ויקיטקסט hewikisource https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.6 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיטקסט שיחת ויקיטקסט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה עמוד שיחת עמוד ביאור שיחת ביאור מחבר שיחת מחבר תרגום שיחת תרגום מפתח שיחת מפתח מקור שיחת מקור TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 1997 3019425 2984895 2026-06-10T15:05:30Z OpenLawBot 8112 [3019418] 3019425 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000140}} '''חוקים מוחלפים:''' ''חוק השופטים:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ג, 149|חוק השופטים|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_211793.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 134|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209665.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 140|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209664.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 98|חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208178.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 22|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209663.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 186|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209662.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 6|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209661.pdf}}, {{ח:תיבה|272|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209660.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 196|תיקון מס׳ 15 לחוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_208130.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 82|חוק השפיטה (הוראות מעבר)|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210153.pdf}}, {{ח:תיבה|153|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210232.pdf}}. ''חוק בתי המשפט:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ז, 148|חוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208115.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 24|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208145.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 66|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208113.pdf}}, {{ח:תיבה|91|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208114.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 132|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208116.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 120|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208117.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 237|תיקון מס׳ 2 לפקודת הראיות|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209378.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 106|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208121.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 320|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208122.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 11|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208123.pdf}}, {{ח:תיבה|93|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208125.pdf}}, {{ח:תיבה|94|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208124.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 138|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208126.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 125|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 84|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208128.pdf}}, {{ח:תיבה|273|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208129.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 192|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_208130.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 18|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317278.pdf}}, {{ח:תיבה|130|תיקון מס׳ 18 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209749.pdf}}, {{ח:תיבה|149|חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209743.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 82|חוק השפיטה (הוראות מעבר)|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210153.pdf}}, {{ח:תיבה|145|חוק שמירת הניקיון|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210225.pdf}}, {{ח:תיבה|150|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210227.pdf}}. ''חוק שיפוט בתביעות קטנות:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשל״ו, 247|חוק שיפוט בתביעות קטנות|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209657.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 4|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317788.pdf}}, {{ח:תיבה|143|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209656.pdf}}, {{ח:תיבה|XVI|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 36|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209655.pdf}}. ''פקודת הרשמים:'' {{ח:תיבה|ע״ר 1936, תוס׳ 1, 233|פקודת הרושמים|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563989.pdf}}; {{ח:תיבה|1943, תוס׳ 1, 28|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561922.pdf}}; {{ח:תיבה|1946, תוס׳ 1, 226|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562419.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשט״ז, 23|חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_210269.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ז, 155|חוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208115.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 122|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209515.pdf}}. ''פקודת הרשמים [נוסח חדש]:'' {{ח:תיבה|דמ״י תשל״א, 436|פקודת הרשמים [נוסח חדש]|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_vn_525732.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשל״ה, 16|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209514.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 203|חוק הנוטריונים|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_210261.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 155|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210221.pdf}}. '''נוסח משולב:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״ד, 198|חוק בתי המשפט [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_311021.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 12|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317279.pdf}}, {{ח:תיבה|138|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210420.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 36|חוק העבירות המינהליות|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210460.pdf}}, {{ח:תיבה|39|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317280.pdf}}, {{ח:תיבה|216|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210507.pdf}}, {{ח:תיבה|221|חוק חג המצות (איסורי חמץ)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210517.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 45|חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210544.pdf}}, {{ח:תיבה|120|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317385.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 67|תיקון מס׳ 23 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210563.pdf}}, {{ח:תיבה|186|תיקון מס׳ 24 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210677.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 48|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210741.pdf}}, {{ח:תיבה|56|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_ec_317281.pdf}}, {{ח:תיבה|87|תיקון מס׳ 3 לפקודת הסמים המסוכנים|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210676.pdf}}, {{ח:תיבה|101|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_ec_317834.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 6|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210714.pdf}}, {{ח:תיבה|12|תיקון מס׳ 26 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211672.pdf}}, {{ח:תיבה|45|תיקון מס׳ 28 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210770.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 54|תיקון מס׳ 9 לפקודת הראיות|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211676.pdf}}, {{ח:תיבה|116|חוק ממלאי תפקידים שיפוטיים (סייג למינוי) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211709.pdf}}, {{ח:תיבה|178|תיקון מס׳ 33 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211744.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 68|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211794.pdf}}, {{ח:תיבה|143|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 118|חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210815.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 49|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211692.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 152|תיקון מס׳ 2 לחוק לסדרי הדין (חקירת עדים)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211148.pdf}}, {{ח:תיבה|168|תיקון מס׳ 19 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211601.pdf}}, {{ח:תיבה|396|חוק בית המשפט לעניני משפחה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211216.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 108|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211236.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 17|תיקון מס׳ 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211454.pdf}}, {{ח:תיבה|170|חוק למניעת הטרדה מינית|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211481.pdf}}, {{ח:תיבה|182|תיקון מס׳ 4 לחוק הכנסת|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211499.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 150|חוק עוולות מסחריות|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211634.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 194|חוק בתי משפט לענינים מינהליים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300273.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 198|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300346.pdf}}, {{ח:תיבה|198|תיקון מס׳ 29|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300347.pdf}}, {{ח:תיבה|498|תיקון מס׳ 30|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300402.pdf}}, {{ח:תיבה|502|חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס׳ 33) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300403.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 244|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300468.pdf}}, {{ח:תיבה|417|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300492.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 202|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300608.pdf}}, {{ח:תיבה|507|חוק מאבק בארגוני פשיעה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299781.pdf}}, {{ח:תיבה|514|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299784.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 8|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299796.pdf}}, {{ח:תיבה|306|תיקון מס׳ 59 לפקודת התעבורה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299758.pdf}}, {{ח:תיבה|320|חוק נושאי משרה שיפוטית (מניעה מלשבת בדין) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299863.pdf}}, {{ח:תיבה|329|חוק נושאי משרה שיפוטית (שיקול דעת של חברי ועדה לבחירת נושאי משרה שיפוטית) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299772.pdf}}, {{ח:תיבה|490|חוק סדר הפלילי (תיקון מס׳ 33) (הוראת שעה) (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299798.pdf}}, {{ח:תיבה|506|תיקון מס׳ 40|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300983.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 52|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299662.pdf}}, {{ח:תיבה|284|תיקון מס׳ 42 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_579102.pdf}}, {{ח:תיבה|385|תיקון מס׳ 43|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300144.pdf}}, {{ח:תיבה|394|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300039.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 6|חוק איסור סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300035.pdf}}, {{ח:תיבה|28|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2073.pdf}}, {{ח:תיבה|382|תיקון מס׳ 45|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300746.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 48ג|חוק זכות יוצרים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300007.pdf}}, {{ח:תיבה|82|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2122.pdf}}, {{ח:תיבה|173|תיקון מס׳ 47|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300766.pdf}}, {{ח:תיבה|180|תיקון מס׳ 48|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300057.pdf}}, {{ח:תיבה|248|תיקון מס׳ 49|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300811.pdf}}, {{ח:תיבה|252|תיקון מס׳ 42 והוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300775.pdf}}, {{ח:תיבה|537|חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300698.pdf}}, {{ח:תיבה|664|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300110.pdf}}, {{ח:תיבה|668|תיקון מס׳ 52|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300810.pdf}}, {{ח:תיבה|717|תיקון מס׳ 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300115.pdf}}, {{ח:תיבה|784|חוק אוויר נקי|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299971.pdf}}, {{ח:תיבה|813|תיקון מס׳ 55|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300686.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 66|תיקון מס׳ 29 לחוק ההוצאה לפועל|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300665.pdf}}, {{ח:תיבה|115|חוק להגנה על עדים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300899.pdf}}, {{ח:תיבה|146|תיקון מס׳ 2 לחוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301058.pdf}}, {{ח:תיבה|287|תיקון מס׳ 42 והוראת שעה (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300957.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 310|תיקון מס׳ 60 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301109.pdf}}, {{ח:תיבה|612|תיקון מס׳ 59|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301175.pdf}}, {{ח:תיבה|652|תיקון מס׳ 60|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300929.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 14|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301124.pdf}}, {{ח:תיבה|272|חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301186.pdf}}, {{ח:תיבה|928|תיקון מס׳ 62|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301266.pdf}}, {{ח:תיבה|932|תיקון מס׳ 33 לחוק ההוצאה לפועל|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301265.pdf}}, {{ח:תיבה|1142|תיקון מס׳ 20 לחוק הנוער (טיפול והשגחה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301048.pdf}}, {{ח:תיבה|1169|תיקון מס׳ 3 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301156.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 2|תיקון מס׳ 101 לפקודת התעבורה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301173.pdf}}, {{ח:תיבה|98|תיקון מס׳ 67|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301339.pdf}}, {{ח:תיבה|98|תיקון מס׳ 68|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301080.pdf}}, {{ח:תיבה|124|תיקון מס׳ 69|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301239.pdf}}, {{ח:תיבה|192|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2342.pdf}}, {{ח:תיבה|507|תיקון מס׳ 19 לחוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301358.pdf}}, {{ח:תיבה|523|תיקון מס׳ 71|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301362.pdf}}, {{ח:תיבה|744|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301466.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 137|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301496.pdf}}, {{ח:תיבה|274|תיקון מס׳ 74|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301561.pdf}}, {{ח:תיבה|326|תיקון מס׳ 75|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301441.pdf}}, {{ח:תיבה|594|תיקון מס׳ 76|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303817.pdf}}, {{ח:תיבה|662|תיקון מס׳ 77|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303838.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 180|תיקון מס׳ 5 לפקודת השותפויות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306653.pdf}}, {{ח:תיבה|200|תיקון מס׳ 119 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313581.pdf}}, {{ח:תיבה|241|תיקון מס׳ 113 לפקודת התעבורה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313647.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 176|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316718.pdf}}, {{ח:תיבה|358|תיקון מס׳ 82|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_320777.pdf}}, {{ח:תיבה|886|תיקון מס׳ 83|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_343173.pdf}}, {{ח:תיבה|926|חוק המאבק בטרור|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_343902.pdf}}, {{ח:תיבה|1139|תיקון מס׳ 71 לחוק השיפוט הצבאי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348253.pdf}}, {{ח:תיבה|1216|חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_349196.pdf}}, {{ח:תיבה|1223|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_349197.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 9|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_362655.pdf}}, {{ח:תיבה|674|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_ls_fr_382430.pdf}}, {{ח:תיבה|695|תיקון מס׳ 63 לחוק ניירות ערך|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382526.pdf}}, {{ח:תיבה|1200|חוק העיצובים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390481.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 52|תיקון מס׳ 26 והוראת שעה לחוק איסור הלבנת הון|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528395.pdf}}, {{ח:תיבה|169|תיקון מס׳ 92|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491140.pdf}}, {{ח:תיבה|412|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491934.pdf}}, {{ח:תיבה|660|תיקון מס׳ 94|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_499588.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 68|תיקון מס׳ 4 לחוק הבוררות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_525594.pdf}}, {{ח:תיבה|84|תיקון מס׳ 96|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_527183.pdf}}, {{ח:תיבה|86|חוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים (הוראת שעה) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528208.pdf}}, {{ח:תיבה|230|תיקון מס׳ 137 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528388.pdf}}, {{ח:תיבה|246|תיקון מס׳ 21 לחוק ההגבלים העסקיים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תש״ף, 873|תיקון לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8414.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ף, 96|חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_573941.pdf}}, {{ח:תיבה|287, 288|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_577860.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 700|תיקון מס׳ 100|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_616717.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 524|חוק הבוררות המסחרית הבין–לאומית|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4150197.pdf}}, {{ח:תיבה|1036|תיקון מס׳ 8 והוראת שעה לחוק קידום התחרות בענף המזון|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4642909.pdf}}, {{ח:תיבה|1100|תיקון מס׳ 103|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4712398.pdf}}, {{ח:תיבה|1346|חוק הפרות תעבורה מינהליות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4765655.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 438|תיקון מס׳ 105|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6165552.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 32|תיקון מס׳ 106|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_10065761.pdf}}, {{ח:תיבה|622|תיקון מס׳ 107|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_13479223.pdf}}. ''שינוי התוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ז, 1238|שינוי התוספת השלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5051.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 920|שינוי התוספת השלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6057.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1266|שינוי התוספת השלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6193.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 566|שינוי התוספת השלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6229.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 346|שינוי התוספת השלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6346.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 774|שינוי התוספת השלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7090.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ה, 158|הגדלת סכום תביעות אזרחיות בבית משפט שלום}}, {{ח:תיבה|1376|שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ו, 265|שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות}}, {{ח:תיבה|266|הגדלת סכום תביעות אזרחיות בבית משפט שלום}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 1262|הגדלת סכום תביעות אזרחיות בבית משפט שלום}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 719|הגדלת סכום תביעות אזרחיות בבית משפט שלום (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 1386|שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות}}, {{ח:תיבה|1386|הגדלת סכום תביעות אזרחיות בבית משפט שלום}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 1194|שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות}}, {{ח:תיבה|1578|הגדלת סכום תביעות אזרחיות בבית משפט שלום}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 554|שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 1228|שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות}}, {{ח:תיבה|1424|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 552|ת״ט}}; {{ח:תיבה|י״פ תשס״ט, 1584|הודעה}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1186|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1976|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 1779|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 2121|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 2830|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 2763|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1911|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 3796|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 6185|הודעה}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2631|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3097|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 2547|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 2940|הודעה בדבר סכום תביעה בתביעות קטנות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11043.pdf}}, {{ח:תיבה|2964|הודעה בדבר סכום תביעה בתביעות קטנות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11043.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 2338|הודעה בדבר סכום תביעה בתביעות קטנות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11949.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 3137|הודעה בדבר סכום תביעה בתביעות קטנות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13025.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 3641|הודעה בדבר סכום תביעה בתביעות קטנות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14222.pdf}}. ''הארכת הוראת שעה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תש״ף, 1966|החלטה בדבר הארכת תוקפו של חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8688.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} הנוסח המשולב בא במקום חוק השופטים, התשי״ג–1953, חוק בתי המשפט, התשי״ז–1957, חוק שיפוט בתביעות קטנות, התשל״ו–1976 ופקודת הרשמים [נוסח חדש], התשל״א–1971. סעיפי הנוסח הישן ניתנים בשוליים בצירוף אות המסמנת את החוק לפי הרשימה הבאה: האות '''ש''' – מציינת את חוק השופטים, התשי״ג–1953; האות '''ב''' – חוק בתי המשפט, התשי״ז–1957; האות '''ת''' – חוק שיפוט בתביעות קטנות, התשל״ו–1976; האות '''ר''' – פקודת הרשמים [נוסח חדש], התשל״א–1971. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: השופטים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק א סימן א|סימן א׳: תחולה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק א סימן ב|סימן ב׳: כשירות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק א סימן ג|סימן ג׳: מינוי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק א סימן ד|סימן ד׳: כהונה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק א סימן ה|סימן ה׳: אתיקה ושיפוט משמעתי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק א סימן ה1|סימן ה׳1: הצהרת הון}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק א סימן ו|סימן ו׳: הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: בתי המשפט}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: בית המשפט העליון}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: בתי משפט מחוזיים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב1|סימן ב׳1: מחלקה כלכלית}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: בתי משפט שלום}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: בתי משפט לענינים מקומיים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: בתי משפט לתביעות קטנות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|סימן ו׳: פומביות הדיון}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ז|סימן ז׳: הוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: רשמים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: מינוי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: סמכויות רשמים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: סמכויות אחרות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1: משמר בתי המשפט}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: השופטים}} {{ח:קטע3|פרק א סימן א|סימן א׳: תחולה}} {{ח:סעיף|1|נושא הפרק|אחר=[ש/1]}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק א|פרק זה}} דן בשופטים של – {{ח:תת|(1)}} בית המשפט העליון; {{ח:תת|(2)}} בתי המשפט המחוזיים; {{ח:תת|(3)}} בתי משפט השלום. {{ח:קטע3|פרק א סימן ב|סימן ב׳: כשירות}} {{ח:סעיף|2|כשירותם של שופטי בית המשפט העליון|אחר=[ש/2]}} {{ח:ת}} אלה כשירים להתמנות לשופטי בית המשפט העליון: {{ח:תת|(1)}} מי שכיהן במשך תקופה של חמש שנים כשופט בית משפט מחוזי; {{ח:תת|(2)}} מי שרשום, ומי שזכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין ועסק, ברציפות או לסירוגין, לא פחות מעשר שנים, מהן לפחות חמש שנים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים האלה: {{ח:תתת|(א)}} עריכת דין; {{ח:תתת|(ב)}} שפיטה או תפקיד משפטי אחר בשירות מדינת ישראל או בשירות אחר שנקבעו בתקנות לענין זה; {{ח:תתת|(ג)}} הוראת משפטים באוניברסיטה או בבית ספר גבוה למשפט שנקבעו בתקנות לענין זה; {{ח:תת|(3)}} משפטאי מובהק. {{ח:סעיף|2א|תקופת צינון למינוי שופט עליון|תיקון: תשס״ד־6, תשפ״ה}} {{ח:ת}} לא יתמנה לשופט בית המשפט העליון מי שכיהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, אלא אם כן עברה תקופה של שמונה עשר חודשים מיום סיום כהונתו. {{ח:סעיף|2א|תנאים למינוי שופט בית המשפט העליון|תיקון: תשס״ד־6, תשפ״ה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):}} {{ח:תת|(א)}} לא יתמנה לשופט בית המשפט העליון מי שכיהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, אלא אם כן עברה תקופה של שמונה עשר חודשים מיום סיום כהונתו. {{ח:תת|(ב)}} בחירה של הוועדה לבחירת שופטים בשופט לבית המשפט העליון שטרם מלאו לו 55 שנים תהיה בהחלטה שהתקבלה על דעת כל החברים המכהנים בוועדה. {{ח:סעיף|3|כשירותם של שופטי בית משפט מחוזי|תיקון: תשנ״ב|אחר=[ש/3]}} {{ח:ת}} אלה כשירים להתמנות לשופטי בית משפט מחוזי: {{ח:תת|(1)}} מי שכיהן במשך תקופה של ארבע שנים כשופט של בית משפט שלום; {{ח:תת|(2)}} מי שרשום, ומי שזכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, ועסק, ברציפות או לסירוגין, לא פחות משבע שנים, מהן לפחות שלוש שנים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(2)}}. {{ח:סעיף|4|כשירותם של שופטי בית משפט שלום|תיקון: תשנ״ב, תשס״ח|אחר=[ש/4]}} {{ח:ת}} כשירים להתמנות לשופטי בית משפט שלום, מי שרשום ומי שזכאי להיות רשום בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, ועסק ברציפות או לסירוגין, לא פחות מחמש שנים, מהן לפחות שנתיים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(2)}}. {{ח:סעיף|5|אזרחות|אחר=[ש/4א]}} {{ח:תת|(א)}} לא יתמנה לשופט מי שאינו אזרח ישראלי. {{ח:תת|(ב)}} היה המועמד למינוי גם בעל אזרחות שאינה ישראלית ודיני המדינה שהוא אזרח בה מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, לא יתמנה אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה. {{ח:קטע3|פרק א סימן ג|סימן ג׳: מינוי}} {{ח:סעיף|6|הועדה לבחירת שופטים|תיקון: תשנ״ח־3, תשע״ד־2, תשפ״ה|אחר=[ש/6]}} {{ח:ת}} הוראות אלה יחולו לענין הועדה לבחירת שופטים שלפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 4|סעיף 4 לחוק־יסוד: השפיטה}} (להלן – הועדה): {{ח:תת|(1)}} הכנסת תבחר בבחירה חשאית את שני חברי הכנסת שיכהנו כחברי הועדה; הם יכהנו כל עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת – עד שהכנסת החדשה תבחר חברים אחרים במקומם והכל בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק הכנסת|חוק הכנסת, התשנ״ד–1994}}; {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):}} חברי הכנסת יבחרו בבחירה חשאית בכנסת את שני חברי הכנסת שיכהנו כחברי הוועדה; אחד מהם חבר בסיעות הקואליציה שיבחרו חברי הכנסת מאותן סיעות ואחד מהם חבר בסיעות האופוזיציה שיבחרו חברי הכנסת מאותן סיעות; חברי הכנסת יכהנו כחברי הוועדה כל עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת – עד שהכנסת החדשה תבחר חברים אחרים במקומם, והכול בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק הכנסת|חוק הכנסת, התשנ״ד–1994}}; {{ח:תת|(2)}} המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין תבחר את נציגיה בבחירה חשאית; הם יכהנו תקופה של שלוש שנים; {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):}} חברי הכנסת יבחרו בבחירה חשאית בכנסת את שני נציגי הציבור שיכהנו כחברי הוועדה; אחד מהם ייבחר בידי חברי הכנסת מסיעות הקואליציה ואחד מהם ייבחר בידי חברי הכנסת מסיעות האופוזיציה, ואם התקיימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 4|סעיף 4(ו) לחוק־יסוד: השפיטה}} – ייבחרו שני נציגי הציבור בידי הכנסת; נציגי הציבור יכהנו כחברי הוועדה כל עוד מכהנת הכנסת שבה נבחרו, ואם תמה כהונת הכנסת – עד שהכנסת החדשה תבחר חברים אחרים במקומם; {{ח:תת|(3)}} שני שופטי בית המשפט העליון יכהנו תקופה של שלוש שנים; {{ח:תת|(3א)}} לפחות אחד מנציגי שופטי בית המשפט העליון בוועדה, לפחות אחד מנציגי הממשלה בוועדה, לפחות אחד מנציגי הכנסת בוועדה ולפחות אחד מנציגי לשכת עורכי הדין בוועדה יהיו נשים; {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):}} לפחות אחד מנציגי שופטי בית המשפט העליון בוועדה ולפחות אחד מנציגי הממשלה בוועדה יהיו נשים; {{ח:תת|(3ב)}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):}} לפחות אחד מחברי הוועדה שיבחרו חברי הכנסת מסיעות הקואליציה ולפחות אחד מחברי הוועדה שיבחרו חברי הכנסת מסיעות האופוזיציה – יהיו נשים, ואם התקיימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 4|סעיף 4(ו) לחוק־יסוד: השפיטה}}, לא יחולו הוראות פסקה זו, אולם לפחות אחד מנציגי הציבור שתבחר הכנסת – יהיה אישה; {{ח:תת|(4)}} הרכב הועדה יפורסם ברשומות; {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיעות הקואליציה“ – {{ח:הערה|(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):}} הסיעות בכנסת שהן צדדים להסכמים המחייבים תמיכה בממשלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיעות האופוזיציה“ – {{ח:הערה|(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):}} הסיעות בכנסת שאינן צדדים להסכמים המחייבים תמיכה בממשלה. {{ח:סעיף|6א|הצבעה בועדה|תיקון: תשס״ד־4}} {{ח:ת}} חבר הועדה יצביע על פי שיקול דעתו, ולא יהיה מחויב להחלטות הגוף שמטעמו הוא חבר בועדה. {{ח:סעיף|6ב|שינויים בהרכב הוועדה לבחירת שופטים במהלך כהונת הכנסת|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):}} {{ח:תת|(א)}} עם כינון ממשלה חדשה בתקופת כהונתה של אותה כנסת או אם מספר חברי הכנסת הנמנים עם סיעות הקואליציה פחת ל־80 או למטה מזה או עלה על 80, ייבחרו לוועדה לבחירת שופטים חברים במקום החברים המנויים {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 4|בסעיף 4(ב)(1)(ב) עד (ד) לחוק־יסוד: השפיטה}}. {{ח:תת|(ב)}} חל שינוי בהשתייכותו לסיעות הקואליציה או לסיעות האופוזיציה של חבר הכנסת החבר בוועדה, ייבחר לוועדה חבר אחר במקומו. {{ח:תת|(ג)|(1)}} חל שינוי בהשתייכותה של סיעה לסיעות הקואליציה או לסיעות האופוזיציה, רשאים שני שלישים מחברי הכנסת הנמנים עם סיעות הקואליציה או עם סיעות האופוזיציה להודיע כי ייבחר חבר כנסת אחר במקום חבר הכנסת שבחרו לוועדה. {{ח:תת|(2)}} הודיעה ועדת הכנסת, לפי {{ח:חיצוני|חוק הכנסת#סעיף 61|סעיף 61 לחוק הכנסת, התשנ״ד–1994}}, על פרישתו של חבר הכנסת המכהן בוועדה לבחירת שופטים מסיעתו, רשאים שני שלישים מחברי הכנסת הנמנים עם הסיעות שבחרו בו להודיע כי ייבחר חבר אחר במקומו. {{ח:תת|(ד)}} בחירה לפי סעיף זה תתקיים בתוך 30 ימים ממועד היווצרות העילה לבחירה; פרטים ייקבעו {{ח:חיצוני|תקנון הכנסת|בתקנון הכנסת}}. {{ח:סעיף|6ג|נציגי הציבור בוועדה לבחירת שופטים|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):}} {{ח:תת|(א)}} כשיר להיבחר כנציג הציבור בוועדה מי שכשיר להתמנות לשופט בית המשפט העליון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הכנסת#סעיף 6|סעיף 6 לחוק הכנסת, התשנ״ד–1994}}, יחולו לעניין נציגי הציבור בוועדה. {{ח:תת|(ג)}} הכנסת רשאית, בתקנונה, לקבוע את סדרי הבחירה של נציגי הציבור. {{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה: {{ח:תתת|(1)}} תשלום גמול לנציגי הציבור; {{ח:תתת|(2)}} מניעת ניגוד עניינים של נציגי הציבור. {{ח:סעיף|7|סדרי עבודת הועדה|תיקון: תשס״ח־10, תשפ״ה|אחר=[ש/7]}} {{ח:תת|(א)}} ראה שר המשפטים שיש למנות שופט, יודיע על כך ברשומות ויכנס את הועדה. {{ח:תת|(ב)}} אלה רשאים להציע מועמדים: {{ח:תתת|(1)}} שר המשפטים; {{ח:תתת|(2)}} נשיא בית המשפט העליון; {{ח:תתת|(3)}} שלושה חברי הועדה כאחד. {{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):}} שני חברי הועדה כאחד. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(יבוטל ביום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):}} {{ח:תתת|(1)}} הצעת הועדה על מינויו של שופט תהיה על דעת רוב חבריה שהשתתפו בהצבעה. {{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), הצעת הוועדה על מינוי של שופט לבית המשפט העליון תהיה על דעת שבעה מחברי הוועדה; פחת מספר המשתתפים בהצבעה מתשעה תהיה ההצבעה על דעת רוב המשתתפים שלא יפחת ממספר המשתתפים בהחסיר שניים. {{ח:תת|(ד)}} הועדה תקבע את שאר סדרי דיוניה ועבודתה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)|כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים), התשמ״ד–1984}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי השפיטה (סדרי העבודה בענין סיום כהונת שופט לפי החלטה של הועדה לבחירת שופטים)|כללי השפיטה (סדרי העבודה בענין סיום כהונת שופט לפי החלטה של הועדה לבחירת שופטים), התשמ״ז–1986}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים – שופט תעבורה)|כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים – שופט תעבורה), התשמ״ז–1986}}.}} {{ח:סעיף|7א|סייג למינוי שופט|תיקון: תשנ״א־2}} {{ח:ת}} הועדה לא תציע מינוי של שופט, אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון. {{ח:סעיף|8|נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא|תיקון: תשס״ז־3, תשע״ב־2, תשפ״ה|אחר=[ש/8]}} {{ח:תת|(א)}} נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון יתמנו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 4|סעיף 4(א) לחוק־יסוד: השפיטה}} מקרב שופטי בית המשפט העליון. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):}} נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון יתמנו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 4|סעיף 4(א) ו־(ד) לחוק־יסוד: השפיטה}} מקרב שופטי בית המשפט העליון. {{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתם של נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|9|נשיאים וסגני נשיאים של בתי משפט אחרים|תיקון: תשמ״ט, תשמ״ט־2, תשנ״ב, תשס״ז־3|אחר=[ש/9]}} {{ח:תת|(א)}} נשיאים וסגני־נשיאים של בתי משפט מחוזיים ושל בתי משפט שלום יתמנו בידי שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, איש איש מקרב השופטים של בתי המשפט שבדרגה הנידונה. {{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתם של נשיאים וסגני נשיאים של בתי משפט מחוזיים ושל בתי משפט שלום תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד בבית משפט שדרגתו זהה לדרגת בית המשפט שבו כיהנו בתפקיד זה. {{ח:תת|(ג)}} לא יתמנה לנשיא או לסגן נשיא של בית משפט מחוזי או של בית משפט שלום מי שלא יוכל לכהן בתפקיד זה במשך שלוש שנים לפחות, עקב יציאתו לקצבה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(א)(1)}}. {{ח:סעיף|9א|המשך כהונה של נשיא|תיקון: תשמ״ט, תשנ״ב}} {{ח:תת|(א)}} נשיא של בית משפט שלום שנתמנה לשופט בית משפט מחוזי, רשאי, בהסכמתו, להמשיך ולכהן כנשיא של בית משפט שלום אם החליט על כך שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ואולם בעת כהונתו כנשיא בית משפט שלום הוא ידון בענינים הנתונים לסמכות בית משפט שלום בלבד. {{ח:תת|(ב)}} אין בהוראת סעיף זה כדי לפגוע בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}. {{ח:סעיף|10|מינוי לכהונה בפועל|תיקון: תשמ״ה־2, תשמ״ו־3, תשנ״ב, תשס״ד־2, תשנ״ב|אחר=[ש/10]}} {{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי למנות, לכהונה בפועל, בהסכמת המועמד ובהסכמת נשיא בית המשפט העליון – {{ח:תתת|(1)}} שופט בית המשפט העליון – לנשיא או לשופט בית משפט מחוזי; {{ח:תתת|(2)}} שופט בית משפט מחוזי – לשופט בית המשפט העליון, לנשיא בית משפט מחוזי, לנשיא בית משפט שלום או לשופט בית משפט שלום; {{ח:תתת|(3)}} שופט בית משפט שלום – לשופט בית משפט מחוזי או לנשיא בית משפט שלום; {{ח:תתת|(4)}} שופט תעבורה – לשופט בית משפט שלום. {{ח:תת|(ב)}} כהונה בפועל לפי סעיף זה, ברציפות או לסירוגין, לא תהיה יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים, ולענין שופט שהוא רשם, שנתמנה לכהונה בפועל כשופט בבית המשפט שבו הוא משמש כרשם – לא יותר מארבע שנים מתוך תקופה של חמש שנים, ובלבד שבאה על כך הסכמת נשיא בית המשפט העליון. {{ח:תת|(ג)}} מי שנתמנה לכהונה בפועל לפי סעיף זה רשאי לדון גם בענין הנתון לסמכות בית המשפט שבו הוא מכהן דרך קבע, ובלבד שלא ידון באותו ענין בשתי ערכאות. {{ח:סעיף|10א|שופט עמית|תיקון: תשס״ו־2, תשס״ח־6, תשע״ד־3}} {{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון כאחד, רשאים למנות שופט בית משפט מחוזי או שופט בית משפט שלום שיצא לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(א)(1), (ב) או (ג)}} לתפקיד של שופט עמית, ואם יצא לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ב)(3)}} – אם הנסיבות שבשלן יצא לקצבה אינן מונעות ממנו לכהן כשופט עמית (בחוק זה – שופט עמית). {{ח:תת|(ב)}} לא ימונה שופט כשופט עמית אלא אם כן חלפו 45 ימים מיום ששר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון הודיעו לוועדה על הכוונה למנותו ושום חבר ועדה לא הגיש הסתייגות למינוי; הוגשה הסתייגות בתקופה האמורה, תדון בה הוועדה ותחליט אם לאשר את המינוי. {{ח:תת|(ג)}} שופט עמית ימונה לתקופה שלא תעלה על ארבע שנים, ושר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון רשאים, לפי בחירת הוועדה, להאריך את מינויו לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שנתיים, והכול ובלבד שלא יכהן כשופט עמית מי שגילו עולה על 75. {{ח:תת|(ד)}} שופט עמית יכהן כשופט בבית משפט שדרגתו אינה גבוהה מדרגת בית המשפט שבו כיהן ערב יציאתו לקצבה. {{ח:תת|(ה)}} שופט עמית יראו אותו כשופט לכל דבר ועניין, ואולם יכול שיכהן במשרה חלקית. {{ח:תת|(ו)}} מספר השופטים העמיתים שיכהנו לא יעלה על 15 אחוזים ממספר התקנים המאוישים של שופטים בבתי משפט השלום או בבתי המשפט המחוזיים, לפי העניין. {{ח:קטע3|פרק א סימן ד|סימן ד׳: כהונה}} {{ח:סעיף|11|כוחו של מינוי|אחר=[ש/12]}} {{ח:ת}} שופט שמינויו פורסם ברשומות, אין עוררין על מינויו. {{ח:סעיף|12|התפטרות|אחר=[ש/16]}} {{ח:ת}} שופט רשאי להתפטר מכהונתו בהגשת כתב התפטרות לשר המשפטים; כהונתו תיפסק בתום שלושה חדשים מהגשת כתב ההתפטרות אם לא הסכים שר המשפטים למועד קצר יותר. {{ח:סעיף|13|יציאה לקיצבה|תיקון: תשמ״ה־2|אחר=[ש/17]}} {{ח:תת|(א)}} שופט יצא לקיצבה – {{ח:תתת|(1)}} בהגיעו לגיל שבעים; {{ח:תתת|(2)}} משקבעה הועדה, על יסוד חוות דעת רפואית לפי כללים שהיא קבעה, שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו להמשיך במילוי תפקידו. {{ח:תת|(ב)}} שופט רשאי לצאת לקיצבה – {{ח:תתת|(1)}} לאחר שכיהן עשרים שנים, אם הגיע לגיל ששים; {{ח:תתת|(2)}} לאחר שכיהן חמש עשרה שנים, אם הגיע לגיל ששים וחמש; {{ח:תתת|(3)}} אם ביקש זאת והועדה אישרה את בקשתו; הועדה רשאית להתנות הסכמתה בקביעת שיעור גימלה הנמוך מן המתחייב על פי דין. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב) רשאי שופט של בית משפט שלום לצאת לקיצבה לאחר שכיהן עשרים שנים אם הגיע לגיל חמישים או לאחר שכיהן חמש עשרה שנים אם הגיע לגיל חמישים וחמש, ובלבד שהודיע על כך לשר המשפטים שנה לפני מועד היציאה לקיצבה. {{ח:תת|(ד)}} בחישוב תקופת כהונתו של שופט לענין סעיף קטן (ב) תצורף לתקופת כהונתו כשופט כל תקופת שירותו במדינה או במוסד אחר שועדת הכספים של הכנסת אישרה לענין זה, או מקצתה של תקופה זו, הכל לפי כללים שקבעה ועדת הכספים. {{ח:סעיף|14|סיום כהונה לפי החלטת הועדה|תיקון: תשנ״ב|אחר=[ש/16א]}} {{ח:תת|(א)}} הוגשה לועדה הצעה לסיים את כהונתו של שופט לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 7|סעיף 7(4) לחוק־יסוד: השפיטה}}, רשאית היא למנות מבין חבריה, ועדת משנה שתדון בהצעה ותגיש את מימצאיה ומסקנותיה לועדה. {{ח:תת|(ב)}} הועדה וכן ועדת המשנה, אם נתמנתה, יאפשרו לשופט לעיין בחומר שלפניהן ויתנו לו הזדמנות לטעון טענותיו. {{ח:תת|(ג)}} החליטה הועדה על סיום כהונתו של שופט, תקבע בהחלטתה את המועד לסיום הכהונה, וכן, לפי שיקול דעתה, את שיעור הגימלה שיקבל, ובלבד ששיעור הגימלה לא יעלה על השיעור שהיה זכאי לו אילו המשיך לכהן עד הגיעו לגיל שבעים. {{ח:סעיף|15|סמכות שופט לסיים דיון|תיקון: תשס״ד־2, תש״ע־2|אחר=[ש/18]}} {{ח:תת|(א)}} שופט שהחל בדיון ויצא לקיצבה או פרש, יהיה מוסמך לסיים את הדיון תוך שלושה חדשים מיום היציאה לקיצבה או הפרישה. {{ח:תת|(ב)}} שופט שהחל בדיון ותקופת מינויו לכהונה נסתיימה מחמת מינוי לערכאה אחרת, או משום שנסתיימה תקופת כהונה בפועל או משום שנסתיימה תקופת כהונתו כשופט בית המשפט לעניינים מינהליים או כשופט המחלקה הכלכלית לפי {{ח:פנימי|סעיף 42ד|סעיף 42ד}}, יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|16|מינוי שופט לשעבר|אחר=[ש/17א]}} {{ח:ת}} מי שהוסמך בחיקוק למנות שופט או מי שכשיר להיות שופט, ליושב ראש של ועדה או של גוף אחר, רשאי, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון ובהסכמת המועמד, למנות לכך, לתקופה שיקבע, מי שהיה שופט כמפורש בחיקוק ויצא לקיצבה או פרש, ורשאי למנות כאמור, בהסכמת המועמד, מי שהיה שופט של ערכאה גבוהה מזו שפורשה בחיקוק. {{ח:קטע3|פרק א סימן ה|סימן ה׳: אתיקה ושיפוט משמעתי|תיקון: תשס״ו־3}} {{ח:סעיף|16א|כללי אתיקה לשופטים|תיקון: תשס״ו־3}} {{ח:ת}} נשיא בית המשפט העליון, בהסכמת חבר שופטי בית המשפט העליון ולאחר התייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע כללי אתיקה לשופטים. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי אתיקה לשופטים|כללי אתיקה לשופטים, התשס״ז–2007}}.}} {{ח:סעיף|16ב|ועדת אתיקה|תיקון: תשס״ו־3, תשס״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} נשיא בית המשפט העליון, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, ימנה ועדת אתיקה בת שלושה חברים, והם: שופט של בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש, ושני שופטים של בתי המשפט האחרים. {{ח:תת|(ב)}} ועדת האתיקה תיתן חוות דעת מקדימה בעניני אתיקה של שופטים, לפי פניה של שופט או רשם שכללי האתיקה לשופטים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א}} חלים עליו – בענין הנוגע אליו. {{ח:תת|(ג)}} חבר ועדת האתיקה ימונה לתקופה אחת של שש שנים. {{ח:תת|(ד)}} ועדת האתיקה תפרסם חוות דעת מקדימה שנתנה, בלא ציון שמו של מי שלגביו ניתנה חוות הדעת ופרטים מזהים אחרים, אלא אם כן החליטה אחרת. {{ח:תת|(ה)}} ועדת האתיקה תקבע את נוהלי עבודתה וסדרי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה. {{ח:סעיף|17|הרכב בית הדין המשמעתי|אחר=[ש/21]}} {{ח:תת|(א)}} בית הדין המשמעתי לשופטים (להלן – בית הדין) יהיה של חמישה – ובהם שלושה שופטי בית המשפט העליון, או של שלושה – ובהם שני שופטי בית המשפט העליון, הכל כפי שנשיא בית המשפט העליון יקבע לכל ענין. {{ח:תת|(ב)}} חברי בית הדין יתמנו לכל ענין בידי נשיא בית המשפט העליון על פי החלטה של חבר שופטיו. {{ח:תת|(ג)}} אב בית הדין יהיה נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא בית המשפט העליון או הותיק שבין שאר שופטי בית המשפט העליון, הכל לפי ההרכב, ומבין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם. {{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה, ”שופט“ – גם שופט שיצא לקיצבה במשמע. {{ח:סעיף|18|קובלנה על שופט|תיקון: תשס״ו־3|אחר=[ש/22]}} {{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי להגיש לבית הדין קובלנה על שופט על יסוד אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} השופט נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו; {{ח:תתת|(2)}} השופט התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל; {{ח:תתת|(3)}} השופט הורשע בעבירה שבנסיבות הענין יש בה משום קלון; {{ח:תתת|(4)}} הועדה מצאה שהשופט השיג את מינויו שלא כדין; {{ח:תתת|(5)}} השופט הפר כלל מכללי האתיקה לשופטים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א}}. {{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי להיות מיוצג לפני בית הדין על ידי בא כוחו. {{ח:תת|(ג)}} בבירור הקובלנה יהיו לבית הדין כל הסמכויות שיש לבית משפט מחוזי בענין פלילי. {{ח:סעיף|19|אמצעי משמעת|אחר=[ש/22א]}} {{ח:ת}} אמצעי המשמעת שבית הדין מוסמך להטיל הם: {{ח:תת|(1)}} הערה; {{ח:תת|(2)}} התראה; {{ח:תת|(3)}} נזיפה; {{ח:תת|(4)}} העברה למקום כהונה אחר; {{ח:תת|(5)}} העברה מן הכהונה, בין בתשלום קיצבה ובין בשלילתה, כולה או מקצתה. {{ח:סעיף|20|מסירת החלטות לשר המשפטים|אחר=[ש/23]}} {{ח:ת}} בית הדין ימסור את החלטותיו, לזכות או לחובה, לשר המשפטים. {{ח:סעיף|21|סדרי דין|אחר=[ש/28 סיפה]}} {{ח:ת}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לסדרי הדין בבית הדין המשמעתי. {{ח:קטע3|פרק א סימן ה1|סימן ה׳1: הצהרת הון|תיקון: תשע״ז}} {{ח:סעיף|21א|הגדרות|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־2}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק א סימן ה1|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הצהרת הון“ – דין וחשבון מפורט שהוגש לפי {{ח:פנימי|סעיף 21ב|סעיף 21ב}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הצהרת הון“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)|חוק שירות הציבור (הצהרת הון), התשע״ז–2016}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות המדינה (מינויים)“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח“ – נציב תלונות הציבור על שופטים, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק נציב תלונות הציבור על שופטים|בחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס״ב–2002}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שופט“ – לרבות רשם כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיף 84(ג)}}, ולמעט שופט עמית. {{ח:סעיף|21ב|הגשת הצהרת הון|תיקון: תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} שופט יגיש למפקח הצהרת הון על הנכסים והחובות שלו ושל בן זוגו החי עמו וילדיו הסמוכים על שולחנו. {{ח:תת|(ב)}} הצהרת ההון תהיה ערוכה לפי הטופס {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)#תוספת 2|שבתוספת השנייה לחוק הצהרת הון}}. {{ח:סעיף|21ג|מועדים להגשת הצהרת הון|תיקון: תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} שופט יגיש הצהרת הון למפקח כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} בתוך 90 ימים מיום סיום ניתוק היחסים הכספיים של השופט כאמור {{ח:חיצוני|כללי אתיקה לשופטים#סעיף 38ד|בסעיף 38ד לכללי אתיקה לשופטים, התשס״ז–2007}}; {{ח:תתת|(2)}} בתום כל שש שנים ממועד הגשת הצהרת הון קודמת; ואולם שופט רשאי להגיש עדכון להצהרתו אם חל שינוי בתוכנה, גם אם טרם חלפו שש שנים כאמור; {{ח:תתת|(3)}} בתוך 90 ימים מתום כהונתו כשופט, אלא אם כן עבר לכהונה או לתפקיד אחר שבו חלה עליו חובה להגיש הצהרת הון לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)|חוק הצהרת הון}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים)}} או לפי אחד מחוקי נושאי משרה שיפוטית. {{ח:תת|(ב)}} הצהרת ההון תהיה מעודכנת למועד סיום ניתוק היחסים הכספיים של השופט כאמור בסעיף קטן (א)(1), לתום שש שנים מהגשת ההצהרה הקודמת או למועד תום הכהונה כשופט, לפי העניין, אלא אם כן נקבע אחרת בטופס {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)#תוספת 2|שבתוספת השנייה לחוק הצהרת הון}}, ואם לא ניתן לעשות כן – בסמוך ככל האפשר לאותו מועד. {{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1) ו־(2), שופט רשאי להגיש עותק של הצהרת הון קודמת שהגיש, ואולם אין באמור כדי לפטור שופט מהגשת הצהרה לפי סעיף קטן (א)(2) אלא לתקופה של שש שנים מהמועד שבו הוגשה ההצהרה הקודמת. {{ח:תתת|(2)}} הגיש שופט עותק של הצהרה כאמור בפסקה (2) להגדרה ”הצהרה קודמת“, יצרף הצהרה שלו ולפיה לא חל שינוי משמעותי בתוכן ההצהרה הקודמת. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), המפקח רשאי להאריך את המועד להגשת הצהרת הון לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, אם סבר כי נסיבות העניין מצדיקות זאת; ואולם אם השופט אמור לסיים את תפקידו ולהגיש הצהרת הון לפי סעיף קטן (א)(3) בתוך שנה – רשאי המפקח להאריך את המועד להגשת הצהרת ההון לפי סעיף קטן (א)(2) עד למועד הצפוי להגשת הצהרת ההון לפי סעיף קטן (א)(3). {{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הצהרה קודמת“ – הצהרה כמפורט להלן שהוגשה בשש השנים שקדמו למועד שבו התקיימו נסיבות שבשלהן שופט נדרש להגיש הצהרת הון כאמור בסעיף קטן (א): {{ח:תתתת|(1)}} הצהרת הון לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)|חוק הצהרת הון}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים)}}, או לפי אחד מחוקי נושאי משרה שיפוטית; {{ח:תתתת|(2)}} הצהרה לרשות המסים בישראל לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 135|סעיף 135(1) לפקודת מס הכנסה}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוקי נושאי משרה שיפוטית“ – חוק זה, {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|חוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969}}, {{ח:חיצוני|חוק הדיינים|חוק הדיינים, התשט״ו–1955}}, {{ח:חיצוני|חוק הקאדים|חוק הקאדים, התשכ״א–1961}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים|חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1962}}, {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|וחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שינוי משמעותי“ – גידול של יותר ממיליון שקלים חדשים מסך ההון הכולל שעליו הצהיר שופט בהצהרת ההון הקודמת; הסכום האמור יתעדכן ב־1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון של השנה הקודמת ויעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; השר יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן. {{ח:סעיף|21ד|הודעה על חובת הגשת הצהרת הון|תיקון: תשע״ז}} {{ח:ת}} האגף האחראי על משאבי אנוש, או גורם אחר שהשר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הסמיכו לכך, יודיע לשופט על חובתו להגיש הצהרת הון עם מינויו וכן, לכל המאוחר 60 ימים לפני המועד שבו עליו להגיש הצהרת הון. {{ח:סעיף|21ה|תפקידי המפקח וסמכויותיו|תיקון: תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} המפקח ינהל רישום בדבר הצהרות ההון שיש חובה להגישן ושהוגשו לפי חוק זה, ישמור אותן בנפרד מכל מידע אחר באופן שיש בו כדי להגן עליהן מפני חדירה או מפני כניסה למקום שמירתן בלא הרשאה, ויבער אותן כפי שיקבע השר. {{ח:תת|(ב)}} הפר שופט את חובתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 21ב|סעיף 21ב}}, ידווח על כך המפקח לנשיא בית המשפט העליון, כדי שישקול אם לפעול בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 21ז|לסעיף 21ז}}. {{ח:תת|(ג)}} לשם מילוי תפקידו ופיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה רשאי המפקח – {{ח:תתת|(1)}} לעיין בהצהרות ההון שהוגשו; {{ח:תתת|(2)}} לדרוש משופט לצרף להצהרת ההון כל מסמך הנדרש לשם מילוי הצהרת ההון; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}}; {{ח:תתת|(3)}} לערוך בדיקות מדגמיות בדבר השלמת הפרטים והמסמכים הנדרשים בהצהרות ההון שהוגשו לפי חוק זה ועמידתן בהוראות החוק. {{ח:סעיף|21ו|שמירת סודיות|תיקון: תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} המפקח ישמור בסוד את הצהרות ההון, לא יגלה כל פרט מהן ולא יעשה בהן כל שימוש, אלא בהסכמתו או לפי בקשתו של השופט ובהסכמת מי שהמידע הוא עליו. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) – {{ח:תתת|(1)}} בית המשפט רשאי להורות על גילוי פרטים מתוך הצהרת הון, אם התעורר חשד לעבירה פלילית, ולאחר ששקל את מידת הפגיעה בפרטיות הכרוכה בגילוי המידע; {{ח:תתת|(2)}} נשיא בית המשפט העליון רשאי להורות על גילוי פרטים מתוך הצהרת הון בהליך בירור לפי {{ח:פנימי|סעיף 21ז|סעיף 21ז}} ולצורך אותו הליך. {{ח:סעיף|21ז|הליכים בשל הפרת החובה להגיש הצהרת הון|תיקון: תשע״ז}} {{ח:ת}} נשיא בית המשפט העליון רשאי להטיל על שופט המפר את חובתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 21ב|סעיף 21ב}} אמצעים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(1) עד (3)}}, וכן רשאי הוא להמליץ לשר על הגשת קובלנה נגד שופט כאמור לבית הדין. {{ח:סעיף|21ח|תקנות – {{ח:פנימי|פרק א סימן ה1|סימן ה׳1}}|תיקון: תשע״ז}} {{ח:ת}} השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצוע {{ח:פנימי|פרק א סימן ה1|סימן זה}}. {{ח:קטע3|פרק א סימן ו|סימן ו׳: הוראות שונות}} {{ח:סעיף|22|פרסום ברשומות|אחר=[ש/25]}} {{ח:ת}} הודעה על מינויו של שופט ועל גמר כהונתו תפורסם ברשומות. {{ח:סעיף|23|שיפוט פלילי|תיקון: תשמ״ו־2|אחר=[ש/26]}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 12|סעיף 12 לחוק־יסוד: השפיטה}} לא יחולו על עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק ועל עבירה מינהלית שדינה קנס מינהלי קצוב. {{ח:סעיף|24|שופט שהוא צד בהליך אזרחי|אחר=[ש/26א]}} {{ח:ת}} שופט שהוא בעל דין בהליך אזרחי, יקבע נשיא בית המשפט העליון את בית המשפט אשר ידון בהליך. {{ח:סעיף|24א|ביקור שופט בבית סוהר|תיקון: תשפ״ו־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.9.2026):}} {{ח:ת}} במהלך שנת כהונתו הראשונה יבקר שופט בבית סוהר או במקום מעצר שבאחריות שירות בתי הסוהר, ושופט הדן בהליכים פליליים – גם אחת לארבע שנים; בתום הביקור ימסור השופט הודעה על כך לנשיא בית המשפט שבו הוא מכהן. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: בתי המשפט}} {{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: בית המשפט העליון}} {{ח:סעיף|25|מספר השופטים|תיקון: תשפ״ה|אחר=[ב/2]}} {{ח:תת|(א)}} בבית המשפט העליון יהיו שופטים במספר שקבעה הכנסת בהחלטה. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):}} שני שלישים לפחות מהשופטים בבית המשפט העליון יהיו שופטים שכיהנו בבית משפט מחוזי במשך תקופה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(1)}}. {{ח:סעיף|26|ההרכב|תיקון: תשמ״ה־2, תשנ״ב, תשס״ח־9|אחר=[ב/3]}} {{ח:ת}} בית המשפט העליון ידון בשלושה, אולם – {{ח:תת|(1)}} נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא רשאי להורות, לפני תחילת הדיון בענין מסויים, שהדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים; {{ח:תת|(2)}} מותב שהחל לדון בענין מסויים רשאי להורות שהמשך הדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים, ובהם השופטים שהחלו בדיון; {{ח:תת|(3)}} בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, וכן בבקשות לצווים על תנאי, מוסמך לדון שופט אחד, אך שופט אחד לא יהיה מוסמך לסרב למתן צו על תנאי או לתתו על מקצת עילותיו בלבד; {{ח:תת|(4)}} בערעור על החלטת ביניים של בית משפט מחוזי, או על פסק דין של דן יחיד בבית משפט מחוזי שדן בערעור, על פסק דין או על החלטה של בית משפט שלום, למעט בערעור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(ב)(9) ו־(10)}}, מוסמך לדון שופט אחד; {{ח:תת|(5)}} בדיון מקדמי בערעור מוסמך לדון שופט אחד. {{ח:סעיף|27|קביעת מותבים ומועדים|תיקון: תשמ״ה|אחר=[ב/4]}} {{ח:תת|(א)}} השופט או השופטים אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו בידי נשיא בית המשפט העליון. {{ח:תת|(ב)}} המועד אשר בו יתחיל בית המשפט העליון לדון בענין פלוני ייקבע בידי נשיא בית המשפט העליון. {{ח:סעיף|28|אב־<wbr>בית־<wbr>הדין|תיקון: תשס״ז־3|אחר=[ב/5א]}} {{ח:תת|(א)}} אב בית הדין בבית המשפט העליון יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה: {{ח:תתת|(1)}} נשיא בית המשפט העליון; {{ח:תתת|(2)}} המשנה לנשיא בית המשפט העליון; {{ח:תתת|(3)}} נשיא לשעבר של בית המשפט העליון, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם; {{ח:תתת|(4)}} המשנה לשעבר לנשיא בית המשפט העליון, ואם כמה משנים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם; {{ח:תתת|(5)}} הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם. {{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, רואים את הותק לפי תאריך מינויו של השופט לבית המשפט העליון. {{ח:סעיף|29|ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון|אחר=[ב/5]}} {{ח:תת|(א)}} נתפנה מקומו של נשיא בית המשפט העליון וכל עוד הנשיא החדש לא התחיל לכהן, או נעדר הנשיא מן הארץ או שנבצר ממנו זמנית למלא תפקידו, ימלא המשנה לנשיא את התפקידים המוטלים על הנשיא וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק. {{ח:תת|(ב)}} נבצר מנשיא בית המשפט העליון ומהמשנה לנשיא למלא את תפקידיהם, יכהן כממלא מקום הנשיא הותיק שבשופטי בית המשפט העליון, ומבין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם. {{ח:תת|(ג)}} נשיא בית המשפט העליון רשאי לאצול מסמכויותיו למשנה לנשיא. {{ח:סעיף|30|דיון נוסף|אחר=[ב/8<wbr>(א)–<wbr>(ג)]}} {{ח:תת|(א)}} ענין שפסק בו בית המשפט העליון בשלושה, רשאי הוא להחליט, עם מתן פסק דינו, שבית המשפט העליון ידון בו דיון נוסף בחמישה או יותר. {{ח:תת|(ב)}} לא החליט בית המשפט העליון כאמור בסעיף קטן (א), רשאי כל בעל דין לבקש דיון נוסף כאמור; נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר או שופטים שיקבע לכך, רשאים להיענות לבקשה אם ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה בענין, יש, לדעתם, מקום לדיון נוסף. {{ח:תת|(ג)}} בהחלטה שניתנה לפי סעיף קטן (א) או (ב) רשאי בית המשפט או השופט לקבוע את הבעיה שתעמוד לדיון נוסף, ומשעשה כן, לא יקויים הדיון הנוסף אלא באותה בעיה. {{ח:סעיף|31|משפט חוזר|תיקון: תשמ״ו־3, תשנ״ו, תשס״א|אחר=[ב/9<wbr>(א)–<wbr>(ג)]}} {{ח:תת|(א)}} נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא או שופט אחר של בית המשפט העליון שקבע לכך הנשיא רשאי להורות כי בית המשפט העליון או בית משפט מחוזי שיקבע לכך, יקיים משפט חוזר בענין פלילי שנפסק בו סופית, אם ראה כי נתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} בית משפט פסק כי ראיה מהראיות שהובאו באותו ענין יסודה היה בשקר או בזיוף, ויש יסוד להניח כי אילולא ראיה זאת היה בכך כדי לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון; {{ח:תתת|(2)}} הוצגו עובדות או ראיות, העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון; {{ח:תתת|(3)}} אדם אחר הורשע בינתיים בביצוע אותו מעשה העבירה, ומהנסיבות שנתגלו במשפטו של אותו אדם אחר נראה כי מי שהורשע לראשונה בעבירה לא ביצע אותה; {{ח:תתת|(4)}} נתעורר חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות דין. {{ח:תת|(ב)}} הרשות לבקש משפט חוזר נתונה לנידון וליועץ המשפטי לממשלה; מת הנידון – תהיה הרשות האמורה גם לבן־זוגו ולכל אחד מצאצאיו, הוריו, אחיו או אחיותיו. {{ח:תת|(ג)}} במשפט חוזר יהיו לבית המשפט העליון או לבית משפט מחוזי כל הסמכויות הנתונות לבית משפט מחוזי במשפט פלילי והנתונות לבית המשפט העליון בערעור פלילי, פרט לסמכות להחמיר בעונש; בית המשפט רשאי לתת כל צו הנראה בעיניו כדי לפצות נידון שנשא ענשו או חלק ממנו ושהרשעתו בוטלה כתוצאה מן המשפט החוזר, או לתת כל סעד אחר; מת הנידון – רשאי בית המשפט לתת צו כאמור לטובת אדם אחר. {{ח:תת|(ד)}} נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא או שופט אחר של בית המשפט העליון שקבע לכך הנשיא או הרכב כאמור, רשאי, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, להורות על זיכויו של נידון אם נוכח כי נתקיימה אחת העילות למשפט חוזר כאמור בסעיף קטן (א), אך לאור נסיבות הענין אין תועלת בקיומו של משפט חוזר. {{ח:סעיף|32|העמדת שאלה בידי שר המשפטים|אחר=[ב/10]}} {{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשה לנשיא המדינה למתן חנינה או להפחתת עונש, והתעוררה שאלה אשר לדעת שר המשפטים ראויה לדיון בבית המשפט העליון ואשר אינה יכולה לשמש עילה למשפט חוזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}, רשאי שר המשפטים להעמיד את השאלה לבית המשפט העליון. {{ח:תת|(ב)}} בית המשפט העליון יחליט אם לדון בשאלה שהועמדה לפניו לפי סעיף קטן (א); החליט לדון, ידון בה כאילו הורה נשיא בית המשפט העליון על משפט חוזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: בתי משפט מחוזיים}} {{ח:סעיף|33|מקום מושב ואזור שיפוט|תיקון: תשס״ח־5|אחר=[ב/11]}} {{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי, בצו, להקים בתי משפט מחוזיים ולקבוע מקום מושבם ואזור שיפוטם. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|צו בתי משפט (הוראות מעבר) (אזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים)|צו בתי משפט (הוראות מעבר) (אזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים), תשי״ד–1954}}, {{ח:חיצוני|צו בתי המשפט (הקמת בית משפט מחוזי באר שבע)|צו בתי המשפט (הקמת בית משפט מחוזי באר שבע), התשכ״ה–1965}}, {{ח:חיצוני|צו בתי המשפט (הקמת בית משפט מחוזי נצרת)|צו בתי המשפט (הקמת בית משפט מחוזי נצרת), תשכ״ט–1968}} ו{{ח:חיצוני|צו בתי המשפט (הקמת בית משפט מחוזי מרכז-לוד)|צו בתי המשפט (הקמת בית משפט מחוזי מרכז–לוד), התשס״ז–2007}}.}} {{ח:תת|(ב)}} הוקם בית משפט מחוזי חדש לפי הוראות סעיף קטן (א) (בסעיף זה – בית המשפט החדש), יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, לקבוע הוראות מעבר שלפיהן סוגי עניינים שיקבע לא יידונו בבית המשפט החדש אלא בבית המשפט שבו היו נדונים אלמלא הוקם בית המשפט החדש (בסעיף זה – בית המשפט המקורי); {{ח:תתת|(2)|(א)}} הליך שהוגש לבית המשפט המקורי יידון עד לסיומו באותו בית משפט; {{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א), רשאי מנהל בתי המשפט להורות כי בסוגי הליכים שיקבע מבין העניינים שבסמכותו של בית המשפט החדש, יועברו הליכים שהוגשו לבית המשפט המקורי וטרם החל הדיון בהם לבית המשפט החדש, ויידונו בו; {{ח:תתתת|(ג)}} הודעה על הליכים שהועברו לפי פסקת משנה (ב) תימסר לצדדים להליך וכן תפורסם במזכירויות בתי המשפט הנוגעים בדבר ובאתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט; הודעה על סוגי הליכים שהועברו תפורסם ברשומות. {{ח:תת|(ג)}} תוקפן של הוראות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה שקבע שר המשפטים, שלא תעלה על שלוש שנים ממועד הקמתו של בית המשפט החדש; סמכות שהוקנתה לבית משפט לדון בהליך מכוח ההוראות כאמור תעמוד בעינה עד לסיום ההליך; לעניין זה, ”מועד הקמתו של בית המשפט החדש“ – מועד ההקמה כפי שקבע שר המשפטים בצו, מכוח סעיף קטן (א). {{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות לפי סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}}. {{ח:סעיף|34|מקום ישיבת בית המשפט|אחר=[ב/12]}} {{ח:תת|(א)}} בית משפט מחוזי ישב במקום מושבו. {{ח:תת|(ב)}} בית משפט מחוזי רשאי לשבת לדין בענין מסויים, כולו או מקצתו, במקום שאינו מקום מושבו, אם ראה לעשות כן למען הצדק או למען יעילות הדיון, ובלבד שלא ישב במקום שמחוץ לאזור שיפוטו אלא בהסכמת נשיא בית המשפט המחוזי שהמקום האחר נמצא באזור שיפוטו. {{ח:סעיף|35|השופטים|אחר=[ב/13]}} {{ח:תת|(א)}} בבית משפט מחוזי יהיו שופטים במספר שיקבע שר המשפטים בהודעה ברשומות. {{ח:תת|(ב)}} בכל בית משפט מחוזי יהיה נשיא ויכול שיהיו סגן נשיא אחד או יותר; ואולם יכול נשיא אחד לכהן כנשיא בשני בתי משפט מחוזיים. {{ח:סעיף|36|ישיבת שופט מחוץ למקום מינויו|אחר=[ב/14]}} {{ח:ת}} נתמנה שופט פלוני לבית משפט מחוזי אחד, אין בכך כדי למנעו מלשבת בבית משפט מחוזי אחר; ואולם לא ישב שופט בבית משפט מחוזי אחר אלא בהסכמת נשיאי שני בתי המשפט המחוזיים הנוגעים בדבר. {{ח:סעיף|37|ההרכב|תיקון: תשמ״ה־2, תש״ן, תשנ״ב, תשנ״ה־3, תשנ״ח, תשס״ו־2, תשס״ח־9, תשס״ט, תש״ע־3, תשע״ח־3, תשפ״ד־4|אחר=[ב/15]}} {{ח:תת|(א)}} בענינים אלה ידון בית משפט מחוזי בשלושה: {{ח:תתת|(1)}} משפטים בשל עבירה שענשה מוות או מאסר עשר שנים או יותר; {{ח:תתת|(2)}} ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום; {{ח:תתת|(3)}} כל ענין שהנשיא של בית המשפט המחוזי או סגנו הורה שידונו בו שלושה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בענינים הבאים ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד, אם לא הורה נשיא בית המשפט או סגנו, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה, או ביוזמתו, לעניין מסוים, כי יידון בשלושה: {{ח:תתת|(1)}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בחלק א׳ של התוספת הראשונה}}; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(3)}} דיון מקדמי בערעור; {{ח:תתת|(4)}} ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום ושל שופטי תעבורה, לענין העבירות המפורטות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 25|בסעיף 25(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש]}}, שאינן פשעים או לעניין הפרות תעבורה מינהליות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 25|באותו סעיף}}, ולמעט לענין עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64|סעיף 64 לפקודה האמורה}}; {{ח:תתת|(5)}} ערעורים בעניינים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק ב׳ של התוספת הראשונה}} שיקבעם שר המשפטים בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; {{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(7)}} ערעורים על פסקי דין והחלטות אחרות לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק מניעת הטרדה מאיימת|חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב–2001}}; {{ח:תתת|(8)}} ערעורים על פסקי דין בענינים שבית משפט לענינים מקומיים מוסמך לדון בהם לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}}; {{ח:תתת|(9)}} ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום בדן יחיד בתביעות שסכומן או ששווי נושאן, ביום הגשת התובענה, אינו עולה על 300,000 שקלים חדשים, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, למעט בתביעות כמפורט להלן: {{ח:תתתת|(א)}} תביעות לפיצויים בשל נזקי גוף או תביעות לשיפוי או לפיצוי על תשלומי פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, לרבות תביעות שעילתן {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975}}; {{ח:תתתת|(ב)}} תביעות בענייני משפחה כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לענייני משפחה|בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ״ה–1995}}; {{ח:תתתת|(ג)}} תביעות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף 51(א)(3)}}; {{ח:תתת|(10)}} ערעורים על פסקי דין של בתי דין מינהליים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים|בחוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992}}, זולת אם נקבע אחרת בחוק; {{ח:תתת|(11)}} בקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, במסגרת ערעורים; {{ח:תתת|(12)}} ערעורים על פסקי דין והחלטות אחרות לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}}. {{ח:תת|(ג)}} בכל ענין שאינו מוזכר בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד. {{ח:סעיף|38|קביעת מותבים ומועדים|אחר=[ב/16]}} {{ח:תת|(א)}} השופט או השופטים אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו בידי נשיא בית המשפט המחוזי או סגניו, ובאין קביעה כאמור – לפי סדר שקבע מזמן לזמן נשיא בית המשפט. {{ח:תת|(ב)}} המועד אשר בו יתחיל בית המשפט המחוזי לדון בענין פלוני ייקבע בידי השופט או השופטים אשר ידונו בו, בהתאם לכללים שקבע נשיא בית המשפט, ואם טרם נקבע המותב שידון בו – בידי נשיא בית המשפט או סגנו. {{ח:סעיף|39|אב־<wbr>בית־<wbr>הדין|תיקון: תשס״ו־2, תשס״ז־3, תשע״ד־3|אחר=[ב/17]}} {{ח:תת|(א)}} אב בית הדין בבית משפט מחוזי הדן בשלושה יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה: {{ח:תתת|(1)}} נשיא בית משפט מחוזי; {{ח:תתת|(2)}} סגן נשיא בית משפט מחוזי, ואם כמה סגני נשיא יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם; {{ח:תתת|(3)}} נשיא לשעבר של בית משפט מחוזי, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם; {{ח:תתת|(4)}} סגן לשעבר לנשיא בית משפט מחוזי, ואם כמה סגנים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם; {{ח:תתת|(5)}} הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם. {{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, רואים את הותק לפי תאריך מינויו של השופט לבית משפט מחוזי. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שופט עמית לא יהיה אב בית הדין, אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט אחרת לעניין הרכב מסוים. {{ח:סעיף|40|הסמכות|תיקון: תשנ״ב־2, תשנ״ה־3, תש״ס, תשס״ד, תשס״ח, תש״ע־2, תשע״ז־4, תשע״ח־2|אחר=[ב/18]}} {{ח:ת}} בית משפט מחוזי ידון באלה: {{ח:תת|(1)}} כל עניין אזרחי או פלילי שאיננו בסמכותו של בית משפט שלום; בתביעה שכנגד אזרחית מוסמך לדון בית משפט מחוזי אף אם אותו עניין או אותה תביעה הם בסמכותו של בית משפט שלום, ואם התביעה שכנגד היא באותו הנושא או נובעת מאותן נסיבות – אף אם העניין או התביעה הם בסמכות המחלקה הכלכלית לפי {{ח:פנימי|סעיף 42ה|סעיף 42ה}}; ואולם – {{ח:תתת|(א)}} היתה התביעה שכנגד בסמכותו של בית משפט לענייני משפחה, רשאי ביתה משפט להעביר את התביעות לבית המשפט לענייני משפחה שבאזור שיפוטו היתה מוגשת התביעה שכנגד, יהיה שווייה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בהעברה עולים על הפגיעה בעניינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה; {{ח:תתת|(ב)}} היתה התביעה שכנגד בסמכות המחלקה הכלכלית כאמור, רשאי בית המשפט להעביר אליה את התביעות, אם ראה כי חלקו של העניין הכלכלי בתביעות הוא משמעותי; {{ח:תת|(1א)}} עתירה מינהלית, ערעור מינהלי, תובענה מינהלית, עניין מינהלי ועניין אחר, לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לענינים מינהליים#סעיף 5|סעיף 5 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש״ס–2000}}; {{ח:תת|(2)}} כל ענין שאיננו בסמכותו הייחודית של בית דין אחר; בענין הנתון לסמכותו המקבילה של בית דין אחר, יהיה בית המשפט המחוזי מוסמך לדון כל עוד אין אותו בית דין דן בו ואם הענין אינו נתון בסמכותו של בית משפט שלום; {{ח:תת|(3)}} ערעורים על פסקי דין ועל החלטות אחרות של בתי משפט השלום; {{ח:תת|(4)}} תביעה בעניני קנין רוחני, הכרוכה בתביעה בעניני קנין רוחני שהיא בסמכות בית המשפט המחוזי לפי פסקה (1), אף אם סכום התביעה או שווי נושא התביעה אינו עולה על הסכום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף 51(א)(2)}}; בפסקה זו, ”תביעה בעניני קנין רוחני“ – תביעה אזרחית לפי אחד או יותר מהחוקים המפורטים להלן: {{ח:תתת|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים|חוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007}}; {{ח:תתת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(ג)}} {{ח:חיצוני|פקודת הפטנטים והמדגמים|פקודת הפטנטים והמדגמים}}; {{ח:תתת|(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים|חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים, התשכ״ה–1965}}; {{ח:תתת|(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק הפטנטים|חוק הפטנטים, התשכ״ז–1967}}; {{ח:תתת|(ו)}} {{ח:חיצוני|פקודת סימני מסחר|פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}; {{ח:תתת|(ז)}} {{ח:חיצוני|חוק זכות מטפחים של זני צמחים|חוק זכות מטפחים של זני צמחים, התשל״ג–1973}}; {{ח:תתת|(ח)}} {{ח:חיצוני|חוק זכויות מבצעים ומשדרים|חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ״ד–1984}}; {{ח:תתת|(ט)}} {{ח:חיצוני|חוק עוולות מסחריות|חוק עוולות מסחריות, התשנ״ט–1999}}; {{ח:תתת|(י)}} {{ח:חיצוני|חוק העיצובים|חוק העיצובים, התשע״ז–2017}}; {{ח:תת|(5)}} עניין אזרחי לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}}, למעט תביעה אזרחית שבית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בה, עניין אזרחי לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 6|סעיפים 6}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 7|7}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 353א|ו־353א לחוק האמור}} שיידון בבית המשפט שלו הסמכות לדון בתובענה ועניין אזרחי לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 354|סעיפים 354(ב1)(5)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 359|ו־359 לחוק האמור}}; {{ח:תת|(6)}} עניין כלכלי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 42א|בסעיף 42א}}. {{ח:סעיף|41|ערעור|תיקון: תשס״ח־9, תש״ע־2|אחר=[ב/19]}} {{ח:תת|(א)}} פסק דין של בית משפט מחוזי בערכאה ראשונה ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון. {{ח:תת|(ב)}} החלטה אחרת של בית משפט מחוזי בענין אזרחי, ופסק דין של בית משפט מחוזי בערעור, ניתנים לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או מאת בית המשפט העליון, ובפסק דין – גם אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין. רשות כאמור בסעיף קטן זה לגבי החלטה אחרת תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור – {{ח:תתת|(1)}} על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו; {{ח:תתת|(2)}} על החלטת בית משפט מחוזי בשאלה אם עניין מסוים או עניין כלכלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב}} או עניין כלכלי–מינהלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ג|בסעיף 42ג}}, אם לאו, ואולם תינתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט כי עניין מסוים אינו עניין כלכלי אם תוצאת ההחלטה היא שבית המשפט המוסמך הוא בית משפט שלום. {{ח:תת|(ד)}} אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על פסק הדין. {{ח:תת|(ה)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב) {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#סעיף 8|ובסעיף 8(ד) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006}}, לא תינתן רשות ערעור על החלטת בית משפט מחוזי לאשר תובענה ייצוגית לפי {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#תוספת 2 פרט 5|פרט 5 לתוספת השנייה לחוק האמור}} או לאשר תביעה נגזרת לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 198|סעיף 198 לחוק החברות, התשנ״ט–1999}}; {{ח:תתת|(2)}} לבקשת בעל דין, יקיים בית המשפט דיון חוזר בהחלטה כאמור בפסקה (1) בהרכב של שלושה שופטים; מצא ההרכב כי בקשה לדיון חוזר מעלה עניין שיש בו חשיבות, רגישות או חידוש מיוחדים, רשאי הוא להורות על העברת הדיון בו לבית המשפט העליון אשר ידון בבקשה לדיון חוזר כאילו היתה ערעור על ההחלטה; על החלטת ההרכב לפי פסקה זו לא תינתן רשות ערעור; {{ח:תתת|(3)}} אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור בפסקה (1) במסגרת ערעור על פסק הדין. {{ח:סעיף|42|סמכות שופטים|תיקון: תשמ״ו־3|אחר=[ב/20]}} {{ח:ת}} סמכות שיפוטית שנתייחדה בדין למעט בחוק זה לנשיא או לסגן נשיא של בית משפט מחוזי, נתונה לכל שופט של אותו בית משפט; סמכות אחרת שנתייחדה לנשיא בית משפט מחוזי רשאי הוא לאצול, כולה או מקצתה, לסגן נשיא. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ב1|סימן ב׳1: מחלקה כלכלית|תיקון: תש״ע־2}} {{ח:סעיף|42א|הגדרות|תיקון: תש״ע־2, תשע״א־2, תשע״ה, תשע״ח־2}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב1|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החלטה של רשות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבוררות“ – {{ח:חיצוני|חוק הבוררות|חוק הבוררות, התשכ״ח–1968}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים“ – {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים|חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ההשקעות“ – {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הייעוץ“ – {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ניירות ערך“ – {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק תובענות ייצוגיות“ – {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות|חוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עניין כלכלי“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עניין כלכלי–מינהלי“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ג|בסעיף 42ג}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת השותפויות“ – {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות“ – לרבות בורסה לניירות ערך כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}} ומותב כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52מה|בסעיף 52מה לחוק ניירות ערך}}. {{ח:סעיף|42ב|עניין כלכלי|תיקון: תש״ע־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב־6, תשע״ד, תשע״ה, תשפ״ד}} {{ח:תת|(א)}} עניין כלכלי הוא כל אחד מהעניינים המפורטים להלן, למעט תביעה אזרחית שבית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בה – {{ח:תתת|(1)}} עניין אזרחי לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן: {{ח:תתתת|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך}}, למעט הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56א|סעיפים 56א(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56א1|56א1(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ב|56ב(ב)(1), (ז), (ח) ו־(ט)}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ב1|56ב1(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ג1|ו־56ג1 לחוק האמור}}; {{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|חוק ההשקעות}}, למעט הוראות הסעיפים כאמור בפסקת משנה (א) כפי שהוחלו {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק ההשקעות}}; {{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הייעוץ}}, למעט הוראות הסעיפים כאמור בפסקת משנה (א) כפי שהוחלו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הייעוץ}}; {{ח:תתתת|(ד)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}} המנויות {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(5)}}, למעט עניין אזרחי לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 9 פרק 1א|פרק ראשון א׳ לחלק התשיעי}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 362|וסעיף 362 לחוק האמור}} ועניין אזרחי לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 9 פרק 3|הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק האמור}} בהליך פשרה או הסדר שמטרתו הבראת חברה; {{ח:תתתת|(ה)}} {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 63|סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, בעילה של הפרת חובה לפי אחד החוקים כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ד); {{ח:תתתת|(ו)}} {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#פרק ג|פרק ג׳ לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013}}; {{ח:תתתת|(ז)}} {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#פרק ו1|פרק ו׳1 לפקודת השותפויות}}; {{ח:תתת|(2)}} תביעה נגזרת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} וכן תביעה נגזרת כאמור {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#סעיף 65מא|בסעיף 65מא לפקודת השותפויות}}; {{ח:תתת|(3)}} עניין אזרחי בקשר לזכויות או לחובות של בעלי מניות בחברה ככאלה, המוסדרים בתקנון החברה או בחוזה אחר; {{ח:תתת|(3א)}} עניין אזרחי בקשר לזכויות או לחובות של מחזיקי יחידות השתתפות ככאלה, המוסדרים בתקנות השותפות או בחוזה אחר; לעניין זה, ”מחזיקי יחידות השתתפות“ ו”תקנות השותפות“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|בפקודת השותפויות}}; {{ח:תתת|(4)}} בקשה לאישור תובענה ייצוגית ותובענה ייצוגית, לפי {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#תוספת 2 פרט 5|פרט 5 שבתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות}}; {{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(6)}} עניין אזרחי שהוא בסמכות בית משפט שלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51(א)(2) או (3)}} או בסמכות בית המשפט המחוזי לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}}, הכרוך בעניין כלכלי כאמור בפסקאות (1) עד (5), ובלבד שנושאם אחד או שהם נובעים מאותן נסיבות ושחלקו של העניין הכלכלי הוא משמעותי; לא היה חלקו של העניין הכלכלי משמעותי, רשאי בית המשפט להעביר גם את העניין הכלכלי לבית המשפט המוסמך לדון בעניין האזרחי כדי שידון בהם יחדיו, אם לדעתו הנזק מפיצול הדיון עולה על התועלת מקיום הדיון בפניו; בית המשפט שאליו הועברה תובענה לפי סעיף זה לא יעבירנה עוד; {{ח:תתת|(7)}} תביעה שכנגד לתביעה שהיא עניין כלכלי כאמור בפסקאות (1) עד (6), ובלבד שנושאן אחד או שהן נובעות מאותן נסיבות; לא היה חלקו של העניין הכלכלי בתביעות משמעותי, רשאי בית המשפט להעבירן לבית המשפט שהיה מוסמך לדון בהן אלמלא היתה התביעה המקורית עניין כלכלי, כדי שידון בהן יחדיו, אם לדעתו הנזק מפיצול הדיון עולה על התועלת מקיום הדיון בפניו; בית המשפט שאליו הועברו תביעות לפי סעיף זה לא יעבירן עוד; {{ח:תתת|(8)}} אישום הכולל עבירת ניירות ערך כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}}, עבירה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 29|בסעיף 29(א) לחוק הייעוץ}} או עבירה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 97א|בסעיף 97א(א) לחוק ההשקעות}}, אלא אם כן החליט פרקליט המדינה או פרקליט המחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט שלום. {{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, רשאי בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לקבוע עניינים נוספים כעניין כלכלי. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו בתי המשפט (הוספת עניינים כלכליים)|צו בתי המשפט (הוספת עניינים כלכליים), התשפ״ב–2021}}.}} {{ח:סעיף|42ג|עניין כלכלי–<wbr>מינהלי|תיקון: תש״ע־2, תשע״א־2, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} עניין כלכלי–מינהלי הוא עתירה נגד החלטה של רשות לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך}} למעט החלטות הבורסה בשיפוט משמעתי כאמור {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 47|בסעיף 47(א) לחוק האמור}}, {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|חוק ההשקעות}}, {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הייעוץ}}, {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 41|סעיף 41 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013}}, {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#פרק ו1|פרק ו׳1 לפקודת השותפויות}} {{ח:חיצוני|חוק החברות|וחוק החברות}} למעט החלטה של רשם החברות או רשם ההקדשות הנוגעת לחברה לתועלת הציבור כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק האמור}}, והכל למעט – {{ח:תתת|(1)}} החלטה שחלות לגביה הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 64|סעיף 64(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}; {{ח:תתת|(2)}} עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה עניינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות; {{ח:תתת|(3)}} החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 46|סעיף 46 לחוק ניירות ערך}} שעניינה קביעת תקנון הבורסה או הנחיות, לרבות החלטה על שינוים או על ביטולם. {{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, רשאי בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לקבוע חוקים נוספים שעתירה על החלטת רשות לפיהם היא עניין כלכלי–מינהלי. {{ח:סעיף|42ד|מחלקה כלכלית בבתי המשפט המחוזיים בתל־<wbr>אביב–<wbr>יפו ובחיפה|תיקון: תש״ע־2, תשע״ח־2}} {{ח:תת|(א)}} בבית המשפט המחוזי בתל־אביב–יפו ובבית המשפט המחוזי בחיפה, תוקם מחלקה כלכלית. {{ח:תת|(ב)}} נשיא בית המשפט העליון, בהתייעצות עם נשיאי בתי המשפט המחוזיים הנוגעים בדבר יקבע שופטים של בית משפט מחוזי שהם בעלי ידע וניסיון מקצועי בתחום, למחלקה הכלכלית. {{ח:תת|(ג)}} תקופת הכהונה של שופט המחלקה הכלכלית תהיה ארבע שנים וניתן להאריכה לתקופות כהונה הוספות של ארבע שנים כל אחת, ואולם ניתן לקבוע תקופת כהונה קצרה יותר בהתאם לצורכי בית המשפט. {{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, יקבע בצו את המספר המרבי של השופטים במחלקה הכלכלית. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו בתי המשפט (מספר מרבי של שופטים במחלקה הכלכלית)|צו בתי המשפט (מספר מרבי של שופטים במחלקה הכלכלית), התשע״א–2010}}.}} {{ח:סעיף|42ה|סמכות המחלקה הכלכלית|תיקון: תש״ע־2, תשע״ד, תשע״ח־2, תשפ״ב}} {{ח:תת|(א)}} עניין כלכלי שבסמכות בית משפט מחוזי יידון לפני שופטי בית המשפט המחוזי שלו נתונה הסמכות המקומית לדון בו; היה העניין הכלכלי בסמכות בית המשפט המחוזי בתל־אביב–יפו או בסמכות בית המשפט המחוזי בחיפה, יידון לפני שופטי המחלקה הכלכלית באחד מבתי המשפט האמורים, לפי העניין; ואולם – {{ח:תתת|(1)}} עניין כלכלי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב(א)(1)(ו)}} יידון לפני שופטי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל־אביב–יפו או בבית המשפט המחוזי בחיפה, אף אם הוא בסמכות בית משפט מחוזי אחר; {{ח:תתת|(2)}} עניין כלכלי שקבע שר המשפטים לפי סעיף קטן (ד) יידון בבתי המשפט כמפורט להלן: {{ח:תתתת|(א)}} אם הסמכות המקומית לדון בו נתונה לבית המשפט המחוזי בתל־אביב–יפו, בית המשפט המחוזי מרכז–לוד, בית המשפט המחוזי בירושלים או בית המשפט המחוזי בבאר שבע – לפני שופטי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל־אביב–יפו; {{ח:תתתת|(ב)}} אם הסמכות המקומית לדון בו נתונה לבית המשפט המחוזי בחיפה או לבית המשפט המחוזי בנצרת – לפני שופטי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בחיפה. {{ח:תת|(א1)}} עניין כלכלי–מינהלי יידון לפני שופטי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל־אביב–יפו. {{ח:תת|(ב)}} המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל־אביב–יפו תדון בעניין כלכלי–מינהלי כאמור לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים}}. {{ח:תת|(ג)|(1)}} רשם או שופט של בית משפט מחוזי מוסמך לדון בעניינים שבסמכות רשם לפי חוק, אף אם הסמכות לדון בתובענה נתונה למחלקה הכלכלית לפי סעיף קטן (א) או (א1). {{ח:תתת|(2)}} ערעור על החלטה אחרת של רשם כאמור בסעיף קטן זה יידון לפני שופט המחלקה הכלכלית. {{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים רשאי, בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע עניינים כלכליים שיידונו בהתאם להוראות סעיף קטן (א)(2). {{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: בתי משפט שלום}} {{ח:סעיף|43|מקום מושב ואזור שיפוט|תיקון: תשס״ח־5|אחר=[ב/21]}} {{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי, בצו, להקים בתי משפט שלום ולקבוע מקום מושבם ואזור שיפוטם. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו בתי המשפט (הקמת בתי משפט שלום ואזור שיפוטם)|צו בתי המשפט (הקמת בתי משפט שלום ואזור שיפוטם), תש״ך–1960}}.}} {{ח:תת|(ב)}} הוקם בית משפט שלום חדש לפי הוראות סעיף קטן (א) (בסעיף זה – בית המשפט החדש), יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, לקבוע הוראות מעבר שלפיהן סוגי עניינים שיקבע לא יידונו בבית המשפט החדש; {{ח:תתת|(2)|(א)}} מנהל בתי המשפט רשאי להורות כי בסוגי הליכים שיקבע מבין העניינים שבסמכותו של בית המשפט החדש, יועברו הליכים שהוגשו לבית המשפט שבו היו נדונים אלמלא הוקם בית המשפט החדש וטרם החל הדיון בהם, לבית המשפט החדש, ויידונו בו; {{ח:תתתת|(ב)}} הודעה על הליכים שהועברו לפי פסקת משנה (א) תימסר לצדדים להליך, וכן תפורסם במזכירויות בתי המשפט הנוגעים בדבר ובאתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט; הודעה על סוגי הליכים שהועברו תפורסם ברשומות. {{ח:תת|(ג)}} תוקפן של הוראות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה שקבע שר המשפטים, שלא תעלה על שלוש שנים ממועד הקמתו של בית המשפט החדש; סמכות שהוקנתה לבית משפט לדון בהליך מכוח ההוראות כאמור תעמוד בעינה עד לסיום ההליך; לעניין זה{{ח:הערה|,}} ”מועד הקמתו של בית המשפט החדש“ – מועד ההקמה כפי שקבע שר המשפטים בצו, מכוח סעיף קטן (א). {{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות לפי סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיפים 49}} {{ח:פנימי|סעיף 78|או 78}}. {{ח:סעיף|44|מקום ישיבת בית המשפט|אחר=[ב/22]}} {{ח:תת|(א)}} בית משפט שלום ישב במקום מושבו. {{ח:תת|(ב)}} בית משפט שלום רשאי לשבת לדין בענין מסויים, כולו או מקצתו, במקום שאינו מקום מושבו, אם ראה לעשות כן למען הצדק או למען יעילות הדיון, ובלבד שלא ישב במקום שמחוץ לאזור שיפוטו אלא בהסכמת נשיא בית המשפט המחוזי שהמקום האחר נמצא באזור שיפוטו. {{ח:סעיף|45|השופטים|אחר=[ב/23]}} {{ח:תת|(א)}} בבית משפט שלום יהיו שופטים במספר שקבע שר המשפטים בהודעה ברשומות. {{ח:תת|(ב)}} בכל אזור שיפוט יהיה נשיא אחד של בית משפט שלום, ויכול שיהיו בו סגן נשיא אחד או יותר; ואולם יכול נשיא אחד לכהן כנשיא באזורי שיפוט אחדים. {{ח:סעיף|46|ישיבת שופט מחוץ למקום מינויו|אחר=[ב/24]}} {{ח:ת}} נתמנה שופט פלוני לבית משפט שלום אחד, אין בכך כדי למנעו מלשבת בבית משפט שלום אחר; ואולם לא ישב שופט בבית משפט שלום אחר אלא בהסכמת נשיאי בתי משפט השלום הנוגעים בדבר. {{ח:סעיף|47|ההרכב|תיקון: תש״ע־3|אחר=[ב/25]}} {{ח:ת}} בית משפט שלום ידון בשופט אחד, ואולם רשאי נשיא בית משפט השלום, לבקשת השופט היושב לדין, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה, או ביוזמתו להורות שהדיון בענין פלוני יהיה לפני שלושה שופטים; נשיא בית משפט השלום יקבע את השופטים שמהם יורכב בית המשפט. {{ח:סעיף|48|קביעת מותבים ומועדים|אחר=[ב/26]}} {{ח:תת|(א)}} השופט אשר ידון בענין פלוני ייקבע בידי נשיא בית משפט השלום או סגנו, ובאין קביעה כאמור – לפי סדר שקבע מזמן לזמן נשיא בית המשפט. {{ח:תת|(ב)}} המועד אשר בו יתחיל בית משפט השלום לדון בענין פלוני ייקבע בידי השופט או השופטים אשר ידונו בו, בהתאם לכללים שקבע נשיא בית המשפט, ואם טרם נקבע המותב שידון בו – בידי נשיא בית המשפט או סגנו. {{ח:סעיף|49|העברת ענין מבית משפט שלום אחד למשנהו|תיקון: תשמ״ה־2, תשע״ב־3|אחר=[ב/26א]}} {{ח:תת|(א)}} נשיא בית משפט השלום רשאי להורות שהליך מסוים שהובא או שיש להביאו לפני בית משפט שלום במקום פלוני וטרם החל הדיון בו או שענין שהוחלט בו על פסלות שופט, בין שהחל הדיון בו ובין שטרם החל הדיון בו, יהיה נידון בבית משפט אחר הנמצא באזור שיפוט שבו הוא מכהן כנשיא וכן רשאי הוא להורות כאמור לגבי סוג מסוים של הליכים אזרחיים והליכים בעבירות תעבורה. {{ח:תת|(ב)|(1)}} בעל דין הרואה את עצמו נפגע מהחלטת נשיא בית משפט השלום כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לבקש ממנו לעיין מחדש בהחלטה; {{ח:תתת|(2)}} בהחלטה בבקשה לעיון מחדש לפי פסקה (1), ישקול נשיא בית משפט השלום את מידת הפגיעה הצפויה בבעלי הדין כתוצאה מההעברה, את המרחק בין בית המשפט שממנו הועבר ההליך לבין בית המשפט שאליו הועבר ואת הבטחת נגישותם של בעלי הדין לבית המשפט; {{ח:תתת|(3)}} על החלטה כאמור בפסקה (2) ניתן לערער לפני נשיא בית משפט מחוזי. {{ח:תת|(ג)}} בית המשפט שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד. {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התחלת הדיון“ – לרבות קדם משפט; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הליכים בעבירות תעבורה“ – הליכים ששופט תעבורה מוסמך לדון בהם לפי כל דין, שאינם בטיפולו של פרקליט לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 60|סעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}. {{ח:סעיף|50|אב־<wbr>בית־<wbr>הדין|תיקון: תשס״ו־2, תשס״ז־3, תשע״ד־3|אחר=[ב/27]}} {{ח:תת|(א)}} אב בית הדין בבית משפט שלום הדן בשלושה יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה: {{ח:תתת|(1)}} נשיא בית משפט שלום; {{ח:תתת|(2)}} סגן נשיא בית משפט שלום, ואם כמה סגני נשיא יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם; {{ח:תתת|(3)}} נשיא לשעבר לבית משפט שלום, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם; {{ח:תתת|(4)}} סגן לשעבר של נשיא בית משפט שלום, ואם כמה סגנים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם; {{ח:תתת|(5)}} הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם. {{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה רואים את הותק לפי תאריך מינויו של השופט לבית משפט השלום. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שופט עמית לא יהיה אב בית הדין, אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט אחרת לעניין הרכב מסוים. {{ח:סעיף|51|הסמכות|תיקון: תשמ״ה, תשמ״ה־2, ק״ת תשמ״ו, ק״ת תשמ״ז, ק״ת תשמ״ט, ק״ת תשנ״א, ק״ת תשנ״ב, תשנ״ב־2, ק״ת תשנ״ג, תשנ״ד, ק״ת תשנ״ד, ק״ת תשנ״ה, תשנ״ה־3, ק״ת תשס״א, תשס״א־4, ק״ת תשס״ג, תשס״ג־2, תשס״ד־5, תשס״ח־3, תש״ע־2, תשע״א, תשע״ו־2, תשע״ט־4, תשפ״ד־2|אחר=[ב/28]}} {{ח:תת|(א)}} בית משפט שלום ידון באלה: {{ח:תתת|(1)|(א)}} עבירות שעונשן קנס בלבד או מאסר לתקופה שאינה עולה על שבע שנים; למעט עבירות שהן עניין כלכלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 42ב|סעיף 42ב(א)(8)}}, למעט העבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ של התוספת השניה}}, שעונשן מאסר לתקופה של חמש שנים או יותר, אם החליט פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט מחוזי, למעט עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|חוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988}}, למעט עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם#פרק ב|פרק ב׳}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם#סעיף 55|סעיף 55 לחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע״ד–2014}} ולמעט עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס״ג–2003}}; {{ח:תתתת|(ב)}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השניה}}, שעונשן מאסר לתקופה העולה על שבע שנים, ועבירות שהן עניין כלכלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 42ב|סעיף 42ב(א)(8)}}, אם החליט פרקליט המדינה או פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט שלום, ובלבד שלא יוטל עונש מאסר לתקופה העולה על שבע שנים; {{ח:תתת|(2)}} תביעות אזרחיות – למעט תביעות הנוגעות למקרקעין – כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין; {{ח:תתת|(3)}} תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין; {{ח:תתת|(3א)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}} {{ח:תתת|(4)}} תביעה־שכנגד לתביעה אזרחית שנושאן אחד או שהן נובעות מאותן הנסיבות, יהיה שוויו של נושא התביעה־שכנגד אשר יהיה; היתה התביעה שכנגד עניין כלכלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב}}, רשאי בית המשפט להעביר את התביעות לבית המשפט שהיה מוסמך לדון בתביעה שכנגד אם ראה כי חלקו של העניין הכלכלי בתביעות משמעותי; {{ח:תתת|(5)}} בעניני משפחה כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לעניני משפחה|בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ״ה–1995}}, וזאת על אף האמור בפסקאות (2) ו־(3). {{ח:תת|(א1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א)(2) ו־(3), בית משפט שלום לא ידון בעניין כלכלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב}}, אלא בתביעה שכנגד לפי הוראת סעיף קטן (א)(4) או אם הועבר אליו מבית המשפט המחוזי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42ב|סעיף 42ב(א)(6) או (7)}}; ואולם, בית משפט שלום בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות מוסמך לדון בעניין כלכלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב(א)(1)(ג)}}, אם אותו עניין מצוי בסמכותו לפי הוראות חוק זה. {{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בצו להגדיל את הסכום הנקוב בסעיף קטן (א)(2); בצו כאמור ניתן לקבוע, לכלל בתי המשפט או לבית משפט מסויים, כי ענין שהגדלת סמכות כאמור הוסיפה לבית משפט השלום ושהוגש לפני תחילתו של הצו לבית משפט מחוזי יידון בבית משפט השלום, ובלבד שטרם הוחל בו בשמיעת עדים. {{ח:תת|(ג)}} בענינים המפורטים בפסקה (5) בסעיף קטן (א) ידון בית משפט שהוסמך כאמור {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לעניני משפחה|בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ״ה–1995}}. {{ח:סעיף|52|ערעור|תיקון: תשס״ח־9, תש״ע־2|אחר=[ב/29]}} {{ח:תת|(א)}} פסק דין של בית משפט שלום ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי. {{ח:תת|(ב)}} החלטה אחרת של בית משפט שלום בענין אזרחי ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי. רשות כאמור בסעיף קטן זה לגבי החלטה אחרת תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור – {{ח:תתת|(1)}} על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו; {{ח:תתת|(2)}} על החלטת בית משפט שלום בשאלה אם עניין מסוים הוא עניין כלכלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב}}, אם לאו, ואולם תינתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט כי עניין מסוים אינו עניין כלכלי אם תוצאת ההחלטה היא שבית המשפט המוסמך הוא בית משפט שלום. {{ח:תת|(ד)}} אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על פסק הדין. {{ח:סעיף|53|סמכות שופטים|תיקון: תשמ״ו־3|אחר=[ב/29א]}} {{ח:ת}} סמכות שיפוטית שנתייחדה בדין למעט בחוק זה לנשיא בית משפט שלום נתונה לכל שופט של אותו בית משפט; סמכות אחרת שנתייחדה לנשיא בית משפט שלום רשאי הוא לאצול, כולה או מקצתה, לסגן נשיא. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: בתי משפט לענינים מקומיים}} {{ח:סעיף|54|מקום מושב ואזור שיפוט|אחר=[ב/29ב]}} {{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי, בצו, לאחר התייעצות עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר, להקים בית משפט לענינים מקומיים ולקבוע מקום מושבו ואזור שיפוטו, ורשאי הוא, בצו, כאמור, להסמיך בית משפט שלום לשבת כבית משפט לענינים מקומיים. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו בתי המשפט (בתי משפט לעניינים מקומיים – הקמה והסמכה)|צו בתי המשפט (בתי משפט לעניינים מקומיים – הקמה והסמכה), התשמ״ג–1983}}.}} {{ח:תת|(ב)}} אזור שיפוטו של בית משפט לענינים מקומיים יכול שיהיה שונה מאזור שיפוטו של בית משפט השלום של אותו אזור ויכול שיכלול את תחומן של רשויות מקומיות אחדות; היה אזור שיפוטו של בית משפט לענינים מקומיים כולל שטחים שהם באזור השיפוט של יותר מבית משפט שלום אחד, ייקבע בצו, נשיאו של איזה בית משפט שלום מביניהם הוא בעל הסמכות לגביו. {{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר, לבטל צו לפי סעיף זה או לשנותו. {{ח:סעיף|55|הסמכות|תיקון: תשפ״ד־4|אחר=[ב/29ג]}} {{ח:תת|(א)}} בית משפט לענינים מקומיים ידון בעבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|פקודת העיריות}}, {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|פקודת המועצות המקומיות}}, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|וחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, ולפי תקנות, צווים וחוקי עזר על פיהם, וכן בעבירות לפי החיקוקים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, לרבות תקנות, צווים וחוקי עזר על פיהם. {{ח:תת|(א1)}} בית משפט לעניינים מקומיים ידון בערעורים על החלטה סופית של בית דין לתעבורה, או על החלטה אחרת של בית דין כאמור אם ניתנה לכך רשות מאת שופט של בית משפט לעניינים מקומיים, בעניין קנס בשל הפרת תעבורה שהטיל מפקח שהוא פקח או עובד רשות מקומית, כאמור {{ח:חיצוני|חוק הפרות תעבורה מינהליות#סעיף 24|בסעיף 24(ג) לחוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ״ד–2024}}. {{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}. {{ח:תת|(ג)}} כל חיקוק שבו ניתנה סמכות לבית משפט עירוני ייקרא כאילו הסמכות ניתנה לבית משפט לענינים מקומיים. {{ח:סעיף|56|דין בית משפט לענינים מקומיים|תיקון: תשמ״ה|אחר=[ב/29ד]}} {{ח:תת|(א)}} דין בית משפט לענינים מקומיים כדין בית משפט שלום, ויחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}} ככל שאין {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|בסימן זה}} הוראה אחרת, ובשינויים המחוייבים. {{ח:תת|(ב)}} דין שופט בית משפט לענינים מקומיים כדין שופט בית משפט שלום לכל דבר וענין. {{ח:סעיף|57|מינוי שופט|תיקון: תשס״ד־2, תשס״ד־3, תשס״ו־2, תשע״ד־3|אחר=[ב/29ה]}} {{ח:תת|(א)}} שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי למנות, לתקופה ובתנאים שיקבע, שופט שימלא תפקיד של שופט בית משפט לענינים מקומיים; בשבתו בדין יהיו סמכויותיו של שופט שנתמנה כאמור כסמכויות שופט בית משפט שלום. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מסמכותו של שופט בית משפט שלום לדון בעבירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 55|בסעיף 55}} ולכהן כשופט בית משפט לענינים מקומיים. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|58|שמירת סמכויות|אחר=[ב/29ו]}} {{ח:ת}} אין הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן זה}} באות לגרוע מסמכות בית משפט שלום לדון בעבירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 55|בסעיף 55}}. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: בתי משפט לתביעות קטנות}} {{ח:סעיף|59|הסמכת בתי משפט|אחר=[ת/1]}} {{ח:ת}} שר המשפטים רשאי להסמיך בית משפט שלום פלוני לשבת כבית משפט לתביעות קטנות. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו בתי המשפט (שיפוט בתביעות קטנות – הסמכת בתי משפט)|צו בתי המשפט (שיפוט בתביעות קטנות – הסמכת בתי משפט), התשמ״ג–1983}}.}} {{ח:סעיף|60|הסמכות|תיקון: תשס״ב־2, תש״ע־2, תשע״א, ק״ת תשמ״ו, ק״ת תשמ״ט, ק״ת תשנ״ה, ק״ת תשנ״ח, ק״ת תשס״ח, ק״ת תש״ע, [י״פ הודעות]|אחר=[ת/2]}} {{ח:תת|(א)}} בית משפט לתביעות קטנות ידון בתביעה אזרחית שהגיש יחיד – {{ח:תתת|(1)}} לתשלום סכום שאינו עולה על 30,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לאוגוסט 2008;בשנת 2026, 39,900 ש״ח)}}; {{ח:תתת|(2)}} למתן צו להחלפת מצרך או לתיקונו או לביטול עסקה, כששווי המצרך או התיקון או סכום העסקה, לפי הענין, אינו עולה על הסכום האמור בפסקה (1), {{ח:תת}} ובתביעה־שכנגד לסכום או לצו כאמור, ובלבד שהתביעות אינן לפי זכות שהומחתה או שהוסבה ואינן בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר. {{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי לא לדון בתביעה או בתביעה־שכנגד ולהעבירן לבית משפט שלום, או לבית המשפט המוסמך לדון בהן, לפי העניין, אם ראה שהדיון בבית משפט לתביעות קטנות אינו מתאים להן, או אם ראה שהתביעה הוגשה בידי תובע שכבר הגיש באותה שנה באותו בית משפט יותר מחמש תביעות. {{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את הסכום האמור בסעיף קטן (א). {{ח:סעיף|61|שמירת זכות|אחר=[ת/3]}} {{ח:ת}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 60|בסעיף 60}} אין בו כדי למנוע – {{ח:תת|(1)}} בעל דין מהגיש תביעה כאמור בו לבית משפט אחר במקום להגישה לבית משפט לתביעות קטנות; {{ח:תת|(2)}} נתבע שהגיש תביעה־שכנגד לבית משפט לתביעות קטנות – מהגיש תביעה נפרדת לעודף תביעתו, בין לבית משפט לתביעות קטנות ובין לבית משפט אחר. {{ח:סעיף|62|ראיות וסדרי דין|אחר=[ת/4]}} {{ח:תת|(א)}} בית משפט לתביעות קטנות יהיה רשאי לקבל ראיה אף אם לא היתה קבילה בבית משפט אחר; אין בהוראה זו כדי לגרוע מדיני חסינות עדים וראיות חסויות. {{ח:תת|(ב)}} בית משפט לתביעות קטנות אינו קשור בסדרי הדין הנוהגים בבית משפט אחר, ובכפוף לסדרי דין שהתקין שר המשפטים לענין {{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן זה}}, יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין)|תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל״ז–1976}}.}} {{ח:סעיף|63|ייצוג|תיקון: תשס״א־2|אחר=[ת/6]}} {{ח:תת|(א)}} ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו; בעל דין רשאי, ברשות בית המשפט, להיות מיוצג על ידי ארגון שקבע לענין זה שר המשפטים, ובמקרה זה ירשה בית המשפט לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג כפי שיורה. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), יכול אדם, באישור בית המשפט לתביעות קטנות, לייצג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות, אם בעל הדין ייפה את כוחו לכך וייפוי הכוח הוגש לבית המשפט לתביעות קטנות; אין לייצג אדם לפי סעיף קטן זה – {{ח:תתת|(1)}} אם המייצג עוסק בייצוג בדרך קבע; {{ח:תתת|(2)}} אם הייצוג נעשה במהלך הרגיל של עסקיו של המייצג; {{ח:תתת|(3)}} אם הייצוג נעשה בתמורה. {{ח:סעיף|64|ערעור|אחר=[ת/7]}} {{ח:ת}} פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי; בית המשפט המחוזי ידון בערעור בשופט אחד. {{ח:סעיף|65|בוררות|אחר=[ת/8]}} {{ח:תת|(א)}} הוגשה תביעה לבית משפט לתביעות קטנות, רשאי שופט בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לדון בתביעה כבורר או להעבירה לבורר אחר שהסכים לדון בה בלי לקבל שכר מן הצדדים. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבוררות|חוק הבוררות, התשכ״ח–1968}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק הבוררות#סעיף 23|סעיפים 23 עד 29}} {{ח:חיצוני|חוק הבוררות#סעיף 31|ו־31 עד 35}}, יחולו על בוררות לפי סעיף זה, ככל שהן נוגעות לענין, אולם – {{ח:תתת|(1)}} כל מקום שנאמר בו ”בית המשפט“ ייקרא כאילו נאמר בו ”שופט בית משפט לתביעות קטנות“; {{ח:תתת|(2)}} דין פסק בורר לפי סעיף זה, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות. {{ח:תת|(ג)}} אין סעיף זה גורע מהסכם בוררות שבין הצדדים. {{ח:סעיף|66||תיקון: תשס״ו־2, תשע״ד־3|אחר=[ת/9]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|67|מקום שיפוט|אחר=[ת/5]}} {{ח:ת}} שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות מקום שיפוט לתביעות קטנות שיהיה מקום השיפוט על אף האמור בכל הסכם שבין בעלי הדין. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ו|סימן ו׳: פומביות הדיון}} {{ח:סעיף|68|פומביות הדיון|תיקון: תשמ״ה, תש״ן־2, תשנ״ה־3, תשנ״ח־2, תשנ״ט, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ח־10, תשס״ט־2, תשע״א־6, תשע״ב־4, תשע״ב־5, תשע״ב־7, תשע״ו־4|אחר=[ב/38]}} {{ח:תת|(א)}} בית משפט ידון בפומבי. {{ח:תת|(ב)}} בית משפט רשאי לדון בענין מסויים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך באחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} לשם שמירה על בטחון המדינה; {{ח:תתת|(2)}} לשם מניעת פגיעה ביחסי החוץ של המדינה; {{ח:תתת|(3)}} לשם הגנה על המוסר; {{ח:תתת|(4)}} לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368א|בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס״ו–2005}} (בחוק זה – חוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות); {{ח:תתת|(5)}} לשם הגנה על ענינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית|החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998}}; {{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}} {{ח:תתת|(7)}} הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל; {{ח:תתת|(8)}} לשם הגנה על סוד מסחרי; {{ח:תתת|(9)}} לשם הגנה על ענינו של מתלונן או ניזוק בעבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377א|סעיף 377א לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}; {{ח:תתת|(10)}} לשם הגנה על עד מוגן או על מידע חסוי בעניין עד מוגן, תכנית הגנה, הרשות להגנה על עדים, או עד מאוים, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק להגנה על עדים|בחוק להגנה על עדים, התשס״ט–2008}}; {{ח:תתת|(11)}} לשם הגנה על עניינו של נפגע עבירה או של עבריין מין, בהליך לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס״ו–2006}}; {{ח:תתת|(12)}} לשם הגנה על עניינו של חשוד בדיון בבקשה לאסור את פרסום שמו לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ה1)}}; {{ח:תתת|(13)}} לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת אלימות כלפי בן משפחה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991}}. {{ח:תת|(ג)}} בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, רשאי בית משפט לדון בדלתיים סגורות. {{ח:תת|(ג1)}} בעת דיון בבקשה לדיון בדלתיים סגורות, רשאי בית המשפט, לבקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, לסטות מדיני הראיות מטעמים שיירשמו, ולקבל ראיה אף שלא בנוכחות צד לדיון או בא כוחו או בלי לגלותה להם, אם שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בשלום הציבור או בביטחונו, או לחשוף שיטות עבודה חסויות, וכי אי־גילויה עדיף על פני גילויה לשם עשיית צדק; בית המשפט רשאי, בטרם יקבל החלטה לפי סעיף קטן זה, לעיין בראיה ולשמוע הסברים שלא בנוכחות המשיב ובא כוחו. {{ח:תת|(ג2)}} בית המשפט ידון בדלתיים סגורות בעת מתן עדותו של עד שזהותו חסויה על פי תעודת חיסיון שהוצאה מכוח {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 44|סעיפים 44}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 45|או 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, או על פי הוראת כל דין אחר; ואולם בית המשפט רשאי, מטעמים שיירשמו, לדון בעניין, כולו או מקצתו, בפומבי. {{ח:תת|(ד)}} החליט בית משפט על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוגי בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון כולו או מקצתו ורשאי הוא להורות כאמור גם בדיון לפי סעיף קטן (ג2), מטעמים שיירשמו. {{ח:תת|(ה)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(א)}} – {{ח:תתת|(1)}} עניני משפחה, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לעניני משפחה|בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ״ה–1995}}, למעט תובענות לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה|חוק הירושה, התשכ״ה–1965}}, שעילתן אינה סכסוך בתוך המשפחה ותובענות לפי {{ח:חיצוני|חוק השמות|חוק השמות, התשט״ו–1956}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק קביעת גיל|חוק קביעת גיל, התשכ״ד–1963}} – יידונו בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורה בית המשפט לדון בענין, כולו או מקצתו, בפומבי; {{ח:תתת|(2)}} בית המשפט העליון הדן בערעור על החלטה או פסק דין של בית משפט לנוער כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971}}, וכן בית משפט הדן במעצרו של קטין, ידונו בדלתיים סגורות; ואולם רשאים בתי המשפט כאמור להרשות לאדם או לסוגי בני אדם, לרבות לנפגע העבירה הנדונה, להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו; לעניין זה, ”נפגע עבירה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה|בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001}}. {{ח:סעיף|68א|ניהול פרוטוקול|תיקון: תשס״ח־8}} {{ח:תת|(א)}} בדיון בבית משפט ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחב בדיון והנוגע למשפט, לרבות שאלות והערות בית המשפט, ואולם בקדם משפט, בישיבה מקדמית או בדיון מקדמי אחר רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לכלול בפרוטוקול את עיקרי הדברים שבדיון; בית המשפט יקבע את דרך רישום הפרוטוקול; בסעיף זה, ”דיון מקדמי“ – לרבות דיון שאין בו שמיעת ראיות בעל פה או שמיעת טענות בעלי הדין ושנועד לבחון את האפשרות לסיים את ההליך בהסדר מוסכם בין בעלי הדין. {{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי להורות שלא יירשמו בפרוטוקול דברי גידוף, נאצה, השמצה או ביזוי, ובלבד ששוכנע כי אין טעם המצדיק את רישומם בפרוטוקול. {{ח:תת|(ג)}} בעל דין זכאי לקבל, בתום הדיון או בסמוך לאחר מכן, עותק של הפרוטוקול. {{ח:תת|(ד)}} בית משפט רשאי, לפי בקשת בעל דין ולאחר שנתן לשאר בעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו; בעל דין רשאי להגיש בקשה לתקן רישום בפרוטוקול בתוך עשרה ימים מיום שהומצא לו הפרוטוקול. {{ח:תת|(ה)}} כתבי טענות וכל תעודה או מסמך שהוגשו בדיון ושבית המשפט קיבל אותם, יצורפו לפרוטוקול ויהיו חלק ממנו, למעט לעניין סעיפים קטנים (ב) עד (ד). {{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה יחולו על כל דיון בבית משפט, לרבות בבית המשפט העליון, אלא אם כן נקבעה בחיקוק הוראה מפורשת אחרת באותו עניין. {{ח:סעיף|68ב|הקלטת דיון|תיקון: תשס״ח־8}} {{ח:תת|(א)}} ביקש בעל דין שדיון יוקלט על חשבונו, יאפשר זאת בית המשפט, אלא אם כן מצא שאין לעשות כן מטעמים מיוחדים, ובלבד שהדיון מתועד בדרך אמינה ומדויקת אחרת; החלטה שלא להיענות לבקשת בעל דין כאמור תהיה מנומקת בכתב. {{ח:תת|(ב)}} הורה בית המשפט על הקלטת הדיון לבקשת בעל דין, תישמר ההקלטה בידי בית המשפט, וכל בעל דין יהיה רשאי להאזין לה. {{ח:תת|(ג)}} הקלטה של הדיון לפי סעיף זה לא תיחשב פרוטוקול הדיון. {{ח:סעיף|69|הרחקה מבית המשפט|אחר=[ב/39]}} {{ח:תת|(א)}} בית משפט רשאי לאסור על קטין להימצא בבית המשפט בעת הדיון ולצוות על הרחקתו. {{ח:תת|(ב)}} בית משפט רשאי להרחיק אדם, שאינו בעל דין, מאולם בית המשפט בעת דיון, אם מצא, מטעמים שיירשמו, שנוכחות אותו אדם באולם תרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל. {{ח:סעיף|70|איסור פרסומים|תיקון: תשמ״ה־2, תשס״ג, תשס״ו, תשס״ז, תשע״א־5, תשע״ב־4, תשע״ד־5, תשע״ו־5, תשפ״ו|אחר=[ב/40]}} {{ח:תת|(א)}} לא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בבית משפט בדלתיים סגורות אלא ברשות בית המשפט. {{ח:תת|(ב)|(1)}} לא יצלם אדם באולם בית משפט ולא יפרסם תצלום כזה אלא ברשות בית המשפט. {{ח:תתת|(2)}} לא תינתן רשות כאמור בפסקה (1) בעניינו של חשוד המוחזק במעצר לפני הגשת כתב אישום, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו ואם שוכנע בית המשפט שיש בכך עניין ציבורי של ממש העולה על הפגיעה בכבוד החשוד. {{ח:תת|(ב1)}} לא יפרסם אדם צילום שיש בו כדי לזהות חשוד המוחזק במעצר לפני הגשת כתב אישום, שצולם בין כותלי בית המשפט, למעט באולם בית המשפט, אלא אם כן החשוד נתן את הסכמתו לכך בכתב או אם שוכנע בית המשפט שיש בפרסום עניין ציבורי של ממש העולה על הפגיעה בכבוד החשוד. {{ח:תת|(ג)}} לא יפרסם אדם בלי רשות בית המשפט פרסום בעניינו של קטין כאמור {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)#סעיף 24|בסעיף 24(א)(1) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}}. {{ח:תת|(ג1)}} לא יפרסם אדם שם או מספר זהות של בעל דין התובע פיצויים בשל נזקי גוף, למעט פיצויים בשל עוגמת נפש, אלא אם כן ניתנה הסכמתו של אותו בעל דין לפני הפרסום או ברשות בית המשפט. {{ח:תת|(ד)}} בית משפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט, במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם, לשם מניעת פגיעה בפרטיות של אדם בשל חשיפת מידע רפואי עליו או לשם מניעת פגיעה בפרטיותו של אדם עם מוגבלות שכלית או של אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות}}, של אחד מהם. {{ח:תת|(ד1)|(1)}} לא יפרסם אדם שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, עד תום 48 שעות מהמועד שבו התייצב החשוד לחקירה או שהיה עליו להתייצב לחקירה, או עד סיומו של הדיון הראשון שהתקיים לפני שופט בעניינו, לפי המוקדם מביניהם; לעניין זה לא יובאו שבתות ומועדים במניין השעות; {{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), לא יחול איסור פרסום שמו של חשוד בכל אחד מהמקרים המפורטים להלן: {{ח:תתתת|(א)}} בית המשפט התיר את פרסום שמו של החשוד בשל העניין הציבורי שבפרסום, ובלבד שניתנה לחשוד הזדמנות להשמיע את טענותיו בעניין; {{ח:תתתת|(ב)}} רשות חוקרת פרסמה או ביקשה לפרסם את שם החשוד, לאחר שקצין בדרגת ניצב משנה ומעלה מאגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל, או עובד ציבור האחראי על תחום חקירות ומודיעין ברשות חוקרת אחרת, לפי העניין, אישר כי בנסיבות העניין, מטעמים מיוחדים שנרשמו, התקיימו שני אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} הפרסום נדרש לצורך איתור חשוד או עד, תפיסת עבריין נמלט, אזהרת הציבור מפני אדם העלול לסכנו או לצורך חיוני אחר; {{ח:תתתתת|(2)}} עיכוב הפרסום שייגרם מהצורך בקבלת אישור בית המשפט לפי פסקת משנה (א), עלול לסכל את מטרת הפרסום האמורה בפסקת משנה (1); {{ח:תתתת|(ג)}} החשוד ביקש לפרסם את שמו או הסכים לפרסום שמו, ובלבד שהבקשה או ההסכמה ניתנו בידי החשוד עצמו או על ידי בא כוחו, בכתב. {{ח:תת|(ה)}} בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, או פרט אחר מפרטי החקירה, אם הדבר עלול לפגוע בחקירה שעל פי דין; אסר בית המשפט כאמור, יפקע האיסור עם הגשת כתב האישום נגד החשוד, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת. {{ח:תת|(ה1)|(1)}} בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או פרט אחר מפרטי החקירה, אם ראה כי הדבר עלול לגרום לחשוד נזק חמור ובית המשפט סבר כי יש להעדיף את מניעת הנזק על פני הענין הציבורי שבפרסום; הורה בית המשפט על איסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, יפקע האיסור עם הגשת כתב האישום נגד החשוד, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת; {{ח:תתת|(2)}} הרשות החוקרת תיידע חשוד שהוא עצור ואינו מיוצג בדבר זכותו לבקש מבית המשפט לאסור את פרסום שמו לפי הוראות סעיף זה וכן תאפשר לו להגיש בקשה לאיסור פרסום שמו באמצעותה, לפי הטופס {{ח:פנימי|תוספת 4|שבתוספת הרביעית}}, ותיידע את החשוד בדבר אפשרות זו לא יאוחר מ־24 שעות מעת מעצרו או לפני שהובא לפני שופט – המוקדם מביניהם; לעניין זה לא יובאו שבתות ומועדים במניין השעות; {{ח:תתת|(3)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לביצוע פסקה (2). {{ח:תת|(ה2)}} לענין סעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חשוד“ – מי שנפתחה נגדו חקירה פלילית; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשות חוקרת“ – משטרת ישראל או רשות חוקרת אחרת המוסמכת לחקור על פי דין; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שם של חשוד“ – לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהות את החשוד. {{ח:תת|(ה3)|(1)}} לא יפרסם אדם שם של חשוד או שם של נאשם, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו, שהתקיימו בעניינו הנסיבות כאמור {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 325|בסעיף 325(ו3) לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, והוא שוטר משמר הגבול, שוטר אחר – לעניין פעילות מבצעית למניעת פעילות חבלנית עוינת בלבד, או אדם שעבר עבירה בהיותו חייל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|והחוק האמור}} חדל לחול עליו לגבי אותה עבירה. {{ח:תתת|(2)}} הוראות סעיף קטן (ד1)(2) יחולו לעניין סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים, ובשינוי זה: הוראות סעיף קטן (ד1)(2)(ב) יחולו לעניין חשוד בלבד. {{ח:תתת|(3)}} איסור פרסום לפי סעיף קטן זה לא יחול על גורם שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לכך או על אדם מטעם אותו גורם, המעביר שם של חשוד או שם של נאשם לרשות שלטונית זרה או לרשות שיפוטית זרה; העברת שם של חשוד או שם של נאשם כאמור תהיה בהסכמת הרשות החוקרת או הפרקליט הצבאי הראשי, לפי העניין. {{ח:תת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (ציון שם חשוד או נאשם מכוח סעיף 70(ה3) לחוק)|תקנות בתי המשפט (ציון שם חשוד או נאשם מכוח סעיף 70(ה3) לחוק), התשע״ז–2017}}.}} {{ח:תת|(ו)}} העובר על הוראה מהוראות סעיף זה למעט סעיף קטן (ג), דינו – מאסר ששה חדשים; העובר על הוראות סעיף קטן (ג), דינו כדין מי שפרסם פרסום לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)#סעיף 24|סעיף 24(א)(1) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}}. {{ח:סעיף|70א|בקשה בעניין פרסום שם חשוד|תיקון: תשע״ב־4}} {{ח:תת|(א)}} בקשה לאסור פרסום שם חשוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ה) או (ה1)}} או להתיר פרסום שם חשוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ד1)(2)}} ({{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|בסימן זה}} – בקשה בעניין פרסום שם חשוד) תוגש לבית משפט שלום כמפורט להלן, לפי העניין, ותידון לפני דן יחיד: {{ח:תתת|(1)}} בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ה)}} – לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו נעברה לפי החשד העבירה שבקשר אליה מוגשת הבקשה, כולה או חלקה, או נמצאת היחידה הממונה על חקירת העבירה ברשות החוקרת; {{ח:תתת|(2)}} בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ד1)(2)(א) או (ה1)}} – לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגורי החשוד. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), בקשה כאמור באותו סעיף קטן המוגשת לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ד1)(2)(א) או (ה1)}} בעניין חשוד המוחזק במעצר, תוגש לבית המשפט שדן במעצר; טרם התקיים דיון במעצר – תוגש הבקשה לבית משפט המוסמך לדון במעצר לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 3|סעיף 3(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}. {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף זה, שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע הוראות מיוחדות לעניין בית המשפט שתהא נתונה לו הסמכות המקומית לדון בבקשה בעניין פרסום שם חשוד לאחר שעות העבודה הרגילות של בתי המשפט. {{ח:סעיף|70ב|צדדים לבקשה בעניין פרסום שם חשוד|תיקון: תשע״ב־4}} {{ח:תת|(א)}} משיבים בבקשות בעניין פרסום שם חשוד המפורטות בפסקאות שלהלן, יהיו כמפורט לצדן: {{ח:תתת|(1)}} בבקשה להתיר פרסום שם חשוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ד1)(2)(א)}} – החשוד; {{ח:תתת|(2)}} בבקשה לביטול איסור פרסום שם חשוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ג|סעיף 70ג}} – החשוד וכל גורם אחר שהיה צד לדיון בבקשה לאסור את פרסום שמו של החשוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ה) או (ה1)}}. {{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע את צירופם של משיבים או מבקשים נוספים בבקשות המפורטות באותו סעיף קטן. {{ח:תת|(ג)}} רשות חוקרת לא תהיה צד לדיון בבקשה של חשוד לאסור את פרסום שמו לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ה1)}}, אלא אם כן ביקשה זאת. {{ח:סעיף|70ג|בקשה לביטול איסור פרסום|תיקון: תשע״ב־4}} {{ח:תת|(א)}} ציווה בית המשפט על איסור פרסום לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ד), (ה) או (ה1)}}, רשאי מי שמעוניין בביטול האיסור, לרבות כלי תקשורת, להגיש לבית המשפט שנתן את הצו בקשה לביטולו; בקשת הביטול תידון לפני דן יחיד. {{ח:תת|(ב)}} היה מבקש הביטול כאמור בסעיף קטן (א) צד לבקשה לאיסור הפרסום, עליו להראות נסיבות חדשות המצדיקות את בקשת הביטול; לעניין זה, ”נסיבות חדשות“ – לרבות הזמן שחלף ממועד מתן צו איסור הפרסום. {{ח:סעיף|70ד|ערעור על החלטה בעניין פרסום|תיקון: תשע״ב־4, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} ההחלטות המפורטות להלן ניתנו לערעור בתוך שבעה ימים, ובית המשפט שלערעור ידון בערעור בדן יחיד: {{ח:תתת|(1)}} איסור פרסום לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ד), (ה) או (ה1)}}; {{ח:תתת|(2)}} התרת פרסום לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(א), (ב), (ב1), (ג) או (ד1)(2)(א)}} או התרת צילום לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ב)}}; {{ח:תתת|(3)}} ביטול איסור פרסום לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ג|סעיף 70ג}}. {{ח:תת|(ב)}} החלטת בית משפט מחוזי בערעור על החלטה כאמור בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א), ניתנת לערעור ברשות לבית המשפט העליון בתוך שבעה ימים; בית המשפט העליון ידון בבקשת רשות הערעור בדן יחיד והוא רשאי לדחותה על הסף בלא דיון בנוכחות הצדדים; ניתנה רשות הערעור, ידון בית המשפט העליון בערעור בדן יחיד. {{ח:תת|(ג)}} בית משפט שנתן החלטה כאמור בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א) או בית משפט שדן בערעור או בבקשת רשות ערעור כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), רשאי להורות על עיכוב ביצועה של ההחלטה שעליה מערער אדם או מבקש לערער, לפרק זמן שיקבע ובתנאים שייראו לו. {{ח:סעיף|70ה|תקנות לעניין איסור פרסום|תיקון: תשע״ב־4}} {{ח:ת}} שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע את אופן הגשת הבקשה לבית המשפט לאסור או להתיר את פרסום שמו של חשוד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיפים 70 עד 70ד}}, ואת דרכי הדיון בבקשה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (סדרי דין בבקשה לאסור פרסום שם חשוד)|תקנות בתי המשפט (סדרי דין בבקשה לאסור פרסום שם חשוד), התשע״ד–2014}}.}} {{ח:סעיף|71|מניעת פגיעה בהליך פלילי|תיקון: תשס״ב|אחר=[ב/41]}} {{ח:תת|(א)}} לא יפרסם אדם דבר על ענין פלילי התלוי ועומד בבית משפט במטרה להשפיע על מהלך המשפט או על תוצאותיו, וראייה מראש את ההשפעה האמורה כאפשרות קרובה לודאי כמוה כמטרה להשפיע, והכל אם יש בפרסום כדי להשפיע כאמור. {{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”ענין פלילי התלוי ועומד בבית משפט“ – משעה שהוגשה לבית המשפט באותו ענין בקשה למתן צו מעצר או משעה שהוגש לו כתב אישום, לפי המוקדם, עד שהחליט התובע שלא להגיש כתב אישום, ואם הוגש כתב אישום – עד סיום ההליכים. {{ח:תת|(ג)}} איסור הפרסום אינו חל על פרסום ידיעה בתום לב על דבר שנאמר או שאירע בישיבה פומבית של בית משפט. {{ח:תת|(ד)}} העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שנה אחת. {{ח:סעיף|72|איסור הפרעה|תיקון: תשס״ד־3|אחר=[ב/42]}} {{ח:תת|(א)}} אדם שבעת דיוני בית משפט עושה באולם בית המשפט, בלשכתו של שופט או סמוך למקום הדיון, אחד המעשים שלהלן, רשאי בית המשפט לצוות על הרחקתו, ורשאי הוא, לאחר שהתרה באדם שיימנע מהפרעה והוא לא שעה להתראה, להענישו על אתר במאסר עד שלושה חדשים או בקנס: {{ח:תתת|(1)}} מתנהג בדרך של אלימות או איומים או בדרך פרועה או מבישה; {{ח:תתת|(2)}} מקים רעש כדי להביע הסכמה או אי־הסכמה לפעולה משפטית או להחלטה של בית משפט; {{ח:תתת|(3)}} מאיים על פקיד בית המשפט או מפריע לו בצורה אחרת למלא תפקידו; {{ח:תתת|(4)}} מפריע בדרך אחרת לדיוני בית המשפט. {{ח:תת|(ב)}} על עונש שהוטל לפי סעיף קטן (א) יתן בית המשפט מיד הודעה בכתב לנשיא בית המשפט העליון; הנשיא, או שופט אחר של בית המשפט העליון שהנשיא קבע לכך, רשאי, לאחר שזימן את הנידון אם ביקש זאת, לבטל את העונש או לשנותו לקולה. {{ח:תת|(ג)}} סעיף זה לא יחול על מי שנתון באותו ענין לשיפוט משמעתי על פי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|חוק לשכת עורכי הדין}}, והוא נמצא באולם בית המשפט לרגל תפקידו. {{ח:סעיף|73|כפיית ציות ועונש בשל אי ציות|תיקון: תשמ״ה־2|אחר=[ב/42א]}} {{ח:תת|(א)}} מי שהוזמן להעיד ולא התייצב, או נצטווה להמציא מסמך ולא המציאו, רשאי בית המשפט או הרשם – {{ח:תתת|(1)}} לצוות על הבאתו לפני בית המשפט; על צו כזה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 73א|סעיף 73א}}; {{ח:תתת|(2)}} להטיל עליו, אף שלא בפניו, מחצית הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 40|בסעיף 40(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, ואם הוזמן או נצטווה פעם נוספת ולא התייצב או לא המציא את המסמך – מאסר שלא יעלה על חודש ימים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 40|בסעיף 40(2) לחוק האמור}}. {{ח:תת|(ב)}} מי שהוטל עליו מאסר או קנס לפי סעיף קטן (א) שלא בפניו, רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשתו, לעיין שנית במאסר או בקנס שהטיל, להקל בהם או לבטלם, והוא יבטלם אם שוכנע שהמבקש לא התייצב או לא המציא את המסמך מסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן. {{ח:תת|(ג)}} על החלטה להטיל מאסר או קנס לפי סעיף קטן (א) ועל החלטה לפי סעיף קטן (ב) יתן מיד בית המשפט או הרשם הודעה בכתב לנשיא בית המשפט שלערעור, ורשאי הנשיא או שופט אחר של בית המשפט שלערעור לבטל את הצו או לשנותו לקולה. {{ח:תת|(ד)}} היה לבית המשפט יסוד להניח כי מי שהוזמן להעיד או נצטווה להמציא מסמך לא יתייצב או לא ימציא את המסמך, רשאי בית המשפט או הרשם – {{ח:תתת|(1)}} לחייבו במתן ערובה, ואם לא נתן ערובה – לצוות על מעצרו; שר המשפטים יקבע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוראות שיחולו על החיוב בערובה, תנאיו ותוצאותיו; {{ח:תתת|(2)}} לתת כל צו שימצא לנכון לשם הבטחת ההתייצבות או המצאת המסמך, לרבות הפקדת דרכון ואיסור יציאה מן הארץ. {{ח:סעיף|73א|צו הבאה|תיקון: תשמ״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} ציווה בית המשפט או הרשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73(א)(1)}} על הבאת אדם לפניו, ייערך צו ההבאה בכתב, ויפורטו בו שמו של האדם שצווה על הבאתו (להלן – המובא) ותמצית העובדות המהוות יסוד למתן הצו. {{ח:תת|(ב)}} בצו הבאה רשאי בית המשפט או הרשם להורות לקצין משטרה לשחרר את המובא בערובה, כפי שיפורש בצו; כתב ערובה שניתן בפני הקצין יועבר לבית המשפט או הרשם שנתן את הצו; על הערובה יחולו התקנות שהותקנו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף 73(ד)(1)}}. {{ח:תת|(ג)}} צו הבאה יבוצע בידי שוטר או בידי מי שנקב בית המשפט או הרשם בצו, ומותר לבצעו בכל מקום ובכל עת. {{ח:תת|(ד)}} המבצע צו הבאה יודיע למובא בה בשעה על הצו וימסור לו העתק ממנו, וכן הזמנה לעד או העתק ממנה או צו להמצאת מסמכים או העתק ממנו, לפי הענין. {{ח:תת|(ה)}} המבצע צו הבאה רשאי, כשהצו בידו – {{ח:תתת|(1)}} להיכנס לכל מקום שיש לו יסוד סביר להניח שהמובא נמצא בו; {{ח:תתת|(2)}} להשתמש בכוח סביר נגד אדם או רכוש במידה הדרושה לביצוע הצו. {{ח:תת|(ו)}} מי שנעצר על פי צו הבאה ולא שוחרר לפי סעיף קטן (ב), יובא לפני בית המשפט או הרשם, והוא יצווה על מעצרו או ישחררו בערובה. {{ח:סעיף|73ב|עיון חוזר וערר|תיקון: תשמ״ה־2, תשמ״ו־2, תש״ע}} {{ח:ת}} ניתנה החלטה בעניין מעצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיפים 73(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 73א|או 73א(ו)}}, רשאים הצדדים – {{ח:תתת|(1)}} לפנות לבית המשפט, ואם צו המעצר ניתן מאת רשם – לרשם, בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן, לרבות בהחלטה לפי פסקה זו, אם נתגלו עובדות חדשות או נשתנו נסיבות והדבר עשוי לשנות את ההחלטה הקודמת; {{ח:תתת|(2)}} לערור על החלטה בבקשה לעיון חוזר, לפני בית המשפט שלערעור שידון בערר בשופט אחד. {{ח:סעיף|74|סופיותן של החלטות|אחר=[ב/43]}} {{ח:ת}} בלי למעט מן האמור {{ח:פנימי|סעיף 72|בסעיף 72(ב)}}, החלטות בית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיפים 68}}, {{ח:פנימי|סעיף 69|69}} {{ח:פנימי|סעיף 72|ו־72}} אין אחריהן ולא כלום. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ז|סימן ז׳: הוראות כלליות}} {{ח:סעיף|75|סמכות כללית לתת סעד|אחר=[ב/34]}} {{ח:ת}} כל בית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתת פסק דין הצהרתי, צו עשה, צו לא־תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו. {{ח:סעיף|76|סמכות נגררת|אחר=[ב/35]}} {{ח:ת}} הובא ענין כדין לפני בית משפט והתעוררה בו דרך אגב שאלה שהכרעתה דרושה לבירור הענין, רשאי בית המשפט להכריע בה לצורך אותו ענין אף אם הענין שבשאלה הוא בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר או של בית דין אחר. {{ח:סעיף|77|סמכות אזרחית נגררת לפלילית|אחר=[ב/35א]}} {{ח:תת|(א)}} הורשע אדם בבית משפט שלום או בבית משפט מחוזי והוגשה נגדו – ונגדו בלבד – תביעה אזרחית בשל העובדות המהוות את העבירה שבה הורשע, מוסמך השופט או המותב שהרשיעו, לאחר שפסק הדין בפלילים הפך לחלוט, לדון בתביעה האזרחית, אם ביקש זאת מגיש התביעה; לענין זה מוסמך בית משפט מחוזי לדון גם אם התביעה לפי שוויה היא בתחום סמכותו של בית משפט שלום. {{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים יקבע בתקנות את סדרי הדין בתביעה האזרחית, לרבות הוראות בדבר המועד והדרך להגשת התביעה וההליכים בערעור. {{ח:סעיף|77א|עילות פסלות|תיקון: תשנ״ב, תשס״ד־3}} {{ח:תת|(א)}} שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. {{ח:תת|(א1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), שופט לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת; {{ח:תתת|(2)}} יש לשופט ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו; {{ח:תתת|(3)}} בטרם התמנה לשופט היה השופט מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כבורר, כמגשר, כעד, כיועץ מקצועי, כמומחה, או בדרך דומה אחרת; {{ח:תת}} לענין סעיף קטן זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה מדרגה ראשונה“ – בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עד מרכזי“ – עד שנדרשת הערכת מהימנותו לצורך הכרעה בהליך. {{ח:תת|(א2)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1) שופט רשאי לשבת בדין אם מפאת דחיפות הענין לא ניתן לקיים את ההליך לפני שופט אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בענין. {{ח:תת|(א3)}} על אף האמור בסעיף קטן (א1)(2), שופט רשאי לשבת בדין אם העברת הענין לכל שופט אחר לא תשנה את עילת הפסלות. {{ח:תת|(ב)}} נטענה טענת פסלות נגד שופט, יחליט בה אותו שופט לאלתר ולפני שיתן כל החלטה אחרת. {{ח:תת|(ב1)}} התקיימה עילת פסלות לפי סעיף קטן (א1)(1) או (2), הנוגעת לעורך דין או לבא כוח אחר, שהתקיימו בו נסיבות המחייבות קבלת היתר לייצוג כאמור {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 53ב|בסעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין}}, רשאי בית המשפט להתיר את הייצוג, לבקשת עורך הדין או בא הכוח, אם מצא כי הנזק שייגרם לצד להליך אם לא יתיר את הייצוג עולה על הנזק שייגרם לצד להליך או לאינטרס הציבורי בשל הפסקת הדיון או החלפת שופט; התיר בית המשפט את הייצוג כאמור, לא ישב בדין השופט שלגביו התקיימה עילת הפסלות. {{ח:תת|(ג)}} החלטת שופט או בית משפט לפי סעיף זה תהיה מנומקת, ורשאי בעל דין לערער עליה לפני בית המשפט העליון; בערעור ידון נשיא בית המשפט העליון, או מותב של שופטי בית המשפט העליון, או שופט אחד, הכל כפי שיקבע הנשיא. {{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/news/spokemanmessage07092020/he/מסמך אמות מידה לגיבוש רשימת מניעויות.pdf|אמות מידה לגיבוש רשימת מניעויות לשופטים ורשמים}}, באתר הרשות השופטת.}} {{ח:סעיף|78|העברת ענין למקום אחר|תיקון: תשע״ב־3|אחר=[ב/36]}} {{ח:תת|(א)}} הליך מסוים שהובא או שיש להביאו לפני בית משפט מחוזי או בית משפט שלום במקום אחד, רשאי נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שהוא הסמיכו לכך להורות שיהיה נידון בבית משפט של אותה דרגה במקום אחר; ובלבד שלא תינתן הוראה לפי סעיף זה לאחר התחלת הדיון אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בו. {{ח:תת|(ב)}} בהחלטה לפי סעיף קטן (א) ישקול נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שהוא הסמיכו לכך, לפי העניין, את מידת הפגיעה הצפויה בבעלי הדין כתוצאה מההעברה, את המרחק בין בית המשפט שממנו הועבר ההליך לבין בית המשפט שאליו הועבר ואת הבטחת נגישותם של בעלי הדין לבית המשפט. {{ח:תת|(ג)}} בית המשפט שאליו הועבר עניין כאמור, לא יעבירנו עוד. {{ח:סעיף|78א|העברת הליכים אזרחיים והליכים בעבירות תעבורה למקום אחר|תיקון: תשע״ב־3}} {{ח:תת|(א)}} מנהל בתי המשפט רשאי להעביר הליכים אזרחיים והליכים בעבירות תעבורה שהוגשו לבית משפט מסוים וטרם החל הדיון בהם, לבית משפט אחר של אותה דרגה, בין באותו אזור שיפוט ובין באזור שיפוט סמוך, כדי לאזן את חלוקת עומס הדיונים בין בתי המשפט, ובלבד שהמרחק בין בתי המשפט אינו עולה על 60 קילומטרים; החלטת מנהל בתי המשפט להעביר את אותם הליכים טעונה הסמכה של נשיא בית המשפט העליון שאושרה בידי שר המשפטים, ולעניין הליכים בעבירות תעבורה – גם התייעצות עם המפקח הכללי של המשטרה או מי שהוא הסמיכו לכך. {{ח:תת|(ב)}} מנהל בתי המשפט יפרסם הודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט בדבר העברת הליכים כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)|(1)}} בעל דין הרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל בתי המשפט כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לבקש ממנו לעיין מחדש בהחלטה; {{ח:תתת|(2)}} בהחלטה בבקשה לעיון מחדש לפי פסקה (1), ישקול מנהל בתי המשפט את מידת הפגיעה בצפויה בבעלי הדין כתוצאה מההעברה ואת הבטחת נגישותם של בעלי הדין לבית המשפט; {{ח:תתת|(3)}} על החלטה כאמור בפסקה (2) ניתן לערער לפני נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שהוא הסמיכו לכך. {{ח:תת|(ד)|(1)}} תיק שהועבר לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיפים 49}}, {{ח:פנימי|סעיף 78|78}} {{ח:פנימי|סעיף 79|או 79}}, מנהל בתי המשפט לא יעבירנו עוד; {{ח:תתת|(2)}} תיק שהועבר לפי סעיף זה, מנהל בתי המשפט או בית המשפט שאליו הועבר, לא יעבירנו עוד. {{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”התחלת הדיון“ ו”הליכים בעבירות תעבורה“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 49|בסעיף 49(ד)}}. {{ח:סעיף|79|סעד בשל חוסר סמכות|אחר=[ב/37]}} {{ח:תת|(א)}} מצא בית משפט שאין הוא יכול לדון בענין שלפניו מחמת שאינו בסמכותו המקומית או הענינית, והוא בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר, רשאי הוא להעבירו לבית המשפט או לבית הדין האחר, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה, ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם. {{ח:תת|(ב)}} בית המשפט או בית הדין שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד. {{ח:סעיף|79א|פשרה|תיקון: תשנ״ב}} {{ח:תת|(א)}} בית משפט הדן בענין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, לפסוק בענין שלפניו, כולו או מקצתו, בדרך של פשרה. {{ח:תת|(ב)}} אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט להציע לבעלי הדין הסדר פשרה או לתת, לבקשת בעלי הדין, תוקף של פסק דין להסדר פשרה שעשו ביניהם. {{ח:סעיף|79ב|בוררות|תיקון: תשנ״ב, תשע״ט, תשפ״ד}} {{ח:תת|(א)}} בית משפט הדן בענין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר ענין שלפניו, כולו או מקצתו, לבוררות, וכן רשאי הוא, בהסכמתם, להגדיר תנאי הבוררות. {{ח:תת|(ב)}} בעלי הדין, באישור בית המשפט, ימנו את הבורר; לא באו בעלי הדין לידי הסכמה על הבורר, רשאי בית המשפט למנותו מתוך רשימה שהגישו לו בעלי הדין, או לפי בחירתו – באין רשימה כזו. {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבוררות|חוק הבוררות, התשכ״ח–1968}}, יחולו על בוררות לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים {{ח:הערה|קטנים}} (ב) ו־(ג), התקיימו התנאים לתחולה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית#סעיף 3|סעיף 3 לחוק הבוררות המסחרית הבין־לאומית, התשפ״ד–2024}}, יחולו על הבוררות הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית|החוק האמור}}. {{ח:סעיף|79ג|גישור|תיקון: תשנ״ב, תשס״א־3, תשפ״ד־3}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גישור“ – הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אמנת סינגפור“ – אמנת סינגפור בדבר הסדרי גישור בין־לאומיים שנחתמה ביום ו׳ באב התשע״ט (7 באוגוסט 2019); {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר גישור“ – הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם שהושג בסיומו של הליך גישור; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מגשר“ – מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסכמה על יישוב סכסוך שביניהם בהליך גישור בדרך של ניהול משא ומתן חופשי. {{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר תובענה לגישור. {{ח:תת|(ג)}} בהליך הגישור רשאי מגשר להיוועד עם בעלי הדין, יחד או לחוד, ועם כל מי שקשור לסכסוך; ורשאי הוא להיפגש עם בעל דין, בהסכמתו, בלי עורך דינו. {{ח:תת|(ד)}} דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור, לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי. {{ח:תת|(ה)}} העביר בית המשפט ענין לגישור, יעכב את ההליכים שלפניו לתקופה שיקבע, ורשאי הוא להאריך את התקופה בהסכמת בעלי הדין. {{ח:תת|(ו)}} לא הגיעו בעלי הדין להסדר גישור עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (ה), יחודשו ההליכים בבית המשפט; אולם רשאי בית המשפט, על־פי בקשה של המגשר או של בעל דין, לחדשם בכל עת לפני תום התקופה האמורה. {{ח:תת|(ז)}} הגיעו בעלי הדין להסדר גישור, יודיע על כך המגשר לבית המשפט, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסדר תוקף של פסק דין. {{ח:תת|(ח)}} הגיע צדדים לסכסוך להסכמה על יישוב הסכסוך שביניהם בגישור שנערך לפי חוק זה, רשאי בית המשפט המוסמך לדון בתובענה נושא הסכסוך לתת להסדר הגישור שהושג ביניהם תוקף של פסק דין, אף אם לא הוגשה תובענה באותו סכסוך. {{ח:תת|(ט)}} בקשה לתת תוקף של פסק דין להסדר גישור שחלה עליו אמנת סינגפור או בקשה להכיר בהסדר כאמור כטענת הגנה בהליך לפני בית משפט תוגש ותידון בהתאם להוראות האמנה האמורה, ובלבד שהצדדים להסדר הגישור הסכימו על החלת האמנה; בקשה לתת תוקף של פסק דין להסדר כאמור תוגש לבית המשפט המוסמך לדון בתובענה נושא ההסדר. {{ח:סעיף|79ד|תקנות לענין בוררות וגישור|תיקון: תשנ״ב, תשס״א־3, תשפ״ד־3}} {{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות – {{ח:תתת|(1)}} סדרי מינוי בורר או מגשר; {{ח:תתת|(2)}} סדרים וכללים בהליך גישור וניהולו; {{ח:תתת|(2א)}} הכשירות, הכישורים והניסיון הנדרשים ממגשר המבקש להיכלל ברשימת המגשרים כאמור בפסקה (2ב), לרבות השכלה והכשרה בגישור; {{ח:תתת|(2ב)}} רשימת מגשרים שתעמוד לרשות בתי המשפט ובה פרטים לענין המגשר, לרבות הנושאים שבהם הוא מתמחה והערכת מיומנותו; {{ח:תתת|(3)}} התעריף המקסימלי לשכר טרחה שישולם לבורר או למגשר על ידי בעלי הדין; {{ח:תתת|(4)}} הטלת הוצאות בהליכי בוררות וגישור, והערכתן; {{ח:תתת|(5)}} אגרות לענין רישום ברשימת המגשרים והערכת מיומנות כאמור בפסקה (2ב); {{ח:תתת|(6)}} סדרי דין והוראות לשם ביצוע אמנת סינגפור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 79ג|בסעיף 79ג(ט)}}. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (גישור)|תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ״ג–1993}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים)|תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשע״ח–2017}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (יישום אמנת סינגפור בדבר הסדרי גישור בין-לאומיים)|תקנות בתי המשפט (יישום אמנת סינגפור בדבר הסדרי גישור בין־לאומיים), התשפ״ה–2025}}.}} {{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף קטן (א)(2א), (3), (5) ו־(6) טעונות אישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. {{ח:סעיף|80|בית משפט שנחלקו בו הדעות|תיקון: תשנ״ב|אחר=[ב/32]}} {{ח:תת|(א)}} בית משפט הדן במותב ונחלקו דעות השופטים, תכריע דעת הרוב. {{ח:תת|(ב)}} באין רוב לדעה אחת בענין אזרחי, תכריע דעת אב־בית־הדין. {{ח:תת|(ג)}} באין רוב לדעה אחת בענין פלילי – {{ח:תתת|(1)}} יראה בית המשפט אם יש רוב דעות לגבי כל ממצא עובדתי, יסוד מיסודות העבירה או נושא אחר, המחייבים הכרעה לחיוב או לזיכוי, ויכריע בהתאם; {{ח:תתת|(2)}} לא היתה דעת רוב לענין סוג העונש או מידתו, תצורף הדעה המחמירה יותר לדעה המקילה הקרובה אליה; נחלקו הדעות לגבי החומרה של סוג העונש או מידתו, תכריע דעת אב־בית־הדין. {{ח:סעיף|81|תיקון טעות בפסק דין|אחר=[ב/37א]}} {{ח:תת|(א)}} מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה, ”טעות“ – טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה. {{ח:תת|(ב)}} בהסכמת בעלי הדין רשאי בית המשפט להחליט בכל עת על כל תיקון בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן. {{ח:תת|(ג)}} תוקנו פסק דין או החלטה אחרת כאמור בסעיף קטן (א) יראו, לענין ערעור, את מועד החלטת התיקון כמועד מתן פסק הדין או ההחלטה האחרת. {{ח:תת|(ד)}} החלטה לפי סעיף קטן (א) אינה ניתנת לערעור אלא בערעור על פסק הדין או ההחלטה האחרת. {{ח:סעיף|82|סדרי מינהל|תיקון: תשנ״ב|אחר=[ש/14]}} {{ח:תת|(א)}} שר המשפטים יקבע את סדרי המינהל של בתי המשפט, וימנה בהסכמת נשיא בית המשפט העליון את מנהל בתי המשפט, בין שהוא שופט ובין שאינו שופט. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים)|תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס״ג–2003}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (משמרת שניה)|תקנות בתי המשפט (משמרת שניה), התשס״ד–2004}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה)|תקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה), התשס״ה–2004}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (הנהלת בתי המשפט)|תקנות בתי המשפט (הנהלת בתי המשפט), התשס״ח–2008}}.}} {{ח:תת|(ב)}} מנהל בתי המשפט יהיה אחראי בפני השר על ביצועם של סדרי המינהל. {{ח:סעיף|82א|מחלקה לניתוב תיקים|תיקון: תשס״א־3}} {{ח:תת|(א)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, יקים, בצו, בבתי המשפט מחלקות לניתוב תיקים (להלן – מנ״ת). {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|צו בתי המשפט (הקמת מחלקות לניתוב תיקים)|צו בתי המשפט (הקמת מחלקות לניתוב תיקים), התשס״ג–2003}} ו{{ח:חיצוני|צו בתי המשפט (הקמת מחלקות לניתוב תיקים בבתי הדין לעבודה)|צו בתי המשפט (הקמת מחלקות לניתוב תיקים בבתי הדין לעבודה), התשס״ד–2004}}.}} {{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים יקבע – {{ח:תתת|(1)}} את הכשירויות הנדרשות מעובדים במנ״ת; {{ח:תתת|(2)}} הוראות בסדרי דין שעובדי המנ״ת מוסמכים לתת; {{ח:תתת|(3)}} את הכללים שעל פיהם יפעל המנ״ת. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (מחלקה לניתוב תיקים בבתי המשפט ובבתי הדין לעבודה)|תקנות בתי המשפט (מחלקה לניתוב תיקים בבתי המשפט ובבתי הדין לעבודה), התשס״ב–2002}}.}} {{ח:סעיף|83|תקנות|אחר=[ב/47 סיפה]}} {{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות – {{ח:תתת|(1)}} ימי הישיבות והפגרות של בתי משפט ולשכות ההוצאה לפועל והטיפול בענינים בימי פגרה; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדרי דין (סעד מידי בימי מנוחה ומחוץ לשעות העבודה הרגילות בבתי המשפט)|תקנות סדרי דין (סעד מידי בימי מנוחה ומחוץ לשעות העבודה הרגילות בבתי המשפט), תשל״א–1971}}.}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (פגרות)|תקנות בתי המשפט (פגרות), התשמ״ג–1983}}.}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד)|תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ״א–1991}}.}} {{ח:תתת|(2)}} פרסום פסקי דין של בתי משפט; {{ח:תתת|(3)}} אגרות שיש לשלם בבתי משפט ובמשרדי ההוצאה לפועל והפטור מהן; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (אגרות)|תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס״ז–2007}}.}} {{ח:תתת|(4)}} דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה של עדים שהוזמנו להעיד בבתי משפט. {{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף קטן (א)(3) טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: רשמים}} {{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: מינוי}} {{ח:סעיף|84|מינוי|תיקון: תשמ״ו־3, תשע״א־3|אחר=[ב/30, ר/1]}} {{ח:תת|(א)}} נשיא בית המשפט העליון רשאי, באישור שר המשפטים, למנות שופט או אדם הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום, לרשם של בית המשפט העליון, של בית משפט מחוזי או של בית משפט שלום. {{ח:תת|(א1)}} לעניין {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 3|ו־3 לחוק־יסוד: השפיטה}}, יראו רשם כאילו היה שופט. {{ח:תת|(ב)}} הודעה על המינוי תפורסם ברשומות ומשפורסמה אין עוררין על המינוי. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשם“ – מי שנתמנה רשם לפי סעיף זה ומי שהתמנה לרשם בכיר; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשם בכיר“ – מי שהתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 84א|סעיף 84א}}. {{ח:סעיף|84א|מינוי רשם בכיר|תיקון: תשע״א־3}} {{ח:תת|(א)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיף 84(א)}}, רשם בכיר יתמנה בידי שר המשפטים לפי בחירת הוועדה; {{ח:תתת|(2)}} לעניין הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 5|סעיפים 5 עד 7}}, {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 9|9}}, {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 11|{{ח:הערה|ו־}}11 עד 14 לחוק־יסוד: השפיטה}}, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}}, {{ח:פנימי|סעיף 7א|7א}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15}}, {{ח:פנימי|סעיף 16א|16א עד 24}} {{ח:פנימי|סעיף 46|ו־46}}, יראו רשם בכיר כאילו היה שופט. {{ח:תת|(ב)}} מספר הרשמים הבכירים לא יעלה על 20 אחוזים ממספר התקנים של שופטים המכהנים בבתי משפט השלום; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את המספר האמור. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: סמכויות רשמים|תיקון: תשע״א־3}} {{ח:סעיף|85|סמכויות מיוחדות|תיקון: תשע״א־3|אחר=[ר/2]}} {{ח:ת}} על אף האמור בכל דין בדבר סדרי דין ונוהג בבתי משפט אזרחיים ופליליים, יהיו לרשם הסמכויות המיוחדות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 85א|בסעיפים 85א עד 90}}. {{ח:סעיף|85א|סמכות לדון בתובענות אזרחיות מסוימות|תיקון: תשע״א־3, תשע״ד־4}} {{ח:תת|(א)}} רשם בכיר רשאי לדון ולהחליט בתובענה אזרחית שסכום התובענה או שווי הנושא במועד הגשת התובענה אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשם בכיר לא יהיה רשאי לדון באלה: {{ח:תתת|(1)}} תובענה לפיצויים בשל נזקי גוף או תובענה לשיפוי או לפיצוי על תשלומי פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, לרבות תובענה שעילתה {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975}}; {{ח:תתת|(2)}} תובענה שהוגשה בקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות|חוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006}}; {{ח:תתת|(3)}} תובענה אזרחית שבית משפט לענייני משפחה מוסמך לדון בה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לענייני משפחה|חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ״ה–1995}}. {{ח:סעיף|86|פסק דין באין הגנה|אחר=[ר/3]}} {{ח:ת}} בתובענה שנתבע אינו מתגונן בה, לרבות תביעה בסדר דין מקוצר שלא ניתנה בה רשות להתגונן, רשאי הרשם – {{ח:תת|(1)}} לדרוש ראיה בכתב; {{ח:תת|(2)}} ליתן פסק דין על פי צד אחד נגד אותו נתבע; {{ח:תת|(3)}} לבטל פסק דין שנתן לפי פסקה (2). {{ח:סעיף|87|פסק דין מוסכם|אחר=[ר/4]}} {{ח:ת}} במשפטים, בין בערכאה ראשונה ובין בערעור, שבהם מסכימים בעלי הדין למתן פסק דין לפי נוסח מוסכם, רשאי רשם ליתן פסק דין; ורשאי רשם ליתן פסק דין כאמור אם הסכימו בעלי הדין לגופו של ענין ולא הסכימו על סכום הוצאות המשפט, והרשם ישום ויקבע בפסק הדין את ההוצאות האמורות. {{ח:סעיף|88|מחיקת הליך|אחר=[ר/5]}} {{ח:ת}} רשם רשאי, על פי בקשה או מיזמתו, להורות, בהתאם לתקנות סדר הדין, שתובענה או ערעור יימחקו מחמת חוסר מעש. {{ח:סעיף|89|עיקול זמני|אחר=[ר/6]}} {{ח:ת}} רשם רשאי ליתן צו עיקול זמני, ולצורך זה – צו לאיסור השימוש במעוקל ולשימורו, ורשאי הוא לבטל צווים כאמור. {{ח:סעיף|90|בקשות שונות|תיקון: תשנ״ה־2, תשע״א־3|אחר=[ר/7]}} {{ח:ת}} רשם רשאי לדון ולהחליט ולהורות ככל שיראה לנכון בבקשות בכל ענין הנוגע לניהולו של הליך, לרבות ענינים אלה, ובלבד שבעניין שההחלטה בו היא החלטה לפי פסקאות (6), (9) ו־(10), ידון ויחליט רשם בכיר בלבד: {{ח:תת|(1)}} מתן ערובה לתשלום הוצאות המשפט, על־פי בקשה של תובע, נתבע, מערער או משיב, או של הבא מטעמם; {{ח:תת|(2)}} מתן רשות לתבוע בחזקת עני, דחיית תשלומן של אגרות ופטור מהן; {{ח:תת|(3)}} הארכת המועד להגשת ערעור או בקשה לרשות ערעור; {{ח:תת|(4)}} החזרת אגרות בית משפט ששולמו בטעות או מחמת שומת־יתר או מסיבה אחרת; {{ח:תת|(5)}} תשלום כסף מקופת בית המשפט; {{ח:תת|(6)}} מינוי אפוטרופסים לדין; {{ח:תת|(7)}} הוראות בדבר המצאת כתבי בי־דין, לרבות תחליף המצאה; {{ח:תת|(8)}} שומת שכר עדים והוצאותיהם והחיוב בהם; {{ח:תת|(9)}} בקשות דחופות בנוגע לשמיעת תובענה, ערעור או הליך אחר, הכל בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}}; {{ח:תת|(10)}} מינויו של מנהל חשבונות או רואה חשבון מומחים או של מומחה אחר, במקום שיש צורך בחוות דעת או בדין־וחשבון של מומחה קודם לבירורם של כל תובענה או הליך אחר, או לפני המשך בהם אם כבר התחיל הבירור בהם; {{ח:תת|(11)}} ארכה לטעון, רשות לתקן כתב טענות, גילוי מסמכים והצגתם ומסירת שאלונים; {{ח:תת|(12)}} קביעת מועד לחקירתו הפומבית של חייב לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}} (להלן – פקודת פשיטת הרגל). {{ח:סעיף|91|סמכויות שהוענקו בתקנות|תיקון: תשע״א־3, תשע״א־4|אחר=[ר/10]}} {{ח:ת}} בנוסף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיפים 85 עד 90}} רשאי רשם לעשות כל דבר שבסדרי דין ונוהג, שהוסמך בתקנות לעשותו; תקנות המסמיכות רשם לעשות כל דבר שבסדרי דין ונוהג, טעונות את אישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. {{ח:סעיף|92||תיקון: תשנ״ה־3|אחר=[ר/8]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|93||תיקון: תשנ״ה־3|אחר=[ר/8א]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|94||תיקון: תשע״ח־3|אחר=[ר/9]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|95|החלטת רשם כהחלטת בית המשפט|אחר=[ר/11]}} {{ח:ת}} פסק דין והחלטה אחרת של רשם – כמוהם כפסק דין או החלטה אחרת של בית המשפט שבו הוא משמש רשם, והכל בכפוף {{ח:פנימי|סעיף 96|לסעיף 96}}. {{ח:סעיף|96|ערעור על החלטת רשם|תיקון: תשמ״ה־2, תשמ״ו־3, תשס״ח־9, תש״ע־2, תשע״א־3|אחר=[ר/12]}} {{ח:תת|(א)}} פסק דין של רשם של בית משפט שלום או של בית משפט מחוזי דינו, לענין ערעור, כפסק דין של בית המשפט שבו הוא משמש רשם. {{ח:תת|(א1)}} החלטה אחרת של רשם בכיר, דינה, לעניין ערעור, כדין החלטה אחרת של בית המשפט שבו הוא משמש רשם בכיר. {{ח:תת|(ב)}} החלטה אחרת של רשם שאינו רשם בכיר ניתנת לערעור לפני בית המשפט שבו הוא משמש רשם, ורשאי בית המשפט לדון בו בשופט אחד. {{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), החלטת רשם בשאלה אם עניין מסוים הוא עניין כלכלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב}} או עניין כלכלי–מינהלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ג|בסעיף 42ג}}, אם לאו, אינה ניתנת לערעור, ואולם החלטת רשם כי עניין מסוים אינו עניין כלכלי ניתנת לערעור אם תוצאת ההחלטה היא שבית המשפט המוסמך הוא בית משפט שלום; אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור במסגרת ערעור על פסק הדין. {{ח:תת|(ג)}} החלטה של בית משפט שלום בערעור לפי סעיף קטן (ב), למעט בסוגי החלטות שנקבעו בצו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52(ג)}}, ניתנת לערעור לפני בית המשפט המחוזי, אם ניתנה רשות לכך בגוף ההחלטה או מאת בית המשפט המחוזי או אחד משופטיו. {{ח:תת|(ד)}} החלטה של בית משפט מחוזי בערעור לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג) על החלטה אחרת של רשם, למעט בסוגי החלטות שנקבעו בצו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיפים 41(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 52|או 52(ג)}}, ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך בגוף ההחלטה, או מאת נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או מאת בית המשפט העליון. {{ח:תת|(ה)}} פסק דין של רשם של בית המשפט העליון ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, שידון בו בשופט אחד. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: סמכויות אחרות}} {{ח:סעיף|97|קביעת פלוגתות מוסכמות|אחר=[ר/13]}} {{ח:ת}} רשם רשאי לקבוע פלוגתות מוסכמות להכרעת בית המשפט, והוא יציין בפרוטוקול את שמות בעלי הדין או עורכי הדין שהתייצבו לפניו ואת הפלוגתות המוסכמות כאמור, אך בלי לפגוע בסמכותו של בית המשפט לערוך את הפלוגתות מחדש בהתאם לכתבי הטענות. {{ח:סעיף|98|שומת אגרות בית המשפט|אחר=[ר/14]}} {{ח:ת}} כל שאלה בדבר שומת אגרת בית המשפט בתובענה, בענין או בהליך, תובא לפני הרשם. {{ח:סעיף|99|שומת הוצאות|אחר=[ר/15]}} {{ח:ת}} הרשם יהיה שמאי־הוצאות של בית המשפט שבו הוא משמש רשם. {{ח:סעיף|100|חתימה על פסיקתות|אחר=[ר/16]}} {{ח:ת}} רשם רשאי לחתום על פסיקתות של פסקי דין ושל החלטות אחרות של בית המשפט. {{ח:סעיף|101|רשימת המשפטים והודעה על הדיון בהם|אחר=[ר/17]}} {{ח:ת}} רשם יהיה אחראי לעריכת רשימת המשפטים שלפני בית המשפט ולפני שופטים בלשכותיהם, לפי הנחיות נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא, נשיא או סגן נשיא של בית משפט מחוזי או נשיא של בית משפט שלום, הכל לפי הענין, ורשאי הוא על פי בקשת תובע או מערער, או בהסכמת בעלי הדין או עורכי הדין שלהם, לקבוע ברשימה כל תובענה, הליך או ערעור לדיון ולהוציא לשם כך את ההודעות הדרושות. {{ח:סעיף|102|השבעה וקבלת תצהיר|אחר=[ר/19]}} {{ח:ת}} כל שבועה או תצהיר יכולים להינתן בפני רשם. {{ח:סעיף|103|סמכות נוספת|אחר=[ר/20]}} {{ח:ת}} כל מקום שנאמר בדין, כי מעשה פלוני או דבר פלוני אפשר שייעשה בידי פקיד שימנה לכך בית המשפט, רשאי הרשם לעשותו. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: הוראות שונות}} {{ח:סעיף|104|תחולת הוראות|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ב־2, תשע״א־3|אחר=[ב/44]}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיפים 68 עד 79ג}} {{ח:פנימי|סעיף 81|ו־81}} יחולו על רשם ועל הדיונים לפניו בהתאם לסמכויות הנתונות לו לפי כל דין; אך רשם שאינו שופט לא יהא מוסמך לשפיטה פלילית ולשפיטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72(א)}}. {{ח:סעיף|105|הרשם יבוא במקום המזכיר הראשי|אחר=[ר/21]}} {{ח:תת|(א)}} הרשם ישמש בכל סמכות שניתנה למזכיר הראשי של בית המשפט העליון, של בית משפט מחוזי ושל בית משפט שלום וימלא כל תפקיד שניתן להם. {{ח:תת|(ב)}} כל מקום שנאמר בדין, כי מסמך פלוני יוגש למזכיר הראשי של בית המשפט, יוגש המסמך למשרד בית המשפט. {{ח:סעיף|105א|אתיקה ומשמעת|תיקון: תשנ״ב, תשס״ו־3}} {{ח:ת}} לענין אתיקה ושיפוט משמעתי של רשם עקב מילוי תפקידיו כרשם ולענין השעייתו מכהונת רשם, דין רשם שאינו שופט כדין שופט. {{ח:סעיף|105ב|פסלות|תיקון: תשנ״ב}} {{ח:ת}} לענין טענת פסלות נגד רשם, דין רשם שאינו שופט כדין שופט, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 77א|סעיף 77א}} יחולו. {{ח:סעיף|105ג|הודעה על גמר כהונה|תיקון: תשנ״ב}} {{ח:ת}} הודעה על גמר כהונתו של רשם תפורסם ברשומות. {{ח:סעיף|106|תקנות|אחר=[ר/22 סיפה]}} {{ח:ת}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין לערעורים לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} – גם תקנות הקובעות את הסמכויות והתפקידים של הרשמים בכל הנוגע לסדרי דין ולנוהג של בתי המשפט. {{ח:קטע2|פרק ג1|פרק ג׳1: משמר בתי המשפט|תיקון: תשע״ו־3}} {{ח:סעיף|106א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}}|תיקון: תשע״ו־3, תשע״ו־7, תשע״ט־3}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג1|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אנשי משמר בתי המשפט“ – ממונה הביטחון, הסגל הפיקודי ומאבטחי משמר בתי המשפט; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק להסדרת הביטחון“ – {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המעצרים“ – {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק סמכויות שמירה“ – {{ח:חיצוני|חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור|חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס״ה–2005}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חפץ אסור“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} כלי ירייה – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה|בחוק כלי הירייה, התש״ט–1949}}; {{ח:תתת|(2)}} חומר נפץ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חומרי נפץ|בחוק חומרי נפץ, התשי״ד–1954}}; {{ח:תתת|(3)}} סכין או אולר – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 184|בסעיף 184 לחוק העונשין}}, וכל נשק קר אחר; {{ח:תתת|(4)}} חומר מסוכן – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}}; {{ח:תתת|(5)}} סם מסוכן – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}}; {{ח:תתת|(6)}} כל חפץ, לרבות בעל חיים, למעט כלב נחייה, אשר יש בו או בשימוש בו כדי לפגוע בשלום הציבור או בסדר בבית המשפט; בפסקה זו, ”כלב נחייה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק איסור הפליית עיוורים המלווים בכלבי נחייה|בחוק איסור הפליית עיוורים המלווים בכלבי נחייה, התשנ״ג–1993}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממונה הביטחון“ – מי שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 106ג|סעיפים 106ג}} {{ח:פנימי|סעיף 106ו|ו־106ו}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נשק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק סמכויות שמירה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סגל פיקודי“ – הסגל הפיקודי שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 106ד|סעיפים 106ד}} {{ח:פנימי|סעיף 106ו|ו־106ו}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת החיפוש“ – {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין מוסמך“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 1|בפסקאות (2)(א), (ב) ו־(ב1)(1) להגדרה ”קצין מוסמך“ שבחוק להסדרת הביטחון}}. {{ח:סעיף|106ב|משמר בתי המשפט ותפקידיו|תיקון: תשע״ו־3}} {{ח:ת}} תפקידי משמר בתי המשפט הם: {{ח:תת|(1)}} להגן על השופטים, הרשמים ועובדי בתי המשפט, ובכלל זה לבצע כל פעולה הנדרשת לשם שמירה על ביטחונם, לרבות מחוץ לכותלי בית המשפט; {{ח:תת|(2)}} לשמור על הסדר הציבורי ועל ביטחון הציבור בבית המשפט, בסביבתו הקרובה ובמשרדי הנהלת בתי המשפט. {{ח:סעיף|106ג|ממונה הביטחון ותפקידיו|תיקון: תשע״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} מנהל בתי המשפט, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים, ימנה ממונה ביטחון ובלבד שלא ימונה לממונה ביטחון אלא מי שהקצין המוסמך אישר כי הוא עומד בתנאי הכשירות הקבועים {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 4|בסעיף 4(ג) לחוק להסדרת הביטחון}}. {{ח:תת|(ב)}} ממונה הביטחון ישמש מפקד משמר בתי המשפט ויהיה אחראי לביצוע תפקידי משמר בתי המשפט לפי חוק זה, לאבטחת מידע מסווג המצוי ברשות בתי המשפט וכן לביצוע ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}. {{ח:סעיף|106ד|סגל פיקודי|תיקון: תשע״ו־3}} {{ח:ת}} למשמר בתי המשפט ימונה סגל פיקודי ובלבד שלא ימונה לסגל הפיקודי אלא מי שהקצין המוסמך אישר לגביו כי הוא עומד בתנאי הכשירות הקבועים {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 4|בסעיפים 4(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 5|ו־5(ב) עד (ד) לחוק להסדרת הביטחון}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|106ה|מאבטח משמר בתי המשפט|תיקון: תשע״ו־3}} {{ח:ת}} ממונה הביטחון רשאי להסמיך אדם למאבטח משמר בתי המשפט, אם עמד בתנאי הכשירות הקבועים {{ח:חיצוני|חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור#סעיף 8|בסעיף 8(1) עד (7) לחוק סמכויות שמירה}}. {{ח:סעיף|106ו|אנשי משמר בתי המשפט – עובדי המדינה|תיקון: תשע״ו־3}} {{ח:ת}} אנשי משמר בתי המשפט יהיו עובדי המדינה ועל מינוים יחולו, נוסף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 106ג|סעיפים 106ג עד 106ה}}, הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}. {{ח:סעיף|106ז|סמכויות חיפוש ותפיסה וסמכויות נלוות|תיקון: תשע״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} לשם ביצוע תפקידי משמר בתי המשפט לפי חוק זה, יהיו לאיש משמר בתי המשפט הסמכויות האלה בבית המשפט ובסביבתו הקרובה: {{ח:תתת|(1)}} לתת הוראות לכל אדם המפריע לסדר הציבורי או המתנהג באופן אלים או בניגוד להוראות הדין החלות בבית המשפט, או לכל אדם שיש חשש סביר לגביו שינהג כאמור; {{ח:תתת|(2)}} לדרוש מאדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; {{ח:תתת|(3)}} לערוך חיפוש בלא צו של שופט על גופם של באי בית המשפט, וכן בכלי רכב, במטען ובטובין אחרים בעת כניסה לבית המשפט אם הדבר דרוש לשם שמירה על ביטחון הציבור או לצורך קיום הוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 256|סעיף 256 לחוק העונשין}}; בפסקה זו, ”חיפוש על גוף“ – חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו, שאינו חיפוש חיצוני או חיפוש פנימי כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)|בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996}}; {{ח:תתת|(4)}} לערוך חיפוש על גופו של האדם או בכלי הרכב גם שלא בעת כניסה לבית המשפט ובלבד שהתעורר חשד סביר שאדם נושא עמו שלא כדין נשק, עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק או שנשק המוחזק שלא כדין נמצא בכלי רכב; {{ח:תתת|(5)}} לתפוס חפץ אסור שהתגלה אגב החיפוש לפי סעיף זה; חפץ שנתפס לפי פסקה זו יימסר בהקדם האפשרי למשטרת ישראל ויחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי של פקודת החיפוש}}, בשינויים המחויבים; {{ח:תתת|(6)}} לדרוש שחפץ, שאינו דרוש לנושאו אותה שעה, יופקד בבית המשפט כל עוד נושאו נמצא בבית המשפט. {{ח:תת|(ב)}} חיפוש על גופו של אדם לפי סעיף זה, הכרוך במגע גופני ייערך על ידי בן מינו של האדם, אלא אם כן לא ניתן לעשות כן בנסיבות העניין ויש בדחיית החיפוש סיכון בלתי סביר לשלום הציבור, לרבות שלומו של אדם. {{ח:תת|(ג)}} אין לדרוש מאדם לחשוף בפרהסיה חלקי גוף שבדרך כלל הם מוסתרים אלא כדי למנוע סכנה קרובה לוודאי לשלום הציבור. {{ח:תת|(ד)}} סירב אדם להישמע להוראות איש משמר בתי המשפט לפי סעיף זה, רשאי איש משמר בתי המשפט לפעול בדרכים אלה, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך: {{ח:תתת|(1)}} למנוע מאותו אדם כניסה לבית המשפט, למנוע הכנסה של מטען או של טובין אחרים לבית המשפט או למנוע כניסה של כלי רכב לבית המשפט; {{ח:תתת|(2)}} להוציא מבית המשפט את האדם, את המטען, את הטובין האחרים או את כלי הרכב; {{ח:תתת|(3)}} לעכב את אותו אדם עד לבואו של שוטר, אם יש חשש שאותו אדם יימלט או שזהותו אינה ידועה; על עיכוב לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 72|סעיפים 72 עד 74 לחוק המעצרים}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|106ח|סמכות עיכוב ומעצר|תיקון: תשע״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} היה לאיש משמר בתי המשפט חשד סביר שאדם נושא בבית המשפט או בסביבתו הקרובה נשק שלא כדין, עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק או שהוא עומד לבצע עבירה העלולה לסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה, יהיו לו סמכויות עיכוב כנגד אותו אדם; על עיכוב לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 67|סעיפים 67(א)}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 72|ו־72 עד 74 לחוק המעצרים}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ב)}} היה לאיש משמר בתי המשפט יסוד סביר לחשד שאדם עבר עבירה בת מעצר כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 23|בסעיף 23(א)(7) לחוק המעצרים}} בבית המשפט או בסביבתו הקרובה והתקיימו הנסיבות המנויות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 23|בסעיפים 23(א)(1)}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 23|או 23(א)(3)}} וכן בנסיבות לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 23|סעיף 23(ב) לחוק המעצרים}}, מוסמך הוא לעצור את אותו אדם ולמסור אותו לידי שוטר בהקדם האפשרי, אך לא יאוחר משש שעות לאחר שנעצר; על מעצר כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 23|סעיפים 23(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 24|ו־24 לחוק המעצרים}} וכן {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 19|סעיף 19 לפקודת החיפוש}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ג)}} הורה בית המשפט על מעצרו של אדם לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 13|סעיפים 13}}, {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 17|17}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 21|ו־21 לחוק המעצרים}} או הורה בית המשפט על מאסרו המיידי של אדם עם מתן גזר הדין, מוסמך איש משמר בתי המשפט לבצע את המעצר ולמסור אותו לידי שוטר או סוהר, לפי העניין, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משש שעות לאחר שנעצר. {{ח:תת|(ד)}} לסגל הפיקודי, ובהעדרו – לאיש משמר בתי המשפט הממונה על הפעלת יחידת המשמר בבית המשפט בעת הפעלת הסמכות לפי סעיף זה, יהיו נתונות הסמכויות הנתונות לקצין הממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 27|סעיף 27(א) ו־(ב) לחוק המעצרים}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|106ט|החלת סמכויות לגבי הנהלת בתי המשפט|תיקון: תשע״ו־3}} {{ח:ת}} הסמכויות הנתונות לאיש משמר בתי המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 106ז|סעיפים 106ז}} {{ח:פנימי|סעיף 106ח|ו־106ח}} יהיו נתונות לו, בשינויים המחויבים, גם לגבי הנהלת בתי המשפט. {{ח:סעיף|106י|פעולות אבטחה מחוץ לבית המשפט|תיקון: תשע״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} לשם הגנה על שופטים, רשמים ועובדי בית המשפט, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 106ב|בסעיף 106ב(1)}}, יהיו לאיש משמר בתי המשפט הסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}, בשינויים המחויבים, גם כשהוא מבצע פעולות אבטחה שלהם מחוץ לבית המשפט, לרבות בעת ליווי כלי רכב. {{ח:תת|(ב)}} הפעלת הסמכויות מחוץ לבית המשפט לפי סעיף זה תיעשה, ככל האפשר, בסביבתו הקרובה של האדם המאובטח ותוך התחשבות מרבית בצורך להגן על פרטיות הסובבים אותו. {{ח:סעיף|106יא|זיהוי איש משמר בתי המשפט|תיקון: תשע״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} איש משמר בתי המשפט לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדי משמר בתי המשפט בצבע ובצורה שהורה ממונה הביטחון לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה; {{ח:תתת|(2)}} יש בידו תעודה החתומה בידי ממונה הביטחון, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה. {{ח:תת|(ב)}} חובת ההזדהות לפי סעיף קטן (א) לא תחול אם קיומה עלול לגרום לאחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} סיכול ביצוע הסמכות בידי איש משמר בתי המשפט; {{ח:תתת|(2)}} פגיעה בביטחון איש משמר בתי המשפט או בביטחון אדם אחר. {{ח:תת|(ג)}} חלפה הנסיבה שבשלה לא קיים איש משמר בתי המשפט את חובת ההזדהות כאמור בסעיף קטן (ב), יקיים איש משמר בתי המשפט את חובתו כאמור, מוקדם ככל האפשר. {{ח:סעיף|106יב|סמכות קצין מוסמך לתת הנחיות מקצועיות|תיקון: תשע״ו־3}} {{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}} כדי לגרוע מסמכות הקצין המוסמך לתת הנחיות מקצועיות למשמר בתי המשפט בכל הנוגע לפעולות אבטחה פיזית כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|בחוק להסדרת הביטחון}}, ולעניין זה יחולו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 10|סעיפים 10 עד 11 לחוק האמור}}, בשינויים המחויבים. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הוראות שונות}} {{ח:סעיף|107|העברת סמכויות|אחר=[ב/45]}} {{ח:תת|(א)}} כל סמכות מינהלית וכל סמכות להתקין תקנות סדרי דין שהוענקו לזקן השופטים, נתונות לשר המשפטים. {{ח:תת|(ב)}} כל סמכות שיפוטית שהוענקה לזקן השופטים נתונה לנשיא בית המשפט העליון ולמשנה לנשיא בית המשפט העליון. {{ח:סעיף|108|תקנות סדרי דין|תיקון: תשמ״ט, תשמ״ט־4|אחר=[ב/46, ב/8<wbr>(ד), ב/9<wbr>(ד)]}} {{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות סדרי דין את סדרי הדין והנוהג לפני בתי משפט, רשמים ולשכות הוצאה לפועל, במידה שלא נקבעו בחוק, ובהם – {{ח:תתת|(1)}} כל הנוגע לערעורים, לדיון נוסף ולמשפט חוזר לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}, לרבות סדרי הבקשות לדיון נוסף ולמשפט חוזר ומועדי הגשתן; {{ח:תתת|(2)}} הארכת מועדים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, אף אם נקבעו בחיקוק; {{ח:תתת|(3)}} הטלת הוצאות משפט, הערכתן וקביעת תעריף לשכר טרחה של עורכי דין שבית משפט או רשם רשאי להקציב להם בעד פעולותיהם לפניו; {{ח:תתת|(4)}} קביעת שיעורי התשלומים שרשאי בית משפט או רשם לחייב בהם בעל דין בהליך אזרחי עבור רישום פרוטוקול הדיון, בין ידנית ובין במכשיר הקלטה או באמצעים אחרים (להלן – התשלומים), לרבות – {{ח:תתתת|(1)}} סוגי ההליכים בהם ניתן להטיל את התשלומים; {{ח:תתתת|(2)}} דרכי גביית התשלומים; {{ח:תתתת|(3)}} מועדי הטלתם של התשלומים, תוך מתן אפשרות להטילם לפני ההליך, במהלכו או עם סיומו וכן לשנות עם סיום ההליך החלטה שניתנה קודם לכן לענין זה; {{ח:תתתת|(4)}} התחשבות ביכולתו הכספית של בעל הדין; {{ח:תתת|(5)}} קביעת אגרה מיוחדת שתיועד למימון רישום פרוטוקולים כאמור בפסקה (4), שתשולם על־ידי בעל דין בהליך אזרחי בדרך שתיקבע בתקנות. {{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף קטן (א)(4) ו־(5) טעונות אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הצהרות מוות (סדרי הדין)|תקנות הצהרות מוות (סדרי הדין), תשי״ג–1952}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי משפט (ייצוג מטעם היועץ המשפטי)|תקנות בתי משפט (ייצוג מטעם היועץ המשפטי), תשי״ג–1953}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות לביצוע אמנת האג (הפרוצדורה האזרחית)|תקנות לביצוע אמנת האג (הפרוצדורה האזרחית), תשי״ד–1954}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדרי הדין (עדות מומחים)|תקנות סדרי הדין (עדות מומחים), תשט״ו–1954}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)|תקנות לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), תשט״ז–1956}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (סדרי דין במשפט חוזר)|תקנות בתי המשפט (סדרי דין במשפט חוזר), תשי״ז–1957}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות נכי המלחמה בנאצים (ערעור בפני בית המשפט המחוזי)|תקנות נכי המלחמה בנאצים (ערעור בפני בית המשפט המחוזי), תשי״ז–1957}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (עיכוב יציאה)|תקנות בתי המשפט (עיכוב יציאה), תשי״ח–1957}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדרי הדין הפלילי (חקירת סיבות מוות)|תקנות סדרי הדין הפלילי (חקירת סיבות מוות), תשי״ח–1958}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין בערעור או בבקשה לשופט בית המשפט המחוזי)|תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין בערעור או בבקשה לשופט בית המשפט המחוזי), תשכ״ד–1963}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי)|תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), תשכ״ט–1968}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדרי הדין (עתירה לגילוי ראיה)|תקנות סדרי הדין (עתירה לגילוי ראיה), תשכ״ט–1969}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות נכי רדיפות הנאצים (ערעור בפני בית המשפט המחוזי)|תקנות נכי רדיפות הנאצים (ערעור בפני בית המשפט המחוזי), תש״ל–1969}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדרי דין (המצאת מסמכים לשטחים המוחזקים)|תקנות סדרי דין (המצאת מסמכים לשטחים המוחזקים), תש״ל–1969}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי הדין וביצוע)|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי הדין וביצוע), תש״ל–1970}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הסעד (טיפול במפגרים) (סדרי דין)|תקנות הסעד (טיפול במפגרים) (סדרי דין), התש״ל–1970}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (הגבלת אחריותם של בעלי כלי שיט) (סדרי דין)|תקנות הספנות (הגבלת אחריותם של בעלי כלי שיט) (סדרי דין), התש״ל–1970}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ההסגרה (סדרי דין וכללי ראיות בעתירות)|תקנות ההסגרה (סדרי דין וכללי ראיות בעתירות), תשל״א–1970}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (סדרי דין)|תקנות ניירות ערך (סדרי דין), התשל״א–1970}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין הפלילי|תקנות סדר הדין הפלילי, תשל״ד–1974}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המצאת מסמכים לפי אמנת האג 1965|תקנות המצאת מסמכים לפי אמנת האג 1965, תשל״ו–1975}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף ומס קניה (סדרי הדין בערעור)|תקנות מס ערך מוסף ומס קניה (סדרי הדין בערעור), תשל״ו–1976}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המתעסקים ברפואה (סדרי דין בדיון משמעתי)|תקנות המתעסקים ברפואה (סדרי דין בדיון משמעתי), תשל״ו–1976}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המתעסקים ברפואה (סדרי דיון בועדה רפואית)|תקנות המתעסקים ברפואה (סדרי דיון בועדה רפואית), תשל״ו–1976}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בערעור)|תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בערעור), תשל״ז–1976}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין)|תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל״ז–1976}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)|תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות), תשל״ז–1977}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים)|תקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), תשל״ז–1977}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רופאי השיניים (סדרי דיון בועדה רפואית)|תקנות רופאי השיניים (סדרי דיון בועדה רפואית), התשל״ז–1977}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רופאי השיניים (סדרי דין בדיון משמעתי)|תקנות רופאי השיניים (סדרי דין בדיון משמעתי), התשל״ז–1977}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (המצאת צו לפי סעיף 239 לחוק)|תקנות התכנון והבניה (המצאת צו לפי סעיף 239 לחוק), תשל״ח–1978}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בית משפט (ערעורים בעניני מס הכנסה)|תקנות בית משפט (ערעורים בעניני מס הכנסה), תשל״ט–1978}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל|תקנות ההוצאה לפועל, התש״ם–1979}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדרי דין (עתירות אסירים)|תקנות סדרי דין (עתירות אסירים), תש״ם–1980}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות)|תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ״א–1981}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי הדין בערעור על סירוב לבקשת עיון)|תקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי הדין בערעור על סירוב לבקשת עיון), התשמ״א–1981}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)|תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים), התשמ״א–1981}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עזרה משפטית למדינות חוץ (הסכם עם אוסטריה בדבר סדר הדין האזרחי)|תקנות עזרה משפטית למדינות חוץ (הסכם עם אוסטריה בדבר סדר הדין האזרחי), התשמ״ג–1982}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (סדרי דין לשחזור תיקים ומסמכים)|תקנות בתי המשפט (סדרי דין לשחזור תיקים ומסמכים), התשמ״ד–1984}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי הישנות|תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק|תקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ״ד–1984}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין בדיון נוסף|תקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ״ד–1984}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סימני מסחר (ערעור לפני בית משפט מחוזי)|תקנות סימני מסחר (ערעור לפני בית משפט מחוזי), התשמ״ח–1987}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדרי דין (עבודת שירות)|תקנות סדרי דין (עבודת שירות), התשמ״ח–1988}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים)|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים), התשמ״ט–1988}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות יסודות התקציב (שיפוט משמעתי)|תקנות יסודות התקציב (שיפוט משמעתי), התשמ״ט–1988}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (סדרי דין בערעור לבית המשפט העליון לפי חוק לשכת עורכי הדין)|תקנות בתי המשפט (סדרי דין בערעור לבית המשפט העליון לפי חוק לשכת עורכי הדין), התשמ״ט–1988}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (סדרי דין לדיון בבקשות לפי חוק ההגנה על חוסים)|תקנות בתי המשפט (סדרי דין לדיון בבקשות לפי חוק ההגנה על חוסים), התש״ן–1990}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין)|תקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין), התשנ״א–1991}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הרופאים הווטרינרים (סדרי דין בוועדה)|תקנות הרופאים הווטרינרים (סדרי דין בוועדה), התשנ״ב–1992}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות)|תקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות), התשנ״ו–1995}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הירושה|תקנות הירושה, התשנ״ח–1998}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין)|תקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין), התש״ס–1999}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין)|תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס״א–2000}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים)|תקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים), התשס״ב–2002}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מידע גנטי (סדרי דין בהליך לאישור בדיקה גנטית בחסוי או בפסול דין)|תקנות מידע גנטי (סדרי דין בהליך לאישור בדיקה גנטית בחסוי או בפסול דין), התשס״ג–2002}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שמאי מקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת משמעת)|תקנות שמאי מקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת משמעת), התשס״ה–2005}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (אגרות)|תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס״ז–2007}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות תובענות ייצוגיות|תקנות תובענות ייצוגיות, התש״ע–2010}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (סדרי דין בבקשה לאסור פרסום שם חשוד)|תקנות בתי המשפט (סדרי דין בבקשה לאסור פרסום שם חשוד), התשע״ד–2014}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (ציון שם חשוד או נאשם מכוח סעיף 70(ה3) לחוק)|תקנות בתי המשפט (ציון שם חשוד או נאשם מכוח סעיף 70(ה3) לחוק), התשע״ז–2017}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין)|תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ״א–2020}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (רשימת מומחים מטעם בית המשפט)|תקנות בתי המשפט (רשימת מומחים מטעם בית המשפט), התשפ״ג–2022}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מניעת הטרדה מאיימת (סדרי דין)|תקנות מניעת הטרדה מאיימת (סדרי דין), התשפ״ד–2024}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}}.