשתוקק כתיב וילך אברהם כאשר דבר אליו ה' וקודם בואו אל הארץ לא היה משתוקק אבל אחר שבא פעם ראשונה וראה במראה הנבואה יקר תפארת הארץ אז נכסוף נכסף וממנו נלמוד לדורות אנחנו יוצאי חלציו להיות נכספים כמוהו אע"פ שיושבים בצער על מנת כך נהיה שמחים ביסורין. עוד שם ז"ל וכתב רמב"ן במנין תרי"ג מצות, ישיבת ארץ ישראל בכל עת ורגע שהאדם בא"י הוא מקיים המצוה זו עכ"ל, הנה כי כן אשרי האיש המצפה לעלות לארץ חמדה לנשק באהבה אבניה ועפרותיה עכ"ל. "וְשַׂשְׂתִּי בְעַמִּי וְגַלְתִּי בִּירוּשָׁלָ‍ִם "וְשַׂשְׂתִּי בְעַמִּי וְגַלְתִּי בִּירוּשָׁלָ‍ִם [העם הישב בה נשוא עון]" א. איתא בס' חרדים ד' נ"י זצ"ל, דע כי היסורים של א"י הן מצד החלאים הן מצד המזונות והן מצד הערבים וכיוצא מזבח כפרה הם (כמ"ש ישעיה ל"ג) וכל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון, שע"י הצער שהם סובלים מנכים ומתמעטים העונות וכתי' וכפר אדמתו עמו ע"כ. ובס' טוב הארץ ד' ד' מביא מדרש משלי והובא בילקוט ז"ל א"ר יוחנן טוב פת חריבה זו א"י שאפי' אוכל אדם בה פת במלח ובכפנם ודר בה זוכה לעוה"ב, מבית מלא זבחי ריב זו חו"ל וכו' ע"ש. ועיין בסידור רבי יעבץ ז"ל בהקדמתו דכ"ד שהאריך בענין מעלת הדר בא"י וסו"ד בד' ל' כתב ואין להאריך בידוע כמה הפליגו חז"ל בשבח א"י והדרים בה כי התלמוד והמדרשים והזוהר וספרי החכמה מלאים מפה לפה, וגם המפרשים מלאו ידיהם לה' להזכירה לשבח גדול ביחוד הראב"ע והרמב"ן ז"ל. גם הרב בעל ס' הכוזרי הפליג בדבר הזה ומאריך שלא יהיה מקום לבע"ד לחלוק מהא דאמר רב יהודה כל העולה מבבל לא"י עובר בעשה עש"ב שמוכיח שאפי' מבבל בימי חכמי התלמוד היו עולין לא"י ת"ח לרוב ע"ש ומסיים בד' ל"ו וז"ל, נחזור לעניינינו מי שעושה בלבו הסכמה מוחלטת לעלות לא"י כשמשיג ידו ומתעכב בחו"ל מפני החברה אז מועיל לו כונתו הטובה ותעלה לו ותקובל תפלתו כאלו עומד בעיה"ק נגד שער השמים ויעזרוהו להוציא מחשבתו לפועל ממש לקיים עכ"ל היעב"ץ. ב. ובס' חס"ל מעין ג' נהר י"ב ב' וז"ל ודע שכל הדר בא"י נקרא צדיק הגם שאינם צדיקים כפי הנראה שאם לא היה צדיק היה מקיא אותו הארץ כדכתיב ותקיא הארץ את יושביה וכיון שאינו מקיא אותו בודאי נקרא צדיק אע"פ שהוא נראה בחזקת רשע ובס' טוה"א מביא זה בשם רמ"ק ז"ל. ג. א"ה בהיות שראיתי איזה חכמים מחכמי דורנו שסוברים שאין תועלת רוחנית בישיבת ארה"ק בזה"ז יען שחושבים שקדושתה אינה רק בזמן שהיתה כבושה בידיהם ובהמ"ק בנוי, לא כן עתה בחורבנו לזאת רציתי להאריך כאן ולהביא מעט מזער ממה שהעלה בס' חבת ירושלם זה יצא ראשונה. הרב הגאון בעל ספר כפתור ופרח בפ"י מביא מעלת א"י וכתב הרי שקדושת הארץ ומעלתה הוא משעת נתינתה אל האבות לא משעת הכבוש לחוד, אמנם החוב מתנותיה הוא משעת כבוש לבד, עוד כתב שם שאין היום הבדל ולא הפרש ולא חילוק כלל בין מה שכבשו עולי מצרים ובין מה שכבשו עולי בבל שאין שום דבר בזה שלא יהיה בזה בענין הקדושה והמעלה לבד חיוב התרומות ומעשרות שאלו דאורייתא ואלו דרבנן ומוכיח וכתב ולזה תמצא כשהם מזכירים ז"ל קדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא כו' לא הזכירו אלא על חיוב תו"מ אבל קדושת הארץ כולה לגבולותיה המוגבלים בתורה וטהרתה ומעלתה לחיים ולמתים והיותה נחלת ה' מקדושה ראשונה ולהלן כדקאי קאי לא בצר לא בזמן הגלות שהיו בבבל וגם לא בגלותנו היום, ומביא ראיות והוכחות וכתב הרי שרז"ל קוראים ארץ העמים לחלק א"י עצמה אף אנו נאמר שקוראין לחלק א"י חו"ל מפני שלא נכבשו בשניה, ולשון ארץ העמים ולשון חו"ל אחד הוא שחו"ל היא ארץ העמים וארץ העמים היא חו"ל. וא"כ כשנמצא שיפול א' מאותם השמות על איזה חלק ממנה הוא מפני איזה מום שמצאו חכמים באותו חלק הן ממדור הגוים הן שלא נכבש בשניה עד שנתבטלו חקי המתנות שם מדין תורה. ועפי" הסברא ואיך דלגה בגבולי א"י חו"ל עד שבארץ עכו יוצאת רצועה מחו"ל וכן בין לוד ויפו נפלה החתיכה מחו"ל והוא כפר לודים והנה שלשת אלו המקומות יכללם מהלך שתי שעות וכמה כיוצא בזה אלא אין לנו לומר אלא הטעם שזכרנו שבטלו חקי מתנותיה ומוכיח עוד ומסיים העולה בידינו מכל זה שכל מקום שנמצא רז"ל אומרים וקוראים חו"ל לאיזה חלק שיהיה מן הארץ בתוך גבולי אלה מסעי שרצונם לומר חו"ל של כבוש שני לא שיהיה דעתם כחו"ל גמור חלילה. וא"כ כל מה שבתוך גבולי א"י הנז' באלה מסעי הכל לכל הפחות קדוש בקדושת א"י לכל התועלת המוקדשים ממנה ולענין חיוב חוקיה יש הפרש ובמה שהתבאר עב"ל. pp5q2twgvimzvm1i9s4sybp3tjgraas 3019392 3019391 2026-06-10T09:16:50Z Nahum 68 3019392 wikitext text/x-wiki [[w:אברהם_אלנדאף|'''<big>חכם אברהם אלנדאף</big>''']] == מבשר טוב == מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב. הספר הזה קטן הכמות ורב האיכות "מבשר טוב" על ישוב ארה"ק בכלל ועל עיקו"ת ירושלם בפרט. דברים היוצאים מפי קדושי עליונין רבותינו ז"ל ראשונים ואחרונים אשר אסף איש טהור הרב בעל ס' חבת ירושלם ז"ל והר' בעל ס' רגלי מבשר ז"ל וכולם ברעש גדול מזהירין ומעוררין ומקדישין את כל המתקדש בקדושת הארץ בכל אבר בידו להחזקת הישוב הן בגופו הן בממונו הן ברוח מבינתו בכלל ובפרט כי עת לחננה כי בא מועד עת קץ לבוא אל ארץ אבותינו זאת נחלת עבדי ה' ! הן אמת כי מלבד שהזמן אלצני לקרבה אל המלאכה לראו"ת בגנזי"ם וללקו"ט שושני"ם מכמה ספרים יען טרחתי גם ידעתי בעוד גולה בדורנו זה איזה חכמים ומשכילים השמחים בחלקם אשר רכשו להם בארצות העמים ואל חלק ה' ארץ הצבי נחלת אבותינו אינם פונים ולקדושתה אינם חושבים. עוד העירני אחד מידידי ומכירי הנותנים כל כחם וכל רעיונם רק לישוב הארץ לבלתי התרשל מעשות זאת התורה. אמנם טרדות הזמן הבוגד לא נתנני להוציא כל מחשבתי אל הפועל וע"כ הסתפקתי במה שמצאתי את שאהבה נפשי מה שליקטתי מספרי רבותינו הנז' ז"ל יען בים בהם די והותר למי שמהסס עוד בדבר הישוב וקדושת הארץ ואל החברו' והאגודות היקרו' המתעסקו' בעניני ישוב הארץ ישראל אשא ברכתי כי כה יעשו וכה יוסיפו חזקו והתחזקו בעד עמנו ובעד ערי אלקינו וחפץ ה' בידם יצליח ולא אבוש ולא אחסום פי מלברכם יה"ר שיהיו מעשיהם רצוים לפני ה' השוכן בציון ובוחר בירושלם בימיהם ובימנו תושע יהודה וישראל ישכן לבטח ובא לציון גואל אכי"ר. המדבר בצדקה, מחכה לישועה קרובה קל מנמלה אני אברהם בכ"ר חיים אנדאף ס"ט טין. שאלו שלום ירושלם ישליו אוהביך == פרק א == שאלו שלום ירושלם