}} {{ח:סעיף|108א|מינוי מומחה מטעם בית המשפט|תיקון: תשע״ט־2}} {{ח:תת|(א)}} בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 108|סעיף 108}} רשאי שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר מינוי מומחה מטעם בית המשפט לבקשת התובע, לשם מתן חוות דעת בכתב בעניין מצבו הרפואי של תובע בתביעה אזרחית בשל עבירת מין שהנתבע ביצע כלפיו והורשע בה. {{ח:תת|(ב)}} מינה בית המשפט מומחה מטעמו בהתאם לתקנות לפי סעיף קטן (א), לא יהיה רשאי בעל דין להביא עדות נוספת של מומחה לעניין הנדון, אלא ברשות בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירת מין“ – עבירה המנויה {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ה|בסימן ה׳ בפרק י׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, למעט עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 352|סעיף 352 לחוק האמור}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תביעה אזרחית“ – תביעה אזרחית הנגררת להרשעה בפלילים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 77|בסעיף 77}}, או משפט אזרחי שהוגש בו כראיה פסק דין חלוט במשפט פלילי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 42א|סעיף 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}. {{ח:סעיף|109|ביצוע ותקנות|אחר=[ש/28 רישה, ב/47 רישה, ר/22 רישה, ת/10]}} {{ח:ת}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (שופטים)|תקנות בתי המשפט (שופטים), התשל״ג–1973}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)|תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים), התשמ״א–1981}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין)|תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ״א–2020}}.}} {{ח:סעיף|110|שמירת חוקים|אחר=[ב/49]}} {{ח:ת}} חוק זה אינו גורע מכל חוק אחר – {{ח:תת|(1)}} הדן בבתי משפט אחרים או בבתי דין אחרים; {{ח:תת|(2)}} המוציא ענינים מסויימים מסמכותם של בתי המשפט שחוק זה דן בהם, או מוסר לסמכותם ענינים נוספים; {{ח:תת|(3)}} הקובע לבית משפט הרכב מסויים או סדרי דין מסויימים לדיון בענינים מסויימים; {{ח:תת|(4)}} השולל זכות ערעור או מתנה לה תנאים. {{ח:סעיף|111|הוראות מעבר|אחר=[ש/27<wbr>(א), ב/50<wbr>(ג)]}} {{ח:תת|(א)}} מי שכיהן כשופט ערב תחילתו של חוק השופטים, התשי״ג–1953, רואים אותו כאילו נתמנה על פי חוק זה. {{ח:תת|(ב)}} רשם שכיהן ערב תחילתו של חוק בתי המשפט, התשי״ז–1957, רואים אותו כאילו נתמנה על פי חוק זה. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}})}}}} {{ח:קטע3|תוספת 1 חלק א|חלק א׳|תיקון: תש״ן}} {{ח:סעיף*|1||תיקון: תשמ״ח־2, תש״ן־2, תשנ״א, תשנ״ה, תשס״ח־4, תש״ע־3, תשע״ה־2, תשע״ח־4, תשע״ט־4|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 1}} {{ח:ת}} עבירות לפי הסעיפים הבאים של {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}: {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 100|100}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 102|102}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 106|106}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 108|108}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 111|111}} למעט בנסיבות שבהן העונש הוא מאסר עולם; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 112|112}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 114|114}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 115|115}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 144|144}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 144ו|144ו}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 157|157}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 165|165}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 169|169}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 203|203}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 214|214(ב2)}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 245|245}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 246|ו־246}} בנסיבות המתוארות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 249א|בסעיף 249א}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 259|259(1)}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 290|290}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 301ב|301ב(ג)}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 301ג|301ג}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 302|302}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 327|327}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 329|329}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 330|330 עד 332א}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 333|333}} בנסיבות המתוארות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 335|בסעיף 335}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 336|336}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 348|348(ב)}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 369|369 עד 375}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 376ב|376ב}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377א|377א(א)(5)}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 390|390}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 402|402 עד 404}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 406|406}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 407|ו־407}} בנסיבות המתוארות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 408|בסעיף 408}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 413יא|413יא}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 448|448}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 450|450}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 454|454}}; {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 456|456}}. {{ח:סעיף*|2||תיקון: תש״ע־3|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 2}} {{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 117|סעיף 117(א) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}}. {{ח:סעיף*|3||תיקון: תש״ע־3|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 3}} {{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 89|סעיף 89 לחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}. {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 4}} {{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 209|סעיף 209 לפקודת המכס}}. {{ח:סעיף*|5||תיקון: תשמ״ט־3|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 5}} {{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}}. {{ח:סעיף*|6||תיקון: תשס״ג־2|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 6}} {{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס״ג–2003}}. {{ח:סעיף*|7||תיקון: תשס״ג־3, תש״ע־3|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 7}} {{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 3|סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}. {{ח:סעיף*|8||תיקון: תש״ע־3, תשע״ו־4|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 8}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:סעיף*|9||תיקון: תש״ע־3|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 9}} {{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק מניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)#סעיף 4|סעיף 4 לחוק מניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי״ד–1954}}, למעט בנסיבות שבהן העונש הוא מאסר עולם, ועבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק מניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)#סעיף 8|סעיף 8 לחוק האמור}}. {{ח:סעיף*|10||תיקון: תש״ע־3, תשע״ו־4|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 10}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:סעיף*|11||תיקון: תש״ע־3, תשע״ו־4|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 11}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:סעיף*|12||תיקון: תש״ע־3|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 12}} {{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הספנות (ימאים)#סעיף 113|סעיף 113 לחוק הספנות (ימאים), התשל״ג–1973}}. {{ח:סעיף*|13||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 13}} {{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64א|סעיף 64א(ג) לפקודת התעבורה}}. {{ח:סעיף*|14||תיקון: תשע״ו־4, תשע״ח־4|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 14}} {{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 21|סעיפים 21}}, {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 30|30}} {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 31|ו־31 לחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}} ועבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 329|סעיפים 329}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 448|ו־448 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, שהן מעשה טרור, שחלות עליהן הוראות {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 37|סעיף 37 לחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}}. {{ח:סעיף*|15||תיקון: תשע״ח־4|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 15}} {{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר#סעיף 52|סעיף 52(ב)(3) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}}. {{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ב|חלק ב׳|תיקון: תשנ״ב־2}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ב}} {{ח:ת}} ערעורים לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 52|סעיפים 52(ב)}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 55|55}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 60|ו־60 לפקודת התעבורה}}. {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשנ״ב־2}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}})}}}} {{ח:קטע3|תוספת 2 חלק א|חלק א׳}} {{ח:סעיף*|1||תיקון: תשע״ח|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 1}} {{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}, הקבועות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ט סימן ה|בסימן ה׳ לפרק ט׳}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 392|ובסעיפים 392}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 393|393}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 415|415}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 423|423}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 424|ו־424}}. {{ח:סעיף*|2||תיקון: תשע״ח|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 2}} {{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 3|סעיף 3(ב)(1) לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}. {{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ב|חלק ב׳}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}}. {{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}})}}}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3 פרט 1}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}. {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3 פרט 2}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל|חוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ״ג–1963}}. {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 3 פרט 3}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה|חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה, התשי״ט–1959}}. {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 3 פרט 4}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים|חוק למניעת מפגעים, התשכ״א–1961}}. {{ח:סעיף*|4א||תיקון: תשס״ח־11|עוגן=תוספת 3 פרט 4א}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי|חוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}}. {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 3 פרט 5}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}. {{ח:סעיף*|6||תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת 3 פרט 6}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}}. {{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 3 פרט 7}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#פרק 3|הפרק השלישי לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}. {{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 3 פרט 8}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות (אספקת מים)|פקודת העיריות (אספקת מים), 1936}}. {{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 3 פרט 9}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הסדרת מקומות רחצה|חוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ״ד–1964}}. {{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 3 פרט 10}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|חוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}. {{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת 3 פרט 11}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הבטיחות במקומות ציבוריים|חוק הבטיחות במקומות ציבוריים, התשכ״ג–1963}}. {{ח:סעיף*|12||עוגן=תוספת 3 פרט 12}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ביוב)|חוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ״ב–1962}}. {{ח:סעיף*|13||תיקון: תשע״ב־8|עוגן=תוספת 3 פרט 13}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:סעיף*|14||עוגן=תוספת 3 פרט 14}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת הכלבת|פקודת הכלבת}}. {{ח:סעיף*|15||תיקון: ק״ת תשס״ג, תשס״ה|עוגן=תוספת 3 פרט 15}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 195|סעיפים 195}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 196|196}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 490|ו־490 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 265|וסעיפים 265}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 266|ו־266 לחוק האמור}} – לגבי חותם שהוטבע מכוח {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}. {{ח:סעיף*|16||עוגן=תוספת 3 פרט 16}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים|חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים, התשמ״ג–1983}}. {{ח:סעיף*|17||עוגן=תוספת 3 פרט 17}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת המכרות|פקודת המכרות}}. {{ח:סעיף*|18||עוגן=תוספת 3 פרט 18}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שמירת הנקיון|חוק שמירת הנקיון, התשמ״ד–1984}}. {{ח:סעיף*|19||עוגן=תוספת 3 פרט 19}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות שעת-חירום (אבטחת מוסדות חינוך)|תקנות שעת־חירום (אבטחת מוסדות חינוך), התשל״ד–1974}}. {{ח:סעיף*|20||עוגן=תוספת 3 פרט 20}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות שימור חיפה (אגף הכרמל)|תקנות שימור חיפה (אגף הכרמל), 1943}}. {{ח:סעיף*|21||עוגן=תוספת 3 פרט 21}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה (סדרי תנועה ושמירת הבטחון בכרמלית בחיפה)|תקנות התעבורה (סדרי תנועה ושמירת הבטחון בכרמלית בחיפה), התשכ״א–1961}}. {{ח:סעיף*|22||עוגן=תוספת 3 פרט 22}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות)|תקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), התשכ״ד–1964}}. {{ח:סעיף*|23||תיקון: תשמ״ה־2|עוגן=תוספת 3 פרט 23}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון), התשל״ו–1975}}. {{ח:סעיף*|23א||תיקון: תשמ״ו־4, תשמ״ז־2, ק״ת תש״ס|עוגן=תוספת 3 פרט 23א}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק חג המצות (איסורי חמץ)|חוק חג המצות (איסורי חמץ), התשמ״ו–1986}}. {{ח:סעיף*|24||תיקון: תשמ״ז|עוגן=תוספת 3 פרט 24}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים)|חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים), התשמ״ז–1987}}. {{ח:סעיף*|25||תיקון: ק״ת תשמ״ז|עוגן=תוספת 3 פרט 25}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק בנינים ציבוריים (מיתקני שתיה למים צוננים)|חוק בנינים ציבוריים (מיתקני שתיה למים צוננים), התשמ״ז–1986}}. {{ח:סעיף*|26||תיקון: תשנ״ג|עוגן=תוספת 3 פרט 26}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור|חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ״ג–1993}}. {{ח:סעיף*|27||תיקון: ק״ת תש״ס|עוגן=תוספת 3 פרט 27}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969}}. {{ח:סעיף*|28||תיקון: ק״ת תשס״ב|עוגן=תוספת 3 פרט 28}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק המים|חוק המים, התשי״ט–1959}}. {{ח:סעיף*|29||תיקון: ק״ת תשס״ה|עוגן=תוספת 3 פרט 29}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הפיקוח על כלבים|חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס״ג–2002}}. {{ח:סעיף*|30||תיקון: ק״ת תשס״ה|עוגן=תוספת 3 פרט 30}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים|חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים, התשנ״ז–1997}}. {{ח:סעיף*|31||תיקון: ק״ת תשס״ה|עוגן=תוספת 3 פרט 31}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (בתי שחיטה לעופות)|תקנות מחלות בעלי חיים (בתי שחיטה לעופות), התש״ך–1960}}. {{ח:סעיף*|32||תיקון: תשס״ח־7, תשס״ט־3|עוגן=תוספת 3 פרט 32}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הדרכים (שילוט)|חוק הדרכים (שילוט), התשכ״ו–1966}}. {{ח:סעיף*|33||תיקון: תשס״ח־7, תשס״ט־3|עוגן=תוספת 3 פרט 33}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}}, לעניין עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים#סעיף 15|סעיפים 15}} {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים#סעיף 16ב|ו־16ב}}. {{ח:סעיף*|34||תיקון: תשס״ח־7, תשס״ט־3|עוגן=תוספת 3 פרט 34}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)|חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ״ד–1994}}. {{ח:סעיף*|35||תיקון: תשס״ח־7, תשס״ט־3, ק״ת תשע״ב|עוגן=תוספת 3 פרט 35}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקדון על מכלי משקה|חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ״ט–1999}}, לעניין עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקדון על מכלי משקה#סעיף 18|סעיף 18(א)(3)}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקדון על מכלי משקה#סעיף 19|סעיף 19}} לעניין העבירות האמורות בפרט זה. {{ח:סעיף*|36||תיקון: תשס״ח־7, תשס״ט־3, ק״ת תשע״ב|עוגן=תוספת 3 פרט 36}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס״ז–2007}}, לעניין עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים#סעיף 15|סעיף 15(א)(1), (3) ו־(4)}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים#סעיף 15|סעיף 15(א)(5) לחוק האמור}} – לעניין רישום לפי {{ח:חיצוני|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים#סעיף 9|סעיף 9(ב)}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים#סעיף 16|סעיף 16}} לעניין העבירות האמורות בפרט זה. {{ח:סעיף*|37||תיקון: ק״ת תשע״ב|עוגן=תוספת 3 פרט 37}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת היערות|פקודת היערות}}. {{ח:סעיף*|38||תיקון: ק״ת תשע״ב|עוגן=תוספת 3 פרט 38}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצומח|חוק הגנת הצומח, התשט״ז–1956}}. {{ח:סעיף*|39||תיקון: ק״ת תשע״ב|עוגן=תוספת 3 פרט 39}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שמירת הסביבה החופית|חוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004}}. {{ח:סעיף*|40||תיקון: ק״ת תשע״ב|עוגן=תוספת 3 פרט 40}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת|חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2006}}. {{ח:סעיף*|41||תיקון: ק״ת תשע״ב|עוגן=תוספת 3 פרט 41}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הטיפול באריזות|חוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע״א–2011}}, לעניין עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הטיפול באריזות#סעיף 31|סעיף 31(א)(1) או (2), (ב)(2) ו־(ג)(2)}} וכן עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הטיפול באריזות#סעיף 32|סעיף 32 לחוק האמור}} לעניין העבירות האמורות. {{ח:סעיף*|42||תיקון: תשע״ה־3|עוגן=תוספת 3 פרט 42}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27א1|סעיף 27א1 לפקודת התעבורה}}. {{ח:סעיף*|43||תיקון: תשע״ו־6|עוגן=תוספת 3 פרט 43}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה)|חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע״ו–2016}}. {{ח:סעיף*|44||תיקון: ק״ת תש״ף, תש״ף, תש״ף־3, ק״ת תש״ף־2|עוגן=תוספת 3 פרט 44}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף*|45||תיקון: ק״ת תש״ף|עוגן=תוספת 3 פרט 45}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף*|46||תיקון: תש״ף־2|עוגן=תוספת 3 פרט 46}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש״ף–2020}}. {{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשע״ב־4}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70}})}}}} {{ח:קטע3||בקשה לאיסור פרסום שם של חשוד או פרטים אחרים}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט).}} {{ח:חתימות|נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום ט״ו באב התשמ״ד (14 באוגוסט 1984).}} * '''משה נסים'''<br>שר המשפטים {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] q20gdjvg3od2ew7itkn92386cybiwos 0 8847 3019486 2699442 2026-06-10T20:25:07Z Sije 2668 התוכן הועבר לעמודי המפתח 3019486 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|ספר סיפורי מעשיות||ממלך וקיסר|מחגר|ממלך שגזר שמד|}} <pages index="סיפורי המעשיות - נחמן בן שמחה - לעמבערג - תרסב.pdf" from=21 to=31 onlysection=ג /> [[קטגוריה:סיפורי מעשיות (ברסלב)]] [[en:Translation:Tales of Rabbi Nachman/3]] [[yi:מעשה ג מחיגר]] 6dsn014q82a6444bqya6vjcm81fvdsu 0 163937 3019464 2694942 2026-06-10T19:07:21Z ~2026-34377-63 45772 הגהה 3019464 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ד|יג|יד|טו}} {{צתב|א"ל ל"ל חיוורתא|ברכות|כח|א}}. ההוא יומא בר תמנא סרי שני הוה אתרחיש לי' ניסא והדרו לי' תמני סרי דארי חיוורתא. לדעת הרמב"ם בפי' שמרוב השקידה נתלבנו שערותיו, צ"ל דמה שאמרה ל"ל חיוורתא לא היתה כוונתה שיהי' דבר זה מעכב הנשיאות, רק שגלתה דעתה שיש חסרון בדבר. והנס הי' שהתחילה מיד פעולת לובן השער להתגלות ובמשך זמן קצר נתלבנו שערותיו. והי' הנס מסתייע ג"כ מטבע מרוב השקידה ומ"מ יש כאן נס נגלה שהרבה שקדנים ישנם שאינם מתלבנים. והצדיקים הללו דאגו ע"ז מפני שהדר הנשיאות היא השיבה וע"י ההדר שנופל בלבבות תתקבל יותר ההנהגה הטובה. והנה היתה כונת הנס ג"כ לתן צדק לפעלי צדיקים הללו, מפני שר"ג היתה שיטתו להנהיג את הנשיאות ברום מעלה של תוקף הדין. ועצם כח הנשיאות, שהוא כח הדין, חפץ להגביר על כח ת"ח הפרטיים הרבה, שבהם יש רק כח האהבה והרחמים. ע"כ כדי לתמם החזיון של היפוך שיטה זו, דהיינו שישראל מוכשרים להתנהג עמהם במדת רחמים, ראוי שיהי' הנשיא הנבחר זקן שמורה למדת רחמים כאמרם : "זקן מלא רחמים". וכן הסכימה דעת העליונה, שאף הצעיר נולדו בו מחזה זקנה, להורות על תוכן ההנהגה הנרצית בנשיאות ושכך ראויה להנהגתן של ישראל, שהם כולם צדיקים וזרע ברך ד'. {{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ד|יג|יד|טו}} <noinclude> [[קטגוריה:עין איה|ברכות ד יד]]</noinclude> rjpsayle5jssf5zjwnjr3hujv3fvcoa 0 163940 3019469 2755928 2026-06-10T19:27:52Z ~2026-34377-63 45772 /* */ הגהה 3019469 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ד|טז|יז|יח}} {{צתב|אחזו לי' בחלמא חצבי חיוורא דמליין קטמא וכו'|ברכות|כח|א}}. ולא היא ליתובי דעתי' הוא דאחזו לי'. באמת אפשר שמהרבים הנכנסים בלא בדיקה היו גם כאלה שאינם הגונים בתוכם. אבל התקוה הנכונה היא שיתאחדו עם הצדיקים והכשרים ועי"ז יזכו גם הם ויעשו תשובה ויתוקנו. והראו לו דמליין קטמא, ואפר אינו בר גיבולי, להורות שלא יתדבקו לעולם ולא יתחברו יחד, כמדת הרשעים חלילה שנאמר בשש מהם נפשות. וע"ז אמר ולא היא, כי כיון שנתדבקו לתורה יתאחדו יחד, וע"י ההתאחדות יתוקנו בודאי. {{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ד|טז|יז|יח}} <noinclude> [[קטגוריה:עין איה|ברכות ד יז]] </noinclude> si7pcahbn0o7diwbkff04rq3mlcp9kn 0 164000 3019408 2695004 2026-06-10T12:50:36Z Motimn1 43943 3019408 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ה|כ|כא|כב}} {{צתב|ויחשבה עלי לשכורה, מכאן לשכור שאסור להתפלל|ברכות|לא|א}}. אע"פ שיסוד התפילה בנוי ע"פ ההרגש, וההרגש שבלב לפעמים יתגבר בשעת שכרות יותר, כדברי חז"ל כל המתפתה ביינו יש בו מדעת קונו. אמנם לא תבוא התכלית כ"א בהיות הרגש מחובר אל השכל אבל השיכור שהרגש לבדו ימשול בו והשכל פעולתו אז הרוסה, זה אינו נכון לתפילה. גם חובת התפילה היא לא רק עבודתה לשעתה כ"א שתפעול ג"כ על סדרי המעשים של אחר התפילה. והשיכור אם שהוא נח להתרגש אפילו לטוב ולצדק, אבל אינו ראוי לכוון קצב ומדה טובה וישרה למעשיו ע"פ הרגשו. כי הכוחות המוסריים צריכים דעה נוחה ומיושבת להבדיל בין הקודש ובין החול בין הטמא ובין הטהור, והשיכור כל העולם דומה לו כמשור ואינו יכול להכיר ערך ההשחתה שבמעשים בלתי הגונים, ע"כ אסור להתפלל. {{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ה|כ|כא|כב}} <noinclude> [[קטגוריה:עין איה|ברכות ה כא]]</noinclude> hcpddfacj9oe7bxoirpqrqirvhnywgs 0 164631 3019528 3018933 2026-06-11T08:25:25Z מו יו הו 37729 /* נוסח תימן */ 3019528 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==נוסח אשכנז== </noinclude>{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}| |אשכנזים=אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל עֲוֺנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים עֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמֹל. אֵל הוֹרֵיתָ לָּנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=וּזְכָר|מערבי=זְכָר}} לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְתָּ<noinclude>{{הערה|נו"א: "כְּהוֹדַעְתָּ", או "שֶׁהוֹדַעְתָּ"}}</noinclude> לֶעָנָו מִקֶּדֶם, {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:|מערבי=וְכֵן כָּתוּב:}} וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃ וַיַּעֲבֹ֨ר יְיָ֥׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒ '''יְיָ֣׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙׃'''{{ש}} וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז, ט}}{{ש}} סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ.{{ש}} כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃{{ממס|תהלים פו ה}}}}<noinclude> ==נוסח עדות המזרח== </noinclude>{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}| |מזרח=אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.{{ש}} מוֹחֵל עֲווֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. {{ש}} מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים, וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. {{ש}} עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם לָהֶם גּוֹמֵל.{{ש}} אֵל, הוֹרֵיתָנוּ לוֹמַר מִדּוֹת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, זְכֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה.{{ש}} כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ:{{ש}} וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם, וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ.{{ש}} וְשָׁם נֶאֱמַר: '''וַיַּעֲבֹ֨ר יְיָ֥׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒ – יְיָ֣׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙׃{{ש}}וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז, ט}}'''}}<noinclude> ==נוסח תימן== </noinclude>{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}| |תימן=אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל עֲוֹן עַמּוֹ, מֵסִיר חַטַּאת יְרֵאָיו, מַרְבֶּה מְחִילָה לַחוֹטְאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים, עֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ, וְלֹא כְרָעָתָם לָהֶם גּוֹמֵל. אֵל הוֹרֵתָנוּ לוֹמַר לְפָנֶיךָ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, בַּעֲבוּר שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, זְכֹר לָנוּ בְּרִית שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁלְּרַחֲמִים שֶׁחִלָּה בָם עָנָו לְפָנֶיךָ מִקֶּדֶם, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם, וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ. וְשָׁם נֶאֱמָר: {{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא.{{ש}} {{הור|קהל וחזן:}} '''יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה׃'''{{ש}} {{הור|חזן:}} וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז ט}}}}<noinclude> ==נוסח איטליה== </noinclude>{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}| |איטליה=אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל עֲוֺנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לַחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים עֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמֹל. אֵל הוֹרֵיתָ לָּנוּ לוֹמַר {{ק|[מִדּוֹת]}} שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, וּזְכֹר לָנוּ {{ק|[הַיּוֹם]}} בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה {{ק|[כְּמוֹ]}} שֶׁהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם, וְכֵן כָּתוּב {{ק|[בְּתוֹרָתָךְ]}}: וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃ וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא. יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה׃ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז, ט}}{{ש}} סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחֹל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשַׁעְנוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|תפילת עמידה - בקשות|תפילת שמונה עשרה}}{{ש}} כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃{{ממס|תהלים פו ה}}{{ש}} כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל ד}}{{ש}} לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ כִּי רַב הוּא׃{{ממס|תהלים כה יא}}}}<noinclude> [[קטגוריה:פתיחות לי"ג מידות]] {{סוף}} ==הערות== 2g9rpw9qszp3nz15liakmdin0br2rpb 106 172237 3019451 3019333 2026-06-10T18:33:40Z Michaelkimmel2 44530 3019451 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> {{ביאור:תוכן למשנה אבות|ה}} ==פרק המספרים – כולו סתם משנה== ===חטיבה I: המספר 10 - הצדיקים והרשעים בהסטוריה התנכ"ית=== {{עוגן|משנה א}}<קטע התחלה=א/> (א) {{ב|בעשרה מאמרות|"ויאמר... ויהי... ויאמר... ויהי..." וכו'}} נברא העולם! :ומה {{ב|תלמוד לומר|לשם מה נכתב כל פירוט בריאת העולם?}}? והלא - {{ב|במאמר אחד יכול להבראות|היה יכול להיות כתוב "ויאמר ה': יהי עולם! ויהי עולם".}}?! {{הע-שמאל|העולם נברא למען הצדיקים, ולכן הוקדשו לו עשרה מאמרות. המשנה מדגישה את מקומו המרכזי של האדם בעולם: העולם לא נברא למען ה' אלא למען האדם.}} :אלא: ::להפרע מן הרשעים - {{ב|שמאבדין את העולם|שהורסים את העולם במעשיהם הרעים, כגון שמזהמים את המים שברא ה' במאמר, או הורסים את הצומח שברא ה' במאמר אחר}} שנברא בעשרה מאמרות, ::ולִתֵּן שכר טוב לצדיקים - שֶמְּקַיְמִין את העולם שנברא בעשרה מאמרות! <קטע סוף=א/> {{מגירה|בעשרה מאמרות נברא העולם|([[ביאור:בראשית א|תחילת פרשת בראשית]]) <big>'''בְּ'''</big>רֵאשִׁית בָּרָא אֱ' אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם, וְרוּחַ אֱ' מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם. '''(א) וַיֹּאמֶר''' אֱ': "יְהִי אוֹר!" - וַיְהִי אוֹר! וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, וַיַּבְדֵּל אֱ' בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. וַיִּקְרָא אֱ' לָאוֹר "יוֹם" וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא "לָיְלָה", וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד. {פ} <br /> '''(ב) וַיֹּאמֶר''' אֱ': "יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם!". וַיַּעַשׂ אֱ' אֶת הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ - וַיְהִי כֵן. וַיִּקְרָא אֱ' לָרָקִיעַ "שָׁמָיִם". וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי. {פ}<br /> '''(ג) וַיֹּאמֶר''' אֱ': "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד - וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה!". וַיְהִי כֵן! וַיִּקְרָא אֱ' לַיַּבָּשָׁה "אֶרֶץ" וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא "יַמִּים", וַיַּרְא אֱ' כִּי טוֹב.<br /> '''(ד) וַיֹּאמֶר''' אֱ': "תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא: עֵשֶׂב - מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ פְּרִי - עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ, עַל הָאָרֶץ!" - וַיְהִי כֵן! וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא: עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ, וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ. וַיַּרְא אֱ' כִּי טוֹב. וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי. {פ}<br /> '''(ה) וַיֹּאמֶר''' אֱ': "יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם - לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה. וְהָיוּ - לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים! וְהָיוּ - לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ!" - וַיְהִי כֵן! וַיַּעַשׂ אֱ' אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים: אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל - לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם, וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן - לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה, וְאֵת הַכּוֹכָבִים. וַיִּתֵּן אֹתָם אֱ' בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם - לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ, וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. וַיַּרְא אֱ' כִּי טוֹב. וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי. {פ}<br /> '''(ו) וַיֹּאמֶר''' אֱ': "יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה, וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ - עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם!" וַיִּבְרָא אֱ' אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים, וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת - אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם, וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ. וַיַּרְא אֱ' כִּי טוֹב: וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱ' לֵאמֹר: "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם בַּיַּמִּים! וְהָעוֹף - יִרֶב בָּאָרֶץ!". וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי. {פ}<br /> '''(ז) וַיֹּאמֶר''' אֱ': "תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ: בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ, וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ!" - וַיְהִי כֵן! כה וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ, וְאֶת הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, וְאֵת כָּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אֱ' כִּי טוֹב.<br /> '''(ח) וַיֹּאמֶר''' אֱ': "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ, וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ!" וַיִּבְרָא אֱ' אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱ' בָּרָא אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם! <br /> וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱ' '''(ט) וַיֹּאמֶר''' לָהֶם אֱ: "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ! וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ!" <br /> '''(י) וַיֹּאמֶר''' אֱלֹהִים: "הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע - אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע - לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה! - וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ, וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם, וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה - אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה!" - וַיְהִי כֵן! וַיַּרְא אֱ' אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד! וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי.}} {{עוגן|משנה ב}}<קטע התחלה=ב/> (ב) עשרה דורות - מאדם ועד נח: ::להודיע כמה ארך אפים לפניו! ::שכל הדורות היו מכעיסין ובאין - {{ב|עד שהביא|כלומר לא העניש מיד, אלא נתן להם הזדמנות במשך עשרה דורות}} עליהם את מי המבול. {{מגירה|עשרה דורות מאדם עד נח|[[בראשית ה]]: זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם, בְּיוֹם בְּרֹא אֱ' אָדָם, בִּדְמוּת אֱ' עָשָׂה אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם, וַיְבָרֶךְ אֹתָם, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם 'אָדָם' בְּיוֹם הִבָּרְאָם. <br /> וַיְחִי '''(א) אָדָם''' שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ '''(ב) שֵׁת'''... וַיְחִי שֵׁת חָמֵשׁ שָׁנִים וּמְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת '''(ג) אֱנוֹשׁ'''. ...{ס} וַיְחִי אֱנוֹשׁ תִּשְׁעִים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת '''(ד) קֵינָן'''... וַיְחִי קֵינָן שִׁבְעִים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת '''(ה) מַהֲלַלְאֵל'''... וַיְחִי מַהֲלַלְאֵל חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁשִּׁים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת '''(ו) יָרֶד'''... וַיְחִי יֶרֶד שְׁתַּיִם וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת '''(ז) חֲנוֹךְ'''... וַיְחִי חֲנוֹךְ חָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת '''(ח) מְתוּשָׁלַח'''. וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱ' אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת מְתוּשֶׁלַח שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת. ...וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱ', וְאֵינֶנּוּ כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱ'. {ס} וַיְחִי מְתוּשֶׁלַח שֶׁבַע וּשְׁמֹנִים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת '''(ט) לָמֶךְ'''... וַיְחִי לֶמֶךְ שְׁתַּיִם וּשְׁמֹנִים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בֵּן. וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ 'נֹחַ' לֵאמֹר: "זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה'"...}} {{הע-שמאל|כלומר למרות שהכעיסו שוב, לא נענשו וקיבלו הזדמנות לשוב. ובהגיע אברהם, קיבל את השכר (שכן עוונות הופכים לזכויות, אם החוטא חוזר בתשובה) כאילו קיים את המצוות של כל עשרת הדורות. ניתן גם לפרש שכמות הטובה נתונה מראש לכל דור, אבל הרשעים אינם זוכים לה וממילא ככל שאנשי הדור רשעים - נשארת יותר טובה לצדיקים שבדור. ויש מפרשים: "שכר כולם" בלשון נקיה, והכוונה שאברהם סבל עשרה נסיונות כעונש עבור עשרת הדורות, ובכך מנע מבול נוסף. פירוש זה מציג את תחילת הפרק כניגוד בין צדיקים לרשעים: בזכות אלו נברא העולם, ואלו כמעט והחריבו אותו. הניגוד הזה יחזור בסוף הפרק (משנה יח לקמן). ופירוש רביעי: אברהם מנע את החורבן שהיה אמור להתרחש, ועל כך מגיע לו שכר מכל בני דורו, ולאו דווקא משמים. והשוו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/כז|ספרי זוטא לבמדבר כז א:]] "כל אדם כשר שעומד בתוך דור רשע - זכה ליטול שכר כולו: נח עמד בדור המבול - זכה ליטול שכר כולו. אברהם עמד בדור הפלגה - זכה ליטול שכר כולו. לוט עמד בדור סדום - זכה ליטול שכר כולו." וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שיב|ספרי דברים שיב,]] שיעקב קבל את שכרם של אברהם ויצחק.}} :עשרה דורות מנח ועד אברהם: ::להודיע כמה ארך אפים לפניו! ::שכל הדורות היו מכעיסין ובאין - עד שבא אברהם וקבל [עליו] {{ב|שכר כלם|ראו בהערה}}! <קטע סוף=ב/> {{עוגן|משנה ג}}<קטע התחלה=ג/> (ג) עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו השלום - ועמד בכלם! :{{ב|להודיע|התורה מראה לנו דרך ריבוי הפרטים על נסיונותיו של אברהם}} {{ב|כמה חבתו|כמה אהב אותו הקב"ה. ויש מפרשים: כמה אהב אברהם את הקב"ה}} של אברהם אבינו עליו השלום! <קטע סוף=ג/> {{עוגן|משנה ד}}<קטע התחלה=ד/> {{הע-שמאל|בעניין הניסים והמכות על הים השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ד|למכילתא ויהי ד]] ופרשה ו, המצוטטת בהגדה של פסח. וראו דרשת ר' יהודה [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה א|בספרי דברים א.]] לא רק שלא הודו לקב"ה על עשרת הניסים אלא עוד ניסו אותו בעשרה נסיונות. בכך הפכו על פניה את זכותו של אברהם שעמד בעשרה נסיונות. משחק מילים נס-נסיון; אבל השוו דברי ר' אליעזר [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פתיחתא|במכילתא, פתיחה לויהי,]] שהקב"ה הוא שניסה את ישראל במדבר והקשה עליהם.}} (ד) עשרה נסים נעשו לאבותינו '''במצרים''' - ועשרה '''על הים''' [עשר מכות הביא הקדוש ברוך הוא על המצריים במצרים ועשר על הים]. עשרה נסיונות נסו אבותינו את המקום ברוך הוא במדבר, שנאמר ([[במדבר יד כב]]): "וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי": <קטע סוף=ד/> {{עוגן|משנה ה}}<קטע התחלה=ה/> (ה) עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש: {{הע-שמאל|בית המקדש כמערכת ניסים קבועה, בניגוד למצרים, שם היו הניסים זמניים. לגבי בשר הקודש ראו [[ויקרא רבה ג ה]], שאכן הסריח. לגבי הכהן הגדול עיינו [[ביאור:משנה יומא פרק א#משנה ד|יומא א, ד ז.]] היו מי שדאגו שלא יראה קרי, וראו [[ירושלמי יומא א א]], שאכן ראה קרי, וראו [[ירושלמי יומא א ד|שם הלכה ד,]] שר' יוסי בר' בון מעמיד את המשנה במקדש ראשון. לגבי "משתחווים רווחים" השוו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ד#טו|תוספתא פסחים ד, טו,]] שם מסופר על "פסח מעוכים".}} * (א) לא הפילה אשה מריח בשר הקדש, * (ב) ולא הסריח בשר הקדש מעולם, * (ג) ולא נראה זבוב בבית המטבחים, * (ד) ולא ארע {{ב|קרי|מלשון "מקרה" - יציאת זרע תוך שינה, הגורם לטומאתו במהלך יום אחד}} לכהן גדול ביום הכפורים, * (ה) ולא כִּבּוּ גשמים - אש של {{ב|עצי המערכה|העצים הנשרפים על גבי המזבח החיצון והגדול שבבית המקדש}}, * (ו) ולא נצחה הרוח את {{ב|עמוד העשן|המיתמר כמו עמוד מעל המזבח}}, * (ז) ולא נמצא פסול {{ב|בעמר|קרבן העומר המוקרב ביום ראשון של פסח}} {{ב|ובשתי הלחם|של חג השבועות}} ובלחם הפנים, * (ח) עומדים צפופים - {{ב|ומשתחוים רוחים|כלומר שהמתפללים אינם חשים בדוחק בשעה שמשתחווים ארצה, למרות שבעמדם חשו בצפיפות}}, * (ט) ולא הזיק נחש ועקרב בירושלים מעולם, * (י) ולא אמר אדם לחברו {{ב|צר לי המקום|צפוף לי ולכן אני מעדיף לשוב לביתי}} {{ב|שאלין בירושלים|שאשאר לנוח ולישון}} <קטע סוף=ה/> {{עוגן|משנה ו}}<קטע התחלה=ו/> (ו) עשרה דברים נבראו {{ב|בערב שבת|לקראת סוף ששת ימי בראשית}} {{ב|בין השמשות|לקראת ערב, מקור הביטוי בהשתקפות כפולה של השמש לקראת שקיעתה בעת שמעונן}}, ואלו הן: :(א) {{ב|פי הארץ|הארץ אוכלת את מה שעליה ברעידות אדמה: "ותפתח הארץ את פיה, ותבלעם חיים"}} ([[במדבר טז לב]]), (ב) {{ב|ופי הבאר|של יעקב אבינו (והנה שלשה עדרי צאן רובצים עליה והאבן גדולה על פי הבאר)}} ([[במדבר כא טז]]), (ג) {{ב|ופי האתון|אתונו של בלעם דיברה אתו: (ויפתח ה' את פי האתון). הפה שלה נברא לפניה...}} ([[במדבר כב כח]]), {{הע-שמאל|המדובר על ארועים ניסיים המופיעים בתנ"ך, והמשנה טוענת שאינם ניסים אלא חוקי טבע חד פעמיים, שנבראו בששת הימים ולא אחרי כן. והשוו לרשימות שונות במקצת [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ה|במכילתא ויסע ה]] [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנה|ובספרי דברים שנה.]] לעניין השמיר ראו בפנים, שמדובר בסלע קשה; אבל השוו [[ביאור:תוספתא/סוטה/טו|תוספתא סוטה טו, א,]] שמדובר בסוג של תולעת, וראו בביאור שם מקורות נוספים.}} :(ד) {{ב|והקשת|הקשת לאחר המבול, בה הבטיח ה' לנח: "והיה בענני ענן... ונראתה הקשת בענן"}} ([[בראשית ט יג]]), :(ה) {{ב|והמן|מאכל פלאי שירד לבני ישראל במדבר}} ([[שמות טז טו]]), (ו) {{ב|והמטה|מטהו של משה רבנו בו בקע את הים ("ואתה, הרם את מטך ונטה את ידך על הים, ובקעהו")}} ([[שמות ד יז]]), :(ז) {{ב|והשמיר|אבן בעלת קשיות גבוהה - שאיתה סותתו אבני המקדש ולוחות הברית, ויש אומרים שמדובר בתולעת ניסית הבוקעת את האבנים, ואף הלוחות נחתכו באמצעותה.}} ([[יחזקאל ג ט]]), (ח) {{ב|והכתב|שראה בלשאצר: ודנה כתבא די רשים: מנא מנא תקל ופרסין}} ([[דניאל ה כה]]), (ט) {{ב|והמכתב (י) והלוחות|אותיות פורחות באויר (קבלת הלוחות בפר' כי תשא: "והלוחות מעשה א' המה, והמכתב מכתב א' חרות על הלוחות)}} ([[שמות לב טז]]) :ויש אומרים: :אף {{ב|המזיקין|מחלות שאינן מדבקות, או שדים}}, {{ב|וקבורתו של משה|שלא נודעה והיתה פלאית}} ([[דברים לד ו]]), {{ב|ואֵילוֹ|האיל שהחליף את יצחק בעקידה}} של אברהם אבינו ([[בראשית כב יג]]). ויש אומרים, אף {{ב|צבת - בצבת עשויה|הצבת הראשונה. כי ברזל אפשר להחזיק ולייצר רק בעזרת צבת ברזל. אם כן הצבת הראשונה היתה מוכרחה להיות מוחזקת בצבת קודמת. מרעיון זה נגזרה המילה synapse ביוונית.}} ([[ביאור:תוספתא/ערובין/ח#טז|תוספתא ערובין ח, טז]]): <קטע סוף=ו/> ===חטיבה II: שביעיות=== {{עוגן|משנה ז}}<קטע התחלה=ז/> (ז) שבעה דברים בגלם, ושבעה בחכם: {{הע-שמאל|"גולם" הוא אדם שאינו גמור, כמו גוש חומר שעדיין אינו כלי המכונה "גולם", ועליו להשלים את עצמו. אין מדובר בטיפש, שבו נעסוק בהמשך הפרק. המאפיינים של הגולם דומים להפרעת קשב וריכוז. ראו [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/ז#ה|תוספתא סנהדרין ז, ה]] להדגמת הדברים.}} :'''חכם''': :(א) אינו מדבר בפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה ובמנין, :(ב) ואינו נכנס לתוך דברי חברו, :(ג) ואינו נבהל להשיב, :(ד) שואל כענין ומשיב כהלכה, :(ה) ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, :(ו) ועל מה שלא שמע, אומר לא שמעתי, :(ז) ומודה על האמת. :{{ב|וחלופיהן|מי שאינו גולם יכול לחשב מהן חלופיהן}} בגלם: <קטע סוף=ז/> {{עוגן|משנה ח}}<קטע התחלה=ח/> {{הע-שמאל|השוו להסבר ליקויי המאורות [[ביאור:תוספתא/סוכה/ב#ה|בתוספתא סוכה ב, ה,]]}} (ח) שבעה {{ב|מיני פרעניות|סוגים של בעיות וצרות}} באין לעולם - על שבעה {{ב|גופי עברה|סוגים של עבירות}}: :מקצתן {{ב|מעשרין|נותנים מתנות לכהן וללוי}} ומקצתן אינן מעשרין: ::'''רעב 'של בצורת'''' באה: מקצתן - רעבים, ומקצתן - שבעים. :{{ב|גמרו|החליטו}} שלא לעשר: '''רעב 'של מהומה ושל בצורת'''' באה. :{{ב|ושלא לטול את החלה|החליטו של להפריש 'חלה' מהבצק של הלחם}}: '''רעב של 'כליה'''' באה. :{{ב|'''דבר'''|מחלה הפוגעת באדם ובבהמה (בעיקר כבשים ועזים)}} - בא לעולם: על {{ב|מיתות האמורות בתורה|עבירות שענשם עונש מוות לפי התורה}} {{ב|שלא נמסרו|אבל אי אפשר היה לבצע את גזר הדין}} לבית דין, ועל {{ב|פירות שביעית|מי שאכל או מכר פירות משנת שמיטה שלא כדין}}. :{{ב|'''חרב'''|כינוי למצב מלחמה או לרצח}} באה לעולם: {{הע-שמאל|המשנה מערבבת, כנראה בכוונה, בין חטאים מהתורה - כגון מיתות שלא נמסרו לבית דין - לבין חטאים על דברי חכמים, כגון סוחרי פירות שביעית. לגבי המורים בתורה שלא כהלכה, ראו לעיל [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה יא|ג, יא:]] מדובר ביצירת פירושים לתורה שבכתב בניגוד לתורה שבעל פה. אמנם במשנה עצמה יש מחלוקות, ומי שנאמן לאחת הדעות שם כמובן אינו מביא חרב. נראה שמדובר בעיקר במי שמתנגדים להלכה בכלל, כמושג מחייב, כגון הנוצרים מבית מדרשו של פאולוס}} ::{{ב|על ענוי הדין|משיכת הזמן או תהליכים שאינם ראויים - כמו צעקות על המתדיינים}}, ::ועל {{ב|עוות הדין|הוצאת פסקי דין 'עקומים'}}, ::ועל המורים בתורה שלא כהלכה. <קטע סוף=ח/> {{עוגן|משנה ט}}<קטע התחלה=ט/> (ט) <small>''למעשה המשך המשנה הקודמת''</small> {{הע-שמאל|לגבי חילול השם השוו [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה ד|לעיל ד, ד.]] לעניין הגלות על ע"ז ראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יז#פיסקה קמח|ספרי דברים קמח.]]}} ::'''חיה רעה''' באה לעולם: על שבועת שוא, ועל חילול השם. ::'''גלות''' באה לעולם: ::* על עובדי עבודה זרה, ועל גלוי עריות, ועל שפיכות דמים, ::*ועל {{ב|השמטת|'''חוסר''' השמטת}} הארץ. ===חטיבה III: טטראדרמות - רביעיות=== {{הע-שמאל|המשנה נראית כהמשך של משנה ח-ט, אבל למעשה היא מעבירה אותנו משלב השביעיות לשלב הרביעיות. היא מדגימה את הסיבות לדֶבֶר ומשנה אותן: אין כאן איזכור של "מיתות האמורות בתורה שלא נמסרו לבית דין", ולעומת זאת העבירה של "פירות שביעית" מורחבת והדֶבֶר בא גם על מעשר עני וגם על מתנות עניים בכלל. היא גם מרמזת שניתן לבחון את דברי המשנה הקודמת: האם אמנם הדֶבֶר מתרבה דווקא בפרקים הללו? ואם לא, האם המשנה הקודמת אכן צודקת? בעניין מעשר עני, תמוה מדוע אין כמעט בספרות ההלכה התיחסות למעשר זה. וראו [[ביאור:משנה דמאי פרק ד#משנה ג|דמאי ד, ג-ד.]]}} :בארבעה {{ב|פרקים|תקופות}} הַדֶּבֶר מתרבה: ::ב{{ב|רביעית|השנה הרביעית מתוך שבע שנות השמיטה}}, ובשביעית, ובמוצאי שביעית, ובמוצאי {{ב|החג|חג סוכות נקרא במקרא ובעקבותיו במשנה 'החג', שכן סובבים את המזבח עם ערבות}} שבכל שנה ושנה. :ברביעית - מפני '''מעשר עני''' שבשלישית. :בשביעית - מפני '''מעשר עני''' שבששית. :ובמוצאי שביעית - מפני פירות שביעית. תמיד יש אחד טוב, אחד רע ושנים בינוניים.}} {{עוגן|משנה י}}<קטע התחלה=י/> :ובמוצאי החג שבכל שנה ושנה, {{ב|מפני גזל מתנות עניים|הדבר אינו מעיד דוקא על פירות שביעית אלא על מתנות עניים בכלל.}} <קטע סוף=ט/> {{הע-שמאל|המשניות בחטיבה זו ערוכות סביב המספר 4, ומבוססות על מערכת בינארית של 2X2. (י) ארבע מדות באדם: :האומר ''שלי שלי'' {{ב|''ושלך שלך''|כל אחד דואג לעצמו}} - זו מדה בינונית. ::ויש אומרים - זו מדת '''סדום'''. {{הע-שמאל|ראו [[יחזקאל טז מט]], שחטא סדום הוא התעלמות מצרכי העניים.}} :''שלי שלך'' {{ב|''ושלך שלי''|שיתוף נכסים בלי גבולות. ויש אומרים: הנותן בתנאי שיקבל תמורה.}} - עם הארץ. :''שלי שלך'' {{ב|ו''שלך שלך''|נותן לאחרים את שלו}} - חסיד. :''שלי שלי ושלך שלי'' - רשע! <קטע סוף=י/> {{עוגן|משנה יא}}<קטע התחלה=יא/> (יא) ארבע מדות בדעות: :נוח לכעוס ונוח לרצות - יצא שכרו בהפסדו. :קשה לכעוס וקשה לרצות - יצא הפסדו בשכרו. :קשה לכעוס ונוח לרצות - חסיד. :נוח לכעוס וקשה לרצות - רשע: <קטע סוף=יא/> {{עוגן|משנה יב}}<קטע התחלה=יב/> (יב) ארבע מדות בתלמידים. {{הע-שמאל|משניות י-יא עסקו בחסיד לעומת הרשע. כך גם משניות יג-יד. משנה יב ומשנה טו עוסקות בתלמידים ולא בחסידים. המבנה הוא 2-1-2-1.}} :מהר {{ב|לשמוע|להבין}} ומהר לאבד - יצא שכרו בהפסדו. :קשה לשמוע וקשה לאבד - יצא הפסדו בשכרו. :מהר לשמוע וקשה לאבד - {{ב|חכם|לא בהכרח צדיק}}. :קשה לשמוע ומהר לאבד - {{ב|זה חלק רע|אבל אינו רשע, שכן אינו אשם בחלק הרע שקיבל}} <קטע סוף=יב/> {{עוגן|משנה יג}}<קטע התחלה=יג/> (יג) ארבע מדות בנותני צדקה: {{הע-שמאל|החסיד כאן ובמשנה יד קשור למצווה קונקרטית, לא כבמשניות י-יא. הביטוי "עינו רעה" וכו' נראה מוזר, וזה המסר של המשנה: מי שאינו נותן צדקה - פוגע ברכושו שלו, ואינו שומר עליו (כפי שנראה לעין), כי שנינו: עשר תעשר - עשר בשביל שתתעשר, ומי שלא יתן - לא יתעשר!}} :הרוצה שיתן, ולא יתנו אחרים - עינו רעה בשל אחרים. :יתנו אחרים, והוא לא יתן - עינו רעה בשלו. :יתן, ויתנו אחרים - חסיד. :לא יתן, ולא יתנו אחרים - רשע: <קטע סוף=יג/> {{עוגן|משנה יד}}<קטע התחלה=יד/> (יד) ארבע מדות בהולכי לבית המדרש: :הולך ואינו עושה - שכר הליכה בידו. :עושה ואינו הולך - שכר מעשה בידו. :הולך ועושה - חסיד. :לא הולך ולא עושה - רשע: <קטע סוף=יד/> {{עוגן|משנה טו}}<קטע התחלה=טו/> (טו) ארבע מדות ביושבים לפני חכמים: ספוג, ומשפך, משמרת, ונפה. {{הע-שמאל|השוו לעיל משנה יב. הספוג והמשפך מופיעים גם שם, אבל המשמרת (מכשיר לסינון היין) והנפה רק פה. מעניין לשאול מה עדיף: הספוג או הנפה? - וראו דברי ר' יהודה [[ביאור:ספרי דברים/עקב#פיסקה מח|בספרי דברים מח,]] שעדיף הספוג שיכול למיין את דברי התורה שלמד: "תַּלְמִיד שֶׁכֹּחוֹ יָפֶה דּוֹמֶה לִסְפוֹג, שֶׁסּוֹפֵג אֶת הַכֹּל". ר' יהודה יוצא כנגד המסתפק במעט דברי תורה.}} :ספוג - שהוא סופג את הכל. :משפך - שמכניס בזו ומוציא בזו. :משמרת - שמוציאה את היין וקולטת את {{ב|השמרים|זוכר רק את הדברים השוליים}}. :ונפה - שמוציאה את הקמח וקולטת את הסלת: <קטע סוף=טו/> ===חטיבה IV: זוגות=== {{עוגן|משנה טז}}<קטע התחלה=טז/> {{הע-שמאל|לגבי אהבת אמנון ותמר, ראו [[שמואל ב יג]]. לגבי אהבת דויד ויהונתן, ראו [[שמואל א כ טז]]. בשום מקום לא כתוב שדוד אהב את יהונתן, ואם אהבו, הרי אהבתו היתה תלויה בדבר, שהרי יהונתן הציל אותו. אבל יהונתן אכן אהב את דוד.}} (טז) כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר - בטלה אהבה. :ושאינה תלויה בדבר - אינה בטלה לעולם. ::איזו היא אהבה התלויה בדבר? - זו אהבת אמנון ותמר. ::ושאינה תלויה בדבר - זו {{ב|אהבת דויד ויהונתן|שיהונתן אהב את דוד למרות שלא קיבל ממנו דבר.}}: <קטע סוף=טז/> {{עוגן|משנה יז}}<קטע התחלה=יז/> {{הע-שמאל|מחלוקת לשם שמים אינה תלויה בדבר, ולכן משנה יז משקפת את משנה טז; אבל הניסוח הוא הפוך: במשנה טז מזכירים דבר שנחשב חיובי (אהבה), ומראים שלעיתים הוא מכיל זוועה כבמקרה של אמנון ותמר, ובמשנה יז מזכירים דבר הנחשב שלילי (מחלוקת), ומראים שלעיתים הוא חיובי. והשוו [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה יא|לעיל פרק ד משנה יא.]] מחלוקת הלל ושמאי עשויה להתפרש גם כמחלוקת שבין שניהם לבין הצדוקים, בדומה למחלוקת קורח ועדתו כנגד משה.}} (יז) כל מחלוקת שהיא לשם שמים - סופה להתקיים. :ושאינה לשם שמים - אין סופה להתקיים. ::איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים? :::- זו מחלוקת הלל ושמאי. ::ושאינה לשם שמים - זו מחלוקת קרח וכל עדתו: <קטע סוף=יז/> {{עוגן|משנה יח}}<קטע התחלה=יח/> {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה יומא פרק ח#משנה ט|יומא ח, ט:]] המחטיא את הרבים דומה לחוטא בין אדם לחבירו, שאינו יכול לחזור בתשובה על חטא חברו. וראו גם [[ביאור:תוספתא/יומא/ד#י|תוספתא יומא ד, י.]] וראו את תיאור התשובה של מנשה, [[דברי הימים ב לג יג]], ושל אחאב, [[מלכים א כא כז]]-כט, ולעומתם את חטא מי מריבה. כל אלו סותרים, לכאורה, את הנאמר במשנה. נראה שהתשובה שאינו מספיק לעשות היא על חטאי הרבים, וכך גם הזכות של הרבים עומדת לצדיק, אפילו אם חזר בו וחטא.}} (יח) כל המזכה את הרבים - אין חטא בא על ידו. :וכל המחטיא את הרבים - אין מספיקין בידו לעשות תשובה. משה זכה, וזכה את הרבים - זכות הרבים תלוי בו, :שנאמר ([[דברים לג כא]]): "צדקת ה' עשה ומשפטיו '''עם ישראל'''". ירבעם חטא, והחטיא את הרבים - חטא הרבים תלוי בו, :שנאמר ([[מלכים א טו ל]]): "על חטאות ירבעם [בן נבט] אשר חטא, '''ואשר החטיא את ישראל'''": <קטע סוף=יח/> {{עוגן|משנה יט}}<קטע התחלה=יט/> (יט) כל מי שיש בידו שלושה דברים הללו - {{ב|מתלמידיו|כלומר בני תרבותו}} של אברהם אבינו. :ושלושה דברים אחרים - מתלמידיו של בלעם הרשע: עין טובה, ורוח נמוכה, ונפש שפלה - מתלמידיו של אברהם אבינו. {{הע-שמאל|לעצם ההשוואה בין אברהם לבלעם ראו [[בראשית רבה נה ח]]. משניות יז-יט מחזירות לדיכוטומיה בין צדיקים לרשעים, שבה נפתח הפרק. משנה יט מזכירה גם את ה"עולם" כמסגרת.}} :עין רעה, ורוח גבוהה, ונפש רחבה - מתלמידיו של בלעם הרשע. מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע? :תלמידיו של אברהם אבינו, אוכלין בעולם הזה ונוחלין בעולם הבא, ::שנאמר ([[משלי ח כא]]): "להנחיל אהבי יש, ואצרתיהם אמלא". :אבל תלמידיו של בלעם הרשע - יורשין גיהנום, ויורדין לבאר שחת, שנאמר ([[תהלים נה כד]]): "ואתה אלהים תורידם לבאר שחת, {{ב|אנשי דמים ומרמה| הפסוק מצוטט גם על יושבי קרקסיות ותיאטראות, שישבו שם כדי לראות דם ומרמה, והם הם תלמידי בלעם ואנשי התרבות הרומית}} לא יחצו ימיהם, ואני אבטח בך": <קטע סוף=יט/> ===חטיבה V: סיום=== {{עוגן|משנה כ}}<קטע התחלה=כ/> (כ) יהודה בן תימא אומר: הוי עז כנמר, וקל כנשר, ורץ כצבי, וגבור כארי :לעשות רצון אביך שבשמים. {{הע-שמאל|השוו [[ישעיה מ לא]]: "קל כנשר" שם הוא השכר, ולא המאמץ לקיים את המצוות! עז פנים אינו עז כנמר לרצון אביו שבשמים אלא לרצון עצמו, ודינו גיהינום. גם כאן, כמו [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה כב|בסיום פרק ד,]] לפנינו לשון של סיום לימוד תורה. כאן הסתיים הפרק.}} הוא היה אומר: עז פנים - לגיהנם, ובשת פנים - לגן עדן. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתבנה עירך במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך: <קטע סוף=כ/> {{עוגן|משנה כא}}<קטע התחלה=כא/> (כא) הוא היה אומר: ::בן חמש שנים - {{ב|למקרא|צריך להתחיל ללמוד לקרוא - למשל בתורה. וכפי שכתוב: (פר' בשלח) "ביום הראשון מקרא: 'קדש!'"}}, ::בן עשר - {{ב|למשנה|משניות נקראים כך על שם שינונם, אך גם בעקבות "ויכתב שם על האבנים את משנה תורת משה" ביהושע - וכן בדומה בפרשיית המלך בפרשת כי תצא}}, ::בן שלש עשרה - {{ב|למצות|מחוייב לקיים את המצוות, ומכונה בימינו "בר מצווה". וכפי שכתוב בנחמיה: "ואת שבת קדשך הודעת להם ומצוות וחקים ותורה צוית להם ביד משה עבדך"}}, ::בן חמש עשרה - {{ב|לתלמוד|(בפרשת נצבים) ועתה ישראל שמע אל החקים ואל המשפטים אשר אנכי '''מלמד אתכם''' לעשות למען תחיו... וכמאמר ישעיה: ה' אלקים נתן לי לשון למודים לעות (לתת עצה או להעיר) את יעף...}}, ::בן שמונה עשרה - {{ב|לחפה|לחופה כלומר מתאים לחתונה ונישואים. (תהלים) ועל מקראה ענן יומם, ועשן ונגה אש להבה לילה, כי על כל - כבוד חֹפֶה (כלומר מכסה)}}, ::בן עשרים - {{ב|לרדוף|אחרי פרנסה. (ובפרשת שופטים) צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה' אלקיך נתן לך}}, ::בן שלשים - {{ב|לכח|(פר' דברים) וזכרת את ה' אלקיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבתיך כיום הזה}}, {{הע-שמאל|יש המפרשים משנה זו בעניין בניית האדם לקראת היותו משפיע ומנהיג כמאמר ([[ישעיה יא ב]]) על הגואל (המשיח): "ונחה עליו רוח ה': רוח חכמה ו'''בינה''', רוח '''עצה וגבורה''' - רוח דעת ויראת ה'." אבל נראה שהם טועים, כי הפשט במשנה הוא שהיא משקפת מספרים ממוצעים, ואינה מחייבת. למשל, אין בשום מקום חובה על מי שהגיע לגיל 100 לעבור מן העולם. המספרים כאן מורכבים משלוש רשימות: סילבוס הלימודים (5, 10, 15), התבגרות פיסיולוגית (13, 18) וסקירה על תולדות האדם הממוצע (20, 30, 40, 50, 60, 70, 80, 90, 100).}} ::בן ארבעים - {{ב|לבינה|להתבוננות בדברים והבנה מתוך כך. (משלי) תֹחלת חכמה - יראת ה', ודעת קדושים - בינה! כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים}}, ::בן חמשים - {{ב|לעצה|יכול לתת עצות שכן יש לו נסיון חיים. (משלי) מים עמוקים - עצה בלב איש, ואיש תבונה - ידלנה. הלוויים היו מפסיקים לעבוד בגיל 50 ומתחילים לתת עצות.}}, ::בן ששים - {{ב|לזקנה|יכול להצטרף למועצת הזקנים. (פרשת קדושים) מפני שיבה תקום, והדרת פני '''זקן'''}}, ::בן שבעים - {{ב|לשיבה|שיער לבן, מצב של מנוחה. (פרשת קדושים) מפני שיבה תקום, והדרת פני זקן}}, ::בן שמונים - {{ב|לגבורה|שהגיע לגיל זה, ככתוב בתהלים "ימי חיינו בהם... ואם בגבורות - שמונים שנה".}}, ::בן תשעים - {{ב|לשוח|להתחיל להתכופף. אך גם להכיר במקומו בלא גאווה מיותרת. ויש מפרשים בשין שמאלית לשוחח ולהתפלל. (סוף קהלת על הזיקנה) וסגרו דלתים בשוק בשפל קול הטחנה, ויקום לקול הצפור (כלומר השכם בבוקר) וישחו (כאשר מתחילות לשוחח) כל בנות השיר (הציפורים)}}, ::בן מאה - {{ב|כאלו מת|היו שראו זאת כמחמאה וטובה - שכן אין לו יותר עסק עם צרות העולם, למרות שהוא חי בו}}, ועבר ובטל מן העולם: <קטע סוף=כא/> {{עוגן|משנה כב}}<קטע התחלה=כב/> (כב) בן בג בג אומר: הפך {{ב|בה|בתורה}} והפך בה, {{ב|דכלא בך וכולך בה.|שהיא כולה בך}} {{הע-שמאל|תוספות מאוחרות בארמית. התורה כבר נמצאת בתוכך! המצווה ללמוד תורה אינה מוטלת רק על המנהיגים, בניגוד למה שהיה אפשר להבין [[ביאור:משנה אבות פרק א|מתחילת המסכת.]]}} :{{ב|ובה תחזי, וסיב ובלה בה, ומינה לא תזוע,|ובה תעיין, והזדקן בה, וממנה לא תזוז}} שאין לך מדה טובה הימנה: <קטע סוף=כב/> {{עוגן|משנה כג}}<קטע התחלה=כג/> (כג) בן הא הא אומר: {{ב|לפום צערא אגרא|לפי הצער, כך השכר}}: <קטע סוף=כג/> {{כותרת תחתונה משנה מבוארת|אבות|ה}} n3qr5473atugu8mxjabuinxgva8eesx 3019453 3019451 2026-06-10T18:36:46Z Michaelkimmel2 44530 3019453 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> {{ביאור:תוכן למשנה אבות|ה}} ==פרק המספרים – כולו סתם משנה== ===חטיבה I: המספר 10 - הצדיקים והרשעים בהסטוריה התנכ"ית=== {{עוגן|משנה א}}<קטע התחלה=א/> (א) {{ב|בעשרה מאמרות|"ויאמר... ויהי... ויאמר... ויהי..." וכו'}} נברא העולם! :ומה {{ב|תלמוד לומר|לשם מה נכתב כל פירוט בריאת העולם?}}? והלא - {{ב|במאמר אחד יכול להבראות|היה יכול להיות כתוב "ויאמר ה': יהי עולם! ויהי עולם".}}?! {{הע-שמאל|העולם נברא למען הצדיקים, ולכן הוקדשו לו עשרה מאמרות. המשנה מדגישה את מקומו המרכזי של האדם בעולם: העולם לא נברא למען ה' אלא למען האדם.}} :אלא: ::להפרע מן הרשעים - {{ב|שמאבדין את העולם|שהורסים את העולם במעשיהם הרעים, כגון שמזהמים את המים שברא ה' במאמר, או הורסים את הצומח שברא ה' במאמר אחר}} שנברא בעשרה מאמרות, ::ולִתֵּן שכר טוב לצדיקים - שֶמְּקַיְמִין את העולם שנברא בעשרה מאמרות! <קטע סוף=א/> {{מגירה|בעשרה מאמרות נברא העולם|([[ביאור:בראשית א|תחילת פרשת בראשית]]) <big>'''בְּ'''</big>רֵאשִׁית בָּרָא אֱ' אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם, וְרוּחַ אֱ' מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם. '''(א) וַיֹּאמֶר''' אֱ': "יְהִי אוֹר!" - וַיְהִי אוֹר! וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, וַיַּבְדֵּל אֱ' בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. וַיִּקְרָא אֱ' לָאוֹר "יוֹם" וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא "לָיְלָה", וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד. {פ} <br /> '''(ב) וַיֹּאמֶר''' אֱ': "יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם!". וַיַּעַשׂ אֱ' אֶת הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ - וַיְהִי כֵן. וַיִּקְרָא אֱ' לָרָקִיעַ "שָׁמָיִם". וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי. {פ}<br /> '''(ג) וַיֹּאמֶר''' אֱ': "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד - וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה!". וַיְהִי כֵן! וַיִּקְרָא אֱ' לַיַּבָּשָׁה "אֶרֶץ" וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא "יַמִּים", וַיַּרְא אֱ' כִּי טוֹב.<br /> '''(ד) וַיֹּאמֶר''' אֱ': "תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא: עֵשֶׂב - מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ פְּרִי - עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ, עַל הָאָרֶץ!" - וַיְהִי כֵן! וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא: עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ, וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ. וַיַּרְא אֱ' כִּי טוֹב. וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי. {פ}<br /> '''(ה) וַיֹּאמֶר''' אֱ': "יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם - לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה. וְהָיוּ - לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים! וְהָיוּ - לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ!" - וַיְהִי כֵן! וַיַּעַשׂ אֱ' אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים: אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל - לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם, וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן - לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה, וְאֵת הַכּוֹכָבִים. וַיִּתֵּן אֹתָם אֱ' בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם - לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ, וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. וַיַּרְא אֱ' כִּי טוֹב. וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי. {פ}<br /> '''(ו) וַיֹּאמֶר''' אֱ': "יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה, וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ - עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם!" וַיִּבְרָא אֱ' אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים, וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת - אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם, וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ. וַיַּרְא אֱ' כִּי טוֹב: וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱ' לֵאמֹר: "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם בַּיַּמִּים! וְהָעוֹף - יִרֶב בָּאָרֶץ!". וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי. {פ}<br /> '''(ז) וַיֹּאמֶר''' אֱ': "תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ: בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ, וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ!" - וַיְהִי כֵן! כה וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ, וְאֶת הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, וְאֵת כָּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אֱ' כִּי טוֹב.<br /> '''(ח) וַיֹּאמֶר''' אֱ': "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ, וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ!" וַיִּבְרָא אֱ' אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱ' בָּרָא אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם! <br /> וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱ' '''(ט) וַיֹּאמֶר''' לָהֶם אֱ: "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ! וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ!" <br /> '''(י) וַיֹּאמֶר''' אֱלֹהִים: "הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע - אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע - לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה! - וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ, וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם, וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה - אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה!" - וַיְהִי כֵן! וַיַּרְא אֱ' אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד! וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי.}} {{עוגן|משנה ב}}<קטע התחלה=ב/> (ב) עשרה דורות - מאדם ועד נח: ::להודיע כמה ארך אפים לפניו! ::שכל הדורות היו מכעיסין ובאין - {{ב|עד שהביא|כלומר לא העניש מיד, אלא נתן להם הזדמנות במשך עשרה דורות}} עליהם את מי המבול. {{מגירה|עשרה דורות מאדם עד נח|[[בראשית ה]]: זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם, בְּיוֹם בְּרֹא אֱ' אָדָם, בִּדְמוּת אֱ' עָשָׂה אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם, וַיְבָרֶךְ אֹתָם, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם 'אָדָם' בְּיוֹם הִבָּרְאָם. <br /> וַיְחִי '''(א) אָדָם''' שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ '''(ב) שֵׁת'''... וַיְחִי שֵׁת חָמֵשׁ שָׁנִים וּמְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת '''(ג) אֱנוֹשׁ'''. ...{ס} וַיְחִי אֱנוֹשׁ תִּשְׁעִים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת '''(ד) קֵינָן'''... וַיְחִי קֵינָן שִׁבְעִים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת '''(ה) מַהֲלַלְאֵל'''... וַיְחִי מַהֲלַלְאֵל חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁשִּׁים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת '''(ו) יָרֶד'''... וַיְחִי יֶרֶד שְׁתַּיִם וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת '''(ז) חֲנוֹךְ'''... וַיְחִי חֲנוֹךְ חָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת '''(ח) מְתוּשָׁלַח'''. וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱ' אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת מְתוּשֶׁלַח שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת. ...וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱ', וְאֵינֶנּוּ כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱ'. {ס} וַיְחִי מְתוּשֶׁלַח שֶׁבַע וּשְׁמֹנִים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת '''(ט) לָמֶךְ'''... וַיְחִי לֶמֶךְ שְׁתַּיִם וּשְׁמֹנִים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בֵּן. וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ 'נֹחַ' לֵאמֹר: "זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה'"...}} {{הע-שמאל|כלומר למרות שהכעיסו שוב, לא נענשו וקיבלו הזדמנות לשוב. ובהגיע אברהם, קיבל את השכר (שכן עוונות הופכים לזכויות, אם החוטא חוזר בתשובה) כאילו קיים את המצוות של כל עשרת הדורות. ניתן גם לפרש שכמות הטובה נתונה מראש לכל דור, אבל הרשעים אינם זוכים לה וממילא ככל שאנשי הדור רשעים - נשארת יותר טובה לצדיקים שבדור. ויש מפרשים: "שכר כולם" בלשון נקיה, והכוונה שאברהם סבל עשרה נסיונות כעונש עבור עשרת הדורות, ובכך מנע מבול נוסף. פירוש זה מציג את תחילת הפרק כניגוד בין צדיקים לרשעים: בזכות אלו נברא העולם, ואלו כמעט והחריבו אותו. הניגוד הזה יחזור בסוף הפרק (משנה יח לקמן). ופירוש רביעי: אברהם מנע את החורבן שהיה אמור להתרחש, ועל כך מגיע לו שכר מכל בני דורו, ולאו דווקא משמים. והשוו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/כז|ספרי זוטא לבמדבר כז א:]] "כל אדם כשר שעומד בתוך דור רשע - זכה ליטול שכר כולו: נח עמד בדור המבול - זכה ליטול שכר כולו. אברהם עמד בדור הפלגה - זכה ליטול שכר כולו. לוט עמד בדור סדום - זכה ליטול שכר כולו." וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שיב|ספרי דברים שיב,]] שיעקב קבל את שכרם של אברהם ויצחק.}} :עשרה דורות מנח ועד אברהם: ::להודיע כמה ארך אפים לפניו! ::שכל הדורות היו מכעיסין ובאין - עד שבא אברהם וקבל [עליו] {{ב|שכר כלם|ראו בהערה}}! <קטע סוף=ב/> {{עוגן|משנה ג}}<קטע התחלה=ג/> (ג) עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו השלום - ועמד בכלם! :{{ב|להודיע|התורה מראה לנו דרך ריבוי הפרטים על נסיונותיו של אברהם}} {{ב|כמה חבתו|כמה אהב אותו הקב"ה. ויש מפרשים: כמה אהב אברהם את הקב"ה}} של אברהם אבינו עליו השלום! <קטע סוף=ג/> {{עוגן|משנה ד}}<קטע התחלה=ד/> {{הע-שמאל|בעניין הניסים והמכות על הים השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ד|למכילתא ויהי ד]] ופרשה ו, המצוטטת בהגדה של פסח. וראו דרשת ר' יהודה [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה א|בספרי דברים א.]] לא רק שלא הודו לקב"ה על עשרת הניסים אלא עוד ניסו אותו בעשרה נסיונות. בכך הפכו על פניה את זכותו של אברהם שעמד בעשרה נסיונות. משחק מילים נס-נסיון; אבל השוו דברי ר' אליעזר [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פתיחתא|במכילתא, פתיחה לויהי,]] שהקב"ה הוא שניסה את ישראל במדבר והקשה עליהם.}} (ד) עשרה נסים נעשו לאבותינו '''במצרים''' - ועשרה '''על הים''' [עשר מכות הביא הקדוש ברוך הוא על המצריים במצרים ועשר על הים]. עשרה נסיונות נסו אבותינו את המקום ברוך הוא במדבר, שנאמר ([[במדבר יד כב]]): "וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי": <קטע סוף=ד/> {{עוגן|משנה ה}}<קטע התחלה=ה/> (ה) עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש: {{הע-שמאל|בית המקדש כמערכת ניסים קבועה, בניגוד למצרים, שם היו הניסים זמניים. לגבי בשר הקודש ראו [[ויקרא רבה ג ה]], שאכן הסריח. לגבי הכהן הגדול עיינו [[ביאור:משנה יומא פרק א#משנה ד|יומא א, ד ז.]] היו מי שדאגו שלא יראה קרי, וראו [[ירושלמי יומא א א]], שאכן ראה קרי, וראו [[ירושלמי יומא א ד|שם הלכה ד,]] שר' יוסי בר' בון מעמיד את המשנה במקדש ראשון. לגבי "משתחווים רווחים" השוו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ד#טו|תוספתא פסחים ד, טו,]] שם מסופר על "פסח מעוכים".}} * (א) לא הפילה אשה מריח בשר הקדש, * (ב) ולא הסריח בשר הקדש מעולם, * (ג) ולא נראה זבוב בבית המטבחים, * (ד) ולא ארע {{ב|קרי|מלשון "מקרה" - יציאת זרע תוך שינה, הגורם לטומאתו במהלך יום אחד}} לכהן גדול ביום הכפורים, * (ה) ולא כִּבּוּ גשמים - אש של {{ב|עצי המערכה|העצים הנשרפים על גבי המזבח החיצון והגדול שבבית המקדש}}, * (ו) ולא נצחה הרוח את {{ב|עמוד העשן|המיתמר כמו עמוד מעל המזבח}}, * (ז) ולא נמצא פסול {{ב|בעמר|קרבן העומר המוקרב ביום ראשון של פסח}} {{ב|ובשתי הלחם|של חג השבועות}} ובלחם הפנים, * (ח) עומדים צפופים - {{ב|ומשתחוים רוחים|כלומר שהמתפללים אינם חשים בדוחק בשעה שמשתחווים ארצה, למרות שבעמדם חשו בצפיפות}}, * (ט) ולא הזיק נחש ועקרב בירושלים מעולם, * (י) ולא אמר אדם לחברו {{ב|צר לי המקום|צפוף לי ולכן אני מעדיף לשוב לביתי}} {{ב|שאלין בירושלים|שאשאר לנוח ולישון}} <קטע סוף=ה/> {{עוגן|משנה ו}}<קטע התחלה=ו/> (ו) עשרה דברים נבראו {{ב|בערב שבת|לקראת סוף ששת ימי בראשית}} {{ב|בין השמשות|לקראת ערב, מקור הביטוי בהשתקפות כפולה של השמש לקראת שקיעתה בעת שמעונן}}, ואלו הן: :(א) {{ב|פי הארץ|הארץ אוכלת את מה שעליה ברעידות אדמה: "ותפתח הארץ את פיה, ותבלעם חיים"}} ([[במדבר טז לב]]), (ב) {{ב|ופי הבאר|של יעקב אבינו (והנה שלשה עדרי צאן רובצים עליה והאבן גדולה על פי הבאר)}} ([[במדבר כא טז]]), (ג) {{ב|ופי האתון|אתונו של בלעם דיברה אתו: (ויפתח ה' את פי האתון). הפה שלה נברא לפניה...}} ([[במדבר כב כח]]), {{הע-שמאל|המדובר על ארועים ניסיים המופיעים בתנ"ך, והמשנה טוענת שאינם ניסים אלא חוקי טבע חד פעמיים, שנבראו בששת הימים ולא אחרי כן. והשוו לרשימות שונות במקצת [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ה|במכילתא ויסע ה]] [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנה|ובספרי דברים שנה.]] לעניין השמיר ראו בפנים, שמדובר בסלע קשה; אבל השוו [[ביאור:תוספתא/סוטה/טו|תוספתא סוטה טו, א,]] שמדובר בסוג של תולעת, וראו בביאור שם מקורות נוספים.}} :(ד) {{ב|והקשת|הקשת לאחר המבול, בה הבטיח ה' לנח: "והיה בענני ענן... ונראתה הקשת בענן"}} ([[בראשית ט יג]]), :(ה) {{ב|והמן|מאכל פלאי שירד לבני ישראל במדבר}} ([[שמות טז טו]]), (ו) {{ב|והמטה|מטהו של משה רבנו בו בקע את הים ("ואתה, הרם את מטך ונטה את ידך על הים, ובקעהו")}} ([[שמות ד יז]]), :(ז) {{ב|והשמיר|אבן בעלת קשיות גבוהה - שאיתה סותתו אבני המקדש ולוחות הברית, ויש אומרים שמדובר בתולעת ניסית הבוקעת את האבנים, ואף הלוחות נחתכו באמצעותה.}} ([[יחזקאל ג ט]]), (ח) {{ב|והכתב|שראה בלשאצר: ודנה כתבא די רשים: מנא מנא תקל ופרסין}} ([[דניאל ה כה]]), (ט) {{ב|והמכתב (י) והלוחות|אותיות פורחות באויר (קבלת הלוחות בפר' כי תשא: "והלוחות מעשה א' המה, והמכתב מכתב א' חרות על הלוחות)}} ([[שמות לב טז]]) :ויש אומרים: :אף {{ב|המזיקין|מחלות שאינן מדבקות, או שדים}}, {{ב|וקבורתו של משה|שלא נודעה והיתה פלאית}} ([[דברים לד ו]]), {{ב|ואֵילוֹ|האיל שהחליף את יצחק בעקידה}} של אברהם אבינו ([[בראשית כב יג]]). ויש אומרים, אף {{ב|צבת - בצבת עשויה|הצבת הראשונה. כי ברזל אפשר להחזיק ולייצר רק בעזרת צבת ברזל. אם כן הצבת הראשונה היתה מוכרחה להיות מוחזקת בצבת קודמת. מרעיון זה נגזרה המילה synapse ביוונית.}} ([[ביאור:תוספתא/ערובין/ח#טז|תוספתא ערובין ח, טז]]): <קטע סוף=ו/> ===חטיבה II: שביעיות=== {{עוגן|משנה ז}}<קטע התחלה=ז/> (ז) שבעה דברים בגלם, ושבעה בחכם: {{הע-שמאל|"גולם" הוא אדם שאינו גמור, כמו גוש חומר שעדיין אינו כלי המכונה "גולם", ועליו להשלים את עצמו. אין מדובר בטיפש, שבו נעסוק בהמשך הפרק. המאפיינים של הגולם דומים להפרעת קשב וריכוז. ראו [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/ז#ה|תוספתא סנהדרין ז, ה]] להדגמת הדברים.}} :'''חכם''': :(א) אינו מדבר בפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה ובמנין, :(ב) ואינו נכנס לתוך דברי חברו, :(ג) ואינו נבהל להשיב, :(ד) שואל כענין ומשיב כהלכה, :(ה) ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, :(ו) ועל מה שלא שמע, אומר לא שמעתי, :(ז) ומודה על האמת. :{{ב|וחלופיהן|מי שאינו גולם יכול לחשב מהן חלופיהן}} בגלם: <קטע סוף=ז/> {{עוגן|משנה ח}}<קטע התחלה=ח/> {{הע-שמאל|השוו להסבר ליקויי המאורות [[ביאור:תוספתא/סוכה/ב#ה|בתוספתא סוכה ב, ה,]]}} (ח) שבעה {{ב|מיני פרעניות|סוגים של בעיות וצרות}} באין לעולם - על שבעה {{ב|גופי עברה|סוגים של עבירות}}: :מקצתן {{ב|מעשרין|נותנים מתנות לכהן וללוי}} ומקצתן אינן מעשרין: ::'''רעב 'של בצורת'''' באה: מקצתן - רעבים, ומקצתן - שבעים. :{{ב|גמרו|החליטו}} שלא לעשר: '''רעב 'של מהומה ושל בצורת'''' באה. :{{ב|ושלא לטול את החלה|החליטו של להפריש 'חלה' מהבצק של הלחם}}: '''רעב של 'כליה'''' באה. :{{ב|'''דבר'''|מחלה הפוגעת באדם ובבהמה (בעיקר כבשים ועזים)}} - בא לעולם: על {{ב|מיתות האמורות בתורה|עבירות שענשם עונש מוות לפי התורה}} {{ב|שלא נמסרו|אבל אי אפשר היה לבצע את גזר הדין}} לבית דין, ועל {{ב|פירות שביעית|מי שאכל או מכר פירות משנת שמיטה שלא כדין}}. :{{ב|'''חרב'''|כינוי למצב מלחמה או לרצח}} באה לעולם: {{הע-שמאל|המשנה מערבבת, כנראה בכוונה, בין חטאים מהתורה - כגון מיתות שלא נמסרו לבית דין - לבין חטאים על דברי חכמים, כגון סוחרי פירות שביעית. לגבי המורים בתורה שלא כהלכה, ראו לעיל [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה יא|ג, יא:]] מדובר ביצירת פירושים לתורה שבכתב בניגוד לתורה שבעל פה. אמנם במשנה עצמה יש מחלוקות, ומי שנאמן לאחת הדעות שם כמובן אינו מביא חרב. נראה שמדובר בעיקר במי שמתנגדים להלכה בכלל, כמושג מחייב, כגון הנוצרים מבית מדרשו של פאולוס}} ::{{ב|על ענוי הדין|משיכת הזמן או תהליכים שאינם ראויים - כמו צעקות על המתדיינים}}, ::ועל {{ב|עוות הדין|הוצאת פסקי דין 'עקומים'}}, ::ועל המורים בתורה שלא כהלכה. <קטע סוף=ח/> {{עוגן|משנה ט}}<קטע התחלה=ט/> (ט) <small>''למעשה המשך המשנה הקודמת''</small> {{הע-שמאל|לגבי חילול השם השוו [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה ד|לעיל ד, ד.]] לעניין הגלות על ע"ז ראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יז#פיסקה קמח|ספרי דברים קמח.]]}} ::'''חיה רעה''' באה לעולם: על שבועת שוא, ועל חילול השם. ::'''גלות''' באה לעולם: ::* על עובדי עבודה זרה, ועל גלוי עריות, ועל שפיכות דמים, ::*ועל {{ב|השמטת|'''חוסר''' השמטת}} הארץ. ===חטיבה III: טטראדרמות - רביעיות=== {{הע-שמאל|המשנה נראית כהמשך של משנה ח-ט, אבל למעשה היא מעבירה אותנו משלב השביעיות לשלב הרביעיות. היא מדגימה את הסיבות לדֶבֶר ומשנה אותן: אין כאן איזכור של "מיתות האמורות בתורה שלא נמסרו לבית דין", ולעומת זאת העבירה של "פירות שביעית" מורחבת והדֶבֶר בא גם על מעשר עני וגם על מתנות עניים בכלל. היא גם מרמזת שניתן לבחון את דברי המשנה הקודמת: האם אמנם הדֶבֶר מתרבה דווקא בפרקים הללו? ואם לא, האם המשנה הקודמת אכן צודקת? בעניין מעשר עני, תמוה מדוע אין כמעט בספרות ההלכה התיחסות למעשר זה. וראו [[ביאור:משנה דמאי פרק ד#משנה ג|דמאי ד, ג-ד.]]}} :בארבעה {{ב|פרקים|תקופות}} הַדֶּבֶר מתרבה: ::ב{{ב|רביעית|השנה הרביעית מתוך שבע שנות השמיטה}}, ובשביעית, ובמוצאי שביעית, ובמוצאי {{ב|החג|חג סוכות נקרא במקרא ובעקבותיו במשנה 'החג', שכן סובבים את המזבח עם ערבות}} שבכל שנה ושנה. :ברביעית - מפני '''מעשר עני''' שבשלישית. :בשביעית - מפני '''מעשר עני''' שבששית. :ובמוצאי שביעית - מפני פירות שביעית. תמיד יש אחד טוב, אחד רע ושנים בינוניים.}} {{עוגן|משנה י}}<קטע התחלה=י/> :ובמוצאי החג שבכל שנה ושנה, {{ב|מפני גזל מתנות עניים|הדבר אינו מעיד דוקא על פירות שביעית אלא על מתנות עניים בכלל.}} <קטע סוף=ט/> {{הע-שמאל|המשניות בחטיבה זו ערוכות סביב המספר 4, ומבוססות על מערכת בינארית של 2X2. (י) ארבע מדות באדם: :האומר ''שלי שלי'' {{ב|''ושלך שלך''|כל אחד דואג לעצמו}} - זו מדה בינונית. ::ויש אומרים - זו מדת '''סדום'''. {{הע-שמאל|ראו [[יחזקאל טז מט]], שחטא סדום הוא התעלמות מצרכי העניים.}} :''שלי שלך'' {{ב|''ושלך שלי''|שיתוף נכסים בלי גבולות. ויש אומרים: הנותן בתנאי שיקבל תמורה.}} - עם הארץ. :''שלי שלך'' {{ב|ו''שלך שלך''|נותן לאחרים את שלו}} - חסיד. :''שלי שלי ושלך שלי'' - רשע! <קטע סוף=י/> {{עוגן|משנה יא}}<קטע התחלה=יא/> (יא) ארבע מדות בדעות: :נוח לכעוס ונוח לרצות - יצא שכרו בהפסדו. :קשה לכעוס וקשה לרצות - יצא הפסדו בשכרו. :קשה לכעוס ונוח לרצות - חסיד. :נוח לכעוס וקשה לרצות - רשע: <קטע סוף=יא/> {{עוגן|משנה יב}}<קטע התחלה=יב/> (יב) ארבע מדות בתלמידים. {{הע-שמאל|משניות י-יא עסקו בחסיד לעומת הרשע. כך גם משניות יג-יד. משנה יב ומשנה טו עוסקות בתלמידים ולא בחסידים. המבנה הוא 2-1-2-1.}} :מהר {{ב|לשמוע|להבין}} ומהר לאבד - יצא שכרו בהפסדו. :קשה לשמוע וקשה לאבד - יצא הפסדו בשכרו. :מהר לשמוע וקשה לאבד - {{ב|חכם|לא בהכרח צדיק}}. :קשה לשמוע ומהר לאבד - {{ב|זה חלק רע|אבל אינו רשע, שכן אינו אשם בחלק הרע שקיבל}} <קטע סוף=יב/> {{עוגן|משנה יג}}<קטע התחלה=יג/> (יג) ארבע מדות בנותני צדקה: {{הע-שמאל|החסיד כאן ובמשנה יד קשור למצווה קונקרטית, לא כבמשניות י-יא. הביטוי "עינו רעה" וכו' נראה מוזר, וזה המסר של המשנה: מי שאינו נותן צדקה - פוגע ברכושו שלו, ואינו שומר עליו (כפי שנראה לעין), כי שנינו: עשר תעשר - עשר בשביל שתתעשר, ומי שלא יתן - לא יתעשר!}} :הרוצה שיתן, ולא יתנו אחרים - עינו רעה בשל אחרים. :יתנו אחרים, והוא לא יתן - עינו רעה בשלו. :יתן, ויתנו אחרים - חסיד. :לא יתן, ולא יתנו אחרים - רשע: <קטע סוף=יג/> {{עוגן|משנה יד}}<קטע התחלה=יד/> (יד) ארבע מדות בהולכי לבית המדרש: :הולך ואינו עושה - שכר הליכה בידו. :עושה ואינו הולך - שכר מעשה בידו. :הולך ועושה - חסיד. :לא הולך ולא עושה - רשע: <קטע סוף=יד/> {{עוגן|משנה טו}}<קטע התחלה=טו/> (טו) ארבע מדות ביושבים לפני חכמים: ספוג, ומשפך, משמרת, ונפה. {{הע-שמאל|השוו לעיל משנה יב. הספוג והמשפך מופיעים גם שם, אבל המשמרת (מכשיר לסינון היין) והנפה רק פה. מעניין לשאול מה עדיף: הספוג או הנפה? - וראו דברי ר' יהודה [[ביאור:ספרי דברים/עקב#פיסקה מח|בספרי דברים מח,]] שעדיף הספוג שיכול למיין את דברי התורה שלמד: "תלמיד שכוחו יפה דומה לספוג, שסופג את הכל; שני לו דומה למוך, שאינו סופג אלא צורכו – זה שאומר 'דיי מה ששנה לי רבי'".}} :ספוג - שהוא סופג את הכל. :משפך - שמכניס בזו ומוציא בזו. :משמרת - שמוציאה את היין וקולטת את {{ב|השמרים|זוכר רק את הדברים השוליים}}. :ונפה - שמוציאה את הקמח וקולטת את הסלת: <קטע סוף=טו/> ===חטיבה IV: זוגות=== {{עוגן|משנה טז}}<קטע התחלה=טז/> {{הע-שמאל|לגבי אהבת אמנון ותמר, ראו [[שמואל ב יג]]. לגבי אהבת דויד ויהונתן, ראו [[שמואל א כ טז]]. בשום מקום לא כתוב שדוד אהב את יהונתן, ואם אהבו, הרי אהבתו היתה תלויה בדבר, שהרי יהונתן הציל אותו. אבל יהונתן אכן אהב את דוד.}} (טז) כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר - בטלה אהבה. :ושאינה תלויה בדבר - אינה בטלה לעולם. ::איזו היא אהבה התלויה בדבר? - זו אהבת אמנון ותמר. ::ושאינה תלויה בדבר - זו {{ב|אהבת דויד ויהונתן|שיהונתן אהב את דוד למרות שלא קיבל ממנו דבר.}}: <קטע סוף=טז/> {{עוגן|משנה יז}}<קטע התחלה=יז/> {{הע-שמאל|מחלוקת לשם שמים אינה תלויה בדבר, ולכן משנה יז משקפת את משנה טז; אבל הניסוח הוא הפוך: במשנה טז מזכירים דבר שנחשב חיובי (אהבה), ומראים שלעיתים הוא מכיל זוועה כבמקרה של אמנון ותמר, ובמשנה יז מזכירים דבר הנחשב שלילי (מחלוקת), ומראים שלעיתים הוא חיובי. והשוו [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה יא|לעיל פרק ד משנה יא.]] מחלוקת הלל ושמאי עשויה להתפרש גם כמחלוקת שבין שניהם לבין הצדוקים, בדומה למחלוקת קורח ועדתו כנגד משה.}} (יז) כל מחלוקת שהיא לשם שמים - סופה להתקיים. :ושאינה לשם שמים - אין סופה להתקיים. ::איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים? :::- זו מחלוקת הלל ושמאי. ::ושאינה לשם שמים - זו מחלוקת קרח וכל עדתו: <קטע סוף=יז/> {{עוגן|משנה יח}}<קטע התחלה=יח/> {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה יומא פרק ח#משנה ט|יומא ח, ט:]] המחטיא את הרבים דומה לחוטא בין אדם לחבירו, שאינו יכול לחזור בתשובה על חטא חברו. וראו גם [[ביאור:תוספתא/יומא/ד#י|תוספתא יומא ד, י.]] וראו את תיאור התשובה של מנשה, [[דברי הימים ב לג יג]], ושל אחאב, [[מלכים א כא כז]]-כט, ולעומתם את חטא מי מריבה. כל אלו סותרים, לכאורה, את הנאמר במשנה. נראה שהתשובה שאינו מספיק לעשות היא על חטאי הרבים, וכך גם הזכות של הרבים עומדת לצדיק, אפילו אם חזר בו וחטא.}} (יח) כל המזכה את הרבים - אין חטא בא על ידו. :וכל המחטיא את הרבים - אין מספיקין בידו לעשות תשובה. משה זכה, וזכה את הרבים - זכות הרבים תלוי בו, :שנאמר ([[דברים לג כא]]): "צדקת ה' עשה ומשפטיו '''עם ישראל'''". ירבעם חטא, והחטיא את הרבים - חטא הרבים תלוי בו, :שנאמר ([[מלכים א טו ל]]): "על חטאות ירבעם [בן נבט] אשר חטא, '''ואשר החטיא את ישראל'''": <קטע סוף=יח/> {{עוגן|משנה יט}}<קטע התחלה=יט/> (יט) כל מי שיש בידו שלושה דברים הללו - {{ב|מתלמידיו|כלומר בני תרבותו}} של אברהם אבינו. :ושלושה דברים אחרים - מתלמידיו של בלעם הרשע: עין טובה, ורוח נמוכה, ונפש שפלה - מתלמידיו של אברהם אבינו. {{הע-שמאל|לעצם ההשוואה בין אברהם לבלעם ראו [[בראשית רבה נה ח]]. משניות יז-יט מחזירות לדיכוטומיה בין צדיקים לרשעים, שבה נפתח הפרק. משנה יט מזכירה גם את ה"עולם" כמסגרת.}} :עין רעה, ורוח גבוהה, ונפש רחבה - מתלמידיו של בלעם הרשע. מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע? :תלמידיו של אברהם אבינו, אוכלין בעולם הזה ונוחלין בעולם הבא, ::שנאמר ([[משלי ח כא]]): "להנחיל אהבי יש, ואצרתיהם אמלא". :אבל תלמידיו של בלעם הרשע - יורשין גיהנום, ויורדין לבאר שחת, שנאמר ([[תהלים נה כד]]): "ואתה אלהים תורידם לבאר שחת, {{ב|אנשי דמים ומרמה| הפסוק מצוטט גם על יושבי קרקסיות ותיאטראות, שישבו שם כדי לראות דם ומרמה, והם הם תלמידי בלעם ואנשי התרבות הרומית}} לא יחצו ימיהם, ואני אבטח בך": <קטע סוף=יט/> ===חטיבה V: סיום=== {{עוגן|משנה כ}}<קטע התחלה=כ/> (כ) יהודה בן תימא אומר: הוי עז כנמר, וקל כנשר, ורץ כצבי, וגבור כארי :לעשות רצון אביך שבשמים. {{הע-שמאל|השוו [[ישעיה מ לא]]: "קל כנשר" שם הוא השכר, ולא המאמץ לקיים את המצוות! עז פנים אינו עז כנמר לרצון אביו שבשמים אלא לרצון עצמו, ודינו גיהינום. גם כאן, כמו [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה כב|בסיום פרק ד,]] לפנינו לשון של סיום לימוד תורה. כאן הסתיים הפרק.}} הוא היה אומר: עז פנים - לגיהנם, ובשת פנים - לגן עדן. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתבנה עירך במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך: <קטע סוף=כ/> {{עוגן|משנה כא}}<קטע התחלה=כא/> (כא) הוא היה אומר: ::בן חמש שנים - {{ב|למקרא|צריך להתחיל ללמוד לקרוא - למשל בתורה. וכפי שכתוב: (פר' בשלח) "ביום הראשון מקרא: 'קדש!'"}}, ::בן עשר - {{ב|למשנה|משניות נקראים כך על שם שינונם, אך גם בעקבות "ויכתב שם על האבנים את משנה תורת משה" ביהושע - וכן בדומה בפרשיית המלך בפרשת כי תצא}}, ::בן שלש עשרה - {{ב|למצות|מחוייב לקיים את המצוות, ומכונה בימינו "בר מצווה". וכפי שכתוב בנחמיה: "ואת שבת קדשך הודעת להם ומצוות וחקים ותורה צוית להם ביד משה עבדך"}}, ::בן חמש עשרה - {{ב|לתלמוד|(בפרשת נצבים) ועתה ישראל שמע אל החקים ואל המשפטים אשר אנכי '''מלמד אתכם''' לעשות למען תחיו... וכמאמר ישעיה: ה' אלקים נתן לי לשון למודים לעות (לתת עצה או להעיר) את יעף...}}, ::בן שמונה עשרה - {{ב|לחפה|לחופה כלומר מתאים לחתונה ונישואים. (תהלים) ועל מקראה ענן יומם, ועשן ונגה אש להבה לילה, כי על כל - כבוד חֹפֶה (כלומר מכסה)}}, ::בן עשרים - {{ב|לרדוף|אחרי פרנסה. (ובפרשת שופטים) צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה' אלקיך נתן לך}}, ::בן שלשים - {{ב|לכח|(פר' דברים) וזכרת את ה' אלקיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבתיך כיום הזה}}, {{הע-שמאל|יש המפרשים משנה זו בעניין בניית האדם לקראת היותו משפיע ומנהיג כמאמר ([[ישעיה יא ב]]) על הגואל (המשיח): "ונחה עליו רוח ה': רוח חכמה ו'''בינה''', רוח '''עצה וגבורה''' - רוח דעת ויראת ה'." אבל נראה שהם טועים, כי הפשט במשנה הוא שהיא משקפת מספרים ממוצעים, ואינה מחייבת. למשל, אין בשום מקום חובה על מי שהגיע לגיל 100 לעבור מן העולם. המספרים כאן מורכבים משלוש רשימות: סילבוס הלימודים (5, 10, 15), התבגרות פיסיולוגית (13, 18) וסקירה על תולדות האדם הממוצע (20, 30, 40, 50, 60, 70, 80, 90, 100).}} ::בן ארבעים - {{ב|לבינה|להתבוננות בדברים והבנה מתוך כך. (משלי) תֹחלת חכמה - יראת ה', ודעת קדושים - בינה! כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים}}, ::בן חמשים - {{ב|לעצה|יכול לתת עצות שכן יש לו נסיון חיים. (משלי) מים עמוקים - עצה בלב איש, ואיש תבונה - ידלנה. הלוויים היו מפסיקים לעבוד בגיל 50 ומתחילים לתת עצות.}}, ::בן ששים - {{ב|לזקנה|יכול להצטרף למועצת הזקנים. (פרשת קדושים) מפני שיבה תקום, והדרת פני '''זקן'''}}, ::בן שבעים - {{ב|לשיבה|שיער לבן, מצב של מנוחה. (פרשת קדושים) מפני שיבה תקום, והדרת פני זקן}}, ::בן שמונים - {{ב|לגבורה|שהגיע לגיל זה, ככתוב בתהלים "ימי חיינו בהם... ואם בגבורות - שמונים שנה".}}, ::בן תשעים - {{ב|לשוח|להתחיל להתכופף. אך גם להכיר במקומו בלא גאווה מיותרת. ויש מפרשים בשין שמאלית לשוחח ולהתפלל. (סוף קהלת על הזיקנה) וסגרו דלתים בשוק בשפל קול הטחנה, ויקום לקול הצפור (כלומר השכם בבוקר) וישחו (כאשר מתחילות לשוחח) כל בנות השיר (הציפורים)}}, ::בן מאה - {{ב|כאלו מת|היו שראו זאת כמחמאה וטובה - שכן אין לו יותר עסק עם צרות העולם, למרות שהוא חי בו}}, ועבר ובטל מן העולם: <קטע סוף=כא/> {{עוגן|משנה כב}}<קטע התחלה=כב/> (כב) בן בג בג אומר: הפך {{ב|בה|בתורה}} והפך בה, {{ב|דכלא בך וכולך בה.|שהיא כולה בך}} {{הע-שמאל|תוספות מאוחרות בארמית. התורה כבר נמצאת בתוכך! המצווה ללמוד תורה אינה מוטלת רק על המנהיגים, בניגוד למה שהיה אפשר להבין [[ביאור:משנה אבות פרק א|מתחילת המסכת.]]}} :{{ב|ובה תחזי, וסיב ובלה בה, ומינה לא תזוע,|ובה תעיין, והזדקן בה, וממנה לא תזוז}} שאין לך מדה טובה הימנה: <קטע סוף=כב/> {{עוגן|משנה כג}}<קטע התחלה=כג/> (כג) בן הא הא אומר: {{ב|לפום צערא אגרא|לפי הצער, כך השכר}}: <קטע סוף=כג/> {{כותרת תחתונה משנה מבוארת|אבות|ה}} grgfxk85foih7qqeuetzggd9od51ony 3019454 3019453 2026-06-10T18:37:44Z Michaelkimmel2 44530 3019454 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> {{ביאור:תוכן למשנה אבות|ה}} ==פרק המספרים – כולו סתם משנה== ===חטיבה I: המספר 10 - הצדיקים והרשעים בהסטוריה התנכ"ית=== {{עוגן|משנה א}}<קטע התחלה=א/> (א) {{ב|בעשרה מאמרות|"ויאמר... ויהי... ויאמר... ויהי..." וכו'}} נברא העולם! :ומה {{ב|תלמוד לומר|לשם מה נכתב כל פירוט בריאת העולם?}}? והלא - {{ב|במאמר אחד יכול להבראות|היה יכול להיות כתוב "ויאמר ה': יהי עולם! ויהי עולם".}}?! {{הע-שמאל|העולם נברא למען הצדיקים, ולכן הוקדשו לו עשרה מאמרות. המשנה מדגישה את מקומו המרכזי של האדם בעולם: העולם לא נברא למען ה' אלא למען האדם.}} :אלא: ::להפרע מן הרשעים - {{ב|שמאבדין את העולם|שהורסים את העולם במעשיהם הרעים, כגון שמזהמים את המים שברא ה' במאמר, או הורסים את הצומח שברא ה' במאמר אחר}} שנברא בעשרה מאמרות, ::ולִתֵּן שכר טוב לצדיקים - שֶמְּקַיְמִין את העולם שנברא בעשרה מאמרות! <קטע סוף=א/> {{מגירה|בעשרה מאמרות נברא העולם|([[ביאור:בראשית א|תחילת פרשת בראשית]]) <big>'''בְּ'''</big>רֵאשִׁית בָּרָא אֱ' אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם, וְרוּחַ אֱ' מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם. '''(א) וַיֹּאמֶר''' אֱ': "יְהִי אוֹר!" - וַיְהִי אוֹר! וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, וַיַּבְדֵּל אֱ' בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. וַיִּקְרָא אֱ' לָאוֹר "יוֹם" וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא "לָיְלָה", וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד. {פ} <br /> '''(ב) וַיֹּאמֶר''' אֱ': "יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם!". וַיַּעַשׂ אֱ' אֶת הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ - וַיְהִי כֵן. וַיִּקְרָא אֱ' לָרָקִיעַ "שָׁמָיִם". וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי. {פ}<br /> '''(ג) וַיֹּאמֶר''' אֱ': "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד - וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה!". וַיְהִי כֵן! וַיִּקְרָא אֱ' לַיַּבָּשָׁה "אֶרֶץ" וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא "יַמִּים", וַיַּרְא אֱ' כִּי טוֹב.<br /> '''(ד) וַיֹּאמֶר''' אֱ': "תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא: עֵשֶׂב - מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ פְּרִי - עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ, עַל הָאָרֶץ!" - וַיְהִי כֵן! וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא: עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ, וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ. וַיַּרְא אֱ' כִּי טוֹב. וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי. {פ}<br /> '''(ה) וַיֹּאמֶר''' אֱ': "יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם - לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה. וְהָיוּ - לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים! וְהָיוּ - לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ!" - וַיְהִי כֵן! וַיַּעַשׂ אֱ' אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים: אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל - לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם, וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן - לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה, וְאֵת הַכּוֹכָבִים. וַיִּתֵּן אֹתָם אֱ' בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם - לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ, וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. וַיַּרְא אֱ' כִּי טוֹב. וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי. {פ}<br /> '''(ו) וַיֹּאמֶר''' אֱ': "יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה, וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ - עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם!" וַיִּבְרָא אֱ' אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים, וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת - אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם, וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ. וַיַּרְא אֱ' כִּי טוֹב: וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱ' לֵאמֹר: "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם בַּיַּמִּים! וְהָעוֹף - יִרֶב בָּאָרֶץ!". וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי. {פ}<br /> '''(ז) וַיֹּאמֶר''' אֱ': "תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ: בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ, וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ!" - וַיְהִי כֵן! כה וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ, וְאֶת הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, וְאֵת כָּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אֱ' כִּי טוֹב.<br /> '''(ח) וַיֹּאמֶר''' אֱ': "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ, וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ!" וַיִּבְרָא אֱ' אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱ' בָּרָא אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם! <br /> וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱ' '''(ט) וַיֹּאמֶר''' לָהֶם אֱ: "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ! וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ!" <br /> '''(י) וַיֹּאמֶר''' אֱלֹהִים: "הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע - אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע - לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה! - וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ, וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם, וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה - אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה!" - וַיְהִי כֵן! וַיַּרְא אֱ' אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד! וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי.}} {{עוגן|משנה ב}}<קטע התחלה=ב/> (ב) עשרה דורות - מאדם ועד נח: ::להודיע כמה ארך אפים לפניו! ::שכל הדורות היו מכעיסין ובאין - {{ב|עד שהביא|כלומר לא העניש מיד, אלא נתן להם הזדמנות במשך עשרה דורות}} עליהם את מי המבול. {{מגירה|עשרה דורות מאדם עד נח|[[בראשית ה]]: זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם, בְּיוֹם בְּרֹא אֱ' אָדָם, בִּדְמוּת אֱ' עָשָׂה אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם, וַיְבָרֶךְ אֹתָם, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם 'אָדָם' בְּיוֹם הִבָּרְאָם. <br /> וַיְחִי '''(א) אָדָם''' שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ '''(ב) שֵׁת'''... וַיְחִי שֵׁת חָמֵשׁ שָׁנִים וּמְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת '''(ג) אֱנוֹשׁ'''. ...{ס} וַיְחִי אֱנוֹשׁ תִּשְׁעִים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת '''(ד) קֵינָן'''... וַיְחִי קֵינָן שִׁבְעִים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת '''(ה) מַהֲלַלְאֵל'''... וַיְחִי מַהֲלַלְאֵל חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁשִּׁים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת '''(ו) יָרֶד'''... וַיְחִי יֶרֶד שְׁתַּיִם וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת '''(ז) חֲנוֹךְ'''... וַיְחִי חֲנוֹךְ חָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת '''(ח) מְתוּשָׁלַח'''. וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱ' אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת מְתוּשֶׁלַח שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת. ...וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱ', וְאֵינֶנּוּ כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱ'. {ס} וַיְחִי מְתוּשֶׁלַח שֶׁבַע וּשְׁמֹנִים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת '''(ט) לָמֶךְ'''... וַיְחִי לֶמֶךְ שְׁתַּיִם וּשְׁמֹנִים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בֵּן. וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ 'נֹחַ' לֵאמֹר: "זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה'"...}} {{הע-שמאל|כלומר למרות שהכעיסו שוב, לא נענשו וקיבלו הזדמנות לשוב. ובהגיע אברהם, קיבל את השכר (שכן עוונות הופכים לזכויות, אם החוטא חוזר בתשובה) כאילו קיים את המצוות של כל עשרת הדורות. ניתן גם לפרש שכמות הטובה נתונה מראש לכל דור, אבל הרשעים אינם זוכים לה וממילא ככל שאנשי הדור רשעים - נשארת יותר טובה לצדיקים שבדור. ויש מפרשים: "שכר כולם" בלשון נקיה, והכוונה שאברהם סבל עשרה נסיונות כעונש עבור עשרת הדורות, ובכך מנע מבול נוסף. פירוש זה מציג את תחילת הפרק כניגוד בין צדיקים לרשעים: בזכות אלו נברא העולם, ואלו כמעט והחריבו אותו. הניגוד הזה יחזור בסוף הפרק (משנה יח לקמן). ופירוש רביעי: אברהם מנע את החורבן שהיה אמור להתרחש, ועל כך מגיע לו שכר מכל בני דורו, ולאו דווקא משמים. והשוו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/כז|ספרי זוטא לבמדבר כז א:]] "כל אדם כשר שעומד בתוך דור רשע - זכה ליטול שכר כולו: נח עמד בדור המבול - זכה ליטול שכר כולו. אברהם עמד בדור הפלגה - זכה ליטול שכר כולו. לוט עמד בדור סדום - זכה ליטול שכר כולו." וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שיב|ספרי דברים שיב,]] שיעקב קבל את שכרם של אברהם ויצחק.}} :עשרה דורות מנח ועד אברהם: ::להודיע כמה ארך אפים לפניו! ::שכל הדורות היו מכעיסין ובאין - עד שבא אברהם וקבל [עליו] {{ב|שכר כלם|ראו בהערה}}! <קטע סוף=ב/> {{עוגן|משנה ג}}<קטע התחלה=ג/> (ג) עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו השלום - ועמד בכלם! :{{ב|להודיע|התורה מראה לנו דרך ריבוי הפרטים על נסיונותיו של אברהם}} {{ב|כמה חבתו|כמה אהב אותו הקב"ה. ויש מפרשים: כמה אהב אברהם את הקב"ה}} של אברהם אבינו עליו השלום! <קטע סוף=ג/> {{עוגן|משנה ד}}<קטע התחלה=ד/> {{הע-שמאל|בעניין הניסים והמכות על הים השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ד|למכילתא ויהי ד]] ופרשה ו, המצוטטת בהגדה של פסח. וראו דרשת ר' יהודה [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה א|בספרי דברים א.]] לא רק שלא הודו לקב"ה על עשרת הניסים אלא עוד ניסו אותו בעשרה נסיונות. בכך הפכו על פניה את זכותו של אברהם שעמד בעשרה נסיונות. משחק מילים נס-נסיון; אבל השוו דברי ר' אליעזר [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פתיחתא|במכילתא, פתיחה לויהי,]] שהקב"ה הוא שניסה את ישראל במדבר והקשה עליהם.}} (ד) עשרה נסים נעשו לאבותינו '''במצרים''' - ועשרה '''על הים''' [עשר מכות הביא הקדוש ברוך הוא על המצריים במצרים ועשר על הים]. עשרה נסיונות נסו אבותינו את המקום ברוך הוא במדבר, שנאמר ([[במדבר יד כב]]): "וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי": <קטע סוף=ד/> {{עוגן|משנה ה}}<קטע התחלה=ה/> (ה) עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש: {{הע-שמאל|בית המקדש כמערכת ניסים קבועה, בניגוד למצרים, שם היו הניסים זמניים. לגבי בשר הקודש ראו [[ויקרא רבה ג ה]], שאכן הסריח. לגבי הכהן הגדול עיינו [[ביאור:משנה יומא פרק א#משנה ד|יומא א, ד ז.]] היו מי שדאגו שלא יראה קרי, וראו [[ירושלמי יומא א א]], שאכן ראה קרי, וראו [[ירושלמי יומא א ד|שם הלכה ד,]] שר' יוסי בר' בון מעמיד את המשנה במקדש ראשון. לגבי "משתחווים רווחים" השוו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ד#טו|תוספתא פסחים ד, טו,]] שם מסופר על "פסח מעוכים".}} * (א) לא הפילה אשה מריח בשר הקדש, * (ב) ולא הסריח בשר הקדש מעולם, * (ג) ולא נראה זבוב בבית המטבחים, * (ד) ולא ארע {{ב|קרי|מלשון "מקרה" - יציאת זרע תוך שינה, הגורם לטומאתו במהלך יום אחד}} לכהן גדול ביום הכפורים, * (ה) ולא כִּבּוּ גשמים - אש של {{ב|עצי המערכה|העצים הנשרפים על גבי המזבח החיצון והגדול שבבית המקדש}}, * (ו) ולא נצחה הרוח את {{ב|עמוד העשן|המיתמר כמו עמוד מעל המזבח}}, * (ז) ולא נמצא פסול {{ב|בעמר|קרבן העומר המוקרב ביום ראשון של פסח}} {{ב|ובשתי הלחם|של חג השבועות}} ובלחם הפנים, * (ח) עומדים צפופים - {{ב|ומשתחוים רוחים|כלומר שהמתפללים אינם חשים בדוחק בשעה שמשתחווים ארצה, למרות שבעמדם חשו בצפיפות}}, * (ט) ולא הזיק נחש ועקרב בירושלים מעולם, * (י) ולא אמר אדם לחברו {{ב|צר לי המקום|צפוף לי ולכן אני מעדיף לשוב לביתי}} {{ב|שאלין בירושלים|שאשאר לנוח ולישון}} <קטע סוף=ה/> {{עוגן|משנה ו}}<קטע התחלה=ו/> (ו) עשרה דברים נבראו {{ב|בערב שבת|לקראת סוף ששת ימי בראשית}} {{ב|בין השמשות|לקראת ערב, מקור הביטוי בהשתקפות כפולה של השמש לקראת שקיעתה בעת שמעונן}}, ואלו הן: :(א) {{ב|פי הארץ|הארץ אוכלת את מה שעליה ברעידות אדמה: "ותפתח הארץ את פיה, ותבלעם חיים"}} ([[במדבר טז לב]]), (ב) {{ב|ופי הבאר|של יעקב אבינו (והנה שלשה עדרי צאן רובצים עליה והאבן גדולה על פי הבאר)}} ([[במדבר כא טז]]), (ג) {{ב|ופי האתון|אתונו של בלעם דיברה אתו: (ויפתח ה' את פי האתון). הפה שלה נברא לפניה...}} ([[במדבר כב כח]]), {{הע-שמאל|המדובר על ארועים ניסיים המופיעים בתנ"ך, והמשנה טוענת שאינם ניסים אלא חוקי טבע חד פעמיים, שנבראו בששת הימים ולא אחרי כן. והשוו לרשימות שונות במקצת [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ה|במכילתא ויסע ה]] [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנה|ובספרי דברים שנה.]] לעניין השמיר ראו בפנים, שמדובר בסלע קשה; אבל השוו [[ביאור:תוספתא/סוטה/טו|תוספתא סוטה טו, א,]] שמדובר בסוג של תולעת, וראו בביאור שם מקורות נוספים.}} :(ד) {{ב|והקשת|הקשת לאחר המבול, בה הבטיח ה' לנח: "והיה בענני ענן... ונראתה הקשת בענן"}} ([[בראשית ט יג]]), :(ה) {{ב|והמן|מאכל פלאי שירד לבני ישראל במדבר}} ([[שמות טז טו]]), (ו) {{ב|והמטה|מטהו של משה רבנו בו בקע את הים ("ואתה, הרם את מטך ונטה את ידך על הים, ובקעהו")}} ([[שמות ד יז]]), :(ז) {{ב|והשמיר|אבן בעלת קשיות גבוהה - שאיתה סותתו אבני המקדש ולוחות הברית, ויש אומרים שמדובר בתולעת ניסית הבוקעת את האבנים, ואף הלוחות נחתכו באמצעותה.}} ([[יחזקאל ג ט]]), (ח) {{ב|והכתב|שראה בלשאצר: ודנה כתבא די רשים: מנא מנא תקל ופרסין}} ([[דניאל ה כה]]), (ט) {{ב|והמכתב (י) והלוחות|אותיות פורחות באויר (קבלת הלוחות בפר' כי תשא: "והלוחות מעשה א' המה, והמכתב מכתב א' חרות על הלוחות)}} ([[שמות לב טז]]) :ויש אומרים: :אף {{ב|המזיקין|מחלות שאינן מדבקות, או שדים}}, {{ב|וקבורתו של משה|שלא נודעה והיתה פלאית}} ([[דברים לד ו]]), {{ב|ואֵילוֹ|האיל שהחליף את יצחק בעקידה}} של אברהם אבינו ([[בראשית כב יג]]). ויש אומרים, אף {{ב|צבת - בצבת עשויה|הצבת הראשונה. כי ברזל אפשר להחזיק ולייצר רק בעזרת צבת ברזל. אם כן הצבת הראשונה היתה מוכרחה להיות מוחזקת בצבת קודמת. מרעיון זה נגזרה המילה synapse ביוונית.}} ([[ביאור:תוספתא/ערובין/ח#טז|תוספתא ערובין ח, טז]]): <קטע סוף=ו/> ===חטיבה II: שביעיות=== {{עוגן|משנה ז}}<קטע התחלה=ז/> (ז) שבעה דברים בגלם, ושבעה בחכם: {{הע-שמאל|"גולם" הוא אדם שאינו גמור, כמו גוש חומר שעדיין אינו כלי המכונה "גולם", ועליו להשלים את עצמו. אין מדובר בטיפש, שבו נעסוק בהמשך הפרק. המאפיינים של הגולם דומים להפרעת קשב וריכוז. ראו [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/ז#ה|תוספתא סנהדרין ז, ה]] להדגמת הדברים.}} :'''חכם''': :(א) אינו מדבר בפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה ובמנין, :(ב) ואינו נכנס לתוך דברי חברו, :(ג) ואינו נבהל להשיב, :(ד) שואל כענין ומשיב כהלכה, :(ה) ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, :(ו) ועל מה שלא שמע, אומר לא שמעתי, :(ז) ומודה על האמת. :{{ב|וחלופיהן|מי שאינו גולם יכול לחשב מהן חלופיהן}} בגלם: <קטע סוף=ז/> {{עוגן|משנה ח}}<קטע התחלה=ח/> {{הע-שמאל|השוו להסבר ליקויי המאורות [[ביאור:תוספתא/סוכה/ב#ה|בתוספתא סוכה ב, ה,]]}} (ח) שבעה {{ב|מיני פרעניות|סוגים של בעיות וצרות}} באין לעולם - על שבעה {{ב|גופי עברה|סוגים של עבירות}}: :מקצתן {{ב|מעשרין|נותנים מתנות לכהן וללוי}} ומקצתן אינן מעשרין: ::'''רעב 'של בצורת'''' באה: מקצתן - רעבים, ומקצתן - שבעים. :{{ב|גמרו|החליטו}} שלא לעשר: '''רעב 'של מהומה ושל בצורת'''' באה. :{{ב|ושלא לטול את החלה|החליטו של להפריש 'חלה' מהבצק של הלחם}}: '''רעב של 'כליה'''' באה. :{{ב|'''דבר'''|מחלה הפוגעת באדם ובבהמה (בעיקר כבשים ועזים)}} - בא לעולם: על {{ב|מיתות האמורות בתורה|עבירות שענשם עונש מוות לפי התורה}} {{ב|שלא נמסרו|אבל אי אפשר היה לבצע את גזר הדין}} לבית דין, ועל {{ב|פירות שביעית|מי שאכל או מכר פירות משנת שמיטה שלא כדין}}. :{{ב|'''חרב'''|כינוי למצב מלחמה או לרצח}} באה לעולם: {{הע-שמאל|המשנה מערבבת, כנראה בכוונה, בין חטאים מהתורה - כגון מיתות שלא נמסרו לבית דין - לבין חטאים על דברי חכמים, כגון סוחרי פירות שביעית. לגבי המורים בתורה שלא כהלכה, ראו לעיל [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה יא|ג, יא:]] מדובר ביצירת פירושים לתורה שבכתב בניגוד לתורה שבעל פה. אמנם במשנה עצמה יש מחלוקות, ומי שנאמן לאחת הדעות שם כמובן אינו מביא חרב. נראה שמדובר בעיקר במי שמתנגדים להלכה בכלל, כמושג מחייב, כגון הנוצרים מבית מדרשו של פאולוס}} ::{{ב|על ענוי הדין|משיכת הזמן או תהליכים שאינם ראויים - כמו צעקות על המתדיינים}}, ::ועל {{ב|עוות הדין|הוצאת פסקי דין 'עקומים'}}, ::ועל המורים בתורה שלא כהלכה. <קטע סוף=ח/> {{עוגן|משנה ט}}<קטע התחלה=ט/> (ט) <small>''למעשה המשך המשנה הקודמת''</small> {{הע-שמאל|לגבי חילול השם השוו [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה ד|לעיל ד, ד.]] לעניין הגלות על ע"ז ראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יז#פיסקה קמח|ספרי דברים קמח.]]}} ::'''חיה רעה''' באה לעולם: על שבועת שוא, ועל חילול השם. ::'''גלות''' באה לעולם: ::* על עובדי עבודה זרה, ועל גלוי עריות, ועל שפיכות דמים, ::*ועל {{ב|השמטת|'''חוסר''' השמטת}} הארץ. ===חטיבה III: טטראדרמות - רביעיות=== {{הע-שמאל|המשנה נראית כהמשך של משנה ח-ט, אבל למעשה היא מעבירה אותנו משלב השביעיות לשלב הרביעיות. היא מדגימה את הסיבות לדֶבֶר ומשנה אותן: אין כאן איזכור של "מיתות האמורות בתורה שלא נמסרו לבית דין", ולעומת זאת העבירה של "פירות שביעית" מורחבת והדֶבֶר בא גם על מעשר עני וגם על מתנות עניים בכלל. היא גם מרמזת שניתן לבחון את דברי המשנה הקודמת: האם אמנם הדֶבֶר מתרבה דווקא בפרקים הללו? ואם לא, האם המשנה הקודמת אכן צודקת? בעניין מעשר עני, תמוה מדוע אין כמעט בספרות ההלכה התיחסות למעשר זה. וראו [[ביאור:משנה דמאי פרק ד#משנה ג|דמאי ד, ג-ד.]]}} :בארבעה {{ב|פרקים|תקופות}} הַדֶּבֶר מתרבה: ::ב{{ב|רביעית|השנה הרביעית מתוך שבע שנות השמיטה}}, ובשביעית, ובמוצאי שביעית, ובמוצאי {{ב|החג|חג סוכות נקרא במקרא ובעקבותיו במשנה 'החג', שכן סובבים את המזבח עם ערבות}} שבכל שנה ושנה. :ברביעית - מפני '''מעשר עני''' שבשלישית. :בשביעית - מפני '''מעשר עני''' שבששית. :ובמוצאי שביעית - מפני פירות שביעית. {{עוגן|משנה י}}<קטע התחלה=י/> :ובמוצאי החג שבכל שנה ושנה, {{ב|מפני גזל מתנות עניים|הדבר אינו מעיד דוקא על פירות שביעית אלא על מתנות עניים בכלל.}} <קטע סוף=ט/> {{הע-שמאל|המשניות בחטיבה זו ערוכות סביב המספר 4, ומבוססות על מערכת בינארית של 2X2. תמיד יש אחד טוב, אחד רע ושנים בינוניים.}} (י) ארבע מדות באדם: :האומר ''שלי שלי'' {{ב|''ושלך שלך''|כל אחד דואג לעצמו}} - זו מדה בינונית. ::ויש אומרים - זו מדת '''סדום'''. {{הע-שמאל|ראו [[יחזקאל טז מט]], שחטא סדום הוא התעלמות מצרכי העניים.}} :''שלי שלך'' {{ב|''ושלך שלי''|שיתוף נכסים בלי גבולות. ויש אומרים: הנותן בתנאי שיקבל תמורה.}} - עם הארץ. :''שלי שלך'' {{ב|ו''שלך שלך''|נותן לאחרים את שלו}} - חסיד. :''שלי שלי ושלך שלי'' - רשע! <קטע סוף=י/> {{עוגן|משנה יא}}<קטע התחלה=יא/> (יא) ארבע מדות בדעות: :נוח לכעוס ונוח לרצות - יצא שכרו בהפסדו. :קשה לכעוס וקשה לרצות - יצא הפסדו בשכרו. :קשה לכעוס ונוח לרצות - חסיד. :נוח לכעוס וקשה לרצות - רשע: <קטע סוף=יא/> {{עוגן|משנה יב}}<קטע התחלה=יב/> (יב) ארבע מדות בתלמידים. {{הע-שמאל|משניות י-יא עסקו בחסיד לעומת הרשע. כך גם משניות יג-יד. משנה יב ומשנה טו עוסקות בתלמידים ולא בחסידים. המבנה הוא 2-1-2-1.}} :מהר {{ב|לשמוע|להבין}} ומהר לאבד - יצא שכרו בהפסדו. :קשה לשמוע וקשה לאבד - יצא הפסדו בשכרו. :מהר לשמוע וקשה לאבד - {{ב|חכם|לא בהכרח צדיק}}. :קשה לשמוע ומהר לאבד - {{ב|זה חלק רע|אבל אינו רשע, שכן אינו אשם בחלק הרע שקיבל}} <קטע סוף=יב/> {{עוגן|משנה יג}}<קטע התחלה=יג/> (יג) ארבע מדות בנותני צדקה: {{הע-שמאל|החסיד כאן ובמשנה יד קשור למצווה קונקרטית, לא כבמשניות י-יא. הביטוי "עינו רעה" וכו' נראה מוזר, וזה המסר של המשנה: מי שאינו נותן צדקה - פוגע ברכושו שלו, ואינו שומר עליו (כפי שנראה לעין), כי שנינו: עשר תעשר - עשר בשביל שתתעשר, ומי שלא יתן - לא יתעשר!}} :הרוצה שיתן, ולא יתנו אחרים - עינו רעה בשל אחרים. :יתנו אחרים, והוא לא יתן - עינו רעה בשלו. :יתן, ויתנו אחרים - חסיד. :לא יתן, ולא יתנו אחרים - רשע: <קטע סוף=יג/> {{עוגן|משנה יד}}<קטע התחלה=יד/> (יד) ארבע מדות בהולכי לבית המדרש: :הולך ואינו עושה - שכר הליכה בידו. :עושה ואינו הולך - שכר מעשה בידו. :הולך ועושה - חסיד. :לא הולך ולא עושה - רשע: <קטע סוף=יד/> {{עוגן|משנה טו}}<קטע התחלה=טו/> (טו) ארבע מדות ביושבים לפני חכמים: ספוג, ומשפך, משמרת, ונפה. {{הע-שמאל|השוו לעיל משנה יב. הספוג והמשפך מופיעים גם שם, אבל המשמרת (מכשיר לסינון היין) והנפה רק פה. מעניין לשאול מה עדיף: הספוג או הנפה? - וראו דברי ר' יהודה [[ביאור:ספרי דברים/עקב#פיסקה מח|בספרי דברים מח,]] שעדיף הספוג שיכול למיין את דברי התורה שלמד: "תלמיד שכוחו יפה דומה לספוג, שסופג את הכל; שני לו דומה למוך, שאינו סופג אלא צורכו – זה שאומר 'דיי מה ששנה לי רבי'".}} :ספוג - שהוא סופג את הכל. :משפך - שמכניס בזו ומוציא בזו. :משמרת - שמוציאה את היין וקולטת את {{ב|השמרים|זוכר רק את הדברים השוליים}}. :ונפה - שמוציאה את הקמח וקולטת את הסלת: <קטע סוף=טו/> ===חטיבה IV: זוגות=== {{עוגן|משנה טז}}<קטע התחלה=טז/> {{הע-שמאל|לגבי אהבת אמנון ותמר, ראו [[שמואל ב יג]]. לגבי אהבת דויד ויהונתן, ראו [[שמואל א כ טז]]. בשום מקום לא כתוב שדוד אהב את יהונתן, ואם אהבו, הרי אהבתו היתה תלויה בדבר, שהרי יהונתן הציל אותו. אבל יהונתן אכן אהב את דוד.}} (טז) כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר - בטלה אהבה. :ושאינה תלויה בדבר - אינה בטלה לעולם. ::איזו היא אהבה התלויה בדבר? - זו אהבת אמנון ותמר. ::ושאינה תלויה בדבר - זו {{ב|אהבת דויד ויהונתן|שיהונתן אהב את דוד למרות שלא קיבל ממנו דבר.}}: <קטע סוף=טז/> {{עוגן|משנה יז}}<קטע התחלה=יז/> {{הע-שמאל|מחלוקת לשם שמים אינה תלויה בדבר, ולכן משנה יז משקפת את משנה טז; אבל הניסוח הוא הפוך: במשנה טז מזכירים דבר שנחשב חיובי (אהבה), ומראים שלעיתים הוא מכיל זוועה כבמקרה של אמנון ותמר, ובמשנה יז מזכירים דבר הנחשב שלילי (מחלוקת), ומראים שלעיתים הוא חיובי. והשוו [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה יא|לעיל פרק ד משנה יא.]] מחלוקת הלל ושמאי עשויה להתפרש גם כמחלוקת שבין שניהם לבין הצדוקים, בדומה למחלוקת קורח ועדתו כנגד משה.}} (יז) כל מחלוקת שהיא לשם שמים - סופה להתקיים. :ושאינה לשם שמים - אין סופה להתקיים. ::איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים? :::- זו מחלוקת הלל ושמאי. ::ושאינה לשם שמים - זו מחלוקת קרח וכל עדתו: <קטע סוף=יז/> {{עוגן|משנה יח}}<קטע התחלה=יח/> {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה יומא פרק ח#משנה ט|יומא ח, ט:]] המחטיא את הרבים דומה לחוטא בין אדם לחבירו, שאינו יכול לחזור בתשובה על חטא חברו. וראו גם [[ביאור:תוספתא/יומא/ד#י|תוספתא יומא ד, י.]] וראו את תיאור התשובה של מנשה, [[דברי הימים ב לג יג]], ושל אחאב, [[מלכים א כא כז]]-כט, ולעומתם את חטא מי מריבה. כל אלו סותרים, לכאורה, את הנאמר במשנה. נראה שהתשובה שאינו מספיק לעשות היא על חטאי הרבים, וכך גם הזכות של הרבים עומדת לצדיק, אפילו אם חזר בו וחטא.}} (יח) כל המזכה את הרבים - אין חטא בא על ידו. :וכל המחטיא את הרבים - אין מספיקין בידו לעשות תשובה. משה זכה, וזכה את הרבים - זכות הרבים תלוי בו, :שנאמר ([[דברים לג כא]]): "צדקת ה' עשה ומשפטיו '''עם ישראל'''". ירבעם חטא, והחטיא את הרבים - חטא הרבים תלוי בו, :שנאמר ([[מלכים א טו ל]]): "על חטאות ירבעם [בן נבט] אשר חטא, '''ואשר החטיא את ישראל'''": <קטע סוף=יח/> {{עוגן|משנה יט}}<קטע התחלה=יט/> (יט) כל מי שיש בידו שלושה דברים הללו - {{ב|מתלמידיו|כלומר בני תרבותו}} של אברהם אבינו. :ושלושה דברים אחרים - מתלמידיו של בלעם הרשע: עין טובה, ורוח נמוכה, ונפש שפלה - מתלמידיו של אברהם אבינו. {{הע-שמאל|לעצם ההשוואה בין אברהם לבלעם ראו [[בראשית רבה נה ח]]. משניות יז-יט מחזירות לדיכוטומיה בין צדיקים לרשעים, שבה נפתח הפרק. משנה יט מזכירה גם את ה"עולם" כמסגרת.}} :עין רעה, ורוח גבוהה, ונפש רחבה - מתלמידיו של בלעם הרשע. מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע? :תלמידיו של אברהם אבינו, אוכלין בעולם הזה ונוחלין בעולם הבא, ::שנאמר ([[משלי ח כא]]): "להנחיל אהבי יש, ואצרתיהם אמלא". :אבל תלמידיו של בלעם הרשע - יורשין גיהנום, ויורדין לבאר שחת, שנאמר ([[תהלים נה כד]]): "ואתה אלהים תורידם לבאר שחת, {{ב|אנשי דמים ומרמה| הפסוק מצוטט גם על יושבי קרקסיות ותיאטראות, שישבו שם כדי לראות דם ומרמה, והם הם תלמידי בלעם ואנשי התרבות הרומית}} לא יחצו ימיהם, ואני אבטח בך": <קטע סוף=יט/> ===חטיבה V: סיום=== {{עוגן|משנה כ}}<קטע התחלה=כ/> (כ) יהודה בן תימא אומר: הוי עז כנמר, וקל כנשר, ורץ כצבי, וגבור כארי :לעשות רצון אביך שבשמים. {{הע-שמאל|השוו [[ישעיה מ לא]]: "קל כנשר" שם הוא השכר, ולא המאמץ לקיים את המצוות! עז פנים אינו עז כנמר לרצון אביו שבשמים אלא לרצון עצמו, ודינו גיהינום. גם כאן, כמו [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה כב|בסיום פרק ד,]] לפנינו לשון של סיום לימוד תורה. כאן הסתיים הפרק.}} הוא היה אומר: עז פנים - לגיהנם, ובשת פנים - לגן עדן. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתבנה עירך במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך: <קטע סוף=כ/> {{עוגן|משנה כא}}<קטע התחלה=כא/> (כא) הוא היה אומר: ::בן חמש שנים - {{ב|למקרא|צריך להתחיל ללמוד לקרוא - למשל בתורה. וכפי שכתוב: (פר' בשלח) "ביום הראשון מקרא: 'קדש!'"}}, ::בן עשר - {{ב|למשנה|משניות נקראים כך על שם שינונם, אך גם בעקבות "ויכתב שם על האבנים את משנה תורת משה" ביהושע - וכן בדומה בפרשיית המלך בפרשת כי תצא}}, ::בן שלש עשרה - {{ב|למצות|מחוייב לקיים את המצוות, ומכונה בימינו "בר מצווה". וכפי שכתוב בנחמיה: "ואת שבת קדשך הודעת להם ומצוות וחקים ותורה צוית להם ביד משה עבדך"}}, ::בן חמש עשרה - {{ב|לתלמוד|(בפרשת נצבים) ועתה ישראל שמע אל החקים ואל המשפטים אשר אנכי '''מלמד אתכם''' לעשות למען תחיו... וכמאמר ישעיה: ה' אלקים נתן לי לשון למודים לעות (לתת עצה או להעיר) את יעף...}}, ::בן שמונה עשרה - {{ב|לחפה|לחופה כלומר מתאים לחתונה ונישואים. (תהלים) ועל מקראה ענן יומם, ועשן ונגה אש להבה לילה, כי על כל - כבוד חֹפֶה (כלומר מכסה)}}, ::בן עשרים - {{ב|לרדוף|אחרי פרנסה. (ובפרשת שופטים) צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה' אלקיך נתן לך}}, ::בן שלשים - {{ב|לכח|(פר' דברים) וזכרת את ה' אלקיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבתיך כיום הזה}}, {{הע-שמאל|יש המפרשים משנה זו בעניין בניית האדם לקראת היותו משפיע ומנהיג כמאמר ([[ישעיה יא ב]]) על הגואל (המשיח): "ונחה עליו רוח ה': רוח חכמה ו'''בינה''', רוח '''עצה וגבורה''' - רוח דעת ויראת ה'." אבל נראה שהם טועים, כי הפשט במשנה הוא שהיא משקפת מספרים ממוצעים, ואינה מחייבת. למשל, אין בשום מקום חובה על מי שהגיע לגיל 100 לעבור מן העולם. המספרים כאן מורכבים משלוש רשימות: סילבוס הלימודים (5, 10, 15), התבגרות פיסיולוגית (13, 18) וסקירה על תולדות האדם הממוצע (20, 30, 40, 50, 60, 70, 80, 90, 100).}} ::בן ארבעים - {{ב|לבינה|להתבוננות בדברים והבנה מתוך כך. (משלי) תֹחלת חכמה - יראת ה', ודעת קדושים - בינה! כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים}}, ::בן חמשים - {{ב|לעצה|יכול לתת עצות שכן יש לו נסיון חיים. (משלי) מים עמוקים - עצה בלב איש, ואיש תבונה - ידלנה. הלוויים היו מפסיקים לעבוד בגיל 50 ומתחילים לתת עצות.}}, ::בן ששים - {{ב|לזקנה|יכול להצטרף למועצת הזקנים. (פרשת קדושים) מפני שיבה תקום, והדרת פני '''זקן'''}}, ::בן שבעים - {{ב|לשיבה|שיער לבן, מצב של מנוחה. (פרשת קדושים) מפני שיבה תקום, והדרת פני זקן}}, ::בן שמונים - {{ב|לגבורה|שהגיע לגיל זה, ככתוב בתהלים "ימי חיינו בהם... ואם בגבורות - שמונים שנה".}}, ::בן תשעים - {{ב|לשוח|להתחיל להתכופף. אך גם להכיר במקומו בלא גאווה מיותרת. ויש מפרשים בשין שמאלית לשוחח ולהתפלל. (סוף קהלת על הזיקנה) וסגרו דלתים בשוק בשפל קול הטחנה, ויקום לקול הצפור (כלומר השכם בבוקר) וישחו (כאשר מתחילות לשוחח) כל בנות השיר (הציפורים)}}, ::בן מאה - {{ב|כאלו מת|היו שראו זאת כמחמאה וטובה - שכן אין לו יותר עסק עם צרות העולם, למרות שהוא חי בו}}, ועבר ובטל מן העולם: <קטע סוף=כא/> {{עוגן|משנה כב}}<קטע התחלה=כב/> (כב) בן בג בג אומר: הפך {{ב|בה|בתורה}} והפך בה, {{ב|דכלא בך וכולך בה.|שהיא כולה בך}} {{הע-שמאל|תוספות מאוחרות בארמית. התורה כבר נמצאת בתוכך! המצווה ללמוד תורה אינה מוטלת רק על המנהיגים, בניגוד למה שהיה אפשר להבין [[ביאור:משנה אבות פרק א|מתחילת המסכת.]]}} :{{ב|ובה תחזי, וסיב ובלה בה, ומינה לא תזוע,|ובה תעיין, והזדקן בה, וממנה לא תזוז}} שאין לך מדה טובה הימנה: <קטע סוף=כב/> {{עוגן|משנה כג}}<קטע התחלה=כג/> (כג) בן הא הא אומר: {{ב|לפום צערא אגרא|לפי הצער, כך השכר}}: <קטע סוף=כג/> {{כותרת תחתונה משנה מבוארת|אבות|ה}} q2y5dhhrvau5upu1drwyvqubeq9c15s 0 187429 3019526 368492 2026-06-11T07:18:45Z יוסף חפץ 44598 3019526 wikitext text/x-wiki {{רמב"ם פרק|ספר קנין|הלכות מכירה|פרק חמישי|הלכות מכירה ד|הלכות מכירה ו|c105|12|69|5|[[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]] · [[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]]}} ==דפוס== ===[[רמב"ם הלכות מכירה ה א|הלכה א]]=== <קטע התחלה=א דפוס/>כל המטלטלין קונין זה את זה כיצד החליף פרה בחמור או יין בשמן אף על פי שמקפידין על הדמים ושיערו כמה שוה זה וכמה שוה זה ואחר כך החליפו כיון שמשך האחד או הגביהו קנה השני המטלטלין האחרים בכל מקום שהם ונעשה ברשותו ואע"פ שעדיין לא משכן.<קטע סוף=א דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות מכירה ה ב|הלכה ב]]=== <קטע התחלה=ב דפוס/>החליף חמור בפרה וטלה ומשך הפרה ועדיין לא משך את הטלה לא קנה שאין כאן משיכה גמורה וכן כל כיוצא בהן.<קטע סוף=ב דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות מכירה ה ג|הלכה ג]]=== <קטע התחלה=ג דפוס/>דמים שאין מקפידין עליהם הרי הן כשאר מטלטלין וקונין כיצד הרי שחפן מעות בלא משקל ובלא מניין אלא נטלן אכסרה ואמר לו מכור לי פרתך או יין זה באלו ונתן לו את הדמים קנה ואין אחד מהם יכול לחזור בו שזה דבר שאינו מצוי הוא ולא הצריכו בו משיכה.<קטע סוף=ג דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות מכירה ה ד|הלכה ד]]=== <קטע התחלה=ד דפוס/>וכן ראובן שמכר מטלטלין לשמעון בחמשים זוז וקנה שמעון המטלטלין ונתחייב בדמים ואחר שנתחייב שמעון בחמשים זוז אלו היה לו יין או בהמה או עבד וכיוצא בהן משאר המטלטלין והיה רוצה למכרן ואמר לו ראובן מכור אותו לי בחמשים זוז שיש לי בידך דמי המכר ואמר לו הן קנה ראובן המטלטלין בכל מקום שהן ואף על פי שלא משך ולא הגביה שגם זה דבר שאינו מצוי הוא ולא הצריכו בו משיכה אבל אם היה חוב לו עליו שלא מחמת המכר ואמר לו מכור לי מטלטלין בחוב שיש לי אצלך ורצו שניהם לא קנה עד שיגביה או ימשוך דבר שאין דרכו להגביה או יקנה באחד מהדרכים שהמטלטלין נקנין בה.<קטע סוף=ד דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות מכירה ה ה|הלכה ה]]=== <קטע התחלה=ה דפוס/>הקרקעות והעבדים והבהמה ושאר כל המטלטלין כל אחד מהן נקנה בחליפין והוא הנקרא קניין ועיקר הדרך הזאת שיתן הקונה למקנה כלי כל שהוא ויאמר לו קנה כלי זה חלף החצר או היין או הבהמה או העבד שמכרת לי בכך וכך כיון שהגביה המוכר את הכלי וקנהו קנה הלוקח אותו הקרקע או אותן המטלטלין אף על פי שעדיין לא משכן ולא נתן הדמים ואחד מהן אין יכול לחזור בו.<קטע סוף=ה דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות מכירה ה ו|הלכה ו]]=== <קטע התחלה=ו דפוס/>אין קונין אלא בכלים ואע"פ שאין בו שוה פרוטה ואין קונין בדבר שאסור בהנאה ולא בפירות ולא במטבע ואין קונין בכליו של מוכר אלא בכליו של לוקח.<קטע סוף=ו דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות מכירה ה ז|הלכה ז]]=== <קטע התחלה=ז דפוס/>הקנה אחד כלי למוכר כדי שיקנה הלוקח אותו הממכר זכה הלוקח ואף על פי שהקנה לו הכלי על מנת להחזירו נקנה המקח וזכה בו הלוקח שהמתנה על מנת להחזיר שמה מתנה אע"פ שלא תפס המוכר כל הכלי שהקנהו חלף ממכרו אלא אחז מקצתו ואחז המקנה לו מקצתו קנה הלוקח והוא שאחז ממנו כדי שיעור כלי או יאחזנו אחיזה שהוא יכול לנתק את כל הכלי מיד המקנה לו לפיכך אם הקנה לו במקצת הבגד צריך שיאחוז מן הבגד שלש אצבעות שאם יפסוק ממקום שאחז הרי הוא כלי בפני עצמו ששלש אצבעות מבגד קרוי כלי כמו שביארנו בענין טומאת בגדים וכן אם אחז פחות משלש והיה יכול לנתק כל הכלי קנה.<קטע סוף=ז דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות מכירה ה ח|הלכה ח]]=== <קטע התחלה=ח דפוס/>זה שכותבין בשטרות וקנינא מפלוני בכלי הכשר לקנות בו בכלי להוציא פירות וכיוצא בהן הכשר להוציא איסורי הנאה לקנות בו להוציא כליו של מוכר.<קטע סוף=ח דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות מכירה ה ט|הלכה ט]]=== <קטע התחלה=ט דפוס/>זה הקניין אין צריך להיות בפני עדים אלא אם היה בינו ובין חבירו קנה שלא הצריכה תורה עדים בדיני ממונות אלא לכופר אבל המוכר או הנותן או השוכר או המשאיל וכיוצא בהן אין צריך עדים וכיון שקנה הקונה בדרך אחד מן הדרכים שקונין בהן בין בהגבהה בין במשיכה בין במסירה בין בקנין בין בכסף בין בשטר או בחזקה קנה ואע"פ שאין שם עדים.<קטע סוף=ט דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות מכירה ה י|הלכה י]]=== <קטע התחלה=י דפוס/>המוכר או הנותן שקנו מידו יש לכל אחד מהן לחזור בו כל זמן שעוסקין באותו ענין ואף על פי שהקנין בפני עדים ואם הפסיק הענין אין אחד מהם יכול לחזור אע"פ שאין ביניהן עדים וכשם שחוזר המוכר והנותן כך חוזר הלוקח והמקבל כל זמן שעסוקין באותו ענין מה שאין כן בשאר דרכי הקנייה.<קטע סוף=י דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות מכירה ה יא|הלכה יא]]=== <קטע התחלה=יא דפוס/>יש דברים הרבה שאינן צריכין קנין ואין לקניין בהם טעם כגון המשחרר את עבדו והמגרש אשתו או עושה שליח או המוסר מודעה או המבטל מודעה או המוחל לחבירו חוב או פקדון שיש לו בידו וכל כיוצא בדברים אלו.<קטע סוף=יא דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות מכירה ה יב|הלכה יב]]=== <קטע התחלה=יב דפוס/>נהגו רוב המקומות להקנות למקצת אלו הדברים או כיוצא באלו ואומרים וקנינו מפלוני שעשה פלוני שליח או שמחל לפלוני חוב שיש לו אצלו או שבטל המודעה שמסר על גט זה וכיוצא באלו אף על פי שאינו צריך.<קטע סוף=יב דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות מכירה ה יג|הלכה יג]]=== <קטע התחלה=יג דפוס/>קנין זה שנהגו להקנות באלו הדברים אינו מועיל כלום אלא להודיע שאינו אומר דברים אלו כמשחק ומהתל אלא שגמר בלבו ואח"כ אמר לפיכך אם אמר בלב שלם אני אמרתי וגמרתי לעשות דבר זה אין צריך דבר אחר כלל.<קטע סוף=יג דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות מכירה ה יד|הלכה יד]]=== <קטע התחלה=יד דפוס/>הדברים שאין בהן ממש אין הקנין מועיל בהן כיצד הרי שכתב בשטר וקנינו מפלוני שילך בסחורה עם פלוני או שיחלקו השדה שביניהם או שישתתפו שניהם באומנות וכיוצא בדברים אלו כולן הרי זה קנין דברים ואינו מועיל כלום שהרי לא הקנה לחבירו דבר מסויים וידוע לא עיקר ולא פירות עיקר הידוע.<קטע סוף=יד דפוס/> ==הגהה== {{אין טקסט מוגה במשנה תורה|קנין|הלכות מכירה|פרק חמישי|הלכות מכירה ד|הלכות מכירה ו|c105|12|69|5}} g4qq5kz0gmmcco1hxirc5c2wodg3sjb 2 228392 3019475 3019374 2026-06-10T19:55:52Z Sije 2668 3019475 wikitext text/x-wiki {{ארגז חול פרטי}} בלנ ירו' ברכות שבת תרומות פסחים! https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=next&oldid=2851898 http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14320&st=&pgnum=608 ריש ב"ב: 14320 534 <קטע סוף=א א/> {{דף רי"ף|יד|ב}} <קטע התחלה=א ב/> <קטע סוף=א ב/> {{דף רי"ף|טו|א}} <קטע התחלה=ב א/> (שם ט)   {{מקור|תהלים ט|שם ט}} |משנה=יד ירושלמי גיטין ד ו ירושלמי בבא קמא ה ח http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45298&st=&pgnum=436 http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14136&st=&pgnum=56 גמ' יר' {{צמ|יושביה|ויקרא כה י}} {{צ|יושביה}} {{שם|שמות|כא|כז|לחפשי ישלחנו}} רשי עהשס בגיטין (דף נז:) בגיטין {{הפניה-גמ|גיטין|נז|ב}} בסדר עולם (ספ"א) בסדר עולם {{מקור|סדר עולם רבא פרק א|ספ"א}} בחלק (סנהדרין קח, ב) בחלק {{ממ|סנהדרין קח|ב}} בדברי הימים (א כו, כ) בדברי הימים {{מקור|דברי הימים א כו כ|א כו, כ}} מחזה אברהם פיעטרקוב תרסט http://hebrewbooks.org/4958 פיעטרקוב תרפח http://hebrewbooks.org/11073 מעשה נסים קראקא תקפ http://hebrewbooks.org/10611 יוזפף תקפח http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=10622&st=&pgnum=176 זאלקווא תקצה http://hebrewbooks.org/10625 ווארשא תקצז http://hebrewbooks.org/10635 ורשא תרה http://hebrewbooks.org/10658 וילנא תרכד http://hebrewbooks.org/10705 ווארשא תרנד http://hebrewbooks.org/10973 ורשא תרנה http://hebrewbooks.org/10895 ורשא תרנז http://hebrewbooks.org/10914 מונקאטש תרסו http://hebrewbooks.org/10982 מדרש תנחומא בשלח טז http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45505&pgnum=69 ילקוט תורה תרכו וערות עד בהר כה וזה לא ניתן להשבון. {{גדול|[[מדרש תנחומא בשלח טז|'''טז''' ]]}}וברוב גאונך. הרבית להתגאות כנגד כל הקמים לנגדך. ומי הן אלו הקמים כנגד בניך. מגיד שכל הקם כנגד ישראל, כאלו קם כנגד השכינה. וכן הוא אומר {{ממ|תהלים|עד|כג}}: {{צ|אל תשכח קול צורריך}}. {{צ|כי הנה אויביך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש}} {{ממ|תהלים|פג|ג}}. מפני מה {{ממ|תהלים|פג|ד}}: {{צ|על עמך יערימו סוד ויתייעצו על צפוניך}}. וכתיב {{ממ|תהלים|קלט|כא}}: {{צ|הלא משנאיך ה', אשנא, ובתקוממיך אתקוטט}}. מפני מה {{ממ|תהלים|קלט|כב}}: {{צ|תכלית שנאה שנאתים, לאויבים היו לי}}. וכן הוא אומר {{ממ|זכריה|ב|יב}}: {{צ|כי הנוגע בכם נוגע בבבת עינו}}. "עיני" היה לו לומר? אלא שכנהו הכתוב. כלומר, כביכול כלפי מעלן, וכנהו הכתוב, שהוא תיקון סופרים אנשי כנסת הגדולה. כיוצא בו {{ממ|מלאכי|א|יג}}: {{צ|ואמרתם הנה מתלאה והפחתם אותי}}, אלא שכנהו הכתוב. כיוצא בו {{ממ|שמואל א|ג|יג}}: {{צ|בעוון אשר ידע כי מקללים להם בניו ולא כהה בם}}, אלא שכנהו הכתוב. כיוצא בו {{ממ|איוב|ז|כ}}: {{צ|למה שמתני למפגע לך ואהיה עליך למשא}}, אלא שכנהו הכתוב. כיוצא בו>> {{ממ|חבקוק|א|יב}}: הלא אתה מקדם ה' אלהי קדושי לא ימות, אלא שכנהו הכתוב. כיוצא בו {{ממ|ירמיהו|ב|יא}}: ההמיר גוי אלוהים והמה לא אלוהים ועמי המיר כבודי בלא יועיל, אלא שכנהו הכתוב. כיוצא בו {{ממ|תהלים|קו|כ}}: וימירו את כבודי בתבנית שור אוכל עשב, אלא שכנהו הכתוב. כיוצא בו {{ממ|הושע|ד|ז}}: כבודי בקלון אמיר, אלא שכנהו הכתוב, כיוצא בו {{ממ|איוב|לב|ג}}: ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא מצאו מענה וירשיעו את איוב, אלא שכנהו הכתוב. כיוצא בו {{ממ|בראשית|יח|כג}}: ואברהם עודנו עומד לפני ה', אלא שכנהו הכתוב. כיוצא בו {{ממ|במדבר|יא|טו}}: ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי. כיוצא בו {{ממ|במדבר|יב|יב}}: אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמנו ויאכל חצי בשרנו, אלא שכנהו הכתוב. כיוצא בו {{ממ|מלכים א|יב|טז}}: מה לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי לאהליך ישראל עתה ראה ביתך דוד וילך ישראל לאהליו, ובדברי הימים {{ממ|דברי הימים ב|י|טז}} לאלהיו. זכור תזכור ותשוח עלי נפשי {{ממ|איכה|ג|כ}}. אולי יראה ה' בעיניו {{ממ|שמואל ב|טז|יב}}. אלא שכינו פסוקים אלו אנשי כנסת הגדולה. ולכך נקראו סופרים, שהיו סופרים כל אותיות שבתורה ודורשין אותו. וכן {{ממ|יחזקאל |ח|יז}}: והנם שולחים את הזמורה אל אפי, והם תקנו אל אפם. ואף כאן {{ממ|זכריה|ב|יב}}: כי הנוגע בכם נוגע בבבת עיני. אלא ללמדך שכל הקם כנגד ישראל, כאלו קם כנגד שכינה. וכן הוא אומר {{ממ|שופטים ה כג}}: אורו ארור יושביה כי לא באו לעזרת ה'. וכי הוא צריך עזרת אחרים! והוא אומר ועושה, ושלח בסנחריב מלאך ולא הרגם, אלא נשף בהם ויבשו. אלא ללמדך שכל העוזר את ישראל, כאלו עוזר את השכינה. ולפיכך כתיב: כי גאה גאה, הרבית להתגאות אצל הקמים כנגדך. ומי הן אלו הקמים כנגד בניך. את כדרלעומר מלך עילם, ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו {{ממ|בראשית|יד|טו}}. מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו וגו' ירדפם יעבר שלום וגו' {{ממ|ישעיהו| סא|ב-ג}}. וכן הוא אומר {{ממ|תהלים|קי|א-ה}}: נאם ה' לאדוני שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך, מטה עוזך ישלח ה' מציון רדה בקרב אויביך, עמך נדבות ביום חילך בהררי קדש מרחם משחר לך טל ילדותך, נשבע ה' ולא ינחם אתה כוהן לעולם על דברתי מלכי צדק, אדני על ימינך מחץ ביום אפו מלכים. סיסרא וכל רכבו, שנאמר {{ממ|שופטים|ד|יג}}: ויזעק סיסרא את כל רכבו. וכתיב {{ממ|שופטים|ה|כ}}: מן שמים נלחמו. סנחריב וכל המונו, שנאמר {{ממ|מלכים ב|יט|כג-כד}}: ביד עבדיך חרפת וגו' אני קרתי ושתיתי, וישלח ה' מלאך ויכחד כל גבור חיל ונגיד ושר במחנה מלך אשור וישב בבשת פנים לארצו ויבא בית אלהיו ומיציאי מעיו שם הפילהו בחרב {{ממ|דברי הימים ב|לב|כא}}. נבוכדנצר אמר: אעלה על במתי עב {{ממ|ישעיהו|יד|יד}}. אמר ליה הקדוש ברוך הוא: אתה רצית לפרוש עצמך מן בני אדם, סוף בני אדם נפרשים ממך. לקצת ירחין תרי עשר, על היכל מלכותא די בבל מהלך הוה, ענה מלכא ואמר הלא דא היא בבל רבתא די אנה בניתה לבית מלכו בתקף חסני וליקר הדרי, עוד מלתא בפום מלכא, קל מן שמיא נפל, לך אמרין נבוכדנצר מלכא, מלכותא עדת מנך, ומן אנשא לך טרדין ועם חיות ברא מדורך עשבא כתורין לך יטעמון וגו', בה שעתא מלתא ספת על נבוכדנצר ומן אנשא טריד ועשבא כתורין יאכל ומטל שמיא גשמה יצטבע עד די שערה כנשרין רבה וטפרוהי כצפרין {{ממ|דניאל|ד|כו-ל}}. כלא מטא על נבוכדנצר מלכא {{ממ|דניאל|ד|כה}}. בלשאצר מלכא עבד לחם רב לרברבנוהי אלף ולקבל אלפא חמרא שתה, בלשאצר אמר בטעם חמרא להיתיה למאני דהבא וכספא די הנפק נבוכדנצר אבוהי מן היכלא די בירושלם וישתון בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה, באדין היתיו מאני דהבא די הנפקו מן היכלא די בית אלהא די בירושלם ואשתיו בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה, אשתיו חמרא ושבחו לאלהי דהבא וכספא נחשא פרזלא אעא ואבנא, בה שעתו נפקו אצבען די יד אנש וכתבן לקבל נברשתא על גירא די כתל היכלא די מלכא ומלכא חזה פס ידא די כתבא, אדין מלכא זיוהי שנוהי ורעינוהי יבהלונה וקטרי חרצה משתרין וארכובתה דא לדא נקשן {{ממ|דניאל|ה|א-ו}}. עליו אומר {{ממ|חבקוק|ב|טו-טז}}: הוי משקה רעהו, מספח חמתך ואף שכר, למען הביט על מעוריהם, שבעת קלון מכבוד, שתה גם אתה והערל, תסוב עליך כוס ימין ה', וקיקלון על כבודך. בה בליליא קטיל בלשאצר מלכא כשדיה {{ממ|דניאל|ה|ל}}: ביוחסין א"ע האלף הששי דפוס א http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45040&st=&pgnum=283 דפוס ב http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11550&st=&pgnum=263 דפוס לונדון http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46738&st=&pgnum=223 עריכת מדרש תנחומא בשלח /* סימן יב */ המשך עריכה ...וכן פרעה, במה שנתגאה, בו נפרע ממנו. {{צ|ויקח שש מאות רכב}} {{ממ|שמות|יד|ז}}, לפיכך: {{צ|מרכבות פרעה וחילו ירה בים}}. וכן סיסרא, במה שנתגאה בו נפרע ממנו. {{צ|ויזעק סיסרא את כל רכבו תשע מאות רכב ברזל}} {{ממ|שופטים|ד|יג}}. לפיכך {{שם|שופטים|ה|כ|משמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא}}. שמשון, במה שנתגאה, בו נפרע ממנו. שנאמר {{שם|שופטים|יד|ג|ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני}}. לפיכך {{שם|שופטים|טז|כא|ויאחזוהו פלשתים וינקרו את עיניו ויורידו אותו עזתה}}. רבי יהודה אומר: תחילת קלקלתו בעזה הייתה, שנאמר {{שם|שופטים טז||א|וירד שמשון עזתה וירא שם אשה זונה ויבא אליה}}, לפיכך לא היה עונשו אלא בעזה. וכן אבשלום, במה שנתגאה, בו נפרע ממנו. שנאמר {{ממ|שמואל ב|יד|כה}}: {{צ|וכאבשלום לא היה איש יפה בכל ישראל להלל מאד, מכף רגלו ועד קודקדו לא היה בו מום}}, {{שם|שמואל ב יד||כו|ובגלחו את ראשו והיה מקץ ימים לימים אשר יגלח}}. רבי נהוראי אומר: נזיר היה והיה מגלח אחת לשלושים יום, שנאמר: {{צ|והיה מקץ ימים לימים אשר יגלח}}. רבי יהודה אומר: נזיר עולם היה והיה מגלח לשנים עשר חדש, שנאמר {{שם|שמואל ב|טו|ז|ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום אל המלך אלכה נא ואשלם את נדרי אשר נדרתי לה' בחברון}}, {{שם|שמואל ב טו||ח|כי נדר נדר עבדך בשבתי בגשור בארם לאמר אם ישוב ישיבני ה' ירושלים ועבדתי את ה'}}. רבי אומר: כל ערב שבת היה מגלח, שכן דרך בני מלכים להיות מגלחין מערב שבת לערב שבת. וכן הוא אומר {{שם|שמואל ב|יח|ט|ויקרא אבשלום לפני עבדי דוד ואבשלום רכב על הפרד ויבא הפרד תחת שובך האלה הגדולה ויחזק ראשו באלה ויתן בין השמים ובין הארץ והפרד אשר תחתיו עבר}}. וכן סנחריב, במה שנתגאה, בו נפרע ממנו. שנאמר {{ממ|מלכים ב|יט|כג}}: {{צ|ביד מלאכיך חרפת אדני ותאמר ברב רכבי אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון, ואכרות קומת ארזיו מבחר ברושיו ואבואה מלון קצו יער כרמלו}}, {{שם|מלכים ב יט||כד|אני קרתי ושתיתי מים זרים ואחריב בכף פעמי כל יאורי מצור}}. לפיכך {{שם|מלכים ב יט||לה|ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור מאה שמונים וחמישה אלף, וישכימו בבקר והנה כולם פגרים מתים}}. הגדול שבהם ממונה על מאה ושמונים וחמישה אלף, והקטן שבהן ממונה על אלפים איש, שנאמר {{שם|מלכים ב|יח|כד|ואיך תשיב את פני פחת אחד עבדי אדני הקטנים ותבטח לך על מצרים לרכב ולפרשים}}. וכתיב {{שם|מלכים ב|יט|כא|זה הדבר אשר דבר ה' עליו, בזה לך לעגה לך בתולת בת ציון אחריך ראש הניעה בת ירושלים}}, {{שם|מלכים ב יט||כב|את מי חרפת וגידפת ועל מי הרימות קול ותישא מרום עיניך על קדוש ישראל}}. וכן נבוכדנצר, במה שנתגאה, בו נפרע ממנו, שנאמר {{ממ|ישעיהו|יד|יג}}: {{צ|ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה, ממעל לכוכבי אל ארים כיסאי ואשב בהר מועד בירכתי צפון}}, {{שם|ישעיהו יד||יד|אעלה על במתי עב, אדמה לעליון}}, {{שם|ישעיהו יד||טו|אך אל שאול תורד אל ירכתי בור}}. וכן בצור, במה שנתגאה, נפרע ממנו. {{צ|צור, את אמרת אני כלילת יופי}} {{ממ|יחזקאל|כז|ג}}, {{שם|יחזקאל כז||ד|בלב ימים גבוליך, בוניך כללו יפיך}}. {{שם|יחזקאל|כו|ג|הנני עליך צור והעליתי עליך גויים רבים כעלות הים לגליו}}. וכן בנגיד צור, במה שנתגאה, בו נפרע ממנו: {{שם|יחזקאל|כח|ב|בן אדם אמר לנגיד צור כה אמר אדני אלוהים יען גבה לבך ותאמר אל אני מושב אלוהים ישבתי בלב ימים ואתה אדם ולא אל ותתן לבך כלב אלוהים}} וגו', {{שם|יחזקאל כח||י|מותי ערלים תמות ביד זרים}}. הא, במה שהגויים מתגאין, בו נפרע מהן. לכך נאמר: כי גאה גאה: '''👈 בצד '''הפנים של הרי"ף הצגנו ציוני כל דף של הגמרא שבו מקור ההלכה של הרי"ף, באותיות מרובעות קטנות.''' כן '''הצגנו ציוני הדפים שבאלפס דפוס זולצבאך ודפוסים אחרים שנגררו אחריו בזה כמו דפוס קאפוסט, ווילנא, זיטאמיר, לבוב וכו'. ונצטיינו באותיות גדולות מסוגרות בחצאי רבוע כזה [].''' הכל כאשר נדפס בווילנא '''בדפוס והוצאת''' האלמנה והאחים ראָם.''' [[שיחת משתמש:T2a2016]] ~2026-12015-74 ~2026-90404 EdwardsBot Ely1 Hummingbird Ilan sendowski InternetArchiveBot KotzBot Ori Reltt Shaycojo Shinaimm איתן96 דחליל כלילתפארת קרלוס הגדול ראובן פרוס1 שולחן עורך owr541fbx9jqt3cgclqspsqowcp4m7t 10 230531 3019403 2973396 2026-06-10T12:14:19Z Fuzzy 29 מרכוז ע"י div במקום p 3019403 wikitext text/x-wiki <noinclude>תבנית שממרכזת את הטקסט באמצע השורה </noinclude><div style="text-align:center;">{{{1}}}</div><noinclude>[[קטגוריה:תבניות יישור ועימוד]] {{מוגן חלקית|סיבה=התבנית מופיעה בעמוד הראשי}} </noinclude> t5y1aur9qvgcfoe825h3smhi15d1jvu 0 252096 3019438 539434 2026-06-10T15:56:51Z בן עדריאל 9444 די ברור שזו סתם טעות 3019438 wikitext text/x-wiki ''הערה: המילים המוקפות בסוגריים מרובעים הן דוגמאות בלבד, ויש להחליף אותן בפרטים המתאימים לאירוע.'' ==שטר כתובה== ב[שני] בשבת[ארבעה עשר] יום לחדש [אלול] שנת [חמשת אלפים שבע מאות שבעים ושלש] לבריאת העולם למנין שאנו מונין כאן [ברוקלין נו יורק] איך החתן [יעקב יוסף בן אהרון] אמר לה להדא [בתולתא] [חיה יעל בת רמי] הוי לי לאנתו כדת משה ישראל ואנא אפלח ואיזון ואפרנס ואוקיר יתיכי ליכי כהלכות גוברין יהודאין דפלחין וזנין ומפרנסין לנשיהון בקושתא ויהיבנא ליכי מהר [בתוליכי] כסף זוזי [מאתן] דחזי ליכי [מדאורייתא] ומזוניכי וסיפוקיכי ולמיעול לוותיכי כאורח כל ארעא וצביאת מרת [חיה יעל בת רמי] והוי ליה לאנתו ודן נדוניא דהנעלת ליה מבי [נשא] בין בכסף בין בדהב בין בתכשיתין במאני דלבושא ובשימושי דירה ובשימושא דערסא הכל קבל עליו [יעקב יוסף בן אהרון] חתן דנן במאה זקוקין כסף צרוף וצבי והוסיף לה מן דיליה עוד מאה זקוקין כסף כנגדן סך הכל מאתים זקוקים כסף צרוף וכך אמר [יעקב יוסף בן אהרון] חתן דנן אחריות שטר כתובתא דא נדוניא דין ותוספתא דא קבלית עלי ועל ירתי בתראי להתפרע מכל שפר ארג נכסין וקנינין דאית לי תחות כל שמיא דקנאי ודעתיד אנא למקנא נכסין דאית להון אחריות ודלית להון אחריות כולהון יהון אחראין וערבאין לפרוע מנהון שטר כתובתא דא נדוניא דן ותוספתא דא מנאי ואפילו מגלימא דעל כתפאי בחיי ובתר חיי מיומא דנן ולעולם ואחריות שטר כתובתא דא נדוניא דן ותוספתא דא קבל עליו [יעקוב יוסף בן אהרון] חתן דנן כחומר כל שטרי כתובות ותוספתות דנהגין בבנות ישראל העשויין כתיקון חכמינו זכרונם לברכה דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי ו_______________מאת [יעקב יוסף בן אהרון] חתן דנן למרת [חיה יעל בת רמי] [בתולתא] דא על כל מה דכתוב ומפורש לעיל במנא דכשר למקניא ביה ו ה כ ל ש ר י ר ו ק י י ם נאום _________________________ עד ונאום_________________________ עד [[קטגוריה:כתובות]] hjzjxxlkg7ezgot7m8c19meq1rin81a 4 265104 3019416 3019383 2026-06-10T14:18:18Z Dovi 1 /* א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1) */ 3019416 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}} ==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה== ===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא=== '''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.''' ====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''"הכתר"''' או '''כתי"א''' או '''"א"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים): ##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו"ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ"ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}} ##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד]) ##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע"פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}} ##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא והתנ"ך של ר' שלום שכנא ילין"]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ"ך הזה].{{הערה|הדפוס של התנ"ך שבו רשם קמחי את הערותיו יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021004720205171/NLI לודנון, תרצ"ז (1837)] ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020938700205171/NLI דפוס חוזר תר"ה]).}} ##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ"ד קאסוטו"]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]). ##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ"וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ" (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}} ##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת"י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע"פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני "תיקונים").{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב"פורום לתורה".}} #למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ====ב. כתב־יד לנינגרד ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי"ל''' או '''"ל"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי"ל|מפתח לכתי"ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #למהדורות המקרא המיוסדות על כתי"ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ===כתבי־היד לתורה=== ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי"ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו: #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי"ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 ("'''ל{{כתב עילי|1}}'''" אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע"י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}} #'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי"ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 ("'''א'''" אצל גינצבורג, "'''ב'''" אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}} #'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי"ש]''' (תורה): '''"כתר דמשק"''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 ("'''ש'''" אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר "כתיב"]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 ("ש1" אצל ייבין ו"שׂ" אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר "כתיב"]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}} #'''כתי"ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר "כתיב"]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=WP כתי"ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ"ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ"ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש"פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר "כתיב"]. '''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים): #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת"י ל3'''] (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י"א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171). #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת"י ל9]''' (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט. #'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת"י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, "כתר לאילאשי" או "חומש לאילאשי" (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}} #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת"י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש"פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י"א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף. #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס"ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל''', מאה ה-י"א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1. #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת"י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים. #[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת"י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]). #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת"י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע). #[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880. #'''כתי"ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן ("'''ל{{כתב עילי|מ}}'''" אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע"י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס"ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי"ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ"ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד"ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ"ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, "הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת"י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב", '''לשוננו''' פ (תשע"ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר. '''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]: #'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]''' #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}} #במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן. '''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]: #[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה'''] #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] #'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ"ך ליסבון]''' #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]''' ===כתבי־היד לנביאים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא) #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא) #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי"ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב"כתיב" נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, "כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ", '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע"ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת"י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה"י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל"א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}} #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת"יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת"יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים. '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. ===כתבי־היד לכתובים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא). #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי"ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ"ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, "כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי", JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: <https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006>.}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה"י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ"י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ"י 247 (דה"י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ"י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, "‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬", '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע"ו), עמ' תרמא-תרנו.}} #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת"י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת"י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}} #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי"ג''']=הספריה הבריטית כת"י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ"ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה"ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}} '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי"ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת"י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]]. ===מבחר כתבי־יד תימנים=== ====מאפייני כתבי־היד התימנים==== '''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד. '''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא. '''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע"א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס"ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]]. תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש"י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום. נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ"ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד: #רות (תרגום ותפסיר), #תהלים (תפסיר), #איוב (תפסיר), #משלי (תפסיר), #קֹהלת (תרגום ותפסיר), #שיר השירים (תרגום ותפסיר), #איכה (תרגום ותפסיר), #דניאל (תפסיר), #אסתר (תרגום ותפסיר), #עזרא (מקרא בלבד), #דברי הימים (מקרא בלבד). יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד. ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת"י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית). ====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה==== #[https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. #[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר. #[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש"כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת"י ?] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב בשנת קע"א ליצירה (1411) על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי. כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן].}} #[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת"ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1041] ('''תפסיר רס"ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת א' ת[ת]קס"ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת"י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס"ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ"ט לשטרות שהוא שנת תק"ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת"י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים==== #[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע"ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ"ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת"י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת"י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי"א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת"י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת"ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ"ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת"י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים==== #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי"ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת"י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת"י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ"ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת"י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק"ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים רות (ב,יג עד הסוף), תהלים, משלי, שיר השירים, קֹהלת (שלם עד יב,ז). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים, ונספחים. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. '''"שלוש מגילות" (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש"י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של "שלוש מגילות" המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש"י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני,{{הערה|לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''}} ולעתים בניקוד בבלי.{{הערה|לדגומה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.}} היצירה '''שלוש מגילות''' לפי המסורת התימנית [https://archive.org/details/shalosh-megillot-jerusalem-1911-images/page/n3/mode/2up נדפסה לראשונה בירושלים, בשנת תרע"א (1911)], מתוך כתבי־יד. המהדורה הבהירה הזאת מכילה מקרא, תרגום, תפסיר, פירוש רש"י, וביאור המלות הקשות שבתרגום מאת [[:W:יחיא צאלח|מהרי"ץ]]. ===מבחר כתבי־יד ספרדים=== רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח): #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ"ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק. #'''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a ("'''ה'''" אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל"ד). #'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater "כתר דמשק"]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים. #'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ"ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Haverford הפריט באתר "כתיב"]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה]. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל"ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280). #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): ספרד, מהמאה ה-12 או ה-13. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום]. #'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס"ו (1306). #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] ("'''ש{{כתב עילי|2}}'''" אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע"ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. #[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת"י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}} #'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ"ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14. #'''"[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ"ך ליסבון]"''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ"ג (1483). תנ"ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ"ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי"ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא "כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ"ך העברי". למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת "היד הראשונה" לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}} #שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ"ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ"ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם). ===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים=== רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה. #[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה הפשיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}} #[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב). #[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק"צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת"י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ"ו-תתקצ"ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ"ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ"ה [1294]). #'''תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ"ו-נ"ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית] #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום. #[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק"ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&id=1521 מידע נוסף]. #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]); ארבעה כרכים. #[https://library.yu.edu/praguebible תנ"ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש"י בשוליים; שנת רמ"ט [1489]). #[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט"ו-ט"ז). '''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}} #[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ"ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, חמש מגילות עם פירוש רש"י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש"י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש"י שרשם את פירושיו. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש"י בשוליים. #[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש"י בשוליים. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק"ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש"י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש"י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי. ===ספרות המסורה וכלי עזר=== חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ"ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ"ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם: #[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר "אׇכְלָה", "וְאׇכְלָה"''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ"ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע"פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל"ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}} #[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ"ה)] למישאל בן עוזיאל; #[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק"י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ"ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ"ט).}} #[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}} #[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע"ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש"ל).}} #[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס"ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ"ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}} #[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל"א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ"א).}} #הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל"ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ"ת''' (רעדעלהיים תרי"ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]]; #הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ"א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ"ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}} #'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}} #[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס"ו)] לר' פסח פינפר; #ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ"ט. בכל הפנייה כללית ל"ייבין" הכוונה לספר הזה.}} #ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות "הנוסח ומקורותיו" שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת "דעת מקרא" (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמ"ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש"ן.}} #המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ"ב); #רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי"ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו ("עדי" ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]); #הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי"ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL]; #הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי"ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים "חמש מגילות" ו"עזרא-נחמיה").{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי"ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}} לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים: #'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן"], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע"א 2011). #'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה. #'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, "The Qamāṣ Qāṭān Structures". ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו. #'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, "איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ". '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע"ז, עמ' 361-386. #'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש"ע). #'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס"ט). לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על "פרשה" בוויקיפדיה אנגלית]]. ===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים=== במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים: '''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:''' #'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ"ט; חורב תשנ"ז; כתר ירושלים תש"ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ"ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ"ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי"ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: "'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי"ח · תל־אביב". בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי"ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ"ה ("שנת ט"ז לתקומת ישראל") נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}} #'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר) #'''מג"ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע"י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ"ב (רק משנת תשע"ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא]) #'''סימנים'''=תנ"ך סימנים (פלדהיים תשס"ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ"ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}} '''מהדורות המבוססות על כתי"ל:''' #'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו. #'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ"ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]). #'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי"ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות. ===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)=== במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ"ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי"ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו. *[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ"ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ"ד-רפ"ו)], "'''ד'''" אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ"ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater תורה אור]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע"ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע"י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד"ר שלו.}} *'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ"כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ"ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח "דפוסים" '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ"ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות "'''ד'''" המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים: *#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ"ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע"י היידנהיים בשנים תקע"ח-תקפ"א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''חומש מאור עיניים''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם); (ב) '''חומש עין הסופר''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''חומש מודע לבינה''' (עם פירוש רש"י ופירוש '''הבנת המקרא''' על רש"י מאת היידנהיים); (ד) '''ספר תורת משה''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר"ז] (דפוס חוזר בתרכ"ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש"י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש"י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר"כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ"ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים]. *#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)] וגם [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n5/mode/2up תורה];{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר"ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ"ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} *#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&view=1up&seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי"ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע"ה בכרך הראשון ושי"ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ"ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה"מנחת שי" ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה"כ תר"ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ"ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ"ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער "1860"). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר"ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ"ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע"פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&view=1up&seq=5&skin=2021 כאן]''' [תרל"ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ"ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] "בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות" (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ"ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה"ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה"ל בין השנים תשי"ט-תשכ"ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: "הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ"ך שהוצא ע"י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל."}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ"ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|לסריקה איכותית נוספת לספרי הנביאים והכתובים (מהדפוס המקורי בוורשה, תר"ך-תרכ"ו), ראו '''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml791unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 7-9 (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים, ישעיהו, ירמיהו; ו'''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml1012unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 10-12 (יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא). וראו עוד סריקות ב[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תר"ך-תרכ"ו]).}} *#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ"ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}} *#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ"ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), והשנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ"ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&dq=Christian+David+Ginsburg&hl=iw&sa=X&redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה"ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n6/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע"י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש"ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ"ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע"י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי"ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}} *'''קורן'''=תנ"ך דפוס קורן (ירושלים תשכ"ב). ===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם=== במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל "דפוסים"]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא הנדפס בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים עצמם, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס"ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות. #'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''', רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש"י על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל"ה [1475]), וזהו '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו}}.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש"י|כתב רש"י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש"י לתורה, הוא שוב יצא לאור ב'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI דפוס שלישי]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל"ו [1476]), וזה היה '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי}}'''. #[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב"ן על התורה'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב"ן על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב"ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ"ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר"ן [1490]). #[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על ספר דניאל, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב"ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד. #'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד"ק]''', בולוניה רל"ז (1477): '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית}}'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד"ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד"ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]) והפסוקים מנוקדים. #[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על התורה'''], מנטובה לפני ר"מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על התורה.''' פירושו של הרלב"ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש"ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום. למרות שהיה חביב על הלומדים, לא נדפס פירוש הרלב"ג על התורה בתוך המהדורות השונות של המקראות הגדולות בגלל אורכו הרב, חוץ ממקראות גדולות '''קהלות משה''' שהיה גדול במיוחד (ראו להלן). #'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ"ב (1482): '''החומש הראשון שנדפס עם ניקוד וטעמים, החומש הראשון שבו נדפסה התורה ביחד עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש"י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן]. #[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד"ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ"ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד"ק על חלק מספרי הנביאים.''' #[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד"ק'''], שונצינו רמ"ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד"ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד"ק במקביל בכתב רש"י. #'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ"ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים. בכתבי־יד ספרדי אחד אפילו שולבו דפים מתוך הדפוס הזה כדי להחליף טקסט חסר מסוף ספר במדבר ותחילת ספר דברים (ראו פרטים בקישור), ושילובם ביחד מראה היטב כי הגרסה המודפסת עוצבה כך שתדמה לסגנונם של כתבי־היד. #'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ"ך סונצינו]''', רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ"ך שלם) בניקוד וטעמים.''' #[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע"ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש"י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש"י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות. #'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר"ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש"י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ע)"]].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד"ק]''' (ליסבון רנ"ב [1492]). #[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד"ק והרלב"ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ"ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד"ק והרלב"ג מסביב (בכתב רש"י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג לספרי הנביאים הראשונים? #[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' ("ארבעה ועשרים")], ונציה רע"ח (1518): '''הדפוס הראשון של תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו"יונתן" לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ"ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש"י על התורה, רד"ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש "קב ונקי" על משלי, פירושי הרמב"ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש"י על חמש מגילות, רלב"ג על דניאל, רש"י ושמעוני על עזרא ודברי הימים. #[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס שני''' ("שער ה' החדש")], ונציה רפ"ב-רפ"ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (ראו בפריט הקודם) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ"יונתן" על התורה שחסר בו. #[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז"ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז"ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש"ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע"ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש"י, ראב"ע, רד"ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב"ן. אך הוא גם הציע "טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות" לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת "בעל הטורים", כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך פירושו המלא של בעל הטורים לא יצא לאור עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס"ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ"ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}} #[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי''' ("שער בית ה' הקדמוני")], ונציה ש"ו-ש"ח (1546-1548).{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} לפניו יצא לאור [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש"ד-ש"ה (1545), שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש"י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש"ו (1546), בבית הדפוס של א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, "תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל" (=תפסיר רס"ג) למעלה, "פרסי" (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש"י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס"ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס"ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס"ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ"ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד ("מדוייק מאד"). אמנם רק בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #32).}} #[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי"ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק "מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו."{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ"ד]).}} #[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], ונציה ש"ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, "תרגום יונתן" ו"תרגום ירושלמי"). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater "תולדות אהרן"]''' (מראה מקומות בתלמוד). #[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], הנאו שע"א-שע"ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל"ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש"י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש"י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש"י (המכונים רש"י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה "יונתן" בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש "בעל הטורים" (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, והפטרות. #[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ"ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו"] '''ספונות''' תשמ"ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ר)"]].}} #[https://archive.org/details/hamishah-humshei-torah-ba-asarah-levushei-orah-a-genesis-berlin-1705-images/Hamishah_Humshei_Torah_ba-Asarah_Levushei_Orah_A_Genesis_Berlin_1705/page/n5/mode/2up '''חמשה חמשי תורה... בעשרה לבושי אורה...''' (=מקראות גדולות על התורה)], ברלין תס"ה (1705): '''הדפוס הראשון של פירוש הרשב"ם על התורה'''.{{הערה|הדפסת פירוש הרשב"ם מבוססת על '''[https://archive.org/details/rashi-rashbam-al-ha-torah-berlin-ms-or-qu-2162-jts-breslau-ms-103-images/page/n11/mode/2up כתב־היד הזה]''', שהוא כתב־היד היחיד של הפירוש ששרד.