ישליו אוהביך [מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב ה' שבות עמו] איתא במס' ד"א בפ"ג אריב"ל א"ל הקב"ה לישראל אתם גרמתם להחריב את ביתי ולהגלות את בני הוו שואלים בשלומה ואני מוחל לכם, מה טעם שאלו שלום ירושלם, ואומר יהי שלום בחילך וגו' ואומר למען אחי וריעי וגו' עכ"ל. ומובא בספרים ומי האיש ירא ה' הרואה שמחילת עון גרם החורבן והגלות תלוי בשאלת שלום ירושלם ולבבו לא יחרד לשאול תמיד בשלומה ופשוטו כמשמעו לשאול על איכות ומהות א"י וירושלם ומקום המקדש בכל פרטיה ודקדוקיה ולהשתוקק להשיג מאבניה ועפרה הק' ולרצותם ולחבבם כמו שמצינו שעשו בגלות יכניה המלך כדאיתא במסכת ר"ה ע"ש, ופירש"י ז"ל משום דכתי' כי רצו עבדיך את אבניה ע"כ. ב. כתב מהר"ם חגיז ז"ל בס' אלה מסעי ד"ז וז"ל הנה להיות דכל הגולה ראו דטרדת המזונות אינה נותנת להם מקום לחלוק כבוד הראוי לאבינו שבשמים ולאמא עילאה זאת נחלת עבדי ה' בצדקתם כדי להחיות את שארית פליטת אחינו העם היושב בה ולא יהיה נאבד חזקת הישוב מא"י כי העמדת חזקת אותו ישוב הוא עיקר גדול מעקרי האמונה כמו שכתב אבי התעודה הרמב"ם ז"ל במנין המצות עשה קנ"ג וז"ל ובכאן שרש גדול משרשי האמונה לא ידעוהו ולא יתבונן במקומו אלא מי שדעתו עמו והוא הדבר שהיותינו היום בחו"ל חושבים במלאכת העיבור שבידנו ואנו אומרים שהיום ר"ח פ' וזה היום יו"ט פ' לא מפני חשבונותינו נשימהו ר"ח או מועד אלא מפני שב"ד שבא"י קבעו זה היום ר"ח או מועד ועל קביעותם נעמוד ולא על חשבוננו נסמוך הקביעות יען אין חשבונינו אלא לגילוי מלתא בעלמא והבן זה מאד כי אני אוסיף לך ביאורו אלו חשבנו והנחנו דרך משל שבני א"י יעדרו ולא יהיו עוד בא"י ח"ו ולא יהיה בחו"ל ב"ד שנסמך בארץ, דע שחשבונינו לא יועילנו בשום דבר לפי שאין לנו לחשוב בחו"ל לעבר שנים ולקבוע חדשים אלא בתנאים הנזכרים כמו שבארנו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם וכשיתבונן מי שיש לו שכל שלם ובריא בלשונות התלמוד בזה הענין יתברר לו כל זה שאמרנו ביאור אין ספק בו, ע"כ תמצית לשונו הטהור, ואין ספק בזה דע"פ הדברים האלה אשר דבר משה איש האלהים מזה ימים מקדם הלכה רווחת בישראל דכל יו"ט שני של גליות עושין נדבה סתם לעני א"י כי זכרון הוא להודיע ולהודע דע"פ החשבונים אנו סומכים בענין קביעות הר"ח והיו"ט ולבלתי ידה ממנו נדח עושין משמרת למשמרת כדי שלא יכלה ח"ו רגל ישראל מנחלת אבותינו עכ"ל ס' אל"מ. == פרק ב == עורי עורי קומי שבי ירושלם. [כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם]. א. דבר גדול הנאמר בס' חרדים ומובא בשל"ה הק' וז"ל וצריך כל איש ישראל לחבב את א"י ועגב גדול הוא לבוא אלי' מאפסי הארץ בתשוקה גדולה כבן אל חיק אמו כי תהלת עונינו שנקבעה לנו בכיה לדורות יען מאסנו בה שנאמר וימאסו בארץ חמדה ובפדיון נפשינו מהרה יהיה כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו ושם אתה תקום תרחם ציון ולפיכך היו האמוראים מנשקים עפרותיה ואבניה בבואם אליה. ומה טוב ומה נעים לשיר שיר ידידות אשר יסד רבינו יהודה הלוי עליה באהבה רבה, תחלת השירה ארץ הקדושה יקרא חמודה וכו', [ואנן בני תימן כן אנו משוררים שיר מיסוד ר"י הנז' והוא יפה נוף וכו',] בשמחה רבה ומתחננים לאל אל יגרשנו מעליה גם הקרובים והרחוקים אשר חוצה לה ראוי להם שיהיו נכספים ותאבים אליה כי כשם שבחר בהם כך בחר בא"י ויחד אותה להם ואין נקראים גוי אחד אלא עמה שכך פי' רשב"י על מקרא שכתוב ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ ומצינו במדרש שהקב"ה אמר לאברהם אבינו פעם ראשונה שילך לא"י ויראנה ויחזור ואחר שהחזר לא נתן לו רשות לחזור לא"י עד חמש שנים ואותן החמש שנים היה משתוקק לחזור ללכת והוא שאמר זה הפסוק מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכנה הנה ארחיק נדוד אלין במדבר סלה מוטב ללון במדברות שלא"י, ולא ללון בפלטיות של חו"ל והיה תאב ומשתוקק כתיב וילך אברהם כאשר דבר אליו ה' וקודם בואו אל הארץ לא היה משתוקק אבל אחר שבא פעם ראשונה וראה במראה הנבואה יקר תפארת הארץ אז נכסוף נכסף וממנו נלמוד לדורות אנחנו יוצאי חלציו להיות נכספים כמוהו אע"פ שיושבים בצער על מנת כך נהיה שמחים ביסורין. עוד שם ז"ל וכתב רמב"ן במנין תרי"ג מצות, ישיבת ארץ ישראל בכל עת ורגע שהאדם בא"י הוא מקיים המצוה זו עכ"ל, הנה כי כן אשרי האיש המצפה לעלות לארץ חמדה לנשק באהבה אבניה ועפרותיה עכ"ל. "וְשַׂשְׂתִּי בְעַמִּי וְגַלְתִּי בִּירוּשָׁלָ‍ִם == פרק ג == "וְשַׂשְׂתִּי בְעַמִּי וְגַלְתִּי בִּירוּשָׁלָ‍ִם [העם הישב בה נשוא עון]" א. איתא בס' חרדים ד' נ"י זצ"ל, דע כי היסורים של א"י הן מצד החלאים הן מצד המזונות והן מצד הערבים וכיוצא מזבח כפרה הם (כמ"ש ישעיה ל"ג) וכל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון, שע"י הצער שהם סובלים מנכים ומתמעטים העונות וכתי' וכפר אדמתו עמו ע"כ. ובס' טוב הארץ ד' ד' מביא מדרש משלי והובא בילקוט ז"ל א"ר יוחנן טוב פת חריבה זו א"י שאפי' אוכל אדם בה פת במלח ובכפנם ודר בה זוכה לעוה"ב, מבית מלא זבחי ריב זו חו"ל וכו' ע"ש. ועיין בסידור רבי יעבץ ז"ל בהקדמתו דכ"ד שהאריך בענין מעלת הדר בא"י וסו"ד בד' ל' כתב ואין להאריך בידוע כמה הפליגו חז"ל בשבח א"י והדרים בה כי התלמוד והמדרשים והזוהר וספרי החכמה מלאים מפה לפה, וגם המפרשים מלאו ידיהם לה' להזכירה לשבח גדול ביחוד הראב"ע והרמב"ן ז"ל. גם הרב בעל ס' הכוזרי הפליג בדבר הזה ומאריך שלא יהיה מקום לבע"ד לחלוק מהא דאמר רב יהודה כל העולה מבבל לא"י עובר בעשה עש"ב שמוכיח שאפי' מבבל בימי חכמי התלמוד היו עולין לא"י ת"ח לרוב ע"ש ומסיים בד' ל"ו וז"ל, נחזור לעניינינו מי שעושה בלבו הסכמה מוחלטת לעלות לא"י כשמשיג ידו ומתעכב בחו"ל מפני החברה אז מועיל לו כונתו הטובה ותעלה לו ותקובל תפלתו כאלו עומד בעיה"ק נגד שער השמים ויעזרוהו להוציא מחשבתו לפועל ממש לקיים עכ"ל היעב"ץ. ב. ובס' חס"ל מעין ג' נהר י"ב ב' וז"ל ודע שכל הדר בא"י נקרא צדיק הגם שאינם צדיקים כפי הנראה שאם לא היה צדיק היה מקיא אותו הארץ כדכתיב ותקיא הארץ את יושביה וכיון שאינו מקיא אותו בודאי נקרא צדיק אע"פ שהוא נראה בחזקת רשע ובס' טוה"א מביא זה בשם רמ"ק ז"ל. ג. א"ה בהיות שראיתי איזה חכמים מחכמי דורנו שסוברים שאין תועלת רוחנית בישיבת ארה"ק בזה"ז יען שחושבים שקדושתה אינה רק בזמן שהיתה כבושה