}} #[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up '''ספר קהלות משה''' (=מקראות גדולות)], אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18. #[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' ("ספר ארבעה ועשרים")], מנטובה תק"ב-תק"ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור "מנחת שי" ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן]. #'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ"ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת"ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער]. #[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק"מ-תקמ"ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי "המצודות" כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר"ך-תרכ"ו [1860-1866]). #[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש"י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ"ד-תקפ"ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|"הביאור"]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת "נתיבות השלום" ועוד כותרות כגון "דרך סלולה". לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן]. #[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש"י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ"ו-תרכ"ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי"ם יצאה לאור בשנת תרל"ד בתוספת פירושי ה"מצודות", והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות. #[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש"י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל"ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש"י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש"י ועליו "עיקר שפתי חכמים" הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו. #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו"דקדוק התרגום". '''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|"דפוסים"]].''' ===התרגומים ופירושי המופת על המקרא=== לרוב ספרי התנ"ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. ספרים אלה מעידים על כך שדרך המלך לעסוק במקרא, לפחות מאז דורו של רש"י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}} שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ"ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע"א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות. על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס"ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש"י, רד"ק ורלב"ג'''. '''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:''' #'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש"י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש"י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום "שנים מקרא ואחד תרגום", היחיד יכול לקרוא "שנים מקרא ואחד פירוש" (=רש"י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש"י לתנ"ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ"ד) , פרק א, "תהליך הקנוניזציה של פירוש רש"י לתורה", עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש"י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש"י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש"י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש"י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו "מִקְרָא"?|לעיל בפרק א של המבוא]].}} #'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד"ק, או פירוש רלב"ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד"ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש"י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד"ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד"ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ"ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ"ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ"ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע"ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד"ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע"ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד"ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס"ה [1505]).}} פירושו של רש"י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד"ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל"פשט", כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד"ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב"ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד"ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ"ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג ביחד.}} #'''תהלים: פירוש רד"ק.''' פירושו היסודי של רד"ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד"ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל"ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד"ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}} #'''חמש מגילות: פירוש רש"י.''' פירושיו של רש"י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש"י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}} '''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:''' #'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד"ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, ר"י קמחי, ר' משה קמחי, ר"י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]), ר' מנחם המאירי והרלב"ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ"ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב"ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר"ד).}} ר"י אבן כספי, רי"ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|"קב ונקי"]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע"ח (1518); בסלוניקי רפ"ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד"ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב"ג ו"קב ונקי". פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב"ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש "קב ונקי" נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב"ג ועמנואל הרומי). #'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, רשב"ם, ר"י קרא, ראב"ע, ר"י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב"ן], רלב"ג,{{הערה|פירושו של רלב"ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל"ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ"ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת "דעת מקרא", כתב עמוס חכם: "גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז"ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים."}} ר"י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב"ץ ("אוהב משפט") וספורנו ("משפט צדק")], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ"ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב"ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו. #'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב"ג, או פירוש רד"ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב"ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב"ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר"ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב"ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב"ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב"ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ"ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה"תועליוֹת" שהוסיף בו הרלב"ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל"פשט" של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד"ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד. '''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש"י על התורה, ופירוש רד"ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש"י]]'''. ==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב== '''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.''' ===התבנית לתיעוד מקומי=== #'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי"ל). ===תבניות לעיצוב כללי=== #[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ"ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר). #[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו. #[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת. #[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה. #[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ"ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ"ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד. ===תבניות ניווט=== #'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים). #[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ"א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט. #[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה "5" כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים. ===תבניות לראשי ספרים=== #[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח. #[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]. #[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]. ===תבניות ל"קרי וכתיב"=== #'''[[תבנית:כו"ק]]:''' "כתיב" בלתי-מנוקד באפור ואחר כך "קרי" מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:קו"כ]] (מיד אחרי מקף):''' "קרי" מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו "כתיב" בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ"ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ"ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל"ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''. #'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל"ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל"ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. #'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו"ק מיוחד]]:''' ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה"א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ"א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ"א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה"ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]] (בנהר > בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר > ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]] (שניהם > מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם > מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ"א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]. #'''[[תבנית:קו"כ-אם]]'''="קרי וכתיב של אֵם קריאה" (לתיוג של "קרי" השונה מה"כתיב" באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו). #'''[[תבנית:כו"ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל"קרי וכתיב" בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה"קרי" במהדורה זו או את אי-הצגתו ע"י שינוי קל בתבנית. ===תבניות לחלוקת הפרשות=== #[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה) #[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה) #[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם..." ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]]. #[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של "　" בתחילת שורה חדשה). #[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של "　" בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות). #[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]]. #[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). #[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר. #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה). #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ"ת]] כנ"ל לפסוקים בספרי אמ"ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ"ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ"ת). ===תבניות לאותיות מיוחדות=== #[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא) #[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא) #[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] "רְחֹקָ֜הׄ") #[[תבנית:נו"ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]]) #[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]]) ===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים=== #[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה "ירושלם" בכתיב חסר יו"ד (ע"י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ). #[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת ("ירושלמה") השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל"ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו"ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה"ב לב,ט]] <יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה>).}} #[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]]) #[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ"ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ"א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ"ת). #[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"פָּסֵק") #[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"לגרמיה") #[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות) #[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]] #[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת "זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את" בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]]) #[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]]) #[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף ("־") בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של "עולה ויורד" ב-50 פסוקי אמ"ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף. ===תבניות לצורת השיר בכ"א הספרים=== #[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|השירים בכ"א הספרים]] מעוצבים ע"י שיבוץ בתוך טבלאות. #במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]]. #במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט). ===תבניות לצורת השיר בספרי אמ"ת=== '''עיצוב הכתיבה השירית ע"פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):''' #[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה) #[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה) #[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ"ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף) #[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש) #[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.) '''עיצוב נוסף:''' #[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ"ת #[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי) ==רשימת תיקונים ושינויים== '''מאז סוף קיץ תש"פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש"פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''"גרסאות קודמות"''' לכל פרק במקרא. לפי תאריכים: #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש"פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-"version history" הכללי וב-"edit history" לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע"ו''' (2015-2016) מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ"ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ"ך של "מקרא על פי המסורה" ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע"ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''. ==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט== '''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:''' #'''תורה;''' #'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;''' #'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.''' '''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.''' ===חלק ראשון: תורה=== '''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.''' הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים: *נוסח האותיות תוקן ע"פ נוסח האותיות שבספרי התורה. *נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי"ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע"פ צילום כתי"ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה. העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע"א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע"ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע"ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע"ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר "מאורות נתן". אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|"שער תורה"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה=== '''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע"פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע"א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע"ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע"ג, ואח"כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע"ד (10.12.14). '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה=== '''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל"קרי וכתיב" וניקודו של שם הוי"ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע"ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת "כי תצא", י' באלול תשע"ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי"ה בחולם (בקריאת אדנו"ת ואלהו"ת); סימון "קרי וכתיב" לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי"ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}} {{קו תחתי|'''ספרי אמ"ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ"ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ"ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ"ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ"ת]]'''. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]]. ===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט=== '''בשנת תשע"ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''. '''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את "מקרא על פי המסורה" אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר "ציטוט" אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט. גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע"ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע"י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]]. ===הגהה יסודית של כל המקרא=== מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע"י מחשב בשנת תשע"ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו. הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן. החל מקיץ תש"פ ועד תחילת חשון תשפ"א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home "ספריא"]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה. מחורף תשפ"ד (12.2023) עד חורף תשפ"ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע"י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת "מקרא על פי המסורה" מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל"מקרא על פי המסורה", אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}} <קטע התחלה=רשימת המשתתפים/> ==רשימת המשתתפים בפרויקט "מקרא על פי המסורה"== #[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]] #[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה #[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע"ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים] #[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים #[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש"פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא] ===הקדשה=== עבודתי על מהדורת '''"מקרא על פי המסורה"''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע"ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) <קטע סוף=רשימת המשתתפים/> ==יישומים חיצוניים== #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות "על התורה"]'''. #'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&lang=he&aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ"א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ"א (20.05.2021). #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ "בייס-הספר"]'''. #עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי). העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא. ==מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"== על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה). '''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.''' ===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)=== מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת. '''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:''' *לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם). *לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה"קרי" בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו "ירושלים" בכתיב מלא יו"ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל. '''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:''' #'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות "כָּל" ו"אֶת" כשהן מוקפות, במקום "כֹּל" ו"אֵת". ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות. #במקום נקודותיים של "סוף פסוק" ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של "פיסוק מודרני מלא" כולל עיצוב ע"י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}} #במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית. #עדיף להחליף את שם הוי"ה לכתיב המסורתי "יְיָ" (או לפעמים "יֱיִ"), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב "יְיָ" מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי"ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם "מקרא" מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון "יְדֹוָד" או "יְקֹוָק" וכדומה, וראוי להימנע מכך. #יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון "אֱלֹקִים" או אפילו "צְבָקוֹת". במקום זה אפשר להציע "אֱ־לֹהִים" או "אֲ־דֹנָי" במקף. ===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)=== '''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|"תיקון קוראים"]] בשני טורים מקבילים. ה"כתיב" בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה"קרי" מסומן בתוך [[תבנית:כו"ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו. ===יצירת מהדורות נגזרות=== מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית "חפש-החלף", וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת "כתיב". לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט. '''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.''' ==הערות== <references/> [[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]] 8jbzlxd4lwc10oq1xlkpahvcgveizl7 116 273352 3019411 2984882 2026-06-10T13:21:55Z Fuzzy 29 תיקון מס' 107 3019411 wikitext text/x-wiki <שם> חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 <מאגר 2000140 תיקון 2209386 תקן 2002218 קוד a163Y00000DuNYcQAN> <מקור> '''חוקים מוחלפים:''' ''חוק השופטים:'' <!-- 2000591 --> ((ס"ח תשי"ג, 149|חוק השופטים|2:211793)); ((תשי"ט, 134|תיקון|3:209665)); ((תשכ"ד, 140|תיקון מס' 2|5:209664)); ((תשכ"ט, 98|חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון|6:208178)); ((תשל"ח, 22|תיקון מס' 4|9:209663)); ((תש"ם, 186|תיקון מס' 5|9:209662)); ((תשמ"א, 6|תיקון מס' 6|9:209661)), ((272|תיקון מס' 7|9:209660)); ((תשמ"ב, 196|תיקון מס' 15 לחוק בתי המשפט|10:208130)); ((תשמ"ד, 82|חוק השפיטה (הוראות מעבר)|10:210153)), ((153|תיקון מס' 10|10:210232)). <!-- ''פקודת בתי המשפט (הוראות מעבר)'': 2001305 --> ''חוק בתי המשפט:'' <!-- 2000139 --> ((ס"ח תשי"ז, 148|חוק בתי המשפט|3:208115)); ((תשכ"ב, 24|תיקון|5:208145)); ((תשכ"ד, 66|תיקון מס' 2|5:208113)), ((91|תיקון מס' 2|5:208114)); ((תשכ"ז, 132|תיקון מס' 3|6:208116)); ((תשל"א, 120|תיקון מס' 4|7:208117)); ((תשל"ג, 237|תיקון מס' 2 לפקודת הראיות|7:209378)); ((תשל"ה, 106|תיקון מס' 6|8:208121)); ((תשל"ז, 320|תיקון מס' 7|9:208122)); ((תשל"ח, 11|תיקון מס' 8|9:208123)), ((93|תיקון מס' 9|9:208125)), ((94|תיקון מס' 10|9:208124)); ((תשל"ט, 138|תיקון מס' 11|9:208126)); ((תש"ם, 125|תיקון מס' 12|9:208127)); ((תשמ"א, 84|תיקון מס' 13|9:208128)), ((273|תיקון מס' 14|9:208129)); ((תשמ"ב, 192|תיקון מס' 15|10:208130)); ((תשמ"ג, 18|ת"ט|ec:10:317278)), ((130|תיקון מס' 18 לחוק העונשין|10:209749)), ((149|חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים|10:209743)); ((תשמ"ד, 82|חוק השפיטה (הוראות מעבר)|10:210153)), ((145|חוק שמירת הניקיון|10:210225)), ((150|תיקון מס' 19|10:210227)). ''חוק שיפוט בתביעות קטנות:'' <!-- 2001232 --> ((ס"ח תשל"ו, 247|חוק שיפוט בתביעות קטנות|8:209657)); ((תשל"ז, 4|ת"ט|ec:8:317788)), ((143|תיקון|8:209656)), ((XVI|ת"ט|i:1977)); ((תשמ"ג, 36|תיקון מס' 2|10:209655)). ''פקודת הרשמים:'' <!-- 2000926 --> ((ע"ר 1936, תוס' 1, 233|פקודת הרושמים|0:563989)); ((1943, תוס' 1, 28|תקון|0:561922)); ((1946, תוס' 1, 226|תיקון|0:562419)); ((ס"ח תשט"ז, 23|חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ (תיקון)|3:210269)); ((תשי"ז, 155|חוק בתי המשפט|3:208115)); ((תשכ"ג, 122|תיקון מס' 3|5:209515)). ''פקודת הרשמים [נוסח חדש]:'' <!-- 2000927 --> ((דמ"י תשל"א, 436|פקודת הרשמים [נוסח חדש]|vn:7:525732)); ((ס"ח תשל"ה, 16|תיקון|8:209514)); ((תשל"ו, 203|חוק הנוטריונים|8:210261)); ((תשמ"ד, 155|תיקון מס' 3|10:210221)). '''נוסח משולב:''' ((ס"ח תשמ"ד, 198|חוק בתי המשפט [נוסח משולב]|11:311021)); ((תשמ"ה, 12|ת"ט|ec:11:317279)), ((138|תיקון|11:210420)); ((תשמ"ו, 36|חוק העבירות המינהליות|11:210460)), ((39|ת"ט|ec:11:317280)), ((216|תיקון מס' 3|11:210507)), ((221|חוק חג המצות (איסורי חמץ)|11:210517)); ((תשמ"ז, 45|חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים)|11:210544)), ((120|ת"ט|ec:11:317385)); ((תשמ"ח, 67|תיקון מס' 23 לחוק העונשין|11:210563)), ((186|תיקון מס' 24 לחוק העונשין|11:210677)); ((תשמ"ט, 48|תיקון מס' 7|12:210741)), ((56|ת"ט|ec:12:317281)), ((87|תיקון מס' 3 לפקודת הסמים המסוכנים|12:210676)), ((101|ת"ט|ec:12:317834)); ((תש"ן, 6|תיקון מס' 9|12:210714)), ((12|תיקון מס' 26 לחוק העונשין|12:211672)), ((45|תיקון מס' 28 לחוק העונשין|12:210770)); ((תשנ"א, 54|תיקון מס' 9 לפקודת הראיות|12:211676)), ((116|חוק ממלאי תפקידים שיפוטיים (סייג למינוי) (תיקוני חקיקה)|12:211709)), ((178|תיקון מס' 33 לחוק העונשין|12:211744)); ((תשנ"ב, 68|תיקון מס' 15|12:211794)), ((143|תיקון מס' 16|12:210923)); ((תשנ"ג, 118|חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור|13:210815)); ((תשנ"ד, 49|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211692)); ((תשנ"ה, 152|תיקון מס' 2 לחוק לסדרי הדין (חקירת עדים)|13:211148)), ((168|תיקון מס' 19 לחוק סדר הדין הפלילי|13:211601)), ((396|חוק בית המשפט לעניני משפחה|13:211216)); ((תשנ"ו, 108|תיקון מס' 22|13:211236)); ((תשנ"ח, 17|תיקון מס' 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה|14:211454)), ((170|חוק למניעת הטרדה מינית|14:211481)), ((182|תיקון מס' 4 לחוק הכנסת|14:211499)); ((תשנ"ט, 150|חוק עוולות מסחריות|14:211634)); ((תש"ס, 194|חוק בתי משפט לענינים מינהליים|15:300273)); ((תשס"א, 198|תיקון מס' 28|15:300346)), ((198|תיקון מס' 29|15:300347)), ((498|תיקון מס' 30|15:300402)), ((502|חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 33) (הוראת שעה)|15:300403)); ((תשס"ב, 244|תיקון מס' 32|15:300468)), ((417|ת"ט|15:300492)); ((תשס"ג, 202|תיקון מס' 33|15:300608)), ((507|חוק מאבק בארגוני פשיעה|16:299781)), ((514|תיקון מס' 35|16:299784)); ((תשס"ד, 8|תיקון מס' 36|16:299796)), ((306|תיקון מס' 59 לפקודת התעבורה|16:299758)), ((320|חוק נושאי משרה שיפוטית (מניעה מלשבת בדין) (תיקוני חקיקה)|16:299863)), ((329|חוק נושאי משרה שיפוטית (שיקול דעת של חברי ועדה לבחירת נושאי משרה שיפוטית) (תיקוני חקיקה)|16:299772)), ((490|חוק סדר הפלילי (תיקון מס' 33) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2)|16:299798)), ((506|תיקון מס' 40|16:300983)); ((תשס"ו, 52|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|16:299662)), ((284|תיקון מס' 42 והוראת שעה|16:579102)), ((385|תיקון מס' 43|17:300144)), ((394|ת"ט|17:300039)); ((תשס"ז, 6|חוק איסור סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה)|17:300035)), ((28|ת"ט|2073)), ((382|תיקון מס' 45|17:300746)); ((תשס"ח, 48ג|חוק זכות יוצרים|17:300007)), ((82|ת"ט|2122)), ((173|תיקון מס' 47|17:300766)), ((180|תיקון מס' 48|17:300057)), ((248|תיקון מס' 49|17:300811)), ((252|תיקון מס' 42 והוראת שעה (תיקון)|17:300775)), ((537|חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית - סמכויות פקחים)|17:300698)), ((664|תיקון מס' 51|17:300110)), ((668|תיקון מס' 52|17:300810)), ((717|תיקון מס' 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|17:300115)), ((784|חוק אוויר נקי|17:299971)), ((813|תיקון מס' 55|17:300686)); ((תשס"ט, 66|תיקון מס' 29 לחוק ההוצאה לפועל|17:300665)), ((115|חוק להגנה על עדים|17:300899)), ((146|תיקון מס' 2 לחוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית - סמכויות פקחים)|18:301058)), ((287|תיקון מס' 42 והוראת שעה (תיקון מס' 2)|18:300957)); ((תש"ע, 310|תיקון מס' 60 לחוק סדר הדין הפלילי|18:301109)), ((612|תיקון מס' 59|18:301175)), ((652|תיקון מס' 60|18:300929)); ((תשע"א, 14|ת"ט|18:301124)), ((272|חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה)|18:301186)), ((928|תיקון מס' 62|18:301266)), ((932|תיקון מס' 33 לחוק ההוצאה לפועל|18:301265)), ((1142|תיקון מס' 20 לחוק הנוער (טיפול והשגחה)|18:301048)), ((1169|תיקון מס' 3 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין|18:301156)); ((תשע"ב, 2|תיקון מס' 101 לפקודת התעבורה|18:301173)), ((98|תיקון מס' 67|18:301339)), ((98|תיקון מס' 68|18:301080)), ((124|תיקון מס' 69|18:301239)), ((192|ת"ט|2342)), ((507|תיקון מס' 19 לחוק החברות|18:301358)), ((523|תיקון מס' 71|18:301362)), ((744|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|18:301466)); ((תשע"ד, 137|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|19:301496)), ((274|תיקון מס' 74|19:301561)), ((326|תיקון מס' 75|19:301441)), ((594|תיקון מס' 76|19:303817)), ((662|תיקון מס' 77|19:303838)); ((תשע"ה, 180|תיקון מס' 5 לפקודת השותפויות|19:306653)), ((200|תיקון מס' 119 לחוק העונשין|20:313581)), ((241|תיקון מס' 113 לפקודת התעבורה|20:313647)); ((תשע"ו, 176|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|20:316718)), ((358|תיקון מס' 82|20:320777)), ((886|תיקון מס' 83|20:343173)), ((926|חוק המאבק בטרור|20:343902)), ((1139|תיקון מס' 71 לחוק השיפוט הצבאי|20:348253)), ((1216|חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה)|20:349196)), ((1223|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים (הוראת שעה)|20:349197)); ((תשע"ז, 9|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)|20:362655)), ((674|ת"ט|fr:20:382430)), ((695|תיקון מס' 63 לחוק ניירות ערך|20:382526)), ((1200|חוק העיצובים|20:390481)); ((תשע"ח, 52|תיקון מס' 26 והוראת שעה לחוק איסור הלבנת הון|20:528395)), ((169|תיקון מס' 92|20:491140)), ((412|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|20:491934)), ((660|תיקון מס' 94|20:499588)); ((תשע"ט, 68|תיקון מס' 4 לחוק הבוררות|20:525594)), ((84|תיקון מס' 96|20:527183)), ((86|חוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים (הוראת שעה) (תיקון)|20:528208)), ((230|תיקון מס' 137 לחוק העונשין|20:528388)), ((246|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((ק"ת תש"ף, 873|תיקון לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש - הגבלת פעילות)|8414)); ((ס"ח תש"ף, 96|חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש - אכיפה)|23:573941)), ((287, 288|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|23:577860)); ((תשפ"ב, 700|תיקון מס' 100|24:616717)); ((תשפ"ד, 524|חוק הבוררות המסחרית הבין–לאומית|25:4150197)), ((1036|תיקון מס' 8 והוראת שעה לחוק קידום התחרות בענף המזון|25:4642909)), ((1100|תיקון מס' 103|25:4712398)), ((1346|חוק הפרות תעבורה מינהליות|25:4765655)); ((תשפ"ה, 438|תיקון מס' 105|25:6165552)); ((תשפ"ו, 32|תיקון מס' 106|25:10065761)), ((622|תיקון מס' 107)). ''שינוי התוספות:'' ((ק"ת תשמ"ז, 1238|שינוי התוספת השלישית לחוק|5051)); ((תש"ס, 920|שינוי התוספת השלישית לחוק|6057)); ((תשס"ב, 1266|שינוי התוספת השלישית לחוק|6193)); ((תשס"ג, 566|שינוי התוספת השלישית לחוק|6229)); ((תשס"ה, 346|שינוי התוספת השלישית לחוק|6346)); ((תשע"ב, 774|שינוי התוספת השלישית לחוק|7090)). ''עדכון סכומים:'' ((ק"ת תשמ"ה, 158|הגדלת סכום תביעות אזרחיות בבית משפט שלום)), ((1376|שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות)); ((ק"ת תשמ"ו, 265|שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות)), ((266|הגדלת סכום תביעות אזרחיות בבית משפט שלום)); ((תשמ"ז, 1262|הגדלת סכום תביעות אזרחיות בבית משפט שלום)); ((תשמ"ח, 719|הגדלת סכום תביעות אזרחיות בבית משפט שלום (תיקון))); ((תשמ"ט, 1386|שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות)), ((1386|הגדלת סכום תביעות אזרחיות בבית משפט שלום)); ((תשנ"ה, 1194|שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות)), ((1578|הגדלת סכום תביעות אזרחיות בבית משפט שלום)); ((תשנ"ח, 554|שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות)); ((תשס"ח, 1228|שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות)), ((1424|ת"ט)); ((תש"ע, 552|ת"ט)); ((י"פ תשס"ט, 1584|הודעה)); ((תש"ע, 1186|הודעה)); ((תשע"א, 1976|הודעה)); ((תשע"ב, 1779|הודעה)); ((תשע"ג, 2121|הודעה)); ((תשע"ד, 2830|הודעה)); ((תשע"ו, 2763|הודעה)); ((תשע"ז, 1911|הודעה)); ((תשע"ח, 3796|הודעה)); ((תשע"ט, 6185|הודעה)); ((תש"ף, 2631|הודעה)); ((תשפ"א, 3097|הודעה)); ((תשפ"ב, 2547|הודעה)); ((תשפ"ג, 2940|הודעה בדבר סכום תביעה בתביעות קטנות|11043)), ((2964|הודעה בדבר סכום תביעה בתביעות קטנות|11043)); ((תשפ"ד, 2338|הודעה בדבר סכום תביעה בתביעות קטנות|11949)); ((תשפ"ה, 3137|הודעה בדבר סכום תביעה בתביעות קטנות|13025)); ((תשפ"ו, 3641|הודעה בדבר סכום תביעה בתביעות קטנות|14222)). ''הארכת הוראת שעה:'' ((ק"ת תש"ף, 1966|החלטה בדבר הארכת תוקפו של חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש - אכיפה)|8688)). <מבוא> הנוסח המשולב בא במקום חוק השופטים, התשי"ג-1953, חוק בתי המשפט, התשי"ז-1957, חוק שיפוט בתביעות קטנות, התשל"ו-1976 ופקודת הרשמים [נוסח חדש], התשל"א-1971. סעיפי הנוסח הישן ניתנים בשוליים בצירוף אות המסמנת את החוק לפי הרשימה הבאה: האות '''ש''' - מציינת את חוק השופטים, התשי"ג-1953; האות '''ב''' - חוק בתי המשפט, התשי"ז-1957; האות '''ת''' - חוק שיפוט בתביעות קטנות, התשל"ו-1976; האות '''ר''' - פקודת הרשמים [נוסח חדש], התשל"א-1971. __TOC__ == פרק א': השופטים == === סימן א': תחולה === @ 1. נושא הפרק [ש/1] : [[פרק זה]] דן בשופטים של - : (1) בית המשפט העליון; : (2) בתי המשפט המחוזיים; : (3) בתי משפט השלום. === סימן ב': כשירות === @ 2. כשירותם של שופטי בית המשפט העליון [ש/2] : אלה כשירים להתמנות לשופטי בית המשפט העליון: : (1) מי שכיהן במשך תקופה של חמש שנים כשופט בית משפט מחוזי; : (2) מי שרשום, ומי שזכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין ועסק, ברציפות או לסירוגין, לא פחות מעשר שנים, מהן לפחות חמש שנים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים האלה: :: (א) עריכת דין; :: (ב) שפיטה או תפקיד משפטי אחר בשירות מדינת ישראל או בשירות אחר שנקבעו בתקנות לענין זה; :: (ג) הוראת משפטים באוניברסיטה או בבית ספר גבוה למשפט שנקבעו בתקנות לענין זה; : (3) משפטאי מובהק. @ 2א. תקופת צינון למינוי שופט עליון (תיקון: תשס״ד–6, תשפ"ה) : לא יתמנה לשופט בית המשפט העליון מי שכיהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, אלא אם כן עברה תקופה של שמונה עשר חודשים מיום סיום כהונתו. @ 2א. תנאים למינוי שופט בית המשפט העליון (תיקון: תשס״ד–6, תשפ"ה) : (((החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):)) : (א) לא יתמנה לשופט בית המשפט העליון מי שכיהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, אלא אם כן עברה תקופה של שמונה עשר חודשים מיום סיום כהונתו. : (ב) בחירה של הוועדה לבחירת שופטים בשופט לבית המשפט העליון שטרם מלאו לו 55 שנים תהיה בהחלטה שהתקבלה על דעת כל החברים המכהנים בוועדה. @ 3. כשירותם של שופטי בית משפט מחוזי [ש/3] (תיקון: תשנ"ב) : אלה כשירים להתמנות לשופטי בית משפט מחוזי: : (1) מי שכיהן במשך תקופה של ארבע שנים כשופט של בית משפט שלום; : (2) מי שרשום, ומי שזכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, ועסק, ברציפות או לסירוגין, לא פחות משבע שנים, מהן לפחות שלוש שנים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים המנויים [[בסעיף 2(2)]]. @ 4. כשירותם של שופטי בית משפט שלום [ש/4] (תיקון: תשנ"ב, תשס"ח) : כשירים להתמנות לשופטי בית משפט שלום, מי שרשום ומי שזכאי להיות רשום בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, ועסק ברציפות או לסירוגין, לא פחות מחמש שנים, מהן לפחות שנתיים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים המנויים [[בסעיף 2(2)]]. @ 5. אזרחות [ש/4א] : (א) לא יתמנה לשופט מי שאינו אזרח ישראלי. : (ב) היה המועמד למינוי גם בעל אזרחות שאינה ישראלית ודיני המדינה שהוא אזרח בה מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, לא יתמנה אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה. === סימן ג': מינוי === @ 6. הועדה לבחירת שופטים [ש/6] (תיקון: תשנ"ח-3, תשע"ד-2, תשפ"ה) : הוראות אלה יחולו לענין הועדה לבחירת שופטים שלפי [[סעיף 4 לחוק-יסוד: השפיטה]] (להלן - הועדה): : (1) הכנסת תבחר בבחירה חשאית את שני חברי הכנסת שיכהנו כחברי הועדה; הם יכהנו כל עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת - עד שהכנסת החדשה תבחר חברים אחרים במקומם והכל בכפוף להוראות [[חוק הכנסת, התשנ"ד-1994]]; :: (((החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):)) חברי הכנסת יבחרו בבחירה חשאית בכנסת את שני חברי הכנסת שיכהנו כחברי הוועדה; אחד מהם חבר בסיעות הקואליציה שיבחרו חברי הכנסת מאותן סיעות ואחד מהם חבר בסיעות האופוזיציה שיבחרו חברי הכנסת מאותן סיעות; חברי הכנסת יכהנו כחברי הוועדה כל עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת - עד שהכנסת החדשה תבחר חברים אחרים במקומם, והכול בכפוף להוראות [[חוק הכנסת, התשנ"ד-1994]]; : (2) המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין תבחר את נציגיה בבחירה חשאית; הם יכהנו תקופה של שלוש שנים; :: (((החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):)) חברי הכנסת יבחרו בבחירה חשאית בכנסת את שני נציגי הציבור שיכהנו כחברי הוועדה; אחד מהם ייבחר בידי חברי הכנסת מסיעות הקואליציה ואחד מהם ייבחר בידי חברי הכנסת מסיעות האופוזיציה, ואם התקיימו הוראות [[סעיף 4(ו) לחוק-יסוד: השפיטה]] - ייבחרו שני נציגי הציבור בידי הכנסת; נציגי הציבור יכהנו כחברי הוועדה כל עוד מכהנת הכנסת שבה נבחרו, ואם תמה כהונת הכנסת - עד שהכנסת החדשה תבחר חברים אחרים במקומם; : (3) שני שופטי בית המשפט העליון יכהנו תקופה של שלוש שנים; : (3א) לפחות אחד מנציגי שופטי בית המשפט העליון בוועדה, לפחות אחד מנציגי הממשלה בוועדה, לפחות אחד מנציגי הכנסת בוועדה ולפחות אחד מנציגי לשכת עורכי הדין בוועדה יהיו נשים; :: (((החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):)) לפחות אחד מנציגי שופטי בית המשפט העליון בוועדה ולפחות אחד מנציגי הממשלה בוועדה יהיו נשים; : (3ב) (((החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):)) לפחות אחד מחברי הוועדה שיבחרו חברי הכנסת מסיעות הקואליציה ולפחות אחד מחברי הוועדה שיבחרו חברי הכנסת מסיעות האופוזיציה - יהיו נשים, ואם התקיימו הוראות [[סעיף 4(ו) לחוק-יסוד: השפיטה]], לא יחולו הוראות פסקה זו, אולם לפחות אחד מנציגי הציבור שתבחר הכנסת - יהיה אישה; : (4) הרכב הועדה יפורסם ברשומות; : (((החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):)) בחוק זה - :- "סיעות הקואליציה" - (((החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):)) הסיעות בכנסת שהן צדדים להסכמים המחייבים תמיכה בממשלה; :- "סיעות האופוזיציה" - (((החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):)) הסיעות בכנסת שאינן צדדים להסכמים המחייבים תמיכה בממשלה. @ 6א. הצבעה בועדה (תיקון: תשס"ד-4) : חבר הועדה יצביע על פי שיקול דעתו, ולא יהיה מחויב להחלטות הגוף שמטעמו הוא חבר בועדה. @ 6ב. שינויים בהרכב הוועדה לבחירת שופטים במהלך כהונת הכנסת (תיקון: תשפ"ה) : (((החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):)) : (א) עם כינון ממשלה חדשה בתקופת כהונתה של אותה כנסת או אם מספר חברי הכנסת הנמנים עם סיעות הקואליציה פחת ל-80 או למטה מזה או עלה על 80, ייבחרו לוועדה לבחירת שופטים חברים במקום החברים המנויים [[בסעיף 4(ב)(1)(ב) עד (ד) לחוק-יסוד: השפיטה]]. : (ב) חל שינוי בהשתייכותו לסיעות הקואליציה או לסיעות האופוזיציה של חבר הכנסת החבר בוועדה, ייבחר לוועדה חבר אחר במקומו. : (ג)(1) חל שינוי בהשתייכותה של סיעה לסיעות הקואליציה או לסיעות האופוזיציה, רשאים שני שלישים מחברי הכנסת הנמנים עם סיעות הקואליציה או עם סיעות האופוזיציה להודיע כי ייבחר חבר כנסת אחר במקום חבר הכנסת שבחרו לוועדה. : (2) הודיעה ועדת הכנסת, לפי [[סעיף 61 לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994]], על פרישתו של חבר הכנסת המכהן בוועדה לבחירת שופטים מסיעתו, רשאים שני שלישים מחברי הכנסת הנמנים עם הסיעות שבחרו בו להודיע כי ייבחר חבר אחר במקומו. : (ד) בחירה לפי סעיף זה תתקיים בתוך 30 ימים ממועד היווצרות העילה לבחירה; פרטים ייקבעו [[בתקנון הכנסת]]. @ 6ג. נציגי הציבור בוועדה לבחירת שופטים (תיקון: תשפ"ה) : (((החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):)) : (א) כשיר להיבחר כנציג הציבור בוועדה מי שכשיר להתמנות לשופט בית המשפט העליון כאמור [[בסעיף 2]]. : (ב) הוראות [[סעיף 6 לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994]], יחולו לעניין נציגי הציבור בוועדה. : (ג) הכנסת רשאית, בתקנונה, לקבוע את סדרי הבחירה של נציגי הציבור. : (ד) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה: :: (1) תשלום גמול לנציגי הציבור; :: (2) מניעת ניגוד עניינים של נציגי הציבור. @ 7. סדרי עבודת הועדה [ש/7] (תיקון: תשס"ח-10, תשפ"ה) : (א) ראה שר המשפטים שיש למנות שופט, יודיע על כך ברשומות ויכנס את הועדה. : (ב) אלה רשאים להציע מועמדים: :: (1) שר המשפטים; :: (2) נשיא בית המשפט העליון; :: (3) שלושה חברי הועדה כאחד. ::: (((החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):)) שני חברי הועדה כאחד. : (ג) (((יבוטל ביום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):)) :: (1) הצעת הועדה על מינויו של שופט תהיה על דעת רוב חבריה שהשתתפו בהצבעה. :: (2) על אף הוראות פסקה (1), הצעת הוועדה על מינוי של שופט לבית המשפט העליון תהיה על דעת שבעה מחברי הוועדה; פחת מספר המשתתפים בהצבעה מתשעה תהיה ההצבעה על דעת רוב המשתתפים שלא יפחת ממספר המשתתפים בהחסיר שניים. : (ד) הועדה תקבע את שאר סדרי דיוניה ועבודתה. :: ((פורסמו [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים), התשמ"ד–1984]].)) :: ((פורסמו [[כללי השפיטה (סדרי העבודה בענין סיום כהונת שופט לפי החלטה של הועדה לבחירת שופטים), התשמ"ז-1986]].)) :: ((פורסמו [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים - שופט תעבורה), התשמ"ז-1986]].)) @ 7א. סייג למינוי שופט (תיקון: תשנ"א-2) : הועדה לא תציע מינוי של שופט, אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון. @ 8. נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא [ש/8] (תיקון: תשס"ז-3, תשע"ב-2, תשפ"ה) : (א) נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון יתמנו לפי הוראות [[סעיף 4(א) לחוק-יסוד: השפיטה]] מקרב שופטי בית המשפט העליון. :: (((החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):)) נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון יתמנו לפי הוראות [[סעיף 4(א) ו-(ד) לחוק-יסוד: השפיטה]] מקרב שופטי בית המשפט העליון. : (ב) תקופת כהונתם של נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד. : (ג) (((בוטל).)) @ 9. נשיאים וסגני נשיאים של בתי משפט אחרים [ש/9] (תיקון: תשמ"ט, תשמ"ט-2, תשנ"ב, תשס"ז-3) : (א) נשיאים וסגני-נשיאים של בתי משפט מחוזיים ושל בתי משפט שלום יתמנו בידי שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, איש איש מקרב השופטים של בתי המשפט שבדרגה הנידונה. : (ב) תקופת כהונתם של נשיאים וסגני נשיאים של בתי משפט מחוזיים ושל בתי משפט שלום תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד בבית משפט שדרגתו זהה לדרגת בית המשפט שבו כיהנו בתפקיד זה. : (ג) לא יתמנה לנשיא או לסגן נשיא של בית משפט מחוזי או של בית משפט שלום מי שלא יוכל לכהן בתפקיד זה במשך שלוש שנים לפחות, עקב יציאתו לקצבה לפי הוראות [[סעיף 13(א)(1)]]. @ 9א. המשך כהונה של נשיא (תיקון: תשמ"ט, תשנ"ב) : (א) נשיא של בית משפט שלום שנתמנה לשופט בית משפט מחוזי, רשאי, בהסכמתו, להמשיך ולכהן כנשיא של בית משפט שלום אם החליט על כך שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ואולם בעת כהונתו כנשיא בית משפט שלום הוא ידון בענינים הנתונים לסמכות בית משפט שלום בלבד. : (ב) אין בהוראת סעיף זה כדי לפגוע בהוראות [[סעיף 9]]. @ 10. מינוי לכהונה בפועל [ש/10] (תיקון: תשמ"ה-2, תשמ"ו-3, תשנ"ב, תשס"ד-2, תשנ"ב) : (א) שר המשפטים רשאי למנות, לכהונה בפועל, בהסכמת המועמד ובהסכמת נשיא בית המשפט העליון - :: (1) שופט בית המשפט העליון - לנשיא או לשופט בית משפט מחוזי; :: (2) שופט בית משפט מחוזי - לשופט בית המשפט העליון, לנשיא בית משפט מחוזי, לנשיא בית משפט שלום או לשופט בית משפט שלום; :: (3) שופט בית משפט שלום - לשופט בית משפט מחוזי או לנשיא בית משפט שלום; :: (4) שופט תעבורה - לשופט בית משפט שלום. : (ב) כהונה בפועל לפי סעיף זה, ברציפות או לסירוגין, לא תהיה יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים, ולענין שופט שהוא רשם, שנתמנה לכהונה בפועל כשופט בבית המשפט שבו הוא משמש כרשם - לא יותר מארבע שנים מתוך תקופה של חמש שנים, ובלבד שבאה על כך הסכמת נשיא בית המשפט העליון. : (ג) מי שנתמנה לכהונה בפועל לפי סעיף זה רשאי לדון גם בענין הנתון לסמכות בית המשפט שבו הוא מכהן דרך קבע, ובלבד שלא ידון באותו ענין בשתי ערכאות. @ 10א. שופט עמית (תיקון: תשס"ו-2, תשס"ח-6, תשע"ד-3) : (א) שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון כאחד, רשאים למנות שופט בית משפט מחוזי או שופט בית משפט שלום שיצא לקצבה לפי [[סעיף 13(א)(1), (ב) או (ג)]] לתפקיד של שופט עמית, ואם יצא לקצבה לפי [[סעיף 13(ב)(3)]] - אם הנסיבות שבשלן יצא לקצבה אינן מונעות ממנו לכהן כשופט עמית (בחוק זה - שופט עמית). : (ב) לא ימונה שופט כשופט עמית אלא אם כן חלפו 45 ימים מיום ששר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון הודיעו לוועדה על הכוונה למנותו ושום חבר ועדה לא הגיש הסתייגות למינוי; הוגשה הסתייגות בתקופה האמורה, תדון בה הוועדה ותחליט אם לאשר את המינוי. : (ג) שופט עמית ימונה לתקופה שלא תעלה על ארבע שנים, ושר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון רשאים, לפי בחירת הוועדה, להאריך את מינויו לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שנתיים, והכול ובלבד שלא יכהן כשופט עמית מי שגילו עולה על 75. : (ד) שופט עמית יכהן כשופט בבית משפט שדרגתו אינה גבוהה מדרגת בית המשפט שבו כיהן ערב יציאתו לקצבה. : (ה) שופט עמית יראו אותו כשופט לכל דבר ועניין, ואולם יכול שיכהן במשרה חלקית. : (ו) מספר השופטים העמיתים שיכהנו לא יעלה על 15 אחוזים ממספר התקנים המאוישים של שופטים בבתי משפט השלום או בבתי המשפט המחוזיים, לפי העניין. === סימן ד': כהונה === @ 11. כוחו של מינוי [ש/12] : שופט שמינויו פורסם ברשומות, אין עוררין על מינויו. @ 12. התפטרות [ש/16] : שופט רשאי להתפטר מכהונתו בהגשת כתב התפטרות לשר המשפטים; כהונתו תיפסק בתום שלושה חדשים מהגשת כתב ההתפטרות אם לא הסכים שר המשפטים למועד קצר יותר. @ 13. יציאה לקיצבה [ש/17] (תיקון: תשמ"ה-2) : (א) שופט יצא לקיצבה - :: (1) בהגיעו לגיל שבעים; :: (2) משקבעה הועדה, על יסוד חוות דעת רפואית לפי כללים שהיא קבעה, שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו להמשיך במילוי תפקידו. : (ב) שופט רשאי לצאת לקיצבה - :: (1) לאחר שכיהן עשרים שנים, אם הגיע לגיל ששים; :: (2) לאחר שכיהן חמש עשרה שנים, אם הגיע לגיל ששים וחמש; :: (3) אם ביקש זאת והועדה אישרה את בקשתו; הועדה רשאית להתנות הסכמתה בקביעת שיעור גימלה הנמוך מן המתחייב על פי דין. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) רשאי שופט של בית משפט שלום לצאת לקיצבה לאחר שכיהן עשרים שנים אם הגיע לגיל חמישים או לאחר שכיהן חמש עשרה שנים אם הגיע לגיל חמישים וחמש, ובלבד שהודיע על כך לשר המשפטים שנה לפני מועד היציאה לקיצבה. : (ד) בחישוב תקופת כהונתו של שופט לענין סעיף קטן (ב) תצורף לתקופת כהונתו כשופט כל תקופת שירותו במדינה או במוסד אחר שועדת הכספים של הכנסת אישרה לענין זה, או מקצתה של תקופה זו, הכל לפי כללים שקבעה ועדת הכספים. @ 14. סיום כהונה לפי החלטת הועדה [ש/16א] (תיקון: תשנ"ב) : (א) הוגשה לועדה הצעה לסיים את כהונתו של שופט לפי [[סעיף 7(4) לחוק-יסוד: השפיטה]], רשאית היא למנות מבין חבריה, ועדת משנה שתדון בהצעה ותגיש את מימצאיה ומסקנותיה לועדה. : (ב) הועדה וכן ועדת המשנה, אם נתמנתה, יאפשרו לשופט לעיין בחומר שלפניהן ויתנו לו הזדמנות לטעון טענותיו. : (ג) החליטה הועדה על סיום כהונתו של שופט, תקבע בהחלטתה את המועד לסיום הכהונה, וכן, לפי שיקול דעתה, את שיעור הגימלה שיקבל, ובלבד ששיעור הגימלה לא יעלה על השיעור שהיה זכאי לו אילו המשיך לכהן עד הגיעו לגיל שבעים. @ 15. סמכות שופט לסיים דיון [ש/18] (תיקון: תשס"ד-2, תש"ע-2) : (א) שופט שהחל בדיון ויצא לקיצבה או פרש, יהיה מוסמך לסיים את הדיון תוך שלושה חדשים מיום היציאה לקיצבה או הפרישה. : (ב) שופט שהחל בדיון ותקופת מינויו לכהונה נסתיימה מחמת מינוי לערכאה אחרת, או משום שנסתיימה תקופת כהונה בפועל או משום שנסתיימה תקופת כהונתו כשופט בית המשפט לעניינים מינהליים או כשופט המחלקה הכלכלית לפי [[סעיף 42ד]], יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו. : (ג) (((בוטל).)) @ 16. מינוי שופט לשעבר [ש/17א] : מי שהוסמך בחיקוק למנות שופט או מי שכשיר להיות שופט, ליושב ראש של ועדה או של גוף אחר, רשאי, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון ובהסכמת המועמד, למנות לכך, לתקופה שיקבע, מי שהיה שופט כמפורש בחיקוק ויצא לקיצבה או פרש, ורשאי למנות כאמור, בהסכמת המועמד, מי שהיה שופט של ערכאה גבוהה מזו שפורשה בחיקוק. === סימן ה': אתיקה ושיפוט משמעתי (תיקון: תשס"ו-3) === @ 16א. כללי אתיקה לשופטים (תיקון: תשס"ו-3) : נשיא בית המשפט העליון, בהסכמת חבר שופטי בית המשפט העליון ולאחר התייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע כללי אתיקה לשופטים. : ((פורסמו [[כללי אתיקה לשופטים, התשס״ז–2007]].)) @ 16ב. ועדת אתיקה (תיקון: תשס"ו-3, תשס"ז-2) : (א) נשיא בית המשפט העליון, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, ימנה ועדת אתיקה בת שלושה חברים, והם: שופט של בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש, ושני שופטים של בתי המשפט האחרים. : (ב) ועדת האתיקה תיתן חוות דעת מקדימה בעניני אתיקה של שופטים, לפי פניה של שופט או רשם שכללי האתיקה לשופטים שנקבעו לפי [[סעיף 16א]] חלים עליו - בענין הנוגע אליו. : (ג) חבר ועדת האתיקה ימונה לתקופה אחת של שש שנים. : (ד) ועדת האתיקה תפרסם חוות דעת מקדימה שנתנה, בלא ציון שמו של מי שלגביו ניתנה חוות הדעת ופרטים מזהים אחרים, אלא אם כן החליטה אחרת. : (ה) ועדת האתיקה תקבע את נוהלי עבודתה וסדרי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה. @ 17. הרכב בית הדין המשמעתי [ש/21] : (א) בית הדין המשמעתי לשופטים (להלן - בית הדין) יהיה של חמישה - ובהם שלושה שופטי בית המשפט העליון, או של שלושה - ובהם שני שופטי בית המשפט העליון, הכל כפי שנשיא בית המשפט העליון יקבע לכל ענין. : (ב) חברי בית הדין יתמנו לכל ענין בידי נשיא בית המשפט העליון על פי החלטה של חבר שופטיו. : (ג) אב בית הדין יהיה נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא בית המשפט העליון או הותיק שבין שאר שופטי בית המשפט העליון, הכל לפי ההרכב, ומבין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם. : (ד) לענין סעיף זה, "שופט" - גם שופט שיצא לקיצבה במשמע. @ 18. קובלנה על שופט [ש/22] (תיקון: תשס"ו-3) : (א) שר המשפטים רשאי להגיש לבית הדין קובלנה על שופט על יסוד אחד מאלה: :: (1) השופט נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו; :: (2) השופט התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל; :: (3) השופט הורשע בעבירה שבנסיבות הענין יש בה משום קלון; :: (4) הועדה מצאה שהשופט השיג את מינויו שלא כדין; :: (5) השופט הפר כלל מכללי האתיקה לשופטים שנקבעו לפי [[סעיף 16א]]. : (ב) שר המשפטים רשאי להיות מיוצג לפני בית הדין על ידי בא כוחו. : (ג) בבירור הקובלנה יהיו לבית הדין כל הסמכויות שיש לבית משפט מחוזי בענין פלילי. @ 19. אמצעי משמעת [ש/22א] : אמצעי המשמעת שבית הדין מוסמך להטיל הם: : (1) הערה; : (2) התראה; : (3) נזיפה; : (4) העברה למקום כהונה אחר; : (5) העברה מן הכהונה, בין בתשלום קיצבה ובין בשלילתה, כולה או מקצתה. @ 20. מסירת החלטות לשר המשפטים [ש/23] : בית הדין ימסור את החלטותיו, לזכות או לחובה, לשר המשפטים. @ 21. סדרי דין [ש/28 סיפה] : שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לסדרי הדין בבית הדין המשמעתי. === סימן ה'1: הצהרת הון (תיקון: תשע"ז) === @ 21א. הגדרות (תיקון: תשע"ז, תשע"ז-2) : [[בסימן זה]] - :- "הצהרת הון" - דין וחשבון מפורט שהוגש לפי [[סעיף 21ב]]; :- "חוק הצהרת הון" - [[=חוק הצהרת הון|חוק שירות הציבור (הצהרת הון), התשע"ז-2016]]; :- "חוק שירות המדינה (מינויים)" - [[חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959]]; :- "המפקח" - נציב תלונות הציבור על שופטים, כהגדרתו [[בחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002]]; :- "שופט" - לרבות רשם כהגדרתו [[בסעיף 84(ג)]], ולמעט שופט עמית. @ 21ב. הגשת הצהרת הון (תיקון: תשע"ז) : (א) שופט יגיש למפקח הצהרת הון על הנכסים והחובות שלו ושל בן זוגו החי עמו וילדיו הסמוכים על שולחנו. : (ב) הצהרת ההון תהיה ערוכה לפי הטופס [[שבתוספת השנייה לחוק הצהרת הון]]. @ 21ג. מועדים להגשת הצהרת הון (תיקון: תשע"ז) : (א) שופט יגיש הצהרת הון למפקח כמפורט להלן: :: (1) בתוך 90 ימים מיום סיום ניתוק היחסים הכספיים של השופט כאמור [[בסעיף 38ד לכללי אתיקה לשופטים, התשס"ז-2007]]; :: (2) בתום כל שש שנים ממועד הגשת הצהרת הון קודמת; ואולם שופט רשאי להגיש עדכון להצהרתו אם חל שינוי בתוכנה, גם אם טרם חלפו שש שנים כאמור; :: (3) בתוך 90 ימים מתום כהונתו כשופט, אלא אם כן עבר לכהונה או לתפקיד אחר שבו חלה עליו חובה להגיש הצהרת הון לפי [[חוק הצהרת הון]], לפי [[חוק שירות המדינה (מינויים)]] או לפי אחד מחוקי נושאי משרה שיפוטית. : (ב) הצהרת ההון תהיה מעודכנת למועד סיום ניתוק היחסים הכספיים של השופט כאמור בסעיף קטן (א)(1), לתום שש שנים מהגשת ההצהרה הקודמת או למועד תום הכהונה כשופט, לפי העניין, אלא אם כן נקבע אחרת בטופס [[שבתוספת השנייה לחוק הצהרת הון]], ואם לא ניתן לעשות כן - בסמוך ככל האפשר לאותו מועד. : (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1) ו-(2), שופט רשאי להגיש עותק של הצהרת הון קודמת שהגיש, ואולם אין באמור כדי לפטור שופט מהגשת הצהרה לפי סעיף קטן (א)(2) אלא לתקופה של שש שנים מהמועד שבו הוגשה ההצהרה הקודמת. :: (2) הגיש שופט עותק של הצהרה כאמור בפסקה (2) להגדרה "הצהרה קודמת", יצרף הצהרה שלו ולפיה לא חל שינוי משמעותי בתוכן ההצהרה הקודמת. : (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), המפקח רשאי להאריך את המועד להגשת הצהרת הון לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, אם סבר כי נסיבות העניין מצדיקות זאת; ואולם אם השופט אמור לסיים את תפקידו ולהגיש הצהרת הון לפי סעיף קטן (א)(3) בתוך שנה - רשאי המפקח להאריך את המועד להגשת הצהרת ההון לפי סעיף קטן (א)(2) עד למועד הצפוי להגשת הצהרת ההון לפי סעיף קטן (א)(3). : (ה) בסעיף זה - ::- "הצהרה קודמת" - הצהרה כמפורט להלן שהוגשה בשש השנים שקדמו למועד שבו התקיימו נסיבות שבשלהן שופט נדרש להגיש הצהרת הון כאמור בסעיף קטן (א): ::: (1) הצהרת הון לפי [[חוק הצהרת הון]], לפי [[חוק שירות המדינה (מינויים)]], או לפי אחד מחוקי נושאי משרה שיפוטית; ::: (2) הצהרה לרשות המסים בישראל לפי [[סעיף 135(1) לפקודת מס הכנסה]]; ::- "חוקי נושאי משרה שיפוטית" - חוק זה, [[חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969]], [[חוק הדיינים, התשט"ו-1955]], [[חוק הקאדים, התשכ"א-1961]], [[חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג-1962]], [[וחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]]; ::- "שינוי משמעותי" - גידול של יותר ממיליון שקלים חדשים מסך ההון הכולל שעליו הצהיר שופט בהצהרת ההון הקודמת; הסכום האמור יתעדכן ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון של השנה הקודמת ויעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; השר יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן. @ 21ד. הודעה על חובת הגשת הצהרת הון (תיקון: תשע"ז) : האגף האחראי על משאבי אנוש, או גורם אחר שהשר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הסמיכו לכך, יודיע לשופט על חובתו להגיש הצהרת הון עם מינויו וכן, לכל המאוחר 60 ימים לפני המועד שבו עליו להגיש הצהרת הון. @ 21ה. תפקידי המפקח וסמכויותיו (תיקון: תשע"ז) : (א) המפקח ינהל רישום בדבר הצהרות ההון שיש חובה להגישן ושהוגשו לפי חוק זה, ישמור אותן בנפרד מכל מידע אחר באופן שיש בו כדי להגן עליהן מפני חדירה או מפני כניסה למקום שמירתן בלא הרשאה, ויבער אותן כפי שיקבע השר. : (ב) הפר שופט את חובתו לפי [[סעיף 21ב]], ידווח על כך המפקח לנשיא בית המשפט העליון, כדי שישקול אם לפעול בהתאם [[לסעיף 21ז]]. : (ג) לשם מילוי תפקידו ופיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה רשאי המפקח - :: (1) לעיין בהצהרות ההון שהוגשו; :: (2) לדרוש משופט לצרף להצהרת ההון כל מסמך הנדרש לשם מילוי הצהרת ההון; בפסקה זו, "מסמך" - לרבות פלט, כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995]]; :: (3) לערוך בדיקות מדגמיות בדבר השלמת הפרטים והמסמכים הנדרשים בהצהרות ההון שהוגשו לפי חוק זה ועמידתן בהוראות החוק. @ 21ו. שמירת סודיות (תיקון: תשע"ז) : (א) המפקח ישמור בסוד את הצהרות ההון, לא יגלה כל פרט מהן ולא יעשה בהן כל שימוש, אלא בהסכמתו או לפי בקשתו של השופט ובהסכמת מי שהמידע הוא עליו. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) - :: (1) בית המשפט רשאי להורות על גילוי פרטים מתוך הצהרת הון, אם התעורר חשד לעבירה פלילית, ולאחר ששקל את מידת הפגיעה בפרטיות הכרוכה בגילוי המידע; :: (2) נשיא בית המשפט העליון רשאי להורות על גילוי פרטים מתוך הצהרת הון בהליך בירור לפי [[סעיף 21ז]] ולצורך אותו הליך. @ 21ז. הליכים בשל הפרת החובה להגיש הצהרת הון (תיקון: תשע"ז) : נשיא בית המשפט העליון רשאי להטיל על שופט המפר את חובתו לפי [[סעיף 21ב]] אמצעים כאמור [[בסעיף 19(1) עד (3)]], וכן רשאי הוא להמליץ לשר על הגשת קובלנה נגד שופט כאמור לבית הדין. @ 21ח. תקנות - [[סימן ה'1]] (תיקון: תשע"ז) : השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצוע [[סימן זה]]. === סימן ו': הוראות שונות === @ 22. פרסום ברשומות [ש/25] : הודעה על מינויו של שופט ועל גמר כהונתו תפורסם ברשומות. @ 23. שיפוט פלילי [ש/26] (תיקון: תשמ"ו-2) : הוראות [[סעיף 12 לחוק-יסוד: השפיטה]] לא יחולו על עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק ועל עבירה מינהלית שדינה קנס מינהלי קצוב. @ 24. שופט שהוא צד בהליך אזרחי [ש/26א] : שופט שהוא בעל דין בהליך אזרחי, יקבע נשיא בית המשפט העליון את בית המשפט אשר ידון בהליך. @ 24א. ביקור שופט בבית סוהר (תיקון: תשפ"ו-2) : (((החל מיום 1.9.2026):)) : במהלך שנת כהונתו הראשונה יבקר שופט בבית סוהר או במקום מעצר שבאחריות שירות בתי הסוהר, ושופט הדן בהליכים פליליים - גם אחת לארבע שנים; בתום הביקור ימסור השופט הודעה על כך לנשיא בית המשפט שבו הוא מכהן. == פרק ב': בתי המשפט == === סימן א': בית המשפט העליון === @ 25. מספר השופטים [ב/2] (תיקון: תשפ"ה) : (א) בבית המשפט העליון יהיו שופטים במספר שקבעה הכנסת בהחלטה. : (ב) (((החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):)) שני שלישים לפחות מהשופטים בבית המשפט העליון יהיו שופטים שכיהנו בבית משפט מחוזי במשך תקופה כאמור [[בסעיף 2(1)]]. @ 26. ההרכב [ב/3] (תיקון: תשמ"ה-2, תשנ"ב, תשס"ח-9) : בית המשפט העליון ידון בשלושה, אולם - : (1) נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא רשאי להורות, לפני תחילת הדיון בענין מסויים, שהדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים; : (2) מותב שהחל לדון בענין מסויים רשאי להורות שהמשך הדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים, ובהם השופטים שהחלו בדיון; : (3) בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, וכן בבקשות לצווים על תנאי, מוסמך לדון שופט אחד, אך שופט אחד לא יהיה מוסמך לסרב למתן צו על תנאי או לתתו על מקצת עילותיו בלבד; : (4) בערעור על החלטת ביניים של בית משפט מחוזי, או על פסק דין של דן יחיד בבית משפט מחוזי שדן בערעור, על פסק דין או על החלטה של בית משפט שלום, למעט בערעור כאמור [[בסעיף 37(ב)(9) ו-(10)]], מוסמך לדון שופט אחד; : (5) בדיון מקדמי בערעור מוסמך לדון שופט אחד. @ 27. קביעת מותבים ומועדים [ב/4] (תיקון: תשמ"ה) : (א) השופט או השופטים אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו בידי נשיא בית המשפט העליון. : (ב) המועד אשר בו יתחיל בית המשפט העליון לדון בענין פלוני ייקבע בידי נשיא בית המשפט העליון. @ 28. אב-בית-הדין [ב/5א] (תיקון: תשס"ז-3) : (א) אב בית הדין בבית המשפט העליון יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה: :: (1) נשיא בית המשפט העליון; :: (2) המשנה לנשיא בית המשפט העליון; :: (3) נשיא לשעבר של בית המשפט העליון, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין - הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם; :: (4) המשנה לשעבר לנשיא בית המשפט העליון, ואם כמה משנים לשעבר יושבים בדין - הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם; :: (5) הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם. : (ב) לענין סעיף זה, רואים את הותק לפי תאריך מינויו של השופט לבית המשפט העליון. @ 29. ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון [ב/5] : (א) נתפנה מקומו של נשיא בית המשפט העליון וכל עוד הנשיא החדש לא התחיל לכהן, או נעדר הנשיא מן הארץ או שנבצר ממנו זמנית למלא תפקידו, ימלא המשנה לנשיא את התפקידים המוטלים על הנשיא וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק. : (ב) נבצר מנשיא בית המשפט העליון ומהמשנה לנשיא למלא את תפקידיהם, יכהן כממלא מקום הנשיא הותיק שבשופטי בית המשפט העליון, ומבין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם. : (ג) נשיא בית המשפט העליון רשאי לאצול מסמכויותיו למשנה לנשיא. @ 30. דיון נוסף [ב/8(א)-(ג)] : (א) ענין שפסק בו בית המשפט העליון בשלושה, רשאי הוא להחליט, עם מתן פסק דינו, שבית המשפט העליון ידון בו דיון נוסף בחמישה או יותר. : (ב) לא החליט בית המשפט העליון כאמור בסעיף קטן (א), רשאי כל בעל דין לבקש דיון נוסף כאמור; נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר או שופטים שיקבע לכך, רשאים להיענות לבקשה אם ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה בענין, יש, לדעתם, מקום לדיון נוסף. : (ג) בהחלטה שניתנה לפי סעיף קטן (א) או (ב) רשאי בית המשפט או השופט לקבוע את הבעיה שתעמוד לדיון נוסף, ומשעשה כן, לא יקויים הדיון הנוסף אלא באותה בעיה. @ 31. משפט חוזר [ב/9(א)-(ג)] (תיקון: תשמ"ו-3, תשנ"ו, תשס"א) : (א) נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא או שופט אחר של בית המשפט העליון שקבע לכך הנשיא רשאי להורות כי בית המשפט העליון או בית משפט מחוזי שיקבע לכך, יקיים משפט חוזר בענין פלילי שנפסק בו סופית, אם ראה כי נתקיים אחד מאלה: :: (1) בית משפט פסק כי ראיה מהראיות שהובאו באותו ענין יסודה היה בשקר או בזיוף, ויש יסוד להניח כי אילולא ראיה זאת היה בכך כדי לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון; :: (2) הוצגו עובדות או ראיות, העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון; :: (3) אדם אחר הורשע בינתיים בביצוע אותו מעשה העבירה, ומהנסיבות שנתגלו במשפטו של אותו אדם אחר נראה כי מי שהורשע לראשונה בעבירה לא ביצע אותה; :: (4) נתעורר חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות דין. : (ב) הרשות לבקש משפט חוזר נתונה לנידון וליועץ המשפטי לממשלה; מת הנידון - תהיה הרשות האמורה גם לבן-זוגו ולכל אחד מצאצאיו, הוריו, אחיו או אחיותיו. : (ג) במשפט חוזר יהיו לבית המשפט העליון או לבית משפט מחוזי כל הסמכויות הנתונות לבית משפט מחוזי במשפט פלילי והנתונות לבית המשפט העליון בערעור פלילי, פרט לסמכות להחמיר בעונש; בית המשפט רשאי לתת כל צו הנראה בעיניו כדי לפצות נידון שנשא ענשו או חלק ממנו ושהרשעתו בוטלה כתוצאה מן המשפט החוזר, או לתת כל סעד אחר; מת הנידון - רשאי בית המשפט לתת צו כאמור לטובת אדם אחר. : (ד) נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא או שופט אחר של בית המשפט העליון שקבע לכך הנשיא או הרכב כאמור, רשאי, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, להורות על זיכויו של נידון אם נוכח כי נתקיימה אחת העילות למשפט חוזר כאמור בסעיף קטן (א), אך לאור נסיבות הענין אין תועלת בקיומו של משפט חוזר. @ 32. העמדת שאלה בידי שר המשפטים [ב/10] : (א) הוגשה בקשה לנשיא המדינה למתן חנינה או להפחתת עונש, והתעוררה שאלה אשר לדעת שר המשפטים ראויה לדיון בבית המשפט העליון ואשר אינה יכולה לשמש עילה למשפט חוזר לפי [[סעיף 31]], רשאי שר המשפטים להעמיד את השאלה לבית המשפט העליון. : (ב) בית המשפט העליון יחליט אם לדון בשאלה שהועמדה לפניו לפי סעיף קטן (א); החליט לדון, ידון בה כאילו הורה נשיא בית המשפט העליון על משפט חוזר לפי [[סעיף 31]]. === סימן ב': בתי משפט מחוזיים === @ 33. מקום מושב ואזור שיפוט [ב/11] (תיקון: תשס"ח-5) : (א) שר המשפטים רשאי, בצו, להקים בתי משפט מחוזיים ולקבוע מקום מושבם ואזור שיפוטם. :: ((פורסמו [[צו בתי משפט (הוראות מעבר) (אזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים), תשי״ד–1954]], [[צו בתי המשפט (הקמת בית משפט מחוזי באר שבע), התשכ״ה–1965]], [[צו בתי המשפט (הקמת בית משפט מחוזי נצרת), תשכ״ט–1968]] ו[[צו בתי המשפט (הקמת בית משפט מחוזי מרכז–לוד), התשס״ז–2007]].)) : (ב) הוקם בית משפט מחוזי חדש לפי הוראות סעיף קטן (א) (בסעיף זה - בית המשפט החדש), יחולו הוראות אלה: :: (1) שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, לקבוע הוראות מעבר שלפיהן סוגי עניינים שיקבע לא יידונו בבית המשפט החדש אלא בבית המשפט שבו היו נדונים אלמלא הוקם בית המשפט החדש (בסעיף זה - בית המשפט המקורי); :: (2)(א) הליך שהוגש לבית המשפט המקורי יידון עד לסיומו באותו בית משפט; ::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), רשאי מנהל בתי המשפט להורות כי בסוגי הליכים שיקבע מבין העניינים שבסמכותו של בית המשפט החדש, יועברו הליכים שהוגשו לבית המשפט המקורי וטרם החל הדיון בהם לבית המשפט החדש, ויידונו בו; ::: (ג) הודעה על הליכים שהועברו לפי פסקת משנה (ב) תימסר לצדדים להליך וכן תפורסם במזכירויות בתי המשפט הנוגעים בדבר ובאתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט; הודעה על סוגי הליכים שהועברו תפורסם ברשומות. : (ג) תוקפן של הוראות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה שקבע שר המשפטים, שלא תעלה על שלוש שנים ממועד הקמתו של בית המשפט החדש; סמכות שהוקנתה לבית משפט לדון בהליך מכוח ההוראות כאמור תעמוד בעינה עד לסיום ההליך; לעניין זה, "מועד הקמתו של בית המשפט החדש" - מועד ההקמה כפי שקבע שר המשפטים בצו, מכוח סעיף קטן (א). : (ד) אין בהוראות לפי סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 78]]. @ 34. מקום ישיבת בית המשפט [ב/12] : (א) בית משפט מחוזי ישב במקום מושבו. : (ב) בית משפט מחוזי רשאי לשבת לדין בענין מסויים, כולו או מקצתו, במקום שאינו מקום מושבו, אם ראה לעשות כן למען הצדק או למען יעילות הדיון, ובלבד שלא ישב במקום שמחוץ לאזור שיפוטו אלא בהסכמת נשיא בית המשפט המחוזי שהמקום האחר נמצא באזור שיפוטו. @ 35. השופטים [ב/13] : (א) בבית משפט מחוזי יהיו שופטים במספר שיקבע שר המשפטים בהודעה ברשומות. : (ב) בכל בית משפט מחוזי יהיה נשיא ויכול שיהיו סגן נשיא אחד או יותר; ואולם יכול נשיא אחד לכהן כנשיא בשני בתי משפט מחוזיים. @ 36. ישיבת שופט מחוץ למקום מינויו [ב/14] : נתמנה שופט פלוני לבית משפט מחוזי אחד, אין בכך כדי למנעו מלשבת בבית משפט מחוזי אחר; ואולם לא ישב שופט בבית משפט מחוזי אחר אלא בהסכמת נשיאי שני בתי המשפט המחוזיים הנוגעים בדבר. @ 37. ההרכב [ב/15] (תיקון: תשמ"ה-2, תש"ן, תשנ"ב, תשנ"ה-3, תשנ"ח, תשס"ו-2, תשס"ח-9, תשס"ט, תש"ע-3, תשע״ח-3, תשפ"ד-4) : (א) בענינים אלה ידון בית משפט מחוזי בשלושה: :: (1) משפטים בשל עבירה שענשה מוות או מאסר עשר שנים או יותר; :: (2) ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום; :: (3) כל ענין שהנשיא של בית המשפט המחוזי או סגנו הורה שידונו בו שלושה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בענינים הבאים ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד, אם לא הורה נשיא בית המשפט או סגנו, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה, או ביוזמתו, לעניין מסוים, כי יידון בשלושה: :: (1) עבירות המנויות [[בחלק א' של התוספת הראשונה]]; :: (2) (((נמחקה);)) :: (3) דיון מקדמי בערעור; :: (4) ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום ושל שופטי תעבורה, לענין העבירות המפורטות [[בסעיף 25(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש]]], שאינן פשעים או לעניין הפרות תעבורה מינהליות כאמור [[באותו סעיף]], ולמעט לענין עבירה לפי [[סעיף 64 לפקודה האמורה]]; :: (5) ערעורים בעניינים המנויים [[בחלק ב' של התוספת הראשונה]] שיקבעם שר המשפטים בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; :: (6) (((נמחקה);)) :: (7) ערעורים על פסקי דין והחלטות אחרות לפי [[חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991]] ולפי [[חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001]]; :: (8) ערעורים על פסקי דין בענינים שבית משפט לענינים מקומיים מוסמך לדון בהם לפי [[סעיף 55]]; :: (9) ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום בדן יחיד בתביעות שסכומן או ששווי נושאן, ביום הגשת התובענה, אינו עולה על 300,000 שקלים חדשים, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, למעט בתביעות כמפורט להלן: ::: (א) תביעות לפיצויים בשל נזקי גוף או תביעות לשיפוי או לפיצוי על תשלומי פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, לרבות תביעות שעילתן [[בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975]]; ::: (ב) תביעות בענייני משפחה כמשמעותם [[בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995]]; ::: (ג) תביעות כאמור [[בסעיף 51(א)(3)]]; :: (10) ערעורים על פסקי דין של בתי דין מינהליים כהגדרתם [[בחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992]], זולת אם נקבע אחרת בחוק; :: (11) בקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, במסגרת ערעורים; :: (12) ערעורים על פסקי דין והחלטות אחרות לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018]]. : (ג) בכל ענין שאינו מוזכר בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד. @ 38. קביעת מותבים ומועדים [ב/16] : (א) השופט או השופטים אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו בידי נשיא בית המשפט המחוזי או סגניו, ובאין קביעה כאמור - לפי סדר שקבע מזמן לזמן נשיא בית המשפט. : (ב) המועד אשר בו יתחיל בית המשפט המחוזי לדון בענין פלוני ייקבע בידי השופט או השופטים אשר ידונו בו, בהתאם לכללים שקבע נשיא בית המשפט, ואם טרם נקבע המותב שידון בו - בידי נשיא בית המשפט או סגנו. @ 39. אב-בית-הדין [ב/17] (תיקון: תשס"ו-2, תשס"ז-3, תשע"ד-3) : (א) אב בית הדין בבית משפט מחוזי הדן בשלושה יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה: :: (1) נשיא בית משפט מחוזי; :: (2) סגן נשיא בית משפט מחוזי, ואם כמה סגני נשיא יושבים בדין - הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם; :: (3) נשיא לשעבר של בית משפט מחוזי, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין - הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם; :: (4) סגן לשעבר לנשיא בית משפט מחוזי, ואם כמה סגנים לשעבר יושבים בדין - הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם; :: (5) הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם. : (ב) לענין סעיף זה, רואים את הותק לפי תאריך מינויו של השופט לבית משפט מחוזי. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), שופט עמית לא יהיה אב בית הדין, אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט אחרת לעניין הרכב מסוים. @ 40. הסמכות [ב/18] (תיקון: תשנ"ב-2, תשנ"ה-3, תש"ס, תשס"ד, תשס"ח, תש"ע-2, תשע"ז-4, תשע״ח-2) : בית משפט מחוזי ידון באלה: : (1) כל עניין אזרחי או פלילי שאיננו בסמכותו של בית משפט שלום; בתביעה שכנגד אזרחית מוסמך לדון בית משפט מחוזי אף אם אותו עניין או אותה תביעה הם בסמכותו של בית משפט שלום, ואם התביעה שכנגד היא באותו הנושא או נובעת מאותן נסיבות - אף אם העניין או התביעה הם בסמכות המחלקה הכלכלית לפי [[סעיף 42ה]]; ואולם - :: (א) היתה התביעה שכנגד בסמכותו של בית משפט לענייני משפחה, רשאי ביתה משפט להעביר את התביעות לבית המשפט לענייני משפחה שבאזור שיפוטו היתה מוגשת התביעה שכנגד, יהיה שווייה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בהעברה עולים על הפגיעה בעניינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה; :: (ב) היתה התביעה שכנגד בסמכות המחלקה הכלכלית כאמור, רשאי בית המשפט להעביר אליה את התביעות, אם ראה כי חלקו של העניין הכלכלי בתביעות הוא משמעותי; : (1א) עתירה מינהלית, ערעור מינהלי, תובענה מינהלית, עניין מינהלי ועניין אחר, לפי [[סעיף 5 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000]]; : (2) כל ענין שאיננו בסמכותו הייחודית של בית דין אחר; בענין הנתון לסמכותו המקבילה של בית דין אחר, יהיה בית המשפט המחוזי מוסמך לדון כל עוד אין אותו בית דין דן בו ואם הענין אינו נתון בסמכותו של בית משפט שלום; : (3) ערעורים על פסקי דין ועל החלטות אחרות של בתי משפט השלום; : (4) תביעה בעניני קנין רוחני, הכרוכה בתביעה בעניני קנין רוחני שהיא בסמכות בית המשפט המחוזי לפי פסקה (1), אף אם סכום התביעה או שווי נושא התביעה אינו עולה על הסכום כאמור [[בסעיף 51(א)(2)]]; בפסקה זו, "תביעה בעניני קנין רוחני" - תביעה אזרחית לפי אחד או יותר מהחוקים המפורטים להלן: :: (א) [[חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007]]; :: (ב) (((נמחקה);)) :: (ג) [[פקודת הפטנטים והמדגמים]]; :: (ד) [[חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים, התשכ"ה-1965]]; :: (ה) [[חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967]]; :: (ו) [[פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972]]; :: (ז) [[חוק זכות מטפחים של זני צמחים, התשל"ג-1973]]; :: (ח) [[חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984]]; :: (ט) [[חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999]]; :: (י) [[חוק העיצובים, התשע"ז-2017]]; : (5) עניין אזרחי לפי [[חוק החברות, התשנ"ט-1999]], למעט תביעה אזרחית שבית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בה, עניין אזרחי לפי [[+|סעיפים 6]], [[+|7]] [[ו-353א לחוק האמור]] שיידון בבית המשפט שלו הסמכות לדון בתובענה ועניין אזרחי לפי [[+|סעיפים 354(ב1)(5)]] [[ו-359 לחוק האמור]]; : (6) עניין כלכלי כהגדרתו [[בסעיף 42א]]. @ 41. ערעור [ב/19] (תיקון: תשס"ח-9, תש"ע-2) : (א) פסק דין של בית משפט מחוזי בערכאה ראשונה ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון. : (ב) החלטה אחרת של בית משפט מחוזי בענין אזרחי, ופסק דין של בית משפט מחוזי בערעור, ניתנים לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או מאת בית המשפט העליון, ובפסק דין - גם אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין. רשות כאמור בסעיף קטן זה לגבי החלטה אחרת תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור - :: (1) על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו; :: (2) על החלטת בית משפט מחוזי בשאלה אם עניין מסוים או עניין כלכלי כמשמעותו [[בסעיף 42ב]] או עניין כלכלי–מינהלי כמשמעותו [[בסעיף 42ג]], אם לאו, ואולם תינתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט כי עניין מסוים אינו עניין כלכלי אם תוצאת ההחלטה היא שבית המשפט המוסמך הוא בית משפט שלום. : (ד) אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על פסק הדין. : (ה)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב) [[ובסעיף 8(ד) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006]], לא תינתן רשות ערעור על החלטת בית משפט מחוזי לאשר תובענה ייצוגית לפי [[פרט 5 לתוספת השנייה לחוק האמור]] או לאשר תביעה נגזרת לפי [[סעיף 198 לחוק החברות, התשנ"ט-1999]]; :: (2) לבקשת בעל דין, יקיים בית המשפט דיון חוזר בהחלטה כאמור בפסקה (1) בהרכב של שלושה שופטים; מצא ההרכב כי בקשה לדיון חוזר מעלה עניין שיש בו חשיבות, רגישות או חידוש מיוחדים, רשאי הוא להורות על העברת הדיון בו לבית המשפט העליון אשר ידון בבקשה לדיון חוזר כאילו היתה ערעור על ההחלטה; על החלטת ההרכב לפי פסקה זו לא תינתן רשות ערעור; :: (3) אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור בפסקה (1) במסגרת ערעור על פסק הדין. @ 42. סמכות שופטים [ב/20] (תיקון: תשמ"ו-3) : סמכות שיפוטית שנתייחדה בדין למעט בחוק זה לנשיא או לסגן נשיא של בית משפט מחוזי, נתונה לכל שופט של אותו בית משפט; סמכות אחרת שנתייחדה לנשיא בית משפט מחוזי רשאי הוא לאצול, כולה או מקצתה, לסגן נשיא. === סימן ב'1: מחלקה כלכלית (תיקון: תש"ע-2) === @ 42א. הגדרות (תיקון: תש"ע-2, תשע"א-2, תשע"ה, תשע״ח-2) : [[בסימן זה]] - :- "החלטה של רשות" - כהגדרתה [[בחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים]]; :- "חוק הבוררות" - [[חוק הבוררות, התשכ"ח-1968]]; :- "חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים" - [[חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000]]; :- "חוק ההשקעות" - [[=חוק ההשקעות|חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994]]; :- "חוק החברות" - [[חוק החברות, התשנ"ט-1999]]; :- "חוק הייעוץ" - [[=חוק הייעוץ|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]]; :- "חוק ניירות ערך" - [[חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]]; :- "חוק תובענות ייצוגיות" - [[חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006]]; :- "עניין כלכלי" - כמשמעותו [[בסעיף 42ב]]; :- "עניין כלכלי–מינהלי" - כמשמעותו [[בסעיף 42ג]]; :- "פקודת השותפויות" - [[פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]]; :- "רשות" - לרבות בורסה לניירות ערך כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך]] ומותב כמשמעותו [[בסעיף 52מה לחוק ניירות ערך]]. @ 42ב. עניין כלכלי (תיקון: תש"ע-2, תשע"א, תשע"א-2, תשע"ב-6, תשע"ד, תשע"ה, תשפ"ד) : (א) עניין כלכלי הוא כל אחד מהעניינים המפורטים להלן, למעט תביעה אזרחית שבית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בה - :: (1) עניין אזרחי לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן: ::: (א) [[חוק ניירות ערך]], למעט הליכים לפי [[+|סעיפים 56א(ב)]], [[+|56א1(ב)]], [[+|56ב(ב)(1), (ז), (ח) ו-(ט)]], [[+|56ב1(ב)]] [[ו-56ג1 לחוק האמור]]; ::: (ב) [[חוק ההשקעות]], למעט הוראות הסעיפים כאמור בפסקת משנה (א) כפי שהוחלו [[בחוק ההשקעות]]; ::: (ג) [[חוק הייעוץ]], למעט הוראות הסעיפים כאמור בפסקת משנה (א) כפי שהוחלו [[בחוק הייעוץ]]; ::: (ד) הוראות [[חוק החברות]] המנויות [[בסעיף 40(5)]], למעט עניין אזרחי לפי [[+|פרק ראשון א' לחלק התשיעי]] [[וסעיף 362 לחוק האמור]] ועניין אזרחי לפי [[הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק האמור]] בהליך פשרה או הסדר שמטרתו הבראת חברה; ::: (ה) [[סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], בעילה של הפרת חובה לפי אחד החוקים כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ד); ::: (ו) [[פרק ג' לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013]]; ::: (ז) [[פרק ו'1 לפקודת השותפויות]]; :: (2) תביעה נגזרת כהגדרתה [[בחוק החברות]] וכן תביעה נגזרת כאמור [[בסעיף 65מא לפקודת השותפויות]]; :: (3) עניין אזרחי בקשר לזכויות או לחובות של בעלי מניות בחברה ככאלה, המוסדרים בתקנון החברה או בחוזה אחר; :: (3א) עניין אזרחי בקשר לזכויות או לחובות של מחזיקי יחידות השתתפות ככאלה, המוסדרים בתקנות השותפות או בחוזה אחר; לעניין זה, "מחזיקי יחידות השתתפות" ו"תקנות השותפות" - כמשמעותם [[בפקודת השותפויות]]; :: (4) בקשה לאישור תובענה ייצוגית ותובענה ייצוגית, לפי [[פרט 5 שבתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות]]; :: (5) (((נמחקה);)) :: (6) עניין אזרחי שהוא בסמכות בית משפט שלום לפי [[סעיף 51(א)(2) או (3)]] או בסמכות בית המשפט המחוזי לפי [[סעיף 40]], הכרוך בעניין כלכלי כאמור בפסקאות (1) עד (5), ובלבד שנושאם אחד או שהם נובעים מאותן נסיבות ושחלקו של העניין הכלכלי הוא משמעותי; לא היה חלקו של העניין הכלכלי משמעותי, רשאי בית המשפט להעביר גם את העניין הכלכלי לבית המשפט המוסמך לדון בעניין האזרחי כדי שידון בהם יחדיו, אם לדעתו הנזק מפיצול הדיון עולה על התועלת מקיום הדיון בפניו; בית המשפט שאליו הועברה תובענה לפי סעיף זה לא יעבירנה עוד; :: (7) תביעה שכנגד לתביעה שהיא עניין כלכלי כאמור בפסקאות (1) עד (6), ובלבד שנושאן אחד או שהן נובעות מאותן נסיבות; לא היה חלקו של העניין הכלכלי בתביעות משמעותי, רשאי בית המשפט להעבירן לבית המשפט שהיה מוסמך לדון בהן אלמלא היתה התביעה המקורית עניין כלכלי, כדי שידון בהן יחדיו, אם לדעתו הנזק מפיצול הדיון עולה על התועלת מקיום הדיון בפניו; בית המשפט שאליו הועברו תביעות לפי סעיף זה לא יעבירן עוד; :: (8) אישום הכולל עבירת ניירות ערך כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך]], עבירה כהגדרתה [[בסעיף 29(א) לחוק הייעוץ]] או עבירה כהגדרתה [[בסעיף 97א(א) לחוק ההשקעות]], אלא אם כן החליט פרקליט המדינה או פרקליט המחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט שלום. : (ב) שר המשפטים, רשאי בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לקבוע עניינים נוספים כעניין כלכלי. :: ((פורסם [[צו בתי המשפט (הוספת עניינים כלכליים), התשפ״ב–2021]].)) @ 42ג. עניין כלכלי–מינהלי (תיקון: תש"ע-2, תשע"א-2, תשע"ד, תשע"ה, תשע"ז-3) : (א) עניין כלכלי–מינהלי הוא עתירה נגד החלטה של רשות לפי הוראות [[חוק ניירות ערך]] למעט החלטות הבורסה בשיפוט משמעתי כאמור [[בסעיף 47(א) לחוק האמור]], [[חוק ההשקעות]], [[חוק הייעוץ]], [[סעיף 41 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013]], [[פרק ו'1 לפקודת השותפויות]] [[וחוק החברות]] למעט החלטה של רשם החברות או רשם ההקדשות הנוגעת לחברה לתועלת הציבור כהגדרתה [[בחוק האמור]], והכל למעט - :: (1) החלטה שחלות לגביה הוראות [[סעיף 64(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]]; :: (2) עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה עניינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות; :: (3) החלטה לפי [[סעיף 46 לחוק ניירות ערך]] שעניינה קביעת תקנון הבורסה או הנחיות, לרבות החלטה על שינוים או על ביטולם. : (ב) שר המשפטים, רשאי בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לקבוע חוקים נוספים שעתירה על החלטת רשות לפיהם היא עניין כלכלי–מינהלי. @ 42ד. מחלקה כלכלית בבתי המשפט המחוזיים בתל-אביב–יפו ובחיפה (תיקון: תש"ע-2, תשע״ח-2) : (א) בבית המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו ובבית המשפט המחוזי בחיפה, תוקם מחלקה כלכלית. : (ב) נשיא בית המשפט העליון, בהתייעצות עם נשיאי בתי המשפט המחוזיים הנוגעים בדבר יקבע שופטים של בית משפט מחוזי שהם בעלי ידע וניסיון מקצועי בתחום, למחלקה הכלכלית. : (ג) תקופת הכהונה של שופט המחלקה הכלכלית תהיה ארבע שנים וניתן להאריכה לתקופות כהונה הוספות של ארבע שנים כל אחת, ואולם ניתן לקבוע תקופת כהונה קצרה יותר בהתאם לצורכי בית המשפט. : (ד) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, יקבע בצו את המספר המרבי של השופטים במחלקה הכלכלית. :: ((פורסם [[צו בתי המשפט (מספר מרבי של שופטים במחלקה הכלכלית), התשע״א–2010]].)) @ 42ה. סמכות המחלקה הכלכלית (תיקון: תש"ע-2, תשע"ד, תשע״ח-2, תשפ"ב) : (א) עניין כלכלי שבסמכות בית משפט מחוזי יידון לפני שופטי בית המשפט המחוזי שלו נתונה הסמכות המקומית לדון בו; היה העניין הכלכלי בסמכות בית המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו או בסמכות בית המשפט המחוזי בחיפה, יידון לפני שופטי המחלקה הכלכלית באחד מבתי המשפט האמורים, לפי העניין; ואולם - :: (1) עניין כלכלי כאמור [[בסעיף 42ב(א)(1)(ו)]] יידון לפני שופטי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו או בבית המשפט המחוזי בחיפה, אף אם הוא בסמכות בית משפט מחוזי אחר; :: (2) עניין כלכלי שקבע שר המשפטים לפי סעיף קטן (ד) יידון בבתי המשפט כמפורט להלן: ::: (א) אם הסמכות המקומית לדון בו נתונה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו, בית המשפט המחוזי מרכז–לוד, בית המשפט המחוזי בירושלים או בית המשפט המחוזי בבאר שבע - לפני שופטי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו; ::: (ב) אם הסמכות המקומית לדון בו נתונה לבית המשפט המחוזי בחיפה או לבית המשפט המחוזי בנצרת - לפני שופטי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בחיפה. : (א1) עניין כלכלי–מינהלי יידון לפני שופטי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו. : (ב) המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו תדון בעניין כלכלי–מינהלי כאמור לפי [[חוק בתי משפט לעניינים מינהליים]]. : (ג)(1) רשם או שופט של בית משפט מחוזי מוסמך לדון בעניינים שבסמכות רשם לפי חוק, אף אם הסמכות לדון בתובענה נתונה למחלקה הכלכלית לפי סעיף קטן (א) או (א1). :: (2) ערעור על החלטה אחרת של רשם כאמור בסעיף קטן זה יידון לפני שופט המחלקה הכלכלית. : (ד) שר המשפטים רשאי, בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע עניינים כלכליים שיידונו בהתאם להוראות סעיף קטן (א)(2). === סימן ג': בתי משפט שלום === @ 43. מקום מושב ואזור שיפוט [ב/21] (תיקון: תשס"ח-5) : (א) שר המשפטים רשאי, בצו, להקים בתי משפט שלום ולקבוע מקום מושבם ואזור שיפוטם. :: ((פורסם [[צו בתי המשפט (הקמת בתי משפט שלום ואזור שיפוטם), תש"ך-1960]].)) : (ב) הוקם בית משפט שלום חדש לפי הוראות סעיף קטן (א) (בסעיף זה - בית המשפט החדש), יחולו הוראות אלה: :: (1) שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, לקבוע הוראות מעבר שלפיהן סוגי עניינים שיקבע לא יידונו בבית המשפט החדש; :: (2)(א) מנהל בתי המשפט רשאי להורות כי בסוגי הליכים שיקבע מבין העניינים שבסמכותו של בית המשפט החדש, יועברו הליכים שהוגשו לבית המשפט שבו היו נדונים אלמלא הוקם בית המשפט החדש וטרם החל הדיון בהם, לבית המשפט החדש, ויידונו בו; ::: (ב) הודעה על הליכים שהועברו לפי פסקת משנה (א) תימסר לצדדים להליך, וכן תפורסם במזכירויות בתי המשפט הנוגעים בדבר ובאתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט; הודעה על סוגי הליכים שהועברו תפורסם ברשומות. : (ג) תוקפן של הוראות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה שקבע שר המשפטים, שלא תעלה על שלוש שנים ממועד הקמתו של בית המשפט החדש; סמכות שהוקנתה לבית משפט לדון בהליך מכוח ההוראות כאמור תעמוד בעינה עד לסיום ההליך; לעניין זה((,)) "מועד הקמתו של בית המשפט החדש" - מועד ההקמה כפי שקבע שר המשפטים בצו, מכוח סעיף קטן (א). : (ד) אין בהוראות לפי סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהוראות [[סעיפים 49]] [[או 78]]. @ 44. מקום ישיבת בית המשפט [ב/22] : (א) בית משפט שלום ישב במקום מושבו. : (ב) בית משפט שלום רשאי לשבת לדין בענין מסויים, כולו או מקצתו, במקום שאינו מקום מושבו, אם ראה לעשות כן למען הצדק או למען יעילות הדיון, ובלבד שלא ישב במקום שמחוץ לאזור שיפוטו אלא בהסכמת נשיא בית המשפט המחוזי שהמקום האחר נמצא באזור שיפוטו. @ 45. השופטים [ב/23] : (א) בבית משפט שלום יהיו שופטים במספר שקבע שר המשפטים בהודעה ברשומות. : (ב) בכל אזור שיפוט יהיה נשיא אחד של בית משפט שלום, ויכול שיהיו בו סגן נשיא אחד או יותר; ואולם יכול נשיא אחד לכהן כנשיא באזורי שיפוט אחדים. @ 46. ישיבת שופט מחוץ למקום מינויו [ב/24] : נתמנה שופט פלוני לבית משפט שלום אחד, אין בכך כדי למנעו מלשבת בבית משפט שלום אחר; ואולם לא ישב שופט בבית משפט שלום אחר אלא בהסכמת נשיאי בתי משפט השלום הנוגעים בדבר. @ 47. ההרכב [ב/25] (תיקון: תש"ע-3) : בית משפט שלום ידון בשופט אחד, ואולם רשאי נשיא בית משפט השלום, לבקשת השופט היושב לדין, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה, או ביוזמתו להורות שהדיון בענין פלוני יהיה לפני שלושה שופטים; נשיא בית משפט השלום יקבע את השופטים שמהם יורכב בית המשפט. @ 48. קביעת מותבים ומועדים [ב/26] : (א) השופט אשר ידון בענין פלוני ייקבע בידי נשיא בית משפט השלום או סגנו, ובאין קביעה כאמור - לפי סדר שקבע מזמן לזמן נשיא בית המשפט. : (ב) המועד אשר בו יתחיל בית משפט השלום לדון בענין פלוני ייקבע בידי השופט או השופטים אשר ידונו בו, בהתאם לכללים שקבע נשיא בית המשפט, ואם טרם נקבע המותב שידון בו - בידי נשיא בית המשפט או סגנו. @ 49. העברת ענין מבית משפט שלום אחד למשנהו [ב/26א] (תיקון: תשמ"ה-2, תשע"ב-3) : (א) נשיא בית משפט השלום רשאי להורות שהליך מסוים שהובא או שיש להביאו לפני בית משפט שלום במקום פלוני וטרם החל הדיון בו או שענין שהוחלט בו על פסלות שופט, בין שהחל הדיון בו ובין שטרם החל הדיון בו, יהיה נידון בבית משפט אחר הנמצא באזור שיפוט שבו הוא מכהן כנשיא וכן רשאי הוא להורות כאמור לגבי סוג מסוים של הליכים אזרחיים והליכים בעבירות תעבורה. : (ב)(1) בעל דין הרואה את עצמו נפגע מהחלטת נשיא בית משפט השלום כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לבקש ממנו לעיין מחדש בהחלטה; :: (2) בהחלטה בבקשה לעיון מחדש לפי פסקה (1), ישקול נשיא בית משפט השלום את מידת הפגיעה הצפויה בבעלי הדין כתוצאה מההעברה, את המרחק בין בית המשפט שממנו הועבר ההליך לבין בית המשפט שאליו הועבר ואת הבטחת נגישותם של בעלי הדין לבית המשפט; :: (3) על החלטה כאמור בפסקה (2) ניתן לערער לפני נשיא בית משפט מחוזי. : (ג) בית המשפט שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד. : (ד) בסעיף זה - ::- "התחלת הדיון" - לרבות קדם משפט; ::- "הליכים בעבירות תעבורה" - הליכים ששופט תעבורה מוסמך לדון בהם לפי כל דין, שאינם בטיפולו של פרקליט לפי הוראות [[סעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]]. @ 50. אב-בית-הדין [ב/27] (תיקון: תשס"ו-2, תשס"ז-3, תשע"ד-3) : (א) אב בית הדין בבית משפט שלום הדן בשלושה יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה: :: (1) נשיא בית משפט שלום; :: (2) סגן נשיא בית משפט שלום, ואם כמה סגני נשיא יושבים בדין - הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם; :: (3) נשיא לשעבר לבית משפט שלום, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין - הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם; :: (4) סגן לשעבר של נשיא בית משפט שלום, ואם כמה סגנים לשעבר יושבים בדין - הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם; :: (5) הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם. : (ב) לענין סעיף זה רואים את הותק לפי תאריך מינויו של השופט לבית משפט השלום. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), שופט עמית לא יהיה אב בית הדין, אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט אחרת לעניין הרכב מסוים. @ 51. הסמכות [ב/28] (תיקון: תשמ"ה, תשמ"ה-2, ק"ת תשמ"ו, ק"ת תשמ"ז, ק"ת תשמ"ט, ק"ת תשנ"א, ק"ת תשנ"ב, תשנ"ב-2, ק"ת תשנ"ג, תשנ"ד, ק"ת תשנ"ד, ק"ת תשנ"ה, תשנ"ה-3, ק"ת תשס"א, תשס"א-4, ק"ת תשס"ג, תשס"ג-2, תשס"ד-5, תשס"ח-3, תש"ע-2, תשע"א, תשע"ו-2, תשע"ט-4, תשפ"ד-2) : (א) בית משפט שלום ידון באלה: :: (1)(א) עבירות שעונשן קנס בלבד או מאסר לתקופה שאינה עולה על שבע שנים; למעט עבירות שהן עניין כלכלי לפי [[סעיף 42ב(א)(8)]], למעט העבירות המנויות [[בחלק א' של התוספת השניה]], שעונשן מאסר לתקופה של חמש שנים או יותר, אם החליט פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט מחוזי, למעט עבירה לפי [[חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988]], למעט עבירה לפי [[+|פרק ב']] או לפי [[סעיף 55 לחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע"ד-2014]] ולמעט עבירה לפי [[סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003]]; ::: (ב) עבירות המנויות [[בחלק ב' לתוספת השניה]], שעונשן מאסר לתקופה העולה על שבע שנים, ועבירות שהן עניין כלכלי לפי [[סעיף 42ב(א)(8)]], אם החליט פרקליט המדינה או פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט שלום, ובלבד שלא יוטל עונש מאסר לתקופה העולה על שבע שנים; :: (2) תביעות אזרחיות - למעט תביעות הנוגעות למקרקעין - כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין; :: (3) תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין; :: (3א) (((בוטלה);)) :: (4) תביעה-שכנגד לתביעה אזרחית שנושאן אחד או שהן נובעות מאותן הנסיבות, יהיה שוויו של נושא התביעה-שכנגד אשר יהיה; היתה התביעה שכנגד עניין כלכלי כמשמעותו [[בסעיף 42ב]], רשאי בית המשפט להעביר את התביעות לבית המשפט שהיה מוסמך לדון בתביעה שכנגד אם ראה כי חלקו של העניין הכלכלי בתביעות משמעותי; :: (5) בעניני משפחה כמשמעותם [[בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995]], וזאת על אף האמור בפסקאות (2) ו-(3). : (א1) על אף הוראות סעיף קטן (א)(2) ו-(3), בית משפט שלום לא ידון בעניין כלכלי כמשמעותו [[בסעיף 42ב]], אלא בתביעה שכנגד לפי הוראת סעיף קטן (א)(4) או אם הועבר אליו מבית המשפט המחוזי לפי הוראות [[סעיף 42ב(א)(6) או (7)]]; ואולם, בית משפט שלום בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות מוסמך לדון בעניין כלכלי כמשמעותו [[בסעיף 42ב(א)(1)(ג)]], אם אותו עניין מצוי בסמכותו לפי הוראות חוק זה. : (ב) שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בצו להגדיל את הסכום הנקוב בסעיף קטן (א)(2); בצו כאמור ניתן לקבוע, לכלל בתי המשפט או לבית משפט מסויים, כי ענין שהגדלת סמכות כאמור הוסיפה לבית משפט השלום ושהוגש לפני תחילתו של הצו לבית משפט מחוזי יידון בבית משפט השלום, ובלבד שטרם הוחל בו בשמיעת עדים. : (ג) בענינים המפורטים בפסקה (5) בסעיף קטן (א) ידון בית משפט שהוסמך כאמור [[בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995]]. @ 52. ערעור [ב/29] (תיקון: תשס"ח-9, תש"ע-2) : (א) פסק דין של בית משפט שלום ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי. : (ב) החלטה אחרת של בית משפט שלום בענין אזרחי ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי. רשות כאמור בסעיף קטן זה לגבי החלטה אחרת תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור - :: (1) על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו; :: (2) על החלטת בית משפט שלום בשאלה אם עניין מסוים הוא עניין כלכלי כמשמעותו [[בסעיף 42ב]], אם לאו, ואולם תינתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט כי עניין מסוים אינו עניין כלכלי אם תוצאת ההחלטה היא שבית המשפט המוסמך הוא בית משפט שלום. : (ד) אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על פסק הדין. @ 53. סמכות שופטים [ב/29א] (תיקון: תשמ"ו-3) : סמכות שיפוטית שנתייחדה בדין למעט בחוק זה לנשיא בית משפט שלום נתונה לכל שופט של אותו בית משפט; סמכות אחרת שנתייחדה לנשיא בית משפט שלום רשאי הוא לאצול, כולה או מקצתה, לסגן נשיא. === סימן ד': בתי משפט לענינים מקומיים === @ 54. מקום מושב ואזור שיפוט [ב/29ב] : (א) שר המשפטים רשאי, בצו, לאחר התייעצות עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר, להקים בית משפט לענינים מקומיים ולקבוע מקום מושבו ואזור שיפוטו, ורשאי הוא, בצו, כאמור, להסמיך בית משפט שלום לשבת כבית משפט לענינים מקומיים. :: ((פורסם [[צו בתי המשפט (בתי משפט לעניינים מקומיים - הקמה והסמכה), התשמ"ג-1983]].)) : (ב) אזור שיפוטו של בית משפט לענינים מקומיים יכול שיהיה שונה מאזור שיפוטו של בית משפט השלום של אותו אזור ויכול שיכלול את תחומן של רשויות מקומיות אחדות; היה אזור שיפוטו של בית משפט לענינים מקומיים כולל שטחים שהם באזור השיפוט של יותר מבית משפט שלום אחד, ייקבע בצו, נשיאו של איזה בית משפט שלום מביניהם הוא בעל הסמכות לגביו. : (ג) שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר, לבטל צו לפי סעיף זה או לשנותו. @ 55. הסמכות [ב/29ג] (תיקון: תשפ"ד-4) : (א) בית משפט לענינים מקומיים ידון בעבירות לפי [[פקודת העיריות]], [[פקודת המועצות המקומיות]], [[וחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]], ולפי תקנות, צווים וחוקי עזר על פיהם, וכן בעבירות לפי החיקוקים המנויים [[בתוספת השלישית]], לרבות תקנות, צווים וחוקי עזר על פיהם. : (א1) בית משפט לעניינים מקומיים ידון בערעורים על החלטה סופית של בית דין לתעבורה, או על החלטה אחרת של בית דין כאמור אם ניתנה לכך רשות מאת שופט של בית משפט לעניינים מקומיים, בעניין קנס בשל הפרת תעבורה שהטיל מפקח שהוא פקח או עובד רשות מקומית, כאמור [[בסעיף 24(ג) לחוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024]]. : (ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את [[התוספת השלישית]]. : (ג) כל חיקוק שבו ניתנה סמכות לבית משפט עירוני ייקרא כאילו הסמכות ניתנה לבית משפט לענינים מקומיים. @ 56. דין בית משפט לענינים מקומיים [ב/29ד] (תיקון: תשמ"ה) : (א) דין בית משפט לענינים מקומיים כדין בית משפט שלום, ויחולו עליו הוראות [[סימן ג']] למעט [[סעיף 51]] ככל שאין [[בסימן זה]] הוראה אחרת, ובשינויים המחוייבים. : (ב) דין שופט בית משפט לענינים מקומיים כדין שופט בית משפט שלום לכל דבר וענין. @ 57. מינוי שופט [ב/29ה] (תיקון: תשס"ד-2, תשס"ד-3, תשס"ו-2, תשע"ד-3) : (א) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי למנות, לתקופה ובתנאים שיקבע, שופט שימלא תפקיד של שופט בית משפט לענינים מקומיים; בשבתו בדין יהיו סמכויותיו של שופט שנתמנה כאמור כסמכויות שופט בית משפט שלום. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מסמכותו של שופט בית משפט שלום לדון בעבירות כאמור [[בסעיף 55]] ולכהן כשופט בית משפט לענינים מקומיים. : (ד) (((בוטל).)) @ 58. שמירת סמכויות [ב/29ו] : אין הוראות [[סימן זה]] באות לגרוע מסמכות בית משפט שלום לדון בעבירות כאמור [[בסעיף 55]]. === סימן ה': בתי משפט לתביעות קטנות === @ 59. הסמכת בתי משפט [ת/1] : שר המשפטים רשאי להסמיך בית משפט שלום פלוני לשבת כבית משפט לתביעות קטנות. : ((פורסם [[צו בתי המשפט (שיפוט בתביעות קטנות – הסמכת בתי משפט), התשמ״ג–1983]].)) @ 60. הסמכות [ת/2] (תיקון: תשס"ב-2, תש"ע-2, תשע"א, ק"ת תשמ"ו, ק"ת תשמ"ט, ק"ת תשנ"ה, ק"ת תשנ"ח, ק"ת תשס"ח, ק"ת תש"ע, [י"פ הודעות]) : (א) בית משפט לתביעות קטנות ידון בתביעה אזרחית שהגיש יחיד - :: (1) לתשלום סכום שאינו עולה על 30,000 שקלים חדשים (((מתואם לאוגוסט 2008;<!-- בשנת 2016, 33,500 ש"ח; בשנת 2017, 33,400 ש"ח; בשנת 2018, 33,500 ש"ח; בשנת 2019, 33,900 ש"ח; בשנת 2020, 34,000 ש"ח; בשנת 2021, 33,800 ש"ח; בשנת 2022, 34,600 ש"ח; בשנת 2023, 36,400 ש"ח; בשנת 2024, 37,700 ש"ח בשנת 2025, 38,900 ש"ח -->בשנת 2026, 39,900 ש"ח))); :: (2) למתן צו להחלפת מצרך או לתיקונו או לביטול עסקה, כששווי המצרך או התיקון או סכום העסקה, לפי הענין, אינו עולה על הסכום האמור בפסקה (1), :: ובתביעה-שכנגד לסכום או לצו כאמור, ובלבד שהתביעות אינן לפי זכות שהומחתה או שהוסבה ואינן בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר. : (ב) בית המשפט רשאי לא לדון בתביעה או בתביעה-שכנגד ולהעבירן לבית משפט שלום, או לבית המשפט המוסמך לדון בהן, לפי העניין, אם ראה שהדיון בבית משפט לתביעות קטנות אינו מתאים להן, או אם ראה שהתביעה הוגשה בידי תובע שכבר הגיש באותה שנה באותו בית משפט יותר מחמש תביעות. : (ג) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את הסכום האמור בסעיף קטן (א). @ 61. שמירת זכות [ת/3] : האמור [[בסעיף 60]] אין בו כדי למנוע - : (1) בעל דין מהגיש תביעה כאמור בו לבית משפט אחר במקום להגישה לבית משפט לתביעות קטנות; : (2) נתבע שהגיש תביעה-שכנגד לבית משפט לתביעות קטנות - מהגיש תביעה נפרדת לעודף תביעתו, בין לבית משפט לתביעות קטנות ובין לבית משפט אחר. @ 62. ראיות וסדרי דין [ת/4] : (א) בית משפט לתביעות קטנות יהיה רשאי לקבל ראיה אף אם לא היתה קבילה בבית משפט אחר; אין בהוראה זו כדי לגרוע מדיני חסינות עדים וראיות חסויות. : (ב) בית משפט לתביעות קטנות אינו קשור בסדרי הדין הנוהגים בבית משפט אחר, ובכפוף לסדרי דין שהתקין שר המשפטים לענין [[סימן זה]], יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה. :: ((פורסמו [[תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל״ז–1976]].)) @ 63. ייצוג [ת/6] (תיקון: תשס"א-2) : (א) ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו; בעל דין רשאי, ברשות בית המשפט, להיות מיוצג על ידי ארגון שקבע לענין זה שר המשפטים, ובמקרה זה ירשה בית המשפט לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג כפי שיורה. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), יכול אדם, באישור בית המשפט לתביעות קטנות, לייצג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות, אם בעל הדין ייפה את כוחו לכך וייפוי הכוח הוגש לבית המשפט לתביעות קטנות; אין לייצג אדם לפי סעיף קטן זה - :: (1) אם המייצג עוסק בייצוג בדרך קבע; :: (2) אם הייצוג נעשה במהלך הרגיל של עסקיו של המייצג; :: (3) אם הייצוג נעשה בתמורה. @ 64. ערעור [ת/7] : פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי; בית המשפט המחוזי ידון בערעור בשופט אחד. @ 65. בוררות [ת/8] : (א) הוגשה תביעה לבית משפט לתביעות קטנות, רשאי שופט בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לדון בתביעה כבורר או להעבירה לבורר אחר שהסכים לדון בה בלי לקבל שכר מן הצדדים. : (ב) הוראות [[חוק הבוררות, התשכ"ח-1968]], למעט [[-|סעיפים 23 עד 29]] [[-|ו-31 עד 35]], יחולו על בוררות לפי סעיף זה, ככל שהן נוגעות לענין, אולם - :: (1) כל מקום שנאמר בו "בית המשפט" ייקרא כאילו נאמר בו "שופט בית משפט לתביעות קטנות"; :: (2) דין פסק בורר לפי סעיף זה, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות. : (ג) אין סעיף זה גורע מהסכם בוררות שבין הצדדים. @ 66. [ת/9] (תיקון: תשס"ו-2, תשע"ד-3) : (((בוטל).)) @ 67. מקום שיפוט [ת/5] : שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות מקום שיפוט לתביעות קטנות שיהיה מקום השיפוט על אף האמור בכל הסכם שבין בעלי הדין. === סימן ו': פומביות הדיון === @ 68. פומביות הדיון [ב/38] (תיקון: תשמ"ה, תש"ן-2, תשנ"ה-3, תשנ"ח-2, תשנ"ט, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ח-10, תשס"ט-2, תשע"א-6, תשע"ב-4, תשע"ב-5, תשע"ב-7, תשע"ו-4) : (א) בית משפט ידון בפומבי. : (ב) בית משפט רשאי לדון בענין מסויים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך באחת מאלה: :: (1) לשם שמירה על בטחון המדינה; :: (2) לשם מניעת פגיעה ביחסי החוץ של המדינה; :: (3) לשם הגנה על המוסר; :: (4) לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו [[בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז-1977]] וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם [[=חוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות|בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005]] (בחוק זה - חוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות); :: (5) לשם הגנה על ענינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי [[החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998]]; :: (6) (((בוטלה);)) :: (7) הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל; :: (8) לשם הגנה על סוד מסחרי; :: (9) לשם הגנה על ענינו של מתלונן או ניזוק בעבירה לפי [[סעיף 377א לחוק העונשין, התשל"ז-1977]]; :: (10) לשם הגנה על עד מוגן או על מידע חסוי בעניין עד מוגן, תכנית הגנה, הרשות להגנה על עדים, או עד מאוים, כמשמעותם [[בחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008]]; :: (11) לשם הגנה על עניינו של נפגע עבירה או של עבריין מין, בהליך לפי [[חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006]]; :: (12) לשם הגנה על עניינו של חשוד בדיון בבקשה לאסור את פרסום שמו לפי [[סעיף 70(ה1)]]; :: (13) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת אלימות כלפי בן משפחה כהגדרתו [[בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991]]. : (ג) בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, רשאי בית משפט לדון בדלתיים סגורות. : (ג1) בעת דיון בבקשה לדיון בדלתיים סגורות, רשאי בית המשפט, לבקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, לסטות מדיני הראיות מטעמים שיירשמו, ולקבל ראיה אף שלא בנוכחות צד לדיון או בא כוחו או בלי לגלותה להם, אם שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בשלום הציבור או בביטחונו, או לחשוף שיטות עבודה חסויות, וכי אי־גילויה עדיף על פני גילויה לשם עשיית צדק; בית המשפט רשאי, בטרם יקבל החלטה לפי סעיף קטן זה, לעיין בראיה ולשמוע הסברים שלא בנוכחות המשיב ובא כוחו. : (ג2) בית המשפט ידון בדלתיים סגורות בעת מתן עדותו של עד שזהותו חסויה על פי תעודת חיסיון שהוצאה מכוח [[+|סעיפים 44]] [[או 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]], או על פי הוראת כל דין אחר; ואולם בית המשפט רשאי, מטעמים שיירשמו, לדון בעניין, כולו או מקצתו, בפומבי. : (ד) החליט בית משפט על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוגי בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון כולו או מקצתו ורשאי הוא להורות כאמור גם בדיון לפי [[סעיף קטן (ג2)]], מטעמים שיירשמו. : (ה) על אף הוראות [[סעיף 68(א)]] - :: (1) עניני משפחה, כמשמעותם [[בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995]], למעט תובענות לפי [[חוק הירושה, התשכ"ה-1965]], שעילתן אינה סכסוך בתוך המשפחה ותובענות לפי [[חוק השמות, התשט"ו-1956]], ולפי [[חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963]] - יידונו בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורה בית המשפט לדון בענין, כולו או מקצתו, בפומבי; :: (2) בית המשפט העליון הדן בערעור על החלטה או פסק דין של בית משפט לנוער כהגדרתו [[בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971]], וכן בית משפט הדן במעצרו של קטין, ידונו בדלתיים סגורות; ואולם רשאים בתי המשפט כאמור להרשות לאדם או לסוגי בני אדם, לרבות לנפגע העבירה הנדונה, להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו; לעניין זה, "נפגע עבירה" - כהגדרתו [[בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001]]. @ 68א. ניהול פרוטוקול (תיקון: תשס"ח-8) : (א) בדיון בבית משפט ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחב בדיון והנוגע למשפט, לרבות שאלות והערות בית המשפט, ואולם בקדם משפט, בישיבה מקדמית או בדיון מקדמי אחר רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לכלול בפרוטוקול את עיקרי הדברים שבדיון; בית המשפט יקבע את דרך רישום הפרוטוקול; בסעיף זה, "דיון מקדמי" - לרבות דיון שאין בו שמיעת ראיות בעל פה או שמיעת טענות בעלי הדין ושנועד לבחון את האפשרות לסיים את ההליך בהסדר מוסכם בין בעלי הדין. : (ב) בית המשפט רשאי להורות שלא יירשמו בפרוטוקול דברי גידוף, נאצה, השמצה או ביזוי, ובלבד ששוכנע כי אין טעם המצדיק את רישומם בפרוטוקול. : (ג) בעל דין זכאי לקבל, בתום הדיון או בסמוך לאחר מכן, עותק של הפרוטוקול. : (ד) בית משפט רשאי, לפי בקשת בעל דין ולאחר שנתן לשאר בעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו; בעל דין רשאי להגיש בקשה לתקן רישום בפרוטוקול בתוך עשרה ימים מיום שהומצא לו הפרוטוקול. : (ה) כתבי טענות וכל תעודה או מסמך שהוגשו בדיון ושבית המשפט קיבל אותם, יצורפו לפרוטוקול ויהיו חלק ממנו, למעט לעניין סעיפים קטנים (ב) עד (ד). : (ו) הוראות סעיף זה יחולו על כל דיון בבית משפט, לרבות בבית המשפט העליון, אלא אם כן נקבעה בחיקוק הוראה מפורשת אחרת באותו עניין. @ 68ב. הקלטת דיון (תיקון: תשס"ח-8) : (א) ביקש בעל דין שדיון יוקלט על חשבונו, יאפשר זאת בית המשפט, אלא אם כן מצא שאין לעשות כן מטעמים מיוחדים, ובלבד שהדיון מתועד בדרך אמינה ומדויקת אחרת; החלטה שלא להיענות לבקשת בעל דין כאמור תהיה מנומקת בכתב. : (ב) הורה בית המשפט על הקלטת הדיון לבקשת בעל דין, תישמר ההקלטה בידי בית המשפט, וכל בעל דין יהיה רשאי להאזין לה. : (ג) הקלטה של הדיון לפי סעיף זה לא תיחשב פרוטוקול הדיון. @ 69. הרחקה מבית המשפט [ב/39] : (א) בית משפט רשאי לאסור על קטין להימצא בבית המשפט בעת הדיון ולצוות על הרחקתו. : (ב) בית משפט רשאי להרחיק אדם, שאינו בעל דין, מאולם בית המשפט בעת דיון, אם מצא, מטעמים שיירשמו, שנוכחות אותו אדם באולם תרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל. @ 70. איסור פרסומים [ב/40] (תיקון: תשמ"ה-2, תשס"ג, תשס"ו, תשס"ז, תשע"א-5, תשע"ב-4, תשע"ד-5, תשע"ו-5, תשפ"ו) : (א) לא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בבית משפט בדלתיים סגורות אלא ברשות בית המשפט. : (ב)(1) לא יצלם אדם באולם בית משפט ולא יפרסם תצלום כזה אלא ברשות בית המשפט. :: (2) לא תינתן רשות כאמור בפסקה (1) בעניינו של חשוד המוחזק במעצר לפני הגשת כתב אישום, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו ואם שוכנע בית המשפט שיש בכך עניין ציבורי של ממש העולה על הפגיעה בכבוד החשוד. : (ב1) לא יפרסם אדם צילום שיש בו כדי לזהות חשוד המוחזק במעצר לפני הגשת כתב אישום, שצולם בין כותלי בית המשפט, למעט באולם בית המשפט, אלא אם כן החשוד נתן את הסכמתו לכך בכתב או אם שוכנע בית המשפט שיש בפרסום עניין ציבורי של ממש העולה על הפגיעה בכבוד החשוד. : (ג) לא יפרסם אדם בלי רשות בית המשפט פרסום בעניינו של קטין כאמור [[בסעיף 24(א)(1) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960]]. : (ג1) לא יפרסם אדם שם או מספר זהות של בעל דין התובע פיצויים בשל נזקי גוף, למעט פיצויים בשל עוגמת נפש, אלא אם כן ניתנה הסכמתו של אותו בעל דין לפני הפרסום או ברשות בית המשפט. : (ד) בית משפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט, במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם, לשם מניעת פגיעה בפרטיות של אדם בשל חשיפת מידע רפואי עליו או לשם מניעת פגיעה בפרטיותו של אדם עם מוגבלות שכלית או של אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם [[בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות]], של אחד מהם. : (ד1)(1) לא יפרסם אדם שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, עד תום 48 שעות מהמועד שבו התייצב החשוד לחקירה או שהיה עליו להתייצב לחקירה, או עד סיומו של הדיון הראשון שהתקיים לפני שופט בעניינו, לפי המוקדם מביניהם; לעניין זה לא יובאו שבתות ומועדים במניין השעות; :: (2) על אף הוראות פסקה (1), לא יחול איסור פרסום שמו של חשוד בכל אחד מהמקרים המפורטים להלן: ::: (א) בית המשפט התיר את פרסום שמו של החשוד בשל העניין הציבורי שבפרסום, ובלבד שניתנה לחשוד הזדמנות להשמיע את טענותיו בעניין; ::: (ב) רשות חוקרת פרסמה או ביקשה לפרסם את שם החשוד, לאחר שקצין בדרגת ניצב משנה ומעלה מאגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל, או עובד ציבור האחראי על תחום חקירות ומודיעין ברשות חוקרת אחרת, לפי העניין, אישר כי בנסיבות העניין, מטעמים מיוחדים שנרשמו, התקיימו שני אלה: :::: (1) הפרסום נדרש לצורך איתור חשוד או עד, תפיסת עבריין נמלט, אזהרת הציבור מפני אדם העלול לסכנו או לצורך חיוני אחר; :::: (2) עיכוב הפרסום שייגרם מהצורך בקבלת אישור בית המשפט לפי פסקת משנה (א), עלול לסכל את מטרת הפרסום האמורה בפסקת משנה (1); ::: (ג) החשוד ביקש לפרסם את שמו או הסכים לפרסום שמו, ובלבד שהבקשה או ההסכמה ניתנו בידי החשוד עצמו או על ידי בא כוחו, בכתב. : (ה) בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, או פרט אחר מפרטי החקירה, אם הדבר עלול לפגוע בחקירה שעל פי דין; אסר בית המשפט כאמור, יפקע האיסור עם הגשת כתב האישום נגד החשוד, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת. : (ה1)(1) בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או פרט אחר מפרטי החקירה, אם ראה כי הדבר עלול לגרום לחשוד נזק חמור ובית המשפט סבר כי יש להעדיף את מניעת הנזק על פני הענין הציבורי שבפרסום; הורה בית המשפט על איסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, יפקע האיסור עם הגשת כתב האישום נגד החשוד, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת; :: (2) הרשות החוקרת תיידע חשוד שהוא עצור ואינו מיוצג בדבר זכותו לבקש מבית המשפט לאסור את פרסום שמו לפי הוראות סעיף זה וכן תאפשר לו להגיש בקשה לאיסור פרסום שמו באמצעותה, לפי הטופס [[שבתוספת הרביעית]], ותיידע את החשוד בדבר אפשרות זו לא יאוחר מ־24 שעות מעת מעצרו או לפני שהובא לפני שופט - המוקדם מביניהם; לעניין זה לא יובאו שבתות ומועדים במניין השעות; :: (3) שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לביצוע פסקה (2). : (ה2) לענין סעיף זה - ::- "חשוד" - מי שנפתחה נגדו חקירה פלילית; ::- "רשות חוקרת" - משטרת ישראל או רשות חוקרת אחרת המוסמכת לחקור על פי דין; ::- "שם של חשוד" - לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהות את החשוד. : (ה3)(1) לא יפרסם אדם שם של חשוד או שם של נאשם, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו, שהתקיימו בעניינו הנסיבות כאמור [[בסעיף 325(ו3) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]], והוא שוטר משמר הגבול, שוטר אחר - לעניין פעילות מבצעית למניעת פעילות חבלנית עוינת בלבד, או אדם שעבר עבירה בהיותו חייל כהגדרתו [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]], [[והחוק האמור]] חדל לחול עליו לגבי אותה עבירה. :: (2) הוראות סעיף קטן (ד1)(2) יחולו לעניין סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים, ובשינוי זה: הוראות סעיף קטן (ד1)(2)(ב) יחולו לעניין חשוד בלבד. :: (3) איסור פרסום לפי סעיף קטן זה לא יחול על גורם שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לכך או על אדם מטעם אותו גורם, המעביר שם של חשוד או שם של נאשם לרשות שלטונית זרה או לרשות שיפוטית זרה; העברת שם של חשוד או שם של נאשם כאמור תהיה בהסכמת הרשות החוקרת או הפרקליט הצבאי הראשי, לפי העניין. :: ((ראו [[תקנות בתי המשפט (ציון שם חשוד או נאשם מכוח סעיף 70(ה3) לחוק), התשע״ז–2017]].)) : (ו) העובר על הוראה מהוראות סעיף זה למעט סעיף קטן (ג), דינו - מאסר ששה חדשים; העובר על הוראות סעיף קטן (ג), דינו כדין מי שפרסם פרסום לפי [[סעיף 24(א)(1) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960]]. @ 70א. בקשה בעניין פרסום שם חשוד (תיקון: תשע"ב-4) : (א) בקשה לאסור פרסום שם חשוד לפי [[סעיף 70(ה) או (ה1)]] או להתיר פרסום שם חשוד לפי [[סעיף 70(ד1)(2)]] ([[בסימן זה]] - בקשה בעניין פרסום שם חשוד) תוגש לבית משפט שלום כמפורט להלן, לפי העניין, ותידון לפני דן יחיד: :: (1) בקשה לפי [[סעיף 70(ה)]] - לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו נעברה לפי החשד העבירה שבקשר אליה מוגשת הבקשה, כולה או חלקה, או נמצאת היחידה הממונה על חקירת העבירה ברשות החוקרת; :: (2) בקשה לפי [[סעיף 70(ד1)(2)(א) או (ה1)]] - לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגורי החשוד. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), בקשה כאמור באותו סעיף קטן המוגשת לפי [[סעיף 70(ד1)(2)(א) או (ה1)]] בעניין חשוד המוחזק במעצר, תוגש לבית המשפט שדן במעצר; טרם התקיים דיון במעצר - תוגש הבקשה לבית משפט המוסמך לדון במעצר לפי [[סעיף 3(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996]]. : (ג) על אף הוראות סעיף זה, שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע הוראות מיוחדות לעניין בית המשפט שתהא נתונה לו הסמכות המקומית לדון בבקשה בעניין פרסום שם חשוד לאחר שעות העבודה הרגילות של בתי המשפט. @ 70ב. צדדים לבקשה בעניין פרסום שם חשוד (תיקון: תשע"ב-4) : (א) משיבים בבקשות בעניין פרסום שם חשוד המפורטות בפסקאות שלהלן, יהיו כמפורט לצדן: :: (1) בבקשה להתיר פרסום שם חשוד לפי [[סעיף 70(ד1)(2)(א)]] - החשוד; :: (2) בבקשה לביטול איסור פרסום שם חשוד לפי [[סעיף 70ג]] - החשוד וכל גורם אחר שהיה צד לדיון בבקשה לאסור את פרסום שמו של החשוד לפי [[סעיף 70(ה) או (ה1)]]. : (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע את צירופם של משיבים או מבקשים נוספים בבקשות המפורטות באותו סעיף קטן. : (ג) רשות חוקרת לא תהיה צד לדיון בבקשה של חשוד לאסור את פרסום שמו לפי [[סעיף 70(ה1)]], אלא אם כן ביקשה זאת. @ 70ג. בקשה לביטול איסור פרסום (תיקון: תשע"ב-4) : (א) ציווה בית המשפט על איסור פרסום לפי [[סעיף 70(ד), (ה) או (ה1)]], רשאי מי שמעוניין בביטול האיסור, לרבות כלי תקשורת, להגיש לבית המשפט שנתן את הצו בקשה לביטולו; בקשת הביטול תידון לפני דן יחיד. : (ב) היה מבקש הביטול כאמור בסעיף קטן (א) צד לבקשה לאיסור הפרסום, עליו להראות נסיבות חדשות המצדיקות את בקשת הביטול; לעניין זה, "נסיבות חדשות" - לרבות הזמן שחלף ממועד מתן צו איסור הפרסום. @ 70ד. ערעור על החלטה בעניין פרסום (תיקון: תשע"ב-4, תשפ"ו) : (א) ההחלטות המפורטות להלן ניתנו לערעור בתוך שבעה ימים, ובית המשפט שלערעור ידון בערעור בדן יחיד: :: (1) איסור פרסום לפי [[סעיף 70(ד), (ה) או (ה1)]]; :: (2) התרת פרסום לפי [[סעיף 70(א), (ב), (ב1), (ג) או (ד1)(2)(א)]] או התרת צילום לפי [[סעיף 70(ב)]]; :: (3) ביטול איסור פרסום לפי [[סעיף 70ג]]. : (ב) החלטת בית משפט מחוזי בערעור על החלטה כאמור בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א), ניתנת לערעור ברשות לבית המשפט העליון בתוך שבעה ימים; בית המשפט העליון ידון בבקשת רשות הערעור בדן יחיד והוא רשאי לדחותה על הסף בלא דיון בנוכחות הצדדים; ניתנה רשות הערעור, ידון בית המשפט העליון בערעור בדן יחיד. : (ג) בית משפט שנתן החלטה כאמור בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א) או בית משפט שדן בערעור או בבקשת רשות ערעור כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), רשאי להורות על עיכוב ביצועה של ההחלטה שעליה מערער אדם או מבקש לערער, לפרק זמן שיקבע ובתנאים שייראו לו. @ 70ה. תקנות לעניין איסור פרסום (תיקון: תשע"ב-4) : שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע את אופן הגשת הבקשה לבית המשפט לאסור או להתיר את פרסום שמו של חשוד לפי הוראות [[סעיפים 70 עד 70ד]], ואת דרכי הדיון בבקשה. : ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (סדרי דין בבקשה לאסור פרסום שם חשוד), התשע״ד–2014]].)) @ 71. מניעת פגיעה בהליך פלילי [ב/41] (תיקון: תשס"ב) : (א) לא יפרסם אדם דבר על ענין פלילי התלוי ועומד בבית משפט במטרה להשפיע על מהלך המשפט או על תוצאותיו, וראייה מראש את ההשפעה האמורה כאפשרות קרובה לודאי כמוה כמטרה להשפיע, והכל אם יש בפרסום כדי להשפיע כאמור. : (ב) לענין סעיף זה, "ענין פלילי התלוי ועומד בבית משפט" - משעה שהוגשה לבית המשפט באותו ענין בקשה למתן צו מעצר או משעה שהוגש לו כתב אישום, לפי המוקדם, עד שהחליט התובע שלא להגיש כתב אישום, ואם הוגש כתב אישום - עד סיום ההליכים. : (ג) איסור הפרסום אינו חל על פרסום ידיעה בתום לב על דבר שנאמר או שאירע בישיבה פומבית של בית משפט. : (ד) העובר על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר שנה אחת. @ 72. איסור הפרעה [ב/42] (תיקון: תשס"ד-3) : (א) אדם שבעת דיוני בית משפט עושה באולם בית המשפט, בלשכתו של שופט או סמוך למקום הדיון, אחד המעשים שלהלן, רשאי בית המשפט לצוות על הרחקתו, ורשאי הוא, לאחר שהתרה באדם שיימנע מהפרעה והוא לא שעה להתראה, להענישו על אתר במאסר עד שלושה חדשים או בקנס: :: (1) מתנהג בדרך של אלימות או איומים או בדרך פרועה או מבישה; :: (2) מקים רעש כדי להביע הסכמה או אי-הסכמה לפעולה משפטית או להחלטה של בית משפט; :: (3) מאיים על פקיד בית המשפט או מפריע לו בצורה אחרת למלא תפקידו; :: (4) מפריע בדרך אחרת לדיוני בית המשפט. : (ב) על עונש שהוטל לפי סעיף קטן (א) יתן בית המשפט מיד הודעה בכתב לנשיא בית המשפט העליון; הנשיא, או שופט אחר של בית המשפט העליון שהנשיא קבע לכך, רשאי, לאחר שזימן את הנידון אם ביקש זאת, לבטל את העונש או לשנותו לקולה. : (ג) סעיף זה לא יחול על מי שנתון באותו ענין לשיפוט משמעתי על פי [[חוק לשכת עורכי הדין]], והוא נמצא באולם בית המשפט לרגל תפקידו. @ 73. כפיית ציות ועונש בשל אי ציות [ב/42א] (תיקון: תשמ"ה-2) : (א) מי שהוזמן להעיד ולא התייצב, או נצטווה להמציא מסמך ולא המציאו, רשאי בית המשפט או הרשם - :: (1) לצוות על הבאתו לפני בית המשפט; על צו כזה יחולו הוראות [[סעיף 73א]]; :: (2) להטיל עליו, אף שלא בפניו, מחצית הקנס האמור [[בסעיף 40(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]], ואם הוזמן או נצטווה פעם נוספת ולא התייצב או לא המציא את המסמך - מאסר שלא יעלה על חודש ימים או קנס כאמור [[בסעיף 40(2) לחוק האמור]]. : (ב) מי שהוטל עליו מאסר או קנס לפי סעיף קטן (א) שלא בפניו, רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשתו, לעיין שנית במאסר או בקנס שהטיל, להקל בהם או לבטלם, והוא יבטלם אם שוכנע שהמבקש לא התייצב או לא המציא את המסמך מסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן. : (ג) על החלטה להטיל מאסר או קנס לפי סעיף קטן (א) ועל החלטה לפי סעיף קטן (ב) יתן מיד בית המשפט או הרשם הודעה בכתב לנשיא בית המשפט שלערעור, ורשאי הנשיא או שופט אחר של בית המשפט שלערעור לבטל את הצו או לשנותו לקולה. : (ד) היה לבית המשפט יסוד להניח כי מי שהוזמן להעיד או נצטווה להמציא מסמך לא יתייצב או לא ימציא את המסמך, רשאי בית המשפט או הרשם - :: (1) לחייבו במתן ערובה, ואם לא נתן ערובה - לצוות על מעצרו; שר המשפטים יקבע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוראות שיחולו על החיוב בערובה, תנאיו ותוצאותיו; :: (2) לתת כל צו שימצא לנכון לשם הבטחת ההתייצבות או המצאת המסמך, לרבות הפקדת דרכון ואיסור יציאה מן הארץ. @ 73א. צו הבאה (תיקון: תשמ"ה-2) : (א) ציווה בית המשפט או הרשם לפי [[סעיף 73(א)(1)]] על הבאת אדם לפניו, ייערך צו ההבאה בכתב, ויפורטו בו שמו של האדם שצווה על הבאתו (להלן - המובא) ותמצית העובדות המהוות יסוד למתן הצו. : (ב) בצו הבאה רשאי בית המשפט או הרשם להורות לקצין משטרה לשחרר את המובא בערובה, כפי שיפורש בצו; כתב ערובה שניתן בפני הקצין יועבר לבית המשפט או הרשם שנתן את הצו; על הערובה יחולו התקנות שהותקנו כאמור [[בסעיף 73(ד)(1)]]. : (ג) צו הבאה יבוצע בידי שוטר או בידי מי שנקב בית המשפט או הרשם בצו, ומותר לבצעו בכל מקום ובכל עת. : (ד) המבצע צו הבאה יודיע למובא בה בשעה על הצו וימסור לו העתק ממנו, וכן הזמנה לעד או העתק ממנה או צו להמצאת מסמכים או העתק ממנו, לפי הענין. : (ה) המבצע צו הבאה רשאי, כשהצו בידו - :: (1) להיכנס לכל מקום שיש לו יסוד סביר להניח שהמובא נמצא בו; :: (2) להשתמש בכוח סביר נגד אדם או רכוש במידה הדרושה לביצוע הצו. : (ו) מי שנעצר על פי צו הבאה ולא שוחרר לפי סעיף קטן (ב), יובא לפני בית המשפט או הרשם, והוא יצווה על מעצרו או ישחררו בערובה. @ 73ב. עיון חוזר וערר (תיקון: תשמ"ה-2, תשמ"ו-2, תש"ע) : ניתנה החלטה בעניין מעצר לפי [[סעיפים 73(ד)]] [[או 73א(ו)]], רשאים הצדדים - :: (1) לפנות לבית המשפט, ואם צו המעצר ניתן מאת רשם - לרשם, בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן, לרבות בהחלטה לפי פסקה זו, אם נתגלו עובדות חדשות או נשתנו נסיבות והדבר עשוי לשנות את ההחלטה הקודמת; :: (2) לערור על החלטה בבקשה לעיון חוזר, לפני בית המשפט שלערעור שידון בערר בשופט אחד. @ 74. סופיותן של החלטות [ב/43] : בלי למעט מן האמור [[בסעיף 72(ב)]], החלטות בית משפט לפי [[סעיפים 68]], [[69]] [[ו-72]] אין אחריהן ולא כלום. === סימן ז': הוראות כלליות === @ 75. סמכות כללית לתת סעד [ב/34] : כל בית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתת פסק דין הצהרתי, צו עשה, צו לא-תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו. @ 76. סמכות נגררת [ב/35] : הובא ענין כדין לפני בית משפט והתעוררה בו דרך אגב שאלה שהכרעתה דרושה לבירור הענין, רשאי בית המשפט להכריע בה לצורך אותו ענין אף אם הענין שבשאלה הוא בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר או של בית דין אחר. @ 77. סמכות אזרחית נגררת לפלילית [ב/35א] : (א) הורשע אדם בבית משפט שלום או בבית משפט מחוזי והוגשה נגדו - ונגדו בלבד - תביעה אזרחית בשל העובדות המהוות את העבירה שבה הורשע, מוסמך השופט או המותב שהרשיעו, לאחר שפסק הדין בפלילים הפך לחלוט, לדון בתביעה האזרחית, אם ביקש זאת מגיש התביעה; לענין זה מוסמך בית משפט מחוזי לדון גם אם התביעה לפי שוויה היא בתחום סמכותו של בית משפט שלום. : (ב) שר המשפטים יקבע בתקנות את סדרי הדין בתביעה האזרחית, לרבות הוראות בדבר המועד והדרך להגשת התביעה וההליכים בערעור. @ 77א. עילות פסלות (תיקון: תשנ"ב, תשס"ד-3) : (א) שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. : (א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), שופט לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה: :: (1) צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת; :: (2) יש לשופט ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו; :: (3) בטרם התמנה לשופט היה השופט מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כבורר, כמגשר, כעד, כיועץ מקצועי, כמומחה, או בדרך דומה אחרת; :: לענין סעיף קטן זה - ::- "בן משפחה" - בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו; ::- "בן משפחה מדרגה ראשונה" - בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו; ::- "עד מרכזי" - עד שנדרשת הערכת מהימנותו לצורך הכרעה בהליך. : (א2) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1) שופט רשאי לשבת בדין אם מפאת דחיפות הענין לא ניתן לקיים את ההליך לפני שופט אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בענין. : (א3) על אף האמור בסעיף קטן (א1)(2), שופט רשאי לשבת בדין אם העברת הענין לכל שופט אחר לא תשנה את עילת הפסלות. : (ב) נטענה טענת פסלות נגד שופט, יחליט בה אותו שופט לאלתר ולפני שיתן כל החלטה אחרת. : (ב1) התקיימה עילת פסלות לפי סעיף קטן (א1)(1) או (2), הנוגעת לעורך דין או לבא כוח אחר, שהתקיימו בו נסיבות המחייבות קבלת היתר לייצוג כאמור [[בסעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין]], רשאי בית המשפט להתיר את הייצוג, לבקשת עורך הדין או בא הכוח, אם מצא כי הנזק שייגרם לצד להליך אם לא יתיר את הייצוג עולה על הנזק שייגרם לצד להליך או לאינטרס הציבורי בשל הפסקת הדיון או החלפת שופט; התיר בית המשפט את הייצוג כאמור, לא ישב בדין השופט שלגביו התקיימה עילת הפסלות. : (ג) החלטת שופט או בית משפט לפי סעיף זה תהיה מנומקת, ורשאי בעל דין לערער עליה לפני בית המשפט העליון; בערעור ידון נשיא בית המשפט העליון, או מותב של שופטי בית המשפט העליון, או שופט אחד, הכל כפי שיקבע הנשיא. : ((ראו [[https://www.gov.il/BlobFolder/news/spokemanmessage07092020/he/מסמך אמות מידה לגיבוש רשימת מניעויות.pdf | אמות מידה לגיבוש רשימת מניעויות לשופטים ורשמים]], באתר הרשות השופטת.)) @ 78. העברת ענין למקום אחר [ב/36] (תיקון: תשע"ב-3) : (א) הליך מסוים שהובא או שיש להביאו לפני בית משפט מחוזי או בית משפט שלום במקום אחד, רשאי נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שהוא הסמיכו לכך להורות שיהיה נידון בבית משפט של אותה דרגה במקום אחר; ובלבד שלא תינתן הוראה לפי סעיף זה לאחר התחלת הדיון אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בו. : (ב) בהחלטה לפי סעיף קטן (א) ישקול נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שהוא הסמיכו לכך, לפי העניין, את מידת הפגיעה הצפויה בבעלי הדין כתוצאה מההעברה, את המרחק בין בית המשפט שממנו הועבר ההליך לבין בית המשפט שאליו הועבר ואת הבטחת נגישותם של בעלי הדין לבית המשפט. : (ג) בית המשפט שאליו הועבר עניין כאמור, לא יעבירנו עוד. @ 78א. העברת הליכים אזרחיים והליכים בעבירות תעבורה למקום אחר (תיקון: תשע"ב-3) : (א) מנהל בתי המשפט רשאי להעביר הליכים אזרחיים והליכים בעבירות תעבורה שהוגשו לבית משפט מסוים וטרם החל הדיון בהם, לבית משפט אחר של אותה דרגה, בין באותו אזור שיפוט ובין באזור שיפוט סמוך, כדי לאזן את חלוקת עומס הדיונים בין בתי המשפט, ובלבד שהמרחק בין בתי המשפט אינו עולה על 60 קילומטרים; החלטת מנהל בתי המשפט להעביר את אותם הליכים טעונה הסמכה של נשיא בית המשפט העליון שאושרה בידי שר המשפטים, ולעניין הליכים בעבירות תעבורה - גם התייעצות עם המפקח הכללי של המשטרה או מי שהוא הסמיכו לכך. : (ב) מנהל בתי המשפט יפרסם הודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט בדבר העברת הליכים כאמור בסעיף קטן (א). : (ג)(1) בעל דין הרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל בתי המשפט כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לבקש ממנו לעיין מחדש בהחלטה; :: (2) בהחלטה בבקשה לעיון מחדש לפי פסקה (1), ישקול מנהל בתי המשפט את מידת הפגיעה בצפויה בבעלי הדין כתוצאה מההעברה ואת הבטחת נגישותם של בעלי הדין לבית המשפט; :: (3) על החלטה כאמור בפסקה (2) ניתן לערער לפני נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שהוא הסמיכו לכך. : (ד)(1) תיק שהועבר לפי [[סעיפים 49]], [[78]] [[או 79]], מנהל בתי המשפט לא יעבירנו עוד; :: (2) תיק שהועבר לפי סעיף זה, מנהל בתי המשפט או בית המשפט שאליו הועבר, לא יעבירנו עוד. : (ה) בסעיף זה, "התחלת הדיון" ו"הליכים בעבירות תעבורה" - כהגדרתם [[בסעיף 49(ד)]]. @ 79. סעד בשל חוסר סמכות [ב/37] : (א) מצא בית משפט שאין הוא יכול לדון בענין שלפניו מחמת שאינו בסמכותו המקומית או הענינית, והוא בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר, רשאי הוא להעבירו לבית המשפט או לבית הדין האחר, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה, ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם. : (ב) בית המשפט או בית הדין שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד. @ 79א. פשרה (תיקון: תשנ"ב) : (א) בית משפט הדן בענין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, לפסוק בענין שלפניו, כולו או מקצתו, בדרך של פשרה. : (ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט להציע לבעלי הדין הסדר פשרה או לתת, לבקשת בעלי הדין, תוקף של פסק דין להסדר פשרה שעשו ביניהם. @ 79ב. בוררות (תיקון: תשנ"ב, תשע"ט, תשפ"ד) : (א) בית משפט הדן בענין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר ענין שלפניו, כולו או מקצתו, לבוררות, וכן רשאי הוא, בהסכמתם, להגדיר תנאי הבוררות. : (ב) בעלי הדין, באישור בית המשפט, ימנו את הבורר; לא באו בעלי הדין לידי הסכמה על הבורר, רשאי בית המשפט למנותו מתוך רשימה שהגישו לו בעלי הדין, או לפי בחירתו - באין רשימה כזו. : (ג) הוראות [[חוק הבוררות, התשכ"ח-1968]], יחולו על בוררות לפי סעיף זה. : (ד) על אף האמור בסעיפים ((קטנים)) (ב) ו-(ג), התקיימו התנאים לתחולה לפי [[סעיף 3 לחוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, התשפ"ד-2024]], יחולו על הבוררות הוראות [[החוק האמור]]. @ 79ג. גישור (תיקון: תשנ"ב, תשס"א-3, תשפ"ד-3) : (א) בסעיף זה, ::- "גישור" - הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו; ::- "אמנת סינגפור" - אמנת סינגפור בדבר הסדרי גישור בין-לאומיים שנחתמה ביום ו' באב התשע"ט (7 באוגוסט 2019); ::- "הסדר גישור" - הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם שהושג בסיומו של הליך גישור; ::- "מגשר" - מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסכמה על יישוב סכסוך שביניהם בהליך גישור בדרך של ניהול משא ומתן חופשי. : (ב) בית המשפט רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר תובענה לגישור. : (ג) בהליך הגישור רשאי מגשר להיוועד עם בעלי הדין, יחד או לחוד, ועם כל מי שקשור לסכסוך; ורשאי הוא להיפגש עם בעל דין, בהסכמתו, בלי עורך דינו. : (ד) דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור, לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי. : (ה) העביר בית המשפט ענין לגישור, יעכב את ההליכים שלפניו לתקופה שיקבע, ורשאי הוא להאריך את התקופה בהסכמת בעלי הדין. : (ו) לא הגיעו בעלי הדין להסדר גישור עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (ה), יחודשו ההליכים בבית המשפט; אולם רשאי בית המשפט, על-פי בקשה של המגשר או של בעל דין, לחדשם בכל עת לפני תום התקופה האמורה. : (ז) הגיעו בעלי הדין להסדר גישור, יודיע על כך המגשר לבית המשפט, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסדר תוקף של פסק דין. : (ח) הגיע צדדים לסכסוך להסכמה על יישוב הסכסוך שביניהם בגישור שנערך לפי חוק זה, רשאי בית המשפט המוסמך לדון בתובענה נושא הסכסוך לתת להסדר הגישור שהושג ביניהם תוקף של פסק דין, אף אם לא הוגשה תובענה באותו סכסוך. : (ט) בקשה לתת תוקף של פסק דין להסדר גישור שחלה עליו אמנת סינגפור או בקשה להכיר בהסדר כאמור כטענת הגנה בהליך לפני בית משפט תוגש ותידון בהתאם להוראות האמנה האמורה, ובלבד שהצדדים להסדר הגישור הסכימו על החלת האמנה; בקשה לתת תוקף של פסק דין להסדר כאמור תוגש לבית המשפט המוסמך לדון בתובענה נושא ההסדר. @ 79ד. תקנות לענין בוררות וגישור (תיקון: תשנ"ב, תשס"א-3, תשפ"ד-3) : (א) שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות - :: (1) סדרי מינוי בורר או מגשר; :: (2) סדרים וכללים בהליך גישור וניהולו; :: (2א) הכשירות, הכישורים והניסיון הנדרשים ממגשר המבקש להיכלל ברשימת המגשרים כאמור בפסקה (2ב), לרבות השכלה והכשרה בגישור; :: (2ב) רשימת מגשרים שתעמוד לרשות בתי המשפט ובה פרטים לענין המגשר, לרבות הנושאים שבהם הוא מתמחה והערכת מיומנותו; :: (3) התעריף המקסימלי לשכר טרחה שישולם לבורר או למגשר על ידי בעלי הדין; :: (4) הטלת הוצאות בהליכי בוררות וגישור, והערכתן; :: (5) אגרות לענין רישום ברשימת המגשרים והערכת מיומנות כאמור בפסקה (2ב); :: (6) סדרי דין והוראות לשם ביצוע אמנת סינגפור כאמור [[בסעיף 79ג(ט)]]. :: ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ״ג–1993]].)) :: ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשע״ח–2017]].)) :: ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (יישום אמנת סינגפור בדבר הסדרי גישור בין-לאומיים), התשפ"ה-2025]].)) : (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א)(2א), (3), (5) ו-(6) טעונות אישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. @ 80. בית משפט שנחלקו בו הדעות [ב/32] (תיקון: תשנ"ב) : (א) בית משפט הדן במותב ונחלקו דעות השופטים, תכריע דעת הרוב. : (ב) באין רוב לדעה אחת בענין אזרחי, תכריע דעת אב-בית-הדין. : (ג) באין רוב לדעה אחת בענין פלילי - :: (1) יראה בית המשפט אם יש רוב דעות לגבי כל ממצא עובדתי, יסוד מיסודות העבירה או נושא אחר, המחייבים הכרעה לחיוב או לזיכוי, ויכריע בהתאם; :: (2) לא היתה דעת רוב לענין סוג העונש או מידתו, תצורף הדעה המחמירה יותר לדעה המקילה הקרובה אליה; נחלקו הדעות לגבי החומרה של סוג העונש או מידתו, תכריע דעת אב-בית-הדין. @ 81. תיקון טעות בפסק דין [ב/37א] : (א) מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה, "טעות" - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה. : (ב) בהסכמת בעלי הדין רשאי בית המשפט להחליט בכל עת על כל תיקון בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן. : (ג) תוקנו פסק דין או החלטה אחרת כאמור בסעיף קטן (א) יראו, לענין ערעור, את מועד החלטת התיקון כמועד מתן פסק הדין או ההחלטה האחרת. : (ד) החלטה לפי סעיף קטן (א) אינה ניתנת לערעור אלא בערעור על פסק הדין או ההחלטה האחרת. @ 82. סדרי מינהל [ש/14] (תיקון: תשנ"ב) : (א) שר המשפטים יקבע את סדרי המינהל של בתי המשפט, וימנה בהסכמת נשיא בית המשפט העליון את מנהל בתי המשפט, בין שהוא שופט ובין שאינו שופט. :: ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס״ג–2003]].)) :: ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (משמרת שניה), התשס״ד–2004]].)) :: ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה), התשס״ה–2004]].)) :: ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (הנהלת בתי המשפט), התשס״ח–2008]].)) : (ב) מנהל בתי המשפט יהיה אחראי בפני השר על ביצועם של סדרי המינהל. @ 82א. מחלקה לניתוב תיקים (תיקון: תשס"א-3) : (א) שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, יקים, בצו, בבתי המשפט מחלקות לניתוב תיקים (להלן - מנ"ת). :: ((פורסמו [[צו בתי המשפט (הקמת מחלקות לניתוב תיקים), התשס״ג–2003]] ו[[צו בתי המשפט (הקמת מחלקות לניתוב תיקים בבתי הדין לעבודה), התשס״ד–2004]].)) : (ב) שר המשפטים יקבע - :: (1) את הכשירויות הנדרשות מעובדים במנ"ת; :: (2) הוראות בסדרי דין שעובדי המנ"ת מוסמכים לתת; :: (3) את הכללים שעל פיהם יפעל המנ"ת. :: ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (מחלקה לניתוב תיקים בבתי המשפט ובבתי הדין לעבודה), התשס״ב–2002]].)) @ 83. תקנות [ב/47 סיפה] : (א) שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות - :: (1) ימי הישיבות והפגרות של בתי משפט ולשכות ההוצאה לפועל והטיפול בענינים בימי פגרה; ::: ((פורסמו [[תקנות סדרי דין (סעד מידי בימי מנוחה ומחוץ לשעות העבודה הרגילות בבתי המשפט), תשל״א–1971]].)) ::: ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (פגרות), התשמ"ג-1983]].)) ::: ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ״א–1991]].)) :: (2) פרסום פסקי דין של בתי משפט; :: (3) אגרות שיש לשלם בבתי משפט ובמשרדי ההוצאה לפועל והפטור מהן; ::: ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס״ז–2007]].)) :: (4) דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה של עדים שהוזמנו להעיד בבתי משפט. : (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א)(3) טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. == פרק ג': רשמים == === סימן א': מינוי === @ 84. מינוי [ב/30, ר/1] (תיקון: תשמ"ו-3, תשע"א-3) : (א) נשיא בית המשפט העליון רשאי, באישור שר המשפטים, למנות שופט או אדם הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום, לרשם של בית המשפט העליון, של בית משפט מחוזי או של בית משפט שלום. : (א1) לעניין [[+|סעיפים 2]] [[ו-3 לחוק-יסוד: השפיטה]], יראו רשם כאילו היה שופט. : (ב) הודעה על המינוי תפורסם ברשומות ומשפורסמה אין עוררין על המינוי. : (ג) [[בפרק זה]] - ::- "רשם" - מי שנתמנה רשם לפי סעיף זה ומי שהתמנה לרשם בכיר; ::- "רשם בכיר" - מי שהתמנה לפי [[סעיף 84א]]. @ 84א. מינוי רשם בכיר (תיקון: תשע"א-3) : (א)(1) על אף האמור [[בסעיף 84(א)]], רשם בכיר יתמנה בידי שר המשפטים לפי בחירת הוועדה; :: (2) לעניין הוראות [[+|סעיפים 5 עד 7]], [[+|9]], [[((ו-))11 עד 14 לחוק-יסוד: השפיטה]], והוראות [[סעיפים 5]], [[7א]], [[11]], [[12]], [[14]], [[15]], [[16א עד 24]] [[ו-46]], יראו רשם בכיר כאילו היה שופט. : (ב) מספר הרשמים הבכירים לא יעלה על 20 אחוזים ממספר התקנים של שופטים המכהנים בבתי משפט השלום; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את המספר האמור. === סימן ב': סמכויות רשמים (תיקון: תשע"א-3) === @ 85. סמכויות מיוחדות [ר/2] (תיקון: תשע"א-3) : על אף האמור בכל דין בדבר סדרי דין ונוהג בבתי משפט אזרחיים ופליליים, יהיו לרשם הסמכויות המיוחדות האמורות [[בסעיפים 85א עד 90]]. @ 85א. סמכות לדון בתובענות אזרחיות מסוימות (תיקון: תשע"א-3, תשע"ד-4) : (א) רשם בכיר רשאי לדון ולהחליט בתובענה אזרחית שסכום התובענה או שווי הנושא במועד הגשת התובענה אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשם בכיר לא יהיה רשאי לדון באלה: :: (1) תובענה לפיצויים בשל נזקי גוף או תובענה לשיפוי או לפיצוי על תשלומי פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, לרבות תובענה שעילתה [[בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975]]; :: (2) תובענה שהוגשה בקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי [[חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006]]; :: (3) תובענה אזרחית שבית משפט לענייני משפחה מוסמך לדון בה בהתאם להוראות [[חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995]]. @ 86. פסק דין באין הגנה [ר/3] : בתובענה שנתבע אינו מתגונן בה, לרבות תביעה בסדר דין מקוצר שלא ניתנה בה רשות להתגונן, רשאי הרשם - : (1) לדרוש ראיה בכתב; : (2) ליתן פסק דין על פי צד אחד נגד אותו נתבע; : (3) לבטל פסק דין שנתן לפי פסקה (2). @ 87. פסק דין מוסכם [ר/4] : במשפטים, בין בערכאה ראשונה ובין בערעור, שבהם מסכימים בעלי הדין למתן פסק דין לפי נוסח מוסכם, רשאי רשם ליתן פסק דין; ורשאי רשם ליתן פסק דין כאמור אם הסכימו בעלי הדין לגופו של ענין ולא הסכימו על סכום הוצאות המשפט, והרשם ישום ויקבע בפסק הדין את ההוצאות האמורות. @ 88. מחיקת הליך [ר/5] : רשם רשאי, על פי בקשה או מיזמתו, להורות, בהתאם לתקנות סדר הדין, שתובענה או ערעור יימחקו מחמת חוסר מעש. @ 89. עיקול זמני [ר/6] : רשם רשאי ליתן צו עיקול זמני, ולצורך זה - צו לאיסור השימוש במעוקל ולשימורו, ורשאי הוא לבטל צווים כאמור. @ 90. בקשות שונות [ר/7] (תיקון: תשנ"ה-2, תשע"א-3) : רשם רשאי לדון ולהחליט ולהורות ככל שיראה לנכון בבקשות בכל ענין הנוגע לניהולו של הליך, לרבות ענינים אלה, ובלבד שבעניין שההחלטה בו היא החלטה לפי פסקאות (6), (9) ו-(10), ידון ויחליט רשם בכיר בלבד: : (1) מתן ערובה לתשלום הוצאות המשפט, על-פי בקשה של תובע, נתבע, מערער או משיב, או של הבא מטעמם; : (2) מתן רשות לתבוע בחזקת עני, דחיית תשלומן של אגרות ופטור מהן; : (3) הארכת המועד להגשת ערעור או בקשה לרשות ערעור; : (4) החזרת אגרות בית משפט ששולמו בטעות או מחמת שומת-יתר או מסיבה אחרת; : (5) תשלום כסף מקופת בית המשפט; : (6) מינוי אפוטרופסים לדין; : (7) הוראות בדבר המצאת כתבי בי-דין, לרבות תחליף המצאה; : (8) שומת שכר עדים והוצאותיהם והחיוב בהם; : (9) בקשות דחופות בנוגע לשמיעת תובענה, ערעור או הליך אחר, הכל בכפוף להוראות [[סעיף 101]]; : (10) מינויו של מנהל חשבונות או רואה חשבון מומחים או של מומחה אחר, במקום שיש צורך בחוות דעת או בדין-וחשבון של מומחה קודם לבירורם של כל תובענה או הליך אחר, או לפני המשך בהם אם כבר התחיל הבירור בהם; : (11) ארכה לטעון, רשות לתקן כתב טענות, גילוי מסמכים והצגתם ומסירת שאלונים; : (12) קביעת מועד לחקירתו הפומבית של חייב לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980]] (להלן - פקודת פשיטת הרגל). @ 91. סמכויות שהוענקו בתקנות [ר/10] (תיקון: תשע"א-3, תשע"א-4) : בנוסף לאמור [[בסעיפים 85 עד 90]] רשאי רשם לעשות כל דבר שבסדרי דין ונוהג, שהוסמך בתקנות לעשותו; תקנות המסמיכות רשם לעשות כל דבר שבסדרי דין ונוהג, טעונות את אישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. @ 92. [ר/8] (תיקון: תשנ"ה-3) : (((בוטל).)) @ 93. [ר/8א] (תיקון: תשנ"ה-3) : (((בוטל).)) @ 94. [ר/9] (תיקון: תשע״ח-3) : (((בוטל).)) @ 95. החלטת רשם כהחלטת בית המשפט [ר/11] : פסק דין והחלטה אחרת של רשם - כמוהם כפסק דין או החלטה אחרת של בית המשפט שבו הוא משמש רשם, והכל בכפוף [[לסעיף 96]]. @ 96. ערעור על החלטת רשם [ר/12] (תיקון: תשמ"ה-2, תשמ"ו-3, תשס"ח-9, תש"ע-2, תשע"א-3) : (א) פסק דין של רשם של בית משפט שלום או של בית משפט מחוזי דינו, לענין ערעור, כפסק דין של בית המשפט שבו הוא משמש רשם. : (א1) החלטה אחרת של רשם בכיר, דינה, לעניין ערעור, כדין החלטה אחרת של בית המשפט שבו הוא משמש רשם בכיר. : (ב) החלטה אחרת של רשם שאינו רשם בכיר ניתנת לערעור לפני בית המשפט שבו הוא משמש רשם, ורשאי בית המשפט לדון בו בשופט אחד. : (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), החלטת רשם בשאלה אם עניין מסוים הוא עניין כלכלי כמשמעותו [[בסעיף 42ב]] או עניין כלכלי–מינהלי כמשמעותו [[בסעיף 42ג]], אם לאו, אינה ניתנת לערעור, ואולם החלטת רשם כי עניין מסוים אינו עניין כלכלי ניתנת לערעור אם תוצאת ההחלטה היא שבית המשפט המוסמך הוא בית משפט שלום; אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור במסגרת ערעור על פסק הדין. : (ג) החלטה של בית משפט שלום בערעור לפי סעיף קטן (ב), למעט בסוגי החלטות שנקבעו בצו לפי הוראות [[סעיף 52(ג)]], ניתנת לערעור לפני בית המשפט המחוזי, אם ניתנה רשות לכך בגוף ההחלטה או מאת בית המשפט המחוזי או אחד משופטיו. : (ד) החלטה של בית משפט מחוזי בערעור לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג) על החלטה אחרת של רשם, למעט בסוגי החלטות שנקבעו בצו לפי הוראות [[סעיפים 41(ג)]] [[או 52(ג)]], ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך בגוף ההחלטה, או מאת נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או מאת בית המשפט העליון. : (ה) פסק דין של רשם של בית המשפט העליון ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, שידון בו בשופט אחד. === סימן ג': סמכויות אחרות === @ 97. קביעת פלוגתות מוסכמות [ר/13] : רשם רשאי לקבוע פלוגתות מוסכמות להכרעת בית המשפט, והוא יציין בפרוטוקול את שמות בעלי הדין או עורכי הדין שהתייצבו לפניו ואת הפלוגתות המוסכמות כאמור, אך בלי לפגוע בסמכותו של בית המשפט לערוך את הפלוגתות מחדש בהתאם לכתבי הטענות. @ 98. שומת אגרות בית המשפט [ר/14] : כל שאלה בדבר שומת אגרת בית המשפט בתובענה, בענין או בהליך, תובא לפני הרשם. @ 99. שומת הוצאות [ר/15] : הרשם יהיה שמאי-הוצאות של בית המשפט שבו הוא משמש רשם. @ 100. חתימה על פסיקתות [ר/16] : רשם רשאי לחתום על פסיקתות של פסקי דין ושל החלטות אחרות של בית המשפט. @ 101. רשימת המשפטים והודעה על הדיון בהם [ר/17] : רשם יהיה אחראי לעריכת רשימת המשפטים שלפני בית המשפט ולפני שופטים בלשכותיהם, לפי הנחיות נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא, נשיא או סגן נשיא של בית משפט מחוזי או נשיא של בית משפט שלום, הכל לפי הענין, ורשאי הוא על פי בקשת תובע או מערער, או בהסכמת בעלי הדין או עורכי הדין שלהם, לקבוע ברשימה כל תובענה, הליך או ערעור לדיון ולהוציא לשם כך את ההודעות הדרושות. @ 102. השבעה וקבלת תצהיר [ר/19] : כל שבועה או תצהיר יכולים להינתן בפני רשם. @ 103. סמכות נוספת [ר/20] : כל מקום שנאמר בדין, כי מעשה פלוני או דבר פלוני אפשר שייעשה בידי פקיד שימנה לכך בית המשפט, רשאי הרשם לעשותו. === סימן ד': הוראות שונות === @ 104. תחולת הוראות [ב/44] (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ב-2, תשע"א-3) : הוראות [[סעיפים 68 עד 79ג]] [[ו-81]] יחולו על רשם ועל הדיונים לפניו בהתאם לסמכויות הנתונות לו לפי כל דין; אך רשם שאינו שופט לא יהא מוסמך לשפיטה פלילית ולשפיטה לפי [[סעיף 72(א)]]. @ 105. הרשם יבוא במקום המזכיר הראשי [ר/21] : (א) הרשם ישמש בכל סמכות שניתנה למזכיר הראשי של בית המשפט העליון, של בית משפט מחוזי ושל בית משפט שלום וימלא כל תפקיד שניתן להם. : (ב) כל מקום שנאמר בדין, כי מסמך פלוני יוגש למזכיר הראשי של בית המשפט, יוגש המסמך למשרד בית המשפט. @ 105א. אתיקה ומשמעת (תיקון: תשנ"ב, תשס"ו-3) : לענין אתיקה ושיפוט משמעתי של רשם עקב מילוי תפקידיו כרשם ולענין השעייתו מכהונת רשם, דין רשם שאינו שופט כדין שופט. @ 105ב. פסלות (תיקון: תשנ"ב) : לענין טענת פסלות נגד רשם, דין רשם שאינו שופט כדין שופט, והוראות [[סעיף 77א]] יחולו. @ 105ג. הודעה על גמר כהונה (תיקון: תשנ"ב) : הודעה על גמר כהונתו של רשם תפורסם ברשומות. @ 106. תקנות [ר/22 סיפה] : שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין לערעורים לפי [[פרק זה]], ובכפוף להוראות [[פרק זה]] - גם תקנות הקובעות את הסמכויות והתפקידים של הרשמים בכל הנוגע לסדרי דין ולנוהג של בתי המשפט. == פרק ג'1: משמר בתי המשפט (תיקון: תשע"ו-3) == @ 106א. הגדרות - [[פרק ג'1]] (תיקון: תשע"ו-3, תשע"ו-7, תשע"ט-3) : [[בפרק זה]] - :- "אנשי משמר בתי המשפט" - ממונה הביטחון, הסגל הפיקודי ומאבטחי משמר בתי המשפט; :- "חוק להסדרת הביטחון" - [[=חוק להסדרת הביטחון|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998]]; :- "חוק המעצרים" - [[=חוק המעצרים|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996]]; :- "חוק סמכויות שמירה" - [[=חוק סמכויות שמירה|חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה-2005]]; :- "חוק העונשין" - [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]]; :- "חפץ אסור" - כל אחד מאלה: :: (1) כלי ירייה - כהגדרתו [[בחוק כלי הירייה, התש"ט-1949]]; :: (2) חומר נפץ - כהגדרתו [[בחוק חומרי נפץ, התשי"ד-1954]]; :: (3) סכין או אולר - כהגדרתם [[בסעיף 184 לחוק העונשין]], וכל נשק קר אחר; :: (4) חומר מסוכן - כהגדרתו [[בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993]]; :: (5) סם מסוכן - כהגדרתו [[בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973]]; :: (6) כל חפץ, לרבות בעל חיים, למעט כלב נחייה, אשר יש בו או בשימוש בו כדי לפגוע בשלום הציבור או בסדר בבית המשפט; בפסקה זו, "כלב נחייה" - כהגדרתו [[בחוק איסור הפליית עיוורים המלווים בכלבי נחייה, התשנ"ג-1993]]; :- "ממונה הביטחון" - מי שמונה לפי [[סעיפים 106ג]] [[ו-106ו]]; :- "נשק" - כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק סמכויות שמירה]]; :- "סגל פיקודי" - הסגל הפיקודי שמונה לפי [[סעיפים 106ד]] [[ו-106ו]]; :- "פקודת החיפוש" - [[=פקודת החיפוש|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969]]; :- "קצין מוסמך" - כהגדרתו [[#1|בפסקאות (2)(א), (ב) ו-(ב1)(1) להגדרה "קצין מוסמך" שבחוק להסדרת הביטחון]]. @ 106ב. משמר בתי המשפט ותפקידיו (תיקון: תשע"ו-3) : תפקידי משמר בתי המשפט הם: : (1) להגן על השופטים, הרשמים ועובדי בתי המשפט, ובכלל זה לבצע כל פעולה הנדרשת לשם שמירה על ביטחונם, לרבות מחוץ לכותלי בית המשפט; : (2) לשמור על הסדר הציבורי ועל ביטחון הציבור בבית המשפט, בסביבתו הקרובה ובמשרדי הנהלת בתי המשפט. @ 106ג. ממונה הביטחון ותפקידיו (תיקון: תשע"ו-3) : (א) מנהל בתי המשפט, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים, ימנה ממונה ביטחון ובלבד שלא ימונה לממונה ביטחון אלא מי שהקצין המוסמך אישר כי הוא עומד בתנאי הכשירות הקבועים [[בסעיף 4(ג) לחוק להסדרת הביטחון]]. : (ב) ממונה הביטחון ישמש מפקד משמר בתי המשפט ויהיה אחראי לביצוע תפקידי משמר בתי המשפט לפי חוק זה, לאבטחת מידע מסווג המצוי ברשות בתי המשפט וכן לביצוע ההוראות לפי [[פרק זה]]. @ 106ד. סגל פיקודי (תיקון: תשע"ו-3) : למשמר בתי המשפט ימונה סגל פיקודי ובלבד שלא ימונה לסגל הפיקודי אלא מי שהקצין המוסמך אישר לגביו כי הוא עומד בתנאי הכשירות הקבועים [[+|בסעיפים 4(ג)]] [[ו-5(ב) עד (ד) לחוק להסדרת הביטחון]], בשינויים המחויבים. @ 106ה. מאבטח משמר בתי המשפט (תיקון: תשע"ו-3) : ממונה הביטחון רשאי להסמיך אדם למאבטח משמר בתי המשפט, אם עמד בתנאי הכשירות הקבועים [[בסעיף 8(1) עד (7) לחוק סמכויות שמירה]]. @ 106ו. אנשי משמר בתי המשפט - עובדי המדינה (תיקון: תשע"ו-3) : אנשי משמר בתי המשפט יהיו עובדי המדינה ועל מינוים יחולו, נוסף על הוראות [[סעיפים 106ג עד 106ה]], הוראות [[חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959]]. @ 106ז. סמכויות חיפוש ותפיסה וסמכויות נלוות (תיקון: תשע"ו-3) : (א) לשם ביצוע תפקידי משמר בתי המשפט לפי חוק זה, יהיו לאיש משמר בתי המשפט הסמכויות האלה בבית המשפט ובסביבתו הקרובה: :: (1) לתת הוראות לכל אדם המפריע לסדר הציבורי או המתנהג באופן אלים או בניגוד להוראות הדין החלות בבית המשפט, או לכל אדם שיש חשש סביר לגביו שינהג כאמור; :: (2) לדרוש מאדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; :: (3) לערוך חיפוש בלא צו של שופט על גופם של באי בית המשפט, וכן בכלי רכב, במטען ובטובין אחרים בעת כניסה לבית המשפט אם הדבר דרוש לשם שמירה על ביטחון הציבור או לצורך קיום הוראות [[סעיף 256 לחוק העונשין]]; בפסקה זו, "חיפוש על גוף" - חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו, שאינו חיפוש חיצוני או חיפוש פנימי כהגדרתם [[בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו-1996]]; :: (4) לערוך חיפוש על גופו של האדם או בכלי הרכב גם שלא בעת כניסה לבית המשפט ובלבד שהתעורר חשד סביר שאדם נושא עמו שלא כדין נשק, עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק או שנשק המוחזק שלא כדין נמצא בכלי רכב; :: (5) לתפוס חפץ אסור שהתגלה אגב החיפוש לפי סעיף זה; חפץ שנתפס לפי פסקה זו יימסר בהקדם האפשרי למשטרת ישראל ויחולו עליו הוראות [[הפרק הרביעי של פקודת החיפוש]], בשינויים המחויבים; :: (6) לדרוש שחפץ, שאינו דרוש לנושאו אותה שעה, יופקד בבית המשפט כל עוד נושאו נמצא בבית המשפט. : (ב) חיפוש על גופו של אדם לפי סעיף זה, הכרוך במגע גופני ייערך על ידי בן מינו של האדם, אלא אם כן לא ניתן לעשות כן בנסיבות העניין ויש בדחיית החיפוש סיכון בלתי סביר לשלום הציבור, לרבות שלומו של אדם. : (ג) אין לדרוש מאדם לחשוף בפרהסיה חלקי גוף שבדרך כלל הם מוסתרים אלא כדי למנוע סכנה קרובה לוודאי לשלום הציבור. : (ד) סירב אדם להישמע להוראות איש משמר בתי המשפט לפי סעיף זה, רשאי איש משמר בתי המשפט לפעול בדרכים אלה, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך: :: (1) למנוע מאותו אדם כניסה לבית המשפט, למנוע הכנסה של מטען או של טובין אחרים לבית המשפט או למנוע כניסה של כלי רכב לבית המשפט; :: (2) להוציא מבית המשפט את האדם, את המטען, את הטובין האחרים או את כלי הרכב; :: (3) לעכב את אותו אדם עד לבואו של שוטר, אם יש חשש שאותו אדם יימלט או שזהותו אינה ידועה; על עיכוב לפי פסקה זו יחולו הוראות [[סעיפים 72 עד 74 לחוק המעצרים]], בשינויים המחויבים. @ 106ח. סמכות עיכוב ומעצר (תיקון: תשע"ו-3) : (א) היה לאיש משמר בתי המשפט חשד סביר שאדם נושא בבית המשפט או בסביבתו הקרובה נשק שלא כדין, עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק או שהוא עומד לבצע עבירה העלולה לסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה, יהיו לו סמכויות עיכוב כנגד אותו אדם; על עיכוב לפי סעיף זה יחולו הוראות [[+|סעיפים 67(א)]] [[ו-72 עד 74 לחוק המעצרים]], בשינויים המחויבים. : (ב) היה לאיש משמר בתי המשפט יסוד סביר לחשד שאדם עבר עבירה בת מעצר כהגדרתה [[בסעיף 23(א)(7) לחוק המעצרים]] בבית המשפט או בסביבתו הקרובה והתקיימו הנסיבות המנויות [[+|בסעיפים 23(א)(1)]] [[+|או 23(א)(3)]] וכן בנסיבות לפי [[סעיף 23(ב) לחוק המעצרים]], מוסמך הוא לעצור את אותו אדם ולמסור אותו לידי שוטר בהקדם האפשרי, אך לא יאוחר משש שעות לאחר שנעצר; על מעצר כאמור יחולו הוראות [[+|סעיפים 23(ג)]] [[ו-24 לחוק המעצרים]] וכן [[סעיף 19 לפקודת החיפוש]], בשינויים המחויבים. : (ג) הורה בית המשפט על מעצרו של אדם לפי הוראות [[+|סעיפים 13]], [[+|17]] [[ו-21 לחוק המעצרים]] או הורה בית המשפט על מאסרו המיידי של אדם עם מתן גזר הדין, מוסמך איש משמר בתי המשפט לבצע את המעצר ולמסור אותו לידי שוטר או סוהר, לפי העניין, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משש שעות לאחר שנעצר. : (ד) לסגל הפיקודי, ובהעדרו - לאיש משמר בתי המשפט הממונה על הפעלת יחידת המשמר בבית המשפט בעת הפעלת הסמכות לפי סעיף זה, יהיו נתונות הסמכויות הנתונות לקצין הממונה לפי [[סעיף 27(א) ו-(ב) לחוק המעצרים]], בשינויים המחויבים. @ 106ט. החלת סמכויות לגבי הנהלת בתי המשפט (תיקון: תשע"ו-3) : הסמכויות הנתונות לאיש משמר בתי המשפט לפי [[סעיפים 106ז]] [[ו-106ח]] יהיו נתונות לו, בשינויים המחויבים, גם לגבי הנהלת בתי המשפט. @ 106י. פעולות אבטחה מחוץ לבית המשפט (תיקון: תשע"ו-3) : (א) לשם הגנה על שופטים, רשמים ועובדי בית המשפט, כאמור [[בסעיף 106ב(1)]], יהיו לאיש משמר בתי המשפט הסמכויות לפי [[פרק זה]], בשינויים המחויבים, גם כשהוא מבצע פעולות אבטחה שלהם מחוץ לבית המשפט, לרבות בעת ליווי כלי רכב. : (ב) הפעלת הסמכויות מחוץ לבית המשפט לפי סעיף זה תיעשה, ככל האפשר, בסביבתו הקרובה של האדם המאובטח ותוך התחשבות מרבית בצורך להגן על פרטיות הסובבים אותו. @ 106יא. זיהוי איש משמר בתי המשפט (תיקון: תשע"ו-3) : (א) איש משמר בתי המשפט לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]], אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה: :: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדי משמר בתי המשפט בצבע ובצורה שהורה ממונה הביטחון לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה; :: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי ממונה הביטחון, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה. : (ב) חובת ההזדהות לפי סעיף קטן (א) לא תחול אם קיומה עלול לגרום לאחד מאלה: :: (1) סיכול ביצוע הסמכות בידי איש משמר בתי המשפט; :: (2) פגיעה בביטחון איש משמר בתי המשפט או בביטחון אדם אחר. : (ג) חלפה הנסיבה שבשלה לא קיים איש משמר בתי המשפט את חובת ההזדהות כאמור בסעיף קטן (ב), יקיים איש משמר בתי המשפט את חובתו כאמור, מוקדם ככל האפשר. @ 106יב. סמכות קצין מוסמך לתת הנחיות מקצועיות (תיקון: תשע"ו-3) : אין בהוראות [[פרק זה]] כדי לגרוע מסמכות הקצין המוסמך לתת הנחיות מקצועיות למשמר בתי המשפט בכל הנוגע לפעולות אבטחה פיזית כהגדרתן [[בחוק להסדרת הביטחון]], ולעניין זה יחולו [[סעיפים 10 עד 11 לחוק האמור]], בשינויים המחויבים. == פרק ד': הוראות שונות == @ 107. העברת סמכויות [ב/45] : (א) כל סמכות מינהלית וכל סמכות להתקין תקנות סדרי דין שהוענקו לזקן השופטים, נתונות לשר המשפטים. : (ב) כל סמכות שיפוטית שהוענקה לזקן השופטים נתונה לנשיא בית המשפט העליון ולמשנה לנשיא בית המשפט העליון. @ 108. תקנות סדרי דין [ב/46, ב/8(ד), ב/9(ד)] (תיקון: תשמ"ט, תשמ"ט-4) : (א) שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות סדרי דין את סדרי הדין והנוהג לפני בתי משפט, רשמים ולשכות הוצאה לפועל, במידה שלא נקבעו בחוק, ובהם - :: (1) כל הנוגע לערעורים, לדיון נוסף ולמשפט חוזר לפי [[פרק ב']], לרבות סדרי הבקשות לדיון נוסף ולמשפט חוזר ומועדי הגשתן; :: (2) הארכת מועדים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, אף אם נקבעו בחיקוק; :: (3) הטלת הוצאות משפט, הערכתן וקביעת תעריף לשכר טרחה של עורכי דין שבית משפט או רשם רשאי להקציב להם בעד פעולותיהם לפניו; :: (4) קביעת שיעורי התשלומים שרשאי בית משפט או רשם לחייב בהם בעל דין בהליך אזרחי עבור רישום פרוטוקול הדיון, בין ידנית ובין במכשיר הקלטה או באמצעים אחרים (להלן - התשלומים), לרבות - ::: (1) סוגי ההליכים בהם ניתן להטיל את התשלומים; ::: (2) דרכי גביית התשלומים; ::: (3) מועדי הטלתם של התשלומים, תוך מתן אפשרות להטילם לפני ההליך, במהלכו או עם סיומו וכן לשנות עם סיום ההליך החלטה שניתנה קודם לכן לענין זה; ::: (4) התחשבות ביכולתו הכספית של בעל הדין; :: (5) קביעת אגרה מיוחדת שתיועד למימון רישום פרוטוקולים כאמור בפסקה (4), שתשולם על-ידי בעל דין בהליך אזרחי בדרך שתיקבע בתקנות. : (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א)(4) ו-(5) טעונות אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. : ((פורסמו [[תקנות הצהרות מוות (סדרי הדין), תשי״ג–1952]].)) : ((פורסמו [[תקנות בתי משפט (ייצוג מטעם היועץ המשפטי), תשי"ג-1953]].)) : ((פורסמו [[תקנות לביצוע אמנת האג (הפרוצדורה האזרחית), תשי"ד-1954]].)) : ((פורסמו [[תקנות סדרי הדין (עדות מומחים), תשט"ו–1954]].)) : ((פורסמו [[תקנות לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), תשט"ז-1956]].)) : ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (סדרי דין במשפט חוזר), תשי״ז–1957]].)) : ((פורסמו [[תקנות נכי המלחמה בנאצים (ערעור בפני בית המשפט המחוזי), תשי״ז–1957]].)) : ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (עיכוב יציאה), תשי״ח–1957]].)) : ((פורסמו [[תקנות סדרי הדין הפלילי (חקירת סיבות מוות), תשי"ח-1958]].)) : ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין בערעור או בבקשה לשופט בית המשפט המחוזי), תשכ״ד–1963]].)) : ((פורסמו [[תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), תשכ"ט-1968]].)) : ((פורסמו [[תקנות סדרי הדין (עתירה לגילוי ראיה), תשכ"ט-1969]].)) : ((פורסמו [[תקנות נכי רדיפות הנאצים (ערעור בפני בית המשפט המחוזי), תש״ל–1969]].)) : ((פורסמו [[תקנות סדרי דין (המצאת מסמכים לשטחים המוחזקים), תש"ל-1969]].)) : ((פורסמו [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי הדין וביצוע), תש״ל–1970]].)) : ((פורסמו [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים) (סדרי דין), התש"ל-1970]].)) : ((פורסמו [[תקנות הספנות (הגבלת אחריותם של בעלי כלי שיט) (סדרי דין), התש"ל-1970]].)) : ((פורסמו [[תקנות ההסגרה (סדרי דין וכללי ראיות בעתירות), תשל"א-1970]].)) : ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (סדרי דין), התשל"א-1970]].)) : ((פורסמו [[תקנות סדר הדין הפלילי, תשל״ד–1974]].)) : ((פורסמו [[תקנות המצאת מסמכים לפי אמנת האג 1965, תשל"ו-1975]].)) : ((פורסמו [[תקנות מס ערך מוסף ומס קניה (סדרי הדין בערעור), תשל"ו-1976]].)) : ((פורסמו [[תקנות המתעסקים ברפואה (סדרי דין בדיון משמעתי), תשל"ו-1976]].)) : ((פורסמו [[תקנות המתעסקים ברפואה (סדרי דיון בועדה רפואית), תשל"ו-1976]].)) : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בערעור), תשל"ז-1976]].)) : ((פורסמו [[תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל״ז–1976]].)) : ((פורסמו [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות), תשל"ז-1977]].)) : ((פורסמו [[תקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), תשל"ז-1977]].)) : ((פורסמו [[תקנות רופאי השיניים (סדרי דיון בועדה רפואית), התשל"ז-1977]].)) : ((פורסמו [[תקנות רופאי השיניים (סדרי דין בדיון משמעתי), התשל"ז-1977]].)) : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (המצאת צו לפי סעיף 239 לחוק), תשל"ח-1978]].)) : ((פורסמו [[תקנות בית משפט (ערעורים בעניני מס הכנסה), תשל״ט–1978]].)) : ((פורסמו [[תקנות ההוצאה לפועל, התש״ם–1979]].)) : ((פורסמו [[תקנות סדרי דין (עתירות אסירים), תש״ם–1980]].)) : ((פורסמו [[תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ״א–1981]].)) : ((פורסמו [[תקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי הדין בערעור על סירוב לבקשת עיון), התשמ״א–1981]].)) : ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים), התשמ״א–1981]].)) : ((פורסמו [[תקנות עזרה משפטית למדינות חוץ (הסכם עם אוסטריה בדבר סדר הדין האזרחי), התשמ"ג-1982]].)) : ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (סדרי דין לשחזור תיקים ומסמכים), התשמ״ד–1984]].)) : ((פורסמו [[תקנות סדר הדין האזרחי הישנות|תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984]].)) : ((פורסמו [[תקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ״ד–1984]].)) : ((פורסמו [[תקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ״ד–1984]].)) : ((פורסמו [[תקנות סימני מסחר (ערעור לפני בית משפט מחוזי), התשמ"ח-1987]].)) : ((פורסמו [[תקנות סדרי דין (עבודת שירות), התשמ״ח–1988]].)) : ((פורסמו [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים), התשמ"ט-1988]].)) : ((פורסמו [[תקנות יסודות התקציב (שיפוט משמעתי), התשמ״ט–1988]].)) : ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (סדרי דין בערעור לבית המשפט העליון לפי חוק לשכת עורכי הדין), התשמ״ט–1988]].)) : ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (סדרי דין לדיון בבקשות לפי חוק ההגנה על חוסים), התש״ן–1990]].)) : ((פורסמו [[תקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין), התשנ"א-1991]].)) : ((פורסמו [[תקנות הרופאים הווטרינרים (סדרי דין בוועדה), התשנ"ב-1992]].)) : ((פורסמו [[תקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות), התשנ"ו-1995]].)) : ((פורסמו [[תקנות הירושה, התשנ״ח–1998]].)) : ((פורסמו [[תקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין), התש"ס-1999]].)) : ((פורסמו [[תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס״א–2000]].)) : ((פורסמו [[תקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים), התשס"ב-2002]].)) : ((פורסמו [[תקנות מידע גנטי (סדרי דין בהליך לאישור בדיקה גנטית בחסוי או בפסול דין), התשס״ג–2002]].)) : ((פורסמו [[תקנות שמאי מקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת משמעת), התשס״ה–2005]].)) : ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007]].)) : ((פורסמו [[תקנות תובענות ייצוגיות, התש״ע–2010]].)) : ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (סדרי דין בבקשה לאסור פרסום שם חשוד), התשע״ד–2014]].)) : ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (ציון שם חשוד או נאשם מכוח סעיף 70(ה3) לחוק), התשע״ז–2017]].)) : ((פורסמו [[תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018]].)) : ((פורסמו [[תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020]].)) : ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (רשימת מומחים מטעם בית המשפט), התשפ״ג–2022]].)) : ((פורסמו [[תקנות מניעת הטרדה מאיימת (סדרי דין), התשפ"ד-2024]].)) : ((פורסמו [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025]].)) @ 108א. מינוי מומחה מטעם בית המשפט (תיקון: תשע״ט-2) : (א) בתקנות לפי [[סעיף 108]] רשאי שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר מינוי מומחה מטעם בית המשפט לבקשת התובע, לשם מתן חוות דעת בכתב בעניין מצבו הרפואי של תובע בתביעה אזרחית בשל עבירת מין שהנתבע ביצע כלפיו והורשע בה. : (ב) מינה בית המשפט מומחה מטעמו בהתאם לתקנות לפי סעיף קטן (א), לא יהיה רשאי בעל דין להביא עדות נוספת של מומחה לעניין הנדון, אלא ברשות בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו. : (ג) בסעיף זה - ::- "עבירת מין" - עבירה המנויה [[בסימן ה׳ בפרק י' לחוק העונשין, התשל"ז-1977]], למעט עבירה לפי [[סעיף 352 לחוק האמור]]; ::- "תביעה אזרחית" - תביעה אזרחית הנגררת להרשעה בפלילים כאמור [[בסעיף 77]], או משפט אזרחי שהוגש בו כראיה פסק דין חלוט במשפט פלילי לפי [[סעיף 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]]. @ 109. ביצוע ותקנות [ש/28 רישה, ב/47 רישה, ר/22 רישה, ת/10] : שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. : ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (שופטים), התשל"ג-1973]].)) : ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים), התשמ״א–1981]].)) : ((פורסמו [[תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018]].)) : ((פורסמו [[תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020]].)) @ 110. שמירת חוקים [ב/49] : חוק זה אינו גורע מכל חוק אחר - : (1) הדן בבתי משפט אחרים או בבתי דין אחרים; : (2) המוציא ענינים מסויימים מסמכותם של בתי המשפט שחוק זה דן בהם, או מוסר לסמכותם ענינים נוספים; : (3) הקובע לבית משפט הרכב מסויים או סדרי דין מסויימים לדיון בענינים מסויימים; : (4) השולל זכות ערעור או מתנה לה תנאים. @ 111. הוראות מעבר [ש/27(א), ב/50(ג)] : (א) מי שכיהן כשופט ערב תחילתו של חוק השופטים, התשי"ג-1953, רואים אותו כאילו נתמנה על פי חוק זה. : (ב) רשם שכיהן ערב תחילתו של חוק בתי המשפט, התשי"ז-1957, רואים אותו כאילו נתמנה על פי חוק זה. == תוספת ראשונה __NOSUB__ == ==== ((([[סעיף 37]]))) ==== === חלק א' (תיקון: תש"ן) === @ 1. (תיקון: תשמ"ח-2, תש"ן-2, תשנ"א, תשנ"ה, תשס"ח-4, תש"ע-3, תשע"ה-2, תשע"ח-4, תשע"ט-4) : עבירות לפי הסעיפים הבאים של [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]]: [[-|100]]; [[-|102]]; [[-|106]]; [[-|108]]; [[-|111]] למעט בנסיבות שבהן העונש הוא מאסר עולם; [[-|112]]; [[-|114]]; [[-|115]]; [[-|144]]; [[-|144ו]]; [[-|157]]; [[-|165]]; [[-|169]]; [[-|203]]; [[-|214(ב2)]]; [[-|245]] [[-|ו-246]] בנסיבות המתוארות [[-|בסעיף 249א]]; [[-|259(1)]]; [[-|290]]; [[-|301ב(ג)]]; [[-|301ג]]; [[-|302]]; [[-|327]]; [[-|329]]; [[-|330 עד 332א]]; [[-|333]] בנסיבות המתוארות [[-|בסעיף 335]]; [[-|336]]; [[-|348(ב)]]; [[-|369 עד 375]]; [[-|376ב]]; [[-|377א(א)(5)]]; [[-|390]]; [[-|402 עד 404]]; [[-|406]] [[-|ו-407]] בנסיבות המתוארות [[-|בסעיף 408]]; [[-|413יא]]; [[-|448]]; [[-|450]]; [[-|454]]; [[-|456]]. @ 2. (תיקון: תש"ע-3) : עבירה לפי [[סעיף 117(א) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969]]. @ 3. (תיקון: תש"ע-3) : עבירה לפי [[סעיף 89 לחוק הדואר, התשמ"ו-1986]]. @ 4. : עבירות לפי [[סעיף 209 לפקודת המכס]]. @ 5. (תיקון: תשמ"ט-3) : עבירה לפי [[פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973]]. @ 6. (תיקון: תשס"ג-2) : עבירה לפי [[סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003]]. @ 7. (תיקון: תשס"ג-3, תש"ע-3) : עבירה לפי [[סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000]]. @ 8. (תיקון: תש"ע-3, תשע"ו-4) : (((נמחק).)) @ 9. (תיקון: תש"ע-3) : עבירה לפי [[סעיף 4 לחוק מניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954]], למעט בנסיבות שבהן העונש הוא מאסר עולם, ועבירה לפי [[סעיף 8 לחוק האמור]]. @ 10. (תיקון: תש"ע-3, תשע"ו-4) : (((נמחק).)) @ 11. (תיקון: תש"ע-3, תשע"ו-4) : (((נמחק).)) @ 12. (תיקון: תש"ע-3) : עבירה לפי [[סעיף 113 לחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973]]. @ 13. (תיקון: תשע"ב) : עבירה לפי [[סעיף 64א(ג) לפקודת התעבורה]]. @ 14. (תיקון: תשע"ו-4, תשע"ח-4) : עבירות לפי [[+|סעיפים 21]], [[+|30]] [[ו-31 לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016]] ועבירות לפי [[+|סעיפים 329]] [[ו-448 לחוק העונשין, התשל"ז-1977]], שהן מעשה טרור, שחלות עליהן הוראות [[סעיף 37 לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016]]. @ 15. (תיקון: תשע"ח-4) : עבירה לפי [[סעיף 52(ב)(3) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971]]. === חלק ב' (תיקון: תשנ"ב-2) === @ (תיקון: תשנ"ב) : ערעורים לפי [[+|סעיפים 52(ב)]], [[+|55]] [[ו-60 לפקודת התעבורה]]. == תוספת שניה (תיקון: תשנ"ב-2) __NOSUB__ == ==== ((([[סעיף 51]]))) ==== === חלק א' === @ 1. (תיקון: תשע"ח) : עבירות לפי [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]], הקבועות [[-|בסימן ה' לפרק ט']] [[-|ובסעיפים 392]], [[-|393]], [[-|415]], [[-|423]] [[-|ו-424]]. @ 2. (תיקון: תשע"ח) : עבירה לפי [[סעיף 3(ב)(1) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000]]. === חלק ב' === @ : עבירות לפי [[פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973]]. == תוספת שלישית __NOSUB__ == ==== ((([[סעיף 55]]))) ==== @ 1. : [[חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968]]. @ 2. : [[חוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג-1963]]. @ 3. : [[חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה, התשי"ט-1959]]. @ 4. : [[חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961]]. @ 4א. (תיקון: תשס"ח-11) : [[חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008]]. @ 5. : [[פקודת בריאות העם, 1940]]. @ 6. (תיקון: תשע"ו) : [[חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015]]. @ 7. : [[הפרק השלישי לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]]. @ 8. : [[פקודת העיריות (אספקת מים), 1936]]. @ 9. : [[חוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ"ד-1964]]. @ 10. : [[חוק לימוד חובה, התש"ט-1949]]. @ 11. : [[חוק הבטיחות במקומות ציבוריים, התשכ"ג-1963]]. @ 12. : [[חוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב-1962]]. @ 13. (תיקון: תשע"ב-8) : (((נמחק).)) @ 14. : [[פקודת הכלבת]]. @ 15. (תיקון: ק"ת תשס"ג, תשס"ה) : [[+|סעיפים 195]], [[+|196]] [[ו-490 לחוק העונשין, התשל"ז-1977]] [[+|וסעיפים 265]] [[ו-266 לחוק האמור]] - לגבי חותם שהוטבע מכוח [[חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968]]. @ 16. : [[חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים, התשמ"ג-1983]]. @ 17. : [[פקודת המכרות]]. @ 18. : [[חוק שמירת הנקיון, התשמ"ד-1984]]. @ 19. : [[תקנות שעת-חירום (אבטחת מוסדות חינוך), התשל"ד-1974]]. @ 20. : [[תקנות שימור חיפה (אגף הכרמל), 1943]]. @ 21. : [[תקנות התעבורה (סדרי תנועה ושמירת הבטחון בכרמלית בחיפה), התשכ"א-1961]]. @ 22. : [[תקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), התשכ"ד-1964]]. @ 23. (תיקון: תשמ"ה-2) : [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון), התשל"ו-1975]]. @ 23א. (תיקון: תשמ"ו-4, תשמ"ז-2, ק"ת תש"ס) : [[חוק חג המצות (איסורי חמץ), התשמ"ו-1986]]. @ 24. (תיקון: תשמ"ז) : [[חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים), התשמ"ז-1987]]. @ 25. (תיקון: ק"ת תשמ"ז) : [[חוק בנינים ציבוריים (מיתקני שתיה למים צוננים), התשמ"ז-1986]]. @ 26. (תיקון: תשנ"ג) : [[חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ"ג-1993]]. @ 27. (תיקון: ק"ת תש"ס) : [[חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969]]. @ 28. (תיקון: ק"ת תשס"ב) : [[חוק המים, התשי"ט-1959]]. @ 29. (תיקון: ק"ת תשס"ה) : [[חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג-2002]]. @ 30. (תיקון: ק"ת תשס"ה) : [[חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים, התשנ"ז-1997]]. @ 31. (תיקון: ק"ת תשס"ה) : [[תקנות מחלות בעלי חיים (בתי שחיטה לעופות), התש"ך-1960]]. @ 32. (תיקון: תשס"ח-7, תשס"ט-3) : [[חוק הדרכים (שילוט), התשכ"ו-1966]]. @ 33. (תיקון: תשס"ח-7, תשס"ט-3) : [[חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993]], לעניין עבירות לפי [[-|סעיפים 15]] [[-|ו-16ב]]. @ 34. (תיקון: תשס"ח-7, תשס"ט-3) : [[חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994]]. @ 35. (תיקון: תשס"ח-7, תשס"ט-3, ק"ת תשע"ב) : [[חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט-1999]], לעניין עבירות לפי [[-|סעיף 18(א)(3)]] ולפי [[-|סעיף 19]] לעניין העבירות האמורות בפרט זה. @ 36. (תיקון: תשס"ח-7, תשס"ט-3, ק"ת תשע"ב) : [[חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס"ז-2007]], לעניין עבירות לפי [[-|סעיף 15(א)(1), (3) ו-(4)]], לפי [[סעיף 15(א)(5) לחוק האמור]] - לעניין רישום לפי [[-|סעיף 9(ב)]], ולפי [[-|סעיף 16]] לעניין העבירות האמורות בפרט זה. @ 37. (תיקון: ק"ת תשע"ב) : [[פקודת היערות]]. @ 38. (תיקון: ק"ת תשע"ב) : [[חוק הגנת הצומח, התשט"ז-1956]]. @ 39. (תיקון: ק"ת תשע"ב) : [[חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004]]. @ 40. (תיקון: ק"ת תשע"ב) : [[חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006]]. @ 41. (תיקון: ק"ת תשע"ב) : [[חוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע"א-2011]], לעניין עבירות לפי [[-|סעיף 31(א)(1) או (2), (ב)(2) ו-(ג)(2)]] וכן עבירות לפי [[סעיף 32 לחוק האמור]] לעניין העבירות האמורות. @ 42. (תיקון: תשע"ה-3) : [[סעיף 27א1 לפקודת התעבורה]]. @ 43. (תיקון: תשע"ו-6) : [[חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע"ו-2016]]. @ 44. (תיקון: ק"ת תש"ף, תש"ף, תש"ף-3, ק"ת תש"ף-2) : (((פקע).)) @ 45. (תיקון: ק"ת תש"ף) : (((פקע).)) @ 46. (תיקון: תש"ף-2) : [[חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020]]. == תוספת רביעית (תיקון: תשע"ב-4) __NOSUB__ == ==== ((([[סעיף 70]]))) ==== === בקשה לאיסור פרסום שם של חשוד או פרטים אחרים === @ : (((הטופס הושמט).)) <פרסום> נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום ט"ו באב התשמ"ד (14 באוגוסט 1984). <חתימות> משה נסים, שר המשפטים fr713g7rbbvjsrevr8pyzwjhdkcvxgc 3019418 3019411 2026-06-10T15:01:54Z Fuzzy 29 3019418 wikitext text/x-wiki <שם> חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 <מאגר 2000140 תיקון 2209386 תקן 2002218 קוד a163Y00000DuNYcQAN> <מקור> '''חוקים מוחלפים:''' ''חוק השופטים:'' <!-- 2000591 --> ((ס"ח תשי"ג, 149|חוק השופטים|2:211793)); ((תשי"ט, 134|תיקון|3:209665)); ((תשכ"ד, 140|תיקון מס' 2|5:209664)); ((תשכ"ט, 98|חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון|6:208178)); ((תשל"ח, 22|תיקון מס' 4|9:209663)); ((תש"ם, 186|תיקון מס' 5|9:209662)); ((תשמ"א, 6|תיקון מס' 6|9:209661)), ((272|תיקון מס' 7|9:209660)); ((תשמ"ב, 196|תיקון מס' 15 לחוק בתי המשפט|10:208130)); ((תשמ"ד, 82|חוק השפיטה (הוראות מעבר)|10:210153)), ((153|תיקון מס' 10|10:210232)). <!-- ''פקודת בתי המשפט (הוראות מעבר)'': 2001305 --> ''חוק בתי המשפט:'' <!-- 2000139 --> ((ס"ח תשי"ז, 148|חוק בתי המשפט|3:208115)); ((תשכ"ב, 24|תיקון|5:208145)); ((תשכ"ד, 66|תיקון מס' 2|5:208113)), ((91|תיקון מס' 2|5:208114)); ((תשכ"ז, 132|תיקון מס' 3|6:208116)); ((תשל"א, 120|תיקון מס' 4|7:208117)); ((תשל"ג, 237|תיקון מס' 2 לפקודת הראיות|7:209378)); ((תשל"ה, 106|תיקון מס' 6|8:208121)); ((תשל"ז, 320|תיקון מס' 7|9:208122)); ((תשל"ח, 11|תיקון מס' 8|9:208123)), ((93|תיקון מס' 9|9:208125)), ((94|תיקון מס' 10|9:208124)); ((תשל"ט, 138|תיקון מס' 11|9:208126)); ((תש"ם, 125|תיקון מס' 12|9:208127)); ((תשמ"א, 84|תיקון מס' 13|9:208128)), ((273|תיקון מס' 14|9:208129)); ((תשמ"ב, 192|תיקון מס' 15|10:208130)); ((תשמ"ג, 18|ת"ט|ec:10:317278)), ((130|תיקון מס' 18 לחוק העונשין|10:209749)), ((149|חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים|10:209743)); ((תשמ"ד, 82|חוק השפיטה (הוראות מעבר)|10:210153)), ((145|חוק שמירת הניקיון|10:210225)), ((150|תיקון מס' 19|10:210227)). ''חוק שיפוט בתביעות קטנות:'' <!-- 2001232 --> ((ס"ח תשל"ו, 247|חוק שיפוט בתביעות קטנות|8:209657)); ((תשל"ז, 4|ת"ט|ec:8:317788)), ((143|תיקון|8:209656)), ((XVI|ת"ט|i:1977)); ((תשמ"ג, 36|תיקון מס' 2|10:209655)). ''פקודת הרשמים:'' <!-- 2000926 --> ((ע"ר 1936, תוס' 1, 233|פקודת הרושמים|0:563989)); ((1943, תוס' 1, 28|תקון|0:561922)); ((1946, תוס' 1, 226|תיקון|0:562419)); ((ס"ח תשט"ז, 23|חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ (תיקון)|3:210269)); ((תשי"ז, 155|חוק בתי המשפט|3:208115)); ((תשכ"ג, 122|תיקון מס' 3|5:209515)). ''פקודת הרשמים [נוסח חדש]:'' <!