בידיהם ובהמ"ק בנוי, לא כן עתה בחורבנו לזאת רציתי להאריך כאן ולהביא מעט מזער ממה שהעלה בס' חבת ירושלם זה יצא ראשונה. הרב הגאון בעל ספר כפתור ופרח בפ"י מביא מעלת א"י וכתב הרי שקדושת הארץ ומעלתה הוא משעת נתינתה אל האבות לא משעת הכבוש לחוד, אמנם החוב מתנותיה הוא משעת כבוש לבד, עוד כתב שם שאין היום הבדל ולא הפרש ולא חילוק כלל בין מה שכבשו עולי מצרים ובין מה שכבשו עולי בבל שאין שום דבר בזה שלא יהיה בזה בענין הקדושה והמעלה לבד חיוב התרומות ומעשרות שאלו דאורייתא ואלו דרבנן ומוכיח וכתב ולזה תמצא כשהם מזכירים ז"ל קדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא כו' לא הזכירו אלא על חיוב תו"מ אבל קדושת הארץ כולה לגבולותיה המוגבלים בתורה וטהרתה ומעלתה לחיים ולמתים והיותה נחלת ה' מקדושה ראשונה ולהלן כדקאי קאי לא בצר לא בזמן הגלות שהיו בבבל וגם לא בגלותנו היום, ומביא ראיות והוכחות וכתב הרי שרז"ל קוראים ארץ העמים לחלק א"י עצמה אף אנו נאמר שקוראין לחלק א"י חו"ל מפני שלא נכבשו בשניה, ולשון ארץ העמים ולשון חו"ל אחד הוא שחו"ל היא ארץ העמים וארץ העמים היא חו"ל. וא"כ כשנמצא שיפול א' מאותם השמות על איזה חלק ממנה הוא מפני איזה מום שמצאו חכמים באותו חלק הן ממדור הגוים הן שלא נכבש בשניה עד שנתבטלו חקי המתנות שם מדין תורה. ועפי" הסברא ואיך דלגה בגבולי א"י חו"ל עד שבארץ עכו יוצאת רצועה מחו"ל וכן בין לוד ויפו נפלה החתיכה מחו"ל והוא כפר לודים והנה שלשת אלו המקומות יכללם מהלך שתי שעות וכמה כיוצא בזה אלא אין לנו לומר אלא הטעם שזכרנו שבטלו חקי מתנותיה ומוכיח עוד ומסיים העולה בידינו מכל זה שכל מקום שנמצא רז"ל אומרים וקוראים חו"ל לאיזה חלק שיהיה מן הארץ בתוך גבולי אלה מסעי שרצונם לומר חו"ל של כבוש שני לא שיהיה דעתם כחו"ל גמור חלילה. וא"כ כל מה שבתוך גבולי א"י הנז' באלה מסעי הכל לכל הפחות קדוש בקדושת א"י לכל התועלת המוקדשים ממנה ולענין חיוב חוקיה יש הפרש ובמה שהתבאר עב"ל. hw86y8l2x7ntf2utnrchyiv4gbu8vgn 0 1744154 3019386 3019279 2026-06-10T06:20:40Z ג'רמון 45757 ערכתי 3019386 wikitext text/x-wiki #הפניה [[מבשר טוב - ארץ ישראל]] י 22ceqxv3eispbzvdk87eg7a1tmdasp9 116 1744155 3019302 2026-06-09T14:18:48Z Fuzzy 29 חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית, התשפ"ו-2026 3019302 wikitext text/x-wiki <שם> חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית, התשפ"ו-2026 <מאגר תיקון 2229413> <מקור> ((ס"ח תשפ"ו, 612|חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית|25:13459465)). @ 1. מטרה : מטרתו של חוק זה היא להכיר בשפת הסימנים הישראלית על ידי קביעת הסדר לעניין שימורה, פיתוחה וקידומה. @ 2. הגדרות : בחוק זה - :- "האקדמיה ללשון העברית" - המוסד העליון למדע הלשון העברית, כמשמעותו [[בחוק המוסד העליון ללשון העברית, התשי"ג-1953]]; :- "שפת הסימנים הישראלית" - שפת הסימנים בעלת הדקדוק העצמאי המשמשת את החירשים בישראל. @ 3. שימור, פיתוח וקידום השפה : מדינת ישראל תפעל באמצעות האקדמיה ללשון העברית כדי לשמר, לפתח ולקדם את שפת הסימנים הישראלית. @ 4. שמירת מעמדן של שפות סימנים אחרות : אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע במעמדן של שפות סימנים אחרות. @ 5. ביצוע : שר התרבות והספורט ממונה על ביצוע חוק זה. <פרסום> התקבל בכנסת ביום כ"ג בסיוון התשפ"ו (8 ביוני 2026). <חתימות> * בנימין נתניהו ראש הממשלה * מכלוף מיקי זוהר שר התרבות והספורט * יצחק הרצוג נשיא המדינה * אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת r0f6bt2if7vkmx09wp4dvv0tmb76kkr 0 1744156 3019307 2026-06-09T15:00:21Z OpenLawBot 8112 [3019302] חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית, התשפ"ו-2026 3019307 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית, התשפ״ו–2026}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר2|2229413}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ו, 612|חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_13459465.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|מטרה}} {{ח:ת}} מטרתו של חוק זה היא להכיר בשפת הסימנים הישראלית על ידי קביעת הסדר לעניין שימורה, פיתוחה וקידומה. {{ח:סעיף|2|הגדרות}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”האקדמיה ללשון העברית“ – המוסד העליון למדע הלשון העברית, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המוסד העליון ללשון העברית|בחוק המוסד העליון ללשון העברית, התשי״ג–1953}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שפת הסימנים הישראלית“ – שפת הסימנים בעלת הדקדוק העצמאי המשמשת את החירשים בישראל. {{ח:סעיף|3|שימור, פיתוח וקידום השפה}} {{ח:ת}} מדינת ישראל תפעל באמצעות האקדמיה ללשון העברית כדי לשמר, לפתח ולקדם את שפת הסימנים הישראלית. {{ח:סעיף|4|שמירת מעמדן של שפות סימנים אחרות}} {{ח:ת}} אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע במעמדן של שפות סימנים אחרות. {{ח:סעיף|5|ביצוע}} {{ח:ת}} שר התרבות והספורט ממונה על ביצוע חוק זה. {{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום כ״ג בסיוון התשפ״ו (8 ביוני 2026).}} * '''בנימין נתניהו'''<br>ראש הממשלה * '''מכלוף מיקי זוהר'''<br>שר התרבות והספורט * '''יצחק הרצוג'''<br>נשיא המדינה * '''אמיר אוחנה'''<br>יושב ראש הכנסת {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 27l8cu22v9al1re7ur3nfbiloq9qbuj 117 1744157 3019308 2026-06-09T15:00:26Z OpenLawBot 8112 הפניה 3019308 wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]] 7h7ly3xxw0hbixla42g5z3mcwppeifm 1 1744158 3019309 2026-06-09T15:00:28Z OpenLawBot 8112 דף ריק 3019309 wikitext text/x-wiki phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1 0 1744159 3019319 2026-06-09T17:23:40Z Nahum 68 יצירת דף עם התוכן "{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סנהדרין/פרק ב|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''סנהדרין פרק ג''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סנהדרין/פרק ד|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}}" 