-- 2000927 --> ((דמ"י תשל"א, 436|פקודת הרשמים [נוסח חדש]|vn:7:525732)); ((ס"ח תשל"ה, 16|תיקון|8:209514)); ((תשל"ו, 203|חוק הנוטריונים|8:210261)); ((תשמ"ד, 155|תיקון מס' 3|10:210221)). '''נוסח משולב:''' ((ס"ח תשמ"ד, 198|חוק בתי המשפט [נוסח משולב]|11:311021)); ((תשמ"ה, 12|ת"ט|ec:11:317279)), ((138|תיקון|11:210420)); ((תשמ"ו, 36|חוק העבירות המינהליות|11:210460)), ((39|ת"ט|ec:11:317280)), ((216|תיקון מס' 3|11:210507)), ((221|חוק חג המצות (איסורי חמץ)|11:210517)); ((תשמ"ז, 45|חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים)|11:210544)), ((120|ת"ט|ec:11:317385)); ((תשמ"ח, 67|תיקון מס' 23 לחוק העונשין|11:210563)), ((186|תיקון מס' 24 לחוק העונשין|11:210677)); ((תשמ"ט, 48|תיקון מס' 7|12:210741)), ((56|ת"ט|ec:12:317281)), ((87|תיקון מס' 3 לפקודת הסמים המסוכנים|12:210676)), ((101|ת"ט|ec:12:317834)); ((תש"ן, 6|תיקון מס' 9|12:210714)), ((12|תיקון מס' 26 לחוק העונשין|12:211672)), ((45|תיקון מס' 28 לחוק העונשין|12:210770)); ((תשנ"א, 54|תיקון מס' 9 לפקודת הראיות|12:211676)), ((116|חוק ממלאי תפקידים שיפוטיים (סייג למינוי) (תיקוני חקיקה)|12:211709)), ((178|תיקון מס' 33 לחוק העונשין|12:211744)); ((תשנ"ב, 68|תיקון מס' 15|12:211794)), ((143|תיקון מס' 16|12:210923)); ((תשנ"ג, 118|חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור|13:210815)); ((תשנ"ד, 49|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211692)); ((תשנ"ה, 152|תיקון מס' 2 לחוק לסדרי הדין (חקירת עדים)|13:211148)), ((168|תיקון מס' 19 לחוק סדר הדין הפלילי|13:211601)), ((396|חוק בית המשפט לעניני משפחה|13:211216)); ((תשנ"ו, 108|תיקון מס' 22|13:211236)); ((תשנ"ח, 17|תיקון מס' 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה|14:211454)), ((170|חוק למניעת הטרדה מינית|14:211481)), ((182|תיקון מס' 4 לחוק הכנסת|14:211499)); ((תשנ"ט, 150|חוק עוולות מסחריות|14:211634)); ((תש"ס, 194|חוק בתי משפט לענינים מינהליים|15:300273)); ((תשס"א, 198|תיקון מס' 28|15:300346)), ((198|תיקון מס' 29|15:300347)), ((498|תיקון מס' 30|15:300402)), ((502|חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 33) (הוראת שעה)|15:300403)); ((תשס"ב, 244|תיקון מס' 32|15:300468)), ((417|ת"ט|15:300492)); ((תשס"ג, 202|תיקון מס' 33|15:300608)), ((507|חוק מאבק בארגוני פשיעה|16:299781)), ((514|תיקון מס' 35|16:299784)); ((תשס"ד, 8|תיקון מס' 36|16:299796)), ((306|תיקון מס' 59 לפקודת התעבורה|16:299758)), ((320|חוק נושאי משרה שיפוטית (מניעה מלשבת בדין) (תיקוני חקיקה)|16:299863)), ((329|חוק נושאי משרה שיפוטית (שיקול דעת של חברי ועדה לבחירת נושאי משרה שיפוטית) (תיקוני חקיקה)|16:299772)), ((490|חוק סדר הפלילי (תיקון מס' 33) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2)|16:299798)), ((506|תיקון מס' 40|16:300983)); ((תשס"ו, 52|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|16:299662)), ((284|תיקון מס' 42 והוראת שעה|16:579102)), ((385|תיקון מס' 43|17:300144)), ((394|ת"ט|17:300039)); ((תשס"ז, 6|חוק איסור סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה)|17:300035)), ((28|ת"ט|2073)), ((382|תיקון מס' 45|17:300746)); ((תשס"ח, 48ג|חוק זכות יוצרים|17:300007)), ((82|ת"ט|2122)), ((173|תיקון מס' 47|17:300766)), ((180|תיקון מס' 48|17:300057)), ((248|תיקון מס' 49|17:300811)), ((252|תיקון מס' 42 והוראת שעה (תיקון)|17:300775)), ((537|חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית - סמכויות פקחים)|17:300698)), ((664|תיקון מס' 51|17:300110)), ((668|תיקון מס' 52|17:300810)), ((717|תיקון מס' 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|17:300115)), ((784|חוק אוויר נקי|17:299971)), ((813|תיקון מס' 55|17:300686)); ((תשס"ט, 66|תיקון מס' 29 לחוק ההוצאה לפועל|17:300665)), ((115|חוק להגנה על עדים|17:300899)), ((146|תיקון מס' 2 לחוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית - סמכויות פקחים)|18:301058)), ((287|תיקון מס' 42 והוראת שעה (תיקון מס' 2)|18:300957)); ((תש"ע, 310|תיקון מס' 60 לחוק סדר הדין הפלילי|18:301109)), ((612|תיקון מס' 59|18:301175)), ((652|תיקון מס' 60|18:300929)); ((תשע"א, 14|ת"ט|18:301124)), ((272|חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה)|18:301186)), ((928|תיקון מס' 62|18:301266)), ((932|תיקון מס' 33 לחוק ההוצאה לפועל|18:301265)), ((1142|תיקון מס' 20 לחוק הנוער (טיפול והשגחה)|18:301048)), ((1169|תיקון מס' 3 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין|18:301156)); ((תשע"ב, 2|תיקון מס' 101 לפקודת התעבורה|18:301173)), ((98|תיקון מס' 67|18:301339)), ((98|תיקון מס' 68|18:301080)), ((124|תיקון מס' 69|18:301239)), ((192|ת"ט|2342)), ((507|תיקון מס' 19 לחוק החברות|18:301358)), ((523|תיקון מס' 71|18:301362)), ((744|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|18:301466)); ((תשע"ד, 137|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|19:301496)), ((274|תיקון מס' 74|19:301561)), ((326|תיקון מס' 75|19:301441)), ((594|תיקון מס' 76|19:303817)), ((662|תיקון מס' 77|19:303838)); ((תשע"ה, 180|תיקון מס' 5 לפקודת השותפויות|19:306653)), ((200|תיקון מס' 119 לחוק העונשין|20:313581)), ((241|תיקון מס' 113 לפקודת התעבורה|20:313647)); ((תשע"ו, 176|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|20:316718)), ((358|תיקון מס' 82|20:320777)), ((886|תיקון מס' 83|20:343173)), ((926|חוק המאבק בטרור|20:343902)), ((1139|תיקון מס' 71 לחוק השיפוט הצבאי|20:348253)), ((1216|חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה)|20:349196)), ((1223|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים (הוראת שעה)|20:349197)); ((תשע"ז, 9|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)|20:362655)), ((674|ת"ט|fr:20:382430)), ((695|תיקון מס' 63 לחוק ניירות ערך|20:382526)), ((1200|חוק העיצובים|20:390481)); ((תשע"ח, 52|תיקון מס' 26 והוראת שעה לחוק איסור הלבנת הון|20:528395)), ((169|תיקון מס' 92|20:491140)), ((412|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|20:491934)), ((660|תיקון מס' 94|20:499588)); ((תשע"ט, 68|תיקון מס' 4 לחוק הבוררות|20:525594)), ((84|תיקון מס' 96|20:527183)), ((86|חוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים (הוראת שעה) (תיקון)|20:528208)), ((230|תיקון מס' 137 לחוק העונשין|20:528388)), ((246|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((ק"ת תש"ף, 873|תיקון לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש - הגבלת פעילות)|8414)); ((ס"ח תש"ף, 96|חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש - אכיפה)|23:573941)), ((287, 288|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|23:577860)); ((תשפ"ב, 700|תיקון מס' 100|24:616717)); ((תשפ"ד, 524|חוק הבוררות המסחרית הבין–לאומית|25:4150197)), ((1036|תיקון מס' 8 והוראת שעה לחוק קידום התחרות בענף המזון|25:4642909)), ((1100|תיקון מס' 103|25:4712398)), ((1346|חוק הפרות תעבורה מינהליות|25:4765655)); ((תשפ"ה, 438|תיקון מס' 105|25:6165552)); ((תשפ"ו, 32|תיקון מס' 106|25:10065761)), ((622|תיקון מס' 107|25:13479223)). ''שינוי התוספות:'' ((ק"ת תשמ"ז, 1238|שינוי התוספת השלישית לחוק|5051)); ((תש"ס, 920|שינוי התוספת השלישית לחוק|6057)); ((תשס"ב, 1266|שינוי התוספת השלישית לחוק|6193)); ((תשס"ג, 566|שינוי התוספת השלישית לחוק|6229)); ((תשס"ה, 346|שינוי התוספת השלישית לחוק|6346)); ((תשע"ב, 774|שינוי התוספת השלישית לחוק|7090)). ''עדכון סכומים:'' ((ק"ת תשמ"ה, 158|הגדלת סכום תביעות אזרחיות בבית משפט שלום)), ((1376|שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות)); ((ק"ת תשמ"ו, 265|שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות)), ((266|הגדלת סכום תביעות אזרחיות בבית משפט שלום)); ((תשמ"ז, 1262|הגדלת סכום תביעות אזרחיות בבית משפט שלום)); ((תשמ"ח, 719|הגדלת סכום תביעות אזרחיות בבית משפט שלום (תיקון))); ((תשמ"ט, 1386|שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות)), ((1386|הגדלת סכום תביעות אזרחיות בבית משפט שלום)); ((תשנ"ה, 1194|שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות)), ((1578|הגדלת סכום תביעות אזרחיות בבית משפט שלום)); ((תשנ"ח, 554|שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות)); ((תשס"ח, 1228|שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות)), ((1424|ת"ט)); ((תש"ע, 552|ת"ט)); ((י"פ תשס"ט, 1584|הודעה)); ((תש"ע, 1186|הודעה)); ((תשע"א, 1976|הודעה)); ((תשע"ב, 1779|הודעה)); ((תשע"ג, 2121|הודעה)); ((תשע"ד, 2830|הודעה)); ((תשע"ו, 2763|הודעה)); ((תשע"ז, 1911|הודעה)); ((תשע"ח, 3796|הודעה)); ((תשע"ט, 6185|הודעה)); ((תש"ף, 2631|הודעה)); ((תשפ"א, 3097|הודעה)); ((תשפ"ב, 2547|הודעה)); ((תשפ"ג, 2940|הודעה בדבר סכום תביעה בתביעות קטנות|11043)), ((2964|הודעה בדבר סכום תביעה בתביעות קטנות|11043)); ((תשפ"ד, 2338|הודעה בדבר סכום תביעה בתביעות קטנות|11949)); ((תשפ"ה, 3137|הודעה בדבר סכום תביעה בתביעות קטנות|13025)); ((תשפ"ו, 3641|הודעה בדבר סכום תביעה בתביעות קטנות|14222)). ''הארכת הוראת שעה:'' ((ק"ת תש"ף, 1966|החלטה בדבר הארכת תוקפו של חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש - אכיפה)|8688)). <מבוא> הנוסח המשולב בא במקום חוק השופטים, התשי"ג-1953, חוק בתי המשפט, התשי"ז-1957, חוק שיפוט בתביעות קטנות, התשל"ו-1976 ופקודת הרשמים [נוסח חדש], התשל"א-1971. סעיפי הנוסח הישן ניתנים בשוליים בצירוף אות המסמנת את החוק לפי הרשימה הבאה: האות '''ש''' - מציינת את חוק השופטים, התשי"ג-1953; האות '''ב''' - חוק בתי המשפט, התשי"ז-1957; האות '''ת''' - חוק שיפוט בתביעות קטנות, התשל"ו-1976; האות '''ר''' - פקודת הרשמים [נוסח חדש], התשל"א-1971. __TOC__ == פרק א': השופטים == === סימן א': תחולה === @ 1. נושא הפרק [ש/1] : [[פרק זה]] דן בשופטים של - : (1) בית המשפט העליון; : (2) בתי המשפט המחוזיים; : (3) בתי משפט השלום. === סימן ב': כשירות === @ 2. כשירותם של שופטי בית המשפט העליון [ש/2] : אלה כשירים להתמנות לשופטי בית המשפט העליון: : (1) מי שכיהן במשך תקופה של חמש שנים כשופט בית משפט מחוזי; : (2) מי שרשום, ומי שזכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין ועסק, ברציפות או לסירוגין, לא פחות מעשר שנים, מהן לפחות חמש שנים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים האלה: :: (א) עריכת דין; :: (ב) שפיטה או תפקיד משפטי אחר בשירות מדינת ישראל או בשירות אחר שנקבעו בתקנות לענין זה; :: (ג) הוראת משפטים באוניברסיטה או בבית ספר גבוה למשפט שנקבעו בתקנות לענין זה; : (3) משפטאי מובהק. @ 2א. תקופת צינון למינוי שופט עליון (תיקון: תשס״ד–6, תשפ"ה) : לא יתמנה לשופט בית המשפט העליון מי שכיהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, אלא אם כן עברה תקופה של שמונה עשר חודשים מיום סיום כהונתו. @ 2א. תנאים למינוי שופט בית המשפט העליון (תיקון: תשס״ד–6, תשפ"ה) : (((החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):)) : (א) לא יתמנה לשופט בית המשפט העליון מי שכיהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, אלא אם כן עברה תקופה של שמונה עשר חודשים מיום סיום כהונתו. : (ב) בחירה של הוועדה לבחירת שופטים בשופט לבית המשפט העליון שטרם מלאו לו 55 שנים תהיה בהחלטה שהתקבלה על דעת כל החברים המכהנים בוועדה. @ 3. כשירותם של שופטי בית משפט מחוזי [ש/3] (תיקון: תשנ"ב) : אלה כשירים להתמנות לשופטי בית משפט מחוזי: : (1) מי שכיהן במשך תקופה של ארבע שנים כשופט של בית משפט שלום; : (2) מי שרשום, ומי שזכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, ועסק, ברציפות או לסירוגין, לא פחות משבע שנים, מהן לפחות שלוש שנים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים המנויים [[בסעיף 2(2)]]. @ 4. כשירותם של שופטי בית משפט שלום [ש/4] (תיקון: תשנ"ב, תשס"ח) : כשירים להתמנות לשופטי בית משפט שלום, מי שרשום ומי שזכאי להיות רשום בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, ועסק ברציפות או לסירוגין, לא פחות מחמש שנים, מהן לפחות שנתיים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים המנויים [[בסעיף 2(2)]]. @ 5. אזרחות [ש/4א] : (א) לא יתמנה לשופט מי שאינו אזרח ישראלי. : (ב) היה המועמד למינוי גם בעל אזרחות שאינה ישראלית ודיני המדינה שהוא אזרח בה מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, לא יתמנה אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה. === סימן ג': מינוי === @ 6. הועדה לבחירת שופטים [ש/6] (תיקון: תשנ"ח-3, תשע"ד-2, תשפ"ה) : הוראות אלה יחולו לענין הועדה לבחירת שופטים שלפי [[סעיף 4 לחוק-יסוד: השפיטה]] (להלן - הועדה): : (1) הכנסת תבחר בבחירה חשאית את שני חברי הכנסת שיכהנו כחברי הועדה; הם יכהנו כל עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת - עד שהכנסת החדשה תבחר חברים אחרים במקומם והכל בכפוף להוראות [[חוק הכנסת, התשנ"ד-1994]]; :: (((החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):)) חברי הכנסת יבחרו בבחירה חשאית בכנסת את שני חברי הכנסת שיכהנו כחברי הוועדה; אחד מהם חבר בסיעות הקואליציה שיבחרו חברי הכנסת מאותן סיעות ואחד מהם חבר בסיעות האופוזיציה שיבחרו חברי הכנסת מאותן סיעות; חברי הכנסת יכהנו כחברי הוועדה כל עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת - עד שהכנסת החדשה תבחר חברים אחרים במקומם, והכול בכפוף להוראות [[חוק הכנסת, התשנ"ד-1994]]; : (2) המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין תבחר את נציגיה בבחירה חשאית; הם יכהנו תקופה של שלוש שנים; :: (((החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):)) חברי הכנסת יבחרו בבחירה חשאית בכנסת את שני נציגי הציבור שיכהנו כחברי הוועדה; אחד מהם ייבחר בידי חברי הכנסת מסיעות הקואליציה ואחד מהם ייבחר בידי חברי הכנסת מסיעות האופוזיציה, ואם התקיימו הוראות [[סעיף 4(ו) לחוק-יסוד: השפיטה]] - ייבחרו שני נציגי הציבור בידי הכנסת; נציגי הציבור יכהנו כחברי הוועדה כל עוד מכהנת הכנסת שבה נבחרו, ואם תמה כהונת הכנסת - עד שהכנסת החדשה תבחר חברים אחרים במקומם; : (3) שני שופטי בית המשפט העליון יכהנו תקופה של שלוש שנים; : (3א) לפחות אחד מנציגי שופטי בית המשפט העליון בוועדה, לפחות אחד מנציגי הממשלה בוועדה, לפחות אחד מנציגי הכנסת בוועדה ולפחות אחד מנציגי לשכת עורכי הדין בוועדה יהיו נשים; :: (((החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):)) לפחות אחד מנציגי שופטי בית המשפט העליון בוועדה ולפחות אחד מנציגי הממשלה בוועדה יהיו נשים; : (3ב) (((החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):)) לפחות אחד מחברי הוועדה שיבחרו חברי הכנסת מסיעות הקואליציה ולפחות אחד מחברי הוועדה שיבחרו חברי הכנסת מסיעות האופוזיציה - יהיו נשים, ואם התקיימו הוראות [[סעיף 4(ו) לחוק-יסוד: השפיטה]], לא יחולו הוראות פסקה זו, אולם לפחות אחד מנציגי הציבור שתבחר הכנסת - יהיה אישה; : (4) הרכב הועדה יפורסם ברשומות; : (((החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):)) בחוק זה - :- "סיעות הקואליציה" - (((החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):)) הסיעות בכנסת שהן צדדים להסכמים המחייבים תמיכה בממשלה; :- "סיעות האופוזיציה" - (((החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):)) הסיעות בכנסת שאינן צדדים להסכמים המחייבים תמיכה בממשלה. @ 6א. הצבעה בועדה (תיקון: תשס"ד-4) : חבר הועדה יצביע על פי שיקול דעתו, ולא יהיה מחויב להחלטות הגוף שמטעמו הוא חבר בועדה. @ 6ב. שינויים בהרכב הוועדה לבחירת שופטים במהלך כהונת הכנסת (תיקון: תשפ"ה) : (((החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):)) : (א) עם כינון ממשלה חדשה בתקופת כהונתה של אותה כנסת או אם מספר חברי הכנסת הנמנים עם סיעות הקואליציה פחת ל-80 או למטה מזה או עלה על 80, ייבחרו לוועדה לבחירת שופטים חברים במקום החברים המנויים [[בסעיף 4(ב)(1)(ב) עד (ד) לחוק-יסוד: השפיטה]]. : (ב) חל שינוי בהשתייכותו לסיעות הקואליציה או לסיעות האופוזיציה של חבר הכנסת החבר בוועדה, ייבחר לוועדה חבר אחר במקומו. : (ג)(1) חל שינוי בהשתייכותה של סיעה לסיעות הקואליציה או לסיעות האופוזיציה, רשאים שני שלישים מחברי הכנסת הנמנים עם סיעות הקואליציה או עם סיעות האופוזיציה להודיע כי ייבחר חבר כנסת אחר במקום חבר הכנסת שבחרו לוועדה. : (2) הודיעה ועדת הכנסת, לפי [[סעיף 61 לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994]], על פרישתו של חבר הכנסת המכהן בוועדה לבחירת שופטים מסיעתו, רשאים שני שלישים מחברי הכנסת הנמנים עם הסיעות שבחרו בו להודיע כי ייבחר חבר אחר במקומו. : (ד) בחירה לפי סעיף זה תתקיים בתוך 30 ימים ממועד היווצרות העילה לבחירה; פרטים ייקבעו [[בתקנון הכנסת]]. @ 6ג. נציגי הציבור בוועדה לבחירת שופטים (תיקון: תשפ"ה) : (((החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):)) : (א) כשיר להיבחר כנציג הציבור בוועדה מי שכשיר להתמנות לשופט בית המשפט העליון כאמור [[בסעיף 2]]. : (ב) הוראות [[סעיף 6 לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994]], יחולו לעניין נציגי הציבור בוועדה. : (ג) הכנסת רשאית, בתקנונה, לקבוע את סדרי הבחירה של נציגי הציבור. : (ד) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה: :: (1) תשלום גמול לנציגי הציבור; :: (2) מניעת ניגוד עניינים של נציגי הציבור. @ 7. סדרי עבודת הועדה [ש/7] (תיקון: תשס"ח-10, תשפ"ה) : (א) ראה שר המשפטים שיש למנות שופט, יודיע על כך ברשומות ויכנס את הועדה. : (ב) אלה רשאים להציע מועמדים: :: (1) שר המשפטים; :: (2) נשיא בית המשפט העליון; :: (3) שלושה חברי הועדה כאחד. ::: (((החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):)) שני חברי הועדה כאחד. : (ג) (((יבוטל ביום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):)) :: (1) הצעת הועדה על מינויו של שופט תהיה על דעת רוב חבריה שהשתתפו בהצבעה. :: (2) על אף הוראות פסקה (1), הצעת הוועדה על מינוי של שופט לבית המשפט העליון תהיה על דעת שבעה מחברי הוועדה; פחת מספר המשתתפים בהצבעה מתשעה תהיה ההצבעה על דעת רוב המשתתפים שלא יפחת ממספר המשתתפים בהחסיר שניים. : (ד) הועדה תקבע את שאר סדרי דיוניה ועבודתה. :: ((פורסמו [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים), התשמ"ד–1984]].)) :: ((פורסמו [[כללי השפיטה (סדרי העבודה בענין סיום כהונת שופט לפי החלטה של הועדה לבחירת שופטים), התשמ"ז-1986]].)) :: ((פורסמו [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים - שופט תעבורה), התשמ"ז-1986]].)) @ 7א. סייג למינוי שופט (תיקון: תשנ"א-2) : הועדה לא תציע מינוי של שופט, אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון. @ 8. נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא [ש/8] (תיקון: תשס"ז-3, תשע"ב-2, תשפ"ה) : (א) נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון יתמנו לפי הוראות [[סעיף 4(א) לחוק-יסוד: השפיטה]] מקרב שופטי בית המשפט העליון. :: (((החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):)) נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון יתמנו לפי הוראות [[סעיף 4(א) ו-(ד) לחוק-יסוד: השפיטה]] מקרב שופטי בית המשפט העליון. : (ב) תקופת כהונתם של נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד. : (ג) (((בוטל).)) @ 9. נשיאים וסגני נשיאים של בתי משפט אחרים [ש/9] (תיקון: תשמ"ט, תשמ"ט-2, תשנ"ב, תשס"ז-3) : (א) נשיאים וסגני-נשיאים של בתי משפט מחוזיים ושל בתי משפט שלום יתמנו בידי שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, איש איש מקרב השופטים של בתי המשפט שבדרגה הנידונה. : (ב) תקופת כהונתם של נשיאים וסגני נשיאים של בתי משפט מחוזיים ושל בתי משפט שלום תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד בבית משפט שדרגתו זהה לדרגת בית המשפט שבו כיהנו בתפקיד זה. : (ג) לא יתמנה לנשיא או לסגן נשיא של בית משפט מחוזי או של בית משפט שלום מי שלא יוכל לכהן בתפקיד זה במשך שלוש שנים לפחות, עקב יציאתו לקצבה לפי הוראות [[סעיף 13(א)(1)]]. @ 9א. המשך כהונה של נשיא (תיקון: תשמ"ט, תשנ"ב) : (א) נשיא של בית משפט שלום שנתמנה לשופט בית משפט מחוזי, רשאי, בהסכמתו, להמשיך ולכהן כנשיא של בית משפט שלום אם החליט על כך שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ואולם בעת כהונתו כנשיא בית משפט שלום הוא ידון בענינים הנתונים לסמכות בית משפט שלום בלבד. : (ב) אין בהוראת סעיף זה כדי לפגוע בהוראות [[סעיף 9]]. @ 10. מינוי לכהונה בפועל [ש/10] (תיקון: תשמ"ה-2, תשמ"ו-3, תשנ"ב, תשס"ד-2, תשנ"ב) : (א) שר המשפטים רשאי למנות, לכהונה בפועל, בהסכמת המועמד ובהסכמת נשיא בית המשפט העליון - :: (1) שופט בית המשפט העליון - לנשיא או לשופט בית משפט מחוזי; :: (2) שופט בית משפט מחוזי - לשופט בית המשפט העליון, לנשיא בית משפט מחוזי, לנשיא בית משפט שלום או לשופט בית משפט שלום; :: (3) שופט בית משפט שלום - לשופט בית משפט מחוזי או לנשיא בית משפט שלום; :: (4) שופט תעבורה - לשופט בית משפט שלום. : (ב) כהונה בפועל לפי סעיף זה, ברציפות או לסירוגין, לא תהיה יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים, ולענין שופט שהוא רשם, שנתמנה לכהונה בפועל כשופט בבית המשפט שבו הוא משמש כרשם - לא יותר מארבע שנים מתוך תקופה של חמש שנים, ובלבד שבאה על כך הסכמת נשיא בית המשפט העליון. : (ג) מי שנתמנה לכהונה בפועל לפי סעיף זה רשאי לדון גם בענין הנתון לסמכות בית המשפט שבו הוא מכהן דרך קבע, ובלבד שלא ידון באותו ענין בשתי ערכאות. @ 10א. שופט עמית (תיקון: תשס"ו-2, תשס"ח-6, תשע"ד-3) : (א) שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון כאחד, רשאים למנות שופט בית משפט מחוזי או שופט בית משפט שלום שיצא לקצבה לפי [[סעיף 13(א)(1), (ב) או (ג)]] לתפקיד של שופט עמית, ואם יצא לקצבה לפי [[סעיף 13(ב)(3)]] - אם הנסיבות שבשלן יצא לקצבה אינן מונעות ממנו לכהן כשופט עמית (בחוק זה - שופט עמית). : (ב) לא ימונה שופט כשופט עמית אלא אם כן חלפו 45 ימים מיום ששר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון הודיעו לוועדה על הכוונה למנותו ושום חבר ועדה לא הגיש הסתייגות למינוי; הוגשה הסתייגות בתקופה האמורה, תדון בה הוועדה ותחליט אם לאשר את המינוי. : (ג) שופט עמית ימונה לתקופה שלא תעלה על ארבע שנים, ושר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון רשאים, לפי בחירת הוועדה, להאריך את מינויו לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שנתיים, והכול ובלבד שלא יכהן כשופט עמית מי שגילו עולה על 75. : (ד) שופט עמית יכהן כשופט בבית משפט שדרגתו אינה גבוהה מדרגת בית המשפט שבו כיהן ערב יציאתו לקצבה. : (ה) שופט עמית יראו אותו כשופט לכל דבר ועניין, ואולם יכול שיכהן במשרה חלקית. : (ו) מספר השופטים העמיתים שיכהנו לא יעלה על 15 אחוזים ממספר התקנים המאוישים של שופטים בבתי משפט השלום או בבתי המשפט המחוזיים, לפי העניין. === סימן ד': כהונה === @ 11. כוחו של מינוי [ש/12] : שופט שמינויו פורסם ברשומות, אין עוררין על מינויו. @ 12. התפטרות [ש/16] : שופט רשאי להתפטר מכהונתו בהגשת כתב התפטרות לשר המשפטים; כהונתו תיפסק בתום שלושה חדשים מהגשת כתב ההתפטרות אם לא הסכים שר המשפטים למועד קצר יותר. @ 13. יציאה לקיצבה [ש/17] (תיקון: תשמ"ה-2) : (א) שופט יצא לקיצבה - :: (1) בהגיעו לגיל שבעים; :: (2) משקבעה הועדה, על יסוד חוות דעת רפואית לפי כללים שהיא קבעה, שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו להמשיך במילוי תפקידו. : (ב) שופט רשאי לצאת לקיצבה - :: (1) לאחר שכיהן עשרים שנים, אם הגיע לגיל ששים; :: (2) לאחר שכיהן חמש עשרה שנים, אם הגיע לגיל ששים וחמש; :: (3) אם ביקש זאת והועדה אישרה את בקשתו; הועדה רשאית להתנות הסכמתה בקביעת שיעור גימלה הנמוך מן המתחייב על פי דין. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) רשאי שופט של בית משפט שלום לצאת לקיצבה לאחר שכיהן עשרים שנים אם הגיע לגיל חמישים או לאחר שכיהן חמש עשרה שנים אם הגיע לגיל חמישים וחמש, ובלבד שהודיע על כך לשר המשפטים שנה לפני מועד היציאה לקיצבה. : (ד) בחישוב תקופת כהונתו של שופט לענין סעיף קטן (ב) תצורף לתקופת כהונתו כשופט כל תקופת שירותו במדינה או במוסד אחר שועדת הכספים של הכנסת אישרה לענין זה, או מקצתה של תקופה זו, הכל לפי כללים שקבעה ועדת הכספים. @ 14. סיום כהונה לפי החלטת הועדה [ש/16א] (תיקון: תשנ"ב) : (א) הוגשה לועדה הצעה לסיים את כהונתו של שופט לפי [[סעיף 7(4) לחוק-יסוד: השפיטה]], רשאית היא למנות מבין חבריה, ועדת משנה שתדון בהצעה ותגיש את מימצאיה ומסקנותיה לועדה. : (ב) הועדה וכן ועדת המשנה, אם נתמנתה, יאפשרו לשופט לעיין בחומר שלפניהן ויתנו לו הזדמנות לטעון טענותיו. : (ג) החליטה הועדה על סיום כהונתו של שופט, תקבע בהחלטתה את המועד לסיום הכהונה, וכן, לפי שיקול דעתה, את שיעור הגימלה שיקבל, ובלבד ששיעור הגימלה לא יעלה על השיעור שהיה זכאי לו אילו המשיך לכהן עד הגיעו לגיל שבעים. @ 15. סמכות שופט לסיים דיון [ש/18] (תיקון: תשס"ד-2, תש"ע-2) : (א) שופט שהחל בדיון ויצא לקיצבה או פרש, יהיה מוסמך לסיים את הדיון תוך שלושה חדשים מיום היציאה לקיצבה או הפרישה. : (ב) שופט שהחל בדיון ותקופת מינויו לכהונה נסתיימה מחמת מינוי לערכאה אחרת, או משום שנסתיימה תקופת כהונה בפועל או משום שנסתיימה תקופת כהונתו כשופט בית המשפט לעניינים מינהליים או כשופט המחלקה הכלכלית לפי [[סעיף 42ד]], יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו. : (ג) (((בוטל).)) @ 16. מינוי שופט לשעבר [ש/17א] : מי שהוסמך בחיקוק למנות שופט או מי שכשיר להיות שופט, ליושב ראש של ועדה או של גוף אחר, רשאי, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון ובהסכמת המועמד, למנות לכך, לתקופה שיקבע, מי שהיה שופט כמפורש בחיקוק ויצא לקיצבה או פרש, ורשאי למנות כאמור, בהסכמת המועמד, מי שהיה שופט של ערכאה גבוהה מזו שפורשה בחיקוק. === סימן ה': אתיקה ושיפוט משמעתי (תיקון: תשס"ו-3) === @ 16א. כללי אתיקה לשופטים (תיקון: תשס"ו-3) : נשיא בית המשפט העליון, בהסכמת חבר שופטי בית המשפט העליון ולאחר התייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע כללי אתיקה לשופטים. : ((פורסמו [[כללי אתיקה לשופטים, התשס״ז–2007]].)) @ 16ב. ועדת אתיקה (תיקון: תשס"ו-3, תשס"ז-2) : (א) נשיא בית המשפט העליון, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, ימנה ועדת אתיקה בת שלושה חברים, והם: שופט של בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש, ושני שופטים של בתי המשפט האחרים. : (ב) ועדת האתיקה תיתן חוות דעת מקדימה בעניני אתיקה של שופטים, לפי פניה של שופט או רשם שכללי האתיקה לשופטים שנקבעו לפי [[סעיף 16א]] חלים עליו - בענין הנוגע אליו. : (ג) חבר ועדת האתיקה ימונה לתקופה אחת של שש שנים. : (ד) ועדת האתיקה תפרסם חוות דעת מקדימה שנתנה, בלא ציון שמו של מי שלגביו ניתנה חוות הדעת ופרטים מזהים אחרים, אלא אם כן החליטה אחרת. : (ה) ועדת האתיקה תקבע את נוהלי עבודתה וסדרי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה. @ 17. הרכב בית הדין המשמעתי [ש/21] : (א) בית הדין המשמעתי לשופטים (להלן - בית הדין) יהיה של חמישה - ובהם שלושה שופטי בית המשפט העליון, או של שלושה - ובהם שני שופטי בית המשפט העליון, הכל כפי שנשיא בית המשפט העליון יקבע לכל ענין. : (ב) חברי בית הדין יתמנו לכל ענין בידי נשיא בית המשפט העליון על פי החלטה של חבר שופטיו. : (ג) אב בית הדין יהיה נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא בית המשפט העליון או הותיק שבין שאר שופטי בית המשפט העליון, הכל לפי ההרכב, ומבין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם. : (ד) לענין סעיף זה, "שופט" - גם שופט שיצא לקיצבה במשמע. @ 18. קובלנה על שופט [ש/22] (תיקון: תשס"ו-3) : (א) שר המשפטים רשאי להגיש לבית הדין קובלנה על שופט על יסוד אחד מאלה: :: (1) השופט נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו; :: (2) השופט התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל; :: (3) השופט הורשע בעבירה שבנסיבות הענין יש בה משום קלון; :: (4) הועדה מצאה שהשופט השיג את מינויו שלא כדין; :: (5) השופט הפר כלל מכללי האתיקה לשופטים שנקבעו לפי [[סעיף 16א]]. : (ב) שר המשפטים רשאי להיות מיוצג לפני בית הדין על ידי בא כוחו. : (ג) בבירור הקובלנה יהיו לבית הדין כל הסמכויות שיש לבית משפט מחוזי בענין פלילי. @ 19. אמצעי משמעת [ש/22א] : אמצעי המשמעת שבית הדין מוסמך להטיל הם: : (1) הערה; : (2) התראה; : (3) נזיפה; : (4) העברה למקום כהונה אחר; : (5) העברה מן הכהונה, בין בתשלום קיצבה ובין בשלילתה, כולה או מקצתה. @ 20. מסירת החלטות לשר המשפטים [ש/23] : בית הדין ימסור את החלטותיו, לזכות או לחובה, לשר המשפטים. @ 21. סדרי דין [ש/28 סיפה] : שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לסדרי הדין בבית הדין המשמעתי. === סימן ה'1: הצהרת הון (תיקון: תשע"ז) === @ 21א. הגדרות (תיקון: תשע"ז, תשע"ז-2) : [[בסימן זה]] - :- "הצהרת הון" - דין וחשבון מפורט שהוגש לפי [[סעיף 21ב]]; :- "חוק הצהרת הון" - [[=חוק הצהרת הון|חוק שירות הציבור (הצהרת הון), התשע"ז-2016]]; :- "חוק שירות המדינה (מינויים)" - [[חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959]]; :- "המפקח" - נציב תלונות הציבור על שופטים, כהגדרתו [[בחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002]]; :- "שופט" - לרבות רשם כהגדרתו [[בסעיף 84(ג)]], ולמעט שופט עמית. @ 21ב. הגשת הצהרת הון (תיקון: תשע"ז) : (א) שופט יגיש למפקח הצהרת הון על הנכסים והחובות שלו ושל בן זוגו החי עמו וילדיו הסמוכים על שולחנו. : (ב) הצהרת ההון תהיה ערוכה לפי הטופס [[שבתוספת השנייה לחוק הצהרת הון]]. @ 21ג. מועדים להגשת הצהרת הון (תיקון: תשע"ז) : (א) שופט יגיש הצהרת הון למפקח כמפורט להלן: :: (1) בתוך 90 ימים מיום סיום ניתוק היחסים הכספיים של השופט כאמור [[בסעיף 38ד לכללי אתיקה לשופטים, התשס"ז-2007]]; :: (2) בתום כל שש שנים ממועד הגשת הצהרת הון קודמת; ואולם שופט רשאי להגיש עדכון להצהרתו אם חל שינוי בתוכנה, גם אם טרם חלפו שש שנים כאמור; :: (3) בתוך 90 ימים מתום כהונתו כשופט, אלא אם כן עבר לכהונה או לתפקיד אחר שבו חלה עליו חובה להגיש הצהרת הון לפי [[חוק הצהרת הון]], לפי [[חוק שירות המדינה (מינויים)]] או לפי אחד מחוקי נושאי משרה שיפוטית. : (ב) הצהרת ההון תהיה מעודכנת למועד סיום ניתוק היחסים הכספיים של השופט כאמור בסעיף קטן (א)(1), לתום שש שנים מהגשת ההצהרה הקודמת או למועד תום הכהונה כשופט, לפי העניין, אלא אם כן נקבע אחרת בטופס [[שבתוספת השנייה לחוק הצהרת הון]], ואם לא ניתן לעשות כן - בסמוך ככל האפשר לאותו מועד. : (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1) ו-(2), שופט רשאי להגיש עותק של הצהרת הון קודמת שהגיש, ואולם אין באמור כדי לפטור שופט מהגשת הצהרה לפי סעיף קטן (א)(2) אלא לתקופה של שש שנים מהמועד שבו הוגשה ההצהרה הקודמת. :: (2) הגיש שופט עותק של הצהרה כאמור בפסקה (2) להגדרה "הצהרה קודמת", יצרף הצהרה שלו ולפיה לא חל שינוי משמעותי בתוכן ההצהרה הקודמת. : (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), המפקח רשאי להאריך את המועד להגשת הצהרת הון לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, אם סבר כי נסיבות העניין מצדיקות זאת; ואולם אם השופט אמור לסיים את תפקידו ולהגיש הצהרת הון לפי סעיף קטן (א)(3) בתוך שנה - רשאי המפקח להאריך את המועד להגשת הצהרת ההון לפי סעיף קטן (א)(2) עד למועד הצפוי להגשת הצהרת ההון לפי סעיף קטן (א)(3). : (ה) בסעיף זה - ::- "הצהרה קודמת" - הצהרה כמפורט להלן שהוגשה בשש השנים שקדמו למועד שבו התקיימו נסיבות שבשלהן שופט נדרש להגיש הצהרת הון כאמור בסעיף קטן (א): ::: (1) הצהרת הון לפי [[חוק הצהרת הון]], לפי [[חוק שירות המדינה (מינויים)]], או לפי אחד מחוקי נושאי משרה שיפוטית; ::: (2) הצהרה לרשות המסים בישראל לפי [[סעיף 135(1) לפקודת מס הכנסה]]; ::- "חוקי נושאי משרה שיפוטית" - חוק זה, [[חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969]], [[חוק הדיינים, התשט"ו-1955]], [[חוק הקאדים, התשכ"א-1961]], [[חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג-1962]], [[וחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]]; ::- "שינוי משמעותי" - גידול של יותר ממיליון שקלים חדשים מסך ההון הכולל שעליו הצהיר שופט בהצהרת ההון הקודמת; הסכום האמור יתעדכן ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון של השנה הקודמת ויעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; השר יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן. @ 21ד. הודעה על חובת הגשת הצהרת הון (תיקון: תשע"ז) : האגף האחראי על משאבי אנוש, או גורם אחר שהשר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הסמיכו לכך, יודיע לשופט על חובתו להגיש הצהרת הון עם מינויו וכן, לכל המאוחר 60 ימים לפני המועד שבו עליו להגיש הצהרת הון. @ 21ה. תפקידי המפקח וסמכויותיו (תיקון: תשע"ז) : (א) המפקח ינהל רישום בדבר הצהרות ההון שיש חובה להגישן ושהוגשו לפי חוק זה, ישמור אותן בנפרד מכל מידע אחר באופן שיש בו כדי להגן עליהן מפני חדירה או מפני כניסה למקום שמירתן בלא הרשאה, ויבער אותן כפי שיקבע השר. : (ב) הפר שופט את חובתו לפי [[סעיף 21ב]], ידווח על כך המפקח לנשיא בית המשפט העליון, כדי שישקול אם לפעול בהתאם [[לסעיף 21ז]]. : (ג) לשם מילוי תפקידו ופיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה רשאי המפקח - :: (1) לעיין בהצהרות ההון שהוגשו; :: (2) לדרוש משופט לצרף להצהרת ההון כל מסמך הנדרש לשם מילוי הצהרת ההון; בפסקה זו, "מסמך" - לרבות פלט, כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995]]; :: (3) לערוך בדיקות מדגמיות בדבר השלמת הפרטים והמסמכים הנדרשים בהצהרות ההון שהוגשו לפי חוק זה ועמידתן בהוראות החוק. @ 21ו. שמירת סודיות (תיקון: תשע"ז) : (א) המפקח ישמור בסוד את הצהרות ההון, לא יגלה כל פרט מהן ולא יעשה בהן כל שימוש, אלא בהסכמתו או לפי בקשתו של השופט ובהסכמת מי שהמידע הוא עליו. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) - :: (1) בית המשפט רשאי להורות על גילוי פרטים מתוך הצהרת הון, אם התעורר חשד לעבירה פלילית, ולאחר ששקל את מידת הפגיעה בפרטיות הכרוכה בגילוי המידע; :: (2) נשיא בית המשפט העליון רשאי להורות על גילוי פרטים מתוך הצהרת הון בהליך בירור לפי [[סעיף 21ז]] ולצורך אותו הליך. @ 21ז. הליכים בשל הפרת החובה להגיש הצהרת הון (תיקון: תשע"ז) : נשיא בית המשפט העליון רשאי להטיל על שופט המפר את חובתו לפי [[סעיף 21ב]] אמצעים כאמור [[בסעיף 19(1) עד (3)]], וכן רשאי הוא להמליץ לשר על הגשת קובלנה נגד שופט כאמור לבית הדין. @ 21ח. תקנות - [[סימן ה'1]] (תיקון: תשע"ז) : השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצוע [[סימן זה]]. === סימן ו': הוראות שונות === @ 22. פרסום ברשומות [ש/25] : הודעה על מינויו של שופט ועל גמר כהונתו תפורסם ברשומות. @ 23. שיפוט פלילי [ש/26] (תיקון: תשמ"ו-2) : הוראות [[סעיף 12 לחוק-יסוד: השפיטה]] לא יחולו על עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק ועל עבירה מינהלית שדינה קנס מינהלי קצוב. @ 24. שופט שהוא צד בהליך אזרחי [ש/26א] : שופט שהוא בעל דין בהליך אזרחי, יקבע נשיא בית המשפט העליון את בית המשפט אשר ידון בהליך. @ 24א. ביקור שופט בבית סוהר (תיקון: תשפ"ו-2) : (((החל מיום 1.9.2026):)) : במהלך שנת כהונתו הראשונה יבקר שופט בבית סוהר או במקום מעצר שבאחריות שירות בתי הסוהר, ושופט הדן בהליכים פליליים - גם אחת לארבע שנים; בתום הביקור ימסור השופט הודעה על כך לנשיא בית המשפט שבו הוא מכהן. == פרק ב': בתי המשפט == === סימן א': בית המשפט העליון === @ 25. מספר השופטים [ב/2] (תיקון: תשפ"ה) : (א) בבית המשפט העליון יהיו שופטים במספר שקבעה הכנסת בהחלטה. : (ב) (((החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):)) שני שלישים לפחות מהשופטים בבית המשפט העליון יהיו שופטים שכיהנו בבית משפט מחוזי במשך תקופה כאמור [[בסעיף 2(1)]]. @ 26. ההרכב [ב/3] (תיקון: תשמ"ה-2, תשנ"ב, תשס"ח-9) : בית המשפט העליון ידון בשלושה, אולם - : (1) נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא רשאי להורות, לפני תחילת הדיון בענין מסויים, שהדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים; : (2) מותב שהחל לדון בענין מסויים רשאי להורות שהמשך הדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים, ובהם השופטים שהחלו בדיון; : (3) בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, וכן בבקשות לצווים על תנאי, מוסמך לדון שופט אחד, אך שופט אחד לא יהיה מוסמך לסרב למתן צו על תנאי או לתתו על מקצת עילותיו בלבד; : (4) בערעור על החלטת ביניים של בית משפט מחוזי, או על פסק דין של דן יחיד בבית משפט מחוזי שדן בערעור, על פסק דין או על החלטה של בית משפט שלום, למעט בערעור כאמור [[בסעיף 37(ב)(9) ו-(10)]], מוסמך לדון שופט אחד; : (5) בדיון מקדמי בערעור מוסמך לדון שופט אחד. @ 27. קביעת מותבים ומועדים [ב/4] (תיקון: תשמ"ה) : (א) השופט או השופטים אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו בידי נשיא בית המשפט העליון. : (ב) המועד אשר בו יתחיל בית המשפט העליון לדון בענין פלוני ייקבע בידי נשיא בית המשפט העליון. @ 28. אב-בית-הדין [ב/5א] (תיקון: תשס"ז-3) : (א) אב בית הדין בבית המשפט העליון יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה: :: (1) נשיא בית המשפט העליון; :: (2) המשנה לנשיא בית המשפט העליון; :: (3) נשיא לשעבר של בית המשפט העליון, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין - הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם; :: (4) המשנה לשעבר לנשיא בית המשפט העליון, ואם כמה משנים לשעבר יושבים בדין - הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם; :: (5) הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם. : (ב) לענין סעיף זה, רואים את הותק לפי תאריך מינויו של השופט לבית המשפט העליון. @ 29. ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון [ב/5] : (א) נתפנה מקומו של נשיא בית המשפט העליון וכל עוד הנשיא החדש לא התחיל לכהן, או נעדר הנשיא מן הארץ או שנבצר ממנו זמנית למלא תפקידו, ימלא המשנה לנשיא את התפקידים המוטלים על הנשיא וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק. : (ב) נבצר מנשיא בית המשפט העליון ומהמשנה לנשיא למלא את תפקידיהם, יכהן כממלא מקום הנשיא הותיק שבשופטי בית המשפט העליון, ומבין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם. : (ג) נשיא בית המשפט העליון רשאי לאצול מסמכויותיו למשנה לנשיא. @ 30. דיון נוסף [ב/8(א)-(ג)] : (א) ענין שפסק בו בית המשפט העליון בשלושה, רשאי הוא להחליט, עם מתן פסק דינו, שבית המשפט העליון ידון בו דיון נוסף בחמישה או יותר. : (ב) לא החליט בית המשפט העליון כאמור בסעיף קטן (א), רשאי כל בעל דין לבקש דיון נוסף כאמור; נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר או שופטים שיקבע לכך, רשאים להיענות לבקשה אם ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה בענין, יש, לדעתם, מקום לדיון נוסף. : (ג) בהחלטה שניתנה לפי סעיף קטן (א) או (ב) רשאי בית המשפט או השופט לקבוע את הבעיה שתעמוד לדיון נוסף, ומשעשה כן, לא יקויים הדיון הנוסף אלא באותה בעיה. @ 31. משפט חוזר [ב/9(א)-(ג)] (תיקון: תשמ"ו-3, תשנ"ו, תשס"א) : (א) נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא או שופט אחר של בית המשפט העליון שקבע לכך הנשיא רשאי להורות כי בית המשפט העליון או בית משפט מחוזי שיקבע לכך, יקיים משפט חוזר בענין פלילי שנפסק בו סופית, אם ראה כי נתקיים אחד מאלה: :: (1) בית משפט פסק כי ראיה מהראיות שהובאו באותו ענין יסודה היה בשקר או בזיוף, ויש יסוד להניח כי אילולא ראיה זאת היה בכך כדי לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון; :: (2) הוצגו עובדות או ראיות, העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון; :: (3) אדם אחר הורשע בינתיים בביצוע אותו מעשה העבירה, ומהנסיבות שנתגלו במשפטו של אותו אדם אחר נראה כי מי שהורשע לראשונה בעבירה לא ביצע אותה; :: (4) נתעורר חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות דין. : (ב) הרשות לבקש משפט חוזר נתונה לנידון וליועץ המשפטי לממשלה; מת הנידון - תהיה הרשות האמורה גם לבן-זוגו ולכל אחד מצאצאיו, הוריו, אחיו או אחיותיו. : (ג) במשפט חוזר יהיו לבית המשפט העליון או לבית משפט מחוזי כל הסמכויות הנתונות לבית משפט מחוזי במשפט פלילי והנתונות לבית המשפט העליון בערעור פלילי, פרט לסמכות להחמיר בעונש; בית המשפט רשאי לתת כל צו הנראה בעיניו כדי לפצות נידון שנשא ענשו או חלק ממנו ושהרשעתו בוטלה כתוצאה מן המשפט החוזר, או לתת כל סעד אחר; מת הנידון - רשאי בית המשפט לתת צו כאמור לטובת אדם אחר. : (ד) נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא או שופט אחר של בית המשפט העליון שקבע לכך הנשיא או הרכב כאמור, רשאי, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, להורות על זיכויו של נידון אם נוכח כי נתקיימה אחת העילות למשפט חוזר כאמור בסעיף קטן (א), אך לאור נסיבות הענין אין תועלת בקיומו של משפט חוזר. @ 32. העמדת שאלה בידי שר המשפטים [ב/10] : (א) הוגשה בקשה לנשיא המדינה למתן חנינה או להפחתת עונש, והתעוררה שאלה אשר לדעת שר המשפטים ראויה לדיון בבית המשפט העליון ואשר אינה יכולה לשמש עילה למשפט חוזר לפי [[סעיף 31]], רשאי שר המשפטים להעמיד את השאלה לבית המשפט העליון. : (ב) בית המשפט העליון יחליט אם לדון בשאלה שהועמדה לפניו לפי סעיף קטן (א); החליט לדון, ידון בה כאילו הורה נשיא בית המשפט העליון על משפט חוזר לפי [[סעיף 31]]. === סימן ב': בתי משפט מחוזיים === @ 33. מקום מושב ואזור שיפוט [ב/11] (תיקון: תשס"ח-5) : (א) שר המשפטים רשאי, בצו, להקים בתי משפט מחוזיים ולקבוע מקום מושבם ואזור שיפוטם. :: ((פורסמו [[צו בתי משפט (הוראות מעבר) (אזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים), תשי״ד–1954]], [[צו בתי המשפט (הקמת בית משפט מחוזי באר שבע), התשכ״ה–1965]], [[צו בתי המשפט (הקמת בית משפט מחוזי נצרת), תשכ״ט–1968]] ו[[צו בתי המשפט (הקמת בית משפט מחוזי מרכז–לוד), התשס״ז–2007]].)) : (ב) הוקם בית משפט מחוזי חדש לפי הוראות סעיף קטן (א) (בסעיף זה - בית המשפט החדש), יחולו הוראות אלה: :: (1) שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, לקבוע הוראות מעבר שלפיהן סוגי עניינים שיקבע לא יידונו בבית המשפט החדש אלא בבית המשפט שבו היו נדונים אלמלא הוקם בית המשפט החדש (בסעיף זה - בית המשפט המקורי); :: (2)(א) הליך שהוגש לבית המשפט המקורי יידון עד לסיומו באותו בית משפט; ::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), רשאי מנהל בתי המשפט להורות כי בסוגי הליכים שיקבע מבין העניינים שבסמכותו של בית המשפט החדש, יועברו הליכים שהוגשו לבית המשפט המקורי וטרם החל הדיון בהם לבית המשפט החדש, ויידונו בו; ::: (ג) הודעה על הליכים שהועברו לפי פסקת משנה (ב) תימסר לצדדים להליך וכן תפורסם במזכירויות בתי המשפט הנוגעים בדבר ובאתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט; הודעה על סוגי הליכים שהועברו תפורסם ברשומות. : (ג) תוקפן של הוראות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה שקבע שר המשפטים, שלא תעלה על שלוש שנים ממועד הקמתו של בית המשפט החדש; סמכות שהוקנתה לבית משפט לדון בהליך מכוח ההוראות כאמור תעמוד בעינה עד לסיום ההליך; לעניין זה, "מועד הקמתו של בית המשפט החדש" - מועד ההקמה כפי שקבע שר המשפטים בצו, מכוח סעיף קטן (א). : (ד) אין בהוראות לפי סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 78]]. @ 34. מקום ישיבת בית המשפט [ב/12] : (א) בית משפט מחוזי ישב במקום מושבו. : (ב) בית משפט מחוזי רשאי לשבת לדין בענין מסויים, כולו או מקצתו, במקום שאינו מקום מושבו, אם ראה לעשות כן למען הצדק או למען יעילות הדיון, ובלבד שלא ישב במקום שמחוץ לאזור שיפוטו אלא בהסכמת נשיא בית המשפט המחוזי שהמקום האחר נמצא באזור שיפוטו. @ 35. השופטים [ב/13] : (א) בבית משפט מחוזי יהיו שופטים במספר שיקבע שר המשפטים בהודעה ברשומות. : (ב) בכל בית משפט מחוזי יהיה נשיא ויכול שיהיו סגן נשיא אחד או יותר; ואולם יכול נשיא אחד לכהן כנשיא בשני בתי משפט מחוזיים. @ 36. ישיבת שופט מחוץ למקום מינויו [ב/14] : נתמנה שופט פלוני לבית משפט מחוזי אחד, אין בכך כדי למנעו מלשבת בבית משפט מחוזי אחר; ואולם לא ישב שופט בבית משפט מחוזי אחר אלא בהסכמת נשיאי שני בתי המשפט המחוזיים הנוגעים בדבר. @ 37. ההרכב [ב/15] (תיקון: תשמ"ה-2, תש"ן, תשנ"ב, תשנ"ה-3, תשנ"ח, תשס"ו-2, תשס"ח-9, תשס"ט, תש"ע-3, תשע״ח-3, תשפ"ד-4) : (א) בענינים אלה ידון בית משפט מחוזי בשלושה: :: (1) משפטים בשל עבירה שענשה מוות או מאסר עשר שנים או יותר; :: (2) ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום; :: (3) כל ענין שהנשיא של בית המשפט המחוזי או סגנו הורה שידונו בו שלושה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בענינים הבאים ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד, אם לא הורה נשיא בית המשפט או סגנו, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה, או ביוזמתו, לעניין מסוים, כי יידון בשלושה: :: (1) עבירות המנויות [[בחלק א' של התוספת הראשונה]]; :: (2) (((נמחקה);)) :: (3) דיון מקדמי בערעור; :: (4) ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום ושל שופטי תעבורה, לענין העבירות המפורטות [[בסעיף 25(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש]]], שאינן פשעים או לעניין הפרות תעבורה מינהליות כאמור [[באותו סעיף]], ולמעט לענין עבירה לפי [[סעיף 64 לפקודה האמורה]]; :: (5) ערעורים בעניינים המנויים [[בחלק ב' של התוספת הראשונה]] שיקבעם שר המשפטים בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; :: (6) (((נמחקה);)) :: (7) ערעורים על פסקי דין והחלטות אחרות לפי [[חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991]] ולפי [[חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001]]; :: (8) ערעורים על פסקי דין בענינים שבית משפט לענינים מקומיים מוסמך לדון בהם לפי [[סעיף 55]]; :: (9) ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום בדן יחיד בתביעות שסכומן או ששווי נושאן, ביום הגשת התובענה, אינו עולה על 300,000 שקלים חדשים, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, למעט בתביעות כמפורט להלן: ::: (א) תביעות לפיצויים בשל נזקי גוף או תביעות לשיפוי או לפיצוי על תשלומי פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, לרבות תביעות שעילתן [[בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975]]; ::: (ב) תביעות בענייני משפחה כמשמעותם [[בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995]]; ::: (ג) תביעות כאמור [[בסעיף 51(א)(3)]]; :: (10) ערעורים על פסקי דין של בתי דין מינהליים כהגדרתם [[בחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992]], זולת אם נקבע אחרת בחוק; :: (11) בקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, במסגרת ערעורים; :: (12) ערעורים על פסקי דין והחלטות אחרות לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018]]. : (ג) בכל ענין שאינו מוזכר בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד. @ 38. קביעת מותבים ומועדים [ב/16] : (א) השופט או השופטים אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו בידי נשיא בית המשפט המחוזי או סגניו, ובאין קביעה כאמור - לפי סדר שקבע מזמן לזמן נשיא בית המשפט. : (ב) המועד אשר בו יתחיל בית המשפט המחוזי לדון בענין פלוני ייקבע בידי השופט או השופטים אשר ידונו בו, בהתאם לכללים שקבע נשיא בית המשפט, ואם טרם נקבע המותב שידון בו - בידי נשיא בית המשפט או סגנו. @ 39. אב-בית-הדין [ב/17] (תיקון: תשס"ו-2, תשס"ז-3, תשע"ד-3) : (א) אב בית הדין בבית משפט מחוזי הדן בשלושה יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה: :: (1) נשיא בית משפט מחוזי; :: (2) סגן נשיא בית משפט מחוזי, ואם כמה סגני נשיא יושבים בדין - הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם; :: (3) נשיא לשעבר של בית משפט מחוזי, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין - הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם; :: (4) סגן לשעבר לנשיא בית משפט מחוזי, ואם כמה סגנים לשעבר יושבים בדין - הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם; :: (5) הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם. : (ב) לענין סעיף זה, רואים את הותק לפי תאריך מינויו של השופט לבית משפט מחוזי. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), שופט עמית לא יהיה אב בית הדין, אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט אחרת לעניין הרכב מסוים. @ 40. הסמכות [ב/18] (תיקון: תשנ"ב-2, תשנ"ה-3, תש"ס, תשס"ד, תשס"ח, תש"ע-2, תשע"ז-4, תשע״ח-2) : בית משפט מחוזי ידון באלה: : (1) כל עניין אזרחי או פלילי שאיננו בסמכותו של בית משפט שלום; בתביעה שכנגד אזרחית מוסמך לדון בית משפט מחוזי אף אם אותו עניין או אותה תביעה הם בסמכותו של בית משפט שלום, ואם התביעה שכנגד היא באותו הנושא או נובעת מאותן נסיבות - אף אם העניין או התביעה הם בסמכות המחלקה הכלכלית לפי [[סעיף 42ה]]; ואולם - :: (א) היתה התביעה שכנגד בסמכותו של בית משפט לענייני משפחה, רשאי ביתה משפט להעביר את התביעות לבית המשפט לענייני משפחה שבאזור שיפוטו היתה מוגשת התביעה שכנגד, יהיה שווייה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בהעברה עולים על הפגיעה בעניינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה; :: (ב) היתה התביעה שכנגד בסמכות המחלקה הכלכלית כאמור, רשאי בית המשפט להעביר אליה את התביעות, אם ראה כי חלקו של העניין הכלכלי בתביעות הוא משמעותי; : (1א) עתירה מינהלית, ערעור מינהלי, תובענה מינהלית, עניין מינהלי ועניין אחר, לפי [[סעיף 5 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000]]; : (2) כל ענין שאיננו בסמכותו הייחודית של בית דין אחר; בענין הנתון לסמכותו המקבילה של בית דין אחר, יהיה בית המשפט המחוזי מוסמך לדון כל עוד אין אותו בית דין דן בו ואם הענין אינו נתון בסמכותו של בית משפט שלום; : (3) ערעורים על פסקי דין ועל החלטות אחרות של בתי משפט השלום; : (4) תביעה בעניני קנין רוחני, הכרוכה בתביעה בעניני קנין רוחני שהיא בסמכות בית המשפט המחוזי לפי פסקה (1), אף אם סכום התביעה או שווי נושא התביעה אינו עולה על הסכום כאמור [[בסעיף 51(א)(2)]]; בפסקה זו, "תביעה בעניני קנין רוחני" - תביעה אזרחית לפי אחד או יותר מהחוקים המפורטים להלן: :: (א) [[חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007]]; :: (ב) (((נמחקה);)) :: (ג) [[פקודת הפטנטים והמדגמים]]; :: (ד) [[חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים, התשכ"ה-1965]]; :: (ה) [[חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967]]; :: (ו) [[פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972]]; :: (ז) [[חוק זכות מטפחים של זני צמחים, התשל"ג-1973]]; :: (ח) [[חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984]]; :: (ט) [[חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999]]; :: (י) [[חוק העיצובים, התשע"ז-2017]]; : (5) עניין אזרחי לפי [[חוק החברות, התשנ"ט-1999]], למעט תביעה אזרחית שבית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בה, עניין אזרחי לפי [[+|סעיפים 6]], [[+|7]] [[ו-353א לחוק האמור]] שיידון בבית המשפט שלו הסמכות לדון בתובענה ועניין אזרחי לפי [[+|סעיפים 354(ב1)(5)]] [[ו-359 לחוק האמור]]; : (6) עניין כלכלי כהגדרתו [[בסעיף 42א]]. @ 41. ערעור [ב/19] (תיקון: תשס"ח-9, תש"ע-2) : (א) פסק דין של בית משפט מחוזי בערכאה ראשונה ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון. : (ב) החלטה אחרת של בית משפט מחוזי בענין אזרחי, ופסק דין של בית משפט מחוזי בערעור, ניתנים לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או מאת בית המשפט העליון, ובפסק דין - גם אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין. רשות כאמור בסעיף קטן זה לגבי החלטה אחרת תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור - :: (1) על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו; :: (2) על החלטת בית משפט מחוזי בשאלה אם עניין מסוים או עניין כלכלי כמשמעותו [[בסעיף 42ב]] או עניין כלכלי–מינהלי כמשמעותו [[בסעיף 42ג]], אם לאו, ואולם תינתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט כי עניין מסוים אינו עניין כלכלי אם תוצאת ההחלטה היא שבית המשפט המוסמך הוא בית משפט שלום. : (ד) אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על פסק הדין. : (ה)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב) [[ובסעיף 8(ד) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006]], לא תינתן רשות ערעור על החלטת בית משפט מחוזי לאשר תובענה ייצוגית לפי [[פרט 5 לתוספת השנייה לחוק האמור]] או לאשר תביעה נגזרת לפי [[סעיף 198 לחוק החברות, התשנ"ט-1999]]; :: (2) לבקשת בעל דין, יקיים בית המשפט דיון חוזר בהחלטה כאמור בפסקה (1) בהרכב של שלושה שופטים; מצא ההרכב כי בקשה לדיון חוזר מעלה עניין שיש בו חשיבות, רגישות או חידוש מיוחדים, רשאי הוא להורות על העברת הדיון בו לבית המשפט העליון אשר ידון בבקשה לדיון חוזר כאילו היתה ערעור על ההחלטה; על החלטת ההרכב לפי פסקה זו לא תינתן רשות ערעור; :: (3) אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור בפסקה (1) במסגרת ערעור על פסק הדין. @ 42. סמכות שופטים [ב/20] (תיקון: תשמ"ו-3) : סמכות שיפוטית שנתייחדה בדין למעט בחוק זה לנשיא או לסגן נשיא של בית משפט מחוזי, נתונה לכל שופט של אותו בית משפט; סמכות אחרת שנתייחדה לנשיא בית משפט מחוזי רשאי הוא לאצול, כולה או מקצתה, לסגן נשיא. === סימן ב'1: מחלקה כלכלית (תיקון: תש"ע-2) === @ 42א. הגדרות (תיקון: תש"ע-2, תשע"א-2, תשע"ה, תשע״ח-2) : [[בסימן זה]] - :- "החלטה של רשות" - כהגדרתה [[בחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים]]; :- "חוק הבוררות" - [[חוק הבוררות, התשכ"ח-1968]]; :- "חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים" - [[חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000]]; :- "חוק ההשקעות" - [[=חוק ההשקעות|חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994]]; :- "חוק החברות" - [[חוק החברות, התשנ"ט-1999]]; :- "חוק הייעוץ" - [[=חוק הייעוץ|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]]; :- "חוק ניירות ערך" - [[חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]]; :- "חוק תובענות ייצוגיות" - [[חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006]]; :- "עניין כלכלי" - כמשמעותו [[בסעיף 42ב]]; :- "עניין כלכלי–מינהלי" - כמשמעותו [[בסעיף 42ג]]; :- "פקודת השותפויות" - [[פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]]; :- "רשות" - לרבות בורסה לניירות ערך כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך]] ומותב כמשמעותו [[בסעיף 52מה לחוק ניירות ערך]]. @ 42ב. עניין כלכלי (תיקון: תש"ע-2, תשע"א, תשע"א-2, תשע"ב-6, תשע"ד, תשע"ה, תשפ"ד) : (א) עניין כלכלי הוא כל אחד מהעניינים המפורטים להלן, למעט תביעה אזרחית שבית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בה - :: (1) עניין אזרחי לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן: ::: (א) [[חוק ניירות ערך]], למעט הליכים לפי [[+|סעיפים 56א(ב)]], [[+|56א1(ב)]], [[+|56ב(ב)(1), (ז), (ח) ו-(ט)]], [[+|56ב1(ב)]] [[ו-56ג1 לחוק האמור]]; ::: (ב) [[חוק ההשקעות]], למעט הוראות הסעיפים כאמור בפסקת משנה (א) כפי שהוחלו [[בחוק ההשקעות]]; ::: (ג) [[חוק הייעוץ]], למעט הוראות הסעיפים כאמור בפסקת משנה (א) כפי שהוחלו [[בחוק הייעוץ]]; ::: (ד) הוראות [[חוק החברות]] המנויות [[בסעיף 40(5)]], למעט עניין אזרחי לפי [[+|פרק ראשון א' לחלק התשיעי]] [[וסעיף 362 לחוק האמור]] ועניין אזרחי לפי [[הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק האמור]] בהליך פשרה או הסדר שמטרתו הבראת חברה; ::: (ה) [[סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], בעילה של הפרת חובה לפי אחד החוקים כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ד); ::: (ו) [[פרק ג' לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013]]; ::: (ז) [[פרק ו'1 לפקודת השותפויות]]; :: (2) תביעה נגזרת כהגדרתה [[בחוק החברות]] וכן תביעה נגזרת כאמור [[בסעיף 65מא לפקודת השותפויות]]; :: (3) עניין אזרחי בקשר לזכויות או לחובות של בעלי מניות בחברה ככאלה, המוסדרים בתקנון החברה או בחוזה אחר; :: (3א) עניין אזרחי בקשר לזכויות או לחובות של מחזיקי יחידות השתתפות ככאלה, המוסדרים בתקנות השותפות או בחוזה אחר; לעניין זה, "מחזיקי יחידות השתתפות" ו"תקנות השותפות" - כמשמעותם [[בפקודת השותפויות]]; :: (4) בקשה לאישור תובענה ייצוגית ותובענה ייצוגית, לפי [[פרט 5 שבתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות]]; :: (5) (((נמחקה);)) :: (6) עניין אזרחי שהוא בסמכות בית משפט שלום לפי [[סעיף 51(א)(2) או (3)]] או בסמכות בית המשפט המחוזי לפי [[סעיף 40]], הכרוך בעניין כלכלי כאמור בפסקאות (1) עד (5), ובלבד שנושאם אחד או שהם נובעים מאותן נסיבות ושחלקו של העניין הכלכלי הוא משמעותי; לא היה חלקו של העניין הכלכלי משמעותי, רשאי בית המשפט להעביר גם את העניין הכלכלי לבית המשפט המוסמך לדון בעניין האזרחי כדי שידון בהם יחדיו, אם לדעתו הנזק מפיצול הדיון עולה על התועלת מקיום הדיון בפניו; בית המשפט שאליו הועברה תובענה לפי סעיף זה לא יעבירנה עוד; :: (7) תביעה שכנגד לתביעה שהיא עניין כלכלי כאמור בפסקאות (1) עד (6), ובלבד שנושאן אחד או שהן נובעות מאותן נסיבות; לא היה חלקו של העניין הכלכלי בתביעות משמעותי, רשאי בית המשפט להעבירן לבית המשפט שהיה מוסמך לדון בהן אלמלא היתה התביעה המקורית עניין כלכלי, כדי שידון בהן יחדיו, אם לדעתו הנזק מפיצול הדיון עולה על התועלת מקיום הדיון בפניו; בית המשפט שאליו הועברו תביעות לפי סעיף זה לא יעבירן עוד; :: (8) אישום הכולל עבירת ניירות ערך כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך]], עבירה כהגדרתה [[בסעיף 29(א) לחוק הייעוץ]] או עבירה כהגדרתה [[בסעיף 97א(א) לחוק ההשקעות]], אלא אם כן החליט פרקליט המדינה או פרקליט המחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט שלום. : (ב) שר המשפטים, רשאי בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לקבוע עניינים נוספים כעניין כלכלי. :: ((פורסם [[צו בתי המשפט (הוספת עניינים כלכליים), התשפ״ב–2021]].)) @ 42ג. עניין כלכלי–מינהלי (תיקון: תש"ע-2, תשע"א-2, תשע"ד, תשע"ה, תשע"ז-3) : (א) עניין כלכלי–מינהלי הוא עתירה נגד החלטה של רשות לפי הוראות [[חוק ניירות ערך]] למעט החלטות הבורסה בשיפוט משמעתי כאמור [[בסעיף 47(א) לחוק האמור]], [[חוק ההשקעות]], [[חוק הייעוץ]], [[סעיף 41 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013]], [[פרק ו'1 לפקודת השותפויות]] [[וחוק החברות]] למעט החלטה של רשם החברות או רשם ההקדשות הנוגעת לחברה לתועלת הציבור כהגדרתה [[בחוק האמור]], והכל למעט - :: (1) החלטה שחלות לגביה הוראות [[סעיף 64(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]]; :: (2) עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה עניינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות; :: (3) החלטה לפי [[סעיף 46 לחוק ניירות ערך]] שעניינה קביעת תקנון הבורסה או הנחיות, לרבות החלטה על שינוים או על ביטולם. : (ב) שר המשפטים, רשאי בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לקבוע חוקים נוספים שעתירה על החלטת רשות לפיהם היא עניין כלכלי–מינהלי. @ 42ד. מחלקה כלכלית בבתי המשפט המחוזיים בתל-אביב–יפו ובחיפה (תיקון: תש"ע-2, תשע״ח-2) : (א) בבית המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו ובבית המשפט המחוזי בחיפה, תוקם מחלקה כלכלית. : (ב) נשיא בית המשפט העליון, בהתייעצות עם נשיאי בתי המשפט המחוזיים הנוגעים בדבר יקבע שופטים של בית משפט מחוזי שהם בעלי ידע וניסיון מקצועי בתחום, למחלקה הכלכלית. : (ג) תקופת הכהונה של שופט המחלקה הכלכלית תהיה ארבע שנים וניתן להאריכה לתקופות כהונה הוספות של ארבע שנים כל אחת, ואולם ניתן לקבוע תקופת כהונה קצרה יותר בהתאם לצורכי בית המשפט. : (ד) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, יקבע בצו את המספר המרבי של השופטים במחלקה הכלכלית. :: ((פורסם [[צו בתי המשפט (מספר מרבי של שופטים במחלקה הכלכלית), התשע״א–2010]].)) @ 42ה. סמכות המחלקה הכלכלית (תיקון: תש"ע-2, תשע"ד, תשע״ח-2, תשפ"ב) : (א) עניין כלכלי שבסמכות בית משפט מחוזי יידון לפני שופטי בית המשפט המחוזי שלו נתונה הסמכות המקומית לדון בו; היה העניין הכלכלי בסמכות בית המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו או בסמכות בית המשפט המחוזי בחיפה, יידון לפני שופטי המחלקה הכלכלית באחד מבתי המשפט האמורים, לפי העניין; ואולם - :: (1) עניין כלכלי כאמור [[בסעיף 42ב(א)(1)(ו)]] יידון לפני שופטי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו או בבית המשפט המחוזי בחיפה, אף אם הוא בסמכות בית משפט מחוזי אחר; :: (2) עניין כלכלי שקבע שר המשפטים לפי סעיף קטן (ד) יידון בבתי המשפט כמפורט להלן: ::: (א) אם הסמכות המקומית לדון בו נתונה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו, בית המשפט המחוזי מרכז–לוד, בית המשפט המחוזי בירושלים או בית המשפט המחוזי בבאר שבע - לפני שופטי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו; ::: (ב) אם הסמכות המקומית לדון בו נתונה לבית המשפט המחוזי בחיפה או לבית המשפט המחוזי בנצרת - לפני שופטי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בחיפה. : (א1) עניין כלכלי–מינהלי יידון לפני שופטי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו. : (ב) המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו תדון בעניין כלכלי–מינהלי כאמור לפי [[חוק בתי משפט לעניינים מינהליים]]. : (ג)(1) רשם או שופט של בית משפט מחוזי מוסמך לדון בעניינים שבסמכות רשם לפי חוק, אף אם הסמכות לדון בתובענה נתונה למחלקה הכלכלית לפי סעיף קטן (א) או (א1). :: (2) ערעור על החלטה אחרת של רשם כאמור בסעיף קטן זה יידון לפני שופט המחלקה הכלכלית. : (ד) שר המשפטים רשאי, בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע עניינים כלכליים שיידונו בהתאם להוראות סעיף קטן (א)(2). === סימן ג': בתי משפט שלום === @ 43. מקום מושב ואזור שיפוט [ב/21] (תיקון: תשס"ח-5) : (א) שר המשפטים רשאי, בצו, להקים בתי משפט שלום ולקבוע מקום מושבם ואזור שיפוטם. :: ((פורסם [[צו בתי המשפט (הקמת בתי משפט שלום ואזור שיפוטם), תש"ך-1960]].)) : (ב) הוקם בית משפט שלום חדש לפי הוראות סעיף קטן (א) (בסעיף זה - בית המשפט החדש), יחולו הוראות אלה: :: (1) שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, לקבוע הוראות מעבר שלפיהן סוגי עניינים שיקבע לא יידונו בבית המשפט החדש; :: (2)(א) מנהל בתי המשפט רשאי להורות כי בסוגי הליכים שיקבע מבין העניינים שבסמכותו של בית המשפט החדש, יועברו הליכים שהוגשו לבית המשפט שבו היו נדונים אלמלא הוקם בית המשפט החדש וטרם החל הדיון בהם, לבית המשפט החדש, ויידונו בו; ::: (ב) הודעה על הליכים שהועברו לפי פסקת משנה (א) תימסר לצדדים להליך, וכן תפורסם במזכירויות בתי המשפט הנוגעים בדבר ובאתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט; הודעה על סוגי הליכים שהועברו תפורסם ברשומות. : (ג) תוקפן של הוראות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה שקבע שר המשפטים, שלא תעלה על שלוש שנים ממועד הקמתו של בית המשפט החדש; סמכות שהוקנתה לבית משפט לדון בהליך מכוח ההוראות כאמור תעמוד בעינה עד לסיום ההליך; לעניין זה((,)) "מועד הקמתו של בית המשפט החדש" - מועד ההקמה כפי שקבע שר המשפטים בצו, מכוח סעיף קטן (א). : (ד) אין בהוראות לפי סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהוראות [[סעיפים 49]] [[או 78]]. @ 44. מקום ישיבת בית המשפט [ב/22] : (א) בית משפט שלום ישב במקום מושבו. : (ב) בית משפט שלום רשאי לשבת לדין בענין מסויים, כולו או מקצתו, במקום שאינו מקום מושבו, אם ראה לעשות כן למען הצדק או למען יעילות הדיון, ובלבד שלא ישב במקום שמחוץ לאזור שיפוטו אלא בהסכמת נשיא בית המשפט המחוזי שהמקום האחר נמצא באזור שיפוטו. @ 45. השופטים [ב/23] : (א) בבית משפט שלום יהיו שופטים במספר שקבע שר המשפטים בהודעה ברשומות. : (ב) בכל אזור שיפוט יהיה נשיא אחד של בית משפט שלום, ויכול שיהיו בו סגן נשיא אחד או יותר; ואולם יכול נשיא אחד לכהן כנשיא באזורי שיפוט אחדים. @ 46. ישיבת שופט מחוץ למקום מינויו [ב/24] : נתמנה שופט פלוני לבית משפט שלום אחד, אין בכך כדי למנעו מלשבת בבית משפט שלום אחר; ואולם לא ישב שופט בבית משפט שלום אחר אלא בהסכמת נשיאי בתי משפט השלום הנוגעים בדבר. @ 47. ההרכב [ב/25] (תיקון: תש"ע-3) : בית משפט שלום ידון בשופט אחד, ואולם רשאי נשיא בית משפט השלום, לבקשת השופט היושב לדין, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה, או ביוזמתו להורות שהדיון בענין פלוני יהיה לפני שלושה שופטים; נשיא בית משפט השלום יקבע את השופטים שמהם יורכב בית המשפט. @ 48. קביעת מותבים ומועדים [ב/26] : (א) השופט אשר ידון בענין פלוני ייקבע בידי נשיא בית משפט השלום או סגנו, ובאין קביעה כאמור - לפי סדר שקבע מזמן לזמן נשיא בית המשפט. : (ב) המועד אשר בו יתחיל בית משפט השלום לדון בענין פלוני ייקבע בידי השופט או השופטים אשר ידונו בו, בהתאם לכללים שקבע נשיא בית המשפט, ואם טרם נקבע המותב שידון בו - בידי נשיא בית המשפט או סגנו. @ 49. העברת ענין מבית משפט שלום אחד למשנהו [ב/26א] (תיקון: תשמ"ה-2, תשע"ב-3) : (א) נשיא בית משפט השלום רשאי להורות שהליך מסוים שהובא או שיש להביאו לפני בית משפט שלום במקום פלוני וטרם החל הדיון בו או שענין שהוחלט בו על פסלות שופט, בין שהחל הדיון בו ובין שטרם החל הדיון בו, יהיה נידון בבית משפט אחר הנמצא באזור שיפוט שבו הוא מכהן כנשיא וכן רשאי הוא להורות כאמור לגבי סוג מסוים של הליכים אזרחיים והליכים בעבירות תעבורה. : (ב)(1) בעל דין הרואה את עצמו נפגע מהחלטת נשיא בית משפט השלום כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לבקש ממנו לעיין מחדש בהחלטה; :: (2) בהחלטה בבקשה לעיון מחדש לפי פסקה (1), ישקול נשיא בית משפט השלום את מידת הפגיעה הצפויה בבעלי הדין כתוצאה מההעברה, את המרחק בין בית המשפט שממנו הועבר ההליך לבין בית המשפט שאליו הועבר ואת הבטחת נגישותם של בעלי הדין לבית המשפט; :: (3) על החלטה כאמור בפסקה (2) ניתן לערער לפני נשיא בית משפט מחוזי. : (ג) בית המשפט שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד. : (ד) בסעיף זה - ::- "התחלת הדיון" - לרבות קדם משפט; ::- "הליכים בעבירות תעבורה" - הליכים ששופט תעבורה מוסמך לדון בהם לפי כל דין, שאינם בטיפולו של פרקליט לפי הוראות [[סעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]]. @ 50. אב-בית-הדין [ב/27] (תיקון: תשס"ו-2, תשס"ז-3, תשע"ד-3) : (א) אב בית הדין בבית משפט שלום הדן בשלושה יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה: :: (1) נשיא בית משפט שלום; :: (2) סגן נשיא בית משפט שלום, ואם כמה סגני נשיא יושבים בדין - הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם; :: (3) נשיא לשעבר לבית משפט שלום, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין - הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם; :: (4) סגן לשעבר של נשיא בית משפט שלום, ואם כמה סגנים לשעבר יושבים בדין - הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם; :: (5) הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם. : (ב) לענין סעיף זה רואים את הותק לפי תאריך מינויו של השופט לבית משפט השלום. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), שופט עמית לא יהיה אב בית הדין, אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט אחרת לעניין הרכב מסוים. @ 51. הסמכות [ב/28] (תיקון: תשמ"ה, תשמ"ה-2, ק"ת תשמ"ו, ק"ת תשמ"ז, ק"ת תשמ"ט, ק"ת תשנ"א, ק"ת תשנ"ב, תשנ"ב-2, ק"ת תשנ"ג, תשנ"ד, ק"ת תשנ"ד, ק"ת תשנ"ה, תשנ"ה-3, ק"ת תשס"א, תשס"א-4, ק"ת תשס"ג, תשס"ג-2, תשס"ד-5, תשס"ח-3, תש"ע-2, תשע"א, תשע"ו-2, תשע"ט-4, תשפ"ד-2) : (א) בית משפט שלום ידון באלה: :: (1)(א) עבירות שעונשן קנס בלבד או מאסר לתקופה שאינה עולה על שבע שנים; למעט עבירות שהן עניין כלכלי לפי [[סעיף 42ב(א)(8)]], למעט העבירות המנויות [[בחלק א' של התוספת השניה]], שעונשן מאסר לתקופה של חמש שנים או יותר, אם החליט פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט מחוזי, למעט עבירה לפי [[חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988]], למעט עבירה לפי [[+|פרק ב']] או לפי [[סעיף 55 לחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע"ד-2014]] ולמעט עבירה לפי [[סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003]]; ::: (ב) עבירות המנויות [[בחלק ב' לתוספת השניה]], שעונשן מאסר לתקופה העולה על שבע שנים, ועבירות שהן עניין כלכלי לפי [[סעיף 42ב(א)(8)]], אם החליט פרקליט המדינה או פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט שלום, ובלבד שלא יוטל עונש מאסר לתקופה העולה על שבע שנים; :: (2) תביעות אזרחיות - למעט תביעות הנוגעות למקרקעין - כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין; :: (3) תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין; :: (3א) (((בוטלה);)) :: (4) תביעה-שכנגד לתביעה אזרחית שנושאן אחד או שהן נובעות מאותן הנסיבות, יהיה שוויו של נושא התביעה-שכנגד אשר יהיה; היתה התביעה שכנגד עניין כלכלי כמשמעותו [[בסעיף 42ב]], רשאי בית המשפט להעביר את התביעות לבית המשפט שהיה מוסמך לדון בתביעה שכנגד אם ראה כי חלקו של העניין הכלכלי בתביעות משמעותי; :: (5) בעניני משפחה כמשמעותם [[בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995]], וזאת על אף האמור בפסקאות (2) ו-(3). : (א1) על אף הוראות סעיף קטן (א)(2) ו-(3), בית משפט שלום לא ידון בעניין כלכלי כמשמעותו [[בסעיף 42ב]], אלא בתביעה שכנגד לפי הוראת סעיף קטן (א)(4) או אם הועבר אליו מבית המשפט המחוזי לפי הוראות [[סעיף 42ב(א)(6) או (7)]]; ואולם, בית משפט שלום בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות מוסמך לדון בעניין כלכלי כמשמעותו [[בסעיף 42ב(א)(1)(ג)]], אם אותו עניין מצוי בסמכותו לפי הוראות חוק זה. : (ב) שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בצו להגדיל את הסכום הנקוב בסעיף קטן (א)(2); בצו כאמור ניתן לקבוע, לכלל בתי המשפט או לבית משפט מסויים, כי ענין שהגדלת סמכות כאמור הוסיפה לבית משפט השלום ושהוגש לפני תחילתו של הצו לבית משפט מחוזי יידון בבית משפט השלום, ובלבד שטרם הוחל בו בשמיעת עדים. : (ג) בענינים המפורטים בפסקה (5) בסעיף קטן (א) ידון בית משפט שהוסמך כאמור [[בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995]]. @ 52. ערעור [ב/29] (תיקון: תשס"ח-9, תש"ע-2) : (א) פסק דין של בית משפט שלום ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי. : (ב) החלטה אחרת של בית משפט שלום בענין אזרחי ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי. רשות כאמור בסעיף קטן זה לגבי החלטה אחרת תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור - :: (1) על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו; :: (2) על החלטת בית משפט שלום בשאלה אם עניין מסוים הוא עניין כלכלי כמשמעותו [[בסעיף 42ב]], אם לאו, ואולם תינתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט כי עניין מסוים אינו עניין כלכלי אם תוצאת ההחלטה היא שבית המשפט המוסמך הוא בית משפט שלום. : (ד) אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על פסק הדין. @ 53. סמכות שופטים [ב/29א] (תיקון: תשמ"ו-3) : סמכות שיפוטית שנתייחדה בדין למעט בחוק זה לנשיא בית משפט שלום נתונה לכל שופט של אותו בית משפט; סמכות אחרת שנתייחדה לנשיא בית משפט שלום רשאי הוא לאצול, כולה או מקצתה, לסגן נשיא. === סימן ד': בתי משפט לענינים מקומיים === @ 54. מקום מושב ואזור שיפוט [ב/29ב] : (א) שר המשפטים רשאי, בצו, לאחר התייעצות עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר, להקים בית משפט לענינים מקומיים ולקבוע מקום מושבו ואזור שיפוטו, ורשאי הוא, בצו, כאמור, להסמיך בית משפט שלום לשבת כבית משפט לענינים מקומיים. :: ((פורסם [[צו בתי המשפט (בתי משפט לעניינים מקומיים - הקמה והסמכה), התשמ"ג-1983]].)) : (ב) אזור שיפוטו של בית משפט לענינים מקומיים יכול שיהיה שונה מאזור שיפוטו של בית משפט השלום של אותו אזור ויכול שיכלול את תחומן של רשויות מקומיות אחדות; היה אזור שיפוטו של בית משפט לענינים מקומיים כולל שטחים שהם באזור השיפוט של יותר מבית משפט שלום אחד, ייקבע בצו, נשיאו של איזה בית משפט שלום מביניהם הוא בעל הסמכות לגביו. : (ג) שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר, לבטל צו לפי סעיף זה או לשנותו. @ 55. הסמכות [ב/29ג] (תיקון: תשפ"ד-4) : (א) בית משפט לענינים מקומיים ידון בעבירות לפי [[פקודת העיריות]], [[פקודת המועצות המקומיות]], [[וחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]], ולפי תקנות, צווים וחוקי עזר על פיהם, וכן בעבירות לפי החיקוקים המנויים [[בתוספת השלישית]], לרבות תקנות, צווים וחוקי עזר על פיהם. : (א1) בית משפט לעניינים מקומיים ידון בערעורים על החלטה סופית של בית דין לתעבורה, או על החלטה אחרת של בית דין כאמור אם ניתנה לכך רשות מאת שופט של בית משפט לעניינים מקומיים, בעניין קנס בשל הפרת תעבורה שהטיל מפקח שהוא פקח או עובד רשות מקומית, כאמור [[בסעיף 24(ג) לחוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024]]. : (ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את [[התוספת השלישית]]. : (ג) כל חיקוק שבו ניתנה סמכות לבית משפט עירוני ייקרא כאילו הסמכות ניתנה לבית משפט לענינים מקומיים. @ 56. דין בית משפט לענינים מקומיים [ב/29ד] (תיקון: תשמ"ה) : (א) דין בית משפט לענינים מקומיים כדין בית משפט שלום, ויחולו עליו הוראות [[סימן ג']] למעט [[סעיף 51]] ככל שאין [[בסימן זה]] הוראה אחרת, ובשינויים המחוייבים. : (ב) דין שופט בית משפט לענינים מקומיים כדין שופט בית משפט שלום לכל דבר וענין. @ 57. מינוי שופט [ב/29ה] (תיקון: תשס"ד-2, תשס"ד-3, תשס"ו-2, תשע"ד-3) : (א) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי למנות, לתקופה ובתנאים שיקבע, שופט שימלא תפקיד של שופט בית משפט לענינים מקומיים; בשבתו בדין יהיו סמכויותיו של שופט שנתמנה כאמור כסמכויות שופט בית משפט שלום. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מסמכותו של שופט בית משפט שלום לדון בעבירות כאמור [[בסעיף 55]] ולכהן כשופט בית משפט לענינים מקומיים. : (ד) (((בוטל).)) @ 58. שמירת סמכויות [ב/29ו] : אין הוראות [[סימן זה]] באות לגרוע מסמכות בית משפט שלום לדון בעבירות כאמור [[בסעיף 55]]. === סימן ה': בתי משפט לתביעות קטנות === @ 59. הסמכת בתי משפט [ת/1] : שר המשפטים רשאי להסמיך בית משפט שלום פלוני לשבת כבית משפט לתביעות קטנות. : ((פורסם [[צו בתי המשפט (שיפוט בתביעות קטנות – הסמכת בתי משפט), התשמ״ג–1983]].)) @ 60. הסמכות [ת/2] (תיקון: תשס"ב-2, תש"ע-2, תשע"א, ק"ת תשמ"ו, ק"ת תשמ"ט, ק"ת תשנ"ה, ק"ת תשנ"ח, ק"ת תשס"ח, ק"ת תש"ע, [י"פ הודעות]) : (א) בית משפט לתביעות קטנות ידון בתביעה אזרחית שהגיש יחיד - :: (1) לתשלום סכום שאינו עולה על 30,000 שקלים חדשים (((מתואם לאוגוסט 2008;<!-- בשנת 2016, 33,500 ש"ח; בשנת 2017, 33,400 ש"ח; בשנת 2018, 33,500 ש"ח; בשנת 2019, 33,900 ש"ח; בשנת 2020, 34,000 ש"ח; בשנת 2021, 33,800 ש"ח; בשנת 2022, 34,600 ש"ח; בשנת 2023, 36,400 ש"ח; בשנת 2024, 37,700 ש"ח בשנת 2025, 38,900 ש"ח -->בשנת 2026, 39,900 ש"ח))); :: (2) למתן צו להחלפת מצרך או לתיקונו או לביטול עסקה, כששווי המצרך או התיקון או סכום העסקה, לפי הענין, אינו עולה על הסכום האמור בפסקה (1), :: ובתביעה-שכנגד לסכום או לצו כאמור, ובלבד שהתביעות אינן לפי זכות שהומחתה או שהוסבה ואינן בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר. : (ב) בית המשפט רשאי לא לדון בתביעה או בתביעה-שכנגד ולהעבירן לבית משפט שלום, או לבית המשפט המוסמך לדון בהן, לפי העניין, אם ראה שהדיון בבית משפט לתביעות קטנות אינו מתאים להן, או אם ראה שהתביעה הוגשה בידי תובע שכבר הגיש באותה שנה באותו בית משפט יותר מחמש תביעות. : (ג) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את הסכום האמור בסעיף קטן (א). @ 61. שמירת זכות [ת/3] : האמור [[בסעיף 60]] אין בו כדי למנוע - : (1) בעל דין מהגיש תביעה כאמור בו לבית משפט אחר במקום להגישה לבית משפט לתביעות קטנות; : (2) נתבע שהגיש תביעה-שכנגד לבית משפט לתביעות קטנות - מהגיש תביעה נפרדת לעודף תביעתו, בין לבית משפט לתביעות קטנות ובין לבית משפט אחר. @ 62. ראיות וסדרי דין [ת/4] : (א) בית משפט לתביעות קטנות יהיה רשאי לקבל ראיה אף אם לא היתה קבילה בבית משפט אחר; אין בהוראה זו כדי לגרוע מדיני חסינות עדים וראיות חסויות. : (ב) בית משפט לתביעות קטנות אינו קשור בסדרי הדין הנוהגים בבית משפט אחר, ובכפוף לסדרי דין שהתקין שר המשפטים לענין [[סימן זה]], יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה. :: ((פורסמו [[תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל״ז–1976]].)) @ 63. ייצוג [ת/6] (תיקון: תשס"א-2) : (א) ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו; בעל דין רשאי, ברשות בית המשפט, להיות מיוצג על ידי ארגון שקבע לענין זה שר המשפטים, ובמקרה זה ירשה בית המשפט לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג כפי שיורה. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), יכול אדם, באישור בית המשפט לתביעות קטנות, לייצג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות, אם בעל הדין ייפה את כוחו לכך וייפוי הכוח הוגש לבית המשפט לתביעות קטנות; אין לייצג אדם לפי סעיף קטן זה - :: (1) אם המייצג עוסק בייצוג בדרך קבע; :: (2) אם הייצוג נעשה במהלך הרגיל של עסקיו של המייצג; :: (3) אם הייצוג נעשה בתמורה. @ 64. ערעור [ת/7] : פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי; בית המשפט המחוזי ידון בערעור בשופט אחד. @ 65. בוררות [ת/8] : (א) הוגשה תביעה לבית משפט לתביעות קטנות, רשאי שופט בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לדון בתביעה כבורר או להעבירה לבורר אחר שהסכים לדון בה בלי לקבל שכר מן הצדדים. : (ב) הוראות [[חוק הבוררות, התשכ"ח-1968]], למעט [[-|סעיפים 23 עד 29]] [[-|ו-31 עד 35]], יחולו על בוררות לפי סעיף זה, ככל שהן נוגעות לענין, אולם - :: (1) כל מקום שנאמר בו "בית המשפט" ייקרא כאילו נאמר בו "שופט בית משפט לתביעות קטנות"; :: (2) דין פסק בורר לפי סעיף זה, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות. : (ג) אין סעיף זה גורע מהסכם בוררות שבין הצדדים. @ 66. [ת/9] (תיקון: תשס"ו-2, תשע"ד-3) : (((בוטל).)) @ 67. מקום שיפוט [ת/5] : שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות מקום שיפוט לתביעות קטנות שיהיה מקום השיפוט על אף האמור בכל הסכם שבין בעלי הדין. === סימן ו': פומביות הדיון === @ 68. פומביות הדיון [ב/38] (תיקון: תשמ"ה, תש"ן-2, תשנ"ה-3, תשנ"ח-2, תשנ"ט, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ח-10, תשס"ט-2, תשע"א-6, תשע"ב-4, תשע"ב-5, תשע"ב-7, תשע"ו-4) : (א) בית משפט ידון בפומבי. : (ב) בית משפט רשאי לדון בענין מסויים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך באחת מאלה: :: (1) לשם שמירה על בטחון המדינה; :: (2) לשם מניעת פגיעה ביחסי החוץ של המדינה; :: (3) לשם הגנה על המוסר; :: (4) לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו [[בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז-1977]] וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם [[=חוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות|בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005]] (בחוק זה - חוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות); :: (5) לשם הגנה על ענינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי [[החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998]]; :: (6) (((בוטלה);)) :: (7) הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל; :: (8) לשם הגנה על סוד מסחרי; :: (9) לשם הגנה על ענינו של מתלונן או ניזוק בעבירה לפי [[סעיף 377א לחוק העונשין, התשל"ז-1977]]; :: (10) לשם הגנה על עד מוגן או על מידע חסוי בעניין עד מוגן, תכנית הגנה, הרשות להגנה על עדים, או עד מאוים, כמשמעותם [[בחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008]]; :: (11) לשם הגנה על עניינו של נפגע עבירה או של עבריין מין, בהליך לפי [[חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006]]; :: (12) לשם הגנה על עניינו של חשוד בדיון בבקשה לאסור את פרסום שמו לפי [[סעיף 70(ה1)]]; :: (13) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת אלימות כלפי בן משפחה כהגדרתו [[בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991]]. : (ג) בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, רשאי בית משפט לדון בדלתיים סגורות. : (ג1) בעת דיון בבקשה לדיון בדלתיים סגורות, רשאי בית המשפט, לבקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, לסטות מדיני הראיות מטעמים שיירשמו, ולקבל ראיה אף שלא בנוכחות צד לדיון או בא כוחו או בלי לגלותה להם, אם שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בשלום הציבור או בביטחונו, או לחשוף שיטות עבודה חסויות, וכי אי־גילויה עדיף על פני גילויה לשם עשיית צדק; בית המשפט רשאי, בטרם יקבל החלטה לפי סעיף קטן זה, לעיין בראיה ולשמוע הסברים שלא בנוכחות המשיב ובא כוחו. : (ג2) בית המשפט ידון בדלתיים סגורות בעת מתן עדותו של עד שזהותו חסויה על פי תעודת חיסיון שהוצאה מכוח [[+|סעיפים 44]] [[או 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]], או על פי הוראת כל דין אחר; ואולם בית המשפט רשאי, מטעמים שיירשמו, לדון בעניין, כולו או מקצתו, בפומבי. : (ד) החליט בית משפט על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוגי בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון כולו או מקצתו ורשאי הוא להורות כאמור גם בדיון לפי [[סעיף קטן (ג2)]], מטעמים שיירשמו. : (ה) על אף הוראות [[סעיף 68(א)]] - :: (1) עניני משפחה, כמשמעותם [[בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995]], למעט תובענות לפי [[חוק הירושה, התשכ"ה-1965]], שעילתן אינה סכסוך בתוך המשפחה ותובענות לפי [[חוק השמות, התשט"ו-1956]], ולפי [[חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963]] - יידונו בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורה בית המשפט לדון בענין, כולו או מקצתו, בפומבי; :: (2) בית המשפט העליון הדן בערעור על החלטה או פסק דין של בית משפט לנוער כהגדרתו [[בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971]], וכן בית משפט הדן במעצרו של קטין, ידונו בדלתיים סגורות; ואולם רשאים בתי המשפט כאמור להרשות לאדם או לסוגי בני אדם, לרבות לנפגע העבירה הנדונה, להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו; לעניין זה, "נפגע עבירה" - כהגדרתו [[בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001]]. @ 68א. ניהול פרוטוקול (תיקון: תשס"ח-8) : (א) בדיון בבית משפט ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחב בדיון והנוגע למשפט, לרבות שאלות והערות בית המשפט, ואולם בקדם משפט, בישיבה מקדמית או בדיון מקדמי אחר רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לכלול בפרוטוקול את עיקרי הדברים שבדיון; בית המשפט יקבע את דרך רישום הפרוטוקול; בסעיף זה, "דיון מקדמי" - לרבות דיון שאין בו שמיעת ראיות בעל פה או שמיעת טענות בעלי הדין ושנועד לבחון את האפשרות לסיים את ההליך בהסדר מוסכם בין בעלי הדין. : (ב) בית המשפט רשאי להורות שלא יירשמו בפרוטוקול דברי גידוף, נאצה, השמצה או ביזוי, ובלבד ששוכנע כי אין טעם המצדיק את רישומם בפרוטוקול. : (ג) בעל דין זכאי לקבל, בתום הדיון או בסמוך לאחר מכן, עותק של הפרוטוקול. : (ד) בית משפט רשאי, לפי בקשת בעל דין ולאחר שנתן לשאר בעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו; בעל דין רשאי להגיש בקשה לתקן רישום בפרוטוקול בתוך עשרה ימים מיום שהומצא לו הפרוטוקול. : (ה) כתבי טענות וכל תעודה או מסמך שהוגשו בדיון ושבית המשפט קיבל אותם, יצורפו לפרוטוקול ויהיו חלק ממנו, למעט לעניין סעיפים קטנים (ב) עד (ד). : (ו) הוראות סעיף זה יחולו על כל דיון בבית משפט, לרבות בבית המשפט העליון, אלא אם כן נקבעה בחיקוק הוראה מפורשת אחרת באותו עניין. @ 68ב. הקלטת דיון (תיקון: תשס"ח-8) : (א) ביקש בעל דין שדיון יוקלט על חשבונו, יאפשר זאת בית המשפט, אלא אם כן מצא שאין לעשות כן מטעמים מיוחדים, ובלבד שהדיון מתועד בדרך אמינה ומדויקת אחרת; החלטה שלא להיענות לבקשת בעל דין כאמור תהיה מנומקת בכתב. : (ב) הורה בית המשפט על הקלטת הדיון לבקשת בעל דין, תישמר ההקלטה בידי בית המשפט, וכל בעל דין יהיה רשאי להאזין לה. : (ג) הקלטה של הדיון לפי סעיף זה לא תיחשב פרוטוקול הדיון. @ 69. הרחקה מבית המשפט [ב/39] : (א) בית משפט רשאי לאסור על קטין להימצא בבית המשפט בעת הדיון ולצוות על הרחקתו. : (ב) בית משפט רשאי להרחיק אדם, שאינו בעל דין, מאולם בית המשפט בעת דיון, אם מצא, מטעמים שיירשמו, שנוכחות אותו אדם באולם תרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל. @ 70. איסור פרסומים [ב/40] (תיקון: תשמ"ה-2, תשס"ג, תשס"ו, תשס"ז, תשע"א-5, תשע"ב-4, תשע"ד-5, תשע"ו-5, תשפ"ו) : (א) לא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בבית משפט בדלתיים סגורות אלא ברשות בית המשפט. : (ב)(1) לא יצלם אדם באולם בית משפט ולא יפרסם תצלום כזה אלא ברשות בית המשפט. :: (2) לא תינתן רשות כאמור בפסקה (1) בעניינו של חשוד המוחזק במעצר לפני הגשת כתב אישום, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו ואם שוכנע בית המשפט שיש בכך עניין ציבורי של ממש העולה על הפגיעה בכבוד החשוד. : (ב1) לא יפרסם אדם צילום שיש בו כדי לזהות חשוד המוחזק במעצר לפני הגשת כתב אישום, שצולם בין כותלי בית המשפט, למעט באולם בית המשפט, אלא אם כן החשוד נתן את הסכמתו לכך בכתב או אם שוכנע בית המשפט שיש בפרסום עניין ציבורי של ממש העולה על הפגיעה בכבוד החשוד. : (ג) לא יפרסם אדם בלי רשות בית המשפט פרסום בעניינו של קטין כאמור [[בסעיף 24(א)(1) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960]]. : (ג1) לא יפרסם אדם שם או מספר זהות של בעל דין התובע פיצויים בשל נזקי גוף, למעט פיצויים בשל עוגמת נפש, אלא אם כן ניתנה הסכמתו של אותו בעל דין לפני הפרסום או ברשות בית המשפט. : (ד) בית משפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט, במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם, לשם מניעת פגיעה בפרטיות של אדם בשל חשיפת מידע רפואי עליו או לשם מניעת פגיעה בפרטיותו של אדם עם מוגבלות שכלית או של אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם [[בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות]], של אחד מהם. : (ד1)(1) לא יפרסם אדם שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, עד תום 48 שעות מהמועד שבו התייצב החשוד לחקירה או שהיה עליו להתייצב לחקירה, או עד סיומו של הדיון הראשון שהתקיים לפני שופט בעניינו, לפי המוקדם מביניהם; לעניין זה לא יובאו שבתות ומועדים במניין השעות; :: (2) על אף הוראות פסקה (1), לא יחול איסור פרסום שמו של חשוד בכל אחד מהמקרים המפורטים להלן: ::: (א) בית המשפט התיר את פרסום שמו של החשוד בשל העניין הציבורי שבפרסום, ובלבד שניתנה לחשוד הזדמנות להשמיע את טענותיו בעניין; ::: (ב) רשות חוקרת פרסמה או ביקשה לפרסם את שם החשוד, לאחר שקצין בדרגת ניצב משנה ומעלה מאגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל, או עובד ציבור האחראי על תחום חקירות ומודיעין ברשות חוקרת אחרת, לפי העניין, אישר כי בנסיבות העניין, מטעמים מיוחדים שנרשמו, התקיימו שני אלה: :::: (1) הפרסום נדרש לצורך איתור חשוד או עד, תפיסת עבריין נמלט, אזהרת הציבור מפני אדם העלול לסכנו או לצורך חיוני אחר; :::: (2) עיכוב הפרסום שייגרם מהצורך בקבלת אישור בית המשפט לפי פסקת משנה (א), עלול לסכל את מטרת הפרסום האמורה בפסקת משנה (1); ::: (ג) החשוד ביקש לפרסם את שמו או הסכים לפרסום שמו, ובלבד שהבקשה או ההסכמה ניתנו בידי החשוד עצמו או על ידי בא כוחו, בכתב. : (ה) בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, או פרט אחר מפרטי החקירה, אם הדבר עלול לפגוע בחקירה שעל פי דין; אסר בית המשפט כאמור, יפקע האיסור עם הגשת כתב האישום נגד החשוד, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת. : (ה1)(1) בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או פרט אחר מפרטי החקירה, אם ראה כי הדבר עלול לגרום לחשוד נזק חמור ובית המשפט סבר כי יש להעדיף את מניעת הנזק על פני הענין הציבורי שבפרסום; הורה בית המשפט על איסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, יפקע האיסור עם הגשת כתב האישום נגד החשוד, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת; :: (2) הרשות החוקרת תיידע חשוד שהוא עצור ואינו מיוצג בדבר זכותו לבקש מבית המשפט לאסור את פרסום שמו לפי הוראות סעיף זה וכן תאפשר לו להגיש בקשה לאיסור פרסום שמו באמצעותה, לפי הטופס [[שבתוספת הרביעית]], ותיידע את החשוד בדבר אפשרות זו לא יאוחר מ־24 שעות מעת מעצרו או לפני שהובא לפני שופט - המוקדם מביניהם; לעניין זה לא יובאו שבתות ומועדים במניין השעות; :: (3) שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לביצוע פסקה (2). : (ה2) לענין סעיף זה - ::- "חשוד" - מי שנפתחה נגדו חקירה פלילית; ::- "רשות חוקרת" - משטרת ישראל או רשות חוקרת אחרת המוסמכת לחקור על פי דין; ::- "שם של חשוד" - לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהות את החשוד. : (ה3)(1) לא יפרסם אדם שם של חשוד או שם של נאשם, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו, שהתקיימו בעניינו הנסיבות כאמור [[בסעיף 325(ו3) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]], והוא שוטר משמר הגבול, שוטר אחר - לעניין פעילות מבצעית למניעת פעילות חבלנית עוינת בלבד, או אדם שעבר עבירה בהיותו חייל כהגדרתו [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]], [[והחוק האמור]] חדל לחול עליו לגבי אותה עבירה. :: (2) הוראות סעיף קטן (ד1)(2) יחולו לעניין סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים, ובשינוי זה: הוראות סעיף קטן (ד1)(2)(ב) יחולו לעניין חשוד בלבד. :: (3) איסור פרסום לפי סעיף קטן זה לא יחול על גורם שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לכך או על אדם מטעם אותו גורם, המעביר שם של חשוד או שם של נאשם לרשות שלטונית זרה או לרשות שיפוטית זרה; העברת שם של חשוד או שם של נאשם כאמור תהיה בהסכמת הרשות החוקרת או הפרקליט הצבאי הראשי, לפי העניין. :: ((ראו [[תקנות בתי המשפט (ציון שם חשוד או נאשם מכוח סעיף 70(ה3) לחוק), התשע״ז–2017]].)) : (ו) העובר על הוראה מהוראות סעיף זה למעט סעיף קטן (ג), דינו - מאסר ששה חדשים; העובר על הוראות סעיף קטן (ג), דינו כדין מי שפרסם פרסום לפי [[סעיף 24(א)(1) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960]]. @ 70א. בקשה בעניין פרסום שם חשוד (תיקון: תשע"ב-4) : (א) בקשה לאסור פרסום שם חשוד לפי [[סעיף 70(ה) או (ה1)]] או להתיר פרסום שם חשוד לפי [[סעיף 70(ד1)(2)]] ([[בסימן זה]] - בקשה בעניין פרסום שם חשוד) תוגש לבית משפט שלום כמפורט להלן, לפי העניין, ותידון לפני דן יחיד: :: (1) בקשה לפי [[סעיף 70(ה)]] - לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו נעברה לפי החשד העבירה שבקשר אליה מוגשת הבקשה, כולה או חלקה, או נמצאת היחידה הממונה על חקירת העבירה ברשות החוקרת; :: (2) בקשה לפי [[סעיף 70(ד1)(2)(א) או (ה1)]] - לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגורי החשוד. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), בקשה כאמור באותו סעיף קטן המוגשת לפי [[סעיף 70(ד1)(2)(א) או (ה1)]] בעניין חשוד המוחזק במעצר, תוגש לבית המשפט שדן במעצר; טרם התקיים דיון במעצר - תוגש הבקשה לבית משפט המוסמך לדון במעצר לפי [[סעיף 3(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996]]. : (ג) על אף הוראות סעיף זה, שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע הוראות מיוחדות לעניין בית המשפט שתהא נתונה לו הסמכות המקומית לדון בבקשה בעניין פרסום שם חשוד לאחר שעות העבודה הרגילות של בתי המשפט. @ 70ב. צדדים לבקשה בעניין פרסום שם חשוד (תיקון: תשע"ב-4) : (א) משיבים בבקשות בעניין פרסום שם חשוד המפורטות בפסקאות שלהלן, יהיו כמפורט לצדן: :: (1) בבקשה להתיר פרסום שם חשוד לפי [[סעיף 70(ד1)(2)(א)]] - החשוד; :: (2) בבקשה לביטול איסור פרסום שם חשוד לפי [[סעיף 70ג]] - החשוד וכל גורם אחר שהיה צד לדיון בבקשה לאסור את פרסום שמו של החשוד לפי [[סעיף 70(ה) או (ה1)]]. : (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע את צירופם של משיבים או מבקשים נוספים בבקשות המפורטות באותו סעיף קטן. : (ג) רשות חוקרת לא תהיה צד לדיון בבקשה של חשוד לאסור את פרסום שמו לפי [[סעיף 70(ה1)]], אלא אם כן ביקשה זאת. @ 70ג. בקשה לביטול איסור פרסום (תיקון: תשע"ב-4) : (א) ציווה בית המשפט על איסור פרסום לפי [[סעיף 70(ד), (ה) או (ה1)]], רשאי מי שמעוניין בביטול האיסור, לרבות כלי תקשורת, להגיש לבית המשפט שנתן את הצו בקשה לביטולו; בקשת הביטול תידון לפני דן יחיד. : (ב) היה מבקש הביטול כאמור בסעיף קטן (א) צד לבקשה לאיסור הפרסום, עליו להראות נסיבות חדשות המצדיקות את בקשת הביטול; לעניין זה, "נסיבות חדשות" - לרבות הזמן שחלף ממועד מתן צו איסור הפרסום. @ 70ד. ערעור על החלטה בעניין פרסום (תיקון: תשע"ב-4, תשפ"ו) : (א) ההחלטות המפורטות להלן ניתנו לערעור בתוך שבעה ימים, ובית המשפט שלערעור ידון בערעור בדן יחיד: :: (1) איסור פרסום לפי [[סעיף 70(ד), (ה) או (ה1)]]; :: (2) התרת פרסום לפי [[סעיף 70(א), (ב), (ב1), (ג) או (ד1)(2)(א)]] או התרת צילום לפי [[סעיף 70(ב)]]; :: (3) ביטול איסור פרסום לפי [[סעיף 70ג]]. : (ב) החלטת בית משפט מחוזי בערעור על החלטה כאמור בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א), ניתנת לערעור ברשות לבית המשפט העליון בתוך שבעה ימים; בית המשפט העליון ידון בבקשת רשות הערעור בדן יחיד והוא רשאי לדחותה על הסף בלא דיון בנוכחות הצדדים; ניתנה רשות הערעור, ידון בית המשפט העליון בערעור בדן יחיד. : (ג) בית משפט שנתן החלטה כאמור בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א) או בית משפט שדן בערעור או בבקשת רשות ערעור כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), רשאי להורות על עיכוב ביצועה של ההחלטה שעליה מערער אדם או מבקש לערער, לפרק זמן שיקבע ובתנאים שייראו לו. @ 70ה. תקנות לעניין איסור פרסום (תיקון: תשע"ב-4) : שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע את אופן הגשת הבקשה לבית המשפט לאסור או להתיר את פרסום שמו של חשוד לפי הוראות [[סעיפים 70 עד 70ד]], ואת דרכי הדיון בבקשה. : ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (סדרי דין בבקשה לאסור פרסום שם חשוד), התשע״ד–2014]].)) @ 71. מניעת פגיעה בהליך פלילי [ב/41] (תיקון: תשס"ב) : (א) לא יפרסם אדם דבר על ענין פלילי התלוי ועומד בבית משפט במטרה להשפיע על מהלך המשפט או על תוצאותיו, וראייה מראש את ההשפעה האמורה כאפשרות קרובה לודאי כמוה כמטרה להשפיע, והכל אם יש בפרסום כדי להשפיע כאמור. : (ב) לענין סעיף זה, "ענין פלילי התלוי ועומד בבית משפט" - משעה שהוגשה לבית המשפט באותו ענין בקשה למתן צו מעצר או משעה שהוגש לו כתב אישום, לפי המוקדם, עד שהחליט התובע שלא להגיש כתב אישום, ואם הוגש כתב אישום - עד סיום ההליכים. : (ג) איסור הפרסום אינו חל על פרסום ידיעה בתום לב על דבר שנאמר או שאירע בישיבה פומבית של בית משפט. : (ד) העובר על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר שנה אחת. @ 72. איסור הפרעה [ב/42] (תיקון: תשס"ד-3) : (א) אדם שבעת דיוני בית משפט עושה באולם בית המשפט, בלשכתו של שופט או סמוך למקום הדיון, אחד המעשים שלהלן, רשאי בית המשפט לצוות על הרחקתו, ורשאי הוא, לאחר שהתרה באדם שיימנע מהפרעה והוא לא שעה להתראה, להענישו על אתר במאסר עד שלושה חדשים או בקנס: :: (1) מתנהג בדרך של אלימות או איומים או בדרך פרועה או מבישה; :: (2) מקים רעש כדי להביע הסכמה או אי-הסכמה לפעולה משפטית או להחלטה של בית משפט; :: (3) מאיים על פקיד בית המשפט או מפריע לו בצורה אחרת למלא תפקידו; :: (4) מפריע בדרך אחרת לדיוני בית המשפט. : (ב) על עונש שהוטל לפי סעיף קטן (א) יתן בית המשפט מיד הודעה בכתב לנשיא בית המשפט העליון; הנשיא, או שופט אחר של בית המשפט העליון שהנשיא קבע לכך, רשאי, לאחר שזימן את הנידון אם ביקש זאת, לבטל את העונש או לשנותו לקולה. : (ג) סעיף זה לא יחול על מי שנתון באותו ענין לשיפוט משמעתי על פי [[חוק לשכת עורכי הדין]], והוא נמצא באולם בית המשפט לרגל תפקידו. @ 73. כפיית ציות ועונש בשל אי ציות [ב/42א] (תיקון: תשמ"ה-2) : (א) מי שהוזמן להעיד ולא התייצב, או נצטווה להמציא מסמך ולא המציאו, רשאי בית המשפט או הרשם - :: (1) לצוות על הבאתו לפני בית המשפט; על צו כזה יחולו הוראות [[סעיף 73א]]; :: (2) להטיל עליו, אף שלא בפניו, מחצית הקנס האמור [[בסעיף 40(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]], ואם הוזמן או נצטווה פעם נוספת ולא התייצב או לא המציא את המסמך - מאסר שלא יעלה על חודש ימים או קנס כאמור [[בסעיף 40(2) לחוק האמור]]. : (ב) מי שהוטל עליו מאסר או קנס לפי סעיף קטן (א) שלא בפניו, רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשתו, לעיין שנית במאסר או בקנס שהטיל, להקל בהם או לבטלם, והוא יבטלם אם שוכנע שהמבקש לא התייצב או לא המציא את המסמך מסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן. : (ג) על החלטה להטיל מאסר או קנס לפי סעיף קטן (א) ועל החלטה לפי סעיף קטן (ב) יתן מיד בית המשפט או הרשם הודעה בכתב לנשיא בית המשפט שלערעור, ורשאי הנשיא או שופט אחר של בית המשפט שלערעור לבטל את הצו או לשנותו לקולה. : (ד) היה לבית המשפט יסוד להניח כי מי שהוזמן להעיד או נצטווה להמציא מסמך לא יתייצב או לא ימציא את המסמך, רשאי בית המשפט או הרשם - :: (1) לחייבו במתן ערובה, ואם לא נתן ערובה - לצוות על מעצרו; שר המשפטים יקבע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוראות שיחולו על החיוב בערובה, תנאיו ותוצאותיו; :: (2) לתת כל צו שימצא לנכון לשם הבטחת ההתייצבות או המצאת המסמך, לרבות הפקדת דרכון ואיסור יציאה מן הארץ. @ 73א. צו הבאה (תיקון: תשמ"ה-2) : (א) ציווה בית המשפט או הרשם לפי [[סעיף 73(א)(1)]] על הבאת אדם לפניו, ייערך צו ההבאה בכתב, ויפורטו בו שמו של האדם שצווה על הבאתו (להלן - המובא) ותמצית העובדות המהוות יסוד למתן הצו. : (ב) בצו הבאה רשאי בית המשפט או הרשם להורות לקצין משטרה לשחרר את המובא בערובה, כפי שיפורש בצו; כתב ערובה שניתן בפני הקצין יועבר לבית המשפט או הרשם שנתן את הצו; על הערובה יחולו התקנות שהותקנו כאמור [[בסעיף 73(ד)(1)]]. : (ג) צו הבאה יבוצע בידי שוטר או בידי מי שנקב בית המשפט או הרשם בצו, ומותר לבצעו בכל מקום ובכל עת. : (ד) המבצע צו הבאה יודיע למובא בה בשעה על הצו וימסור לו העתק ממנו, וכן הזמנה לעד או העתק ממנה או צו להמצאת מסמכים או העתק ממנו, לפי הענין. : (ה) המבצע צו הבאה רשאי, כשהצו בידו - :: (1) להיכנס לכל מקום שיש לו יסוד סביר להניח שהמובא נמצא בו; :: (2) להשתמש בכוח סביר נגד אדם או רכוש במידה הדרושה לביצוע הצו. : (ו) מי שנעצר על פי צו הבאה ולא שוחרר לפי סעיף קטן (ב), יובא לפני בית המשפט או הרשם, והוא יצווה על מעצרו או ישחררו בערובה. @ 73ב. עיון חוזר וערר (תיקון: תשמ"ה-2, תשמ"ו-2, תש"ע) : ניתנה החלטה בעניין מעצר לפי [[סעיפים 73(ד)]] [[או 73א(ו)]], רשאים הצדדים - :: (1) לפנות לבית המשפט, ואם צו המעצר ניתן מאת רשם - לרשם, בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן, לרבות בהחלטה לפי פסקה זו, אם נתגלו עובדות חדשות או נשתנו נסיבות והדבר עשוי לשנות את ההחלטה הקודמת; :: (2) לערור על החלטה בבקשה לעיון חוזר, לפני בית המשפט שלערעור שידון בערר בשופט אחד. @ 74. סופיותן של החלטות [ב/43] : בלי למעט מן האמור [[בסעיף 72(ב)]], החלטות בית משפט לפי [[סעיפים 68]], [[69]] [[ו-72]] אין אחריהן ולא כלום. === סימן ז': הוראות כלליות === @ 75. סמכות כללית לתת סעד [ב/34] : כל בית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתת פסק דין הצהרתי, צו עשה, צו לא-תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו. @ 76. סמכות נגררת [ב/35] : הובא ענין כדין לפני בית משפט והתעוררה בו דרך אגב שאלה שהכרעתה דרושה לבירור הענין, רשאי בית המשפט להכריע בה לצורך אותו ענין אף אם הענין שבשאלה הוא בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר או של בית דין אחר. @ 77. סמכות אזרחית נגררת לפלילית [ב/35א] : (א) הורשע אדם בבית משפט שלום או בבית משפט מחוזי והוגשה נגדו - ונגדו בלבד - תביעה אזרחית בשל העובדות המהוות את העבירה שבה הורשע, מוסמך השופט או המותב שהרשיעו, לאחר שפסק הדין בפלילים הפך לחלוט, לדון בתביעה האזרחית, אם ביקש זאת מגיש התביעה; לענין זה מוסמך בית משפט מחוזי לדון גם אם התביעה לפי שוויה היא בתחום סמכותו של בית משפט שלום. : (ב) שר המשפטים יקבע בתקנות את סדרי הדין בתביעה האזרחית, לרבות הוראות בדבר המועד והדרך להגשת התביעה וההליכים בערעור. @ 77א. עילות פסלות (תיקון: תשנ"ב, תשס"ד-3) : (א) שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. : (א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), שופט לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה: :: (1) צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת; :: (2) יש לשופט ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו; :: (3) בטרם התמנה לשופט היה השופט מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כבורר, כמגשר, כעד, כיועץ מקצועי, כמומחה, או בדרך דומה אחרת; :: לענין סעיף קטן זה - ::- "בן משפחה" - בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו; ::- "בן משפחה מדרגה ראשונה" - בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו; ::- "עד מרכזי" - עד שנדרשת הערכת מהימנותו לצורך הכרעה בהליך. : (א2) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1) שופט רשאי לשבת בדין אם מפאת דחיפות הענין לא ניתן לקיים את ההליך לפני שופט אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בענין. : (א3) על אף האמור בסעיף קטן (א1)(2), שופט רשאי לשבת בדין אם העברת הענין לכל שופט אחר לא תשנה את עילת הפסלות. : (ב) נטענה טענת פסלות נגד שופט, יחליט בה אותו שופט לאלתר ולפני שיתן כל החלטה אחרת. : (ב1) התקיימה עילת פסלות לפי סעיף קטן (א1)(1) או (2), הנוגעת לעורך דין או לבא כוח אחר, שהתקיימו בו נסיבות המחייבות קבלת היתר לייצוג כאמור [[בסעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין]], רשאי בית המשפט להתיר את הייצוג, לבקשת עורך הדין או בא הכוח, אם מצא כי הנזק שייגרם לצד להליך אם לא יתיר את הייצוג עולה על הנזק שייגרם לצד להליך או לאינטרס הציבורי בשל הפסקת הדיון או החלפת שופט; התיר בית המשפט את הייצוג כאמור, לא ישב בדין השופט שלגביו התקיימה עילת הפסלות. : (ג) החלטת שופט או בית משפט לפי סעיף זה תהיה מנומקת, ורשאי בעל דין לערער עליה לפני בית המשפט העליון; בערעור ידון נשיא בית המשפט העליון, או מותב של שופטי בית המשפט העליון, או שופט אחד, הכל כפי שיקבע הנשיא. : ((ראו [[https://www.gov.il/BlobFolder/news/spokemanmessage07092020/he/מסמך אמות מידה לגיבוש רשימת מניעויות.pdf | אמות מידה לגיבוש רשימת מניעויות לשופטים ורשמים]], באתר הרשות השופטת.)) @ 78. העברת ענין למקום אחר [ב/36] (תיקון: תשע"ב-3) : (א) הליך מסוים שהובא או שיש להביאו לפני בית משפט מחוזי או בית משפט שלום במקום אחד, רשאי נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שהוא הסמיכו לכך להורות שיהיה נידון בבית משפט של אותה דרגה במקום אחר; ובלבד שלא תינתן הוראה לפי סעיף זה לאחר התחלת הדיון אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בו. : (ב) בהחלטה לפי סעיף קטן (א) ישקול נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שהוא הסמיכו לכך, לפי העניין, את מידת הפגיעה הצפויה בבעלי הדין כתוצאה מההעברה, את המרחק בין בית המשפט שממנו הועבר ההליך לבין בית המשפט שאליו הועבר ואת הבטחת נגישותם של בעלי הדין לבית המשפט. : (ג) בית המשפט שאליו הועבר עניין כאמור, לא יעבירנו עוד. @ 78א. העברת הליכים אזרחיים והליכים בעבירות תעבורה למקום אחר (תיקון: תשע"ב-3) : (א) מנהל בתי המשפט רשאי להעביר הליכים אזרחיים והליכים בעבירות תעבורה שהוגשו לבית משפט מסוים וטרם החל הדיון בהם, לבית משפט אחר של אותה דרגה, בין באותו אזור שיפוט ובין באזור שיפוט סמוך, כדי לאזן את חלוקת עומס הדיונים בין בתי המשפט, ובלבד שהמרחק בין בתי המשפט אינו עולה על 60 קילומטרים; החלטת מנהל בתי המשפט להעביר את אותם הליכים טעונה הסמכה של נשיא בית המשפט העליון שאושרה בידי שר המשפטים, ולעניין הליכים בעבירות תעבורה - גם התייעצות עם המפקח הכללי של המשטרה או מי שהוא הסמיכו לכך. : (ב) מנהל בתי המשפט יפרסם הודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט בדבר העברת הליכים כאמור בסעיף קטן (א). : (ג)(1) בעל דין הרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל בתי המשפט כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לבקש ממנו לעיין מחדש בהחלטה; :: (2) בהחלטה בבקשה לעיון מחדש לפי פסקה (1), ישקול מנהל בתי המשפט את מידת הפגיעה בצפויה בבעלי הדין כתוצאה מההעברה ואת הבטחת נגישותם של בעלי הדין לבית המשפט; :: (3) על החלטה כאמור בפסקה (2) ניתן לערער לפני נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שהוא הסמיכו לכך. : (ד)(1) תיק שהועבר לפי [[סעיפים 49]], [[78]] [[או 79]], מנהל בתי המשפט לא יעבירנו עוד; :: (2) תיק שהועבר לפי סעיף זה, מנהל בתי המשפט או בית המשפט שאליו הועבר, לא יעבירנו עוד. : (ה) בסעיף זה, "התחלת הדיון" ו"הליכים בעבירות תעבורה" - כהגדרתם [[בסעיף 49(ד)]]. @ 79. סעד בשל חוסר סמכות [ב/37] : (א) מצא בית משפט שאין הוא יכול לדון בענין שלפניו מחמת שאינו בסמכותו המקומית או הענינית, והוא בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר, רשאי הוא להעבירו לבית המשפט או לבית הדין האחר, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה, ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם. : (ב) בית המשפט או בית הדין שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד. @ 79א. פשרה (תיקון: תשנ"ב) : (א) בית משפט הדן בענין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, לפסוק בענין שלפניו, כולו או מקצתו, בדרך של פשרה. : (ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט להציע לבעלי הדין הסדר פשרה או לתת, לבקשת בעלי הדין, תוקף של פסק דין להסדר פשרה שעשו ביניהם. @ 79ב. בוררות (תיקון: תשנ"ב, תשע"ט, תשפ"ד) : (א) בית משפט הדן בענין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר ענין שלפניו, כולו או מקצתו, לבוררות, וכן רשאי הוא, בהסכמתם, להגדיר תנאי הבוררות. : (ב) בעלי הדין, באישור בית המשפט, ימנו את הבורר; לא באו בעלי הדין לידי הסכמה על הבורר, רשאי בית המשפט למנותו מתוך רשימה שהגישו לו בעלי הדין, או לפי בחירתו - באין רשימה כזו. : (ג) הוראות [[חוק הבוררות, התשכ"ח-1968]], יחולו על בוררות לפי סעיף זה. : (ד) על אף האמור בסעיפים ((קטנים)) (ב) ו-(ג), התקיימו התנאים לתחולה לפי [[סעיף 3 לחוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, התשפ"ד-2024]], יחולו על הבוררות הוראות [[החוק האמור]]. @ 79ג. גישור (תיקון: תשנ"ב, תשס"א-3, תשפ"ד-3) : (א) בסעיף זה, ::- "גישור" - הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו; ::- "אמנת סינגפור" - אמנת סינגפור בדבר הסדרי גישור בין-לאומיים שנחתמה ביום ו' באב התשע"ט (7 באוגוסט 2019); ::- "הסדר גישור" - הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם שהושג בסיומו של הליך גישור; ::- "מגשר" - מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסכמה על יישוב סכסוך שביניהם בהליך גישור בדרך של ניהול משא ומתן חופשי. : (ב) בית המשפט רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר תובענה לגישור. : (ג) בהליך הגישור רשאי מגשר להיוועד עם בעלי הדין, יחד או לחוד, ועם כל מי שקשור לסכסוך; ורשאי הוא להיפגש עם בעל דין, בהסכמתו, בלי עורך דינו. : (ד) דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור, לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי. : (ה) העביר בית המשפט ענין לגישור, יעכב את ההליכים שלפניו לתקופה שיקבע, ורשאי הוא להאריך את התקופה בהסכמת בעלי הדין. : (ו) לא הגיעו בעלי הדין להסדר גישור עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (ה), יחודשו ההליכים בבית המשפט; אולם רשאי בית המשפט, על-פי בקשה של המגשר או של בעל דין, לחדשם בכל עת לפני תום התקופה האמורה. : (ז) הגיעו בעלי הדין להסדר גישור, יודיע על כך המגשר לבית המשפט, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסדר תוקף של פסק דין. : (ח) הגיע צדדים לסכסוך להסכמה על יישוב הסכסוך שביניהם בגישור שנערך לפי חוק זה, רשאי בית המשפט המוסמך לדון בתובענה נושא הסכסוך לתת להסדר הגישור שהושג ביניהם תוקף של פסק דין, אף אם לא הוגשה תובענה באותו סכסוך. : (ט) בקשה לתת תוקף של פסק דין להסדר גישור שחלה עליו אמנת סינגפור או בקשה להכיר בהסדר כאמור כטענת הגנה בהליך לפני בית משפט תוגש ותידון בהתאם להוראות האמנה האמורה, ובלבד שהצדדים להסדר הגישור הסכימו על החלת האמנה; בקשה לתת תוקף של פסק דין להסדר כאמור תוגש לבית המשפט המוסמך לדון בתובענה נושא ההסדר. @ 79ד. תקנות לענין בוררות וגישור (תיקון: תשנ"ב, תשס"א-3, תשפ"ד-3) : (א) שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות - :: (1) סדרי מינוי בורר או מגשר; :: (2) סדרים וכללים בהליך גישור וניהולו; :: (2א) הכשירות, הכישורים והניסיון הנדרשים ממגשר המבקש להיכלל ברשימת המגשרים כאמור בפסקה (2ב), לרבות השכלה והכשרה בגישור; :: (2ב) רשימת מגשרים שתעמוד לרשות בתי המשפט ובה פרטים לענין המגשר, לרבות הנושאים שבהם הוא מתמחה והערכת מיומנותו; :: (3) התעריף המקסימלי לשכר טרחה שישולם לבורר או למגשר על ידי בעלי הדין; :: (4) הטלת הוצאות בהליכי בוררות וגישור, והערכתן; :: (5) אגרות לענין רישום ברשימת המגשרים והערכת מיומנות כאמור בפסקה (2ב); :: (6) סדרי דין והוראות לשם ביצוע אמנת סינגפור כאמור [[בסעיף 79ג(ט)]]. :: ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ״ג–1993]].)) :: ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשע״ח–2017]].)) :: ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (יישום אמנת סינגפור בדבר הסדרי גישור בין-לאומיים), התשפ"ה-2025]].)) : (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א)(2א), (3), (5) ו-(6) טעונות אישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. @ 80. בית משפט שנחלקו בו הדעות [ב/32] (תיקון: תשנ"ב) : (א) בית משפט הדן במותב ונחלקו דעות השופטים, תכריע דעת הרוב. : (ב) באין רוב לדעה אחת בענין אזרחי, תכריע דעת אב-בית-הדין. : (ג) באין רוב לדעה אחת בענין פלילי - :: (1) יראה בית המשפט אם יש רוב דעות לגבי כל ממצא עובדתי, יסוד מיסודות העבירה או נושא אחר, המחייבים הכרעה לחיוב או לזיכוי, ויכריע בהתאם; :: (2) לא היתה דעת רוב לענין סוג העונש או מידתו, תצורף הדעה המחמירה יותר לדעה המקילה הקרובה אליה; נחלקו הדעות לגבי החומרה של סוג העונש או מידתו, תכריע דעת אב-בית-הדין. @ 81. תיקון טעות בפסק דין [ב/37א] : (א) מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה, "טעות" - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה. : (ב) בהסכמת בעלי הדין רשאי בית המשפט להחליט בכל עת על כל תיקון בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן. : (ג) תוקנו פסק דין או החלטה אחרת כאמור בסעיף קטן (א) יראו, לענין ערעור, את מועד החלטת התיקון כמועד מתן פסק הדין או ההחלטה האחרת. : (ד) החלטה לפי סעיף קטן (א) אינה ניתנת לערעור אלא בערעור על פסק הדין או ההחלטה האחרת. @ 82. סדרי מינהל [ש/14] (תיקון: תשנ"ב) : (א) שר המשפטים יקבע את סדרי המינהל של בתי המשפט, וימנה בהסכמת נשיא בית המשפט העליון את מנהל בתי המשפט, בין שהוא שופט ובין שאינו שופט. :: ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס״ג–2003]].)) :: ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (משמרת שניה), התשס״ד–2004]].)) :: ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה), התשס״ה–2004]].)) :: ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (הנהלת בתי המשפט), התשס״ח–2008]].)) : (ב) מנהל בתי המשפט יהיה אחראי בפני השר על ביצועם של סדרי המינהל. @ 82א. מחלקה לניתוב תיקים (תיקון: תשס"א-3) : (א) שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, יקים, בצו, בבתי המשפט מחלקות לניתוב תיקים (להלן - מנ"ת). :: ((פורסמו [[צו בתי המשפט (הקמת מחלקות לניתוב תיקים), התשס״ג–2003]] ו[[צו בתי המשפט (הקמת מחלקות לניתוב תיקים בבתי הדין לעבודה), התשס״ד–2004]].)) : (ב) שר המשפטים יקבע - :: (1) את הכשירויות הנדרשות מעובדים במנ"ת; :: (2) הוראות בסדרי דין שעובדי המנ"ת מוסמכים לתת; :: (3) את הכללים שעל פיהם יפעל המנ"ת. :: ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (מחלקה לניתוב תיקים בבתי המשפט ובבתי הדין לעבודה), התשס״ב–2002]].)) @ 83. תקנות [ב/47 סיפה] : (א) שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות - :: (1) ימי הישיבות והפגרות של בתי משפט ולשכות ההוצאה לפועל והטיפול בענינים בימי פגרה; ::: ((פורסמו [[תקנות סדרי דין (סעד מידי בימי מנוחה ומחוץ לשעות העבודה הרגילות בבתי המשפט), תשל״א–1971]].)) ::: ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (פגרות), התשמ"ג-1983]].)) ::: ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ״א–1991]].)) :: (2) פרסום פסקי דין של בתי משפט; :: (3) אגרות שיש לשלם בבתי משפט ובמשרדי ההוצאה לפועל והפטור מהן; ::: ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס״ז–2007]].)) :: (4) דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה של עדים שהוזמנו להעיד בבתי משפט. : (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א)(3) טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. == פרק ג': רשמים == === סימן א': מינוי === @ 84. מינוי [ב/30, ר/1] (תיקון: תשמ"ו-3, תשע"א-3) : (א) נשיא בית המשפט העליון רשאי, באישור שר המשפטים, למנות שופט או אדם הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום, לרשם של בית המשפט העליון, של בית משפט מחוזי או של בית משפט שלום. : (א1) לעניין [[+|סעיפים 2]] [[ו-3 לחוק-יסוד: השפיטה]], יראו רשם כאילו היה שופט. : (ב) הודעה על המינוי תפורסם ברשומות ומשפורסמה אין עוררין על המינוי. : (ג) [[בפרק זה]] - ::- "רשם" - מי שנתמנה רשם לפי סעיף זה ומי שהתמנה לרשם בכיר; ::- "רשם בכיר" - מי שהתמנה לפי [[סעיף 84א]]. @ 84א. מינוי רשם בכיר (תיקון: תשע"א-3) : (א)(1) על אף האמור [[בסעיף 84(א)]], רשם בכיר יתמנה בידי שר המשפטים לפי בחירת הוועדה; :: (2) לעניין הוראות [[+|סעיפים 5 עד 7]], [[+|9]], [[((ו-))11 עד 14 לחוק-יסוד: השפיטה]], והוראות [[סעיפים 5]], [[7א]], [[11]], [[12]], [[14]], [[15]], [[16א עד 24]] [[ו-46]], יראו רשם בכיר כאילו היה שופט. : (ב) מספר הרשמים הבכירים לא יעלה על 20 אחוזים ממספר התקנים של שופטים המכהנים בבתי משפט השלום; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את המספר האמור. === סימן ב': סמכויות רשמים (תיקון: תשע"א-3) === @ 85. סמכויות מיוחדות [ר/2] (תיקון: תשע"א-3) : על אף האמור בכל דין בדבר סדרי דין ונוהג בבתי משפט אזרחיים ופליליים, יהיו לרשם הסמכויות המיוחדות האמורות [[בסעיפים 85א עד 90]]. @ 85א. סמכות לדון בתובענות אזרחיות מסוימות (תיקון: תשע"א-3, תשע"ד-4) : (א) רשם בכיר רשאי לדון ולהחליט בתובענה אזרחית שסכום התובענה או שווי הנושא במועד הגשת התובענה אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשם בכיר לא יהיה רשאי לדון באלה: :: (1) תובענה לפיצויים בשל נזקי גוף או תובענה לשיפוי או לפיצוי על תשלומי פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, לרבות תובענה שעילתה [[בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975]]; :: (2) תובענה שהוגשה בקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי [[חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006]]; :: (3) תובענה אזרחית שבית משפט לענייני משפחה מוסמך לדון בה בהתאם להוראות [[חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995]]. @ 86. פסק דין באין הגנה [ר/3] : בתובענה שנתבע אינו מתגונן בה, לרבות תביעה בסדר דין מקוצר שלא ניתנה בה רשות להתגונן, רשאי הרשם - : (1) לדרוש ראיה בכתב; : (2) ליתן פסק דין על פי צד אחד נגד אותו נתבע; : (3) לבטל פסק דין שנתן לפי פסקה (2). @ 87. פסק דין מוסכם [ר/4] : במשפטים, בין בערכאה ראשונה ובין בערעור, שבהם מסכימים בעלי הדין למתן פסק דין לפי נוסח מוסכם, רשאי רשם ליתן פסק דין; ורשאי רשם ליתן פסק דין כאמור אם הסכימו בעלי הדין לגופו של ענין ולא הסכימו על סכום הוצאות המשפט, והרשם ישום ויקבע בפסק הדין את ההוצאות האמורות. @ 88. מחיקת הליך [ר/5] : רשם רשאי, על פי בקשה או מיזמתו, להורות, בהתאם לתקנות סדר הדין, שתובענה או ערעור יימחקו מחמת חוסר מעש. @ 89. עיקול זמני [ר/6] : רשם רשאי ליתן צו עיקול זמני, ולצורך זה - צו לאיסור השימוש במעוקל ולשימורו, ורשאי הוא לבטל צווים כאמור. @ 90. בקשות שונות [ר/7] (תיקון: תשנ"ה-2, תשע"א-3) : רשם רשאי לדון ולהחליט ולהורות ככל שיראה לנכון בבקשות בכל ענין הנוגע לניהולו של הליך, לרבות ענינים אלה, ובלבד שבעניין שההחלטה בו היא החלטה לפי פסקאות (6), (9) ו-(10), ידון ויחליט רשם בכיר בלבד: : (1) מתן ערובה לתשלום הוצאות המשפט, על-פי בקשה של תובע, נתבע, מערער או משיב, או של הבא מטעמם; : (2) מתן רשות לתבוע בחזקת עני, דחיית תשלומן של אגרות ופטור מהן; : (3) הארכת המועד להגשת ערעור או בקשה לרשות ערעור; : (4) החזרת אגרות בית משפט ששולמו בטעות או מחמת שומת-יתר או מסיבה אחרת; : (5) תשלום כסף מקופת בית המשפט; : (6) מינוי אפוטרופסים לדין; : (7) הוראות בדבר המצאת כתבי בי-דין, לרבות תחליף המצאה; : (8) שומת שכר עדים והוצאותיהם והחיוב בהם; : (9) בקשות דחופות בנוגע לשמיעת תובענה, ערעור או הליך אחר, הכל בכפוף להוראות [[סעיף 101]]; : (10) מינויו של מנהל חשבונות או רואה חשבון מומחים או של מומחה אחר, במקום שיש צורך בחוות דעת או בדין-וחשבון של מומחה קודם לבירורם של כל תובענה או הליך אחר, או לפני המשך בהם אם כבר התחיל הבירור בהם; : (11) ארכה לטעון, רשות לתקן כתב טענות, גילוי מסמכים והצגתם ומסירת שאלונים; : (12) קביעת מועד לחקירתו הפומבית של חייב לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980]] (להלן - פקודת פשיטת הרגל). @ 91. סמכויות שהוענקו בתקנות [ר/10] (תיקון: תשע"א-3, תשע"א-4) : בנוסף לאמור [[בסעיפים 85 עד 90]] רשאי רשם לעשות כל דבר שבסדרי דין ונוהג, שהוסמך בתקנות לעשותו; תקנות המסמיכות רשם לעשות כל דבר שבסדרי דין ונוהג, טעונות את אישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. @ 92. [ר/8] (תיקון: תשנ"ה-3) : (((בוטל).)) @ 93. [ר/8א] (תיקון: תשנ"ה-3) : (((בוטל).)) @ 94. [ר/9] (תיקון: תשע״ח-3) : (((בוטל).)) @ 95. החלטת רשם כהחלטת בית המשפט [ר/11] : פסק דין והחלטה אחרת של רשם - כמוהם כפסק דין או החלטה אחרת של בית המשפט שבו הוא משמש רשם, והכל בכפוף [[לסעיף 96]]. @ 96. ערעור על החלטת רשם [ר/12] (תיקון: תשמ"ה-2, תשמ"ו-3, תשס"ח-9, תש"ע-2, תשע"א-3) : (א) פסק דין של רשם של בית משפט שלום או של בית משפט מחוזי דינו, לענין ערעור, כפסק דין של בית המשפט שבו הוא משמש רשם. : (א1) החלטה אחרת של רשם בכיר, דינה, לעניין ערעור, כדין החלטה אחרת של בית המשפט שבו הוא משמש רשם בכיר. : (ב) החלטה אחרת של רשם שאינו רשם בכיר ניתנת לערעור לפני בית המשפט שבו הוא משמש רשם, ורשאי בית המשפט לדון בו בשופט אחד. : (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), החלטת רשם בשאלה אם עניין מסוים הוא עניין כלכלי כמשמעותו [[בסעיף 42ב]] או עניין כלכלי–מינהלי כמשמעותו [[בסעיף 42ג]], אם לאו, אינה ניתנת לערעור, ואולם החלטת רשם כי עניין מסוים אינו עניין כלכלי ניתנת לערעור אם תוצאת ההחלטה היא שבית המשפט המוסמך הוא בית משפט שלום; אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור במסגרת ערעור על פסק הדין. : (ג) החלטה של בית משפט שלום בערעור לפי סעיף קטן (ב), למעט בסוגי החלטות שנקבעו בצו לפי הוראות [[סעיף 52(ג)]], ניתנת לערעור לפני בית המשפט המחוזי, אם ניתנה רשות לכך בגוף ההחלטה או מאת בית המשפט המחוזי או אחד משופטיו. : (ד) החלטה של בית משפט מחוזי בערעור לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג) על החלטה אחרת של רשם, למעט בסוגי החלטות שנקבעו בצו לפי הוראות [[סעיפים 41(ג)]] [[או 52(ג)]], ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך בגוף ההחלטה, או מאת נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או מאת בית המשפט העליון. : (ה) פסק דין של רשם של בית המשפט העליון ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, שידון בו בשופט אחד. === סימן ג': סמכויות אחרות === @ 97. קביעת פלוגתות מוסכמות [ר/13] : רשם רשאי לקבוע פלוגתות מוסכמות להכרעת בית המשפט, והוא יציין בפרוטוקול את שמות בעלי הדין או עורכי הדין שהתייצבו לפניו ואת הפלוגתות המוסכמות כאמור, אך בלי לפגוע בסמכותו של בית המשפט לערוך את הפלוגתות מחדש בהתאם לכתבי הטענות. @ 98. שומת אגרות בית המשפט [ר/14] : כל שאלה בדבר שומת אגרת בית המשפט בתובענה, בענין או בהליך, תובא לפני הרשם. @ 99. שומת הוצאות [ר/15] : הרשם יהיה שמאי-הוצאות של בית המשפט שבו הוא משמש רשם. @ 100. חתימה על פסיקתות [ר/16] : רשם רשאי לחתום על פסיקתות של פסקי דין ושל החלטות אחרות של בית המשפט. @ 101. רשימת המשפטים והודעה על הדיון בהם [ר/17] : רשם יהיה אחראי לעריכת רשימת המשפטים שלפני בית המשפט ולפני שופטים בלשכותיהם, לפי הנחיות נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא, נשיא או סגן נשיא של בית משפט מחוזי או נשיא של בית משפט שלום, הכל לפי הענין, ורשאי הוא על פי בקשת תובע או מערער, או בהסכמת בעלי הדין או עורכי הדין שלהם, לקבוע ברשימה כל תובענה, הליך או ערעור לדיון ולהוציא לשם כך את ההודעות הדרושות. @ 102. השבעה וקבלת תצהיר [ר/19] : כל שבועה או תצהיר יכולים להינתן בפני רשם. @ 103. סמכות נוספת [ר/20] : כל מקום שנאמר בדין, כי מעשה פלוני או דבר פלוני אפשר שייעשה בידי פקיד שימנה לכך בית המשפט, רשאי הרשם לעשותו. === סימן ד': הוראות שונות === @ 104. תחולת הוראות [ב/44] (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ב-2, תשע"א-3) : הוראות [[סעיפים 68 עד 79ג]] [[ו-81]] יחולו על רשם ועל הדיונים לפניו בהתאם לסמכויות הנתונות לו לפי כל דין; אך רשם שאינו שופט לא יהא מוסמך לשפיטה פלילית ולשפיטה לפי [[סעיף 72(א)]]. @ 105. הרשם יבוא במקום המזכיר הראשי [ר/21] : (א) הרשם ישמש בכל סמכות שניתנה למזכיר הראשי של בית המשפט העליון, של בית משפט מחוזי ושל בית משפט שלום וימלא כל תפקיד שניתן להם. : (ב) כל מקום שנאמר בדין, כי מסמך פלוני יוגש למזכיר הראשי של בית המשפט, יוגש המסמך למשרד בית המשפט. @ 105א. אתיקה ומשמעת (תיקון: תשנ"ב, תשס"ו-3) : לענין אתיקה ושיפוט משמעתי של רשם עקב מילוי תפקידיו כרשם ולענין השעייתו מכהונת רשם, דין רשם שאינו שופט כדין שופט. @ 105ב. פסלות (תיקון: תשנ"ב) : לענין טענת פסלות נגד רשם, דין רשם שאינו שופט כדין שופט, והוראות [[סעיף 77א]] יחולו. @ 105ג. הודעה על גמר כהונה (תיקון: תשנ"ב) : הודעה על גמר כהונתו של רשם תפורסם ברשומות. @ 106. תקנות [ר/22 סיפה] : שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין לערעורים לפי [[פרק זה]], ובכפוף להוראות [[פרק זה]] - גם תקנות הקובעות את הסמכויות והתפקידים של הרשמים בכל הנוגע לסדרי דין ולנוהג של בתי המשפט. == פרק ג'1: משמר בתי המשפט (תיקון: תשע"ו-3) == @ 106א. הגדרות - [[פרק ג'1]] (תיקון: תשע"ו-3, תשע"ו-7, תשע"ט-3) : [[בפרק זה]] - :- "אנשי משמר בתי המשפט" - ממונה הביטחון, הסגל הפיקודי ומאבטחי משמר בתי המשפט; :- "חוק להסדרת הביטחון" - [[=חוק להסדרת הביטחון|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998]]; :- "חוק המעצרים" - [[=חוק המעצרים|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996]]; :- "חוק סמכויות שמירה" - [[=חוק סמכויות שמירה|חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה-2005]]; :- "חוק העונשין" - [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]]; :- "חפץ אסור" - כל אחד מאלה: :: (1) כלי ירייה - כהגדרתו [[בחוק כלי הירייה, התש"ט-1949]]; :: (2) חומר נפץ - כהגדרתו [[בחוק חומרי נפץ, התשי"ד-1954]]; :: (3) סכין או אולר - כהגדרתם [[בסעיף 184 לחוק העונשין]], וכל נשק קר אחר; :: (4) חומר מסוכן - כהגדרתו [[בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993]]; :: (5) סם מסוכן - כהגדרתו [[בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973]]; :: (6) כל חפץ, לרבות בעל חיים, למעט כלב נחייה, אשר יש בו או בשימוש בו כדי לפגוע בשלום הציבור או בסדר בבית המשפט; בפסקה זו, "כלב נחייה" - כהגדרתו [[בחוק איסור הפליית עיוורים המלווים בכלבי נחייה, התשנ"ג-1993]]; :- "ממונה הביטחון" - מי שמונה לפי [[סעיפים 106ג]] [[ו-106ו]]; :- "נשק" - כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק סמכויות שמירה]]; :- "סגל פיקודי" - הסגל הפיקודי שמונה לפי [[סעיפים 106ד]] [[ו-106ו]]; :- "פקודת החיפוש" - [[=פקודת החיפוש|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969]]; :- "קצין מוסמך" - כהגדרתו [[#1|בפסקאות (2)(א), (ב) ו-(ב1)(1) להגדרה "קצין מוסמך" שבחוק להסדרת הביטחון]]. @ 106ב. משמר בתי המשפט ותפקידיו (תיקון: תשע"ו-3) : תפקידי משמר בתי המשפט הם: : (1) להגן על השופטים, הרשמים ועובדי בתי המשפט, ובכלל זה לבצע כל פעולה הנדרשת לשם שמירה על ביטחונם, לרבות מחוץ לכותלי בית המשפט; : (2) לשמור על הסדר הציבורי ועל ביטחון הציבור בבית המשפט, בסביבתו הקרובה ובמשרדי הנהלת בתי המשפט. @ 106ג. ממונה הביטחון ותפקידיו (תיקון: תשע"ו-3) : (א) מנהל בתי המשפט, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים, ימנה ממונה ביטחון ובלבד שלא ימונה לממונה ביטחון אלא מי שהקצין המוסמך אישר כי הוא עומד בתנאי הכשירות הקבועים [[בסעיף 4(ג) לחוק להסדרת הביטחון]]. : (ב) ממונה הביטחון ישמש מפקד משמר בתי המשפט ויהיה אחראי לביצוע תפקידי משמר בתי המשפט לפי חוק זה, לאבטחת מידע מסווג המצוי ברשות בתי המשפט וכן לביצוע ההוראות לפי [[פרק זה]]. @ 106ד. סגל פיקודי (תיקון: תשע"ו-3) : למשמר בתי המשפט ימונה סגל פיקודי ובלבד שלא ימונה לסגל הפיקודי אלא מי שהקצין המוסמך אישר לגביו כי הוא עומד בתנאי הכשירות הקבועים [[+|בסעיפים 4(ג)]] [[ו-5(ב) עד (ד) לחוק להסדרת הביטחון]], בשינויים המחויבים. @ 106ה. מאבטח משמר בתי המשפט (תיקון: תשע"ו-3) : ממונה הביטחון רשאי להסמיך אדם למאבטח משמר בתי המשפט, אם עמד בתנאי הכשירות הקבועים [[בסעיף 8(1) עד (7) לחוק סמכויות שמירה]]. @ 106ו. אנשי משמר בתי המשפט - עובדי המדינה (תיקון: תשע"ו-3) : אנשי משמר בתי המשפט יהיו עובדי המדינה ועל מינוים יחולו, נוסף על הוראות [[סעיפים 106ג עד 106ה]], הוראות [[חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959]]. @ 106ז. סמכויות חיפוש ותפיסה וסמכויות נלוות (תיקון: תשע"ו-3) : (א) לשם ביצוע תפקידי משמר בתי המשפט לפי חוק זה, יהיו לאיש משמר בתי המשפט הסמכויות האלה בבית המשפט ובסביבתו הקרובה: :: (1) לתת הוראות לכל אדם המפריע לסדר הציבורי או המתנהג באופן אלים או בניגוד להוראות הדין החלות בבית המשפט, או לכל אדם שיש חשש סביר לגביו שינהג כאמור; :: (2) לדרוש מאדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; :: (3) לערוך חיפוש בלא צו של שופט על גופם של באי בית המשפט, וכן בכלי רכב, במטען ובטובין אחרים בעת כניסה לבית המשפט אם הדבר דרוש לשם שמירה על ביטחון הציבור או לצורך קיום הוראות [[סעיף 256 לחוק העונשין]]; בפסקה זו, "חיפוש על גוף" - חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו, שאינו חיפוש חיצוני או חיפוש פנימי כהגדרתם [[בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו-1996]]; :: (4) לערוך חיפוש על גופו של האדם או בכלי הרכב גם שלא בעת כניסה לבית המשפט ובלבד שהתעורר חשד סביר שאדם נושא עמו שלא כדין נשק, עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק או שנשק המוחזק שלא כדין נמצא בכלי רכב; :: (5) לתפוס חפץ אסור שהתגלה אגב החיפוש לפי סעיף זה; חפץ שנתפס לפי פסקה זו יימסר בהקדם האפשרי למשטרת ישראל ויחולו עליו הוראות [[הפרק הרביעי של פקודת החיפוש]], בשינויים המחויבים; :: (6) לדרוש שחפץ, שאינו דרוש לנושאו אותה שעה, יופקד בבית המשפט כל עוד נושאו נמצא בבית המשפט. : (ב) חיפוש על גופו של אדם לפי סעיף זה, הכרוך במגע גופני ייערך על ידי בן מינו של האדם, אלא אם כן לא ניתן לעשות כן בנסיבות העניין ויש בדחיית החיפוש סיכון בלתי סביר לשלום הציבור, לרבות שלומו של אדם. : (ג) אין לדרוש מאדם לחשוף בפרהסיה חלקי גוף שבדרך כלל הם מוסתרים אלא כדי למנוע סכנה קרובה לוודאי לשלום הציבור. : (ד) סירב אדם להישמע להוראות איש משמר בתי המשפט לפי סעיף זה, רשאי איש משמר בתי המשפט לפעול בדרכים אלה, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך: :: (1) למנוע מאותו אדם כניסה לבית המשפט, למנוע הכנסה של מטען או של טובין אחרים לבית המשפט או למנוע כניסה של כלי רכב לבית המשפט; :: (2) להוציא מבית המשפט את האדם, את המטען, את הטובין האחרים או את כלי הרכב; :: (3) לעכב את אותו אדם עד לבואו של שוטר, אם יש חשש שאותו אדם יימלט או שזהותו אינה ידועה; על עיכוב לפי פסקה זו יחולו הוראות [[סעיפים 72 עד 74 לחוק המעצרים]], בשינויים המחויבים. @ 106ח. סמכות עיכוב ומעצר (תיקון: תשע"ו-3) : (א) היה לאיש משמר בתי המשפט חשד סביר שאדם נושא בבית המשפט או בסביבתו הקרובה נשק שלא כדין, עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק או שהוא עומד לבצע עבירה העלולה לסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה, יהיו לו סמכויות עיכוב כנגד אותו אדם; על עיכוב לפי סעיף זה יחולו הוראות [[+|סעיפים 67(א)]] [[ו-72 עד 74 לחוק המעצרים]], בשינויים המחויבים. : (ב) היה לאיש משמר בתי המשפט יסוד סביר לחשד שאדם עבר עבירה בת מעצר כהגדרתה [[בסעיף 23(א)(7) לחוק המעצרים]] בבית המשפט או בסביבתו הקרובה והתקיימו הנסיבות המנויות [[+|בסעיפים 23(א)(1)]] [[+|או 23(א)(3)]] וכן בנסיבות לפי [[סעיף 23(ב) לחוק המעצרים]], מוסמך הוא לעצור את אותו אדם ולמסור אותו לידי שוטר בהקדם האפשרי, אך לא יאוחר משש שעות לאחר שנעצר; על מעצר כאמור יחולו הוראות [[+|סעיפים 23(ג)]] [[ו-24 לחוק המעצרים]] וכן [[סעיף 19 לפקודת החיפוש]], בשינויים המחויבים. : (ג) הורה בית המשפט על מעצרו של אדם לפי הוראות [[+|סעיפים 13]], [[+|17]] [[ו-21 לחוק המעצרים]] או הורה בית המשפט על מאסרו המיידי של אדם עם מתן גזר הדין, מוסמך איש משמר בתי המשפט לבצע את המעצר ולמסור אותו לידי שוטר או סוהר, לפי העניין, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משש שעות לאחר שנעצר. : (ד) לסגל הפיקודי, ובהעדרו - לאיש משמר בתי המשפט הממונה על הפעלת יחידת המשמר בבית המשפט בעת הפעלת הסמכות לפי סעיף זה, יהיו נתונות הסמכויות הנתונות לקצין הממונה לפי [[סעיף 27(א) ו-(ב) לחוק המעצרים]], בשינויים המחויבים. @ 106ט. החלת סמכויות לגבי הנהלת בתי המשפט (תיקון: תשע"ו-3) : הסמכויות הנתונות לאיש משמר בתי המשפט לפי [[סעיפים 106ז]] [[ו-106ח]] יהיו נתונות לו, בשינויים המחויבים, גם לגבי הנהלת בתי המשפט. @ 106י. פעולות אבטחה מחוץ לבית המשפט (תיקון: תשע"ו-3) : (א) לשם הגנה על שופטים, רשמים ועובדי בית המשפט, כאמור [[בסעיף 106ב(1)]], יהיו לאיש משמר בתי המשפט הסמכויות לפי [[פרק זה]], בשינויים המחויבים, גם כשהוא מבצע פעולות אבטחה שלהם מחוץ לבית המשפט, לרבות בעת ליווי כלי רכב. : (ב) הפעלת הסמכויות מחוץ לבית המשפט לפי סעיף זה תיעשה, ככל האפשר, בסביבתו הקרובה של האדם המאובטח ותוך התחשבות מרבית בצורך להגן על פרטיות הסובבים אותו. @ 106יא. זיהוי איש משמר בתי המשפט (תיקון: תשע"ו-3) : (א) איש משמר בתי המשפט לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]], אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה: :: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדי משמר בתי המשפט בצבע ובצורה שהורה ממונה הביטחון לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה; :: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי ממונה הביטחון, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה. : (ב) חובת ההזדהות לפי סעיף קטן (א) לא תחול אם קיומה עלול לגרום לאחד מאלה: :: (1) סיכול ביצוע הסמכות בידי איש משמר בתי המשפט; :: (2) פגיעה בביטחון איש משמר בתי המשפט או בביטחון אדם אחר. : (ג) חלפה הנסיבה שבשלה לא קיים איש משמר בתי המשפט את חובת ההזדהות כאמור בסעיף קטן (ב), יקיים איש משמר בתי המשפט את חובתו כאמור, מוקדם ככל האפשר. @ 106יב. סמכות קצין מוסמך לתת הנחיות מקצועיות (תיקון: תשע"ו-3) : אין בהוראות [[פרק זה]] כדי לגרוע מסמכות הקצין המוסמך לתת הנחיות מקצועיות למשמר בתי המשפט בכל הנוגע לפעולות אבטחה פיזית כהגדרתן [[בחוק להסדרת הביטחון]], ולעניין זה יחולו [[סעיפים 10 עד 11 לחוק האמור]], בשינויים המחויבים. == פרק ד': הוראות שונות == @ 107. העברת סמכויות [ב/45] : (א) כל סמכות מינהלית וכל סמכות להתקין תקנות סדרי דין שהוענקו לזקן השופטים, נתונות לשר המשפטים. : (ב) כל סמכות שיפוטית שהוענקה לזקן השופטים נתונה לנשיא בית המשפט העליון ולמשנה לנשיא בית המשפט העליון. @ 108. תקנות סדרי דין [ב/46, ב/8(ד), ב/9(ד)] (תיקון: תשמ"ט, תשמ"ט-4) : (א) שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות סדרי דין את סדרי הדין והנוהג לפני בתי משפט, רשמים ולשכות הוצאה לפועל, במידה שלא נקבעו בחוק, ובהם - :: (1) כל הנוגע לערעורים, לדיון נוסף ולמשפט חוזר לפי [[פרק ב']], לרבות סדרי הבקשות לדיון נוסף ולמשפט חוזר ומועדי הגשתן; :: (2) הארכת מועדים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, אף אם נקבעו בחיקוק; :: (3) הטלת הוצאות משפט, הערכתן וקביעת תעריף לשכר טרחה של עורכי דין שבית משפט או רשם רשאי להקציב להם בעד פעולותיהם לפניו; :: (4) קביעת שיעורי התשלומים שרשאי בית משפט או רשם לחייב בהם בעל דין בהליך אזרחי עבור רישום פרוטוקול הדיון, בין ידנית ובין במכשיר הקלטה או באמצעים אחרים (להלן - התשלומים), לרבות - ::: (1) סוגי ההליכים בהם ניתן להטיל את התשלומים; ::: (2) דרכי גביית התשלומים; ::: (3) מועדי הטלתם של התשלומים, תוך מתן אפשרות להטילם לפני ההליך, במהלכו או עם סיומו וכן לשנות עם סיום ההליך החלטה שניתנה קודם לכן לענין זה; ::: (4) התחשבות ביכולתו הכספית של בעל הדין; :: (5) קביעת אגרה מיוחדת שתיועד למימון רישום פרוטוקולים כאמור בפסקה (4), שתשולם על-ידי בעל דין בהליך אזרחי בדרך שתיקבע בתקנות. : (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א)(4) ו-(5) טעונות אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. : ((פורסמו [[תקנות הצהרות מוות (סדרי הדין), תשי״ג–1952]].)) : ((פורסמו [[תקנות בתי משפט (ייצוג מטעם היועץ המשפטי), תשי"ג-1953]].)) : ((פורסמו [[תקנות לביצוע אמנת האג (הפרוצדורה האזרחית), תשי"ד-1954]].)) : ((פורסמו [[תקנות סדרי הדין (עדות מומחים), תשט"ו–1954]].)) : ((פורסמו [[תקנות לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), תשט"ז-1956]].)) : ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (סדרי דין במשפט חוזר), תשי״ז–1957]].)) : ((פורסמו [[תקנות נכי המלחמה בנאצים (ערעור בפני בית המשפט המחוזי), תשי״ז–1957]].)) : ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (עיכוב יציאה), תשי״ח–1957]].)) : ((פורסמו [[תקנות סדרי הדין הפלילי (חקירת סיבות מוות), תשי"ח-1958]].)) : ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין בערעור או בבקשה לשופט בית המשפט המחוזי), תשכ״ד–1963]].)) : ((פורסמו [[תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), תשכ"ט-1968]].)) : ((פורסמו [[תקנות סדרי הדין (עתירה לגילוי ראיה), תשכ"ט-1969]].)) : ((פורסמו [[תקנות נכי רדיפות הנאצים (ערעור בפני בית המשפט המחוזי), תש״ל–1969]].)) : ((פורסמו [[תקנות סדרי דין (המצאת מסמכים לשטחים המוחזקים), תש"ל-1969]].)) : ((פורסמו [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי הדין וביצוע), תש״ל–1970]].)) : ((פורסמו [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים) (סדרי דין), התש"ל-1970]].)) : ((פורסמו [[תקנות הספנות (הגבלת אחריותם של בעלי כלי שיט) (סדרי דין), התש"ל-1970]].)) : ((פורסמו [[תקנות ההסגרה (סדרי דין וכללי ראיות בעתירות), תשל"א-1970]].)) : ((פורסמו [[תקנות ניירות ערך (סדרי דין), התשל"א-1970]].)) : ((פורסמו [[תקנות סדר הדין הפלילי, תשל״ד–1974]].)) : ((פורסמו [[תקנות המצאת מסמכים לפי אמנת האג 1965, תשל"ו-1975]].)) : ((פורסמו [[תקנות מס ערך מוסף ומס קניה (סדרי הדין בערעור), תשל"ו-1976]].)) : ((פורסמו [[תקנות המתעסקים ברפואה (סדרי דין בדיון משמעתי), תשל"ו-1976]].)) : ((פורסמו [[תקנות המתעסקים ברפואה (סדרי דיון בועדה רפואית), תשל"ו-1976]].)) : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בערעור), תשל"ז-1976]].)) : ((פורסמו [[תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל״ז–1976]].)) : ((פורסמו [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות), תשל"ז-1977]].)) : ((פורסמו [[תקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), תשל"ז-1977]].)) : ((פורסמו [[תקנות רופאי השיניים (סדרי דיון בועדה רפואית), התשל"ז-1977]].)) : ((פורסמו [[תקנות רופאי השיניים (סדרי דין בדיון משמעתי), התשל"ז-1977]].)) : ((פורסמו [[תקנות התכנון והבניה (המצאת צו לפי סעיף 239 לחוק), תשל"ח-1978]].)) : ((פורסמו [[תקנות בית משפט (ערעורים בעניני מס הכנסה), תשל״ט–1978]].)) : ((פורסמו [[תקנות ההוצאה לפועל, התש״ם–1979]].)) : ((פורסמו [[תקנות סדרי דין (עתירות אסירים), תש״ם–1980]].)) : ((פורסמו [[תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ״א–1981]].)) : ((פורסמו [[תקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי הדין בערעור על סירוב לבקשת עיון), התשמ״א–1981]].)) : ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים), התשמ״א–1981]].)) : ((פורסמו [[תקנות עזרה משפטית למדינות חוץ (הסכם עם אוסטריה בדבר סדר הדין האזרחי), התשמ"ג-1982]].)) : ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (סדרי דין לשחזור תיקים ומסמכים), התשמ״ד–1984]].)) : ((פורסמו [[תקנות סדר הדין האזרחי הישנות|תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984]].)) : ((פורסמו [[תקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ״ד–1984]].)) : ((פורסמו [[תקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ״ד–1984]].)) : ((פורסמו [[תקנות סימני מסחר (ערעור לפני בית משפט מחוזי), התשמ"ח-1987]].)) : ((פורסמו [[תקנות סדרי דין (עבודת שירות), התשמ״ח–1988]].)) : ((פורסמו [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים), התשמ"ט-1988]].)) : ((פורסמו [[תקנות יסודות התקציב (שיפוט משמעתי), התשמ״ט–1988]].)) : ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (סדרי דין בערעור לבית המשפט העליון לפי חוק לשכת עורכי הדין), התשמ״ט–1988]].)) : ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (סדרי דין לדיון בבקשות לפי חוק ההגנה על חוסים), התש״ן–1990]].)) : ((פורסמו [[תקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין), התשנ"א-1991]].)) : ((פורסמו [[תקנות הרופאים הווטרינרים (סדרי דין בוועדה), התשנ"ב-1992]].)) : ((פורסמו [[תקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות), התשנ"ו-1995]].)) : ((פורסמו [[תקנות הירושה, התשנ״ח–1998]].)) : ((פורסמו [[תקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין), התש"ס-1999]].)) : ((פורסמו [[תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס״א–2000]].)) : ((פורסמו [[תקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים), התשס"ב-2002]].)) : ((פורסמו [[תקנות מידע גנטי (סדרי דין בהליך לאישור בדיקה גנטית בחסוי או בפסול דין), התשס״ג–2002]].)) : ((פורסמו [[תקנות שמאי מקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת משמעת), התשס״ה–2005]].)) : ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007]].)) : ((פורסמו [[תקנות תובענות ייצוגיות, התש״ע–2010]].)) : ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (סדרי דין בבקשה לאסור פרסום שם חשוד), התשע״ד–2014]].)) : ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (ציון שם חשוד או נאשם מכוח סעיף 70(ה3) לחוק), התשע״ז–2017]].)) : ((פורסמו [[תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018]].)) : ((פורסמו [[תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020]].)) : ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (רשימת מומחים מטעם בית המשפט), התשפ״ג–2022]].)) : ((פורסמו [[תקנות מניעת הטרדה מאיימת (סדרי דין), התשפ"ד-2024]].)) : ((פורסמו [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025]].)) @ 108א. מינוי מומחה מטעם בית המשפט (תיקון: תשע״ט-2) : (א) בתקנות לפי [[סעיף 108]] רשאי שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר מינוי מומחה מטעם בית המשפט לבקשת התובע, לשם מתן חוות דעת בכתב בעניין מצבו הרפואי של תובע בתביעה אזרחית בשל עבירת מין שהנתבע ביצע כלפיו והורשע בה. : (ב) מינה בית המשפט מומחה מטעמו בהתאם לתקנות לפי סעיף קטן (א), לא יהיה רשאי בעל דין להביא עדות נוספת של מומחה לעניין הנדון, אלא ברשות בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו. : (ג) בסעיף זה - ::- "עבירת מין" - עבירה המנויה [[בסימן ה׳ בפרק י' לחוק העונשין, התשל"ז-1977]], למעט עבירה לפי [[סעיף 352 לחוק האמור]]; ::- "תביעה אזרחית" - תביעה אזרחית הנגררת להרשעה בפלילים כאמור [[בסעיף 77]], או משפט אזרחי שהוגש בו כראיה פסק דין חלוט במשפט פלילי לפי [[סעיף 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]]. @ 109. ביצוע ותקנות [ש/28 רישה, ב/47 רישה, ר/22 רישה, ת/10] : שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. : ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט (שופטים), התשל"ג-1973]].)) : ((פורסמו [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים), התשמ״א–1981]].)) : ((פורסמו [[תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018]].)) : ((פורסמו [[תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020]].)) @ 110. שמירת חוקים [ב/49] : חוק זה אינו גורע מכל חוק אחר - : (1) הדן בבתי משפט אחרים או בבתי דין אחרים; : (2) המוציא ענינים מסויימים מסמכותם של בתי המשפט שחוק זה דן בהם, או מוסר לסמכותם ענינים נוספים; : (3) הקובע לבית משפט הרכב מסויים או סדרי דין מסויימים לדיון בענינים מסויימים; : (4) השולל זכות ערעור או מתנה לה תנאים. @ 111. הוראות מעבר [ש/27(א), ב/50(ג)] : (א) מי שכיהן כשופט ערב תחילתו של חוק השופטים, התשי"ג-1953, רואים אותו כאילו נתמנה על פי חוק זה. : (ב) רשם שכיהן ערב תחילתו של חוק בתי המשפט, התשי"ז-1957, רואים אותו כאילו נתמנה על פי חוק זה. == תוספת ראשונה __NOSUB__ == ==== ((([[סעיף 37]]))) ==== === חלק א' (תיקון: תש"ן) === @ 1. (תיקון: תשמ"ח-2, תש"ן-2, תשנ"א, תשנ"ה, תשס"ח-4, תש"ע-3, תשע"ה-2, תשע"ח-4, תשע"ט-4) : עבירות לפי הסעיפים הבאים של [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]]: [[-|100]]; [[-|102]]; [[-|106]]; [[-|108]]; [[-|111]] למעט בנסיבות שבהן העונש הוא מאסר עולם; [[-|112]]; [[-|114]]; [[-|115]]; [[-|144]]; [[-|144ו]]; [[-|157]]; [[-|165]]; [[-|169]]; [[-|203]]; [[-|214(ב2)]]; [[-|245]] [[-|ו-246]] בנסיבות המתוארות [[-|בסעיף 249א]]; [[-|259(1)]]; [[-|290]]; [[-|301ב(ג)]]; [[-|301ג]]; [[-|302]]; [[-|327]]; [[-|329]]; [[-|330 עד 332א]]; [[-|333]] בנסיבות המתוארות [[-|בסעיף 335]]; [[-|336]]; [[-|348(ב)]]; [[-|369 עד 375]]; [[-|376ב]]; [[-|377א(א)(5)]]; [[-|390]]; [[-|402 עד 404]]; [[-|406]] [[-|ו-407]] בנסיבות המתוארות [[-|בסעיף 408]]; [[-|413יא]]; [[-|448]]; [[-|450]]; [[-|454]]; [[-|456]]. @ 2. (תיקון: תש"ע-3) : עבירה לפי [[סעיף 117(א) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969]]. @ 3. (תיקון: תש"ע-3) : עבירה לפי [[סעיף 89 לחוק הדואר, התשמ"ו-1986]]. @ 4. : עבירות לפי [[סעיף 209 לפקודת המכס]]. @ 5. (תיקון: תשמ"ט-3) : עבירה לפי [[פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973]]. @ 6. (תיקון: תשס"ג-2) : עבירה לפי [[סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003]]. @ 7. (תיקון: תשס"ג-3, תש"ע-3) : עבירה לפי [[סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000]]. @ 8. (תיקון: תש"ע-3, תשע"ו-4) : (((נמחק).)) @ 9. (תיקון: תש"ע-3) : עבירה לפי [[סעיף 4 לחוק מניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954]], למעט בנסיבות שבהן העונש הוא מאסר עולם, ועבירה לפי [[סעיף 8 לחוק האמור]]. @ 10. (תיקון: תש"ע-3, תשע"ו-4) : (((נמחק).)) @ 11. (תיקון: תש"ע-3, תשע"ו-4) : (((נמחק).)) @ 12. (תיקון: תש"ע-3) : עבירה לפי [[סעיף 113 לחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973]]. @ 13. (תיקון: תשע"ב) : עבירה לפי [[סעיף 64א(ג) לפקודת התעבורה]]. @ 14. (תיקון: תשע"ו-4, תשע"ח-4) : עבירות לפי [[+|סעיפים 21]], [[+|30]] [[ו-31 לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016]] ועבירות לפי [[+|סעיפים 329]] [[ו-448 לחוק העונשין, התשל"ז-1977]], שהן מעשה טרור, שחלות עליהן הוראות [[סעיף 37 לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016]]. @ 15. (תיקון: תשע"ח-4) : עבירה לפי [[סעיף 52(ב)(3) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971]]. === חלק ב' (תיקון: תשנ"ב-2) === @ (תיקון: תשנ"ב) : ערעורים לפי [[+|סעיפים 52(ב)]], [[+|55]] [[ו-60 לפקודת התעבורה]]. == תוספת שניה (תיקון: תשנ"ב-2) __NOSUB__ == ==== ((([[סעיף 51]]))) ==== === חלק א' === @ 1. (תיקון: תשע"ח) : עבירות לפי [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]], הקבועות [[-|בסימן ה' לפרק ט']] [[-|ובסעיפים 392]], [[-|393]], [[-|415]], [[-|423]] [[-|ו-424]]. @ 2. (תיקון: תשע"ח) : עבירה לפי [[סעיף 3(ב)(1) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000]]. === חלק ב' === @ : עבירות לפי [[פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973]]. == תוספת שלישית __NOSUB__ == ==== ((([[סעיף 55]]))) ==== @ 1. : [[חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968]]. @ 2. : [[חוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג-1963]]. @ 3. : [[חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה, התשי"ט-1959]]. @ 4. : [[חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961]]. @ 4א. (תיקון: תשס"ח-11) : [[חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008]]. @ 5. : [[פקודת בריאות העם, 1940]]. @ 6. (תיקון: תשע"ו) : [[חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015]]. @ 7. : [[הפרק השלישי לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]]. @ 8. : [[פקודת העיריות (אספקת מים), 1936]]. @ 9. : [[חוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ"ד-1964]]. @ 10. : [[חוק לימוד חובה, התש"ט-1949]]. @ 11. : [[חוק הבטיחות במקומות ציבוריים, התשכ"ג-1963]]. @ 12. : [[חוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב-1962]]. @ 13. (תיקון: תשע"ב-8) : (((נמחק).)) @ 14. : [[פקודת הכלבת]]. @ 15. (תיקון: ק"ת תשס"ג, תשס"ה) : [[+|סעיפים 195]], [[+|196]] [[ו-490 לחוק העונשין, התשל"ז-1977]] [[+|וסעיפים 265]] [[ו-266 לחוק האמור]] - לגבי חותם שהוטבע מכוח [[חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968]]. @ 16. : [[חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים, התשמ"ג-1983]]. @ 17. : [[פקודת המכרות]]. @ 18. : [[חוק שמירת הנקיון, התשמ"ד-1984]]. @ 19. : [[תקנות שעת-חירום (אבטחת מוסדות חינוך), התשל"ד-1974]]. @ 20. : [[תקנות שימור חיפה (אגף הכרמל), 1943]]. @ 21. : [[תקנות התעבורה (סדרי תנועה ושמירת הבטחון בכרמלית בחיפה), התשכ"א-1961]]. @ 22. : [[תקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), התשכ"ד-1964]]. @ 23. (תיקון: תשמ"ה-2) : [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון), התשל"ו-1975]]. @ 23א. (תיקון: תשמ"ו-4, תשמ"ז-2, ק"ת תש"ס) : [[חוק חג המצות (איסורי חמץ), התשמ"ו-1986]]. @ 24. (תיקון: תשמ"ז) : [[חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים), התשמ"ז-1987]]. @ 25. (תיקון: ק"ת תשמ"ז) : [[חוק בנינים ציבוריים (מיתקני שתיה למים צוננים), התשמ"ז-1986]]. @ 26. (תיקון: תשנ"ג) : [[חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ"ג-1993]]. @ 27. (תיקון: ק"ת תש"ס) : [[חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969]]. @ 28. (תיקון: ק"ת תשס"ב) : [[חוק המים, התשי"ט-1959]]. @ 29. (תיקון: ק"ת תשס"ה) : [[חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג-2002]]. @ 30. (תיקון: ק"ת תשס"ה) : [[חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים, התשנ"ז-1997]]. @ 31. (תיקון: ק"ת תשס"ה) : [[תקנות מחלות בעלי חיים (בתי שחיטה לעופות), התש"ך-1960]]. @ 32. (תיקון: תשס"ח-7, תשס"ט-3) : [[חוק הדרכים (שילוט), התשכ"ו-1966]]. @ 33. (תיקון: תשס"ח-7, תשס"ט-3) : [[חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993]], לעניין עבירות לפי [[-|סעיפים 15]] [[-|ו-16ב]]. @ 34. (תיקון: תשס"ח-7, תשס"ט-3) : [[חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994]]. @ 35. (תיקון: תשס"ח-7, תשס"ט-3, ק"ת תשע"ב) : [[חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט-1999]], לעניין עבירות לפי [[-|סעיף 18(א)(3)]] ולפי [[-|סעיף 19]] לעניין העבירות האמורות בפרט זה. @ 36. (תיקון: תשס"ח-7, תשס"ט-3, ק"ת תשע"ב) : [[חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס"ז-2007]], לעניין עבירות לפי [[-|סעיף 15(א)(1), (3) ו-(4)]], לפי [[סעיף 15(א)(5) לחוק האמור]] - לעניין רישום לפי [[-|סעיף 9(ב)]], ולפי [[-|סעיף 16]] לעניין העבירות האמורות בפרט זה. @ 37. (תיקון: ק"ת תשע"ב) : [[פקודת היערות]]. @ 38. (תיקון: ק"ת תשע"ב) : [[חוק הגנת הצומח, התשט"ז-1956]]. @ 39. (תיקון: ק"ת תשע"ב) : [[חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004]]. @ 40. (תיקון: ק"ת תשע"ב) : [[חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006]]. @ 41. (תיקון: ק"ת תשע"ב) : [[חוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע"א-2011]], לעניין עבירות לפי [[-|סעיף 31(א)(1) או (2), (ב)(2) ו-(ג)(2)]] וכן עבירות לפי [[סעיף 32 לחוק האמור]] לעניין העבירות האמורות. @ 42. (תיקון: תשע"ה-3) : [[סעיף 27א1 לפקודת התעבורה]]. @ 43. (תיקון: תשע"ו-6) : [[חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע"ו-2016]]. @ 44. (תיקון: ק"ת תש"ף, תש"ף, תש"ף-3, ק"ת תש"ף-2) : (((פקע).)) @ 45. (תיקון: ק"ת תש"ף) : (((פקע).)) @ 46. (תיקון: תש"ף-2) : [[חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020]]. == תוספת רביעית (תיקון: תשע"ב-4) __NOSUB__ == ==== ((([[סעיף 70]]))) ==== === בקשה לאיסור פרסום שם של חשוד או פרטים אחרים === @ : (((הטופס הושמט).)) <פרסום> נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום ט"ו באב התשמ"ד (14 באוגוסט 1984). <חתימות> משה נסים, שר המשפטים nxvrwoj69gopsk3qko2f12dn3hhuub2 0 276338 3019431 3019311 2026-06-10T15:06:23Z OpenLawBot 8112 טקסטים חדשים 3019431 wikitext text/x-wiki {{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}<div style="text-align: justify;"> [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]] {{*}} [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)]] {{*}} [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]] {{*}} [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] {{*}} [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]] <!-- בוט שורה ראשונה --> {{*}} [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)]] <!-- בוט שורה שנייה --> {{*}} [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)]] <!-- בוט שורה שלישית --> {{*}} [[גדר עולם]] {{*}} [[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}} [[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א"ב]] {{*}} [[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}} [[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}} [[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}} [[אלדד הדני]] {{*}} [[גליל כורש]] {{*}} [[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ"ג או"ח רנב]] {{*}} [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש"י מנוקד על יהושע]] {{*}} [[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו </div> {{מסגרת מעוצבת תחתונה}}<noinclude> [[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]</noinclude> lj3qmpj8n1v3s3ujg9ppf0tejb74bv3 3019433 3019431 2026-06-10T15:07:57Z Fuzzy 29 3019433 wikitext text/x-wiki {{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}<div style="text-align: justify;"> [[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]] {{*}} [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]] {{*}} [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]] {{*}} [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]] <!-- בוט שורה ראשונה --> {{*}} [[גדר עולם]] {{*}} [[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}} [[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א"ב]] {{*}} [[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}} [[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}} [[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}} [[אלדד הדני]] {{*}} [[גליל כורש]] {{*}} [[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ"ג או"ח רנב]] {{*}} [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש"י מנוקד על יהושע]] {{*}} [[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו </div> {{מסגרת מעוצבת תחתונה}}<noinclude> [[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]</noinclude> 6w7j0yyr25tptn4e6d38vrq926vugp3 0 288794 3019480 3019329 2026-06-10T20:05:22Z הכוכב הזוהר 42905 /* דרכי משה */ 3019480 wikitext text/x-wiki {{טור|יורה דעה|צו|צז|צח|}} ==טור== אין לשין העיסה בחלב, שמא יבוא לאוכלה עם הבשר. ואם לש, כל העיסה אסורה אפילו לאוכלה לבדה. ואי עבדינא כעין תורא, שרי. פירש רש"י שלא לש אלא דבר מועט עוגה קטנה. ורב אלפס פירש שעשה בהן שינוי, פירוש צורות כעין השור וכיוצא בו, שמתוך כך יזכור שיש בה חלב. אין טחין התנור באליה, ואם טח, כל הפת אסורה אפילו לאוכלה לבדה, אלא א"כ הסיק התנור תחילה יפה שאז פלט הכל אפילו היא של חרס. בד"א בתנור שהסיקוה בפנים, אבל בוכיא שהסיקוה בחוץ אסור, אלא א"כ מלאו גחלים בפנים עד שיתלבן. כתב הרשב"א: פת שאפאו בתנור עם הבשר - יש מהגאונים שאסרו לאכול אותו הפת, שריחו כטעמו, ויש מתירין וכן נראה. עד כאן. וכן פסק רש"י דריח לאו מילתא היא ומותר לאוכלו אפילו בחלב. ור"ת פסק דריח מילתא היא, ומיהו דווקא בתנור קטן כמו שלהם, אבל בתנורים שלנו הגדולים שרי. וכתב בספר המצוות: ופירשו לי רבותי המחזיק י"ב עשרונים זהו תנור גדול. ==בית יוסף== {{המרת או.סי.אר}} אין לשין העיסה בחלב ברייתא פרק כל שעה (לו.) ובתר הכי אסיקנא דאי עבדינהו כעין תורא שפיר דמי והביאו זה הרי"ף והרא"ש בפ' כ"ה (קז:) ועל כעין תורא פירש"י מעט כעין של שור מותר ללוש דאכיל ליה מיד בבת אחת ולא משהי ליה דלינשי שנילוש בחלב והפירוש שכתב רבינו בשם רי"ף (לא מצאתי לו ז"ל שכתב כן, אבל): <small>(ב"ה) כתב בפ' כ"ה ומסקנא דאי שני בהו ועבדינהו כעין תורא שרי:</small> הרמב"ם כתבו בפרק ט מהמ"א {{ממ רמב"ם|ט|מאכלות אסורות|כב}} וז"ל ואם שינה בצורת הפת עד שתהא ניכרת שלא יאכל בה בשר הרי זה מותר והרשב"א כתב ואם שינה בצורת הפת ועשה כעכין קטנים כעין השור מותרת שהרואה יודע שלא שינו צורתו אלא להיכר בעלמא וישאל ויאמרו לו וכתוב בהגהות ש"ד בשם מהרא"י ז"ל דהני תרי פי' אליבא דהלכתא סליקו דתרוייהו סברות יפות הן וכתוב עוד בהגש"ד היתר פשוט שאותם לחמים שעושין לכבוד שבת לחם משנה אופין אותם עם הפשטיד"א לכתחלה משום דדבר מועט הוא ונאכל מהר בשבת והוי כעין תורא{{פרשן טור|Prisha}}: אין טחין התנור באליה כו' ג"ז ברייתא בפ' כל שעה (ל:) (וכתבו התוספות והמפרשים בפ' כל הבשר גבי דגים שעלו בקערה דדוקא בעינן שיוסק התנור ולא סגי בקינוח {{פרשן טור|Prisha}} מפני שאי אפשר לתנור להתקנח יפה ונדבק בו השמנונית והוי בעין עד שיוסק) ונראה דהוא הדין דהכא מהני עבדינן כעין תורא כי היכי דמהני בלשין את העיסה בחלב וכך {{פרשן טור|Prisha}} דברי הרמב"ם ז"ל בפ"ט מהמ"א ודברי הרשב"א בת"ה: בד"א בתנור שהסיקוהו בפנים אבל בוכיא שהסיקוה בחוץ אוסר וכו' פשוט בפ' כ"ש (שם): כתב הרשב"א פת שאפאו בתנור עם הבשר יש מהגאונים שאסרו וכו' כ"כ בשער ד' של בית ג' ובשער א' של בית ד' האריך בדבר ואכתוב דבריו בסמוך: ומ"ש רבינו וכ"פ רש"י דריחא לאו מילתא היא ור"ת פסק דריחא מילתא היא בפ' כיצד צולין (עו:) גרסינן א"ר בשר שחוטה שמן שצלאו עם בשר נבלה כחוש אסור מ"ט מפטמי מהדדי ולוי אמר אפילו בשר שחוטה כחוש שצלאו עם בשר נבלה שמן מותר מ"ט ריחא בעלמא היא וריחא לאו מילתא היא ושקיל וטרי תלמודא במילתא ואיתא תו התם בגמ' תני רב כהנא בריה דרב חיננא סבא פת שאפאה עם הצלי בתנור אסור לאכלה בכותח ההיא ביניתא דאיטוייא בהדי בישרא אסרה רבא מפרזיקיא למיכלא בכותחא וכתב רש"י דהלכתא כלוי והתוס' כתבו דהלכתא כרב וטענות ב' הסברות הלא הם מבוארות יפה בדברי הרי"ף והר"ן בפ' ג"ה ובפ' בתרא דע"ז (סו:) בדברי התוס' וכתבו התוספות בפ' כיצד צולין על דברי ר"ת ובתנורים שלנו נראה דמותר לאפות לחם עם אותו פשטיד"א הואיל ומכוסות היטב הוי כעין ב' קדרות ואפילו פלדוני"ש שיש להרחיק מן הלחם אין נראה לרבי שיהא אסור שיש אויר הרבה בתנור וההבל מתפשט עכ"ל ובסמ"ג כתוב עוד אומר רבינו יעקב דוקא בתנורים קטנים דנפיש טעם פיטומייהו שהתנורים שבימי חכמים קטנים היו אבל בתנורים גדולים כעין שלנו מותר לאפות פת עם צלי וכ"כ ג"כ סמ"ק והמרדכי כתב סמ"ק ופירשו לי רבותי המחזיק י"ב עשרונים של מצות זהו תנור גדול ע"כ וכ"כ הג"מ בפ"ט מהמ"א ובפט"ו כתבו מ"כ דאפי' מ"ד ריחא לאו מילתא היא ה"מ בתנורים שלהם שפיהם למעלה אבל בתנורים שלנו שפיהם מן הצד מחזיק ריחו ומפטם כל מה שבצדו ולכן מודו כ"ע דלכתחלה אסור וזה היפך ממה שפירשתי לעיל פ"ט עכ"ל ונראה דליתא להגהה זו{{פרשן טור|Hagahot}} שלא נודע מי בעל דברים מקמי כל הנך רבוותא שלא חילקו בכך ואדרבה כתבו להקל בתנורים דידן וגם הרשב"א כתב וז"ל ובשם ר"ת דוקא בתנור שהוא מקום צר אבל במקום רחב מותר וכ"כ הרז"ה ז"ל דיש מי שהתיר בפורני רחבה דהא שליט בה אוירא טובא ע"כ נראה מדבריו דברחב קצת סגי ולא בעי מחזיק י"ב עשרונים כסמ"ק והתוספות והרא"ש כתבו בפרק בתרא דע"ז על דברי ר"ת דפסק כרב דוקא בתנורים קטנים שלהם שהיו מכסים פיהם ולכך נכנס ריח של זה בזה אבל בתנורים שלנו ופיהם פתוח אין לחוש וכתבו רבינו בסימן ק"ח וכתבו עוד התוספות דתחת המחבת שלנו שקורין טריפי"ד שאופין תחתיה פשטיד"א ריח מילתא היא כמו בתנורים שלהם: וכתוב בהג"א פרק בתרא דע"ז אע"ג דריחא מילתא היא שרי לן לכתחלה לאפות פשטיד"א שלנו שהן מכוסות למעלה בתנור עם הפת שהתנורים שלנו גדולים הם ומיהו אם זב שומן הבשר חוץ לפשטיד"א ונבלע בתנור אע"פ שהפת רחוקה מן הפשטיד"א אסור לאוכלה אפי' במלח. והואיל וכן טוב ליזהר שלא לאפות שום טפילות עם הפת בתנור דילמא זב השומן ולאו אדעתיה אלא יאפה הפשטיד"א ויסיק התנור ויאפה הפת עכ"ל {{פרשן טור|Prisha}}: וכתב ע"ז בהגש"ד אע"ג דרגילים האידנא כל הטפילות במחבת מ"מ חוששין ויש שמקילין ומשימין הפשטיד"א בפי התנור ממש ע"כ {{פרשן טור|Prisha}}: והרא"ש בפ' בתרא דע"ז הביא דברי רש"י ודברי ר"ת ולא הכריע ביניהם ורבינו כתב בסימן ק"ח שמסקנת הרא"ש כר"ת ולא ידעתי מנין לו ואפשר שטעמו מפני שהביא דבריו לבסוף והרי"ף בפג"ה פסק כלוי דאמר ריחא לאו מילתא היא מיהא כתב דע"כ לא שרי לוי אלא בדיעבד אבל לא לכתחלה דהא שצלאו קאמר ולא קאמר צולין לכתחלה וכתב עוד דהא דתני רב כהנא פת שאפאה עם הצלי אסור לאכלה עם הכותח וההיא ביניתא דאיטויא בהדיא בישרא ואסרה רבא מפרזיקיא למיכלה בכותחא לאו כרב בלחוד אסרה אלא אפי' כלוי אסירי למיכלינהו בכותח מ"ט כיון דשרי למיכלינהו בלא כותחא אי שרית להו למיכלינהו בכותחא אישתכח כמאן דשרי לאטוויי בשר שחוטה בהדי נבלה לכתחלה. והר"ן כתב טעם אחר דכיון שריח בשר נרגש בהם הטועם אותם יהא סבור שממשו של בשר נבלע בהן וכי אכיל להו בכותחא מתחזי כבשר בחלב ומש"ה אסור משא"כ בבשר שחוטה שצלאה עם בשר נבלה שאין ריחא וטעמא של נבלה נרגש בשחוטה כלל ועוד שאפשר שחומרא הוא שהחמירו בבשר בחלב יותר משאר איסורין משום דלא בדילי אינשי מיניה מפני שכל אחד היתר בפני עצמו החמירו בו יותר מבשאר איסורים כמו שהחמירו בו שלא להעלותו עם הבשר על השלחן משא"כ בשאר איסורין ע"כ ודעת הרמב"ם כדעת הרי"ף שכתב בפט"ו מהמ"א אין צולין בשר שחוטה עם בשר נבלה או בהמה טמאה בתנור אחד ואף ע"פ שאין נוגעין זה בזה ואם צלאן ה"ז מותר ואפילו היתה האסורה שמנה הרבה והמותרת רזה שהריח אינו אוסר אלא טעמו של איסור ובפ"ט כתב פת שאפאה עם הצלי ודגים שצלאן עם הבשר אסור לאוכלן בחלב ע"כ. והרשב"א אחר שהביא סברות הפוסקים בדין זה כתב ומ"מ מדברי כולם נלמוד דלכתחלה אסור לעשות כן אלא שמדברי הירושלמי נראה דללוי אפילו לכתחלה שרי וראוי לחוש לדברי הראשונים ז"ל שאסרו לעשות כן לכתחלה אבל בדיעבד נראה דהלכה כלוי וכן הסכימו רוב הפוסקים הראשונים והאחרונים ז"ל עכ"ל וז"ל בת"ה הקצר יש איסור שאוסר בריחו וכו' כיצד בשר נבלה שמן שצלאו וכו' ולא עוד אלא אפילו בשר שחוטה שמן שצלאו עם בשר נבלה כחוש אסור וכן דג ובשר שצלאן בתנור אחד אסור לאכול הדג עם הכותח וכן הפת שאפאה בתנור אחד עם הבשר אסור לאוכלו בכותח בד"א בשנצלו בתנור אחד צר או כיוצא בו אבל אם נצלו במקום רחב הריח מתפזר ואין כחן גדול להיות כמתערב עם בשר השחוטה או הפת והדג ויש מי שהורה בכל אלה להתיר וכן הסכמת רוב גדולי המורים הראשונים והאחרונים ומ"מ לכתחלה אסור לצלותם בתנור אחד צר עכ"ל: וכתב רבינו דבריו בסימן ק"ח והמרדכי והגה"מ פ' ט"ו מהמ"א כתבו וז"ל נהגו נקיי הדעת דמגנצ"א לתקן כיסוי לפשטיד"א או לפלדון כשאופים אותם עם הפת אבל בלא כיסוי לא דהוי כפת חמה וחבית פתוחה ואסור לאכול הפת עם חלב ועל פי הנקב שבכיסוי נהגו לכוף שפופרת שלא יצא הריח ואם שוב נבקע הכיסוי או השפופרת מותר דהוי דיעבד ובלבד שלא יגע הפת לשומן עכ"ל: וכתב המרדכי בשם ראבי"ה סברא אחרת היפך מסברת הרי"ף והרמב"ם והוא דרב לא אסר אלא בבשר שחוטה ובשר נבלה שקולטין הריח ביותר מפני הפיטום אבל לית ליה הא דתני רב כהנא פת שאפאה עם הצלי אסורה לאוכלה בכותח דלרב נ"ל דשרי ומזה הטעם נהגו למאן דאית ליה ריחא מילתא היא שהפת אינם מקפידין עליו ואוכלין אותו בין עם בשר בין עם גבינה וכן דעתי נוטה שבפשטיד"א ופלדוניש שנאפו יחד דריחא מילתא היא אבל הפת שעמו שרי אפילו בלא כיסוי גם מורי אבי היה נוהג בהן איסור אבל בפת לא עכ"ל: ולענין הלכה כיון שהרי"ף והרמב"ם ורוב המורים מסכימים לדעת אחת הכי נקטינן להתיר בדיעבד אבל לכתחלה אסור לצלותה במקום צר (ע"ל סימן ק"ח בד"מ): כתב הרשב"א בת"ה הארוך דמלישנא דפלוגתא דרב ולוי משמע דלא איפליגו אלא כשבשר שחוטה ונבלה אחד מהם שמן אבל כששניהם כחושין כ"ע מודו שהוא מותר דריחא כי האי לאו מילתא היא: וכתב עוד דלא אמרו ריחא מילתא היא אלא דוקא לצלי אבל לקדרה ליכא למיחש כלל כדאמרינן התם כעין ב' קדרות לא וכיון דכל אחד בקדרה בפ"ע ליכא ריחא כולי האי ואמרינן נמי בפ"ק דע"ז (דף יג:) לא הלכת לצור מימיך וראית ישראל ונכרי ששפתו ב' קדרות זו אצל זו ולא חשו להם חכמים ע"כ וז"ל בת"ה הקצר ואם בא לבשלם בקדרה זה לעצמו וזה לעצמו אפילו בתנור במקום צר ואפילו פה הקדרה מגולה מותר אפילו לכתחילה שאין ריח המתבשלים גדול כ"כ עד כאן לשונו וכתבו רבינו בסימן ק"ט וכן כתב הר"ן בפ"ק דע"ז אמתניתין דעיר שיש בה ע"ז דאפילו מאן דפסק כרב דאמר ריחא מילתא היא ה"מ בצלי אבל בקדרה לא. וכתב הרשב"א שלמד כן מדמותיב פרק כיצד צולין לרבי מדתניא אין צולין ב' פסחים כאחד מפני התערובות ודייק עליה דמפני תערובות גופים קאמר אבל מפני תערובות טעמים שרי ומשני ר' ירמיה הב"ע כגון שצלאו בב' קדרות בב' קדרות ס"ד אלא אימא כעין ב' קדרות ע"כ. ופירש"י כעין ב' קדרות שפוד מכאן ושפוד מכאן ותל גדול של גחלים או אפר באמצע. וק"ל למה למד למתבשלים דוקא דמשמע אבל בנצלים אפילו בב' קדרות לא והא ההיא דפסחים בצלי הוא ומדבעא ר' ירמיה לאוקמא בב' קדרות אלא דאתמהי' עליה בב' קדרות ס"ד כלומר וכי פסח נצלה בקדרה משמע דאי לאו הכי הוה ניחא לן משום דכל שהוא נצלה בב' קדרות אין הריח מתפשט להתערב עם מה שבקדרה אחרת וכן למאי דאסיקנא כעין ב' קדרות בצלי אסיקנא הכי ולא במבושל דוקא: כתוב בכתבי ה"ר איסרלן דאפילו למ"ד ריחא מילתא היא מותר לצלות כבד בתנור עם תבשיל שמן ואין כאן בית מיחוש ונתן טעם לדבר ואין טעם נראה בעיני. (וע"ל סימן ק"ח בד"מ): מ"כ בצל שצלאו עם דבר אסור הואיל שהוא חריף שואב טובא מידי דהוה אפת חמה וחבית פתוחה דאפי' מ"ד ריחא לאו מילתא מודה הכא עכ"ל: כתבו התוס' בפרק בתרא דע"ז אם שמנונית האיסור על המרדה שקורין פאלה אסור ליתן עליה היתר כל היום מיהו כשאינה בת יומא מותר להשתמש בה לכתחלה ולא גזרו שאינה בת יומא אטו בת יומא אפי' לכתחלה כיון דלא איפשר שהרי הנכרי לא ישמע לו לעשות מרדה חדשה בכל פעם ופעם שישפוך עליה של איסור ע"כ: כתב האגור נשאל מהר"י מולין על פת שנאפה עם צלי של נכרי בדיעבד והשיב רוב הפוסקים פסקו דריחא לאו מילתא היא בתנורים שלנו. ואם יש פת אחרת דעתי נוטה דחשוב כמו לכתחלה ולמה תניח ההיתר ותאכל האיסור אבל אם יש דוחק למצוא פת אחרת יש לסמוך על המתירים עכ"ל. ואין דבריו נראים בעיני דדיעבד מותר גמור הוא ואפילו יש פת אחרת לפניו מותר לאכול מזו: ==בית חדש (ב"ח)== {{המרת או.סי.אר}} אין לשין ואי עבדינהו כעין תורא שרי פירש"י שלא לש אלא דבר מועט וכו' ולפירושו כעין תורא דקאמר כלומר עוגה קטנה כעינו של שור מפני שנאכלת מיד ולא יבא לידי שכחה שיאכלנה עם בשר וכ"כ סמ"ג ומה שנוהגים לאפות לחם משנה בכל ע"ש בתנור אחד עם בשר לכתחלה חשבינן להני לחמין לדבר מועט שנאכל מהר בשבת והוי כעינא דתורא כ"כ בהגהת ש"ד סי' ל"ה וטעם דבריו כיון שלא נשאר מהם לאחר השבת אין לחוש שמא יבא לאכלן בחלב בשבת דאין לך עני בישראל שלא יאכל בשר בשבת ומיהו לדידן דרגילות הוא שנשאר מהני לחמין אחר השבת אין להן היתר לפירש"י וצ"ל דסומכין על פי' רב אלפס דהני לחמין עשויין בשינוי דמתוך כך יזכור שלא לאכלן עם חלב אף לאחר השבת דלפי' רב אלפס כיון שעושין שינוי יכול לאפות אפי' הרבה ואין להחמיר כפירש"י אע"פ שגם התוס' הסכימו לפירושו כיון דבשל סופרים הוא הלך אחר המיקל וכ"כ בא"ו הארוך סוף כלל ארבעים ע"ש ומ"מ המחמיר לעשות ג' לחמין קטנים שלא יהא נשאר מהם לאחר השבת שיבא לאכלן בחלב תע"ב: אין טחין וכו' אא"כ הסיק את התנור וכו' אבל על הקינוח אין לסמוך מפני שא"א לחרס להתקנח יפה כך פי' התו' ע"ש ר"ת וכבר התבאר בסוף סי' הקודם דאפי' יכול להתקנח יפה אסור לכתחלה לקנחו ולאפות בו ולסמוך אנ"ט בר נ"ט דאין להתיר לכתחלה וכדכתב סמ"ק: כתב הרשב"א וכו' פי' דיש מהגאונים אסרו לאכול אותו הפת עם החלב כו' אבל עם בשר ודאי שרי דלא דמי לטח את התנור באליה דאיכא גוף הבשר וטעמו בפת אבל הכא דליכא אלא ריחא לא אמרו דריחו כטעמו אלא שלא לאכלו עם חלב והכי איתא להדיא בת"ה שער ד' של בית ג' וכתב לשם דדוקא בתנור צר וכ"כ עוד בשער ראשון של בית ד' דבמקום רחב הריח מתפזר ושרי ע"ש והיינו כדכתב רבינו ע"ש ר"ת דוקא בתנור קטן כמו שלהם וכו' ומה שפירש בספר המצות דלא שרי בגדולים אלא במחזיק י"ב עשרונים מבואר בסמ"ק ס"ס רי"ג דהיינו דוקא י"ב עשרונים של מצות ומ"מ כתב בש"ד דאע"פ דנהגו העולם לאפות הפשטיד"א או הפלאדי"ן עם הפת ואח"כ אוכלין הפת לכתחלה בין עם בשר בין עם חלב דסומכין על מ"ש ר"ת להקל בתנורים גדולים שלנו מ"מ לא נהגו היתר לכתחלה לאפות הפשטיד"א עם הפלאדי"ן כיון דמפטמין זה את זה ואע"ג דלרש"י הכל שרי מ"מ לא ראו להקל בדבר זה כנגד פסק ר"ת דריחא מילתא היא כרב. וכתב עוד בשם י"א שחולקים אפי' רש"י ור"ת והוא דעת הא"ז ומביאו בהגה' אשיר"י דאף לוי לא קאמר דריחא לאו מילתא היא אלא דיעבד אבל לכתחלה לא ולפיכך אין לאפות הפשטיד"א או הפלאדי"ן עם הפת לכתחלה ורבא לא שרי בבת תיהא לכתחלה אלא משום דלא מיפטמא ולא עביד לריחא אבל מיני בשר וחלב דמיפטמא מודה דלכתחלה מיהא אסור ותו דאפילו את"ל דלוי מתיר לכתחלה אין זה אלא בתנורים שלהם שפיהם למעלה אבל בתנורים שלנו דמחזיק ריח ומפטם גריעי טפי ודלא כר"ת שסובר דבתנורים שלנו יש להקל טפי משום דגדולים הם אלא אדרבה יש להחמיר טפי כיון דפיהם מן הצד ואין ראיה ממנהג העולם ולומר כיון דנהגו לאפות פשטיד"א עם פת לכתחלה מנהג אבותינו תורה הוא דלא נהגו היתר אלא א"כ שהפשטיד"א מכוסה למעלה בבצק בלי שמנונית כלל דהשתא כסוי הבצק מעכב לריח דהוי כחבית סתומה ופת חמה אבל בלא כסוי אסור וכן פסק ריב"ם כ"ץ רבו של ר"ג מ"ה ושרי ליה מריה לב"י שכתב על הגהת מיימוני שהעתיק סברא זו דליתא להגה"ה זו שלא נודע מי בעל דברים מקמי כל הנך רבוותא שלא חילקו בכך ואדרבה כתבו להקל בתנורים דידן עכ"ל דהלא סברא זו יצאה מפי אשלי רברבי אלא מיהו אף לסברא זו מותר להשים הפשטיד"א בפי התנור דהריח יוצא משם ואינו מפטם הפת ומ"מ מסקנת הש"ד הוא דס"ל כר"ת להתיר בתנורים גדולים לאפות הפת עם הפשטיד"א תוך התנור ולאכלו בחלב דתנורים שלנו עדיפי דלא מפטמי ואפילו בלא כסוי בצק שרי מיהו מהרא"י כתב לשם בהגה"ה דתנורים גדולים דמחזיק י"ב עשרונים מצות אין מצוי לנו הלכך אסור לכתחלה אפי' בשלנו מיהו בדיעבד אין לנו לאסור כיון שההבל יכול להתפשט אפילו אינו מחזיק י"ב עשרונים והכי נהוג. וכל זה דוקא בשאופין הפשטיד"א או הפלאדי"ן במחבת דאין לחוש לשמא יזוב אלא לריחא בלחוד ולפיכך יש להקל בתנור גדול בדיעבד כדפרישית אבל בלא מחבת דעל הרוב יוצא השמנונית או החמאה לחוץ ונבלע בתנור ה"ל כאילו טש כל התנור באליה או בחמאה דאף לוי מודה דאסור אפילו בתנור גדול המחזיק י"ב עשרונים ואפילו דיעבד ואפי' רחוקים זה מזה דאין אנו מצריכין שיזוב תחת הלחם אלא כשנבלע בדופני התנור אסור הלחם לאכלו אפילו במלח ודלא כמ"ש בהגהת ש"ע דלא נאסר הפת אלא כשזב תחתיו ממש והבין כך מהגהת אשיר"י הביאו ב"י ולא דק והכי נקטינן דבתנור קטן ממש אפילו במחבת אסור אפי' דיעבד כר"ת ובלא מחבת נמי אסור אפי' בתנור גדול היכא דאיכא למיחש לשמא יזוב ואפילו בדיעבד אבל במחבת ובתנורים גדולים שלנו אע"ג דלא מחזקי י"ב עשרונים מצה לכתחלה אסור ובדיעבד שרי אע"פ שאינו מחזיק י"ב עשרונים כתב הרשב"א דאם בא לבשל איסור אצל היתר כל א' בקדרה לעצמו דאין ריח המתבשל כל כך אוסר ומביאו רבינו בסימן ק"ח ובת"ה הארוך הביא ראיה לזה מדאיתא פרק כ"צ דפריך אדרב מדת"ר אין צולין ב' פסחים כאחד מפני התערובת אפי' גדי וטלה שאין מתחלפין זה בזה דאי איתא מפני תערובת טעמים דמפטמי אהדדי ונמצא נאכל פסח שלא למנויו מה לי גדי וגדי מה לי גדי וטלה אלא ע"כ מפני תערובת גופין קאמר אבל לתערובת טעמים לא חיישינן וקשיא לרב דקאמר ריחא מילתא היא ומשני הב"ע כגון שצלאו בב' קדרות ופריך בב' קדרות ס"ד אלא אימא כעין ב' קדרות וה"ק אין צולין ב' פסחים כא' מפני תערובת מאי תערובת תערובת טעמים ואפי' כעין ב' קדרות דליכא תערובת טעמים (כגון שפוד מכאן ושפוד מכאן ותל גדול של גחלים באמצע) אסור משום תערובת גופין ואפי' גדי וטלה וכיון שכל סתם קדרה שהוזכר בתלמוד היינו בישול ולא צלי אם לא שמזכיר צלי קדר וקאמר תלמודא דבב' קדרות ליכא משום תערובת טעמים וקאמר נמי דהכא בפסח שהוא צלי ולא בישול מיירי בכעין ב' קדרות והיה יכול לומר בלשון אחר ולא היה צריך להזכיר ב' קדרות אלמא שמעינן דדוקא בבישול בשני קדרות לית ביה תערובת טעמים דאין ריח המתבשל אוסר אבל בצלי קדר אפילו בשתי קדרות בתנור אחד אית ביה משום ריחא לרב דס"ל ריחא מילתא היא והא דפריך תלמודא בשני קדרות ס"ד ופי' רש"י וכי צולין פסח בקדרה היה יכול לפרש נמי דקשיא ליה למאי דקס"ד דבצלאו בב' קדרות בתנור א' מוקמינן ליה א"כ אכתי אית ביה משום תערובת טעמים אלא דעדיפא מיניה קשה וכי צולין פסח בקדרה כנ"ל דעת הרשב"א ונתיישבה הקושי' שהקשה ב"י בכאן דהבין דלפי ראייתו משמע דאפי' בצלאן בב' קדרות נמי לית ביה משום ריחא אפי' לרב דליתא אלא דוקא בבישול בב' קדרות לית בהו משום ריחא אבל בצלי קדר אפי' נצלה כ"א בקדרה בלבדו אסור לרב כשצלאן בתנור אחד והכי נקטינן: ==דרכי משה== {{ד"מ|(א)}} דלא כהר"ן פרק כ"ש דף רל"ו ובפרק כל הבשר דף תשי"ו ע"ב דקינוה מהני: {{ד"מ|(ב)}} וכ"ה בארוך כלל מ' אבל כתב טעם אחד משום דנשתנו צורתן משאר פת וכן נוהגין לעשות פת מרובה עם החלב אם נשתנו צורתן משאר פת וכן פלאדין או פשטיד"א מאחר שניכר בהן הבשר או החלב א"צ היכר יותר וא"צ להשים עליהם גבינה או עצמות לסימן עכ"ל: , וכ"פ באו"ה כלל ל"ט דאף בדיעבד דפת אסור אף ע"ג דאין התנור משופע אלא א"כ היה הפשטיד"א במחבת עכ"ל: {{ד"מ|(ג)}} ובהגש"ד סימן ל"ה משמע דיש מקילין אפי' בלא מחבת אם התנור משופע ונתן הפת למעלה והפשטיד"א למטה בעניין שלא יכול לזוב שם עוד שם דיש מקילין ועושין היכר לפת ולכן אופין אותם לחמים של שבת עם הפשטיד"א אבל נאסרין לאכלן עם החלב עכ"ל וכ"ה בארוך סימן ל"ט: d29g7tnr8pz32zx3jmzoxtg567jp6ws 4 290855 3019432 3019312 2026-06-10T15:06:25Z OpenLawBot 8112 עדכונים אחרונים 3019432 wikitext text/x-wiki <div style="height: 300px; overflow: auto;"> * [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)|תקנות תכנון משק החלב {{מוקטן|(הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)}}]] * [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]] * [[חוק העונשין]] * [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק סדר הדין הפלילי {{מוקטן|(סמכויות אכיפה – מעצרים)}}]] * [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)|חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי {{מוקטן|(הוראת שעה)}}]] * [[פקודת מס הכנסה]] * [[תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות)|תקנות הרופאים {{מוקטן|(אישור תואר מומחה ובחינות)}}]] * [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב)|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב {{מוקטן|(יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב)}}]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי {{מוקטן|(שירותי בריאות במדינות חוץ)}}]] * [[פקודת מחלות בעלי חיים]] * [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)|תקנות להסדר ההימורים בספורט {{מוקטן|(כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)}}]] * [[תקנות מניעת זיהום הים (הטלת פסולת)|תקנות מניעת זיהום הים {{מוקטן|(הטלת פסולת)}}]] * [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)|תקנות הדיור המוגן {{מוקטן|(בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)}}]] * [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)|תקנות הטיס {{מוקטן|(שדות תעופה – מידע תעופתי)}}]] * [[תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות הטיס {{מוקטן|(מערכת ניהול בטיחות)}}]] </div> 78fc2xnur383lxo0tso55k719idbw1o 2 293285 3019405 3019310 2026-06-10T12:45:03Z Fuzzy 29 3019405 wikitext text/x-wiki __INDEX__ רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[The Palestine Act]] * {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]] * {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]] * {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ"י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]] * {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]] * {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]] * {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]] * {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]] * {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]] * {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]] * {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]] * {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח"ר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ"ט)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג המח"ר המועדף)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]] * {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א)]] * {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]] * {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] * {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]] * {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]] * {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]] * {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]] * {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]] * {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]] * {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]] * {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]] * {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת"א)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]] * [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]] s2r4ba3b21zd69bw5cmnb9wkjhbmon0 3019413 3019405 2026-06-10T13:24:05Z Fuzzy 29 3019413 wikitext text/x-wiki __INDEX__ רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[The Palestine Act]] * {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]] * {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]] * {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ"י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]] * {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]] * {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]] * {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]] * {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]] * {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]] * {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]] * {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]] * {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח"ר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ"ט)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג המח"ר המועדף)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]] * {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א)]] * {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]] * {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] * {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]] * {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]] * {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]] * {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]] * {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]] * {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]] * {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]] * {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]] * {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת"א)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]] * [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]] * [[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]] n2vlvt7u65odvdpeigwa9o6c3uh2mxg 3019424 3019413 2026-06-10T15:05:18Z OpenLawBot 8112 תודה 3019424 wikitext text/x-wiki __INDEX__ רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[The Palestine Act]] * {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]] * {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]] * {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ"י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]] * {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]] * {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]] * {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]] * {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]] * {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]] * {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]] * {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]] * {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח"ר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ"ט)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג המח"ר המועדף)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]] * {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א)]] * {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]] * {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] * {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]] * {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]] * {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]] * {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]] * {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]] * {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]] * {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]] * {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]] * {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת"א)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]] * {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]] * [[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]] itwla0orjxigdz7gj393joiqjsaqdd4 3019429 3019424 2026-06-10T15:05:42Z OpenLawBot 8112 תודה 3019429 wikitext text/x-wiki __INDEX__ רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[The Palestine Act]] * {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]] * {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]] * {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ"י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]] * {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]] * {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]] * {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]] * {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]] * {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]] * {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]] * {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]] * {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח"ר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ"ט)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג המח"ר המועדף)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]] * {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א)]] * {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]] * {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] * {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]] * {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]] * {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]] * {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]] * {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]] * {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]] * {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]] * {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]] * {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת"א)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]] * {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]] * {{v}} נוצר [[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]] dgw0iwrwu5zom3zayr15j4u0z4ww3at 116 312516 3019406 2933998 2026-06-10T12:45:52Z Fuzzy 29 3019406 wikitext text/x-wiki <שם> חוק תכנון משק החלב, התשע"א-2011 <מאגר 2000029 תיקון 2201568 תקן 305792 קוד a163Y00000DuI0RQAV> <מקור> '''חוק קודם:''' ((ס"ח תשנ"ב, 139|חוק תכנון משק החלב בישראל|12:210858)); ((תשס"ב, 135|תיקון (הוראות מיוחדות למכירות בשנים 1999 עד 2003)|15:300461)). '''חוק חדש:''' ((ס"ח תשע"א, 762|חוק תכנון משק החלב|18:300923)); ((תשע"ג, 206|תיקון|19:301562)); ((תשע"ו, 193|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|20:316718)); ((תש"ף, 156|תיקון מס' 3|23:575116)); ((תשפ"א, 396|תיקון מס' 4|24:606258)); ((תשפ"ג, 66|תיקון מס' 5|25:1906347)). __TOC__ == פרק א': מטרות החוק == @ 1. מטרות החוק : מטרותיו של חוק זה הן: : (1) לפתח, לייעל ולבסס את משק החלב בישראל, תוך הבטחת איכות ובטיחות ייצור החלב ושיווקו; : (2) להבטיח אספקה סדירה של חלב ומוצריו, תוך הבטחת מחירים נאותים ליצרנים, למחלבות ולציבור ותנאים הולמים לפעילות היצרנים והמחלבות. == פרק ב': הגדרות == @ 2. הגדרות : בחוק זה - :- "ארגון יציג" - ארגון שהוכר לפי [[סעיף 6]]; :- "ועדת הערר" - ועדת הערר שהוקמה לפי הוראות [[סעיף 11]]; :- "חומרי גלם חלביים" - אבקת חלב וחמאה תעשייתית שמקורם בחלב בקר גולמי; :- "חלב במכסה" - כמות החלב הגולמי שייצר יצרן במסגרת מכסת החלב שנקבעה לו, לרבות חומרי הגלם החלביים שיוצרו ממנה; :- "חלב בקר במכסה" - חלב בקר גולמי שהוא חלב במכסה; :- "חלב גולמי" או "חלב" - נוזל, למעט קולוסטרום, המתקבל על ידי חליבה של מקנה, שלא עבר תהליך עיבוד, לרבות אריזה; :- "חלב לצריכה עצמית" - חלב שיוצר בידי אדם, בכמות שאינה עולה על 1,000 ליטר בשנה ליחיד או 50,000 ליטר בשנה לאגודה שיתופית, ושנועד לצריכת אותו אדם ובני ביתו או לצריכת חברי האגודה השיתופית ובני ביתם; :- "חלב עודף" - כמות החלב הגולמי שייצר יצרן מעבר למכסת החלב שנקבעה לו, לרבות חומרי הגלם החלביים שיוצרו ממנה; :- "ייצור מקומי" - ייצור חלב גולמי בידי יצרן; :- "יצרן" - אדם העוסק בייצור ובשיווק חלב ונקבעה לו מכסת חלב לפי [[סעיף 7]]; :- "מועצת החלב" - חברה לתועלת הציבור ששמה "המועצה לענף החלב בישראל (ייצור ושיווק)"; :- "מוצר חלב" - מוצר ש־50 אחוזים או יותר ממשקלו על בסיס חומר יבש, נובע מחלבון, שומן, לקטוז או מינרלים שמקורם בחלב, ואינו חומרי גלם חלביים; :- "מחלבה" - עסק שבו מיוצרים מוצרי חלב מחלב גולמי או מחומרי גלם חלביים, לרבות בעל העסק, מנהלו או מפעילו; :- "מחלבה מורשית" - מחלבה המחזיקה ברישיון לפי [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ"א-1960]]; :- "מכסת חלב" או "מכסה" - כמות החלב הגולמי שרשאי מי שעוסק בייצור ובשיווק חלב, לייצר ולשווק בשנה פלונית בהתאם לקביעה לפי [[סעיף 7]]; :- "מסמכי היסוד" - התזכיר והתקנון של מועצת החלב; :- "מפקח" - מי שמונה למפקח לעניין חוק זה לפי [[סעיף 33]]; :- "מקנה" - בקר וצאן; :- "המשרד" - משרד החקלאות ופיתוח הכפר; :- "עודפי חלב במכסה" - חלב במכסה שלא נצרך בשוק המקומי; :- "שיווק" - סחר, לרבות העברה לאחר בכל דרך מדרכי ההעברה של בעלות או חזקה, למעט העברת חלב לצריכה עצמית; :- "השר" - שר החקלאות ופיתוח הכפר; :- "השרים" - שר האוצר והשר. == פרק ג': תכנון משק החלב == === סימן א': הסדרת הייצור והשיווק === @ 3. ייחוד השיווק : (א) שיווק חלב ומוצרי חלב בישראל יהיה מייצור מקומי בלבד, או מייבוא שהותר על פי סעיף קטן (ב) או לפי כל דין. : (ב) שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי, בהתייעצות עם השר, להתיר ייבוא מוצרי חלב לישראל, בכפוף להוראות כל אמנה בין־לאומית שמדינת ישראל צד לה. : (ג) לעניין סעיף זה, "מוצר חלב" - מוצר שאינו חומרי גלם חלביים, המכיל חלב גולמי או חומרי גלם חלביים בשיעור העולה על 50 אחוזים ממשקלו. @ 4. קביעת היקף הייצור הכולל : (א) השר יקבע, בצו, מדי שנה, את היקף הייצור המקומי הכולל לאותה שנה לכלל היצרנים (להלן - היקף הייצור הכולל), על פי ההיקף החזוי של מלוא הצריכה של חלבון חלב ומוצריו או של שומן חלב ומוצריו, לפי הגבוה מביניהם. :: ((פורסם [[צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2025), התשפ"ה-2024]]; ראו גם קביעת היקף הייצור המקומי לשנים הקודמות: [[צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2012)|2012]], [[צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2013)|2013]], [[צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2014)|2014]], [[צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2015)|2015]], [[צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2016)|2016]], [[צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2017)|2017]], [[צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2018)|2018]], [[צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2019)|2019]], [[צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2020)|2020]], [[צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2021)|2021]], [[צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2022)|2022]], [[צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2023)|2023]], [[צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2024)|2024]].)) : (ב) השר רשאי, בצו, לשנות את היקף הייצור הכולל שקבע לפי סעיף קטן (א), במהלך השנה, אם ראה שנוצרו תנאים המצדיקים זאת. @ 5. ועדת המכסות : (א) השר ימנה ועדה לקביעת מכסות חלב (להלן - ועדת המכסות), שחבריה יהיו המנהל הכללי של מועצת החלב, והוא יהיה היושב ראש, ושני נציגי השר מבין עובדי משרדו. : (ב) מועצת החלב תעניק לוועדת המכסות את השירותים הנדרשים לצורך פעילותה, ואולם בכל הנוגע לפעילות ועדת המכסות, יפעלו אותם עובדי המועצה הנותנים שירותים לוועדה, לפי הוראות הוועדה ובפיקוחה. : (ג) נציג של ארגון יציג ישמש משקיף בוועדת המכסות ויוזמן להשתתף בדיוניה; נקבע ארגון יציג נוסף לפי הוראות [[סעיף 6(ב)]], רשאי השר להורות על מינוי נציגו כמשקיף בוועדת המכסות לתקופות קצובות, ובלבד שבכל תקופה לא ישמש כמשקיף יותר מנציג אחד של ארגון יציג. @ 6. הכרה בארגון יציג : (א) השר, בהתייעצות עם מועצת החלב, יכיר בארגון הפועל לקידום עניינם של כלל היצרנים כארגון יציג; הכרה כאמור תיעשה בהתחשב במספר היצרנים החברים בארגון, בהיקף הכולל של מכסות החלב שלהם ובפריסה הגאוגרפית של משקיהם. : (ב) ראה השר כי לשם ייצוג הולם של כלל היצרנים יש צורך בהכרה בארגון יציג נוסף, רשאי הוא להכיר בארגון נוסף כארגון יציג, לפי הוראות סעיף קטן (א), ובכלל זה השיקולים המנויים בו. @ 7. קביעת מכסות חלב : (א) ועדת המכסות תקבע מכסות חלב ליצרנים, ותהיה רשאית לשנותן, להעבירן, להתנותן בתנאים או לעשות בהן כל פעולה אחרת, לפי הוראות חוק זה. : (ב) סך כל מכסות החלב שייקבעו בכל שנה לפי סעיף קטן (א), לא יעלה על היקף הייצור הכולל לאותה שנה. : (ג) לא תיקבע מכסת חלב אלא למי שמתקיימים בו כל אלה: :: (1) הוא בעל מקנה; :: (2) המקנה נמצא במשקו; :: (3) הוא מתגורר ביישוב שבו נמצא המקנה דרך קבע; :: (4) עיסוקו בייצור חלב גולמי מהמקנה האמור בפסקה (1) ובשיווקו, בין בעצמו ובין בסיוע אחרים. : (ד) לא תיקבע מכסת חלב לתאגיד, אלא אם כן הוא בית ספר חקלאי, מכון מחקר חקלאי או אגודה שיתופית שחבריה הם יחידים, וכן אגודה שיתופית שחבריה אינם יחידים, אם נקבעה לה מכסת חלב לפני תחילתו של חוק זה. : (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ג), רשאית ועדת המכסות לקבוע מכסת חלב - :: (1) למי שאין באפשרותו, באופן זמני, לייצר חלב גולמי במשקו, בין משום שמדובר במי שנקבעה לו מכסת חלב לראשונה ובין מחמת נסיבות משקיות או אישיות חריגות אחרות, ולהתיר לו לייצר את מכסת החלב שנקבעה לו במשקו של יצרן אחר, או בתנאים שתקבע; היתר יינתן לתקופה שאינה עולה על שלוש שנים רצופות; :: (2) ליצרן שמקנהו אינו נמצא במשקו, אם התקשר בשותפות עם יצרן אחר לאחר שוועדת המכסות קבעה, לפי [[סעיף 12(א)(4)]], שתנאי השותפות מבטיחים שכל אחד מהיצרנים השותפים בה יעסוק בפועל בייצור חלב ושאין בהם כדי לפגוע ביישומן של מטרות חוק זה או של הוראות לפיו. : (ו) מכסת חלב אינה ניתנת להעברה, כולה או מקצתה, אלא על פי היתר בכתב של ועדת המכסות ובהתאם לתקנות לפי [[סעיף 12(א)]]. : (ז) ועדת המכסות תיתן למי שעלול להיפגע מהחלטתה לפי סעיף זה הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, בדרך שתורה בהתאם לתקנות לפי [[סעיף 12(א)(6)]]. @ 8. ייצור ושיווק חלב ומוצריו : (א) לא ייצר אדם חלב גולמי אלא אם כן הוא יצרן או אם החלב מיועד לצריכה עצמית. : (ב) לא ייצר יצרן חלב גולמי אלא במשקו ובהתאם למכסת החלב שנקבעה לו לפי חוק זה. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי יצרן לייצר חלב גולמי במשקו של יצרן אחר אם ניתן לו היתר מוועדת המכסות לפי [[סעיף 7(ה)]]. : (ד) לא ישווק אדם חלב גולמי - :: (1) אלא אם כן הוא יצרן או מחלבה מורשית; :: (2) אלא למחלבה מורשית. : (ה) לא ייצר ולא ישווק אדם מוצר שיוצר מחלב גולמי או מחומרי גלם חלביים, אלא אם כן החלב הגולמי, חומרי הגלם החלביים או המוצר כאמור, הם מייצור מקומי או שיובאו לפי כל דין. : (ו) יצרן לא ייצר ולא ישווק ומחלבה לא תרכוש ולא תמכור חלב עודף או עודפי חלב במכסה, אלא לפי הוראות שקבעה מועצת החלב בהתאם לתקנות לפי [[סעיף 12(ב)]]. @ 9. איסור השמדת חלב במכסה וחלב עודף : לא ישמיד אדם חלב במכסה או חלב עודף אלא בהיתר מאת ועדת המכסות או אחד מחבריה שהיא הסמיכה לעניין זה. @ 10. מס על העברת מכסה : על תמורה המתקבלת אצל יצרן שהעביר את מכסתו, במלואה, ליצרן אחר, בהתאם להיתר לפי [[סעיף 7(ו)]], עד לסכום שיקבע השר, יחול מס בשיעור של 10 אחוזים. : ((פורסמו [[תקנות תכנון משק החלב (מס על העברת מכסה), התשע״ו–2015]].)) @ 11. ועדת ערר : (א) הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של ועדת המכסות רשאי לערור עליה לפני ועדת הערר בתוך 45 ימים מהיום שנמסרה לו ההחלטה. : (ב) ועדת הערר תהיה בת שלושה חברים, והם: :: (1) מי שכשיר להיות שופט של בית משפט שלום, שימנה שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש; :: (2) שני חברים שימנה השר, האחד מבין עובדי משרדו והשני מתוך רשימה שהגיש לו ארגון יציג. : (ג) על ועדת הערר יחולו הוראות [[חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992]]. : (ד) על החלטת ועדת הערר ניתן לערער לבית המשפט לעניינים מינהליים. @ 12. תקנות לעניין הסדרת הייצור והשיווק : (א) השר, בהתייעצות עם מועצת החלב ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין מכסות חלב, ובין השאר בעניינים אלה: :: (1) עקרונות כלליים ודרכים לקביעת אמות מידה לחלוקה ולקביעה של מכסות חלב ליצרנים קיימים ולמבקשי מכסות חדשים, ובכלל זה הגבלה על קביעת מכסה ליצרן בשל אי־עמידה בהוראות לפי חוק זה, ובלבד שחלוקת המכסות תיעשה על בסיס חלוקת המכסות בשנים הקודמות, לשם השגת מטרות חוק זה ועל פי שיקולים נוספים לרבות פריסת ההתיישבות ופיתוח הכפר וצמצום פערי מכסות בין יצרנים; :: (2) הוראות לעניין קביעת מכסת חלב משתנה לפי תקופות השנה, ושינוי מכסה במהלך השנה; :: (3) ביטול של מכסות חלב שנקבעו, העברת מכסות בין יצרנים, לרבות המנגנונים להעברה ולקביעת התמורה שתשולם בעבור ההעברה; :: (4) אמות מידה והגבלות על הקמת שותפויות בין יצרנים, ובכלל זה הגבלות על מספר השותפים בהן, מרחק גאוגרפי בין משקיהם וגודל מכסותיהם; :: (5) הגבלות על הפסקה זמנית או קבועה של ייצור חלב; :: (6) המניין החוקי של ועדת המכסות ודרכי עבודתה, לרבות דרכים לטעון לפניה לפי הוראות [[סעיף 7(ז)]]; :: (7) דרכי מסירת הודעות, לרבות הודעות ליצרנים בעניין קביעת מכסותיהם; :: (8) קביעת חובות דיווח של מועצת החלב וועדת המכסות לשר. : (ב) השר, בהתייעצות עם מועצת החלב ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין הסדרת ייצור ושיווק של חלב גולמי ולעניין ויסות של כמויות החלב במשק, ובכלל זה את סמכויות מועצת החלב וועדת המכסות בעניינים אלה; בתקנות לפי סעיף קטן זה יקבע השר, בין השאר - :: (1) הוראות לעניין ייצור חלב גולמי ושיווקו למחלבות, לרבות בדבר ייצור והעברה לצריכה עצמית, לעניין איכות החלב שישווק למחלבות וקביעת תמריצים, חיוביים או שליליים, ליצרנים בקשר לאיכות החלב; :: (2) איסור על התקשרות בין יצרנים למחלבות לתקופה העולה על שלוש שנים; :: (3) הדרכים שבהן תווסת מועצת החלב, בעצמה או באמצעות מחלבות, חלב במכסה בין עונות השנה ובין ימות השבוע ואופן מימון הוויסות, ובלבד שהוראות של המועצה לעניין ייצור או מכירה של מוצרי חלב או מוצרים אחרים שיוצרו מחלב, למעט חומרי גלם חלביים, לא יינתנו אלא בהסכמת המחלבה הנוגעת בדבר; :: (4) הדרכים שבהן תטפל מועצת החלב, בעצמה או באמצעות מחלבות, בחלב עודף ובעודפי חלב במכסה, לרבות הוראות שתיתן המועצה לעניין זה ובכלל זה הוראות לפינוים או להשמדתם ואופן מימון פעולות אלה, ובלבד שהוראות של המועצה לעניין ייצור או מכירה של מוצרי חלב או מוצרים אחרים שיוצרו מחלב, למעט חומרי גלם חלביים, לא יינתנו אלא בהסכמת המחלבה הנוגעת בדבר; :: (5) הוראות לעניין תשלום למחלבות מקרנות כאמור [[בסעיף 29]], בעבור ייצור חומרי גלם חלביים ומוצרי חלב, שיוצרו מחלב עודף או מעודפי חלב במכסה; :: (6) הוראות לעניין ניהול חשבונות של יצרנים ומחלבות וחובות דיווח שלהם למועצת החלב בדבר הייצור והשיווק של חלב גולמי, חומרי גלם חלביים ומוצרי חלב; :: (7) הוראות לעניין הטיפול בחלב, בחומרי גלם חלביים, ובמוצרי חלב שנתפסו לפי [[סעיף 34(ב)(2)]], ובכלל זה השמדתם. : ((פורסמו [[תקנות תכנון משק החלב (קביעת מכסות חלב), התשע״ד–2014]].)) : ((פורסמו [[תקנות תכנון משק החלב (העברת מכסות של יצרנים שיתופיים בענף הבקר), התשע״ה–2015]].)) : ((פורסמו [[תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2024 בענף הבקר) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024]].)) : ((פורסמו [[תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2025 בענף העיזים) (הוראת שעה), התשפ"ה-2025]].)) : ((פורסמו [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב), התשפ"ו-2026]].)) === סימן ב': קביעת מחירים === @ 13. קביעת מחירים : (א) [[=חוק הפיקוח|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996]] (להלן - חוק הפיקוח), יחול על חלב בקר במכסה, על חומרי גלם חלביים ועל שירותי ייבוש וחיבוץ של חלב, בשינויים אלה: :: (1) על אף האמור [[בסעיף 9 לחוק הפיקוח]], השרים יקבעו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, עקרונות לקביעת המחירים בצו האמור בסעיף קטן (ב); :: (2) על אף האמור [[בסעיף 12(ג) לחוק הפיקוח]], קביעת מחירים מזעריים לפי סעיף זה אינה טעונה את אישור הממשלה; :: (3) [[בסעיף 13(א) לחוק הפיקוח]], במקום "מחיר מזערי - הגבוה מביניהם" יקראו "מחיר מזערי - יועבר לשרים פירוט הדעות של חברי הוועדה". : (ב) לשם השגת מטרות חוק זה, יקבעו השרים, בצו לפי [[פרק ה' לחוק הפיקוח]] - :: (1) מחירים מזעריים שעל מחלבה לשלם ליצרן בעבור חלב בקר במכסה ([[בסימן זה]] - המחירים המזעריים); :: (2) מחירים מרביים לחומרי גלם חלביים ולשירותי ייבוש וחיבוץ של חלב ([[בסימן זה]] - המחירים המרביים); :: (3) הדרכים לעדכון המחירים האמורים בפסקאות (1) ו־(2). @ 14. איסור מכירה ורכישה שלא במחיר שנקבע : (א) יצרן לא ימכור חלב בקר במכסה ומחלבה לא תרכוש חלב בקר במכסה, במחירים נמוכים מהמחירים המזעריים; ואולם לא יראו מכירה או רכישה שנקבעו לגביהן תמריצים בקשר לאיכות חלב בהוראות לפי [[סעיף 12(ב)(1)]], או שניתנו לגביהן הוראות לוויסות חלב במכסה בין עונות השנה לפי [[סעיף 12(ב)(3)]], כמכירה או כרכישה במחיר נמוך מהמחיר המזערי. : (ב) מחלבה לא תמכור ולא תרכוש חומרי גלם חלביים מייצור מקומי או שירותי ייבוש וחיבוץ של חלב, במחירים גבוהים מהמחירים המרביים. @ 15. אמות מידה למחירי מוצרי חלב : על אף האמור [[בסעיף 9 לחוק הפיקוח]], לצורך קביעת מחירים למוצרי חלב לפי [[פרק ה' לחוק הפיקוח]], תקבע ועדת המחירים כהגדרתה [[בחוק האמור]], אמות מידה שלפיהן, בין השאר, מחירי מוצרי החלב יעודכנו בהתאם למועדם ולשיעורם המצטבר של השינויים במחירים המזעריים של חלב בקר במכסה. == פרק ד': מועצת החלב == @ 16. מטרות מועצת החלב ותפקידיה : (א) מועצת החלב תפעל לקידום ולמימוש מטרות חוק זה, והיא תהיה מוסמכת לפעול למטרות אלה - :: (1) הסדרת ייצור החלב ושיווקו לציבור; :: (2) עידוד, ייזום ומימון פעולות הדרושות לפיתוח ולייעול משק החלב, ובכלל זה ביצוע מחקרים, הדרכה מקצועית וביטוח מקנה; :: (3) עידוד צריכת חלב ומוצריו ופרסומם; :: (4) תמיכה בפעולות ארגונים יציגים לקידום ופיתוח כלל משק החלב לפי חוק זה ושיתוף פעולה אתם, והכל בהתאם למטרות מועצת החלב לפי חוק זה ולפי מבחנים שוויוניים. : (ב) מטרות מועצת החלב, שפורטו במסמכי היסוד, יהיו מטרות ציבוריות בלבד, כאמור בסעיף קטן (א). @ 17. שינוי מסמכי היסוד של המועצה : (א) בלי לגרוע מהוראות כל דין, מסמכי היסוד של מועצת החלב לא ישונו אלא באישור השר וועדת הכלכלה של הכנסת. : (ב) הוראות לפי חוק זה גוברות על כל הוראה סותרת במסמכי היסוד. @ 18. סייג לתחולת הוראות בעניין חברה לתועלת הציבור : (א) הוראות [[+|סעיפים 345יא]] [[ו־345כ לחוק החברות, התשנ"ט-1999]] (להלן - חוק החברות), לא יחולו על מועצת החלב. : (ב)(1) על אף האמור [[בסעיף 345יב לחוק החברות]], עסקה של מועצת החלב עם דירקטור או חבר ועדת ביקורת או עם תאגיד בשליטתו של מי מהם, אשר מתקיימים לגביה התנאים [[שבסעיף 36(ה)]], אינה טעונה את אישורם של האסיפה הכללית ובית המשפט ואינה טעונה הודעה לרשם ההקדשות. :: (2) על אף האמור [[בסעיף 345יב(א)(2) לחוק החברות]], עסקה חריגה של מועצת החלב עם בעל מניה בחברה שמתקיימים לגביה התנאים לפי [[סעיף 36(ה)(1) עד (3)]] טעונה את אישור ועדת הביקורת והדירקטוריון, ואם לא נקבע אחרת בתקנון החברה - גם את אישור האסיפה הכללית, ואינה טעונה את אישור בית המשפט. :: (3) על אף האמור [[בסעיף 345יב(א)(3) לחוק החברות]], עסקה שאינה עסקה חריגה של מועצת החלב עם בעל מניה במועצה אינה טעונה הודעה לרשם ההקדשות. :: (4) מועצת החלב תכלול בדוח המילולי כמשמעותו [[בסעיף 345כד לחוק החברות]] דיווח לגבי עסקאות שאושרו לפי סעיף קטן זה, בסעיף נפרד. : (ג) על אף האמור [[בסעיף 345יח לחוק החברות]], לא ימונה חוקר לחקור בענייניה של מועצת החלב אלא על פי בקשת המנהל הכללי של המשרד או בהסכמתו. @ 19. פירוק המועצה : (א) פירוק מועצת החלב ייעשה בידי בית משפט בלבד, לפי הוראות [[פרק י"ב לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]] (להלן - פקודת החברות), ובלבד שלא תוגש בקשה לפירוק על ידי מועצת החלב או על ידי בעל מניות בה אלא בהסכמת המדינה שתינתן בהחלטת הממשלה; על הגשת בקשה לפירוק מועצת החלב ועל הגשת כל בקשה אחרת במסגרת הליך הפירוק, ימסור המבקש הודעה גם ליועץ המשפטי לממשלה. : (ב) נוסף על האמור בכל דין, המפורטים להלן רשאים להגיש בקשה לבית המשפט לפירוק מועצת החלב כאמור בסעיף קטן (א): :: (1) היועץ המשפטי לממשלה - באחת מעילות אלה: ::: (א) אם סבר כי פעולות המועצה מתנהלות בניגוד לחוק, למטרות המועצה או למסמכי היסוד, ובלבד שניתנה למועצה התראה, בכתב, לתקן את המעוות והיא לא עשתה כן בתוך זמן סביר לאחר קבלת ההתראה; ::: (ב) אם מי שנתמנה לבצע חקירה לפי [[סעיף 345יח לחוק החברות]] המליץ על פירוק מועצת החלב; :: (2) הממשלה - באחת מעילות אלה: ::: (א) אם התקבלה החלטת ממשלה כי מימוש מטרות המועצה לפי חוק זה אינו אפשרי או שהמועצה אינה מגשימה את מטרותיה; ::: (ב) אם התקבלה החלטת ממשלה שאין עוד צורך בקיומה של מועצת החלב. : (ג) הוגשה לבית המשפט בקשה לפירוק מועצת החלב, למעט בקשה לפי סעיף קטן (ב)(2)(ב), לא יורה בית המשפט על הפירוק אלא לאחר שנוכח כי בנסיבות העניין לא ניתן להביא לפעילות תקינה של המועצה או למימוש מטרותיה. : (ד) החליט בית המשפט על פירוק מועצת החלב, רשאית הממשלה להודיע לבית המשפט כי חברה אחרת תמלא את תפקידי מועצת החלב לפי חוק זה ממועד פירוקה של מועצת החלב; הודיעה הממשלה כאמור, יוקנו לאותה חברה, החל במועד הפירוק, סמכויות מועצת החלב, ויחולו עליה הוראות חוק זה החלות לגבי המועצה, בשינויים המחויבים ובשינויים שיורה בית המשפט. @ 20. דין נכסים בפירוק : לאחר שנפרעו חובות מועצת החלב לנושיה במלואם, יועברו נכסי המועצה העומדים לחלוקה בפירוק למי שיורה בית המשפט, לאחר שקיבל את המלצת השרים לעניין זה, כדי שישמשו לטובת משק החלב ומוצריו; ואולם הודיעה הממשלה כאמור [[בסעיף 19(ד)]], יועברו נכסי המועצה, על פי הוראות בית המשפט, לחברה כאמור [[באותו סעיף]]. @ 21. מינוי נושאי משרה : (א) מינוים של אלה ייעשה לאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975]] (בסעיף זה - חוק החברות הממשלתיות), בהרכבה לפי [[סעיף 60א לחוק האמור]], ויחולו לעניין זה הוראות [[+|סעיפים 16א]], [[+|17]], [[+|17א]], [[18א עד 18ג]], [[+|24(ג)]] [[ו־37(ג) לחוק החברות הממשלתיות]], לפי העניין: :: (1) יושב ראש הדירקטוריון של מועצת החלב; :: (2) המנהל הכללי של מועצת החלב; :: (3) דירקטור מטעם המדינה. : (ב) החליטה הוועדה לבדיקת מינויים שלא להמליץ על מועמד למשרה מהמשרות האמורות בסעיף קטן (א) שהתקיים בו האמור [[בסעיף 18ג(א) לחוק החברות הממשלתיות]], לא ימונה המועמד למשרה כאמור. : (ג) דירקטור שאינו מטעם המדינה יתמנה רק אם קבע דירקטוריון מועצת החלב שלא מתקיימים בו הסייגים לפי [[סעיף 22]] ושהוא אינו פסול לכהן כדירקטור לפי כל דין. @ 22. סייגים לכהונה : אלה אינם כשירים לכהן כדירקטורים שלא מטעם המדינה במועצת החלב: : (1) שר, סגן שר וחבר כנסת; : (2) מי שענייניו האישיים או עיסוקיו האחרים, למעט עניינים הנובעים מתפקידו בגוף שמינה אותו ולמעט עיסוקיו במגזר שאליו הוא משתייך, עלולים לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כדירקטור ובין ענייניו האישיים או עיסוקיו האחרים כאמור. @ 23. פקיעת כהונה : דירקטור יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו אם התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם מכהונה בדירקטוריון, או בהתאם להוראות תקנון מועצת החלב. @ 24. עובדי מועצת החלב : (א) קבלת עובדים למועצת החלב תיעשה על פי נהלים שיבטיחו שקיפות ופומביות וימנעו כל הפליה. : (ב) עובד מועצת החלב הממלא תפקיד מתפקידיה לפי חוק זה - :: (1) יחולו עליו הוראות [[=חוק המשמעת|חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963]] (בסעיף זה - חוק המשמעת), בשינויים המחויבים, והסמכויות הנתונות לשר ולמנהל כללי לפי [[סעיף 31 לחוק המשמעת]], יהיו נתונות לשר ולמנהל הכללי של המשרד, בהתאמה; :: (2) דינו כדין עובד הציבור לפי [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]] (בחוק זה - חוק העונשין). @ 25. תחולת חוקים וכללים : על מועצת החלב, נושאי משרה בה ועובדיה יחולו הוראות החוקים המפורטים להלן, לפי העניין, כאילו היתה חברה ממשלתית, וכן הכללים המחייבים אדם הממלא תפקיד ציבורי על פי דין: : (1) [[חוק שיווי זכויות האשה, התשי"א-1951]]; : (2) [[חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953]]; : (3) [[חוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]]]; : (4) [[חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959]]; : (5) [[חוק העונשין]]; : (6) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979]]; : (7) [[חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992]], למעט [[סעיף 3א לחוק האמור]] ותקנות שהותקנו לפיו; : (8) [[חוק הגבלת פרסומים (גופים ציבוריים), התשנ"ו-1996]]; : (9) [[חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז-1997]]; : (10) [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998]]; : (11) [[חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998]]; : (12) [[חוק השימוש בתאריך העברי, התשנ"ח-1998]]. @ 26. חובות דיווח : (א) מועצת החלב, וכל עובד מעובדיה הממלא תפקיד מתפקידיה לפי חוק זה, ימסרו על פי דרישת השר או עובד משרדו שהסמיך לעניין זה - :: (1) דוחות שנתיים ותקופתיים בנושאים שייקבעו בדרישה; :: (2) נתונים שהועברו אליהם לפי חוק זה. : (ב) השר יתקין תקנות לעניין אופן העברת הנתונים לפי סעיף קטן (א) ולעניין הגנה על סודות מסחריים הנובעים מהם. @ 27. תכנית שנתית : מועצת החלב תגיש תכנית שנתית לאישור השר, ותפעל בהתאם לתכנית המאושרת. @ 28. היטלים : (א) השר, בהתייעצות עם מועצת החלב, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע היטלים שעל יצרנים ומחלבות לשלם למועצת החלב, ואת המועדים והדרכים לתשלומם, לרבות ניכוים מהתמורה שמשלמות המחלבות ליצרנים. : (ב) שיעור ההיטל הכולל ליצרן ולמחלבה יחד בשנה פלונית לא יעלה על 2.5 אחוזים מהמחיר המזערי האחרון שנקבע כאמור [[בסעיף 13(ב)(1)]], בשנה שקדמה לה (להלן - שיעור ההיטל המרבי). : (ג) השרים רשאים, לבקשת מועצת החלב ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ומנימוקים מיוחדים שיירשמו, להעלות, בצו, את שיעור ההיטל המרבי בשנה מסוימת; בקשת מועצת החלב לפי סעיף קטן זה תוגש רק אם התקבלה החלטה על כך ברוב של שני שלישים מחברי הדירקטוריון. : (ד) כספי ההיטלים לפי סעיף קטן (א), ייזקפו לחשבון קרנות שיוקמו לפי [[סעיף 29]], לאחר שנוכו מהם הוצאות המינהל של מועצת החלב. @ 29. קרנות : (א) השרים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבעו הוראות לעניין הקמה וניהול של קרנות למימון - :: (1) הוויסות של כמויות החלב במשק; :: (2) הפינוי של חלב עודף, עודפי חלב במכסה וחומרי גלם חלביים; :: (3) פעולות אחרות של מועצת החלב בהתאם לחוק זה. : (ב) סך הכספים הצבורים בכל קרן מהקרנות האמורות בסעיף קטן (א), לא יעלה על סך כל כספי ההיטלים שנזקפו לחשבון אותה קרן לפי [[סעיף 28(ד)]] במשך שלוש שנים. @ 30. הוראות לעניין תקציב מועצת החלב : השר, בהתייעצות עם מועצת החלב, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות לעניין הכנת התקציב השנתי של המועצה ואישורו, הגבלת הוצאות התקורה בתקציב המועצה, וניהול מערכת הכספים של המועצה וביקורת עליה, ובכלל זה לעניין הגשת תקציבים ותחזיות כספיות ופרסום מאזנים שנתיים. == פרק ה': עונשין וסמכויות פיקוח ואכיפה == @ 31. עונשין : (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שלושה חודשים, או קנס הגבוה מבין אלה: קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]] או קנס פי שלושה מערך הטובין או השירות שלגביהם נעברה העבירה: :: (1) ייצר חלב גולמי בניגוד להוראות [[סעיף 8(א) או (ב)]]; :: (2) שיווק חלב גולמי בניגוד להוראות [[סעיף 8(ד)]]; :: (3) ייצר או שיווק מוצרי חלב בניגוד להוראות [[סעיף 8(ה)]]; :: (4) ייצר, שיווק, רכש או מכר חלב עודף או עודפי חלב במכסה, בניגוד להוראות [[סעיף 8(ו)]]; :: (5) השמיד חלב במכסה או חלב עודף בלא היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 9]]; :: (6) ייצר, שיווק, רכש או מכר חלב, או ביצע כל פעולה אחרת, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 12]]; :: (7) מכר או רכש חלב בקר במכסה, חומרי גלם חלביים או שירותי ייבוש וחיבוץ של חלב, בניגוד להוראות [[סעיף 14]]. : (ב) בסעיף זה, "ערך הטובין או השירות שלגביהם נעברה העבירה" - :: (1) לגבי חלב בקר גולמי - המחירים המזעריים לפי [[סעיף 13(ב)(1)]] בעת ביצוע העבירה, כשהם מוכפלים בכמות החלב שלגביו נעברה העבירה; :: (2) לגבי חומרי גלם חלביים - המחירים המרביים לפי [[סעיף 13(ב)(2)]], כשהם מוכפלים בכמות חומרי הגלם שלגביהם נעברה העבירה; :: (3) לגבי שירותי ייבוש וחיבוץ של חלב - המחירים המרביים לפי [[סעיף 13(ב)(2)]], כשהם מוכפלים בהיקף השירותים שלגביהם נעברה העבירה; :: (4) לגבי מוצרי חלב - ערך השוק של כלל המוצרים שלגביהם נעברה העבירה; :: (5) לגבי חלב צאן גולמי - ערך השוק של כלל החלב שלגביו נעברה העבירה. @ 32. אחריות נושאי משרה : (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי [[סעיף 31]] על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]; לעניין סעיף זה, "נושא משרה בתאגיד" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או אדם האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה. : (ב) נעברה עבירה לפי [[סעיף 31]] בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. @ 33. הסמכת מפקחים : (א) השר רשאי להסמיך, מבין עובדי המדינה, מפקחים בסמכויות לפי חוק זה, ובלבד שלא יוסמך מפקח, אלא אם כן התקיימו בו כל אלה: :: (1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מקבלת פניית המשרד אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי; :: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים; :: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים ככל שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים. : (ב) הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות. @ 34. סמכויות פיקוח ואכיפה : (א) לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, רשאי מפקח, לאחר שהזדהה לפי [[סעיף 35]] - :: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; :: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע הוראות חוק זה; בפסקה זו, "מסמך" - לרבות פלט, כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995]]; :: (3) לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דוגמאות לשם בדיקה וכן להורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת; :: (4) להיכנס למקום, לרבות לכלי טיס או לכלי רכב, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט. : (ב) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי מפקח - :: (1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], בשינויים המחויבים; :: (2) לתפוס בעלי חיים, חלב, חומרי גלם חלביים, מוצרי חלב, מסמכים וחפצים הקשורים לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[=פקודת מעצר וחיפוש|הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969]] (בסעיף זה - פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים, ככל שלא נקבעו לגביה הוראות לפי [[סעיף 12(ב)(7) לחוק זה]]; :: (3) לבקש מבית משפט צו חיפוש על פי [[סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש]] ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 24(א)(1)]], [[+|26 עד 28]] [[ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים. : (ג) סירב אדם להיענות לדרישות מפקח, על פי סמכותו בהתאם להוראות סעיף זה, והיה חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה, רשאי המפקח לעכבו עד לבואו של שוטר, ויחולו על עיכוב כאמור הוראות [[סעיף 75(ב) ו־(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996]], בשינויים המחויבים. : (ד) אין בסמכויות מפקח לפי חוק זה כדי לגרוע מסמכויות פיקוח שניתנו לו לפי כל דין אחר. @ 35. זיהוי מפקחים : מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה: : (1) הוא לובש מדי מפקח, בצבע ובצורה שהורה לעניין זה המנהל הכללי של המשרד, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה, והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; : (2) יש בידו תעודת מפקח המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה. == פרק ו': הוראות שונות == @ 36. ניגוד עניינים : (א) חבר הדירקטוריון או האסיפה הכללית של מועצת החלב, חבר ועדת המכסות או עובד מועצת החלב (בסעיף זה - חבר), יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו; חבר לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא העלול לגרום לו להימצא במצב כאמור גם מחוץ לישיבות. : (ב) התברר לחבר כי נושא הנדון בישיבה או המטופל על ידיו עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך ליושב ראש הדירקטוריון, ליושב ראש האסיפה כללית, ליושב ראש ועדת המכסות או למנהל הכללי של מועצת החלב, לפי העניין. : (ג) לעניין סעיף זה, אחת היא אם מילוי התפקיד האחר הוא בתמורה או שלא בתמורה. : (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), חבר באסיפה הכללית של מועצת החלב רשאי להביא בחשבון את עניינו האישי הנובע מעיסוקיו במגזר שהוא מייצג, או את עניינו של הגוף שהוא נציגו, לפי העניין, בתום לב ובאופן ההולם את מטרות מועצת החלב, ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד. : (ה) על אף האמור בסעיף קטן (א), דירקטור במועצת החלב רשאי להביא בחשבון את עניינו האישי או את עניינו של הגורם שמינה אותו אם התקיימו כל אלה: :: (1) הוא פועל בתום לב והנושא הנדון בישיבה או המטופל על ידיו או אישורו אינם פוגעים בטובת המועצה; :: (2) הוא גילה למועצה, זמן סביר לפני מועד הדיון, את מהות העניין, לרבות כל עובדה או מסמך מהותיים; :: (3) הנושא הנדון בישיבה או המטופל על ידיו נוגע באופן ישיר להשגת מטרות המועצה לפי חוק זה; :: (4) אין לו או לגורם שמינה אותו, בנושא הנדון בישיבה או המטופל על ידיו, עניין אישי מעבר לעניינו של המגזר שהוא משתייך אליו. : (ו) לעניין סעיף זה, היה לקרוב של דירקטור במועצת החלב חלק בהון המניות של גוף, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה באותו גוף, יראו את הדירקטור כבעל עניין אישי בגוף האמור רק אם קרובו הוא בעל עניין, כהגדרתו [[בחוק החברות]], באותו גוף. : (ז) בסעיף זה - ::- "עניין אישי" - לרבות עניין אישי של קרובו או של גוף שחבר או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או של גוף שיש לאחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה; ::- "קרוב" - בן זוג, הורה, בן, בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד, דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורג או מאומץ, וכן אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר. @ 37. שמירת דינים (תיקון: תשע״ו) : אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות לפי [[חוק רישוי עסקים, התשכ"ח–1968]], ולפי [[חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015]]. @ 38. ביצוע ותקנות : השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. == פרק ז': תיקונים עקיפים, תחילה והוראות מעבר == @ 39. ביטול חוק תכנון משק החלב : חוק תכנון משק החלב בישראל, התשנ"ב-1992 - בטל. @ 40. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000]].)) @ 41. תחילה : תחילתו של חוק זה, למעט [[סעיפים 42]] [[ו־44(ב)]], שישה חודשים מיום פרסומו (להלן - יום התחילה). @ 42. הוראות מעבר לעניין החברה הקיימת : השר יאשר, בצו, עד יום התחילה, את המטרות של חברת "המועצה לענף החלב בישראל (ייצור ושיווק)", ובלבד שהן עולות בקנה אחד עם הוראות [[סעיף 16(א)]]; מטרה שהשר לא אישר בצו כאמור - בטלה. : ((פורסם [[צו תכנון משק החלב (אישור מטרות המועצה לענף החלב בישראל (ייצור ושיווק)), התשע"ב-2011]], לפיו השרה אישרה את מטרות חברת "המועצה לענף החלב בישראל (ייצור ושיווק)" (להלן - המועצה), בפסקאות המפורטות להלן שבסעיף 2 לתזכיר ההתאגדות של המועצה, הואיל והן עולות בקנה אחד עם [[סעיף 16(א) לחוק]]: (1) פסקאות (א) עד (י); (2) בפסקה (יא), פסקאות משנה (1), (4), (6), (9) ו-(10) - בנוגע לגידול בקר במשק החלב.)) @ 43. הוראות מעבר לעניין מכסות : הוראות [[+|סעיפים 2]], [[+|3]], [[+|4]], [[+|5]], [[+|5ב]], [[+|8(ב) ו־(ג)]] [[=צו הפיקוח|ו־9 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור חלב), התשכ"ז-1967]] (בסעיף זה - צו הפיקוח), ימשיכו לחול כל עוד לא נקבעו תקנות לפי [[סעיף 12(א) לחוק זה]] בעניינים המנויים בסעיפים האמורים, ואולם הסמכויות הנתונות למנהל באותם סעיפים, יהיו נתונות לוועדת המכסות לפי חוק זה החל במועד מינויה, ויראו את מי שנקבעה לו מכסת חלב לפי [[צו הפיקוח]], כמי שנקבעה לו מכסת חלב לפי חוק זה. @ 44. הוראות מעבר לעניין קביעת מחירים וצו ראשון לקביעת מחירים מזעריים (תיקון: תשע"ג, תש"ף, תשפ"א, תשפ"ג) : (א) על אף האמור [[בסעיף 13(ב)(1)]], בתקופה שמיום התחילה עד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025), יראו את מחירי המטרה כשהם מעודכנים לפי הוראות סעיף קטן (ב), כמחירים המזעריים לעניין [[אותו סעיף]]; בסעיף זה, "מחירי המטרה" - המחירים שעל מחלבה לשלם ליצרן בעבור ליטר חלב בקר במכסה, כולל דמי שירות, כפי שנקבעו בפרסום האחרון שהוציא המשרד בעניין זה לפני יום התחילה. : (א1) (((בוטל).)) : (ב)(1) השרים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבעו, עד יום התחילה, את המנגנון לעדכון מחירי המטרה, לפי נוהל ההתחשבנות של מחיר המטרה שנקבע בפרסום האחרון שהוציא המשרד בעניין זה לפני יום התחילה. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), לשם יישום [[http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2012/Pages/des5177.aspx|החלטת הממשלה מס' 5177 מיום ה' בחשוון התשע"ג (21 באוקטובר 2012)]], רשאים השרים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בתקנות לפי אותה פסקה הוראות שאינן לפי נוהל ההתחשבנות, בנושאים אלה: שנים שבהן לא ייערך סקר הוצאות ייצור, אוכלוסיית המדגם שתיכלל בסקר הוצאות ייצור, קביעת רכיב ההתייעלות וניכוי רכיב כאמור בשנה מסוימת ממחירי המטרה שעודכנו לפי פסקה (1); בפסקה זו, "סקר הוצאות ייצור" - סקר הוצאות ייצור חלב, תנובות חלב ותפוקות בשר בשנה מסוימת. :: (3) על אף האמור בפסקה (1), השרים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבעו בתקנות לפי אותה פסקה הוראות שאינן לפי נוהל ההתחשבנות כך שחישוב עלויות ייצור חלב ייעשה בהתאם למפורט להלן: ::: (א) בתקופה שמיום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021) עד יום ט' בניסן התשפ"ג (31 במרס 2023) - לפי עלויות הייצור השנתיות ברפתות של יצרנים שמכסתם היא בהיקף של 700 אלף ליטר או יותר; ::: (ב) בתקופה שמיום י' בניסן התשפ"ג (1 באפריל 2023) עד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025) - לפי עלויות הייצור השנתיות ברפתות של יצרנים שמכסתם היא בהיקף של 800 אלף ליטר או יותר. :: (4) בתקנות כאמור בפסקה (3) ייקבע כי מהמחיר הרבעוני לליטר חלב ברבעון השלישי וברבעון הרביעי של שנת 2021 יופחתו 2.8 אגורות, ובלבד שתקנות כאמור הותקנו עד יום כ"ד בתשרי התשפ"ב (30 בספטמבר 2021). :: (4א) בתקנות כאמור בפסקה (3) ייקבע כי מהמחיר הרבעוני לליטר חלב, ברבעון השני של שנת 2023 יופחתו 2.9 אגורות, והחל ברבעון השלישי של שנת 2023 ועד הרבעון הראשון של שנת 2024, יופחתו 2.15 אגורות. :: (5) (((נמחקה).)) :: ((פורסמו [[תקנות תכנון משק החלב (מנגנון לעדכון מחירים מזעריים של ליטר חלב), התשע״ב–2012]].)) : (ג) (((בוטל).)) : (ד) על אף האמור [[בסעיף 13(ב)(2)]], עד לכניסתו לתוקף של צו לפי [[חוק הפיקוח]] לגבי מחירים מרביים כאמור [[13|באותו סעיף]], יראו את המחירים שנקבעו בפרסום האחרון שהוציא המשרד בעניין זה לפני יום התחילה, כשהם מעודכנים לפי מנגנון עדכון שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד, כמחירים המרביים לעניין [[13|אותו סעיף]]. : (ה) המנהל הכללי של המשרד יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד הודעה בדבר המחירים המעודכנים לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ד). @ 45. הוראות מעבר לעניין היטלים : (א) עד לקביעתם של היטלים לפי [[סעיף 28(א)]], ישלמו היצרנים והמחלבות למועצת החלב היטלים בשיעורים הקבועים [[בתוספת]]. : (ב) השרים, לבקשת מועצת החלב ומנימוקים מיוחדים שיירשמו, רשאים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות את סכומי ההיטלים הקבועים [[בתוספת]]; בקשת מועצת החלב לפי סעיף קטן זה תוגש רק אם התקבלה החלטה על כך ברוב של שני שלישים מחברי הדירקטוריון. : (ג) ההיטלים על היצרנים ישולמו בדרך של ניכוים מהתמורה שמשלמות המחלבות ליצרנים בעבור חלב גולמי. @ 46. תקנות ראשונות : תקנות ראשונות לפי [[סעיף 12]] יובאו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת בתוך שישה חודשים מיום התחילה. == תוספת == ==== ((([[סעיף 45(א)]]))) ==== @ 1. : ההיטל ליצרני חלב בקר - 4.95 אג' לליטר חלב גולמי; @ 2. : ההיטל ליצרני חלב כבשים - 13.92 אג' לליטר חלב גולמי; @ 3. : ההיטל ליצרני חלב עזים - 5.92 אג' לליטר חלב גולמי; @ 4. : ההיטל למחלבות - 0.25 אג' לליטר חלב גולמי. <פרסום> התקבל בכנסת ביום כ"ב באדר ב' התשע"א (28 במרס 2011). <חתימות> * בנימין נתניהו, ראש הממשלה * אורית נוקד, שרת החקלאות ופיתוח הכפר * שמעון פרס, נשיא המדינה * ראובן ריבלין, יושב ראש הכנסת 6q498m1sz9db7cvuejsm5j4fotlj7dr 0 312518 3019409 2924629 2026-06-10T13:01:14Z OpenLawBot 8112 [3019406] 3019409 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק תכנון משק החלב, התשע״א–2011}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000029}} '''חוק קודם:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״ב, 139|חוק תכנון משק החלב בישראל|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210858.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 135|תיקון (הוראות מיוחדות למכירות בשנים 1999 עד 2003)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300461.pdf}}. '''חוק חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשע״א, 762|חוק תכנון משק החלב|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 206|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301562.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 193|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316718.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 156|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_575116.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 396|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_606258.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 66|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1906347.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: מטרות החוק}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הגדרות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: תכנון משק החלב}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: הסדרת הייצור והשיווק}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: קביעת מחירים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: מועצת החלב}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: עונשין וסמכויות פיקוח ואכיפה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: תיקונים עקיפים, תחילה והוראות מעבר}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: מטרות החוק}} {{ח:סעיף|1|מטרות החוק}} {{ח:ת}} מטרותיו של חוק זה הן: {{ח:תת|(1)}} לפתח, לייעל ולבסס את משק החלב בישראל, תוך הבטחת איכות ובטיחות ייצור החלב ושיווקו; {{ח:תת|(2)}} להבטיח אספקה סדירה של חלב ומוצריו, תוך הבטחת מחירים נאותים ליצרנים, למחלבות ולציבור ותנאים הולמים לפעילות היצרנים והמחלבות. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הגדרות}} {{ח:סעיף|2|הגדרות}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארגון יציג“ – ארגון שהוכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת הערר“ – ועדת הערר שהוקמה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומרי גלם חלביים“ – אבקת חלב וחמאה תעשייתית שמקורם בחלב בקר גולמי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלב במכסה“ – כמות החלב הגולמי שייצר יצרן במסגרת מכסת החלב שנקבעה לו, לרבות חומרי הגלם החלביים שיוצרו ממנה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלב בקר במכסה“ – חלב בקר גולמי שהוא חלב במכסה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלב גולמי“ או ”חלב“ – נוזל, למעט קולוסטרום, המתקבל על ידי חליבה של מקנה, שלא עבר תהליך עיבוד, לרבות אריזה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלב לצריכה עצמית“ – חלב שיוצר בידי אדם, בכמות שאינה עולה על 1,000 ליטר בשנה ליחיד או 50,000 ליטר בשנה לאגודה שיתופית, ושנועד לצריכת אותו אדם ובני ביתו או לצריכת חברי האגודה השיתופית ובני ביתם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלב עודף“ – כמות החלב הגולמי שייצר יצרן מעבר למכסת החלב שנקבעה לו, לרבות חומרי הגלם החלביים שיוצרו ממנה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ייצור מקומי“ – ייצור חלב גולמי בידי יצרן; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – אדם העוסק בייצור ובשיווק חלב ונקבעה לו מכסת חלב לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצת החלב“ – חברה לתועלת הציבור ששמה ”המועצה לענף החלב בישראל (ייצור ושיווק)“; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצר חלב“ – מוצר ש־50 אחוזים או יותר ממשקלו על בסיס חומר יבש, נובע מחלבון, שומן, לקטוז או מינרלים שמקורם בחלב, ואינו חומרי גלם חלביים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלבה“ – עסק שבו מיוצרים מוצרי חלב מחלב גולמי או מחומרי גלם חלביים, לרבות בעל העסק, מנהלו או מפעילו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלבה מורשית“ – מחלבה המחזיקה ברישיון לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ״א–1960}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכסת חלב“ או ”מכסה“ – כמות החלב הגולמי שרשאי מי שעוסק בייצור ובשיווק חלב, לייצר ולשווק בשנה פלונית בהתאם לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמכי היסוד“ – התזכיר והתקנון של מועצת החלב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מי שמונה למפקח לעניין חוק זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקנה“ – בקר וצאן; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המשרד“ – משרד החקלאות ופיתוח הכפר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עודפי חלב במכסה“ – חלב במכסה שלא נצרך בשוק המקומי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיווק“ – סחר, לרבות העברה לאחר בכל דרך מדרכי ההעברה של בעלות או חזקה, למעט העברת חלב לצריכה עצמית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר החקלאות ופיתוח הכפר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השרים“ – שר האוצר והשר. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: תכנון משק החלב}} {{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: הסדרת הייצור והשיווק}} {{ח:סעיף|3|ייחוד השיווק}} {{ח:תת|(א)}} שיווק חלב ומוצרי חלב בישראל יהיה מייצור מקומי בלבד, או מייבוא שהותר על פי סעיף קטן (ב) או לפי כל דין. {{ח:תת|(ב)}} שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי, בהתייעצות עם השר, להתיר ייבוא מוצרי חלב לישראל, בכפוף להוראות כל אמנה בין־לאומית שמדינת ישראל צד לה. {{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף זה, ”מוצר חלב“ – מוצר שאינו חומרי גלם חלביים, המכיל חלב גולמי או חומרי גלם חלביים בשיעור העולה על 50 אחוזים ממשקלו. {{ח:סעיף|4|קביעת היקף הייצור הכולל}} {{ח:תת|(א)}} השר יקבע, בצו, מדי שנה, את היקף הייצור המקומי הכולל לאותה שנה לכלל היצרנים (להלן – היקף הייצור הכולל), על פי ההיקף החזוי של מלוא הצריכה של חלבון חלב ומוצריו או של שומן חלב ומוצריו, לפי הגבוה מביניהם. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2025)|צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2025), התשפ״ה–2024}}; ראו גם קביעת היקף הייצור המקומי לשנים הקודמות: {{ח:חיצוני|צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2012)|2012}}, {{ח:חיצוני|צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2013)|2013}}, {{ח:חיצוני|צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2014)|2014}}, {{ח:חיצוני|צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2015)|2015}}, {{ח:חיצוני|צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2016)|2016}}, {{ח:חיצוני|צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2017)|2017}}, {{ח:חיצוני|צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2018)|2018}}, {{ח:חיצוני|צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2019)|2019}}, {{ח:חיצוני|צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2020)|2020}}, {{ח:חיצוני|צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2021)|2021}}, {{ח:חיצוני|צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2022)|2022}}, {{ח:חיצוני|צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2023)|2023}}, {{ח:חיצוני|צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2024)|2024}}.}} {{ח:תת|(ב)}} השר רשאי, בצו, לשנות את היקף הייצור הכולל שקבע לפי סעיף קטן (א), במהלך השנה, אם ראה שנוצרו תנאים המצדיקים זאת. {{ח:סעיף|5|ועדת המכסות}} {{ח:תת|(א)}} השר ימנה ועדה לקביעת מכסות חלב (להלן – ועדת המכסות), שחבריה יהיו המנהל הכללי של מועצת החלב, והוא יהיה היושב ראש, ושני נציגי השר מבין עובדי משרדו. {{ח:תת|(ב)}} מועצת החלב תעניק לוועדת המכסות את השירותים הנדרשים לצורך פעילותה, ואולם בכל הנוגע לפעילות ועדת המכסות, יפעלו אותם עובדי המועצה הנותנים שירותים לוועדה, לפי הוראות הוועדה ובפיקוחה. {{ח:תת|(ג)}} נציג של ארגון יציג ישמש משקיף בוועדת המכסות ויוזמן להשתתף בדיוניה; נקבע ארגון יציג נוסף לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)}}, רשאי השר להורות על מינוי נציגו כמשקיף בוועדת המכסות לתקופות קצובות, ובלבד שבכל תקופה לא ישמש כמשקיף יותר מנציג אחד של ארגון יציג. {{ח:סעיף|6|הכרה בארגון יציג}} {{ח:תת|(א)}} השר, בהתייעצות עם מועצת החלב, יכיר בארגון הפועל לקידום עניינם של כלל היצרנים כארגון יציג; הכרה כאמור תיעשה בהתחשב במספר היצרנים החברים בארגון, בהיקף הכולל של מכסות החלב שלהם ובפריסה הגאוגרפית של משקיהם. {{ח:תת|(ב)}} ראה השר כי לשם ייצוג הולם של כלל היצרנים יש צורך בהכרה בארגון יציג נוסף, רשאי הוא להכיר בארגון נוסף כארגון יציג, לפי הוראות סעיף קטן (א), ובכלל זה השיקולים המנויים בו. {{ח:סעיף|7|קביעת מכסות חלב}} {{ח:תת|(א)}} ועדת המכסות תקבע מכסות חלב ליצרנים, ותהיה רשאית לשנותן, להעבירן, להתנותן בתנאים או לעשות בהן כל פעולה אחרת, לפי הוראות חוק זה. {{ח:תת|(ב)}} סך כל מכסות החלב שייקבעו בכל שנה לפי סעיף קטן (א), לא יעלה על היקף הייצור הכולל לאותה שנה. {{ח:תת|(ג)}} לא תיקבע מכסת חלב אלא למי שמתקיימים בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא בעל מקנה; {{ח:תתת|(2)}} המקנה נמצא במשקו; {{ח:תתת|(3)}} הוא מתגורר ביישוב שבו נמצא המקנה דרך קבע; {{ח:תתת|(4)}} עיסוקו בייצור חלב גולמי מהמקנה האמור בפסקה (1) ובשיווקו, בין בעצמו ובין בסיוע אחרים. {{ח:תת|(ד)}} לא תיקבע מכסת חלב לתאגיד, אלא אם כן הוא בית ספר חקלאי, מכון מחקר חקלאי או אגודה שיתופית שחבריה הם יחידים, וכן אגודה שיתופית שחבריה אינם יחידים, אם נקבעה לה מכסת חלב לפני תחילתו של חוק זה. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), רשאית ועדת המכסות לקבוע מכסת חלב – {{ח:תתת|(1)}} למי שאין באפשרותו, באופן זמני, לייצר חלב גולמי במשקו, בין משום שמדובר במי שנקבעה לו מכסת חלב לראשונה ובין מחמת נסיבות משקיות או אישיות חריגות אחרות, ולהתיר לו לייצר את מכסת החלב שנקבעה לו במשקו של יצרן אחר, או בתנאים שתקבע; היתר יינתן לתקופה שאינה עולה על שלוש שנים רצופות; {{ח:תתת|(2)}} ליצרן שמקנהו אינו נמצא במשקו, אם התקשר בשותפות עם יצרן אחר לאחר שוועדת המכסות קבעה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)(4)}}, שתנאי השותפות מבטיחים שכל אחד מהיצרנים השותפים בה יעסוק בפועל בייצור חלב ושאין בהם כדי לפגוע ביישומן של מטרות חוק זה או של הוראות לפיו. {{ח:תת|(ו)}} מכסת חלב אינה ניתנת להעברה, כולה או מקצתה, אלא על פי היתר בכתב של ועדת המכסות ובהתאם לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)}}. {{ח:תת|(ז)}} ועדת המכסות תיתן למי שעלול להיפגע מהחלטתה לפי סעיף זה הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, בדרך שתורה בהתאם לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)(6)}}. {{ח:סעיף|8|ייצור ושיווק חלב ומוצריו}} {{ח:תת|(א)}} לא ייצר אדם חלב גולמי אלא אם כן הוא יצרן או אם החלב מיועד לצריכה עצמית. {{ח:תת|(ב)}} לא ייצר יצרן חלב גולמי אלא במשקו ובהתאם למכסת החלב שנקבעה לו לפי חוק זה. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי יצרן לייצר חלב גולמי במשקו של יצרן אחר אם ניתן לו היתר מוועדת המכסות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ה)}}. {{ח:תת|(ד)}} לא ישווק אדם חלב גולמי – {{ח:תתת|(1)}} אלא אם כן הוא יצרן או מחלבה מורשית; {{ח:תתת|(2)}} אלא למחלבה מורשית. {{ח:תת|(ה)}} לא ייצר ולא ישווק אדם מוצר שיוצר מחלב גולמי או מחומרי גלם חלביים, אלא אם כן החלב הגולמי, חומרי הגלם החלביים או המוצר כאמור, הם מייצור מקומי או שיובאו לפי כל דין. {{ח:תת|(ו)}} יצרן לא ייצר ולא ישווק ומחלבה לא תרכוש ולא תמכור חלב עודף או עודפי חלב במכסה, אלא לפי הוראות שקבעה מועצת החלב בהתאם לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ב)}}. {{ח:סעיף|9|איסור השמדת חלב במכסה וחלב עודף}} {{ח:ת}} לא ישמיד אדם חלב במכסה או חלב עודף אלא בהיתר מאת ועדת המכסות או אחד מחבריה שהיא הסמיכה לעניין זה. {{ח:סעיף|10|מס על העברת מכסה}} {{ח:ת}} על תמורה המתקבלת אצל יצרן שהעביר את מכסתו, במלואה, ליצרן אחר, בהתאם להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ו)}}, עד לסכום שיקבע השר, יחול מס בשיעור של 10 אחוזים. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות תכנון משק החלב (מס על העברת מכסה)|תקנות תכנון משק החלב (מס על העברת מכסה), התשע״ו–2015}}.}} {{ח:סעיף|11|ועדת ערר}} {{ח:תת|(א)}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של ועדת המכסות רשאי לערור עליה לפני ועדת הערר בתוך 45 ימים מהיום שנמסרה לו ההחלטה. {{ח:תת|(ב)}} ועדת הערר תהיה בת שלושה חברים, והם: {{ח:תתת|(1)}} מי שכשיר להיות שופט של בית משפט שלום, שימנה שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש; {{ח:תתת|(2)}} שני חברים שימנה השר, האחד מבין עובדי משרדו והשני מתוך רשימה שהגיש לו ארגון יציג. {{ח:תת|(ג)}} על ועדת הערר יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים|חוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992}}. {{ח:תת|(ד)}} על החלטת ועדת הערר ניתן לערער לבית המשפט לעניינים מינהליים. {{ח:סעיף|12|תקנות לעניין הסדרת הייצור והשיווק}} {{ח:תת|(א)}} השר, בהתייעצות עם מועצת החלב ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין מכסות חלב, ובין השאר בעניינים אלה: {{ח:תתת|(1)}} עקרונות כלליים ודרכים לקביעת אמות מידה לחלוקה ולקביעה של מכסות חלב ליצרנים קיימים ולמבקשי מכסות חדשים, ובכלל זה הגבלה על קביעת מכסה ליצרן בשל אי־עמידה בהוראות לפי חוק זה, ובלבד שחלוקת המכסות תיעשה על בסיס חלוקת המכסות בשנים הקודמות, לשם השגת מטרות חוק זה ועל פי שיקולים נוספים לרבות פריסת ההתיישבות ופיתוח הכפר וצמצום פערי מכסות בין יצרנים; {{ח:תתת|(2)}} הוראות לעניין קביעת מכסת חלב משתנה לפי תקופות השנה, ושינוי מכסה במהלך השנה; {{ח:תתת|(3)}} ביטול של מכסות חלב שנקבעו, העברת מכסות בין יצרנים, לרבות המנגנונים להעברה ולקביעת התמורה שתשולם בעבור ההעברה; {{ח:תתת|(4)}} אמות מידה והגבלות על הקמת שותפויות בין יצרנים, ובכלל זה הגבלות על מספר השותפים בהן, מרחק גאוגרפי בין משקיהם וגודל מכסותיהם; {{ח:תתת|(5)}} הגבלות על הפסקה זמנית או קבועה של ייצור חלב; {{ח:תתת|(6)}} המניין החוקי של ועדת המכסות ודרכי עבודתה, לרבות דרכים לטעון לפניה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ז)}}; {{ח:תתת|(7)}} דרכי מסירת הודעות, לרבות הודעות ליצרנים בעניין קביעת מכסותיהם; {{ח:תתת|(8)}} קביעת חובות דיווח של מועצת החלב וועדת המכסות לשר. {{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם מועצת החלב ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין הסדרת ייצור ושיווק של חלב גולמי ולעניין ויסות של כמויות החלב במשק, ובכלל זה את סמכויות מועצת החלב וועדת המכסות בעניינים אלה; בתקנות לפי סעיף קטן זה יקבע השר, בין השאר – {{ח:תתת|(1)}} הוראות לעניין ייצור חלב גולמי ושיווקו למחלבות, לרבות בדבר ייצור והעברה לצריכה עצמית, לעניין איכות החלב שישווק למחלבות וקביעת תמריצים, חיוביים או שליליים, ליצרנים בקשר לאיכות החלב; {{ח:תתת|(2)}} איסור על התקשרות בין יצרנים למחלבות לתקופה העולה על שלוש שנים; {{ח:תתת|(3)}} הדרכים שבהן תווסת מועצת החלב, בעצמה או באמצעות מחלבות, חלב במכסה בין עונות השנה ובין ימות השבוע ואופן מימון הוויסות, ובלבד שהוראות של המועצה לעניין ייצור או מכירה של מוצרי חלב או מוצרים אחרים שיוצרו מחלב, למעט חומרי גלם חלביים, לא יינתנו אלא בהסכמת המחלבה הנוגעת בדבר; {{ח:תתת|(4)}} הדרכים שבהן תטפל מועצת החלב, בעצמה או באמצעות מחלבות, בחלב עודף ובעודפי חלב במכסה, לרבות הוראות שתיתן המועצה לעניין זה ובכלל זה הוראות לפינוים או להשמדתם ואופן מימון פעולות אלה, ובלבד שהוראות של המועצה לעניין ייצור או מכירה של מוצרי חלב או מוצרים אחרים שיוצרו מחלב, למעט חומרי גלם חלביים, לא יינתנו אלא בהסכמת המחלבה הנוגעת בדבר; {{ח:תתת|(5)}} הוראות לעניין תשלום למחלבות מקרנות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29}}, בעבור ייצור חומרי גלם חלביים ומוצרי חלב, שיוצרו מחלב עודף או מעודפי חלב במכסה; {{ח:תתת|(6)}} הוראות לעניין ניהול חשבונות של יצרנים ומחלבות וחובות דיווח שלהם למועצת החלב בדבר הייצור והשיווק של חלב גולמי, חומרי גלם חלביים ומוצרי חלב; {{ח:תתת|(7)}} הוראות לעניין הטיפול בחלב, בחומרי גלם חלביים, ובמוצרי חלב שנתפסו לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(ב)(2)}}, ובכלל זה השמדתם. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות תכנון משק החלב (קביעת מכסות חלב)|תקנות תכנון משק החלב (קביעת מכסות חלב), התשע״ד–2014}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות תכנון משק החלב (העברת מכסות של יצרנים שיתופיים בענף הבקר)|תקנות תכנון משק החלב (העברת מכסות של יצרנים שיתופיים בענף הבקר), התשע״ה–2015}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2024 בענף הבקר) (הוראת שעה)|תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2024 בענף הבקר) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2025 בענף העיזים) (הוראת שעה)|תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2025 בענף העיזים) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)|תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב), התשפ״ו–2026}}.}} {{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: קביעת מחירים}} {{ח:סעיף|13|קביעת מחירים}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}} (להלן – חוק הפיקוח), יחול על חלב בקר במכסה, על חומרי גלם חלביים ועל שירותי ייבוש וחיבוץ של חלב, בשינויים אלה: {{ח:תתת|(1)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק הפיקוח}}, השרים יקבעו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, עקרונות לקביעת המחירים בצו האמור בסעיף קטן (ב); {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 12|בסעיף 12(ג) לחוק הפיקוח}}, קביעת מחירים מזעריים לפי סעיף זה אינה טעונה את אישור הממשלה; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 13|בסעיף 13(א) לחוק הפיקוח}}, במקום ”מחיר מזערי – הגבוה מביניהם“ יקראו ”מחיר מזערי – יועבר לשרים פירוט הדעות של חברי הוועדה“. {{ח:תת|(ב)}} לשם השגת מטרות חוק זה, יקבעו השרים, בצו לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#פרק ה|פרק ה׳ לחוק הפיקוח}} – {{ח:תתת|(1)}} מחירים מזעריים שעל מחלבה לשלם ליצרן בעבור חלב בקר במכסה ({{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|בסימן זה}} – המחירים המזעריים); {{ח:תתת|(2)}} מחירים מרביים לחומרי גלם חלביים ולשירותי ייבוש וחיבוץ של חלב ({{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|בסימן זה}} – המחירים המרביים); {{ח:תתת|(3)}} הדרכים לעדכון המחירים האמורים בפסקאות (1) ו־(2). {{ח:סעיף|14|איסור מכירה ורכישה שלא במחיר שנקבע}} {{ח:תת|(א)}} יצרן לא ימכור חלב בקר במכסה ומחלבה לא תרכוש חלב בקר במכסה, במחירים נמוכים מהמחירים המזעריים; ואולם לא יראו מכירה או רכישה שנקבעו לגביהן תמריצים בקשר לאיכות חלב בהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ב)(1)}}, או שניתנו לגביהן הוראות לוויסות חלב במכסה בין עונות השנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ב)(3)}}, כמכירה או כרכישה במחיר נמוך מהמחיר המזערי. {{ח:תת|(ב)}} מחלבה לא תמכור ולא תרכוש חומרי גלם חלביים מייצור מקומי או שירותי ייבוש וחיבוץ של חלב, במחירים גבוהים מהמחירים המרביים. {{ח:סעיף|15|אמות מידה למחירי מוצרי חלב}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק הפיקוח}}, לצורך קביעת מחירים למוצרי חלב לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#פרק ה|פרק ה׳ לחוק הפיקוח}}, תקבע ועדת המחירים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|בחוק האמור}}, אמות מידה שלפיהן, בין השאר, מחירי מוצרי החלב יעודכנו בהתאם למועדם ולשיעורם המצטבר של השינויים במחירים המזעריים של חלב בקר במכסה. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: מועצת החלב}} {{ח:סעיף|16|מטרות מועצת החלב ותפקידיה}} {{ח:תת|(א)}} מועצת החלב תפעל לקידום ולמימוש מטרות חוק זה, והיא תהיה מוסמכת לפעול למטרות אלה – {{ח:תתת|(1)}} הסדרת ייצור החלב ושיווקו לציבור; {{ח:תתת|(2)}} עידוד, ייזום ומימון פעולות הדרושות לפיתוח ולייעול משק החלב, ובכלל זה ביצוע מחקרים, הדרכה מקצועית וביטוח מקנה; {{ח:תתת|(3)}} עידוד צריכת חלב ומוצריו ופרסומם; {{ח:תתת|(4)}} תמיכה בפעולות ארגונים יציגים לקידום ופיתוח כלל משק החלב לפי חוק זה ושיתוף פעולה אתם, והכל בהתאם למטרות מועצת החלב לפי חוק זה ולפי מבחנים שוויוניים. {{ח:תת|(ב)}} מטרות מועצת החלב, שפורטו במסמכי היסוד, יהיו מטרות ציבוריות בלבד, כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:סעיף|17|שינוי מסמכי היסוד של המועצה}} {{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, מסמכי היסוד של מועצת החלב לא ישונו אלא באישור השר וועדת הכלכלה של הכנסת. {{ח:תת|(ב)}} הוראות לפי חוק זה גוברות על כל הוראה סותרת במסמכי היסוד. {{ח:סעיף|18|סייג לתחולת הוראות בעניין חברה לתועלת הציבור}} {{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 345יא|סעיפים 345יא}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 345כ|ו־345כ לחוק החברות, התשנ״ט–1999}} (להלן – חוק החברות), לא יחולו על מועצת החלב. {{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 345יב|בסעיף 345יב לחוק החברות}}, עסקה של מועצת החלב עם דירקטור או חבר ועדת ביקורת או עם תאגיד בשליטתו של מי מהם, אשר מתקיימים לגביה התנאים {{ח:פנימי|סעיף 36|שבסעיף 36(ה)}}, אינה טעונה את אישורם של האסיפה הכללית ובית המשפט ואינה טעונה הודעה לרשם ההקדשות. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 345יב|בסעיף 345יב(א)(2) לחוק החברות}}, עסקה חריגה של מועצת החלב עם בעל מניה בחברה שמתקיימים לגביה התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(ה)(1) עד (3)}} טעונה את אישור ועדת הביקורת והדירקטוריון, ואם לא נקבע אחרת בתקנון החברה – גם את אישור האסיפה הכללית, ואינה טעונה את אישור בית המשפט. {{ח:תתת|(3)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 345יב|בסעיף 345יב(א)(3) לחוק החברות}}, עסקה שאינה עסקה חריגה של מועצת החלב עם בעל מניה במועצה אינה טעונה הודעה לרשם ההקדשות. {{ח:תתת|(4)}} מועצת החלב תכלול בדוח המילולי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 345כד|בסעיף 345כד לחוק החברות}} דיווח לגבי עסקאות שאושרו לפי סעיף קטן זה, בסעיף נפרד. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 345יח|בסעיף 345יח לחוק החברות}}, לא ימונה חוקר לחקור בענייניה של מועצת החלב אלא על פי בקשת המנהל הכללי של המשרד או בהסכמתו. {{ח:סעיף|19|פירוק המועצה}} {{ח:תת|(א)}} פירוק מועצת החלב ייעשה בידי בית משפט בלבד, לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת החברות#פרק יב|פרק י״ב לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}} (להלן – פקודת החברות), ובלבד שלא תוגש בקשה לפירוק על ידי מועצת החלב או על ידי בעל מניות בה אלא בהסכמת המדינה שתינתן בהחלטת הממשלה; על הגשת בקשה לפירוק מועצת החלב ועל הגשת כל בקשה אחרת במסגרת הליך הפירוק, ימסור המבקש הודעה גם ליועץ המשפטי לממשלה. {{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בכל דין, המפורטים להלן רשאים להגיש בקשה לבית המשפט לפירוק מועצת החלב כאמור בסעיף קטן (א): {{ח:תתת|(1)}} היועץ המשפטי לממשלה – באחת מעילות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} אם סבר כי פעולות המועצה מתנהלות בניגוד לחוק, למטרות המועצה או למסמכי היסוד, ובלבד שניתנה למועצה התראה, בכתב, לתקן את המעוות והיא לא עשתה כן בתוך זמן סביר לאחר קבלת ההתראה; {{ח:תתתת|(ב)}} אם מי שנתמנה לבצע חקירה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 345יח|סעיף 345יח לחוק החברות}} המליץ על פירוק מועצת החלב; {{ח:תתת|(2)}} הממשלה – באחת מעילות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} אם התקבלה החלטת ממשלה כי מימוש מטרות המועצה לפי חוק זה אינו אפשרי או שהמועצה אינה מגשימה את מטרותיה; {{ח:תתתת|(ב)}} אם התקבלה החלטת ממשלה שאין עוד צורך בקיומה של מועצת החלב. {{ח:תת|(ג)}} הוגשה לבית המשפט בקשה לפירוק מועצת החלב, למעט בקשה לפי סעיף קטן (ב)(2)(ב), לא יורה בית המשפט על הפירוק אלא לאחר שנוכח כי בנסיבות העניין לא ניתן להביא לפעילות תקינה של המועצה או למימוש מטרותיה. {{ח:תת|(ד)}} החליט בית המשפט על פירוק מועצת החלב, רשאית הממשלה להודיע לבית המשפט כי חברה אחרת תמלא את תפקידי מועצת החלב לפי חוק זה ממועד פירוקה של מועצת החלב; הודיעה הממשלה כאמור, יוקנו לאותה חברה, החל במועד הפירוק, סמכויות מועצת החלב, ויחולו עליה הוראות חוק זה החלות לגבי המועצה, בשינויים המחויבים ובשינויים שיורה בית המשפט. {{ח:סעיף|20|דין נכסים בפירוק}} {{ח:ת}} לאחר שנפרעו חובות מועצת החלב לנושיה במלואם, יועברו נכסי המועצה העומדים לחלוקה בפירוק למי שיורה בית המשפט, לאחר שקיבל את המלצת השרים לעניין זה, כדי שישמשו לטובת משק החלב ומוצריו; ואולם הודיעה הממשלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(ד)}}, יועברו נכסי המועצה, על פי הוראות בית המשפט, לחברה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|באותו סעיף}}. {{ח:סעיף|21|מינוי נושאי משרה}} {{ח:תת|(א)}} מינוים של אלה ייעשה לאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}} (בסעיף זה – חוק החברות הממשלתיות), בהרכבה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 60א|סעיף 60א לחוק האמור}}, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 16א|סעיפים 16א}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 17|17}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 17א|17א}}, {{ח:פנימי|סעיף 18א|18א עד 18ג}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 24|24(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 37|ו־37(ג) לחוק החברות הממשלתיות}}, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} יושב ראש הדירקטוריון של מועצת החלב; {{ח:תתת|(2)}} המנהל הכללי של מועצת החלב; {{ח:תתת|(3)}} דירקטור מטעם המדינה. {{ח:תת|(ב)}} החליטה הוועדה לבדיקת מינויים שלא להמליץ על מועמד למשרה מהמשרות האמורות בסעיף קטן (א) שהתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 18ג|בסעיף 18ג(א) לחוק החברות הממשלתיות}}, לא ימונה המועמד למשרה כאמור. {{ח:תת|(ג)}} דירקטור שאינו מטעם המדינה יתמנה רק אם קבע דירקטוריון מועצת החלב שלא מתקיימים בו הסייגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}} ושהוא אינו פסול לכהן כדירקטור לפי כל דין. {{ח:סעיף|22|סייגים לכהונה}} {{ח:ת}} אלה אינם כשירים לכהן כדירקטורים שלא מטעם המדינה במועצת החלב: {{ח:תת|(1)}} שר, סגן שר וחבר כנסת; {{ח:תת|(2)}} מי שענייניו האישיים או עיסוקיו האחרים, למעט עניינים הנובעים מתפקידו בגוף שמינה אותו ולמעט עיסוקיו במגזר שאליו הוא משתייך, עלולים לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כדירקטור ובין ענייניו האישיים או עיסוקיו האחרים כאמור. {{ח:סעיף|23|פקיעת כהונה}} {{ח:ת}} דירקטור יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו אם התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם מכהונה בדירקטוריון, או בהתאם להוראות תקנון מועצת החלב. {{ח:סעיף|24|עובדי מועצת החלב}} {{ח:תת|(א)}} קבלת עובדים למועצת החלב תיעשה על פי נהלים שיבטיחו שקיפות ופומביות וימנעו כל הפליה. {{ח:תת|(ב)}} עובד מועצת החלב הממלא תפקיד מתפקידיה לפי חוק זה – {{ח:תתת|(1)}} יחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963}} (בסעיף זה – חוק המשמעת), בשינויים המחויבים, והסמכויות הנתונות לשר ולמנהל כללי לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 31|סעיף 31 לחוק המשמעת}}, יהיו נתונות לשר ולמנהל הכללי של המשרד, בהתאמה; {{ח:תתת|(2)}} דינו כדין עובד הציבור לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}} (בחוק זה – חוק העונשין). {{ח:סעיף|25|תחולת חוקים וכללים}} {{ח:ת}} על מועצת החלב, נושאי משרה בה ועובדיה יחולו הוראות החוקים המפורטים להלן, לפי העניין, כאילו היתה חברה ממשלתית, וכן הכללים המחייבים אדם הממלא תפקיד ציבורי על פי דין: {{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק שיווי זכויות האשה|חוק שיווי זכויות האשה, התשי״א–1951}}; {{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער|חוק עבודת הנוער, התשי״ג–1953}}; {{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה|חוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}; {{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים)|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי״ט–1959}}; {{ח:תת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין}}; {{ח:תת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}}; {{ח:תת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק האמור}} ותקנות שהותקנו לפיו; {{ח:תת|(8)}} {{ח:חיצוני|חוק הגבלת פרסומים (גופים ציבוריים)|חוק הגבלת פרסומים (גופים ציבוריים), התשנ״ו–1996}}; {{ח:תת|(9)}} {{ח:חיצוני|חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין)|חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ״ז–1997}}; {{ח:תת|(10)}} {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}; {{ח:תת|(11)}} {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}; {{ח:תת|(12)}} {{ח:חיצוני|חוק השימוש בתאריך העברי|חוק השימוש בתאריך העברי, התשנ״ח–1998}}. {{ח:סעיף|26|חובות דיווח}} {{ח:תת|(א)}} מועצת החלב, וכל עובד מעובדיה הממלא תפקיד מתפקידיה לפי חוק זה, ימסרו על פי דרישת השר או עובד משרדו שהסמיך לעניין זה – {{ח:תתת|(1)}} דוחות שנתיים ותקופתיים בנושאים שייקבעו בדרישה; {{ח:תתת|(2)}} נתונים שהועברו אליהם לפי חוק זה. {{ח:תת|(ב)}} השר יתקין תקנות לעניין אופן העברת הנתונים לפי סעיף קטן (א) ולעניין הגנה על סודות מסחריים הנובעים מהם. {{ח:סעיף|27|תכנית שנתית}} {{ח:ת}} מועצת החלב תגיש תכנית שנתית לאישור השר, ותפעל בהתאם לתכנית המאושרת. {{ח:סעיף|28|היטלים}} {{ח:תת|(א)}} השר, בהתייעצות עם מועצת החלב, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע היטלים שעל יצרנים ומחלבות לשלם למועצת החלב, ואת המועדים והדרכים לתשלומם, לרבות ניכוים מהתמורה שמשלמות המחלבות ליצרנים. {{ח:תת|(ב)}} שיעור ההיטל הכולל ליצרן ולמחלבה יחד בשנה פלונית לא יעלה על 2.5 אחוזים מהמחיר המזערי האחרון שנקבע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13(ב)(1)}}, בשנה שקדמה לה (להלן – שיעור ההיטל המרבי). {{ח:תת|(ג)}} השרים רשאים, לבקשת מועצת החלב ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ומנימוקים מיוחדים שיירשמו, להעלות, בצו, את שיעור ההיטל המרבי בשנה מסוימת; בקשת מועצת החלב לפי סעיף קטן זה תוגש רק אם התקבלה החלטה על כך ברוב של שני שלישים מחברי הדירקטוריון. {{ח:תת|(ד)}} כספי ההיטלים לפי סעיף קטן (א), ייזקפו לחשבון קרנות שיוקמו לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}}, לאחר שנוכו מהם הוצאות המינהל של מועצת החלב. {{ח:סעיף|29|קרנות}} {{ח:תת|(א)}} השרים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבעו הוראות לעניין הקמה וניהול של קרנות למימון – {{ח:תתת|(1)}} הוויסות של כמויות החלב במשק; {{ח:תתת|(2)}} הפינוי של חלב עודף, עודפי חלב במכסה וחומרי גלם חלביים; {{ח:תתת|(3)}} פעולות אחרות של מועצת החלב בהתאם לחוק זה. {{ח:תת|(ב)}} סך הכספים הצבורים בכל קרן מהקרנות האמורות בסעיף קטן (א), לא יעלה על סך כל כספי ההיטלים שנזקפו לחשבון אותה קרן לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(ד)}} במשך שלוש שנים. {{ח:סעיף|30|הוראות לעניין תקציב מועצת החלב}} {{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם מועצת החלב, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות לעניין הכנת התקציב השנתי של המועצה ואישורו, הגבלת הוצאות התקורה בתקציב המועצה, וניהול מערכת הכספים של המועצה וביקורת עליה, ובכלל זה לעניין הגשת תקציבים ותחזיות כספיות ופרסום מאזנים שנתיים. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: עונשין וסמכויות פיקוח ואכיפה}} {{ח:סעיף|31|עונשין}} {{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שלושה חודשים, או קנס הגבוה מבין אלה: קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}} או קנס פי שלושה מערך הטובין או השירות שלגביהם נעברה העבירה: {{ח:תתת|(1)}} ייצר חלב גולמי בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(א) או (ב)}}; {{ח:תתת|(2)}} שיווק חלב גולמי בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ד)}}; {{ח:תתת|(3)}} ייצר או שיווק מוצרי חלב בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ה)}}; {{ח:תתת|(4)}} ייצר, שיווק, רכש או מכר חלב עודף או עודפי חלב במכסה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ו)}}; {{ח:תתת|(5)}} השמיד חלב במכסה או חלב עודף בלא היתר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}; {{ח:תתת|(6)}} ייצר, שיווק, רכש או מכר חלב, או ביצע כל פעולה אחרת, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}; {{ח:תתת|(7)}} מכר או רכש חלב בקר במכסה, חומרי גלם חלביים או שירותי ייבוש וחיבוץ של חלב, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}. {{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”ערך הטובין או השירות שלגביהם נעברה העבירה“ – {{ח:תתת|(1)}} לגבי חלב בקר גולמי – המחירים המזעריים לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ב)(1)}} בעת ביצוע העבירה, כשהם מוכפלים בכמות החלב שלגביו נעברה העבירה; {{ח:תתת|(2)}} לגבי חומרי גלם חלביים – המחירים המרביים לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ב)(2)}}, כשהם מוכפלים בכמות חומרי הגלם שלגביהם נעברה העבירה; {{ח:תתת|(3)}} לגבי שירותי ייבוש וחיבוץ של חלב – המחירים המרביים לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ב)(2)}}, כשהם מוכפלים בהיקף השירותים שלגביהם נעברה העבירה; {{ח:תתת|(4)}} לגבי מוצרי חלב – ערך השוק של כלל המוצרים שלגביהם נעברה העבירה; {{ח:תתת|(5)}} לגבי חלב צאן גולמי – ערך השוק של כלל החלב שלגביו נעברה העבירה. {{ח:סעיף|32|אחריות נושאי משרה}} {{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}} על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}; לעניין סעיף זה, ”נושא משרה בתאגיד“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או אדם האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה. {{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}} בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. {{ח:סעיף|33|הסמכת מפקחים}} {{ח:תת|(א)}} השר רשאי להסמיך, מבין עובדי המדינה, מפקחים בסמכויות לפי חוק זה, ובלבד שלא יוסמך מפקח, אלא אם כן התקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מקבלת פניית המשרד אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי; {{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים; {{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים ככל שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים. {{ח:תת|(ב)}} הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות. {{ח:סעיף|34|סמכויות פיקוח ואכיפה}} {{ח:תת|(א)}} לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, רשאי מפקח, לאחר שהזדהה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}} – {{ח:תתת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; {{ח:תתת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע הוראות חוק זה; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}}; {{ח:תתת|(3)}} לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דוגמאות לשם בדיקה וכן להורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת; {{ח:תתת|(4)}} להיכנס למקום, לרבות לכלי טיס או לכלי רכב, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט. {{ח:תת|(ב)}} התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי מפקח – {{ח:תתת|(1)}} לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, בשינויים המחויבים; {{ח:תתת|(2)}} לתפוס בעלי חיים, חלב, חומרי גלם חלביים, מוצרי חלב, מסמכים וחפצים הקשורים לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}} (בסעיף זה – פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים, ככל שלא נקבעו לגביה הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ב)(7) לחוק זה}}; {{ח:תתת|(3)}} לבקש מבית משפט צו חיפוש על פי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23|סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש}} ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 24|סעיפים 24(א)(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|26 עד 28}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 45|ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ג)}} סירב אדם להיענות לדרישות מפקח, על פי סמכותו בהתאם להוראות סעיף זה, והיה חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה, רשאי המפקח לעכבו עד לבואו של שוטר, ויחולו על עיכוב כאמור הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 75|סעיף 75(ב) ו־(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ד)}} אין בסמכויות מפקח לפי חוק זה כדי לגרוע מסמכויות פיקוח שניתנו לו לפי כל דין אחר. {{ח:סעיף|35|זיהוי מפקחים}} {{ח:ת}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה: {{ח:תת|(1)}} הוא לובש מדי מפקח, בצבע ובצורה שהורה לעניין זה המנהל הכללי של המשרד, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה, והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; {{ח:תת|(2)}} יש בידו תעודת מפקח המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה. {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: הוראות שונות}} {{ח:סעיף|36|ניגוד עניינים}} {{ח:תת|(א)}} חבר הדירקטוריון או האסיפה הכללית של מועצת החלב, חבר ועדת המכסות או עובד מועצת החלב (בסעיף זה – חבר), יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו; חבר לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא העלול לגרום לו להימצא במצב כאמור גם מחוץ לישיבות. {{ח:תת|(ב)}} התברר לחבר כי נושא הנדון בישיבה או המטופל על ידיו עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך ליושב ראש הדירקטוריון, ליושב ראש האסיפה כללית, ליושב ראש ועדת המכסות או למנהל הכללי של מועצת החלב, לפי העניין. {{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף זה, אחת היא אם מילוי התפקיד האחר הוא בתמורה או שלא בתמורה. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), חבר באסיפה הכללית של מועצת החלב רשאי להביא בחשבון את עניינו האישי הנובע מעיסוקיו במגזר שהוא מייצג, או את עניינו של הגוף שהוא נציגו, לפי העניין, בתום לב ובאופן ההולם את מטרות מועצת החלב, ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), דירקטור במועצת החלב רשאי להביא בחשבון את עניינו האישי או את עניינו של הגורם שמינה אותו אם התקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא פועל בתום לב והנושא הנדון בישיבה או המטופל על ידיו או אישורו אינם פוגעים בטובת המועצה; {{ח:תתת|(2)}} הוא גילה למועצה, זמן סביר לפני מועד הדיון, את מהות העניין, לרבות כל עובדה או מסמך מהותיים; {{ח:תתת|(3)}} הנושא הנדון בישיבה או המטופל על ידיו נוגע באופן ישיר להשגת מטרות המועצה לפי חוק זה; {{ח:תתת|(4)}} אין לו או לגורם שמינה אותו, בנושא הנדון בישיבה או המטופל על ידיו, עניין אישי מעבר לעניינו של המגזר שהוא משתייך אליו. {{ח:תת|(ו)}} לעניין סעיף זה, היה לקרוב של דירקטור במועצת החלב חלק בהון המניות של גוף, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה באותו גוף, יראו את הדירקטור כבעל עניין אישי בגוף האמור רק אם קרובו הוא בעל עניין, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, באותו גוף. {{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו או של גוף שחבר או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או של גוף שיש לאחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – בן זוג, הורה, בן, בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד, דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורג או מאומץ, וכן אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר. {{ח:סעיף|37|שמירת דינים|תיקון: תשע״ו}} {{ח:ת}} אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}}. {{ח:סעיף|38|ביצוע ותקנות}} {{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. {{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: תיקונים עקיפים, תחילה והוראות מעבר}} {{ח:סעיף|39|ביטול חוק תכנון משק החלב}} {{ח:ת}} חוק תכנון משק החלב בישראל, התשנ״ב–1992 – בטל. {{ח:סעיף|40|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}.}} {{ח:סעיף|41|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתו של חוק זה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיפים 42}} {{ח:פנימי|סעיף 44|ו־44(ב)}}, שישה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה). {{ח:סעיף|42|הוראות מעבר לעניין החברה הקיימת}} {{ח:ת}} השר יאשר, בצו, עד יום התחילה, את המטרות של חברת ”המועצה לענף החלב בישראל (ייצור ושיווק)“, ובלבד שהן עולות בקנה אחד עם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(א)}}; מטרה שהשר לא אישר בצו כאמור – בטלה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו תכנון משק החלב (אישור מטרות המועצה לענף החלב בישראל (ייצור ושיווק))|צו תכנון משק החלב (אישור מטרות המועצה לענף החלב בישראל (ייצור ושיווק)), התשע״ב–2011}}, לפיו השרה אישרה את מטרות חברת ”המועצה לענף החלב בישראל (ייצור ושיווק)“ (להלן – המועצה), בפסקאות המפורטות להלן שבסעיף 2 לתזכיר ההתאגדות של המועצה, הואיל והן עולות בקנה אחד עם {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(א) לחוק}}: (1) פסקאות (א) עד (י); (2) בפסקה (יא), פסקאות משנה (1), (4), (6), (9) ו־(10) – בנוגע לגידול בקר במשק החלב.}} {{ח:סעיף|43|הוראות מעבר לעניין מכסות}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור חלב)#סעיף 2|סעיפים 2}}, {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור חלב)#סעיף 3|3}}, {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור חלב)#סעיף 4|4}}, {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור חלב)#סעיף 5|5}}, {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור חלב)#סעיף 5ב|5ב}}, {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור חלב)#סעיף 8|8(ב) ו־(ג)}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור חלב)#סעיף 9|ו־9 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור חלב), התשכ״ז–1967}} (בסעיף זה – צו הפיקוח), ימשיכו לחול כל עוד לא נקבעו תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א) לחוק זה}} בעניינים המנויים בסעיפים האמורים, ואולם הסמכויות הנתונות למנהל באותם סעיפים, יהיו נתונות לוועדת המכסות לפי חוק זה החל במועד מינויה, ויראו את מי שנקבעה לו מכסת חלב לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור חלב)|צו הפיקוח}}, כמי שנקבעה לו מכסת חלב לפי חוק זה. {{ח:סעיף|44|הוראות מעבר לעניין קביעת מחירים וצו ראשון לקביעת מחירים מזעריים|תיקון: תשע״ג, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ג}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13(ב)(1)}}, בתקופה שמיום התחילה עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025), יראו את מחירי המטרה כשהם מעודכנים לפי הוראות סעיף קטן (ב), כמחירים המזעריים לעניין {{ח:פנימי|סעיף 13|אותו סעיף}}; בסעיף זה, ”מחירי המטרה“ – המחירים שעל מחלבה לשלם ליצרן בעבור ליטר חלב בקר במכסה, כולל דמי שירות, כפי שנקבעו בפרסום האחרון שהוציא המשרד בעניין זה לפני יום התחילה. {{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב)|(1)}} השרים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבעו, עד יום התחילה, את המנגנון לעדכון מחירי המטרה, לפי נוהל ההתחשבנות של מחיר המטרה שנקבע בפרסום האחרון שהוציא המשרד בעניין זה לפני יום התחילה. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), לשם יישום {{ח:חיצוני|http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2012/Pages/des5177.aspx|החלטת הממשלה מס׳ 5177 מיום ה׳ בחשוון התשע״ג (21 באוקטובר 2012)}}, רשאים השרים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בתקנות לפי אותה פסקה הוראות שאינן לפי נוהל ההתחשבנות, בנושאים אלה: שנים שבהן לא ייערך סקר הוצאות ייצור, אוכלוסיית המדגם שתיכלל בסקר הוצאות ייצור, קביעת רכיב ההתייעלות וניכוי רכיב כאמור בשנה מסוימת ממחירי המטרה שעודכנו לפי פסקה (1); בפסקה זו, ”סקר הוצאות ייצור“ – סקר הוצאות ייצור חלב, תנובות חלב ותפוקות בשר בשנה מסוימת. {{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (1), השרים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבעו בתקנות לפי אותה פסקה הוראות שאינן לפי נוהל ההתחשבנות כך שחישוב עלויות ייצור חלב ייעשה בהתאם למפורט להלן: {{ח:תתתת|(א)}} בתקופה שמיום כ״א בתמוז התשפ״א (1 ביולי 2021) עד יום ט׳ בניסן התשפ״ג (31 במרס 2023) – לפי עלויות הייצור השנתיות ברפתות של יצרנים שמכסתם היא בהיקף של 700 אלף ליטר או יותר; {{ח:תתתת|(ב)}} בתקופה שמיום י׳ בניסן התשפ״ג (1 באפריל 2023) עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025) – לפי עלויות הייצור השנתיות ברפתות של יצרנים שמכסתם היא בהיקף של 800 אלף ליטר או יותר. {{ח:תתת|(4)}} בתקנות כאמור בפסקה (3) ייקבע כי מהמחיר הרבעוני לליטר חלב ברבעון השלישי וברבעון הרביעי של שנת 2021 יופחתו 2.8 אגורות, ובלבד שתקנות כאמור הותקנו עד יום כ״ד בתשרי התשפ״ב (30 בספטמבר 2021). {{ח:תתת|(4א)}} בתקנות כאמור בפסקה (3) ייקבע כי מהמחיר הרבעוני לליטר חלב, ברבעון השני של שנת 2023 יופחתו 2.9 אגורות, והחל ברבעון השלישי של שנת 2023 ועד הרבעון הראשון של שנת 2024, יופחתו 2.15 אגורות. {{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות תכנון משק החלב (מנגנון לעדכון מחירים מזעריים של ליטר חלב)|תקנות תכנון משק החלב (מנגנון לעדכון מחירים מזעריים של ליטר חלב), התשע״ב–2012}}.}} {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13(ב)(2)}}, עד לכניסתו לתוקף של צו לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק הפיקוח}} לגבי מחירים מרביים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|באותו סעיף}}, יראו את המחירים שנקבעו בפרסום האחרון שהוציא המשרד בעניין זה לפני יום התחילה, כשהם מעודכנים לפי מנגנון עדכון שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד, כמחירים המרביים לעניין {{ח:פנימי|סעיף 13|אותו סעיף}}. {{ח:תת|(ה)}} המנהל הכללי של המשרד יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד הודעה בדבר המחירים המעודכנים לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ד). {{ח:סעיף|45|הוראות מעבר לעניין היטלים}} {{ח:תת|(א)}} עד לקביעתם של היטלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(א)}}, ישלמו היצרנים והמחלבות למועצת החלב היטלים בשיעורים הקבועים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}. {{ח:תת|(ב)}} השרים, לבקשת מועצת החלב ומנימוקים מיוחדים שיירשמו, רשאים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות את סכומי ההיטלים הקבועים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}; בקשת מועצת החלב לפי סעיף קטן זה תוגש רק אם התקבלה החלטה על כך ברוב של שני שלישים מחברי הדירקטוריון. {{ח:תת|(ג)}} ההיטלים על היצרנים ישולמו בדרך של ניכוים מהתמורה שמשלמות המחלבות ליצרנים בעבור חלב גולמי. {{ח:סעיף|46|תקנות ראשונות}} {{ח:ת}} תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}} יובאו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת בתוך שישה חודשים מיום התחילה. {{ח:קטע2|תוספת|תוספת}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45(א)}})}}}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת פרט 1}} {{ח:ת}} ההיטל ליצרני חלב בקר – 4.95 אג׳ לליטר חלב גולמי; {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת פרט 2}} {{ח:ת}} ההיטל ליצרני חלב כבשים – 13.92 אג׳ לליטר חלב גולמי; {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת פרט 3}} {{ח:ת}} ההיטל ליצרני חלב עזים – 5.92 אג׳ לליטר חלב גולמי; {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת פרט 4}} {{ח:ת}} ההיטל למחלבות – 0.25 אג׳ לליטר חלב גולמי. {{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום כ״ב באדר ב׳ התשע״א (28 במרס 2011).}} * '''בנימין נתניהו'''<br>ראש הממשלה * '''אורית נוקד'''<br>שרת החקלאות ופיתוח הכפר * '''שמעון פרס'''<br>נשיא המדינה * '''ראובן ריבלין'''<br>יושב ראש הכנסת {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 2to2udizafzbd561fsh5ies7zeglt83 116 393820 3019402 3019397 2026-06-10T12:00:38Z Fuzzy 29 3019402 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל"ג-1973 (תיקון: תשל"ז) <שם קודם> תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל"ג-1973 === תקנות בדבר אישור תואר מומחה ובחינות === <מאגר תקן 2106207 קוד a163Y00000DuQvvQAF> <מקור> ((ק"ת תשל"ג, 1924|תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה ובחינות)|3056)); ((תשל"ד, 1620|תיקון|3208)); ((תשל"ז, 2513|תיקון מס' 2|3756)); ((תשל"ח, 743|תיקון|3818)); ((תש"ם, 928|תיקון|4086)), ((1013|ת"ט|4091)), ((1400|תיקון מס' 2|4113)), ((1784|תיקון מס' 3|4132)); ((תשמ"א, 1464|תיקון|4269)); ((תשמ"ב, 264|ת"ט|4286)), ((1386|תיקון|4385)); ((תשמ"ג, 1018|תיקון|4475)); ((תשמ"ה, 533|תיקון|4749)); ((תשמ"ו, 458|תיקון מס' 2|4897)); ((תשמ"ז, 289|תיקון מס' 3|4995)), ((577|תיקון מס' 4|5013)), ((1066|תיקון מס' 5|5039)); ((תש"ן, 112|תיקון|5232)); ((תשנ"ב, 1174|תיקון|5452)); ((תשנ"ו, 1020|תיקון|5761)); ((תשנ"ז, 703|תיקון|5831)); ((תשנ"ח, 84|תיקון|5862)); ((תשנ"ט, 896|תיקון|5979)); ((תש"ס, 726|תיקון|6045)); ((תשס"ב, 575|תיקון|6159)); ((תשס"ג, 413|תיקון|6220)); ((תשס"ו, 1006|תיקון|6502)); ((תשס"ח, 390|תיקון|6641)), ((418|תיקון מס' 2|6643)); ((תשס"ט, 302|תיקון|6738)), ((1332|תיקון מס' 2 [תשס"ח] (תיקון)|6810)); ((תש"ע, 1363|תיקון|6907)); ((תשע"א, 906|תיקון|6993)); ((תשע"ב, 1496|תיקון|7144)), ((1497|הוראת שעה|7144)); ((תשע"ג, 239|תיקון|7187)); ((תשע"ד, 511|תיקון|7328)), ((1112|תיקון מס' 2|7374)), ((1198|תיקון מס' 3|7383)); ((תשע"ו, 736|הוראת שעה [תשע"ב] (תיקון)|7618)), ((750|תיקון|7620)); ((תשע"ז, 681|תיקון|7775)), ((753|תיקון מס' 2|7781)), ((812|תיקון מס' 3|7787)), ((1199|תיקון מס' 4|7824)); ((תשע"ח, 151|הוראת שעה [תשע"ב] (תיקון מס' 2 [צ"ל: תיקון])|7877)); ((תשע"ט, 1314|תיקון|8106)), ((3508|תיקון מס' 2|8249)), ((3508|תיקון מס' 3|8249)); ((תשפ"א, 2071|תיקון|9184)); ((תשפ"ב, 3386|תיקון|10244)), ((3568|תיקון מס' 2|10270)), ((3606|ת"ט|10202)); ((תשפ"ג, 2074|תיקון|10712)); ((תשפ"ה, 1114|תיקון|11735)); ((תשפ"ו, 2177|תיקון|12419)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+#17|הסעיפים 11א]] [[+#61|ו-22]] [[פקודת הרופאים=הפקודה|לפקודת המתעסקים ברפואה, 1947]], ולאחר התיעצות בהסתדרות הרפואית בישראל, אני מתקין תקנות אלה: ---- ((פקודת המתעסקים ברפואה, 1947 הוחלפה [[בפקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל"ז–1976]].)) __TOC__ == פרק א': הוראות כלליות == @ 1. הגדרות (תיקון: תש"ם, תשמ"ה, תש"ן, תשנ"ב, תשנ"ז, תשס"ג, תשס"ו, תשע"ד, תשע"ד-2, תשפ"ב) : בתקנות אלה - :- "איגוד מדעי" - תאגיד שהמועצה מכירה בו כאיגוד מדעי; :- "בוגר" - כמשמעותו [[בכללי המועצה להשכלה גבוהה (תארים מוכרים), תשכ"ד-1964]]; :- "המועצה" - המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל; :- "מדע יסוד" - אחד מאלה: אימונולוגיה, אנטומיה, פתולוגיה אבחנתית, אנטרופולוגיה, אפידמיולוגיה, אתיקה רפואית, ביולוגיה, ביוכימיה, ביופיסיקה, גנטיקה, כימיה, כימיה פיסיקלית, מיקרוביולוגיה, מדעי המחשב, סוציאולוגיה, סטטיסטיקה, פיסיקה, פיסיולוגיה, פסיכולוגיה, פרמקולוגיה, תולדות הרפואה, תזונה; :- "מוסד מוכר" - יחידה, מוסד רפואי, ארגון רפואי, מכון, מחלקה, חטיבה, מעבדה, מרפאה או מרכז או שירות שהוכרו לענין התמחות לפי תקנות אלה על-ידי המנהל לפי המלצת המועצה; :- "מוסד סגור" - (((נמחקה);)) :- "מוסמך" - כמשמעותו [[בכללי המועצה להשכלה גבוהה (תארים מוכרים), תשכ"ד-1964]]; :- "מקצוע משנה" - ענף רפואה המפורש [[בטור ב' לתוספת]] שלא צויין לצדו שהוא מקצוע ראשי; :- "מקצוע-על" - ענף רפואה מן המפורטים [[בתקנה 6(ג)]], שתואר בו מותנה בתואר מומחה במקצוע ראשי, כמפורט [[בתוספת]]; :- "מקצוע ראשי" - ענף רפואה שבו מוענק למועמד תואר מומחה לאחר עמידה בכל הדרישות להתמחות, ללא צורך במומחיות בתחום נוסף; :- "מרפאת שלב א'" - מקום שבו ניתן שירות ברפואת המשפחה לקהילה, והמתמחה עובד בליווי מדריך במרפאה; :- "מרפאת שלב ב'" - מקום שבו ניתן שירות ברפואת המשפחה בקהילה, והמתמחה עובד עצמאית ביחידה ובמרפאה; :- "פנקס התמחות" - פנקס שהנפיקה המועצה למתמחה לצורך רישום פרטי התמחותו לשם תואר מומחה; :- "קורס להחייאה מתקדמת" (Advanced Trauma Life Support - "ATLS"‎) - קורס מרוכז להחייאה ותמיכת חיים במצבי חירום, לרבות טיפול בחבלה, שאישר המנהל בהתייעצות עם המועצה; :- "קורס להחייאה פדיאטרית מתקדמת" (Advanced Pedatic Life-Support - "APLS"‎) - קורס מרוכז להחייאה ותמיכת חיים במצבי חירום בטיפול בילדים, שאישר המנהל בהתייעצות עם המועצה; :- "קורס להחייאה קרדיאלית מתקדמת" (Advanced Cardiac Life-Suppor((t)) - "ACLS"‎) - קורס מרוכז להחייאה ותמיכת חיים במצבי חירום קרדיו–וסקולריים, החייאת לב ריאות, שאישר המנהל בהתייעצות עם המועצה; :- "רופא" - מורשה לעסוק ברפואה לפי [[סעיף 3 לפקודה]]. @ 2. תואר מומחה : לא יאושר לרופא תואר מומחה (להלן - תואר) אלא אחד התארים הנקובים [[בטור א' של התוספת]], ולא יאושר תואר אלא לפי הוראות תקנות אלה. == פרק ב': בקשה להתמחות (תיקון: תשנ"ז) == @ 3. <!-- לשעבר תקנה 3א --> בקשה להתמחות ופנקס התמחות (תיקון: תשמ"ה, תשמ"ו, תשנ"ב, תשנ"ז, תשפ"ב-2, תשפ"ב-3) : (א) רופא המבקש להתמחות יגיש למועצה בקשה להתמחות ויצרף לבקשתו את כל אלה: :: (1) אישור בכתב מאת פקולטה או בית ספר לרפואה מוכרים לענין [[סעיף 4(ב) לפקודה]] בדבר סיום כל חובותיו לקבלת תואר דוקטור ברפואה; :: (2) אישור בכתב מאת מנהל מוסד מוכר ויושב ראש ועדת ההתמחות בו, כי מנהל המוסד המוכר יקבלו להתמחות. : (א1) אושרה בקשה להתמחות, תעביר המועצה למבקש אישור על כך בכתב ותצרף לאישור הודעה אשר תציין את כל אלה: החובה לדווח על ההתמחות למשרד הבריאות, אופן הדיווח האמור והשלכות אי-דיווח כאמור, כפי שנקבעו בתקנות אלה; המנהל יפרסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות נוסח לדוגמה של הודעה כאמור. : (א2) רופא המבקש להתמחות אשר בקשתו אושרה בידי המועצה, יגיש למשרד הבריאות, באופן מקוון באתר האינטרנט של המשרד, בתוך חודשיים מיום קבלת האישור בכתב כאמור בתקנת משנה (א1), דיווח על ההתמחות, שיתקיימו בו כל אלה: :: (1) הדיווח יכלול את הפרטים האלה: ::: (א) פרטי המבקש ואמצעי התקשרות עימו; ::: (ב) פרטי הסטאז' שביצע ופרטי התמחויות קודמות, אם נעשו על ידו; ::: (ג) פרטי ההתמחות; :: (2) המבקש להתמחות יצרף לדיווח את המסמכים האלה: ::: (א) אישור בכתב מאת מנהל מוסד מוכר כאמור בתקנת משנה (א)(2); ::: (ב) אישור בכתב מהמועצה ולפיו בקשת ההתמחות אושרה כאמור בתקנת משנה (א1). : (א3) התקבל דיווח על התמחות לפי תקנת משנה (א2), יעביר משרד הבריאות למבקש אישור על קבלת הדיווח. : (ב) אושרה בקשתו של מתמחה, ייחשב יום קבלת הבקשה במועצה כיום תחילת ההתמחות. : (ג) המבקש להחליף מקום התמחותו יגיש למועצה בקשה לאישור החלפת מקום התמחות ויצרף לבקשתו אישורים בכתב מאת מנהל המחלקה ויושב ראש ועדת ההתמחות במוסד מוכר המוכן לקבלו כמתמחה (בתקנת משנה זו - אישורים מהמוסד המוכר כי מוכנים לקבלו כמתמחה); אושרה הבקשה בידי המועצה, יגיש למשרד הבריאות, באופן מקוון באתר האינטרנט של המשרד, בתוך חודשיים מהמועד שבו אושרה הבקשה, דיווח על החלפת מקום ההתמחות, ויכלול בו את הפרטים המפורטים בתקנת משנה (א2)(1) ויצרף לו את האישורים מהמוסד המוכר כי מוכנים לקבלו כמתמחה ואת אישור החלפת מקום ההתמחות שקיבל מהמועצה; תאריך תחילת ההתמחות במקום החדש ייחשב כאמור בתקנות משנה (ב) ו-(ד). : (ד) המועצה רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר כיום תחילת ההתמחות את היום הנקוב בהודעת המוסד המוכר, אף אם הוא מוקדם לתאריך שבו נתקבלה הבקשה במועצה, ובלבד שהבקשה נתקבלה תוך 60 ימים ממועד תחילת ההתמחות בפועל. : (ה) המועצה תמציא למתמחה פנקס התמחות או תעדכן את הרישום בו, לפי הענין, תוך שלושים ימים מיום קבלת בקשת המתמחה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ג). : (ו) מתמחה יגיש פנקס התמחותו לחתימת יושב ראש ועדת ההתמחות במוסד המוכר בו הוא מתמחה מיד עם קבלתו מהמועצה. : (ז) לא תוכר כחלק ממסלול ההתמחות תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) או (ג), לפי העניין, או תקופת עבודה שנעשתה בלא שהוגש דיווח על האישור למשרד הבריאות כאמור בתקנת משנה (א2) או (ג), לפי העניין, לאחר שחלפו חודשיים מיום אישור בקשה כאמור בידי המועצה; ואולם רשאי המנהל, להכיר בתקופת עבודה כאמור, כולה או מקצתה, בהתחשב בנסיבות מיוחדות שלא הייתה למתמחה שליטה עליהן, ולגבי תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה למועצה - יחליט המנהל כאמור לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה. :: (((הוראת שעה לעניין מתמחה שבקשתו להתמחות אושרה בידי המועצה לפני יום 1.1.2023):)) לא תוכר כחלק ממסלול ההתמחות תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) או (ג), לפי העניין, או תקופת עבודה שנעשתה בלא שהוגש דיווח על האישור למשרד הבריאות כאמור בתקנת משנה (א2) או (ג), לפי העניין, לאחר שחלפו ארבעה חודשים מיום תחילתן של תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות) (תיקון מס' 2), התשפ"ב-2022 (((לאחר יום 1.5.2023))); ואולם רשאי המנהל, להכיר בתקופת עבודה כאמור, כולה או מקצתה, בהתחשב בנסיבות מיוחדות שלא הייתה למתמחה שליטה עליהן, ולגבי תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה למועצה - יחליט המנהל כאמור לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה. == פרק ג': התמחות == @ 4. חובת התמחות (תיקון: תשנ"ב) : פרט לאמור [[בתקנה 10]] חייב מועמד לעבור התמחות לפי הוראות [[פרק זה]] ולהיבחן לפי [[פרק ה']]. @ 5. סדרי התמחות (תיקון: תש"ם, תשמ"א, תשמ"ב, תשמ"ג, תשמ"ו, תשמ"ז, תשנ"ב, תשנ"ו, תשנ"ז, תשס"ב, תשס"ט, תש"ע, תשע"ט, תשפ"ג, תשפ"ה, תשפ"ו) : (א) התמחות תהיה על ידי עבודה רצופה במוסד מוכר בהיקף של משרה שלמה, הכוללת ביצוע תורנויות במספר שקבעה המועצה לאותו ענף רפואה, בהדרכתו ובפיקוחו של בעל תואר מומחה באותו ענף רפואה. : (ב) (((נמחקה).)) : (ג) (((נמחקה).)) : (ד) שנה אחת מתוך השנתיים הראשונות ושישה חודשים רצופים מתוך השנה האחרונה של ההתמחות יהיו במקצוע ראשי אלא אם כן נאמר אחרת בתקנות אלה. : (ה) מתמחה במקצוע-על אשר מסלול ההתמחות בו שנתיים וחצי רשאי לצרף לתקופת התמחותו התמחות של ששה חדשים רצופים שעשה באותו תחום כמקצוע משנה, במסגרת התמחותו במקצוע הראשי. : (ו) (((נמחקה).)) : (ז) מתמחה המבקש להתמחות במקצוע על ואינו מומחה באחד מהמקצועות הראשיים הנדרשים כתנאי להתמחות במקצוע על, לא יתחיל אותה התמחות אלא לאחר שקיבל אישור מאת המועצה המדעית על השלמת תקופות ההתמחות במקצועות השונים לפי דרישתה. : (ח) על אף האמור בתקנת משנה (א), התמחות במקצועות כמפורט בתקנת משנה (י) תיעשה בעבודה רצופה במוסד מוכר בהיקף של מחצית משרה לפחות, והיא תכלול ביצוע תורנויות במספר שקבעה המועצה לאותו ענף רפואה, לפי היקף המשרה, בהדרכתו ובפיקוחו של בעל תואר מומחה באותו ענף רפואה. : (ט) התמחות כאמור בתקנת משנה (ח) בהיקף הקטן ממשרה שלמה, תיעשה לפי מסלול ההתמחות הקבוע [[תוספת|בתוספת (([<s>לתקנות העיקריות</s>]))]], בשינויים המחויבים, ולפי תוכנית שאישרה המועצה המדעית מראש. : (י) תקנות משנה (ח) ו-(ט) יחולו על התמחות במקצועות [[שבתוספת]] המפורטים להלן: :: (1) המטולוגיה כאמור [[$ תוספת|בפרט 3]]; :: (2) אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה כאמור [[$ תוספת|בפרט 4]]; :: (3) מחלות ריאה כאמור [[$ תוספת|בפרט 5]]; :: (4) גסטרואנטרולוגיה כאמור [[$ תוספת|בפרט 6]]; :: (5) אנדוקרינולוגיה כאמור [[$ תוספת|בפרט 7]]; :: (6) הרדמה כאמור [[$ תוספת|בפרט 21]]; :: (7) רדיולוגיה אבחנתית כאמור רדיולוגיה אבחנתית כאמור [[פרט 23 תוספת|בפרט 23 מסלול ב]]; :: (7א) גריאטריה כאמור [[$ תוספת|בפרט 32]]; :: (8) מינהל רפואי כאמור [[$ תוספת|בפרט 35]]; :: (9) נאונטולוגיה כאמור [[$ תוספת|בפרט 36]]; :: (10) גנטיקה רפואית כאמור [[$ תוספת|בפרט 37]]; :: (11) ראומטולוגיה כאמור [[$ תוספת|בפרט 38]]; :: (12) מחלות זיהומיות כאמור [[$ תוספת|בפרט 41]]; :: (12א) נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד כאמור [[$ תוספת|בפרט 44]]; :: (13) מחלות ריאה ילדים כאמור [[$ תוספת|בפרט 46]]; :: (14) הימטו-אונקולוגיית ילדים כאמור [[$ תוספת|בפרט 48]]; :: (15) גסטרואנטרולוגיית ילדים כאמור [[$ תוספת|בפרט 49]]; :: (16) אנדוקרינולוגיית ילדים כאמור [[$ תוספת|בפרט 51]]; :: (17) פרמקולוגיה קלינית כאמור [[$ תוספת|בפרט 53]]; :: (18) רפואה דחופה כאמור [[פרט 54 תוספת|בפרט 54 ב. עד ו.]]; :: (19) רפואה לשיכוך כאב כאמור [[$ תוספת|בפרט 55]]; :: (20) רפואה פליאטיבית כאמור [[$ תוספת|בפרט 56]]; :: (21) נפרולוגיית ילדים, כאמור [[$ תוספת|בפרט 50]]. @ 6. תקופת התמחות (תיקון: תש"ם, תשנ"ב, תשס"ח, תשע"ד-2, תשע"ז-3) : (א) תקופת ההתמחות תהיה כפי שצויין [[בטור ב' לתוספת]] לצד התואר המבוקש ובנוסף לזה תקופת התמחות של ששה חדשים לפחות במדע יסוד שהמועצה אישרה מראש את נושאו ותכנו. : (ב) מועמד לתואר במקצוע המוכר כמדע יסוד חייב, בנוסף להתמחות כנקבע [[בתוספת]] לגבי אותו מקצוע, בהתמחות של ששה חדשים במקצוע יסוד שני, זולת אם נקבע אחרת [[בתוספת]]. : (ג) מקצוע-על הוא אחד [[תוספת|מהפרטים לתוספת]] המנויים להלן: [[$ תוספת פרט|2]], [[$ תוספת פרט|3]], [[$ תוספת פרט|4]], [[$ תוספת פרט|5]], [[$ תוספת פרט|6]], [[$ תוספת פרט|7]], [[$ תוספת פרט|8]], [[$ תוספת פרט|27]] (מסלולים ב' עד ח' בלבד), [[$ תוספת פרט|32]] (מסלול א' בלבד), [[$ תוספת פרט|35]], [[$ תוספת פרט|36]], [[$ תוספת פרט|37]], [[$ תוספת פרט|38]], [[$ תוספת פרט|39]], [[$ תוספת פרט|41]], [[$ תוספת פרט|43]], [[$ תוספת פרט|44]], [[$ תוספת פרט|45]], [[$ תוספת פרט|46]], [[$ תוספת פרט|48]], [[$ תוספת פרט|49]], [[$ תוספת פרט|50]], [[$ תוספת פרט|51]], [[$ תוספת פרט|52]], [[$ תוספת פרט|53]], [[$ תוספת פרט|54]] (מסלולים 1 עד 5 בלבד), [[$ תוספת פרט|55]] [[$ תוספת פרט|ו-56]]. : (ג1) תקופת ההתמחות במקצוע-על תהיה כמצוין [[בטור ב' בתוספת]] לצד התואר המבוקש; התמחות במקצוע-על תיעשה לאחר השלמת התואר במקצוע הראשי הרלוונטי, ואולם יכול שתיעשה במשולב עמו, ככל שקיים [[בטור ב' בתוספת]] מסלול התמחות המאפשר זאת. : (ד) ששת חודשי הסטז' האחרונים במחלקה מוכרת להתמחות בארץ, בכירורגיה כללית, רפואת ילדים או רפואה פנימית, יוכרו בהסכמת מנהל המחלקה במקצוע הראשי של המתמחה ובהסכמת המתמחה, כשישה החודשים הראשונים של ההתמחות המתחילה באחד מן המקצועות האמורים, ובלבד שלא חלה הפסקה העולה על שישה חודשים בין סיום הסטז' ובין תחילת ההתמחות. @ 7. רציפות התמחות (תיקון: תשל"ז, תש"ם, תשמ"א, תשמ"ה, תשמ"ז, תשנ"ב, תשנ"ו, תשנ"ט, תש"ס, תשס"ט) : (א) רציפות כאמור [[בתקנה 5]] תהיה - :: (1) במדע יסוד - ששה חדשים רצופים; :: (2) (((נמחקה);)) :: (3) במקצוע משנה - תקופה שלא תפחת מהאמור [[בתוספת]]. : (ב) לא תהיה הפסקה בתוך שלבי ההתמחות האמורים בתקנת משנה (א) או ביניהם אלא בהתאם לאמור בתקנת משנה (ג). : (ג) על אף האמור [[בתקנות 5(א)]] [[ו-7(א)]] מותרות הפסקות כלהלן: :: (1) הפסקה שנגרמה על-ידי שירותו של המועמד בצבא-הגנה לישראל או עקב שירות זה, או מסיבה שלא היתה למועמד שליטה עליה, באישור יושב-ראש המועצה ולהנחת דעתו של המנהל; :: (2) הפסקה שנעשתה לשם התמחות במדע יסוד או במקצוע שהמועמד חייב בו לשם השגת אישור התואר; :: (3) הפסקה לתקופה שלא תעלה על שנה אחת לאחר התמחות של שנתיים לפחות במקצוע ראשי, בתנאי שהתקבל אישור מראש מאת יושב ראש המועצה ולהנחת דעתו של המנהל; :: (4) (((נמחקה);)) :: (5) הפסקה בהתמחות בבריאות הציבור, אחרי שנה התמחות רצופה לפחות לשם התמחות במקצוע רפואי שאינו בריאות הציבור, ובלבד שההפסקה האמורה תהיה לתקופה שלא תעלה על שנתיים; :: (6) הפסקה לתקופה שלא תעלה על שנתיים לשם עבודה במחקר הכוללת תקופת התמחות במדע יסוד והפסקה לתקופה שלא תעלה על שנה וחצי לשם עבודה במחקר שאינה כוללת תקופת התמחות במדע יסוד. @ 8. אי-הכרה בהתמחות (תיקון: תש"ם) : לא הכירה המועצה או ועדה מקצועית שהיא מנתה לשם כך בהתמחות, כולה או מקצתה, לא ייבחן המועמד אלא לאחר שעבר תקופת התמחות נוספת שהיא תקבע. @ 9. חריג בדבר תואר המדריך : על אף האמור [[בתקנה 5]] יכול שההדרכה והפיקוח יהיו בידי מי שאינו בעל תואר - : (1) אם המדריך אינו תושב קבע בישראל והמועצה סמכה ידיה מראש על הדרכתו ופיקוחו; : (2) במקצועות שאינם רפואיים-קליניים - אם המדריך ממלא תפקיד אקדמאי-הוראתי או אם הוא בעל תואר אקדמאי שאינו פחות מזה של "מוסמך" והוא בעל ותק של שש שנים לפחות מיום קבלת התואר כאמור. @ 9א. חובת עמידה בקורסי החייאה <!-- (([במקור: בקורסי להחיאה])) --> מתקדמת (תיקון: תשנ"ז, תשנ"ט, תשס"ג, תשע"ב, תשע"ד, תשע"ט) : (א) מתמחה באחד מענפי ההתמחות המפורטים [[$ תוספת|בפרטים 12]], [[$ תוספת פרט|12א]], [[$ תוספת פרט|13]], [[$ תוספת פרט|14]], [[$ תוספת פרט|15]], [[$ תוספת פרט|16]], [[$ תוספת פרט|17]], [[$ תוספת פרט|19]], [[$ תוספת פרט|21]], [[$ תוספת פרט|22]], [[$ תוספת פרט|39]], [[$ תוספת פרט|40]], [[$ תוספת פרט|43]] [[ו-54 בתוספת]], חייב להגיש למועצה תעודה על סיום קורס להחייאה מתקדמת. : (ב) מתמחה ברפואת ילדים כמפורט [[בפרט 9 בתוספת]] וברפואה דחופה כמפורט [[בפרט 54 בתוספת]], חייב להגיש למועצה תעודה על סיום קורס להחייאה פדיאטרית מתקדמת. : (ג) מתמחה ברפואה דחופה כמפורט [[בפרט 54 בתוספת]], חייב להגיש למועצה תעודה על סיום קורס להחייאה קרדיאלית מתקדמת. @ 10. פטורים מחובת התמחות (תיקון: תשל"ז, תש"ם, תש"ם-3, תשמ"א, תשמ"ג, תשמ"ה, תשנ"ב, תש"ס, תשס"ט, תשע"ד) : (א) המנהל רשאי לאשר לרופאים דלקמן לפי בקשתם תואר ללא התמחות בישראל: :: (1) (((נמחקה);)) :: (2) למי שהמועצה סמכה ידיה על הדרכתו ופיקוחו לצורך התמחות מועמדים בענף רפואי, שלדעת המנהל אין די בעלי תואר לאותו ענף לשם הדרכת מועמדים בו, באותו ענף; :: (3) למי שאושר לו התואר או תואר דומה מחוץ לישראל, אם המועצה ממליצה על כך ובתנאים שקבעה, לרבות הצורך בעמידה בבחינות. : (ב) המנהל רשאי, בהמלצת המועצה, להכיר בעבודה שנעשתה לצורך התמחות כולה או חלקה מחוץ לישראל, כבאה במקום התמחות או חלק ממנה, ללא תנאים או בתנאים, לרבות דרישה לעמוד בבחינות שלב א', שלב ב' או שניהם; הכיר המנהל בחלק מהעבודה כאמור - תקוצר תקופת ההתמחות הנדרשת בהתאם לכך, אולם תחילתה של תקופת ההתמחות לענין תקנות אלה היא ביום שבו התחיל המתמחה בהתמחות או בהשלמת יתרת תקופת ההתמחות במוסד מוכר. : (ג) לא יהיה חייב בהתמחות במדע יסוד - :: (1) בוגר באחד ממדעי היסוד; :: (2) מועמד לתואר באחד מאלה: בריאות הציבור, רפואה משפטית, רפואה תעסוקתית, רפואת המשפחה, מיקרוביולוגיה קלינית, ביוכימיה קלינית; :: (3) מי שעשה מחקר קליני שהמועצה אישרה מראש את נושאו ותכנו וביצועו, להנחת דעתה, במשך תקופה של חצי שנה לפחות; המחקר הקליני יבוצע בעבודה מלאה וברציפות אלא אם כן אישרה המועצה שלתועלת המחקר יהיה לפצלו לשתי תקופות; :: (4) מי שאושרה לו התמחות במדעי יסוד בתוך מסלול התמחות קודם. == פרק ד': הכרה במוסד להתמחות (תיקון: תשנ"ב) == @ 10א. הגדרות (תיקון: תשנ"ב, תשע"ז-3) : [[בפרק זה]] - :- "הכרה במוסד" - הכרה במוסד כמוסד מוכר להתמחות; :- "ועדה להכרה עליונה" - הוועדה העליונה להכרה וביקורת של המועצה; :- "ועדות הכרה" - ועדות משנה של הוועדה להכרה עליונה, הבודקות את קיום תנאי ההכרה במוסד המבקש הכרה כמוסד מוכר להתמחות; :- "תנאי הכרה" - תנאים שקבעה המועצה, בכתב, שצריכים להתקיים במוסד להתמחות המבקש הכרה, לפי סוגי התמחות. @ 10ב. הגשת בקשה (תיקון: תשנ"ב, תשע"ז-3) : (א) בקשה להכרה במוסד יגיש מנהל המוסד לוועדת ההכרה העליונה ויצרף לה כל מסמך או אישור הנחוצים בהתאם לתנאי ההכרה. : (ב) העתק הבקשה יישלח למנהל. : (ג) ראתה המועצה כי במוסד המבקש מתקיימים, לכאורה, תנאי ההכרה, היא תמנה ועדת הכרה, תוך 60 ימים מיום הגשת הבקשה. @ 10ג. הכרה במוסד מוכר (תיקון: תשנ"ב, תשע"ז-3) : (א) הגיעה ועדת ההכרה העליונה למסקנה, על סמך דין וחשבון ועדת הכרה כי במוסד המבקש מתקיימים תנאי ההכרה, תגיש המלצתה, בצירוף המלצת יושב ראש המועצה, למנהל, תוך 30 ימים מיום סיום בדיקת המוסד. : (ב) המנהל רשאי, על סמך המלצת המועצה, לתת למוסד הכרה מלאה או בהגבלות, בתנאים ולתקופת נסיון, כולם או מקצתם. : (ג) הוכר מוסד, יתן לו המנהל תעודת מוסד מוכר להתמחות, ויפרט בה את ההגבלות והתנאים, אם נקבעו. @ 10ד. ביטול הכרה או הגבלתה (תיקון: תשנ"ב, תשע"ז-3) : (א) חדל להתקיים במוסד תנאי מתנאי ההכרה חייב מנהל המוסד המוכר להודיע על כך, מיד, לוועדת ההכרה העליונה ולמנהל. : (ב) המנהל רשאי, על פי המלצת המועצה, לשלול הכרה ממוסד מוכר או להגבילה בזמן ובתנאים. @ 10ה. תקופת ההכרה (תיקון: תשנ"ב) : (א) הכרה במוסד תהא בתוקף לתקופה שלא תעלה על 5 שנים מיום נתינתה, ואולם ניתן לחדש הכרה כאמור אם הוגשה על כך בקשה, בדרך הקבועה [[בסעיף 10ב]], לא יאוחר מששה חדשים לפני תום תקופת ההכרה. : (ב) על בדיקת בקשה לחידוש הכרה במוסד יחולו הוראות [[פרק זה]]. == פרק ה': בחינות (תיקון: תשנ"ב) == === סימן א': מוסדות בחינה === @ 11. ועדת בחינות עליונה (תיקון: תש"ם, תשמ"א, תשמ"ג, תשמ"ו) : (א) מליאת המועצה תמנה ועדת בחינות עליונה. : (ב) יושב ראש הועדה יהיה אחד מסגני יושב ראש המועצה. @ 11א. ועדות מומחיות (תיקון: תשמ"ו) : (א) הועד הפועל של המועצה ימנה שתי ועדות מומחיות, ואלה הן: :: (1) ועדה למקצועות פנימיים ולמקצועות מעבדה; :: (2) ועדה למקצועות כירורגיים. : (ב) את יושבי ראש ועדות המומחיות ימנה הועד הפועל של המועצה. : (ג) חברי ועדות המומחיות יהיו בעלי תואר מומחה, מנהלי מחלקה בבית חולים במקצועם ולפחות בדרגת מרצה בכיר בבית ספר לרפואה בישראל. @ 12. ועדות לבחינות מקצועיות (תיקון: תש"ם, תשמ"א, תשמ"ג, תשמ"ו, תשנ"ב) : (א) הועד הפועל של המועצה ימנה, לאחר התייעצות עם האיגוד המדעי של מקצוע הבחינה, לכל מקצוע כמפורט [[בתוספת]], חברים בועדות לבחינות מקצועיות ויפקח על ביצוע הבחינות בהתאם לתכנית ההתמחות. : (ב) הועדות לבחינות מקצועיות יהיו כפופות להחלטות מקצועיות של ועדת הבחינות העליונה. : (ג) את יושבי ראש הועדות לבחינות מקצועיות תמנה ועדת הבחינות העליונה. : (ד) חברי הועדות לבחינות מקצועיות יהיו בעלי תואר מומחה ולפחות שלושה מהם, לרבות היושב ראש, יהיו בעלי תואר מומחה במקצוע הבחינה. : (ה) מספר החברים, לרבות היושב ראש, בועדה לבחינות מקצועיות לא יפחת מחמישה. : (ו) תקופת כהונתו של חבר בועדה לבחינות מקצועיות היא כתקופת כהונתה של המועצה. : (ז) אחרי גמר תקופת כהונה אחת, תוחלף מחצית לפחות של חברי הועדה לבחינות מקצועיות בחברים חדשים; כהונת חבר בועדה לבחינות מקצועיות לא תעלה על שתי תקופות כהונה. : (ח) התפנה מקומו של חבר בועדה לבחינות מקצועיות, ימנה הועד הפועל של המועצה מחליף שיכהן עד תום תקופת הכהונה של החבר שמקומו התפנה. @ 13. שטחי פעולה של ועדות המומחיות (תיקון: תש"ם, תשמ"ו, תשנ"ב, תשנ"ו, תש"ס, תשע"ד, תשפ"ב) : במסגרת התפקידים לפי [[תקנה 12]] אחראיות ועדות המומחיות על ביצוע הבחינות במקצועות אלה: : (1) הועדה למקצועות פנימיים - :: {{עמודות|4|א. רפואה פנימית; {{ש}} ב. קרדיולוגיה; {{ש}} ג. הימטולוגיה; {{ש}} ד. אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה; {{ש}} ה. מחלות ריאה; {{ש}} ו. גסטרואנטרולוגיה; {{ש}} ז. אנדוקרינולוגיה; {{ש}} ח. נפרולוגיה; {{ש}} ט. רפואת ילדים; {{ש}} י. נוירולוגיה; {{ש}} יא. פסיכיאטריה; {{ש}} יב. פסיכיאטריה של הילד והמתבגר; {{ש}} יג. מחלות עור ומין; {{ש}} יד. רדיולוגיה אבחנתית; {{ש}} טו. אונקולוגיה; {{ש}} טז. רפואה גרעינית; {{ש}} יז. רפואת המשפחה; {{ש}} יח. בריאות הציבור; {{ש}} יט. פתולוגיה אבחנתית; {{ש}} כ. רפואה משפטית; {{ש}} כא. רפואה פיסיקלית ושיקום; {{ש}} כב. ניאונטולוגיה; {{ש}} כג. מינהל רפואי; {{ש}} כד. גנטיקה רפואית; {{ש}} כה. ראומטולוגיה; {{ש}} כו. מחלות זיהומיות; {{ש}} כז. רפואה תעסוקתית; {{ש}} כח. (((נמחקה);)) {{ש}} כט. מיקרוביולוגיה קלינית; {{ש}} ל. ביוכימיה קלינית; {{ש}} לא. גריאטריה; {{ש}} לב. נוירולוגיית ילדים; {{ש}} לג. קרדיולוגיית ילדים; {{ש}} לד. מחלות ריאה ילדים; {{ש}} לה. אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיית ילדים; {{ש}} לו. הימטו-אונקולוגיית ילדים; {{ש}} לז. גסטרו אנטרולוגיית ילדים; {{ש}} לח. נפרולוגיית ילדים; {{ש}} לט. אנדוקרינולוגיית ילדים; {{ש}} מ. פרמקולוגיה קלינית.}} : (2) הועדה למקצועות כירורגיים: :: {{עמודות|4|א. כירורגיה כללית; {{ש}} ב. נוירוכירורגיה; {{ש}} ג. כירורגיה של בית החזה; {{ש}} ד. כירורגיה אורטופדית; {{ש}} ה. כירורגיה פלסטית; {{ש}} ו. כירורגיה אורולוגית; {{ש}} ז. מחלות אף, אוזן וגרון; {{ש}} ח. מחלות עיניים; {{ש}} ט. הרדמה; {{ש}} י. יילוד וגינקולוגיה; {{ש}} יא. כירורגיית כלי דם; {{ש}} יב. כירורגיה של היד; {{ש}} יג. טיפול נמרץ כללי; {{ש}} יד. כירורגיית ילדים; {{ש}} טו. טיפול נמרץ ילדים; {{ש}} טז. רפואה דחופה.}} : (3) (((נמחקה).)) @ 14. ישיבות והחלטות ועדות המומחיות (תיקון: תש"ם, תשנ"ב) : (א) מנין חוקי בישיבות ועדות המומחיות הוא מחצית חבריהן. : (ב) היו הדעות שקולות, יכריע קולו של יושב ראש הועדה. : (ג) החלטות עקרוניות של ועדת הבחינה העליונה יידונו ויאושרו בידי הועד הפועל של המועצה. @ 15. (תיקון: תש"ם, תשמ"ו) : (((בוטלה).)) === סימן ב': סדרי בחינה === @ 16. צורת הבחינות (תיקון: תש"ם) : (א) בחינות יהיו בעל פה ובכתב ויכול שיהיו גם בפעולה רפואית. : (ב) הבחינות ייערכו בשפה העברית. @ 17. שלבי בחינות (תיקון: תש"ם, תש"ם-2, תשמ"ו, תשפ"ב) : (א) הבחינות יתקיימו בשני שלבים: שלב א' ושלב ב'. : (ב) מתמחה רשאי לגשת לבחינת שלב א' בכל עת, לאחר שסיים שנתיים ראשונות מתקופת ההתמחות בכפוף לאמור [[בתקנה 24(ב)]]. : (ג) מתמחה שעמד בבחינה שלב א' רשאי לגשת לבחינת שלב ב' בכפוף לאמור [[בתקנה 21]]. @ 18. בחינה בשלב א' (תיקון: תשל"ח, תשמ"ו) : (א) הבחינה בשלב א' תתייחס בעיקרה לידע עיוני. היא תעסוק בתהליכים פתו-פיסיולוגיים שביסוד המחלות ובבעיותיהן הקליניות, כולל דרכי האיבחון והטיפול. : (ב) בחינה בשלב א' יכול שתהיה בשני חלקים או יותר, לפי החלטת ועדת הבחינות העליונה. @ 19. בחינה בשלב ב' (תיקון: תש"ם, תשמ"ו, תשנ"ב, תשע"ד-2) : (א) הבחינה בשלב ב' תעסוק ביחוד במקרים ממשיים בתחום מקצוע ההתמחות, שעליהם יצטרך המתמחה ליישם את ידיעותיו, מבחינת האבחון, מבחינת הטיפול ומבחינת ייעוץ מומחי במקצועו. : (ב) במקצועות-על תיערך בתום ההתמחות בחינת סיום התמחות המורכבת מבחינה בכתב ובחינה בעל פה, זולת אם ועדת הבחינות העליונה, ובאישור הועד הפועל של המועצה, החליטה אחרת. : (ג) במקצוע-על שניתן לעשות בו התמחות משולבת עם התמחות במקצוע ראשי כאמור [[בתקנה 6(ג1)]], חייב המתמחה לעמוד בבחינות שלב א' ושלב ב' של המקצוע הראשי, כתנאי לזכאותו להיבחן בבחינת סיום ההתמחות של מקצוע-העל. @ 20. מועדי בחינות (תיקון: תש"ם, תשמ"ו, תשנ"ב, תשנ"ו) : בחינות ייערכו אחת לשנה לפחות, בהתאם להחלטת ועדת הבחינות העליונה, אשר תשלח לכל מתמחה שביקש להיבחן במקצוע, הודעה על מועד הבחינה במקצועו ומקום עריכתה, 30 ימים לפני המועד האמור. @ 21. השתתפות בבחינות (תיקון: תש"ם, תשמ"א, תשמ"ו, תשנ"ב, תשע"ז-4, תשפ"ב) : (א)(1) קבעה ועדת הבחינה העליונה מועדי אביב וסתיו לבחינה שלב ב' באותה שנה, זכאי המתמחה לגשת לבחינה במועד אביב או סתיו בשנה האחרונה להתמחותו, וברפואת משפחה בחצי שנה האחרונה להתמחותו; אין בעמידה בבחינה כאמור כדי לקצר את תקופת ההתמחות כפי שנקבעה; :: (2) המבקש להיבחן במועד אביב או במועד סתיו יגיש לועדת הבחינות העליונה של המועצה בקשה, על גבי טופס שניתן להשיג במשרד המועצה, לא יאוחר מהתאריך שקבעה ועדת הבחינות העליונה של המועצה כתאריך אחרון להגשת בקשה להיבחן באותו המועד; לבקשה כאמור יצורף אישור על תשלום האגרה שלפי [[סעיף 2ג לצו הרופאים (אגרות), התשמ"ד-1983]] (להלן - צו הרופאים (אגרות)). : (ב) המועצה, או ועדה שהיא מינתה לשם כך, תבדוק זכותו של המתמחה להיבחן, ותודיע לו על החלטתה. : (ג) מתמחה רשאי לחזור בו מהשתתפותו בבחינה על ידי הודעה שתגיע לידיה של ועדת הבחינה לא יאוחר משלושים יום לפני מועד הבחינה. : (ד) אי-השתתפות בבחינה ללא מתן הודעה כאמור בתקנת משנה (ג), תיחשב ככשלון, אלא אם הוכיח המתמחה, להנחת דעתו של הועד הפועל, בהקדם האפשרי לפי הנסיבות, כי היתה סיבה סבירה לאי השתתפותו. @ 22. ציוני בחינות (תיקון: תשל"ח, תשמ"ו, תשנ"ב) : (א) ציוני בחינות או כל חלק מהן יפורסמו בציון "עובר" או "נכשל". : (ב) ועדת הבחינות העליונה תאשר את תוצאות בחינות שלב א'. : (ג) הועדות לבחינות המקצועיות יציינו תוצאות שלב ב'; כל חלק יצוין בציון נפרד. : (ד) בבחינות שלב ב' רשאים חברי הועדה לבחינות מקצועיות להציע ציונים בנפרד במקרה של מחלוקת בין חבריה. @ 23. אישור תוצאות הבחינה והודעה עליהן (תיקון: תש"ם, תשמ"ו) : (א) ועדת בחינות מקצועית תמסור לועדת המומחיות דין וחשבון על תוצאות כל בחינה; ועדת המומחיות תעביר דין וחשבון זה בצירוף המלצותיה והערותיה לאישורו של יושב ראש ועדת הבחינות העליונה. : (ב) לאחר אישור תוצאות הבחינות תודיע המועצה לכל נבחן על תוצאות בחינתו. @ 24. בחינה חוזרת (תיקון: תשל"ח, תש"ם, תשמ"א, תשמ"ו, תשנ"ב, תשפ"ב) : (א) מתמחה שנכשל בבחינה או בכל חלק ממנה, אם היתה בשני חלקים או יותר, רשאי לחזור ולהיבחן במועד מאוחר יותר, ובלבד שייבחן בכל חלקי הבחינה. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מתמחה שלא עמד בבחינות עד לתום ארבע שנים מיום שסיים את תקופת ההתמחות, בין שנכשל ובין שלא ניגש לבחינה כלל, לא יהיה רשאי לגשת לבחינות אלא אם כן יותר לו לעשות כן ובתנאים שקבעה המועצה; מתמחה שנכשל בפעם הראשונה או השנייה בבחינת שלב ב' רשאי לגשת לבחינה חוזרת כעבור חצי שנה; מי שנכשל בפעם השלישית יוכל לגשת לבחינה חוזרת רק לאחר עבור שנה מיום הבחינה שבה נכשל. @ 25. סודיות הבחינה : ענייני הבחינות הם סודיים ומי שממלא תפקיד בקשר עמם לא יגלה דבר עליהם אלא במידה שהוא חייב או רשאי לגלותו על פי דין. == פרק ו': החלטה בדבר מתן תואר (תיקון: תשנ"ב) == @ 26. תפקיד והמלצות המועצה (תיקון: תש"ם, תשנ"ב) : (א) משסיים המתמחה את הבחינות ואת תקופת התמחותו תגיש המועצה למנהל, תסקיר על תוצאות בדיקותיה, לרבות תוצאות הבחינות, והמלצה מנומקת בדבר מתן תואר; יושב ראש המועצה רשאי להעביר את בקשתו של המתמחה בצירוף תוצאות הבחינות לחוות דעתה של ועדה מקצועית שמונתה לפי [[תקנה 8]], בשאלת מילוי כל חובותיו של המתמחה לפי תקנות אלה, בטרם יוגשו התסקיר וההמלצה למנהל. : (ב) במקרה פטור מחובת התמחות לפי [[תקנה 10(א)]] תפרט המועצה בתסקירה את טעמי הפטור. @ 27. דיון מחדש : לא נראתה למנהל המלצת המועצה, יעביר לה את הערותיו ויבקש ממנה לדון בדבר מחדש; המועצה תחזיר למנהל את ההמלצה, שהחליטה עליה בדיון מחדש, בשני עותקים. @ 28. ועדה מיוחדת (תיקון: תש"ם) : לא נראתה למנהל המלצת המועצה לאחר הדיון מחדש, יעביר את הבקשה לחוות דעתה של ועדה מיוחדת שחבריה יהיו נציגו של המנהל, שיהיה יושב ראש הוועדה, יושב ראש המועצה או מי שהסמיך לכך והדיקן של אחד מבתי הספר לרפואה בארץ או נציגו. @ 29. <!-- לשעבר תקנה 3 --> הגשת הבקשה (תיקון: תש"ם, תשמ"א, תשנ"ב, תשנ"ז, תשע"ז-4) : רופא המבקש אישור תואר (להלן - מועמד) יגיש למנהל באמצעות המועצה בקשה לכך בשני עתקים; לבקשה יצורפו - : (1) דיפלומה על סיום לימודיו באוניברסיטה או בבית ספר לרפואה, מוכרים ע"י המנהל; : (2) רשיון או היתר זמני בר-תוקף לעסוק ברפואה בישראל; : (3) תעודה על גמר התמחותו לפי [[פרק ג']] או מסמכים המעידים על קיום נסיבות למתן פטור מחובת התמחות לפי [[תקנה 10]]; : (4) פנקס התמחות שהנפיקה המועצה המדעית עם תחילת התמחות ושבו רשומות כל תקופות ההתמחות שאישרו מנהלי המחלקות ומנהלי בתי החולים שבהם נעשתה ההתמחות ויושב ראש ועדת ההתמחות שבאותם בתי החולים; : (5) אישור על עמידה בהצלחה בכל בחינות ההתמחות כאמור [[בפרק ה']] או פטור מחובת הבחינות או חלק מהן; : (6) המלצה ממנהל המחלקה המוכרת של המקצוע הראשי או של מקצוע-על, לפי הענין, שבו בוצעה ההתמחות, על היות המבקש ראוי ללא סייג לתואר מומחה; : (7) אישור על תשלום האגרה שלפי [[סעיף 2ב לצו הרופאים (אגרות)]]. @ 29א. <!-- לשעבר תקנה 29 --> החלטת המנהל (תיקון: תש"ם, תשנ"ז, תשנ"ט) : (א) לא יחליט המנהל בדבר בקשה על פי [[תקנה 29]] כל עוד לא הוגשה לו המלצת המועצה, ואם נתבקשה חוות דעתה של הוועדה המיוחדת שהוקמה לפי [[תקנה 28]] - כל עוד לא הוגשה לו חוות הדעת. : (א1) המנהל רשאי שלא להעניק תואר מומחה, למבקש תואר, אף אם המועצה המליצה לפי [[תקנה 26]] על מתן התואר, אם נתקיים במבקש אחד מאלה ולדעת המנהל עלולה להיות לדבר השלכה על עיסוקו כרופא מומחה: :: (1) הורשע בהליך פלילי או מתנהל נגדו הליך פלילי; :: (2) שר הבריאות החליט לנקוט נגדו אמצעי משמעת בהתאם [[לסעיף 41 לפקודה]], או מתנהלת נגדו קובלנה לפי [[+|סעיף 41]] או לפי [[סעיף 44א לפקודה]]. : (ב) אישר המנהל תואר, יהיה תקפו מהתאריך בו השלים המתמחה את כל הדרישות לפי תקנות אלה לחלוטין, או מיום שהגיש בקשתו לפי [[תקנה 29]], הכל לפי המאוחר; תעודה של יושב ראש המועצה על מועד השלמת הדרישות כאמור תהווה ראיה לכאורה לענין תקנה זו. : (ג) תקנת משנה (ב) תחול על תואר שהמנהל אישר מיום א' בכסלו תשל"ט (1 בדצמבר 1978) ואילך. == פרק ז': הוראות שונות (תיקון: תשנ"ב) == @ 30. סדרי דיונים ועבודה : (א) המועצה ושאר הגופים האמורים בתקנות אלה יקבעו בעצמם את סדרי הדיונים והעבודה שלהם, במידה שאלה לא נקבעו בחיקוק או על פיו. : (ב) המועצה והועדה המיוחדת שהוקמה לפי [[תקנה 28]] רשאיות להקים ועדות מקצועיות, לבקש מהן חוות דעת ולהחליט על המלצות או חוות הדעת, הכל לפי הענין, שהן ימסרו למנהל; אין המועצה או הועדה המיוחדת קשורות לחוות הדעת שהן קיבלו מן הועדות המקצועיות האמורות. @ 31. פנקס : המנהל או מי שהוסמך על ידיו ינהל פנקס שבו יירשמו בעלי התארים ותאריהם. @ 32. התחזות (תיקון: תשנ"ב) : (א) לא ישתמש אדם בתואר מומחה אלא אם התואר אושר לו לפי תקנות אלה, ולא ישתמש אדם בתואר דומה עד כדי להטעות לאחד התארים שלפי תקנות אלה. : (ב) בוטל תואר לפי [[תקנה 33]], יחדל בעל התואר להשתמש בו מיום פרסום ההודעה על כך ברשומות; הותלה התואר, יימנע בעל התואר מלהשתמש בו כל זמן שהתואר מותלה. : (ג) לענין תקנה זו, "תואר מומחה" - לרבות תרגום או קיצור של תואר מומחה או רמז אחר להתמחות בענף רפואה. @ 33. ביטול תואר והתלייתו (תיקון: תש"ם, תשע"ז-4) : (א) רשאי המנהל לבטל תואר שניתן או להתלותו לתקופה שיקבע, אם נוכח שהאישור הושג על ידי מצג-שוא או שבעל התואר גילה רשלנות גסה או אי-יכולת בביצוע תפקידיו כבעל אותו תואר, ובלבד שניתנה תחילה לבעל התואר הזדמנות להגיש את עצומותיו, בכתב או בעל-פה, לועדה שהרכבה כהרכב הועדה המוקמת לפי [[תקנה 28]]; הגיש בעל התואר, תוך שלושים יום מהיום שבו ניתנה לו הודעה על הכוונה לבטל את האישור או להתלותו, את עצומותיו לועדה, לא יבטל המנהל את התואר ולא יתלה אותו כל עוד לא הוגשה לו חוות דעת הועדה. : (ב) התליית תואר לא תעלה על תקופה של שנתיים. : (ג) בוטל תואר שניתן, לא תידון בקשה לנתינתו מחדש לפני תום שנתיים מיום שבוטל וכל עוד המבקש לא הוכיח קיום נסיבות מיוחדות המצדיקות את נתינתו מחדש; לבקשה לנתינת התואר מחדש יצורף אישור על תשלום האגרה שלפי [[סעיף 2ב לצו הרופאים (אגרות)]]. : (ד) על אף האמור בתקנות אלה ובכפוף לתקנת משנה (ג) רשאי המנהל, בהמלצת המועצה, לתת תואר מחדש למי שתוארו בוטל, גם אם לא עשה המבקש התמחות לפי תקנות אלה בשלמותה או בחלקה לאחר שבוטל תוארו, או ללא בחינות, אם עמד בתנאים שקבעה לו המועצה. @ 34. פרסומים : הודעה על אישור תואר, ביטולו והתלייתו תפורסם ברשומות. @ 35. ביטול (תיקון: תש"ם) : (א) תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה), תשכ"ד-1964 - בטלות. : (ב) תואר שאושר לפי תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה), תשכ"ד-1964, דינו כתואר שאושר לפי תקנות אלה. @ 36. תחילה (תיקון: תשל"ד, תש"ם) : (א) תחילתן של תקנות אלה ביום השלושים לאחר פרסומן ברשומות. : (ב) בעל תואר במקצוע ראשי, שקיבלו לא יאוחר מכ"ב בניסן תשל"ד (14 באפריל 1974) (בתקנה זו - המועד הקובע), המתמחה במקצוע משנה, פטור מחובת בחינות לפי תקנות אלה אם התחיל את התמחותו לפני המועד הקובע. @ 37. השם (תיקון: תשל"ז) : לתקנות אלה ייקרא "תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל"ג-1973" (([במקור: "תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל"ג-1973"])). == תוספת == ==== ((([[תקנה 2]]))) ==== @ (תיקון: תשנ"ב) : {| ! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} התואר !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מסלול ההתמחות |- <עוגן פרט 1> | : 1. מומחה ברפואה פנימית {{ש}} (([תיקון: תשל"ז, תש"ם, תשמ"א, תשמ"ג, תשמ"ו, תשמ"ז, תשנ"ח, תשס"ב, תשס"ו, תשס"ח, תשע"ד, תשע"ו-2, תשע"ט-2, תשפ"א, תשפ"ו])) || : 3¹⁄₂ שנים, מהן - : א. 3 שנים ברפואה פנימית; : ב. חודש בטיפול נמרץ כללי או בטיפול נמרץ פנימי; : ג. 5 חודשים, בתקופות רצופות של חודש, חודשיים או 3 חודשים, כל אחת, בשניים או יותר ממקצועות אלה: אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, אונקולוגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה, גריאטריה, המטולוגיה, השתלת מח עצם, חדר מיון, טיפול נמרץ כללי, טיפול נמרץ פנימי, טיפול נמרץ קרדיולוגי, מחלות ריאה, מרפאה פנימית או מרפאה לרפואת המשפחה או יחידה לטיפול-יום פנימית, נפרולוגיה, קרדיולוגיה, ראומטולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, מחלות זיהומיות, רפואה לשיכוך כאב, גנטיקה רפואית, רפואה פליאטיבית; ואולם, במקצועות טיפול נמרץ פנימי וטיפול נמרץ כללי לפי פרט משנה זה, בכל אחד מהם, ניתן לבצע תקופה בת חודש אחד בלבד. |- <עוגן פרט 2> | : 2. מומחה בקרדיולוגיה {{ש}} (([תיקון: תשל"ז, תשנ"ו, תש"ס, תשס"ב])) || : אחד משלושת המסלולים הבאים: : א. תואר מומחה ברפואה פנימית; :: 3 שנים קרדיולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ב. 1 שנה רפואה פנימית; :: 1 שנה קרדיולוגיה; :: 2 שנים רפואה פנימית; :: 2 שנים קרדיולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ג. 3 שנים רפואה פנימית; :: 3 שנים - קרדיולוגיה : הערה: חובה בכל אחד משלושת המסלולים - ¹⁄₂ שנה לפחות, אך לא יותר משנה אחת, ביחידה לטיפול נמרץ קרדיולוגיה. |- <עוגן פרט 3> | : 3. מומחה בהימטולוגיה {{ש}} (([תיקון: תשמ"ב-2, תשמ"ז, תשנ"ו])) || : אחד משלושת המסלולים הבאים: : א. תואר מומחה ברפואה פנימית; :: 2¹⁄₂ שנים הימטולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ב. 1 שנה ברפואה פנימית; :: 1 שנה הימטולוגיה; :: 2 שנים ברפואה פנימית; :: 1¹⁄₂ שנים הימטולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ג. 3 שנים ברפואה פנימית; :: 2¹⁄₂ שנים הימטולוגיה. |- <עוגן פרט 4> | : 4. מומחה באימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה {{ש}} (([תיקון: תשל"ז, תש"ם, תשמ"א, תשמ"ג, תשמ"ז, תשנ"ו, תשנ"ט])) || : אחד משלושת המסלולים הבאים: : א. תואר מומחה ברפואה פנימית או ברפואת ילדים; :: 1 שנה אימונולוגיה קלינית; :: 1 שנה אלרגולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ב. 1 שנה ברפואה פנימית; :: 1 שנה באימונולוגיה קלינית; :: 2 שנים ברפואה פנימית; :: 1 שנה באלרגולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ג. 3 שנים ברפואה פנימית; :: 1 שנה אימונולוגיה קלינית; :: 1 שנה אלרגולוגיה. |- <עוגן פרט 5> | : 5. מומחה למחלות ריאה {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תשמ"ב-2, תשמ"ז, תשנ"ו, תשס"ב, תשע"ט, תשפ"א, תשפ"ו])) || : אחד משלושת המסלולים האלה: : א. תואר מומחה ברפואה פנימית או רפואת משפחה; :: 2¹⁄₄ שנים, מהן - ::: שנתיים מחלות ריאה; ::: חודשיים במחלקה מוכרת לטיפול נמרץ נשימתי; ::: חודש באחד ממקצועות אלה: מעבדת שינה, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, רפואה תעסוקתית, אלרגיה, רפואה גרעינית, קרדיולוגיה, מכון או מרפאת ריאות בקהילה, מחלות אף אוזן גרון, וכירורגיית ראש צוואר, כירורגיית חזה; : ב. 1 שנה ברפואה פנימית; :: 1¹⁄₄ שנים, מהן - ::: שנה מחלות ריאה; ::: חודשיים במחלקה מוכרת לטיפול נמרץ נשימתי; ::: חודש באחד ממקצועות אלה: מעבדת שינה, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, רפואה תעסוקתית, אלרגיה, רפואה גרעינית, קרדיולוגיה, מכון או מרפאת ריאות בקהילה, מחלות אף אוזן גרון, וכירורגיית ראש צוואר, כירורגיית חזה; :: 2 שנים רפואה פנימית; :: 1 שנה מחלות ריאה; : ג. 3 שנים ברפואה פנימית; :: 2¹⁄₄ שנים, מהן - ::: שנתיים מחלות ריאה; ::: חודשיים במחלקה מוכרת לטיפול נמרץ נשימתי; ::: חודש באחד ממקצועות אלה: מעבדת שינה, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, רפואה תעסוקתית, אלרגיה, רפואה גרעינית, קרדיולוגיה, מכון או מרפאת ריאות בקהילה, מחלות אף אוזן גרון, וכירורגיית ראש צוואר, כירורגיית חזה. |- <עוגן פרט 6> | : 6. מומחה בגסטרואנטרולוגיה {{ש}} (([תיקון: תשמ"ב-2, תשמ"ז, תשנ"ו, תשפ"ב])) || : אחד מארבעת המסלולים הבאים: : א. תואר מומחה ברפואה פנימית; :: 2¹⁄₂ שנים בגסטרואנטרולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ב. 1 שנה ברפואה פנימית; :: 1 שנה בגסטרואנטרולוגיה: :: 2 שנים ברפואה פנימית; :: 1¹⁄₂ שנים בגסטרואנטרולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ג. 3 שנים ברפואה פנימית; :: 2¹⁄₂ שנים בגסטרואנטרולוגיה. : ד. תואר מומחה בכירורגיה כללית; :: (()) 2.5 שנים בגסטרואנטרולוגיה. |- <עוגן פרט 7> | : 7. מומחה באנדוקרינולוגיה {{ש}} (([תיקון: תשמ"ב-2, תשמ"ז, תשנ"ו, תשס"ב])) || : אחד מארבעת המסלולים הבאים: : א. תואר מומחה ברפואה פנימית; :: 2 שנים אנדוקרינולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ב. 1 שנה ברפואה פנימית; :: 1 שנה באנדוקרינולוגיה; :: 2 שנים ברפואה פנימית; :: 1 שנה באנדוקרינולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ג. 3 שנים ברפואה פנימית; :: 2 שנים באנדוקרינולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ד. תואר מומחה ביילוד וגינקולוגיה; :: 9 חודשים רפואה פנימית; :: 2 שנים אנדוקרינולוגיה. |- <עוגן פרט 8> | : 8. מומחה בנפרולוגיה {{ש}} (([תיקון: תשמ"ב-2, תשמ"ז, תשנ"ו])) || : אחד משלושת המסלולים הבאים: : א. תואר מומחה ברפואה פנימית; :: 2¹⁄₂ שנים בנפרולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ב. 1 שנה ברפואה פנימית; :: 1 שנה בנפרולוגיה; :: 2 שנים ברפואה פנימית; :: 1¹⁄₂ שנים בנפרולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ג. 3 שנים ברפואה פנימית; :: 2¹⁄₂ שנים בנפרולוגיה. : הערה: חובה בכל אחד משלושת המסלולים ¹⁄₂ שנה לפחות, אך לא יותר משנה אחת, ביחידה לדיאליזה כרונית. |- <עוגן פרט 9> | : 9. מומחה ברפואת ילדים {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תשמ"ב-2, תשמ"ג, תשמ"ה, תשמ"ו, תשמ"ז, תש"ן, תשנ"ו, תשנ"ט, תשס"ב, תשס"ט, תש"ע, תשע"א, תשע"ד, תשע"ו-2, תשע"ט-3, תשפ"א, תשפ"ו])) || : 4 שנים, מהן - : א. 33 חודשים במחלקה לרפואת ילדים, ויכול שחלק מתקופה זו יהיה באחד או יותר מהמקצועות האלה: :: חודשיים במחלקה לרפואה דחופה ילדים; :: 3 חודשים ביחידת טיפול נמרץ ילדים; : ב. ¹⁄₂ שנה במחלקת יונקים וטיפול מיוחד ביילוד; : ג. ¹⁄₂ שנה במרפאת ילדים קהילתית או במרפאת ייעוץ כללי לילדים, בעבודה משולבת עם מחלקת ילדים או יחידת יום לילדים; : ד. חודש ברפואה דחופה ילדים; : ה. חודשיים, בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מהמקצועות האלה: :: הימטו–אונקולוגיית ילדים, אנדוקרינולוגיית ילדים, מחלות אף אוזן וגרון וכירורגיית ראש צוואר, גסטרואנטרולוגיית ילדים, טיפול נמרץ ילדים, טיפול נמרץ לב ילדים, מחלות עור ומין, מחלות ריאה ילדים, מחלקת יילוד וגינקולוגיה, נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד, נפרולוגיית ילדים, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, קרדיולוגיית ילדים, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פיזיקלית ושיקום, גנטיקה רפואית, כירורגיית ילדים, מחלות זיהומיות, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיית ילדים, ראומטולוגיית ילדים, מחלות עור ומין ילדים, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, פרמקולוגיה קלינית, מרפאת ילדים בקהילה, רפואה פליאטיבית. |- <עוגן פרט 10> | : 10. מומחה בנוירולוגיה {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תשמ"א, תש"ן, תשנ"ט, תשס"ט, תש"ע, תשע"ד])) || : 4¹⁄₂ שנים מהן - : א. 3³⁄₄ שנים במחלקה לנוירולוגיה - חובה; : ב. 3 חדשים במחלקה לרפואה פנימית - חובה; : ג. 3 חדשים בפסיכיאטריה או פסיכיאטריה של הילד והמתבגר - חובה; : ד. 3 חדשים באחד מאלה: :: רפואה פנימית, נוירולוגיה במחלקה שונה מהמחלקה שבה נעשתה ההתמחות לפי סעיף קטן א, נוירולוגית ילדים והתפתחות הילד, נוירוכירורגיה, רפואת עיניים, רפואה פיזיקלית ושיקום, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, נוירואונקולוגיה, טיפול נמרץ כללי, רפואה לשיכוך כאב, גנטיקה רפואית. |- <עוגן פרט 11> | : 11. מומחה בפסיכיאטריה {{ש}} (([תיקון: תשמ"א, תשמ"ב-2, תש"ן, תשס"ב, תש"ע, תשע"א, תשע"ד, תשפ"ו])) || : אחד משני מסלולים אלה: : (א) '''מסלול בסיס''' :: 4 שנים, מהן: :: (1) 2 שנים במחלקה פסיכיאטרית פעילה, ויכול שמתוכן שנה במחלקת טיפול יום פעילה בקהילה או בבית חולים, או יכול שמתוכן חצי שנה במחלקה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר; :: (2) שנה אחת בשירות פסיכיאטרי אמבולטורי למבוגר, במרפאה לבריאות הנפש - מ.ר; :: (3) ¹⁄₂ שנה בנוירולוגיה, או 3 חודשים בנוירולוגיה ו-3 חודשים במחלקה לרפואה פנימית או 3 חודשים בנוירולוגיה ו-3 חודשים ברפואת המשפחה; :: (4) ¹⁄₂ שנה באחת מאלה: מחלקה או מרפאה לטיפול פסיכיאטרי במבוגר, מרפאה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, מחלקת יום פסיכיאטרית, יחידה פסיכוגריאטרית, מחלקה לפסיכיאטריה שיקומית, פסיכיאטריה משפטית; : (ב) '''מסלול למומחים ברפואת משפחה''' :: (1) תואר מומחה ברפואת משפחה; :: (2) שלוש שנים, מהן: ::: (א) שנתיים במחלקה פסיכיאטרית פעילה, ויכול שמתוכן שנה במחלקת טיפול יום פעילה בקהילה או בבית חולים, או יכול שמתוכן חצי שנה במחלקה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר; ::: (ב) שנה בשירות פסיכיאטרי אמבולטורי למבוגר במרפאה לבריאות הנפש. |- <עוגן פרט 12> | : 12. מומחה בכירורגיה כללית {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תשמ"ה, תש"ן, תשנ"ו, תשנ"ח, תשנ"ט, תשס"ח, תשע"ג, תשפ"ב])) || : (()) 5.5 שנים, מהן - : א. 18 חודשים ראשונים בהתמחות - מתוכם 15 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית ו-3 חודשים במחלקה לטיפול נמרץ כללי (חובה); : ב. 3 חודשים, בתקופות רצופות של חודש כל אחת לפחות, באחד או יותר מהמקצועות האלה: כירורגיית כלי דם, כירורגיית ילדים, כירורגיית חזה, גסטרואנטרולוגיה; : ג. 39 חודשים בכירורגיה כללית, מתוכם - :: (1) 3 חודשים רוטציה ביחידה מוכרת לטראומה (חובה); :: (2) 6 חודשים בתקופות של חודשיים או 3 חודשים רצופות במקצועות האלה: כירורגיה מטבולית ובריאטרית, כירורגיה אנדוקרינית, כירורגיה של הקולון והרקטום, כירורגיה הפטוביליארית, כירורגיה של השד, כירורגיה דחופה וטראומה, השתלות, מחלקה כירורגית בבית חולים אחר, ויכול שחודש מתקופה זו יהיה באחד המקצועות האלה: מחלות זיהומיות, מכוני סקר לגידולים, כירורגיה בקהילה, מחלקה כירורגית בבית חולים אחר מחוץ לישראל; : 6 חודשים אחרונים במחלקה לכירורגיה כללית; |- <עוגן פרט 12א> | : 12א. מומחה בכירורגית ילדים {{ש}} (([תיקון: תשמ"ג, תש"ן, תשנ"ח, תשע"ז-3, תשפ"א])) || : אחד משני המסלולים האלה: : א. 5¹⁄₂ שנים, מהן - ::: שנה אחת כירורגית ילדים; ::: שנתיים כירורגיה כללית; ::: שתי שנים ו-3 חודשים בכירורגית ילדים; ::: 3 חודשים בטיפול נמרץ יילודים או טיפול נמרץ ילדים; : ב. תואר מומחה בכירורגיה כללית :: 2¹⁄₂ שנים, מהן - ::: 27 חודשים בכירורגית ילדים - מ.ר; ::: 3 חודשים טיפול נמרץ ילדים או פגים. |- <עוגן פרט 13> | : 13. מומחה בנוירוכירורגיה {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תשמ"ג, תשמ"ו, תש"ן, תשנ"ט, תשס"ט])) || : 5¹⁄₂ שנים, מהן - : א. (((נמחק);)) : ב. 4.5 שנים במחלקה לנוירוכירורגיה - חובה; : ג. 3 חודשים טיפול נמרץ כללי - חובה; : ד. 3 חודשים במחלקה לנוירולוגיה - חובה; : ה. 3 חודשים נוירורדיולוגיה - חובה; : ו. 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה: :: נוירופתולוגיה, נוירואנסטזיה, כירורגיה פלסטית, אורתופדיה, אורתופדיה של הגב, כירורגיית ילדים, כירורגיית כלי דם, טיפול נמרץ ילדים, טראומה, כירורגיה כללית. |- <עוגן פרט 14> | : 14. מומחה לכירורגיה של בית החזה {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תשמ"ג, תש"ן, תשס"ג, תשע"ו-2, תשע"ז-3, תשפ"ג])) || : אחד משלושת המסלולים האלה: : א. מסלול כירורגיית לב :: 5¹⁄₂ שנים מהן - :: (1) 3¹⁄₂ שנים מהן - :::: 36 חודשים במחלקה לכירורגיית לב, מתוכם 3 חודשים בניתוחי לב ילדים; :::: 3 חודשים קרדיולוגיה; :::: 3 חודשים במחלקה לכירורגיית חזה; :: (2) 2 שנים באחד מאלה: ::: (א) מסלול כירורגיית לב (מבוגרים): ::::: 24 חודשים במחלקה לכירורגיית לב (מבוגרים); : {{ממורכז|או}} ::::: 12 חודשים קרדיולוגיה פולשנית; ::::: 3 חודשים רדיולוגיה פולשנית; ::::: 3 חודשים ניתוחי כלי דם; ::::: 6 חודשים מחלקת ניתוחי לב מבוגרים; : {{ממורכז|או}} ::::: 18 חודשים טיפול נמרץ כללי; ::::: 6 חודשים טיפול נמרץ ניתוחי לב; ::: (ב) מסלול כירורגיית לב (ילדים): ::::: 2 חודשים טיפול נמרץ ילדים או טיפול נמרץ לב ילדים; ::::: 4 חודשים קרדיולוגיית ילדים; ::::: 18 חודשים כירורגיית לב ילדים; ::: (ג) מסלול כירורגיית לב (ניתוחי חזה): ::::: 3 חודשים ריאות; ::::: 21 חודשים מחלקת ניתוחי חזה; : ב. :: (()) 5.5 שנים, מהן - ::: 4 שנים כירורגיית חזה; ::: 3 חודשים כירורגיית לב; ::: 6 חודשים כירורגיה כללית; ::: 3 חודשים הרדמה או בטיפול נמרץ כללי; ::: 3 חודשים מחלות ריאה; ::: 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה: אונקולוגיה של בית החזה, רדיולוגיה אבחנתית, אנטומיה פתלוגית, כירורגיית ילדים, כירורגיית כלי דם, מחלקה לכירורגיית חזה במרכז רפואי אחר בארץ; : ג. (((נמחק).)) |- <עוגן פרט 15> | : 15. מומחה בכירורגיה אורתופדית {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תשמ"ב-2, תשמ"ג, תשמ"ו, תש"ן, תשנ"ו, תשס"ג, תשס"ח, תשע"א, תשע"ג, תשפ"א, תשפ"ו])) || : 5¹⁄₂ שנים, מהן - : א. 4 שנים - כירורגיה אורתופדית; : ב. 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה: :: כירורגיה כללית, כירורגיה פלסטית, כירורגיית עמוד שדרה, ארטרוסקופיות ופגיעות ספורט, כירורגיית כתף, כירורגיית כף רגל וקרסול, אונקולוגיה אורתופדית, השתלת מפרקים, כירורגיית כף יד, אורתופדיית ילדים; : ג. (((בוטל);)) : ד. 3 חודשים - טיפול נמרץ כללי; : ה. 3 חודשים - אורתופדיית ילדים; : ה1. 3 חודשים - ניתוחי עמוד שדרה; : ו. 3 חודשים - כירורגיית כף יד; : ז. 3 חודשים באחד מאלה: :: שיקום, נוירולוגיה, נוירוכירורגיה, כירורגיית כלי דם, יחידה לטראומה, כירורגיה כללית, טראומה אורתופדית, אורתופדיה בקהילה. |- <עוגן פרט 16> | : 16. כירורגיה פלסטית ואסתטית {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תשמ"ג, תש"ן, תש"ס, תשפ"א])) || : 5¹⁄₂ שנים, מהן - : א. 6 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית - חובה; : ב. 4¹⁄₄ שנים במחלקה לכירורגיה פלסטית - חובה, ו-3 חודשים ביחידה מוכרת לכוויות (גם אם אינה במחלקה לכירורגיה פלסטית) - חובה; : ג. 3 חודשים ביחידה לכירורגיה של היד, ובבית חולים שאין בו יחידת כירורגיה של היד, 3 חודשים במחלקה לכירורגיה אורתופדית, ובלבד שהמחלקה מטפלת בכירורגיה של היד ומועסק בה מומחה אחד לפחות בכירורגיה של היד - חובה; : ד. 3 חודשים במקצוע משנה אחד מאלה: אף, אוזן וגרון, כירורגיית פה ולסתות, מחלות עור ומין, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה כללית, מחלות עיניים. |- <עוגן פרט 17> | : 17. מומחה בכירורגיה אורולוגית {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תשמ"ג, תש"ן, תשנ"ח, תשס"ו, תשע"ב, תשפ"ב])) || : 5¹⁄₂ שנים, מהן - : א. 5 שנים כירורגיה אורולוגית; : ב. 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית; : ג. 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה: :: כירורגיה כללית, כירורגיית כלי דם, כירורגיית ילדים, כירורגיה פלסטית, יילוד וגינקולוגיה, נפרולוגיה, טיפול נמרץ כללי/נשימתי/כירורגי, רדיולוגיה אבחנתית, השתלת אברים, אונקולוגיה; :: הערה: במקצוע כירורגיה כללית ניתן לבצע 6 חודשים רצופים. |- <עוגן פרט 18> | : 18. מומחה במחלות עור ומין {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תשנ"ט, תש"ס, תשס"ו, תשס"ח, תשע"ד, תשפ"ב])) || : 4¹⁄₂ שנים, מהן - : א. 6 חודשים ברפואה פנימית - חובה לקיימם במהלך השנתיים הראשונות להתמחות; : ב. 3¹⁄₂ שנים במחלקה למחלות עור ומין - חובה; : ג. (((בוטל);)) : ד. שלושה חודשים באחד מהמקצועות שלהלן: :: אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, אנדוקרינולוגיה, רפואת ילדים, אונקולוגיה, פסיכיאטריה, מחלות זיהומיות, גנטיקה רפואית, מחלות עור ומין ילדים, פתולוגיה אבחנתית; : ה. שלושה חודשים כירורגיה פלסטית. |- <עוגן פרט 19> | : 19. מומחה במחלות אף אוזן וגרון וכירורגיה של ראש צוואר {{ש}} (([תיקון: תשמ"ה, תשמ"ו, תשנ"ט, תשס"ב, תשע"א, תשפ"ו])) || : (()) 5.5 שנים, מהן - : א. 4 שנים ו-9 חודשים במחלקת אף אוזן גרון; : ב. 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית או במחלקה לטיפול נמרץ כללי או במחלקת הרדמה; : ג. 6 חודשים רצופים או 2 תקופות של 3 חודשים כל אחת, בתחומים אלה: כירורגיה כללית, טיפול נמרץ כללי, טיפול נמרץ ילדים, הרדמה, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, גנטיקה, כירורגיית פה ולסתות, כירורגיה פלסטית, כירורגיית כלי דם, מחלות עיניים, דימות, אונקולוגיה, מחלקת אף אוזן גרון במרכז רפואי אחר (3 חודשים בלבד), אף אוזן גרון בקהילה, : (([במקור הסיפא היא המשך של פרט משנה ג']:)) ואולם בתחום כירורגיה, טיפול נמרץ כללי או הרדמה, שבוצעה בו תקופה לפי פרט משנה ב', יהיה ניתן לבצע תקופה לפי פרט משנה ג' של 3 חודשים בלבד. |- <עוגן פרט 20> | : 20. מומחה במחלות עיניים {{ש}} (([תיקון: תשמ"ה, תשמ"ו, תשמ"ז, תשס"ו, תשע"ו-2, תשע"ט-3])) || : 4¹⁄₂ שנים, מהן - : א. 4 שנים במחלקה לרפואת עיניים - מ.ר; : ב. 6 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מהמקצועות האלה: :: הרדמה, כירורגיה פלסטית, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פנימית, רפואת ילדים, מחלות א.א.ג. וכירורגיית ראש וצוואר, : {{ממורכז|או}} :: 3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מהמקצועות המפורטים לעיל בפרט משנה זה ו-3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת במחלקת עיניים אחרת באחד מהמקצועות האלה: :: גלאוקומה, מחלות עיניים בילדים כולל פזילה, נוירו–אופטלמולוגיה, פלסטיקה וארובת העין, אובאיטיס, גידולי עיניים, קטרקט, קרנית, רשתית. |- <עוגן פרט 21> | : 21. מומחה להרדמה {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תש"ם-2, תשמ"א, תשמ"ה, תשמ"ו, תש"ן, תשנ"ח, תשנ"ט, תשס"ו, תשע"ו-2, תשפ"ו])) || : 4¹⁄₂ שנים, מהן - : א. 3¹⁄₂ שנים בהרדמה - חובה, כולל הרדמה בכירורגיה אורולוגית, בכירורגיה אורתופדית, בכירורגיה של בית החזה (כולל ניתוחי לב פתוחים וסגורים), בכירורגיה כללית, בנוירוכירורגיה, בכירורגיה פלסטית, ביילוד וגינקולוגיה, בכירורגיית ילדים, בכירורגיית עיניים, בכירורגיית אף אוזן וגרון, בהתאוששות; (מתוכם 3 חודשים חובה באחד מאלה: יילוד וגינקולוגיה, כירורגיית ילדים, התאוששות); : ב. 6 חודשים רצופים או 2 תקופות של 3 חודשים - טיפול נמרץ כללי - חובה; : ג. 2 חודשים במרפאת כאב - חובה; : ד. שתי תקופות של חודשיים כל אחת, בשניים מהתחומים האלה: :: רפואה פנימית, רפואת ילדים, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, נוירולוגיה, טיפול נמרץ ילדים, ניאונטולוגיה, רפואה דחופה, דימות, גריאטריה, כירורגיה כללית, כירורגיה אורולוגית, נוירוכירורגיה, כירורגיית לב ובית החזה, כירורגיה אורתופדית, מחלות אף-אוזן-גרון וכירורגיית ראש צוואר, השתלות, כירורגיית כלי דם; : ה. (((בוטל).)) |- <עוגן פרט 22> | : 22. מומחה ביילוד ובגיניקולוגיה {{ש}} (([תיקון: תש"ם-3, תשמ"ג, תשמ"ה, תשמ"ו, תש"ן, תשנ"ח, תשנ"ט, תשס"ו])) || : 5¹⁄₂ שנים, מהן - : א. 4¹⁄₂ שנים ביילוד וגינקולוגיה ובפריון, ובהן: ::: 1¹⁄₂ שנים יילוד - חובה; ::: 12 חודשים גינקולוגיה - חובה; ::: 6 חודשים פריון - חובה; ::: 1¹⁄₂ שנים יילוד וגינקולוגיה - חובה; : ב. 12 חודשים לפי בחירה בין: ::: 6 חודשים בכל אחד משניים ממקצועות אלה, או ארבעה חודשים בכל אחד משלושה ממקצועות אלה: ::: כירורגיה כללית, כירורגיה אורולוגית, הרדמה, טיפול נמרץ כללי, אנדוקרינולוגיה, פגים, אונקולוגיה, בריאות הציבור (תחנה לאם ולילד או מרכז לבריאות האישה), אולטרה סאונד, יחידת הפריה חוץ גופית, גנטיקה רפואית, אנדוקרינולוגיה פדיאטרית. |- <עוגן פרט 23> | : 23. מומחה ברדיולוגיה אבחנתית {{ש}} (([תיקון: תשמ"ב-2, תש"ן, תשנ"ו, תשנ"ט, תשס"ב, תשס"ג, תשפ"א, תשפ"ה])) || : אחד משני המסלולים האלה: : א. 4¹⁄₂ שנים, מהן - ::: 3 שנים ו-9 חודשים - רדיולוגיה אבחנתית; ::: 3 חודשים רפואה גרעינית; ::: 6 חודשים באחד מאלה: רפואת ילדים, כירורגיה כללית, כירורגיה אורתופדית, רפואה פנימית; : {{ממורכז|או}} ::: 3 חודשים באחד מאלה: רפואת ילדים, כירורגיה כללית, רפואה פנימית ו-3 חודשים במחלקה או במכון קליני בבית חולים כללי שאינו רדיולוגיה אבחנתית; : ב. תואר מומחה ברפואה גרעינית; :: 2¹⁄₂ שנים רדיולוגיה אבחנתית. |- <עוגן פרט 24> | : 24. מומחה באונקולוגיה {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תש"ן, תשנ"ב, תשנ"ח, תשנ"ט, תשס"ו, תשס"ח, תשע"ב, תשפ"ג, תשפ"ה])) || : אחד משלושת המסלולים האלה: : א. אונקולוגיה רפואית (מסלול בסיס) - :: 5 שנים, מהן - ::: 3 שנים אונקולוגיה רפואית; ::: שנה רדיותרפיה; ::: 9 חודשים רפואה פנימית; ::: 3 חודשים באחד מענפי הרפואה המפורטים בטור א', מלבד אונקולוגיה ורדיותרפיה; : ב. אונקולוגיה רפואית (מסלול על) - ::: תואר מומחה ברפואה פנימית; ::: 3¹⁄₂ שנים, מהן - ::: שנה אונקולוגיה רפואית; ::: 1 שנה רדיותרפיה; :: 1¹⁄₂ שנים אונקולוגיה רפואית; : ג. רדיותרפיה - ::: 5 שנים, מהן - ::: 3 שנים רדיותרפיה; ::: שנה אונקולוגיה רפואית; ::: 9 חודשים רפואה פנימית; ::: 3 חודשים באחד מענפי הרפואה המפורטים בטור א', מלבד אונקולוגיה ורדיותרפיה. |- <עוגן פרט 25> | : 25. מומחה ברפואת המשפחה {{ש}} (([תיקון: תשל"ז, תש"ם, תשמ"א, תשמ"ה, תשמ"ז, תש"ן, תשנ"ו, תשנ"ח, תשנ"ט, תש"ס, תשס"ו, תשע"א, תשע"ד, תשע"ו-2, תשפ"ב])) || : 4 שנים, מהן - : א. 15 חודשים במחלקה לרפואת המשפחה מרפאת שלב א' בליווי מדריך; : ב. 9 חודשים במחלקה פנימית; : ג. 2 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; : ד. 5 חודשים ברפואת ילדים במקצועות אלה: :: (1) 2 חודשים במחלקת ילדים; :: (2) 2 חודשים במחלקה לרפואה דחופה ילדים; :: (3) 1 חודש במרפאת ילדים בבית חולים או מרפאת ילדים בקהילה או אשפוז יום ילדים; : ה. 2 חודשים במרפאה פסיכיאטרית אמבולטורית בקהילה או בבית חולים; : ו. 2 חודשים, בתקופות של חודש כל אחת או חודשיים, מתוך מקצועות אלה: :: אונקולוגיה, אורתופדיה, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, גריאטריה, כירורגיה כללית, מחלות אף אוזן גרון וכירורגיה של ראש וצוואר, מחלות זיהומיות, מחלות עור ומין, מחלות עיניים, מחלות ריאה, נוירולוגיה, נפרולוגיה, פסיכיאטריה, קרדיולוגיה, ראומטולוגיה, רפואה פיזיקלית ושיקום, רפואה תעסוקתית, יילוד וגינקולוגיה, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד, קרדיולוגיית ילדים, מחלות ריאה ילדים, גסטרואנטרולוגיית ילדים, אנדוקרינולוגיית ילדים, רפואה לשיכוך כאב, רפואה פליאטיבית, מחקר; : ז. 1 חודש במחלקה לרפואת המשפחה; : ח. 12 חודשים במחלקה לרפואת המשפחה - מרפאה שלב ב'; : ט. קורס אוניברסיטאי ברפואת המשפחה, בן שישה סמסטרים לפחות, שהכיר בו המנהל וכן עמידה בדרישות האוניברסיטה בסיומו. |- <עוגן פרט 26> | : 26. מומחה בבריאות הציבור {{ש}} (([תיקון: תש"ם-4, תשמ"ו, תש"ן, תשנ"ב, תשנ"ו, תשנ"ט, תש"ס, תשס"ג])) || : 4 שנים מהן - : א. אחד משני המסלולים האלה: :: 30 חודשים שירותים קהילתיים - חובה ו-6 חודשים אפידמיולוגיה - חובה; : {{ממורכז|או}} :: 30 חודשים אפידמיולוגיה - חובה ו-6 חודשים שירותים קהילתיים - חובה. :: הערה: במהלך ההתמחות במקצוע הראשי יסיים המתמחה קורס אקדמי בישראל המוכר על פי [[חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]], ויציג תעודה על אחד מתארים אלה: Ph.D.‎‏; Dr.P.H‏; MPH באפידמיולוגיה; M.Med.Sc באפידמיולוגיה; M.Sc באפידמיולוגיה; : ב. 6 חודשים במחלקה לרפואה פנימית או במחלקה לרפואת ילדים; : ג. 6 חודשים באחד מאלה או 3 חודשים בשניים מאלה: מחלקה או מכון קליני בבית חולים כללי, או מינהל רפואי או רפואת המשפחה במוסד מוכר. |- <עוגן פרט 27> | : 27. מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום {{ש}} (([תיקון: תש"ן, תשנ"ט, תשס"ב, תשס"ג, תשע"ז-3])) || : אחד משמונה מסלולים אלה: : א. 3.5 שנים, מהן - ::: (()) 2.5 שנים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; ::: 3 חודשים רפואה פנימית; ::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית; ::: 3 חודשים נוירולוגיה; ::: 3 חודשים באחד ממקצועות אלה: נוירוכירורגיה, כירורגיה אורתופדית (תקופה נוספת), פסיכיאטרייה, נוירולוגיה (תקופה נוספת), שיקום לב, התפתחות הילד, גריאטרייה, אלקטרו–פיזיולוגיה קלינית, ראומטולוגיה, נוירורדיולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ב. (1) תואר מומחה בנוירולוגיה; :: (2) 2.5 שנים, מהן - :::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; :::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית; :::: 3 חודשים באחד ממקצועות אלה: נוירוכירורגיה, כירורגיה אורתופדית (תקופה נוספת), פסיכיאטרייה, שיקום לב, התפתחות הילד, גריאטרייה, אלקטרו–פיזיולוגיה קלינית, ראומטולוגיה, נוירורדיולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ג. (1) תואר מומחה בגריאטריה; :: (2) 2.5 שנים, מהן - :::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; :::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית; :::: 3 חודשים נוירולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ד. (1) תואר מומחה בכירורגייה אורתופדית; :: (2) 2.5 שנים, מהן - :::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; :::: 3 חודשים רפואה פנימית; :::: 3 חודשים נוירולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ה. (1) תואר מומחה ברפואה פנימית; :: (2) 2.5 שנים, מהן - :::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; :::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית; :::: 3 חודשים נוירולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ו. (1) תואר מומחה ברפואת משפחה; :: (2) 2.5 שנים, מהן - :::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; :::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית; :::: 3 חודשים נוירולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ז. (1) תואר מומחה ברפואת ילדים; :: (2) 2.5 שנים, מהן - :::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; :::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית או 3 חודשים אורתופדיית ילדים; :::: 3 חודשים נוירולוגיה או 3 חודשים נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד; : {{ממורכז|או}} : ח. (1) תואר מומחה בנוירוכירורגיה; :: (2) 2.5 שנים, מהן - :::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; :::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית; :::: 3 חודשים רפואה פנימית. |- <עוגן פרט 28> | : 28. <!-- מומחה במקצועות מעבדה קליניים {{ש}} --> (([תיקון: תשנ"ב, תשנ"ו, תשע"ד])) || (((בוטל).)) |- <עוגן פרט 28א> | : 28א. מומחה במקצועות מעבדה קליניים {{ש}} (([תיקון: תשע"ז])) || : בעל תעודת מומחה מהרשות המוסמכת במדינה מחוץ לישראל, שהוכרה בידי המועצה, שלפיה השלים התמחות באותה מדינה שאורכה 4.5 שנים, מהן - : א. שנה ביוכימיה קלינית (כולל בדיקות אנדוקרינולוגיות, אימונולוגיות, וטוקסיקולוגיות); : ב. שנה במחלקת רפואה פנימית או רפואת ילדים; : ג. שנה מיקרוביולוגיה קלינית (כולל בדיקות ויראליות, מיקולוגיות ופרזיטולוגיות); : ד. חצי שנה המטולוגיה (מעבדה) או בנק דם; : ה. שנה מחקר קליני באחד המקצועות: ביוכימיה קלינית או מיקרוביולוגיה קלינית. : הערה: על אף האמור, רשאי המנהל להכיר בתעודת מומחה מהרשות המוסמכת במדינה מחוץ לישראל, גם אם השלים בעל התעודה במדינה האמורה פחות מ-4.5 שנים, אם המועצה ממליצה על כך ובתנאים שקבעה לרבות השלמה של התקופות החסרות ובחינות. |- <עוגן פרט 29> | : 29. מומחה במיקרוביולוגיה קלינית {{ש}} (([תיקון: תשנ"ב, תשנ"ו])) || : 4 שנים, מהן - : א. 3 שנים במיקרוביולוגיה קלינית (כולל בדיקות ויראליות, מיקולוגיה ופרזיטולוגיה) - מ.ר. מהן שנה אחת במכון מחקר; : ב. 1 שנה ברפואה פנימית או ברפואת ילדים. |- <עוגן פרט 29א> | : 29א. מומחה בביוכימיה קלינית {{ש}} (([תיקון: תשנ"ו, תשס"ב])) || : 4 שנים, מהן - : א. 3 שנים ביוכימיה קלינית (כולל בדיקות אנדוקרינולוגיות, אימונולוגיות, וטוקסיקולוגיות) - מ.ר.; : ב. 1 שנה ברפואה פנימית או ברפואת ילדים. |- <עוגן פרט 30> | : 30. מומחה בפתולוגיה אבחנתית {{ש}} (([תיקון: תש"ן, תשס"ב, תשס"ו, תשפ"ב, תשפ"ג])) || : 4¹⁄₂ שנים, מהן - ::: 4 שנים בפתולוגיה אבחנתית; ::: 6 חודשים בתקופות רצופות של שלושה חודשים כל אחת, בשניים ממקצועות אלה: כירורגיה כללית, רפואת ילדים, רפואה פנימית, אונקולוגיה, מחלות עור ומין, כירורגיית ילדים, כירורגיה של ראש וצוואר, כירורגיה אורולוגית, יילוד וגינקולוגיה, כירורגיה פלסטית, נוירוכירורגיה, כירורגיה של בית חזה, אורתופדיה אונקולוגית (במסגרת מחלקה אורתופדית), אימונולוגיה ואלרגיה, אנדוקרינולוגיה, אנדוקרינולוגיית ילדים, גנטיקה רפואית, גסטרואנטרולוגיה, גסטרואנטרולוגיית ילדים, המטולוגיה, המטו-אונקולוגיית ילדים, מחלות זיהומיות, מחלות מטבוליות, מחלות ריאה, מחלות ריאה ילדים, נאונטולוגיה, נוירולוגיות ילדים והתפתחות הילד, נפרולוגיה, נפרולוגיית ילדים, קרדיולוגיה, קרדיולוגיית ילדים, ריאומטולוגיה, גינקופתולוגיה, דרמטופתולוגיה, המטופתולוגיה, נוירופתולוגיה, נפרופתולוגיה, פתולוגיה פרינטלית, פתולוגיה של העצם והרקמות הרכות, פתולוגיה של מערכת העיכול, פתולוגיה של השתלות, ציטולוגיה, פתולוגיה של דרכי הנשימה, פתולוגיה משפטית, פתולוגיה של ראש-צוואר, פתולוגיה של חלל הפה, פתולוגיה מולקולרית, פתולוגיה של השד, פתולוגיה של השתן. |- <עוגן פרט 31> | : 31. מומחה ברפואה גרעינית {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תש"ן, תשס"ב, תשס"ח, תשע"ג, תשפ"א])) || : אחד משני המסלולים האלה: : א. 4 שנים, מהן - ::: 2 שנים ברפואה גרעינית; ::: 6 חודשים ביחידת PET-CT; ::: שנה רדיולוגיה אבחנתית; ::: 3 חודשים רפואה פנימית; ::: חודש רפואת ילדים; ::: חודשיים בתקופות רצופות של חודש או חודשיים כל אחת, באחד או בשניים מאלה: אנדוקרינולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיה כללית, נוירולוגיה, קרדיולוגיה, רדיותרפיה, מחלות זיהומיות, נוירוכירורגיה; : ב. תואר מומחה ברדיולוגיה אבחנתית; :: 1¹⁄₂ שנים רפואה גרעינית; :: 6 חודשים PET-CT. |- <עוגן פרט 32> | : 32. מומחה בגריאטריה {{ש}} (([תיקון: תשל"ז, תש"ם, תשמ"א, תשמ"ז, תשנ"ב, תשנ"ח, תשס"ב, תשס"ג, תש"ע, תשפ"א, תשפ"ה, תשפ"ו])) || : אחד משני המסלולים האלה: : א. 4 שנים, מהן - ::: 2 שנים גריאטריה; ::: 1¹⁄₂ שנה רפואה פנימית; ::: 3 חודשים מרפאה גריאטרית קהילתית; ::: 3 חודשים באחד או יותר מן המקצועות האלה, בתקופות של חודש אחד לפחות בכל מקצוע: יחידה גריאטרית מייעצת בבית חולים כללי, נוירולוגיה, אורתופדיה, שיקום כללי, פסיכיאטריה מבוגרים, רפואה פליאטיבית, קרדיולוגיה, אונקולוגיה, ראומטולוגיה, המטולוגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה, טיפול נמרץ כללי, מחלות זיהומיות, מחלות ריאה, רפואה לשיכוך כאב, רפואה דחופה, כירורגיה כללית, אף אוזן גרון, נפרולוגיה; : ב. תואר מומחה ברפואה פנימית או ברפואת משפחה; :: 1 שנים ו-9 חודשים גריאטריה; :: 3 חודשים מרפאה גריאטרית קהילתית. |- <עוגן פרט 33> | : 33. מומחה ברפואה משפטית {{ש}} (([תיקון: תש"ם-3, תשע"ז-2, תשפ"ב])) || : 5 שנים, מהן - : א. 3 שנים ברפואה משפטית; : ב. שנה בפתולוגיה אבחנתית; : ג. ¹⁄₂ שנה במחלקה לדימות, בדגש על דימות תלת-ממדי–טומוגרפיה ממוחשבת (CT) ובדיקות דימות של תהודה גנטית (MRI); : ד. 3 חודשים בשניים מן המקצועות האלה: סבב מעבדות פורנזיות (מעבדה לביולוגיה פורנזית, מעבדה לזיהוי פלילי, מעבדה לטוקסיקולוגיה פורנזית, זיהוי על סמך משנן), מחלקה לרפואה דחופה, יילוד וגינקולוגיה, רפואת ילדים, כירורגיה אורתופדית. |- <עוגן פרט 34> | : 34. מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר {{ש}} (([תיקון: תשמ"א, תשנ"ו, תש"ע, תשע"ד, תשפ"ב, תשפ"ו])) || : (()) 4.5 שנים, מהן - : א. 15 חודשים במרפאה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר; : ב. 1 שנה במסגרת של אשפוז יום לילד והמתבגר או במסגרת של טיפול יום לילד והמתבגר, ויכול ש-3 חודשים ממנה יהיו במחלקת יום לילד ולמתבגר; : ג. 6 חודשים במחלקה לפסיכיאטריה; : ד. שנה אחת ב-2 תקופות של 6 חודשים כל אחת במקצועות האלה: :: (1) במחלקה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר; :: (2) במרפאה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר; :: (3) במחלקת אשפוז יום/טיפול יום פסיכיאטרי לילד ולמתבגר; :: (4) (((נמחקה);)) : ה. 6 חודשים באחד מהמקומות האלה: :: (1) מרפאה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר בקהילה; :: (2) מרפאה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר באחד מהתחומים האלה: הפרעות אכילה, טיפול בטראומה, הפרעות נוירו-התפתחויות, התערבות במשבר, התמכרויות, מגדר; :: (3) באחד מאלה: טיפול יום בקהילה או חלופת אשפוז או אשפוז בית או בית מאזן; : ו. 3 חודשים באחד מהתחומים האלה: :: (1) התפתחות הילד; :: (2) נוירולוגיית ילדים; :: (3) מרפאה פסיכיאטרית לגיל הרך. |- <עוגן פרט 35> | : 35. מומחה במינהל רפואי {{ש}} (([תיקון: תשמ"ז-2, תשמ"ז-3, תשס"ו, תשס"ח, תשע"ב, תשע"ד])) || : א. בעל תואר מומחה לפי תקנות אלה; : ב. בעל תואר שני לפחות, שהמועצה להשכלה גבוהה הכירה בו לפי [[סעיף 22 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]], באחד מאלה: ניהול רפואי, מינהל מערכות בריאות, בריאות הציבור במגמת ניהול רפואי, מינהל עסקים, מינהל ציבורי; : ג. 2 שנים באחד משני מסלולים אלה: :: (1) 18 חודשים בהנהלת בית חולים כללי או בהנהלת בית חולים ייעודי (כגון: פסיכיאטרי, גריאטרי, שיקומי); ::: 6 חודשים בהנהלה ראשית או מחוזית של משרד הבריאות או בהנהלה ראשית או מחוזית של קופת חולים או במפקדת קצין רפואה ראשי של צה"ל; :: (2) 18 חודשים בהנהלה ראשית או מחוזית של משרד הבריאות או בהנהלה ראשית או מחוזית של קופת חולים ו-6 חודשים מהם יכול שיבוצעו במפקדת קצין רפואה ראשי של צה"ל; ::: 6 חודשים בהנהלת בית חולים כללי. |- <עוגן פרט 36> | : 36. מומחה בנאונטולוגיה {{ש}} (([תיקון: תש"ן, תשנ"ט, תשס"ו, תשע"א, תשע"ד-3])) || : א. תואר מומחה ברפואת ילדים. : ב. 3 שנים, מהן - ::: 30 חודשים טיפול מיוחד ביילוד (ובהם 3 חודשים מרפאת מעקב יילודים) - חובה; ::: 6 חודשים במחלקת יילודים - חובה. |- <עוגן פרט 37> | : 37. מומחה בגנטיקה רפואית {{ש}} (([תיקון: תש"ן, תש"ע, תשע"ב])) || : א. תואר מומחה באחד מענפי הרפואה כמפורט בטור א' בתוספת זו; : ב. 2.5 שנים בגנטיקה קלינית. |- <עוגן פרט 38> | : 38. מומחה בראומטולוגיה {{ש}} (([תיקון: תש"ן, תשנ"ו, תשס"ב, תשס"ג, תשס"ו, תשע"ב, תשע"ד, תשפ"ה, תשפ"ו])) || : אחד מארבעה מסלולים אלה: : א. מסלול מבוגרים; :: תואר מומחה ברפואה פנימית; :: (()) 2.5 שנים, מהן - ::: (()) 2.25 שנים ראומטולוגיה; ::: 3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר ממקצועות אלה: אורתופדיה, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, ראומטולוגיית ילדים, רפואה פיזיקלית ושיקום, נפרולוגיה, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, המטולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ב. מסלול ילדים; :: תואר מומחה ברפואת ילדים; :: (()) 2.5 שנים, מהן - ::: 2 שנים בראומטולוגיית ילדים; ::: 2 חודשים ראומטולגיית מבוגרים; ::: 4 חודשים, בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, בשניים או יותר ממקצועות אלה: אורתופדיית ילדים, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פיזיקלית ושיקום, ראומטולוגיית מבוגרים; : {{ממורכז|או}} : ג. 5¹⁄₂ שנים, מהן - ::: 1 שנה ברפואה פנימית - חובה; ::: (()) 1.25 שנה ראומטולוגיה - חובה; ::: 2 שנים ברפואה פנימית - חובה; ::: 3 חודשים - בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר ממקצועות אלה: ::: רפואה פיזיקלית ושיקום, אורתופדיה, רדיולוגיה אבחנתית, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, ראומטולוגיית ילדים, נפרולוגיה, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, המטולוגיה; ::: 1 שנה ראומטולוגיה - חובה; : {{ממורכז|או}} : ד. 5¹⁄₂ שנים, מהן - ::: 3 שנים ברפואה פנימית - חובה; ::: (()) 1.25 שנה ראומטולוגיה - חובה; ::: 3 חודשים אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה - חובה; ::: 3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר ממקצועות אלה: ::: רפואה פיסיקלית ושיקום, אורתופדיה, רדיולוגיה אבחנתית, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, ראומטולוגיית ילדים, נפרולוגיה, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, המטולוגיה; ::: 1 שנה ראומטולוגיה. |- <עוגן פרט 39> | : 39. מומחה בכירורגיה של היד {{ש}} (([תיקון: תש"ן, תשנ"ט, תש"ס])) || : א. תואר מומחה בכירורגיה אורתופדית או בכירורגיה פלסטית. : ב. 2¹⁄₂ שנים בכירורגיה של היד. |- <עוגן פרט 40> | : 40. מומחה בכירורגיית כלי-דם {{ש}} (([תיקון: תש"ן, תשנ"ט, תשס"ט, תשפ"ג])) || : אחד מארבעת המסלולים האלה: : א. 5¹⁄₂ שנים מהן - ::: 18 חודשים לכירורגיה כללית; ::: 42 חודשים כירורגיית כלי דם; ::: 3 חודשים טיפול נמרץ; ::: 3 חודשים לבחירה באחד ממקצועות אלה: כירורגיה אורתופדית, רדיולוגיה פולשנית, כירורגיית לב-חזה; : ב. תואר מומחה בכירורגיה כללית; :: 27 חודשים מהן - ::: 24 חודשים בכירורגיית כלי דם; ::: 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה: כירורגיה אורתופדית, רדיולוגיה פולשנית, כירורגיית לב-חזה; : ג. תואר מומחה בכירורגיה של בית החזה, מסלול כירורגיית לב; :: 3 שנים, מהן - ::: 24 חודשים בכירורגיית כלי דם; ::: 9 חודשים בכירורגיה כללית; ::: 3 חודשים לבחירה באחד מהמקצועות האלה: כירורגיה אורתופדית, רדיולוגיה פולשנית; : ד. תואר מומחה בכירורגיה של בית החזה, מסלול כירורגיית חזה; :: 3 שנים, מהן - ::: 30 חודשים בכירורגיה כלי דם; ::: 3 חודשים בכירורגיה כללית; ::: 3 חודשים לבחירה באחד מהמקצועות האלה: כירורגיה אורתופדית, רדיולוגיה פולשנית. |- <עוגן פרט 41> | : 41. מומחה במחלות זיהומיות {{ש}} (([תיקון: תשנ"ב, תשנ"ט])) || : א. תואר מומחה באחד מאלה: :: רפואה פנימית, רפואת ילדים, רפואת משפחה; : ב. 2 שנים מחלות זיהומיות - חובה. |- <עוגן פרט 42> | : 42. מומחה ברפואה תעסוקתית {{ש}} (([תיקון: תשנ"ב, תש"ס, תשס"ח, תש"ע, תשע"ד])) || : 4¹⁄₂ שנים מהן - :: 3 שנים רפואה תעסוקתית, במהלכן 1 שנה קורס אקדמי וקבלת תואר מוסמך ברפואה תעסוקתית, לפי תעודה המוכרת בידי המועצה להשכלה גבוהה - חובה; :: 9 חודשים רפואה פנימית; :: 3 חודשים אורתופדיה; :: 6 חודשים - ב-2 תקופות של 3 חודשים ב-2 מהמקצועות האלה: :: א.א.ג. וכירורגיה של ראש וצוואר, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, מחלות עור ומין, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, שיקום, אפידמיולוגיה, רפואת משפחה, איכות הסביבה. |- <עוגן פרט 43> | : 43. מומחה בטיפול נמרץ כללי {{ש}} (([תיקון: תשנ"ב, תש"ס, תשס"ב, תשע"ג, תשפ"ג])) || : א. תואר מומחה באחד מהמקצועות האלה: :: הרדמה, יילוד וגינקולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיה כללית, כירורגיה פלסטית, כירורגיה של בית החזה, מחלות אף אוזן גרון, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, רפואה פנימית, רפואה דחופה; : ב. 2 שנים, מהן - :: 18 חודשים טיפול נמרץ כללי - חובה, ואפשר שעד 3 חודשים מהם יהיו ביחידה לטיפול נמרץ פנימי; : ג. 6 חודשים בתקופות רצופות של חודשיים כל אחת, בשלושה מהמקצועות האלה: :: מחלות זיהומיות, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, טיפול נמרץ ילדים, הרדמה, נפרולוגיה, טיפול נמרץ נוירוכירורגי, כירורגיית לב, טראומה, כוויות. |- <עוגן פרט 44> | : 44. נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד {{ש}} (([תיקון: תשנ"ו, תשנ"ח, תשס"ח-2, תשע"ד])) || : תואר מומחה ברפואת ילדים; : 3 שנים, מהן - :: (()) 1.25 שנים נוירולוגית ילדים; :: 1 שנה התפתחות הילד; :: 3 חודשים נוירולוגיה (מבוגרים); :: 6 חודשים נוירולוגית ילדים בסיום התכנית. |- <עוגן פרט 45> | : 45. קרדיולוגיית ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ"ו])) || : תואר מומחה ברפואת ילדים; : 3 שנים, מהן - :: 2¹⁄₂ שנים קרדיולוגיית ילדים; :: 3 חודשים קרדיולוגיית מבוגרים; :: 3 חודשים כירורגיית בית החזה. |- <עוגן פרט 46> | : 46. מחלות ריאה ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ"ו, תשס"ט])) || : תואר מומחה ברפואת ילדים; : 2¹⁄₄ שנים, מהן - :: 21 חודשים מחלות ריאה ילדים; :: 3 חודשים מחלות ריאה מבוגרים; :: 3 חודשים טיפול נמרץ ילדים (למי שלא עשה טיפול נמרץ במסגרת התמחותו ברפואת ילדים). |- <עוגן פרט 47> | : 47. <!-- אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיית ילדים {{ש}} --> (([תיקון: תשנ"ו, תשס"ו])) || (((בוטל).)) |- <עוגן פרט 48> | : 48. הימטו אונקולוגיית ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ"ו, תשס"ו, תשס"ח, תשע"ו-2, תשפ"ב])) || : א. מומחה ברפואת ילדים; : ב. 2¹⁄₂ שנים, מהן - ::: 2¹⁄₄ שנים המטו-אונקולוגיית ילדים - חובה; ::: 3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מאלה: ::: המטולוגיה, רדיותרפיה, דימות, פתולוגיה אבחנתית, מחלות זיהומיות. |- <עוגן פרט 49> | : 49. גסטרואנטרולוגיית ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ"ו, תשס"ח, תשפ"א])) || : תואר מומחה ברפואת ילדים; : 2¹⁄₂ שנים, מהן - :: שנתיים ו-3 חודשים גסטרואנטרולוגיית ילדים; :: 3 חודשים גסטרואנטרולוגיית מבוגרים. |- <עוגן פרט 50> | : 50. נפרולוגיית ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ"ו])) || : תואר מומחה ברפואת ילדים; : 2¹⁄₂ שנים, מהן - :: 2 שנים נפרולוגיית ילדים; :: 6 חודשים, דיאליזה כרונית לילדים או - :: 3 חודשים דיאליזה בילדים ו-3 חודשים דיאליזה כרונית במבוגרים. |- <עוגן פרט 51> | : 51. אנדוקרינולוגיית ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ"ו, תש"ע, תשע"ד])) || : תואר מומחה ברפואת ילדים; : 2³⁄₄ שנים, מהן - :: 2¹⁄₂ שנים אנדוקרינולוגיית ילדים; :: 3 חודשים אנדוקרינולוגיית מבוגרים. |- <עוגן פרט 52> | : 52. טיפול נמרץ ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ"ח, תש"ס, תשס"ט, תשפ"א])) || : אחד משני המסלולים האלה: : א. תואר מומחה ברפואת ילדים: :: (()) 2.5 שנים, מהן - ::: 24 חודשים בטיפול נמרץ ילדים; ::: 3 חודשים בטיפול נמרץ כללי; ::: 3 חודשים הרדמה; : ב. תואר מומחה בהרדמה או בטיפול נמרץ כללי: :: (()) 2.5 שנים, מהן - ::: 20 חודשים בטיפול נמרץ ילדים; ::: חודש בטיפול נמרץ ילודים; ::: 3 חודשים ברפואה דחופה ילדים; ::: 3 חודשים במחלקת ילדים; ::: חודש קרדיולוגית ילדים; ::: חודש בריאות ילדים; ::: חודש בדימות ילדים. |- <עוגן פרט 53> | : 53. פרמקולוגיה קלינית {{ש}} (([תיקון: תשנ"ח, תשפ"ב])) || : א. תואר מומחה באחד מאלה: :: רפואה פנימית; :: רפואת ילדים; :: פסיכיאטריה; :: רפואת משפחה; :: גריאטריה; :: רפואה דחופה; :: אונקולוגיה; : ב. 2.5 שנים ברציפות, ביחידה לפרמקולוגיה קלינית. : הערה: עבודת מדעי יסוד שנעשתה במעבדה לפרמקולוגיה קלינית במסגרת התמחות הבסיס, תוכל להיחשב כחלק מההתמחות לתקופה של עד 6 חודשים. |- <עוגן פרט 54> | : 54. רפואה דחופה {{ש}} (([תיקון: תשנ"ט, תשס"ח, תשע"א, תשפ"א, תשפ"ג])) || : אחד מששת המסלולים האלה: : א. 4 שנים, מהן - ::: 30 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; ::: 9 חודשים במחלקה לרפואה פנימית; ::: חודש אורתופדיה; ::: חודש טיפול נמרץ; ::: חודש מרפאה לרפואת המשפחה; ::: 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית; ::: 3 חודשים במחלקה לרפואה דחופה ילדים; : ב. תואר מומחה בכירורגיה כללית; :: 27 חודשים, מהם - ::: 21 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; ::: 3 חודשים במחלקה לרפואה פנימית; ::: 3 חודשים במחלקה לרפואה דחופה המיועדת לטיפול בילדים; : ג. תואר מומחה ברפואה פנימית; :: 30 חודשים, מהם - ::: 21 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; ::: 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית; ::: 3 חודשים במחלקת הרדמה או טיפול נמרץ כללי; ::: 3 חודשים במחלקה לרפואה דחופה המיועדת לטיפול בילדים; : ד. תואר מומחה בהרדמה; :: 30 חודשים, מהם - ::: 21 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; ::: 3 חודשים במחלקה לרפואה פנימית; ::: 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית; ::: 3 חודשים במחלקה לרפואה דחופה המיועדת לטיפול בילדים; : ה. תואר מומחה ברפואת ילדים; :: 30 חודשים, מהם - ::: 21 חודשים במחלקה לרפואה דחופה המיועדת לטיפול בילדים; ::: 3 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; ::: 3 חודשים במחלקה לכירורגיית ילדים; ::: 3 חודשים במחלקת הרדמה או מחלקת טיפול נמרץ ילדים; : ו. תואר מומחה ברפואת המשפחה; :: 30 חודשים, מהם - ::: 21 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; ::: 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית; ::: 3 חודשים במחלקה לרפואה דחופה המיועדת לטיפול בילדים; |- <עוגן פרט 55> | : 55. רפואה לשיכוך כאב {{ש}} (([תיקון: תשס"ט, תשע"ט-2, תשפ"ו])) || : א. תואר מומחה באחד המקצועות האלה: :: אונקולוגיה, אימונולוגיה קלינית ואלרגולונגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה, גריאטריה, המטולוגיה, הרדמה, יילוד וגניקולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיית חזה ולב, כירורגיה כללית, כירורגיה פלסטית, מחלות אף אוזן גרון וכירורגיית ראש צואר, מחלות עור ומין, מחלות עיניים, מחלות ריאה, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, נפרולוגיה, פסיכיאטריה, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, קרדיולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, ראומטולוגיה, רפואה גרעינית, רפואת המשפחה, רפואת ילדים, רפואה פיזיקלית ושיקום, רפואה פנימית, רפואה דחופה. : ב. 27 חודשים, מהם - :: (1) 21 חודשים במרפאה או ביחידה לרפואה לשיכוך כאב; :: (2) (((נמחק);)) :: (3) (((נמחק);)) :: (4) 6 חודשים, בתקופות של חודשיים כל אחת, בשלושה מהמקצועות האלה: רפואה פיזיקלית ושיקום, כירורגיה אורתופדית, רדיולוגיה אבחנתית, נוירולוגיה, הרדמה, ראומטולוגיה, נוירוכירורגיה, פסיכיאטריה, רפואה פליאטיבית; :: (([במקור הסיפא היא המשך של פסקה (4)]:)) ואולם לא ניתן לעשות תקופה לפי פרט משנה זה, במקצוע שבו יש לו תואר מומחה. |- <עוגן פרט 56> | : 56. רפואה פליאטיבית {{ש}} (([תיקון: תשע"ג, תשפ"ב])) || : א. תואר מומחה באחד המקצועות האלה: :: אונקולוגיה, גריאטריה, המטו-אונקולוגית ילדים, הרדמה, יילוד וגינקולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיה כללית, כירורגיית חזה ולב, כירורגיית כלי דם, כירורגיה פלסטית, מחלות אף אוזן גרון וכירורגיית ראש וצוואר, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, רפואת המשפחה, רפואת ילדים, רפואה פיזיקלית ושיקום, רפואה פנימית, רפואה דחופה; : ב. 2 שנים, מהן - :: (1) 18 חודשים ביחידה פליאטיבית בבית חולים, ויכול ש-8 חודשים מתוכם יהיו ביחידה פליאטיבית בקהילה; :: (2) 6 חודשים בשניים או יותר מהמקצועות האלה בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, אך לא יותר מ-3 חודשים במקצוע אחד: :: אונקולוגיה, נוירולוגיה, מחלות ריאה, המטולוגיה, המטואונקולוגיה ילדים, נפרולוגיה, פסיכיאטריה, רפואה פיזיקלית ושיקום, גריאטריה, נוירוכירורגיה, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פנימית, רפואת ילדים, רפואת המשפחה, מחלות אף אוזן וגרון וכירורגיה של ראש–צוואר, רפואה דחופה, קרדיולוגיה, רפואה לשיכוך כאב. |- <עוגן פרט 57> | : 57. מומחה במחלות מטבוליות {{ש}} (([תיקון: תשע"ט])) || : א. תואר מומחה באחד מענפי הרפואה האלה: פנימית, רפואת משפחה, רפואת ילדים, נוירולוגיה, גינקולוגיה, אנדוקרינולוגיה; : ב. 2¹⁄₄ שנים, מהן - :: (1) 1 שנה בגנטיקה קלינית; :: (2) 1¹⁄₄ שנה במחלות מטבוליות. |- <עוגן פרט 58> | : 58. מומחה בנוירו-רדיולוגיה פולשנית: {{ש}} (([תיקון: תשפ"ב])) || : א. תואר מומחה באחד מהמקצועות האלה: נוירולוגיה, נוירוכירורגיה, רדיולוגיה אבחנתית, קרדיולוגיה, כירורגיית כלי דם; : ב. 3.5 שנים, מהן - :: (1) שנה ראשונה, מתוכה חצי שנה בנוירולוגיה או נוירוכירורגיה וחצי שנה בנויורו-רדיולוגיה; :: (2) 2.5 שנים בנוירו-רדיולוגיה פולשנית. |} <פרסום> ט"ז באב תשל"ג (14 באוגוסט 1973) <חתימה> ויקטור שם-טוב שר הבריאות 3zjtvrnem8bsx6ld53nrht7b9ef1dtl 3019404 3019402 2026-06-10T12:15:22Z Fuzzy 29 3019404 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל"ג-1973 (תיקון: תשל"ז) <שם קודם> תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל"ג-1973 === תקנות בדבר אישור תואר מומחה ובחינות === <מאגר תקן 2106207 קוד a163Y00000DuQvvQAF> <מקור> ((ק"ת תשל"ג, 1924|תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה ובחינות)|3056)); ((תשל"ד, 1620|תיקון|3208)); ((תשל"ז, 2513|תיקון מס' 2|3756)); ((תשל"ח, 743|תיקון|3818)); ((תש"ם, 928|תיקון|4086)), ((1013|ת"ט|4091)), ((1400|תיקון מס' 2|4113)), ((1784|תיקון מס' 3|4132)); ((תשמ"א, 1464|תיקון|4269)); ((תשמ"ב, 264|ת"ט|4286)), ((1386|תיקון|4385)); ((תשמ"ג, 1018|תיקון|4475)); ((תשמ"ה, 533|תיקון|4749)); ((תשמ"ו, 458|תיקון מס' 2|4897)); ((תשמ"ז, 289|תיקון מס' 3|4995)), ((577|תיקון מס' 4|5013)), ((1066|תיקון מס' 5|5039)); ((תש"ן, 112|תיקון|5232)); ((תשנ"ב, 1174|תיקון|5452)); ((תשנ"ו, 1020|תיקון|5761)); ((תשנ"ז, 703|תיקון|5831)); ((תשנ"ח, 84|תיקון|5862)); ((תשנ"ט, 896|תיקון|5979)); ((תש"ס, 726|תיקון|6045)); ((תשס"ב, 575|תיקון|6159)); ((תשס"ג, 413|תיקון|6220)); ((תשס"ו, 1006|תיקון|6502)); ((תשס"ח, 390|תיקון|6641)), ((418|תיקון מס' 2|6643)); ((תשס"ט, 302|תיקון|6738)), ((1332|תיקון מס' 2 [תשס"ח] (תיקון)|6810)); ((תש"ע, 1363|תיקון|6907)); ((תשע"א, 906|תיקון|6993)); ((תשע"ב, 1496|תיקון|7144)), ((1497|הוראת שעה|7144)); ((תשע"ג, 239|תיקון|7187)); ((תשע"ד, 511|תיקון|7328)), ((1112|תיקון מס' 2|7374)), ((1198|תיקון מס' 3|7383)); ((תשע"ו, 736|הוראת שעה [תשע"ב] (תיקון)|7618)), ((750|תיקון|7620)); ((תשע"ז, 681|תיקון|7775)), ((753|תיקון מס' 2|7781)), ((812|תיקון מס' 3|7787)), ((1199|תיקון מס' 4|7824)); ((תשע"ח, 151|הוראת שעה [תשע"ב] (תיקון מס' 2 [צ"ל: תיקון])|7877)); ((תשע"ט, 1314|תיקון|8106)), ((3508|תיקון מס' 2|8249)), ((3508|תיקון מס' 3|8249)); ((תשפ"א, 2071|תיקון|9184)); ((תשפ"ב, 3386|תיקון|10244)), ((3568|תיקון מס' 2|10270)), ((3606|ת"ט|10202)); ((תשפ"ג, 2074|תיקון|10712)); ((תשפ"ה, 1114|תיקון|11735)); ((תשפ"ו, 2177|תיקון|12419)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+#17|הסעיפים 11א]] [[+#61|ו-22]] [[פקודת הרופאים=הפקודה|לפקודת המתעסקים ברפואה, 1947]], ולאחר התיעצות בהסתדרות הרפואית בישראל, אני מתקין תקנות אלה: ---- ((פקודת המתעסקים ברפואה, 1947 הוחלפה [[בפקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל"ז–1976]].)) __TOC__ == פרק א': הוראות כלליות == @ 1. הגדרות (תיקון: תש"ם, תשמ"ה, תש"ן, תשנ"ב, תשנ"ז, תשס"ג, תשס"ו, תשע"ד, תשע"ד-2, תשפ"ב) : בתקנות אלה - :- "איגוד מדעי" - תאגיד שהמועצה מכירה בו כאיגוד מדעי; :- "בוגר" - כמשמעותו [[בכללי המועצה להשכלה גבוהה (תארים מוכרים), תשכ"ד-1964]]; :- "המועצה" - המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל; :- "מדע יסוד" - אחד מאלה: אימונולוגיה, אנטומיה, פתולוגיה אבחנתית, אנטרופולוגיה, אפידמיולוגיה, אתיקה רפואית, ביולוגיה, ביוכימיה, ביופיסיקה, גנטיקה, כימיה, כימיה פיסיקלית, מיקרוביולוגיה, מדעי המחשב, סוציאולוגיה, סטטיסטיקה, פיסיקה, פיסיולוגיה, פסיכולוגיה, פרמקולוגיה, תולדות הרפואה, תזונה; :- "מוסד מוכר" - יחידה, מוסד רפואי, ארגון רפואי, מכון, מחלקה, חטיבה, מעבדה, מרפאה או מרכז או שירות שהוכרו לענין התמחות לפי תקנות אלה על-ידי המנהל לפי המלצת המועצה; :- "מוסד סגור" - (((נמחקה);)) :- "מוסמך" - כמשמעותו [[בכללי המועצה להשכלה גבוהה (תארים מוכרים), תשכ"ד-1964]]; :- "מקצוע משנה" - ענף רפואה המפורש [[בטור ב' לתוספת]] שלא צויין לצדו שהוא מקצוע ראשי; :- "מקצוע-על" - ענף רפואה מן המפורטים [[בתקנה 6(ג)]], שתואר בו מותנה בתואר מומחה במקצוע ראשי, כמפורט [[בתוספת]]; :- "מקצוע ראשי" - ענף רפואה שבו מוענק למועמד תואר מומחה לאחר עמידה בכל הדרישות להתמחות, ללא צורך במומחיות בתחום נוסף; :- "מרפאת שלב א'" - מקום שבו ניתן שירות ברפואת המשפחה לקהילה, והמתמחה עובד בליווי מדריך במרפאה; :- "מרפאת שלב ב'" - מקום שבו ניתן שירות ברפואת המשפחה בקהילה, והמתמחה עובד עצמאית ביחידה ובמרפאה; :- "פנקס התמחות" - פנקס שהנפיקה המועצה למתמחה לצורך רישום פרטי התמחותו לשם תואר מומחה; :- "קורס להחייאה מתקדמת" (Advanced Trauma Life Support - "ATLS"‎) - קורס מרוכז להחייאה ותמיכת חיים במצבי חירום, לרבות טיפול בחבלה, שאישר המנהל בהתייעצות עם המועצה; :- "קורס להחייאה פדיאטרית מתקדמת" (Advanced Pedatic Life-Support - "APLS"‎) - קורס מרוכז להחייאה ותמיכת חיים במצבי חירום בטיפול בילדים, שאישר המנהל בהתייעצות עם המועצה; :- "קורס להחייאה קרדיאלית מתקדמת" (Advanced Cardiac Life-Suppor((t)) - "ACLS"‎) - קורס מרוכז להחייאה ותמיכת חיים במצבי חירום קרדיו–וסקולריים, החייאת לב ריאות, שאישר המנהל בהתייעצות עם המועצה; :- "רופא" - מורשה לעסוק ברפואה לפי [[סעיף 3 לפקודה]]. @ 2. תואר מומחה : לא יאושר לרופא תואר מומחה (להלן - תואר) אלא אחד התארים הנקובים [[בטור א' של התוספת]], ולא יאושר תואר אלא לפי הוראות תקנות אלה. == פרק ב': בקשה להתמחות (תיקון: תשנ"ז) == @ 3. <!-- לשעבר תקנה 3א --> בקשה להתמחות ופנקס התמחות (תיקון: תשמ"ה, תשמ"ו, תשנ"ב, תשנ"ז, תשפ"ב-2, תשפ"ב-3) : (א) רופא המבקש להתמחות יגיש למועצה בקשה להתמחות ויצרף לבקשתו את כל אלה: :: (1) אישור בכתב מאת פקולטה או בית ספר לרפואה מוכרים לענין [[סעיף 4(ב) לפקודה]] בדבר סיום כל חובותיו לקבלת תואר דוקטור ברפואה; :: (2) אישור בכתב מאת מנהל מוסד מוכר ויושב ראש ועדת ההתמחות בו, כי מנהל המוסד המוכר יקבלו להתמחות. : (א1) אושרה בקשה להתמחות, תעביר המועצה למבקש אישור על כך בכתב ותצרף לאישור הודעה אשר תציין את כל אלה: החובה לדווח על ההתמחות למשרד הבריאות, אופן הדיווח האמור והשלכות אי-דיווח כאמור, כפי שנקבעו בתקנות אלה; המנהל יפרסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות נוסח לדוגמה של הודעה כאמור. : (א2) רופא המבקש להתמחות אשר בקשתו אושרה בידי המועצה, יגיש למשרד הבריאות, באופן מקוון באתר האינטרנט של המשרד, בתוך חודשיים מיום קבלת האישור בכתב כאמור בתקנת משנה (א1), דיווח על ההתמחות, שיתקיימו בו כל אלה: :: (1) הדיווח יכלול את הפרטים האלה: ::: (א) פרטי המבקש ואמצעי התקשרות עימו; ::: (ב) פרטי הסטאז' שביצע ופרטי התמחויות קודמות, אם נעשו על ידו; ::: (ג) פרטי ההתמחות; :: (2) המבקש להתמחות יצרף לדיווח את המסמכים האלה: ::: (א) אישור בכתב מאת מנהל מוסד מוכר כאמור בתקנת משנה (א)(2); ::: (ב) אישור בכתב מהמועצה ולפיו בקשת ההתמחות אושרה כאמור בתקנת משנה (א1). : (א3) התקבל דיווח על התמחות לפי תקנת משנה (א2), יעביר משרד הבריאות למבקש אישור על קבלת הדיווח. : (ב) אושרה בקשתו של מתמחה, ייחשב יום קבלת הבקשה במועצה כיום תחילת ההתמחות. : (ג) המבקש להחליף מקום התמחותו יגיש למועצה בקשה לאישור החלפת מקום התמחות ויצרף לבקשתו אישורים בכתב מאת מנהל המחלקה ויושב ראש ועדת ההתמחות במוסד מוכר המוכן לקבלו כמתמחה (בתקנת משנה זו - אישורים מהמוסד המוכר כי מוכנים לקבלו כמתמחה); אושרה הבקשה בידי המועצה, יגיש למשרד הבריאות, באופן מקוון באתר האינטרנט של המשרד, בתוך חודשיים מהמועד שבו אושרה הבקשה, דיווח על החלפת מקום ההתמחות, ויכלול בו את הפרטים המפורטים בתקנת משנה (א2)(1) ויצרף לו את האישורים מהמוסד המוכר כי מוכנים לקבלו כמתמחה ואת אישור החלפת מקום ההתמחות שקיבל מהמועצה; תאריך תחילת ההתמחות במקום החדש ייחשב כאמור בתקנות משנה (ב) ו-(ד). : (ד) המועצה רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר כיום תחילת ההתמחות את היום הנקוב בהודעת המוסד המוכר, אף אם הוא מוקדם לתאריך שבו נתקבלה הבקשה במועצה, ובלבד שהבקשה נתקבלה תוך 60 ימים ממועד תחילת ההתמחות בפועל. : (ה) המועצה תמציא למתמחה פנקס התמחות או תעדכן את הרישום בו, לפי הענין, תוך שלושים ימים מיום קבלת בקשת המתמחה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ג). : (ו) מתמחה יגיש פנקס התמחותו לחתימת יושב ראש ועדת ההתמחות במוסד המוכר בו הוא מתמחה מיד עם קבלתו מהמועצה. : (ז) לא תוכר כחלק ממסלול ההתמחות תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) או (ג), לפי העניין, או תקופת עבודה שנעשתה בלא שהוגש דיווח על האישור למשרד הבריאות כאמור בתקנת משנה (א2) או (ג), לפי העניין, לאחר שחלפו חודשיים מיום אישור בקשה כאמור בידי המועצה; ואולם רשאי המנהל, להכיר בתקופת עבודה כאמור, כולה או מקצתה, בהתחשב בנסיבות מיוחדות שלא הייתה למתמחה שליטה עליהן, ולגבי תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה למועצה - יחליט המנהל כאמור לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה. :: (((הוראת שעה לעניין מתמחה שבקשתו להתמחות אושרה בידי המועצה לפני יום 1.1.2023):)) לא תוכר כחלק ממסלול ההתמחות תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) או (ג), לפי העניין, או תקופת עבודה שנעשתה בלא שהוגש דיווח על האישור למשרד הבריאות כאמור בתקנת משנה (א2) או (ג), לפי העניין, לאחר שחלפו ארבעה חודשים מיום תחילתן של תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות) (תיקון מס' 2), התשפ"ב-2022 (((לאחר יום 1.5.2023))); ואולם רשאי המנהל, להכיר בתקופת עבודה כאמור, כולה או מקצתה, בהתחשב בנסיבות מיוחדות שלא הייתה למתמחה שליטה עליהן, ולגבי תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה למועצה - יחליט המנהל כאמור לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה. == פרק ג': התמחות == @ 4. חובת התמחות (תיקון: תשנ"ב) : פרט לאמור [[בתקנה 10]] חייב מועמד לעבור התמחות לפי הוראות [[פרק זה]] ולהיבחן לפי [[פרק ה']]. @ 5. סדרי התמחות (תיקון: תש"ם, תשמ"א, תשמ"ב, תשמ"ג, תשמ"ו, תשמ"ז, תשנ"ב, תשנ"ו, תשנ"ז, תשס"ב, תשס"ט, תש"ע, תשע"ט, תשפ"ג, תשפ"ה, תשפ"ו) : (א) התמחות תהיה על ידי עבודה רצופה במוסד מוכר בהיקף של משרה שלמה, הכוללת ביצוע תורנויות במספר שקבעה המועצה לאותו ענף רפואה, בהדרכתו ובפיקוחו של בעל תואר מומחה באותו ענף רפואה. : (ב) (((נמחקה).)) : (ג) (((נמחקה).)) : (ד) שנה אחת מתוך השנתיים הראשונות ושישה חודשים רצופים מתוך השנה האחרונה של ההתמחות יהיו במקצוע ראשי אלא אם כן נאמר אחרת בתקנות אלה. : (ה) מתמחה במקצוע-על אשר מסלול ההתמחות בו שנתיים וחצי רשאי לצרף לתקופת התמחותו התמחות של ששה חדשים רצופים שעשה באותו תחום כמקצוע משנה, במסגרת התמחותו במקצוע הראשי. : (ו) (((נמחקה).)) : (ז) מתמחה המבקש להתמחות במקצוע על ואינו מומחה באחד מהמקצועות הראשיים הנדרשים כתנאי להתמחות במקצוע על, לא יתחיל אותה התמחות אלא לאחר שקיבל אישור מאת המועצה המדעית על השלמת תקופות ההתמחות במקצועות השונים לפי דרישתה. : (ח) על אף האמור בתקנת משנה (א), התמחות במקצועות כמפורט בתקנת משנה (י) תיעשה בעבודה רצופה במוסד מוכר בהיקף של מחצית משרה לפחות, והיא תכלול ביצוע תורנויות במספר שקבעה המועצה לאותו ענף רפואה, לפי היקף המשרה, בהדרכתו ובפיקוחו של בעל תואר מומחה באותו ענף רפואה. : (ט) התמחות כאמור בתקנת משנה (ח) בהיקף הקטן ממשרה שלמה, תיעשה לפי מסלול ההתמחות הקבוע [[תוספת|בתוספת (([<s>לתקנות העיקריות</s>]))]], בשינויים המחויבים, ולפי תוכנית שאישרה המועצה המדעית מראש. : (י) תקנות משנה (ח) ו-(ט) יחולו על התמחות במקצועות [[שבתוספת]] המפורטים להלן: :: (1) המטולוגיה כאמור [[$ תוספת|בפרט 3]]; :: (2) אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה כאמור [[$ תוספת|בפרט 4]]; :: (3) מחלות ריאה כאמור [[$ תוספת|בפרט 5]]; :: (4) גסטרואנטרולוגיה כאמור [[$ תוספת|בפרט 6]]; :: (5) אנדוקרינולוגיה כאמור [[$ תוספת|בפרט 7]]; :: (6) הרדמה כאמור [[$ תוספת|בפרט 21]]; :: (7) רדיולוגיה אבחנתית כאמור רדיולוגיה אבחנתית כאמור [[פרט 23 תוספת|בפרט 23 מסלול ב]]; :: (7א) גריאטריה כאמור [[$ תוספת|בפרט 32]]; :: (8) מינהל רפואי כאמור [[$ תוספת|בפרט 35]]; :: (9) נאונטולוגיה כאמור [[$ תוספת|בפרט 36]]; :: (10) גנטיקה רפואית כאמור [[$ תוספת|בפרט 37]]; :: (11) ראומטולוגיה כאמור [[$ תוספת|בפרט 38]]; :: (12) מחלות זיהומיות כאמור [[$ תוספת|בפרט 41]]; :: (12א) נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד כאמור [[$ תוספת|בפרט 44]]; :: (13) מחלות ריאה ילדים כאמור [[$ תוספת|בפרט 46]]; :: (14) הימטו-אונקולוגיית ילדים כאמור [[$ תוספת|בפרט 48]]; :: (15) גסטרואנטרולוגיית ילדים כאמור [[$ תוספת|בפרט 49]]; :: (16) אנדוקרינולוגיית ילדים כאמור [[$ תוספת|בפרט 51]]; :: (17) פרמקולוגיה קלינית כאמור [[$ תוספת|בפרט 53]]; :: (18) רפואה דחופה כאמור [[פרט 54 תוספת|בפרט 54 ב. עד ו.]]; :: (19) רפואה לשיכוך כאב כאמור [[$ תוספת|בפרט 55]]; :: (20) רפואה פליאטיבית כאמור [[$ תוספת|בפרט 56]]; :: (21) נפרולוגיית ילדים, כאמור [[$ תוספת|בפרט 50]]. @ 6. תקופת התמחות (תיקון: תש"ם, תשנ"ב, תשס"ח, תשע"ד-2, תשע"ז-3) : (א) תקופת ההתמחות תהיה כפי שצויין [[בטור ב' לתוספת]] לצד התואר המבוקש ובנוסף לזה תקופת התמחות של ששה חדשים לפחות במדע יסוד שהמועצה אישרה מראש את נושאו ותכנו. : (ב) מועמד לתואר במקצוע המוכר כמדע יסוד חייב, בנוסף להתמחות כנקבע [[בתוספת]] לגבי אותו מקצוע, בהתמחות של ששה חדשים במקצוע יסוד שני, זולת אם נקבע אחרת [[בתוספת]]. : (ג) מקצוע-על הוא אחד [[תוספת|מהפרטים לתוספת]] המנויים להלן: [[$ תוספת פרט|2]], [[$ תוספת פרט|3]], [[$ תוספת פרט|4]], [[$ תוספת פרט|5]], [[$ תוספת פרט|6]], [[$ תוספת פרט|7]], [[$ תוספת פרט|8]], [[$ תוספת פרט|27]] (מסלולים ב' עד ח' בלבד), [[$ תוספת פרט|32]] (מסלול א' בלבד), [[$ תוספת פרט|35]], [[$ תוספת פרט|36]], [[$ תוספת פרט|37]], [[$ תוספת פרט|38]], [[$ תוספת פרט|39]], [[$ תוספת פרט|41]], [[$ תוספת פרט|43]], [[$ תוספת פרט|44]], [[$ תוספת פרט|45]], [[$ תוספת פרט|46]], [[$ תוספת פרט|48]], [[$ תוספת פרט|49]], [[$ תוספת פרט|50]], [[$ תוספת פרט|51]], [[$ תוספת פרט|52]], [[$ תוספת פרט|53]], [[$ תוספת פרט|54]] (מסלולים 1 עד 5 בלבד), [[$ תוספת פרט|55]] [[$ תוספת פרט|ו-56]]. : (ג1) תקופת ההתמחות במקצוע-על תהיה כמצוין [[בטור ב' בתוספת]] לצד התואר המבוקש; התמחות במקצוע-על תיעשה לאחר השלמת התואר במקצוע הראשי הרלוונטי, ואולם יכול שתיעשה במשולב עמו, ככל שקיים [[בטור ב' בתוספת]] מסלול התמחות המאפשר זאת. : (ד) ששת חודשי הסטז' האחרונים במחלקה מוכרת להתמחות בארץ, בכירורגיה כללית, רפואת ילדים או רפואה פנימית, יוכרו בהסכמת מנהל המחלקה במקצוע הראשי של המתמחה ובהסכמת המתמחה, כשישה החודשים הראשונים של ההתמחות המתחילה באחד מן המקצועות האמורים, ובלבד שלא חלה הפסקה העולה על שישה חודשים בין סיום הסטז' ובין תחילת ההתמחות. @ 7. רציפות התמחות (תיקון: תשל"ז, תש"ם, תשמ"א, תשמ"ה, תשמ"ז, תשנ"ב, תשנ"ו, תשנ"ט, תש"ס, תשס"ט) : (א) רציפות כאמור [[בתקנה 5]] תהיה - :: (1) במדע יסוד - ששה חדשים רצופים; :: (2) (((נמחקה);)) :: (3) במקצוע משנה - תקופה שלא תפחת מהאמור [[בתוספת]]. : (ב) לא תהיה הפסקה בתוך שלבי ההתמחות האמורים בתקנת משנה (א) או ביניהם אלא בהתאם לאמור בתקנת משנה (ג). : (ג) על אף האמור [[בתקנות 5(א)]] [[ו-7(א)]] מותרות הפסקות כלהלן: :: (1) הפסקה שנגרמה על-ידי שירותו של המועמד בצבא-הגנה לישראל או עקב שירות זה, או מסיבה שלא היתה למועמד שליטה עליה, באישור יושב-ראש המועצה ולהנחת דעתו של המנהל; :: (2) הפסקה שנעשתה לשם התמחות במדע יסוד או במקצוע שהמועמד חייב בו לשם השגת אישור התואר; :: (3) הפסקה לתקופה שלא תעלה על שנה אחת לאחר התמחות של שנתיים לפחות במקצוע ראשי, בתנאי שהתקבל אישור מראש מאת יושב ראש המועצה ולהנחת דעתו של המנהל; :: (4) (((נמחקה);)) :: (5) הפסקה בהתמחות בבריאות הציבור, אחרי שנה התמחות רצופה לפחות לשם התמחות במקצוע רפואי שאינו בריאות הציבור, ובלבד שההפסקה האמורה תהיה לתקופה שלא תעלה על שנתיים; :: (6) הפסקה לתקופה שלא תעלה על שנתיים לשם עבודה במחקר הכוללת תקופת התמחות במדע יסוד והפסקה לתקופה שלא תעלה על שנה וחצי לשם עבודה במחקר שאינה כוללת תקופת התמחות במדע יסוד. @ 8. אי-הכרה בהתמחות (תיקון: תש"ם) : לא הכירה המועצה או ועדה מקצועית שהיא מנתה לשם כך בהתמחות, כולה או מקצתה, לא ייבחן המועמד אלא לאחר שעבר תקופת התמחות נוספת שהיא תקבע. @ 9. חריג בדבר תואר המדריך : על אף האמור [[בתקנה 5]] יכול שההדרכה והפיקוח יהיו בידי מי שאינו בעל תואר - : (1) אם המדריך אינו תושב קבע בישראל והמועצה סמכה ידיה מראש על הדרכתו ופיקוחו; : (2) במקצועות שאינם רפואיים-קליניים - אם המדריך ממלא תפקיד אקדמאי-הוראתי או אם הוא בעל תואר אקדמאי שאינו פחות מזה של "מוסמך" והוא בעל ותק של שש שנים לפחות מיום קבלת התואר כאמור. @ 9א. חובת עמידה בקורסי החייאה <!