3019319 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סנהדרין/פרק ב|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''סנהדרין פרק ג''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סנהדרין/פרק ד|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}} pvbrfacsqgws2l4fkpn73qogwnvul9t 3019321 3019319 2026-06-09T17:33:49Z Nahum 68 3019321 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סנהדרין/פרק ב|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''סנהדרין פרק ג''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סנהדרין/פרק ד|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}} {{המשנה|א|ג|סנהדרין}} <קטע התחלה=א/>דִּינֵי מָמוֹנוֹת, בִּשְׁלֹשָׁה. זֶה בּוֹרֵר לוֹ אֶחָד, וְזֶה בּוֹרֵר לוֹ אֶחָד, וּשְׁנֵיהֶן בּוֹרְרִין לָהֶן עוֹד אֶחָד, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: שְׁנֵי הַדַּיָּנִים בּוֹרְרִין לָהֶן עוֹד אֶחָד. זֶה פּוֹסֵל דַּיָּנוֹ שֶׁל זֶה וְזֶה פּוֹסֵל דַּיָּנוֹ שֶׁל זֶה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁמֵּבִיא עֲלֵיהֶן רְאָיָה שֶׁהֵן קְרוֹבִין אוֹ פְּסוּלִין; אֲבָל אִם הָיוּ כְּשֵׁרִים אוֹ מוּמְחִין, אֵינוֹ יָכוֹל לְפָסְלָן. זֶה פּוֹסֵל עֵדָיו שֶׁל זֶה וְזֶה פּוֹסֵל עֵדָיו שֶׁל זֶה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁהוּא מֵבִיא עֲלֵיהֶם רְאָיָה שֶׁהֵן קְרוֹבִים אוֹ פְּסוּלִים; אֲבָל אִם הָיוּ כְּשֵׁרִים, אֵינוֹ יָכוֹל לְפָסְלָן:<קטע סוף=א/> {{המשנה|ב|ג|סנהדרין}} <קטע התחלה=ב/>אָמַר לוֹ: נֶאֱמָן עָלַי אַבָּא, נֶאֱמָן עָלַי אָבִיךָ, נֶאֱמָנִין עָלַי שְׁלֹשָׁה רוֹעֵי בָּקָר, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ. הָיָה חַיָּב לַחֲבֵרוֹ שְׁבוּעָה, וְאָמַר לוֹ: דֹּר לִי בְּחַיֵּי רֹאשְׁךָ, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ:<קטע סוף=ב/> {{המשנה|ג|ג|סנהדרין}} <קטע התחלה=ג/>וְאֵלּוּ הֵן הַפְּסוּלִין: הַמְּשַׂחֵק בְּקֻבְּיָא, וְהַמַּלְוֶה בְּרִבִּית, וּמַפְרִיחֵי יוֹנִים, וְסוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: בִּתְחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתָן אוֹסְפֵי שְׁבִיעִית; מִשֶּׁרַבּוּ הָאַנָּסִין, חָזְרוּ לִקְרוֹתָן סוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁאֵין לָהֶם אֻמָּנוּת אֶלָּא הִיא; אֲבָל יֵשׁ לָהֶן אֻמָּנוּת שֶׁלֹּא הִיא, כְּשֵׁרִין:<קטע סוף=ג/> {{המשנה|ד|ג|סנהדרין}} <קטע התחלה=ד/>וְאֵלּוּ הֵן הַקְּרוֹבִין: אָבִיו וְאָחִיו, וַאֲחִי אָבִיו וַאֲחִי אִמּוֹ, וּבַעַל אֲחוֹתוֹ וּבַעַל אֲחוֹת אָבִיו וּבַעַל אֲחוֹת אִמּוֹ, וּבַעַל אִמּוֹ וְחָמִיו וְגִיסוֹ, הֵן וּבְנֵיהֶן וְחַתְנֵיהֶן, וְחוֹרְגוֹ לְבַדּוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: זוֹ מִשְׁנַת רַבִּי עֲקִיבָא; אֲבָל מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה, דּוֹדוֹ וּבֶן דּוֹדוֹ, וְכָל הָרָאוּי לְיָרְשׁוֹ, וְכָל הַקָּרוֹב לוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. הָיָה קָרוֹב וְנִתְרַחֵק, הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֲפִלּוּ מֵתָה בִּתּוֹ וְיֵשׁ לוֹ בָּנִים מִמֶּנָּה, הֲרֵי זֶה קָרוֹב:<קטע סוף=ד/> {{המשנה|ה|ג|סנהדרין}} <קטע התחלה=ה/>הָאוֹהֵב וְהַשּׂוֹנֵא. אוֹהֵב, זֶה שׁוֹשְׁבִינוֹ; שׂוֹנֵא, כָּל שֶׁלֹּא דִּבֵּר עִמּוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים בְּאֵיבָה. אָמְרוּ לוֹ: לֹא נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל כָּךְ:<קטע סוף=ה/> {{המשנה|ו|ג|סנהדרין}} <קטע התחלה=ו/>כֵּיצַד בּוֹדְקִים אֶת הָעֵדִים? הָיוּ מַכְנִיסִין אוֹתָן לַחֶדֶר וּמְאַיְּמִין עֲלֵיהֶן. וּמוֹצִיאִין אֶת כָּל הָאָדָם לַחוּץ, וּמְשַׁיְּרִין אֶת הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן וְאוֹמְרִים לוֹ: אֱמֹר הֵיאַךְ אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה חַיָּב לָזֶה; אִם אָמַר: הוּא אָמַר לִי שֶׁאֲנִי חַיָּב לוֹ, אִישׁ פְּלוֹנִי אָמַר לִי שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ, לֹא אָמַר כְּלוּם, עַד שֶׁיֹּאמַר: בְּפָנֵינוּ הוֹדָה לוֹ שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ מָאתַיִם זוּז. וְאַחַר כָּךְ מַכְנִיסִין אֶת הַשֵּׁנִי וּבוֹדְקִים אוֹתוֹ. אִם נִמְצְאוּ דִּבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִים, נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִין בַּדָּבָר. שְׁנַיִם אוֹמְרִים זַכַּאי וְאֶחָד אוֹמֵר חַיָּב, זַכַּאי; שְׁנַיִם אוֹמְרִים חַיָּב וְאֶחָד אוֹמֵר זַכַּאי, חַיָּב. אֶחָד אוֹמֵר זַכַּאי וְאֶחָד אוֹמֵר חַיָּב, וַאֲפִלּוּ שְׁנַיִם מְזַכִּין אוֹ שְׁנַיִם מְחַיְּבִין וְאֶחָד אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ, יוֹסִיפוּ הַדַּיָּנִים:<קטע סוף=ו/> {{המשנה|ז|ג|סנהדרין}} <קטע התחלה=ז/>גָּמְרוּ אֶת הַדָּבָר, הָיוּ מַכְנִיסִין אוֹתָן; הַגָּדוֹל שֶׁבַּדַּיָּנִים אוֹמֵר: אִישׁ פְּלוֹנִי אַתָּה זַכַּאי, אִישׁ פְּלוֹנִי אַתָּה חַיָּב. וּמִנַּיִן לִכְשֶׁיֵּצֵא אֶחָד מִן הַדַּיָּנִים, לֹא יֹאמַר: אֲנִי מְזַכֶּה וַחֲבֵרַי מְחַיְּבִין, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁחֲבֵרַי רַבּוּ עָלַי? עַל זֶה נֶאֱמַר: "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּ[י]ךָ" {{ממ|ויקרא|יט|טז}}, וְאוֹמֵר: "הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד" {{ממ|משלי|יא|יג}}:<קטע סוף=ז/> {{המשנה|ח|ג|סנהדרין}} <קטע התחלה=ח/>כָּל זְמַן שֶׁמֵּבִיא רְאָיָה, סוֹתֵר אֶת הַדִּין. אָמְרוּ לוֹ: כָּל רְאָיוֹת שֶׁיֵּשׁ לְךָ – הָבֵא מִכָּאן עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם, מָצָא בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, סוֹתֵר; לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם, אֵינוֹ סוֹתֵר. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: מַה יַּעֲשֶׂה זֶה, שֶׁלֹּא מָצָא בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים, וּמָצָא לְאַחַר שְׁלֹשִׁים? אָמְרוּ לוֹ: הָבֵא עֵדִים, וְאָמַר: אֵין לִי עֵדִים, אָמְרוּ: הָבֵא רְאָיָה, וְאָמַר: אֵין לִי רְאָיָה, וּלְאַחַר זְמַן הֵבִיא רְאָיָה וּמָצָא עֵדִים, הֲרֵי זֶה אֵינוֹ כְּלוּם. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: מַה יַּעֲשֶׂה זֶה, שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵדִים – וּמָצָא עֵדִים, לֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְאָיָה – וּמָצָא רְאָיָה? אָמְרוּ לוֹ: הָבֵא עֵדִים, אָמַר: אֵין לִי עֵדִים, הָבֵא רְאָיָה, וְאָמַר: אֵין לִי רְאָיָה, רָאָה שֶׁמִּתְחַיֵּב בַּדִּין וְאָמַר: קִרְבוּ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וְהַעִידוּנִי, אוֹ שֶׁהוֹצִיא רְאָיָה מִתּוֹךְ אֲפֻנְדָּתוֹ, הֲרֵי זֶה אֵינוֹ כְּלוּם:<קטע סוף=ח/> <noinclude> [[קטגוריה:משנה מנוקד|סנהדרין ג]] [[קטגוריה:מסכת סנהדרין|ג]] </noinclude> 2wpnkcjcswgviqxn6m9u30f96mwhhfc 0 1744160 3019330 2026-06-09T19:29:34Z מו יו הו 37729 הפניה 3019330 wikitext text/x-wiki #הפניה:[[היום הרת עולם]] erz3gsdtsp3wj21h0byuytnc4klxbc2 3019331 3019330 2026-06-09T19:36:44Z מו יו הו 37729 הסרת ההפניה לדף [[היום הרת עולם]] 3019331 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|למנהג אשכנז מוסיפים לאחר {{צ|[[היום הרת עולם]]}}. למנהג המזרחי אין אומרים בשבת, ולמנהג המערבי אומרים בשינוי.}} אֲרֶשֶׁת שְׂפָתֵינוּ יֶעֱרַב לְפָנֶיךָ אֵל רָם וְנִשָּׂא.{{ש}} מֵבִין וּמַאֲזִין מַבִּיט וּמַקְשִׁיב לְקוֹל {{הור1|בשבת|לְזִכְרוֹן}} תְּקִיעָתֵנוּ {{הור1|נוסח אשכנז המערבי במלכויות|תְּרוּעָתֵנוּ}}.{{ש}} וּתְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן סֵדֶר מַלְכֻיּוֹתֵינוּ / זִכְרוֹנוֹתֵינוּ / שׁוֹפְרוֹתֵינוּ. dz5ic9wamzsxysou0luzhpu44v0qf1e 104 1744161 3019375 2026-06-09T23:19:10Z Sije 2668 /* הוגה */ הועתק מדף [[ספר סיפורי מעשיות/מחגר]] - קרדיט בדף "גרסאות קודמות" שם 3019375 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Sije" /></noinclude><section begin="ג"/>אחר כך נפטר החכם, והניח בנים. והיה לו בן אחד שלא היה יכול לילך. והיה יכול לעמוד, רק שלא היה יכול לילך. והיו אחיו נותנים לו סיפוק די פרנסתו. והיו מספיקים אותו כל כך עד שנשאר לו. והיה אותו הבן, [שלא היה יכול לילך], מקבץ על יד ממה שנשאר לו מפרנסתו עד שקיבץ סך מסוים. ויישב עצמו: למה לי לקבל הספקה מהם; טוב שאתחיל לעשות איזה משא ומתן. ואף שאינו יכול לילך, יעץ בדעתו לשכור לו עגלה ונאמן ובעל עגלה ויסע עמהם ללייפסיק {{ה|עיר מפורסמת בגרמניה}} ויוכל לעשות המשא ומתן אף שאינו יכול לילך. כששמעו המשפחה זאת הוטב בעיניהם, ואמרו: למה לנו ליתן לו הספקה, טוב שיהיה לו פרנסה. והלוו לו עוד מעות כדי שיוכל לנהג המשא ומתן, ושכר לו עגלה ונאמן ובעל עגלה ונסע. ובא לקרעטשמי {{ה|אכסניה}}, ואמר הנאמן שילינו שם ולא רצה. והפצירו בו, והוא עיקש אותם ונסעו משם, ותעו ביער, ונפלו עליהם גזלנים. ואותן הגזלנים נעשו על ידי שהיה פעם אחת רעב, ובא אחד לעיר והכריז: מי שרוצה מזונות יבוא אליו. ונתקבצו אליו כמה אנשים. והוא עשה בערמה. ומי שהיה מבין בו שאין בו צורך אליו, דחה אותו. ולאחד היה אומר: אתה תוכל להיות בעל מלאכה, ולזה אמר: אתה תוכל להיות ברחיים. ובירר רק אנשים חכמים והלך עמהם ליער, ואמר להם שיהיו נעשים גזלנים, באשר שמכאן הולכים הדרכים ללייפסיק, לברעסלא {{ה|עיר בגרמניה}} ולשאר מקומות, ונוסעים בכאן סוחרים ונגזול אותם ונקבץ מעות. ונפלו עליהם, (היינו אלו הגזלנים הנ"ל נפלו על הבן הנ"ל שלא היה יכול לילך ועל האנשים שלו, דהיינו הנאמן והבעל עגלה). הבעל עגלה והנאמן שהיו יכולים לברוח ברחו, והוא נשאר על העגלה. ובאו ולקחו התיבה של המעות, ושאלו אותו: למה אתה יושב? והשיב שאינו יכול לילך. וגזלו התיבה והסוסים, והוא נשאר על העגלה. והנאמן והבעל עגלה, (שברחו למקום שברחו), יישבו עצמם, באשר שלקחו פרוקלאדין {{ה|התחייבויות כספיות}} מפריצים ולמה להם לשוב לביתם, שיוכלו<section end="ג"/><noinclude></noinclude> mlp7a19dpbqonb2lr06gdzrdqw1m85e 3019376 3019375 2026-06-09T23:21:31Z Sije 2668 3019376 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Sije" /></noinclude><section begin="ג"/>אחר כך נפטר החכם, והניח בנים. והיה לו בן אחד שלא היה יכול לילך. והיה יכול לעמוד, רק שלא היה יכול לילך. והיו אחיו נותנים לו סיפוק די פרנסתו. והיו מספיקים אותו כל כך עד שנשאר לו. והיה אותו הבן, [שלא היה יכול לילך], מקבץ על יד ממה שנשאר לו מפרנסתו עד שקיבץ סך מסוים. ויישב עצמו: למה לי לקבל הספקה מהם; טוב שאתחיל לעשות איזה משא ומתן. ואף שאינו יכול לילך, יעץ בדעתו לשכור לו עגלה ונאמן ובעל עגלה ויסע עמהם ללייפסיק {{ה|(עיר מפורסמת בגרמניה)}} ויוכל לעשות המשא ומתן אף שאינו יכול לילך. כששמעו המשפחה זאת הוטב בעיניהם, ואמרו: למה לנו ליתן לו הספקה, טוב שיהיה לו פרנסה. והלוו לו עוד מעות כדי שיוכל לנהג המשא ומתן, ושכר לו עגלה ונאמן ובעל עגלה ונסע. ובא לקרעטשמי {{ה|(אכסניה)}}, ואמר הנאמן שילינו שם ולא רצה. והפצירו בו, והוא עיקש אותם ונסעו משם, ותעו ביער, ונפלו עליהם גזלנים. ואותן הגזלנים נעשו על ידי שהיה פעם אחת רעב, ובא אחד לעיר והכריז: מי שרוצה מזונות יבוא אליו. ונתקבצו אליו כמה אנשים. והוא עשה בערמה. ומי שהיה מבין בו שאין בו צורך אליו, דחה אותו. ולאחד היה אומר: אתה תוכל להיות בעל מלאכה, ולזה אמר: אתה תוכל להיות ברחיים. ובירר רק אנשים חכמים והלך עמהם ליער, ואמר להם שיהיו נעשים גזלנים, באשר שמכאן הולכים הדרכים ללייפסיק, לברעסלא {{ה|(עיר בגרמניה)}} ולשאר מקומות, ונוסעים בכאן סוחרים ונגזול אותם ונקבץ מעות. ונפלו עליהם, (היינו אלו הגזלנים הנ"ל נפלו על הבן הנ"ל שלא היה יכול לילך ועל האנשים שלו, דהיינו הנאמן והבעל עגלה). הבעל עגלה והנאמן שהיו יכולים לברוח ברחו, והוא נשאר על העגלה. ובאו ולקחו התיבה של המעות, ושאלו אותו: למה אתה יושב? והשיב שאינו יכול לילך. וגזלו התיבה והסוסים, והוא נשאר על העגלה. והנאמן והבעל עגלה, (שברחו למקום שברחו), יישבו עצמם, באשר שלקחו פרוקלאדין {{ה|(התחייבויות כספיות)}} מפריצים ולמה להם לשוב לביתם, שיוכלו<section end="ג"/><noinclude></noinclude> kfrf9926ww4t65nycin4t2n9maws1bg 0 1744162 3019377 2026-06-10T01:41:46Z Yack67 27395 יצירת דף עם התוכן "<small><small><small><small> {| class="wikitable" ! פיוט ! ד' פפד"ם תפ"ה{{ש}}(לוח הסימנים) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אנשי אמנה אבדו]] | א |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] | ב |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[ישראל עמך]] | ג |- style="vertic..." 