-- (([במקור: בקורסי להחיאה])) --> מתקדמת (תיקון: תשנ"ז, תשנ"ט, תשס"ג, תשע"ב, תשע"ד, תשע"ט) : (א) מתמחה באחד מענפי ההתמחות המפורטים [[$ תוספת|בפרטים 12]], [[$ תוספת פרט|12א]], [[$ תוספת פרט|13]], [[$ תוספת פרט|14]], [[$ תוספת פרט|15]], [[$ תוספת פרט|16]], [[$ תוספת פרט|17]], [[$ תוספת פרט|19]], [[$ תוספת פרט|21]], [[$ תוספת פרט|22]], [[$ תוספת פרט|39]], [[$ תוספת פרט|40]], [[$ תוספת פרט|43]] [[ו-54 בתוספת]], חייב להגיש למועצה תעודה על סיום קורס להחייאה מתקדמת. : (ב) מתמחה ברפואת ילדים כמפורט [[בפרט 9 בתוספת]] וברפואה דחופה כמפורט [[בפרט 54 בתוספת]], חייב להגיש למועצה תעודה על סיום קורס להחייאה פדיאטרית מתקדמת. : (ג) מתמחה ברפואה דחופה כמפורט [[בפרט 54 בתוספת]], חייב להגיש למועצה תעודה על סיום קורס להחייאה קרדיאלית מתקדמת. @ 10. פטורים מחובת התמחות (תיקון: תשל"ז, תש"ם, תש"ם-3, תשמ"א, תשמ"ג, תשמ"ה, תשנ"ב, תש"ס, תשס"ט, תשע"ד) : (א) המנהל רשאי לאשר לרופאים דלקמן לפי בקשתם תואר ללא התמחות בישראל: :: (1) (((נמחקה);)) :: (2) למי שהמועצה סמכה ידיה על הדרכתו ופיקוחו לצורך התמחות מועמדים בענף רפואי, שלדעת המנהל אין די בעלי תואר לאותו ענף לשם הדרכת מועמדים בו, באותו ענף; :: (3) למי שאושר לו התואר או תואר דומה מחוץ לישראל, אם המועצה ממליצה על כך ובתנאים שקבעה, לרבות הצורך בעמידה בבחינות. : (ב) המנהל רשאי, בהמלצת המועצה, להכיר בעבודה שנעשתה לצורך התמחות כולה או חלקה מחוץ לישראל, כבאה במקום התמחות או חלק ממנה, ללא תנאים או בתנאים, לרבות דרישה לעמוד בבחינות שלב א', שלב ב' או שניהם; הכיר המנהל בחלק מהעבודה כאמור - תקוצר תקופת ההתמחות הנדרשת בהתאם לכך, אולם תחילתה של תקופת ההתמחות לענין תקנות אלה היא ביום שבו התחיל המתמחה בהתמחות או בהשלמת יתרת תקופת ההתמחות במוסד מוכר. : (ג) לא יהיה חייב בהתמחות במדע יסוד - :: (1) בוגר באחד ממדעי היסוד; :: (2) מועמד לתואר באחד מאלה: בריאות הציבור, רפואה משפטית, רפואה תעסוקתית, רפואת המשפחה, מיקרוביולוגיה קלינית, ביוכימיה קלינית; :: (3) מי שעשה מחקר קליני שהמועצה אישרה מראש את נושאו ותכנו וביצועו, להנחת דעתה, במשך תקופה של חצי שנה לפחות; המחקר הקליני יבוצע בעבודה מלאה וברציפות אלא אם כן אישרה המועצה שלתועלת המחקר יהיה לפצלו לשתי תקופות; :: (4) מי שאושרה לו התמחות במדעי יסוד בתוך מסלול התמחות קודם. == פרק ד': הכרה במוסד להתמחות (תיקון: תשנ"ב) == @ 10א. הגדרות (תיקון: תשנ"ב, תשע"ז-3) : [[בפרק זה]] - :- "הכרה במוסד" - הכרה במוסד כמוסד מוכר להתמחות; :- "ועדה להכרה עליונה" - הוועדה העליונה להכרה וביקורת של המועצה; :- "ועדות הכרה" - ועדות משנה של הוועדה להכרה עליונה, הבודקות את קיום תנאי ההכרה במוסד המבקש הכרה כמוסד מוכר להתמחות; :- "תנאי הכרה" - תנאים שקבעה המועצה, בכתב, שצריכים להתקיים במוסד להתמחות המבקש הכרה, לפי סוגי התמחות. @ 10ב. הגשת בקשה (תיקון: תשנ"ב, תשע"ז-3) : (א) בקשה להכרה במוסד יגיש מנהל המוסד לוועדת ההכרה העליונה ויצרף לה כל מסמך או אישור הנחוצים בהתאם לתנאי ההכרה. : (ב) העתק הבקשה יישלח למנהל. : (ג) ראתה המועצה כי במוסד המבקש מתקיימים, לכאורה, תנאי ההכרה, היא תמנה ועדת הכרה, תוך 60 ימים מיום הגשת הבקשה. @ 10ג. הכרה במוסד מוכר (תיקון: תשנ"ב, תשע"ז-3) : (א) הגיעה ועדת ההכרה העליונה למסקנה, על סמך דין וחשבון ועדת הכרה כי במוסד המבקש מתקיימים תנאי ההכרה, תגיש המלצתה, בצירוף המלצת יושב ראש המועצה, למנהל, תוך 30 ימים מיום סיום בדיקת המוסד. : (ב) המנהל רשאי, על סמך המלצת המועצה, לתת למוסד הכרה מלאה או בהגבלות, בתנאים ולתקופת נסיון, כולם או מקצתם. : (ג) הוכר מוסד, יתן לו המנהל תעודת מוסד מוכר להתמחות, ויפרט בה את ההגבלות והתנאים, אם נקבעו. @ 10ד. ביטול הכרה או הגבלתה (תיקון: תשנ"ב, תשע"ז-3) : (א) חדל להתקיים במוסד תנאי מתנאי ההכרה חייב מנהל המוסד המוכר להודיע על כך, מיד, לוועדת ההכרה העליונה ולמנהל. : (ב) המנהל רשאי, על פי המלצת המועצה, לשלול הכרה ממוסד מוכר או להגבילה בזמן ובתנאים. @ 10ה. תקופת ההכרה (תיקון: תשנ"ב) : (א) הכרה במוסד תהא בתוקף לתקופה שלא תעלה על 5 שנים מיום נתינתה, ואולם ניתן לחדש הכרה כאמור אם הוגשה על כך בקשה, בדרך הקבועה [[בסעיף 10ב]], לא יאוחר מששה חדשים לפני תום תקופת ההכרה. : (ב) על בדיקת בקשה לחידוש הכרה במוסד יחולו הוראות [[פרק זה]]. == פרק ה': בחינות (תיקון: תשנ"ב) == === סימן א': מוסדות בחינה === @ 11. ועדת בחינות עליונה (תיקון: תש"ם, תשמ"א, תשמ"ג, תשמ"ו) : (א) מליאת המועצה תמנה ועדת בחינות עליונה. : (ב) יושב ראש הועדה יהיה אחד מסגני יושב ראש המועצה. @ 11א. ועדות מומחיות (תיקון: תשמ"ו) : (א) הועד הפועל של המועצה ימנה שתי ועדות מומחיות, ואלה הן: :: (1) ועדה למקצועות פנימיים ולמקצועות מעבדה; :: (2) ועדה למקצועות כירורגיים. : (ב) את יושבי ראש ועדות המומחיות ימנה הועד הפועל של המועצה. : (ג) חברי ועדות המומחיות יהיו בעלי תואר מומחה, מנהלי מחלקה בבית חולים במקצועם ולפחות בדרגת מרצה בכיר בבית ספר לרפואה בישראל. @ 12. ועדות לבחינות מקצועיות (תיקון: תש"ם, תשמ"א, תשמ"ג, תשמ"ו, תשנ"ב) : (א) הועד הפועל של המועצה ימנה, לאחר התייעצות עם האיגוד המדעי של מקצוע הבחינה, לכל מקצוע כמפורט [[בתוספת]], חברים בועדות לבחינות מקצועיות ויפקח על ביצוע הבחינות בהתאם לתכנית ההתמחות. : (ב) הועדות לבחינות מקצועיות יהיו כפופות להחלטות מקצועיות של ועדת הבחינות העליונה. : (ג) את יושבי ראש הועדות לבחינות מקצועיות תמנה ועדת הבחינות העליונה. : (ד) חברי הועדות לבחינות מקצועיות יהיו בעלי תואר מומחה ולפחות שלושה מהם, לרבות היושב ראש, יהיו בעלי תואר מומחה במקצוע הבחינה. : (ה) מספר החברים, לרבות היושב ראש, בועדה לבחינות מקצועיות לא יפחת מחמישה. : (ו) תקופת כהונתו של חבר בועדה לבחינות מקצועיות היא כתקופת כהונתה של המועצה. : (ז) אחרי גמר תקופת כהונה אחת, תוחלף מחצית לפחות של חברי הועדה לבחינות מקצועיות בחברים חדשים; כהונת חבר בועדה לבחינות מקצועיות לא תעלה על שתי תקופות כהונה. : (ח) התפנה מקומו של חבר בועדה לבחינות מקצועיות, ימנה הועד הפועל של המועצה מחליף שיכהן עד תום תקופת הכהונה של החבר שמקומו התפנה. @ 13. שטחי פעולה של ועדות המומחיות (תיקון: תש"ם, תשמ"ו, תשנ"ב, תשנ"ו, תש"ס, תשע"ד, תשפ"ב) : במסגרת התפקידים לפי [[תקנה 12]] אחראיות ועדות המומחיות על ביצוע הבחינות במקצועות אלה: : (1) הועדה למקצועות פנימיים - :: {{עמודות|4|א. רפואה פנימית; {{ש}} ב. קרדיולוגיה; {{ש}} ג. הימטולוגיה; {{ש}} ד. אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה; {{ש}} ה. מחלות ריאה; {{ש}} ו. גסטרואנטרולוגיה; {{ש}} ז. אנדוקרינולוגיה; {{ש}} ח. נפרולוגיה; {{ש}} ט. רפואת ילדים; {{ש}} י. נוירולוגיה; {{ש}} יא. פסיכיאטריה; {{ש}} יב. פסיכיאטריה של הילד והמתבגר; {{ש}} יג. מחלות עור ומין; {{ש}} יד. רדיולוגיה אבחנתית; {{ש}} טו. אונקולוגיה; {{ש}} טז. רפואה גרעינית; {{ש}} יז. רפואת המשפחה; {{ש}} יח. בריאות הציבור; {{ש}} יט. פתולוגיה אבחנתית; {{ש}} כ. רפואה משפטית; {{ש}} כא. רפואה פיסיקלית ושיקום; {{ש}} כב. ניאונטולוגיה; {{ש}} כג. מינהל רפואי; {{ש}} כד. גנטיקה רפואית; {{ש}} כה. ראומטולוגיה; {{ש}} כו. מחלות זיהומיות; {{ש}} כז. רפואה תעסוקתית; {{ש}} כח. (((נמחקה);)) {{ש}} כט. מיקרוביולוגיה קלינית; {{ש}} ל. ביוכימיה קלינית; {{ש}} לא. גריאטריה; {{ש}} לב. נוירולוגיית ילדים; {{ש}} לג. קרדיולוגיית ילדים; {{ש}} לד. מחלות ריאה ילדים; {{ש}} לה. אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיית ילדים; {{ש}} לו. הימטו-אונקולוגיית ילדים; {{ש}} לז. גסטרו אנטרולוגיית ילדים; {{ש}} לח. נפרולוגיית ילדים; {{ש}} לט. אנדוקרינולוגיית ילדים; {{ש}} מ. פרמקולוגיה קלינית.}} : (2) הועדה למקצועות כירורגיים: :: {{עמודות|4|א. כירורגיה כללית; {{ש}} ב. נוירוכירורגיה; {{ש}} ג. כירורגיה של בית החזה; {{ש}} ד. כירורגיה אורטופדית; {{ש}} ה. כירורגיה פלסטית; {{ש}} ו. כירורגיה אורולוגית; {{ש}} ז. מחלות אף, אוזן וגרון; {{ש}} ח. מחלות עיניים; {{ש}} ט. הרדמה; {{ש}} י. יילוד וגינקולוגיה; {{ש}} יא. כירורגיית כלי דם; {{ש}} יב. כירורגיה של היד; {{ש}} יג. טיפול נמרץ כללי; {{ש}} יד. כירורגיית ילדים; {{ש}} טו. טיפול נמרץ ילדים; {{ש}} טז. רפואה דחופה.}} : (3) (((נמחקה).)) @ 14. ישיבות והחלטות ועדות המומחיות (תיקון: תש"ם, תשנ"ב) : (א) מנין חוקי בישיבות ועדות המומחיות הוא מחצית חבריהן. : (ב) היו הדעות שקולות, יכריע קולו של יושב ראש הועדה. : (ג) החלטות עקרוניות של ועדת הבחינה העליונה יידונו ויאושרו בידי הועד הפועל של המועצה. @ 15. (תיקון: תש"ם, תשמ"ו) : (((בוטלה).)) === סימן ב': סדרי בחינה === @ 16. צורת הבחינות (תיקון: תש"ם) : (א) בחינות יהיו בעל פה ובכתב ויכול שיהיו גם בפעולה רפואית. : (ב) הבחינות ייערכו בשפה העברית. @ 17. שלבי בחינות (תיקון: תש"ם, תש"ם-2, תשמ"ו, תשפ"ב) : (א) הבחינות יתקיימו בשני שלבים: שלב א' ושלב ב'. : (ב) מתמחה רשאי לגשת לבחינת שלב א' בכל עת, לאחר שסיים שנתיים ראשונות מתקופת ההתמחות בכפוף לאמור [[בתקנה 24(ב)]]. : (ג) מתמחה שעמד בבחינה שלב א' רשאי לגשת לבחינת שלב ב' בכפוף לאמור [[בתקנה 21]]. @ 18. בחינה בשלב א' (תיקון: תשל"ח, תשמ"ו) : (א) הבחינה בשלב א' תתייחס בעיקרה לידע עיוני. היא תעסוק בתהליכים פתו-פיסיולוגיים שביסוד המחלות ובבעיותיהן הקליניות, כולל דרכי האיבחון והטיפול. : (ב) בחינה בשלב א' יכול שתהיה בשני חלקים או יותר, לפי החלטת ועדת הבחינות העליונה. @ 19. בחינה בשלב ב' (תיקון: תש"ם, תשמ"ו, תשנ"ב, תשע"ד-2) : (א) הבחינה בשלב ב' תעסוק ביחוד במקרים ממשיים בתחום מקצוע ההתמחות, שעליהם יצטרך המתמחה ליישם את ידיעותיו, מבחינת האבחון, מבחינת הטיפול ומבחינת ייעוץ מומחי במקצועו. : (ב) במקצועות-על תיערך בתום ההתמחות בחינת סיום התמחות המורכבת מבחינה בכתב ובחינה בעל פה, זולת אם ועדת הבחינות העליונה, ובאישור הועד הפועל של המועצה, החליטה אחרת. : (ג) במקצוע-על שניתן לעשות בו התמחות משולבת עם התמחות במקצוע ראשי כאמור [[בתקנה 6(ג1)]], חייב המתמחה לעמוד בבחינות שלב א' ושלב ב' של המקצוע הראשי, כתנאי לזכאותו להיבחן בבחינת סיום ההתמחות של מקצוע-העל. @ 20. מועדי בחינות (תיקון: תש"ם, תשמ"ו, תשנ"ב, תשנ"ו) : בחינות ייערכו אחת לשנה לפחות, בהתאם להחלטת ועדת הבחינות העליונה, אשר תשלח לכל מתמחה שביקש להיבחן במקצוע, הודעה על מועד הבחינה במקצועו ומקום עריכתה, 30 ימים לפני המועד האמור. @ 21. השתתפות בבחינות (תיקון: תש"ם, תשמ"א, תשמ"ו, תשנ"ב, תשע"ז-4, תשפ"ב) : (א)(1) קבעה ועדת הבחינה העליונה מועדי אביב וסתיו לבחינה שלב ב' באותה שנה, זכאי המתמחה לגשת לבחינה במועד אביב או סתיו בשנה האחרונה להתמחותו, וברפואת משפחה בחצי שנה האחרונה להתמחותו; אין בעמידה בבחינה כאמור כדי לקצר את תקופת ההתמחות כפי שנקבעה; :: (2) המבקש להיבחן במועד אביב או במועד סתיו יגיש לועדת הבחינות העליונה של המועצה בקשה, על גבי טופס שניתן להשיג במשרד המועצה, לא יאוחר מהתאריך שקבעה ועדת הבחינות העליונה של המועצה כתאריך אחרון להגשת בקשה להיבחן באותו המועד; לבקשה כאמור יצורף אישור על תשלום האגרה שלפי [[סעיף 2ג לצו הרופאים (אגרות), התשמ"ד-1983]] (להלן - צו הרופאים (אגרות)). : (ב) המועצה, או ועדה שהיא מינתה לשם כך, תבדוק זכותו של המתמחה להיבחן, ותודיע לו על החלטתה. : (ג) מתמחה רשאי לחזור בו מהשתתפותו בבחינה על ידי הודעה שתגיע לידיה של ועדת הבחינה לא יאוחר משלושים יום לפני מועד הבחינה. : (ד) אי-השתתפות בבחינה ללא מתן הודעה כאמור בתקנת משנה (ג), תיחשב ככשלון, אלא אם הוכיח המתמחה, להנחת דעתו של הועד הפועל, בהקדם האפשרי לפי הנסיבות, כי היתה סיבה סבירה לאי השתתפותו. @ 22. ציוני בחינות (תיקון: תשל"ח, תשמ"ו, תשנ"ב) : (א) ציוני בחינות או כל חלק מהן יפורסמו בציון "עובר" או "נכשל". : (ב) ועדת הבחינות העליונה תאשר את תוצאות בחינות שלב א'. : (ג) הועדות לבחינות המקצועיות יציינו תוצאות שלב ב'; כל חלק יצוין בציון נפרד. : (ד) בבחינות שלב ב' רשאים חברי הועדה לבחינות מקצועיות להציע ציונים בנפרד במקרה של מחלוקת בין חבריה. @ 23. אישור תוצאות הבחינה והודעה עליהן (תיקון: תש"ם, תשמ"ו) : (א) ועדת בחינות מקצועית תמסור לועדת המומחיות דין וחשבון על תוצאות כל בחינה; ועדת המומחיות תעביר דין וחשבון זה בצירוף המלצותיה והערותיה לאישורו של יושב ראש ועדת הבחינות העליונה. : (ב) לאחר אישור תוצאות הבחינות תודיע המועצה לכל נבחן על תוצאות בחינתו. @ 24. בחינה חוזרת (תיקון: תשל"ח, תש"ם, תשמ"א, תשמ"ו, תשנ"ב, תשפ"ב) : (א) מתמחה שנכשל בבחינה או בכל חלק ממנה, אם היתה בשני חלקים או יותר, רשאי לחזור ולהיבחן במועד מאוחר יותר, ובלבד שייבחן בכל חלקי הבחינה. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מתמחה שלא עמד בבחינות עד לתום ארבע שנים מיום שסיים את תקופת ההתמחות, בין שנכשל ובין שלא ניגש לבחינה כלל, לא יהיה רשאי לגשת לבחינות אלא אם כן יותר לו לעשות כן ובתנאים שקבעה המועצה; מתמחה שנכשל בפעם הראשונה או השנייה בבחינת שלב ב' רשאי לגשת לבחינה חוזרת כעבור חצי שנה; מי שנכשל בפעם השלישית יוכל לגשת לבחינה חוזרת רק לאחר עבור שנה מיום הבחינה שבה נכשל. @ 25. סודיות הבחינה : ענייני הבחינות הם סודיים ומי שממלא תפקיד בקשר עמם לא יגלה דבר עליהם אלא במידה שהוא חייב או רשאי לגלותו על פי דין. == פרק ו': החלטה בדבר מתן תואר (תיקון: תשנ"ב) == @ 26. תפקיד והמלצות המועצה (תיקון: תש"ם, תשנ"ב) : (א) משסיים המתמחה את הבחינות ואת תקופת התמחותו תגיש המועצה למנהל, תסקיר על תוצאות בדיקותיה, לרבות תוצאות הבחינות, והמלצה מנומקת בדבר מתן תואר; יושב ראש המועצה רשאי להעביר את בקשתו של המתמחה בצירוף תוצאות הבחינות לחוות דעתה של ועדה מקצועית שמונתה לפי [[תקנה 8]], בשאלת מילוי כל חובותיו של המתמחה לפי תקנות אלה, בטרם יוגשו התסקיר וההמלצה למנהל. : (ב) במקרה פטור מחובת התמחות לפי [[תקנה 10(א)]] תפרט המועצה בתסקירה את טעמי הפטור. @ 27. דיון מחדש : לא נראתה למנהל המלצת המועצה, יעביר לה את הערותיו ויבקש ממנה לדון בדבר מחדש; המועצה תחזיר למנהל את ההמלצה, שהחליטה עליה בדיון מחדש, בשני עותקים. @ 28. ועדה מיוחדת (תיקון: תש"ם) : לא נראתה למנהל המלצת המועצה לאחר הדיון מחדש, יעביר את הבקשה לחוות דעתה של ועדה מיוחדת שחבריה יהיו נציגו של המנהל, שיהיה יושב ראש הוועדה, יושב ראש המועצה או מי שהסמיך לכך והדיקן של אחד מבתי הספר לרפואה בארץ או נציגו. @ 29. <!-- לשעבר תקנה 3 --> הגשת הבקשה (תיקון: תש"ם, תשמ"א, תשנ"ב, תשנ"ז, תשע"ז-4) : רופא המבקש אישור תואר (להלן - מועמד) יגיש למנהל באמצעות המועצה בקשה לכך בשני עתקים; לבקשה יצורפו - : (1) דיפלומה על סיום לימודיו באוניברסיטה או בבית ספר לרפואה, מוכרים ע"י המנהל; : (2) רשיון או היתר זמני בר-תוקף לעסוק ברפואה בישראל; : (3) תעודה על גמר התמחותו לפי [[פרק ג']] או מסמכים המעידים על קיום נסיבות למתן פטור מחובת התמחות לפי [[תקנה 10]]; : (4) פנקס התמחות שהנפיקה המועצה המדעית עם תחילת התמחות ושבו רשומות כל תקופות ההתמחות שאישרו מנהלי המחלקות ומנהלי בתי החולים שבהם נעשתה ההתמחות ויושב ראש ועדת ההתמחות שבאותם בתי החולים; : (5) אישור על עמידה בהצלחה בכל בחינות ההתמחות כאמור [[בפרק ה']] או פטור מחובת הבחינות או חלק מהן; : (6) המלצה ממנהל המחלקה המוכרת של המקצוע הראשי או של מקצוע-על, לפי הענין, שבו בוצעה ההתמחות, על היות המבקש ראוי ללא סייג לתואר מומחה; : (7) אישור על תשלום האגרה שלפי [[סעיף 2ב לצו הרופאים (אגרות)]]. @ 29א. <!-- לשעבר תקנה 29 --> החלטת המנהל (תיקון: תש"ם, תשנ"ז, תשנ"ט) : (א) לא יחליט המנהל בדבר בקשה על פי [[תקנה 29]] כל עוד לא הוגשה לו המלצת המועצה, ואם נתבקשה חוות דעתה של הוועדה המיוחדת שהוקמה לפי [[תקנה 28]] - כל עוד לא הוגשה לו חוות הדעת. : (א1) המנהל רשאי שלא להעניק תואר מומחה, למבקש תואר, אף אם המועצה המליצה לפי [[תקנה 26]] על מתן התואר, אם נתקיים במבקש אחד מאלה ולדעת המנהל עלולה להיות לדבר השלכה על עיסוקו כרופא מומחה: :: (1) הורשע בהליך פלילי או מתנהל נגדו הליך פלילי; :: (2) שר הבריאות החליט לנקוט נגדו אמצעי משמעת בהתאם [[לסעיף 41 לפקודה]], או מתנהלת נגדו קובלנה לפי [[+|סעיף 41]] או לפי [[סעיף 44א לפקודה]]. : (ב) אישר המנהל תואר, יהיה תקפו מהתאריך בו השלים המתמחה את כל הדרישות לפי תקנות אלה לחלוטין, או מיום שהגיש בקשתו לפי [[תקנה 29]], הכל לפי המאוחר; תעודה של יושב ראש המועצה על מועד השלמת הדרישות כאמור תהווה ראיה לכאורה לענין תקנה זו. : (ג) תקנת משנה (ב) תחול על תואר שהמנהל אישר מיום א' בכסלו תשל"ט (1 בדצמבר 1978) ואילך. == פרק ז': הוראות שונות (תיקון: תשנ"ב) == @ 30. סדרי דיונים ועבודה : (א) המועצה ושאר הגופים האמורים בתקנות אלה יקבעו בעצמם את סדרי הדיונים והעבודה שלהם, במידה שאלה לא נקבעו בחיקוק או על פיו. : (ב) המועצה והועדה המיוחדת שהוקמה לפי [[תקנה 28]] רשאיות להקים ועדות מקצועיות, לבקש מהן חוות דעת ולהחליט על המלצות או חוות הדעת, הכל לפי הענין, שהן ימסרו למנהל; אין המועצה או הועדה המיוחדת קשורות לחוות הדעת שהן קיבלו מן הועדות המקצועיות האמורות. @ 31. פנקס : המנהל או מי שהוסמך על ידיו ינהל פנקס שבו יירשמו בעלי התארים ותאריהם. @ 32. התחזות (תיקון: תשנ"ב) : (א) לא ישתמש אדם בתואר מומחה אלא אם התואר אושר לו לפי תקנות אלה, ולא ישתמש אדם בתואר דומה עד כדי להטעות לאחד התארים שלפי תקנות אלה. : (ב) בוטל תואר לפי [[תקנה 33]], יחדל בעל התואר להשתמש בו מיום פרסום ההודעה על כך ברשומות; הותלה התואר, יימנע בעל התואר מלהשתמש בו כל זמן שהתואר מותלה. : (ג) לענין תקנה זו, "תואר מומחה" - לרבות תרגום או קיצור של תואר מומחה או רמז אחר להתמחות בענף רפואה. @ 33. ביטול תואר והתלייתו (תיקון: תש"ם, תשע"ז-4) : (א) רשאי המנהל לבטל תואר שניתן או להתלותו לתקופה שיקבע, אם נוכח שהאישור הושג על ידי מצג-שוא או שבעל התואר גילה רשלנות גסה או אי-יכולת בביצוע תפקידיו כבעל אותו תואר, ובלבד שניתנה תחילה לבעל התואר הזדמנות להגיש את עצומותיו, בכתב או בעל-פה, לועדה שהרכבה כהרכב הועדה המוקמת לפי [[תקנה 28]]; הגיש בעל התואר, תוך שלושים יום מהיום שבו ניתנה לו הודעה על הכוונה לבטל את האישור או להתלותו, את עצומותיו לועדה, לא יבטל המנהל את התואר ולא יתלה אותו כל עוד לא הוגשה לו חוות דעת הועדה. : (ב) התליית תואר לא תעלה על תקופה של שנתיים. : (ג) בוטל תואר שניתן, לא תידון בקשה לנתינתו מחדש לפני תום שנתיים מיום שבוטל וכל עוד המבקש לא הוכיח קיום נסיבות מיוחדות המצדיקות את נתינתו מחדש; לבקשה לנתינת התואר מחדש יצורף אישור על תשלום האגרה שלפי [[סעיף 2ב לצו הרופאים (אגרות)]]. : (ד) על אף האמור בתקנות אלה ובכפוף לתקנת משנה (ג) רשאי המנהל, בהמלצת המועצה, לתת תואר מחדש למי שתוארו בוטל, גם אם לא עשה המבקש התמחות לפי תקנות אלה בשלמותה או בחלקה לאחר שבוטל תוארו, או ללא בחינות, אם עמד בתנאים שקבעה לו המועצה. @ 34. פרסומים : הודעה על אישור תואר, ביטולו והתלייתו תפורסם ברשומות. @ 35. ביטול (תיקון: תש"ם) : (א) תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה), תשכ"ד-1964 - בטלות. : (ב) תואר שאושר לפי תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה), תשכ"ד-1964, דינו כתואר שאושר לפי תקנות אלה. @ 36. תחילה (תיקון: תשל"ד, תש"ם) : (א) תחילתן של תקנות אלה ביום השלושים לאחר פרסומן ברשומות. : (ב) בעל תואר במקצוע ראשי, שקיבלו לא יאוחר מכ"ב בניסן תשל"ד (14 באפריל 1974) (בתקנה זו - המועד הקובע), המתמחה במקצוע משנה, פטור מחובת בחינות לפי תקנות אלה אם התחיל את התמחותו לפני המועד הקובע. @ 37. השם (תיקון: תשל"ז) : לתקנות אלה ייקרא "תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל"ג-1973" (([במקור: "תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל"ג-1973"])). == תוספת == ==== ((([[תקנה 2]]))) ==== @ (תיקון: תשנ"ב) : {| ! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} התואר !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מסלול ההתמחות |- <עוגן פרט 1> | : 1. מומחה ברפואה פנימית {{ש}} (([תיקון: תשל"ז, תש"ם, תשמ"א, תשמ"ג, תשמ"ו, תשמ"ז, תשנ"ח, תשס"ב, תשס"ו, תשס"ח, תשע"ד, תשע"ו-2, תשע"ט-2, תשפ"א, תשפ"ו])) || : 3¹⁄₂ שנים, מהן - : א. 3 שנים ברפואה פנימית; : ב. חודש בטיפול נמרץ כללי או בטיפול נמרץ פנימי; : ג. 5 חודשים, בתקופות רצופות של חודש, חודשיים או 3 חודשים, כל אחת, בשניים או יותר ממקצועות אלה: אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, אונקולוגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה, גריאטריה, המטולוגיה, השתלת מח עצם, חדר מיון, טיפול נמרץ כללי, טיפול נמרץ פנימי, טיפול נמרץ קרדיולוגי, מחלות ריאה, מרפאה פנימית או מרפאה לרפואת המשפחה או יחידה לטיפול-יום פנימית, נפרולוגיה, קרדיולוגיה, ראומטולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, מחלות זיהומיות, רפואה לשיכוך כאב, גנטיקה רפואית, רפואה פליאטיבית; ואולם, במקצועות טיפול נמרץ פנימי וטיפול נמרץ כללי לפי פרט משנה זה, בכל אחד מהם, ניתן לבצע תקופה בת חודש אחד בלבד. |- <עוגן פרט 2> | : 2. מומחה בקרדיולוגיה {{ש}} (([תיקון: תשל"ז, תשנ"ו, תש"ס, תשס"ב])) || : אחד משלושת המסלולים הבאים: : א. תואר מומחה ברפואה פנימית; :: 3 שנים קרדיולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ב. 1 שנה רפואה פנימית; :: 1 שנה קרדיולוגיה; :: 2 שנים רפואה פנימית; :: 2 שנים קרדיולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ג. 3 שנים רפואה פנימית; :: 3 שנים - קרדיולוגיה : הערה: חובה בכל אחד משלושת המסלולים - ¹⁄₂ שנה לפחות, אך לא יותר משנה אחת, ביחידה לטיפול נמרץ קרדיולוגיה. |- <עוגן פרט 3> | : 3. מומחה בהימטולוגיה {{ש}} (([תיקון: תשמ"ב-2, תשמ"ז, תשנ"ו])) || : אחד משלושת המסלולים הבאים: : א. תואר מומחה ברפואה פנימית; :: 2¹⁄₂ שנים הימטולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ב. 1 שנה ברפואה פנימית; :: 1 שנה הימטולוגיה; :: 2 שנים ברפואה פנימית; :: 1¹⁄₂ שנים הימטולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ג. 3 שנים ברפואה פנימית; :: 2¹⁄₂ שנים הימטולוגיה. |- <עוגן פרט 4> | : 4. מומחה באימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה {{ש}} (([תיקון: תשל"ז, תש"ם, תשמ"א, תשמ"ג, תשמ"ז, תשנ"ו, תשנ"ט])) || : אחד משלושת המסלולים הבאים: : א. תואר מומחה ברפואה פנימית או ברפואת ילדים; :: 1 שנה אימונולוגיה קלינית; :: 1 שנה אלרגולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ב. 1 שנה ברפואה פנימית; :: 1 שנה באימונולוגיה קלינית; :: 2 שנים ברפואה פנימית; :: 1 שנה באלרגולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ג. 3 שנים ברפואה פנימית; :: 1 שנה אימונולוגיה קלינית; :: 1 שנה אלרגולוגיה. |- <עוגן פרט 5> | : 5. מומחה למחלות ריאה {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תשמ"ב-2, תשמ"ז, תשנ"ו, תשס"ב, תשע"ט, תשפ"א, תשפ"ו])) || : אחד משלושת המסלולים האלה: : א. תואר מומחה ברפואה פנימית או רפואת משפחה; :: 2¹⁄₄ שנים, מהן - ::: שנתיים מחלות ריאה; ::: חודשיים במחלקה מוכרת לטיפול נמרץ נשימתי; ::: חודש באחד ממקצועות אלה: מעבדת שינה, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, רפואה תעסוקתית, אלרגיה, רפואה גרעינית, קרדיולוגיה, מכון או מרפאת ריאות בקהילה, מחלות אף אוזן גרון, וכירורגיית ראש צוואר, כירורגיית חזה; : ב. 1 שנה ברפואה פנימית; :: 1¹⁄₄ שנים, מהן - ::: שנה מחלות ריאה; ::: חודשיים במחלקה מוכרת לטיפול נמרץ נשימתי; ::: חודש באחד ממקצועות אלה: מעבדת שינה, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, רפואה תעסוקתית, אלרגיה, רפואה גרעינית, קרדיולוגיה, מכון או מרפאת ריאות בקהילה, מחלות אף אוזן גרון, וכירורגיית ראש צוואר, כירורגיית חזה; :: 2 שנים רפואה פנימית; :: 1 שנה מחלות ריאה; : ג. 3 שנים ברפואה פנימית; :: 2¹⁄₄ שנים, מהן - ::: שנתיים מחלות ריאה; ::: חודשיים במחלקה מוכרת לטיפול נמרץ נשימתי; ::: חודש באחד ממקצועות אלה: מעבדת שינה, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, רפואה תעסוקתית, אלרגיה, רפואה גרעינית, קרדיולוגיה, מכון או מרפאת ריאות בקהילה, מחלות אף אוזן גרון, וכירורגיית ראש צוואר, כירורגיית חזה. |- <עוגן פרט 6> | : 6. מומחה בגסטרואנטרולוגיה {{ש}} (([תיקון: תשמ"ב-2, תשמ"ז, תשנ"ו, תשפ"ב])) || : אחד מארבעת המסלולים הבאים: : א. תואר מומחה ברפואה פנימית; :: 2¹⁄₂ שנים בגסטרואנטרולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ב. 1 שנה ברפואה פנימית; :: 1 שנה בגסטרואנטרולוגיה: :: 2 שנים ברפואה פנימית; :: 1¹⁄₂ שנים בגסטרואנטרולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ג. 3 שנים ברפואה פנימית; :: 2¹⁄₂ שנים בגסטרואנטרולוגיה. : ד. תואר מומחה בכירורגיה כללית; :: (()) 2.5 שנים בגסטרואנטרולוגיה. |- <עוגן פרט 7> | : 7. מומחה באנדוקרינולוגיה {{ש}} (([תיקון: תשמ"ב-2, תשמ"ז, תשנ"ו, תשס"ב])) || : אחד מארבעת המסלולים הבאים: : א. תואר מומחה ברפואה פנימית; :: 2 שנים אנדוקרינולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ב. 1 שנה ברפואה פנימית; :: 1 שנה באנדוקרינולוגיה; :: 2 שנים ברפואה פנימית; :: 1 שנה באנדוקרינולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ג. 3 שנים ברפואה פנימית; :: 2 שנים באנדוקרינולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ד. תואר מומחה ביילוד וגינקולוגיה; :: 9 חודשים רפואה פנימית; :: 2 שנים אנדוקרינולוגיה. |- <עוגן פרט 8> | : 8. מומחה בנפרולוגיה {{ש}} (([תיקון: תשמ"ב-2, תשמ"ז, תשנ"ו])) || : אחד משלושת המסלולים הבאים: : א. תואר מומחה ברפואה פנימית; :: 2¹⁄₂ שנים בנפרולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ב. 1 שנה ברפואה פנימית; :: 1 שנה בנפרולוגיה; :: 2 שנים ברפואה פנימית; :: 1¹⁄₂ שנים בנפרולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ג. 3 שנים ברפואה פנימית; :: 2¹⁄₂ שנים בנפרולוגיה. : הערה: חובה בכל אחד משלושת המסלולים ¹⁄₂ שנה לפחות, אך לא יותר משנה אחת, ביחידה לדיאליזה כרונית. |- <עוגן פרט 9> | : 9. מומחה ברפואת ילדים {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תשמ"ב-2, תשמ"ג, תשמ"ה, תשמ"ו, תשמ"ז, תש"ן, תשנ"ו, תשנ"ט, תשס"ב, תשס"ט, תש"ע, תשע"א, תשע"ד, תשע"ו-2, תשע"ט-3, תשפ"א, תשפ"ו])) || : 4 שנים, מהן - : א. 33 חודשים במחלקה לרפואת ילדים, ויכול שחלק מתקופה זו יהיה באחד או יותר מהמקצועות האלה: :: חודשיים במחלקה לרפואה דחופה ילדים; :: 3 חודשים ביחידת טיפול נמרץ ילדים; : ב. ¹⁄₂ שנה במחלקת יונקים וטיפול מיוחד ביילוד; : ג. ¹⁄₂ שנה במרפאת ילדים קהילתית או במרפאת ייעוץ כללי לילדים, בעבודה משולבת עם מחלקת ילדים או יחידת יום לילדים; : ד. חודש ברפואה דחופה ילדים; : ה. חודשיים, בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מהמקצועות האלה: :: הימטו–אונקולוגיית ילדים, אנדוקרינולוגיית ילדים, מחלות אף אוזן וגרון וכירורגיית ראש צוואר, גסטרואנטרולוגיית ילדים, טיפול נמרץ ילדים, טיפול נמרץ לב ילדים, מחלות עור ומין, מחלות ריאה ילדים, מחלקת יילוד וגינקולוגיה, נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד, נפרולוגיית ילדים, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, קרדיולוגיית ילדים, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פיזיקלית ושיקום, גנטיקה רפואית, כירורגיית ילדים, מחלות זיהומיות, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיית ילדים, ראומטולוגיית ילדים, מחלות עור ומין ילדים, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, פרמקולוגיה קלינית, מרפאת ילדים בקהילה, רפואה פליאטיבית. |- <עוגן פרט 10> | : 10. מומחה בנוירולוגיה {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תשמ"א, תש"ן, תשנ"ט, תשס"ט, תש"ע, תשע"ד])) || : 4¹⁄₂ שנים מהן - : א. 3³⁄₄ שנים במחלקה לנוירולוגיה - חובה; : ב. 3 חדשים במחלקה לרפואה פנימית - חובה; : ג. 3 חדשים בפסיכיאטריה או פסיכיאטריה של הילד והמתבגר - חובה; : ד. 3 חדשים באחד מאלה: :: רפואה פנימית, נוירולוגיה במחלקה שונה מהמחלקה שבה נעשתה ההתמחות לפי סעיף קטן א, נוירולוגית ילדים והתפתחות הילד, נוירוכירורגיה, רפואת עיניים, רפואה פיזיקלית ושיקום, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, נוירואונקולוגיה, טיפול נמרץ כללי, רפואה לשיכוך כאב, גנטיקה רפואית. |- <עוגן פרט 11> | : 11. מומחה בפסיכיאטריה {{ש}} (([תיקון: תשמ"א, תשמ"ב-2, תש"ן, תשס"ב, תש"ע, תשע"א, תשע"ד, תשפ"ו])) || : אחד משני מסלולים אלה: : (א) '''מסלול בסיס''' :: 4 שנים, מהן: :: (1) 2 שנים במחלקה פסיכיאטרית פעילה, ויכול שמתוכן שנה במחלקת טיפול יום פעילה בקהילה או בבית חולים, או יכול שמתוכן חצי שנה במחלקה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר; :: (2) שנה אחת בשירות פסיכיאטרי אמבולטורי למבוגר, במרפאה לבריאות הנפש - מ.ר; :: (3) ¹⁄₂ שנה בנוירולוגיה, או 3 חודשים בנוירולוגיה ו-3 חודשים במחלקה לרפואה פנימית או 3 חודשים בנוירולוגיה ו-3 חודשים ברפואת המשפחה; :: (4) ¹⁄₂ שנה באחת מאלה: מחלקה או מרפאה לטיפול פסיכיאטרי במבוגר, מרפאה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, מחלקת יום פסיכיאטרית, יחידה פסיכוגריאטרית, מחלקה לפסיכיאטריה שיקומית, פסיכיאטריה משפטית; : (ב) '''מסלול למומחים ברפואת משפחה''' :: (1) תואר מומחה ברפואת משפחה; :: (2) שלוש שנים, מהן: ::: (א) שנתיים במחלקה פסיכיאטרית פעילה, ויכול שמתוכן שנה במחלקת טיפול יום פעילה בקהילה או בבית חולים, או יכול שמתוכן חצי שנה במחלקה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר; ::: (ב) שנה בשירות פסיכיאטרי אמבולטורי למבוגר במרפאה לבריאות הנפש. |- <עוגן פרט 12> | : 12. מומחה בכירורגיה כללית {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תשמ"ה, תש"ן, תשנ"ו, תשנ"ח, תשנ"ט, תשס"ח, תשע"ג, תשפ"ב])) || : (()) 5.5 שנים, מהן - : א. 18 חודשים ראשונים בהתמחות - מתוכם 15 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית ו-3 חודשים במחלקה לטיפול נמרץ כללי (חובה); : ב. 3 חודשים, בתקופות רצופות של חודש כל אחת לפחות, באחד או יותר מהמקצועות האלה: כירורגיית כלי דם, כירורגיית ילדים, כירורגיית חזה, גסטרואנטרולוגיה; : ג. 39 חודשים בכירורגיה כללית, מתוכם - :: (1) 3 חודשים רוטציה ביחידה מוכרת לטראומה (חובה); :: (2) 6 חודשים בתקופות של חודשיים או 3 חודשים רצופות במקצועות האלה: כירורגיה מטבולית ובריאטרית, כירורגיה אנדוקרינית, כירורגיה של הקולון והרקטום, כירורגיה הפטוביליארית, כירורגיה של השד, כירורגיה דחופה וטראומה, השתלות, מחלקה כירורגית בבית חולים אחר, ויכול שחודש מתקופה זו יהיה באחד המקצועות האלה: מחלות זיהומיות, מכוני סקר לגידולים, כירורגיה בקהילה, מחלקה כירורגית בבית חולים אחר מחוץ לישראל; : 6 חודשים אחרונים במחלקה לכירורגיה כללית; |- <עוגן פרט 12א> | : 12א. מומחה בכירורגית ילדים {{ש}} (([תיקון: תשמ"ג, תש"ן, תשנ"ח, תשע"ז-3, תשפ"א])) || : אחד משני המסלולים האלה: : א. 5¹⁄₂ שנים, מהן - ::: שנה אחת כירורגית ילדים; ::: שנתיים כירורגיה כללית; ::: שתי שנים ו-3 חודשים בכירורגית ילדים; ::: 3 חודשים בטיפול נמרץ יילודים או טיפול נמרץ ילדים; : ב. תואר מומחה בכירורגיה כללית :: 2¹⁄₂ שנים, מהן - ::: 27 חודשים בכירורגית ילדים - מ.ר; ::: 3 חודשים טיפול נמרץ ילדים או פגים. |- <עוגן פרט 13> | : 13. מומחה בנוירוכירורגיה {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תשמ"ג, תשמ"ו, תש"ן, תשנ"ט, תשס"ט])) || : 5¹⁄₂ שנים, מהן - : א. (((נמחק);)) : ב. 4.5 שנים במחלקה לנוירוכירורגיה - חובה; : ג. 3 חודשים טיפול נמרץ כללי - חובה; : ד. 3 חודשים במחלקה לנוירולוגיה - חובה; : ה. 3 חודשים נוירורדיולוגיה - חובה; : ו. 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה: :: נוירופתולוגיה, נוירואנסטזיה, כירורגיה פלסטית, אורתופדיה, אורתופדיה של הגב, כירורגיית ילדים, כירורגיית כלי דם, טיפול נמרץ ילדים, טראומה, כירורגיה כללית. |- <עוגן פרט 14> | : 14. מומחה לכירורגיה של בית החזה {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תשמ"ג, תש"ן, תשס"ג, תשע"ו-2, תשע"ז-3, תשפ"ג])) || : אחד משלושת המסלולים האלה: : א. מסלול כירורגיית לב :: 5¹⁄₂ שנים מהן - :: (1) 3¹⁄₂ שנים מהן - :::: 36 חודשים במחלקה לכירורגיית לב, מתוכם 3 חודשים בניתוחי לב ילדים; :::: 3 חודשים קרדיולוגיה; :::: 3 חודשים במחלקה לכירורגיית חזה; :: (2) 2 שנים באחד מאלה: ::: (א) מסלול כירורגיית לב (מבוגרים): ::::: 24 חודשים במחלקה לכירורגיית לב (מבוגרים); : {{ממורכז|או}} ::::: 12 חודשים קרדיולוגיה פולשנית; ::::: 3 חודשים רדיולוגיה פולשנית; ::::: 3 חודשים ניתוחי כלי דם; ::::: 6 חודשים מחלקת ניתוחי לב מבוגרים; : {{ממורכז|או}} ::::: 18 חודשים טיפול נמרץ כללי; ::::: 6 חודשים טיפול נמרץ ניתוחי לב; ::: (ב) מסלול כירורגיית לב (ילדים): ::::: 2 חודשים טיפול נמרץ ילדים או טיפול נמרץ לב ילדים; ::::: 4 חודשים קרדיולוגיית ילדים; ::::: 18 חודשים כירורגיית לב ילדים; ::: (ג) מסלול כירורגיית לב (ניתוחי חזה): ::::: 3 חודשים ריאות; ::::: 21 חודשים מחלקת ניתוחי חזה; : ב. :: (()) 5.5 שנים, מהן - ::: 4 שנים כירורגיית חזה; ::: 3 חודשים כירורגיית לב; ::: 6 חודשים כירורגיה כללית; ::: 3 חודשים הרדמה או בטיפול נמרץ כללי; ::: 3 חודשים מחלות ריאה; ::: 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה: אונקולוגיה של בית החזה, רדיולוגיה אבחנתית, אנטומיה פתלוגית, כירורגיית ילדים, כירורגיית כלי דם, מחלקה לכירורגיית חזה במרכז רפואי אחר בארץ; : ג. (((נמחק).)) |- <עוגן פרט 15> | : 15. מומחה בכירורגיה אורתופדית {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תשמ"ב-2, תשמ"ג, תשמ"ו, תש"ן, תשנ"ו, תשס"ג, תשס"ח, תשע"א, תשע"ג, תשפ"א, תשפ"ו])) || : 5¹⁄₂ שנים, מהן - : א. 4 שנים - כירורגיה אורתופדית; : ב. 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה: :: כירורגיה כללית, כירורגיה פלסטית, כירורגיית עמוד שדרה, ארטרוסקופיות ופגיעות ספורט, כירורגיית כתף, כירורגיית כף רגל וקרסול, אונקולוגיה אורתופדית, השתלת מפרקים, כירורגיית כף יד, אורתופדיית ילדים; : ג. (((בוטל);)) : ד. 3 חודשים - טיפול נמרץ כללי; : ה. 3 חודשים - אורתופדיית ילדים; : ה1. 3 חודשים - ניתוחי עמוד שדרה; : ו. 3 חודשים - כירורגיית כף יד; : ז. 3 חודשים באחד מאלה: :: שיקום, נוירולוגיה, נוירוכירורגיה, כירורגיית כלי דם, יחידה לטראומה, כירורגיה כללית, טראומה אורתופדית, אורתופדיה בקהילה. |- <עוגן פרט 16> | : 16. כירורגיה פלסטית ואסתטית {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תשמ"ג, תש"ן, תש"ס, תשפ"א])) || : 5¹⁄₂ שנים, מהן - : א. 6 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית - חובה; : ב. 4¹⁄₄ שנים במחלקה לכירורגיה פלסטית - חובה, ו-3 חודשים ביחידה מוכרת לכוויות (גם אם אינה במחלקה לכירורגיה פלסטית) - חובה; : ג. 3 חודשים ביחידה לכירורגיה של היד, ובבית חולים שאין בו יחידת כירורגיה של היד, 3 חודשים במחלקה לכירורגיה אורתופדית, ובלבד שהמחלקה מטפלת בכירורגיה של היד ומועסק בה מומחה אחד לפחות בכירורגיה של היד - חובה; : ד. 3 חודשים במקצוע משנה אחד מאלה: אף, אוזן וגרון, כירורגיית פה ולסתות, מחלות עור ומין, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה כללית, מחלות עיניים. |- <עוגן פרט 17> | : 17. מומחה בכירורגיה אורולוגית {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תשמ"ג, תש"ן, תשנ"ח, תשס"ו, תשע"ב, תשפ"ב])) || : 5¹⁄₂ שנים, מהן - : א. 5 שנים כירורגיה אורולוגית; : ב. 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית; : ג. 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה: :: כירורגיה כללית, כירורגיית כלי דם, כירורגיית ילדים, כירורגיה פלסטית, יילוד וגינקולוגיה, נפרולוגיה, טיפול נמרץ כללי/נשימתי/כירורגי, רדיולוגיה אבחנתית, השתלת אברים, אונקולוגיה; :: הערה: במקצוע כירורגיה כללית ניתן לבצע 6 חודשים רצופים. |- <עוגן פרט 18> | : 18. מומחה במחלות עור ומין {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תשנ"ט, תש"ס, תשס"ו, תשס"ח, תשע"ד, תשפ"ב])) || : 4¹⁄₂ שנים, מהן - : א. 6 חודשים ברפואה פנימית - חובה לקיימם במהלך השנתיים הראשונות להתמחות; : ב. 3¹⁄₂ שנים במחלקה למחלות עור ומין - חובה; : ג. (((בוטל);)) : ד. שלושה חודשים באחד מהמקצועות שלהלן: :: אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, אנדוקרינולוגיה, רפואת ילדים, אונקולוגיה, פסיכיאטריה, מחלות זיהומיות, גנטיקה רפואית, מחלות עור ומין ילדים, פתולוגיה אבחנתית; : ה. שלושה חודשים כירורגיה פלסטית. |- <עוגן פרט 19> | : 19. מומחה במחלות אף אוזן וגרון וכירורגיה של ראש צוואר {{ש}} (([תיקון: תשמ"ה, תשמ"ו, תשנ"ט, תשס"ב, תשע"א, תשפ"ו])) || : (()) 5.5 שנים, מהן - : א. 4 שנים ו-9 חודשים במחלקת אף אוזן גרון; : ב. 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית או במחלקה לטיפול נמרץ כללי או במחלקת הרדמה; : ג. 6 חודשים רצופים או 2 תקופות של 3 חודשים כל אחת, בתחומים אלה: כירורגיה כללית, טיפול נמרץ כללי, טיפול נמרץ ילדים, הרדמה, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, גנטיקה, כירורגיית פה ולסתות, כירורגיה פלסטית, כירורגיית כלי דם, מחלות עיניים, דימות, אונקולוגיה, מחלקת אף אוזן גרון במרכז רפואי אחר (3 חודשים בלבד), אף אוזן גרון בקהילה, : (([במקור הסיפא היא המשך של פרט משנה ג']:)) ואולם בתחום כירורגיה, טיפול נמרץ כללי או הרדמה, שבוצעה בו תקופה לפי פרט משנה ב', יהיה ניתן לבצע תקופה לפי פרט משנה ג' של 3 חודשים בלבד. |- <עוגן פרט 20> | : 20. מומחה במחלות עיניים {{ש}} (([תיקון: תשמ"ה, תשמ"ו, תשמ"ז, תשס"ו, תשע"ו-2, תשע"ט-3])) || : 4¹⁄₂ שנים, מהן - : א. 4 שנים במחלקה לרפואת עיניים - מ.ר; : ב. 6 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מהמקצועות האלה: :: הרדמה, כירורגיה פלסטית, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פנימית, רפואת ילדים, מחלות א.א.ג. וכירורגיית ראש וצוואר, : {{ממורכז|או}} :: 3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מהמקצועות המפורטים לעיל בפרט משנה זה ו-3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת במחלקת עיניים אחרת באחד מהמקצועות האלה: :: גלאוקומה, מחלות עיניים בילדים כולל פזילה, נוירו–אופטלמולוגיה, פלסטיקה וארובת העין, אובאיטיס, גידולי עיניים, קטרקט, קרנית, רשתית. |- <עוגן פרט 21> | : 21. מומחה להרדמה {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תש"ם-2, תשמ"א, תשמ"ה, תשמ"ו, תש"ן, תשנ"ח, תשנ"ט, תשס"ו, תשע"ו-2, תשפ"ו])) || : 4¹⁄₂ שנים, מהן - : א. 3¹⁄₂ שנים בהרדמה - חובה, כולל הרדמה בכירורגיה אורולוגית, בכירורגיה אורתופדית, בכירורגיה של בית החזה (כולל ניתוחי לב פתוחים וסגורים), בכירורגיה כללית, בנוירוכירורגיה, בכירורגיה פלסטית, ביילוד וגינקולוגיה, בכירורגיית ילדים, בכירורגיית עיניים, בכירורגיית אף אוזן וגרון, בהתאוששות; (מתוכם 3 חודשים חובה באחד מאלה: יילוד וגינקולוגיה, כירורגיית ילדים, התאוששות); : ב. 6 חודשים רצופים או 2 תקופות של 3 חודשים - טיפול נמרץ כללי - חובה; : ג. 2 חודשים במרפאת כאב - חובה; : ד. שתי תקופות של חודשיים כל אחת, בשניים מהתחומים האלה: :: רפואה פנימית, רפואת ילדים, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, נוירולוגיה, טיפול נמרץ ילדים, ניאונטולוגיה, רפואה דחופה, דימות, גריאטריה, כירורגיה כללית, כירורגיה אורולוגית, נוירוכירורגיה, כירורגיית לב ובית החזה, כירורגיה אורתופדית, מחלות אף-אוזן-גרון וכירורגיית ראש צוואר, השתלות, כירורגיית כלי דם; : ה. (((בוטל).)) |- <עוגן פרט 22> | : 22. מומחה ביילוד ובגיניקולוגיה {{ש}} (([תיקון: תש"ם-3, תשמ"ג, תשמ"ה, תשמ"ו, תש"ן, תשנ"ח, תשנ"ט, תשס"ו])) || : 5¹⁄₂ שנים, מהן - : א. 4¹⁄₂ שנים ביילוד וגינקולוגיה ובפריון, ובהן: ::: 1¹⁄₂ שנים יילוד - חובה; ::: 12 חודשים גינקולוגיה - חובה; ::: 6 חודשים פריון - חובה; ::: 1¹⁄₂ שנים יילוד וגינקולוגיה - חובה; : ב. 12 חודשים לפי בחירה בין: ::: 6 חודשים בכל אחד משניים ממקצועות אלה, או ארבעה חודשים בכל אחד משלושה ממקצועות אלה: ::: כירורגיה כללית, כירורגיה אורולוגית, הרדמה, טיפול נמרץ כללי, אנדוקרינולוגיה, פגים, אונקולוגיה, בריאות הציבור (תחנה לאם ולילד או מרכז לבריאות האישה), אולטרה סאונד, יחידת הפריה חוץ גופית, גנטיקה רפואית, אנדוקרינולוגיה פדיאטרית. |- <עוגן פרט 23> | : 23. מומחה ברדיולוגיה אבחנתית {{ש}} (([תיקון: תשמ"ב-2, תש"ן, תשנ"ו, תשנ"ט, תשס"ב, תשס"ג, תשפ"א, תשפ"ה])) || : אחד משני המסלולים האלה: : א. 4¹⁄₂ שנים, מהן - ::: 3 שנים ו-9 חודשים - רדיולוגיה אבחנתית; ::: 3 חודשים רפואה גרעינית; ::: 6 חודשים באחד מאלה: רפואת ילדים, כירורגיה כללית, כירורגיה אורתופדית, רפואה פנימית; : {{ממורכז|או}} ::: 3 חודשים באחד מאלה: רפואת ילדים, כירורגיה כללית, רפואה פנימית ו-3 חודשים במחלקה או במכון קליני בבית חולים כללי שאינו רדיולוגיה אבחנתית; : ב. תואר מומחה ברפואה גרעינית; :: 2¹⁄₂ שנים רדיולוגיה אבחנתית. |- <עוגן פרט 24> | : 24. מומחה באונקולוגיה {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תש"ן, תשנ"ב, תשנ"ח, תשנ"ט, תשס"ו, תשס"ח, תשע"ב, תשפ"ג, תשפ"ה])) || : אחד משלושת המסלולים האלה: : א. אונקולוגיה רפואית (מסלול בסיס) - :: 5 שנים, מהן - ::: 3 שנים אונקולוגיה רפואית; ::: שנה רדיותרפיה; ::: 9 חודשים רפואה פנימית; ::: 3 חודשים באחד מענפי הרפואה המפורטים בטור א', מלבד אונקולוגיה ורדיותרפיה; : ב. אונקולוגיה רפואית (מסלול על) - ::: תואר מומחה ברפואה פנימית; ::: 3¹⁄₂ שנים, מהן - ::: שנה אונקולוגיה רפואית; ::: 1 שנה רדיותרפיה; :: 1¹⁄₂ שנים אונקולוגיה רפואית; : ג. רדיותרפיה - ::: 5 שנים, מהן - ::: 3 שנים רדיותרפיה; ::: שנה אונקולוגיה רפואית; ::: 9 חודשים רפואה פנימית; ::: 3 חודשים באחד מענפי הרפואה המפורטים בטור א', מלבד אונקולוגיה ורדיותרפיה. |- <עוגן פרט 25> | : 25. מומחה ברפואת המשפחה {{ש}} (([תיקון: תשל"ז, תש"ם, תשמ"א, תשמ"ה, תשמ"ז, תש"ן, תשנ"ו, תשנ"ח, תשנ"ט, תש"ס, תשס"ו, תשע"א, תשע"ד, תשע"ו-2, תשפ"ב])) || : 4 שנים, מהן - : א. 15 חודשים במחלקה לרפואת המשפחה מרפאת שלב א' בליווי מדריך; : ב. 9 חודשים במחלקה פנימית; : ג. 2 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; : ד. 5 חודשים ברפואת ילדים במקצועות אלה: :: (1) 2 חודשים במחלקת ילדים; :: (2) 2 חודשים במחלקה לרפואה דחופה ילדים; :: (3) 1 חודש במרפאת ילדים בבית חולים או מרפאת ילדים בקהילה או אשפוז יום ילדים; : ה. 2 חודשים במרפאה פסיכיאטרית אמבולטורית בקהילה או בבית חולים; : ו. 2 חודשים, בתקופות של חודש כל אחת או חודשיים, מתוך מקצועות אלה: :: אונקולוגיה, אורתופדיה, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, גריאטריה, כירורגיה כללית, מחלות אף אוזן גרון וכירורגיה של ראש וצוואר, מחלות זיהומיות, מחלות עור ומין, מחלות עיניים, מחלות ריאה, נוירולוגיה, נפרולוגיה, פסיכיאטריה, קרדיולוגיה, ראומטולוגיה, רפואה פיזיקלית ושיקום, רפואה תעסוקתית, יילוד וגינקולוגיה, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד, קרדיולוגיית ילדים, מחלות ריאה ילדים, גסטרואנטרולוגיית ילדים, אנדוקרינולוגיית ילדים, רפואה לשיכוך כאב, רפואה פליאטיבית, מחקר; : ז. 1 חודש במחלקה לרפואת המשפחה; : ח. 12 חודשים במחלקה לרפואת המשפחה - מרפאה שלב ב'; : ט. קורס אוניברסיטאי ברפואת המשפחה, בן שישה סמסטרים לפחות, שהכיר בו המנהל וכן עמידה בדרישות האוניברסיטה בסיומו. |- <עוגן פרט 26> | : 26. מומחה בבריאות הציבור {{ש}} (([תיקון: תש"ם-4, תשמ"ו, תש"ן, תשנ"ב, תשנ"ו, תשנ"ט, תש"ס, תשס"ג])) || : 4 שנים מהן - : א. אחד משני המסלולים האלה: :: 30 חודשים שירותים קהילתיים - חובה ו-6 חודשים אפידמיולוגיה - חובה; : {{ממורכז|או}} :: 30 חודשים אפידמיולוגיה - חובה ו-6 חודשים שירותים קהילתיים - חובה. :: הערה: במהלך ההתמחות במקצוע הראשי יסיים המתמחה קורס אקדמי בישראל המוכר על פי [[חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]], ויציג תעודה על אחד מתארים אלה: Ph.D.‎‏; Dr.P.H‏; MPH באפידמיולוגיה; M.Med.Sc באפידמיולוגיה; M.Sc באפידמיולוגיה; : ב. 6 חודשים במחלקה לרפואה פנימית או במחלקה לרפואת ילדים; : ג. 6 חודשים באחד מאלה או 3 חודשים בשניים מאלה: מחלקה או מכון קליני בבית חולים כללי, או מינהל רפואי או רפואת המשפחה במוסד מוכר. |- <עוגן פרט 27> | : 27. מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום {{ש}} (([תיקון: תש"ן, תשנ"ט, תשס"ב, תשס"ג, תשע"ז-3])) || : אחד משמונה מסלולים אלה: : א. 3.5 שנים, מהן - ::: (()) 2.5 שנים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; ::: 3 חודשים רפואה פנימית; ::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית; ::: 3 חודשים נוירולוגיה; ::: 3 חודשים באחד ממקצועות אלה: נוירוכירורגיה, כירורגיה אורתופדית (תקופה נוספת), פסיכיאטרייה, נוירולוגיה (תקופה נוספת), שיקום לב, התפתחות הילד, גריאטרייה, אלקטרו–פיזיולוגיה קלינית, ראומטולוגיה, נוירורדיולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ב. (1) תואר מומחה בנוירולוגיה; :: (2) 2.5 שנים, מהן - :::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; :::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית; :::: 3 חודשים באחד ממקצועות אלה: נוירוכירורגיה, כירורגיה אורתופדית (תקופה נוספת), פסיכיאטרייה, שיקום לב, התפתחות הילד, גריאטרייה, אלקטרו–פיזיולוגיה קלינית, ראומטולוגיה, נוירורדיולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ג. (1) תואר מומחה בגריאטריה; :: (2) 2.5 שנים, מהן - :::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; :::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית; :::: 3 חודשים נוירולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ד. (1) תואר מומחה בכירורגייה אורתופדית; :: (2) 2.5 שנים, מהן - :::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; :::: 3 חודשים רפואה פנימית; :::: 3 חודשים נוירולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ה. (1) תואר מומחה ברפואה פנימית; :: (2) 2.5 שנים, מהן - :::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; :::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית; :::: 3 חודשים נוירולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ו. (1) תואר מומחה ברפואת משפחה; :: (2) 2.5 שנים, מהן - :::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; :::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית; :::: 3 חודשים נוירולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ז. (1) תואר מומחה ברפואת ילדים; :: (2) 2.5 שנים, מהן - :::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; :::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית או 3 חודשים אורתופדיית ילדים; :::: 3 חודשים נוירולוגיה או 3 חודשים נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד; : {{ממורכז|או}} : ח. (1) תואר מומחה בנוירוכירורגיה; :: (2) 2.5 שנים, מהן - :::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; :::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית; :::: 3 חודשים רפואה פנימית. |- <עוגן פרט 28> | : 28. <!-- מומחה במקצועות מעבדה קליניים {{ש}} --> (([תיקון: תשנ"ב, תשנ"ו, תשע"ד])) || (((בוטל).)) |- <עוגן פרט 28א> | : 28א. מומחה במקצועות מעבדה קליניים {{ש}} (([תיקון: תשע"ז])) || : בעל תעודת מומחה מהרשות המוסמכת במדינה מחוץ לישראל, שהוכרה בידי המועצה, שלפיה השלים התמחות באותה מדינה שאורכה 4.5 שנים, מהן - : א. שנה ביוכימיה קלינית (כולל בדיקות אנדוקרינולוגיות, אימונולוגיות, וטוקסיקולוגיות); : ב. שנה במחלקת רפואה פנימית או רפואת ילדים; : ג. שנה מיקרוביולוגיה קלינית (כולל בדיקות ויראליות, מיקולוגיות ופרזיטולוגיות); : ד. חצי שנה המטולוגיה (מעבדה) או בנק דם; : ה. שנה מחקר קליני באחד המקצועות: ביוכימיה קלינית או מיקרוביולוגיה קלינית. : הערה: על אף האמור, רשאי המנהל להכיר בתעודת מומחה מהרשות המוסמכת במדינה מחוץ לישראל, גם אם השלים בעל התעודה במדינה האמורה פחות מ-4.5 שנים, אם המועצה ממליצה על כך ובתנאים שקבעה לרבות השלמה של התקופות החסרות ובחינות. |- <עוגן פרט 29> | : 29. מומחה במיקרוביולוגיה קלינית {{ש}} (([תיקון: תשנ"ב, תשנ"ו])) || : 4 שנים, מהן - : א. 3 שנים במיקרוביולוגיה קלינית (כולל בדיקות ויראליות, מיקולוגיה ופרזיטולוגיה) - מ.ר. מהן שנה אחת במכון מחקר; : ב. 1 שנה ברפואה פנימית או ברפואת ילדים. |- <עוגן פרט 29א> | : 29א. מומחה בביוכימיה קלינית {{ש}} (([תיקון: תשנ"ו, תשס"ב])) || : 4 שנים, מהן - : א. 3 שנים ביוכימיה קלינית (כולל בדיקות אנדוקרינולוגיות, אימונולוגיות, וטוקסיקולוגיות) - מ.ר.; : ב. 1 שנה ברפואה פנימית או ברפואת ילדים. |- <עוגן פרט 30> | : 30. מומחה בפתולוגיה אבחנתית {{ש}} (([תיקון: תש"ן, תשס"ב, תשס"ו, תשפ"ב, תשפ"ג])) || : 4¹⁄₂ שנים, מהן - ::: 4 שנים בפתולוגיה אבחנתית; ::: 6 חודשים בתקופות רצופות של שלושה חודשים כל אחת, בשניים ממקצועות אלה: כירורגיה כללית, רפואת ילדים, רפואה פנימית, אונקולוגיה, מחלות עור ומין, כירורגיית ילדים, כירורגיה של ראש וצוואר, כירורגיה אורולוגית, יילוד וגינקולוגיה, כירורגיה פלסטית, נוירוכירורגיה, כירורגיה של בית חזה, אורתופדיה אונקולוגית (במסגרת מחלקה אורתופדית), אימונולוגיה ואלרגיה, אנדוקרינולוגיה, אנדוקרינולוגיית ילדים, גנטיקה רפואית, גסטרואנטרולוגיה, גסטרואנטרולוגיית ילדים, המטולוגיה, המטו-אונקולוגיית ילדים, מחלות זיהומיות, מחלות מטבוליות, מחלות ריאה, מחלות ריאה ילדים, נאונטולוגיה, נוירולוגיות ילדים והתפתחות הילד, נפרולוגיה, נפרולוגיית ילדים, קרדיולוגיה, קרדיולוגיית ילדים, ריאומטולוגיה, גינקופתולוגיה, דרמטופתולוגיה, המטופתולוגיה, נוירופתולוגיה, נפרופתולוגיה, פתולוגיה פרינטלית, פתולוגיה של העצם והרקמות הרכות, פתולוגיה של מערכת העיכול, פתולוגיה של השתלות, ציטולוגיה, פתולוגיה של דרכי הנשימה, פתולוגיה משפטית, פתולוגיה של ראש-צוואר, פתולוגיה של חלל הפה, פתולוגיה מולקולרית, פתולוגיה של השד, פתולוגיה של השתן. |- <עוגן פרט 31> | : 31. מומחה ברפואה גרעינית {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תש"ן, תשס"ב, תשס"ח, תשע"ג, תשפ"א])) || : אחד משני המסלולים האלה: : א. 4 שנים, מהן - ::: 2 שנים ברפואה גרעינית; ::: 6 חודשים ביחידת PET-CT; ::: שנה רדיולוגיה אבחנתית; ::: 3 חודשים רפואה פנימית; ::: חודש רפואת ילדים; ::: חודשיים בתקופות רצופות של חודש או חודשיים כל אחת, באחד או בשניים מאלה: אנדוקרינולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיה כללית, נוירולוגיה, קרדיולוגיה, רדיותרפיה, מחלות זיהומיות, נוירוכירורגיה; : ב. תואר מומחה ברדיולוגיה אבחנתית; :: 1¹⁄₂ שנים רפואה גרעינית; :: 6 חודשים PET-CT. |- <עוגן פרט 32> | : 32. מומחה בגריאטריה {{ש}} (([תיקון: תשל"ז, תש"ם, תשמ"א, תשמ"ז, תשנ"ב, תשנ"ח, תשס"ב, תשס"ג, תש"ע, תשפ"א, תשפ"ה, תשפ"ו])) || : אחד משני המסלולים האלה: : א. 4 שנים, מהן - ::: 2 שנים גריאטריה; ::: 1¹⁄₂ שנה רפואה פנימית; ::: 3 חודשים מרפאה גריאטרית קהילתית; ::: 3 חודשים באחד או יותר מן המקצועות האלה, בתקופות של חודש אחד לפחות בכל מקצוע: יחידה גריאטרית מייעצת בבית חולים כללי, נוירולוגיה, אורתופדיה, שיקום כללי, פסיכיאטריה מבוגרים, רפואה פליאטיבית, קרדיולוגיה, אונקולוגיה, ראומטולוגיה, המטולוגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה, טיפול נמרץ כללי, מחלות זיהומיות, מחלות ריאה, רפואה לשיכוך כאב, רפואה דחופה, כירורגיה כללית, אף אוזן גרון, נפרולוגיה; : ב. תואר מומחה ברפואה פנימית או ברפואת משפחה; :: 1 שנים ו-9 חודשים גריאטריה; :: 3 חודשים מרפאה גריאטרית קהילתית. |- <עוגן פרט 33> | : 33. מומחה ברפואה משפטית {{ש}} (([תיקון: תש"ם-3, תשע"ז-2, תשפ"ב])) || : 5 שנים, מהן - : א. 3 שנים ברפואה משפטית; : ב. שנה בפתולוגיה אבחנתית; : ג. ¹⁄₂ שנה במחלקה לדימות, בדגש על דימות תלת-ממדי–טומוגרפיה ממוחשבת (CT) ובדיקות דימות של תהודה גנטית (MRI); : ד. 3 חודשים בשניים מן המקצועות האלה: סבב מעבדות פורנזיות (מעבדה לביולוגיה פורנזית, מעבדה לזיהוי פלילי, מעבדה לטוקסיקולוגיה פורנזית, זיהוי על סמך משנן), מחלקה לרפואה דחופה, יילוד וגינקולוגיה, רפואת ילדים, כירורגיה אורתופדית. |- <עוגן פרט 34> | : 34. מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר {{ש}} (([תיקון: תשמ"א, תשנ"ו, תש"ע, תשע"ד, תשפ"ב, תשפ"ו])) || : (()) 4.5 שנים, מהן - : א. 15 חודשים במרפאה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר; : ב. 1 שנה במסגרת של אשפוז יום לילד והמתבגר או במסגרת של טיפול יום לילד והמתבגר, ויכול ש-3 חודשים ממנה יהיו במחלקת יום לילד ולמתבגר; : ג. 6 חודשים במחלקה לפסיכיאטריה; : ד. שנה אחת ב-2 תקופות של 6 חודשים כל אחת במקצועות האלה: :: (1) במחלקה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר; :: (2) במרפאה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר; :: (3) במחלקת אשפוז יום/טיפול יום פסיכיאטרי לילד ולמתבגר; :: (4) (((נמחקה);)) : ה. 6 חודשים באחד מהמקומות האלה: :: (1) מרפאה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר בקהילה; :: (2) מרפאה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר באחד מהתחומים האלה: הפרעות אכילה, טיפול בטראומה, הפרעות נוירו-התפתחויות, התערבות במשבר, התמכרויות, מגדר; :: (3) באחד מאלה: טיפול יום בקהילה או חלופת אשפוז או אשפוז בית או בית מאזן; : ו. 3 חודשים באחד מהתחומים האלה: :: (1) התפתחות הילד; :: (2) נוירולוגיית ילדים; :: (3) מרפאה פסיכיאטרית לגיל הרך. |- <עוגן פרט 35> | : 35. מומחה במינהל רפואי {{ש}} (([תיקון: תשמ"ז-2, תשמ"ז-3, תשס"ו, תשס"ח, תשע"ב, תשע"ד])) || : א. בעל תואר מומחה לפי תקנות אלה; : ב. בעל תואר שני לפחות, שהמועצה להשכלה גבוהה הכירה בו לפי [[סעיף 22 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]], באחד מאלה: ניהול רפואי, מינהל מערכות בריאות, בריאות הציבור במגמת ניהול רפואי, מינהל עסקים, מינהל ציבורי; : ג. 2 שנים באחד משני מסלולים אלה: :: (1) 18 חודשים בהנהלת בית חולים כללי או בהנהלת בית חולים ייעודי (כגון: פסיכיאטרי, גריאטרי, שיקומי); ::: 6 חודשים בהנהלה ראשית או מחוזית של משרד הבריאות או בהנהלה ראשית או מחוזית של קופת חולים או במפקדת קצין רפואה ראשי של צה"ל; :: (2) 18 חודשים בהנהלה ראשית או מחוזית של משרד הבריאות או בהנהלה ראשית או מחוזית של קופת חולים ו-6 חודשים מהם יכול שיבוצעו במפקדת קצין רפואה ראשי של צה"ל; ::: 6 חודשים בהנהלת בית חולים כללי. |- <עוגן פרט 36> | : 36. מומחה בנאונטולוגיה {{ש}} (([תיקון: תש"ן, תשנ"ט, תשס"ו, תשע"א, תשע"ד-3])) || : א. תואר מומחה ברפואת ילדים. : ב. 3 שנים, מהן - ::: 30 חודשים טיפול מיוחד ביילוד (ובהם 3 חודשים מרפאת מעקב יילודים) - חובה; ::: 6 חודשים במחלקת יילודים - חובה. |- <עוגן פרט 37> | : 37. מומחה בגנטיקה רפואית {{ש}} (([תיקון: תש"ן, תש"ע, תשע"ב])) || : א. תואר מומחה באחד מענפי הרפואה כמפורט בטור א' בתוספת זו; : ב. 2.5 שנים בגנטיקה קלינית. |- <עוגן פרט 38> | : 38. מומחה בראומטולוגיה {{ש}} (([תיקון: תש"ן, תשנ"ו, תשס"ב, תשס"ג, תשס"ו, תשע"ב, תשע"ד, תשפ"ה, תשפ"ו])) || : אחד מארבעה מסלולים אלה: : א. מסלול מבוגרים; :: תואר מומחה ברפואה פנימית; :: (()) 2.5 שנים, מהן - ::: (()) 2.25 שנים ראומטולוגיה; ::: 3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר ממקצועות אלה: אורתופדיה, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, ראומטולוגיית ילדים, רפואה פיזיקלית ושיקום, נפרולוגיה, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, המטולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ב. מסלול ילדים; :: תואר מומחה ברפואת ילדים; :: (()) 2.5 שנים, מהן - ::: 2 שנים בראומטולוגיית ילדים; ::: 2 חודשים ראומטולגיית מבוגרים; ::: 4 חודשים, בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, בשניים או יותר ממקצועות אלה: אורתופדיית ילדים, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פיזיקלית ושיקום, ראומטולוגיית מבוגרים; : {{ממורכז|או}} : ג. 5¹⁄₂ שנים, מהן - ::: 1 שנה ברפואה פנימית - חובה; ::: (()) 1.25 שנה ראומטולוגיה - חובה; ::: 2 שנים ברפואה פנימית - חובה; ::: 3 חודשים - בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר ממקצועות אלה: ::: רפואה פיזיקלית ושיקום, אורתופדיה, רדיולוגיה אבחנתית, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, ראומטולוגיית ילדים, נפרולוגיה, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, המטולוגיה; ::: 1 שנה ראומטולוגיה - חובה; : {{ממורכז|או}} : ד. 5¹⁄₂ שנים, מהן - ::: 3 שנים ברפואה פנימית - חובה; ::: (()) 1.25 שנה ראומטולוגיה - חובה; ::: 3 חודשים אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה - חובה; ::: 3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר ממקצועות אלה: ::: רפואה פיסיקלית ושיקום, אורתופדיה, רדיולוגיה אבחנתית, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, ראומטולוגיית ילדים, נפרולוגיה, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, המטולוגיה; ::: 1 שנה ראומטולוגיה. |- <עוגן פרט 39> | : 39. מומחה בכירורגיה של היד {{ש}} (([תיקון: תש"ן, תשנ"ט, תש"ס])) || : א. תואר מומחה בכירורגיה אורתופדית או בכירורגיה פלסטית. : ב. 2¹⁄₂ שנים בכירורגיה של היד. |- <עוגן פרט 40> | : 40. מומחה בכירורגיית כלי-דם {{ש}} (([תיקון: תש"ן, תשנ"ט, תשס"ט, תשפ"ג])) || : אחד מארבעת המסלולים האלה: : א. 5¹⁄₂ שנים מהן - ::: 18 חודשים לכירורגיה כללית; ::: 42 חודשים כירורגיית כלי דם; ::: 3 חודשים טיפול נמרץ; ::: 3 חודשים לבחירה באחד ממקצועות אלה: כירורגיה אורתופדית, רדיולוגיה פולשנית, כירורגיית לב-חזה; : ב. תואר מומחה בכירורגיה כללית; :: 27 חודשים מהן - ::: 24 חודשים בכירורגיית כלי דם; ::: 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה: כירורגיה אורתופדית, רדיולוגיה פולשנית, כירורגיית לב-חזה; : ג. תואר מומחה בכירורגיה של בית החזה, מסלול כירורגיית לב; :: 3 שנים, מהן - ::: 24 חודשים בכירורגיית כלי דם; ::: 9 חודשים בכירורגיה כללית; ::: 3 חודשים לבחירה באחד מהמקצועות האלה: כירורגיה אורתופדית, רדיולוגיה פולשנית; : ד. תואר מומחה בכירורגיה של בית החזה, מסלול כירורגיית חזה; :: 3 שנים, מהן - ::: 30 חודשים בכירורגיה כלי דם; ::: 3 חודשים בכירורגיה כללית; ::: 3 חודשים לבחירה באחד מהמקצועות האלה: כירורגיה אורתופדית, רדיולוגיה פולשנית. |- <עוגן פרט 41> | : 41. מומחה במחלות זיהומיות {{ש}} (([תיקון: תשנ"ב, תשנ"ט])) || : א. תואר מומחה באחד מאלה: :: רפואה פנימית, רפואת ילדים, רפואת משפחה; : ב. 2 שנים מחלות זיהומיות - חובה. |- <עוגן פרט 42> | : 42. מומחה ברפואה תעסוקתית {{ש}} (([תיקון: תשנ"ב, תש"ס, תשס"ח, תש"ע, תשע"ד])) || : 4¹⁄₂ שנים מהן - :: 3 שנים רפואה תעסוקתית, במהלכן 1 שנה קורס אקדמי וקבלת תואר מוסמך ברפואה תעסוקתית, לפי תעודה המוכרת בידי המועצה להשכלה גבוהה - חובה; :: 9 חודשים רפואה פנימית; :: 3 חודשים אורתופדיה; :: 6 חודשים - ב-2 תקופות של 3 חודשים ב-2 מהמקצועות האלה: :: א.א.ג. וכירורגיה של ראש וצוואר, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, מחלות עור ומין, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, שיקום, אפידמיולוגיה, רפואת משפחה, איכות הסביבה. |- <עוגן פרט 43> | : 43. מומחה בטיפול נמרץ כללי {{ש}} (([תיקון: תשנ"ב, תש"ס, תשס"ב, תשע"ג, תשפ"ג])) || : א. תואר מומחה באחד מהמקצועות האלה: :: הרדמה, יילוד וגינקולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיה כללית, כירורגיה פלסטית, כירורגיה של בית החזה, מחלות אף אוזן גרון, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, רפואה פנימית, רפואה דחופה; : ב. 2 שנים, מהן - ::: 18 חודשים טיפול נמרץ כללי - חובה, ואפשר שעד 3 חודשים מהם יהיו ביחידה לטיפול נמרץ פנימי; : ג. 6 חודשים בתקופות רצופות של חודשיים כל אחת, בשלושה מהמקצועות האלה: :: מחלות זיהומיות, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, טיפול נמרץ ילדים, הרדמה, נפרולוגיה, טיפול נמרץ נוירוכירורגי, כירורגיית לב, טראומה, כוויות. |- <עוגן פרט 44> | : 44. נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד {{ש}} (([תיקון: תשנ"ו, תשנ"ח, תשס"ח-2, תשע"ד])) || : תואר מומחה ברפואת ילדים; : 3 שנים, מהן - :: (()) 1.25 שנים נוירולוגית ילדים; :: 1 שנה התפתחות הילד; :: 3 חודשים נוירולוגיה (מבוגרים); :: 6 חודשים נוירולוגית ילדים בסיום התכנית. |- <עוגן פרט 45> | : 45. קרדיולוגיית ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ"ו])) || : תואר מומחה ברפואת ילדים; : 3 שנים, מהן - :: 2¹⁄₂ שנים קרדיולוגיית ילדים; :: 3 חודשים קרדיולוגיית מבוגרים; :: 3 חודשים כירורגיית בית החזה. |- <עוגן פרט 46> | : 46. מחלות ריאה ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ"ו, תשס"ט])) || : תואר מומחה ברפואת ילדים; : 2¹⁄₄ שנים, מהן - :: 21 חודשים מחלות ריאה ילדים; :: 3 חודשים מחלות ריאה מבוגרים; :: 3 חודשים טיפול נמרץ ילדים (למי שלא עשה טיפול נמרץ במסגרת התמחותו ברפואת ילדים). |- <עוגן פרט 47> | : 47. <!-- אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיית ילדים {{ש}} --> (([תיקון: תשנ"ו, תשס"ו])) || (((בוטל).)) |- <עוגן פרט 48> | : 48. הימטו אונקולוגיית ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ"ו, תשס"ו, תשס"ח, תשע"ו-2, תשפ"ב])) || : א. מומחה ברפואת ילדים; : ב. 2¹⁄₂ שנים, מהן - ::: 2¹⁄₄ שנים המטו-אונקולוגיית ילדים - חובה; ::: 3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מאלה: ::: המטולוגיה, רדיותרפיה, דימות, פתולוגיה אבחנתית, מחלות זיהומיות. |- <עוגן פרט 49> | : 49. גסטרואנטרולוגיית ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ"ו, תשס"ח, תשפ"א])) || : תואר מומחה ברפואת ילדים; : 2¹⁄₂ שנים, מהן - :: שנתיים ו-3 חודשים גסטרואנטרולוגיית ילדים; :: 3 חודשים גסטרואנטרולוגיית מבוגרים. |- <עוגן פרט 50> | : 50. נפרולוגיית ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ"ו])) || : תואר מומחה ברפואת ילדים; : 2¹⁄₂ שנים, מהן - :: 2 שנים נפרולוגיית ילדים; :: 6 חודשים, דיאליזה כרונית לילדים או - :: 3 חודשים דיאליזה בילדים ו-3 חודשים דיאליזה כרונית במבוגרים. |- <עוגן פרט 51> | : 51. אנדוקרינולוגיית ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ"ו, תש"ע, תשע"ד])) || : תואר מומחה ברפואת ילדים; : 2³⁄₄ שנים, מהן - :: 2¹⁄₂ שנים אנדוקרינולוגיית ילדים; :: 3 חודשים אנדוקרינולוגיית מבוגרים. |- <עוגן פרט 52> | : 52. טיפול נמרץ ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ"ח, תש"ס, תשס"ט, תשפ"א])) || : אחד משני המסלולים האלה: : א. תואר מומחה ברפואת ילדים: :: (()) 2.5 שנים, מהן - ::: 24 חודשים בטיפול נמרץ ילדים; ::: 3 חודשים בטיפול נמרץ כללי; ::: 3 חודשים הרדמה; : ב. תואר מומחה בהרדמה או בטיפול נמרץ כללי: :: (()) 2.5 שנים, מהן - ::: 20 חודשים בטיפול נמרץ ילדים; ::: חודש בטיפול נמרץ ילודים; ::: 3 חודשים ברפואה דחופה ילדים; ::: 3 חודשים במחלקת ילדים; ::: חודש קרדיולוגית ילדים; ::: חודש בריאות ילדים; ::: חודש בדימות ילדים. |- <עוגן פרט 53> | : 53. פרמקולוגיה קלינית {{ש}} (([תיקון: תשנ"ח, תשפ"ב])) || : א. תואר מומחה באחד מאלה: :: רפואה פנימית; :: רפואת ילדים; :: פסיכיאטריה; :: רפואת משפחה; :: גריאטריה; :: רפואה דחופה; :: אונקולוגיה; : ב. 2.5 שנים ברציפות, ביחידה לפרמקולוגיה קלינית. : הערה: עבודת מדעי יסוד שנעשתה במעבדה לפרמקולוגיה קלינית במסגרת התמחות הבסיס, תוכל להיחשב כחלק מההתמחות לתקופה של עד 6 חודשים. |- <עוגן פרט 54> | : 54. רפואה דחופה {{ש}} (([תיקון: תשנ"ט, תשס"ח, תשע"א, תשפ"א, תשפ"ג])) || : אחד מששת המסלולים האלה: : א. 4 שנים, מהן - ::: 30 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; ::: 9 חודשים במחלקה לרפואה פנימית; ::: חודש אורתופדיה; ::: חודש טיפול נמרץ; ::: חודש מרפאה לרפואת המשפחה; ::: 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית; ::: 3 חודשים במחלקה לרפואה דחופה ילדים; : ב. תואר מומחה בכירורגיה כללית; :: 27 חודשים, מהם - ::: 21 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; ::: 3 חודשים במחלקה לרפואה פנימית; ::: 3 חודשים במחלקה לרפואה דחופה המיועדת לטיפול בילדים; : ג. תואר מומחה ברפואה פנימית; :: 30 חודשים, מהם - ::: 21 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; ::: 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית; ::: 3 חודשים במחלקת הרדמה או טיפול נמרץ כללי; ::: 3 חודשים במחלקה לרפואה דחופה המיועדת לטיפול בילדים; : ד. תואר מומחה בהרדמה; :: 30 חודשים, מהם - ::: 21 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; ::: 3 חודשים במחלקה לרפואה פנימית; ::: 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית; ::: 3 חודשים במחלקה לרפואה דחופה המיועדת לטיפול בילדים; : ה. תואר מומחה ברפואת ילדים; :: 30 חודשים, מהם - ::: 21 חודשים במחלקה לרפואה דחופה המיועדת לטיפול בילדים; ::: 3 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; ::: 3 חודשים במחלקה לכירורגיית ילדים; ::: 3 חודשים במחלקת הרדמה או מחלקת טיפול נמרץ ילדים; : ו. תואר מומחה ברפואת המשפחה; :: 30 חודשים, מהם - ::: 21 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; ::: 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית; ::: 3 חודשים במחלקה לרפואה דחופה המיועדת לטיפול בילדים; |- <עוגן פרט 55> | : 55. רפואה לשיכוך כאב {{ש}} (([תיקון: תשס"ט, תשע"ט-2, תשפ"ו])) || : א. תואר מומחה באחד המקצועות האלה: :: אונקולוגיה, אימונולוגיה קלינית ואלרגולונגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה, גריאטריה, המטולוגיה, הרדמה, יילוד וגניקולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיית חזה ולב, כירורגיה כללית, כירורגיה פלסטית, מחלות אף אוזן גרון וכירורגיית ראש צואר, מחלות עור ומין, מחלות עיניים, מחלות ריאה, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, נפרולוגיה, פסיכיאטריה, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, קרדיולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, ראומטולוגיה, רפואה גרעינית, רפואת המשפחה, רפואת ילדים, רפואה פיזיקלית ושיקום, רפואה פנימית, רפואה דחופה. : ב. 27 חודשים, מהם - :: (1) 21 חודשים במרפאה או ביחידה לרפואה לשיכוך כאב; :: (2) (((נמחק);)) :: (3) (((נמחק);)) :: (4) 6 חודשים, בתקופות של חודשיים כל אחת, בשלושה מהמקצועות האלה: רפואה פיזיקלית ושיקום, כירורגיה אורתופדית, רדיולוגיה אבחנתית, נוירולוגיה, הרדמה, ראומטולוגיה, נוירוכירורגיה, פסיכיאטריה, רפואה פליאטיבית; :: (([במקור הסיפא היא המשך של פסקה (4)]:)) ואולם לא ניתן לעשות תקופה לפי פרט משנה זה, במקצוע שבו יש לו תואר מומחה. |- <עוגן פרט 56> | : 56. רפואה פליאטיבית {{ש}} (([תיקון: תשע"ג, תשפ"ב])) || : א. תואר מומחה באחד המקצועות האלה: :: אונקולוגיה, גריאטריה, המטו-אונקולוגית ילדים, הרדמה, יילוד וגינקולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיה כללית, כירורגיית חזה ולב, כירורגיית כלי דם, כירורגיה פלסטית, מחלות אף אוזן גרון וכירורגיית ראש וצוואר, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, רפואת המשפחה, רפואת ילדים, רפואה פיזיקלית ושיקום, רפואה פנימית, רפואה דחופה; : ב. 2 שנים, מהן - :: (1) 18 חודשים ביחידה פליאטיבית בבית חולים, ויכול ש-8 חודשים מתוכם יהיו ביחידה פליאטיבית בקהילה; :: (2) 6 חודשים בשניים או יותר מהמקצועות האלה בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, אך לא יותר מ-3 חודשים במקצוע אחד: ::: אונקולוגיה, נוירולוגיה, מחלות ריאה, המטולוגיה, המטואונקולוגיה ילדים, נפרולוגיה, פסיכיאטריה, רפואה פיזיקלית ושיקום, גריאטריה, נוירוכירורגיה, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פנימית, רפואת ילדים, רפואת המשפחה, מחלות אף אוזן וגרון וכירורגיה של ראש–צוואר, רפואה דחופה, קרדיולוגיה, רפואה לשיכוך כאב. |- <עוגן פרט 57> | : 57. מומחה במחלות מטבוליות {{ש}} (([תיקון: תשע"ט])) || : א. תואר מומחה באחד מענפי הרפואה האלה: פנימית, רפואת משפחה, רפואת ילדים, נוירולוגיה, גינקולוגיה, אנדוקרינולוגיה; : ב. 2¹⁄₄ שנים, מהן - :: (1) 1 שנה בגנטיקה קלינית; :: (2) 1¹⁄₄ שנה במחלות מטבוליות. |- <עוגן פרט 58> | : 58. מומחה בנוירו-רדיולוגיה פולשנית: {{ש}} (([תיקון: תשפ"ב])) || : א. תואר מומחה באחד מהמקצועות האלה: נוירולוגיה, נוירוכירורגיה, רדיולוגיה אבחנתית, קרדיולוגיה, כירורגיית כלי דם; : ב. 3.5 שנים, מהן - :: (1) שנה ראשונה, מתוכה חצי שנה בנוירולוגיה או נוירוכירורגיה וחצי שנה בנויורו-רדיולוגיה; :: (2) 2.5 שנים בנוירו-רדיולוגיה פולשנית. |} <פרסום> ט"ז באב תשל"ג (14 באוגוסט 1973) <חתימה> ויקטור שם-טוב שר הבריאות kph6rk41f9ioqteclyui7w84czs1oxv 0 394142 3019410 3019399 2026-06-10T13:01:26Z OpenLawBot 8112 [3019404] 3019410 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל״ג–1973}} {{ח:קטע3||תקנות בדבר אישור תואר מומחה ובחינות}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשל״ג, 1924|תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה ובחינות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3056.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 1620|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3208.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 2513|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3756.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 743|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3818.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 928|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4086.pdf}}, {{ח:תיבה|1013|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4091.pdf}}, {{ח:תיבה|1400|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4113.pdf}}, {{ח:תיבה|1784|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4132.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1464|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4269.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 264|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4286.pdf}}, {{ח:תיבה|1386|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4385.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 1018|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4475.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 533|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4749.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 458|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4897.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 289|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4995.pdf}}, {{ח:תיבה|577|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5013.pdf}}, {{ח:תיבה|1066|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5039.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 112|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5232.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 1174|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5452.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 1020|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5761.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 703|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5831.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 84|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5862.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 896|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5979.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 726|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6045.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 575|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6159.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 413|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6220.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 1006|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6502.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 390|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6641.pdf}}, {{ח:תיבה|418|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6643.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 302|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6738.pdf}}, {{ח:תיבה|1332|תיקון מס׳ 2 [תשס״ח] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6810.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1363|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6907.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 906|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6993.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 1496|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7144.pdf}}, {{ח:תיבה|1497|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7144.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 239|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7187.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 511|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7328.pdf}}, {{ח:תיבה|1112|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7374.pdf}}, {{ח:תיבה|1198|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7383.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 736|הוראת שעה [תשע״ב] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7618.pdf}}, {{ח:תיבה|750|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7620.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 681|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7775.pdf}}, {{ח:תיבה|753|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7781.pdf}}, {{ח:תיבה|812|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7787.pdf}}, {{ח:תיבה|1199|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7824.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 151|הוראת שעה [תשע״ב] (תיקון מס׳ 2 [צ״ל: תיקון])|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7877.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1314|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8106.pdf}}, {{ח:תיבה|3508|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8249.pdf}}, {{ח:תיבה|3508|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8249.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 2071|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 3386|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10244.pdf}}, {{ח:תיבה|3568|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10270.pdf}}, {{ח:תיבה|3606|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10202.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 2074|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10712.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 1114|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11735.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2177|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12419.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים#סעיף 17|הסעיפים 11א}} {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים#סעיף 61|ו־22}} {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|לפקודת המתעסקים ברפואה, 1947}}, ולאחר התיעצות בהסתדרות הרפואית בישראל, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:מפריד}} {{ח:הערה|פקודת המתעסקים ברפואה, 1947 הוחלפה {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|בפקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל״ז–1976}}.}} {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: בקשה להתמחות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: התמחות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הכרה במוסד להתמחות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: בחינות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳: מוסדות בחינה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: סדרי בחינה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: החלטה בדבר מתן תואר}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תש״ם, תשמ״ה, תש״ן, תשנ״ב, תשנ״ז, תשס״ג, תשס״ו, תשע״ד, תשע״ד־2, תשפ״ב}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איגוד מדעי“ – תאגיד שהמועצה מכירה בו כאיגוד מדעי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בוגר“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|כללי המועצה להשכלה גבוהה (תארים מוכרים)|בכללי המועצה להשכלה גבוהה (תארים מוכרים), תשכ״ד–1964}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדע יסוד“ – אחד מאלה: אימונולוגיה, אנטומיה, פתולוגיה אבחנתית, אנטרופולוגיה, אפידמיולוגיה, אתיקה רפואית, ביולוגיה, ביוכימיה, ביופיסיקה, גנטיקה, כימיה, כימיה פיסיקלית, מיקרוביולוגיה, מדעי המחשב, סוציאולוגיה, סטטיסטיקה, פיסיקה, פיסיולוגיה, פסיכולוגיה, פרמקולוגיה, תולדות הרפואה, תזונה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד מוכר“ – יחידה, מוסד רפואי, ארגון רפואי, מכון, מחלקה, חטיבה, מעבדה, מרפאה או מרכז או שירות שהוכרו לענין התמחות לפי תקנות אלה על־ידי המנהל לפי המלצת המועצה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד סגור“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסמך“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|כללי המועצה להשכלה גבוהה (תארים מוכרים)|בכללי המועצה להשכלה גבוהה (תארים מוכרים), תשכ״ד–1964}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקצוע משנה“ – ענף רפואה המפורש {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ לתוספת}} שלא צויין לצדו שהוא מקצוע ראשי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקצוע־על“ – ענף רפואה מן המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(ג)}}, שתואר בו מותנה בתואר מומחה במקצוע ראשי, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקצוע ראשי“ – ענף רפואה שבו מוענק למועמד תואר מומחה לאחר עמידה בכל הדרישות להתמחות, ללא צורך במומחיות בתחום נוסף; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרפאת שלב א׳“ – מקום שבו ניתן שירות ברפואת המשפחה לקהילה, והמתמחה עובד בליווי מדריך במרפאה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרפאת שלב ב׳“ – מקום שבו ניתן שירות ברפואת המשפחה בקהילה, והמתמחה עובד עצמאית ביחידה ובמרפאה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פנקס התמחות“ – פנקס שהנפיקה המועצה למתמחה לצורך רישום פרטי התמחותו לשם תואר מומחה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קורס להחייאה מתקדמת“ (Advanced Trauma Life Support – ”ATLS“‎) – קורס מרוכז להחייאה ותמיכת חיים במצבי חירום, לרבות טיפול בחבלה, שאישר המנהל בהתייעצות עם המועצה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קורס להחייאה פדיאטרית מתקדמת“ (Advanced Pedatic Life-Support – ”APLS“‎) – קורס מרוכז להחייאה ותמיכת חיים במצבי חירום בטיפול בילדים, שאישר המנהל בהתייעצות עם המועצה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קורס להחייאה קרדיאלית מתקדמת“ (Advanced Cardiac Life-Suppor{{ח:הערה|t}} – ”ACLS“‎) – קורס מרוכז להחייאה ותמיכת חיים במצבי חירום קרדיו–וסקולריים, החייאת לב ריאות, שאישר המנהל בהתייעצות עם המועצה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא“ – מורשה לעסוק ברפואה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים#סעיף 3|סעיף 3 לפקודה}}. {{ח:סעיף|2|תואר מומחה}} {{ח:ת}} לא יאושר לרופא תואר מומחה (להלן – תואר) אלא אחד התארים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת|בטור א׳ של התוספת}}, ולא יאושר תואר אלא לפי הוראות תקנות אלה. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: בקשה להתמחות|תיקון: תשנ״ז}} {{ח:סעיף|3|בקשה להתמחות ופנקס התמחות|תיקון: תשמ״ה, תשמ״ו, תשנ״ב, תשנ״ז, תשפ״ב־2, תשפ״ב־3}} {{ח:תת|(א)}} רופא המבקש להתמחות יגיש למועצה בקשה להתמחות ויצרף לבקשתו את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} אישור בכתב מאת פקולטה או בית ספר לרפואה מוכרים לענין {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים#סעיף 4|סעיף 4(ב) לפקודה}} בדבר סיום כל חובותיו לקבלת תואר דוקטור ברפואה; {{ח:תתת|(2)}} אישור בכתב מאת מנהל מוסד מוכר ויושב ראש ועדת ההתמחות בו, כי מנהל המוסד המוכר יקבלו להתמחות. {{ח:תת|(א1)}} אושרה בקשה להתמחות, תעביר המועצה למבקש אישור על כך בכתב ותצרף לאישור הודעה אשר תציין את כל אלה: החובה לדווח על ההתמחות למשרד הבריאות, אופן הדיווח האמור והשלכות אי־דיווח כאמור, כפי שנקבעו בתקנות אלה; המנהל יפרסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות נוסח לדוגמה של הודעה כאמור. {{ח:תת|(א2)}} רופא המבקש להתמחות אשר בקשתו אושרה בידי המועצה, יגיש למשרד הבריאות, באופן מקוון באתר האינטרנט של המשרד, בתוך חודשיים מיום קבלת האישור בכתב כאמור בתקנת משנה (א1), דיווח על ההתמחות, שיתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הדיווח יכלול את הפרטים האלה: {{ח:תתתת|(א)}} פרטי המבקש ואמצעי התקשרות עימו; {{ח:תתתת|(ב)}} פרטי הסטאז׳ שביצע ופרטי התמחויות קודמות, אם נעשו על ידו; {{ח:תתתת|(ג)}} פרטי ההתמחות; {{ח:תתת|(2)}} המבקש להתמחות יצרף לדיווח את המסמכים האלה: {{ח:תתתת|(א)}} אישור בכתב מאת מנהל מוסד מוכר כאמור בתקנת משנה (א)(2); {{ח:תתתת|(ב)}} אישור בכתב מהמועצה ולפיו בקשת ההתמחות אושרה כאמור בתקנת משנה (א1). {{ח:תת|(א3)}} התקבל דיווח על התמחות לפי תקנת משנה (א2), יעביר משרד הבריאות למבקש אישור על קבלת הדיווח. {{ח:תת|(ב)}} אושרה בקשתו של מתמחה, ייחשב יום קבלת הבקשה במועצה כיום תחילת ההתמחות. {{ח:תת|(ג)}} המבקש להחליף מקום התמחותו יגיש למועצה בקשה לאישור החלפת מקום התמחות ויצרף לבקשתו אישורים בכתב מאת מנהל המחלקה ויושב ראש ועדת ההתמחות במוסד מוכר המוכן לקבלו כמתמחה (בתקנת משנה זו – אישורים מהמוסד המוכר כי מוכנים לקבלו כמתמחה); אושרה הבקשה בידי המועצה, יגיש למשרד הבריאות, באופן מקוון באתר האינטרנט של המשרד, בתוך חודשיים מהמועד שבו אושרה הבקשה, דיווח על החלפת מקום ההתמחות, ויכלול בו את הפרטים המפורטים בתקנת משנה (א2)(1) ויצרף לו את האישורים מהמוסד המוכר כי מוכנים לקבלו כמתמחה ואת אישור החלפת מקום ההתמחות שקיבל מהמועצה; תאריך תחילת ההתמחות במקום החדש ייחשב כאמור בתקנות משנה (ב) ו־(ד). {{ח:תת|(ד)}} המועצה רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר כיום תחילת ההתמחות את היום הנקוב בהודעת המוסד המוכר, אף אם הוא מוקדם לתאריך שבו נתקבלה הבקשה במועצה, ובלבד שהבקשה נתקבלה תוך 60 ימים ממועד תחילת ההתמחות בפועל. {{ח:תת|(ה)}} המועצה תמציא למתמחה פנקס התמחות או תעדכן את הרישום בו, לפי הענין, תוך שלושים ימים מיום קבלת בקשת המתמחה כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ג). {{ח:תת|(ו)}} מתמחה יגיש פנקס התמחותו לחתימת יושב ראש ועדת ההתמחות במוסד המוכר בו הוא מתמחה מיד עם קבלתו מהמועצה. {{ח:תת|(ז)}} לא תוכר כחלק ממסלול ההתמחות תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) או (ג), לפי העניין, או תקופת עבודה שנעשתה בלא שהוגש דיווח על האישור למשרד הבריאות כאמור בתקנת משנה (א2) או (ג), לפי העניין, לאחר שחלפו חודשיים מיום אישור בקשה כאמור בידי המועצה; ואולם רשאי המנהל, להכיר בתקופת עבודה כאמור, כולה או מקצתה, בהתחשב בנסיבות מיוחדות שלא הייתה למתמחה שליטה עליהן, ולגבי תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה למועצה – יחליט המנהל כאמור לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין מתמחה שבקשתו להתמחות אושרה בידי המועצה לפני יום 1.1.2023):}} לא תוכר כחלק ממסלול ההתמחות תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) או (ג), לפי העניין, או תקופת עבודה שנעשתה בלא שהוגש דיווח על האישור למשרד הבריאות כאמור בתקנת משנה (א2) או (ג), לפי העניין, לאחר שחלפו ארבעה חודשים מיום תחילתן של תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות) (תיקון מס׳ 2), התשפ״ב–2022 {{ח:הערה|(לאחר יום 1.5.2023)}}; ואולם רשאי המנהל, להכיר בתקופת עבודה כאמור, כולה או מקצתה, בהתחשב בנסיבות מיוחדות שלא הייתה למתמחה שליטה עליהן, ולגבי תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה למועצה – יחליט המנהל כאמור לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: התמחות}} {{ח:סעיף|4|חובת התמחות|תיקון: תשנ״ב}} {{ח:ת}} פרט לאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנה 10}} חייב מועמד לעבור התמחות לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} ולהיבחן לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}. {{ח:סעיף|5|סדרי התמחות|תיקון: תש״ם, תשמ״א, תשמ״ב, תשמ״ג, תשמ״ו, תשמ״ז, תשנ״ב, תשנ״ו, תשנ״ז, תשס״ב, תשס״ט, תש״ע, תשע״ט, תשפ״ג, תשפ״ה, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} התמחות תהיה על ידי עבודה רצופה במוסד מוכר בהיקף של משרה שלמה, הכוללת ביצוע תורנויות במספר שקבעה המועצה לאותו ענף רפואה, בהדרכתו ובפיקוחו של בעל תואר מומחה באותו ענף רפואה. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ד)}} שנה אחת מתוך השנתיים הראשונות ושישה חודשים רצופים מתוך השנה האחרונה של ההתמחות יהיו במקצוע ראשי אלא אם כן נאמר אחרת בתקנות אלה. {{ח:תת|(ה)}} מתמחה במקצוע־על אשר מסלול ההתמחות בו שנתיים וחצי רשאי לצרף לתקופת התמחותו התמחות של ששה חדשים רצופים שעשה באותו תחום כמקצוע משנה, במסגרת התמחותו במקצוע הראשי. {{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ז)}} מתמחה המבקש להתמחות במקצוע על ואינו מומחה באחד מהמקצועות הראשיים הנדרשים כתנאי להתמחות במקצוע על, לא יתחיל אותה התמחות אלא לאחר שקיבל אישור מאת המועצה המדעית על השלמת תקופות ההתמחות במקצועות השונים לפי דרישתה. {{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), התמחות במקצועות כמפורט בתקנת משנה (י) תיעשה בעבודה רצופה במוסד מוכר בהיקף של מחצית משרה לפחות, והיא תכלול ביצוע תורנויות במספר שקבעה המועצה לאותו ענף רפואה, לפי היקף המשרה, בהדרכתו ובפיקוחו של בעל תואר מומחה באותו ענף רפואה. {{ח:תת|(ט)}} התמחות כאמור בתקנת משנה (ח) בהיקף הקטן ממשרה שלמה, תיעשה לפי מסלול ההתמחות הקבוע {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת {{ח:הערה|[<s>לתקנות העיקריות</s>]}}}}, בשינויים המחויבים, ולפי תוכנית שאישרה המועצה המדעית מראש. {{ח:תת|(י)}} תקנות משנה (ח) ו־(ט) יחולו על התמחות במקצועות {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}} המפורטים להלן: {{ח:תתת|(1)}} המטולוגיה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 3|בפרט 3}}; {{ח:תתת|(2)}} אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 4|בפרט 4}}; {{ח:תתת|(3)}} מחלות ריאה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 5|בפרט 5}}; {{ח:תתת|(4)}} גסטרואנטרולוגיה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 6|בפרט 6}}; {{ח:תתת|(5)}} אנדוקרינולוגיה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 7|בפרט 7}}; {{ח:תתת|(6)}} הרדמה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 21|בפרט 21}}; {{ח:תתת|(7)}} רדיולוגיה אבחנתית כאמור רדיולוגיה אבחנתית כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 23|בפרט 23 מסלול ב}}; {{ח:תתת|(7א)}} גריאטריה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 32|בפרט 32}}; {{ח:תתת|(8)}} מינהל רפואי כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 35|בפרט 35}}; {{ח:תתת|(9)}} נאונטולוגיה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 36|בפרט 36}}; {{ח:תתת|(10)}} גנטיקה רפואית כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 37|בפרט 37}}; {{ח:תתת|(11)}} ראומטולוגיה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 38|בפרט 38}}; {{ח:תתת|(12)}} מחלות זיהומיות כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 41|בפרט 41}}; {{ח:תתת|(12א)}} נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 44|בפרט 44}}; {{ח:תתת|(13)}} מחלות ריאה ילדים כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 46|בפרט 46}}; {{ח:תתת|(14)}} הימטו־אונקולוגיית ילדים כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 48|בפרט 48}}; {{ח:תתת|(15)}} גסטרואנטרולוגיית ילדים כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 49|בפרט 49}}; {{ח:תתת|(16)}} אנדוקרינולוגיית ילדים כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 51|בפרט 51}}; {{ח:תתת|(17)}} פרמקולוגיה קלינית כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 53|בפרט 53}}; {{ח:תתת|(18)}} רפואה דחופה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 54|בפרט 54 ב. עד ו.}}; {{ח:תתת|(19)}} רפואה לשיכוך כאב כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 55|בפרט 55}}; {{ח:תתת|(20)}} רפואה פליאטיבית כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 56|בפרט 56}}; {{ח:תתת|(21)}} נפרולוגיית ילדים, כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 50|בפרט 50}}. {{ח:סעיף|6|תקופת התמחות|תיקון: תש״ם, תשנ״ב, תשס״ח, תשע״ד־2, תשע״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} תקופת ההתמחות תהיה כפי שצויין {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ לתוספת}} לצד התואר המבוקש ובנוסף לזה תקופת התמחות של ששה חדשים לפחות במדע יסוד שהמועצה אישרה מראש את נושאו ותכנו. {{ח:תת|(ב)}} מועמד לתואר במקצוע המוכר כמדע יסוד חייב, בנוסף להתמחות כנקבע {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} לגבי אותו מקצוע, בהתמחות של ששה חדשים במקצוע יסוד שני, זולת אם נקבע אחרת {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}. {{ח:תת|(ג)}} מקצוע־על הוא אחד {{ח:פנימי|תוספת|מהפרטים לתוספת}} המנויים להלן: {{ח:פנימי|תוספת פרט 2|2}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 3|3}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 4|4}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 5|5}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 6|6}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 7|7}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 8|8}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 27|27}} (מסלולים ב׳ עד ח׳ בלבד), {{ח:פנימי|תוספת פרט 32|32}} (מסלול א׳ בלבד), {{ח:פנימי|תוספת פרט 35|35}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 36|36}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 37|37}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 38|38}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 39|39}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 41|41}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 43|43}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 44|44}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 45|45}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 46|46}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 48|48}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 49|49}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 50|50}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 51|51}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 52|52}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 53|53}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 54|54}} (מסלולים 1 עד 5 בלבד), {{ח:פנימי|תוספת פרט 55|55}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 56|ו־56}}. {{ח:תת|(ג1)}} תקופת ההתמחות במקצוע־על תהיה כמצוין {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ בתוספת}} לצד התואר המבוקש; התמחות במקצוע־על תיעשה לאחר השלמת התואר במקצוע הראשי הרלוונטי, ואולם יכול שתיעשה במשולב עמו, ככל שקיים {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ בתוספת}} מסלול התמחות המאפשר זאת. {{ח:תת|(ד)}} ששת חודשי הסטז׳ האחרונים במחלקה מוכרת להתמחות בארץ, בכירורגיה כללית, רפואת ילדים או רפואה פנימית, יוכרו בהסכמת מנהל המחלקה במקצוע הראשי של המתמחה ובהסכמת המתמחה, כשישה החודשים הראשונים של ההתמחות המתחילה באחד מן המקצועות האמורים, ובלבד שלא חלה הפסקה העולה על שישה חודשים בין סיום הסטז׳ ובין תחילת ההתמחות. {{ח:סעיף|7|רציפות התמחות|תיקון: תשל״ז, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ה, תשמ״ז, תשנ״ב, תשנ״ו, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} רציפות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5}} תהיה – {{ח:תתת|(1)}} במדע יסוד – ששה חדשים רצופים; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(3)}} במקצוע משנה – תקופה שלא תפחת מהאמור {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}. {{ח:תת|(ב)}} לא תהיה הפסקה בתוך שלבי ההתמחות האמורים בתקנת משנה (א) או ביניהם אלא בהתאם לאמור בתקנת משנה (ג). {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנות 5(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 7|ו־7(א)}} מותרות הפסקות כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} הפסקה שנגרמה על־ידי שירותו של המועמד בצבא־הגנה לישראל או עקב שירות זה, או מסיבה שלא היתה למועמד שליטה עליה, באישור יושב־ראש המועצה ולהנחת דעתו של המנהל; {{ח:תתת|(2)}} הפסקה שנעשתה לשם התמחות במדע יסוד או במקצוע שהמועמד חייב בו לשם השגת אישור התואר; {{ח:תתת|(3)}} הפסקה לתקופה שלא תעלה על שנה אחת לאחר התמחות של שנתיים לפחות במקצוע ראשי, בתנאי שהתקבל אישור מראש מאת יושב ראש המועצה ולהנחת דעתו של המנהל; {{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(5)}} הפסקה בהתמחות בבריאות הציבור, אחרי שנה התמחות רצופה לפחות לשם התמחות במקצוע רפואי שאינו בריאות הציבור, ובלבד שההפסקה האמורה תהיה לתקופה שלא תעלה על שנתיים; {{ח:תתת|(6)}} הפסקה לתקופה שלא תעלה על שנתיים לשם עבודה במחקר הכוללת תקופת התמחות במדע יסוד והפסקה לתקופה שלא תעלה על שנה וחצי לשם עבודה במחקר שאינה כוללת תקופת התמחות במדע יסוד. {{ח:סעיף|8|אי־<wbr>הכרה בהתמחות|תיקון: תש״ם}} {{ח:ת}} לא הכירה המועצה או ועדה מקצועית שהיא מנתה לשם כך בהתמחות, כולה או מקצתה, לא ייבחן המועמד אלא לאחר שעבר תקופת התמחות נוספת שהיא תקבע. {{ח:סעיף|9|חריג בדבר תואר המדריך}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5}} יכול שההדרכה והפיקוח יהיו בידי מי שאינו בעל תואר – {{ח:תת|(1)}} אם המדריך אינו תושב קבע בישראל והמועצה סמכה ידיה מראש על הדרכתו ופיקוחו; {{ח:תת|(2)}} במקצועות שאינם רפואיים־קליניים – אם המדריך ממלא תפקיד אקדמאי־הוראתי או אם הוא בעל תואר אקדמאי שאינו פחות מזה של ”מוסמך“ והוא בעל ותק של שש שנים לפחות מיום קבלת התואר כאמור. {{ח:סעיף|9א|חובת עמידה בקורסי החייאה מתקדמת|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ט, תשס״ג, תשע״ב, תשע״ד, תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} מתמחה באחד מענפי ההתמחות המפורטים {{ח:פנימי|תוספת פרט 12|בפרטים 12}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 12א|12א}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 13|13}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 14|14}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 15|15}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 16|16}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 17|17}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 19|19}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 21|21}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 22|22}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 39|39}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 40|40}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 43|43}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 54|ו־54 בתוספת}}, חייב להגיש למועצה תעודה על סיום קורס להחייאה מתקדמת. {{ח:תת|(ב)}} מתמחה ברפואת ילדים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת פרט 9|בפרט 9 בתוספת}} וברפואה דחופה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת פרט 54|בפרט 54 בתוספת}}, חייב להגיש למועצה תעודה על סיום קורס להחייאה פדיאטרית מתקדמת. {{ח:תת|(ג)}} מתמחה ברפואה דחופה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת פרט 54|בפרט 54 בתוספת}}, חייב להגיש למועצה תעודה על סיום קורס להחייאה קרדיאלית מתקדמת. {{ח:סעיף|10|פטורים מחובת התמחות|תיקון: תשל״ז, תש״ם, תש״ם־3, תשמ״א, תשמ״ג, תשמ״ה, תשנ״ב, תש״ס, תשס״ט, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לאשר לרופאים דלקמן לפי בקשתם תואר ללא התמחות בישראל: {{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(2)}} למי שהמועצה סמכה ידיה על הדרכתו ופיקוחו לצורך התמחות מועמדים בענף רפואי, שלדעת המנהל אין די בעלי תואר לאותו ענף לשם הדרכת מועמדים בו, באותו ענף; {{ח:תתת|(3)}} למי שאושר לו התואר או תואר דומה מחוץ לישראל, אם המועצה ממליצה על כך ובתנאים שקבעה, לרבות הצורך בעמידה בבחינות. {{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, בהמלצת המועצה, להכיר בעבודה שנעשתה לצורך התמחות כולה או חלקה מחוץ לישראל, כבאה במקום התמחות או חלק ממנה, ללא תנאים או בתנאים, לרבות דרישה לעמוד בבחינות שלב א׳, שלב ב׳ או שניהם; הכיר המנהל בחלק מהעבודה כאמור – תקוצר תקופת ההתמחות הנדרשת בהתאם לכך, אולם תחילתה של תקופת ההתמחות לענין תקנות אלה היא ביום שבו התחיל המתמחה בהתמחות או בהשלמת יתרת תקופת ההתמחות במוסד מוכר. {{ח:תת|(ג)}} לא יהיה חייב בהתמחות במדע יסוד – {{ח:תתת|(1)}} בוגר באחד ממדעי היסוד; {{ח:תתת|(2)}} מועמד לתואר באחד מאלה: בריאות הציבור, רפואה משפטית, רפואה תעסוקתית, רפואת המשפחה, מיקרוביולוגיה קלינית, ביוכימיה קלינית; {{ח:תתת|(3)}} מי שעשה מחקר קליני שהמועצה אישרה מראש את נושאו ותכנו וביצועו, להנחת דעתה, במשך תקופה של חצי שנה לפחות; המחקר הקליני יבוצע בעבודה מלאה וברציפות אלא אם כן אישרה המועצה שלתועלת המחקר יהיה לפצלו לשתי תקופות; {{ח:תתת|(4)}} מי שאושרה לו התמחות במדעי יסוד בתוך מסלול התמחות קודם. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הכרה במוסד להתמחות|תיקון: תשנ״ב}} {{ח:סעיף|10א|הגדרות|תיקון: תשנ״ב, תשע״ז־3}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכרה במוסד“ – הכרה במוסד כמוסד מוכר להתמחות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה להכרה עליונה“ – הוועדה העליונה להכרה וביקורת של המועצה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדות הכרה“ – ועדות משנה של הוועדה להכרה עליונה, הבודקות את קיום תנאי ההכרה במוסד המבקש הכרה כמוסד מוכר להתמחות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תנאי הכרה“ – תנאים שקבעה המועצה, בכתב, שצריכים להתקיים במוסד להתמחות המבקש הכרה, לפי סוגי התמחות. {{ח:סעיף|10ב|הגשת בקשה|תיקון: תשנ״ב, תשע״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} בקשה להכרה במוסד יגיש מנהל המוסד לוועדת ההכרה העליונה ויצרף לה כל מסמך או אישור הנחוצים בהתאם לתנאי ההכרה. {{ח:תת|(ב)}} העתק הבקשה יישלח למנהל. {{ח:תת|(ג)}} ראתה המועצה כי במוסד המבקש מתקיימים, לכאורה, תנאי ההכרה, היא תמנה ועדת הכרה, תוך 60 ימים מיום הגשת הבקשה. {{ח:סעיף|10ג|הכרה במוסד מוכר|תיקון: תשנ״ב, תשע״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} הגיעה ועדת ההכרה העליונה למסקנה, על סמך דין וחשבון ועדת הכרה כי במוסד המבקש מתקיימים תנאי ההכרה, תגיש המלצתה, בצירוף המלצת יושב ראש המועצה, למנהל, תוך 30 ימים מיום סיום בדיקת המוסד. {{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, על סמך המלצת המועצה, לתת למוסד הכרה מלאה או בהגבלות, בתנאים ולתקופת נסיון, כולם או מקצתם. {{ח:תת|(ג)}} הוכר מוסד, יתן לו המנהל תעודת מוסד מוכר להתמחות, ויפרט בה את ההגבלות והתנאים, אם נקבעו. {{ח:סעיף|10ד|ביטול הכרה או הגבלתה|תיקון: תשנ״ב, תשע״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} חדל להתקיים במוסד תנאי מתנאי ההכרה חייב מנהל המוסד המוכר להודיע על כך, מיד, לוועדת ההכרה העליונה ולמנהל. {{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, על פי המלצת המועצה, לשלול הכרה ממוסד מוכר או להגבילה בזמן ובתנאים. {{ח:סעיף|10ה|תקופת ההכרה|תיקון: תשנ״ב}} {{ח:תת|(א)}} הכרה במוסד תהא בתוקף לתקופה שלא תעלה על 5 שנים מיום נתינתה, ואולם ניתן לחדש הכרה כאמור אם הוגשה על כך בקשה, בדרך הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 10ב|בסעיף 10ב}}, לא יאוחר מששה חדשים לפני תום תקופת ההכרה. {{ח:תת|(ב)}} על בדיקת בקשה לחידוש הכרה במוסד יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: בחינות|תיקון: תשנ״ב}} {{ח:קטע3|פרק ה סימן א|סימן א׳: מוסדות בחינה}} {{ח:סעיף|11|ועדת בחינות עליונה|תיקון: תש״ם, תשמ״א, תשמ״ג, תשמ״ו}} {{ח:תת|(א)}} מליאת המועצה תמנה ועדת בחינות עליונה. {{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הועדה יהיה אחד מסגני יושב ראש המועצה. {{ח:סעיף|11א|ועדות מומחיות|תיקון: תשמ״ו}} {{ח:תת|(א)}} הועד הפועל של המועצה ימנה שתי ועדות מומחיות, ואלה הן: {{ח:תתת|(1)}} ועדה למקצועות פנימיים ולמקצועות מעבדה; {{ח:תתת|(2)}} ועדה למקצועות כירורגיים. {{ח:תת|(ב)}} את יושבי ראש ועדות המומחיות ימנה הועד הפועל של המועצה. {{ח:תת|(ג)}} חברי ועדות המומחיות יהיו בעלי תואר מומחה, מנהלי מחלקה בבית חולים במקצועם ולפחות בדרגת מרצה בכיר בבית ספר לרפואה בישראל. {{ח:סעיף|12|ועדות לבחינות מקצועיות|תיקון: תש״ם, תשמ״א, תשמ״ג, תשמ״ו, תשנ״ב}} {{ח:תת|(א)}} הועד הפועל של המועצה ימנה, לאחר התייעצות עם האיגוד המדעי של מקצוע הבחינה, לכל מקצוע כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, חברים בועדות לבחינות מקצועיות ויפקח על ביצוע הבחינות בהתאם לתכנית ההתמחות. {{ח:תת|(ב)}} הועדות לבחינות מקצועיות יהיו כפופות להחלטות מקצועיות של ועדת הבחינות העליונה. {{ח:תת|(ג)}} את יושבי ראש הועדות לבחינות מקצועיות תמנה ועדת הבחינות העליונה. {{ח:תת|(ד)}} חברי הועדות לבחינות מקצועיות יהיו בעלי תואר מומחה ולפחות שלושה מהם, לרבות היושב ראש, יהיו בעלי תואר מומחה במקצוע הבחינה. {{ח:תת|(ה)}} מספר החברים, לרבות היושב ראש, בועדה לבחינות מקצועיות לא יפחת מחמישה. {{ח:תת|(ו)}} תקופת כהונתו של חבר בועדה לבחינות מקצועיות היא כתקופת כהונתה של המועצה. {{ח:תת|(ז)}} אחרי גמר תקופת כהונה אחת, תוחלף מחצית לפחות של חברי הועדה לבחינות מקצועיות בחברים חדשים; כהונת חבר בועדה לבחינות מקצועיות לא תעלה על שתי תקופות כהונה. {{ח:תת|(ח)}} התפנה מקומו של חבר בועדה לבחינות מקצועיות, ימנה הועד הפועל של המועצה מחליף שיכהן עד תום תקופת הכהונה של החבר שמקומו התפנה. {{ח:סעיף|13|שטחי פעולה של ועדות המומחיות|תיקון: תש״ם, תשמ״ו, תשנ״ב, תשנ״ו, תש״ס, תשע״ד, תשפ״ב}} {{ח:ת}} במסגרת התפקידים לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12}} אחראיות ועדות המומחיות על ביצוע הבחינות במקצועות אלה: {{ח:תת|(1)}} הועדה למקצועות פנימיים – {{ח:תת}} {{עמודות|4|א. רפואה פנימית; {{ש}} ב. קרדיולוגיה; {{ש}} ג. הימטולוגיה; {{ש}} ד. אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה; {{ש}} ה. מחלות ריאה; {{ש}} ו. גסטרואנטרולוגיה; {{ש}} ז. אנדוקרינולוגיה; {{ש}} ח. נפרולוגיה; {{ש}} ט. רפואת ילדים; {{ש}} י. נוירולוגיה; {{ש}} יא. פסיכיאטריה; {{ש}} יב. פסיכיאטריה של הילד והמתבגר; {{ש}} יג. מחלות עור ומין; {{ש}} יד. רדיולוגיה אבחנתית; {{ש}} טו. אונקולוגיה; {{ש}} טז. רפואה גרעינית; {{ש}} יז. רפואת המשפחה; {{ש}} יח. בריאות הציבור; {{ש}} יט. פתולוגיה אבחנתית; {{ש}} כ. רפואה משפטית; {{ש}} כא. רפואה פיסיקלית ושיקום; {{ש}} כב. ניאונטולוגיה; {{ש}} כג. מינהל רפואי; {{ש}} כד. גנטיקה רפואית; {{ש}} כה. ראומטולוגיה; {{ש}} כו. מחלות זיהומיות; {{ש}} כז. רפואה תעסוקתית; {{ש}} כח. {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ש}} כט. מיקרוביולוגיה קלינית; {{ש}} ל. ביוכימיה קלינית; {{ש}} לא. גריאטריה; {{ש}} לב. נוירולוגיית ילדים; {{ש}} לג. קרדיולוגיית ילדים; {{ש}} לד. מחלות ריאה ילדים; {{ש}} לה. אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיית ילדים; {{ש}} לו. הימטו־אונקולוגיית ילדים; {{ש}} לז. גסטרו אנטרולוגיית ילדים; {{ש}} לח. נפרולוגיית ילדים; {{ש}} לט. אנדוקרינולוגיית ילדים; {{ש}} מ. פרמקולוגיה קלינית.}} {{ח:תת|(2)}} הועדה למקצועות כירורגיים: {{ח:תת}} {{עמודות|4|א. כירורגיה כללית; {{ש}} ב. נוירוכירורגיה; {{ש}} ג. כירורגיה של בית החזה; {{ש}} ד. כירורגיה אורטופדית; {{ש}} ה. כירורגיה פלסטית; {{ש}} ו. כירורגיה אורולוגית; {{ש}} ז. מחלות אף, אוזן וגרון; {{ש}} ח. מחלות עיניים; {{ש}} ט. הרדמה; {{ש}} י. יילוד וגינקולוגיה; {{ש}} יא. כירורגיית כלי דם; {{ש}} יב. כירורגיה של היד; {{ש}} יג. טיפול נמרץ כללי; {{ש}} יד. כירורגיית ילדים; {{ש}} טו. טיפול נמרץ ילדים; {{ש}} טז. רפואה דחופה.}} {{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:סעיף|14|ישיבות והחלטות ועדות המומחיות|תיקון: תש״ם, תשנ״ב}} {{ח:תת|(א)}} מנין חוקי בישיבות ועדות המומחיות הוא מחצית חבריהן. {{ח:תת|(ב)}} היו הדעות שקולות, יכריע קולו של יושב ראש הועדה. {{ח:תת|(ג)}} החלטות עקרוניות של ועדת הבחינה העליונה יידונו ויאושרו בידי הועד הפועל של המועצה. {{ח:סעיף|15||תיקון: תש״ם, תשמ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:קטע3|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: סדרי בחינה}} {{ח:סעיף|16|צורת הבחינות|תיקון: תש״ם}} {{ח:תת|(א)}} בחינות יהיו בעל פה ובכתב ויכול שיהיו גם בפעולה רפואית. {{ח:תת|(ב)}} הבחינות ייערכו בשפה העברית. {{ח:סעיף|17|שלבי בחינות|תיקון: תש״ם, תש״ם־2, תשמ״ו, תשפ״ב}} {{ח:תת|(א)}} הבחינות יתקיימו בשני שלבים: שלב א׳ ושלב ב׳. {{ח:תת|(ב)}} מתמחה רשאי לגשת לבחינת שלב א׳ בכל עת, לאחר שסיים שנתיים ראשונות מתקופת ההתמחות בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בתקנה 24(ב)}}. {{ח:תת|(ג)}} מתמחה שעמד בבחינה שלב א׳ רשאי לגשת לבחינת שלב ב׳ בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בתקנה 21}}. {{ח:סעיף|18|בחינה בשלב א׳|תיקון: תשל״ח, תשמ״ו}} {{ח:תת|(א)}} הבחינה בשלב א׳ תתייחס בעיקרה לידע עיוני. היא תעסוק בתהליכים פתו־פיסיולוגיים שביסוד המחלות ובבעיותיהן הקליניות, כולל דרכי האיבחון והטיפול. {{ח:תת|(ב)}} בחינה בשלב א׳ יכול שתהיה בשני חלקים או יותר, לפי החלטת ועדת הבחינות העליונה. {{ח:סעיף|19|בחינה בשלב ב׳|תיקון: תש״ם, תשמ״ו, תשנ״ב, תשע״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} הבחינה בשלב ב׳ תעסוק ביחוד במקרים ממשיים בתחום מקצוע ההתמחות, שעליהם יצטרך המתמחה ליישם את ידיעותיו, מבחינת האבחון, מבחינת הטיפול ומבחינת ייעוץ מומחי במקצועו. {{ח:תת|(ב)}} במקצועות־על תיערך בתום ההתמחות בחינת סיום התמחות המורכבת מבחינה בכתב ובחינה בעל פה, זולת אם ועדת הבחינות העליונה, ובאישור הועד הפועל של המועצה, החליטה אחרת. {{ח:תת|(ג)}} במקצוע־על שניתן לעשות בו התמחות משולבת עם התמחות במקצוע ראשי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(ג1)}}, חייב המתמחה לעמוד בבחינות שלב א׳ ושלב ב׳ של המקצוע הראשי, כתנאי לזכאותו להיבחן בבחינת סיום ההתמחות של מקצוע־העל. {{ח:סעיף|20|מועדי בחינות|תיקון: תש״ם, תשמ״ו, תשנ״ב, תשנ״ו}} {{ח:ת}} בחינות ייערכו אחת לשנה לפחות, בהתאם להחלטת ועדת הבחינות העליונה, אשר תשלח לכל מתמחה שביקש להיבחן במקצוע, הודעה על מועד הבחינה במקצועו ומקום עריכתה, 30 ימים לפני המועד האמור. {{ח:סעיף|21|השתתפות בבחינות|תיקון: תש״ם, תשמ״א, תשמ״ו, תשנ״ב, תשע״ז־4, תשפ״ב}} {{ח:תת|(א)|(1)}} קבעה ועדת הבחינה העליונה מועדי אביב וסתיו לבחינה שלב ב׳ באותה שנה, זכאי המתמחה לגשת לבחינה במועד אביב או סתיו בשנה האחרונה להתמחותו, וברפואת משפחה בחצי שנה האחרונה להתמחותו; אין בעמידה בבחינה כאמור כדי לקצר את תקופת ההתמחות כפי שנקבעה; {{ח:תתת|(2)}} המבקש להיבחן במועד אביב או במועד סתיו יגיש לועדת הבחינות העליונה של המועצה בקשה, על גבי טופס שניתן להשיג במשרד המועצה, לא יאוחר מהתאריך שקבעה ועדת הבחינות העליונה של המועצה כתאריך אחרון להגשת בקשה להיבחן באותו המועד; לבקשה כאמור יצורף אישור על תשלום האגרה שלפי {{ח:חיצוני|צו הרופאים (אגרות)#סעיף 2ג|סעיף 2ג לצו הרופאים (אגרות), התשמ״ד–1983}} (להלן – צו הרופאים (אגרות)). {{ח:תת|(ב)}} המועצה, או ועדה שהיא מינתה לשם כך, תבדוק זכותו של המתמחה להיבחן, ותודיע לו על החלטתה. {{ח:תת|(ג)}} מתמחה רשאי לחזור בו מהשתתפותו בבחינה על ידי הודעה שתגיע לידיה של ועדת הבחינה לא יאוחר משלושים יום לפני מועד הבחינה. {{ח:תת|(ד)}} אי־השתתפות בבחינה ללא מתן הודעה כאמור בתקנת משנה (ג), תיחשב ככשלון, אלא אם הוכיח המתמחה, להנחת דעתו של הועד הפועל, בהקדם האפשרי לפי הנסיבות, כי היתה סיבה סבירה לאי השתתפותו. {{ח:סעיף|22|ציוני בחינות|תיקון: תשל״ח, תשמ״ו, תשנ״ב}} {{ח:תת|(א)}} ציוני בחינות או כל חלק מהן יפורסמו בציון ”עובר“ או ”נכשל“. {{ח:תת|(ב)}} ועדת הבחינות העליונה תאשר את תוצאות בחינות שלב א׳. {{ח:תת|(ג)}} הועדות לבחינות המקצועיות יציינו תוצאות שלב ב׳; כל חלק יצוין בציון נפרד. {{ח:תת|(ד)}} בבחינות שלב ב׳ רשאים חברי הועדה לבחינות מקצועיות להציע ציונים בנפרד במקרה של מחלוקת בין חבריה. {{ח:סעיף|23|אישור תוצאות הבחינה והודעה עליהן|תיקון: תש״ם, תשמ״ו}} {{ח:תת|(א)}} ועדת בחינות מקצועית תמסור לועדת המומחיות דין וחשבון על תוצאות כל בחינה; ועדת המומחיות תעביר דין וחשבון זה בצירוף המלצותיה והערותיה לאישורו של יושב ראש ועדת הבחינות העליונה. {{ח:תת|(ב)}} לאחר אישור תוצאות הבחינות תודיע המועצה לכל נבחן על תוצאות בחינתו. {{ח:סעיף|24|בחינה חוזרת|תיקון: תשל״ח, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ו, תשנ״ב, תשפ״ב}} {{ח:תת|(א)}} מתמחה שנכשל בבחינה או בכל חלק ממנה, אם היתה בשני חלקים או יותר, רשאי לחזור ולהיבחן במועד מאוחר יותר, ובלבד שייבחן בכל חלקי הבחינה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), מתמחה שלא עמד בבחינות עד לתום ארבע שנים מיום שסיים את תקופת ההתמחות, בין שנכשל ובין שלא ניגש לבחינה כלל, לא יהיה רשאי לגשת לבחינות אלא אם כן יותר לו לעשות כן ובתנאים שקבעה המועצה; מתמחה שנכשל בפעם הראשונה או השנייה בבחינת שלב ב׳ רשאי לגשת לבחינה חוזרת כעבור חצי שנה; מי שנכשל בפעם השלישית יוכל לגשת לבחינה חוזרת רק לאחר עבור שנה מיום הבחינה שבה נכשל. {{ח:סעיף|25|סודיות הבחינה}} {{ח:ת}} ענייני הבחינות הם סודיים ומי שממלא תפקיד בקשר עמם לא יגלה דבר עליהם אלא במידה שהוא חייב או רשאי לגלותו על פי דין. {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: החלטה בדבר מתן תואר|תיקון: תשנ״ב}} {{ח:סעיף|26|תפקיד והמלצות המועצה|תיקון: תש״ם, תשנ״ב}} {{ח:תת|(א)}} משסיים המתמחה את הבחינות ואת תקופת התמחותו תגיש המועצה למנהל, תסקיר על תוצאות בדיקותיה, לרבות תוצאות הבחינות, והמלצה מנומקת בדבר מתן תואר; יושב ראש המועצה רשאי להעביר את בקשתו של המתמחה בצירוף תוצאות הבחינות לחוות דעתה של ועדה מקצועית שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}}, בשאלת מילוי כל חובותיו של המתמחה לפי תקנות אלה, בטרם יוגשו התסקיר וההמלצה למנהל. {{ח:תת|(ב)}} במקרה פטור מחובת התמחות לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(א)}} תפרט המועצה בתסקירה את טעמי הפטור. {{ח:סעיף|27|דיון מחדש}} {{ח:ת}} לא נראתה למנהל המלצת המועצה, יעביר לה את הערותיו ויבקש ממנה לדון בדבר מחדש; המועצה תחזיר למנהל את ההמלצה, שהחליטה עליה בדיון מחדש, בשני עותקים. {{ח:סעיף|28|ועדה מיוחדת|תיקון: תש״ם}} {{ח:ת}} לא נראתה למנהל המלצת המועצה לאחר הדיון מחדש, יעביר את הבקשה לחוות דעתה של ועדה מיוחדת שחבריה יהיו נציגו של המנהל, שיהיה יושב ראש הוועדה, יושב ראש המועצה או מי שהסמיך לכך והדיקן של אחד מבתי הספר לרפואה בארץ או נציגו. {{ח:סעיף|29|הגשת הבקשה|תיקון: תש״ם, תשמ״א, תשנ״ב, תשנ״ז, תשע״ז־4}} {{ח:ת}} רופא המבקש אישור תואר (להלן – מועמד) יגיש למנהל באמצעות המועצה בקשה לכך בשני עתקים; לבקשה יצורפו – {{ח:תת|(1)}} דיפלומה על סיום לימודיו באוניברסיטה או בבית ספר לרפואה, מוכרים ע״י המנהל; {{ח:תת|(2)}} רשיון או היתר זמני בר־תוקף לעסוק ברפואה בישראל; {{ח:תת|(3)}} תעודה על גמר התמחותו לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} או מסמכים המעידים על קיום נסיבות למתן פטור מחובת התמחות לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10}}; {{ח:תת|(4)}} פנקס התמחות שהנפיקה המועצה המדעית עם תחילת התמחות ושבו רשומות כל תקופות ההתמחות שאישרו מנהלי המחלקות ומנהלי בתי החולים שבהם נעשתה ההתמחות ויושב ראש ועדת ההתמחות שבאותם בתי החולים; {{ח:תת|(5)}} אישור על עמידה בהצלחה בכל בחינות ההתמחות כאמור {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק ה׳}} או פטור מחובת הבחינות או חלק מהן; {{ח:תת|(6)}} המלצה ממנהל המחלקה המוכרת של המקצוע הראשי או של מקצוע־על, לפי הענין, שבו בוצעה ההתמחות, על היות המבקש ראוי ללא סייג לתואר מומחה; {{ח:תת|(7)}} אישור על תשלום האגרה שלפי {{ח:חיצוני|צו הרופאים (אגרות)#סעיף 2ב|סעיף 2ב לצו הרופאים (אגרות)}}. {{ח:סעיף|29א|החלטת המנהל|תיקון: תש״ם, תשנ״ז, תשנ״ט}} {{ח:תת|(א)}} לא יחליט המנהל בדבר בקשה על פי {{ח:פנימי|סעיף 29|תקנה 29}} כל עוד לא הוגשה לו המלצת המועצה, ואם נתבקשה חוות דעתה של הוועדה המיוחדת שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28}} – כל עוד לא הוגשה לו חוות הדעת. {{ח:תת|(א1)}} המנהל רשאי שלא להעניק תואר מומחה, למבקש תואר, אף אם המועצה המליצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|תקנה 26}} על מתן התואר, אם נתקיים במבקש אחד מאלה ולדעת המנהל עלולה להיות לדבר השלכה על עיסוקו כרופא מומחה: {{ח:תתת|(1)}} הורשע בהליך פלילי או מתנהל נגדו הליך פלילי; {{ח:תתת|(2)}} שר הבריאות החליט לנקוט נגדו אמצעי משמעת בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים#סעיף 41|לסעיף 41 לפקודה}}, או מתנהלת נגדו קובלנה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים#סעיף 41|סעיף 41}} או לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים#סעיף 44א|סעיף 44א לפקודה}}. {{ח:תת|(ב)}} אישר המנהל תואר, יהיה תקפו מהתאריך בו השלים המתמחה את כל הדרישות לפי תקנות אלה לחלוטין, או מיום שהגיש בקשתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|תקנה 29}}, הכל לפי המאוחר; תעודה של יושב ראש המועצה על מועד השלמת הדרישות כאמור תהווה ראיה לכאורה לענין תקנה זו. {{ח:תת|(ג)}} תקנת משנה (ב) תחול על תואר שהמנהל אישר מיום א׳ בכסלו תשל״ט (1 בדצמבר 1978) ואילך. {{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות|תיקון: תשנ״ב}} {{ח:סעיף|30|סדרי דיונים ועבודה}} {{ח:תת|(א)}} המועצה ושאר הגופים האמורים בתקנות אלה יקבעו בעצמם את סדרי הדיונים והעבודה שלהם, במידה שאלה לא נקבעו בחיקוק או על פיו. {{ח:תת|(ב)}} המועצה והועדה המיוחדת שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28}} רשאיות להקים ועדות מקצועיות, לבקש מהן חוות דעת ולהחליט על המלצות או חוות הדעת, הכל לפי הענין, שהן ימסרו למנהל; אין המועצה או הועדה המיוחדת קשורות לחוות הדעת שהן קיבלו מן הועדות המקצועיות האמורות. {{ח:סעיף|31|פנקס}} {{ח:ת}} המנהל או מי שהוסמך על ידיו ינהל פנקס שבו יירשמו בעלי התארים ותאריהם. {{ח:סעיף|32|התחזות|תיקון: תשנ״ב}} {{ח:תת|(א)}} לא ישתמש אדם בתואר מומחה אלא אם התואר אושר לו לפי תקנות אלה, ולא ישתמש אדם בתואר דומה עד כדי להטעות לאחד התארים שלפי תקנות אלה. {{ח:תת|(ב)}} בוטל תואר לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|תקנה 33}}, יחדל בעל התואר להשתמש בו מיום פרסום ההודעה על כך ברשומות; הותלה התואר, יימנע בעל התואר מלהשתמש בו כל זמן שהתואר מותלה. {{ח:תת|(ג)}} לענין תקנה זו, ”תואר מומחה“ – לרבות תרגום או קיצור של תואר מומחה או רמז אחר להתמחות בענף רפואה. {{ח:סעיף|33|ביטול תואר והתלייתו|תיקון: תש״ם, תשע״ז־4}} {{ח:תת|(א)}} רשאי המנהל לבטל תואר שניתן או להתלותו לתקופה שיקבע, אם נוכח שהאישור הושג על ידי מצג־שוא או שבעל התואר גילה רשלנות גסה או אי־יכולת בביצוע תפקידיו כבעל אותו תואר, ובלבד שניתנה תחילה לבעל התואר הזדמנות להגיש את עצומותיו, בכתב או בעל־פה, לועדה שהרכבה כהרכב הועדה המוקמת לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28}}; הגיש בעל התואר, תוך שלושים יום מהיום שבו ניתנה לו הודעה על הכוונה לבטל את האישור או להתלותו, את עצומותיו לועדה, לא יבטל המנהל את התואר ולא יתלה אותו כל עוד לא הוגשה לו חוות דעת הועדה. {{ח:תת|(ב)}} התליית תואר לא תעלה על תקופה של שנתיים. {{ח:תת|(ג)}} בוטל תואר שניתן, לא תידון בקשה לנתינתו מחדש לפני תום שנתיים מיום שבוטל וכל עוד המבקש לא הוכיח קיום נסיבות מיוחדות המצדיקות את נתינתו מחדש; לבקשה לנתינת התואר מחדש יצורף אישור על תשלום האגרה שלפי {{ח:חיצוני|צו הרופאים (אגרות)#סעיף 2ב|סעיף 2ב לצו הרופאים (אגרות)}}. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנות אלה ובכפוף לתקנת משנה (ג) רשאי המנהל, בהמלצת המועצה, לתת תואר מחדש למי שתוארו בוטל, גם אם לא עשה המבקש התמחות לפי תקנות אלה בשלמותה או בחלקה לאחר שבוטל תוארו, או ללא בחינות, אם עמד בתנאים שקבעה לו המועצה. {{ח:סעיף|34|פרסומים}} {{ח:ת}} הודעה על אישור תואר, ביטולו והתלייתו תפורסם ברשומות. {{ח:סעיף|35|ביטול|תיקון: תש״ם}} {{ח:תת|(א)}} תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה), תשכ״ד–1964 – בטלות. {{ח:תת|(ב)}} תואר שאושר לפי תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה), תשכ״ד–1964, דינו כתואר שאושר לפי תקנות אלה. {{ח:סעיף|36|תחילה|תיקון: תשל״ד, תש״ם}} {{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה ביום השלושים לאחר פרסומן ברשומות. {{ח:תת|(ב)}} בעל תואר במקצוע ראשי, שקיבלו לא יאוחר מכ״ב בניסן תשל״ד (14 באפריל 1974) (בתקנה זו – המועד הקובע), המתמחה במקצוע משנה, פטור מחובת בחינות לפי תקנות אלה אם התחיל את התמחותו לפני המועד הקובע. {{ח:סעיף|37|השם|תיקון: תשל״ז}} {{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל״ג–1973“ {{ח:הערה|[במקור: ”תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל״ג–1973“]}}. {{ח:קטע2|תוספת|תוספת}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}})}}}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ב}} {{ח:ת}} <table> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} התואר</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מסלול ההתמחות</th></tr> <tr id="תוספת פרט 1"><td> {{ח:תת|1.}} מומחה ברפואה פנימית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשל״ז, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ג, תשמ״ו, תשמ״ז, תשנ״ח, תשס״ב, תשס״ו, תשס״ח, תשע״ד, תשע״ו־2, תשע״ט־2, תשפ״א, תשפ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} 3¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 3 שנים ברפואה פנימית; {{ח:תת|ב.}} חודש בטיפול נמרץ כללי או בטיפול נמרץ פנימי; {{ח:תת|ג.}} 5 חודשים, בתקופות רצופות של חודש, חודשיים או 3 חודשים, כל אחת, בשניים או יותר ממקצועות אלה: אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, אונקולוגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה, גריאטריה, המטולוגיה, השתלת מח עצם, חדר מיון, טיפול נמרץ כללי, טיפול נמרץ פנימי, טיפול נמרץ קרדיולוגי, מחלות ריאה, מרפאה פנימית או מרפאה לרפואת המשפחה או יחידה לטיפול־יום פנימית, נפרולוגיה, קרדיולוגיה, ראומטולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, מחלות זיהומיות, רפואה לשיכוך כאב, גנטיקה רפואית, רפואה פליאטיבית; ואולם, במקצועות טיפול נמרץ פנימי וטיפול נמרץ כללי לפי פרט משנה זה, בכל אחד מהם, ניתן לבצע תקופה בת חודש אחד בלבד. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 2"><td> {{ח:תת|2.}} מומחה בקרדיולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשל״ז, תשנ״ו, תש״ס, תשס״ב]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד משלושת המסלולים הבאים: {{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 3 שנים קרדיולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ב.}} 1 שנה רפואה פנימית; {{ח:תת}} 1 שנה קרדיולוגיה; {{ח:תת}} 2 שנים רפואה פנימית; {{ח:תת}} 2 שנים קרדיולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ג.}} 3 שנים רפואה פנימית; {{ח:תת}} 3 שנים – קרדיולוגיה {{ח:ת}} הערה: חובה בכל אחד משלושת המסלולים – ¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנה לפחות, אך לא יותר משנה אחת, ביחידה לטיפול נמרץ קרדיולוגיה. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 3"><td> {{ח:תת|3.}} מומחה בהימטולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ב־2, תשמ״ז, תשנ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד משלושת המסלולים הבאים: {{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים הימטולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ב.}} 1 שנה ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 1 שנה הימטולוגיה; {{ח:תת}} 2 שנים ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 1¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים הימטולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ג.}} 3 שנים ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים הימטולוגיה. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 4"><td> {{ח:תת|4.}} מומחה באימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשל״ז, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ג, תשמ״ז, תשנ״ו, תשנ״ט]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד משלושת המסלולים הבאים: {{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואה פנימית או ברפואת ילדים; {{ח:תת}} 1 שנה אימונולוגיה קלינית; {{ח:תת}} 1 שנה אלרגולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ב.}} 1 שנה ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 1 שנה באימונולוגיה קלינית; {{ח:תת}} 2 שנים ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 1 שנה באלרגולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ג.}} 3 שנים ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 1 שנה אימונולוגיה קלינית; {{ח:תת}} 1 שנה אלרגולוגיה. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 5"><td> {{ח:תת|5.}} מומחה למחלות ריאה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״ב־2, תשמ״ז, תשנ״ו, תשס״ב, תשע״ט, תשפ״א, תשפ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד משלושת המסלולים האלה: {{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואה פנימית או רפואת משפחה; {{ח:תת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₄ שנים, מהן – {{ח:תתת}} שנתיים מחלות ריאה; {{ח:תתת}} חודשיים במחלקה מוכרת לטיפול נמרץ נשימתי; {{ח:תתת}} חודש באחד ממקצועות אלה: מעבדת שינה, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, רפואה תעסוקתית, אלרגיה, רפואה גרעינית, קרדיולוגיה, מכון או מרפאת ריאות בקהילה, מחלות אף אוזן גרון, וכירורגיית ראש צוואר, כירורגיית חזה; {{ח:תת|ב.}} 1 שנה ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 1¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₄ שנים, מהן – {{ח:תתת}} שנה מחלות ריאה; {{ח:תתת}} חודשיים במחלקה מוכרת לטיפול נמרץ נשימתי; {{ח:תתת}} חודש באחד ממקצועות אלה: מעבדת שינה, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, רפואה תעסוקתית, אלרגיה, רפואה גרעינית, קרדיולוגיה, מכון או מרפאת ריאות בקהילה, מחלות אף אוזן גרון, וכירורגיית ראש צוואר, כירורגיית חזה; {{ח:תת}} 2 שנים רפואה פנימית; {{ח:תת}} 1 שנה מחלות ריאה; {{ח:תת|ג.}} 3 שנים ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₄ שנים, מהן – {{ח:תתת}} שנתיים מחלות ריאה; {{ח:תתת}} חודשיים במחלקה מוכרת לטיפול נמרץ נשימתי; {{ח:תתת}} חודש באחד ממקצועות אלה: מעבדת שינה, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, רפואה תעסוקתית, אלרגיה, רפואה גרעינית, קרדיולוגיה, מכון או מרפאת ריאות בקהילה, מחלות אף אוזן גרון, וכירורגיית ראש צוואר, כירורגיית חזה. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 6"><td> {{ח:תת|6.}} מומחה בגסטרואנטרולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ב־2, תשמ״ז, תשנ״ו, תשפ״ב]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד מארבעת המסלולים הבאים: {{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים בגסטרואנטרולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ב.}} 1 שנה ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 1 שנה בגסטרואנטרולוגיה: {{ח:תת}} 2 שנים ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 1¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים בגסטרואנטרולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ג.}} 3 שנים ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים בגסטרואנטרולוגיה. {{ח:תת|ד.}} תואר מומחה בכירורגיה כללית; {{ח:תת}} 2.5 שנים בגסטרואנטרולוגיה. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 7"><td> {{ח:תת|7.}} מומחה באנדוקרינולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ב־2, תשמ״ז, תשנ״ו, תשס״ב]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד מארבעת המסלולים הבאים: {{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 2 שנים אנדוקרינולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ב.}} 1 שנה ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 1 שנה באנדוקרינולוגיה; {{ח:תת}} 2 שנים ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 1 שנה באנדוקרינולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ג.}} 3 שנים ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 2 שנים באנדוקרינולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ד.}} תואר מומחה ביילוד וגינקולוגיה; {{ח:תת}} 9 חודשים רפואה פנימית; {{ח:תת}} 2 שנים אנדוקרינולוגיה. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 8"><td> {{ח:תת|8.}} מומחה בנפרולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ב־2, תשמ״ז, תשנ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד משלושת המסלולים הבאים: {{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים בנפרולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ב.}} 1 שנה ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 1 שנה בנפרולוגיה; {{ח:תת}} 2 שנים ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 1¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים בנפרולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ג.}} 3 שנים ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים בנפרולוגיה. {{ח:ת}} הערה: חובה בכל אחד משלושת המסלולים ¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנה לפחות, אך לא יותר משנה אחת, ביחידה לדיאליזה כרונית. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 9"><td> {{ח:תת|9.}} מומחה ברפואת ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״ב־2, תשמ״ג, תשמ״ה, תשמ״ו, תשמ״ז, תש״ן, תשנ״ו, תשנ״ט, תשס״ב, תשס״ט, תש״ע, תשע״א, תשע״ד, תשע״ו־2, תשע״ט־3, תשפ״א, תשפ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} 4 שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 33 חודשים במחלקה לרפואת ילדים, ויכול שחלק מתקופה זו יהיה באחד או יותר מהמקצועות האלה: {{ח:תת}} חודשיים במחלקה לרפואה דחופה ילדים; {{ח:תת}} 3 חודשים ביחידת טיפול נמרץ ילדים; {{ח:תת|ב.}} ¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנה במחלקת יונקים וטיפול מיוחד ביילוד; {{ח:תת|ג.}} ¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנה במרפאת ילדים קהילתית או במרפאת ייעוץ כללי לילדים, בעבודה משולבת עם מחלקת ילדים או יחידת יום לילדים; {{ח:תת|ד.}} חודש ברפואה דחופה ילדים; {{ח:תת|ה.}} חודשיים, בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מהמקצועות האלה: {{ח:תת}} הימטו–אונקולוגיית ילדים, אנדוקרינולוגיית ילדים, מחלות אף אוזן וגרון וכירורגיית ראש צוואר, גסטרואנטרולוגיית ילדים, טיפול נמרץ ילדים, טיפול נמרץ לב ילדים, מחלות עור ומין, מחלות ריאה ילדים, מחלקת יילוד וגינקולוגיה, נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד, נפרולוגיית ילדים, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, קרדיולוגיית ילדים, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פיזיקלית ושיקום, גנטיקה רפואית, כירורגיית ילדים, מחלות זיהומיות, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיית ילדים, ראומטולוגיית ילדים, מחלות עור ומין ילדים, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, פרמקולוגיה קלינית, מרפאת ילדים בקהילה, רפואה פליאטיבית. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 10"><td> {{ח:תת|10.}} מומחה בנוירולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״א, תש״ן, תשנ״ט, תשס״ט, תש״ע, תשע״ד]}} </td><td> {{ח:ת}} 4¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים מהן – {{ח:תת|א.}} 3³<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₄ שנים במחלקה לנוירולוגיה – חובה; {{ח:תת|ב.}} 3 חדשים במחלקה לרפואה פנימית – חובה; {{ח:תת|ג.}} 3 חדשים בפסיכיאטריה או פסיכיאטריה של הילד והמתבגר – חובה; {{ח:תת|ד.}} 3 חדשים באחד מאלה: {{ח:תת}} רפואה פנימית, נוירולוגיה במחלקה שונה מהמחלקה שבה נעשתה ההתמחות לפי סעיף קטן א, נוירולוגית ילדים והתפתחות הילד, נוירוכירורגיה, רפואת עיניים, רפואה פיזיקלית ושיקום, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, נוירואונקולוגיה, טיפול נמרץ כללי, רפואה לשיכוך כאב, גנטיקה רפואית. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 11"><td> {{ח:תת|11.}} מומחה בפסיכיאטריה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״א, תשמ״ב־2, תש״ן, תשס״ב, תש״ע, תשע״א, תשע״ד, תשפ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד משני מסלולים אלה: {{ח:תת|(א)}} '''מסלול בסיס''' {{ח:תת}} 4 שנים, מהן: {{ח:תתת|(1)}} 2 שנים במחלקה פסיכיאטרית פעילה, ויכול שמתוכן שנה במחלקת טיפול יום פעילה בקהילה או בבית חולים, או יכול שמתוכן חצי שנה במחלקה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר; {{ח:תתת|(2)}} שנה אחת בשירות פסיכיאטרי אמבולטורי למבוגר, במרפאה לבריאות הנפש – מ.ר; {{ח:תתת|(3)}} ¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנה בנוירולוגיה, או 3 חודשים בנוירולוגיה ו־3 חודשים במחלקה לרפואה פנימית או 3 חודשים בנוירולוגיה ו־3 חודשים ברפואת המשפחה; {{ח:תתת|(4)}} ¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנה באחת מאלה: מחלקה או מרפאה לטיפול פסיכיאטרי במבוגר, מרפאה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, מחלקת יום פסיכיאטרית, יחידה פסיכוגריאטרית, מחלקה לפסיכיאטריה שיקומית, פסיכיאטריה משפטית; {{ח:תת|(ב)}} '''מסלול למומחים ברפואת משפחה''' {{ח:תתת|(1)}} תואר מומחה ברפואת משפחה; {{ח:תתת|(2)}} שלוש שנים, מהן: {{ח:תתתת|(א)}} שנתיים במחלקה פסיכיאטרית פעילה, ויכול שמתוכן שנה במחלקת טיפול יום פעילה בקהילה או בבית חולים, או יכול שמתוכן חצי שנה במחלקה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר; {{ח:תתתת|(ב)}} שנה בשירות פסיכיאטרי אמבולטורי למבוגר במרפאה לבריאות הנפש. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 12"><td> {{ח:תת|12.}} מומחה בכירורגיה כללית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״ה, תש״ן, תשנ״ו, תשנ״ח, תשנ״ט, תשס״ח, תשע״ג, תשפ״ב]}} </td><td> {{ח:ת}} 5.5 שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 18 חודשים ראשונים בהתמחות – מתוכם 15 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית ו־3 חודשים במחלקה לטיפול נמרץ כללי (חובה); {{ח:תת|ב.}} 3 חודשים, בתקופות רצופות של חודש כל אחת לפחות, באחד או יותר מהמקצועות האלה: כירורגיית כלי דם, כירורגיית ילדים, כירורגיית חזה, גסטרואנטרולוגיה; {{ח:תת|ג.}} 39 חודשים בכירורגיה כללית, מתוכם – {{ח:תתת|(1)}} 3 חודשים רוטציה ביחידה מוכרת לטראומה (חובה); {{ח:תתת|(2)}} 6 חודשים בתקופות של חודשיים או 3 חודשים רצופות במקצועות האלה: כירורגיה מטבולית ובריאטרית, כירורגיה אנדוקרינית, כירורגיה של הקולון והרקטום, כירורגיה הפטוביליארית, כירורגיה של השד, כירורגיה דחופה וטראומה, השתלות, מחלקה כירורגית בבית חולים אחר, ויכול שחודש מתקופה זו יהיה באחד המקצועות האלה: מחלות זיהומיות, מכוני סקר לגידולים, כירורגיה בקהילה, מחלקה כירורגית בבית חולים אחר מחוץ לישראל; {{ח:ת}} 6 חודשים אחרונים במחלקה לכירורגיה כללית; </td></tr> <tr id="תוספת פרט 12א"><td> {{ח:תת|12א.}} מומחה בכירורגית ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ג, תש״ן, תשנ״ח, תשע״ז־3, תשפ״א]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד משני המסלולים האלה: {{ח:תת|א.}} 5¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תתת}} שנה אחת כירורגית ילדים; {{ח:תתת}} שנתיים כירורגיה כללית; {{ח:תתת}} שתי שנים ו־3 חודשים בכירורגית ילדים; {{ח:תתת}} 3 חודשים בטיפול נמרץ יילודים או טיפול נמרץ ילדים; {{ח:תת|ב.}} תואר מומחה בכירורגיה כללית {{ח:תת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תתת}} 27 חודשים בכירורגית ילדים – מ.ר; {{ח:תתת}} 3 חודשים טיפול נמרץ ילדים או פגים. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 13"><td> {{ח:תת|13.}} מומחה בנוירוכירורגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״ג, תשמ״ו, תש״ן, תשנ״ט, תשס״ט]}} </td><td> {{ח:ת}} 5¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:תת|ב.}} 4.5 שנים במחלקה לנוירוכירורגיה – חובה; {{ח:תת|ג.}} 3 חודשים טיפול נמרץ כללי – חובה; {{ח:תת|ד.}} 3 חודשים במחלקה לנוירולוגיה – חובה; {{ח:תת|ה.}} 3 חודשים נוירורדיולוגיה – חובה; {{ח:תת|ו.}} 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה: {{ח:תת}} נוירופתולוגיה, נוירואנסטזיה, כירורגיה פלסטית, אורתופדיה, אורתופדיה של הגב, כירורגיית ילדים, כירורגיית כלי דם, טיפול נמרץ ילדים, טראומה, כירורגיה כללית. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 14"><td> {{ח:תת|14.}} מומחה לכירורגיה של בית החזה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״ג, תש״ן, תשס״ג, תשע״ו־2, תשע״ז־3, תשפ״ג]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד משלושת המסלולים האלה: {{ח:תת|א.}} מסלול כירורגיית לב {{ח:תת}} 5¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים מהן – {{ח:תתת|(1)}} 3¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים מהן – {{ח:תתתת}} 36 חודשים במחלקה לכירורגיית לב, מתוכם 3 חודשים בניתוחי לב ילדים; {{ח:תתתת}} 3 חודשים קרדיולוגיה; {{ח:תתתת}} 3 חודשים במחלקה לכירורגיית חזה; {{ח:תתת|(2)}} 2 שנים באחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} מסלול כירורגיית לב (מבוגרים): {{ח:תתתתת}} 24 חודשים במחלקה לכירורגיית לב (מבוגרים); {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תתתתת}} 12 חודשים קרדיולוגיה פולשנית; {{ח:תתתתת}} 3 חודשים רדיולוגיה פולשנית; {{ח:תתתתת}} 3 חודשים ניתוחי כלי דם; {{ח:תתתתת}} 6 חודשים מחלקת ניתוחי לב מבוגרים; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תתתתת}} 18 חודשים טיפול נמרץ כללי; {{ח:תתתתת}} 6 חודשים טיפול נמרץ ניתוחי לב; {{ח:תתתת|(ב)}} מסלול כירורגיית לב (ילדים): {{ח:תתתתת}} 2 חודשים טיפול נמרץ ילדים או טיפול נמרץ לב ילדים; {{ח:תתתתת}} 4 חודשים קרדיולוגיית ילדים; {{ח:תתתתת}} 18 חודשים כירורגיית לב ילדים; {{ח:תתתת|(ג)}} מסלול כירורגיית לב (ניתוחי חזה): {{ח:תתתתת}} 3 חודשים ריאות; {{ח:תתתתת}} 21 חודשים מחלקת ניתוחי חזה; {{ח:תת|ב.}} {{ח:תת}} 5.5 שנים, מהן – {{ח:תתת}} 4 שנים כירורגיית חזה; {{ח:תתת}} 3 חודשים כירורגיית לב; {{ח:תתת}} 6 חודשים כירורגיה כללית; {{ח:תתת}} 3 חודשים הרדמה או בטיפול נמרץ כללי; {{ח:תתת}} 3 חודשים מחלות ריאה; {{ח:תתת}} 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה: אונקולוגיה של בית החזה, רדיולוגיה אבחנתית, אנטומיה פתלוגית, כירורגיית ילדים, כירורגיית כלי דם, מחלקה לכירורגיית חזה במרכז רפואי אחר בארץ; {{ח:תת|ג.}} {{ח:הערה|(נמחק).}} </td></tr> <tr id="תוספת פרט 15"><td> {{ח:תת|15.}} מומחה בכירורגיה אורתופדית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״ב־2, תשמ״ג, תשמ״ו, תש״ן, תשנ״ו, תשס״ג, תשס״ח, תשע״א, תשע״ג, תשפ״א, תשפ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} 5¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 4 שנים – כירורגיה אורתופדית; {{ח:תת|ב.}} 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה: {{ח:תת}} כירורגיה כללית, כירורגיה פלסטית, כירורגיית עמוד שדרה, ארטרוסקופיות ופגיעות ספורט, כירורגיית כתף, כירורגיית כף רגל וקרסול, אונקולוגיה אורתופדית, השתלת מפרקים, כירורגיית כף יד, אורתופדיית ילדים; {{ח:תת|ג.}} {{ח:הערה|(בוטל);}} {{ח:תת|ד.}} 3 חודשים – טיפול נמרץ כללי; {{ח:תת|ה.}} 3 חודשים – אורתופדיית ילדים; {{ח:תת|ה1.}} 3 חודשים – ניתוחי עמוד שדרה; {{ח:תת|ו.}} 3 חודשים – כירורגיית כף יד; {{ח:תת|ז.}} 3 חודשים באחד מאלה: {{ח:תת}} שיקום, נוירולוגיה, נוירוכירורגיה, כירורגיית כלי דם, יחידה לטראומה, כירורגיה כללית, טראומה אורתופדית, אורתופדיה בקהילה. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 16"><td> {{ח:תת|16.}} כירורגיה פלסטית ואסתטית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״ג, תש״ן, תש״ס, תשפ״א]}} </td><td> {{ח:ת}} 5¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 6 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית – חובה; {{ח:תת|ב.}} 4¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₄ שנים במחלקה לכירורגיה פלסטית – חובה, ו־3 חודשים ביחידה מוכרת לכוויות (גם אם אינה במחלקה לכירורגיה פלסטית) – חובה; {{ח:תת|ג.}} 3 חודשים ביחידה לכירורגיה של היד, ובבית חולים שאין בו יחידת כירורגיה של היד, 3 חודשים במחלקה לכירורגיה אורתופדית, ובלבד שהמחלקה מטפלת בכירורגיה של היד ומועסק בה מומחה אחד לפחות בכירורגיה של היד – חובה; {{ח:תת|ד.}} 3 חודשים במקצוע משנה אחד מאלה: אף, אוזן וגרון, כירורגיית פה ולסתות, מחלות עור ומין, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה כללית, מחלות עיניים. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 17"><td> {{ח:תת|17.}} מומחה בכירורגיה אורולוגית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״ג, תש״ן, תשנ״ח, תשס״ו, תשע״ב, תשפ״ב]}} </td><td> {{ח:ת}} 5¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 5 שנים כירורגיה אורולוגית; {{ח:תת|ב.}} 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית; {{ח:תת|ג.}} 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה: {{ח:תת}} כירורגיה כללית, כירורגיית כלי דם, כירורגיית ילדים, כירורגיה פלסטית, יילוד וגינקולוגיה, נפרולוגיה, טיפול נמרץ כללי/<wbr>נשימתי/<wbr>כירורגי, רדיולוגיה אבחנתית, השתלת אברים, אונקולוגיה; {{ח:תת}} הערה: במקצוע כירורגיה כללית ניתן לבצע 6 חודשים רצופים. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 18"><td> {{ח:תת|18.}} מומחה במחלות עור ומין {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ו, תשס״ח, תשע״ד, תשפ״ב]}} </td><td> {{ח:ת}} 4¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 6 חודשים ברפואה פנימית – חובה לקיימם במהלך השנתיים הראשונות להתמחות; {{ח:תת|ב.}} 3¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים במחלקה למחלות עור ומין – חובה; {{ח:תת|ג.}} {{ח:הערה|(בוטל);}} {{ח:תת|ד.}} שלושה חודשים באחד מהמקצועות שלהלן: {{ח:תת}} אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, אנדוקרינולוגיה, רפואת ילדים, אונקולוגיה, פסיכיאטריה, מחלות זיהומיות, גנטיקה רפואית, מחלות עור ומין ילדים, פתולוגיה אבחנתית; {{ח:תת|ה.}} שלושה חודשים כירורגיה פלסטית. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 19"><td> {{ח:תת|19.}} מומחה במחלות אף אוזן וגרון וכירורגיה של ראש צוואר {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ה, תשמ״ו, תשנ״ט, תשס״ב, תשע״א, תשפ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} 5.5 שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 4 שנים ו־9 חודשים במחלקת אף אוזן גרון; {{ח:תת|ב.}} 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית או במחלקה לטיפול נמרץ כללי או במחלקת הרדמה; {{ח:תת|ג.}} 6 חודשים רצופים או 2 תקופות של 3 חודשים כל אחת, בתחומים אלה: כירורגיה כללית, טיפול נמרץ כללי, טיפול נמרץ ילדים, הרדמה, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, גנטיקה, כירורגיית פה ולסתות, כירורגיה פלסטית, כירורגיית כלי דם, מחלות עיניים, דימות, אונקולוגיה, מחלקת אף אוזן גרון במרכז רפואי אחר (3 חודשים בלבד), אף אוזן גרון בקהילה, {{ח:ת}} {{ח:הערה|[במקור הסיפא היא המשך של פרט משנה ג׳]:}} ואולם בתחום כירורגיה, טיפול נמרץ כללי או הרדמה, שבוצעה בו תקופה לפי פרט משנה ב׳, יהיה ניתן לבצע תקופה לפי פרט משנה ג׳ של 3 חודשים בלבד. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 20"><td> {{ח:תת|20.}} מומחה במחלות עיניים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ה, תשמ״ו, תשמ״ז, תשס״ו, תשע״ו־2, תשע״ט־3]}} </td><td> {{ח:ת}} 4¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 4 שנים במחלקה לרפואת עיניים – מ.ר; {{ח:תת|ב.}} 6 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מהמקצועות האלה: {{ח:תת}} הרדמה, כירורגיה פלסטית, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פנימית, רפואת ילדים, מחלות א.א.ג. וכירורגיית ראש וצוואר, {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת}} 3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מהמקצועות המפורטים לעיל בפרט משנה זה ו־3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת במחלקת עיניים אחרת באחד מהמקצועות האלה: {{ח:תת}} גלאוקומה, מחלות עיניים בילדים כולל פזילה, נוירו–אופטלמולוגיה, פלסטיקה וארובת העין, אובאיטיס, גידולי עיניים, קטרקט, קרנית, רשתית. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 21"><td> {{ח:תת|21.}} מומחה להרדמה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תש״ם־2, תשמ״א, תשמ״ה, תשמ״ו, תש״ן, תשנ״ח, תשנ״ט, תשס״ו, תשע״ו־2, תשפ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} 4¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 3¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים בהרדמה – חובה, כולל הרדמה בכירורגיה אורולוגית, בכירורגיה אורתופדית, בכירורגיה של בית החזה (כולל ניתוחי לב פתוחים וסגורים), בכירורגיה כללית, בנוירוכירורגיה, בכירורגיה פלסטית, ביילוד וגינקולוגיה, בכירורגיית ילדים, בכירורגיית עיניים, בכירורגיית אף אוזן וגרון, בהתאוששות; (מתוכם 3 חודשים חובה באחד מאלה: יילוד וגינקולוגיה, כירורגיית ילדים, התאוששות); {{ח:תת|ב.}} 6 חודשים רצופים או 2 תקופות של 3 חודשים – טיפול נמרץ כללי – חובה; {{ח:תת|ג.}} 2 חודשים במרפאת כאב – חובה; {{ח:תת|ד.}} שתי תקופות של חודשיים כל אחת, בשניים מהתחומים האלה: {{ח:תת}} רפואה פנימית, רפואת ילדים, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, נוירולוגיה, טיפול נמרץ ילדים, ניאונטולוגיה, רפואה דחופה, דימות, גריאטריה, כירורגיה כללית, כירורגיה אורולוגית, נוירוכירורגיה, כירורגיית לב ובית החזה, כירורגיה אורתופדית, מחלות אף־אוזן־גרון וכירורגיית ראש צוואר, השתלות, כירורגיית כלי דם; {{ח:תת|ה.}} {{ח:הערה|(בוטל).}} </td></tr> <tr id="תוספת פרט 22"><td> {{ח:תת|22.}} מומחה ביילוד ובגיניקולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם־3, תשמ״ג, תשמ״ה, תשמ״ו, תש״ן, תשנ״ח, תשנ״ט, תשס״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} 5¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 4¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים ביילוד וגינקולוגיה ובפריון, ובהן: {{ח:תתת}} 1¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים יילוד – חובה; {{ח:תתת}} 12 חודשים גינקולוגיה – חובה; {{ח:תתת}} 6 חודשים פריון – חובה; {{ח:תתת}} 1¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים יילוד וגינקולוגיה – חובה; {{ח:תת|ב.}} 12 חודשים לפי בחירה בין: {{ח:תתת}} 6 חודשים בכל אחד משניים ממקצועות אלה, או ארבעה חודשים בכל אחד משלושה ממקצועות אלה: {{ח:תתת}} כירורגיה כללית, כירורגיה אורולוגית, הרדמה, טיפול נמרץ כללי, אנדוקרינולוגיה, פגים, אונקולוגיה, בריאות הציבור (תחנה לאם ולילד או מרכז לבריאות האישה), אולטרה סאונד, יחידת הפריה חוץ גופית, גנטיקה רפואית, אנדוקרינולוגיה פדיאטרית. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 23"><td> {{ח:תת|23.}} מומחה ברדיולוגיה אבחנתית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ב־2, תש״ן, תשנ״ו, תשנ״ט, תשס״ב, תשס״ג, תשפ״א, תשפ״ה]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד משני המסלולים האלה: {{ח:תת|א.}} 4¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תתת}} 3 שנים ו־9 חודשים – רדיולוגיה אבחנתית; {{ח:תתת}} 3 חודשים רפואה גרעינית; {{ח:תתת}} 6 חודשים באחד מאלה: רפואת ילדים, כירורגיה כללית, כירורגיה אורתופדית, רפואה פנימית; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תתת}} 3 חודשים באחד מאלה: רפואת ילדים, כירורגיה כללית, רפואה פנימית ו־3 חודשים במחלקה או במכון קליני בבית חולים כללי שאינו רדיולוגיה אבחנתית; {{ח:תת|ב.}} תואר מומחה ברפואה גרעינית; {{ח:תת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים רדיולוגיה אבחנתית. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 24"><td> {{ח:תת|24.}} מומחה באונקולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תש״ן, תשנ״ב, תשנ״ח, תשנ״ט, תשס״ו, תשס״ח, תשע״ב, תשפ״ג, תשפ״ה]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד משלושת המסלולים האלה: {{ח:תת|א.}} אונקולוגיה רפואית (מסלול בסיס) – {{ח:תת}} 5 שנים, מהן – {{ח:תתת}} 3 שנים אונקולוגיה רפואית; {{ח:תתת}} שנה רדיותרפיה; {{ח:תתת}} 9 חודשים רפואה פנימית; {{ח:תתת}} 3 חודשים באחד מענפי הרפואה המפורטים בטור א׳, מלבד אונקולוגיה ורדיותרפיה; {{ח:תת|ב.}} אונקולוגיה רפואית (מסלול על) – {{ח:תתת}} תואר מומחה ברפואה פנימית; {{ח:תתת}} 3¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תתת}} שנה אונקולוגיה רפואית; {{ח:תתת}} 1 שנה רדיותרפיה; {{ח:תת}} 1¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים אונקולוגיה רפואית; {{ח:תת|ג.}} רדיותרפיה – {{ח:תתת}} 5 שנים, מהן – {{ח:תתת}} 3 שנים רדיותרפיה; {{ח:תתת}} שנה אונקולוגיה רפואית; {{ח:תתת}} 9 חודשים רפואה פנימית; {{ח:תתת}} 3 חודשים באחד מענפי הרפואה המפורטים בטור א׳, מלבד אונקולוגיה ורדיותרפיה. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 25"><td> {{ח:תת|25.}} מומחה ברפואת המשפחה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשל״ז, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ה, תשמ״ז, תש״ן, תשנ״ו, תשנ״ח, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ו, תשע״א, תשע״ד, תשע״ו־2, תשפ״ב]}} </td><td> {{ח:ת}} 4 שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 15 חודשים במחלקה לרפואת המשפחה מרפאת שלב א׳ בליווי מדריך; {{ח:תת|ב.}} 9 חודשים במחלקה פנימית; {{ח:תת|ג.}} 2 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; {{ח:תת|ד.}} 5 חודשים ברפואת ילדים במקצועות אלה: {{ח:תתת|(1)}} 2 חודשים במחלקת ילדים; {{ח:תתת|(2)}} 2 חודשים במחלקה לרפואה דחופה ילדים; {{ח:תתת|(3)}} 1 חודש במרפאת ילדים בבית חולים או מרפאת ילדים בקהילה או אשפוז יום ילדים; {{ח:תת|ה.}} 2 חודשים במרפאה פסיכיאטרית אמבולטורית בקהילה או בבית חולים; {{ח:תת|ו.}} 2 חודשים, בתקופות של חודש כל אחת או חודשיים, מתוך מקצועות אלה: {{ח:תת}} אונקולוגיה, אורתופדיה, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, גריאטריה, כירורגיה כללית, מחלות אף אוזן גרון וכירורגיה של ראש וצוואר, מחלות זיהומיות, מחלות עור ומין, מחלות עיניים, מחלות ריאה, נוירולוגיה, נפרולוגיה, פסיכיאטריה, קרדיולוגיה, ראומטולוגיה, רפואה פיזיקלית ושיקום, רפואה תעסוקתית, יילוד וגינקולוגיה, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד, קרדיולוגיית ילדים, מחלות ריאה ילדים, גסטרואנטרולוגיית ילדים, אנדוקרינולוגיית ילדים, רפואה לשיכוך כאב, רפואה פליאטיבית, מחקר; {{ח:תת|ז.}} 1 חודש במחלקה לרפואת המשפחה; {{ח:תת|ח.}} 12 חודשים במחלקה לרפואת המשפחה – מרפאה שלב ב׳; {{ח:תת|ט.}} קורס אוניברסיטאי ברפואת המשפחה, בן שישה סמסטרים לפחות, שהכיר בו המנהל וכן עמידה בדרישות האוניברסיטה בסיומו. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 26"><td> {{ח:תת|26.}} מומחה בבריאות הציבור {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם־4, תשמ״ו, תש״ן, תשנ״ב, תשנ״ו, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ג]}} </td><td> {{ח:ת}} 4 שנים מהן – {{ח:תת|א.}} אחד משני המסלולים האלה: {{ח:תת}} 30 חודשים שירותים קהילתיים – חובה ו־6 חודשים אפידמיולוגיה – חובה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת}} 30 חודשים אפידמיולוגיה – חובה ו־6 חודשים שירותים קהילתיים – חובה. {{ח:תת}} הערה: במהלך ההתמחות במקצוע הראשי יסיים המתמחה קורס אקדמי בישראל המוכר על פי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, ויציג תעודה על אחד מתארים אלה: Ph.D.‎‏; Dr.P.H‏; MPH באפידמיולוגיה; M.Med.Sc באפידמיולוגיה; M.Sc באפידמיולוגיה; {{ח:תת|ב.}} 6 חודשים במחלקה לרפואה פנימית או במחלקה לרפואת ילדים; {{ח:תת|ג.}} 6 חודשים באחד מאלה או 3 חודשים בשניים מאלה: מחלקה או מכון קליני בבית חולים כללי, או מינהל רפואי או רפואת המשפחה במוסד מוכר. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 27"><td> {{ח:תת|27.}} מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ן, תשנ״ט, תשס״ב, תשס״ג, תשע״ז־3]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד משמונה מסלולים אלה: {{ח:תת|א.}} 3.5 שנים, מהן – {{ח:תתת}} 2.5 שנים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; {{ח:תתת}} 3 חודשים רפואה פנימית; {{ח:תתת}} 3 חודשים כירורגיה אורתופדית; {{ח:תתת}} 3 חודשים נוירולוגיה; {{ח:תתת}} 3 חודשים באחד ממקצועות אלה: נוירוכירורגיה, כירורגיה אורתופדית (תקופה נוספת), פסיכיאטרייה, נוירולוגיה (תקופה נוספת), שיקום לב, התפתחות הילד, גריאטרייה, אלקטרו–פיזיולוגיה קלינית, ראומטולוגיה, נוירורדיולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ב.|(1)}} תואר מומחה בנוירולוגיה; {{ח:תתת|(2)}} 2.5 שנים, מהן – {{ח:תתתת}} 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; {{ח:תתתת}} 3 חודשים כירורגיה אורתופדית; {{ח:תתתת}} 3 חודשים באחד ממקצועות אלה: נוירוכירורגיה, כירורגיה אורתופדית (תקופה נוספת), פסיכיאטרייה, שיקום לב, התפתחות הילד, גריאטרייה, אלקטרו–פיזיולוגיה קלינית, ראומטולוגיה, נוירורדיולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ג.|(1)}} תואר מומחה בגריאטריה; {{ח:תתת|(2)}} 2.5 שנים, מהן – {{ח:תתתת}} 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; {{ח:תתתת}} 3 חודשים כירורגיה אורתופדית; {{ח:תתתת}} 3 חודשים נוירולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ד.|(1)}} תואר מומחה בכירורגייה אורתופדית; {{ח:תתת|(2)}} 2.5 שנים, מהן – {{ח:תתתת}} 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; {{ח:תתתת}} 3 חודשים רפואה פנימית; {{ח:תתתת}} 3 חודשים נוירולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ה.|(1)}} תואר מומחה ברפואה פנימית; {{ח:תתת|(2)}} 2.5 שנים, מהן – {{ח:תתתת}} 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; {{ח:תתתת}} 3 חודשים כירורגיה אורתופדית; {{ח:תתתת}} 3 חודשים נוירולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ו.|(1)}} תואר מומחה ברפואת משפחה; {{ח:תתת|(2)}} 2.5 שנים, מהן – {{ח:תתתת}} 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; {{ח:תתתת}} 3 חודשים כירורגיה אורתופדית; {{ח:תתתת}} 3 חודשים נוירולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ז.|(1)}} תואר מומחה ברפואת ילדים; {{ח:תתת|(2)}} 2.5 שנים, מהן – {{ח:תתתת}} 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; {{ח:תתתת}} 3 חודשים כירורגיה אורתופדית או 3 חודשים אורתופדיית ילדים; {{ח:תתתת}} 3 חודשים נוירולוגיה או 3 חודשים נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ח.|(1)}} תואר מומחה בנוירוכירורגיה; {{ח:תתת|(2)}} 2.5 שנים, מהן – {{ח:תתתת}} 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; {{ח:תתתת}} 3 חודשים כירורגיה אורתופדית; {{ח:תתתת}} 3 חודשים רפואה פנימית. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 28"><td> {{ח:תת|28.}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו, תשע״ד]}} </td><td>{{ח:הערה|(בוטל).}}</td></tr> <tr id="תוספת פרט 28א"><td> {{ח:תת|28א.}} מומחה במקצועות מעבדה קליניים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשע״ז]}} </td><td> {{ח:ת}} בעל תעודת מומחה מהרשות המוסמכת במדינה מחוץ לישראל, שהוכרה בידי המועצה, שלפיה השלים התמחות באותה מדינה שאורכה 4.5 שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} שנה ביוכימיה קלינית (כולל בדיקות אנדוקרינולוגיות, אימונולוגיות, וטוקסיקולוגיות); {{ח:תת|ב.}} שנה במחלקת רפואה פנימית או רפואת ילדים; {{ח:תת|ג.}} שנה מיקרוביולוגיה קלינית (כולל בדיקות ויראליות, מיקולוגיות ופרזיטולוגיות); {{ח:תת|ד.}} חצי שנה המטולוגיה (מעבדה) או בנק דם; {{ח:תת|ה.}} שנה מחקר קליני באחד המקצועות: ביוכימיה קלינית או מיקרוביולוגיה קלינית. {{ח:ת}} הערה: על אף האמור, רשאי המנהל להכיר בתעודת מומחה מהרשות המוסמכת במדינה מחוץ לישראל, גם אם השלים בעל התעודה במדינה האמורה פחות מ־4.5 שנים, אם המועצה ממליצה על כך ובתנאים שקבעה לרבות השלמה של התקופות החסרות ובחינות. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 29"><td> {{ח:תת|29.}} מומחה במיקרוביולוגיה קלינית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} 4 שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 3 שנים במיקרוביולוגיה קלינית (כולל בדיקות ויראליות, מיקולוגיה ופרזיטולוגיה) – מ.ר. מהן שנה אחת במכון מחקר; {{ח:תת|ב.}} 1 שנה ברפואה פנימית או ברפואת ילדים. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 29א"><td> {{ח:תת|29א.}} מומחה בביוכימיה קלינית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו, תשס״ב]}} </td><td> {{ח:ת}} 4 שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 3 שנים ביוכימיה קלינית (כולל בדיקות אנדוקרינולוגיות, אימונולוגיות, וטוקסיקולוגיות) – מ.ר.; {{ח:תת|ב.}} 1 שנה ברפואה פנימית או ברפואת ילדים. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 30"><td> {{ח:תת|30.}} מומחה בפתולוגיה אבחנתית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ן, תשס״ב, תשס״ו, תשפ״ב, תשפ״ג]}} </td><td> {{ח:ת}} 4¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תתת}} 4 שנים בפתולוגיה אבחנתית; {{ח:תתת}} 6 חודשים בתקופות רצופות של שלושה חודשים כל אחת, בשניים ממקצועות אלה: כירורגיה כללית, רפואת ילדים, רפואה פנימית, אונקולוגיה, מחלות עור ומין, כירורגיית ילדים, כירורגיה של ראש וצוואר, כירורגיה אורולוגית, יילוד וגינקולוגיה, כירורגיה פלסטית, נוירוכירורגיה, כירורגיה של בית חזה, אורתופדיה אונקולוגית (במסגרת מחלקה אורתופדית), אימונולוגיה ואלרגיה, אנדוקרינולוגיה, אנדוקרינולוגיית ילדים, גנטיקה רפואית, גסטרואנטרולוגיה, גסטרואנטרולוגיית ילדים, המטולוגיה, המטו־אונקולוגיית ילדים, מחלות זיהומיות, מחלות מטבוליות, מחלות ריאה, מחלות ריאה ילדים, נאונטולוגיה, נוירולוגיות ילדים והתפתחות הילד, נפרולוגיה, נפרולוגיית ילדים, קרדיולוגיה, קרדיולוגיית ילדים, ריאומטולוגיה, גינקופתולוגיה, דרמטופתולוגיה, המטופתולוגיה, נוירופתולוגיה, נפרופתולוגיה, פתולוגיה פרינטלית, פתולוגיה של העצם והרקמות הרכות, פתולוגיה של מערכת העיכול, פתולוגיה של השתלות, ציטולוגיה, פתולוגיה של דרכי הנשימה, פתולוגיה משפטית, פתולוגיה של ראש־צוואר, פתולוגיה של חלל הפה, פתולוגיה מולקולרית, פתולוגיה של השד, פתולוגיה של השתן. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 31"><td> {{ח:תת|31.}} מומחה ברפואה גרעינית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תש״ן, תשס״ב, תשס״ח, תשע״ג, תשפ״א]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד משני המסלולים האלה: {{ח:תת|א.}} 4 שנים, מהן – {{ח:תתת}} 2 שנים ברפואה גרעינית; {{ח:תתת}} 6 חודשים ביחידת PET-CT; {{ח:תתת}} שנה רדיולוגיה אבחנתית; {{ח:תתת}} 3 חודשים רפואה פנימית; {{ח:תתת}} חודש רפואת ילדים; {{ח:תתת}} חודשיים בתקופות רצופות של חודש או חודשיים כל אחת, באחד או בשניים מאלה: אנדוקרינולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיה כללית, נוירולוגיה, קרדיולוגיה, רדיותרפיה, מחלות זיהומיות, נוירוכירורגיה; {{ח:תת|ב.}} תואר מומחה ברדיולוגיה אבחנתית; {{ח:תת}} 1¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים רפואה גרעינית; {{ח:תת}} 6 חודשים PET-CT. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 32"><td> {{ח:תת|32.}} מומחה בגריאטריה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשל״ז, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ז, תשנ״ב, תשנ״ח, תשס״ב, תשס״ג, תש״ע, תשפ״א, תשפ״ה, תשפ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד משני המסלולים האלה: {{ח:תת|א.}} 4 שנים, מהן – {{ח:תתת}} 2 שנים גריאטריה; {{ח:תתת}} 1¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנה רפואה פנימית; {{ח:תתת}} 3 חודשים מרפאה גריאטרית קהילתית; {{ח:תתת}} 3 חודשים באחד או יותר מן המקצועות האלה, בתקופות של חודש אחד לפחות בכל מקצוע: יחידה גריאטרית מייעצת בבית חולים כללי, נוירולוגיה, אורתופדיה, שיקום כללי, פסיכיאטריה מבוגרים, רפואה פליאטיבית, קרדיולוגיה, אונקולוגיה, ראומטולוגיה, המטולוגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה, טיפול נמרץ כללי, מחלות זיהומיות, מחלות ריאה, רפואה לשיכוך כאב, רפואה דחופה, כירורגיה כללית, אף אוזן גרון, נפרולוגיה; {{ח:תת|ב.}} תואר מומחה ברפואה פנימית או ברפואת משפחה; {{ח:תת}} 1 שנים ו־9 חודשים גריאטריה; {{ח:תת}} 3 חודשים מרפאה גריאטרית קהילתית. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 33"><td> {{ח:תת|33.}} מומחה ברפואה משפטית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם־3, תשע״ז־2, תשפ״ב]}} </td><td> {{ח:ת}} 5 שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 3 שנים ברפואה משפטית; {{ח:תת|ב.}} שנה בפתולוגיה אבחנתית; {{ח:תת|ג.}} ¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנה במחלקה לדימות, בדגש על דימות תלת־ממדי–טומוגרפיה ממוחשבת (CT) ובדיקות דימות של תהודה גנטית (MRI); {{ח:תת|ד.}} 3 חודשים בשניים מן המקצועות האלה: סבב מעבדות פורנזיות (מעבדה לביולוגיה פורנזית, מעבדה לזיהוי פלילי, מעבדה לטוקסיקולוגיה פורנזית, זיהוי על סמך משנן), מחלקה לרפואה דחופה, יילוד וגינקולוגיה, רפואת ילדים, כירורגיה אורתופדית. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 34"><td> {{ח:תת|34.}} מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״א, תשנ״ו, תש״ע, תשע״ד, תשפ״ב, תשפ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} 4.5 שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 15 חודשים במרפאה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר; {{ח:תת|ב.}} 1 שנה במסגרת של אשפוז יום לילד והמתבגר או במסגרת של טיפול יום לילד והמתבגר, ויכול ש־3 חודשים ממנה יהיו במחלקת יום לילד ולמתבגר; {{ח:תת|ג.}} 6 חודשים במחלקה לפסיכיאטריה; {{ח:תת|ד.}} שנה אחת ב־2 תקופות של 6 חודשים כל אחת במקצועות האלה: {{ח:תתת|(1)}} במחלקה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר; {{ח:תתת|(2)}} במרפאה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר; {{ח:תתת|(3)}} במחלקת אשפוז יום/טיפול יום פסיכיאטרי לילד ולמתבגר; {{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|ה.}} 6 חודשים באחד מהמקומות האלה: {{ח:תתת|(1)}} מרפאה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר בקהילה; {{ח:תתת|(2)}} מרפאה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר באחד מהתחומים האלה: הפרעות אכילה, טיפול בטראומה, הפרעות נוירו־התפתחויות, התערבות במשבר, התמכרויות, מגדר; {{ח:תתת|(3)}} באחד מאלה: טיפול יום בקהילה או חלופת אשפוז או אשפוז בית או בית מאזן; {{ח:תת|ו.}} 3 חודשים באחד מהתחומים האלה: {{ח:תתת|(1)}} התפתחות הילד; {{ח:תתת|(2)}} נוירולוגיית ילדים; {{ח:תתת|(3)}} מרפאה פסיכיאטרית לגיל הרך. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 35"><td> {{ח:תת|35.}} מומחה במינהל רפואי {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ז־2, תשמ״ז־3, תשס״ו, תשס״ח, תשע״ב, תשע״ד]}} </td><td> {{ח:תת|א.}} בעל תואר מומחה לפי תקנות אלה; {{ח:תת|ב.}} בעל תואר שני לפחות, שהמועצה להשכלה גבוהה הכירה בו לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 22|סעיף 22 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, באחד מאלה: ניהול רפואי, מינהל מערכות בריאות, בריאות הציבור במגמת ניהול רפואי, מינהל עסקים, מינהל ציבורי; {{ח:תת|ג.}} 2 שנים באחד משני מסלולים אלה: {{ח:תתת|(1)}} 18 חודשים בהנהלת בית חולים כללי או בהנהלת בית חולים ייעודי (כגון: פסיכיאטרי, גריאטרי, שיקומי); {{ח:תתת}} 6 חודשים בהנהלה ראשית או מחוזית של משרד הבריאות או בהנהלה ראשית או מחוזית של קופת חולים או במפקדת קצין רפואה ראשי של צה״ל; {{ח:תתת|(2)}} 18 חודשים בהנהלה ראשית או מחוזית של משרד הבריאות או בהנהלה ראשית או מחוזית של קופת חולים ו־6 חודשים מהם יכול שיבוצעו במפקדת קצין רפואה ראשי של צה״ל; {{ח:תתת}} 6 חודשים בהנהלת בית חולים כללי. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 36"><td> {{ח:תת|36.}} מומחה בנאונטולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ן, תשנ״ט, תשס״ו, תשע״א, תשע״ד־3]}} </td><td> {{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואת ילדים. {{ח:תת|ב.}} 3 שנים, מהן – {{ח:תתת}} 30 חודשים טיפול מיוחד ביילוד (ובהם 3 חודשים מרפאת מעקב יילודים) – חובה; {{ח:תתת}} 6 חודשים במחלקת יילודים – חובה. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 37"><td> {{ח:תת|37.}} מומחה בגנטיקה רפואית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ן, תש״ע, תשע״ב]}} </td><td> {{ח:תת|א.}} תואר מומחה באחד מענפי הרפואה כמפורט בטור א׳ בתוספת זו; {{ח:תת|ב.}} 2.5 שנים בגנטיקה קלינית. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 38"><td> {{ח:תת|38.}} מומחה בראומטולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ן, תשנ״ו, תשס״ב, תשס״ג, תשס״ו, תשע״ב, תשע״ד, תשפ״ה, תשפ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד מארבעה מסלולים אלה: {{ח:תת|א.}} מסלול מבוגרים; {{ח:תת}} תואר מומחה ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 2.5 שנים, מהן – {{ח:תתת}} 2.25 שנים ראומטולוגיה; {{ח:תתת}} 3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר ממקצועות אלה: אורתופדיה, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, ראומטולוגיית ילדים, רפואה פיזיקלית ושיקום, נפרולוגיה, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, המטולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ב.}} מסלול ילדים; {{ח:תת}} תואר מומחה ברפואת ילדים; {{ח:תת}} 2.5 שנים, מהן – {{ח:תתת}} 2 שנים בראומטולוגיית ילדים; {{ח:תתת}} 2 חודשים ראומטולגיית מבוגרים; {{ח:תתת}} 4 חודשים, בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, בשניים או יותר ממקצועות אלה: אורתופדיית ילדים, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פיזיקלית ושיקום, ראומטולוגיית מבוגרים; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ג.}} 5¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תתת}} 1 שנה ברפואה פנימית – חובה; {{ח:תתת}} 1.25 שנה ראומטולוגיה – חובה; {{ח:תתת}} 2 שנים ברפואה פנימית – חובה; {{ח:תתת}} 3 חודשים – בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר ממקצועות אלה: {{ח:תתת}} רפואה פיזיקלית ושיקום, אורתופדיה, רדיולוגיה אבחנתית, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, ראומטולוגיית ילדים, נפרולוגיה, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, המטולוגיה; {{ח:תתת}} 1 שנה ראומטולוגיה – חובה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ד.}} 5¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תתת}} 3 שנים ברפואה פנימית – חובה; {{ח:תתת}} 1.25 שנה ראומטולוגיה – חובה; {{ח:תתת}} 3 חודשים אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה – חובה; {{ח:תתת}} 3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר ממקצועות אלה: {{ח:תתת}} רפואה פיסיקלית ושיקום, אורתופדיה, רדיולוגיה אבחנתית, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, ראומטולוגיית ילדים, נפרולוגיה, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, המטולוגיה; {{ח:תתת}} 1 שנה ראומטולוגיה. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 39"><td> {{ח:תת|39.}} מומחה בכירורגיה של היד {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ן, תשנ״ט, תש״ס]}} </td><td> {{ח:תת|א.}} תואר מומחה בכירורגיה אורתופדית או בכירורגיה פלסטית. {{ח:תת|ב.}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים בכירורגיה של היד. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 40"><td> {{ח:תת|40.}} מומחה בכירורגיית כלי־דם {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ן, תשנ״ט, תשס״ט, תשפ״ג]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד מארבעת המסלולים האלה: {{ח:תת|א.}} 5¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים מהן – {{ח:תתת}} 18 חודשים לכירורגיה כללית; {{ח:תתת}} 42 חודשים כירורגיית כלי דם; {{ח:תתת}} 3 חודשים טיפול נמרץ; {{ח:תתת}} 3 חודשים לבחירה באחד ממקצועות אלה: כירורגיה אורתופדית, רדיולוגיה פולשנית, כירורגיית לב־חזה; {{ח:תת|ב.}} תואר מומחה בכירורגיה כללית; {{ח:תת}} 27 חודשים מהן – {{ח:תתת}} 24 חודשים בכירורגיית כלי דם; {{ח:תתת}} 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה: כירורגיה אורתופדית, רדיולוגיה פולשנית, כירורגיית לב־חזה; {{ח:תת|ג.}} תואר מומחה בכירורגיה של בית החזה, מסלול כירורגיית לב; {{ח:תת}} 3 שנים, מהן – {{ח:תתת}} 24 חודשים בכירורגיית כלי דם; {{ח:תתת}} 9 חודשים בכירורגיה כללית; {{ח:תתת}} 3 חודשים לבחירה באחד מהמקצועות האלה: כירורגיה אורתופדית, רדיולוגיה פולשנית; {{ח:תת|ד.}} תואר מומחה בכירורגיה של בית החזה, מסלול כירורגיית חזה; {{ח:תת}} 3 שנים, מהן – {{ח:תתת}} 30 חודשים בכירורגיה כלי דם; {{ח:תתת}} 3 חודשים בכירורגיה כללית; {{ח:תתת}} 3 חודשים לבחירה באחד מהמקצועות האלה: כירורגיה אורתופדית, רדיולוגיה פולשנית. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 41"><td> {{ח:תת|41.}} מומחה במחלות זיהומיות {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט]}} </td><td> {{ח:תת|א.}} תואר מומחה באחד מאלה: {{ח:תת}} רפואה פנימית, רפואת ילדים, רפואת משפחה; {{ח:תת|ב.}} 2 שנים מחלות זיהומיות – חובה. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 42"><td> {{ח:תת|42.}} מומחה ברפואה תעסוקתית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ב, תש״ס, תשס״ח, תש״ע, תשע״ד]}} </td><td> {{ח:ת}} 4¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים מהן – {{ח:תת}} 3 שנים רפואה תעסוקתית, במהלכן 1 שנה קורס אקדמי וקבלת תואר מוסמך ברפואה תעסוקתית, לפי תעודה המוכרת בידי המועצה להשכלה גבוהה – חובה; {{ח:תת}} 9 חודשים רפואה פנימית; {{ח:תת}} 3 חודשים אורתופדיה; {{ח:תת}} 6 חודשים – ב־2 תקופות של 3 חודשים ב־2 מהמקצועות האלה: {{ח:תת}} א.א.ג. וכירורגיה של ראש וצוואר, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, מחלות עור ומין, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, שיקום, אפידמיולוגיה, רפואת משפחה, איכות הסביבה. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 43"><td> {{ח:תת|43.}} מומחה בטיפול נמרץ כללי {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ב, תש״ס, תשס״ב, תשע״ג, תשפ״ג]}} </td><td> {{ח:תת|א.}} תואר מומחה באחד מהמקצועות האלה: {{ח:תת}} הרדמה, יילוד וגינקולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיה כללית, כירורגיה פלסטית, כירורגיה של בית החזה, מחלות אף אוזן גרון, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, רפואה פנימית, רפואה דחופה; {{ח:תת|ב.}} 2 שנים, מהן – {{ח:תתת}} 18 חודשים טיפול נמרץ כללי – חובה, ואפשר שעד 3 חודשים מהם יהיו ביחידה לטיפול נמרץ פנימי; {{ח:תת|ג.}} 6 חודשים בתקופות רצופות של חודשיים כל אחת, בשלושה מהמקצועות האלה: {{ח:תת}} מחלות זיהומיות, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, טיפול נמרץ ילדים, הרדמה, נפרולוגיה, טיפול נמרץ נוירוכירורגי, כירורגיית לב, טראומה, כוויות. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 44"><td> {{ח:תת|44.}} נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו, תשנ״ח, תשס״ח־2, תשע״ד]}} </td><td> {{ח:ת}} תואר מומחה ברפואת ילדים; {{ח:ת}} 3 שנים, מהן – {{ח:תת}} 1.25 שנים נוירולוגית ילדים; {{ח:תת}} 1 שנה התפתחות הילד; {{ח:תת}} 3 חודשים נוירולוגיה (מבוגרים); {{ח:תת}} 6 חודשים נוירולוגית ילדים בסיום התכנית. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 45"><td> {{ח:תת|45.}} קרדיולוגיית ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} תואר מומחה ברפואת ילדים; {{ח:ת}} 3 שנים, מהן – {{ח:תת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים קרדיולוגיית ילדים; {{ח:תת}} 3 חודשים קרדיולוגיית מבוגרים; {{ח:תת}} 3 חודשים כירורגיית בית החזה. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 46"><td> {{ח:תת|46.}} מחלות ריאה ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו, תשס״ט]}} </td><td> {{ח:ת}} תואר מומחה ברפואת ילדים; {{ח:ת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₄ שנים, מהן – {{ח:תת}} 21 חודשים מחלות ריאה ילדים; {{ח:תת}} 3 חודשים מחלות ריאה מבוגרים; {{ח:תת}} 3 חודשים טיפול נמרץ ילדים (למי שלא עשה טיפול נמרץ במסגרת התמחותו ברפואת ילדים). </td></tr> <tr id="תוספת פרט 47"><td> {{ח:תת|47.}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו, תשס״ו]}} </td><td>{{ח:הערה|(בוטל).}}</td></tr> <tr id="תוספת פרט 48"><td> {{ח:תת|48.}} הימטו אונקולוגיית ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו, תשס״ו, תשס״ח, תשע״ו־2, תשפ״ב]}} </td><td> {{ח:תת|א.}} מומחה ברפואת ילדים; {{ח:תת|ב.}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תתת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₄ שנים המטו־אונקולוגיית ילדים – חובה; {{ח:תתת}} 3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מאלה: {{ח:תתת}} המטולוגיה, רדיותרפיה, דימות, פתולוגיה אבחנתית, מחלות זיהומיות. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 49"><td> {{ח:תת|49.}} גסטרואנטרולוגיית ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו, תשס״ח, תשפ״א]}} </td><td> {{ח:ת}} תואר מומחה ברפואת ילדים; {{ח:ת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תת}} שנתיים ו־3 חודשים גסטרואנטרולוגיית ילדים; {{ח:תת}} 3 חודשים גסטרואנטרולוגיית מבוגרים. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 50"><td> {{ח:תת|50.}} נפרולוגיית ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} תואר מומחה ברפואת ילדים; {{ח:ת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תת}} 2 שנים נפרולוגיית ילדים; {{ח:תת}} 6 חודשים, דיאליזה כרונית לילדים או – {{ח:תת}} 3 חודשים דיאליזה בילדים ו־3 חודשים דיאליזה כרונית במבוגרים. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 51"><td> {{ח:תת|51.}} אנדוקרינולוגיית ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו, תש״ע, תשע״ד]}} </td><td> {{ח:ת}} תואר מומחה ברפואת ילדים; {{ח:ת}} 2³<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₄ שנים, מהן – {{ח:תת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים אנדוקרינולוגיית ילדים; {{ח:תת}} 3 חודשים אנדוקרינולוגיית מבוגרים. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 52"><td> {{ח:תת|52.}} טיפול נמרץ ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ח, תש״ס, תשס״ט, תשפ״א]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד משני המסלולים האלה: {{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואת ילדים: {{ח:תת}} 2.5 שנים, מהן – {{ח:תתת}} 24 חודשים בטיפול נמרץ ילדים; {{ח:תתת}} 3 חודשים בטיפול נמרץ כללי; {{ח:תתת}} 3 חודשים הרדמה; {{ח:תת|ב.}} תואר מומחה בהרדמה או בטיפול נמרץ כללי: {{ח:תת}} 2.5 שנים, מהן – {{ח:תתת}} 20 חודשים בטיפול נמרץ ילדים; {{ח:תתת}} חודש בטיפול נמרץ ילודים; {{ח:תתת}} 3 חודשים ברפואה דחופה ילדים; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקת ילדים; {{ח:תתת}} חודש קרדיולוגית ילדים; {{ח:תתת}} חודש בריאות ילדים; {{ח:תתת}} חודש בדימות ילדים. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 53"><td> {{ח:תת|53.}} פרמקולוגיה קלינית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ח, תשפ״ב]}} </td><td> {{ח:תת|א.}} תואר מומחה באחד מאלה: {{ח:תת}} רפואה פנימית; {{ח:תת}} רפואת ילדים; {{ח:תת}} פסיכיאטריה; {{ח:תת}} רפואת משפחה; {{ח:תת}} גריאטריה; {{ח:תת}} רפואה דחופה; {{ח:תת}} אונקולוגיה; {{ח:תת|ב.}} 2.5 שנים ברציפות, ביחידה לפרמקולוגיה קלינית. {{ח:ת}} הערה: עבודת מדעי יסוד שנעשתה במעבדה לפרמקולוגיה קלינית במסגרת התמחות הבסיס, תוכל להיחשב כחלק מההתמחות לתקופה של עד 6 חודשים. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 54"><td> {{ח:תת|54.}} רפואה דחופה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ט, תשס״ח, תשע״א, תשפ״א, תשפ״ג]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד מששת המסלולים האלה: {{ח:תת|א.}} 4 שנים, מהן – {{ח:תתת}} 30 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; {{ח:תתת}} 9 חודשים במחלקה לרפואה פנימית; {{ח:תתת}} חודש אורתופדיה; {{ח:תתת}} חודש טיפול נמרץ; {{ח:תתת}} חודש מרפאה לרפואת המשפחה; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקה לרפואה דחופה ילדים; {{ח:תת|ב.}} תואר מומחה בכירורגיה כללית; {{ח:תת}} 27 חודשים, מהם – {{ח:תתת}} 21 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקה לרפואה פנימית; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקה לרפואה דחופה המיועדת לטיפול בילדים; {{ח:תת|ג.}} תואר מומחה ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 30 חודשים, מהם – {{ח:תתת}} 21 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקת הרדמה או טיפול נמרץ כללי; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקה לרפואה דחופה המיועדת לטיפול בילדים; {{ח:תת|ד.}} תואר מומחה בהרדמה; {{ח:תת}} 30 חודשים, מהם – {{ח:תתת}} 21 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקה לרפואה פנימית; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקה לרפואה דחופה המיועדת לטיפול בילדים; {{ח:תת|ה.}} תואר מומחה ברפואת ילדים; {{ח:תת}} 30 חודשים, מהם – {{ח:תתת}} 21 חודשים במחלקה לרפואה דחופה המיועדת לטיפול בילדים; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקה לכירורגיית ילדים; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקת הרדמה או מחלקת טיפול נמרץ ילדים; {{ח:תת|ו.}} תואר מומחה ברפואת המשפחה; {{ח:תת}} 30 חודשים, מהם – {{ח:תתת}} 21 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקה לרפואה דחופה המיועדת לטיפול בילדים; </td></tr> <tr id="תוספת פרט 55"><td> {{ח:תת|55.}} רפואה לשיכוך כאב {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשס״ט, תשע״ט־2, תשפ״ו]}} </td><td> {{ח:תת|א.}} תואר מומחה באחד המקצועות האלה: {{ח:תת}} אונקולוגיה, אימונולוגיה קלינית ואלרגולונגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה, גריאטריה, המטולוגיה, הרדמה, יילוד וגניקולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיית חזה ולב, כירורגיה כללית, כירורגיה פלסטית, מחלות אף אוזן גרון וכירורגיית ראש צואר, מחלות עור ומין, מחלות עיניים, מחלות ריאה, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, נפרולוגיה, פסיכיאטריה, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, קרדיולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, ראומטולוגיה, רפואה גרעינית, רפואת המשפחה, רפואת ילדים, רפואה פיזיקלית ושיקום, רפואה פנימית, רפואה דחופה. {{ח:תת|ב.}} 27 חודשים, מהם – {{ח:תתת|(1)}} 21 חודשים במרפאה או ביחידה לרפואה לשיכוך כאב; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:תתת|(4)}} 6 חודשים, בתקופות של חודשיים כל אחת, בשלושה מהמקצועות האלה: רפואה פיזיקלית ושיקום, כירורגיה אורתופדית, רדיולוגיה אבחנתית, נוירולוגיה, הרדמה, ראומטולוגיה, נוירוכירורגיה, פסיכיאטריה, רפואה פליאטיבית; {{ח:תת}} {{ח:הערה|[במקור הסיפא היא המשך של פסקה (4)]:}} ואולם לא ניתן לעשות תקופה לפי פרט משנה זה, במקצוע שבו יש לו תואר מומחה. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 56"><td> {{ח:תת|56.}} רפואה פליאטיבית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשע״ג, תשפ״ב]}} </td><td> {{ח:תת|א.}} תואר מומחה באחד המקצועות האלה: {{ח:תת}} אונקולוגיה, גריאטריה, המטו־אונקולוגית ילדים, הרדמה, יילוד וגינקולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיה כללית, כירורגיית חזה ולב, כירורגיית כלי דם, כירורגיה פלסטית, מחלות אף אוזן גרון וכירורגיית ראש וצוואר, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, רפואת המשפחה, רפואת ילדים, רפואה פיזיקלית ושיקום, רפואה פנימית, רפואה דחופה; {{ח:תת|ב.}} 2 שנים, מהן – {{ח:תתת|(1)}} 18 חודשים ביחידה פליאטיבית בבית חולים, ויכול ש־8 חודשים מתוכם יהיו ביחידה פליאטיבית בקהילה; {{ח:תתת|(2)}} 6 חודשים בשניים או יותר מהמקצועות האלה בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, אך לא יותר מ־3 חודשים במקצוע אחד: {{ח:תתת}} אונקולוגיה, נוירולוגיה, מחלות ריאה, המטולוגיה, המטואונקולוגיה ילדים, נפרולוגיה, פסיכיאטריה, רפואה פיזיקלית ושיקום, גריאטריה, נוירוכירורגיה, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פנימית, רפואת ילדים, רפואת המשפחה, מחלות אף אוזן וגרון וכירורגיה של ראש–צוואר, רפואה דחופה, קרדיולוגיה, רפואה לשיכוך כאב. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 57"><td> {{ח:תת|57.}} מומחה במחלות מטבוליות {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשע״ט]}} </td><td> {{ח:תת|א.}} תואר מומחה באחד מענפי הרפואה האלה: פנימית, רפואת משפחה, רפואת ילדים, נוירולוגיה, גינקולוגיה, אנדוקרינולוגיה; {{ח:תת|ב.}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₄ שנים, מהן – {{ח:תתת|(1)}} 1 שנה בגנטיקה קלינית; {{ח:תתת|(2)}} 1¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₄ שנה במחלות מטבוליות. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 58"><td> {{ח:תת|58.}} מומחה בנוירו־רדיולוגיה פולשנית: {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשפ״ב]}} </td><td> {{ח:תת|א.}} תואר מומחה באחד מהמקצועות האלה: נוירולוגיה, נוירוכירורגיה, רדיולוגיה אבחנתית, קרדיולוגיה, כירורגיית כלי דם; {{ח:תת|ב.}} 3.5 שנים, מהן – {{ח:תתת|(1)}} שנה ראשונה, מתוכה חצי שנה בנוירולוגיה או נוירוכירורגיה וחצי שנה בנויורו־רדיולוגיה; {{ח:תתת|(2)}} 2.5 שנים בנוירו־רדיולוגיה פולשנית. </td></tr> </table> {{ח:חתימות|ט״ז באב תשל״ג (14 באוגוסט 1973)}} * '''ויקטור שם־טוב'''<br>שר הבריאות {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] lcr4tkll6gtv3suiyorp473nzehnx67 106 398840 3019459 3016540 2026-06-10T18:55:43Z Michaelkimmel2 44530 3019459 wikitext text/x-wiki {{ביאור:ספרי דברים}} ==ספרי דברים לפרשת עקב== ===פיסקה לז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים יא י''' ([[דברים יא י]]) '''"כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ"''', {{הע-שמאל|לכאורה מציג הפסוק יתרון של מצרים על פני א"י, שהרי במצרים יש מי נילוס המשקים אותה בלי צורך בגשם. הפיסקה כולה עמלה כדי לטעון שא"י משובחת יותר, כנראה מכמה שיקולים: ההקשר הוא טענה של משה שא"י עדיפה על מצרים; המרגלים שהוציאו דיבה רעה על א"י נענשו; ולשני שיקולים אלו יש לצרף את המצב בימי חז"ל, של מגמת הגירה מא"י לבבל, שחכמים מנסים להיאבק בה.}} הֲרֵי זוֹ נֶאֶמְרָה {{ב|הֲפָסָה|להרגיע אותם, להפיס את דעתם}} לְיִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: שֶׁמָּא לֹא נִכָּנֵס לְאֶרֶץ יָפָה כָּזוֹ? אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: '''"כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם"''', מַגִּיד שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְשֻׁבַּחַת מִמֶּנָּה. בְּשֶׁבַח אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר אוֹ בְּשֶׁבַח אֶרֶץ מִצְרַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[במדבר יג כב]]) "וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם", {{הע-שמאל|הקדמות של בניין חברון לבניין צוען ע"י חם, ושל בריאת א"י לבריאת שאר העולם ע"י הקב"ה מלמדים שחברון עולה על צוען ושא"י עולה על שאר העולם.}} צֹעַן מָה הָיָה? – מְקוֹם מַלְכוּת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[ישעיה ל ד]]) "כִּי הָיוּ בְצֹעַן שָׂרָיו" וְגוֹ', חֶבְרוֹן מָה הָיְתָה? פְּסֹלֶת שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית לה כז]]) "מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן", {{הע-שמאל|ראו [[כתובות קיב א]], שחברון היא מקום קברים, ומסיקים שאינה מתאימה לחקלאות.}} וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם חֶבְרוֹן פְּסֹלֶת שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי הִיא מְשֻׁבַּחַת בְּשֶׁבַח אֶרֶץ מִצְרַיִם שֶׁמְּשֻׁבַּחַת מִכָּל הָאֲרָצוֹת. קַל וָחֹמֶר לְשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל! וְאִם תֹּאמַר: לֹא מִי שֶׁבָּנָה אֶת זוֹ בָּנָה אֶת זוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר ([[בראשית י ו]]) "וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן", חָם, {{ב|לְפִי|לאחר}} שֶׁבָּנָה אֶת זוֹ – בָּנָה אֶת זוֹ! אֶפְשָׁר שֶׁבָּנָה אֶת הַכָּעוּר וְאַחַר כָּךְ בָּנָה אֶת הַנָּאֶה? אֶלָּא בָּנָה אֶת הַנָּאֶה וְאַחַר כָּךְ בָּנָה אֶת הַכָּעוּר! מָשָׁל לְאָדָם שֶׁבָּנָה שְׁנֵי טְרַקְלִינִים, אֶחָד נָאֶה וְאֶחָד כָּעוּר. אֵין בּוֹנֶה אֶת הַכָּעוּר וְאַחַר כָּךְ בּוֹנֶה אֶת הַנָּאֶה, אֶלָּא בּוֹנֶה אֶת הַנָּאֶה וְאַחַר כָּךְ בּוֹנֶה אֶת הַכָּעוּר; שֶׁפְּסֹלֶתּוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן מַכְנִיס בַּשֵּׁנִי! הָא לְפִי שֶׁהָיְתָה חֶבְרוֹן מְשֻׁבַּחַת מִמֶּנָּה הִיא נִבְנֵית תְּחִלָּה, וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּדַרְכֵי מָקוֹם, שֶׁכָּל מִי שֶׁחָבִיב קוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ: תּוֹרָה, לְפִי שֶׁחֲבִיבָה מִכֹּל – נִבְרֵאת קֹדֶם לַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר ([[משלי ח כב]]) "ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז" {{הע-שמאל|התורה, א"י ומקדש נבראו לני שאר העולם, והדבר מלמד על חביבותם; לעניין התורה והמקדש ראו גם [[בראשית רבה א ד]], וכאן נוספה א"י. החביבות של א"י אינה תלויה בנוחות המגורים בה אלא היא חביבות מהותית בעיני הקב"ה ולאו דווקא בעיני אדם. ואכן כאמור בתקופת חז"ל העדיפו רבים את בבל על פניה.}} וְאוֹמֵר ([[משלי ח כג]]) "מֵעוֹלָם נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי אָרֶץ", בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לְפִי שֶׁחָבִיב מִכֹּל – נִבְרָא לִפְנֵי כֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר ([[ירמיה יז יב]]) "כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ", אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁחֲבִיבָה מִכֹּל – נִבְרֵאת לִפְנֵי כֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר ([[משלי ח כו]]) "עַד לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת וְרֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל", "אֶרֶץ" – אֵלּוּ שְׁאָר אֲרָצוֹת, "וְחוּצוֹת" – אֵלּוּ מִדְבָּרוֹת, "תֵּבֵל" – זוֹ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: "תֵּבֵל" זוֹ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר ([[משלי ח לא]]) "מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אַרְצוֹ", {{הע-שמאל|הכינוי 'תבל' לא"י, היא ארצו של הקב"ה, מוסבר לפי שיש בה תכונות טובות ומושלמות, וכן לפי שיש בה תורה. ההסבר השני שוב חוזר לטענה ששלמות א"י היא שלמות עקרונית ומהותית, ואינה תלויה בתכונות פיזיות.}} לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ תֵּבֵל? – שֶׁהִיא מְתֻבֶּלֶת בַּכֹּל, שֶׁכָּל הָאֲרָצוֹת יֵשׁ בָּזוֹ מַה שֶּׁאֵין בָּזוֹ, וְיֵשׁ בָּזוֹ מַה שֶּׁאֵין בָּזוֹ; אֲבָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ חֲסֵרָה כְּלוּם, שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים ח ט]]) "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ". דָּבָר אַחֵר: "אֶרֶץ" – אֵלּוּ שְׁאָר אֲרָצוֹת, "וְחוּצוֹת" – אֵלּוּ מִדְבָּרוֹת, "תֵּבֵל" – זוֹ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ "תֵּבֵל"? – עַל שֵׁם תֶּבֶל שֶׁבְּתוֹכָהּ. אֵיזֶהוּ תֶּבֶל שֶׁבְּתוֹכָהּ? – זוֹ תּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר ([[איכה ב ט]]) "בַּגּוֹיִם אֵין תּוֹרָה", מִיכָּן שֶׁהַתּוֹרָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּסַנְחֵרִיב, כְּשֶׁבָּא לְפַתּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל מָה אָמַר לָהֶם? {{הע-שמאל|שני נוסחים להוכחה על שבח א"י מדברי סנחריב: אפילו הוא לא התפאר והציג את ארצו כטובה מא"י. רשב"י חוזר בפירוט על אותה הוכחה: סנחריב לא היה שוטה, ולכן לא העז לטעון שארצו טובה יותר.}} ([[מלכים ב יח לב]]) "עַד בֹּאִי וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם", אֶל אֶרֶץ יָפָה מֵאַרְצְכֶם אֵין כָּתוּב כָּאן, אֶלָּא אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם, וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מִי שֶׁבָּא לוֹמַר שִׁבְחָהּ שֶׁל אַרְצוֹ לֹא אָמַר גְּנָיָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קַל וָחֹמֶר לְשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: שׁוֹטֶה הָיָה זֶה, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ לְפַתּוֹת? מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָלַךְ לִשָּׂא אִשָּׁה, אָמַר לָהּ: אָבִיךְ מֶלֶךְ וַאֲנִי מֶלֶךְ, אָבִיךְ עָשִׁיר וַאֲנִי עָשִׁיר, אָבִיךְ מַאֲכִילֵךְ בָּשָׂר וְדָגִים וּמַשְׁקֵךְ יַיִן יָשָׁן וַאֲנִי מַאֲכִילֵךְ בָּשָׂר וְדָגִים וּמַשְׁקֵךְ יַיִן יָשָׁן – אֵין זֶה פִּתּוּי, כֵּיצַד אוֹמֵר לָהּ? – אָבִיךְ הֶדְיוֹט וַאֲנִי מֶלֶךְ, אָבִיךְ עָנִי וַאֲנִי עָשִׁיר, אָבִיךְ מַאֲכִילֵךְ יָרָק וְקִטְנִית וַאֲנִי מַאֲכִילֵךְ בָּשָׂר וְדָגִים, אָבִיךְ מַשְׁקֵךְ יַיִן חָדָשׁ וַאֲנִי מַשְׁקֵךְ יַיִן יָשָׁן אָבִיךְ מוֹלִיכֵךְ לַמֶּרְחָץ בְּרַגְלֵךְ וַאֲנִי מוֹלִיכֵךְ {{ב|בְּגַלְגַּטִּיקָא!|אפריון}} וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מִי שֶׁבָּא לוֹמַר שִׁבְחָהּ שֶׁל אַרְצוֹ לֹא אָמַר גְּנָיָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קַל וָחֹמֶר לְשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ([[דברים ג ט]]) "צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן שִׂרְיֹן וְהָאֱמֹרִי יִקְרְאוּ לוֹ שְׂנִיר" {{הע-שמאל|ריבוי שמות למקומות בא"י, החרמון דביר והר נבו – מעיד על הפופולריות שלה. ההרים אינם ראויים לעיבוד, ודביר נחשבת כמקום יבש ('ארץ הנגב') ב[[שופטים א טו]]. הדרשות מציגות את הפסולת של א"י כעולה על מקומות אחרים, ומכאן שבדרך הטבע המקומות הללו אינם משובחים.}} וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר ([[דברים ד מח]]) "וְעַד הַר שִׂיאֹן הוּא חֶרְמוֹן", נִמְצָא קָרוּי אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת; וְכִי מַה צֹּרֶךְ לְבָאֵי הָעוֹלָם לְכָךְ? אֶלָּא שֶׁהָיוּ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלָיו; זוֹ אוֹמֶרֶת יִקָּרֵא עַל שְׁמִי וְזוֹ אוֹמֶרֶת יִקָּרֵא עַל שְׁמִי וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם פְּסֹלֶת הָרֵי יִשְׂרָאֵל, אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלֶיהָ קַל וָחֹמֶר לְשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[יהושע טו מט]]) "וְדַנָּה וְקִרְיַת סַנָּה הִיא דְבִר", וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר ([[יהושע טו טו]]) "וְשֵׁם דְּבִר לְפָנִים קִרְיַת סֵפֶר", נִמְצֵאת קְרוּיָה שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת; וְכִי מַה צֹּרֶךְ לְבָאֵי הָעוֹלָם בְּכָךְ? אֶלָּא שֶׁהָיוּ שָׁלֹשׁ מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלֶיהָ; זוֹ אוֹמֶרֶת תִּקָּרֵא עַל שְׁמִי וְזוֹ אוֹמֶרֶת תִּקָּרֵא עַל שְׁמִי, וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם פְּסֹלֶת עָרֵי יִשְׂרָאֵל (אַרְבַּע) [שָׁלֹשׁ] מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלֶיהָ קַל וָחֹמֶר לְשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[דברים לב מט]]) "עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבוֹ", וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר ([[דברים ג כז]]) "עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה", נִמְצָא קָרוּי שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת, וְכִי מַה צֹּרֶךְ לְבָאֵי הָעוֹלָם בְּכָךְ? אֶלָּא שֶׁהָיוּ שָׁלֹשׁ מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלָיו; זוֹ אוֹמֶרֶת יִקָּרֵא עַל שְׁמִי וְזוֹ אוֹמֶרֶת יִקָּרֵא עַל שְׁמִי, וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם פְּסֹלֶת הָרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שָׁלֹשׁ מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלָיו קַל וָחֹמֶר לְשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ([[ירמיה ג יט]]) "וְאֶתֶּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה נַחֲלַת צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם", {{הע-שמאל|השוואה בין א"י התנ"כית לרומי של ימי חז"ל. ל31 המלכים המופיעים ב[[יהושע יב]] לא היה, לדברי ר' יהודה, מקום פיזי בא"י, אלא הם מלכו בחו"ל והחזיקו גם בתים בא"י. ר' יהודה מדמה מלכים כמלכי רומי ונציביה, המולכים על אזורים נרחבים. דורש 'צבי' – רצוי, כמו בארמית.}} אֶרֶץ שֶׁעֲשׂוּיָה חֲוִילָאוֹת חֲוִילָאוֹת לִמְלָכִים וּלְשִׁלְטוֹנִים, שֶׁכָּל מֶלֶךְ וְשִׁלְטוֹן שֶׁלֹּא קָנָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר לֹא עָשִׂיתִי כְּלוּם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, וְכִי אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים מֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לְשֶׁעָבַר, כֻּלָּם הָיוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? אֶלָּא כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂים בְּרוֹמִי עַכְשָׁו, שֶׁכָּל מֶלֶךְ וְשִׁלְטוֹן שֶׁלֹּא קָנָה בְּרוֹמִי אוֹמֵר לֹא עָשִׂיתִי כְּלוּם כָּךְ כָּל מֶלֶךְ וְשִׁלְטוֹן שֶׁלֹּא קָנָה פַּלְטִירוֹת וַחֲוִילָאוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר לֹא עָשִׂיתִי כְּלוּם. "נַחֲלַת צְבִי", מַה צְּבִי זֶה קַל בְּרַגְלָיו מִכָּל בְּהֵמָה וְחַיָּה – כָּךְ פֵּרוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קַלִּים לָבוֹא מִכָּל פֵּרוֹת אֲרָצוֹת, {{הע-שמאל|שורת דרשות על 'נחלת צבי' שבירמיה. כאן מוזכרים לראשונה פירות א"י כביטוי לשבחה, וגם כאן הדבר תלוי בכך שישראל עושים את התורה. דרשת 'דבר אחר' מדמה את א"י לצבי, שעורו מתוח, ואם הופשט לא ניתן לחזור ולהכניס את בשרו לתוך העור. הטענה היא שמדובר בנס שהבשר – הנמשל לפירות – רב מלהכנס למקום הפיזי שבו גדל.}} דָּבָר אַחֵר: מַה צְּבִי זֶה כְּשֶׁאַתָּה מַפְשִׁיטוֹ אֵין עוֹרוֹ מַחֲזִיק אֶת בְּשָׂרוֹ כָּךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵין מַחֲזֶקֶת פֵּרוֹתֶיהָ בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה, מַה צְּבִי זֶה קַל לֵאָכֵל מִכָּל בְּהֵמָה וְחַיָּה – כָּךְ פֵּרוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קַלִּים לֵאָכֵל מִכָּל הָאֲרָצוֹת, אִי קַלִּים לֹא יְהוּ שְׁמֵנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[דברים יא ט]]) "אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ", שְׁמֵנִים כְּחָלָב וּמְתוּקִים כִּדְבָשׁ {{הע-שמאל|ההוכחה לעניין הפירות אינה מהנסיון אלא מהפסוק, כדרכם הסכולסטית של חז"ל.}} וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[ישעיה ה א]]) "אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן", מַה שּׁוֹר זֶה אֵין בּוֹ גָּבוֹהַּ מִקַּרְנָיו – כָּךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גְּבוֹהָה מִכָּל הָאֲרָצוֹת אוֹ מַה שּׁוֹר זֶה אֵין בּוֹ פְּסֹלֶת מִקַּרְנָיו – כָּךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל פְּסוּלָה מִכָּל הָאֲרָצוֹת? {{הע-שמאל|ניתן לשמוע את המרירות של ברי השיח של הדרשן, הדורשים בגנותה של א"י הפסולה מכל הארצות. גם כאן הטענה שא"י גבוהה היא טענה מדרשית הנסמכת על פסוקים ולא טענה פיזית, וראו [[ביאור: ספרי דברים/דברים#פיסקה כג|לעיל פיסקה כג.]]}} תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן", שְׁמֵנָה הִיא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לְלַמֶּדְךָ שֶׁגָּבוֹהַּ מֵחֲבֵרוֹ מְשֻׁבָּח מֵחֲבֵרוֹ, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְפִי שֶׁגְּבוֹהָה מִכֹּל – מְשֻׁבַּחַת מִכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר ([[במדבר יג ל]]) "עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ" ([[במדבר יג כא]]) "וַיַּעֲלוּ וַיָּתֻרוּ אֶת הָאָרֶץ", ([[במדבר יג כב]]) "וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב", ([[בראשית מה כה]]) "וַיַּעֲלוּ מִמִּצְרָיִם". בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁגָּבוֹהַּ מִכֹּל – מְשֻׁבָּח מִכֹּל; שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים יז ח]]) "וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם" {{הע-שמאל|לשון 'עליה' היא גם בבית המקדש, כמו בא"י.}} וְאוֹמֵר ([[ישעיה ב ג]]) "וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר בֵּית ה'", וְאוֹמֵר ([[ירמיה לא ה]]) כִּי יֶשׁ יוֹם קָרְאוּ נֹצְרִים... קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן". }} ===פיסקה לח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים יא י''' ([[דברים יא י]]) '''"לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִיא"''', אֶרֶץ מִצְרַיִם שׁוֹתָה מִן הַנָּמוּךְ וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שׁוֹתָה מִן הַגָּבוֹהַ, {{הע-שמאל|שורת יתרונות של השקיה במטר לעומת השקיה בהצפה ממי הנהר. הראשון הוא שהגשם ניתן ישירות מהקב"ה; החיסרון העיקרי של המטר אינו נדון כאן, כמובן – והוא העדר הוודאות שלו.}} אֶרֶץ מִצְרַיִם: {{ב|נָמוּךְ|מהנילוס}} שׁוֹתָה, גָּבוֹהַ אֵין שׁוֹתָה; אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: נָמוּךְ וְגָבוֹהַ שׁוֹתָה. אֶרֶץ מִצְרַיִם: נָמוּךְ שׁוֹתָה וְאַחַר כָּךְ גָּבוֹהַ; אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: שׁוֹתָה נָמוּךְ וְגָבוֹהַ כְּאַחַת. אֶרֶץ מִצְרַיִם: גָּלוּי שׁוֹתָה, {{ב|שֶׁאֵינוֹ גָּלוּי|שתעלת ההשקיה שלו חסומה}} אֵינוֹ שׁוֹתָה; אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: גָּלוּי וְשֶׁאֵינוֹ גָּלוּי שׁוֹתָה. אֶרֶץ מִצְרַיִם שׁוֹתָה וְאַחַר כָּךְ נִזְרַעַת, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שׁוֹתָה וְנִזְרַעַת, נִזְרַעַת וְשׁוֹתָה, שׁוֹתָה בְּכָל יוֹם וְנִזְרַעַת בְּכָל יוֹם. {{הע-שמאל|אם זורעים במצרים ואחר כך משקים בהצפה מהנילוס – הזרעים נשטפים ואינם צומחים. אבל הגשם בא"י אינו שוטף את הזרעים.}} אֶרֶץ מִצְרַיִם: אִם אַתָּה עָמֵל בָּהּ בְּפֶסֶל וּבְקַרְדֹּם וְנוֹתֵן שְׁנַת עֵינְךָ עָלֶיהָ, וְאִם לָאו – אֵין בְּכָךְ כְּלוּם אֲבָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ כֵּן, אֶלָּא הֵם יְשֵׁנִים עַל מִטּוֹתֵיהֶם וְהַמָּקוֹם מוֹרִיד לָהֶם גְּשָׁמִים. {{הע-שמאל|החקלאי במצרים מוותר על שינה כדי לחפור תעלות השקיה ולתחזקן, ואילו בא"י ההשקיה היא טבעית.}} מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְרָאָה בֶּן טוֹבִים אֶחָד וּמָסַר לוֹ עֶבֶד אֶחָד לְשַׁמְּשׁוֹ, שׁוּב רָאָה בֶּן טוֹבִים אַחֵר {{ב|מְעֻדָּן וּמְפֻנָּק וְעָסוּק בִּפְעֻלָּה וּמַכִּירוֹ וְאֶת אֲבוֹתָיו,|ולכן עולה על הראשון}} אָמַר: גְּזֵרָה שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה {{ב|בְּיָדִי|בעצמי}} וּמַאֲכִילוֹ! {{הע-שמאל|המשל מתיחס לשורה הראשונה של ההשוואה: מצרים שותה מהנילוס הנמוך המשרת אותה כעבד, ואילו א"י שותה ישירות מהקב"ה.}} כָּךְ כָּל הָאֲרָצוֹת נִתְּנוּ לָהֶן שַׁמָּשִׁים לְשַׁמְּשָׁן: מִצְרַיִם שׁוֹתָה מִן הַנִּילוֹס, בָּבֶל שׁוֹתָה מִן הַנְּהָרוֹת אֲבָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ כֵּן, אֶלָּא הֵם יְשֵׁנִים עַל מִטּוֹתֵיהֶם וְהַמָּקוֹם מוֹרִיד לָהֶם גְּשָׁמִים, וּלְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹּא כְּדַרְכֵי בָּשָׂר וָדָם דַּרְכֵי מָקוֹם: בָּשָׂר וָדָם קוֹנֶה לוֹ עֲבָדִים שֶׁהֵם זָנִים וּמְפַרְנְסִים אוֹתוֹ אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם קוֹנֶה לוֹ עֲבָדִים שֶׁיְּהֵא הוּא זָן וּמְפַרְנְסָם! {{הע-שמאל|מסקנה נוספת מהמשל הנ"ל.}} וּכְבָר הָיוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי צָדוֹק מְסֻבִּים בְּבֵית מִשְׁתֵּה בְּנוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל, מָזַג רַבָּן גַּמְלִיאֵל אֶת הַכּוֹס לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְלֹא רָצָה לִטְּלוֹ; נְטָלוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מַה זֶּה יְהוֹשֻׁעַ? בְּדִין שֶׁאָנוּ מְסֻבִּים וְגַמְלִיאֵל בְּרַבִּי עוֹמֵד וּמְשַׁמְּשֵׁנוּ? אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: הַנַּח לוֹ וִישַׁמֵּשׁ! אַבְרָהָם גְּדוֹל הָעוֹלָם שִׁמֵּשׁ מַלְאֲכֵי שָׁרֵת, וְכִסְבוּר שֶׁהֵם עַרְבִיִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה {{הע-שמאל|ראו [[בבא מציעא פו ב]], שאברהם חשד במלאכים שהם עובדי ע"ז, וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא, בסוף פרשה א שבמסכת עמלק ב,]] שגם משה למד מאברהם; אבל השוו [[בראשית רבה מח יא]] ואילך, שם יודע אברהם שמדובר במלאכים.}} שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית יח ב]]) '''"וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים"''', וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אַבְרָהָם גְּדוֹל הָעוֹלָם שִׁמֵּשׁ מַלְאֲכֵי שָׁרֵת, וְכִסְבוּר שֶׁהֵם עַרְבִיִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, גַּמְלִיאֵל בְּרַבִּי לֹא יְשַׁמְּשֵׁנוּ? אָמַר לָהֶם רַבִּי צָדוֹק: הִנַּחְתֶּם כְּבוֹד מָקוֹם וְאַתֶּם עֲסוּקִים בִּכְבוֹד בָּשָׂר וָדָם! {{הע-שמאל|דברי ר' צדוק מחזירים את הדיון לנושא הדרשה – הגשם שניתן בא"י ישירות מידי הקב"ה.}} אִם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם מַשִּׁיב רוּחוֹת וּמַעֲלֶה עֲנָנִים וּמוֹרִיד גְּשָׁמִים וּמְגַדֵּל צְמָחִים וְעוֹרֵךְ שֻׁלְחָן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, גַּמְלִיאֵל בְּרַבִּי לֹא יְשַׁמְּשֵׁנוּ? אַתָּה אוֹמֵר לְכָךְ בָּא הַכָּתוּב, אוֹ לְפִי שֶׁאֶרֶץ מִצְרַיִם פְּסֹלֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הִקִּישָׁהּ הַכָּתוּב לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? {{הע-שמאל|רמז לדרשה אלטרנטיבית בגנותה של א"י, והשוו לעיל פיסקה לז, ההצעה לדרשה שא"י פסולה כקרני השור. כאן הדרשה האלטרנטיבית משווה את א"י למצרים כפסולת ומציעה שהיא עולה על מצרים אבל לא על שאר הארצות. הדרשה שלפנינו מציגה את הדמיון בין גן העדן (בעצים) למצרים (בזרעים), וטוענת שמצרים – ובפרט ארץ גושן בימים שגרו בה ישראל – היתה מבורכת במיוחד, ובכל זאת א"י עדיפה.}} תַּלְמוּד לוֹמַר ([[בראשית יג י]]) '''"כְּגַן ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם"''', "כְּגַן ה'" – בְּאִילָנוֹת, "כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" – בִּזְרָעִים! אוֹ אֵינוֹ מַקִּישָׁהּ אֶלָּא לַמְגֻנֶּה שֶׁבָּהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[ויקרא יח ג]]) '''"אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ"''', מָקוֹם שֶׁיְּשַׁבְתֶּם בּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית מז ו]]) '''"בְּמֵיטַב הָאָרֶץ"'''! אוֹ אֵינוֹ מַקִּישָׁהּ אֶלָּא לִשְׁעַת גְּנוּתָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם"''', כְּשֶׁהֱיִיתֶם שָׁם הָיְתָה מִתְבָּרֶכֶת בִּשְׁבִילְכֶם, וְלֹא עַכְשָׁיו, שֶׁאֵין בְּרָכָה עָלֶיהָ כְּדֶרֶךְ שֶׁהֱיִיתֶם אַתֶּם שָׁם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּכָל מָקוֹם שֶׁהַצַּדִּיקִים הוֹלְכִים – בְּרָכָה בָּאת לְרַגְלָם {{הע-שמאל|ראו גם [[בראשית רבה לט]], על הברכה שמזוהה עם אברהם, וכאן לא הזכירו אותה כי היא מובנת מאליה, וראו [[בראשית רבה עג]]. והשוו את הרעיון הכללי ואת דברי ר' אלעזר בר' שמעון [[ביאור:תוספתא/סוטה/י|לתוספתא סוטה י]]}} יִצְחָק יָרַד לִגְרָר – בְּרָכָה בָּאת לְרַגְלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית כו יב]]) '''"וַיִּזְרַע יִצְחָק"''', יָרַד יַעֲקֹב אֵצֶל לָבָן – בְּרָכָה בָּאת לְרַגְלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית ל כז]]) '''"נִחַשְׁתִּי וַיְבָרְכֵנִי ה' בִּגְלָלֶךָ"''', יָרַד יוֹסֵף אֵצֶל פּוֹטִיפַר – בְּרָכָה בָּאת לְרַגְלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית לט ה]]) '''"וַיְבָרֶךְ ה' אֶת בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף"''', יָרַד יַעֲקֹב אֵצֶל פַּרְעֹה – בְּרָכָה בָּאת לְרַגְלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית מז י]]) '''"וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה"''', בַּמֶּה בֵּרְכוֹ? שֶׁנִּמְנְעוּ מִמֶּנּוּ שְׁנֵי רָעָב, שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית נ כא]]) '''"וְעַתָּה אַל תִּירָאוּ אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם"''', מַה כִּלְכּוּל הָאָמוּר לְהַלָּן בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אַף כִּלְכּוּל הָאָמוּר כָּאן בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן הַכָּתוּב מְדַבֵּר! {{הע-שמאל|שנות הרעב נפסקו כשירד יעקב למצרים, אבל חזרו לאחר מותו. רשב"י חולק וטוען שלא חזר הרעב למצרים, ור' אלעזר מצדיק את ת"ק – הוא ר' יוסי; וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/י|תוספתא סוטה י,]] רעיון דומה במילים אחרות.}} רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אֵין זֶה קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, שֶׁדִּבְרֵי צַדִּיקִים קַיָּמִים בְּחַיֵּיהֶם וּבְטֵלִים לְאַחַר מִיתָתָם! אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי מִדִּבְרֵי אַבָּה, שֶׁזֶּה הוּא קִדּוּשׁ הַשֵּׁם: שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם בְּרָכָה בָּעוֹלָם, נִסְתַּלְּקוּ צַדִּיקִים מִן הָעוֹלָם – נִסְתַּלְּקָה בְּרָכָה מִן הָעוֹלָם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בַּאֲרוֹן הָאֱלֹהִים שֶׁיָּרַד לְבֵית עוֹבֵד אֱדוֹם הַגִּתִּי, וְנִתְבָּרֵךְ בִּשְׁבִילוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ([[שמואל ב ו יב]]) '''"וַיֻּגַּד לַמֶּלֶךְ דָּוִד לֵאמֹר בֵּרַךְ ה' אֶת בֵּית עֹבֵד אֱדֹם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ בַּעֲבוּר אֲרוֹן הָאֱלֹהִים"''', וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אָרוֹן: שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה לֹא לְשָׂכָר וְלֹא לְהֶפְסֵד אֶלָּא לְשִׁבְרֵי לוּחוֹת שֶׁבּוֹ – נִתְבָּרֵךְ בִּשְׁבִילוֹ, קַל וָחֹמֶר לַצַּדִּיקִים שֶׁבַּעֲבוּרָם נִבְרָא הָעוֹלָם. אֲבוֹתֵינוּ בָּאוּ לָאָרֶץ – בָּאת בְּרָכָה לְרַגְלָם, שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים ו יא]]) '''"וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב אֲשֶׁר לֹא מִלֵּאתָ וּבֹרֹת חֲצוּבִים אֲשֶׁר לֹא חָצַבְתָּ."''' רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: וַהֲלֹא בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא מִלֵּאתָה, שֶׁעַכְשָׁו בָּאתָ לָאָרֶץ, '''"וּבֹרֹת חֲצוּבִים אֲשֶׁר לֹא חָצַבְתָּ"''', וַהֲלֹא בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא חָצַבְתָּ, שֶׁעַכְשָׁו בָּאתָ לָאָרֶץ, ([[דברים ו יא]]) '''"כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא נָטָעְתָּ"''', וַהֲלֹא בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא נָטַעְתָּ, שֶׁעַכְשָׁו בָּאתָ לָאָרֶץ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר מִלֵּאתָ, חָצַבְתָּ, נָטַעְתָּ? – זְכוּתְךָ הִיא שֶׁגָּרְמָה! וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁכָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, הָיוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ בּוֹנִים בָּתִּים וְחוֹפְרִים בּוֹרוֹת שִׁיחִים וּמְעָרוֹת נוֹטְעִים שָׂדוֹת וּכְרָמִים וְכָל עֵץ מַאֲכָל, {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פתיחתא|מכילתא, פתיחתא דויהי.]] דורש את לשון הנוכח בביטוי 'ואכלת ושבעת'.}} כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ אֲבוֹתֵינוּ לָאָרֶץ וְיִמְצְאוּ אוֹתָהּ מְלֵאָה בְּרָכָה. אוֹ לְפִי שֶׁבְּרָכָה זוֹ עֲלֵיהֶם יָכוֹל {{ב|יְהוּ|הכנעניים}} אוֹכְלִים וּשְׂבֵעִים? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[דברים ו יא]]) '''"וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ"''', אַתָּה אוֹכֵל וְשׂוֹבֵעַ, וְהֵם מוֹנְעִים מִנְּשֵׁיהֶם מִבְּנֵיהֶם וּמִבְּנוֹתֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ אֲבוֹתֵינוּ לָאָרֶץ וְיִמְצְאוּ אוֹתָהּ מְלֵאָה בְּרָכָה, זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ '''"אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם"''': כְּשֶׁהֱיִיתֶם שָׁם {{ב|הָיְתָה|ארץ מצרים}} מִתְבָּרֶכֶת בִּשְׁבִילְכֶם, וְלֹא עַכְשָׁיו שֶׁאֵין בְּרָכָה עָלֶיהָ כְּדֶרֶךְ שֶׁהֱיִיתֶם אַתֶּם שָׁם. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מדרש תנאים לדברים/יא#פסוק י|מדרש תנאים יא י]] שם הנוסח הפוך. הברכה לא"י תלויה בהתנהגות העם – בניגוד לברכה במצרים. כאן לראשונה מוצג חסרון פיזי של ארץ ישראל: הברכה בה תלויה בעם ואינה אוטומטית כמו במצרים.}} אַתָּה אוֹמֵר לְכָךְ בָּא הַכָּתוּב אוֹ לְהַקִּישׁ בִּיאָתָהּ שֶׁל זוֹ לְבִיאָתָהּ שֶׁל זוֹ? אֶרֶץ מִצְרַיִם הֱיִיתֶם עָלֶיהָ {{ב|מִנְיַן שָׁנִים שְׁמִטִּים וְיוֹבְלוֹת,|זמן מוגבל}} יָכוֹל אַף בְּאֶרֶץ כְּנַעַן כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לְרִשְׁתָּהּ"''', לְרִשְׁתָּהּ אַתֶּם בָּאִים, לֹא לִהְיוֹת עָלֶיהָ מִנְיַן שָׁנִים שְׁמִטִּים וְיוֹבְלוֹת, אֶלָּא הֶפְרֵשׁ בֵּין בִּיאָתָהּ שֶׁל זוֹ לְבִיאָתָהּ שֶׁל זוֹ: בִּיאַת אֶרֶץ מִצְרַיִם רְשׁוּת, בִּיאַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חוֹבָה. אֶרֶץ מִצְרַיִם, בֵּין שֶׁעוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם וּבֵין שֶׁאֵין עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם – הֲרֵי לָכֶם אֶרֶץ מִצְרַיִם; אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ כֵּן, אִם אַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם – הֲרֵי לָכֶם אֶרֶץ כְּנַעַן; וְאִם לָאו – הֲרֵי אַתֶּם גּוֹלִים מֵעָלֶיהָ וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[ויקרא יח כח]]) '''"וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ"'''. }} ===פיסקה לט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים יא יא''' ([[דברים יא יא]]) '''"וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת"''', {{הע-שמאל|הרים קשים לעיבוד חקלאי, ולכן מציעים שבגנות א"י הכתוב מדבר; וראו גם לעיל פיסקה לז, בדרשה על החרמון המכונה 'פסולת של א"י'. אבל הדרשן ורשב"י מוצאים היבט טוב גם בהרים.}} בְּשֶׁבַח אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר! אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אוֹ בִּגְנוּת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁמַּזְכִּיר בָּהּ הָרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "וּבְקָעֹת", מַה בְּקָעוֹת לְשֶׁבַח – אַף הָרִים לְשֶׁבַח; וְעוֹד שֶׁנּוֹתֵן טַעַם בָּהָר – טַעַם בַּבִּקְעָה, שֶׁפֵּרוֹת הָהָר קַלִּים וּפֵרוֹת הַבִּקְעָה שְׁמֵנִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: כְּשֶׁהִיא בִּקְעָה – עוֹשָׂה בֵּית כּוֹר, {{הע-שמאל|רשב"י טוען שהשטח בהר הוא גדול יותר, כי הוא מחשב את המדרונות שאינם במישור.}} כְּשֶׁהוּא הַר – הֲרֵי הוּא עוֹשֶׂה בֵּית כּוֹר מִן הַצָּפוֹן, בֵּית כּוֹר מִן הַדָּרוֹם, בֵּית כּוֹר מִן הַמִּזְרָח, בֵּית כּוֹר מִן הַמַּעֲרָב, בֵּית כּוֹר מִלְּמַעְלָה, וְנִמְצָא חֲמִשָּׁה מְכֻפָּלוֹת! שֶׁנֶּאֱמַר ([[יחזקאל ה ה]]) "כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים זֹאת יְרוּשָׁלַ͏ִם בְּתוֹךְ הַגּוֹיִם שַׂמְתִּיהָ וּסְבִיבוֹתֶיהָ אֲרָצוֹת", {{הע-שמאל|דרשה נפרדת: האם ירושלים היא ארץ או שרק 'סביבותיה ארצות'? – התשובה היא שבא"י יש סוגי קרקעות שונים ומגוונים, וראו גם בפיסקה לז לעיל.}} וּבְמָקוֹם אַחֵר קוֹרֵא אוֹתָהּ "אֶרֶץ"; כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ? אֶרֶץ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִינֵי אֲרָצוֹת הַרְבֵּה: בֵּית הָאֲדָמָה, בֵּית הַחוֹלוֹת, בֵּית הֶעָפָר. דָּבָר אַחֵר: "אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת", מַגִּיד שֶׁלֹּא שָׁווּ טַעַם פֵּרוֹת הַר לְטַעַם פֵּרוֹת בִּקְעָה וְלֹא טַעַם פֵּרוֹת בִּקְעָה לְטַעַם פֵּרוֹת הַר, אֵין לִי אֶלָּא שֶׁלֹּא שָׁווּ טַעַם פֵּרוֹת הַר לְטַעַם פֵּרוֹת בִּקְעָה וְלֹא טַעַם פֵּרוֹת בִּקְעָה לְטַעַם פֵּרוֹת הַר, מִנַּיִן שֶׁלֹּא שָׁווּ טַעַם פֵּרוֹת הַר זֶה לְטַעַם פֵּרוֹת הַר אַחֵר, וְלֹא טַעַם פֵּרוֹת בִּקְעָה זוֹ לְטַעַם פֵּרוֹת בִּקְעָה אַחֶרֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת", הָרִים – הָרִים הַרְבֵּה; בְּקָעוֹת – בְּקָעוֹת הַרְבֵּה. {{הע-שמאל|חלוקת א"י להרבה הרים ולהרבה בקעות, וכן חלוקתה ל12 שבטים מגדילות את הגיוון שבה, הניכר בפירותיה.}} רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: שְׁתֵּים עָשָׂר אֲרָצוֹת נִתְּנוּ, כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא שָׁווּ טַעַם פֵּרוֹת שִׁבְטוֹ שֶׁל זֶה לְטַעַם פֵּרוֹת שִׁבְטוֹ שֶׁל זֶה וְלֹא טַעַם פֵּרוֹת שִׁבְטוֹ שֶׁל זֶה לְטַעַם פֵּרוֹת שִׁבְטוֹ שֶׁל זֶה! וְאֵלּוּ הֵם: ([[דברים ו י]]-יא) "כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ", {{הע-שמאל|12 פעמים מופיעה המילה 'ארץ' בפרשיות המספרות בשבח א"י, ורשב"י מסיק שמדובר ב12 ארצות שטעם פירותיהן שונה ומגוון.}} "וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ", "אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת", "אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ", ([[דברים ח ז]]-י) "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה", "אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם", "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה", "אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ", "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת...", "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל", "עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ", "אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" – הֲרֵי שְׁתֵּים עָשָׂר אֲרָצוֹת נִתְּנוּ כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא שָׁווּ טַעַם פֵּרוֹת שִׁבְטוֹ שֶׁל זֶה לְטַעַם פֵּרוֹת שִׁבְטוֹ שֶׁל זֶה וְלֹא טַעַם פֵּרוֹת שִׁבְטוֹ שֶׁל זֶה לְטַעַם פֵּרוֹת שִׁבְטוֹ שֶׁל זֶה, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת", הָרִים – הָרִים הַרְבֵּה, בְּקָעוֹת – בְּקָעוֹת הַרְבֵּה. רַבִּי יוֹסֵי בֶּן הַמְשֻׁלָּם אוֹמֵר, מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁנּוֹתֵן מַטְעַמִּים בָּאָרֶץ כָּךְ נוֹתֵן מַטְעַמִּים בַּיָּם? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[בראשית א י]]) "וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים", {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:משנה מקואות פרק ה#משנה ד|מקואות ה ד,]] וכן [[בראשית רבה ה ח]].}} וַהֲלֹא יָם אֶחָד הוּא שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית א ט]]) "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד", מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים"? מַגִּיד שֶׁלֹּא שָׁוֶה טַעַם דָּג הָעוֹלֶה מֵעַכּוֹ לְטַעַם דָּג הָעוֹלֶה מִצִּידוֹן, וְלֹא הָעוֹלֶה מִצִּידוֹן לָעוֹלֶה מִפַּמְיָיס! לְפִי שֶׁעֲפָרוֹ שֶׁל הַר קַל וְשֶׁל בִּקְעָה שָׁמֵן, {{הע-שמאל|הבקעה אינה מתמלאת בבוץ, והמים מצמיחים עשב. לעניין גלוי ושאינו גלוי ראו לעיל פיסקה לח; כאן 'שאינו גלוי' הוא שדה במדרון מזרחי, שאינו גלוי לגשם. בא"י יש גם השקיה ממי נהר וממי שלגים וממי הטל.}} יָכוֹל יִהְיוּ מַיִם גּוֹרְשִׁים אֶת הֶעָפָר לִמְקוֹם בִּקְעָה וּתְהֵא בִּקְעָה מְחֻסֶּרֶת מַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת", הַר לְפִי מַה שֶּׁהוּא וּבִקְעָה לְפִי מַה שֶּׁהִיא, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[זכריה י א]]) "שַׁאֲלוּ מֵה' מָטָר בְּעֵת מַלְקוֹשׁ... וּמְטַר גֶּשֶׁם יִתֵּן לָהֶם לְאִישׁ עֵשֶׂב בַּשָּׂדֶה", אוֹ לְפִי שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְכֻפֶּלֶת בֶּהָרִים, יְהֵא גָּלוּי שׁוֹתֶה, שֶׁאֵין גָּלוּי אֵין שׁוֹתֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר "לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם", גָּלוּי וְשֶׁאֵין גָּלוּי שׁוֹתֶה! וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[איוב לז יא]]) "אַף בְּרִי יַטְרִיחַ עָב יָפִיץ עֲנַן אוֹרוֹ", וְאוֹמֵר ([[איוב לז יב]]) "וְהוּא מְסִבּוֹת מִתְהַפֵּךְ", שֶׁיִּהְיוּ עֲנָנִים מַקִּיפוֹת אוֹתָהּ וּמַשְׁקוֹת אוֹתָהּ מִכָּל רוּחַ, אוֹ לְפִי שֶׁשּׁוֹתָה מֵי גְּשָׁמִים אֲבָל אֵינוֹ שׁוֹתָה מֵי שִׁלּוּחִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם", כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "מָיִם" אַף מֵי שִׁלּוּחִים שׁוֹתָה! וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[דברים ח ז]]) "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם", אוֹ לְפִי שֶׁשּׁוֹתָה מֵי שִׁלּוּחִים, אֲבָל אֵינָהּ שׁוֹתָה מֵי שְׁלָגִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם", כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "מָיִם" אַף מֵי שְׁלָגִים שׁוֹתָה! וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[ישעיה נה י]]) "כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם", וְאוֹמֵר ([[איוב לז ו]]) "כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵי אָרֶץ", אוֹ לְפִי שֶׁשּׁוֹתָה מֵי שְׁלָגִים, אֲבָל אֵינָהּ שׁוֹתָה מֵי טְלָלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם", כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "מָיִם" אַף מֵי טְלָלִים שׁוֹתָה! דָּבָר אַחֵר: מַה גְּשָׁמִים לִבְרָכָה אַף טְלָלִים לִבְרָכָה, {{הע-שמאל|דורש את הסמיכות הנפוצה של טל ומטר, שהטל אינו מעלה מחלות בצמחים אלא משקה אותם, בדומה למטר. בשורה האחרונה מופיע הטל כדימוי לקב"ה ולישראל, כברכה.}} וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[בראשית כז כח]]) "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם", וְאוֹמֵר ([[דברים לב ב]]) "יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי, תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי", וְאוֹמֵר ([[הושע יד ו]]) "אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל", וְאוֹמֵר ([[מיכה ה ו]]) "וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב כְּטַל מֵאֵת ה'". }} ===פיסקה מ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים יא יב''' ([[דברים יא יב]]) '''"אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ"''', וְכִי אֹתָהּ בִּלְבַד הוּא דּוֹרֵשׁ? {{הע-שמאל|דרשה על פרטיקולריות לעומת אוניברסליות. אמנם הקב"ה מחוייב לכל העולם, אבל ההשגחה שלו על העולם היא נספח להשגחתו על ארץ ישראל, עם ישראל, המקדש והר סיני.}} וַהֲלֹא כָּל הָאֲרָצוֹת הוּא דּוֹרֵשׁ? שֶׁנֶּאֱמַר ([[איוב לח כו]]) "לְהַמְטִיר עַל אֶרֶץ לֹא אִישׁ... לְהַשְׂבִּיעַ שֹׁאָה וּמְשֹׁאָה", וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ"? כִּבְיָכוֹל אֵין דּוֹרֵשׁ אֶלָּא אֹתָהּ; וּבִשְׁבִיל דְּרִישָׁה שֶׁדּוֹרְשָׁהּ – דּוֹרֵשׁ כָּל הָאֲרָצוֹת עִמָּהּ. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[תהלים קכא ד]]) "הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל", וְכִי יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד הוּא שׁוֹמֵר? וַהֲלֹא הוּא שׁוֹמֵר אֶת הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר ([[איוב יב י]]) "אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ", וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל"? כִּבְיָכוֹל שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר אֶלָּא יִשְׂרָאֵל; וּבִשְׁבִיל שְׁמִירָה שֶׁשּׁוֹמְרָם – שׁוֹמֵר אֶת הַכֹּל עִמָּהֶם. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[מלכים א ט ג]]) "וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים", וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ([[זכריה ד י]]) "עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ", וְאוֹמֵר ([[משלי טו ג]]) "בְּכָל מָקוֹם עֵינֵי ה' צֹפוֹת רָעִים וְטוֹבִים", וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים"? כִּבְיָכוֹל אֵין עֵינַי וְלִבִּי אֶלָּא שָׁם. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[תהלים כט ח]]) "קוֹל ה' יָחִיל מִדְבָּר, יָחִיל ה' מִדְבַּר קָדֵשׁ", מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? זֶה בְּיוֹתֵר. '''"דֹּרֵשׁ אֹתָהּ"''' – נִתְּנָה לִדְרִישָׁה, לְהַפְרִישׁ מִמֶּנָּה חַלָּה תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת {{הע-שמאל|החוקים המחייבים הפרשת מתנות חלים רק בא"י.}} אוֹ אַף שְׁאָר אֲרָצוֹת נִתְּנוּ לִדְרִישָׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֹתָהּ", אֹתָהּ נִתְּנָה לִדְרִישָׁה, וְלֹא שְׁאָר אֲרָצוֹת נִתְּנוּ לִדְרִישָׁה. דָּבָר אַחֵר: '''"דֹּרֵשׁ אֹתָהּ"''', מַגִּיד שֶׁנִּתְּנָה בִּשְׂכַר דְּרִישָׁה {{הע-שמאל|לפי הדרשה א"י מוצגת כשכר על לימוד התורה, בדומה לפשט שבו היא שכר על קיום מצוות, ובניגוד למושג של 'מצוות יישוב א"י', שלפיו היא חובה וטורח המוטל עלינו בניגוד לנוחותנו.}} שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים יא יט]]-כא) "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם... לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם", וְאוֹמֵר ([[תהלים קה מד]]-מה) "וַיִּתֵּן לָהֶם אֲרָצוֹת גּוֹיִם... בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו". '''"תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ"''', כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ", {{הע-שמאל|הקב"ה מביט תמיד לא"י, וההבדל בין הפסוקים הוא רק בתוצאות של ההבטה הזאת: כשהוא מביט לטובה אין ישראל ניזוקים, וכשהוא מביט לרעה, כשאין ישראל עושים רצונו – הארץ רועדת ונהרסת. כאן מתחיל המדרש לעסוק בקושי שבמגורים בא"י, הקיים אם אין עושים רצונו.}} וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר ([[תהלים קד לב]]) "הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ", כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים הַלָּלוּ? כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ", וְאֵינָם נִזּוֹקִים, וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם "הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד". לְעִנְיַן טוֹבָה הוּא אוֹמֵר "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ", לְעִנְיַן רָעָה הוּא אוֹמֵר "הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד", לְעִנְיַן טוֹבָה כֵּיצַד? הָיוּ רְשָׁעִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְנִגְזְרוּ עֲלֵיהֶם גְּשָׁמִים מוּעָטִים – וְחָזְרוּ בָּהֶם, {{הע-שמאל|דורש את הפסוק כולו, כולל הסיום 'מראשית שנה ועד אחרית השנה': למרות שנגזר דין מסויים בראש השנה – ניתן לתקן אותו או לקלקל אותו בהתאם להתנהגות הציבור גם מאוחר יותר.}} לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם אִי אֶפְשָׁר, אֶלָּא "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ", מוֹרִידָם בִּזְמַנָּם וּמְשַׁלֵּחַ בָּהֶם אֶת הַבְּרָכָה, וּמוֹרִידָם עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהִיא צְרִיכָה לָהֶם. לְעִנְיַן רָעָה כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְנִגְזְרוּ עֲלֵיהֶם גְּשָׁמִים מְרֻבִּים – וְחָזְרוּ בָּהֶם, לִפְחֹת מֵהֶם אִי אֶפְשָׁר, אֶלָּא "הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד", מוֹרִידָם שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּם וְשׁוֹלֵחַ בָּהֶם אֶת הַמְּאֵרָה, וּמוֹרִידָם עַל הָאָרֶץ שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לָהֶם, לַיַּמִּים וְלַמִּדְבָּרוֹת שֶׁנֶּאֱמַר ([[איוב כד יט]]) "צִיָּה גַם חֹם יִגְזְלוּ מֵימֵי שֶׁלֶג שְׁאוֹל חָטָאוּ", מַעֲשִׂים שֶׁעֲשִׂיתֶם עִמָּדִי בִּימוֹת הַחַמָּה, שֶׁלֹּא הִפְרַשְׁתֶּם תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת – מָנְעוּ מִכֶּם אֶת הַגְּשָׁמִים. '''"מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה"''', מַגִּיד שֶׁמֵּרֵאשִׁית הַשָּׁנָה נִגְזְרוּ עָלֶיהָ כַּמָּה גְּשָׁמִים כַּמָּה טְלָלִים, כַּמָּה חַמָּה תִּזְרַח עָלֶיהָ, כַּמָּה רוּחוֹת נוֹשְׁבוֹת עָלֶיהָ. {{הע-שמאל|ראו לעיל, וראו [[ביאור:משנה ראש השנה פרק א#משנה ב|ראש השנה א, ב,]] שם ''''בחג''' נידונים על המים', ולא בראש השנה.}} דָּבָר אַחֵר: "מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה" – אֲנִי אֲבָרֵךְ אֶתְכֶם בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, בְּבִנְיָן וּבִנְטִיעָה, בְּאֵירוּסִים וּבְנִשּׂוּאִים וּבְכָל מַה שֶּׁאַתֶּם שׁוֹלְחִים בּוֹ אֶת יְדֵיכֶם אֲנִי אֲבָרֵךְ אֶתְכֶם. {{הע-שמאל|הברכה מראש השנה היא על כל צרכי האדם, ולא רק בגשם. הסגנון, בגוף ראשון – מושפע מ[[שמות כ כא]].}} דָּבָר אַחֵר: "מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה", וְכִי יֵשׁ פֵּרוֹת בַּשָּׂדֶה מִתְּחִלַּת הַשָּׁנָה וְעַד סוֹפָהּ? אֶלָּא הֵם בִּרְשׁוּתִי לִתֵּן בָּהֶם בְּרָכָה בַּבַּיִת, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי נוֹתֵן בָּהֶם בְּרָכָה בַּשָּׂדֶה, שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים כח ח]]) "יְצַו ה' אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ", {{הע-שמאל|הברכה והמארה עשויות להתגשם גם במאוחר, לאחר שהפירות אוחסנו ואפילו לאחר שנאכלו. ברכה מאפשרת התנהגות של מעט כאילו הוא הרבה ומאירה – להפך. כך מנוטרל המושג של יום דין מסויים, וראו גם בדרשה לעיל, 'לעניין טובה' וכו'.}} וְאוֹמֵר ([[חגי ב יט]]) "הַעוֹד הַזֶּרַע בַּמְּגוּרָה... מִן הַיּוֹם הַזֶּה אֲבָרֵךְ", מִנַּיִן אַף בָּאוֹצָר? שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים כח ג]]) "בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה", מִנַּיִן אַף בָּעִסָּה? שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים כח ה]]) "בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ", מִנַּיִן אַף בִּכְנִיסָה וּבִיצִיאָה? שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים כח ו]]) "בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ", מִנַּיִן אַף בַּאֲכִילָה וּבִשְׂבִיעָה? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[דברים ח י]]) "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ", מִנַּיִן אַף כְּשֶׁיֵּרְדוּ לְתוֹךְ מֵעֶיךָ? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[שמות כג כה]]) "וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ", הֵם בִּרְשׁוּתִי לִתֵּן בָּהֶם בְּרָכָה בַּבַּיִת, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי נוֹתֵן בָּהֶם בְּרָכָה בַּשָּׂדֶה, לֹא כִּנָּה וְרַקְבּוּבִית בַּפֵּרוֹת, וְלֹא יַיִן מַחְמִיץ, וְלֹא שֶׁמֶן מַבְאִישׁ. אוֹ, לְפִי שֶׁמִּדַּת טוֹבָה מְרֻבָּה מִמִּדַּת פּוּרְעָנוּת, יָכוֹל לֹא יִהְיוּ בִּרְשׁוּתִי לִתֵּן בָּהֶם מְאֵרָה בַּבַּיִת כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי נוֹתֵן בָּהֶם מְאֵרָה בַּשָּׂדֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[חגי א ט]]) "וַהֲבֵאתֶם הַבַּיִת וְנָפַחְתִּי בוֹ", וְאוֹמֵר ([[דברים כח כ]]) "יְשַׁלַּח ה' בְּךָ אֶת הַמְּאֵרָה אֶת הַמְּהוּמָה וְאֶת הַמִּגְעֶרֶת", מִנַּיִן אַף בָּאוֹצָר? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[דברים כח טז]]) "אָרוּר אַתָּה בָּעִיר", מִנַּיִן אַף בָּעִסָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[דברים כח יז]]) "אָרוּר טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ", מִנַּיִן אַף בִּכְנִיסָה וּבִיצִיאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[דברים כח יט]]) "אָרוּר אַתָּה בְּבֹאֶךָ וְאָרוּר אַתָּה בְּצֵאתֶךָ", מִנַּיִן אַף בַּאֲכִילָה וּבִשְׂבִיעָה? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[ויקרא כו כו]]) "וַאֲכַלְתֶּם וְלֹא תִשְׂבָּעוּ", מִנַּיִן לִכְשֶׁיֵּרְדוּ לְתוֹךְ מֵעַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[מיכה ו יד]]) "וְיֶשְׁחֲךָ בְּקִרְבֶּךָ", הֵם בִּרְשׁוּתִי לִתֵּן בָּהֶם מְאֵרָה בַּבַּיִת כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי נוֹתֵן בָּהֶם מְאֵרָה בַּשָּׂדֶה, כִּנָּה וְרַקְבּוּבִית בַּפֵּרוֹת, וְיַיִן מַחְמִיץ וְשֶׁמֶן מַבְאִישׁ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיוּ לוֹ בָּנִים וַעֲבָדִים הַרְבֵּה {{הע-שמאל|רשב"י מדגיש שוב את התלות הקיומית של החיים בא"י בקב"ה וברצונו הטוב.}} וְהָיוּ נִזּוֹנִים וּמִתְפַּרְנְסִים מִתַּחַת יָדוֹ וּמַפְתְּחוֹת שֶׁל אוֹצָר בְּיָדוֹ, כְּשֶׁהֵם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ הוּא פּוֹתֵחַ אֶת הָאוֹצָר, וְהֵם אוֹכְלִים וּשְׂבֵעִים, וּכְשֶׁאֵין עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ הוּא נוֹעֵל אֶת הָאוֹצָר, וְהֵם מֵתִים בָּרָעָב. כָּךְ יִשְׂרָאֵל: כְּשֶׁעוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם ([[דברים כח יב]]) "יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם", וּכְשֶׁאֵינָם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ, מַה הוּא אוֹמֵר? ([[דברים יא יז]]) "וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר". רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: כִּכָּר וּמַקֵּל יָרְדוּ כְּרוּכִים מִן הַשָּׁמַיִם, {{הע-שמאל|רשב"י מציג את השכר והעונש במונחים ככר ומקל, ולא כמו ישעיה המשתמש במונחים טוב וחרב.}} אָמַר לָהֶם: אִם עֲשִׂיתֶם אֶת הַתּוֹרָה – הֲרֵי כִּכָּר לֶאֱכֹל, וְאִם לָאו – הֲרֵי מַקֵּל לִלְקוֹת בּוֹ, הֵיכָן פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל דָּבָר? ([[ישעיה א יט]]) "אִם תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם טוּב הָאָרֶץ תֹּאכֵלוּ וְאִם תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶם חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ כִּי פִּי ה' דִּבֵּר". רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: סֵפֶר וְסַיִף יָרְדוּ כְּרוּכִים מִן הַשָּׁמַיִם, {{הע-שמאל|המקור למונחים ספרא וסייפא. הדרשה של ר' אלעזר דורשת את סיפור גן עדן כסיפור נתינת התורה: עץ החיים הוא התורה ולהט החרב הוא העונש למי שאינו שומר אותה.}} אָמַר לָהֶם: אִם עֲשִׂיתֶם אֶת הַתּוֹרָה הַכְּתוּבָה בָּזֶה – הֲרֵי אַתֶּם נִצּוֹלִים מִזֶּה, וְאִם לָאו – הֲרֵי אַתֶּם לוֹקִים בּוֹ. הֵיכָן פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל דָּבָר? ([[בראשית ג כד]]) "וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים". }} ===פיסקה מא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים יא יג''' ([[דברים יא יג]]) "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֺתַי", לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|הדרשה מבארת את הפרשה כקשורה למצוות לימוד תורה ולאו דווקא לקיום המצוות בכלל. והשוו לדברי ר' יהושע בן קרחה [[ביאור:משנה ברכות פרק ב#משנה ב|בברכות ב ב,]] שהפרשה עוסקת בקיום המצוות. לפי הדרשה לימוד התורה הוא גם במצוות שאין הלומדים יכולים לקיים באותו הזמן. והשוו [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה ה|אבות ד ה,]] המעדיפה את הלומד על מנת לעשות על פני הלומד על מנת ללמד.}} לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים ה א]]) "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם", שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁלֹּא נִתְחַיְּבוּ {{ב|בַּתַּלְמוּד|במצוות לימוד התורה התיאורטית}} עַד שֶׁנִּתְחַיְּבוּ {{ב|בַּמַּעֲשֶׂה|בקיום המצוות באופן מעשי}}? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֺתַי", מַגִּיד שֶׁמִּיָּד נִתְחַיְּבוּ בַּתַּלְמוּד, וְאֵין לִי אֶלָּא מִצְווֹת עַד שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, כְּגוֹן {{ב|בְּכוֹרוֹת וְקָרְבָּנוֹת וּמַעְשַׂר בְּהֵמָה|מצוות שהיו חייבים בהן גם במדבר}} מִצְווֹת מִשֶּׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, כְּגוֹן {{ב|הָעֹמֶר וְהַחַלָּה וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים,|שחייבים בהן רק אחרי שנכנסו לא"י}} מִנַּיִן? {{הע-שמאל|לעניין לחם הפנים – אמנם היו מחוייבים בו גם במדבר, אבל רק לאחר שבעת ימי המילואים (ראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/ז#ב|תוספתא מנחות ז ב;]]) ואילו בלימוד המצווה היו מחוייבים לפני כן- דורש את הכפילות 'שמוע תשמעו'.}} תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֺתַי", לְרַבּוֹת שְׁאָר מִצְווֹת. אֵין לִי אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא כָּבְשׁוּ וְיָשְׁבוּ, מִשֶּׁכָּבְשׁוּ וְיָשְׁבוּ, כְּגוֹן {{ב|לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעַשְׂרוֹת וּתְרוּמָה שְׁמִטִּים וְיוֹבְלוֹת,|מצוות התלויות בנחלת הארץ}} מִנַּיִן? {{הע-שמאל|כאן דורש את 'מצוותי'.}} תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֺתַי", לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם מִצְווֹת אֲחֵרוֹת. "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם", מַגִּיד שֶׁמַּעֲשֶׂה תָּלוּי בַּתַּלְמוּד, וְאֵין תַּלְמוּד תָּלוּי בַּמַּעֲשֶׂה, וְכֵן מָצִינוּ, שֶׁעָנַשׁ עַל הַתַּלְמוּד יוֹתֵר מִן הַמַּעֲשֶׂה {{הע-שמאל|הדרשה ממשיכה לפתח את המתח בין לימוד התורה לקיומה. נראה שהמתח הזה קשור גם למתח בין החכמים לחסידים הראשונים, וראו [[ביאור:משנה אבות פרק ב#משנה ה|אבות ב ה,]] וכן [[ביאור:תוספתא/מעשר שני/ג#יז|תוספתא מע"ש ג יז.]] ההעדפה בדרשה היא כמובן ללימוד, המזוהה עם אמת, חסד (!) ודעת.}} שֶׁנֶּאֱמַר ([[הושע ד א]]) "שִׁמְעוּ דְבַר ה' בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי רִיב לַה' עִם יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ כִּי אֵין אֱמֶת וְאֵין חֶסֶד וְאֵין דַּעַת אֱלֹהִים בָּאָרֶץ", "אֵין אֱמֶת" – אֵין דִּבְרֵי אֱמֶת נֶאֱמָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר ([[משלי כג כג]]) "אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר"; "וְאֵין חֶסֶד" – אֵין דִּבְרֵי חֶסֶד נֶאֱמָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר ([[תהלים קיט סד]]) "חַסְדְּךָ ה' מָלְאָה הָאָרֶץ"; "וְאֵין דַּעַת" – אֵין דִּבְרֵי דַּעַת נֶאֱמָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר ([[הושע ד ו]]) "נִדְמוּ עַמִּי מִבְּלִי הַדָּעַת כִּי אַתָּה הַדַּעַת מָאַסְתָּ". וְאוֹמֵר ([[ישעיה ה כד]]) "לָכֵן כֶּאֱכֹל קַשׁ לְשׁוֹן אֵשׁ וַחֲשַׁשׁ לֶהָבָה יִרְפֶּה", {{הע-שמאל|הפסוק מישעיה מתאר מצב שבו אוכל הקש את האש, בניגוד למצב הרגיל שבו ההפך מתרחש; וראו [[עובדיה א יח]].}} וְכִי יֵשׁ לְךָ קַשׁ שֶׁהוּא אוֹכֵל אֵשׁ? אֶלָּא קַשׁ זֶה הוּא עֵשָׂו הָרָשָׁע, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מַרְפִּים יְדֵיהֶם מִן (הַמִּצְווֹת)[הַתּוֹרָה] – שׁוֹלֵט בָּהֶם. וְאוֹמֵר ([[ירמיה ט יא]]-יב) "מִי הָאִישׁ הֶחָכָם וְיָבֵן אֶת זֹאת וַאֲשֶׁר דִּבֶּר פִּי ה' אֵלָיו וְיַגִּדָהּ, עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ נִצְּתָה כַמִּדְבָּר מִבְּלִי עֹבֵר? {{הע-שמאל|דורש 'את תורתי' במובן 'את לימוד תורתי; ובדומה "את תורת ה'" – את לימוד התורה.}} וַיֹּאמֶר ה' עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיהֶם, וְלֹא שָׁמְעוּ בְקוֹלִי וְלֹא הָלְכוּ בָהּ", וְאוֹמֵר ([[עמוס ב ד]]) "כֹּה אָמַר ה' עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יְהוּדָה וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל מָאֳסָם אֶת תּוֹרַת ה' וְחֻקָּיו לֹא שָׁמָרוּ". וּכְבָר הָיוּ רַבִּי טַרְפוֹן וְרַבִּי עֲקִיבָה וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי מְסֻבִּים בְּבֵית עָרִיס בְּלוֹד, {{הע-שמאל|לפי המסקנה התלמוד גדול כי הוא מביא לידי קיום המצוות; אבל נראה שר' עקיבא מעדיף אפילו תלמוד שאינו מביא למעשה על פני המעשה עצמו. ר' טרפון טוען כשיטת החסידים, והשוו [[ביאור:משנה אבות פרק א#משנה יז|אבות א יז,]] ששמעון מעדיף את המעשה על המדרש, וכן [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה ט|אבות ג ט,]] הגישה של החסיד ר' חנינא בן דוסא.}} נִשְׁאֲלָה שְׁאֵלָה זוֹ לִפְנֵיהֶם: מִי גָּדוֹל, תַּלְמוּד אוֹ מַעֲשֶׂה? אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן: גָּדוֹל מַעֲשֶׂה! רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: גָּדוֹל תַּלְמוּד! עָנוּ כֻּלָּם וְאָמְרוּ: גָּדוֹל תַּלְמוּד, שֶׁהַתַּלְמוּד מֵבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה! רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: גָּדוֹל תַּלְמוּד, שֶׁקּוֹדֵם לַחַלָּה אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְלַמַּעַשְׂרוֹת חֲמִשִּׁים וְאַרְבַּע, {{הע-שמאל|ר' יוסי, בעל "סדר עולם", מדגיש את העובדה שהתלמוד התקיים לפני המעשה בהרבה מצוות, ומכאן שהוא גדול ממנו. כך גם בתקופת חז"ל, כשהרבה מצוות לא יכלו להתקיים עקב החורבן. ראו בתחילת הפיסקה שהמעשרות ניתנו רק לאחר שחלפו 14 שנים מהכניסה לארץ (שנות הכיבוש והחלוקה), ואילו השביעית התקיימה לאחר עוד שבע שנים והיובל – 49 שנים אחרי חלוקת הארץ. הדרשה מסתיימת בתיאור השכר על לימוד התורה – שוב בהנחה שהפרשה עוסקת במצוות הלימוד ולא בחובת המעשה.}} וְלַשְּׁמִטִּים שִׁשִּׁים וְאַחַת, וְלַיּוֹבְלוֹת מֵאָה וְשָׁלֹשׁ. וּכְשֵׁם שֶׁעָנַשׁ עַל הַתַּלְמוּד יוֹתֵר מִן הַמַּעֲשֶׂה כָּךְ נָתַן שָׂכָר עַל הַתַּלְמוּד יוֹתֵר מִן הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם", מַהוּ אוֹמֵר? "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם". וְאוֹמֵר ([[תהלים קה מד]]-מה) "וַיִּתֵּן לָהֶם אֲרָצוֹת גּוֹיִם וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו" וגו'. "אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם", {{הע-שמאל|הדגש בדרשה שלפנינו הוא שאין היררכיה בלימוד התורה, וערך הלימוד אינו קשור לזהות האומרו אלא לתוכן הדברים, ובלשון הרמב"ם: 'שמע האמת ממי שאמרה' ([[שמונה פרקים לרמב"ם הקדמה]]). דבר תורה מהקטן שבישראל מוערך כאילו נאמר ישירות מהקב"ה עצמו, המכונה "רועה '''אחד'''" בקריאת שמע.}} מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם שָׁמַע אָדָם דָּבָר מִפִּי קָטָן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל יְהֵא בְּעֵינָיו כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי חָכָם? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם", וְלֹא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי חָכָם, אֶלָּא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי חֲכָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר ([[קהלת יב יא]]) "דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת", מַה דָּרְבָן זֶה מְכַוֵּן אֶת הַפָּרָה לִתְלָמֶיהָ, לְהָבִיא חַיִּים לִבְעָלֶיהָ, {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ז#ז|תוספתא סוטה ז ז]]}} כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה מְכַוְּנִים דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם לְדַעַת הַמָּקוֹם, וְלֹא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי חֲכָמִים, אֶלָּא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי סַנְהֶדְרִין; שֶׁנֶּאֱמַר "בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת", וְאֵין אֲסֻפּוֹת אֶלָּא סַנְהֶדְרִין, שֶׁנֶּאֱמַר ([[במדבר יא טז]]) "אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל". וְלֹא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי סַנְהֶדְרִין, אֶלָּא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר ([[קהלת יב יא]]) "נִתְּנוּ מֵ'''רוֹעֶה''' אֶחָד", וְאוֹמֵר ([[ישעיה סג יא]]) "וַיִּזְכֹּר יְמֵי עוֹלָם מֹשֶׁה עַמּוֹ". וְלֹא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי מֹשֶׁה, אֶלָּא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי הַגְּבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "נִתְּנוּ מֵרוֹעֶה '''אֶחָד'''", וְאוֹמֵר ([[תהלים פ ב]]) "רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה", וְאוֹמֵר ([[דברים ו ד]]) "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' '''אֶחָד'''". הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ([[שיר השירים ז ה]]) "עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן עַל שַׁעַר בַּת רַבִּים". {{הע-שמאל|דרשה נוספת בזכותם של חכמים וחשבונותיהם, המתקיימים בבתי המדרש. לפי הדרשה בזכותם תבוא הגאולה ע"י אליהו הנביא.}} "עֵינַיִךְ" – אֵלּוּ זְקֵנִים הַמִּתְמַנִּים עַל הַצִּבּוּר, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[ישעיה כט י]]) "כִּי נָסַךְ עֲלֵיכֶם ה' רוּחַ תַּרְדֵּמָה וַיְעַצֵּם אֶת עֵינֵיכֶם", "בְּרֵכוֹת" – מַה בְּרֵכָה זוֹ, אֵין אָדָם יוֹדֵעַ מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ – כָּךְ אֵין אָדָם עוֹמֵד עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים, "בְּחֶשְׁבּוֹן" – בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁנִּגְמָרִים בְּעֵצָה וּבְמַחֲשָׁבָה; הֵיכָן נִגְמָרִים? בְּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, "עַל שַׁעַר בַּת רַבִּים", מַה הוּא אוֹמֵר ([[שיר השירים ז ה]]) "אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק", אִם עֲשִׂיתֶם אֶת הַתּוֹרָה – קַוּוּ לְאֵלִיָּהוּ, שֶׁאָמַרְתִּי לוֹ ([[מלכים א יט טו]]) "לֵךְ שׁוּב לְדַרְכְּךָ מִדְבַּרָה דַמָּשֶׂק", וְאוֹמֵר ([[מלאכי ג כב]]–כד) "זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי... הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ... וְהֵשִׁיב" וגו'. "לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם", שֶׁמָּא תֹּאמַר: הֲרֵינִי לָמֵד תּוֹרָה בִּשְׁבִיל שֶׁאֶעֱשִׁיר, בִּשְׁבִיל שֶׁאֶקָּרֵא רַבִּי, בִּשְׁבִיל שֶׁאֲקַבֵּל שָׂכָר לָעוֹלָם הַבָּא? תַּלְמוּד לוֹמַר "לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם", {{הע-שמאל|לימוד התורה צריך להיות לשם קיום המצווה ולא כדי לזכות בהישגים אחרים, והשוו לסיפור על אלישע בן אבויה ב[[ירושלמי חגיגה ב א]].}} כָּל שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים – לֹא תְּהוּ עוֹשִׂים אֶלָּא מֵאַהֲבָה. "וּלְעָבְדוֹ" – זֶה תַּלְמוּד. אַתָּה אוֹמֵר זֶה תַּלְמוּד, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עֲבוֹדָה? {{הע-שמאל|לפי הדרשה עבודת ה' היא בעיקר בלימוד התורה. העבודה אינה בקרבנות המקדש, כדעת הצדוקים, שהרי אדם הראשון לא הקריב קרבנות אלא עבד את ה' בגן העדן, ולפי הדרשה עשה זאת בלימוד התורה ובשמירת המצוות. הויכוח עם הצדוקים בעניין זה ניכר, כנראה, כבר [[ביאור:משנה ברכות פרק א|במשנה ברכות א א,]] המזכירה את הכהנים בהקשר של מצוות קריאת שמע – היא מצוות לימוד התורה!}} הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ([[בראשית ב טו]]) "וַיִּקַּח ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ". וְכִי מָה עֲבוֹדָה לְשֶׁעָבַר וּמָה שְׁמִירָה לְשֶׁעָבַר? הָא לָמַדְתָּ: לְעָבְדָהּ – זֶה תַּלְמוּד; וּלְשָׁמְרָהּ – אֵלּוּ מִצְווֹת! וּכְשֵׁם שֶׁעֲבוֹדַת מִזְבֵּחַ קְרוּיָה עֲבוֹדָה – כָּךְ תַּלְמוּד קָרוּי עֲבוֹדָה! דָּבָר אַחֵר: וּלְעָבְדוֹ – זוֹ תְּפִלָּה; אַתָּה אוֹמֵר זוֹ תְּפִלָּה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עֲבוֹדָה? {{הע-שמאל|דרשה דומה לקודמתה, המסיקה שעבודת ה' היא בתפילה הנעשית בלב. שתי הדרשות מציגות שני תחליפים לעבודת המקדש שאינה יכולה להתקיים אחרי החורבן ואף בגלות בבל. חכמים קבעו שהתפילה היא כנגד התמידים והיא התחליף לפולחן המקדש. הפסוק מתהלים ממחיש את הרעיון הזה, והפסוקים מדניאל מציגים תפילה בבבל כעבודה.}} תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם"; וְכִי יֵשׁ עֲבוֹדָה בַּלֵּב? הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וּלְעָבְדוֹ" – זוֹ תְּפִלָּה! וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר ([[תהלים קמא ב]]) "תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ מַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת עָרֶב", וְאוֹמֵר ([[דניאל ו יא]]) "וְדָנִיֵּאל כְּדִי יְדַע דִּי רְשִׁים כְּתָבָא עַל לְבַיְתֵהּ" וגו' וְאוֹמֵר ([[דניאל ו כא]]) "וּכְמִקְרְבֵהּ לְגֻבָּא לְדָנִיֵּאל בְּקָל עֲצִיב זְעִק עֲנָא מַלְכָּא וְאָמַר לְדָנִיֵּאל דָּנִיֵּאל עֲבֵד אֱלָהָא חַיָּא אֱלָהָךְ דִּי אַנְתְּ פָּלַח לֵהּ בִּתְדִירָא הַיְכִל לְשֵׁיזָבוּתָךְ מִן אַרְיָוָתָא" וְכִי יֵשׁ פּוּלְחָן בְּבָבֶל? הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וּלְעָבְדוֹ" – זוֹ תְּפִלָּה! וּכְשֵׁם שֶׁעֲבוֹדַת מִזְבֵּחַ קְרוּיָה עֲבוֹדָה – כָּךְ תְּפִלָּה קְרוּיָה עֲבוֹדָה! רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם" – הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לַכֹּהֲנִים {{הע-שמאל|ר' אליעזר בן יעקב מציג את הפרשנות הכוהנית לעבודה כעבודה במקדש, שהכהנים צריכים להתרכז בזמן ההקרבה 'בכל לבבם', ולחשוב על ששה דברים, ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ד#משנה ו|זבחים ד ו.]]}} שֶׁלֹּא יְהֵא לִבָּם חוֹלֵק בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה. דָּבָר אַחֵר: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם"? {{הע-שמאל|דרשה על הכפילות בין פרשת שמע לפרשתנו. כאן מתפרשת הפרשה כחובת העשיה ולא כלימוד תורה, והשוו גם דרשת ר' יהושע בן קרחה [[ביאור:משנה ברכות פרק ב#משנה ב|בברכות ב ב.]] השורה האחרונה מעבירה את הדרשן לפסוק הבא.}} וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ([[דברים ו ה]]) "בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ"? לְהַלָּן לַיָּחִיד, כָּאן לַצִּבּוּר לְהַלָּן לַתַּלְמוּד כָּאן לַמַּעֲשֶׂה. הוֹאִיל וְשָׁמַעְתָּ – עֲשֵׂה! עֲשִׂיתֶם מַה שֶּׁעֲלֵיכֶם – אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה מַה שֶּׁעָלַי: ([[דברים יא יד]]) "וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ"! }} ===פיסקה מב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים יא יד''' ([[דברים יא יד]]) '''"וְנָתַתִּי"''' – אֲנִי, לֹא עַל יְדֵי מַלְאָךְ וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ! {{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה לח, 'משל למלך שהיה מהלך בדרך'.}} '''"מְטַר אַרְצְכֶם"''' – וְלֹא מְטַר כָּל הָאֲרָצוֹת. כֵּן הוּא אוֹמֵר ([[איוב ה י]]): "הַנֹּתֵן מָטָר עַל פְּנֵי אָרֶץ וְשֹׁלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת". רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: '''"בְּעִתּוֹ"''' – מִלֵּילֵי שַׁבָּת לְלֵילֵי שַׁבָּת, כְּדֶרֶךְ שֶׁיָּרְדוּ בִּימֵי {{ב|שְׁלַמְצוֹ|שלומציון}} הַמַּלְכָּה. וְכָל כָּךְ לָמָּה? רַבִּי אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁלֹּא לִיתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְבָאֵי הָעוֹלָם לוֹמַר {{ב|הֲרֵי|היכן}} שְׂכַר כָּל הַמִּצְוֹת. אֶלָּא ([[ויקרא כו ג]]-ד): "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ... וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם", "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי, וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ". וּמִנַּיִן שֶׁנִּתְּנָה בְּרָכָה אַחַת לְיִשְׂרָאֵל שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת כְּלוּלוֹת בָּהּ? {{הע-שמאל|ברכת יבולי השדה כוללת את כל הברכות הגשמיות, ועדיפה על ברכת הכסף.}} תַּלְמוּד לוֹמַר ([[קהלת ה ט]]): "אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף, וּמִי אֹהֵב בֶּהָמוֹן לֹא תְבוּאָה". וְאוֹמֵר ([[קהלת ה ח]]): "וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הִיא, מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד". מֶלֶךְ זֶה שׁוֹלֵט בְּאוֹצָרוֹת שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב, וְאֵינוֹ מְשֻׁעְבָּד אֶלָּא לַיּוֹצֵא מִן הַשָּׂדֶה. הָא לָמַדְתָּ שֶׁנִּתְּנָה בְּרָכָה אַחַת לְיִשְׂרָאֵל שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת כְּלוּלוֹת בָּהּ. '''"יוֹרֶה"''' – שֶׁיּוֹרֵד וּמוֹרֶה אֶת הַבְּרִיּוֹת לְהַכְנִיס פֵּרוֹתֵיהֶם וּלְהָטִיחַ גַּגּוֹתֵיהֶם וְלַעֲשׂוֹת כָּל צָרְכֵיהֶם. {{הע-שמאל|דורש יורה מלשון הוראה, פקודה.}} דָּבָר אַחֵר: '''"יוֹרֶה"''' – שֶׁמִּתְכַּוֵּין לָאָרֶץ וְאֵינוֹ יוֹרֵד בְּזַעַף. {{הע-שמאל|דורש יורה בניגוד ליורד (בזעף).}} דָּבָר אַחֵר: '''"יוֹרֶה"''' – שֶׁיּוֹרֵד וּמַרְוֶה אֶת הָאָרֶץ וּמַשְׁקֶה עַד תְּהוֹם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[תהלים סה יא]]): "תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶיהָ". {{הע-שמאל|דורש יורה מלשון מרווה.}} יוֹרֶה בְּמַרְחֶשְׁוָן וּמַלְקוֹשׁ בְּנִיסָן. {{הע-שמאל|דורש בעתו, שאינו מקדים ומאחר.}} אַתָּה אוֹמֵר: יוֹרֶה בְּמַרְחֶשְׁוָן וּמַלְקוֹשׁ בְּנִיסָן, אוֹ יוֹרֶה בְּתִשְׁרֵי וּמַלְקוֹשׁ בְּאִיָּיר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בְּעִתּוֹ"''': יוֹרֶה בְּמַרְחֶשְׁוָן וּמַלְקוֹשׁ בְּנִיסָן. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[יחזקאל לד כו]]): "וְהוֹרַדְתִּי הַגֶּשֶׁם בְּעִתּוֹ" וְגוֹ'. אוֹ מַה יוֹרֶה? מַשִּׁיר פֵּרוֹת, שׁוֹטֵף זְרָעִים, שׁוֹטֵף גְּרָנוֹת? {{הע-שמאל|דוחה מדרשים שליליים על יורה ומלקוש: יורה מלשון יריה וסקילה, ומלקוש מלשון מעלה סקאין (מביא ארבה). הפסוק מיואל מוכיח שהיורה הוא גשם ברכה, וסמיכות הביטויים מוכיחה שגם המלקוש הוא ברכה ואינם גשמי זעף כמו שירדו לחוני המעגל, ראו [[ביאור:משנה תענית פרק ג#משנה ח|תענית ג ח.]]}} תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מַלְקוֹשׁ"''': מַה מַּלְקוֹשׁ לִבְרָכָה – אַף יוֹרֶה לִבְרָכָה, אוֹ מַה מַּלְקוֹשׁ? מַפִּיל בָּתִּים וְעוֹקֵר אִילָנוֹת וּמַעֲלֶה סְקָאִין? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"יוֹרֶה"''': מַה יוֹרֶה לִבְרָכָה – אַף מַלְקוֹשׁ לִבְרָכָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[יואל ב כג]]): "וּבְנֵי צִיּוֹן גִּילוּ וְשִׂמְחוּ בַּה' אֱלֹהֵיכֶם כִּי נָתַן לָכֶם אֶת הַמּוֹרֶה לִצְדָקָה". '''"וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ"''' – דְּגָנְךָ {{ב|מָלֵא,|מרובה}} תִּירֹשְׁךָ מָלֵא, יִצְהָרְךָ מָלֵא. {{הע-שמאל|העבודה בשדה תהיה מרובה: הקציר והדיש ימשכו עד עונת הבציר, דריכת הענבים תימשך עד עונת הזריעה, והחריש ימשך עד הקציר. שוב, הדרשה דוחה (על סמך הפסוקים מויקרא) מדרשי גנאי, שלפיהם יספיק אדם לאסוף את פירותיו במהירות מפני מיעוטם.}} אַתָּה אוֹמֵר: דְּגָנְךָ מָלֵא, תִּירֹשְׁךָ מָלֵא, יִצְהָרְךָ מָלֵא, אוֹ "וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ" מִפְּנֵי מִיעוּט הַפֵּרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[ויקרא כו ה]]): "וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר", מַקִּישׁ דַּיִשׁ לְבָצִיר: מַה בָּצִיר, מִשֶּׁאַתָּה מַתְחִיל בּוֹ אִי אַתָּה יָכוֹל לְהַנִּיחוֹ, אַף דַּיִשׁ, מִשֶּׁאַתָּה מַתְחִיל בּוֹ אִי אַתָּה יָכוֹל לְהַנִּיחוֹ. דָּבָר אַחֵר: שֶׁיְּהֵא חוֹרֵשׁ {{ב|בִּשְׁעַת|עד שעת}} קָצִיר וְקוֹצֵר בִּשְׁעַת חָרִישׁ. וְכֵן אִיּוֹב אוֹמֵר ([[איוב כט יט]]): "וְטַל יָלִין בִּקְצִירִי". דָּבָר אַחֵר: '''"וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ"''', לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|ר' ישמעאל דורש מהחכם להגביל את עיסוקו בתורה ולהשקיע זמן בעבודת האדמה; רשב"י מפרש את הפסוקים כתוכחה: במצב שישראל חוטאים – ענשם הוא שעליהם לאסוף את היבולים בעצמם. עבודת האדמה היא עונש בעיניו, ואילו המצב הרצוי הוא שהיא תיעשה ע"י הגויים, ואילו ישראל ילמדו תורה; וראו גם [[ביאור:מכילתא/שבתא#פרשה א|מכילתא שבתא א,]] וראו דברי רשב"י גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|במכילתא ויסע ב,]] 'לא ניתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המן'.}} לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ([[יהושע א ח]]): "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ", שׁוֹמֵעַ אֲנִי כְּמַשְׁמָעוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאָסַפְתָּ" וְגוֹ', דֶּרֶךְ אֶרֶץ דִּבְּרָה תּוֹרָה! דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: אֵין לַדָּבָר סוֹף! קוֹצֵר בִּשְׁעַת קָצִיר, חוֹרֵשׁ בִּשְׁעַת חָרִישׁ, דָּשׁ בִּשְׁעַת שָׁרָב, זוֹרֶה בִּשְׁעַת הָרוּחַ! אֵימָתַי אָדָם לָמֵד תּוֹרָה? אֶלָּא כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם – מְלַאכְתָּם נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי אֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר ([[ישעיה סא ה]]): "וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם" וְגוֹ'. וּכְשֶׁאֵינָם עוֹשִׂים רְצוֹן הַמָּקוֹם – מְלַאכְתָּם נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי עַצְמָם, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמְּלֶאכֶת אֲחֵרִים נַעֲשֵׂית עַל יָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים כח מח]]): "וְעָבַדְתָּ אֶת אֹיְבֶיךָ" וְגוֹ'. דָּבָר אַחֵר: '''"וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ"''' – {{הע-שמאל|דורש 'ואספת' – כיוסף, שהעשיר את מצרים בכסף ובזהב. ארץ ישראל תייצא לכל הארצות מפירותיה.}} שֶׁתְּהֵא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְלֵאָה דָּגָן תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר, וְכָל הָאֲרָצוֹת {{ב|דּוֹבְאוֹת|מביאות}} לְמַלְּאוֹת אוֹתָהּ כֶּסֶף וְזָהָב. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית מז יד]]): "וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת כָּל הַכֶּסֶף". וְאוֹמֵר ([[דברים לג כה]]): "וּכְיָמֶיךָ דָּבְאֶךָ", שֶׁיִּהְיוּ כָּל הָאֲרָצוֹת דּוֹבְאוֹת כֶּסֶף וְזָהָב לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר: '''"דְּגָנְךָ"''' כְּמַשְׁמָעוֹ, '''"תִּירֹשְׁךָ"''' – זֶה הַיַּיִן, {{הע-שמאל|מפרש את הפשט של המילים העתיקות "תירושך ויצהרך".}} כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ([[ישעיה סה ח]]): "כֹּה אָמַר ה' כַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא הַתִּירוֹשׁ בָּאֶשְׁכּוֹל". '''"יִצְהָרֶךָ"''' – זֶה הַשֶּׁמֶן, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ([[יואל ב כד]]): "וְהֵשִׁיקוּ הַיְקָבִים תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר". דָּבָר אַחֵר: דְּגָנְךָ – לְךָ, תִּירֹשְׁךָ – לְךָ, יִצְהָרְךָ – לְךָ, {{הע-שמאל|דורש את כ השייכות, שהיבולים יהיו לישראל, ולא לפולשים כבימי גדעון ובימי חז"ל עצמם.}} לֹא כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ([[שופטים ו ג]]): "וְהָיָה אִם זָרַע יִשְׂרָאֵל וְעָלָה מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי קֶדֶם וְעָלוּ עָלָיו". אֶלָּא כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ([[ישעיה סב ח]]-ט): "נִשְׁבַּע ה' בִּימִינוֹ וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ אִם אֶתֵּן אֶת דְּגָנֵךְ עוֹד מַאֲכָל... כִּי מְאַסְפָיו יֹאכְלֻהוּ וְהִלְלוּ אֶת ה', וּמְקַבְּצָיו יִשְׁתֻּהוּ בְּהַר קָדְשִׁי". }} ===פיסקה מג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים יא טו-יז''' ([[דברים יא טו]]) "'''וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ'''", שֶׁלֹּא תְּהֵא מִצְטַעֵר {{ב|לַמִּדְבָּרוֹת|להוביל את הבהמה למרעה}} {{הע-שמאל|הדרשה מתקשה בביטוי 'עשב בשדך', שלכאורה יעלה העשב במקום היבול המצופה.}} אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלֹּא תְּהֵא מִצְטַעֵר לַמִּדְבָּרוֹת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא "וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ" כְּמַשְׁמָעוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ". הֵא, מָה אֲנִי מְקַיֵּם "וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ"? שֶׁלֹּא תְּהֵא מִצְטַעֵר לַמִּדְבָּרוֹת. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר: "וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ" – {{ב|בֵּין הַתְּחוּמִים|בין שדה לשדה}}. ר' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: "וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ" {{הע-שמאל|רשב"י מפרש שיעלה העשב אבל לא יפחית את היבול העיקרי. דרשתו כאן סותרת את דרשתו לעיל בפיסקה מב.}} שֶׁתְּהֵא גּוֹזֵז וּמַשְׁלִיךְ לִפְנֵי בְּהֶמְתְּךָ כָּל יְמוֹת הַגְּשָׁמִים. וְאַתָּה מוֹנֵעַ יָדְךָ מִמֶּנָּה קֹדֶם לַקָּצִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם – וְהִיא עוֹשָׂה וְאֵינָהּ פּוֹחֶתֶת מִדְּגָנָהּ. רַבִּי אוֹמֵר: "וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ" – זֶה פִּשְׁתָּן. {{הע-שמאל|הפשתן נאכל גם ע"י הבהמה וגם ע"י האדם, אבל בעיקרו הוא מוצר מסחרי המכניס כסף, וכן בתהלים העשב נועד לעבודת האדם ובעבורו קונה החקלאי לחם.}} וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[תהלים קד יד]]) "מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ". "'''וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ'''" – סִימָן טוֹב לָאָדָם כְּשֶׁבְּהֶמְתּוֹ אוֹכֶלֶת וּשְׂבֵעָה. {{הע-שמאל|אמנם הבהמה היא שאוכלת, אבל היא חוזרת ותורמת לעבודת התבואה.}} וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[משלי יב י]]) "יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ". דָּבָר אַחֵר: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ" – כְּשֶׁבְּהֶמְתְּךָ אוֹכֶלֶת וּשְׂבֵעָה עוֹבֶדֶת בְּכֹחַ הָאֲדָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר ([[משלי יד ד]]) "וְרָב תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שׁוֹר". דָּבָר אַחֵר: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ" – מִן הַוְּלָדוֹת. {{הע-שמאל|אכילת האדם אינה את העשב אלא את ולדות הבהמה.}} אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר ([[ירמיה לא יא]]) "וּבָאוּ וְרִנְּנוּ בִמְרוֹם צִיּוֹן וְנָהֲרוּ אֶל טוּב ה' עַל דָּגָן וְעַל תִּירֹשׁ וְעַל יִצְהָר וְעַל בְּנֵי צֹאן וּבָקָר". ([[דברים יא טו]]-טז) "'''וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ, הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם'''", {{הע-שמאל|דורש את סמיכות הפסוקים טו-טז: דווקא לאחר שתאכל ותשבע עולה הסכנה של מרד בקב"ה. ברכת המזון מתמודדת עם הסכנה של חברת השפע; ראו [[דברים ח י]].}} אָמַר לָהֶם: הִזָּהֲרוּ שֶׁמָּא תִּמְרְדוּ בַּמָּקוֹם! שֶׁאֵין אָדָם מוֹרֵד בַּמָּקוֹם אֶלָּא מִתּוֹךְ שֹׂבַע, שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים ח יב]]-יג) "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טוֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ, וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ", מַהוּ אוֹמֵר? ([[דברים ח יד]]) "וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ"! כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[דברים לא כ]]) "כִּי אֲבִיאֶנּוּ אֶל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָיו זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ", מַהוּ אוֹמֵר? "וּפָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים"! כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[שמות לב ו]]) "וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ", מַהוּ אוֹמֵר? ([[שמות לב ח]]) "עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה"! וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל, שֶׁלֹּא מָרְדוּ בַּמָּקוֹם אֶלָּא מִתּוֹךְ שֹׂבַע. {{הע-שמאל|לעניין דור המבול, אנשי המגדל ואנשי סדום ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ג#ב|תוספתא סוטה ג ב-ג,]] וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ב|מכילתא שירה ב.]]}} מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? ([[איוב כא ט]]-יג) "בָּתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפָּחַד... שׁוֹרוֹ עִבַּר... יְשַׁלְּחוּ כַצֹּאן עֲוִילֵיהֶם... יְבַלּוּ בַטּוֹב יְמֵיהֶם". הִיא גָּרְמָה לָהֶם: ([[איוב כא יד]]-טו) "וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ, מַה שַׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ" וְגוֹ'. אָמְרוּ: טִפָּה אַחַת שֶׁל גְּשָׁמִים הִיא, אֵין אָנוּ צְרִיכִים לוֹ! ([[בראשית ב ו]]) "וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ"! אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: בְּטוֹבָה שֶׁהֵיטַבְתִּי לָכֶם, בָּהּ אַתֶּם מִתְגָּאִים לְפָנַי? – בָּהּ אֲנִי נִפְרָע מִכֶּם! ([[בראשית ז יב]]) "וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה"! רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוּרְמַסְקִית אוֹמֵר: הֵם נָתְנוּ עֵינֵיהֶם עֶלְיוֹנָה וְתַחְתּוֹנָה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת תַּאֲוָתָם, {{הע-שמאל|ר' יוסי מזהה את חטא דור המבול עם סיפור בני האלוהים ובנות האדם, כלומר בתחום המיני.}} אַף הַמָּקוֹם פָּתַח עֲלֵיהֶם מַעְיָנוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים כְּדֵי לְאַבְּדָם, שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית ז יא]]) "בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ". וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַנְשֵׁי מִגְדָּל, שֶׁלֹּא מָרְדוּ בַּמָּקוֹם אֶלָּא מִתּוֹךְ שֹׂבַע. מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? ([[בראשית יא א]]-ב) "וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים, וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם". וְאֵין יְשִׁיבָה הָאֲמוּרָה כָּאן אֶלָּא אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ([[שמות לב ו]]) "וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק". הִיא גָּרְמָה לָהֶם שֶׁאָמְרוּ ([[בראשית יא ד]]) "הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר" וְגוֹ'. מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? ([[בראשית יא ח]]) "וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם"! וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַנְשֵׁי סְדוֹם, שֶׁלֹּא מָרְדוּ בַּמָּקוֹם אֶלָּא מִתּוֹךְ שֹׂבַע. מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? ([[איוב כח ה]]-ח) "אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם... מְקוֹם סַפִּיר אֲבָנֶיהָ, נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט... לֹא הִדְרִיכֻהוּ בְנֵי שָׁחַץ" וְגוֹ'. אָמְרוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם: הֲרֵי מָזוֹן אֶצְלֵנוּ, הֲרֵי כֶּסֶף וְזָהָב אֶצְלֵנוּ, נַעֲמֹד וּנְשַׁכַּח תּוֹרַת הָרֶגֶל מֵאַרְצֵנוּ! אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: בְּטוֹבָה שֶׁהֵיטַבְתִּי לָכֶם אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לְשַׁכַּח תּוֹרַת הָרֶגֶל מִבֵּינֵיכֶם? אֲנִי מְשַׁכַּח אֶתְכֶם מִן הָעוֹלָם! מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם ([[איוב כח ד]]) "פָּרַץ נַחַל מֵעִם גָּר" ([[איוב יב ה]]-ו) "לַפִּיד בּוּז... יִשְׁלָיוּ אֹהָלִים לְשֹׁדְדִים וּבַטֻּחוֹת לְמַרְגִּיזֵי אֵל". הִיא גָּרְמָה לָהֶם "לַאֲשֶׁר הֵבִיא אֱלוֹהַּ בְּיָדוֹ"! וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[יחזקאל טז מח]]-נ) "חַי אָנִי נְאֻם ה' אֱלֹהִים אִם עָשְׂתָה סְדֹם... הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֺן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ" כָּל כָּךְ "וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה, וַתִּגְבְּהֶינָה..." כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[בראשית יג י]]) "כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה", {{הע-שמאל|הדרשה על 'כולה משקה' – 'ותשקינה' אינה בתוספתא אבל במכילתא (שם) היא נמצאת. הכותרת שם היא 'שבמה שנתגאו לפניו – בו נפרע מהם', ובהקשר זה הדרשה מובנת. כאן הכותרת היא 'שלא מרדו במקום אלא מתוך שובע', והדרשה אינה מתאימה כאן. בהמשך עובר המדרש להרחבה בעניין 'אם כך נתן למכעיסיו – קל וחומר לעושי רצונו'.}} מַהוּ אוֹמֵר? ([[בראשית יט לג]]) "וַתַּשְׁקֶיןָ אֶת אֲבִיהֶן יָיִן". וּמֵאַיִן הָיָה לָהֶן יַיִן בַּמְּעָרָה? אֶלָּא שֶׁנִּזְדַּמֵּן לָהֶן לְשָׁעָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[יואל ד יח]]) "וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס". {{הע-שמאל|לפי הדרשה היין שבו השתמשו בנות לוט נבע בדרך נס מההרים שבמערה.}} אִם כָּךְ נָתַן לְמַכְעִיסָיו – קַל וָחֹמֶר לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ([[אסתר א ו]]) "חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת". {{הע-שמאל|דרשת ר' מאיר נמצאת רק בחלק מכתבי היד, ואינה במקבילות. היא מעבירה את המדרש מהדרשה על בנות לוט לסיפור על ר' עקיבא המצחק. היא מבוססת על ההנחה של חז"ל שמידה טובה מרובה ממדת פורענות, ומבקשת לאזן ביניהן; וראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|מכות א ז.]]}} וְכִי מַה בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדֵנוּ עָשְׁרוֹ שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ? אֶלָּא אִם כָּךְ נָתַן לְמַכְעִיסָיו – קַל וָחֹמֶר לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ! וּכְבָר הָיוּ רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי עֲקִיבָה נִכְנָסִים לְרוֹמִי, שָׁמְעוּ קוֹל הֶמְיָה שֶׁל מְדִינָה מִפִּיטְיוֹלִיס עַד מֵאָה וְעֶשְׂרִים מִיל. {{הע-שמאל|ראו [[מכות כד א]]}} הִתְחִילוּ הֵם בּוֹכִים וְרַבִּי עֲקִיבָה מְצַחֵק. אָמְרוּ לוֹ: עֲקִיבָה, מִפְּנֵי מָה אָנוּ בּוֹכִים וְאַתָּה מְצַחֵק? אָמַר לָהֶם: אַתֶּם לָמָּה בְּכִיתֶם? אָמְרוּ לוֹ: וְלֹא נִבְכֶּה? שֶׁהַגּוֹיִם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, מְזַבְּחִים לָאֱלִילִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לָעֲצַבִּים – יוֹשְׁבִים בֶּטַח שַׁלְוָה וְשַׁאֲנָן, וּבֵית הֲדֹם רַגְלָיו שֶׁל אֱלֹהֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ וּמָדוֹר לְחַיּוֹת הַשָּׂדֶה! אָמַר לָהֶם: אַף אֲנִי לְכָךְ צָחַקְתִּי; אִם כָּךְ נָתַן לְמַכְעִיסָיו, קַל וָחֹמֶר לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ! שׁוּב פַּעַם אַחַת הָיוּ עוֹלִים לִירוּשָׁלַם. הִגִּיעוּ לְצוֹפִים – קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם. הִגִּיעוּ לְהַר הַבַּיִת וְרָאוּ שׁוּעָל יוֹצֵא מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. הִתְחִילוּ הֵם בּוֹכִים וְרַבִּי עֲקִיבָה מְצַחֵק. אָמְרוּ לוֹ: עֲקִיבָה, לְעוֹלָם אַתָּה מַתְמִיהַּ, שֶׁאָנוּ בּוֹכִים וְאַתָּה מְצַחֵק! אָמַר לָהֶם: וְאַתֶּם לָמָּה בְּכִיתֶם? אָמְרוּ לוֹ: לֹא נִבְכֶּה? עַל מָקוֹם שֶׁכָּתוּב בּוֹ ([[במדבר א נא]]) "וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת", הֲרֵי שׁוּעָל יוֹצֵא מִתּוֹכוֹ! עָלֵינוּ נִתְקַיֵּם ([[איכה ה יז]]-יח) "עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ... עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בוֹ"! אָמַר לָהֶם: אַף אֲנִי לְכָךְ צָחַקְתִּי: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ([[ישעיה ח ב]]) "וְאָעִידָה לִּי עֵדִים נֶאֱמָנִים אֵת אוּרִיָּה הַכֹּהֵן וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּן יְבֶרֶכְיָהוּ". וְכִי מָה עִנְיַן אוּרִיָּה אֵצֶל זְכַרְיָה? {{הע-שמאל|אוריה בן שמעיה נזכר ב[[ירמיה כו כ]], ור' עקיבא מזהה אותו עם אוריה הכהן; זכריה הנביא עדיין לא נולד בזמן שישעיהו ניבא את נבואתו; ר' עקיבא מזהה את העדים שמזכיר ישעיה עם שתי הדמויות הללו, ומוצא בהתגשמות נבואת החורבן של אוריה אישור לכך שגם נבואת הנחמה שבזכריה תתגשם.}} מָה אָמַר אוּרִיָּה? ([[ירמיה כו יח]]) "צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַם עִיִּים תִּהְיֶה, וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר", מָה אָמַר זְכַרְיָה? ([[זכריה ח ד]]) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת... וּרְחֹבוֹת הָעִיר..." אָמַר הַמָּקוֹם: הֲרֵי לִי שְׁנֵי עֵדִים הָאֵלּוּ; אִם קַיָּמִים דִּבְרֵי אוּרִיָּה – קַיָּמִים דִּבְרֵי זְכַרְיָה, וְאִם בָּטְלוּ דִּבְרֵי אוּרִיָּה – בְּטֵלִים דִּבְרֵי זְכַרְיָה! שָׂמַחְתִּי שֶׁנִּתְקַיְּמוּ דִּבְרֵי אוּרִיָּה, לְסוֹף שֶׁדִּבְרֵי זְכַרְיָה עֲתִידִים לָבוֹא! בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמְרוּ לוֹ: עֲקִיבָה נִחַמְתָּנוּ! דָּבָר אַחֵר: "'''וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ, הִשָּׁמְרוּ לָכֶם'''", אָמַר לָהֶם: הִזָּהֲרוּ שֶׁמָּא יַטְעֶה אֶתְכֶם יֵצֶר הָרַע וְתִפְרְשׁוּ מִן הַתּוֹרָה, {{הע-שמאל|כאן הגורם לע"ז אינו האכילה והשפע אלא עצם הפרישה מעבודת הקב"ה: הדרשה אינה מכירה במצב שבו אין לאדם דת, וטוענת שעצם הפרישה מעבודת ה' מובילה את הפורש לע"ז. והשוו [[ביאור:תוספתא/עבודה זרה/ה#ב|תוספתא ע"ז ה ב,]] שם תולים את הע"ז במגורים בחו"ל.}} שֶׁכֵּיוָן שֶׁאָדָם פּוֹרֵשׁ מִן הַתּוֹרָה – הוֹלֵךְ וּמִדַּבֵּק בַּעֲבוֹדָה זָרָה. שֶׁנֶּאֱמַר ([[שמות לב ח]]) "סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם – עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה". וְאוֹמֵר ([[שמואל א כו יט]]) "אִם ה' הֱסִיתְךָ בִי יָרַח מִנְחָה, וְאִם בְּנֵי אָדָם – אֲרוּרִים הֵם לִפְנֵי ה' כִּי גֵרְשׁוּנִי הַיּוֹם מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת ה' לֵאמֹר לֵךְ עֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים"! וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה? אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁפּוֹסֵק מִדִּבְרֵי תּוֹרָה – הוֹלֵךְ וּמִדַּבֵּק בַּעֲבוֹדָה זָרָה. "'''וְסַרְתֶּם'''", מִדֶּרֶךְ חַיִּים לְדֶרֶךְ מָוֶת. "'''וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים'''", וְכִי אֱלֹהִים הֵם? {{הע-שמאל|הכינוי 'אלוהים אחרים' מופיע בלשון המקרא בכמה מקומות. חז"ל העדיפו את הכינוי 'עבודה זרה', וכאן הם מנסים להתמודד עם לשון המקרא שנראית לכאורה כמאשרת את אלוהותם של האלים הזרים. וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ו|מכילתא בחדש ו.]]}} וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ([[ישעיה לז יט]]) "וְנָתֹן אֶת אֱלֹהֵיהֶם בָּאֵשׁ כִּי לֹא אֱלֹהִים הֵמָּה", וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָם אֱלֹהִים אֲחֵרִים? שֶׁמְּאַחֲרִים אֶת הַטּוֹבָה מִלָּבוֹא בָּעוֹלָם. {{הע-שמאל|אחרים מלשון מאוחר. הדרשה משלימה עם הכינוי 'אלוהים', אבל מפרשת 'אחרים' ככינוי גנאי, וכך גם הדרשות הבאות.}} דָּבָר אַחֵר: "אֱלֹהִים אֲחֵרִים" – שֶׁעוֹשִׂים אֶת עוֹבְדֵיהֶם אֲחֵרִים. דָּבָר אַחֵר: "אֱלֹהִים אֲחֵרִים" – שֶׁאֲחֵרִים קוֹרִים אוֹתָם אֱלוֹהוֹת. {{הע-שמאל|שלוש דרשות העוסקות בקשרים בין האלילים לעובדיהם: האלילים מגדירים את עובדיהם, העובדים מגדירים את האלילים, או שהאלילים מכזיבים את העובדים להם.}} דָּבָר אַחֵר: "אֱלֹהִים אֲחֵרִים" – שֶׁאֲחֵרִים הֵם לְעוֹבְדֵיהֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[ישעיה מו ז]]) "אַף יִצְעַק אֵלָיו וְלֹא יַעֲנֶה מִצָּרָתוֹ לֹא יוֹשִׁיעֶנּוּ". רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם "אֱלֹהִים אֲחֵרִים"? שֶׁלֹּא לִיתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְבָאֵי הָעוֹלָם לוֹמַר, אִילּוּ נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ הָיָה בָּהֶם צֹרֶךְ. וַהֲרֵי נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ – וְלֹא הָיָה בָּהֶם צֹרֶךְ! {{הע-שמאל|ר' יוסי מסביר את הביטוי כאשראי שנותן התנ"ך לאלילים, וקורא אותם בשמו של הקב"ה – ולמרות השם המשותף הזה אין באלילים ממש. לפי המדרש עלה האוקיינוס עוד לפני המבול והציף חלקים מהעולם, וראו גם [[בראשית רבה כג ז]].}} אֵימָתַי נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ? בִּימֵי אֱנוֹשׁ בֶּן שֵׁת, שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית ד כו]]) "אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם ה'". בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָלָה אוֹקְיָינוֹס וְהֵצִיף שְׁלִישׁוֹ שֶׁל עוֹלָם. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתֶּם עֲשִׂיתֶם מַעֲשֶׂה חָדָשׁ, וּקְרָאתֶם לְעַצְמְכֶם, אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה מַעֲשֶׂה חָדָשׁ וְאֶקְרָא לְעַצְמִי, שֶׁנֶּאֱמַר ([[עמוס ה ח]]) "הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם" וְגוֹ'. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אִילּוּ נִפְרַט שְׁמָהּ שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה, לֹא סָפְקוּ לָהֶם כָּל עֲיָרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. {{הע-שמאל|לאלילים שמות רבים ואין אפשרות לנקוב בשם כולם.}} רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם "אֱלֹהִים אֲחֵרִים"? שֶׁמְּחַדְּשִׁים לָהֶם אֱלוֹהוֹת בְּכָל יוֹם, שֶׁאִם הָיָה שֶׁל זָהָב וְצָרִיךְ לוֹ – עוֹשֵׂהוּ שֶׁל כֶּסֶף, שֶׁל כֶּסֶף – עוֹשֵׂהוּ שֶׁל נְחֹשֶׁת, {{הע-שמאל|סאטירה על הפגאנים שמשנים את אלוהיהם מדי פעם.}} שֶׁל נְחֹשֶׁת – עוֹשֵׂהוּ שֶׁל בַּרְזֶל, בַּרְזֶל – עוֹשֵׂהוּ שֶׁל בְּדִיל, בְּדִיל – עוֹשֵׂהוּ שֶׁל עוֹפֶרֶת, שֶׁל עוֹפֶרֶת וְצָרִיךְ לוֹ – עוֹשֵׂהוּ שֶׁל עֵץ. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר: צֵא וּרְאֵה לָשׁוֹן שֶׁתָּפְסָה תּוֹרָה: "מֹלֶךְ" – כֹּל שֶׁתַּמְלִיכֵהוּ עָלֶיךָ אֲפִילּוּ שָׁעָה אַחַת. רַבִּי אוֹמֵר: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם "אֱלֹהִים אֲחֵרִים"? שֶׁהֵם אֲחֵרִים לְאַחֲרוֹן שֶׁבַּמַּעֲשִׂים, {{הע-שמאל|דורש אלוהי האחרונים – אלוהי האדם שנברא אחרון.}} שֶׁמִּי שֶׁהוּא אַחֲרוֹן בַּמַּעֲשִׂים קְרָאָם אֱלוֹהוֹת. "'''וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם'''", לָהֶם אַתֶּם מִשְׁתַּחֲוִים, לִי אִי אַתֶּם מִשְׁתַּחֲוִים. {{הע-שמאל|מדגיש את הפעולות הפולחניות הדומות בפולחן האלילים לפולחן הקב"ה, ובדרך אגב מקבל את הדמיון בין האלילים לקב"ה.}} וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[שמות לב ח]]) "וַיִּשְׁתַּחֲווּ '''לוֹ''' וַיִּזְבְּחוּ '''לוֹ''' וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל" וְגוֹ'. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: אִילּוּ לֹא שִׁיתְּפוּ יִשְׂרָאֵל שְׁמוֹ שֶׁל מָקוֹם בַּעֲבוֹדָה זָרָה – כָּלִים הָיוּ מִן הָעוֹלָם. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: וַהֲלֹא כָּל הַמְּשַׁתֵּף שְׁמוֹ שֶׁל מָקוֹם בַּעֲבוֹדָה זָרָה הֲרֵי הוּא חַיָּב כְּלָיָה, {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יז|מכילתא נזיקין יז, לפס' יט.]] מחלוקת בשאלה מה יותר חמור: לעבוד לאלילים כשלעצמם או לעבוד לקב"ה באמצעותם.}} שֶׁנֶּאֱמַר ([[שמות כב יט]]) "זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם" וְגוֹ'! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אֱלֹהִים אֲחֵרִים"? מְלַמֵּד שֶׁעָשׂוּ לָהֶם עֲגָלִים הַרְבֵּה! {{הע-שמאל|דורש את לשון הריבוי של 'אלוהיך ישראל'.}} וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[דברי הימים ב כט ז]]) "גַּם סָגְרוּ דַלְתוֹת הָאוּלָם וַיְכַבּוּ אֶת הַנֵּרוֹת וּקְטֹרֶת לֹא הִקְטִירוּ וְעֹלָה לֹא הֶעֱלוּ בַקֹּדֶשׁ לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" – מְקַטְּרִים הֵם לְדָבָר אַחֵר, {{הע-שמאל|המשך הדרשה על 'והשתחויתם להם'}} "וְעֹלָה לֹא הֶעֱלוּ" – מַעֲלִים הֵם לְדָבָר אַחֵר. "בַּקֹּדֶשׁ" לֹא הֶעֱלוּ, בַּחוֹל הֶעֱלוּ. "לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" לֹא הֶעֱלוּ, מַעֲלִים הֵם לְדָבָר אַחֵר. אִם עֲשִׂיתֶם כֵּן ([[דברים יא יז]]) "'''וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם'''", מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁשִּׁגֵּר אֶת בְּנוֹ לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה, וְהָיָה יוֹשֵׁב וּמְפַקְּדוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: בְּנִי, אַל תֹּאכַל יוֹתֵר מִצָּרְכְּךָ, אַל תִּשְׁתֶּה יוֹתֵר מִצָּרְכְּךָ, כְּדֵי שֶׁתָּבוֹא נָקִי לְבֵיתְךָ. {{הע-שמאל|א"י נמשלת לבית המשתה, שממנו הושלך בן המלך.}} לֹא הִשְׁגִּיחַ הַבֵּן הַהוּא, אָכַל יוֹתֵר מִצָּרְכּוֹ וְשָׁתָה יוֹתֵר מִצָּרְכּוֹ וְהֵקִיא וְטִנֵּף אֶת בְּנֵי מְסִבָּה. נְטָלוּהוּ בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו וּזְרָקוּהוּ לְאַחַר {{ב|פַּלְטוֹרִין|הארמון}}! כָּךְ אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: הִכְנַסְתִּי אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה, לְאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבֹּעַ מִטּוּבָהּ, וּלְבָרֵךְ שְׁמִי עָלֶיהָ. לֹא הֱיִיתֶם בְּטוֹבָה – הֱיוּ בְּפֻרְעָנוּת: "וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם". "'''וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם'''", שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁהֵם כָּלִים מִן הָעוֹלָם? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם". {{הע-שמאל|דרשת נחמה על החורבן: הפגיעה אינה בחיי היהודים החוטאים אלא ברכושם, בשמיהם ובארצם, שהרי בסוף הפרשה נאמר 'ושמתם... על לבבכם'.}} מִינֵי פּוּרְעָנֻיּוֹת – הֵם כָּלִים! וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[דברים לב כג]]) "חִצַּי אֲכַלֶּה בָּם", חִצַּי כָּלִים וְהֵם אֵינָם כָּלִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[איכה ד יא]]) "כִּלָּה ה' אֶת חֲמָתוֹ שָׁפַךְ חֲרוֹן אַפּוֹ". נֶאֱמַר כָּאן חֲרִי אַף, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ([[שמות כב כג]]) חֲרִי אַף. מַה חֲרִי אַף הָאָמוּר לְהַלָּן חֶרֶב – אַף חֲרִי אַף הָאָמוּר כָּאן חֶרֶב, {{הע-שמאל|חרון אפו של הקב"ה הוא בחמש הדרכים המנויות כאן.}} מַה ([[ויקרא כו טז]]) חֲרִי אַף הָאָמוּר לְהַלָּן דֶּבֶר וְחַיָּה רָעָה – אַף חֲרִי אַף הָאָמוּר כָּאן דֶּבֶר וְחַיָּה רָעָה, מַה חֲרִי אַף הָאָמוּר כָּאן עֲצִירַת גְּשָׁמִים וְגָלוּת, אַף ([[שמות כב כג]]) חֲרִי אַף הָאָמוּר לְהַלָּן עֲצִירַת גְּשָׁמִים וְגָלוּת. נִמְצֵינוּ לְמֵדִים שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר חֲרוֹן אַף – חֲמִשָּׁה מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת הֵם: חֶרֶב וְדֶבֶר וְחַיָּה רָעָה וַעֲצִירַת גְּשָׁמִים וְגָלוּת. דָּבָר אַחֵר: "וְחָרָה אַף ה' '''בָּכֶם'''" – וְלֹא בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם, {{הע-שמאל|הסבל מופנה דווקא לישראל, כי הם אחראים ומחוייבים לברית עם הקב"ה. עבודת אלילים אינה אסורה, לכאורה, על הגויים.}} שֶׁיִּהְיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם שְׁרוּיִם בְּטוֹבָה וְהֵם שְׁרוּיִם בְּפֻרְעָנוּת. אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵין קוֹבְרִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם וְהֵם קוֹבְרִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם. "'''וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם'''", שֶׁיְּהוּ עֲנָנִים טְעוּנִים וְעוֹמְדִים, וְאֵין מוֹרִידִים אֲפִילּוּ טִפַּת גְּשָׁמִים. {{הע-שמאל|מפרש את הפסוק על פי ויקרא: לא יהיה מטר וגם לא פירות – אפילו במקום שיש אפשרות להשקות.}} מִנַּיִן אֲפִילּוּ טְלָלִים וְרוּחוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[ויקרא כו יט]]) "וְנָתַתִּי אֶת שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל". אוֹ בֵּית הַשְּׁלָחִים יְהֵא עוֹשֶׂה פֵּרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאֶת אַרְצְכֶם כַּנְּחֻשָׁה". "'''וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ'''", אַף לֹא נִפְלָהּ. {{הע-שמאל|דורש יבולה – נפלה, וראו [[ביאור:משנה פאה פרק ה|פאה ה א.]] בהמשך דורש יבולה-מביא לה. שתי הדרשות טוענות שהארץ לא תניב אפילו את הזרעים שזרעתם בה. גם עצי המטע לא יניבו, ואפילו לא יהיו ראויים לעצי הסקה. בסיום הדרשה עוסקת בירידה לחו"ל, שהיתה אתגר ממשי בתקופת הדרשנים, וטוענת שגם היא לא תציל את היורדים מהפורענות.}} "וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ" – אַף מַה שֶּׁאַתָּה מֵבִיא לָהּ. אוֹ יְהֵא אִילָן עוֹשֶׂה פֵּרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[ויקרא כו כ]]) "וְעֵץ הַשָּׂדֶה לֹא יִתֵּן פִּרְיוֹ". אוֹ יְהוּ עוֹשִׂים עֵצִים לְהַסִּיק בָּהֶם תַּנּוּר וְכִירַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְעֵץ הַשָּׂדֶה לֹא יִתֵּן פִּרְיוֹ". אוֹ יֵלֵךְ לְחוּצָה לָאָרֶץ וִיהֵא שָׁרוּי בְּטוֹבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[דברים כח כג]]) "וְהָיוּ שָׁמֶיךָ '''אֲשֶׁר עַל רֹאשְׁךָ''' נְחֹשֶׁת וְהָאָרֶץ '''אֲשֶׁר תַּחְתֶּיךָ''' בַּרְזֶל", בְּכָל מָקוֹם. דָּבָר אַחֵר: "וְחָרָה אַף ה'", אַחַר כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁאֲנִי מֵבִיא עֲלֵיכֶם אֲנִי מַגְלֶה אֶתְכֶם. קָשָׁה גָּלוּת, שֶׁשְּׁקוּלָה כְּנֶגֶד הַכֹּל, {{הע-שמאל|בכל ארבעת הפסוקים הנדרשים מופיעה הגלות אחרונה, ומכאן שהיא העונש הקשה ביותר. גם כאן האתגר העומד לנגד עיני הדרשנים הוא להוכיח שהגלות היא עונש קשה, בניגוד לדעת רוב הציבור שבחר לרדת לבבל.}} שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים כט כז]]) "וַיִּתְּשֵׁם ה' מֵעַל אַדְמָתָם בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה", וְאוֹמֵר ([[ירמיה טו ב]]) "וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ אָנָה נֵצֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר ה': אֲשֶׁר לַמָּוֶת לַמָּוֶת, וַאֲשֶׁר לַחֶרֶב לַחֶרֶב, וַאֲשֶׁר לָרָעָב לָרָעָב, וַאֲשֶׁר לַשְּׁבִי לַשֶּׁבִי". וְאוֹמֵר ([[עמוס ז יז]]) "כֹּה אָמַר ה': אִשְׁתְּךָ בָּעִיר תִּזְנֶה, וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ, וְאַדְמָתְךָ בַּחֶבֶל תְּחֻלָּק וְאַתָּה עַל אֲדָמָה טְמֵאָה תָּמוּת, וְיִשְׂרָאֵל גָּלֹה יִגְלֶה מֵעַל אַדְמָתוֹ", וְאוֹמֵר ([[ירמיה כב י]]) "אַל תִּבְכּוּ לְמֵת וְאַל תָּנֻדוּ לוֹ; בְּכוּ בָכוֹ לַהֹלֵךְ כִּי לֹא יָשׁוּב עוֹד וְרָאָה אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ". "אַל תִּבְכּוּ לְמֵת" – זֶה יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה; מַה נֶּאֱמַר בּוֹ? ([[ירמיה כב יט]]) "קְבוּרַת חֲמוֹר יִקָּבֵר" וְגוֹ', "בְּכוּ בָכוֹ לַהֹלֵךְ" – זֶה יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה; מַה נֶּאֱמַר בּוֹ? ([[ירמיה נב לג]]-לד) "וְשִׁנָּה אֵת בִּגְדֵי כִלְאוֹ, וַאֲרֻחָתוֹ" וְגוֹ'. {{הע-שמאל|יהויקים נהרג בא"י ואילו יהויכין הוגלה לבבל. הטענה היא שהראשון עדיף על השני.}} נִמְצֵינוּ לְמֵדִים שֶׁנִּבְלַת יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה, שֶׁהָיְתָה מֻשְׁלֶכֶת לַחֹרֶב בַּיּוֹם וְלַקֶּרַח בַּלָּיְלָה, חֲבִיבָה מֵחַיָּיו שֶׁל יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה, שֶׁהָיָה כִּסְאוֹ מֵעַל כִּסֵּא הַמְּלָכִים וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בִּטְרַקְלִינֵי מְלָכִים. "'''וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה'''" – מִיָּד אֲנִי מַגְלֶה אֶתְכֶם וְאֵינִי נוֹתֵן לָכֶם אַרְכָּה. {{הע-שמאל|דורש 'מהרה'. לעניין אנשי המבול ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ה|מכילתא שירה ה.]]}} אִם תֹּאמְרוּ: אַנְשֵׁי מַבּוּל נָתַן לָהֶם אַרְכָּה מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה! אַנְשֵׁי מַבּוּל לֹא הָיָה לָהֶם מִמִּי שֶׁיִּלְמְדוּ, אַתֶּם יֵשׁ לָכֶם מִמִּי שֶׁתִּלְמְדוּ! דָּבָר אַחֵר: "וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה" – גּוֹלָה אַחַר גּוֹלָה; וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בַּעֲשֶׂרֶת שְׁבָטִים – גּוֹלָה אַחַר גּוֹלָה. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּשֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִן, גּוֹלָה אַחַר גּוֹלָה, {{הע-שמאל|ראו [[ירמיה נב כח]]-ל. התיאור של גולה אחר גולה סותר את הנאמר בדרשה הקודמת על 'מהרה'. רשב"י מסיק שרחמי הקב"ה היו על גולי בית ראשון, קל וחומר על בני תקופתו שלו, ואין למהר ולרדת מתוך יאוש.}} גָּלוּ בִּשְׁנַת שֶׁבַע לִנְבוּכַדְנֶאצַּר, וּבִשְׁנַת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, וּבִשְׁנַת עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: מָשָׁל {{ב|לְלִיסְטֵיס שֶׁנִּכְנַס לִשְׂדֵה שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת|נבוכדנצר נכנס לא"י, השייכת לקב"ה}}, קָצַר קֻפָּתוֹ – וְלֹא הִקְפִּיד בַּעַל הַבַּיִת, קָצַר בַּשִּׁבֳּלִים – וְלֹא הִקְפִּיד בַּעַל הַבַּיִת, עַד שֶׁגָּדַשׁ בְּקֻפָּתוֹ וְיָצָא. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[ישעיה ח כג]]) "כִּי לֹא מוּעָף לַאֲשֶׁר מוּצָק לָהּ כָּעֵת הָרִאשׁוֹן הֵקַל אַרְצָה זְבֻלוּן וְאַרְצָה נַפְתָּלִי וְהָאַחֲרוֹן הִכְבִּיד". {{הע-שמאל|הפסוק נדרש כמתאר כמה שלבים בגלות, מהראשון עד האחרון.}} רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אִם מִי שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם "מְהֵרָה" לֹא גָּלוּ אֶלָּא לְאַחַר זְמַן, קַל וָחֹמֶר לְמִי שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בָּהֶם מְהֵרָה. דָּבָר אַחֵר: "וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, '''וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה'''" וְגוֹ', אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי מַגְלֶה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ לְחוּצָה לָאָרֶץ – הֱיוּ מְצֻיָּנִים בְּמִצְווֹת, שֶׁכְּשֶׁתַּחְזְרוּ לֹא יִהְיוּ עֲלֵיכֶם חֲדָשִׁים. {{הע-שמאל|ראו את המסקנה שהסיק [[רמב"ן על ויקרא יח כה|רמב"ן]] מהדרשה שלפנינו: המצוות בבסיסן אינן מחייבות בחו"ל, ויש לשמור עליהן רק כדי שלא נשכח אותן, כציונים וסימנים! בהמשך טוען הדרשן שמירת המצוות עשויה להביא לגאולה מיידית, ואין צורך להמתין ל'קץ', בדומה לדעת ר' אליעזר – ראו [[סנהדרין צז ב]].}} מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁכָּעַס עַל אִשְׁתּוֹ, וּטְרָפָהּ בְּבֵית אָבִיהָ. אָמַר לָהּ: הֱוִי מְקֻשֶּׁטֶת בְּתַכְשִׁיטַיִךְ, שֶׁכְּשֶׁתַּחְזְרִי לֹא יִהְיוּ עָלַיִךְ חֲדָשִׁים. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, הֱיוּ מְצֻיָּנִים בְּמִצְווֹת, שֶׁכְּשֶׁתַּחְזְרוּ לֹא יִהְיוּ עֲלֵיכֶם חֲדָשִׁים. הוּא שֶׁיִּרְמְיָהוּ אוֹמֵר ([[ירמיה לא כ]]) "הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים" וְגוֹ' – אֵלּוּ הַמִּצְווֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְצֻיָּנִים בָּהֶם, "שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים" – זֶה חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[תהלים קלז ה]]-ו) "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָם... תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי" וְגוֹ', ([[ירמיה לא כ]]) "שִׁיתִי לִבֵּךְ לַמְסִלָּה דֶּרֶךְ הָלָכְתְּ", אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: רְאוּ בְּאֵלּוּ דְּרָכִים הֲלַכְתֶּם וַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה, מִיָּד אַתֶּם חוֹזְרִים לְעָרֵיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "שׁוּבִי בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל שֻׁבִי אֶל עָרַיִךְ אֵלֶּה." דָּבָר אַחֵר "וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ", מֵעַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אַתֶּם גּוֹלִים, {{הע-שמאל|שתי דרשות על הכינוי לא"י 'הארץ הטובה': לפי הראשונה הטענה היא בדומה לפשט, שא"י טובה מארצות אחרות, ולכן לעולם לא כדאי לוותר עליה; לפי השניה מדובר בארץ התורה, וזה היתרון שלה על ארצות הגולה.}} וְאֵין אַתֶּם נִכְנָסִים לְאֶרֶץ טוֹבָה כַּיּוֹצֵא בָּהּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: "טוֹבָה" זוֹ תּוֹרָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[משלי ד ב]]) "כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם" – בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, "תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ" – בְּחוּצָה לָאָרֶץ. }} ===פיסקה מד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים יא יח''' ([[דברים יא יח]]) '''"וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם"''' – זֶה תַּלְמוּד תּוֹרָה, {{הע-שמאל|לטענה שמדובר במצוות לימוד תורה ראו גם לעיל פיסקה מא, 'ולעבדו – זו תלמוד'. מצוות לימוד תורה ותפילין נוהגות בחו"ל, שהרי הפסוק נאמר אחרי פס' יז 'ואבדתם מהרה'.}} '''"וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם"''' – אֵלּוּ תְּפִלִּין. אֵין לִי אֶלָּא תְּפִלִּין וְתַלְמוּד תּוֹרָה; שְׁאָר מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה מִנַּיִן? הֲרֵי אַתָּה דָּן מִבִּנְיַן אָב שֶׁבֵּין שְׁנֵיהֶם: לֹא רְאִי תְּפִלִּין כִּרְאִי תַּלְמוּד תּוֹרָה, וְלֹא רְאִי תַּלְמוּד תּוֹרָה כִּרְאִי תְּפִלִּין. הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶם – שֶׁהֵם מִצְוֹת הַגּוּף שֶׁאֵין תְּלוּיוֹת {{ב|בָּאָרֶץ|באדמה}}, וְנוֹהֲגוֹת {{ב|בָּאָרֶץ|ישראל}} וּבְחוּצָה לָאָרֶץ; כָּךְ כָּל מִצְווֹת הַגּוּף שֶׁאֵין תְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ – נוֹהֲגוֹת בָּאָרֶץ וְחוּצָה לָאָרֶץ, {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה קידושין פרק א#משנה ט|קידושין א ט.]]}} וְשֶׁתְּלוּיָה בָּאָרֶץ אֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בָּאָרֶץ, חוּץ מִן הָעָרְלָה וְהַכִּלְאַיִם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַף הֶחָדָשׁ. }} ===פיסקה מה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים יא יח''' '''"וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם"''', מַגִּיד שֶׁנִּמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תוֹרָה בְּסַם חַיִּים {{הע-שמאל|דורש 'ושמתם' – סם חיים. 'דברי אלה' – מתפרשים כדברי תורה, כלומר הנושא הוא מצוות לימוד התורה, וראו גם בפיסקה מד.}} מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ וְהִכָּהוּ מַכָּה רָעָה, וְנָתַן רְטִיָּה עַל גַּבֵּי מַכָּתוֹ. וְאָמַר לוֹ: בְּנִי, כָּל זְמַן שֶׁרְטִיָּה זוֹ עַל גַּבֵּי מַכָּתְךָ אֱכֹל מַה שֶּׁהֲנָאֲךָ וּשְׁתֵה מַה שֶּׁהֲנָאֲךָ, וּרְחֹץ בֵּין בְּחַמִּין בֵּין בְּצוֹנֵן וְאֵין אַתָּה נִזּוֹק כְּלוּם; אֲבָל אִם הִגְבַּהְתָּ אוֹתָהּ – מִיָּד הוּא מַעֲלֶה נוֹמִי. כָּךְ אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, בָּרָאתִי לָכֶם יֵצֶר הָרָע, שֶׁאֵין רַע הֵימֶנּוּ. ([[בראשית ד ז]]) "הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת"; הֱיוּ עֲסוּקִים בְּדִבְרֵי תוֹרָה – וְאֵינוֹ שׁוֹלֵט בָּכֶם {{הע-שמאל|התרופה ליצר הרע היא עיסוק בתורה; השיחה של הקב"ה עם קין מתפרשת כך שיצר הרע אורב לעוזבי לימוד התורה בפתח היציאה מבית המדרש, והפסוק ממשלי מתפרש כך שכדי להשקיט את רעבונו של היצר הרע יש להאכיל אותו בדברי תורה, וכך מחלישים אותו. כלומר אחד המניעים ללימוד תורה הוא היצר הרע!}} וְאִם פּוֹרְשִׁים אַתֶּם מִדִּבְרֵי תוֹרָה – הֲרֵי הוּא שׁוֹלֵט בָּכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ, וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ" – אֵין מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ אֶלָּא בָּךְ. אֲבָל אִם רָצָה – אַתָּה תִּשְׁלֹט בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ". וְאוֹמֵר ([[משלי כה כא]]-כב) "אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לָחֶם... כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ". רַע הוּא יֵצֶר הָרָע, שֶׁמִּי שֶׁבָּרָא אוֹתוֹ מֵעִיד עָלָיו שֶׁהוּא רַע, שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית ח כא]]) "כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע". }} ===פיסקה מו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים יא יט''' {{הע-שמאל|ניסוח דברי ר' יוסי מראה שהוא סובר כר' אליעזר, שלא רק פטר נשים מלימוד תורה אלא אף אסר עליהן ללמוד תורה, ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ד|סוטה ג ד.]]}}([[דברים יא יט]]) '''"וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם"''' – בְּנֵיכֶם וְלֹא בְּנוֹתֵיכֶם; דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בֶּן עֲקִיבָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/חגיגה/א#ב|תוספתא חגיגה א ב.]] דורש 'את בניכם לדבר' – כשהבן מתחיל לדבר.}}מִיכָּן אָמְרוּ: כְּשֶׁהַתִּינוֹק מַתְחִיל לְדַבֵּר, אָבִיו מְדַבֵּר עִמּוֹ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּמְלַמְּדוֹ תּוֹרָה; וְאִם אֵין מְדַבֵּר עִמּוֹ בִּלְשׁוֹן קֹדֶשׁ וְאֵינוֹ מְלַמְּדוֹ תּוֹרָה – רָאוּי לוֹ כְּאִלּוּ קוֹבְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר – בָּם"'''. {{הע-שמאל|בעניין 'למען יקצרו ימיכם' השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ה|מכילתא בחדש ה,]] בעניין כיבוד הורים. הדרשה אינה מתייחסת לסוף הפסוק, שהיה ניתן לדרוש בו מכלל הן לאו, שאם לא תלמדו את בניכם יקצרון ימיכם בא"י, אבל לא בהכרח יתקצרו חייכם; כלומר יתכן שתאריכו ימים בגלות!}}אִם לִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם – ([[דברים יא כא]]) '''"לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם"''', וְאִם לָאו – לְמַעַן יִקְצְרוּ יְמֵיכֶם; שֶׁכָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה נִדְרָשִׁים: מִכְּלַל הֵן לָאו, וּמִכְּלַל לָאו הֵן. }} ===פיסקה מז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים יא כא''' ([[דברים יא כא]]) '''"לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם"''' – בָּעוֹלָם הַזֶּה, '''"וִימֵי בְנֵיכֶם"''' – {{ב|לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ|שהם עדיין בעולם הזה}} '''"כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ"''' – לָעוֹלָם הַבָּא. '''"אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם"''' לָתֵת לָכֶם אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא '''"לָתֵת לָהֶם"''' – {{הע-שמאל|בתחית המתים יקומו אבותינו וינחלו את הארץ.}} נִמְצֵינוּ לְמֵדִים תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה. '''"כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ"''' – שֶׁיְּהוּ פְּנֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים כְּיוֹם {{הע-שמאל|פני הצדיקים יאירו כמו יום (כשמש). דורש 'כימי' – כמו היום, וראו דרשת רשב"י בהמשך. לדרשת רשב"י עצמה השוו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה י|לעיל י,]] שם הנוסח מלא יותר: בתחילה מובאת שם רשימה של שבעה דברים מאירים הנדרשים מהפסוקים דלקמן. הפסוק האחרון, 'ויהי כזית הודו', מלמד על פניהם של הצדיקים שיאירו כמנורת המקדש שהיתה מאירה בשמן זית. לפי דרשת רשב"י יהיו 7 מדרגות בין הצדיקים: מהם שיאירו כחמה ומהם כלבנה וכו'.}} וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[שופטים ה לא]]) "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ". רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: לְשֶׁבַע שְׂמָחוֹת פְּנֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים עֲתִידִים לְהַקְבִּיל פְּנֵי שְׁכִינָה לֶעָתִיד לָבֹא, וְאֵלּוּ הֵן: "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ", ([[שיר השירים ו י]]) "יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה", ([[דניאל יב ג]]) "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ", "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד", ([[נחום ב ה]]) "כַּבְּרָקִים יְרוֹצֵצוּ", ([[תהלים מה א]]) "לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוֹשַׁנִּים", ([[הושע יד ז]]) "וִיהִי כַזַּיִת הוֹדוֹ". וְאוֹמֵר ([[תהלים קכא א]]) "שִׁיר לַמַּעֲלוֹת" – לְמִי שֶׁעָתִיד לַעֲשׂוֹת מַעֲלוֹת לַעֲבָדָיו הַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: 'שִׁיר לַמַּעֲלָה' אֵין כָּתוּב כָּאן, אֶלָּא "שִׁיר לַמַּעֲלוֹת": שְׁלֹשִׁים מַעֲלוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ {{הע-שמאל|ר' עקיבא דורש ל מעלות, כלומר 30 מעלות. רבי דורש גם את לשון הרבים ומגיע ל60 מעלות שונות. העוקץ בדרשה הוא בכך שאין בין הצדיקים קנאה ותחרות, ראו בהמשך. בסוף הדרשה משווה הדרשן את הצדיקים לכוכבים, שכל אחד מהם מאיר באור משלו; כלומר מספר הדרגות כמספר הצדיקים.}} רַבִּי אוֹמֵר: 'שִׁיר לַמַּעֲלָה' אֵין כָּתוּב כָּאן, אֶלָּא "שִׁיר לַמַּעֲלוֹת": שִׁשִּׁים מַעֲלוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ! אוֹ לְפִי שֶׁיֵּשׁ מַעֲלוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יֵשׁ בֵּינֵיהֶם אֵיבָה וְשִׂנְאָה קִנְאָה וְתַחֲרוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[דניאל יב ג]]) "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד"; מַה כּוֹכָבִים אֵין בֵּינֵיהֶם אֵיבָה שִׂנְאָה קִנְאָה וְתַחֲרוּת – כָּךְ צַדִּיקִים, מַה כּוֹכָבִים אֵין אוֹרוֹ שֶׁל זֶה דּוֹמֶה לְאוֹרוֹ שֶׁל זֶה – כָּךְ צַדִּיקִים. דָּבָר אַחֵר: "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים" – אֵלּוּ גַּבָּאֵי צְדָקָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: אֵלּוּ זְקֵנִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[שופטים ה לא]]) "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ"; מִי גָּדוֹל: הָאוֹהֲבִים אוֹ הַמַּאֲהִיבִים? הֱוֵי אוֹמֵר הַמַּאֲהִיבִים, אִם הָאוֹהֲבִים "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ", קַל וָחֹמֶר הַמַּאֲהִיבִים. {{הע-שמאל|מאהיבי הקב"ה הם הפעילים כדי לגרום לרבים לאהבו, והם מצדיקי הרבים: גבאי הצדקה והזקנים. והשוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יח|מכילתא נזיקין יח,]] לפס' כ, שם משוה רשב"י בין אוהבי הקב"ה לגרים שהקב"ה אוהב אותם.}} ([[דניאל יב ג]]) "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד" מַה כּוֹכָבִים רָמִים וּמְנֻטָּלִים עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם – כָּךְ הַצַּדִּיקִים, {{הע-שמאל|הדרשה משקפת אמונה באסטרולוגיה, כמקובל בעולמם של חז"ל.}} מַה כּוֹכָבִים {{ב|רָדִים|רודים}} וְשׁוֹלְטִים מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ – כָּךְ הַצַּדִּיקִים, מַה כּוֹכָבִים פְּעָמִים נִכְסִים פְּעָמִים נִגְלִים – כָּךְ הַצַּדִּיקִים, מַה כּוֹכָבִים כִּתּוֹת כִּתּוֹת שֶׁאֵין לָהֶם מִנְיָן – כָּךְ הַצַּדִּיקִים! אוֹ בֵּין עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם בֵּין אֵין עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם? {{הע-שמאל|הדרשה מבחינה היטב בין צדיקים לרשעי ישראל: אלו ככוכבים ואלו כעפר. והשוו לדרשות המתארות את סבלם של ישראל בהימשלם לעפר, ב[[בראשית רבה סט ה]]}} תַּלְמוּד לוֹמַר ([[בראשית כח יד]]) "וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ", אִם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם הֲרֵי הֵם כַּכּוֹכָבִים, וְאִם לָאו הֲרֵי הֵם כַּעֲפַר הָאָרֶץ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[מלכים ב יג ז]]) "כִּי אִבְּדָם מֶלֶךְ אֲרָם וַיְשִׂמֵם כֶּעָפָר לָדֻשׁ". דָּבָר אַחֵר: '''"כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ"''', שֶׁיְּהוּ חַיִּים וְקַיָּמִים לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. {{הע-שמאל|הצדיקים ישרדו לנצח, מקל וחומר. בהמשך דורש רשב"י קל וחומר מנצחיות התורה, וטוען שהיא נבראה עבור ישראל; וראו [[בראשית רבה א ד]], שמחשבתן של ישראל קדמה לתורה, כר' שמואל בר יצחק ולא כר' בנאי שם. לעניין הדרשה 'אין עץ אלא תורה' השוו לדרשת רשב"י [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|במכילתא ויסע א.]]}} וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[ישעיה סו כב]]) "כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים" וגו'. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה שָּׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁלֹּא נִבְרְאוּ אֶלָּא לִכְבוֹדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, חַיִּים וְקַיָּמִים לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים – קַל וָחֹמֶר לַצַּדִּיקִים, שֶׁבַּעֲבוּרָם נִבְרָא הָעוֹלָם! רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ([[ישעיה סה כב]]) "כִּי כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי", וְאֵין עֵץ אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר ([[משלי ג יח]]) "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ". וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה הַתּוֹרָה, שֶׁלֹּא נִבְרֵאת אֶלָּא לִכְבוֹדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי הִיא קַיֶּמֶת לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים – קַל וָחֹמֶר לַצַּדִּיקִים, שֶׁבַּעֲבוּרָם נִבְרָא הָעוֹלָם! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ([[קהלת א ד]]) "דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא", {{הע-שמאל|הסדר הנכון היה אמור להיות שהדור – בני אדם צדיקים – עומד לנצח, לפי שתי הדרשות דלעיל, והארץ משתנה; אבל כיוון שלא היו צדיקים הולכים בני האדם ומתים בכל דור.}} אַל תְּהִי קוֹרֵא כָּאן אֶלָּא "אֶרֶץ הוֹלֶכֶת וְאֶרֶץ בָּאָת וְדוֹר לְעוֹלָם עוֹמֵד"! וּלְפִי שֶׁשִּׁנּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שִׁנָּה הַמָּקוֹם עֲלֵיהֶם סִדּוּרוֹ שֶׁל עוֹלָם. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ([[הושע ב א]]) "וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" וְכָתוּב "כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר". כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם – "כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר" וְאִם לָאו – "וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". {{הע-שמאל|הפסוק פותח במספר, שהוא סופי, וממשיך באינסוף. הדרשה קושרת את הסופיות של בני ישראל למצב שאינם צדיקים דיים, בניגוד לפשט הנראה כנבואת נחמה. פסוקי הפורענות מישעיה ומעמוס מקטינים עוד את מספרם.}} וְאוֹמֵר ([[ישעיה ל יז]]) "עַד אִם נוֹתַרְתֶּם כַּתֹּרֶן", וְאוֹמֵר ([[עמוס ה ג]]) "כִּי כֹה אָמַר ה' הָעִיר הַיּוֹצֵאת אֶלֶף תַּשְׁאִיר מֵאָה וְהַיּוֹצֵאת מֵאָה תַּשְׁאִיר עֲשָׂרָה". דָּבָר אַחֵר: "וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" – זֶה מִסְפַּר שָׁמַיִם; "כְּחוֹל הַיָּם" – זֶה מִסְפַּר אָדָם. {{הע-שמאל|פתרון קרוב יותר לפשט:הבחנה בין מספר שמים, כלומר ספירה ע"י הקב"ה – למספר אנושי שאינו יכול להגיע למספרים גדולים כחול הים.}} }} ===פיסקה מח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים יא כב''' ([[דברים יא כב]]) '''"כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת"''', לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|מפרש 'תשמרו' – שלא יאבדו, שלא תשכח, ולא במובן של תקיימו ותצייתו. כך מתפרשת הפרשה כעוסקת בלימוד תורה ולאו דווקא בקיומה; והשוו לעיל פיסקה מא. השמירה על דברי התורה מושווית לשמירה על כסף ועל אוצרות יקרי ערך.}} לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים יא יג]]) "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי", שׁוֹמֵעַ אֲנִי כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע אָדָם דִּבְרֵי תּוֹרָה יֵשֵׁב לוֹ וְלֹא יִשְׁנֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן": מַגִּיד שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאָדָם צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בְּסַלְעוֹ שֶׁלֹּא תֹּאבַד כָּךְ צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בְּתַלְמוּדוֹ שֶׁלֹּא יֹאבַד. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[משלי ב ד]]) "אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף": מַה כֶּסֶף קָשֶׁה לִקְנוֹתוֹ – כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה קָשִׁים לִקְנוֹתָם, אוֹ מַה כֶּסֶף קָשֶׁה לְאַבְּדוֹ – כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה קָשִׁים לְאַבְּדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[איוב כח יז]]) "לֹא יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכוֹכִית": קָשִׁים לִקְנוֹתָם כַּזָּהָב וְנוֹחִים לְאַבְּדָם כִּכְלֵי זְכוֹכִית. ([[איוב כח יז]]) "וּתְמוּרָתָהּ כְּלִי פָז", הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: ([[דברים ד ט]]) "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד", מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁצָּד צִפּוֹר וּנְתָנָהּ בְּיַד עַבְדּוֹ. {{הע-שמאל|הציפור מיועדת לבן המלך, ומכאן ערכה הרב יותר מערכה בשוק, יותר מכלי פז. כך גם התורה בעלת ערך בגלל היחוס שלה לברית בין ישראל לקב"ה.}} אָמַר לוֹ: הֱוֵי זָהִיר בְּצִפּוֹר זוֹ לִבְנִי, אִם אִבַּדְתָּ אוֹתוֹ – לֹא תְּהֵא סָבוּר צִפּוֹר בְּאִיסָר אִבַּדְתָּ, אֶלָּא כְּאִלּוּ נַפְשְׁךָ אִבַּדְתָּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[דברים לב מז]]) "כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם", {{הע-שמאל|גם דברי תורה שנראים ריקים וחסרי משמעות הם חשובים כנפשו של הלומדם.}} דָּבָר שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים רֵיק הוּא – "הוּא חַיֵּיכֶם". רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: מָשָׁל לִשְׁנֵי אַחִים שֶׁהָיוּ מְסַגְּלִים אַחַר אֲבִיהֶם; {{הע-שמאל|רשב"י ממשיך במגמה של ההשוואה בין דברי תורה לכסף מתחילת הפיסקה; הפעם בהקשר של חיסכון ואגירה.}} אֶחָד מְצָרֵף דִּינָר וְאוֹכְלוֹ, וְאֶחָד מְצָרֵף דִּינָר וּמַנִּיחוֹ. זֶה שֶׁהָיָה מְצָרֵף דִּינָר וְאוֹכְלוֹ נִמְצָא אֵין בְּיָדוֹ כְּלוּם, וְזֶה שֶׁמְּצָרֵף דִּינָר וּמַנִּיחוֹ נִמְצָא מַעֲשִׁיר לְאַחַר זְמַן; כָּךְ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לָמַד שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים בַּיּוֹם, שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה פְּרָקִים בַּשַּׁבָּת, שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ פָּרָשִׁיּוֹת בַּחֹדֶשׁ – נִמְצָא מַעֲשִׁיר לְאַחַר זְמַן, וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר ([[משלי יג יא]]) "וְקֹבֵץ עַל יָד יַרְבֶּה". וְזֶה שֶׁאוֹמֵר: הַיּוֹם אֲנִי לָמֵד, לְמָחָר אֲנִי לָמֵד; הַיּוֹם אֲנִי שׁוֹנֶה, לְמָחָר אֲנִי שׁוֹנֶה – נִמְצָא אֵין בְּיָדוֹ כְּלוּם. {{הע-שמאל|האגירה של דברי התורה מושוית לאגירת היבול החקלאי לחדשי החורף.}} וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר ([[משלי י ה]]) "אֹגֵר בַּקַּיִץ בֵּן מַשְׂכִּיל, נִרְדָּם בַּקָּצִיר בֵּן מֵבִישׁ", וְאוֹמֵר ([[משלי כ ד]]) "מֵחֹרֶף עָצֵל לֹא יַחֲרֹשׁ וְשָׁאַל בַּקָּצִיר וָאָיִן" וְאוֹמֵר ([[קהלת יא ד]]) "שֹׁמֵר רוּחַ לֹא יִזְרָע", וְאוֹמֵר ([[משלי כד ל]]-לא) "עַל שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי... וְהִנֵּה עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשֹׂנִים" וגו'. {{הע-שמאל|כאן עוברת הדרשה לחובת האחזקה של דברי התורה שכבר נלמדו, המושוית לאחזקת וניכוש השדה.}} "עַל שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי" – זֶה שֶׁקָּנָה שָׂדֶה כְּבָר, "וְעַל כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב" – זֶה שֶׁקָּנָה כֶּרֶם כְּבָר. הוֹאִיל וְקָנָה שָׂדֶה וְקָנָה כֶּרֶם, וְקָרוּי "אִישׁ" וְקָרוּי "אָדָם", לָמָּה נִקְרָא עָצֵל וַחֲסַר לֵב? שֶׁקָּנָה שָׂדֶה וְקָנָה כֶּרֶם וְלֹא עָמַל בָּהֶם! מִנַּיִן שֶׁסּוֹפוֹ לְהַנִּיחַ שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים בַּפָּרָשָׁה? שֶׁנֶּאֱמַר "וְהִנֵּה עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשֹׂנִים". וּמִנַּיִן שֶׁמְּבַקֵּשׁ פִּתְחָהּ שֶׁל פָּרָשָׁה וְאֵינוֹ מוֹצֵא? שֶׁנֶּאֱמַר "כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים", וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר "וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה": מִתּוֹךְ שֶׁרָאָה שֶׁלֹּא עָמְדָה בְּיָדוֹ – הוּא יוֹשֵׁב, מְטַמֵּא אֶת הַטָּהוֹר וּמְטַהֵר אֶת הַטָּמֵא וּפוֹרֵץ גְּדֵרָם שֶׁל חֲכָמִים, מָה עָנְשׁוֹ שֶׁל זֶה? בָּא שְׁלֹמֹה וּפֵרֵשׁ עָלָיו בַּקַּבָּלָה ([[קהלת י ח]]) "וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ" הָא כָּל הַפּוֹרֵץ גְּדֵרָם שֶׁל חֲכָמִים – לְסוֹף שֶׁפּוּרְעָנֻיּוֹת בָּאוֹת עָלָיו. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ([[משלי כז ז]]) "נֶפֶשׁ שְׂבֵעָה תָּבוּס נֹפֶת", תַּלְמִיד מִתְּחִלָּתוֹ לָמַד כָּל דָּבָר, {{הע-שמאל|תלמיד שלמד הרבה יכול לוותר על הנופת (דבש), כי ההיא כלולה כבר בחומר שלמד; ואילו תלמיד שלמד מעט – אפילו מסורת מוטעית מתוקה בעיניו, ואינו יכול להבחין במרירותה.}} "וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה כָּל מַר מָתוֹק" – לֹא הָיָה לוֹ אֶלָּא מַה שֶּׁלָּמַד. דָּבָר אַחֵר: "נֶפֶשׁ שְׂבֵעָה תָּבוּס נֹפֶת", {{הע-שמאל|דורש נופת – נפה, וראו את התיאור של ר' עקיבא [[אבות דרבי נתן יח#א|באדר"נ נו"א יח.]] תלמיד מוצלח משקל את התורה (ממיין אותה, מבקרה ועורכה) ובכך משפר אותה, בניגוד לתלמיד המתחיל המכונה 'נפש רעבה' בדרשה הקודמת.}} מַה נָּפָה זוֹ מוֹצִיאָה קֶמַח בִּפְנֵי עַצְמוֹ סֻבִּין בִּפְנֵי עַצְמָם קִיבָּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כָּךְ תַּלְמִיד יוֹשֵׁב וּמְבָרֵר דִּבְרֵי תּוֹרָה וּמְשַׁקְּלָם: אִישׁ פְּלוֹנִי אוֹסֵר אִישׁ פְּלוֹנִי מַתִּיר, אִישׁ פְּלוֹנִי מְטַמֵּא אִישׁ פְּלוֹנִי מְטַהֵר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: תַּלְמִיד שֶׁכֹּחוֹ יָפֶה דּוֹמֶה לִסְפוֹג, שֶׁסּוֹפֵג אֶת הַכֹּל; {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אבות פרק ה#משנה טו|אבות ה טו.]] ר' יהודה יוצא כנגד המסתפק במעט דברי תורה.}} שֵׁנִי לוֹ דּוֹמֶה לְמוֹךְ, שֶׁאֵינוֹ סוֹפֵג אֶלָּא צָרְכּוֹ – זֶה שֶׁאוֹמֵר "דַּיִּי מַה שֶּׁשָּׁנָה לִי רַבִּי". רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ([[משלי ה טו]]) "שְׁתֵה מַיִם מִבּוֹרֶךָ" וגו'. שְׁנֵה מִמִּי שֶׁעִמְּךָ בָּעִיר, וְאַחַר כָּךְ הַפְרֵשׁ בְּכָל מָקוֹם, {{הע-שמאל|רשב"י ממליץ לתלמיד ללמוד בעירו מרבו ואחר כך לצאת ולהפיץ את תורתו במקומות רחוקים.}} וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[משלי לא יד]]) "הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ". רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "שְׁתֵה מַיִם מִבּוֹרֶךָ", {{הע-שמאל|דורש 'מבורך' – ממי שבראך; לעניין תורת מינים כמים עכורים השוו [[ביאור:משנה אבות פרק א#משנה יא|אבות א יא.]]}} שְׁתֵה מֵימָיו שֶׁבְּרָאֲךָ, וְאַל תִּשְׁתֶּה מַיִם עֲכוּרִים וְתִמָּשֵׁךְ עִם דִּבְרֵי מִינִים. רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "שְׁתֵה מַיִם מִבּוֹרֶךָ", בּוֹר מִתְּחִלָּתוֹ אֵין יָכוֹל לְהוֹצִיא טִפַּת מַיִם מֵאֵלָיו, לֹא הָיָה אֶלָּא מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ {{הע-שמאל|דורש את ההבדל בין בור לבאר: תלמיד מתחיל אינו יודע די כדי ללמד, אלא רק מה שלמד מרבותיו – כבור; אבל לאחר שצבר ידע הוא כבאר וכמעיין, ויכול כל הציבור להיעזר בו וללמוד ממנו. וראו דברי ריב"ז על תלמידיו [[ביאור:משנה אבות פרק ב#משנה ח|באבות ב ח.]]}} כָּךְ תַּלְמִיד מִתְּחִלָּתוֹ לֹא לָמַד כָּל דָּבָר – לֹא הָיָה אֶלָּא מַה שֶּׁלָּמַד, "וְנֹזְלִים מִתּוֹךְ בְּאֵרֶךָ", דּוֹמֶה לִבְאֵר: מַה בְּאֵר מְנַזֶּלֶת מַיִם חַיִּים מִכָּל צְדָדֶיהָ, כָּךְ בָּאִים תַּלְמִידִים וּלְמֵדִים הֵימֶנּוּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[משלי ה טז]]) "יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ" וגו'. נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה לְמַיִם: מַה מַּיִם חַיִּים לָעוֹלָם – כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה חַיִּים לָעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר ([[משלי ד כב]]) "כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם" {{הע-שמאל|שורת השוואות בין מים לתורה, בין יין לתורה ולבסוף בין שמן ודבש לתורה.}} מַה מַּיִם מַעֲלִים אֶת הַטְּמֵאִים מִטֻּמְאָתָם – כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה מַעֲלִים אֶת הַטְּמֵאִים מִטֻּמְאָתָם, שֶׁנֶּאֱמַר ([[תהלים קיט קמ]]) "צְרוּפָה אִמְרָתְךָ מְאֹד וְעַבְדְּךָ אֲהֵבָהּ". מַה מַּיִם מְשִׁיבִים נַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר ([[משלי כה כה]]) "מַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה" – כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה מְשִׁיבִים נַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר ([[תהלים יט ח]]) "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ" מַה מַּיִם חִנָּם לָעוֹלָם – כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה חִנָּם לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר ([[ישעיה נה א]]) "הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם" {{הע-שמאל|לעניין חינם ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ה|מכילתא בחודש ה:]] 'בשלושה דברים ניתנה תורה'.}} מַה מַּיִם אֵין לָהֶם דָּמִים – כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה אֵין לָהֶם דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר ([[משלי ג טו]]) "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים" אוֹ מַה מַּיִם אֵין מְשַׂמְּחִים אֶת הַלֵּב – כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה אֵין מְשַׂמְּחִים אֶת הַלֵּב? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[שיר השירים א ב]]) "כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן". מַה יַּיִן מְשַׂמֵּחַ אֶת הַלֵּב – כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה מְשַׂמְּחִים אֶת הַלֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר ([[תהלים יט ט]]) "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב"; מַה יַּיִן אִי אַתָּה טוֹעֵם בּוֹ טַעַם מִתְּחִלָּתוֹ וְכָל זְמַן שֶׁמִּתְיַשֵּׁן בַּקַּנְקַן סוֹפוֹ לְהַשְׁבִּיחַ {{הע-שמאל|לעניין התרבות החכמה של הזקנים ראו [[ביאור:משנה קנים פרק ג#משנה ו|קינים ג סוף ו.]] לעניין כלי החרס המכיל יין השוו לסיפור על ר' יהושע ב[[תענית ז א]]-ב.}} כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה כָּל זְמַן שֶׁמִּתְיַשְּׁנִים בַּגּוּף סוֹפָם לְהַשְׁבִּיחַ; שֶׁנֶּאֱמַר ([[איוב יב יב]]) "בִּישִׁישִׁים חָכְמָה" וגו' מַה יַּיִן אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְקַיֵּם לֹא בִּכְלֵי כֶּסֶף וְלֹא בִּכְלֵי זָהָב, אֶלָּא בַּיָּרוּד שֶׁבַּכֵּלִים – בִּכְלֵי חֶרֶס; כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה אֵין מִתְקַיְּמִים בְּמִי שֶׁהוּא בְּעֵינָיו כִּכְלֵי כֶּסֶף וּכְכְלֵי זָהָב, אֶלָּא בְּמִי שֶׁהוּא בְּעֵינָיו כַּיָּרוּד שֶׁבַּכֵּלִים – כִּכְלֵי חֶרֶס, אוֹ מַה יַּיִן פְּעָמִים שֶׁהוּא רַע לָרֹאשׁ וְרַע לַגּוּף, יָכוֹל אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[שיר השירים א ג]]) "לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים". מַה שֶּׁמֶן יָפֶה לָרֹאשׁ וְיָפֶה לַגּוּף – כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה יָפִים לָרֹאשׁ וְיָפִים לַגּוּף, שֶׁנֶּאֱמַר ([[משלי א ט]]) "כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךָ" וגו', וְאוֹמֵר ([[משלי ד ט]]) "תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן" – נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה בְּשֶׁמֶן וּדְבַשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר ([[תהלים יט יא]]) "וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים". דָּבָר אַחֵר: '''"כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת"''', {{הע-שמאל|דורש 'אם שמור – תשמרון' ו'אם שכוח – תשכח'.}} מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם שָׁמַע אָדָם דָּבָר מִדִּבְרֵי תּוֹרָה רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וּמְקַיְּמוֹ, כְּשֵׁם שֶׁרִאשׁוֹנִים מִתְקַיְּמִים בְּיָדוֹ כָּךְ הָאַחֲרוֹנִים מִתְקַיְּמִים בְּיָדוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן". וּמִנַּיִן שֶׁאִם שׁוֹמֵעַ רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וּמְשַׁכְּחוֹ, כְּשֵׁם שֶׁאֵין הָרִאשׁוֹנִים מִתְקַיְּמִים בְּיָדוֹ כָּךְ אֵין הָאַחֲרוֹנִים מִתְקַיְּמִים בְּיָדוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[דברים ח יט]]) "וְהָיָה אִם שָׁכֹחַ תִּשְׁכָּח"; אִי אַתָּה מַעֲלִים עֵינֶיךָ מִמֶּנּוּ עַד שֶׁיֵּלֵךְ לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ([[משלי כג ה]]) "הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ", וְכָתוּב בִּמְגִלַּת חֲסִידִים "יוֹם תַּעַזְבֵנִי יוֹמַיִם אֶעֶזְבֶךָּ". {{הע-שמאל|הציטוט הוא ממגילת חסידים – ראו [[ירושלמי ברכות דף סח א]].}} דָּבָר אַחֵר: '''"כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת"''', שֶׁמָּא תֹּאמַר: יִשְׁנוּ בְּנֵי הַזְּקֵנִים, יִשְׁנוּ בְּנֵי הַגְּדוֹלִים, יִשְׁנוּ בְּנֵי הַנְּבִיאִים? {{הע-שמאל|האחריות על לימוד ושמירת התורה מוטלת על כל ישראל (דורש 'לנו', 'כולכם'), ולא על קבוצה כלשהי בתוכם. ואכן ההיסטוריה מצביעה על ישראלים שהצילו את לימוד התורה.}} תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן", מַגִּיד שֶׁהַכֹּל שָׁוִים בַּתּוֹרָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[דברים לג ד]]) "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב", כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים אֵין כָּתוּב כָּאן, אֶלָּא "קְהִלַּת יַעֲקֹב". וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[דברים כט ט]]) "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם", מַה {{ב|אִלּוּ|אילולי}} זֶה שֶׁעָמַד וְקִיֵּם תּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל – לֹא הָיְתָה תּוֹרָה מִשְׁתַּכַּחַת? מַה אִלּוּ לֹא עָמַד שָׁפָן בִּשְׁעָתוֹ, עֶזְרָא בִּשְׁעָתוֹ, רַבִּי עֲקִיבָה בִּשְׁעָתוֹ – לֹא הָיְתָה תּוֹרָה מִשְׁתַּכַּחַת? וְאוֹמֵר ([[משלי טו כג]]) "וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב", דָּבָר {{ב|שֶׁאָמַר זֶה|שפן, עזרא ור' עקיבא}} – שָׁקוּל כְּנֶגֶד הַכֹּל. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ([[עמוס ח יב]]) "יְשׁוֹטְטוּ לְבַקֵּשׁ אֶת דְּבַר ה' וְלֹא יִמְצָאוּ", {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/עדיות/א|תוספתא עדיות א א,]] דרשה אחרת על אותו פסוק. כאן הוא נדרש לעניין השיטוט לבירור ההלכה.}} רַבּוֹתֵינוּ הִתִּירוּ שֶׁהוֹלְכִים מֵעִיר לְעִיר וּמִמְּדִינָה לִמְדִינָה עַל שֶׁרֶץ שֶׁנָּגַע בְּכִכָּר, לֵידַע אִם תְּחִלָּה הוּא אִם שְׁנִיָּה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אִם לוֹמַר שֶׁהַתּוֹרָה עֲתִידָה לְהִשְׁתַּכֵּחַ מִיִּשְׂרָאֵל {{הע-שמאל|רשב"י טוען שמובטח שהתורה לא תישכח, אבל פרטיה עלולים להישכח, וראו תוספתא שם.}} וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ([[דברים לא כא]]) "כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ", אֶלָּא: אִישׁ פְּלוֹנִי אוֹסֵר, אִישׁ פְּלוֹנִי מַתִּיר, אִישׁ פְּלוֹנִי מְטַמֵּא, אִישׁ פְּלוֹנִי מְטַהֵר – וְלֹא יִמְצְאוּ דָּבָר בָּרוּר. דָּבָר אַחֵר: "כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן", שֶׁמָּא תֹּאמַר הֲרֵינִי לָמֵד פָּרָשָׁה קָשָׁה, וּמַנִּיחַ אֶת הַקַּלָּה? {{הע-שמאל|חוזר לתחילת הפיסקה. הטענה היא שאין פרשות קלות וחסרות משמעות בתורה.}} תַּלְמוּד לוֹמַר ([[דברים לב מז]]) "כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם": דָּבָר שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים רֵיקָן הוּא – הוּא חַיֵּיכֶם! שֶׁלֹּא תֹּאמַר: לָמַדְתִּי הֲלָכוֹת דַּי; תַּלְמוּד לוֹמַר: מִצְוָה, הַמִּצְוָה, כָּל הַמִּצְוָה; לְמֹד מִדְרַשׁ הֲלָכוֹת וְהַגָּדוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[דברים ח ג]]) "כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם" – זֶה מִדְרָשׁ, "כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה'" – אֵלּוּ הֲלָכוֹת וְהַגָּדוֹת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[משלי כז יא]]) "חֲכַם בְּנִי" וגו', וְאוֹמֵר ([[משלי כג טו]]) "בְּנִי אִם חָכַם לִבֶּךָ יִשְׂמַח לִבִּי גַם אָנִי". רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: אֵין לִי אֶלָּא אָבִיו שֶׁבָּאָרֶץ, אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם מִנַּיִן? {{הע-שמאל|אביו של הת"ח שמח וגם הקב"ה משתתף בשמחתו.}} תַּלְמוּד לוֹמַר "גַּם אָנִי", לְרַבּוֹת אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם. "אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם לַעֲשׂתָהּ", לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן" {{הע-שמאל|נסיון לאזן בין המצווה ללמוד תורה לבין מצוות מעשיות: השוו פיסקה מא לעיל, שלימוד התורה הוא החשוב ביותר; גם כאן לימוד תורה הוא מצווה, אבל אם גם קיים בפועל – שכרו רב יותר; וראו גם [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה ה|אבות ד ה,]] 'הלומד על מנת לעשות'.}} שׁוֹמֵעַ אֲנִי כֵּיוָן שֶׁשּׁוֹמֵר אָדָם דִּבְרֵי תּוֹרָה, יֵשֵׁב לוֹ וְלֹא יַעֲשֶׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר "לַעֲשׂתָהּ". תְּשׁוּבָתָהּ לַעֲשׂתָהּ, לָמַד אָדָם תּוֹרָה – הֲרֵי בְּיָדוֹ מִצְוָה אַחַת; לָמַד וְשָׁמַר – הֲרֵי בְּיָדוֹ שְׁתֵּי מִצְוֹת; לָמַד וְשָׁמַר וְעָשָׂה – אֵין לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ. "לְאַהֲבָה", שֶׁמָּא תֹּאמַר: הֲרֵינִי לָמֵד תּוֹרָה בִּשְׁבִיל שֶׁאֶקָּרֵא חָכָם, בִּשְׁבִיל שֶׁאֵשֵׁב בִּישִׁיבָה, {{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה מא. כאן נוספו פסוקים המאששים את הטענה שלומד התורה אכן זוכה לכבוד ולעשר ומאריך ימים בעולם הזה, וזוכה לחיי העולם הבא – אבל עדיין המניע הישיר של הלומד צריך להיות מתוך אהבת ה'.}} בִּשְׁבִיל שֶׁאַאֲרִיךְ יָמִים, לָעוֹלָם הַבָּא – תַּלְמוּד לוֹמַר "לְאַהֲבָה", לְמֹד מִכָּל מָקוֹם וְסוֹף הַכָּבוֹד לָבוֹא. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[משלי ג יח]]) "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ" וגו', וְאוֹמֵר ([[משלי ד כב]]) "כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם", וְאוֹמֵר ([[משלי ד ט]]) "תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן" – בָּעוֹלָם הַזֶּה, "עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶךָּ" – בָּעוֹלָם הַבָּא! ([[משלי ג טז]]) "אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ" – לָעוֹלָם הַבָּא; "בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד" – בָּעוֹלָם הַזֶּה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: עֲשֵׂה דְּבָרִים לְשֵׁם פְּעֻלָּתָם, דַּבֵּר בָּהֶם לִשְׁמָם. {{הע-שמאל|ראו אבות שם, בדברי ר' צדוק 'אל תעשם עטרה להתגדל בה' וכו'.}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: וּמַה בֵּלְשַׁצַּר שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּכְלֵי חֹל הָיוּ - נֶעֶקְרוּ חַיָּיו מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא, הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ {{ב|בִּכְלִי שֶׁנִּבְרָא בּוֹ הָעוֹלָם|הוא התורה}} – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיֵּעָקְרוּ חַיָּיו מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא! }} ===פיסקה מט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים יא כב''' ([[דברים יא כב]]) '''"לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו"''', אֵלּוּ הֵן דַּרְכֵי מָקוֹם? ([[שמות לד ו]]) "ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן", וְאוֹמֵר ([[יואל ג ה]]) "וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם ה' יִמָּלֵט" {{הע-שמאל|הדרשן שואל כיצד יכול אדם להיקרא בשמו של הקב"ה, למרות שהניקוד לפנינו הוא 'יִקְרָא'; אבל השאלה אכן מתאימה לפסוק מ[[ישעיה מג ז]], המצוטט בסוף הדרשה. לעניין התשובה, ראו דברי אבא שאול [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ג|במכילתא שירה ג,]] על 'ואנווהו': 'אדמה לו: מה הוא רחום וחנון, אף אתה רחום וחנון.' כאן מרחיבים את העיקרון גם לתארים נוספים של הקב"ה.}} וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לוֹ לָאָדָם לִקָּרֵא בִּשְׁמוֹ שֶׁל מָקוֹם? אֶלָּא נִקְרָא הַמָּקוֹם רַחוּם – אַף אַתָּה הֱיֵה רַחוּם; הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא חַנּוּן – אַף אַתָּה הֱיֵה חַנּוּן, שֶׁנֶּאֱמַר ([[תהלים קמה ח]]) "חַנּוּן וְרַחוּם ה'" וגו', {{ב|וַעֲשֵׂה מַתְּנוֹת חִנָּם,|ביאור ל'חנון'.}} נִקְרָא הַמָּקוֹם צַדִּיק, שֶׁנֶּאֱמַר ([[תהלים יא ז]]) "כִּי צַדִּיק ה' צְדָקוֹת אָהֵב" – אַף אַתָּה הֱיֵה צַדִּיק; נִקְרָא הַמָּקוֹם חָסִיד, שֶׁנֶּאֱמַר ([[ירמיה ג יב]]) "כִּי חָסִיד אֲנִי נְאֻם ה'" – אַף אַתָּה הֱיֵה חָסִיד. לְכָךְ נֶאֱמַר ([[יואל ג ה]]) "וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם ה' יִמָּלֵט". וְאוֹמֵר ([[ישעיה מג ז]]) "כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי" וגו'; וְאוֹמֵר ([[משלי טז ד]]) "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ." '''"וּלְדָבְקָה בוֹ"''', וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לוֹ לָאָדָם לַעֲלוֹת לַמָּרוֹם וּלְדַבֵּק בָּאֵשׁ? {{הע-שמאל|השאלה כאן אינה כיצד יכול אדם ללכת בדרכי הקב"ה אלא כיצד הוא יכול להדבק בו. הדרשן מבין בתחילה שמדובר בהדבקות פיזית. התשובה, שקובעת שההידבקות בקב"ה היא באמצעות החכמים, מרחיקת לכת ומציגה הקשר של תחרות ומלחמה בין החכמים לקב"ה, שבה מנצחים החכמים, והשוו [[בבא מציעא נט ב]], 'נצחוני בני'.}} וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ([[דברים ד כד]]) "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא", וְאוֹמֵר ([[דניאל ז ט]]) "כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי נוּר"! אֶלָּא הִדָּבֵק בַּחֲכָמִים וּבְתַלְמִידֵיהֶם, וּמַעֲלֶה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִלּוּ עָלִיתָ לַמָּרוֹם וְנָטַלְתָּה. וְלֹא שֶׁעָלִיתָ וְנָטַלְתָּ בְּשָׁלוֹם, אֶלָּא כְּאִלּוּ עָשִׂיתָה מִלְחָמָה וְנָטַלְתָּה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[תהלים סח יט]]) "עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי". דּוֹרְשֵׁי הַגָּדוֹת אוֹמְרִים: רְצוֹנְךָ לְהַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם? לְמוֹד הַגָּדָה, {{הע-שמאל|דרך נוספת להידבק בדרכי הקב"ה היא לימוד האגדה, המגשר על הפער שבין האדם לקב"ה.}} שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ אַתָּה מַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם וּמִדַּבֵּק בִּדְרָכָיו. עֲשִׂיתֶם מַה שֶּׁעֲלֵיכֶם – אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה מַה שֶּׁעָלַי: ([[דברים יא כג]]) '''"וְהוֹרִישׁ ה'"'''. {{הע-שמאל|השוו לעיל סוף פיסקה מא.}} }} ===פיסקה נ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים יא כג''' ([[דברים יא כג]]) "וְהוֹרִישׁ ה'" – ה' מוֹרִישׁ וְאֵין בָּשָׂר וָדָם מוֹרִישׁ. "אֶת כָּל הַגּוֹיִם", שׁוֹמֵעַ אֲנִי כְּמַשְׁמָעוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר "הָאֵלֶּה". {{הע-שמאל|לכאורה יש סתירה בין הביטוי המרחיב 'כל' לביטוי המצמצם 'האלה'. המדרש מסיק שההרחבה כוללת את מסייעי שבעת העממים אבל לא יותר מכך.}} אֵין לִי אֶלָּא אֵלֶּה, מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת מְסַיְּעֵיהֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶת כָּל הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלִּפְנֵיכֶם", שֶׁתִּהְיוּ אַתֶּם רַבִּים וְהוֹלְכִים וְהֵם מִתְמַעֲטִים וְהוֹלְכִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[שמות כג ל]]) "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ". וְאוֹמֵר ([[שמות כג כט]]) "לֹא אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ בְּשָׁנָה אֶחָת {{הע-שמאל|לדברי ר' אלעזר נחלת הארץ היתה איטית כי חטאו ישראל, והשוו לדברי רשב"י לעיל פיסקה מב, שטען שגם ברכת החקלאות היא במצב שאין ישראל עושים רצונו של מקום.}} פֶּן תִּהְיֶה הָאָרֶץ שְׁמָמָה וְרַבָּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה", דִּבְרֵי רַבִּי יַעֲקֹב. אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: אוֹ לְפִי שֶׁיִּשְׂרָאֵל צַדִּיקִים הֵם, לָמָּה יְרֵאִים מִן הַחַיָּה? וַהֲלֹא אִם צַדִּיקִים הֵם אֵין יְרֵאִים מִן הַחַיָּה! שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר ([[איוב ה כג]]) "כִּי עִם אַבְנֵי הַשָּׂדֶה בְרִיתֶךָ"! אִם תֹּאמַר: מִפְּנֵי מָה יָגַע יְהוֹשֻׁעַ כָּל הַיְּגִיעָה הַהִיא? אֶלָּא לְפִי שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל – נִגְזַר עֲלֵיהֶם "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ". "וִירִשְׁתֶּם גּוֹיִם גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים", גְּדוֹלִים בְּקוֹמָה, וַעֲצוּמִים בְּכֹחַ. "מִכֶּם", אַף אַתֶּם גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים; אֶלָּא שֶׁהֵם גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים מִכֶּם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: מָשָׁל לְאָדָם שֶׁאוֹמֵר אִישׁ פְּלוֹנִי גִּבּוֹר – וְזֶה גִּבּוֹר, אֶלָּא שֶׁהַלָּה גִּבּוֹר מִמֶּנּוּ! דָּבָר אַחֵר: "מִכֶּם" עוֹד לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ([[דברים ז א]]) "שִׁבְעָה גּוֹיִם רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ", מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "מִכֶּם"? מְלַמֵּד שֶׁאֶחָד מִשִּׁבְעָה עֲמָמִים גָּדוֹל וְקָשֶׁה כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל {{הע-שמאל|הביטוי בלשון רבים ('מכם') נדרש שכל אחד משבעת העממים היה גדול מישראל, והנצחון עלים היה נס בידי הקב"ה, ראו בתחילת הפיסקה.}} וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[עמוס ב ט]]) "וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיהֶם אֲשֶׁר כְּגוֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים." }} ===פיסקה נא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים יא כד''' ([[דברים יא כד]]) "כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ", אִם לְלַמֵּד עַל תְּחוּמֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר "מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן". {{הע-שמאל|סדר הכיבוש חשוב ומשפיע על דיני המקום. לפי הדרשה חלה מצווה לכבוש קודם כל את א"י כדי לבער ממנה ע"ז, ורק אח"כ מותר לכבוש מקומות נוספים, ואם שינו את הסדר – אין קדושת א"י חלה על המקומות שכבשו בחו"ל (כגון ארם נהרים וארם צובא).}} מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ"? אָמַר לָהֶם: כָּל מָקוֹם שֶׁתִּכְבְּשׁוּ חוּץ מִמְּקוֹמוֹת הָאֵלּוּ – הֲרֵי הוּא שֶׁלָּכֶם, אוֹ רְשׁוּת בְּיָדָם לִכְבֹּשׁ חוּצָה לָאָרֶץ עַד שֶׁלֹּא יִכְבְּשׁוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[דברים יא כג]]) "וִירִשְׁתֶּם גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִכֶּם", וְאַחַר כָּךְ "כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ"; שֶׁלֹּא תְּהֵא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְטֻמְּאָה בְּגִלּוּלִים – וְאַתֶּם חוֹזְרִים וּמְכַבְּשִׁים חוּצָה לָאָרֶץ! אֶלָּא מִשֶּׁתִּכְבְּשׁוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – תְּהוּ רַשָּׁאִים לִכְבֹּשׁ חוּצָה לָאָרֶץ. הֲרֵי שֶׁכָּבְשׁוּ בְּחוּצָה לָאָרֶץ, מִנַּיִן שֶׁהַמִּצְווֹת נוֹהֲגוֹת שָׁם? הֲרֵי אַתָּה דָּן: נֶאֱמַר כָּאן "[לָכֶם] יִהְיֶה" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "יִהְיֶה [גְּבוּלְכֶם]"; מַה יִּהְיֶה הָאָמוּר לְהַלָּן – {{ב|מִצְווֹת נוֹהֲגוֹת שָׁם,|דורש 'גבולכם'}} אַף יִהְיֶה הָאָמוּר כָּאן – מִצְווֹת נוֹהֲגוֹת שָׁם. וְאִם תֹּאמַר: מִפְּנֵי מָה כָּבַשׁ דָּוִד אֲרַם נַהֲרַיִם וַאֲרַם צוֹבָה, וְאֵין מִצְווֹת נוֹהֲגוֹת שָׁם? אָמַרְתָּ: דָּוִד עָשָׂה שֶׁלֹּא כַּתּוֹרָה! {{הע-שמאל|קדושת סוריה (ארם נהרים וכו') פחותה מקדושת א"י, ראו [[ביאור:תוספתא/כלים/בבא קמא/א#ה|תוספתא ב"ק דכלים א, ה.]] הסיבה לכך לפי הדרשה היא שסוריה נכבשה לפני שהושלם כיבוש א"י.}} הַתּוֹרָה אָמְרָה: מִשֶּׁתִּכְבְּשׁוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל תְּהוּ רַשָּׁאִים לִכְבֹּשׁ חוּצָה לָאָרֶץ, וְהוּא לֹא עָשָׂה כֵן, אֶלָּא חָזַר וְכָבַשׁ אֲרַם נַהֲרַיִם וַאֲרַם צוֹבָה, וְאֶת הַיְבוּסִי סָמוּךְ לִירוּשָׁלַם לֹא הוֹרִישׁ. אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: אֶת הַיְבוּסִי סָמוּךְ {{ב|לְפַלְטֵרִין|לארמון}} שֶׁלְּךָ לֹא הוֹרַשְׁתָּ; הֵיאַךְ אַתָּה חוֹזֵר וּמְכַבֵּשׁ אֲרַם נַהֲרַיִם וַאֲרַם צוֹבָה? הֲרֵי שֶׁכָּבְשׁוּ בְּחוּצָה לָאָרֶץ, מִנַּיִן שֶׁכְּנֶגְדּוֹ בַּיָּם הֲרֵי הוּא שֶׁלָּהֶם? {{הע-שמאל|סוגיית הגבול הימי עולה כבר בימי חז"ל! – וראו דברי ר' יהודה [[ביאור:תוספתא/תרומות/ב#יא|בתוספתא תרומות ב יא.]] הגבולות של הנהר, המדבר והים הם גבולות מקסימליים, החלים רק אם כבשו את השטח עד לשם '''לאחר''' שכבשו את א"י. במקרה של הים, לפי דברי ר' יהודה, הים עצמו נכלל בא"י, כולל האיים ("הניסין") שבו.}} תַּלְמוּד לוֹמַר "מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן": מִן הַמִּדְבָּר גְּבוּלְכֶם, וְאֵין הַמִּדְבָּר גְּבוּלְכֶם; וְאִם כְּבַשְׁתֶּם – יְהִי גְּבוּלְכֶם, וְ"הַמִּדְבָּר... גְּבוּלְכֶם". "מִן הַנָּהָר, נְהַר פְּרָת": מִן הַנָּהָר גְּבוּלְכֶם, וְאֵין הַנָּהָר גְּבוּלְכֶם; וְאִם כְּבַשְׁתֶּם – יְהִי גְּבוּלְכֶם וְ"הַנָּהָר... גְּבוּלְכֶם". "וְעַד הַיָּם גְּבוּלְכֶם", וְאֵין הַיָּם גְּבוּלְכֶם; וְאִם כְּבַשְׁתֶּם – יְהִי גְּבוּלְכֶם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[במדבר לד ו]]) "וּגְבוּל יָם וְהָיָה לָכֶם הַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל" יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם – וְ"הַיָּם... גְּבוּלְכֶם". נִמְצֵיתָ אוֹמֵר: ([[ביאור:משנה שביעית פרק ו|שביעית ו א:]]) "כָּל מָקוֹם שֶׁהֶחֱזִיקוּ עוֹלֵי בָּבֶל, מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְעַד כְּזִיב – לֹא נֶאֱכָל וְלֹא נֶעֱבָד; עוֹלֵי מִצְרַיִם – נֶאֱכָל אֲבָל לֹא נֶעֱבָד; אֵילָךְ וְאֵילָךְ – נֶאֱכָל וְנֶעֱבָד". תְּחוּמֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַד מָקוֹם שֶׁהֶחֱזִיקוּ עוֹלֵי בָּבֶל: {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/שביעית/ד#יא|תוספתא שביעית ד יא:]] רשימה של הערים שבגבול א"י; וראו שם לפיענוח המקומות ביחס לא"י בימינו.}} פָּרָשַׁת אַשְׁקְלוֹן, חוֹמוֹת מִגְדָּל, שָׁרְשַׁן דּוֹר וְחוֹמוֹת עַכּוֹ, וְרֹאשׁ מְגִיאָתוֹ, וּגְיָאתוֹ עַצְמוֹ, כַּבְרָתָא וּבֵית זְנִיתָא, קַצְרָא דִּגְלִילָא, קַבַּיָּא דְּעָיָּתָא, מַצְיָיא דְּעַבְתָא, כְּמוֹתָא דְּבִירַיִין, פָּחוּרְתָּא דְּיַתִּיר, נַחֲלָה דְּאַבְצֵל, בֵּית עָר מֵרְעָשְׁתָא, לוּלָא רַבָּתָא, כַּרְכָּא דְּבַר סַנְגָרָא, מֵיסַף סְפַנְתָּא, נְקִיבְתָּא דְּעִיּוֹן, תַּרְנְגוֹלָא עִילָּאָה דְּקֵיסָרִי, בֵּית סוּכוֹת, וְיָנְקַת, וּרְקַם דְּחַגְרָא, וְטַרְכוֹנָא דְּזִימְרָא דְּבֵיתְחוּם בֵּיצְרָא סַקָּא וְחֶשְׁבּוֹן, וְנַחְלָא דְּוֶרֶד, סֻכּוֹתָא נִמְרִין, מַלְיָה זִירְזָא, וּרְקַם גֵּיאָה, וְגִינַיָּיא דְּאַשְׁקְלוֹן, וְדֶרֶךְ גְּדוֹלָה הַהוֹלֶכֶת בַּמִּדְבָּר. }} ===פיסקה נב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים יא כה''' ([[דברים יא כה]]) '''"לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בִּפְנֵיכֶם"''', {{הע-שמאל|אשה עלולה לסכן את ישראל רק בכשפים, כי אינה נלחמת בדרך רגילה; זאת למרות שהמכשף היחיד שניסה לקלל את ישראל בתורה היה גבר.}} אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ. אֻמָּה, וּמִשְׁפָּחָה, אִשָּׁה בִּכְשָׁפֶיהָ מִנַּיִן? – תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ", מִכָּל מָקוֹם. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר "אִישׁ"? – אֲפִילּוּ כְּעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים ג יא]]) "כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים". '''"פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם"''', וַהֲלֹא אִם נִפְחָדִים הֵם יְרֵאִים הֵם! {{הע-שמאל|השואל מניח שהאימה פחותה מהפחד ונכללת בו, ומחלק בין הקרובים לרחוקים. והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ט|מכילתא שירה ט,]] על פס' טז: '"אֵימָתָה", על רחוקים, "וָפַחַד", על קרובים' וכו'.}} אֶלָּא "פַּחְדְּכֶם" עַל הַקְּרוֹבִים, "וּמוֹרַאֲכֶם" עַל הָרְחוֹקִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[יהושע ה א]]) "וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה וְכָל מַלְכֵי הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר עַל הַיָּם, אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַד עָבְרָם – וַיִּמַּס לְבָבָם וְלֹא הָיָה בָם עוֹד רוּחַ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". וְכֵן רָחָב הַזּוֹנָה אוֹמֶרֶת לִשְׁלוּחֵי יְהוֹשֻׁעַ ([[יהושע ב י]]) "כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם, וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ" וְגוֹ'. תֹּאמַר שֶׁלֹּא הָיוּ אַנְשֵׁי יְרִיחוֹ גְּדוֹלִים וְקָשִׁים? {{הע-שמאל|העיקרון הפרשני, שאיזכור של מי שהיה בכלל שלא לצורך מלמד שהוא שקול כנגד הכלל – מיושם בשורת הדרשות הזו הן לחיוב, הן לשלילה (שאול ובת פרעה).}} וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ([[יהושע ב א]]) "וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרִיחוֹ"; יְרִיחוֹ בִּכְלָל הָיְתָה וְלָמָּה יָצָאת? מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה קָשָׁה כְּנֶגֶד כֻּלָּם! כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[במדבר לא ו]]) "וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה אֶלֶף לַמַּטֶּה לַצָּבָא אֹתָם וְאֶת פִּינְחָס"; פִּינְחָס בִּכְלָל הָיָה וְלָמָּה יָצָא? מְלַמֵּד שֶׁשָּׁקוּל כְּנֶגֶד כֻּלָּם! כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[שמות טו א]]) "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל"; מֹשֶׁה בִּכְלָל הָיָה וְלָמָּה יָצָא? מְלַמֵּד שֶׁהָיָה שָׁקוּל כְּנֶגֶד כֻּלָּם! {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה א|מכילתא שירה א,]] 'משה שקול כנגד כל ישראל'.}} כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[שמואל ב כב א]]) "וַיְדַבֵּר דָּוִד לַה'... מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִכַּף שָׁאוּל". שָׁאוּל בִּכְלָל הָיָה וְלָמָּה יָצָא? מְלַמֵּד שֶׁהָיָה שָׁקוּל כְּנֶגֶד כֻּלָּם! כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[שמואל ב ב ל]]) "וַיִּפָּקְדוּ מֵעַבְדֵי דָוִד תִּשְׁעָה עָשָׂר אִישׁ וַעֲשָׂהאֵל". עֲשָׂהאֵל בִּכְלָל הָיָה וְלָמָּה יָצָא? מְלַמֵּד שֶׁהָיָה קָשֶׁה כְּנֶגֶד כֻּלָּם! כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[מלכים א יא א]]) "וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אָהַב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת... וְאֶת בַּת פַּרְעֹה". בַּת פַּרְעֹה בִּכְלָל הָיְתָה וְלָמָּה יָצָאת? מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מְחַבְּבָהּ יֶתֶר מִכֻּלָּם, וּכְלַפֵּי חֵטְא שֶׁהֶחֱטִיאָה אוֹתוֹ יֶתֶר מִכֻּלָּן! '''"יִתֵּן ה' אֱלֹהֵיכֶם"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים טז טז]]) "שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה" וְגוֹ'. שֶׁמָּא יֹאמְרוּ יִשְׂרָאֵל: הֲרֵי אָנוּ עוֹלִים לְהִשְׁתַּחֲווֹת, מִי מְשַׁמֵּר לָנוּ אֶת אַרְצֵנוּ? {{הע-שמאל|השמירה של הארץ מאויבים וגנבים בזמן הרגל היא ע"י האימה המוטלת עליהם, המונעת מהם לחמוד ולכן גם מונעת את גניבת הנכסים והבהמות. הדגם לכך הוא הבקשה של נעמן לקבל ברשות אדמה מא"י.}} אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: עֲלוּ, וְשֶׁלָּכֶם אֲנִי שׁוֹמֵר. שֶׁנֶּאֱמַר ([[שמות לד כד]]) "וְלֹא יַחְמֹד אִישׁ אֶת אַרְצְךָ בַּעֲלֹתְךָ לֵירָאוֹת". אִם בְּעֵינָיו אֵינָהּ חֲמוּדָה, כֵּיצַד בָּא לִטּוֹל נְכָסִים וּבְהֵמָה? וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא, כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם מַה נַּעֲמָן אוֹמֵר לֶאֱלִישָׁע? ([[מלכים ב ה יז]]) "וָלֹא יֻתַּן נָא לְעַבְדְּךָ מַשָּׂא צֶמֶד פְּרָדִים אֲדָמָה". וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם עָפָר הֲרֵי הוּא מִתְיָרֵא לִטּוֹל מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, כֵּיצַד הוּא בָּא לִטּוֹל נְכָסִים וּבְהֵמָה? '''"כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם"''', וְהֵיכָן דִּבֶּר? ([[שמות כג כז]]) "אֶת אֵימָתִי אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יב|מכילתא פסחא יב.]]}} וְהַמֹּתִי אֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר תָּבֹא בָּהֶם". }} ntp4i07tz2b0aavohbw7pw188apsoip 3019461 3019459 2026-06-10T18:57:43Z Michaelkimmel2 44530 3019461 wikitext text/x-wiki {{ביאור:ספרי דברים}} ==ספרי דברים לפרשת עקב== ===פיסקה לז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים יא י''' ([[דברים יא י]]) '''"כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ"''', {{הע-שמאל|לכאורה מציג הפסוק יתרון של מצרים על פני א"י, שהרי במצרים יש מי נילוס המשקים אותה בלי צורך בגשם. הפיסקה כולה עמלה כדי לטעון שא"י משובחת יותר, כנראה מכמה שיקולים: ההקשר הוא טענה של משה שא"י עדיפה על מצרים; המרגלים שהוציאו דיבה רעה על א"י נענשו; ולשני שיקולים אלו יש לצרף את המצב בימי חז"ל, של מגמת הגירה מא"י לבבל, שחכמים מנסים להיאבק בה.}} הֲרֵי זוֹ נֶאֶמְרָה {{ב|הֲפָסָה|להרגיע אותם, להפיס את דעתם}} לְיִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: שֶׁמָּא לֹא נִכָּנֵס לְאֶרֶץ יָפָה כָּזוֹ? אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: '''"כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם"''', מַגִּיד שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְשֻׁבַּחַת מִמֶּנָּה. בְּשֶׁבַח אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר אוֹ בְּשֶׁבַח אֶרֶץ מִצְרַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[במדבר יג כב]]) "וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם", {{הע-שמאל|הקדמות של בניין חברון לבניין צוען ע"י חם, ושל בריאת א"י לבריאת שאר העולם ע"י הקב"ה מלמדים שחברון עולה על צוען ושא"י עולה על שאר העולם.}} צֹעַן מָה הָיָה? – מְקוֹם מַלְכוּת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[ישעיה ל ד]]) "כִּי הָיוּ בְצֹעַן שָׂרָיו" וְגוֹ', חֶבְרוֹן מָה הָיְתָה? פְּסֹלֶת שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית לה כז]]) "מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן", {{הע-שמאל|ראו [[כתובות קיב א]], שחברון היא מקום קברים, ומסיקים שאינה מתאימה לחקלאות.}} וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם חֶבְרוֹן פְּסֹלֶת שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי הִיא מְשֻׁבַּחַת בְּשֶׁבַח אֶרֶץ מִצְרַיִם שֶׁמְּשֻׁבַּחַת מִכָּל הָאֲרָצוֹת. קַל וָחֹמֶר לְשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל! וְאִם תֹּאמַר: לֹא מִי שֶׁבָּנָה אֶת זוֹ בָּנָה אֶת זוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר ([[בראשית י ו]]) "וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן", חָם, {{ב|לְפִי|לאחר}} שֶׁבָּנָה אֶת זוֹ – בָּנָה אֶת זוֹ! אֶפְשָׁר שֶׁבָּנָה אֶת הַכָּעוּר וְאַחַר כָּךְ בָּנָה אֶת הַנָּאֶה? אֶלָּא בָּנָה אֶת הַנָּאֶה וְאַחַר כָּךְ בָּנָה אֶת הַכָּעוּר! מָשָׁל לְאָדָם שֶׁבָּנָה שְׁנֵי טְרַקְלִינִים, אֶחָד נָאֶה וְאֶחָד כָּעוּר. אֵין בּוֹנֶה אֶת הַכָּעוּר וְאַחַר כָּךְ בּוֹנֶה אֶת הַנָּאֶה, אֶלָּא בּוֹנֶה אֶת הַנָּאֶה וְאַחַר כָּךְ בּוֹנֶה אֶת הַכָּעוּר; שֶׁפְּסֹלֶתּוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן מַכְנִיס בַּשֵּׁנִי! הָא לְפִי שֶׁהָיְתָה חֶבְרוֹן מְשֻׁבַּחַת מִמֶּנָּה הִיא נִבְנֵית תְּחִלָּה, וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּדַרְכֵי מָקוֹם, שֶׁכָּל מִי שֶׁחָבִיב קוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ: תּוֹרָה, לְפִי שֶׁחֲבִיבָה מִכֹּל – נִבְרֵאת קֹדֶם לַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר ([[משלי ח כב]]) "ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז" {{הע-שמאל|התורה, א"י ומקדש נבראו לני שאר העולם, והדבר מלמד על חביבותם; לעניין התורה והמקדש ראו גם [[בראשית רבה א ד]], וכאן נוספה א"י. החביבות של א"י אינה תלויה בנוחות המגורים בה אלא היא חביבות מהותית בעיני הקב"ה ולאו דווקא בעיני אדם. ואכן כאמור בתקופת חז"ל העדיפו רבים את בבל על פניה.}} וְאוֹמֵר ([[משלי ח כג]]) "מֵעוֹלָם נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי אָרֶץ", בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לְפִי שֶׁחָבִיב מִכֹּל – נִבְרָא לִפְנֵי כֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר ([[ירמיה יז יב]]) "כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ", אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁחֲבִיבָה מִכֹּל – נִבְרֵאת לִפְנֵי כֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר ([[משלי ח כו]]) "עַד לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת וְרֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל", "אֶרֶץ" – אֵלּוּ שְׁאָר אֲרָצוֹת, "וְחוּצוֹת" – אֵלּוּ מִדְבָּרוֹת, "תֵּבֵל" – זוֹ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: "תֵּבֵל" זוֹ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר ([[משלי ח לא]]) "מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אַרְצוֹ", {{הע-שמאל|הכינוי 'תבל' לא"י, היא ארצו של הקב"ה, מוסבר לפי שיש בה תכונות טובות ומושלמות, וכן לפי שיש בה תורה. ההסבר השני שוב חוזר לטענה ששלמות א"י היא שלמות עקרונית ומהותית, ואינה תלויה בתכונות פיזיות.}} לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ תֵּבֵל? – שֶׁהִיא מְתֻבֶּלֶת בַּכֹּל, שֶׁכָּל הָאֲרָצוֹת יֵשׁ בָּזוֹ מַה שֶּׁאֵין בָּזוֹ, וְיֵשׁ בָּזוֹ מַה שֶּׁאֵין בָּזוֹ; אֲבָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ חֲסֵרָה כְּלוּם, שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים ח ט]]) "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ". דָּבָר אַחֵר: "אֶרֶץ" – אֵלּוּ שְׁאָר אֲרָצוֹת, "וְחוּצוֹת" – אֵלּוּ מִדְבָּרוֹת, "תֵּבֵל" – זוֹ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ "תֵּבֵל"? – עַל שֵׁם תֶּבֶל שֶׁבְּתוֹכָהּ. אֵיזֶהוּ תֶּבֶל שֶׁבְּתוֹכָהּ? – זוֹ תּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר ([[איכה ב ט]]) "בַּגּוֹיִם אֵין תּוֹרָה", מִיכָּן שֶׁהַתּוֹרָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּסַנְחֵרִיב, כְּשֶׁבָּא לְפַתּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל מָה אָמַר לָהֶם? {{הע-שמאל|שני נוסחים להוכחה על שבח א"י מדברי סנחריב: אפילו הוא לא התפאר והציג את ארצו כטובה מא"י. רשב"י חוזר בפירוט על אותה הוכחה: סנחריב לא היה שוטה, ולכן לא העז לטעון שארצו טובה יותר.}} ([[מלכים ב יח לב]]) "עַד בֹּאִי וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם", אֶל אֶרֶץ יָפָה מֵאַרְצְכֶם אֵין כָּתוּב כָּאן, אֶלָּא אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם, וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מִי שֶׁבָּא לוֹמַר שִׁבְחָהּ שֶׁל אַרְצוֹ לֹא אָמַר גְּנָיָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קַל וָחֹמֶר לְשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: שׁוֹטֶה הָיָה זֶה, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ לְפַתּוֹת? מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָלַךְ לִשָּׂא אִשָּׁה, אָמַר לָהּ: אָבִיךְ מֶלֶךְ וַאֲנִי מֶלֶךְ, אָבִיךְ עָשִׁיר וַאֲנִי עָשִׁיר, אָבִיךְ מַאֲכִילֵךְ בָּשָׂר וְדָגִים וּמַשְׁקֵךְ יַיִן יָשָׁן וַאֲנִי מַאֲכִילֵךְ בָּשָׂר וְדָגִים וּמַשְׁקֵךְ יַיִן יָשָׁן – אֵין זֶה פִּתּוּי, כֵּיצַד אוֹמֵר לָהּ? – אָבִיךְ הֶדְיוֹט וַאֲנִי מֶלֶךְ, אָבִיךְ עָנִי וַאֲנִי עָשִׁיר, אָבִיךְ מַאֲכִילֵךְ יָרָק וְקִטְנִית וַאֲנִי מַאֲכִילֵךְ בָּשָׂר וְדָגִים, אָבִיךְ מַשְׁקֵךְ יַיִן חָדָשׁ וַאֲנִי מַשְׁקֵךְ יַיִן יָשָׁן אָבִיךְ מוֹלִיכֵךְ לַמֶּרְחָץ בְּרַגְלֵךְ וַאֲנִי מוֹלִיכֵךְ {{ב|בְּגַלְגַּטִּיקָא!|אפריון}} וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מִי שֶׁבָּא לוֹמַר שִׁבְחָהּ שֶׁל אַרְצוֹ לֹא אָמַר גְּנָיָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קַל וָחֹמֶר לְשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ([[דברים ג ט]]) "צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן שִׂרְיֹן וְהָאֱמֹרִי יִקְרְאוּ לוֹ שְׂנִיר" {{הע-שמאל|ריבוי שמות למקומות בא"י, החרמון דביר והר נבו – מעיד על הפופולריות שלה. ההרים אינם ראויים לעיבוד, ודביר נחשבת כמקום יבש ('ארץ הנגב') ב[[שופטים א טו]]. הדרשות מציגות את הפסולת של א"י כעולה על מקומות אחרים, ומכאן שבדרך הטבע המקומות הללו אינם משובחים.}} וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר ([[דברים ד מח]]) "וְעַד הַר שִׂיאֹן הוּא חֶרְמוֹן", נִמְצָא קָרוּי אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת; וְכִי מַה צֹּרֶךְ לְבָאֵי הָעוֹלָם לְכָךְ? אֶלָּא שֶׁהָיוּ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלָיו; זוֹ אוֹמֶרֶת יִקָּרֵא עַל שְׁמִי וְזוֹ אוֹמֶרֶת יִקָּרֵא עַל שְׁמִי וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם פְּסֹלֶת הָרֵי יִשְׂרָאֵל, אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלֶיהָ קַל וָחֹמֶר לְשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[יהושע טו מט]]) "וְדַנָּה וְקִרְיַת סַנָּה הִיא דְבִר", וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר ([[יהושע טו טו]]) "וְשֵׁם דְּבִר לְפָנִים קִרְיַת סֵפֶר", נִמְצֵאת קְרוּיָה שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת; וְכִי מַה צֹּרֶךְ לְבָאֵי הָעוֹלָם בְּכָךְ? אֶלָּא שֶׁהָיוּ שָׁלֹשׁ מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלֶיהָ; זוֹ אוֹמֶרֶת תִּקָּרֵא עַל שְׁמִי וְזוֹ אוֹמֶרֶת תִּקָּרֵא עַל שְׁמִי, וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם פְּסֹלֶת עָרֵי יִשְׂרָאֵל (אַרְבַּע) [שָׁלֹשׁ] מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלֶיהָ קַל וָחֹמֶר לְשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[דברים לב מט]]) "עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבוֹ", וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר ([[דברים ג כז]]) "עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה", נִמְצָא קָרוּי שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת, וְכִי מַה צֹּרֶךְ לְבָאֵי הָעוֹלָם בְּכָךְ? אֶלָּא שֶׁהָיוּ שָׁלֹשׁ מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלָיו; זוֹ אוֹמֶרֶת יִקָּרֵא עַל שְׁמִי וְזוֹ אוֹמֶרֶת יִקָּרֵא עַל שְׁמִי, וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם פְּסֹלֶת הָרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שָׁלֹשׁ מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלָיו קַל וָחֹמֶר לְשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ([[ירמיה ג יט]]) "וְאֶתֶּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה נַחֲלַת צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם", {{הע-שמאל|השוואה בין א"י התנ"כית לרומי של ימי חז"ל. ל31 המלכים המופיעים ב[[יהושע יב]] לא היה, לדברי ר' יהודה, מקום פיזי בא"י, אלא הם מלכו בחו"ל והחזיקו גם בתים בא"י. ר' יהודה מדמה מלכים כמלכי רומי ונציביה, המולכים על אזורים נרחבים. דורש 'צבי' – רצוי, כמו בארמית.}} אֶרֶץ שֶׁעֲשׂוּיָה חֲוִילָאוֹת חֲוִילָאוֹת לִמְלָכִים וּלְשִׁלְטוֹנִים, שֶׁכָּל מֶלֶךְ וְשִׁלְטוֹן שֶׁלֹּא קָנָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר לֹא עָשִׂיתִי כְּלוּם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, וְכִי אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים מֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לְשֶׁעָבַר, כֻּלָּם הָיוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? אֶלָּא כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂים בְּרוֹמִי עַכְשָׁו, שֶׁכָּל מֶלֶךְ וְשִׁלְטוֹן שֶׁלֹּא קָנָה בְּרוֹמִי אוֹמֵר לֹא עָשִׂיתִי כְּלוּם כָּךְ כָּל מֶלֶךְ וְשִׁלְטוֹן שֶׁלֹּא קָנָה פַּלְטִירוֹת וַחֲוִילָאוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר לֹא עָשִׂיתִי כְּלוּם. "נַחֲלַת צְבִי", מַה צְּבִי זֶה קַל בְּרַגְלָיו מִכָּל בְּהֵמָה וְחַיָּה – כָּךְ פֵּרוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קַלִּים לָבוֹא מִכָּל פֵּרוֹת אֲרָצוֹת, {{הע-שמאל|שורת דרשות על 'נחלת צבי' שבירמיה. כאן מוזכרים לראשונה פירות א"י כביטוי לשבחה, וגם כאן הדבר תלוי בכך שישראל עושים את התורה. דרשת 'דבר אחר' מדמה את א"י לצבי, שעורו מתוח, ואם הופשט לא ניתן לחזור ולהכניס את בשרו לתוך העור. הטענה היא שמדובר בנס שהבשר – הנמשל לפירות – רב מלהכנס למקום הפיזי שבו גדל.}} דָּבָר אַחֵר: מַה צְּבִי זֶה כְּשֶׁאַתָּה מַפְשִׁיטוֹ אֵין עוֹרוֹ מַחֲזִיק אֶת בְּשָׂרוֹ כָּךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵין מַחֲזֶקֶת פֵּרוֹתֶיהָ בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה, מַה צְּבִי זֶה קַל לֵאָכֵל מִכָּל בְּהֵמָה וְחַיָּה – כָּךְ פֵּרוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קַלִּים לֵאָכֵל מִכָּל הָאֲרָצוֹת, אִי קַלִּים לֹא יְהוּ שְׁמֵנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[דברים יא ט]]) "אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ", שְׁמֵנִים כְּחָלָב וּמְתוּקִים כִּדְבָשׁ {{הע-שמאל|ההוכחה לעניין הפירות אינה מהנסיון אלא מהפסוק, כדרכם הסכולסטית של חז"ל.}} וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[ישעיה ה א]]) "אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן", מַה שּׁוֹר זֶה אֵין בּוֹ גָּבוֹהַּ מִקַּרְנָיו – כָּךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גְּבוֹהָה מִכָּל הָאֲרָצוֹת אוֹ מַה שּׁוֹר זֶה אֵין בּוֹ פְּסֹלֶת מִקַּרְנָיו – כָּךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל פְּסוּלָה מִכָּל הָאֲרָצוֹת? {{הע-שמאל|ניתן לשמוע את המרירות של ברי השיח של הדרשן, הדורשים בגנותה של א"י הפסולה מכל הארצות. גם כאן הטענה שא"י גבוהה היא טענה מדרשית הנסמכת על פסוקים ולא טענה פיזית, וראו [[ביאור: ספרי דברים/דברים#פיסקה כג|לעיל פיסקה כג.]]}} תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן", שְׁמֵנָה הִיא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לְלַמֶּדְךָ שֶׁגָּבוֹהַּ מֵחֲבֵרוֹ מְשֻׁבָּח מֵחֲבֵרוֹ, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְפִי שֶׁגְּבוֹהָה מִכֹּל – מְשֻׁבַּחַת מִכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר ([[במדבר יג ל]]) "עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ" ([[במדבר יג כא]]) "וַיַּעֲלוּ וַיָּתֻרוּ אֶת הָאָרֶץ", ([[במדבר יג כב]]) "וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב", ([[בראשית מה כה]]) "וַיַּעֲלוּ מִמִּצְרָיִם". בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁגָּבוֹהַּ מִכֹּל – מְשֻׁבָּח מִכֹּל; שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים יז ח]]) "וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם" {{הע-שמאל|לשון 'עליה' היא גם בבית המקדש, כמו בא"י.}} וְאוֹמֵר ([[ישעיה ב ג]]) "וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר בֵּית ה'", וְאוֹמֵר ([[ירמיה לא ה]]) כִּי יֶשׁ יוֹם קָרְאוּ נֹצְרִים... קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן". }} ===פיסקה לח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים יא י''' ([[דברים יא י]]) '''"לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִיא"''', אֶרֶץ מִצְרַיִם שׁוֹתָה מִן הַנָּמוּךְ וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שׁוֹתָה מִן הַגָּבוֹהַ, {{הע-שמאל|שורת יתרונות של השקיה במטר לעומת השקיה בהצפה ממי הנהר. הראשון הוא שהגשם ניתן ישירות מהקב"ה; החיסרון העיקרי של המטר אינו נדון כאן, כמובן – והוא העדר הוודאות שלו.}} אֶרֶץ מִצְרַיִם: {{ב|נָמוּךְ|מהנילוס}} שׁוֹתָה, גָּבוֹהַ אֵין שׁוֹתָה; אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: נָמוּךְ וְגָבוֹהַ שׁוֹתָה. אֶרֶץ מִצְרַיִם: נָמוּךְ שׁוֹתָה וְאַחַר כָּךְ גָּבוֹהַ; אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: שׁוֹתָה נָמוּךְ וְגָבוֹהַ כְּאַחַת. אֶרֶץ מִצְרַיִם: גָּלוּי שׁוֹתָה, {{ב|שֶׁאֵינוֹ גָּלוּי|שתעלת ההשקיה שלו חסומה}} אֵינוֹ שׁוֹתָה; אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: גָּלוּי וְשֶׁאֵינוֹ גָּלוּי שׁוֹתָה. אֶרֶץ מִצְרַיִם שׁוֹתָה וְאַחַר כָּךְ נִזְרַעַת, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שׁוֹתָה וְנִזְרַעַת, נִזְרַעַת וְשׁוֹתָה, שׁוֹתָה בְּכָל יוֹם וְנִזְרַעַת בְּכָל יוֹם. {{הע-שמאל|אם זורעים במצרים ואחר כך משקים בהצפה מהנילוס – הזרעים נשטפים ואינם צומחים. אבל הגשם בא"י אינו שוטף את הזרעים.}} אֶרֶץ מִצְרַיִם: אִם אַתָּה עָמֵל בָּהּ בְּפֶסֶל וּבְקַרְדֹּם וְנוֹתֵן שְׁנַת עֵינְךָ עָלֶיהָ, וְאִם לָאו – אֵין בְּכָךְ כְּלוּם אֲבָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ כֵּן, אֶלָּא הֵם יְשֵׁנִים עַל מִטּוֹתֵיהֶם וְהַמָּקוֹם מוֹרִיד לָהֶם גְּשָׁמִים. {{הע-שמאל|החקלאי במצרים מוותר על שינה כדי לחפור תעלות השקיה ולתחזקן, ואילו בא"י ההשקיה היא טבעית.}} מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְרָאָה בֶּן טוֹבִים אֶחָד וּמָסַר לוֹ עֶבֶד אֶחָד לְשַׁמְּשׁוֹ, שׁוּב רָאָה בֶּן טוֹבִים אַחֵר {{ב|מְעֻדָּן וּמְפֻנָּק וְעָסוּק בִּפְעֻלָּה וּמַכִּירוֹ וְאֶת אֲבוֹתָיו,|ולכן עולה על הראשון}} אָמַר: גְּזֵרָה שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה {{ב|בְּיָדִי|בעצמי}} וּמַאֲכִילוֹ! {{הע-שמאל|המשל מתיחס לשורה הראשונה של ההשוואה: מצרים שותה מהנילוס הנמוך המשרת אותה כעבד, ואילו א"י שותה ישירות מהקב"ה.}} כָּךְ כָּל הָאֲרָצוֹת נִתְּנוּ לָהֶן שַׁמָּשִׁים לְשַׁמְּשָׁן: מִצְרַיִם שׁוֹתָה מִן הַנִּילוֹס, בָּבֶל שׁוֹתָה מִן הַנְּהָרוֹת אֲבָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ כֵּן, אֶלָּא הֵם יְשֵׁנִים עַל מִטּוֹתֵיהֶם וְהַמָּקוֹם מוֹרִיד לָהֶם גְּשָׁמִים, וּלְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹּא כְּדַרְכֵי בָּשָׂר וָדָם דַּרְכֵי מָקוֹם: בָּשָׂר וָדָם קוֹנֶה לוֹ עֲבָדִים שֶׁהֵם זָנִים וּמְפַרְנְסִים אוֹתוֹ אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם קוֹנֶה לוֹ עֲבָדִים שֶׁיְּהֵא הוּא זָן וּמְפַרְנְסָם! {{הע-שמאל|מסקנה נוספת מהמשל הנ"ל.}} וּכְבָר הָיוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי צָדוֹק מְסֻבִּים בְּבֵית מִשְׁתֵּה בְּנוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל, מָזַג רַבָּן גַּמְלִיאֵל אֶת הַכּוֹס לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְלֹא רָצָה לִטְּלוֹ; נְטָלוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מַה זֶּה יְהוֹשֻׁעַ? בְּדִין שֶׁאָנוּ מְסֻבִּים וְגַמְלִיאֵל בְּרַבִּי עוֹמֵד וּמְשַׁמְּשֵׁנוּ? אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: הַנַּח לוֹ וִישַׁמֵּשׁ! אַבְרָהָם גְּדוֹל הָעוֹלָם שִׁמֵּשׁ מַלְאֲכֵי שָׁרֵת, וְכִסְבוּר שֶׁהֵם עַרְבִיִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה {{הע-שמאל|ראו [[בבא מציעא פו ב]], שאברהם חשד במלאכים שהם עובדי ע"ז, וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא, בסוף פרשה א שבמסכת עמלק ב,]] שגם משה למד מאברהם; אבל השוו [[בראשית רבה מח יא]] ואילך, שם יודע אברהם שמדובר במלאכים.}} שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית יח ב]]) '''"וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים"''', וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אַבְרָהָם גְּדוֹל הָעוֹלָם שִׁמֵּשׁ מַלְאֲכֵי שָׁרֵת, וְכִסְבוּר שֶׁהֵם עַרְבִיִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, גַּמְלִיאֵל בְּרַבִּי לֹא יְשַׁמְּשֵׁנוּ? אָמַר לָהֶם רַבִּי צָדוֹק: הִנַּחְתֶּם כְּבוֹד מָקוֹם וְאַתֶּם עֲסוּקִים בִּכְבוֹד בָּשָׂר וָדָם! {{הע-שמאל|דברי ר' צדוק מחזירים את הדיון לנושא הדרשה – הגשם שניתן בא"י ישירות מידי הקב"ה.}} אִם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם מַשִּׁיב רוּחוֹת וּמַעֲלֶה עֲנָנִים וּמוֹרִיד גְּשָׁמִים וּמְגַדֵּל צְמָחִים וְעוֹרֵךְ שֻׁלְחָן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, גַּמְלִיאֵל בְּרַבִּי לֹא יְשַׁמְּשֵׁנוּ? אַתָּה אוֹמֵר לְכָךְ בָּא הַכָּתוּב, אוֹ לְפִי שֶׁאֶרֶץ מִצְרַיִם פְּסֹלֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הִקִּישָׁהּ הַכָּתוּב לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? {{הע-שמאל|רמז לדרשה אלטרנטיבית בגנותה של א"י, והשוו לעיל פיסקה לז, ההצעה לדרשה שא"י פסולה כקרני השור. כאן הדרשה האלטרנטיבית משווה את א"י למצרים כפסולת ומציעה שהיא עולה על מצרים אבל לא על שאר הארצות. הדרשה שלפנינו מציגה את הדמיון בין גן העדן (בעצים) למצרים (בזרעים), וטוענת שמצרים – ובפרט ארץ גושן בימים שגרו בה ישראל – היתה מבורכת במיוחד, ובכל זאת א"י עדיפה.}} תַּלְמוּד לוֹמַר ([[בראשית יג י]]) '''"כְּגַן ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם"''', "כְּגַן ה'" – בְּאִילָנוֹת, "כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" – בִּזְרָעִים! אוֹ אֵינוֹ מַקִּישָׁהּ אֶלָּא לַמְגֻנֶּה שֶׁבָּהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[ויקרא יח ג]]) '''"אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ"''', מָקוֹם שֶׁיְּשַׁבְתֶּם בּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית מז ו]]) '''"בְּמֵיטַב הָאָרֶץ"'''! אוֹ אֵינוֹ מַקִּישָׁהּ אֶלָּא לִשְׁעַת גְּנוּתָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם"''', כְּשֶׁהֱיִיתֶם שָׁם הָיְתָה מִתְבָּרֶכֶת בִּשְׁבִילְכֶם, וְלֹא עַכְשָׁיו, שֶׁאֵין בְּרָכָה עָלֶיהָ כְּדֶרֶךְ שֶׁהֱיִיתֶם אַתֶּם שָׁם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּכָל מָקוֹם שֶׁהַצַּדִּיקִים הוֹלְכִים – בְּרָכָה בָּאת לְרַגְלָם {{הע-שמאל|ראו גם [[בראשית רבה לט]], על הברכה שמזוהה עם אברהם, וכאן לא הזכירו אותה כי היא מובנת מאליה, וראו [[בראשית רבה עג]]. והשוו את הרעיון הכללי ואת דברי ר' אלעזר בר' שמעון [[ביאור:תוספתא/סוטה/י|לתוספתא סוטה י]]}} יִצְחָק יָרַד לִגְרָר – בְּרָכָה בָּאת לְרַגְלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית כו יב]]) '''"וַיִּזְרַע יִצְחָק"''', יָרַד יַעֲקֹב אֵצֶל לָבָן – בְּרָכָה בָּאת לְרַגְלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית ל כז]]) '''"נִחַשְׁתִּי וַיְבָרְכֵנִי ה' בִּגְלָלֶךָ"''', יָרַד יוֹסֵף אֵצֶל פּוֹטִיפַר – בְּרָכָה בָּאת לְרַגְלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית לט ה]]) '''"וַיְבָרֶךְ ה' אֶת בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף"''', יָרַד יַעֲקֹב אֵצֶל פַּרְעֹה – בְּרָכָה בָּאת לְרַגְלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית מז י]]) '''"וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה"''', בַּמֶּה בֵּרְכוֹ? שֶׁנִּמְנְעוּ מִמֶּנּוּ שְׁנֵי רָעָב, שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית נ כא]]) '''"וְעַתָּה אַל תִּירָאוּ אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם"''', מַה כִּלְכּוּל הָאָמוּר לְהַלָּן בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אַף כִּלְכּוּל הָאָמוּר כָּאן בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן הַכָּתוּב מְדַבֵּר! {{הע-שמאל|שנות הרעב נפסקו כשירד יעקב למצרים, אבל חזרו לאחר מותו. רשב"י חולק וטוען שלא חזר הרעב למצרים, ור' אלעזר מצדיק את ת"ק – הוא ר' יוסי; וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/י|תוספתא סוטה י,]] רעיון דומה במילים אחרות.}} רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אֵין זֶה קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, שֶׁדִּבְרֵי צַדִּיקִים קַיָּמִים בְּחַיֵּיהֶם וּבְטֵלִים לְאַחַר מִיתָתָם! אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי מִדִּבְרֵי אַבָּה, שֶׁזֶּה הוּא קִדּוּשׁ הַשֵּׁם: שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם בְּרָכָה בָּעוֹלָם, נִסְתַּלְּקוּ צַדִּיקִים מִן הָעוֹלָם – נִסְתַּלְּקָה בְּרָכָה מִן הָעוֹלָם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בַּאֲרוֹן הָאֱלֹהִים שֶׁיָּרַד לְבֵית עוֹבֵד אֱדוֹם הַגִּתִּי, וְנִתְבָּרֵךְ בִּשְׁבִילוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ([[שמואל ב ו יב]]) '''"וַיֻּגַּד לַמֶּלֶךְ דָּוִד לֵאמֹר בֵּרַךְ ה' אֶת בֵּית עֹבֵד אֱדֹם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ בַּעֲבוּר אֲרוֹן הָאֱלֹהִים"''', וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אָרוֹן: שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה לֹא לְשָׂכָר וְלֹא לְהֶפְסֵד אֶלָּא לְשִׁבְרֵי לוּחוֹת שֶׁבּוֹ – נִתְבָּרֵךְ בִּשְׁבִילוֹ, קַל וָחֹמֶר לַצַּדִּיקִים שֶׁבַּעֲבוּרָם נִבְרָא הָעוֹלָם. אֲבוֹתֵינוּ בָּאוּ לָאָרֶץ – בָּאת בְּרָכָה לְרַגְלָם, שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים ו יא]]) '''"וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב אֲשֶׁר לֹא מִלֵּאתָ וּבֹרֹת חֲצוּבִים אֲשֶׁר לֹא חָצַבְתָּ."''' רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: וַהֲלֹא בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא מִלֵּאתָה, שֶׁעַכְשָׁו בָּאתָ לָאָרֶץ, '''"וּבֹרֹת חֲצוּבִים אֲשֶׁר לֹא חָצַבְתָּ"''', וַהֲלֹא בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא חָצַבְתָּ, שֶׁעַכְשָׁו בָּאתָ לָאָרֶץ, ([[דברים ו יא]]) '''"כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא נָטָעְתָּ"''', וַהֲלֹא בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא נָטַעְתָּ, שֶׁעַכְשָׁו בָּאתָ לָאָרֶץ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר מִלֵּאתָ, חָצַבְתָּ, נָטַעְתָּ? – זְכוּתְךָ הִיא שֶׁגָּרְמָה! וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁכָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, הָיוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ בּוֹנִים בָּתִּים וְחוֹפְרִים בּוֹרוֹת שִׁיחִים וּמְעָרוֹת נוֹטְעִים שָׂדוֹת וּכְרָמִים וְכָל עֵץ מַאֲכָל, {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פתיחתא|מכילתא, פתיחתא דויהי.]] דורש את לשון הנוכח בביטוי 'ואכלת ושבעת'.}} כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ אֲבוֹתֵינוּ לָאָרֶץ וְיִמְצְאוּ אוֹתָהּ מְלֵאָה בְּרָכָה. אוֹ לְפִי שֶׁבְּרָכָה זוֹ עֲלֵיהֶם יָכוֹל {{ב|יְהוּ|הכנעניים}} אוֹכְלִים וּשְׂבֵעִים? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[דברים ו יא]]) '''"וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ"''', אַתָּה אוֹכֵל וְשׂוֹבֵעַ, וְהֵם מוֹנְעִים מִנְּשֵׁיהֶם מִבְּנֵיהֶם וּמִבְּנוֹתֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ אֲבוֹתֵינוּ לָאָרֶץ וְיִמְצְאוּ אוֹתָהּ מְלֵאָה בְּרָכָה, זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ '''"אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם"''': כְּשֶׁהֱיִיתֶם שָׁם {{ב|הָיְתָה|ארץ מצרים}} מִתְבָּרֶכֶת בִּשְׁבִילְכֶם, וְלֹא עַכְשָׁיו שֶׁאֵין בְּרָכָה עָלֶיהָ כְּדֶרֶךְ שֶׁהֱיִיתֶם אַתֶּם שָׁם. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מדרש תנאים לדברים/יא#פסוק י|מדרש תנאים יא י]] שם הנוסח הפוך. הברכה לא"י תלויה בהתנהגות העם – בניגוד לברכה במצרים. כאן לראשונה מוצג חסרון פיזי של ארץ ישראל: הברכה בה תלויה בעם ואינה אוטומטית כמו במצרים.}} אַתָּה אוֹמֵר לְכָךְ בָּא הַכָּתוּב אוֹ לְהַקִּישׁ בִּיאָתָהּ שֶׁל זוֹ לְבִיאָתָהּ שֶׁל זוֹ? אֶרֶץ מִצְרַיִם הֱיִיתֶם עָלֶיהָ {{ב|מִנְיַן שָׁנִים שְׁמִטִּים וְיוֹבְלוֹת,|זמן מוגבל}} יָכוֹל אַף בְּאֶרֶץ כְּנַעַן כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לְרִשְׁתָּהּ"''', לְרִשְׁתָּהּ אַתֶּם בָּאִים, לֹא לִהְיוֹת עָלֶיהָ מִנְיַן שָׁנִים שְׁמִטִּים וְיוֹבְלוֹת, אֶלָּא הֶפְרֵשׁ בֵּין בִּיאָתָהּ שֶׁל זוֹ לְבִיאָתָהּ שֶׁל זוֹ: בִּיאַת אֶרֶץ מִצְרַיִם רְשׁוּת, בִּיאַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חוֹבָה. אֶרֶץ מִצְרַיִם, בֵּין שֶׁעוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם וּבֵין שֶׁאֵין עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם – הֲרֵי לָכֶם אֶרֶץ מִצְרַיִם; אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ כֵּן, אִם אַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם – הֲרֵי לָכֶם אֶרֶץ כְּנַעַן; וְאִם לָאו – הֲרֵי אַתֶּם גּוֹלִים מֵעָלֶיהָ וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[ויקרא יח כח]]) '''"וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ"'''. }} ===פיסקה לט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים יא יא''' ([[דברים יא יא]]) '''"וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת"''', {{הע-שמאל|הרים קשים לעיבוד חקלאי, ולכן מציעים שבגנות א"י הכתוב מדבר; וראו גם לעיל פיסקה לז, בדרשה על החרמון המכונה 'פסולת של א"י'. אבל הדרשן ורשב"י מוצאים היבט טוב גם בהרים.}} בְּשֶׁבַח אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר! אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אוֹ בִּגְנוּת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁמַּזְכִּיר בָּהּ הָרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "וּבְקָעֹת", מַה בְּקָעוֹת לְשֶׁבַח – אַף הָרִים לְשֶׁבַח; וְעוֹד שֶׁנּוֹתֵן טַעַם בָּהָר – טַעַם בַּבִּקְעָה, שֶׁפֵּרוֹת הָהָר קַלִּים וּפֵרוֹת הַבִּקְעָה שְׁמֵנִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: כְּשֶׁהִיא בִּקְעָה – עוֹשָׂה בֵּית כּוֹר, {{הע-שמאל|רשב"י טוען שהשטח בהר הוא גדול יותר, כי הוא מחשב את המדרונות שאינם במישור.}} כְּשֶׁהוּא הַר – הֲרֵי הוּא עוֹשֶׂה בֵּית כּוֹר מִן הַצָּפוֹן, בֵּית כּוֹר מִן הַדָּרוֹם, בֵּית כּוֹר מִן הַמִּזְרָח, בֵּית כּוֹר מִן הַמַּעֲרָב, בֵּית כּוֹר מִלְּמַעְלָה, וְנִמְצָא חֲמִשָּׁה מְכֻפָּלוֹת! שֶׁנֶּאֱמַר ([[יחזקאל ה ה]]) "כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים זֹאת יְרוּשָׁלַ͏ִם בְּתוֹךְ הַגּוֹיִם שַׂמְתִּיהָ וּסְבִיבוֹתֶיהָ אֲרָצוֹת", {{הע-שמאל|דרשה נפרדת: האם ירושלים היא ארץ או שרק 'סביבותיה ארצות'? – התשובה היא שבא"י יש סוגי קרקעות שונים ומגוונים, וראו גם בפיסקה לז לעיל.}} וּבְמָקוֹם אַחֵר קוֹרֵא אוֹתָהּ "אֶרֶץ"; כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ? אֶרֶץ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִינֵי אֲרָצוֹת הַרְבֵּה: בֵּית הָאֲדָמָה, בֵּית הַחוֹלוֹת, בֵּית הֶעָפָר. דָּבָר אַחֵר: "אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת", מַגִּיד שֶׁלֹּא שָׁווּ טַעַם פֵּרוֹת הַר לְטַעַם פֵּרוֹת בִּקְעָה וְלֹא טַעַם פֵּרוֹת בִּקְעָה לְטַעַם פֵּרוֹת הַר, אֵין לִי אֶלָּא שֶׁלֹּא שָׁווּ טַעַם פֵּרוֹת הַר לְטַעַם פֵּרוֹת בִּקְעָה וְלֹא טַעַם פֵּרוֹת בִּקְעָה לְטַעַם פֵּרוֹת הַר, מִנַּיִן שֶׁלֹּא שָׁווּ טַעַם פֵּרוֹת הַר זֶה לְטַעַם פֵּרוֹת הַר אַחֵר, וְלֹא טַעַם פֵּרוֹת בִּקְעָה זוֹ לְטַעַם פֵּרוֹת בִּקְעָה אַחֶרֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת", הָרִים – הָרִים הַרְבֵּה; בְּקָעוֹת – בְּקָעוֹת הַרְבֵּה. {{הע-שמאל|חלוקת א"י להרבה הרים ולהרבה בקעות, וכן חלוקתה ל12 שבטים מגדילות את הגיוון שבה, הניכר בפירותיה.}} רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: שְׁתֵּים עָשָׂר אֲרָצוֹת נִתְּנוּ, כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא שָׁווּ טַעַם פֵּרוֹת שִׁבְטוֹ שֶׁל זֶה לְטַעַם פֵּרוֹת שִׁבְטוֹ שֶׁל זֶה וְלֹא טַעַם פֵּרוֹת שִׁבְטוֹ שֶׁל זֶה לְטַעַם פֵּרוֹת שִׁבְטוֹ שֶׁל זֶה! וְאֵלּוּ הֵם: ([[דברים ו י]]-יא) "כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ", {{הע-שמאל|12 פעמים מופיעה המילה 'ארץ' בפרשיות המספרות בשבח א"י, ורשב"י מסיק שמדובר ב12 ארצות שטעם פירותיהן שונה ומגוון.