3019377 wikitext text/x-wiki <small><small><small><small> {| class="wikitable" ! פיוט ! ד' פפד"ם תפ"ה{{ש}}(לוח הסימנים) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אנשי אמנה אבדו]] | א |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] | ב |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[ישראל עמך]] | ג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] | ד |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | ה |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] | ו |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] | ז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] | ח |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | ט |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | י |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] | יא |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] | יב |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] | יג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[מלאכי רחמים]] | יד |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[גדול עווני]] | טו |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] | טז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[איה כל נפלאותיך]] | יז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] | יח |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | יט |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | כ |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] | כא |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אחריש ואתאפק]] | כב |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] | כג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] | כד |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כה |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אנשי אמנה עברו]] | כו |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] | כז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] | כח |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] | כט |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אודה עלי פשעי]] | ל |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אבדו חכמי גזית]] | לא |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] | לב |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] | לג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] | לד |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אל אלהים אעתר]] | לה |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] | לו |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] | לז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] | לח |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] | לט |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדון בשפטך]] | מ |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדון בפקדך]] | מא |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אך במתח דין|אך במתח]] | מב |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] | מג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] | מד |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] | מה |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אוילי המתעה]] | מו |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] | מז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] | מח |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אהבת עזוז]] | מט |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] | נ |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אמונים בני מאמינים]] | נא |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אלהים אל דמי לדמי]] | נב |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] | נג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] | נד |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[שופט כל הארץ]] | נה |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] | נו |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] | נז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] | נח |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] | נט |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] | ס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[איך נפתח פה]] | סא |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] | סב |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] | סג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[את צום השביעי]] | סד |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] | סה |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] | סו |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אזרחי מעבר הנהר]] | סז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] | סח |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] | סט |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[תורה הקדושה]] | ע |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] | עא |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] | עב |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] | עג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] | עד |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] | עה |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] | עו |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] | עז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[לך ד' הצדקה תלבושת]] | עח |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | עט |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פ |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] | פא |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] | פב |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] | פג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] | פד |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] | פה |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] | פו |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[איל אחר נאחז]] | פז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] | פח |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | פט |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | צ |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] | צא |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] | צב |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] | צג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אשום אשמתי לך]] | צד |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] | צה |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[תוחלת ישראל]] | צו |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אז בהר מור]] | צז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] | צח |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אבותי כרבת ריבם]] | צט |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | ק |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] | קא |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] | קב |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] | קג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] | קד |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[שוממתי ברב יגוני]] | קה |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] | קו |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[איתן למד דעת]] | קז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[כי הנה כחומר]] | קח |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | קט |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] | קי |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] | קיא |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קיב |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] | קיג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדון בשפטך]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדון בפקדך]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אך במתח דין|אך במתח]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אוילי המתעה]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אהבת עזוז]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אמונים בני מאמינים]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אלהים אל דמי לדמי]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | קיד |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] | קטו |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] | קטז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] | קיז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] | קיח |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אנחנו אשמנו]] | קיט |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אך במתח דין|אך במתח]] | קכ |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדון בשפטך]] | קכא |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדון בפקדך]] | קכב |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] | קכג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] | קכד |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] | קכה |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] | קכו |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אמונים בני מאמינים]] | קכז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] | קכח |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[שופט כל הארץ]] | קכט |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[שרי קודש היום|שרי קדש]] | קכט |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] | קל |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] | קלא |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[איך אשא ראש]] | קלב |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] | קלג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] | קלד |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אהבת עזוז]] | קלה |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אלהים אל דמי לדמי]] | קלו |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] | קלז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] | קלח |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אני הוא השואל]] | קלט |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] | קמ |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] | קמא |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] | קמב |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] | קמג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אפס מזיח]] | קמד |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] | קמה |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אמונים בני מאמינים]] | קמו |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] | קמז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] | קמח |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] | קמט |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אוילי המתעה]] | קנ |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] | קנא |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | קנב |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אודה עלי פשעי]] | קנג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדון כתקח מועד]] | קנד |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] | קנה |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אפפונו מצוקות]] | קנו |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדאג מחטאתי]] | קנז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[שעה נאסר]] | קנח |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | קנט |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדברה וירוח לי]] | קס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] | קסא |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אבן הראשה]] | קסב |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] | קסג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אודה עלי פשעי]] | קסד |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אתה האל עושה פלא]] | קסה |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אתה האל עושה פלאות]] | קסו |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדם בקום עלינו]] | קסז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | קסח |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | קסט |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[ישראל עמך]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[איה כל נפלאותיך]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[גדול עווני]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]| | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]| | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]| | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]| | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]| | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]| | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אקרא בשמך]]| | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]| | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]| | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]| | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[איה כל נפלאותיך]]| | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]| | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]| | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[מלאכי רחמים]]| | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]| | |} dvnuxei313ndjhzc2wkilca2himlxfv 104 1744163 3019395 2026-06-10T09:53:00Z יעקב 15222 /* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן "‫סוף סגנון המשנה תיט <קטע התחלה=פרק נ/> ומבואר כי דברי המשנה בכורות אשר בעליה באו דברי ר' מאיר ור׳ יהודה שם הוא יסוד המשנה ובית שמאי ובית הלל כבר שקלו וטרו בה ללמוד ממנה דין הקדש טעות. והוא מבואר כן גם ממקומו בבכורות שם, כי הנה לשון יסוד המשנה הוא: ״יצאו שני..." 3019395 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫סוף סגנון המשנה תיט <קטע התחלה=פרק נ/> ומבואר כי דברי המשנה בכורות אשר בעליה באו דברי ר' מאיר ור׳ יהודה שם הוא יסוד המשנה ובית שמאי ובית הלל כבר שקלו וטרו בה ללמוד ממנה דין הקדש טעות. והוא מבואר כן גם ממקומו בבכורות שם, כי הנה לשון יסוד המשנה הוא: ״יצאו שנים כאחד וכו׳ קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי שלשתן מקודשין התשיעי נאכל במומו והעשירי מעשר ואחד עשר קרב שלמים, ועושה תמורה דברי ר' מאיר אמר ר׳ יהודה וכי יש תמורה עושה תמורה אמרו משום ר׳ מאיר אלו הי׳ תמורה לא הי׳ קרב." ומבואר כי תשובת ר׳ מאיר לדברי ר׳ יהודה הוא רק מדברי יסוד המשנה, שהרי שם נאמר "ואחד עשר קרב שלמים" ומזה מבואר שאינו תמורה כי אם הנהו קרבן עצמו שאלו הי׳ תמורה לא הי׳ קרב דתמורת מעשר אינה קריבה. והנה דחה ר׳ מאיר דברי ר׳ יהודה גם כן מדברי יסוד המשנה. ואמנם כי נוסיף עוד לראות במקום הזה סוף סידור סגנון המשנה. כי סדר המשניות שם במס׳ נזיר ריש פרק ה׳ זה הוא: משנה א׳) ״בית שמאי‪,‬אומרים הקדש טעות הקדש ובית ‪ ,‬הלל אומרים‬ ‫אינו הקדש כיצד אמר שור שחור וכו׳‪.‬‬ ‫משנה ב׳( דינר זהב שיעלה בידי ראשון וכו׳ ועלה של כסף בית שמאי‬ ‫אומרים הקדש ובית הלל אומרים אינו הקדש חבית של יין וכו׳ ועלתה של שמן‬ ‫־‬ ‫ב׳׳ש אומרים וכו׳ וביה אומרים וכו׳‪.‬‬ ‫משנה נ׳( מי שנדר בנזיר ונשאל לחכם ואסרו מונה משעה שנדר נשאל‬ ‫לחכם והתירו היתה לו בהמה מופרשת תצא ותרעה בעדר‪,‬‬ ‫אמרו בית הלל לבית שמאי אי אתם מודיס גזה שהוא הקדש טעות‬ ‫'‬ ‫שתצא ותרעה בעדר!וכו׳‪.‬״‬ ‫ודברים כמו שהם יפלאו הפלא ופלא איך בא באמצע ‪.‬דברי בית שמאי‬ ‫ובית הלל דבר שלא נחלקו בו כלל‪.‬‬ ‫שהרי משנה ראשונה ושניה היןא מחלוקת בית שמאי ובית הלל‪.‬‬ ‫ובתוך משנה ג׳ בא מה שהקשו בית הלל לבית שמאי ומה שהקשו בית‬ ‫‪,‬‬ ‫שמאי לבלת הלל‪.‬‬ ‫וזה הי׳ צריך'להוות מיד אחר משנה ב׳ אחיי דברי מחלוקתם של בית‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫שמאי ובית הלל‪.‬‬ ‫‪ 1‬ואיך בא באמצע ״מי שנדר בנזיר ונשאל וכו׳ היתד‪ .‬לו בהמה מופרשת‬ ‫וכו׳״‪:‬וד‪.‬רי שניד‪.‬ם מודים בזד‪ .‬ואין דבר שם מדברי בית שמאי ובית הלל‪.‬‬ ‫! ויפלא עוד י‪6‬זד‪.‬רי בכל מקום קדמו דברי בית שמאי לדברי בית הלל‪ ,‬וכן‬ ‫הוא נם במקום הזה כמחלוקתם שדברי בית שמאי באו תחלד‪ .‬ואחר זד‪ .‬דברי‬ ‫!‬ ‫■‬ ‫בית ך‪.‬לל‪.‬‬ ‫‪ J‬ומדוע בתשובותיד‪.‬ם באו תהלד׳ידברי בית הלל ואחר זד‪ .‬דברי בית שמאי‪.‬‬ ‫אבל כל הדברים פשוטים ומובני‪.‬ם ומבוארים ‪ ,‬מעצמם‪ ,‬תשובת בית הלל‬ ‫לבית‪ :‬שמאי היא לד‪.‬וכיח דין הקדש טעות שאינו י הקדש ממשנתנו מיסוד המשנד‪,‬‬ ‫במם׳ נזיר במקום שנסדרו דברי מחלוקת בית שמאי׳ ובית הללז‬<noinclude></noinclude> rbcjnm58ol3dk8dly7km9sksgs3bm66