}} "וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ", "אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת", "אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ", ([[דברים ח ז]]-י) "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה", "אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם", "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה", "אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ", "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת...", "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל", "עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ", "אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" – הֲרֵי שְׁתֵּים עָשָׂר אֲרָצוֹת נִתְּנוּ כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא שָׁווּ טַעַם פֵּרוֹת שִׁבְטוֹ שֶׁל זֶה לְטַעַם פֵּרוֹת שִׁבְטוֹ שֶׁל זֶה וְלֹא טַעַם פֵּרוֹת שִׁבְטוֹ שֶׁל זֶה לְטַעַם פֵּרוֹת שִׁבְטוֹ שֶׁל זֶה, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת", הָרִים – הָרִים הַרְבֵּה, בְּקָעוֹת – בְּקָעוֹת הַרְבֵּה. רַבִּי יוֹסֵי בֶּן הַמְשֻׁלָּם אוֹמֵר, מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁנּוֹתֵן מַטְעַמִּים בָּאָרֶץ כָּךְ נוֹתֵן מַטְעַמִּים בַּיָּם? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[בראשית א י]]) "וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים", {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:משנה מקואות פרק ה#משנה ד|מקואות ה ד,]] וכן [[בראשית רבה ה ח]].}} וַהֲלֹא יָם אֶחָד הוּא שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית א ט]]) "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד", מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים"? מַגִּיד שֶׁלֹּא שָׁוֶה טַעַם דָּג הָעוֹלֶה מֵעַכּוֹ לְטַעַם דָּג הָעוֹלֶה מִצִּידוֹן, וְלֹא הָעוֹלֶה מִצִּידוֹן לָעוֹלֶה מִפַּמְיָיס! לְפִי שֶׁעֲפָרוֹ שֶׁל הַר קַל וְשֶׁל בִּקְעָה שָׁמֵן, {{הע-שמאל|הבקעה אינה מתמלאת בבוץ, והמים מצמיחים עשב. לעניין גלוי ושאינו גלוי ראו לעיל פיסקה לח; כאן 'שאינו גלוי' הוא שדה במדרון מזרחי, שאינו גלוי לגשם. בא"י יש גם השקיה ממי נהר וממי שלגים וממי הטל.}} יָכוֹל יִהְיוּ מַיִם גּוֹרְשִׁים אֶת הֶעָפָר לִמְקוֹם בִּקְעָה וּתְהֵא בִּקְעָה מְחֻסֶּרֶת מַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת", הַר לְפִי מַה שֶּׁהוּא וּבִקְעָה לְפִי מַה שֶּׁהִיא, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[זכריה י א]]) "שַׁאֲלוּ מֵה' מָטָר בְּעֵת מַלְקוֹשׁ... וּמְטַר גֶּשֶׁם יִתֵּן לָהֶם לְאִישׁ עֵשֶׂב בַּשָּׂדֶה", אוֹ לְפִי שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְכֻפֶּלֶת בֶּהָרִים, יְהֵא גָּלוּי שׁוֹתֶה, שֶׁאֵין גָּלוּי אֵין שׁוֹתֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר "לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם", גָּלוּי וְשֶׁאֵין גָּלוּי שׁוֹתֶה! וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[איוב לז יא]]) "אַף בְּרִי יַטְרִיחַ עָב יָפִיץ עֲנַן אוֹרוֹ", וְאוֹמֵר ([[איוב לז יב]]) "וְהוּא מְסִבּוֹת מִתְהַפֵּךְ", שֶׁיִּהְיוּ עֲנָנִים מַקִּיפוֹת אוֹתָהּ וּמַשְׁקוֹת אוֹתָהּ מִכָּל רוּחַ, אוֹ לְפִי שֶׁשּׁוֹתָה מֵי גְּשָׁמִים אֲבָל אֵינוֹ שׁוֹתָה מֵי שִׁלּוּחִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם", כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "מָיִם" אַף מֵי שִׁלּוּחִים שׁוֹתָה! וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[דברים ח ז]]) "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם", אוֹ לְפִי שֶׁשּׁוֹתָה מֵי שִׁלּוּחִים, אֲבָל אֵינָהּ שׁוֹתָה מֵי שְׁלָגִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם", כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "מָיִם" אַף מֵי שְׁלָגִים שׁוֹתָה! וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[ישעיה נה י]]) "כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם", וְאוֹמֵר ([[איוב לז ו]]) "כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵי אָרֶץ", אוֹ לְפִי שֶׁשּׁוֹתָה מֵי שְׁלָגִים, אֲבָל אֵינָהּ שׁוֹתָה מֵי טְלָלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם", כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "מָיִם" אַף מֵי טְלָלִים שׁוֹתָה! דָּבָר אַחֵר: מַה גְּשָׁמִים לִבְרָכָה אַף טְלָלִים לִבְרָכָה, {{הע-שמאל|דורש את הסמיכות הנפוצה של טל ומטר, שהטל אינו מעלה מחלות בצמחים אלא משקה אותם, בדומה למטר. בשורה האחרונה מופיע הטל כדימוי לקב"ה ולישראל, כברכה.}} וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[בראשית כז כח]]) "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם", וְאוֹמֵר ([[דברים לב ב]]) "יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי, תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי", וְאוֹמֵר ([[הושע יד ו]]) "אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל", וְאוֹמֵר ([[מיכה ה ו]]) "וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב כְּטַל מֵאֵת ה'". }} ===פיסקה מ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים יא יב''' ([[דברים יא יב]]) '''"אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ"''', וְכִי אֹתָהּ בִּלְבַד הוּא דּוֹרֵשׁ? {{הע-שמאל|דרשה על פרטיקולריות לעומת אוניברסליות. אמנם הקב"ה מחוייב לכל העולם, אבל ההשגחה שלו על העולם היא נספח להשגחתו על ארץ ישראל, עם ישראל, המקדש והר סיני.}} וַהֲלֹא כָּל הָאֲרָצוֹת הוּא דּוֹרֵשׁ? שֶׁנֶּאֱמַר ([[איוב לח כו]]) "לְהַמְטִיר עַל אֶרֶץ לֹא אִישׁ... לְהַשְׂבִּיעַ שֹׁאָה וּמְשֹׁאָה", וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ"? כִּבְיָכוֹל אֵין דּוֹרֵשׁ אֶלָּא אֹתָהּ; וּבִשְׁבִיל דְּרִישָׁה שֶׁדּוֹרְשָׁהּ – דּוֹרֵשׁ כָּל הָאֲרָצוֹת עִמָּהּ. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[תהלים קכא ד]]) "הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל", וְכִי יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד הוּא שׁוֹמֵר? וַהֲלֹא הוּא שׁוֹמֵר אֶת הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר ([[איוב יב י]]) "אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ", וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל"? כִּבְיָכוֹל שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר אֶלָּא יִשְׂרָאֵל; וּבִשְׁבִיל שְׁמִירָה שֶׁשּׁוֹמְרָם – שׁוֹמֵר אֶת הַכֹּל עִמָּהֶם. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[מלכים א ט ג]]) "וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים", וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ([[זכריה ד י]]) "עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ", וְאוֹמֵר ([[משלי טו ג]]) "בְּכָל מָקוֹם עֵינֵי ה' צֹפוֹת רָעִים וְטוֹבִים", וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים"? כִּבְיָכוֹל אֵין עֵינַי וְלִבִּי אֶלָּא שָׁם. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[תהלים כט ח]]) "קוֹל ה' יָחִיל מִדְבָּר, יָחִיל ה' מִדְבַּר קָדֵשׁ", מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? זֶה בְּיוֹתֵר. '''"דֹּרֵשׁ אֹתָהּ"''' – נִתְּנָה לִדְרִישָׁה, לְהַפְרִישׁ מִמֶּנָּה חַלָּה תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת {{הע-שמאל|החוקים המחייבים הפרשת מתנות חלים רק בא"י.}} אוֹ אַף שְׁאָר אֲרָצוֹת נִתְּנוּ לִדְרִישָׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֹתָהּ", אֹתָהּ נִתְּנָה לִדְרִישָׁה, וְלֹא שְׁאָר אֲרָצוֹת נִתְּנוּ לִדְרִישָׁה. דָּבָר אַחֵר: '''"דֹּרֵשׁ אֹתָהּ"''', מַגִּיד שֶׁנִּתְּנָה בִּשְׂכַר דְּרִישָׁה {{הע-שמאל|לפי הדרשה א"י מוצגת כשכר על לימוד התורה, בדומה לפשט שבו היא שכר על קיום מצוות, ובניגוד למושג של 'מצוות יישוב א"י', שלפיו היא חובה וטורח המוטל עלינו בניגוד לנוחותנו.}} שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים יא יט]]-כא) "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם... לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם", וְאוֹמֵר ([[תהלים קה מד]]-מה) "וַיִּתֵּן לָהֶם אֲרָצוֹת גּוֹיִם... בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו". '''"תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ"''', כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ", {{הע-שמאל|הקב"ה מביט תמיד לא"י, וההבדל בין הפסוקים הוא רק בתוצאות של ההבטה הזאת: כשהוא מביט לטובה אין ישראל ניזוקים, וכשהוא מביט לרעה, כשאין ישראל עושים רצונו – הארץ רועדת ונהרסת. כאן מתחיל המדרש לעסוק בקושי שבמגורים בא"י, הקיים אם אין עושים רצונו.}} וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר ([[תהלים קד לב]]) "הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ", כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים הַלָּלוּ? כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ", וְאֵינָם נִזּוֹקִים, וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם "הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד". לְעִנְיַן טוֹבָה הוּא אוֹמֵר "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ", לְעִנְיַן רָעָה הוּא אוֹמֵר "הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד", לְעִנְיַן טוֹבָה כֵּיצַד? הָיוּ רְשָׁעִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְנִגְזְרוּ עֲלֵיהֶם גְּשָׁמִים מוּעָטִים – וְחָזְרוּ בָּהֶם, {{הע-שמאל|דורש את הפסוק כולו, כולל הסיום 'מראשית שנה ועד אחרית השנה': למרות שנגזר דין מסויים בראש השנה – ניתן לתקן אותו או לקלקל אותו בהתאם להתנהגות הציבור גם מאוחר יותר.}} לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם אִי אֶפְשָׁר, אֶלָּא "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ", מוֹרִידָם בִּזְמַנָּם וּמְשַׁלֵּחַ בָּהֶם אֶת הַבְּרָכָה, וּמוֹרִידָם עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהִיא צְרִיכָה לָהֶם. לְעִנְיַן רָעָה כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְנִגְזְרוּ עֲלֵיהֶם גְּשָׁמִים מְרֻבִּים – וְחָזְרוּ בָּהֶם, לִפְחֹת מֵהֶם אִי אֶפְשָׁר, אֶלָּא "הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד", מוֹרִידָם שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּם וְשׁוֹלֵחַ בָּהֶם אֶת הַמְּאֵרָה, וּמוֹרִידָם עַל הָאָרֶץ שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לָהֶם, לַיַּמִּים וְלַמִּדְבָּרוֹת שֶׁנֶּאֱמַר ([[איוב כד יט]]) "צִיָּה גַם חֹם יִגְזְלוּ מֵימֵי שֶׁלֶג שְׁאוֹל חָטָאוּ", מַעֲשִׂים שֶׁעֲשִׂיתֶם עִמָּדִי בִּימוֹת הַחַמָּה, שֶׁלֹּא הִפְרַשְׁתֶּם תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת – מָנְעוּ מִכֶּם אֶת הַגְּשָׁמִים. '''"מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה"''', מַגִּיד שֶׁמֵּרֵאשִׁית הַשָּׁנָה נִגְזְרוּ עָלֶיהָ כַּמָּה גְּשָׁמִים כַּמָּה טְלָלִים, כַּמָּה חַמָּה תִּזְרַח עָלֶיהָ, כַּמָּה רוּחוֹת נוֹשְׁבוֹת עָלֶיהָ. {{הע-שמאל|ראו לעיל, וראו [[ביאור:משנה ראש השנה פרק א#משנה ב|ראש השנה א, ב,]] שם ''''בחג''' נידונים על המים', ולא בראש השנה.}} דָּבָר אַחֵר: "מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה" – אֲנִי אֲבָרֵךְ אֶתְכֶם בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, בְּבִנְיָן וּבִנְטִיעָה, בְּאֵירוּסִים וּבְנִשּׂוּאִים וּבְכָל מַה שֶּׁאַתֶּם שׁוֹלְחִים בּוֹ אֶת יְדֵיכֶם אֲנִי אֲבָרֵךְ אֶתְכֶם. {{הע-שמאל|הברכה מראש השנה היא על כל צרכי האדם, ולא רק בגשם. הסגנון, בגוף ראשון – מושפע מ[[שמות כ כא]].}} דָּבָר אַחֵר: "מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה", וְכִי יֵשׁ פֵּרוֹת בַּשָּׂדֶה מִתְּחִלַּת הַשָּׁנָה וְעַד סוֹפָהּ? אֶלָּא הֵם בִּרְשׁוּתִי לִתֵּן בָּהֶם בְּרָכָה בַּבַּיִת, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי נוֹתֵן בָּהֶם בְּרָכָה בַּשָּׂדֶה, שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים כח ח]]) "יְצַו ה' אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ", {{הע-שמאל|הברכה והמארה עשויות להתגשם גם במאוחר, לאחר שהפירות אוחסנו ואפילו לאחר שנאכלו. ברכה מאפשרת התנהגות של מעט כאילו הוא הרבה ומאירה – להפך. כך מנוטרל המושג של יום דין מסויים, וראו גם בדרשה לעיל, 'לעניין טובה' וכו'.}} וְאוֹמֵר ([[חגי ב יט]]) "הַעוֹד הַזֶּרַע בַּמְּגוּרָה... מִן הַיּוֹם הַזֶּה אֲבָרֵךְ", מִנַּיִן אַף בָּאוֹצָר? שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים כח ג]]) "בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה", מִנַּיִן אַף בָּעִסָּה? שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים כח ה]]) "בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ", מִנַּיִן אַף בִּכְנִיסָה וּבִיצִיאָה? שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים כח ו]]) "בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ", מִנַּיִן אַף בַּאֲכִילָה וּבִשְׂבִיעָה? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[דברים ח י]]) "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ", מִנַּיִן אַף כְּשֶׁיֵּרְדוּ לְתוֹךְ מֵעֶיךָ? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[שמות כג כה]]) "וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ", הֵם בִּרְשׁוּתִי לִתֵּן בָּהֶם בְּרָכָה בַּבַּיִת, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי נוֹתֵן בָּהֶם בְּרָכָה בַּשָּׂדֶה, לֹא כִּנָּה וְרַקְבּוּבִית בַּפֵּרוֹת, וְלֹא יַיִן מַחְמִיץ, וְלֹא שֶׁמֶן מַבְאִישׁ. אוֹ, לְפִי שֶׁמִּדַּת טוֹבָה מְרֻבָּה מִמִּדַּת פּוּרְעָנוּת, יָכוֹל לֹא יִהְיוּ בִּרְשׁוּתִי לִתֵּן בָּהֶם מְאֵרָה בַּבַּיִת כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי נוֹתֵן בָּהֶם מְאֵרָה בַּשָּׂדֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[חגי א ט]]) "וַהֲבֵאתֶם הַבַּיִת וְנָפַחְתִּי בוֹ", וְאוֹמֵר ([[דברים כח כ]]) "יְשַׁלַּח ה' בְּךָ אֶת הַמְּאֵרָה אֶת הַמְּהוּמָה וְאֶת הַמִּגְעֶרֶת", מִנַּיִן אַף בָּאוֹצָר? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[דברים כח טז]]) "אָרוּר אַתָּה בָּעִיר", מִנַּיִן אַף בָּעִסָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[דברים כח יז]]) "אָרוּר טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ", מִנַּיִן אַף בִּכְנִיסָה וּבִיצִיאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[דברים כח יט]]) "אָרוּר אַתָּה בְּבֹאֶךָ וְאָרוּר אַתָּה בְּצֵאתֶךָ", מִנַּיִן אַף בַּאֲכִילָה וּבִשְׂבִיעָה? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[ויקרא כו כו]]) "וַאֲכַלְתֶּם וְלֹא תִשְׂבָּעוּ", מִנַּיִן לִכְשֶׁיֵּרְדוּ לְתוֹךְ מֵעַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[מיכה ו יד]]) "וְיֶשְׁחֲךָ בְּקִרְבֶּךָ", הֵם בִּרְשׁוּתִי לִתֵּן בָּהֶם מְאֵרָה בַּבַּיִת כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי נוֹתֵן בָּהֶם מְאֵרָה בַּשָּׂדֶה, כִּנָּה וְרַקְבּוּבִית בַּפֵּרוֹת, וְיַיִן מַחְמִיץ וְשֶׁמֶן מַבְאִישׁ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיוּ לוֹ בָּנִים וַעֲבָדִים הַרְבֵּה {{הע-שמאל|רשב"י מדגיש שוב את התלות הקיומית של החיים בא"י בקב"ה וברצונו הטוב.}} וְהָיוּ נִזּוֹנִים וּמִתְפַּרְנְסִים מִתַּחַת יָדוֹ וּמַפְתְּחוֹת שֶׁל אוֹצָר בְּיָדוֹ, כְּשֶׁהֵם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ הוּא פּוֹתֵחַ אֶת הָאוֹצָר, וְהֵם אוֹכְלִים וּשְׂבֵעִים, וּכְשֶׁאֵין עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ הוּא נוֹעֵל אֶת הָאוֹצָר, וְהֵם מֵתִים בָּרָעָב. כָּךְ יִשְׂרָאֵל: כְּשֶׁעוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם ([[דברים כח יב]]) "יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם", וּכְשֶׁאֵינָם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ, מַה הוּא אוֹמֵר? ([[דברים יא יז]]) "וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר". רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: כִּכָּר וּמַקֵּל יָרְדוּ כְּרוּכִים מִן הַשָּׁמַיִם, {{הע-שמאל|רשב"י מציג את השכר והעונש במונחים ככר ומקל, ולא כמו ישעיה המשתמש במונחים טוב וחרב.}} אָמַר לָהֶם: אִם עֲשִׂיתֶם אֶת הַתּוֹרָה – הֲרֵי כִּכָּר לֶאֱכֹל, וְאִם לָאו – הֲרֵי מַקֵּל לִלְקוֹת בּוֹ, הֵיכָן פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל דָּבָר? ([[ישעיה א יט]]) "אִם תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם טוּב הָאָרֶץ תֹּאכֵלוּ וְאִם תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶם חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ כִּי פִּי ה' דִּבֵּר". רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: סֵפֶר וְסַיִף יָרְדוּ כְּרוּכִים מִן הַשָּׁמַיִם, {{הע-שמאל|המקור למונחים ספרא וסייפא. הדרשה של ר' אלעזר דורשת את סיפור גן עדן כסיפור נתינת התורה: עץ החיים הוא התורה ולהט החרב הוא העונש למי שאינו שומר אותה.}} אָמַר לָהֶם: אִם עֲשִׂיתֶם אֶת הַתּוֹרָה הַכְּתוּבָה בָּזֶה – הֲרֵי אַתֶּם נִצּוֹלִים מִזֶּה, וְאִם לָאו – הֲרֵי אַתֶּם לוֹקִים בּוֹ. הֵיכָן פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל דָּבָר? ([[בראשית ג כד]]) "וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים". }} ===פיסקה מא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים יא יג''' ([[דברים יא יג]]) "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֺתַי", לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|הדרשה מבארת את הפרשה כקשורה למצוות לימוד תורה ולאו דווקא לקיום המצוות בכלל. והשוו לדברי ר' יהושע בן קרחה [[ביאור:משנה ברכות פרק ב#משנה ב|בברכות ב ב,]] שהפרשה עוסקת בקיום המצוות. לפי הדרשה לימוד התורה הוא גם במצוות שאין הלומדים יכולים לקיים באותו הזמן. והשוו [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה ה|אבות ד ה,]] המעדיפה את הלומד על מנת לעשות על פני הלומד על מנת ללמד.}} לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים ה א]]) "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם", שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁלֹּא נִתְחַיְּבוּ {{ב|בַּתַּלְמוּד|במצוות לימוד התורה התיאורטית}} עַד שֶׁנִּתְחַיְּבוּ {{ב|בַּמַּעֲשֶׂה|בקיום המצוות באופן מעשי}}? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֺתַי", מַגִּיד שֶׁמִּיָּד נִתְחַיְּבוּ בַּתַּלְמוּד, וְאֵין לִי אֶלָּא מִצְווֹת עַד שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, כְּגוֹן {{ב|בְּכוֹרוֹת וְקָרְבָּנוֹת וּמַעְשַׂר בְּהֵמָה|מצוות שהיו חייבים בהן גם במדבר}} מִצְווֹת מִשֶּׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, כְּגוֹן {{ב|הָעֹמֶר וְהַחַלָּה וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים,|שחייבים בהן רק אחרי שנכנסו לא"י}} מִנַּיִן? {{הע-שמאל|לעניין לחם הפנים – אמנם היו מחוייבים בו גם במדבר, אבל רק לאחר שבעת ימי המילואים (ראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/ז#ב|תוספתא מנחות ז ב;]]) ואילו בלימוד המצווה היו מחוייבים לפני כן- דורש את הכפילות 'שמוע תשמעו'.}} תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֺתַי", לְרַבּוֹת שְׁאָר מִצְווֹת. אֵין לִי אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא כָּבְשׁוּ וְיָשְׁבוּ, מִשֶּׁכָּבְשׁוּ וְיָשְׁבוּ, כְּגוֹן {{ב|לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעַשְׂרוֹת וּתְרוּמָה שְׁמִטִּים וְיוֹבְלוֹת,|מצוות התלויות בנחלת הארץ}} מִנַּיִן? {{הע-שמאל|כאן דורש את 'מצוותי'.}} תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֺתַי", לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם מִצְווֹת אֲחֵרוֹת. "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם", מַגִּיד שֶׁמַּעֲשֶׂה תָּלוּי בַּתַּלְמוּד, וְאֵין תַּלְמוּד תָּלוּי בַּמַּעֲשֶׂה, וְכֵן מָצִינוּ, שֶׁעָנַשׁ עַל הַתַּלְמוּד יוֹתֵר מִן הַמַּעֲשֶׂה {{הע-שמאל|הדרשה ממשיכה לפתח את המתח בין לימוד התורה לקיומה. נראה שהמתח הזה קשור גם למתח בין החכמים לחסידים הראשונים, וראו [[ביאור:משנה אבות פרק ב#משנה ה|אבות ב ה,]] וכן [[ביאור:תוספתא/מעשר שני/ג#יז|תוספתא מע"ש ג יז.]] ההעדפה בדרשה היא כמובן ללימוד, המזוהה עם אמת, חסד (!) ודעת.}} שֶׁנֶּאֱמַר ([[הושע ד א]]) "שִׁמְעוּ דְבַר ה' בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי רִיב לַה' עִם יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ כִּי אֵין אֱמֶת וְאֵין חֶסֶד וְאֵין דַּעַת אֱלֹהִים בָּאָרֶץ", "אֵין אֱמֶת" – אֵין דִּבְרֵי אֱמֶת נֶאֱמָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר ([[משלי כג כג]]) "אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר"; "וְאֵין חֶסֶד" – אֵין דִּבְרֵי חֶסֶד נֶאֱמָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר ([[תהלים קיט סד]]) "חַסְדְּךָ ה' מָלְאָה הָאָרֶץ"; "וְאֵין דַּעַת" – אֵין דִּבְרֵי דַּעַת נֶאֱמָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר ([[הושע ד ו]]) "נִדְמוּ עַמִּי מִבְּלִי הַדָּעַת כִּי אַתָּה הַדַּעַת מָאַסְתָּ". וְאוֹמֵר ([[ישעיה ה כד]]) "לָכֵן כֶּאֱכֹל קַשׁ לְשׁוֹן אֵשׁ וַחֲשַׁשׁ לֶהָבָה יִרְפֶּה", {{הע-שמאל|הפסוק מישעיה מתאר מצב שבו אוכל הקש את האש, בניגוד למצב הרגיל שבו ההפך מתרחש; וראו [[עובדיה א יח]].}} וְכִי יֵשׁ לְךָ קַשׁ שֶׁהוּא אוֹכֵל אֵשׁ? אֶלָּא קַשׁ זֶה הוּא עֵשָׂו הָרָשָׁע, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מַרְפִּים יְדֵיהֶם מִן (הַמִּצְווֹת)[הַתּוֹרָה] – שׁוֹלֵט בָּהֶם. וְאוֹמֵר ([[ירמיה ט יא]]-יב) "מִי הָאִישׁ הֶחָכָם וְיָבֵן אֶת זֹאת וַאֲשֶׁר דִּבֶּר פִּי ה' אֵלָיו וְיַגִּדָהּ, עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ נִצְּתָה כַמִּדְבָּר מִבְּלִי עֹבֵר? {{הע-שמאל|דורש 'את תורתי' במובן 'את לימוד תורתי; ובדומה "את תורת ה'" – את לימוד התורה.}} וַיֹּאמֶר ה' עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיהֶם, וְלֹא שָׁמְעוּ בְקוֹלִי וְלֹא הָלְכוּ בָהּ", וְאוֹמֵר ([[עמוס ב ד]]) "כֹּה אָמַר ה' עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יְהוּדָה וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל מָאֳסָם אֶת תּוֹרַת ה' וְחֻקָּיו לֹא שָׁמָרוּ". וּכְבָר הָיוּ רַבִּי טַרְפוֹן וְרַבִּי עֲקִיבָה וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי מְסֻבִּים בְּבֵית עָרִיס בְּלוֹד, {{הע-שמאל|לפי המסקנה התלמוד גדול כי הוא מביא לידי קיום המצוות; אבל נראה שר' עקיבא מעדיף אפילו תלמוד שאינו מביא למעשה על פני המעשה עצמו. ר' טרפון טוען כשיטת החסידים, והשוו [[ביאור:משנה אבות פרק א#משנה יז|אבות א יז,]] ששמעון מעדיף את המעשה על המדרש, וכן [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה ט|אבות ג ט,]] הגישה של החסיד ר' חנינא בן דוסא.}} נִשְׁאֲלָה שְׁאֵלָה זוֹ לִפְנֵיהֶם: מִי גָּדוֹל, תַּלְמוּד אוֹ מַעֲשֶׂה? אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן: גָּדוֹל מַעֲשֶׂה! רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: גָּדוֹל תַּלְמוּד! עָנוּ כֻּלָּם וְאָמְרוּ: גָּדוֹל תַּלְמוּד, שֶׁהַתַּלְמוּד מֵבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה! רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: גָּדוֹל תַּלְמוּד, שֶׁקּוֹדֵם לַחַלָּה אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְלַמַּעַשְׂרוֹת חֲמִשִּׁים וְאַרְבַּע, {{הע-שמאל|ר' יוסי, בעל "סדר עולם", מדגיש את העובדה שהתלמוד התקיים לפני המעשה בהרבה מצוות, ומכאן שהוא גדול ממנו. כך גם בתקופת חז"ל, כשהרבה מצוות לא יכלו להתקיים עקב החורבן. ראו בתחילת הפיסקה שהמעשרות ניתנו רק לאחר שחלפו 14 שנים מהכניסה לארץ (שנות הכיבוש והחלוקה), ואילו השביעית התקיימה לאחר עוד שבע שנים והיובל – 49 שנים אחרי חלוקת הארץ. הדרשה מסתיימת בתיאור השכר על לימוד התורה – שוב בהנחה שהפרשה עוסקת במצוות הלימוד ולא בחובת המעשה.}} וְלַשְּׁמִטִּים שִׁשִּׁים וְאַחַת, וְלַיּוֹבְלוֹת מֵאָה וְשָׁלֹשׁ. וּכְשֵׁם שֶׁעָנַשׁ עַל הַתַּלְמוּד יוֹתֵר מִן הַמַּעֲשֶׂה כָּךְ נָתַן שָׂכָר עַל הַתַּלְמוּד יוֹתֵר מִן הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם", מַהוּ אוֹמֵר? "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם". וְאוֹמֵר ([[תהלים קה מד]]-מה) "וַיִּתֵּן לָהֶם אֲרָצוֹת גּוֹיִם וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו" וגו'. "אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם", {{הע-שמאל|הדגש בדרשה שלפנינו הוא שאין היררכיה בלימוד התורה, וערך הלימוד אינו קשור לזהות האומרו אלא לתוכן הדברים, ובלשון הרמב"ם: 'שמע האמת ממי שאמרה' ([[שמונה פרקים לרמב"ם הקדמה]]). דבר תורה מהקטן שבישראל מוערך כאילו נאמר ישירות מהקב"ה עצמו, המכונה "רועה '''אחד'''" בקריאת שמע.}} מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם שָׁמַע אָדָם דָּבָר מִפִּי קָטָן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל יְהֵא בְּעֵינָיו כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי חָכָם? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם", וְלֹא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי חָכָם, אֶלָּא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי חֲכָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר ([[קהלת יב יא]]) "דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת", מַה דָּרְבָן זֶה מְכַוֵּן אֶת הַפָּרָה לִתְלָמֶיהָ, לְהָבִיא חַיִּים לִבְעָלֶיהָ, {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ז#ז|תוספתא סוטה ז ז]]}} כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה מְכַוְּנִים דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם לְדַעַת הַמָּקוֹם, וְלֹא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי חֲכָמִים, אֶלָּא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי סַנְהֶדְרִין; שֶׁנֶּאֱמַר "בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת", וְאֵין אֲסֻפּוֹת אֶלָּא סַנְהֶדְרִין, שֶׁנֶּאֱמַר ([[במדבר יא טז]]) "אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל". וְלֹא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי סַנְהֶדְרִין, אֶלָּא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר ([[קהלת יב יא]]) "נִתְּנוּ מֵ'''רוֹעֶה''' אֶחָד", וְאוֹמֵר ([[ישעיה סג יא]]) "וַיִּזְכֹּר יְמֵי עוֹלָם מֹשֶׁה עַמּוֹ". וְלֹא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי מֹשֶׁה, אֶלָּא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי הַגְּבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "נִתְּנוּ מֵרוֹעֶה '''אֶחָד'''", וְאוֹמֵר ([[תהלים פ ב]]) "רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה", וְאוֹמֵר ([[דברים ו ד]]) "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' '''אֶחָד'''". הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ([[שיר השירים ז ה]]) "עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן עַל שַׁעַר בַּת רַבִּים". {{הע-שמאל|דרשה נוספת בזכותם של חכמים וחשבונותיהם, המתקיימים בבתי המדרש. לפי הדרשה בזכותם תבוא הגאולה ע"י אליהו הנביא.}} "עֵינַיִךְ" – אֵלּוּ זְקֵנִים הַמִּתְמַנִּים עַל הַצִּבּוּר, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[ישעיה כט י]]) "כִּי נָסַךְ עֲלֵיכֶם ה' רוּחַ תַּרְדֵּמָה וַיְעַצֵּם אֶת עֵינֵיכֶם", "בְּרֵכוֹת" – מַה בְּרֵכָה זוֹ, אֵין אָדָם יוֹדֵעַ מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ – כָּךְ אֵין אָדָם עוֹמֵד עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים, "בְּחֶשְׁבּוֹן" – בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁנִּגְמָרִים בְּעֵצָה וּבְמַחֲשָׁבָה; הֵיכָן נִגְמָרִים? בְּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, "עַל שַׁעַר בַּת רַבִּים", מַה הוּא אוֹמֵר ([[שיר השירים ז ה]]) "אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק", אִם עֲשִׂיתֶם אֶת הַתּוֹרָה – קַוּוּ לְאֵלִיָּהוּ, שֶׁאָמַרְתִּי לוֹ ([[מלכים א יט טו]]) "לֵךְ שׁוּב לְדַרְכְּךָ מִדְבַּרָה דַמָּשֶׂק", וְאוֹמֵר ([[מלאכי ג כב]]–כד) "זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי... הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ... וְהֵשִׁיב" וגו'. "לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם", שֶׁמָּא תֹּאמַר: הֲרֵינִי לָמֵד תּוֹרָה בִּשְׁבִיל שֶׁאֶעֱשִׁיר, בִּשְׁבִיל שֶׁאֶקָּרֵא רַבִּי, בִּשְׁבִיל שֶׁאֲקַבֵּל שָׂכָר לָעוֹלָם הַבָּא? תַּלְמוּד לוֹמַר "לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם", {{הע-שמאל|לימוד התורה צריך להיות לשם קיום המצווה ולא כדי לזכות בהישגים אחרים, והשוו לסיפור על אלישע בן אבויה ב[[ירושלמי חגיגה ב א]].}} כָּל שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים – לֹא תְּהוּ עוֹשִׂים אֶלָּא מֵאַהֲבָה. "וּלְעָבְדוֹ" – זֶה תַּלְמוּד. אַתָּה אוֹמֵר זֶה תַּלְמוּד, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עֲבוֹדָה? {{הע-שמאל|לפי הדרשה עבודת ה' היא בעיקר בלימוד התורה. העבודה אינה בקרבנות המקדש, כדעת הצדוקים, שהרי אדם הראשון לא הקריב קרבנות אלא עבד את ה' בגן העדן, ולפי הדרשה עשה זאת בלימוד התורה ובשמירת המצוות. הויכוח עם הצדוקים בעניין זה ניכר, כנראה, כבר [[ביאור:משנה ברכות פרק א|במשנה ברכות א א,]] המזכירה את הכהנים בהקשר של מצוות קריאת שמע – היא מצוות לימוד התורה!}} הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ([[בראשית ב טו]]) "וַיִּקַּח ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ". וְכִי מָה עֲבוֹדָה לְשֶׁעָבַר וּמָה שְׁמִירָה לְשֶׁעָבַר? הָא לָמַדְתָּ: לְעָבְדָהּ – זֶה תַּלְמוּד; וּלְשָׁמְרָהּ – אֵלּוּ מִצְווֹת! וּכְשֵׁם שֶׁעֲבוֹדַת מִזְבֵּחַ קְרוּיָה עֲבוֹדָה – כָּךְ תַּלְמוּד קָרוּי עֲבוֹדָה! דָּבָר אַחֵר: וּלְעָבְדוֹ – זוֹ תְּפִלָּה; אַתָּה אוֹמֵר זוֹ תְּפִלָּה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עֲבוֹדָה? {{הע-שמאל|דרשה דומה לקודמתה, המסיקה שעבודת ה' היא בתפילה הנעשית בלב. שתי הדרשות מציגות שני תחליפים לעבודת המקדש שאינה יכולה להתקיים אחרי החורבן ואף בגלות בבל. חכמים קבעו שהתפילה היא כנגד התמידים והיא התחליף לפולחן המקדש. הפסוק מתהלים ממחיש את הרעיון הזה, והפסוקים מדניאל מציגים תפילה בבבל כעבודה.}} תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם"; וְכִי יֵשׁ עֲבוֹדָה בַּלֵּב? הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וּלְעָבְדוֹ" – זוֹ תְּפִלָּה! וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר ([[תהלים קמא ב]]) "תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ מַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת עָרֶב", וְאוֹמֵר ([[דניאל ו יא]]) "וְדָנִיֵּאל כְּדִי יְדַע דִּי רְשִׁים כְּתָבָא עַל לְבַיְתֵהּ" וגו' וְאוֹמֵר ([[דניאל ו כא]]) "וּכְמִקְרְבֵהּ לְגֻבָּא לְדָנִיֵּאל בְּקָל עֲצִיב זְעִק עֲנָא מַלְכָּא וְאָמַר לְדָנִיֵּאל דָּנִיֵּאל עֲבֵד אֱלָהָא חַיָּא אֱלָהָךְ דִּי אַנְתְּ פָּלַח לֵהּ בִּתְדִירָא הַיְכִל לְשֵׁיזָבוּתָךְ מִן אַרְיָוָתָא" וְכִי יֵשׁ פּוּלְחָן בְּבָבֶל? הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וּלְעָבְדוֹ" – זוֹ תְּפִלָּה! וּכְשֵׁם שֶׁעֲבוֹדַת מִזְבֵּחַ קְרוּיָה עֲבוֹדָה – כָּךְ תְּפִלָּה קְרוּיָה עֲבוֹדָה! רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם" – הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לַכֹּהֲנִים {{הע-שמאל|ר' אליעזר בן יעקב מציג את הפרשנות הכוהנית לעבודה כעבודה במקדש, שהכהנים צריכים להתרכז בזמן ההקרבה 'בכל לבבם', ולחשוב על ששה דברים, ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ד#משנה ו|זבחים ד ו.]]}} שֶׁלֹּא יְהֵא לִבָּם חוֹלֵק בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה. דָּבָר אַחֵר: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם"? {{הע-שמאל|דרשה על הכפילות בין פרשת שמע לפרשתנו. כאן מתפרשת הפרשה כחובת העשיה ולא כלימוד תורה, והשוו גם דרשת ר' יהושע בן קרחה [[ביאור:משנה ברכות פרק ב#משנה ב|בברכות ב ב.]] השורה האחרונה מעבירה את הדרשן לפסוק הבא.}} וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ([[דברים ו ה]]) "בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ"? לְהַלָּן לַיָּחִיד, כָּאן לַצִּבּוּר לְהַלָּן לַתַּלְמוּד כָּאן לַמַּעֲשֶׂה. הוֹאִיל וְשָׁמַעְתָּ – עֲשֵׂה! עֲשִׂיתֶם מַה שֶּׁעֲלֵיכֶם – אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה מַה שֶּׁעָלַי: ([[דברים יא יד]]) "וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ"! }} ===פיסקה מב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים יא יד''' ([[דברים יא יד]]) '''"וְנָתַתִּי"''' – אֲנִי, לֹא עַל יְדֵי מַלְאָךְ וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ! {{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה לח, 'משל למלך שהיה מהלך בדרך'.}} '''"מְטַר אַרְצְכֶם"''' – וְלֹא מְטַר כָּל הָאֲרָצוֹת. כֵּן הוּא אוֹמֵר ([[איוב ה י]]): "הַנֹּתֵן מָטָר עַל פְּנֵי אָרֶץ וְשֹׁלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת". רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: '''"בְּעִתּוֹ"''' – מִלֵּילֵי שַׁבָּת לְלֵילֵי שַׁבָּת, כְּדֶרֶךְ שֶׁיָּרְדוּ בִּימֵי {{ב|שְׁלַמְצוֹ|שלומציון}} הַמַּלְכָּה. וְכָל כָּךְ לָמָּה? רַבִּי אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁלֹּא לִיתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְבָאֵי הָעוֹלָם לוֹמַר {{ב|הֲרֵי|היכן}} שְׂכַר כָּל הַמִּצְוֹת. אֶלָּא ([[ויקרא כו ג]]-ד): "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ... וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם", "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי, וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ". וּמִנַּיִן שֶׁנִּתְּנָה בְּרָכָה אַחַת לְיִשְׂרָאֵל שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת כְּלוּלוֹת בָּהּ? {{הע-שמאל|ברכת יבולי השדה כוללת את כל הברכות הגשמיות, ועדיפה על ברכת הכסף.}} תַּלְמוּד לוֹמַר ([[קהלת ה ט]]): "אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף, וּמִי אֹהֵב בֶּהָמוֹן לֹא תְבוּאָה". וְאוֹמֵר ([[קהלת ה ח]]): "וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הִיא, מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד". מֶלֶךְ זֶה שׁוֹלֵט בְּאוֹצָרוֹת שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב, וְאֵינוֹ מְשֻׁעְבָּד אֶלָּא לַיּוֹצֵא מִן הַשָּׂדֶה. הָא לָמַדְתָּ שֶׁנִּתְּנָה בְּרָכָה אַחַת לְיִשְׂרָאֵל שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת כְּלוּלוֹת בָּהּ. '''"יוֹרֶה"''' – שֶׁיּוֹרֵד וּמוֹרֶה אֶת הַבְּרִיּוֹת לְהַכְנִיס פֵּרוֹתֵיהֶם וּלְהָטִיחַ גַּגּוֹתֵיהֶם וְלַעֲשׂוֹת כָּל צָרְכֵיהֶם. {{הע-שמאל|דורש יורה מלשון הוראה, פקודה.}} דָּבָר אַחֵר: '''"יוֹרֶה"''' – שֶׁמִּתְכַּוֵּין לָאָרֶץ וְאֵינוֹ יוֹרֵד בְּזַעַף. {{הע-שמאל|דורש יורה בניגוד ליורד (בזעף).}} דָּבָר אַחֵר: '''"יוֹרֶה"''' – שֶׁיּוֹרֵד וּמַרְוֶה אֶת הָאָרֶץ וּמַשְׁקֶה עַד תְּהוֹם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[תהלים סה יא]]): "תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶיהָ". {{הע-שמאל|דורש יורה מלשון מרווה.}} יוֹרֶה בְּמַרְחֶשְׁוָן וּמַלְקוֹשׁ בְּנִיסָן. {{הע-שמאל|דורש בעתו, שאינו מקדים ומאחר.}} אַתָּה אוֹמֵר: יוֹרֶה בְּמַרְחֶשְׁוָן וּמַלְקוֹשׁ בְּנִיסָן, אוֹ יוֹרֶה בְּתִשְׁרֵי וּמַלְקוֹשׁ בְּאִיָּיר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בְּעִתּוֹ"''': יוֹרֶה בְּמַרְחֶשְׁוָן וּמַלְקוֹשׁ בְּנִיסָן. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[יחזקאל לד כו]]): "וְהוֹרַדְתִּי הַגֶּשֶׁם בְּעִתּוֹ" וְגוֹ'. אוֹ מַה יוֹרֶה? מַשִּׁיר פֵּרוֹת, שׁוֹטֵף זְרָעִים, שׁוֹטֵף גְּרָנוֹת? {{הע-שמאל|דוחה מדרשים שליליים על יורה ומלקוש: יורה מלשון יריה וסקילה, ומלקוש מלשון מעלה סקאין (מביא ארבה). הפסוק מיואל מוכיח שהיורה הוא גשם ברכה, וסמיכות הביטויים מוכיחה שגם המלקוש הוא ברכה ואינם גשמי זעף כמו שירדו לחוני המעגל, ראו [[ביאור:משנה תענית פרק ג#משנה ח|תענית ג ח.]]}} תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מַלְקוֹשׁ"''': מַה מַּלְקוֹשׁ לִבְרָכָה – אַף יוֹרֶה לִבְרָכָה, אוֹ מַה מַּלְקוֹשׁ? מַפִּיל בָּתִּים וְעוֹקֵר אִילָנוֹת וּמַעֲלֶה סְקָאִין? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"יוֹרֶה"''': מַה יוֹרֶה לִבְרָכָה – אַף מַלְקוֹשׁ לִבְרָכָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[יואל ב כג]]): "וּבְנֵי צִיּוֹן גִּילוּ וְשִׂמְחוּ בַּה' אֱלֹהֵיכֶם כִּי נָתַן לָכֶם אֶת הַמּוֹרֶה לִצְדָקָה". '''"וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ"''' – דְּגָנְךָ {{ב|מָלֵא,|מרובה}} תִּירֹשְׁךָ מָלֵא, יִצְהָרְךָ מָלֵא. {{הע-שמאל|העבודה בשדה תהיה מרובה: הקציר והדיש ימשכו עד עונת הבציר, דריכת הענבים תימשך עד עונת הזריעה, והחריש ימשך עד הקציר. שוב, הדרשה דוחה (על סמך הפסוקים מויקרא) מדרשי גנאי, שלפיהם יספיק אדם לאסוף את פירותיו במהירות מפני מיעוטם.}} אַתָּה אוֹמֵר: דְּגָנְךָ מָלֵא, תִּירֹשְׁךָ מָלֵא, יִצְהָרְךָ מָלֵא, אוֹ "וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ" מִפְּנֵי מִיעוּט הַפֵּרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[ויקרא כו ה]]): "וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר", מַקִּישׁ דַּיִשׁ לְבָצִיר: מַה בָּצִיר, מִשֶּׁאַתָּה מַתְחִיל בּוֹ אִי אַתָּה יָכוֹל לְהַנִּיחוֹ, אַף דַּיִשׁ, מִשֶּׁאַתָּה מַתְחִיל בּוֹ אִי אַתָּה יָכוֹל לְהַנִּיחוֹ. דָּבָר אַחֵר: שֶׁיְּהֵא חוֹרֵשׁ {{ב|בִּשְׁעַת|עד שעת}} קָצִיר וְקוֹצֵר בִּשְׁעַת חָרִישׁ. וְכֵן אִיּוֹב אוֹמֵר ([[איוב כט יט]]): "וְטַל יָלִין בִּקְצִירִי". דָּבָר אַחֵר: '''"וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ"''', לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|ר' ישמעאל דורש מהחכם להגביל את עיסוקו בתורה ולהשקיע זמן בעבודת האדמה; רשב"י מפרש את הפסוקים כתוכחה: במצב שישראל חוטאים – ענשם הוא שעליהם לאסוף את היבולים בעצמם. עבודת האדמה היא עונש בעיניו, ואילו המצב הרצוי הוא שהיא תיעשה ע"י הגויים, ואילו ישראל ילמדו תורה; וראו גם [[ביאור:מכילתא/שבתא#פרשה א|מכילתא שבתא א,]] וראו דברי רשב"י גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|במכילתא ויסע ב,]] 'לא ניתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המן'.}} לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ([[יהושע א ח]]): "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ", שׁוֹמֵעַ אֲנִי כְּמַשְׁמָעוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאָסַפְתָּ" וְגוֹ', דֶּרֶךְ אֶרֶץ דִּבְּרָה תּוֹרָה! דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: אֵין לַדָּבָר סוֹף! קוֹצֵר בִּשְׁעַת קָצִיר, חוֹרֵשׁ בִּשְׁעַת חָרִישׁ, דָּשׁ בִּשְׁעַת שָׁרָב, זוֹרֶה בִּשְׁעַת הָרוּחַ! אֵימָתַי אָדָם לָמֵד תּוֹרָה? אֶלָּא כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם – מְלַאכְתָּם נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי אֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר ([[ישעיה סא ה]]): "וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם" וְגוֹ'. וּכְשֶׁאֵינָם עוֹשִׂים רְצוֹן הַמָּקוֹם – מְלַאכְתָּם נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי עַצְמָם, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמְּלֶאכֶת אֲחֵרִים נַעֲשֵׂית עַל יָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים כח מח]]): "וְעָבַדְתָּ אֶת אֹיְבֶיךָ" וְגוֹ'. דָּבָר אַחֵר: '''"וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ"''' – {{הע-שמאל|דורש 'ואספת' – כיוסף, שהעשיר את מצרים בכסף ובזהב. ארץ ישראל תייצא לכל הארצות מפירותיה.}} שֶׁתְּהֵא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְלֵאָה דָּגָן תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר, וְכָל הָאֲרָצוֹת {{ב|דּוֹבְאוֹת|מביאות}} לְמַלְּאוֹת אוֹתָהּ כֶּסֶף וְזָהָב. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית מז יד]]): "וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת כָּל הַכֶּסֶף". וְאוֹמֵר ([[דברים לג כה]]): "וּכְיָמֶיךָ דָּבְאֶךָ", שֶׁיִּהְיוּ כָּל הָאֲרָצוֹת דּוֹבְאוֹת כֶּסֶף וְזָהָב לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר: '''"דְּגָנְךָ"''' כְּמַשְׁמָעוֹ, '''"תִּירֹשְׁךָ"''' – זֶה הַיַּיִן, {{הע-שמאל|מפרש את הפשט של המילים העתיקות "תירושך ויצהרך".}} כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ([[ישעיה סה ח]]): "כֹּה אָמַר ה' כַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא הַתִּירוֹשׁ בָּאֶשְׁכּוֹל". '''"יִצְהָרֶךָ"''' – זֶה הַשֶּׁמֶן, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ([[יואל ב כד]]): "וְהֵשִׁיקוּ הַיְקָבִים תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר". דָּבָר אַחֵר: דְּגָנְךָ – לְךָ, תִּירֹשְׁךָ – לְךָ, יִצְהָרְךָ – לְךָ, {{הע-שמאל|דורש את כ השייכות, שהיבולים יהיו לישראל, ולא לפולשים כבימי גדעון ובימי חז"ל עצמם.}} לֹא כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ([[שופטים ו ג]]): "וְהָיָה אִם זָרַע יִשְׂרָאֵל וְעָלָה מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי קֶדֶם וְעָלוּ עָלָיו". אֶלָּא כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ([[ישעיה סב ח]]-ט): "נִשְׁבַּע ה' בִּימִינוֹ וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ אִם אֶתֵּן אֶת דְּגָנֵךְ עוֹד מַאֲכָל... כִּי מְאַסְפָיו יֹאכְלֻהוּ וְהִלְלוּ אֶת ה', וּמְקַבְּצָיו יִשְׁתֻּהוּ בְּהַר קָדְשִׁי". }} ===פיסקה מג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים יא טו-יז''' ([[דברים יא טו]]) "'''וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ'''", שֶׁלֹּא תְּהֵא מִצְטַעֵר {{ב|לַמִּדְבָּרוֹת|להוביל את הבהמה למרעה}} {{הע-שמאל|הדרשה מתקשה בביטוי 'עשב בשדך', שלכאורה יעלה העשב במקום היבול המצופה.}} אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלֹּא תְּהֵא מִצְטַעֵר לַמִּדְבָּרוֹת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא "וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ" כְּמַשְׁמָעוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ". הֵא, מָה אֲנִי מְקַיֵּם "וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ"? שֶׁלֹּא תְּהֵא מִצְטַעֵר לַמִּדְבָּרוֹת. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר: "וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ" – {{ב|בֵּין הַתְּחוּמִים|בין שדה לשדה}}. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: "וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ" {{הע-שמאל|רשב"י מפרש שיעלה העשב אבל לא יפחית את היבול העיקרי. דרשתו כאן סותרת את דרשתו לעיל בפיסקה מב.}} שֶׁתְּהֵא גּוֹזֵז וּמַשְׁלִיךְ לִפְנֵי בְּהֶמְתְּךָ כָּל יְמוֹת הַגְּשָׁמִים. וְאַתָּה מוֹנֵעַ יָדְךָ מִמֶּנָּה קֹדֶם לַקָּצִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם – וְהִיא עוֹשָׂה וְאֵינָהּ פּוֹחֶתֶת מִדְּגָנָהּ. רַבִּי אוֹמֵר: "וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ" – זֶה פִּשְׁתָּן. {{הע-שמאל|הפשתן נאכל גם ע"י הבהמה וגם ע"י האדם, אבל בעיקרו הוא מוצר מסחרי המכניס כסף, וכן בתהלים העשב נועד לעבודת האדם ובעבורו קונה החקלאי לחם.}} וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[תהלים קד יד]]) "מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ". "'''וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ'''" – סִימָן טוֹב לָאָדָם כְּשֶׁבְּהֶמְתּוֹ אוֹכֶלֶת וּשְׂבֵעָה. {{הע-שמאל|אמנם הבהמה היא שאוכלת, אבל היא חוזרת ותורמת לעבודת התבואה.}} וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[משלי יב י]]) "יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ". דָּבָר אַחֵר: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ" – כְּשֶׁבְּהֶמְתְּךָ אוֹכֶלֶת וּשְׂבֵעָה עוֹבֶדֶת בְּכֹחַ הָאֲדָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר ([[משלי יד ד]]) "וְרָב תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שׁוֹר". דָּבָר אַחֵר: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ" – מִן הַוְּלָדוֹת. {{הע-שמאל|אכילת האדם אינה את העשב אלא את ולדות הבהמה.}} אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר ([[ירמיה לא יא]]) "וּבָאוּ וְרִנְּנוּ בִמְרוֹם צִיּוֹן וְנָהֲרוּ אֶל טוּב ה' עַל דָּגָן וְעַל תִּירֹשׁ וְעַל יִצְהָר וְעַל בְּנֵי צֹאן וּבָקָר". ([[דברים יא טו]]-טז) "'''וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ, הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם'''", {{הע-שמאל|דורש את סמיכות הפסוקים טו-טז: דווקא לאחר שתאכל ותשבע עולה הסכנה של מרד בקב"ה. ברכת המזון מתמודדת עם הסכנה של חברת השפע; ראו [[דברים ח י]].}} אָמַר לָהֶם: הִזָּהֲרוּ שֶׁמָּא תִּמְרְדוּ בַּמָּקוֹם! שֶׁאֵין אָדָם מוֹרֵד בַּמָּקוֹם אֶלָּא מִתּוֹךְ שֹׂבַע, שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים ח יב]]-יג) "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טוֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ, וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ", מַהוּ אוֹמֵר? ([[דברים ח יד]]) "וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ"! כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[דברים לא כ]]) "כִּי אֲבִיאֶנּוּ אֶל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָיו זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ", מַהוּ אוֹמֵר? "וּפָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים"! כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[שמות לב ו]]) "וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ", מַהוּ אוֹמֵר? ([[שמות לב ח]]) "עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה"! וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל, שֶׁלֹּא מָרְדוּ בַּמָּקוֹם אֶלָּא מִתּוֹךְ שֹׂבַע. {{הע-שמאל|לעניין דור המבול, אנשי המגדל ואנשי סדום ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ג#ב|תוספתא סוטה ג ב-ג,]] וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ב|מכילתא שירה ב.]]}} מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? ([[איוב כא ט]]-יג) "בָּתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפָּחַד... שׁוֹרוֹ עִבַּר... יְשַׁלְּחוּ כַצֹּאן עֲוִילֵיהֶם... יְבַלּוּ בַטּוֹב יְמֵיהֶם". הִיא גָּרְמָה לָהֶם: ([[איוב כא יד]]-טו) "וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ, מַה שַׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ" וְגוֹ'. אָמְרוּ: טִפָּה אַחַת שֶׁל גְּשָׁמִים הִיא, אֵין אָנוּ צְרִיכִים לוֹ! ([[בראשית ב ו]]) "וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ"! אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: בְּטוֹבָה שֶׁהֵיטַבְתִּי לָכֶם, בָּהּ אַתֶּם מִתְגָּאִים לְפָנַי? – בָּהּ אֲנִי נִפְרָע מִכֶּם! ([[בראשית ז יב]]) "וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה"! רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוּרְמַסְקִית אוֹמֵר: הֵם נָתְנוּ עֵינֵיהֶם עֶלְיוֹנָה וְתַחְתּוֹנָה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת תַּאֲוָתָם, {{הע-שמאל|ר' יוסי מזהה את חטא דור המבול עם סיפור בני האלוהים ובנות האדם, כלומר בתחום המיני.}} אַף הַמָּקוֹם פָּתַח עֲלֵיהֶם מַעְיָנוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים כְּדֵי לְאַבְּדָם, שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית ז יא]]) "בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ". וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַנְשֵׁי מִגְדָּל, שֶׁלֹּא מָרְדוּ בַּמָּקוֹם אֶלָּא מִתּוֹךְ שֹׂבַע. מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? ([[בראשית יא א]]-ב) "וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים, וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם". וְאֵין יְשִׁיבָה הָאֲמוּרָה כָּאן אֶלָּא אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ([[שמות לב ו]]) "וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק". הִיא גָּרְמָה לָהֶם שֶׁאָמְרוּ ([[בראשית יא ד]]) "הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר" וְגוֹ'. מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? ([[בראשית יא ח]]) "וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם"! וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַנְשֵׁי סְדוֹם, שֶׁלֹּא מָרְדוּ בַּמָּקוֹם אֶלָּא מִתּוֹךְ שֹׂבַע. מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? ([[איוב כח ה]]-ח) "אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם... מְקוֹם סַפִּיר אֲבָנֶיהָ, נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט... לֹא הִדְרִיכֻהוּ בְנֵי שָׁחַץ" וְגוֹ'. אָמְרוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם: הֲרֵי מָזוֹן אֶצְלֵנוּ, הֲרֵי כֶּסֶף וְזָהָב אֶצְלֵנוּ, נַעֲמֹד וּנְשַׁכַּח תּוֹרַת הָרֶגֶל מֵאַרְצֵנוּ! אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: בְּטוֹבָה שֶׁהֵיטַבְתִּי לָכֶם אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לְשַׁכַּח תּוֹרַת הָרֶגֶל מִבֵּינֵיכֶם? אֲנִי מְשַׁכַּח אֶתְכֶם מִן הָעוֹלָם! מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם ([[איוב כח ד]]) "פָּרַץ נַחַל מֵעִם גָּר" ([[איוב יב ה]]-ו) "לַפִּיד בּוּז... יִשְׁלָיוּ אֹהָלִים לְשֹׁדְדִים וּבַטֻּחוֹת לְמַרְגִּיזֵי אֵל". הִיא גָּרְמָה לָהֶם "לַאֲשֶׁר הֵבִיא אֱלוֹהַּ בְּיָדוֹ"! וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[יחזקאל טז מח]]-נ) "חַי אָנִי נְאֻם ה' אֱלֹהִים אִם עָשְׂתָה סְדֹם... הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֺן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ" כָּל כָּךְ "וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה, וַתִּגְבְּהֶינָה..." כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[בראשית יג י]]) "כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה", {{הע-שמאל|הדרשה על 'כולה משקה' – 'ותשקינה' אינה בתוספתא אבל במכילתא (שם) היא נמצאת. הכותרת שם היא 'שבמה שנתגאו לפניו – בו נפרע מהם', ובהקשר זה הדרשה מובנת. כאן הכותרת היא 'שלא מרדו במקום אלא מתוך שובע', והדרשה אינה מתאימה כאן. בהמשך עובר המדרש להרחבה בעניין 'אם כך נתן למכעיסיו – קל וחומר לעושי רצונו'.}} מַהוּ אוֹמֵר? ([[בראשית יט לג]]) "וַתַּשְׁקֶיןָ אֶת אֲבִיהֶן יָיִן". וּמֵאַיִן הָיָה לָהֶן יַיִן בַּמְּעָרָה? אֶלָּא שֶׁנִּזְדַּמֵּן לָהֶן לְשָׁעָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[יואל ד יח]]) "וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס". {{הע-שמאל|לפי הדרשה היין שבו השתמשו בנות לוט נבע בדרך נס מההרים שבמערה.}} אִם כָּךְ נָתַן לְמַכְעִיסָיו – קַל וָחֹמֶר לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ([[אסתר א ו]]) "חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת". {{הע-שמאל|דרשת ר' מאיר נמצאת רק בחלק מכתבי היד, ואינה במקבילות. היא מעבירה את המדרש מהדרשה על בנות לוט לסיפור על ר' עקיבא המצחק. היא מבוססת על ההנחה של חז"ל שמידה טובה מרובה ממדת פורענות, ומבקשת לאזן ביניהן; וראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|מכות א ז.]]}} וְכִי מַה בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדֵנוּ עָשְׁרוֹ שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ? אֶלָּא אִם כָּךְ נָתַן לְמַכְעִיסָיו – קַל וָחֹמֶר לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ! וּכְבָר הָיוּ רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי עֲקִיבָה נִכְנָסִים לְרוֹמִי, שָׁמְעוּ קוֹל הֶמְיָה שֶׁל מְדִינָה מִפִּיטְיוֹלִיס עַד מֵאָה וְעֶשְׂרִים מִיל. {{הע-שמאל|ראו [[מכות כד א]]}} הִתְחִילוּ הֵם בּוֹכִים וְרַבִּי עֲקִיבָה מְצַחֵק. אָמְרוּ לוֹ: עֲקִיבָה, מִפְּנֵי מָה אָנוּ בּוֹכִים וְאַתָּה מְצַחֵק? אָמַר לָהֶם: אַתֶּם לָמָּה בְּכִיתֶם? אָמְרוּ לוֹ: וְלֹא נִבְכֶּה? שֶׁהַגּוֹיִם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, מְזַבְּחִים לָאֱלִילִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לָעֲצַבִּים – יוֹשְׁבִים בֶּטַח שַׁלְוָה וְשַׁאֲנָן, וּבֵית הֲדֹם רַגְלָיו שֶׁל אֱלֹהֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ וּמָדוֹר לְחַיּוֹת הַשָּׂדֶה! אָמַר לָהֶם: אַף אֲנִי לְכָךְ צָחַקְתִּי; אִם כָּךְ נָתַן לְמַכְעִיסָיו, קַל וָחֹמֶר לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ! שׁוּב פַּעַם אַחַת הָיוּ עוֹלִים לִירוּשָׁלַם. הִגִּיעוּ לְצוֹפִים – קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם. הִגִּיעוּ לְהַר הַבַּיִת וְרָאוּ שׁוּעָל יוֹצֵא מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. הִתְחִילוּ הֵם בּוֹכִים וְרַבִּי עֲקִיבָה מְצַחֵק. אָמְרוּ לוֹ: עֲקִיבָה, לְעוֹלָם אַתָּה מַתְמִיהַּ, שֶׁאָנוּ בּוֹכִים וְאַתָּה מְצַחֵק! אָמַר לָהֶם: וְאַתֶּם לָמָּה בְּכִיתֶם? אָמְרוּ לוֹ: לֹא נִבְכֶּה? עַל מָקוֹם שֶׁכָּתוּב בּוֹ ([[במדבר א נא]]) "וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת", הֲרֵי שׁוּעָל יוֹצֵא מִתּוֹכוֹ! עָלֵינוּ נִתְקַיֵּם ([[איכה ה יז]]-יח) "עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ... עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בוֹ"! אָמַר לָהֶם: אַף אֲנִי לְכָךְ צָחַקְתִּי: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ([[ישעיה ח ב]]) "וְאָעִידָה לִּי עֵדִים נֶאֱמָנִים אֵת אוּרִיָּה הַכֹּהֵן וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּן יְבֶרֶכְיָהוּ". וְכִי מָה עִנְיַן אוּרִיָּה אֵצֶל זְכַרְיָה? {{הע-שמאל|אוריה בן שמעיה נזכר ב[[ירמיה כו כ]], ור' עקיבא מזהה אותו עם אוריה הכהן; זכריה הנביא עדיין לא נולד בזמן שישעיהו ניבא את נבואתו; ר' עקיבא מזהה את העדים שמזכיר ישעיה עם שתי הדמויות הללו, ומוצא בהתגשמות נבואת החורבן של אוריה אישור לכך שגם נבואת הנחמה שבזכריה תתגשם.}} מָה אָמַר אוּרִיָּה? ([[ירמיה כו יח]]) "צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַם עִיִּים תִּהְיֶה, וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר", מָה אָמַר זְכַרְיָה? ([[זכריה ח ד]]) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת... וּרְחֹבוֹת הָעִיר..." אָמַר הַמָּקוֹם: הֲרֵי לִי שְׁנֵי עֵדִים הָאֵלּוּ; אִם קַיָּמִים דִּבְרֵי אוּרִיָּה – קַיָּמִים דִּבְרֵי זְכַרְיָה, וְאִם בָּטְלוּ דִּבְרֵי אוּרִיָּה – בְּטֵלִים דִּבְרֵי זְכַרְיָה! שָׂמַחְתִּי שֶׁנִּתְקַיְּמוּ דִּבְרֵי אוּרִיָּה, לְסוֹף שֶׁדִּבְרֵי זְכַרְיָה עֲתִידִים לָבוֹא! בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמְרוּ לוֹ: עֲקִיבָה נִחַמְתָּנוּ! דָּבָר אַחֵר: "'''וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ, הִשָּׁמְרוּ לָכֶם'''", אָמַר לָהֶם: הִזָּהֲרוּ שֶׁמָּא יַטְעֶה אֶתְכֶם יֵצֶר הָרַע וְתִפְרְשׁוּ מִן הַתּוֹרָה, {{הע-שמאל|כאן הגורם לע"ז אינו האכילה והשפע אלא עצם הפרישה מעבודת הקב"ה: הדרשה אינה מכירה במצב שבו אין לאדם דת, וטוענת שעצם הפרישה מעבודת ה' מובילה את הפורש לע"ז. והשוו [[ביאור:תוספתא/עבודה זרה/ה#ב|תוספתא ע"ז ה ב,]] שם תולים את הע"ז במגורים בחו"ל.}} שֶׁכֵּיוָן שֶׁאָדָם פּוֹרֵשׁ מִן הַתּוֹרָה – הוֹלֵךְ וּמִדַּבֵּק בַּעֲבוֹדָה זָרָה. שֶׁנֶּאֱמַר ([[שמות לב ח]]) "סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם – עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה". וְאוֹמֵר ([[שמואל א כו יט]]) "אִם ה' הֱסִיתְךָ בִי יָרַח מִנְחָה, וְאִם בְּנֵי אָדָם – אֲרוּרִים הֵם לִפְנֵי ה' כִּי גֵרְשׁוּנִי הַיּוֹם מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת ה' לֵאמֹר לֵךְ עֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים"! וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה? אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁפּוֹסֵק מִדִּבְרֵי תּוֹרָה – הוֹלֵךְ וּמִדַּבֵּק בַּעֲבוֹדָה זָרָה. "'''וְסַרְתֶּם'''", מִדֶּרֶךְ חַיִּים לְדֶרֶךְ מָוֶת. "'''וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים'''", וְכִי אֱלֹהִים הֵם? {{הע-שמאל|הכינוי 'אלוהים אחרים' מופיע בלשון המקרא בכמה מקומות. חז"ל העדיפו את הכינוי 'עבודה זרה', וכאן הם מנסים להתמודד עם לשון המקרא שנראית לכאורה כמאשרת את אלוהותם של האלים הזרים. וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ו|מכילתא בחדש ו.]]}} וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ([[ישעיה לז יט]]) "וְנָתֹן אֶת אֱלֹהֵיהֶם בָּאֵשׁ כִּי לֹא אֱלֹהִים הֵמָּה", וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָם אֱלֹהִים אֲחֵרִים? שֶׁמְּאַחֲרִים אֶת הַטּוֹבָה מִלָּבוֹא בָּעוֹלָם. {{הע-שמאל|אחרים מלשון מאוחר. הדרשה משלימה עם הכינוי 'אלוהים', אבל מפרשת 'אחרים' ככינוי גנאי, וכך גם הדרשות הבאות.}} דָּבָר אַחֵר: "אֱלֹהִים אֲחֵרִים" – שֶׁעוֹשִׂים אֶת עוֹבְדֵיהֶם אֲחֵרִים. דָּבָר אַחֵר: "אֱלֹהִים אֲחֵרִים" – שֶׁאֲחֵרִים קוֹרִים אוֹתָם אֱלוֹהוֹת. {{הע-שמאל|שלוש דרשות העוסקות בקשרים בין האלילים לעובדיהם: האלילים מגדירים את עובדיהם, העובדים מגדירים את האלילים, או שהאלילים מכזיבים את העובדים להם.}} דָּבָר אַחֵר: "אֱלֹהִים אֲחֵרִים" – שֶׁאֲחֵרִים הֵם לְעוֹבְדֵיהֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[ישעיה מו ז]]) "אַף יִצְעַק אֵלָיו וְלֹא יַעֲנֶה מִצָּרָתוֹ לֹא יוֹשִׁיעֶנּוּ". רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם "אֱלֹהִים אֲחֵרִים"? שֶׁלֹּא לִיתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְבָאֵי הָעוֹלָם לוֹמַר, אִילּוּ נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ הָיָה בָּהֶם צֹרֶךְ. וַהֲרֵי נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ – וְלֹא הָיָה בָּהֶם צֹרֶךְ! {{הע-שמאל|ר' יוסי מסביר את הביטוי כאשראי שנותן התנ"ך לאלילים, וקורא אותם בשמו של הקב"ה – ולמרות השם המשותף הזה אין באלילים ממש. לפי המדרש עלה האוקיינוס עוד לפני המבול והציף חלקים מהעולם, וראו גם [[בראשית רבה כג ז]].}} אֵימָתַי נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ? בִּימֵי אֱנוֹשׁ בֶּן שֵׁת, שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית ד כו]]) "אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם ה'". בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָלָה אוֹקְיָינוֹס וְהֵצִיף שְׁלִישׁוֹ שֶׁל עוֹלָם. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתֶּם עֲשִׂיתֶם מַעֲשֶׂה חָדָשׁ, וּקְרָאתֶם לְעַצְמְכֶם, אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה מַעֲשֶׂה חָדָשׁ וְאֶקְרָא לְעַצְמִי, שֶׁנֶּאֱמַר ([[עמוס ה ח]]) "הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם" וְגוֹ'. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אִילּוּ נִפְרַט שְׁמָהּ שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה, לֹא סָפְקוּ לָהֶם כָּל עֲיָרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. {{הע-שמאל|לאלילים שמות רבים ואין אפשרות לנקוב בשם כולם.}} רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם "אֱלֹהִים אֲחֵרִים"? שֶׁמְּחַדְּשִׁים לָהֶם אֱלוֹהוֹת בְּכָל יוֹם, שֶׁאִם הָיָה שֶׁל זָהָב וְצָרִיךְ לוֹ – עוֹשֵׂהוּ שֶׁל כֶּסֶף, שֶׁל כֶּסֶף – עוֹשֵׂהוּ שֶׁל נְחֹשֶׁת, {{הע-שמאל|סאטירה על הפגאנים שמשנים את אלוהיהם מדי פעם.}} שֶׁל נְחֹשֶׁת – עוֹשֵׂהוּ שֶׁל בַּרְזֶל, בַּרְזֶל – עוֹשֵׂהוּ שֶׁל בְּדִיל, בְּדִיל – עוֹשֵׂהוּ שֶׁל עוֹפֶרֶת, שֶׁל עוֹפֶרֶת וְצָרִיךְ לוֹ – עוֹשֵׂהוּ שֶׁל עֵץ. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר: צֵא וּרְאֵה לָשׁוֹן שֶׁתָּפְסָה תּוֹרָה: "מֹלֶךְ" – כֹּל שֶׁתַּמְלִיכֵהוּ עָלֶיךָ אֲפִילּוּ שָׁעָה אַחַת. רַבִּי אוֹמֵר: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם "אֱלֹהִים אֲחֵרִים"? שֶׁהֵם אֲחֵרִים לְאַחֲרוֹן שֶׁבַּמַּעֲשִׂים, {{הע-שמאל|דורש אלוהי האחרונים – אלוהי האדם שנברא אחרון.}} שֶׁמִּי שֶׁהוּא אַחֲרוֹן בַּמַּעֲשִׂים קְרָאָם אֱלוֹהוֹת. "'''וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם'''", לָהֶם אַתֶּם מִשְׁתַּחֲוִים, לִי אִי אַתֶּם מִשְׁתַּחֲוִים. {{הע-שמאל|מדגיש את הפעולות הפולחניות הדומות בפולחן האלילים לפולחן הקב"ה, ובדרך אגב מקבל את הדמיון בין האלילים לקב"ה.}} וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[שמות לב ח]]) "וַיִּשְׁתַּחֲווּ '''לוֹ''' וַיִּזְבְּחוּ '''לוֹ''' וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל" וְגוֹ'. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: אִילּוּ לֹא שִׁיתְּפוּ יִשְׂרָאֵל שְׁמוֹ שֶׁל מָקוֹם בַּעֲבוֹדָה זָרָה – כָּלִים הָיוּ מִן הָעוֹלָם. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: וַהֲלֹא כָּל הַמְּשַׁתֵּף שְׁמוֹ שֶׁל מָקוֹם בַּעֲבוֹדָה זָרָה הֲרֵי הוּא חַיָּב כְּלָיָה, {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יז|מכילתא נזיקין יז, לפס' יט.]] מחלוקת בשאלה מה יותר חמור: לעבוד לאלילים כשלעצמם או לעבוד לקב"ה באמצעותם.}} שֶׁנֶּאֱמַר ([[שמות כב יט]]) "זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם" וְגוֹ'! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אֱלֹהִים אֲחֵרִים"? מְלַמֵּד שֶׁעָשׂוּ לָהֶם עֲגָלִים הַרְבֵּה! {{הע-שמאל|דורש את לשון הריבוי של 'אלוהיך ישראל'.}} וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[דברי הימים ב כט ז]]) "גַּם סָגְרוּ דַלְתוֹת הָאוּלָם וַיְכַבּוּ אֶת הַנֵּרוֹת וּקְטֹרֶת לֹא הִקְטִירוּ וְעֹלָה לֹא הֶעֱלוּ בַקֹּדֶשׁ לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" – מְקַטְּרִים הֵם לְדָבָר אַחֵר, {{הע-שמאל|המשך הדרשה על 'והשתחויתם להם'}} "וְעֹלָה לֹא הֶעֱלוּ" – מַעֲלִים הֵם לְדָבָר אַחֵר. "בַּקֹּדֶשׁ" לֹא הֶעֱלוּ, בַּחוֹל הֶעֱלוּ. "לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" לֹא הֶעֱלוּ, מַעֲלִים הֵם לְדָבָר אַחֵר. אִם עֲשִׂיתֶם כֵּן ([[דברים יא יז]]) "'''וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם'''", מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁשִּׁגֵּר אֶת בְּנוֹ לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה, וְהָיָה יוֹשֵׁב וּמְפַקְּדוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: בְּנִי, אַל תֹּאכַל יוֹתֵר מִצָּרְכְּךָ, אַל תִּשְׁתֶּה יוֹתֵר מִצָּרְכְּךָ, כְּדֵי שֶׁתָּבוֹא נָקִי לְבֵיתְךָ. {{הע-שמאל|א"י נמשלת לבית המשתה, שממנו הושלך בן המלך.}} לֹא הִשְׁגִּיחַ הַבֵּן הַהוּא, אָכַל יוֹתֵר מִצָּרְכּוֹ וְשָׁתָה יוֹתֵר מִצָּרְכּוֹ וְהֵקִיא וְטִנֵּף אֶת בְּנֵי מְסִבָּה. נְטָלוּהוּ בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו וּזְרָקוּהוּ לְאַחַר {{ב|פַּלְטוֹרִין|הארמון}}! כָּךְ אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: הִכְנַסְתִּי אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה, לְאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבֹּעַ מִטּוּבָהּ, וּלְבָרֵךְ שְׁמִי עָלֶיהָ. לֹא הֱיִיתֶם בְּטוֹבָה – הֱיוּ בְּפֻרְעָנוּת: "וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם". "'''וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם'''", שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁהֵם כָּלִים מִן הָעוֹלָם? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם". {{הע-שמאל|דרשת נחמה על החורבן: הפגיעה אינה בחיי היהודים החוטאים אלא ברכושם, בשמיהם ובארצם, שהרי בסוף הפרשה נאמר 'ושמתם... על לבבכם'.}} מִינֵי פּוּרְעָנֻיּוֹת – הֵם כָּלִים! וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[דברים לב כג]]) "חִצַּי אֲכַלֶּה בָּם", חִצַּי כָּלִים וְהֵם אֵינָם כָּלִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[איכה ד יא]]) "כִּלָּה ה' אֶת חֲמָתוֹ שָׁפַךְ חֲרוֹן אַפּוֹ". נֶאֱמַר כָּאן חֲרִי אַף, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ([[שמות כב כג]]) חֲרִי אַף. מַה חֲרִי אַף הָאָמוּר לְהַלָּן חֶרֶב – אַף חֲרִי אַף הָאָמוּר כָּאן חֶרֶב, {{הע-שמאל|חרון אפו של הקב"ה הוא בחמש הדרכים המנויות כאן.}} מַה ([[ויקרא כו טז]]) חֲרִי אַף הָאָמוּר לְהַלָּן דֶּבֶר וְחַיָּה רָעָה – אַף חֲרִי אַף הָאָמוּר כָּאן דֶּבֶר וְחַיָּה רָעָה, מַה חֲרִי אַף הָאָמוּר כָּאן עֲצִירַת גְּשָׁמִים וְגָלוּת, אַף ([[שמות כב כג]]) חֲרִי אַף הָאָמוּר לְהַלָּן עֲצִירַת גְּשָׁמִים וְגָלוּת. נִמְצֵינוּ לְמֵדִים שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר חֲרוֹן אַף – חֲמִשָּׁה מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת הֵם: חֶרֶב וְדֶבֶר וְחַיָּה רָעָה וַעֲצִירַת גְּשָׁמִים וְגָלוּת. דָּבָר אַחֵר: "וְחָרָה אַף ה' '''בָּכֶם'''" – וְלֹא בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם, {{הע-שמאל|הסבל מופנה דווקא לישראל, כי הם אחראים ומחוייבים לברית עם הקב"ה. עבודת אלילים אינה אסורה, לכאורה, על הגויים.}} שֶׁיִּהְיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם שְׁרוּיִם בְּטוֹבָה וְהֵם שְׁרוּיִם בְּפֻרְעָנוּת. אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵין קוֹבְרִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם וְהֵם קוֹבְרִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם. "'''וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם'''", שֶׁיְּהוּ עֲנָנִים טְעוּנִים וְעוֹמְדִים, וְאֵין מוֹרִידִים אֲפִילּוּ טִפַּת גְּשָׁמִים. {{הע-שמאל|מפרש את הפסוק על פי ויקרא: לא יהיה מטר וגם לא פירות – אפילו במקום שיש אפשרות להשקות.}} מִנַּיִן אֲפִילּוּ טְלָלִים וְרוּחוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[ויקרא כו יט]]) "וְנָתַתִּי אֶת שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל". אוֹ בֵּית הַשְּׁלָחִים יְהֵא עוֹשֶׂה פֵּרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאֶת אַרְצְכֶם כַּנְּחֻשָׁה". "'''וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ'''", אַף לֹא נִפְלָהּ. {{הע-שמאל|דורש יבולה – נפלה, וראו [[ביאור:משנה פאה פרק ה|פאה ה א.]] בהמשך דורש יבולה-מביא לה. שתי הדרשות טוענות שהארץ לא תניב אפילו את הזרעים שזרעתם בה. גם עצי המטע לא יניבו, ואפילו לא יהיו ראויים לעצי הסקה. בסיום הדרשה עוסקת בירידה לחו"ל, שהיתה אתגר ממשי בתקופת הדרשנים, וטוענת שגם היא לא תציל את היורדים מהפורענות.}} "וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ" – אַף מַה שֶּׁאַתָּה מֵבִיא לָהּ. אוֹ יְהֵא אִילָן עוֹשֶׂה פֵּרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[ויקרא כו כ]]) "וְעֵץ הַשָּׂדֶה לֹא יִתֵּן פִּרְיוֹ". אוֹ יְהוּ עוֹשִׂים עֵצִים לְהַסִּיק בָּהֶם תַּנּוּר וְכִירַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְעֵץ הַשָּׂדֶה לֹא יִתֵּן פִּרְיוֹ". אוֹ יֵלֵךְ לְחוּצָה לָאָרֶץ וִיהֵא שָׁרוּי בְּטוֹבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[דברים כח כג]]) "וְהָיוּ שָׁמֶיךָ '''אֲשֶׁר עַל רֹאשְׁךָ''' נְחֹשֶׁת וְהָאָרֶץ '''אֲשֶׁר תַּחְתֶּיךָ''' בַּרְזֶל", בְּכָל מָקוֹם. דָּבָר אַחֵר: "וְחָרָה אַף ה'", אַחַר כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁאֲנִי מֵבִיא עֲלֵיכֶם אֲנִי מַגְלֶה אֶתְכֶם. קָשָׁה גָּלוּת, שֶׁשְּׁקוּלָה כְּנֶגֶד הַכֹּל, {{הע-שמאל|בכל ארבעת הפסוקים הנדרשים מופיעה הגלות אחרונה, ומכאן שהיא העונש הקשה ביותר. גם כאן האתגר העומד לנגד עיני הדרשנים הוא להוכיח שהגלות היא עונש קשה, בניגוד לדעת רוב הציבור שבחר לרדת לבבל.}} שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים כט כז]]) "וַיִּתְּשֵׁם ה' מֵעַל אַדְמָתָם בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה", וְאוֹמֵר ([[ירמיה טו ב]]) "וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ אָנָה נֵצֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר ה': אֲשֶׁר לַמָּוֶת לַמָּוֶת, וַאֲשֶׁר לַחֶרֶב לַחֶרֶב, וַאֲשֶׁר לָרָעָב לָרָעָב, וַאֲשֶׁר לַשְּׁבִי לַשֶּׁבִי". וְאוֹמֵר ([[עמוס ז יז]]) "כֹּה אָמַר ה': אִשְׁתְּךָ בָּעִיר תִּזְנֶה, וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ, וְאַדְמָתְךָ בַּחֶבֶל תְּחֻלָּק וְאַתָּה עַל אֲדָמָה טְמֵאָה תָּמוּת, וְיִשְׂרָאֵל גָּלֹה יִגְלֶה מֵעַל אַדְמָתוֹ", וְאוֹמֵר ([[ירמיה כב י]]) "אַל תִּבְכּוּ לְמֵת וְאַל תָּנֻדוּ לוֹ; בְּכוּ בָכוֹ לַהֹלֵךְ כִּי לֹא יָשׁוּב עוֹד וְרָאָה אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ". "אַל תִּבְכּוּ לְמֵת" – זֶה יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה; מַה נֶּאֱמַר בּוֹ? ([[ירמיה כב יט]]) "קְבוּרַת חֲמוֹר יִקָּבֵר" וְגוֹ', "בְּכוּ בָכוֹ לַהֹלֵךְ" – זֶה יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה; מַה נֶּאֱמַר בּוֹ? ([[ירמיה נב לג]]-לד) "וְשִׁנָּה אֵת בִּגְדֵי כִלְאוֹ, וַאֲרֻחָתוֹ" וְגוֹ'. {{הע-שמאל|יהויקים נהרג בא"י ואילו יהויכין הוגלה לבבל. הטענה היא שהראשון עדיף על השני.}} נִמְצֵינוּ לְמֵדִים שֶׁנִּבְלַת יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה, שֶׁהָיְתָה מֻשְׁלֶכֶת לַחֹרֶב בַּיּוֹם וְלַקֶּרַח בַּלָּיְלָה, חֲבִיבָה מֵחַיָּיו שֶׁל יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה, שֶׁהָיָה כִּסְאוֹ מֵעַל כִּסֵּא הַמְּלָכִים וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בִּטְרַקְלִינֵי מְלָכִים. "'''וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה'''" – מִיָּד אֲנִי מַגְלֶה אֶתְכֶם וְאֵינִי נוֹתֵן לָכֶם אַרְכָּה. {{הע-שמאל|דורש 'מהרה'. לעניין אנשי המבול ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ה|מכילתא שירה ה.]]}} אִם תֹּאמְרוּ: אַנְשֵׁי מַבּוּל נָתַן לָהֶם אַרְכָּה מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה! אַנְשֵׁי מַבּוּל לֹא הָיָה לָהֶם מִמִּי שֶׁיִּלְמְדוּ, אַתֶּם יֵשׁ לָכֶם מִמִּי שֶׁתִּלְמְדוּ! דָּבָר אַחֵר: "וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה" – גּוֹלָה אַחַר גּוֹלָה; וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בַּעֲשֶׂרֶת שְׁבָטִים – גּוֹלָה אַחַר גּוֹלָה. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּשֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִן, גּוֹלָה אַחַר גּוֹלָה, {{הע-שמאל|ראו [[ירמיה נב כח]]-ל. התיאור של גולה אחר גולה סותר את הנאמר בדרשה הקודמת על 'מהרה'. רשב"י מסיק שרחמי הקב"ה היו על גולי בית ראשון, קל וחומר על בני תקופתו שלו, ואין למהר ולרדת מתוך יאוש.}} גָּלוּ בִּשְׁנַת שֶׁבַע לִנְבוּכַדְנֶאצַּר, וּבִשְׁנַת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, וּבִשְׁנַת עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: מָשָׁל {{ב|לְלִיסְטֵיס שֶׁנִּכְנַס לִשְׂדֵה שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת|נבוכדנצר נכנס לא"י, השייכת לקב"ה}}, קָצַר קֻפָּתוֹ – וְלֹא הִקְפִּיד בַּעַל הַבַּיִת, קָצַר בַּשִּׁבֳּלִים – וְלֹא הִקְפִּיד בַּעַל הַבַּיִת, עַד שֶׁגָּדַשׁ בְּקֻפָּתוֹ וְיָצָא. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[ישעיה ח כג]]) "כִּי לֹא מוּעָף לַאֲשֶׁר מוּצָק לָהּ כָּעֵת הָרִאשׁוֹן הֵקַל אַרְצָה זְבֻלוּן וְאַרְצָה נַפְתָּלִי וְהָאַחֲרוֹן הִכְבִּיד". {{הע-שמאל|הפסוק נדרש כמתאר כמה שלבים בגלות, מהראשון עד האחרון.}} רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אִם מִי שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם "מְהֵרָה" לֹא גָּלוּ אֶלָּא לְאַחַר זְמַן, קַל וָחֹמֶר לְמִי שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בָּהֶם מְהֵרָה. דָּבָר אַחֵר: "וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, '''וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה'''" וְגוֹ', אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי מַגְלֶה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ לְחוּצָה לָאָרֶץ – הֱיוּ מְצֻיָּנִים בְּמִצְווֹת, שֶׁכְּשֶׁתַּחְזְרוּ לֹא יִהְיוּ עֲלֵיכֶם חֲדָשִׁים. {{הע-שמאל|ראו את המסקנה שהסיק [[רמב"ן על ויקרא יח כה|רמב"ן]] מהדרשה שלפנינו: המצוות בבסיסן אינן מחייבות בחו"ל, ויש לשמור עליהן רק כדי שלא נשכח אותן, כציונים וסימנים! בהמשך טוען הדרשן שמירת המצוות עשויה להביא לגאולה מיידית, ואין צורך להמתין ל'קץ', בדומה לדעת ר' אליעזר – ראו [[סנהדרין צז ב]].}} מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁכָּעַס עַל אִשְׁתּוֹ, וּטְרָפָהּ בְּבֵית אָבִיהָ. אָמַר לָהּ: הֱוִי מְקֻשֶּׁטֶת בְּתַכְשִׁיטַיִךְ, שֶׁכְּשֶׁתַּחְזְרִי לֹא יִהְיוּ עָלַיִךְ חֲדָשִׁים. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, הֱיוּ מְצֻיָּנִים בְּמִצְווֹת, שֶׁכְּשֶׁתַּחְזְרוּ לֹא יִהְיוּ עֲלֵיכֶם חֲדָשִׁים. הוּא שֶׁיִּרְמְיָהוּ אוֹמֵר ([[ירמיה לא כ]]) "הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים" וְגוֹ' – אֵלּוּ הַמִּצְווֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְצֻיָּנִים בָּהֶם, "שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים" – זֶה חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[תהלים קלז ה]]-ו) "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָם... תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי" וְגוֹ', ([[ירמיה לא כ]]) "שִׁיתִי לִבֵּךְ לַמְסִלָּה דֶּרֶךְ הָלָכְתְּ", אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: רְאוּ בְּאֵלּוּ דְּרָכִים הֲלַכְתֶּם וַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה, מִיָּד אַתֶּם חוֹזְרִים לְעָרֵיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "שׁוּבִי בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל שֻׁבִי אֶל עָרַיִךְ אֵלֶּה." דָּבָר אַחֵר "וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ", מֵעַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אַתֶּם גּוֹלִים, {{הע-שמאל|שתי דרשות על הכינוי לא"י 'הארץ הטובה': לפי הראשונה הטענה היא בדומה לפשט, שא"י טובה מארצות אחרות, ולכן לעולם לא כדאי לוותר עליה; לפי השניה מדובר בארץ התורה, וזה היתרון שלה על ארצות הגולה.}} וְאֵין אַתֶּם נִכְנָסִים לְאֶרֶץ טוֹבָה כַּיּוֹצֵא בָּהּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: "טוֹבָה" זוֹ תּוֹרָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[משלי ד ב]]) "כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם" – בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, "תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ" – בְּחוּצָה לָאָרֶץ. }} ===פיסקה מד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים יא יח''' ([[דברים יא יח]]) '''"וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם"''' – זֶה תַּלְמוּד תּוֹרָה, {{הע-שמאל|לטענה שמדובר במצוות לימוד תורה ראו גם לעיל פיסקה מא, 'ולעבדו – זו תלמוד'. מצוות לימוד תורה ותפילין נוהגות בחו"ל, שהרי הפסוק נאמר אחרי פס' יז 'ואבדתם מהרה'.}} '''"וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם"''' – אֵלּוּ תְּפִלִּין. אֵין לִי אֶלָּא תְּפִלִּין וְתַלְמוּד תּוֹרָה; שְׁאָר מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה מִנַּיִן? הֲרֵי אַתָּה דָּן מִבִּנְיַן אָב שֶׁבֵּין שְׁנֵיהֶם: לֹא רְאִי תְּפִלִּין כִּרְאִי תַּלְמוּד תּוֹרָה, וְלֹא רְאִי תַּלְמוּד תּוֹרָה כִּרְאִי תְּפִלִּין. הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶם – שֶׁהֵם מִצְוֹת הַגּוּף שֶׁאֵין תְּלוּיוֹת {{ב|בָּאָרֶץ|באדמה}}, וְנוֹהֲגוֹת {{ב|בָּאָרֶץ|ישראל}} וּבְחוּצָה לָאָרֶץ; כָּךְ כָּל מִצְווֹת הַגּוּף שֶׁאֵין תְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ – נוֹהֲגוֹת בָּאָרֶץ וְחוּצָה לָאָרֶץ, {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה קידושין פרק א#משנה ט|קידושין א ט.]]}} וְשֶׁתְּלוּיָה בָּאָרֶץ אֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בָּאָרֶץ, חוּץ מִן הָעָרְלָה וְהַכִּלְאַיִם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַף הֶחָדָשׁ. }} ===פיסקה מה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים יא יח''' '''"וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם"''', מַגִּיד שֶׁנִּמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תוֹרָה בְּסַם חַיִּים {{הע-שמאל|דורש 'ושמתם' – סם חיים. 'דברי אלה' – מתפרשים כדברי תורה, כלומר הנושא הוא מצוות לימוד התורה, וראו גם בפיסקה מד.}} מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ וְהִכָּהוּ מַכָּה רָעָה, וְנָתַן רְטִיָּה עַל גַּבֵּי מַכָּתוֹ. וְאָמַר לוֹ: בְּנִי, כָּל זְמַן שֶׁרְטִיָּה זוֹ עַל גַּבֵּי מַכָּתְךָ אֱכֹל מַה שֶּׁהֲנָאֲךָ וּשְׁתֵה מַה שֶּׁהֲנָאֲךָ, וּרְחֹץ בֵּין בְּחַמִּין בֵּין בְּצוֹנֵן וְאֵין אַתָּה נִזּוֹק כְּלוּם; אֲבָל אִם הִגְבַּהְתָּ אוֹתָהּ – מִיָּד הוּא מַעֲלֶה נוֹמִי. כָּךְ אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, בָּרָאתִי לָכֶם יֵצֶר הָרָע, שֶׁאֵין רַע הֵימֶנּוּ. ([[בראשית ד ז]]) "הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת"; הֱיוּ עֲסוּקִים בְּדִבְרֵי תוֹרָה – וְאֵינוֹ שׁוֹלֵט בָּכֶם {{הע-שמאל|התרופה ליצר הרע היא עיסוק בתורה; השיחה של הקב"ה עם קין מתפרשת כך שיצר הרע אורב לעוזבי לימוד התורה בפתח היציאה מבית המדרש, והפסוק ממשלי מתפרש כך שכדי להשקיט את רעבונו של היצר הרע יש להאכיל אותו בדברי תורה, וכך מחלישים אותו. כלומר אחד המניעים ללימוד תורה הוא היצר הרע!}} וְאִם פּוֹרְשִׁים אַתֶּם מִדִּבְרֵי תוֹרָה – הֲרֵי הוּא שׁוֹלֵט בָּכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ, וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ" – אֵין מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ אֶלָּא בָּךְ. אֲבָל אִם רָצָה – אַתָּה תִּשְׁלֹט בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ". וְאוֹמֵר ([[משלי כה כא]]-כב) "אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לָחֶם... כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ". רַע הוּא יֵצֶר הָרָע, שֶׁמִּי שֶׁבָּרָא אוֹתוֹ מֵעִיד עָלָיו שֶׁהוּא רַע, שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית ח כא]]) "כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע". }} ===פיסקה מו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים יא יט''' {{הע-שמאל|ניסוח דברי ר' יוסי מראה שהוא סובר כר' אליעזר, שלא רק פטר נשים מלימוד תורה אלא אף אסר עליהן ללמוד תורה, ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ד|סוטה ג ד.]]}}([[דברים יא יט]]) '''"וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם"''' – בְּנֵיכֶם וְלֹא בְּנוֹתֵיכֶם; דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בֶּן עֲקִיבָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/חגיגה/א#ב|תוספתא חגיגה א ב.]] דורש 'את בניכם לדבר' – כשהבן מתחיל לדבר.}}מִיכָּן אָמְרוּ: כְּשֶׁהַתִּינוֹק מַתְחִיל לְדַבֵּר, אָבִיו מְדַבֵּר עִמּוֹ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּמְלַמְּדוֹ תּוֹרָה; וְאִם אֵין מְדַבֵּר עִמּוֹ בִּלְשׁוֹן קֹדֶשׁ וְאֵינוֹ מְלַמְּדוֹ תּוֹרָה – רָאוּי לוֹ כְּאִלּוּ קוֹבְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר – בָּם"'''. {{הע-שמאל|בעניין 'למען יקצרו ימיכם' השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ה|מכילתא בחדש ה,]] בעניין כיבוד הורים. הדרשה אינה מתייחסת לסוף הפסוק, שהיה ניתן לדרוש בו מכלל הן לאו, שאם לא תלמדו את בניכם יקצרון ימיכם בא"י, אבל לא בהכרח יתקצרו חייכם; כלומר יתכן שתאריכו ימים בגלות!}}אִם לִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם – ([[דברים יא כא]]) '''"לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם"''', וְאִם לָאו – לְמַעַן יִקְצְרוּ יְמֵיכֶם; שֶׁכָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה נִדְרָשִׁים: מִכְּלַל הֵן לָאו, וּמִכְּלַל לָאו הֵן. }} ===פיסקה מז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים יא כא''' ([[דברים יא כא]]) '''"לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם"''' – בָּעוֹלָם הַזֶּה, '''"וִימֵי בְנֵיכֶם"''' – {{ב|לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ|שהם עדיין בעולם הזה}} '''"כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ"''' – לָעוֹלָם הַבָּא. '''"אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם"''' לָתֵת לָכֶם אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא '''"לָתֵת לָהֶם"''' – {{הע-שמאל|בתחית המתים יקומו אבותינו וינחלו את הארץ.}} נִמְצֵינוּ לְמֵדִים תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה. '''"כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ"''' – שֶׁיְּהוּ פְּנֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים כְּיוֹם {{הע-שמאל|פני הצדיקים יאירו כמו יום (כשמש). דורש 'כימי' – כמו היום, וראו דרשת רשב"י בהמשך. לדרשת רשב"י עצמה השוו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה י|לעיל י,]] שם הנוסח מלא יותר: בתחילה מובאת שם רשימה של שבעה דברים מאירים הנדרשים מהפסוקים דלקמן. הפסוק האחרון, 'ויהי כזית הודו', מלמד על פניהם של הצדיקים שיאירו כמנורת המקדש שהיתה מאירה בשמן זית. לפי דרשת רשב"י יהיו 7 מדרגות בין הצדיקים: מהם שיאירו כחמה ומהם כלבנה וכו'.}} וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[שופטים ה לא]]) "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ". רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: לְשֶׁבַע שְׂמָחוֹת פְּנֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים עֲתִידִים לְהַקְבִּיל פְּנֵי שְׁכִינָה לֶעָתִיד לָבֹא, וְאֵלּוּ הֵן: "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ", ([[שיר השירים ו י]]) "יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה", ([[דניאל יב ג]]) "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ", "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד", ([[נחום ב ה]]) "כַּבְּרָקִים יְרוֹצֵצוּ", ([[תהלים מה א]]) "לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוֹשַׁנִּים", ([[הושע יד ז]]) "וִיהִי כַזַּיִת הוֹדוֹ". וְאוֹמֵר ([[תהלים קכא א]]) "שִׁיר לַמַּעֲלוֹת" – לְמִי שֶׁעָתִיד לַעֲשׂוֹת מַעֲלוֹת לַעֲבָדָיו הַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: 'שִׁיר לַמַּעֲלָה' אֵין כָּתוּב כָּאן, אֶלָּא "שִׁיר לַמַּעֲלוֹת": שְׁלֹשִׁים מַעֲלוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ {{הע-שמאל|ר' עקיבא דורש ל מעלות, כלומר 30 מעלות. רבי דורש גם את לשון הרבים ומגיע ל60 מעלות שונות. העוקץ בדרשה הוא בכך שאין בין הצדיקים קנאה ותחרות, ראו בהמשך. בסוף הדרשה משווה הדרשן את הצדיקים לכוכבים, שכל אחד מהם מאיר באור משלו; כלומר מספר הדרגות כמספר הצדיקים.}} רַבִּי אוֹמֵר: 'שִׁיר לַמַּעֲלָה' אֵין כָּתוּב כָּאן, אֶלָּא "שִׁיר לַמַּעֲלוֹת": שִׁשִּׁים מַעֲלוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ! אוֹ לְפִי שֶׁיֵּשׁ מַעֲלוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יֵשׁ בֵּינֵיהֶם אֵיבָה וְשִׂנְאָה קִנְאָה וְתַחֲרוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[דניאל יב ג]]) "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד"; מַה כּוֹכָבִים אֵין בֵּינֵיהֶם אֵיבָה שִׂנְאָה קִנְאָה וְתַחֲרוּת – כָּךְ צַדִּיקִים, מַה כּוֹכָבִים אֵין אוֹרוֹ שֶׁל זֶה דּוֹמֶה לְאוֹרוֹ שֶׁל זֶה – כָּךְ צַדִּיקִים. דָּבָר אַחֵר: "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים" – אֵלּוּ גַּבָּאֵי צְדָקָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: אֵלּוּ זְקֵנִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[שופטים ה לא]]) "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ"; מִי גָּדוֹל: הָאוֹהֲבִים אוֹ הַמַּאֲהִיבִים? הֱוֵי אוֹמֵר הַמַּאֲהִיבִים, אִם הָאוֹהֲבִים "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ", קַל וָחֹמֶר הַמַּאֲהִיבִים. {{הע-שמאל|מאהיבי הקב"ה הם הפעילים כדי לגרום לרבים לאהבו, והם מצדיקי הרבים: גבאי הצדקה והזקנים. והשוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יח|מכילתא נזיקין יח,]] לפס' כ, שם משוה רשב"י בין אוהבי הקב"ה לגרים שהקב"ה אוהב אותם.}} ([[דניאל יב ג]]) "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד" מַה כּוֹכָבִים רָמִים וּמְנֻטָּלִים עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם – כָּךְ הַצַּדִּיקִים, {{הע-שמאל|הדרשה משקפת אמונה באסטרולוגיה, כמקובל בעולמם של חז"ל.}} מַה כּוֹכָבִים {{ב|רָדִים|רודים}} וְשׁוֹלְטִים מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ – כָּךְ הַצַּדִּיקִים, מַה כּוֹכָבִים פְּעָמִים נִכְסִים פְּעָמִים נִגְלִים – כָּךְ הַצַּדִּיקִים, מַה כּוֹכָבִים כִּתּוֹת כִּתּוֹת שֶׁאֵין לָהֶם מִנְיָן – כָּךְ הַצַּדִּיקִים! אוֹ בֵּין עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם בֵּין אֵין עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם? {{הע-שמאל|הדרשה מבחינה היטב בין צדיקים לרשעי ישראל: אלו ככוכבים ואלו כעפר. והשוו לדרשות המתארות את סבלם של ישראל בהימשלם לעפר, ב[[בראשית רבה סט ה]]}} תַּלְמוּד לוֹמַר ([[בראשית כח יד]]) "וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ", אִם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם הֲרֵי הֵם כַּכּוֹכָבִים, וְאִם לָאו הֲרֵי הֵם כַּעֲפַר הָאָרֶץ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[מלכים ב יג ז]]) "כִּי אִבְּדָם מֶלֶךְ אֲרָם וַיְשִׂמֵם כֶּעָפָר לָדֻשׁ". דָּבָר אַחֵר: '''"כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ"''', שֶׁיְּהוּ חַיִּים וְקַיָּמִים לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. {{הע-שמאל|הצדיקים ישרדו לנצח, מקל וחומר. בהמשך דורש רשב"י קל וחומר מנצחיות התורה, וטוען שהיא נבראה עבור ישראל; וראו [[בראשית רבה א ד]], שמחשבתן של ישראל קדמה לתורה, כר' שמואל בר יצחק ולא כר' בנאי שם. לעניין הדרשה 'אין עץ אלא תורה' השוו לדרשת רשב"י [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|במכילתא ויסע א.]]}} וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[ישעיה סו כב]]) "כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים" וגו'. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה שָּׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁלֹּא נִבְרְאוּ אֶלָּא לִכְבוֹדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, חַיִּים וְקַיָּמִים לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים – קַל וָחֹמֶר לַצַּדִּיקִים, שֶׁבַּעֲבוּרָם נִבְרָא הָעוֹלָם! רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ([[ישעיה סה כב]]) "כִּי כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי", וְאֵין עֵץ אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר ([[משלי ג יח]]) "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ". וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה הַתּוֹרָה, שֶׁלֹּא נִבְרֵאת אֶלָּא לִכְבוֹדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי הִיא קַיֶּמֶת לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים – קַל וָחֹמֶר לַצַּדִּיקִים, שֶׁבַּעֲבוּרָם נִבְרָא הָעוֹלָם! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ([[קהלת א ד]]) "דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא", {{הע-שמאל|הסדר הנכון היה אמור להיות שהדור – בני אדם צדיקים – עומד לנצח, לפי שתי הדרשות דלעיל, והארץ משתנה; אבל כיוון שלא היו צדיקים הולכים בני האדם ומתים בכל דור.}} אַל תְּהִי קוֹרֵא כָּאן אֶלָּא "אֶרֶץ הוֹלֶכֶת וְאֶרֶץ בָּאָת וְדוֹר לְעוֹלָם עוֹמֵד"! וּלְפִי שֶׁשִּׁנּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שִׁנָּה הַמָּקוֹם עֲלֵיהֶם סִדּוּרוֹ שֶׁל עוֹלָם. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ([[הושע ב א]]) "וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" וְכָתוּב "כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר". כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם – "כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר" וְאִם לָאו – "וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". {{הע-שמאל|הפסוק פותח במספר, שהוא סופי, וממשיך באינסוף. הדרשה קושרת את הסופיות של בני ישראל למצב שאינם צדיקים דיים, בניגוד לפשט הנראה כנבואת נחמה. פסוקי הפורענות מישעיה ומעמוס מקטינים עוד את מספרם.}} וְאוֹמֵר ([[ישעיה ל יז]]) "עַד אִם נוֹתַרְתֶּם כַּתֹּרֶן", וְאוֹמֵר ([[עמוס ה ג]]) "כִּי כֹה אָמַר ה' הָעִיר הַיּוֹצֵאת אֶלֶף תַּשְׁאִיר מֵאָה וְהַיּוֹצֵאת מֵאָה תַּשְׁאִיר עֲשָׂרָה". דָּבָר אַחֵר: "וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" – זֶה מִסְפַּר שָׁמַיִם; "כְּחוֹל הַיָּם" – זֶה מִסְפַּר אָדָם. {{הע-שמאל|פתרון קרוב יותר לפשט:הבחנה בין מספר שמים, כלומר ספירה ע"י הקב"ה – למספר אנושי שאינו יכול להגיע למספרים גדולים כחול הים.}} }} ===פיסקה מח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים יא כב''' ([[דברים יא כב]]) '''"כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת"''', לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|מפרש 'תשמרו' – שלא יאבדו, שלא תשכח, ולא במובן של תקיימו ותצייתו. כך מתפרשת הפרשה כעוסקת בלימוד תורה ולאו דווקא בקיומה; והשוו לעיל פיסקה מא. השמירה על דברי התורה מושווית לשמירה על כסף ועל אוצרות יקרי ערך.}} לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים יא יג]]) "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי", שׁוֹמֵעַ אֲנִי כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע אָדָם דִּבְרֵי תּוֹרָה יֵשֵׁב לוֹ וְלֹא יִשְׁנֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן": מַגִּיד שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאָדָם צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בְּסַלְעוֹ שֶׁלֹּא תֹּאבַד כָּךְ צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בְּתַלְמוּדוֹ שֶׁלֹּא יֹאבַד. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[משלי ב ד]]) "אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף": מַה כֶּסֶף קָשֶׁה לִקְנוֹתוֹ – כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה קָשִׁים לִקְנוֹתָם, אוֹ מַה כֶּסֶף קָשֶׁה לְאַבְּדוֹ – כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה קָשִׁים לְאַבְּדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[איוב כח יז]]) "לֹא יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכוֹכִית": קָשִׁים לִקְנוֹתָם כַּזָּהָב וְנוֹחִים לְאַבְּדָם כִּכְלֵי זְכוֹכִית. ([[איוב כח יז]]) "וּתְמוּרָתָהּ כְּלִי פָז", הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: ([[דברים ד ט]]) "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד", מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁצָּד צִפּוֹר וּנְתָנָהּ בְּיַד עַבְדּוֹ. {{הע-שמאל|הציפור מיועדת לבן המלך, ומכאן ערכה הרב יותר מערכה בשוק, יותר מכלי פז. כך גם התורה בעלת ערך בגלל היחוס שלה לברית בין ישראל לקב"ה.}} אָמַר לוֹ: הֱוֵי זָהִיר בְּצִפּוֹר זוֹ לִבְנִי, אִם אִבַּדְתָּ אוֹתוֹ – לֹא תְּהֵא סָבוּר צִפּוֹר בְּאִיסָר אִבַּדְתָּ, אֶלָּא כְּאִלּוּ נַפְשְׁךָ אִבַּדְתָּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[דברים לב מז]]) "כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם", {{הע-שמאל|גם דברי תורה שנראים ריקים וחסרי משמעות הם חשובים כנפשו של הלומדם.}} דָּבָר שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים רֵיק הוּא – "הוּא חַיֵּיכֶם". רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: מָשָׁל לִשְׁנֵי אַחִים שֶׁהָיוּ מְסַגְּלִים אַחַר אֲבִיהֶם; {{הע-שמאל|רשב"י ממשיך במגמה של ההשוואה בין דברי תורה לכסף מתחילת הפיסקה; הפעם בהקשר של חיסכון ואגירה.}} אֶחָד מְצָרֵף דִּינָר וְאוֹכְלוֹ, וְאֶחָד מְצָרֵף דִּינָר וּמַנִּיחוֹ. זֶה שֶׁהָיָה מְצָרֵף דִּינָר וְאוֹכְלוֹ נִמְצָא אֵין בְּיָדוֹ כְּלוּם, וְזֶה שֶׁמְּצָרֵף דִּינָר וּמַנִּיחוֹ נִמְצָא מַעֲשִׁיר לְאַחַר זְמַן; כָּךְ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לָמַד שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים בַּיּוֹם, שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה פְּרָקִים בַּשַּׁבָּת, שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ פָּרָשִׁיּוֹת בַּחֹדֶשׁ – נִמְצָא מַעֲשִׁיר לְאַחַר זְמַן, וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר ([[משלי יג יא]]) "וְקֹבֵץ עַל יָד יַרְבֶּה". וְזֶה שֶׁאוֹמֵר: הַיּוֹם אֲנִי לָמֵד, לְמָחָר אֲנִי לָמֵד; הַיּוֹם אֲנִי שׁוֹנֶה, לְמָחָר אֲנִי שׁוֹנֶה – נִמְצָא אֵין בְּיָדוֹ כְּלוּם. {{הע-שמאל|האגירה של דברי התורה מושוית לאגירת היבול החקלאי לחדשי החורף.}} וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר ([[משלי י ה]]) "אֹגֵר בַּקַּיִץ בֵּן מַשְׂכִּיל, נִרְדָּם בַּקָּצִיר בֵּן מֵבִישׁ", וְאוֹמֵר ([[משלי כ ד]]) "מֵחֹרֶף עָצֵל לֹא יַחֲרֹשׁ וְשָׁאַל בַּקָּצִיר וָאָיִן" וְאוֹמֵר ([[קהלת יא ד]]) "שֹׁמֵר רוּחַ לֹא יִזְרָע", וְאוֹמֵר ([[משלי כד ל]]-לא) "עַל שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי... וְהִנֵּה עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשֹׂנִים" וגו'. {{הע-שמאל|כאן עוברת הדרשה לחובת האחזקה של דברי התורה שכבר נלמדו, המושוית לאחזקת וניכוש השדה.}} "עַל שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי" – זֶה שֶׁקָּנָה שָׂדֶה כְּבָר, "וְעַל כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב" – זֶה שֶׁקָּנָה כֶּרֶם כְּבָר. הוֹאִיל וְקָנָה שָׂדֶה וְקָנָה כֶּרֶם, וְקָרוּי "אִישׁ" וְקָרוּי "אָדָם", לָמָּה נִקְרָא עָצֵל וַחֲסַר לֵב? שֶׁקָּנָה שָׂדֶה וְקָנָה כֶּרֶם וְלֹא עָמַל בָּהֶם! מִנַּיִן שֶׁסּוֹפוֹ לְהַנִּיחַ שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים בַּפָּרָשָׁה? שֶׁנֶּאֱמַר "וְהִנֵּה עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשֹׂנִים". וּמִנַּיִן שֶׁמְּבַקֵּשׁ פִּתְחָהּ שֶׁל פָּרָשָׁה וְאֵינוֹ מוֹצֵא? שֶׁנֶּאֱמַר "כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים", וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר "וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה": מִתּוֹךְ שֶׁרָאָה שֶׁלֹּא עָמְדָה בְּיָדוֹ – הוּא יוֹשֵׁב, מְטַמֵּא אֶת הַטָּהוֹר וּמְטַהֵר אֶת הַטָּמֵא וּפוֹרֵץ גְּדֵרָם שֶׁל חֲכָמִים, מָה עָנְשׁוֹ שֶׁל זֶה? בָּא שְׁלֹמֹה וּפֵרֵשׁ עָלָיו בַּקַּבָּלָה ([[קהלת י ח]]) "וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ" הָא כָּל הַפּוֹרֵץ גְּדֵרָם שֶׁל חֲכָמִים – לְסוֹף שֶׁפּוּרְעָנֻיּוֹת בָּאוֹת עָלָיו. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ([[משלי כז ז]]) "נֶפֶשׁ שְׂבֵעָה תָּבוּס נֹפֶת", תַּלְמִיד מִתְּחִלָּתוֹ לָמַד כָּל דָּבָר, {{הע-שמאל|תלמיד שלמד הרבה יכול לוותר על הנופת (דבש), כי ההיא כלולה כבר בחומר שלמד; ואילו תלמיד שלמד מעט – אפילו מסורת מוטעית מתוקה בעיניו, ואינו יכול להבחין במרירותה.}} "וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה כָּל מַר מָתוֹק" – לֹא הָיָה לוֹ אֶלָּא מַה שֶּׁלָּמַד. דָּבָר אַחֵר: "נֶפֶשׁ שְׂבֵעָה תָּבוּס נֹפֶת", {{הע-שמאל|דורש נופת – נפה, וראו את התיאור של ר' עקיבא [[אבות דרבי נתן יח#א|באדר"נ נו"א יח.]] תלמיד מוצלח משקל את התורה (ממיין אותה, מבקרה ועורכה) ובכך משפר אותה, בניגוד לתלמיד המתחיל המכונה 'נפש רעבה' בדרשה הקודמת.}} מַה נָּפָה זוֹ מוֹצִיאָה קֶמַח בִּפְנֵי עַצְמוֹ סֻבִּין בִּפְנֵי עַצְמָם קִיבָּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כָּךְ תַּלְמִיד יוֹשֵׁב וּמְבָרֵר דִּבְרֵי תּוֹרָה וּמְשַׁקְּלָם: אִישׁ פְּלוֹנִי אוֹסֵר אִישׁ פְּלוֹנִי מַתִּיר, אִישׁ פְּלוֹנִי מְטַמֵּא אִישׁ פְּלוֹנִי מְטַהֵר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: תַּלְמִיד שֶׁכֹּחוֹ יָפֶה דּוֹמֶה לִסְפוֹג, שֶׁסּוֹפֵג אֶת הַכֹּל; {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אבות פרק ה#משנה טו|אבות ה טו.]] ר' יהודה יוצא כנגד המסתפק במעט דברי תורה.}} שֵׁנִי לוֹ דּוֹמֶה לְמוֹךְ, שֶׁאֵינוֹ סוֹפֵג אֶלָּא צָרְכּוֹ – זֶה שֶׁאוֹמֵר "דַּיִּי מַה שֶּׁשָּׁנָה לִי רַבִּי". רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ([[משלי ה טו]]) "שְׁתֵה מַיִם מִבּוֹרֶךָ" וגו'. שְׁנֵה מִמִּי שֶׁעִמְּךָ בָּעִיר, וְאַחַר כָּךְ הַפְרֵשׁ בְּכָל מָקוֹם, {{הע-שמאל|רשב"י ממליץ לתלמיד ללמוד בעירו מרבו ואחר כך לצאת ולהפיץ את תורתו במקומות רחוקים.}} וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[משלי לא יד]]) "הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ". רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "שְׁתֵה מַיִם מִבּוֹרֶךָ", {{הע-שמאל|דורש 'מבורך' – ממי שבראך; לעניין תורת מינים כמים עכורים השוו [[ביאור:משנה אבות פרק א#משנה יא|אבות א יא.]]}} שְׁתֵה מֵימָיו שֶׁבְּרָאֲךָ, וְאַל תִּשְׁתֶּה מַיִם עֲכוּרִים וְתִמָּשֵׁךְ עִם דִּבְרֵי מִינִים. רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "שְׁתֵה מַיִם מִבּוֹרֶךָ", בּוֹר מִתְּחִלָּתוֹ אֵין יָכוֹל לְהוֹצִיא טִפַּת מַיִם מֵאֵלָיו, לֹא הָיָה אֶלָּא מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ {{הע-שמאל|דורש את ההבדל בין בור לבאר: תלמיד מתחיל אינו יודע די כדי ללמד, אלא רק מה שלמד מרבותיו – כבור; אבל לאחר שצבר ידע הוא כבאר וכמעיין, ויכול כל הציבור להיעזר בו וללמוד ממנו. וראו דברי ריב"ז על תלמידיו [[ביאור:משנה אבות פרק ב#משנה ח|באבות ב ח.]]}} כָּךְ תַּלְמִיד מִתְּחִלָּתוֹ לֹא לָמַד כָּל דָּבָר – לֹא הָיָה אֶלָּא מַה שֶּׁלָּמַד, "וְנֹזְלִים מִתּוֹךְ בְּאֵרֶךָ", דּוֹמֶה לִבְאֵר: מַה בְּאֵר מְנַזֶּלֶת מַיִם חַיִּים מִכָּל צְדָדֶיהָ, כָּךְ בָּאִים תַּלְמִידִים וּלְמֵדִים הֵימֶנּוּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[משלי ה טז]]) "יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ" וגו'. נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה לְמַיִם: מַה מַּיִם חַיִּים לָעוֹלָם – כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה חַיִּים לָעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר ([[משלי ד כב]]) "כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם" {{הע-שמאל|שורת השוואות בין מים לתורה, בין יין לתורה ולבסוף בין שמן ודבש לתורה.}} מַה מַּיִם מַעֲלִים אֶת הַטְּמֵאִים מִטֻּמְאָתָם – כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה מַעֲלִים אֶת הַטְּמֵאִים מִטֻּמְאָתָם, שֶׁנֶּאֱמַר ([[תהלים קיט קמ]]) "צְרוּפָה אִמְרָתְךָ מְאֹד וְעַבְדְּךָ אֲהֵבָהּ". מַה מַּיִם מְשִׁיבִים נַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר ([[משלי כה כה]]) "מַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה" – כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה מְשִׁיבִים נַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר ([[תהלים יט ח]]) "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ" מַה מַּיִם חִנָּם לָעוֹלָם – כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה חִנָּם לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר ([[ישעיה נה א]]) "הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם" {{הע-שמאל|לעניין חינם ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ה|מכילתא בחודש ה:]] 'בשלושה דברים ניתנה תורה'.}} מַה מַּיִם אֵין לָהֶם דָּמִים – כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה אֵין לָהֶם דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר ([[משלי ג טו]]) "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים" אוֹ מַה מַּיִם אֵין מְשַׂמְּחִים אֶת הַלֵּב – כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה אֵין מְשַׂמְּחִים אֶת הַלֵּב? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[שיר השירים א ב]]) "כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן". מַה יַּיִן מְשַׂמֵּחַ אֶת הַלֵּב – כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה מְשַׂמְּחִים אֶת הַלֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר ([[תהלים יט ט]]) "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב"; מַה יַּיִן אִי אַתָּה טוֹעֵם בּוֹ טַעַם מִתְּחִלָּתוֹ וְכָל זְמַן שֶׁמִּתְיַשֵּׁן בַּקַּנְקַן סוֹפוֹ לְהַשְׁבִּיחַ {{הע-שמאל|לעניין התרבות החכמה של הזקנים ראו [[ביאור:משנה קנים פרק ג#משנה ו|קינים ג סוף ו.]] לעניין כלי החרס המכיל יין השוו לסיפור על ר' יהושע ב[[תענית ז א]]-ב.}} כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה כָּל זְמַן שֶׁמִּתְיַשְּׁנִים בַּגּוּף סוֹפָם לְהַשְׁבִּיחַ; שֶׁנֶּאֱמַר ([[איוב יב יב]]) "בִּישִׁישִׁים חָכְמָה" וגו' מַה יַּיִן אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְקַיֵּם לֹא בִּכְלֵי כֶּסֶף וְלֹא בִּכְלֵי זָהָב, אֶלָּא בַּיָּרוּד שֶׁבַּכֵּלִים – בִּכְלֵי חֶרֶס; כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה אֵין מִתְקַיְּמִים בְּמִי שֶׁהוּא בְּעֵינָיו כִּכְלֵי כֶּסֶף וּכְכְלֵי זָהָב, אֶלָּא בְּמִי שֶׁהוּא בְּעֵינָיו כַּיָּרוּד שֶׁבַּכֵּלִים – כִּכְלֵי חֶרֶס, אוֹ מַה יַּיִן פְּעָמִים שֶׁהוּא רַע לָרֹאשׁ וְרַע לַגּוּף, יָכוֹל אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[שיר השירים א ג]]) "לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים". מַה שֶּׁמֶן יָפֶה לָרֹאשׁ וְיָפֶה לַגּוּף – כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה יָפִים לָרֹאשׁ וְיָפִים לַגּוּף, שֶׁנֶּאֱמַר ([[משלי א ט]]) "כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךָ" וגו', וְאוֹמֵר ([[משלי ד ט]]) "תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן" – נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה בְּשֶׁמֶן וּדְבַשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר ([[תהלים יט יא]]) "וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים". דָּבָר אַחֵר: '''"כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת"''', {{הע-שמאל|דורש 'אם שמור – תשמרון' ו'אם שכוח – תשכח'.}} מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם שָׁמַע אָדָם דָּבָר מִדִּבְרֵי תּוֹרָה רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וּמְקַיְּמוֹ, כְּשֵׁם שֶׁרִאשׁוֹנִים מִתְקַיְּמִים בְּיָדוֹ כָּךְ הָאַחֲרוֹנִים מִתְקַיְּמִים בְּיָדוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן". וּמִנַּיִן שֶׁאִם שׁוֹמֵעַ רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וּמְשַׁכְּחוֹ, כְּשֵׁם שֶׁאֵין הָרִאשׁוֹנִים מִתְקַיְּמִים בְּיָדוֹ כָּךְ אֵין הָאַחֲרוֹנִים מִתְקַיְּמִים בְּיָדוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[דברים ח יט]]) "וְהָיָה אִם שָׁכֹחַ תִּשְׁכָּח"; אִי אַתָּה מַעֲלִים עֵינֶיךָ מִמֶּנּוּ עַד שֶׁיֵּלֵךְ לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ([[משלי כג ה]]) "הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ", וְכָתוּב בִּמְגִלַּת חֲסִידִים "יוֹם תַּעַזְבֵנִי יוֹמַיִם אֶעֶזְבֶךָּ". {{הע-שמאל|הציטוט הוא ממגילת חסידים – ראו [[ירושלמי ברכות דף סח א]].}} דָּבָר אַחֵר: '''"כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת"''', שֶׁמָּא תֹּאמַר: יִשְׁנוּ בְּנֵי הַזְּקֵנִים, יִשְׁנוּ בְּנֵי הַגְּדוֹלִים, יִשְׁנוּ בְּנֵי הַנְּבִיאִים? {{הע-שמאל|האחריות על לימוד ושמירת התורה מוטלת על כל ישראל (דורש 'לנו', 'כולכם'), ולא על קבוצה כלשהי בתוכם. ואכן ההיסטוריה מצביעה על ישראלים שהצילו את לימוד התורה.}} תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן", מַגִּיד שֶׁהַכֹּל שָׁוִים בַּתּוֹרָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[דברים לג ד]]) "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב", כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים אֵין כָּתוּב כָּאן, אֶלָּא "קְהִלַּת יַעֲקֹב". וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[דברים כט ט]]) "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם", מַה {{ב|אִלּוּ|אילולי}} זֶה שֶׁעָמַד וְקִיֵּם תּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל – לֹא הָיְתָה תּוֹרָה מִשְׁתַּכַּחַת? מַה אִלּוּ לֹא עָמַד שָׁפָן בִּשְׁעָתוֹ, עֶזְרָא בִּשְׁעָתוֹ, רַבִּי עֲקִיבָה בִּשְׁעָתוֹ – לֹא הָיְתָה תּוֹרָה מִשְׁתַּכַּחַת? וְאוֹמֵר ([[משלי טו כג]]) "וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב", דָּבָר {{ב|שֶׁאָמַר זֶה|שפן, עזרא ור' עקיבא}} – שָׁקוּל כְּנֶגֶד הַכֹּל. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ([[עמוס ח יב]]) "יְשׁוֹטְטוּ לְבַקֵּשׁ אֶת דְּבַר ה' וְלֹא יִמְצָאוּ", {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/עדיות/א|תוספתא עדיות א א,]] דרשה אחרת על אותו פסוק. כאן הוא נדרש לעניין השיטוט לבירור ההלכה.}} רַבּוֹתֵינוּ הִתִּירוּ שֶׁהוֹלְכִים מֵעִיר לְעִיר וּמִמְּדִינָה לִמְדִינָה עַל שֶׁרֶץ שֶׁנָּגַע בְּכִכָּר, לֵידַע אִם תְּחִלָּה הוּא אִם שְׁנִיָּה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אִם לוֹמַר שֶׁהַתּוֹרָה עֲתִידָה לְהִשְׁתַּכֵּחַ מִיִּשְׂרָאֵל {{הע-שמאל|רשב"י טוען שמובטח שהתורה לא תישכח, אבל פרטיה עלולים להישכח, וראו תוספתא שם.}} וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ([[דברים לא כא]]) "כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ", אֶלָּא: אִישׁ פְּלוֹנִי אוֹסֵר, אִישׁ פְּלוֹנִי מַתִּיר, אִישׁ פְּלוֹנִי מְטַמֵּא, אִישׁ פְּלוֹנִי מְטַהֵר – וְלֹא יִמְצְאוּ דָּבָר בָּרוּר. דָּבָר אַחֵר: "כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן", שֶׁמָּא תֹּאמַר הֲרֵינִי לָמֵד פָּרָשָׁה קָשָׁה, וּמַנִּיחַ אֶת הַקַּלָּה? {{הע-שמאל|חוזר לתחילת הפיסקה. הטענה היא שאין פרשות קלות וחסרות משמעות בתורה.}} תַּלְמוּד לוֹמַר ([[דברים לב מז]]) "כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם": דָּבָר שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים רֵיקָן הוּא – הוּא חַיֵּיכֶם! שֶׁלֹּא תֹּאמַר: לָמַדְתִּי הֲלָכוֹת דַּי; תַּלְמוּד לוֹמַר: מִצְוָה, הַמִּצְוָה, כָּל הַמִּצְוָה; לְמֹד מִדְרַשׁ הֲלָכוֹת וְהַגָּדוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[דברים ח ג]]) "כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם" – זֶה מִדְרָשׁ, "כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה'" – אֵלּוּ הֲלָכוֹת וְהַגָּדוֹת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[משלי כז יא]]) "חֲכַם בְּנִי" וגו', וְאוֹמֵר ([[משלי כג טו]]) "בְּנִי אִם חָכַם לִבֶּךָ יִשְׂמַח לִבִּי גַם אָנִי". רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: אֵין לִי אֶלָּא אָבִיו שֶׁבָּאָרֶץ, אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם מִנַּיִן? {{הע-שמאל|אביו של הת"ח שמח וגם הקב"ה משתתף בשמחתו.}} תַּלְמוּד לוֹמַר "גַּם אָנִי", לְרַבּוֹת אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם. "אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם לַעֲשׂתָהּ", לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן" {{הע-שמאל|נסיון לאזן בין המצווה ללמוד תורה לבין מצוות מעשיות: השוו פיסקה מא לעיל, שלימוד התורה הוא החשוב ביותר; גם כאן לימוד תורה הוא מצווה, אבל אם גם קיים בפועל – שכרו רב יותר; וראו גם [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה ה|אבות ד ה,]] 'הלומד על מנת לעשות'.}} שׁוֹמֵעַ אֲנִי כֵּיוָן שֶׁשּׁוֹמֵר אָדָם דִּבְרֵי תּוֹרָה, יֵשֵׁב לוֹ וְלֹא יַעֲשֶׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר "לַעֲשׂתָהּ". תְּשׁוּבָתָהּ לַעֲשׂתָהּ, לָמַד אָדָם תּוֹרָה – הֲרֵי בְּיָדוֹ מִצְוָה אַחַת; לָמַד וְשָׁמַר – הֲרֵי בְּיָדוֹ שְׁתֵּי מִצְוֹת; לָמַד וְשָׁמַר וְעָשָׂה – אֵין לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ. "לְאַהֲבָה", שֶׁמָּא תֹּאמַר: הֲרֵינִי לָמֵד תּוֹרָה בִּשְׁבִיל שֶׁאֶקָּרֵא חָכָם, בִּשְׁבִיל שֶׁאֵשֵׁב בִּישִׁיבָה, {{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה מא. כאן נוספו פסוקים המאששים את הטענה שלומד התורה אכן זוכה לכבוד ולעשר ומאריך ימים בעולם הזה, וזוכה לחיי העולם הבא – אבל עדיין המניע הישיר של הלומד צריך להיות מתוך אהבת ה'.}} בִּשְׁבִיל שֶׁאַאֲרִיךְ יָמִים, לָעוֹלָם הַבָּא – תַּלְמוּד לוֹמַר "לְאַהֲבָה", לְמֹד מִכָּל מָקוֹם וְסוֹף הַכָּבוֹד לָבוֹא. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[משלי ג יח]]) "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ" וגו', וְאוֹמֵר ([[משלי ד כב]]) "כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם", וְאוֹמֵר ([[משלי ד ט]]) "תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן" – בָּעוֹלָם הַזֶּה, "עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶךָּ" – בָּעוֹלָם הַבָּא! ([[משלי ג טז]]) "אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ" – לָעוֹלָם הַבָּא; "בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד" – בָּעוֹלָם הַזֶּה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: עֲשֵׂה דְּבָרִים לְשֵׁם פְּעֻלָּתָם, דַּבֵּר בָּהֶם לִשְׁמָם. {{הע-שמאל|ראו אבות שם, בדברי ר' צדוק 'אל תעשם עטרה להתגדל בה' וכו'.}} הוּא הָיָה אוֹמֵר: וּמַה בֵּלְשַׁצַּר שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּכְלֵי חֹל הָיוּ - נֶעֶקְרוּ חַיָּיו מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא, הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ {{ב|בִּכְלִי שֶׁנִּבְרָא בּוֹ הָעוֹלָם|הוא התורה}} – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיֵּעָקְרוּ חַיָּיו מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא! }} ===פיסקה מט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים יא כב''' ([[דברים יא כב]]) '''"לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו"''', אֵלּוּ הֵן דַּרְכֵי מָקוֹם? ([[שמות לד ו]]) "ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן", וְאוֹמֵר ([[יואל ג ה]]) "וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם ה' יִמָּלֵט" {{הע-שמאל|הדרשן שואל כיצד יכול אדם להיקרא בשמו של הקב"ה, למרות שהניקוד לפנינו הוא 'יִקְרָא'; אבל השאלה אכן מתאימה לפסוק מ[[ישעיה מג ז]], המצוטט בסוף הדרשה. לעניין התשובה, ראו דברי אבא שאול [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ג|במכילתא שירה ג,]] על 'ואנווהו': 'אדמה לו: מה הוא רחום וחנון, אף אתה רחום וחנון.' כאן מרחיבים את העיקרון גם לתארים נוספים של הקב"ה.}} וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לוֹ לָאָדָם לִקָּרֵא בִּשְׁמוֹ שֶׁל מָקוֹם? אֶלָּא נִקְרָא הַמָּקוֹם רַחוּם – אַף אַתָּה הֱיֵה רַחוּם; הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא חַנּוּן – אַף אַתָּה הֱיֵה חַנּוּן, שֶׁנֶּאֱמַר ([[תהלים קמה ח]]) "חַנּוּן וְרַחוּם ה'" וגו', {{ב|וַעֲשֵׂה מַתְּנוֹת חִנָּם,|ביאור ל'חנון'.}} נִקְרָא הַמָּקוֹם צַדִּיק, שֶׁנֶּאֱמַר ([[תהלים יא ז]]) "כִּי צַדִּיק ה' צְדָקוֹת אָהֵב" – אַף אַתָּה הֱיֵה צַדִּיק; נִקְרָא הַמָּקוֹם חָסִיד, שֶׁנֶּאֱמַר ([[ירמיה ג יב]]) "כִּי חָסִיד אֲנִי נְאֻם ה'" – אַף אַתָּה הֱיֵה חָסִיד. לְכָךְ נֶאֱמַר ([[יואל ג ה]]) "וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם ה' יִמָּלֵט". וְאוֹמֵר ([[ישעיה מג ז]]) "כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי" וגו'; וְאוֹמֵר ([[משלי טז ד]]) "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ." '''"וּלְדָבְקָה בוֹ"''', וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לוֹ לָאָדָם לַעֲלוֹת לַמָּרוֹם וּלְדַבֵּק בָּאֵשׁ? {{הע-שמאל|השאלה כאן אינה כיצד יכול אדם ללכת בדרכי הקב"ה אלא כיצד הוא יכול להדבק בו. הדרשן מבין בתחילה שמדובר בהדבקות פיזית. התשובה, שקובעת שההידבקות בקב"ה היא באמצעות החכמים, מרחיקת לכת ומציגה הקשר של תחרות ומלחמה בין החכמים לקב"ה, שבה מנצחים החכמים, והשוו [[בבא מציעא נט ב]], 'נצחוני בני'.}} וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ([[דברים ד כד]]) "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא", וְאוֹמֵר ([[דניאל ז ט]]) "כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי נוּר"! אֶלָּא הִדָּבֵק בַּחֲכָמִים וּבְתַלְמִידֵיהֶם, וּמַעֲלֶה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִלּוּ עָלִיתָ לַמָּרוֹם וְנָטַלְתָּה. וְלֹא שֶׁעָלִיתָ וְנָטַלְתָּ בְּשָׁלוֹם, אֶלָּא כְּאִלּוּ עָשִׂיתָה מִלְחָמָה וְנָטַלְתָּה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[תהלים סח יט]]) "עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי". דּוֹרְשֵׁי הַגָּדוֹת אוֹמְרִים: רְצוֹנְךָ לְהַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם? לְמוֹד הַגָּדָה, {{הע-שמאל|דרך נוספת להידבק בדרכי הקב"ה היא לימוד האגדה, המגשר על הפער שבין האדם לקב"ה.}} שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ אַתָּה מַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם וּמִדַּבֵּק בִּדְרָכָיו. עֲשִׂיתֶם מַה שֶּׁעֲלֵיכֶם – אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה מַה שֶּׁעָלַי: ([[דברים יא כג]]) '''"וְהוֹרִישׁ ה'"'''. {{הע-שמאל|השוו לעיל סוף פיסקה מא.}} }} ===פיסקה נ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים יא כג''' ([[דברים יא כג]]) "וְהוֹרִישׁ ה'" – ה' מוֹרִישׁ וְאֵין בָּשָׂר וָדָם מוֹרִישׁ. "אֶת כָּל הַגּוֹיִם", שׁוֹמֵעַ אֲנִי כְּמַשְׁמָעוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר "הָאֵלֶּה". {{הע-שמאל|לכאורה יש סתירה בין הביטוי המרחיב 'כל' לביטוי המצמצם 'האלה'. המדרש מסיק שההרחבה כוללת את מסייעי שבעת העממים אבל לא יותר מכך.}} אֵין לִי אֶלָּא אֵלֶּה, מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת מְסַיְּעֵיהֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶת כָּל הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלִּפְנֵיכֶם", שֶׁתִּהְיוּ אַתֶּם רַבִּים וְהוֹלְכִים וְהֵם מִתְמַעֲטִים וְהוֹלְכִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[שמות כג ל]]) "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ". וְאוֹמֵר ([[שמות כג כט]]) "לֹא אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ בְּשָׁנָה אֶחָת {{הע-שמאל|לדברי ר' אלעזר נחלת הארץ היתה איטית כי חטאו ישראל, והשוו לדברי רשב"י לעיל פיסקה מב, שטען שגם ברכת החקלאות היא במצב שאין ישראל עושים רצונו של מקום.}} פֶּן תִּהְיֶה הָאָרֶץ שְׁמָמָה וְרַבָּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה", דִּבְרֵי רַבִּי יַעֲקֹב. אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: אוֹ לְפִי שֶׁיִּשְׂרָאֵל צַדִּיקִים הֵם, לָמָּה יְרֵאִים מִן הַחַיָּה? וַהֲלֹא אִם צַדִּיקִים הֵם אֵין יְרֵאִים מִן הַחַיָּה! שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר ([[איוב ה כג]]) "כִּי עִם אַבְנֵי הַשָּׂדֶה בְרִיתֶךָ"! אִם תֹּאמַר: מִפְּנֵי מָה יָגַע יְהוֹשֻׁעַ כָּל הַיְּגִיעָה הַהִיא? אֶלָּא לְפִי שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל – נִגְזַר עֲלֵיהֶם "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ". "וִירִשְׁתֶּם גּוֹיִם גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים", גְּדוֹלִים בְּקוֹמָה, וַעֲצוּמִים בְּכֹחַ. "מִכֶּם", אַף אַתֶּם גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים; אֶלָּא שֶׁהֵם גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים מִכֶּם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: מָשָׁל לְאָדָם שֶׁאוֹמֵר אִישׁ פְּלוֹנִי גִּבּוֹר – וְזֶה גִּבּוֹר, אֶלָּא שֶׁהַלָּה גִּבּוֹר מִמֶּנּוּ! דָּבָר אַחֵר: "מִכֶּם" עוֹד לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ([[דברים ז א]]) "שִׁבְעָה גּוֹיִם רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ", מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "מִכֶּם"? מְלַמֵּד שֶׁאֶחָד מִשִּׁבְעָה עֲמָמִים גָּדוֹל וְקָשֶׁה כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל {{הע-שמאל|הביטוי בלשון רבים ('מכם') נדרש שכל אחד משבעת העממים היה גדול מישראל, והנצחון עלים היה נס בידי הקב"ה, ראו בתחילת הפיסקה.}} וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[עמוס ב ט]]) "וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיהֶם אֲשֶׁר כְּגוֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים." }} ===פיסקה נא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים יא כד''' ([[דברים יא כד]]) "כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ", אִם לְלַמֵּד עַל תְּחוּמֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר "מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן". {{הע-שמאל|סדר הכיבוש חשוב ומשפיע על דיני המקום. לפי הדרשה חלה מצווה לכבוש קודם כל את א"י כדי לבער ממנה ע"ז, ורק אח"כ מותר לכבוש מקומות נוספים, ואם שינו את הסדר – אין קדושת א"י חלה על המקומות שכבשו בחו"ל (כגון ארם נהרים וארם צובא).}} מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ"? אָמַר לָהֶם: כָּל מָקוֹם שֶׁתִּכְבְּשׁוּ חוּץ מִמְּקוֹמוֹת הָאֵלּוּ – הֲרֵי הוּא שֶׁלָּכֶם, אוֹ רְשׁוּת בְּיָדָם לִכְבֹּשׁ חוּצָה לָאָרֶץ עַד שֶׁלֹּא יִכְבְּשׁוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[דברים יא כג]]) "וִירִשְׁתֶּם גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִכֶּם", וְאַחַר כָּךְ "כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ"; שֶׁלֹּא תְּהֵא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְטֻמְּאָה בְּגִלּוּלִים – וְאַתֶּם חוֹזְרִים וּמְכַבְּשִׁים חוּצָה לָאָרֶץ! אֶלָּא מִשֶּׁתִּכְבְּשׁוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – תְּהוּ רַשָּׁאִים לִכְבֹּשׁ חוּצָה לָאָרֶץ. הֲרֵי שֶׁכָּבְשׁוּ בְּחוּצָה לָאָרֶץ, מִנַּיִן שֶׁהַמִּצְווֹת נוֹהֲגוֹת שָׁם? הֲרֵי אַתָּה דָּן: נֶאֱמַר כָּאן "[לָכֶם] יִהְיֶה" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "יִהְיֶה [גְּבוּלְכֶם]"; מַה יִּהְיֶה הָאָמוּר לְהַלָּן – {{ב|מִצְווֹת נוֹהֲגוֹת שָׁם,|דורש 'גבולכם'}} אַף יִהְיֶה הָאָמוּר כָּאן – מִצְווֹת נוֹהֲגוֹת שָׁם. וְאִם תֹּאמַר: מִפְּנֵי מָה כָּבַשׁ דָּוִד אֲרַם נַהֲרַיִם וַאֲרַם צוֹבָה, וְאֵין מִצְווֹת נוֹהֲגוֹת שָׁם? אָמַרְתָּ: דָּוִד עָשָׂה שֶׁלֹּא כַּתּוֹרָה! {{הע-שמאל|קדושת סוריה (ארם נהרים וכו') פחותה מקדושת א"י, ראו [[ביאור:תוספתא/כלים/בבא קמא/א#ה|תוספתא ב"ק דכלים א, ה.]] הסיבה לכך לפי הדרשה היא שסוריה נכבשה לפני שהושלם כיבוש א"י.}} הַתּוֹרָה אָמְרָה: מִשֶּׁתִּכְבְּשׁוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל תְּהוּ רַשָּׁאִים לִכְבֹּשׁ חוּצָה לָאָרֶץ, וְהוּא לֹא עָשָׂה כֵן, אֶלָּא חָזַר וְכָבַשׁ אֲרַם נַהֲרַיִם וַאֲרַם צוֹבָה, וְאֶת הַיְבוּסִי סָמוּךְ לִירוּשָׁלַם לֹא הוֹרִישׁ. אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: אֶת הַיְבוּסִי סָמוּךְ {{ב|לְפַלְטֵרִין|לארמון}} שֶׁלְּךָ לֹא הוֹרַשְׁתָּ; הֵיאַךְ אַתָּה חוֹזֵר וּמְכַבֵּשׁ אֲרַם נַהֲרַיִם וַאֲרַם צוֹבָה? הֲרֵי שֶׁכָּבְשׁוּ בְּחוּצָה לָאָרֶץ, מִנַּיִן שֶׁכְּנֶגְדּוֹ בַּיָּם הֲרֵי הוּא שֶׁלָּהֶם? {{הע-שמאל|סוגיית הגבול הימי עולה כבר בימי חז"ל! – וראו דברי ר' יהודה [[ביאור:תוספתא/תרומות/ב#יא|בתוספתא תרומות ב יא.]] הגבולות של הנהר, המדבר והים הם גבולות מקסימליים, החלים רק אם כבשו את השטח עד לשם '''לאחר''' שכבשו את א"י. במקרה של הים, לפי דברי ר' יהודה, הים עצמו נכלל בא"י, כולל האיים ("הניסין") שבו.}} תַּלְמוּד לוֹמַר "מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן": מִן הַמִּדְבָּר גְּבוּלְכֶם, וְאֵין הַמִּדְבָּר גְּבוּלְכֶם; וְאִם כְּבַשְׁתֶּם – יְהִי גְּבוּלְכֶם, וְ"הַמִּדְבָּר... גְּבוּלְכֶם". "מִן הַנָּהָר, נְהַר פְּרָת": מִן הַנָּהָר גְּבוּלְכֶם, וְאֵין הַנָּהָר גְּבוּלְכֶם; וְאִם כְּבַשְׁתֶּם – יְהִי גְּבוּלְכֶם וְ"הַנָּהָר... גְּבוּלְכֶם". "וְעַד הַיָּם גְּבוּלְכֶם", וְאֵין הַיָּם גְּבוּלְכֶם; וְאִם כְּבַשְׁתֶּם – יְהִי גְּבוּלְכֶם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[במדבר לד ו]]) "וּגְבוּל יָם וְהָיָה לָכֶם הַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל" יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם – וְ"הַיָּם... גְּבוּלְכֶם". נִמְצֵיתָ אוֹמֵר: ([[ביאור:משנה שביעית פרק ו|שביעית ו א:]]) "כָּל מָקוֹם שֶׁהֶחֱזִיקוּ עוֹלֵי בָּבֶל, מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְעַד כְּזִיב – לֹא נֶאֱכָל וְלֹא נֶעֱבָד; עוֹלֵי מִצְרַיִם – נֶאֱכָל אֲבָל לֹא נֶעֱבָד; אֵילָךְ וְאֵילָךְ – נֶאֱכָל וְנֶעֱבָד". תְּחוּמֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַד מָקוֹם שֶׁהֶחֱזִיקוּ עוֹלֵי בָּבֶל: {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/שביעית/ד#יא|תוספתא שביעית ד יא:]] רשימה של הערים שבגבול א"י; וראו שם לפיענוח המקומות ביחס לא"י בימינו.}} פָּרָשַׁת אַשְׁקְלוֹן, חוֹמוֹת מִגְדָּל, שָׁרְשַׁן דּוֹר וְחוֹמוֹת עַכּוֹ, וְרֹאשׁ מְגִיאָתוֹ, וּגְיָאתוֹ עַצְמוֹ, כַּבְרָתָא וּבֵית זְנִיתָא, קַצְרָא דִּגְלִילָא, קַבַּיָּא דְּעָיָּתָא, מַצְיָיא דְּעַבְתָא, כְּמוֹתָא דְּבִירַיִין, פָּחוּרְתָּא דְּיַתִּיר, נַחֲלָה דְּאַבְצֵל, בֵּית עָר מֵרְעָשְׁתָא, לוּלָא רַבָּתָא, כַּרְכָּא דְּבַר סַנְגָרָא, מֵיסַף סְפַנְתָּא, נְקִיבְתָּא דְּעִיּוֹן, תַּרְנְגוֹלָא עִילָּאָה דְּקֵיסָרִי, בֵּית סוּכוֹת, וְיָנְקַת, וּרְקַם דְּחַגְרָא, וְטַרְכוֹנָא דְּזִימְרָא דְּבֵיתְחוּם בֵּיצְרָא סַקָּא וְחֶשְׁבּוֹן, וְנַחְלָא דְּוֶרֶד, סֻכּוֹתָא נִמְרִין, מַלְיָה זִירְזָא, וּרְקַם גֵּיאָה, וְגִינַיָּיא דְּאַשְׁקְלוֹן, וְדֶרֶךְ גְּדוֹלָה הַהוֹלֶכֶת בַּמִּדְבָּר. }} ===פיסקה נב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים יא כה''' ([[דברים יא כה]]) '''"לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בִּפְנֵיכֶם"''', {{הע-שמאל|אשה עלולה לסכן את ישראל רק בכשפים, כי אינה נלחמת בדרך רגילה; זאת למרות שהמכשף היחיד שניסה לקלל את ישראל בתורה היה גבר.}} אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ. אֻמָּה, וּמִשְׁפָּחָה, אִשָּׁה בִּכְשָׁפֶיהָ מִנַּיִן? – תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ", מִכָּל מָקוֹם. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר "אִישׁ"? – אֲפִילּוּ כְּעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים ג יא]]) "כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים". '''"פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם"''', וַהֲלֹא אִם נִפְחָדִים הֵם יְרֵאִים הֵם! {{הע-שמאל|השואל מניח שהאימה פחותה מהפחד ונכללת בו, ומחלק בין הקרובים לרחוקים. והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ט|מכילתא שירה ט,]] על פס' טז: '"אֵימָתָה", על רחוקים, "וָפַחַד", על קרובים' וכו'.}} אֶלָּא "פַּחְדְּכֶם" עַל הַקְּרוֹבִים, "וּמוֹרַאֲכֶם" עַל הָרְחוֹקִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[יהושע ה א]]) "וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה וְכָל מַלְכֵי הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר עַל הַיָּם, אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַד עָבְרָם – וַיִּמַּס לְבָבָם וְלֹא הָיָה בָם עוֹד רוּחַ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". וְכֵן רָחָב הַזּוֹנָה אוֹמֶרֶת לִשְׁלוּחֵי יְהוֹשֻׁעַ ([[יהושע ב י]]) "כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם, וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ" וְגוֹ'. תֹּאמַר שֶׁלֹּא הָיוּ אַנְשֵׁי יְרִיחוֹ גְּדוֹלִים וְקָשִׁים? {{הע-שמאל|העיקרון הפרשני, שאיזכור של מי שהיה בכלל שלא לצורך מלמד שהוא שקול כנגד הכלל – מיושם בשורת הדרשות הזו הן לחיוב, הן לשלילה (שאול ובת פרעה).}} וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ([[יהושע ב א]]) "וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרִיחוֹ"; יְרִיחוֹ בִּכְלָל הָיְתָה וְלָמָּה יָצָאת? מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה קָשָׁה כְּנֶגֶד כֻּלָּם! כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[במדבר לא ו]]) "וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה אֶלֶף לַמַּטֶּה לַצָּבָא אֹתָם וְאֶת פִּינְחָס"; פִּינְחָס בִּכְלָל הָיָה וְלָמָּה יָצָא? מְלַמֵּד שֶׁשָּׁקוּל כְּנֶגֶד כֻּלָּם! כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[שמות טו א]]) "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל"; מֹשֶׁה בִּכְלָל הָיָה וְלָמָּה יָצָא? מְלַמֵּד שֶׁהָיָה שָׁקוּל כְּנֶגֶד כֻּלָּם! {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה א|מכילתא שירה א,]] 'משה שקול כנגד כל ישראל'.}} כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[שמואל ב כב א]]) "וַיְדַבֵּר דָּוִד לַה'... מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִכַּף שָׁאוּל". שָׁאוּל בִּכְלָל הָיָה וְלָמָּה יָצָא? מְלַמֵּד שֶׁהָיָה שָׁקוּל כְּנֶגֶד כֻּלָּם! כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[שמואל ב ב ל]]) "וַיִּפָּקְדוּ מֵעַבְדֵי דָוִד תִּשְׁעָה עָשָׂר אִישׁ וַעֲשָׂהאֵל". עֲשָׂהאֵל בִּכְלָל הָיָה וְלָמָּה יָצָא? מְלַמֵּד שֶׁהָיָה קָשֶׁה כְּנֶגֶד כֻּלָּם! כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[מלכים א יא א]]) "וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אָהַב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת... וְאֶת בַּת פַּרְעֹה". בַּת פַּרְעֹה בִּכְלָל הָיְתָה וְלָמָּה יָצָאת? מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מְחַבְּבָהּ יֶתֶר מִכֻּלָּם, וּכְלַפֵּי חֵטְא שֶׁהֶחֱטִיאָה אוֹתוֹ יֶתֶר מִכֻּלָּן! '''"יִתֵּן ה' אֱלֹהֵיכֶם"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים טז טז]]) "שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה" וְגוֹ'. שֶׁמָּא יֹאמְרוּ יִשְׂרָאֵל: הֲרֵי אָנוּ עוֹלִים לְהִשְׁתַּחֲווֹת, מִי מְשַׁמֵּר לָנוּ אֶת אַרְצֵנוּ? {{הע-שמאל|השמירה של הארץ מאויבים וגנבים בזמן הרגל היא ע"י האימה המוטלת עליהם, המונעת מהם לחמוד ולכן גם מונעת את גניבת הנכסים והבהמות. הדגם לכך הוא הבקשה של נעמן לקבל ברשות אדמה מא"י.}} אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: עֲלוּ, וְשֶׁלָּכֶם אֲנִי שׁוֹמֵר. שֶׁנֶּאֱמַר ([[שמות לד כד]]) "וְלֹא יַחְמֹד אִישׁ אֶת אַרְצְךָ בַּעֲלֹתְךָ לֵירָאוֹת". אִם בְּעֵינָיו אֵינָהּ חֲמוּדָה, כֵּיצַד בָּא לִטּוֹל נְכָסִים וּבְהֵמָה? וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא, כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם מַה נַּעֲמָן אוֹמֵר לֶאֱלִישָׁע? ([[מלכים ב ה יז]]) "וָלֹא יֻתַּן נָא לְעַבְדְּךָ מַשָּׂא צֶמֶד פְּרָדִים אֲדָמָה". וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם עָפָר הֲרֵי הוּא מִתְיָרֵא לִטּוֹל מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, כֵּיצַד הוּא בָּא לִטּוֹל נְכָסִים וּבְהֵמָה? '''"כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם"''', וְהֵיכָן דִּבֶּר? ([[שמות כג כז]]) "אֶת אֵימָתִי אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יב|מכילתא פסחא יב.]]}} וְהַמֹּתִי אֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר תָּבֹא בָּהֶם". }} 8n6wrb0rvs20iwlsckeoihblgthd2b5 116 465619 3019414 3018434 2026-06-10T13:36:47Z Fuzzy 29 3019414 wikitext text/x-wiki <שם> צו בדבר הקמת מינהל אזרחי (יהודה והשומרון) (מס' 947), התשמ"ב-1981 <מקור> ((קמצ"ם 51, 56 {{מוקטן|(צו 947)}}|צו בדבר הקמת מינהל אזרחי (יהודה והשומרון)|0051)); ((קמצ"ם 53, 10 {{מוקטן|(צו 950)}}|תיקון|0053)), ((132 {{מוקטן|(צו 967)}}|צו בדבר העסקת עובדים במקומות מסויימים (יהודה והשומרון)|0053)); ((קמצ"ם 55, 8 {{מוקטן|(צו 973)}}|צו בדבר הכנסת כספים לאזור (יהודה והשומרון)|0055)), ((12 {{מוקטן|(צו 974)}}|צו בדבר הקרן לפיתוח האזור (יהודה והשומרון)|0055)), ((56 {{מוקטן|(צו 980)}}|צו בדבר פסיקת ריבית והצמדה (יהודה והשומרון)|0055)), ((122 {{מוקטן|(צו 993)}}|תיקון לצו בדבר הקניית סמכויות בעירית שכם (הוראת שעה)|0055)), ((126 {{מוקטן|(צו 994)}}|תיקון לצו בדבר הקניית סמכויות בעירית שכם (הוראת שעה)|0055)); ((קמצ"ם 56, 30 {{מוקטן|(צו 997)}}|צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים (יהודה והשומרון)|0056)), ((38 {{מוקטן|(צו 998)}}|צו בדבר פיקוח על תאגידים ציבוריים (יהודה והשומרון)|0056)), ((44 {{מוקטן|(צו 1002)}}|צו בדבר תיקון חוק המשתלות (יהודה והשומרון)|0056)), ((72 {{מוקטן|(צו 1015)}}|צו בדבר פיקוח על נטיעת עצי פרי (יהודה והשומרון)|0056)), ((80 {{מוקטן|(צו 1018)}}|צו בדבר חוק אגרות רישום מקרקעין (יהודה והשומרון)|0056)), ((94 {{מוקטן|(צו 1022)}}|צו בדבר תעריפי חשמל (מס' 26) (יהודה והשומרון)|0056)); ((קמצ"ם 57, 12 {{מוקטן|(צו 1024)}}|צו בדבר שיקים ללא כיסוי (יהודה והשומרון)|0057)), ((18 {{מוקטן|(צו 1028)}}|תיקון לצו בדבר שיקים ללא כיסוי|0057)), ((36 {{מוקטן|(צו 1036)}}|צו בדבר חוק כינון בתי המשפט האזרחיים (תיקון) (יהודה והשומרון)|0057)), ((38 {{מוקטן|(צו 1037)}}|צו בדבר חוק הנוטריון הציבורי (תיקון מס' 2) (יהודה והשומרון)|0057)), ((72 {{מוקטן|(צו 1051)}}|צו בדבר שיווק תוצרת חקלאית (יהודה והשומרון)|0057)); ((קמצ"ם 66, 36 {{מוקטן|(צו 1102)}}|תיקון לצו בדבר תיקון חוק מס קרקעות|0066)); ((קמצ"ם 74, 14 {{מוקטן|(צו 1129)}}|תיקון מס' 5 לצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת בטחון|0074)); ((קמצ"ם 75, 16 {{מוקטן|(צו 1160)}}|צו בדבר שמירת הניקיון (יהודה והשומרון)|0075)), ((80 {{מוקטן|(צו 1179)}}|צו בדבר חילופי ידיעות בין רשויות מס (יהודה והשומרון)|0075)); ((קמצ"ם 76, 80 {{מוקטן|(צו 1200)}}|תיקון מס' 2|0076)), ((118 {{מוקטן|(צו 1212)}}|צו בדבר חוק הפיקוח על עסקי ביטוח (תיקון) (יהודה והשומרון)|0076)); ((חוברת מיוחדת {{מוקטן|(צו 1310)}}|צו בדבר תעבורה (יהודה והשומרון))); ((קמצ"ם 219, 4469 {{מוקטן|(צו 1586)}}|צו בדבר מקרקעין (שימוש מפריע במקרקעין פרטיים) (יהודה והשומרון)|0219)); ((קמצ"ם 227, 5361|תיקון מס' 190 לתקנון המועצות המקומיות|0227)); ((קמצ"ם 228, 5394 {{מוקטן|(צו 1621)}}|צו בדבר תיקון חוק רישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו (יהודה והשומרון)|0228)); ((קמצ"ם 229, 5468 {{מוקטן|(צו 1629)}}|תיקון מס' 3|0229)); ((קמצ"ם 231, 5643 {{מוקטן|(צו 1638)}}|תיקון מס' 4|0231)); ((קמצ"ם 237, 6328 {{מוקטן|(צו 1665)}}|צו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה) (יהודה ושומרון)|0237)); ((קמצ"ם 238, 6464 {{מוקטן|(צו 1682)}}|הארכת תוקף לצו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה)|0238)); ((קמצ"ם 240, 6880 {{מוקטן|(צו 1718)}}|תיקון מס' 5|0240)); ((קמצ"ם 241, 7051 {{מוקטן|(צו 1733)}}|הארכת תוקף לצו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה)|0241)); ((קמצ"ם 243, 7271 {{מוקטן|(צו 1752)}}|הארכת תוקף לצו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה)|0243)); ((קמצ"ם 244, 7453 {{מוקטן|(צו 1763)}}|הארכת תוקף לצו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה)|0244)), ((7474|ת"ט|0244)); ((קמצ"ם 246, 8295 {{מוקטן|(צו 1794)}}|תיקון מס' 5 לצו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה)|0243)); ((קמצ"ם 249, 8689 {{מוקטן|(צו 1805)}}|צו בדבר תעבורה [נוסח משולב] (יהודה ושומרון)|0249)); ((קמצ"ם 251, 9278 {{מוקטן|(צו 1817)}}|תיקון מס' 6|0251)); ((קמצ"ם 252, 9434 {{מוקטן|(צו 1826)}}|הארכת תוקף לצו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה)|0252)), ((9441 {{מוקטן|(צו 1829)}}|תיקון מס' 32|0252)); ((קמצ"ם 254, 10302 {{מוקטן|(צו 1936)}}|צו בדבר חובת המכרזים (יהודה ושומרון)|0254)); ((קמצ"ם 260, 11887 {{מוקטן|(צו 2094)}}|תיקון מס' 9 לצו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה)|0260)); ((קמצ"ם 267, 13376 {{מוקטן|(צו 2195)}}|תיקון מס' 34|0267)), ((13388 {{מוקטן|(צו 2198)}}|צו בדבר הגבלת בנייה (שמורה הסכמית) (יהודה ושומרון)|0267)), ((13456|ת"ט|0267)); ((קמצ"ם 272, 14357 {{מוקטן|(צו 2247)}}|תיקון מס' 35|0272)); ((קמצ"ם 273, 14526 {{מוקטן|(צו 2266)}}|תיקון מס' 36|0273)). <מבוא> בתוקף סמכותי כמפקד כוחות צה"ל באזור, הואיל ואני סבור כי הדבר דרוש לשמירה על המינהל התקין והסדר הציבורי וכן להבטחת רווחתה וטובתה של האוכלוסיה ולהספקת השירותים הציבוריים ולהפעלתם, אני מצווה בזה לאמור:- @ 1. הגדרות (תיקון: 2195) : בצו זה - :- "סגן ראש המינהל האזרחי לעניינים אזרחיים" – מי שימונה על ידי ראש המינהל האזרחי להיות סגן ראש המינהל האזרחי לעניינים אזרחיים; :- "ראש המינהל האזרחי" - מי שימונה על ידי להיות ראש המינהל האזרחי באזור. @ 2. הקמת מינהל אזרחי : מוקם בזה מינהל אזרחי באזור. המינהל האזרחי ינהל את העניינים האזרחיים באזור, בהתאם להוראות צו זה, לרווחתה ולטובתה של האוכלוסיה ולשם הספקת השירותים הציבוריים והפעלתם, ובהתחשב בצורך לקיים מינהל תקין וסדר ציבורי באזור. @ 3. סמכויות ראש המינהל האזרחי : (א) לראש המינהל האזרחי יהיו מוקנות הסמכויות כמפורט להלן: :: (1) כל הסמכויות הקבועות בדין, למעט סמכויות הקבועות בדברי חקיקה המפורטים [[בתוספת הראשונה]]; :: (2) כל הסמכויות שנקבעו בתחיקת הבטחון המפורטת [[בתוספת השניה]]. : (ב) לענין סעיף זה יראו את דברי החקיקה שהוצאו מכח הדין אחרי היום הקובע כחלק מהדין ולא כתחיקת בטחון. @ 4. תחיקת משנה (תיקון: 1829) : (א) ראש המינהל האזרחי מוסמך לפרסם תחיקת משנה מכח הדין ותחיקת הבטחון שהוא מוסמך לפעול על פיהם. : (ב) על אף האמור בכל דין ותחיקת ביטחון, ראש המינהל האזרחי מוסמך לקבוע אגרות ותשלומי חובה מכוח הדין ותחיקת הביטחון שהוא מוסמך לפעול על פיהם, כן לקבוע אגרות ותשלומי חובה בגין כל פעולת עיון, צילום מסמכים או העברת מסמכים אלקטרונית הנדרשים לשם ביצועם; קבע ראש המינהל האזרחי אגרות ותשלומי חובה כאמור, רשאי הוא לקבוע בנוסף תבחינים ותנאים שבהתקיימם יוענק פטור מלא או חלקי מתשלום האגרות ותשלומי החובה האמורים. @ 5. מינויים וסמכויות : ראש המינהל האזרחי יהא רשאי, במסגרת הסמכויות שהוענקו לו: : (א) למנות נושאי משרות במינהל האזרחי; : (ב) להסמיך כל אדם לפעול על פי הדין ותחיקת הבטחון; : (ג) להסמיך כל אדם כאמור בסעיף קטן (ב) לפרסם תחיקת משנה מכח הדין ותחיקת הבטחון. @ 5א. סמכויות סגן ראש המינהל האזרחי לעניינים אזרחיים והייעוץ המשפטי לו (תיקון: 2195) : (א) סמכות הנתונה לראש המינהל האזרחי לפי צו זה או מכוח הדין ותחיקת הבטחון, לרבות הסמכות להתקין תקנות, ובפרט הסמכויות מכוח תחיקת הביטחון המפורטות [[בתוספת השלישית]] לצו זה והתקנות שהוצאו מכוחה, רשאי ראש המינהל האזרחי לאצול, כולה, מקצתה, או בסייגים, לסגן ראש המינהל האזרחי לעניינים אזרחיים. : (ב) הואצלו לסגן ראש המינהל האזרחי לעניינים אזרחיים סמכויות בהתאם לאמור בס"ק (א), הרי שעל אף האמור [[בצו בדבר פרשנות [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1729), התשע"ד-2013]], הגדרת המונח "היועץ המשפטי" בדברי החקיקה ובדין לגביהם הוסמך, בכל הנוגע להפעלת סמכויות אלו על-ידי סגן ראש המינהל האזרחי לעניינים אזרחיים או מי מטעמו, תהיה "היועץ המשפטי למערכת הביטחון". : (ג) על אף האמור [[בסעיף 1 לצו בדבר פרשנות [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1729), התשע"ד-2013]], בכל מקום בו נצרך סגן ראש המינהל האזרחי לעניינים אזרחיים או מי שכפוף לו לאותו עניין, להיוועץ ביועץ משפטי או לקבל אישורו, בין מכוח דין ובין שלא מכוח דין, ייוועץ סגן ראש המינהל האזרחי לעניינים אזרחיים או מי שכפוף לו לאותו עניין, ביועץ המשפטי למערכת הביטחון או מי מטעמו. @ 6. שמירת סמכויות (תיקון: 950) : (א) אין באמור בצו זה כדי לפגוע בכל מינוי שניתן, או סמכות שהוענקה, מכח הדין ותחיקת הבטחון לפני תחילת תוקפו של צו זה, אלא אם כן ראש המינהל האזרחי במסגרת הסמכויות שהוענקו לו, יטול אותם לעצמו או שיעניקם לאחר. : (ב) למען הסר ספק, אין בהוראות צו זה כדי להגביל או לבטל כל סמכות או זכות הנתונה למפקד כוחות צה"ל באזור או למי שמונה על ידו או מכוחו. @ 7. תחילת תוקף : תחילתו של צו זה ביום חתימתו. @ 8. השם : צו זה יקרא: "צו בדבר הקמת מינהל אזרחי (יהודה והשומרון) (מס' 947), התשמ"ב-1981". == תוספת ראשונה == @ : [[חוק ההגנה על מזרח ירדן, 1935]], התקנות והצווים שהוצאו מכוחו. @ : [[תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]]. @ : [[$ הירדני|חוק בתי הסוהר, מס' 23 לשנת 1953]]. @ : [[$ הירדני|חוק השמירה, 1925]]. == תוספת שניה == @ 1. : [[צו בדבר איסור סחר ועיסקות כספיות (בנקים) (יהודה והשומרון) (מס' 7), תשכ"ז-1967]]. @ 2. : [[צו בדבר דינים וחשבונות ובדבר הקפאת חשבונות (בנקים) (יהודה והשומרון) (מס' 9), תשכ"ז-1967]]. @ 3. : [[צו בדבר הבטחת זכויות מפקידים (יהודה והשומרון) (מס' 21), תשכ"ז-1967]]. @ 4. : [[צו בדבר עסקות במקרקעים (יהודה והשומרון) (מס' 25), תשכ"ז-1967]]. @ 5. : [[צו בדבר מס הכנסה ומס רכוש (יהודה והשומרון) (מס' 28), תשכ"ז-1967]]. @ 6. : [[צו בדבר מינויים לפי חוקי המכס והבלו (יהודה והשומרון) (מס' 31), תשכ"ז-1967]]. @ 7. : [[חוק הטבק הירדני|צו בדבר חוק הטבק (יהודה והשומרון) (מס' 32), תשכ"ז-1967]]. @ 8. : [[צו בדבר הפקדת כספים מטעמי בטחון (יהודה והשומרון) (מס' 33), תשכ"ז-1967]]. @ 9. : [[צו בדבר מינויים לפי חוקי הדואר (יהודה והשומרון) (מס' 36), תשכ"ז-1967]]. @ 10. : [[צו בדבר מינויים והעסקת עובדים במנגנון הממשלתי (יהודה והשומרון) (מס' 37), תשכ"ז-1967]]. @ 11. : [[צו בדבר משקאות משכרים (יהודה והשומרון) (מס' 38), תשכ"ז-1967]]. @ 12. : [[חוק הבנקים הירדני|צו בדבר חוק הבנקים (יהודה והשומרון) (מס' 45), תשכ"ז-1967]]. @ 13. : [[צו בדבר העברת טובין (יהודה והשומרון)|צו בדבר העברת תוצרת חקלאית (יהודה והשומרון) (מס' 47), תשכ"ז-1967]]. @ 14. : [[צו בדבר העברת טובין (יהודה והשומרון)|צו בדבר שטחים סגורים (איסור העברת טובין) (יהודה והשומרון) (מס' 49), תשכ"ז-1967]]. @ 15. : [[צו בדבר הבאת עיתונים והפצתם (יהודה והשומרון) (מס' 50), תשכ"ז-1967]]. @ 16. : [[צו בדבר ביטוח כלי רכב מנועיים (סיכוני צד שלישי) (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס' 55), תשכ"ז-1967]]. @ 17. (תיקון: 1310, 1805) : [[צו בדבר תעבורה [נוסח משולב] (יהודה ושומרון) (מס' 1805), התשע"ט-2018]]. @ 18. : [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (יהודה והשומרון) (מס' 58), תשכ"ז-1967]]. @ 19. : [[צו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה והשומרון) (מס' 59), תשכ"ז-1967]]. @ 20. : [[צו בדבר איסור על עיסוק (יהודה והשומרון) (מס' 65), תשכ"ז-1967]]. @ 21. : [[חוק הסטטיסטיקה הכללית הירדני|צו בדבר חוק הסטטיסטיקה הכללית (יהודה והשומרון) (מס' 68), תשכ"ז-1967]]. @ 22. : [[צו בדבר קביעת המטבע הישראלי כהילך חוקי (יהודה והשומרון) (מס' 76), תשכ"ז-1967]]. @ 23. : [[צו בדבר הארכת כהונתן של הנהלות הרשויות המקומיות (יהודה והשומרון) (מס' 80), תשכ"ז-1967]]. @ 24. : [[צו בדבר המטבע הישראלי כהילך חוקי (הוראות נוספות) (יהודה והשומרון) (מס' 83), תשכ"ז-1967]]. @ 25. : [[החוק הזמני על התיירות הירדני|צו בדבר החוק הזמני על התיירות (יהודה והשומרון) (מס' 87), תשכ"ז-1967]]. @ 26. : [[חוק המכס והבלו הירדני|צו בדבר תיקון חוק המכס והבלו (תיקון) (יהודה והשומרון) (מס' 90), תשכ"ז-1967]]. @ 27. : [[צו בדבר סמכויות לענין דיני חינוך (יהודה והשומרון) (מס' 91), תשכ"ז-1967]]. @ 28. : [[צו בדבר סמכויות לענין דיני מים (יהודה והשומרון) (מס' 92), תשכ"ז-1967]]. @ 29. : [[חוק הפיקוח על עסקי ביטוח הירדני|צו בדבר חוק הפיקוח על עסקי ביטוח (יהודה והשומרון) (מס' 93), תשכ"ז-1967]]. @ 30. : [[צו בדבר אגודות שיתופיות (יהודה והשומרון) (מס' 94), תשכ"ז-1967]]. @ 31. : [[צו בדבר אזור מכס (יהודה והשומרון) (מס' 96), תשכ"ז-1967]]. @ 32. (תיקון: 1200) : (((נמחק).)) @ 33. : [[צו בדבר שימוש בספרי לימוד (יהודה והשומרון) (מס' 107), תשכ"ז-1967]]. @ 34. : [[צו בדבר ערעורי מס הכנסה (יהודה והשומרון) (מס' 109), תשכ"ז-1967]]. @ 35. : [[צו בדבר משפטים ממשלתיים (יהודה והשומרון) (מס' 112), תשכ"ז-1967]]. @ 36. : [[חוק גביית הכספים הציבוריים הירדני|צו בדבר תיקון חוק גביית הכספים הציבוריים (יהודה והשומרון) (מס' 113), תשכ"ז-1967]]. @ 37. : [[חוק הפיקוח על סרטי קולנוע הירדני|צו בדבר חוק הפיקוח על סרטי קולנוע (יהודה והשומרון) (מס' 118), תשכ"ז-1967]]. @ 38. (תיקון: 1200) : (((נמחק).)) @ 39. : [[צו בדבר פתיחת בתי עסק (יהודה והשומרון) (מס' 128), תשכ"ז-1967]]. @ 40. : [[צו בדבר מכירת פרסומים רשמיים (יהודה והשומרון) (מס' 133), תשכ"ז-1967]]. @ 41. : [[צו בדבר איסור עבודת טרקטורים ומכונות חקלאיות מישראל (יהודה והשומרון) (מס' 134), תשכ"ז-1967]]. @ 42. : [[צו בדבר עורכי דין ישראליים בבתי משפט (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס' 145), תשכ"ח-1967]]. @ 43. : [[צו בדבר גביית התוספת למס בולים (יהודה והשומרון) (מס' 147), תשכ"ח-1967]]. @ 44. : [[צו בדבר סימון טובין (יהודה והשומרון) (מס' 149), תשכ"ח-1967]]. @ 45. : [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (יהודה והשומרון) (מס' 150), תשכ"ח-1967]]. @ 46. : [[חוק הפיקוח על המים הירדני|צו בדבר תיקון חוק הפיקוח על המים (יהודה והשומרון) (מס' 158), תשכ"ח-1967]]. @ 47. : [[חוק רשות החשמל הירדנית|צו בדבר חוק רשות החשמל הירדנית (יהודה והשומרון) (מס' 159), תשכ"ח-1967]]. @ 48. (תיקון: 1718) : [[צו בדבר ועדות עררים (יהודה והשומרון) (מס' 172), תשכ"ח-1967]] למעט הסמכויות הקבועות [[-|בסעיף 2]]. @ 49. : [[צו בדבר סוכני הסעה ומורי דרך ישראליים (יהודה והשומרון) (מס' 173), תשכ"ח-1967]]. @ 50. : [[צו בדבר רשיונות ישראליים לכלי יריה (יהודה והשומרון) (מס' 180), תשכ"ח-1967]]. @ 51. : [[חוק הנהלת הכפרים הירדני|צו בדבר חוק הנהלת הכפרים (יהודה והשומרון) (מס' 191), תשכ"ח-1967]]. @ 52. : [[חוק העיריות הירדני|צו בדבר חוק העיריות (יהודה והשומרון) (מס' 194), תשכ"ח-1967]]. @ 53. : [[צו בדבר ביטוח כלי רכב מנועיים (יהודה והשומרון) (מס' 215), תשכ"ח-1968]]. @ 54. : [[צו בדבר סמכות חתימה לגבי עסקות (יהודה והשומרון) (מס' 216), תשכ"ח-1968]]. @ 55. : [[צו בדבר רישום ציוד מכני והנדסי (יהודה והשומרון) (מס' 219), תשכ"ח-1968]]. @ 56. : [[צו בדבר איסור שימוש בבולי הכנסה ירדניים (יהודה והשומרון) (מס' 227), תשכ"ח-1968]]. @ 57. : [[צו בדבר מינויים לפי חוק המוכתארים (יהודה והשומרון) (מס' 237), תשכ"ח-1968]]. @ 58. (תיקון: 1200) : (((נמחק).)) @ 59. (תיקון: 1310, 1805) : [[צו בדבר תעבורה [נוסח משולב] (יהודה ושומרון) (מס' 1805), התשע"ט-2018]]. @ 60. : [[צו בדבר איגודים מקצועיים (יהודה והשומרון) (מס' 256), תשכ"ח-1968]]. @ 61. : [[צו בדבר רשיונות עורכי דין (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס' 260), תשכ"ח-1968]]. @ 62. : [[צו בדבר מינויים לפי חוק מחלות בעלי חיים (יהודה והשומרון) (מס' 263), תשכ"ח-1968]]. @ 63. : [[צו בדבר אימות חתימות (יהודה והשומרון) (מס' 264), תשכ"ח-1968]]. @ 64. : [[צו בדבר תובענות (יהודה והשומרון) (מס' 271), תשכ"ח-1968]], למעט הסמכות הקבועה [[-|בסעיף 2(ג)]]. @ 65. : [[חוק חומרי נפץ הירדני|צו בדבר חוק חומרי נפץ (יהודה והשומרון) (מס' 275), תשכ"ח-1968]]. @ 66. : [[צו בדבר הסדרת מקומות רחצה ציבוריים (יהודה והשומרון) (מס' 280), תשכ"ח-1968]]. @ 67. : [[צו בדבר הסדר קרקעות ומים (יהודה והשומרון) (מס' 291), תשכ"ט-1968]]. @ 68. : [[צו בדבר אי החלת תחיקה להגנת דיירים במקרים מסויימים (יהודה והשומרון) (מס' 293), תשכ"ט-1969]]. @ 69. : [[צו בדבר ביצוע פעולות כספיות במוסד דואר (יהודה והשומרון) (מס' 295), תשכ"ט-1969]]. @ 70. : [[צו בדבר תעודות זהות ומרשם אוכלוסין (יהודה והשומרון) (מס' 297), תשכ"ט-1969]]. @ 71. : [[צו בדבר פיקוח על מטבע, ניירות ערך וזהב (יהודה והשומרון) (מס' 299), תשכ"ט-1969]]. @ 72. : [[צו בדבר חוקי יעור ויערות (יהודה והשומרון) (מס' 306), תשכ"ט-1969]]. @ 73. : [[צו בדבר סמכויות מכס (יהודה והשומרון) (מס' 309), תשכ"ט-1969]]. @ 74. : [[צו בדבר חוק אי תלות השיפוט (יהודה והשומרון) (מס' 310), תשכ"ט-1969]]. @ 75. : [[חוק הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) הירדני|צו בדבר חוק הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) (יהודה והשומרון) (מס' 321), תשכ"ט-1969]]. @ 76. : [[צו בדבר רשיונות עורכי דין (הארכת תוקף) (יהודה והשומרון) (מס' 324), תשכ"ט-1969]]. @ 77. : [[צו בדבר שמירה על המקומות הקדושים (יהודה והשומרון) (מס' 327), תשכ"ט-1969]]. @ 78. : [[צו בדבר הארכת כהונתן של מועצות הנהלה של לשכות מסחר (יהודה והשומרון) (מס' 328), תשכ"ט-1969]]. @ 79. : [[צו בדבר קביעת ערובות וחילוטן (יהודה והשומרון) (מס' 338), תש"ל-1969]]. @ 80. : [[צו בדבר עזרה משפטית (יהודה והשומרון) (מס' 348), תש"ל-1969]]. @ 81. : [[צו בדבר מיסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר) (יהודה והשומרון) (מס' 350), תש"ל-1969]]. @ 82. : [[צו בדבר לשכות המסחר (יהודה והשומרון) (מס' 360), תש"ל-1969]]. @ 83. : [[צו בדבר הגנה על הטבע (יהודה והשומרון) (מס' 363), תש"ל-1969]]. @ 84. : [[צו בדבר הטלת בלו על מלאי (יהודה והשומרון) (מס' 370), תש"ל-1970]]. @ 85. : [[צו בדבר פארקים (יהודה והשומרון) (מס' 373), תש"ל-1970]]. @ 86. : [[צו בדבר ניצול אוצרות טבע (יהודה והשומרון) (מס' 389), תש"ל-1970]]. @ 87. : [[צו בדבר סימני מסחר (יהודה והשומרון) (מס' 397), תש"ל-1970]]. @ 88. : [[חוק החברות הירדני|צו בדבר חוק החברות (יהודה והשומרון) (מס' 398), תש"ל-1970]]. @ 89. (תיקון: 1310, 1805) : [[צו בדבר תעבורה [נוסח משולב] (יהודה ושומרון) (מס' 1805), התשע"ט-2018]]. @ 90. : [[חוק המשקולות והמידות הירדני|צו בדבר חוק המשקולות והמידות (יהודה והשומרון) (מס' 401), תש"ל-1970]]. @ 91. : [[חוק הגימלאות (עובדים שעברו מאזור לאזור) (יהודה והשומרון)|צו בדבר חוק הגימלאות (עובדים שעברו מאזור לאזור) (יהודה והשומרון) (מס' 408), תשל"א-1970]]. @ 92. : [[צו בדבר בתי המשפט המקומיים (יהודה והשומרון) (מס' 412), תשל"א-1970]]. @ 93. : [[צו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים (יהודה והשומרון) (מס' 418), תשל"א-1971]]. @ 94. : [[חוק השימוש והחזקה (תצרוף) של האישיות המשפטית בנכסי דלא ניידי הירדני|צו בדבר חוק השימוש והחזקה (תצרוף) של האישיות המשפטית בנכסי דלא ניידי (יהודה והשומרון) (מס' 419), תשל"א-1971]]. @ 95. : [[צו בדבר שילוט בתי עסק (יהודה והשומרון) (מס' 424), תשל"א-1971]]. @ 96. (תיקון: 1629) : [[צו בדבר עיסוק בחשמל (הסדרה והפעלה) (יהודה והשומרון) (מס' 427), תשל"א-1971]]. @ 97. : [[חוק ההתעסקות במקצוע ראיית חשבון הירדני|צו בדבר חוק ההתעסקות במקצוע ראיית חשבון (יהודה והשומרון) (מס' 437), תשל"א-1971]]. @ 98. : [[חוק העבודה הירדני|צו בדבר תיקון חוק העבודה (יהודה והשומרון) (מס' 439), תשל"א-1971]]. @ 99. : [[תקנות השירות האזרחי (יהודה והשומרון)|צו בדבר תיקון תקנות השירות האזרחי (מס' 2) (יהודה והשומרון) (מס' 446), תשל"א-1971]]. @ 100. (תיקון: 1621) : [[חוק רישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו הירדני|צו בדבר תיקון חוק רישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו (יהודה והשומרון) (מס' 1621), התשס"ח-2008]]. @ 101. : [[צו בדבר דיני המקרקעין (יהודה והשומרון) (מס' 450), תשל"ב-1971]]. @ 102. : [[צו בדבר תיחום קרקעות ומדידתן (יהודה והשומרון) (מס' 451), תשל"ב-1971]]. @ 103. : [[צו בדבר קיום בחירות לעיריות (יהודה והשומרון) (מס' 454), תשל"ב-1971]]. @ 104. : [[חוק להסדרת ענייני המקורות הטבעיים הירדני|צו בדבר החוק להסדרת ענייני המקורות הטבעיים (יהודה והשומרון) (מס' 457), תשל"ב-1972]]. @ 105. : [[צו בדבר קיום בחירות לעיריות (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס' 459), תשל"ב-1972]]. @ 106. : [[צו בדבר מינויים לפי חוק המלאכות והתעשיות (יהודה והשומרון) (מס' 470), תשל"ב-1972]]. @ 107. : [[צו בדבר פטור מרשיונות עסק (יהודה והשומרון) (מס' 471), תשל"ב-1972]]. @ 108. : [[חוק ההגנה על העצים והנטיעות (פקחים) הירדני|צו בדבר חוק ההגנה על העצים והנטיעות (פקחים) (יהודה והשומרון) (מס' 474), תשל"ב-1972]]. @ 109. : [[צו בדבר רשות המים (בית לחם, ג'אללה ובית סאחור) (יהודה והשומרון) (מס' 484), תשל"ג-1972]]. @ 110. : [[חוק הגנת הצייד הירדני|צו בדבר תיקון חוק הגנת הצייד (יהודה והשומרון) (מס' 486), תשל"ג-1972]]. @ 111. : [[צו בדבר ריבית (קביעת שער) (יהודה והשומרון) (מס' 487), תשל"ג-1972]]. @ 112. : [[תקנות מס החינוך (יהודה והשומרון)|צו בדבר תיקון תקנות מס החינוך (יהודה והשומרון) (מס' 501), תשל"ג-1972]]. @ 113. : [[צו בדבר פיקוח על המחירים (מלט) (יהודה והשומרון) (מס' 502), תשל"ג-1972]]. @ 114. : [[חוק הגימלאות הירדני|צו בדבר חוק הגימלאות (יהודה והשומרון) (מס' 514), תשל"ג-1973]], למעט [[-|סעיפים 7–16]]. @ 115. : [[צו בדבר שירות בממשל (הגבלות לאחר פרישה) (יהודה והשומרון) (מס' 515), תשל"ג-1973]]. @ 116. : [[צו בדבר מתמחים (יהודה והשומרון) (מס' 528), תשל"ד-1973]]. @ 117. : [[צו בדבר סימון מוצרים (יהודה והשומרון) (מס' 530), תשל"ד-1973]]. @ 118. : [[צו בדבר מינויים לפי חוקי הטלפון (יהודה והשומרון) (מס' 532), תשל"ד-1973]]. @ 119. : [[צו בדבר חוק מס הכנסה (פטור תוספת יוקר) (יהודה והשומרון) (מס' 533), תשל"ד-1973]]. @ 120. : [[תקנות הטלפון (יהודה והשומרון)|צו בדבר תיקון תקנות הטלפון (יהודה והשומרון) (מס' 535), תש"ד-1973]]. @ 121. : [[צו בדבר מצרכים ושירותים (איסור אגירה וחובת מכירה) (יהודה והשומרון) (מס' 538), תשל"ד-1974]]. @ 122. : [[פקודת ההצגות הציבוריות (ביקורת) הירדני|צו בדבר פקודת ההצגות הציבוריות (ביקורת) (יהודה והשומרון) (מס' 549), תשל"ד-1974]]. @ 123. : [[צו בדבר פטנטים ומדגמים (רישום מחדש) (יהודה והשומרון) (מס' 555), תשל"ד-1974]]. @ 124. : [[צו בדבר סמים מסוכנים (יהודה והשומרון) (מס' 558), תשל"ה-1974]]. @ 125. : [[צו בדבר רישום עסקות במקרקעין מסוימים (יהודה והשומרון) (מס' 569), תשל"ה-1974]]. @ 126. : [[צו בדבר קיום בחירות למועצה הכפרית ביתא (יהודה והשומרון) (מס' 570), תשל"ה-1975]]. @ 127. : [[צו בדבר קיום בחירות למועצה הכפרית דהרייה (יהודה והשומרון) (מס' 573), תשל"ה-1975]]. @ 128. : [[צו בדבר חגורות בטיחות ברכב (יהודה והשומרון) (מס' 600), תשל"ה-1975]]. @ 129. : [[צו בדבר חשמל (מתקן חשמל ועבודות חשמל) (יהודה והשומרון) (מס' 602), תשל"ה-1975]]. @ 130. (תיקון: 1310, 1805) : [[צו בדבר תעבורה [נוסח משולב] (יהודה ושומרון) (מס' 1805), התשע"ט-2018]]. @ 131. : [[צו בדבר קיום בחירות למועצות כפריות (יהודה והשומרון) (מס' 614), תשל"ה-1975]]. @ 132. : [[צו בדבר כינון בתי משפט עירוניים (יהודה והשומרון) (מס' 631), תשל"ו-1976]]. @ 133. : [[צו בדבר הדברה בעצי זית נגד זבוב הזית (יהודה והשומרון) (מס' 645), תשל"ו-1975]]. @ 134. : [[צו בדבר פיקוח על חומרים מסויימים (יהודה והשומרון) (מס' 653), תשל"ו-1976]]. @ 135. : [[חוק הבלו על מוצרים מקומיים הירדני|צו בדבר תיקון חוק הבלו על מוצרים מקומיים (תיקון מס' 2) (יהודה והשומרון) (מס' 658), תשל"ו-1976]]. @ 136. : [[צו בדבר ביטוח מפני פגיעות בעבודה (יהודה והשומרון) (מס' 622), תשל"ו-1976]]. @ 137. : [[חוק העבודה (פגיעות בעבודה) הירדני|צו בדבר חוק העבודה (פגיעות בעבודה) (יהודה והשומרון) (מס' 663), תשל"ו-1976]]. @ 138. : [[צו בדבר פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (יהודה והשומרון) (מס' 677), תשל"ו-1976]]. @ 139. : [[צו בדבר כהונתן של מועצות הנהלה של לשכות המסחר (יהודה והשומרון) (מס' 697), תשל"ז-1976]]. @ 140. : [[צו בדבר חומרי נפץ (רישוי ביצוע פיצוצים) (יהודה והשומרון) (מס' 733), תשל"ח-1977]]. @ 141. : [[צו בדבר איסור העלאת מחירים והודעה על העלאת מחירים (יהודה והשומרון) (מס' 738), תשל"ח-1977]]. @ 142. : [[צו בדבר כהונתן של מועצות כפריות (יהודה והשומרון) (מס' 742), תשל"ח-1977]]. @ 143. : [[צו בדבר מקצועות רפואה ותברואה (רישוי ועיסוק) (יהודה והשומרון) (מס' 745), תשל"ח-1978]]. @ 144. : [[צו בדבר שירותי בריאות (יהודה והשומרון) (מס' 746), תשל"ח-1978]]. @ 145. : [[צו בדבר סמכויות לענין דיני רישוי מודדים מוסמכים (יהודה והשומרון) (מס' 768), תשל"ט-1978]]. @ 146. : [[חוק רישוי כותבי בקשות הירדני|צו בדבר חוק רישוי כותבי בקשות (יהודה והשומרון) (מס' 776), תשל"ט-1979]]. @ 147. : [[צו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון) (מס' 783), תשל"ט-1979]]. @ 148. : [[צו בדבר מינויים לפי חוק רישום שמות עסק (יהודה והשומרון)|צו בדבר מינויים לפי חוק רישום שמות עסק (יהודה והשומרון) (מס' 795א), תשל"ט-1979]]. @ 149. (תיקון: תקנון-190) : (((בוטל).)) @ 150. : [[צו בדבר אבטחת מוסדות חינוך (יהודה והשומרון) (מס' 817), תש"ם-1980]]. @ 151. : [[צו בדבר הסדר נטיעת צמחי נוי (יהודה והשומרון) (מס' 818), תש"ם-1980]]. @ 152. : [[צו בדבר שמירת הנקיון (יהודה והשומרון) (מס' 822), תש"ם-1980]]. @ 153. (תיקון: 1200) : (((נמחק).)) @ 154. : [[צו בדבר הארכת כהונתן של מועצות העיריות (יהודה והשומרון) (מס' 830), תש"ם-1980]]. @ 155. : [[צו בדבר סמכויות פיקוח על מצרכים ושירותים (יהודה והשומרון) (מס' 886), תשמ"א-1980]]. @ 156. : [[צו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה והשומרון) (מס' 892), תשמ"א-1981]]. @ 157. : [[צו בדבר תקנים רשמיים (יהודה והשומרון) (מס' 899), תשמ"א-1981]]. @ 158. (תיקון: 1200) : (((נמחק).)) @ 159. : [[צו בדבר התקנת מערכת חימום מים (יהודה והשומרון) (מס' 912), תשמ"א-1981]]. @ ((160)). (תיקון: 967) <עוגן פרט 160> : [[צו בדבר העסקת עובדים במקומות מסוימים (יהודה והשומרון) (מס' 967), התשמ"ב-1982]]. @ ((161)). (תיקון: 973) <עוגן פרט 161> : [[צו בדבר הכנסת כספים לאזור (יהודה והשומרון) (מס' 973), התשמ"ב-1982]]. @ ((162)). (תיקון: 974) <עוגן פרט 162> : [[צו בדבר הקרן לפיתוח אזור (יהודה והשומרון) (מס' 974), התשמ"ב-1982]]. @ ((163)). (תיקון: 980) <עוגן פרט 163> : [[צו בדבר פסיקת ריבית והצמדה (יהודה והשומרון) (מס' 980), התשמ"ב-1982]]. @ ((164)). (תיקון: 993) <עוגן פרט 164> : [[צו בדבר הקניית סמכויות בעירית שכם (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס' 970), התשמ"ב-1982]]. @ ((165)). (תיקון: 994) <עוגן פרט 165> : [[צו בדבר הקניית סמכויות בעירית רמאללה (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס' 971), התשמ"ב-1982]]. @ ((166)). (תיקון: 997) <עוגן פרט 166> : [[צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים (יהודה והשומרון) (מס' 997), התשמ"ב-1982]]. @ ((167)). (תיקון: 998) <עוגן פרט 167> : [[צו בדבר פיקוח על תאגידים ציבוריים (יהודה והשומרון) (מס' 998), התשמ"ב-1982]]. @ ((168)). (תיקון: 1002) <עוגן פרט 168> : [[חוק המשתלות הירדני|צו בדבר תיקון חוק המשתלות (יהודה והשומרון) (מס' 1002), התשמ"ב-1982]]. @ ((169)). (תיקון: 1015) <עוגן פרט 169> : [[צו בדבר פיקוח על נטיעת עצי פרי (יהודה והשומרון) (מס' 1015), התשמ"ב-1982]]. @ ((170)). (תיקון: 1018) <עוגן פרט 170> : [[חוק אגרות רישום מקרקעין הירדני|צו בדבר חוק אגרות רישום מקרקעין (יהודה והשומרון) (מס' 1018), התשמ"ב-1982]]. @ ((171)). (תיקון: 1022) <עוגן פרט 171> : [[צו בדבר תעריפי חשמל (מס' 26) (יהודה והשומרון) (מס' 1022), התשמ"ב-1982]]. @ ((172)). (תיקון: 1200) <עוגן פרט 172> : [[צו בדבר תעריפי מכס (יהודה והשומרון) (מס' 1093), התשמ"ד-1984]]. @ ((173)). (תיקון: 1024, 1028, 1200) <עוגן פרט 173> : [[צו בדבר שיקים ללא כיסוי (יהודה והשומרון) (מס' 1024), התשמ"ב-1982]]. @ ((174)). (תיקון: 1036, 1200) <עוגן פרט 174> : [[סעיף 23(2) לחוק כינון בתי המשפט האזרחיים הירדני|צו בדבר חוק כינון בתי המשפט האזרחיים (תיקון) (יהודה והשומרון) (מס' 1036), התשמ"ג-1982]]. @ ((175)). (תיקון: 1037, 1200) <עוגן פרט 175> : [[סעיף 33 לחוק הנוטריון הציבורי הירדני|צו בדבר חוק הנוטריון הציבורי מס' 11 לשנת 1952 (תיקון מס' 2) (יהודה והשומרון) (מס' 1037), התשמ"ג-1982]]. @ ((176)). (תיקון: 1051, 1200) <עוגן פרט 176> : [[צו בדבר שיווק תוצרת חקלאית (יהודה והשומרון) (מס' 1051), התשמ"ג-1983]]. @ ((177)). (תיקון: 1102, 1200) <עוגן פרט 177> : [[חוק מס קרקעות הירדני|צו בדבר תיקון חוק מס קרקעות (תיקון) (יהודה והשומרון) (מס' 1102), התשמ"ד-1984]]. @ ((178)). (תיקון: 1200) <עוגן פרט 178> : [[צו בדבר תמרוקים (יהודה והשומרון) (מס' 1103), התשמ"ד-1984]]. @ 178. (תיקון: 1817) <עוגן פרט 178א> : (((ספרור שגוי במקור):)) [[צו בדבר חוק לתיקון הוראות הקשורות בנכסי דלא ניידי מס' 51 לשנת 1958 (תיקון רישום שטח וגבולות) (יהודה והשומרון) (מס' 1815), התשע"ט-2019]]. @ ((179)). (תיקון: 1200) <עוגן פרט 179> : [[צו בדבר מטבע השקל החדש (יהודה והשומרון) (מס' 1148), התשמ"ו-1985]]. @ ((180)). (תיקון: 1200) <עוגן פרט 180> : [[צו בדבר ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם (יהודה והשומרון) (מס' 1149), התשמ"ו-1985]]. @ ((181)). (תיקון: 1200) <עוגן פרט 181> : [[צו בדבר היטל על רכב (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס' 1150), התשמ"ו-1985]]. @ ((182)). (תיקון: 1200) <עוגן פרט 182> : [[צו בדבר יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (מס' 5) (יהודה והשומרון) (מס' 1151), התשמ"ו-1985]]. @ ((183)). (תיקון: 1200) <עוגן פרט 183> : [[צו בדבר מועצת עורכי דין (יהודה והשומרון) (מס' 1162), התשמ"ז-1986]]. @ ((184)). (תיקון: 1200) <עוגן פרט 184> : [[צו בדבר עגול סכומים (יהודה והשומרון) (מס' 1164), התשמ"ו-1986]]. @ ((185)). (תיקון: 1200) <עוגן פרט 185> : [[חוק העתיקות הירדני|צו בדבר חוק העתיקות (יהודה והשומרון) (מס' 1166), התשמ"ו-1986]]. @ ((186)). (תיקון: 1200) <עוגן פרט 186> : [[חוק הבנקים הירדני|צו בדבר תיקון חוק הבנקים (יהודה והשומרון) (מס' 1178), התשמ"ו-1986]]. @ ((187)). (תיקון: 1129, 1200) <עוגן פרט 187> : [[צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת בטחון (יהודה והשומרון) (מס' 845), התש"ם-1980]]. @ ((188)). (תיקון: 1160, 1200) <עוגן פרט 188> : [[צו בדבר שמירת הניקיון (יהודה והשומרון) (מס' 1162), התשמ"ו-1986]]. @ ((189)). (תיקון: 1179, 1200) <עוגן פרט 189> : [[צו בדבר חילופי ידיעות בין רשויות מס (יהודה והשומרון) (מס' 1181), התשמ"ז-1986]]. @ ((190)). (תיקון: 1200) <עוגן פרט 190> : [[צו בדבר בדבר היטל על שירותים מיובאים ונכסי חוץ (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס' 1182), התשמ"ו-1986]]. @ ((191)). (תיקון: 1212) <עוגן פרט 191> : [[חוק הפיקוח על עסקי ביטוח הירדני|צו בדבר חוק הפיקוח על עסקי ביטוח (תיקון) (יהודה והשומרון) (מס' 1212), התשמ"ז-1987]]. @ ((192)). (תיקון: 1585) <עוגן פרט 192> : [[צו בדבר מקרקעין (שימוש מפריע במקרקעין פרטיים) (יהודה והשומרון) (מס' 1586), התשס"ז-2007]]. @ 193. (תיקון: 1638, 244/ת"ט) : [[צו בדבר שידור ואיתות (יהודה והשומרון) (מס' 79), התשכ"ז-1967]]. @ ((194)). (תיקון: 1665, 1682, 1719, 1752, 1763, 1794, 1826, 2094) <עוגן פרט 194> : (((הוראת שעה בתקופת תוקפו של [[צו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (יהודה ושומרון) (מס' 1665), התשע"א-2010]], עד יום 30.6.2026):)) : [[צו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (יהודה ושומרון) (מס' 1665), התשע"א-2010]]. @ ((195)). (תיקון: 1936) <עוגן פרט 195> : [[צו בדבר חובת המכרזים (יהודה והשומרון) (מס' 1936), התש"ף-2020]]. @ 196. (תיקון: 2198) : [[צו בדבר הגבלת בנייה (שמורה הסכמית) (יהודה ושומרון) (מס׳ 2198), התשפ"ד-2024]]. == תוספת שלישית (תיקון: 2195) == @ 1. : [[צו בדבר עסק((א))ות במקרקעין (יהודה והשומרון) (מס' 25), התשכ"ז-1967]]. @ 2. : [[צו בדבר רכוש ממשלתי (אזור הגדה המערבית) (מס' 59), תשכ"ז-1967]]. @ 3. : [[צו בדבר שידור ואיתות (אזור הגדה המערבית) (מס' 79), תשכ"ז-1967]]. @ 4. : הסמכויות [[בצו בדבר ועדות עררים (אזור הגדה המערבית) (מס' 172), תשכ"ח-1967]], בכל הנוגע [[+#תוספת פרט 2|לפרטים (2)]], [[+#תוספת פרט 7|(7)]], [[+#תוספת פרט 9|(9)]], [[+#תוספת פרט 11|(11)]], [[+#תוספת פרט 20|(20)]], [[+#תוספת פרט 21|(21)]], [[+#תוספת פרט 23|(23)]], [[+#תוספת פרט 24|(24)]], [[((ו-))(28) עד (34) לתוספת לצו בדבר ועדות עררים (יהודה ושומרון) (מס' 172), תשכ"ח-1967]]. @ 5. : [[החוק הזמני על התיירות הירדני|צו בדבר החוק הזמני על התיירות (יהודה ושומרון) (מס' 87), תשכ"ז-1967]]. @ 6. : [[צו בדבר אימות חתימות (יהודה והשומרון) (מס' 264), תשכ"ח-1968]]. @ 7. : [[צו בדבר הסדרת מקומות רחצה ציבוריים (יהודה והשומרון) (מס' 280), תשכ"ח-1968]]. @ 8. : [[סעיף 3ב לצו בדבר מינויים לפי חוק המלאכות והתעשיות (יהודה והשומרון) (מס' 282), תשכ"ח-1968]]. @ 9. : [[צו בדבר הסדר קרקעות ומים (יהודה והשומרון) (מס' 291), תשכ"ט-1968]]. @ 10. : [[צו בדבר אי החלת תחיקה להגנת דיירים במקרים מסויימים (יהודה והשומרון) (מס' 293), תשכ"ט-1969]]. @ 11. : [[צו בדבר חוקי יעור ויערות (יהודה והשומרון) (מס' 306), תשכ"ט-1969]]. @ 12. : [[חוק הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) הירדני|צו בדבר חוק הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) (יהודה והשומרון) (מס' 321), תשכ"ט-1969]]. @ 13. : [[צו בדבר שמירה על המקומות הקדושים (יהודה והשומרון) (מס' 327), תשכ"ט-1969]], למעט הסמכויות המתייחסת לאתרים "מערת המכפלה", "קבר רחל" ו"קבר שמואל הנביא", אשר מוכרים כמקום קדוש, כמשמעם [[-|בצו]]. @ 14. : [[צו בדבר עזרה משפטית (יהודה והשומרון) (מס' 348), תש"ל-1969]]. @ 15. : [[צו בדבר הגנה על הטבע (יהודה והשומרון) (מס' 363), תש"ל-1969]]. @ 16. : [[צו בדבר פארקים (יהודה והשומרון) (מס' 373), תש"ל-1970]]. @ 17. : [[צו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובנינים (יהודה והשומרון) (מס' 418), תשל"א-1971]]. @ 18. : [[חוק השימוש והחזקה (תצרוף) של האישיות המשפטית בנכסי דלא ניידי הירדני|צו בדבר חוק השימוש והחזקה (תצרוף) של האישיות המשפטית בנכסי דלא ניידי (יהודה והשומרון) (מס' 419), תשל"א-1971]]. @ 19. : [[צו בדבר דיני המקרקעין (יהודה והשומרון) (מס' 450), תשל"ב-1971]]. @ 20. : [[צו בדבר תיחום קרקעות ומדידתן (יהודה והשומרון) (מס' 451), תשל"ב-1971]]. @ 21. : [[צו בדבר מינויים לפי חוק המלאכות והתעשיות (יהודה ושומרון) (מס' 470), תשל"ב-1972]]. @ 22. : [[צו בדבר פטור מרשיונות עסק (יהודה ושומרון) (מס' 471), תשל"ב-1972]]. @ 23. : [[חוק ההגנה על העצים והנטיעות (פקחים) הירדני|צו בדבר תיקון חוק ההגנה על העצים והנטיעות (פקחים) (יהודה והשומרון) (מס' 474), תשל"ב-1972]]. @ 24. : [[צו בדבר רישום עסקות במקרקעין מסויימים (יהודה והשומרון) (מס' 569), תשל"ה-1974]]. @ 25. : [[חוק מס קרקעות הירדני|סעיף 1 לצו בדבר תיקון חוק מס קרקעות (יהודה והשומרון) (מס' 642), תשל"ו-1976]] @ 26. : [[צו בדבר סמכויות לענין דיני רישוי מודדים מוסמכים (יהודה ושומרון) (מס' 768), תשל"ט-1978]]. @ 27. : [[צו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון) (מס' 783), תשל"ט-1979]] @ 28. : [[צו בדבר הסדר נטיעת צמחי נוי (יהודה והשומרון) (מס' 818), תש"ם-1980]]. @ 29. : [[צו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה והשומרון) (מס' 892), תשמ"א-1981]], למעט הסמכויות הנתונות הקבועות [[סעיף 3 לנספח 9 לתקנון המועצות המקומיות (יהודה והשומרון)|בסעיף 3(יב)(9) לנספח מס' 9 "דיני איכות סביבה" לתקנון המועצות המקומיות (יהדוה (([צ"ל: יהודה])) והשומרון), תשמ"א - 1981]] שהותקן מכוח [[צו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה והשומרון)|הצו]]. @ 30. : [[צו בדבר התקנת מערכת חימום מים באמצעות אנרגיה השמש (יהודה והשומרון) (מס' 912), תשמ"א-1981]]. @ 31. : [[צו בדבר הקרן לפיתוח האזור (יהודה והשומרון) (מס' 974), התשמ"ב-1982]]. @ 32. : [[צו בדבר שיפוט בתי דין רבניים (יהודה והשומרון) (מס' 981)((,)) התשמ"ב-1982]]. @ 33. : [[צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים (יהודה והשומרון) (מס' 997), תשמ"ב-1982]], בכל הנוגע לצו תפיסה שהוצאה בו מערכת הנחיות. @ 34. : [[חוק המשתלות הירדני|צו בדבר תיקון חוק המשתלות (יהודה והשומרון) (מס' 1002), התשמ"ב-1982]]. @ 35. : [[צו בדבר פיקוח על עצי פרי וירקות (יהודה והשומרון) (צו מס' 1015), התשמ"ב-1982]]. @ 36. : [[חוק אגרות רישום מקרקעין הירדני|צו בדבר חוק אגרות רישום מקרקעין (יהודה והשומרון) (מס' 1018), התשמ"ב-1982]]. @ 37. : [[צו בדבר שמירת הניקיון (יהודה והשומרון) (מס' 1160), התשמ"ו-1986]]. @ 38. : [[חוק העתיקות הירדני|צו בדבר חוק העתיקות (יהודה והשומרון) (מס' 1166), התשמ"ו-1986]]. @ 39. : [[חוק הגנת הצייד הירדני|צו בדבר תיקון חוק הגנת הצייד (יהודה והשומרון) (מס' 1203), התשמ"ז-1987]]. @ 40. : [[חוק בעלי בתים ודיירים הירדני|צו בדבר תיקון חוק בעלי בתים ודיירים (יהודה והשומרון) (מס' 1271), התשמ"ט-1989]]. @ 41. : [[צו בדבר אישור הליכי תכנון ובניה (יהודה והשומרון) (מס' 1445), התשנ"ו-1996]]. @ 42. : [[צו בדבר מבנים בלתי מורשים (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס' 1539), התשס"ד-2003]]. @ 43. : [[צו בדבר מקרקעין (שימוש מפריע במקרקעין פרטיים) (יהודה והשומרון) (מס' 1586), התשס"ז-2007]]. @ 44. : [[חוק רישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו הירדני|צו בדבר תיקון חוק רישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו (יהודה והשומרון) (מס' 1621), התשס"ט-2008]]. @ 45. : [[צו בדבר מקרקעין (עיון במרשמים) (יהודה והשומרון) (מס' 1737), התשע"ד-2014]], למעט [[-|סעיפים 3ב(1)]] [[-|ו-5]]. @ 46. : [[צו בדבר מנהלת שירותים אזרחיים (יהודה והשומרון) (מס' 1789), התשע"ז-2017]], למעט הסמכויות הקבועות [[-|בסעיף 8 לצו]]. @ 47. : [[צו בדבר מקרקעין (הערת אזהרה) (יהודה והשומרון) (מס' 1795), התשע"ח-2018]]. @ 48. : [[צו בדבר סילוק מבנים חדשים (יהודה והשומרון) (מס' 1797), התשע"ח-2018]] @ 49. : [[צו בדבר חוק לתיקון הוראות הקשורות בנכסי דלא ניידי מס' 51 לשנת 1958 (תיקון רישום שטח וגבולות) (יהודה והשומרון) (מס' 1815), התשע"ט-2019]]. @ 50. : [[צו בדבר שיקום מחצבות (יהודה והשומרון) (מס' 1823), התש"ף-2019]]. @ 51. : [[חוק הקרקעות העותומאני, לשנת 1858]]. @ 52. : [[$ העותומאני|חוק הטאבו, לשנת 1858]]. @ 53. : [[$ הירדני|חוק החורשות והיערות, לשנת 1927]]. @ 54. (תיקון: 2247) : [[$ הירדני|חוק הפיקוח על הדרכים והשמירה עליהם, מס' 51 לשנת 1938]] כפי שתוקן בצו בדבר תיקון חוק הפיקוח על הדרכים והשמירה עליהם (יהודה ושומרון) (מס' 810), תש"ם-1979. @ 55. : [[$ הירדני|חוק העזבונות לזרים וללא מוסלמים, מס' 8 לשנת 1941]]. @ 56. : [[$ הירדני|חוק הפיכת הקרקעות מסוג מירי למּולּכ, מס' 41 לשנת 1953]]. @ 57. : [[$ הירדני|חוק השכרת ומכירת נכסי דלא ניידי לזרים, מס' 40 לשנת 1953]]. @ 58. : [[$ הירדני|חוק חלוקת נכסי דלא ניידי משותפים, מס' 48 לשנת 1953]]. @ 59. : [[$ הירדני|חוק בעלי בתים ודיירים, מס' 62 לשנת 1953]]. @ 60. : [[$ הירדני|חוק מס המבנים והקרקעות בתוך אזורי העיריות, מס' 11 לשנת 1954]]. @ 61. : [[$ הירדני|חוק מס קרקעות, מס' 30 לשנת 1955]]. @ 62. : [[$ הירדני|חוק החברות, מס' 12 לשנת 1964]]. @ 63. : [[$ הירדני|חוק אגרות רישום מקרקעין, מס' 26 לשנת 1958]], כפי שתוקן בצו בדבר חוק אגרות רישום מקרקעין (יהודה והשומרון) (מס' 1018), התשמ"ב-1982. @ 64. : [[חוק לתיקון הוראות הקשורות בנכסי דלא ניידי הירדני|חוק (תיקון) להוראות הקשורות בנכסי דלא ניידי, מס' 51 לשנת 1958]], כפי שתוקן בצו בדבר חוק לתיקון הוראות הקשורות בנכסי דלא ניידי (יהודה והשומרון) (מס' 811), התש"ם-1979 ובצו בדבר חוק לתיקון הוראות הקשורות בנכסי דלא ניידי (הוראות נוספות) (מס' 1464), התשנ"ט-1999. @ 65. : [[$ הירדני|חוק רישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו, מס' 6 לשנת 1964]], כפי שתוקן בצו בדבר תיקון חוק רישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו (יהודה והשומרון) (מס' 1621), התשס"ט-2008. @ 66. : [[+|תקנות 21]], [[+|23]] [[ו-30 לתקנות העתיקות (יהודה והשומרון), התשנ"א-1990]]. @ 67. : [[תקנות בדבר העברת טובין (הובלת מבנים יבילים) (יהודה והשומרון), התשנ"ג-1993]]. @ 68. : [[תקנות בדבר הכנת תסקירי השפעה על הסביבה (יהודה והשומרון), התשס"א-2001]]. @ 69. : [[תקנות רישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו (סדרי דין בוועדת רישום) (יהודה והשומרון), התשס"ט-2008]]. @ 70. : [[תקנות אישור הקמה ופטור מרשיון למבנה חינוך ארעי (הוראת שעה) (יהודה והשומרון), התש"ע-2010]] @ 71. : [[כללי המים (יהודה והשומרון), התשע"ד-2014]]. @ 72. : [[תקנות בדבר עסקאות במקרקעין (רישיון עסקה) (יהודה והשומרון), התשע"ה-2015]]. @ 73. : [[תקנות המקרקעין (עיון במרשמים) (יהודה והשומרון), התשע"ו-2016]]. @ 74. : [[כללי התנהגות בשמורות טבע (יהודה והשומרון), התשע"ז-2017]]. @ 75. : [[תקנות אישור הקמה ופטור מהיתר עבור מתקני תשתית בעלי חשיבות אזורית (הוראת שעה) (יהודה ושומרון), התשע"ט-2018]]. @ 76. : [[+|תקנות 1]], [[+|6(א)]] [[תקנות חוק לתיקון הוראות הקשורות בנכסי דלא ניידי (סדרי דין בוועדות תיקון רישום שטח וגבולות) (יהודה והשומרון)|ו-13(א) לתקנות חוק לתיקון הוראות הקשורות בנכסי דלא ניידי מס' 51 לשנת 1958 (סדרי דין בוועדות תיקון רישום שטח וגבולות) (יהודה והשומרון), התשע"ט-2019]]. @ 77. : [[תקנות העתיקות (אגרות למתן אישור פעולות) (יהודה ושומרון), התש"ף-2020]]. @ 78. : [[תקנות תכנון ערים כפרים ובניינים (פטור מתכנית ומהיתר להצבת מיגונית ולשימוש בה) (הוראת שעה) (יהודה ושומרון), התשפ"א-2021]]. @ 79. (תיקון: 2198) : [[צו בדבר הגבלת בנייה (שמורה הסכמית) (יהודה ושומרון) (מס׳ 2198), התשפ"ד-2024]]. @ (79) (תיקון: 2247) <עוגן פרט 79א> : (((ספרור שגוי במקור):)) [[צו בדבר מינויים והעסקת עובדים במנגנון הממשלתי (יהודה והשומרון) (מס' 37), תשכ"ז-1967]]. @ (80) (תיקון: 2247) : [[צו בדבר סמכויות לעניין דיני מים (יהודה ושומרון) (מס' 92), תשכ"ז-1967]]. @ (81) (תיקון: 2247) : [[חוק הפיקוח על המים הירדני|צו בדבר תיקון חוק הפיקוח על המים (יהודה ושומרון) (מס' 158), תשכ"ח-1967]]. @ (82) (תיקון: 2247) : [[חוק רשות החשמל הירדנית|צו בדבר חוק רשות החשמל הירדנית (יהודה ושומרון) (מס' 159), תשכ"ח-1967]]. @ (83) (תיקון: 2247) : [[צו בדבר סמכות חתימה לגבי עיסקות (יהודה והשומרון) (מס' 216), התשכ"ח-1968]] בכל הנוגע לנושאים המפורטים [[בתוספת זו]]. @ (84) (תיקון: 2247) : [[צו בדבר קביעת ערובות וחילוטן (יהודה והשומרון) (מס' 338), תש"ל-1969]], בכל הנוגע לרישיונות הניתנים מכוח הצווים המפורטים [[בתוספת זו]]. @ (85) (תיקון: 2247) : [[צו בדבר ניצול אוצרות טבע (יהודה ושומרון) (מס' 389), תש"ל-1970]]. @ (86) (תיקון: 2247) : [[צו בדבר עיסוק בחשמל (הסדרה והפעלה) (יהודה ושומרון) (מס' 427), תשל"א-1971]]. @ (87) (תיקון: 2247) : [[החוק להסדרת ענייני המקורות הטבעיים הירדני|צו בדבר החוק להסדרת ענייני המקורות הטבעיים (יהודה ושומרון) (מס' 457), תשל"ב-1972]]. @ (88) (תיקון: 2247) : [[צו בדבר מינויים לפי חוקי הטלפון (יהודה ושומרון) (מס' 532), תשל"ד-1973]]. @ (89) (תיקון: 2247) : [[תקנות הטלפון (יהודה ושומרון)|צו בדבר תיקון תקנות הטלפון (יהודה ושומרון) (מס' 535), תש((ל))"ד-1973]]. @ (90) (תיקון: 2247) : [[צו בדבר חשמל (מתקן חשמל ועבודות חשמל) (יהודה ושומרון) (מס' 602), תשל"ה-1975]]. @ (91) (תיקון: 2247) : [[צו בדבר עבירות מינהליות (יהודה ושומרון) (מס' 1263), תשמ"ט-1988]], בכל הנוגע לדין ותחיקת הביטחון המפורטים [[בתוספת זו]]. @ (92) (תיקון: 2247) : [[צו בדבר חובת מכרזים (יהודה ושומרון) (מס' 1936), התש"ף-2020]] - בכל הנוגע למכרזים בנושאים המצויים [[בתוספת זו]]. @ (93) (תיקון: 2247) : [[צו בדבר אמצעי אכיפה מנהליים (יהודה ושומרון) (מס' 2158), התשפ"ד-2023]], בכל הנוגע להפעלת הסמכויות [[-|בצו]] בנוגע לדין ולתחיקת הביטחון המפורטים [[בתוספת זו]]. @ (94) (תיקון: 2247, 2266) : [[הוראות בדבר תפיסת טובין שלא במסגרת הליך פלילי (יהודה ושומרון), תשפ"ו-2026]], בענייני תפיסת טובין בעקבות הפרה של דין או תחיקת ביטחון המפורטים [[בתוספת זו]]. @ (95) (תיקון: 2247) : [[$ הירדני|פקודת הניקוז (מים עליונים), מס' 15 לשנת 1942]]. @ (96) (תיקון: 2247) : [[תקנות הטלפון (יהודה ושומרון)|תקנות הטלפון, מס' 1 לשנת 1951]]. @ (97) (תיקון: 2247) : [[$ הירדני|חוק הקרקעות ((())רכישה לצרכי ציבור(())), מס' 2 לשנת 1953]]. @ (98) (תיקון: 2247) : [[$ הירדני|חוק השמירה על אדמות ונכסי המדינה, מס' 14 לשנת 1961]]. @ (99) (תיקון: 2247) : [[$ הירדני|החוק הזמני להסדרת ענייני המקורות הטבעיים, מס' 37 לשנת 1966]], כפי שתוקן בצו בדבר ((החוק ל))הסדרת ענייני המקורות הטבעיים (יהודה ושומרון) (מס' 457), תשל"ב-1972. @ (100) (תיקון: 2247) : [[$ הירדני|חוק הסדר הקרקעות והמים, מס' 40 לשנת 1952]]. @ (101) (תיקון: 2247) : [[צו בדבר מינויים לפי חוקי הדואר (יהודה והשומרון) (מס' 36), תשכ"ז-1967]]. @ (102) (תיקון: 2266) : [[+|סעיפים 62ב]] [[ו-62ג לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה ושומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009]]. <פרסום> י"א בחשון התשמ"ב (8 בנובמבר 1981) <חתימות> אורי אור, אלוף | מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון 53a77osokszb94jh64rpmzcwl8ob0ae 3019415 3019414 2026-06-10T13:42:11Z Fuzzy 29 3019415 wikitext text/x-wiki <שם> צו בדבר הקמת מינהל אזרחי (יהודה והשומרון) (מס' 947), התשמ"ב-1981 <מקור> ((קמצ"ם 51, 56 {{מוקטן|(צו 947)}}|צו בדבר הקמת מינהל אזרחי (יהודה והשומרון)|0051)); ((קמצ"ם 53, 10 {{מוקטן|(צו 950)}}|תיקון|0053)), ((132 {{מוקטן|(צו 967)}}|צו בדבר העסקת עובדים במקומות מסויימים (יהודה והשומרון)|0053)); ((קמצ"ם 55, 8 {{מוקטן|(צו 973)}}|צו בדבר הכנסת כספים לאזור (יהודה והשומרון)|0055)), ((12 {{מוקטן|(צו 974)}}|צו בדבר הקרן לפיתוח האזור (יהודה והשומרון)|0055)), ((56 {{מוקטן|(צו 980)}}|צו בדבר פסיקת ריבית והצמדה (יהודה והשומרון)|0055)), ((122 {{מוקטן|(צו 993)}}|תיקון לצו בדבר הקניית סמכויות בעירית שכם (הוראת שעה)|0055)), ((126 {{מוקטן|(צו 994)}}|תיקון לצו בדבר הקניית סמכויות בעירית שכם (הוראת שעה)|0055)); ((קמצ"ם 56, 30 {{מוקטן|(צו 997)}}|צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים (יהודה והשומרון)|0056)), ((38 {{מוקטן|(צו 998)}}|צו בדבר פיקוח על תאגידים ציבוריים (יהודה והשומרון)|0056)), ((44 {{מוקטן|(צו 1002)}}|צו בדבר תיקון חוק המשתלות (יהודה והשומרון)|0056)), ((72 {{מוקטן|(צו 1015)}}|צו בדבר פיקוח על נטיעת עצי פרי (יהודה והשומרון)|0056)), ((80 {{מוקטן|(צו 1018)}}|צו בדבר חוק אגרות רישום מקרקעין (יהודה והשומרון)|0056)), ((94 {{מוקטן|(צו 1022)}}|צו בדבר תעריפי חשמל (מס' 26) (יהודה והשומרון)|0056)); ((קמצ"ם 57, 12 {{מוקטן|(צו 1024)}}|צו בדבר שיקים ללא כיסוי (יהודה והשומרון)|0057)), ((18 {{מוקטן|(צו 1028)}}|תיקון לצו בדבר שיקים ללא כיסוי|0057)), ((36 {{מוקטן|(צו 1036)}}|צו בדבר חוק כינון בתי המשפט האזרחיים (תיקון) (יהודה והשומרון)|0057)), ((38 {{מוקטן|(צו 1037)}}|צו בדבר חוק הנוטריון הציבורי (תיקון מס' 2) (יהודה והשומרון)|0057)), ((72 {{מוקטן|(צו 1051)}}|צו בדבר שיווק תוצרת חקלאית (יהודה והשומרון)|0057)); ((קמצ"ם 66, 36 {{מוקטן|(צו 1102)}}|תיקון לצו בדבר תיקון חוק מס קרקעות|0066)); ((קמצ"ם 74, 14 {{מוקטן|(צו 1129)}}|תיקון מס' 5 לצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת בטחון|0074)); ((קמצ"ם 75, 16 {{מוקטן|(צו 1160)}}|צו בדבר שמירת הניקיון (יהודה והשומרון)|0075)), ((80 {{מוקטן|(צו 1179)}}|צו בדבר חילופי ידיעות בין רשויות מס (יהודה והשומרון)|0075)); ((קמצ"ם 76, 80 {{מוקטן|(צו 1200)}}|תיקון מס' 2|0076)), ((118 {{מוקטן|(צו 1212)}}|צו בדבר חוק הפיקוח על עסקי ביטוח (תיקון) (יהודה והשומרון)|0076)); ((חוברת מיוחדת {{מוקטן|(צו 1310)}}|צו בדבר תעבורה (יהודה והשומרון))); ((קמצ"ם 219, 4469 {{מוקטן|(צו 1586)}}|צו בדבר מקרקעין (שימוש מפריע במקרקעין פרטיים) (יהודה והשומרון)|0219)); ((קמצ"ם 227, 5361|תיקון מס' 190 לתקנון המועצות המקומיות|0227)); ((קמצ"ם 228, 5394 {{מוקטן|(צו 1621)}}|צו בדבר תיקון חוק רישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו (יהודה והשומרון)|0228)); ((קמצ"ם 229, 5468 {{מוקטן|(צו 1629)}}|תיקון מס' 3|0229)); ((קמצ"ם 231, 5643 {{מוקטן|(צו 1638)}}|תיקון מס' 4|0231)); ((קמצ"ם 237, 6328 {{מוקטן|(צו 1665)}}|צו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה) (יהודה ושומרון)|0237)); ((קמצ"ם 238, 6464 {{מוקטן|(צו 1682)}}|הארכת תוקף לצו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה)|0238)); ((קמצ"ם 240, 6880 {{מוקטן|(צו 1718)}}|תיקון מס' 5|0240)); ((קמצ"ם 241, 7051 {{מוקטן|(צו 1733)}}|הארכת תוקף לצו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה)|0241)); ((קמצ"ם 243, 7271 {{מוקטן|(צו 1752)}}|הארכת תוקף לצו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה)|0243)); ((קמצ"ם 244, 7453 {{מוקטן|(צו 1763)}}|הארכת תוקף לצו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה)|0244)), ((7474|ת"ט|0244)); ((קמצ"ם 246, 8295 {{מוקטן|(צו 1794)}}|תיקון מס' 5 לצו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה)|0243)); ((קמצ"ם 249, 8689 {{מוקטן|(צו 1805)}}|צו בדבר תעבורה [נוסח משולב] (יהודה ושומרון)|0249)); ((קמצ"ם 251, 9278 {{מוקטן|(צו 1817)}}|תיקון מס' 6|0251)); ((קמצ"ם 252, 9434 {{מוקטן|(צו 1826)}}|הארכת תוקף לצו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה)|0252)), ((9441 {{מוקטן|(צו 1829)}}|תיקון מס' 32|0252)); ((קמצ"ם 254, 10302 {{מוקטן|(צו 1936)}}|צו בדבר חובת המכרזים (יהודה ושומרון)|0254)); ((קמצ"ם 260, 11887 {{מוקטן|(צו 2094)}}|תיקון מס' 9 לצו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה)|0260)); ((קמצ"ם 267, 13376 {{מוקטן|(צו 2195)}}|תיקון מס' 34|0267)), ((13388 {{מוקטן|(צו 2198)}}|צו בדבר הגבלת בנייה (שמורה הסכמית) (יהודה ושומרון)|0267)), ((13456|ת"ט|0267)); ((קמצ"ם 272, 14357 {{מוקטן|(צו 2247)}}|תיקון מס' 35|0272)); ((קמצ"ם 273, 14526 {{מוקטן|(צו 2266)}}|תיקון מס' 36|0273)). <מבוא> בתוקף סמכותי כמפקד כוחות צה"ל באזור, הואיל ואני סבור כי הדבר דרוש לשמירה על המינהל התקין והסדר הציבורי וכן להבטחת רווחתה וטובתה של האוכלוסיה ולהספקת השירותים הציבוריים ולהפעלתם, אני מצווה בזה לאמור:- @ 1. הגדרות (תיקון: 2195) : בצו זה - :- "סגן ראש המינהל האזרחי לעניינים אזרחיים" – מי שימונה על ידי ראש המינהל האזרחי להיות סגן ראש המינהל האזרחי לעניינים אזרחיים; :- "ראש המינהל האזרחי" - מי שימונה על ידי להיות ראש המינהל האזרחי באזור. @ 2. הקמת מינהל אזרחי : מוקם בזה מינהל אזרחי באזור. המינהל האזרחי ינהל את העניינים האזרחיים באזור, בהתאם להוראות צו זה, לרווחתה ולטובתה של האוכלוסיה ולשם הספקת השירותים הציבוריים והפעלתם, ובהתחשב בצורך לקיים מינהל תקין וסדר ציבורי באזור. @ 3. סמכויות ראש המינהל האזרחי : (א) לראש המינהל האזרחי יהיו מוקנות הסמכויות כמפורט להלן: :: (1) כל הסמכויות הקבועות בדין, למעט סמכויות הקבועות בדברי חקיקה המפורטים [[בתוספת הראשונה]]; :: (2) כל הסמכויות שנקבעו בתחיקת הבטחון המפורטת [[בתוספת השניה]]. : (ב) לענין סעיף זה יראו את דברי החקיקה שהוצאו מכח הדין אחרי היום הקובע כחלק מהדין ולא כתחיקת בטחון. @ 4. תחיקת משנה (תיקון: 1829) : (א) ראש המינהל האזרחי מוסמך לפרסם תחיקת משנה מכח הדין ותחיקת הבטחון שהוא מוסמך לפעול על פיהם. : (ב) על אף האמור בכל דין ותחיקת ביטחון, ראש המינהל האזרחי מוסמך לקבוע אגרות ותשלומי חובה מכוח הדין ותחיקת הביטחון שהוא מוסמך לפעול על פיהם, כן לקבוע אגרות ותשלומי חובה בגין כל פעולת עיון, צילום מסמכים או העברת מסמכים אלקטרונית הנדרשים לשם ביצועם; קבע ראש המינהל האזרחי אגרות ותשלומי חובה כאמור, רשאי הוא לקבוע בנוסף תבחינים ותנאים שבהתקיימם יוענק פטור מלא או חלקי מתשלום האגרות ותשלומי החובה האמורים. @ 5. מינויים וסמכויות : ראש המינהל האזרחי יהא רשאי, במסגרת הסמכויות שהוענקו לו: : (א) למנות נושאי משרות במינהל האזרחי; : (ב) להסמיך כל אדם לפעול על פי הדין ותחיקת הבטחון; : (ג) להסמיך כל אדם כאמור בסעיף קטן (ב) לפרסם תחיקת משנה מכח הדין ותחיקת הבטחון. @ 5א. סמכויות סגן ראש המינהל האזרחי לעניינים אזרחיים והייעוץ המשפטי לו (תיקון: 2195) : (א) סמכות הנתונה לראש המינהל האזרחי לפי צו זה או מכוח הדין ותחיקת הבטחון, לרבות הסמכות להתקין תקנות, ובפרט הסמכויות מכוח תחיקת הביטחון המפורטות [[בתוספת השלישית]] לצו זה והתקנות שהוצאו מכוחה, רשאי ראש המינהל האזרחי לאצול, כולה, מקצתה, או בסייגים, לסגן ראש המינהל האזרחי לעניינים אזרחיים. : (ב) הואצלו לסגן ראש המינהל האזרחי לעניינים אזרחיים סמכויות בהתאם לאמור בס"ק (א), הרי שעל אף האמור [[בצו בדבר פרשנות [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1729), התשע"ד-2013]], הגדרת המונח "היועץ המשפטי" בדברי החקיקה ובדין לגביהם הוסמך, בכל הנוגע להפעלת סמכויות אלו על-ידי סגן ראש המינהל האזרחי לעניינים אזרחיים או מי מטעמו, תהיה "היועץ המשפטי למערכת הביטחון". : (ג) על אף האמור [[בסעיף 1 לצו בדבר פרשנות [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1729), התשע"ד-2013]], בכל מקום בו נצרך סגן ראש המינהל האזרחי לעניינים אזרחיים או מי שכפוף לו לאותו עניין, להיוועץ ביועץ משפטי או לקבל אישורו, בין מכוח דין ובין שלא מכוח דין, ייוועץ סגן ראש המינהל האזרחי לעניינים אזרחיים או מי שכפוף לו לאותו עניין, ביועץ המשפטי למערכת הביטחון או מי מטעמו. @ 6. שמירת סמכויות (תיקון: 950) : (א) אין באמור בצו זה כדי לפגוע בכל מינוי שניתן, או סמכות שהוענקה, מכח הדין ותחיקת הבטחון לפני תחילת תוקפו של צו זה, אלא אם כן ראש המינהל האזרחי במסגרת הסמכויות שהוענקו לו, יטול אותם לעצמו או שיעניקם לאחר. : (ב) למען הסר ספק, אין בהוראות צו זה כדי להגביל או לבטל כל סמכות או זכות הנתונה למפקד כוחות צה"ל באזור או למי שמונה על ידו או מכוחו. @ 7. תחילת תוקף : תחילתו של צו זה ביום חתימתו. @ 8. השם : צו זה יקרא: "צו בדבר הקמת מינהל אזרחי (יהודה והשומרון) (מס' 947), התשמ"ב-1981". == תוספת ראשונה == @ : [[חוק ההגנה על מזרח ירדן, 1935]], התקנות והצווים שהוצאו מכוחו. @ : [[תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]]. @ : [[$ הירדני|חוק בתי הסוהר, מס' 23 לשנת 1953]]. @ : [[$ הירדני|חוק השמירה, 1925]]. == תוספת שניה == @ 1. : [[צו בדבר איסור סחר ועיסקות כספיות (בנקים) (יהודה והשומרון)|צו בדבר איסור סחר ועיסקות כספיות (בנקים) (יהודה והשומרון) (מס' 7), תשכ"ז-1967]]. @ 2. : [[צו בדבר דינים וחשבונות ובדבר הקפאת חשבונות (בנקים) (יהודה והשומרון)|צו בדבר דינים וחשבונות ובדבר הקפאת חשבונות (בנקים) (יהודה והשומרון) (מס' 9), תשכ"ז-1967]]. @ 3. : [[צו בדבר הבטחת זכויות מפקידים (יהודה והשומרון) (מס' 21), תשכ"ז-1967]]. @ 4. : [[צו בדבר עסקות במקרקעים (יהודה והשומרון) (מס' 25), תשכ"ז-1967]]. @ 5. : [[צו בדבר מס הכנסה ומס רכוש (יהודה והשומרון) (מס' 28), תשכ"ז-1967]]. @ 6. : [[צו בדבר מינויים לפי חוקי המכס והבלו (יהודה והשומרון) (מס' 31), תשכ"ז-1967]]. @ 7. : [[חוק הטבק הירדני|צו בדבר חוק הטבק (יהודה והשומרון) (מס' 32), תשכ"ז-1967]]. @ 8. : [[צו בדבר הפקדת כספים מטעמי בטחון (יהודה והשומרון) (מס' 33), תשכ"ז-1967]]. @ 9. : [[צו בדבר מינויים לפי חוקי הדואר (יהודה והשומרון) (מס' 36), תשכ"ז-1967]]. @ 10. : [[צו בדבר מינויים והעסקת עובדים במנגנון הממשלתי (יהודה והשומרון) (מס' 37), תשכ"ז-1967]]. @ 11. : [[צו בדבר משקאות משכרים (יהודה והשומרון) (מס' 38), תשכ"ז-1967]]. @ 12. : [[חוק הבנקים הירדני|צו בדבר חוק הבנקים (יהודה והשומרון) (מס' 45), תשכ"ז-1967]]. @ 13. : [[צו בדבר העברת טובין (יהודה והשומרון)|צו בדבר העברת תוצרת חקלאית (יהודה והשומרון) (מס' 47), תשכ"ז-1967]]. @ 14. : [[צו בדבר העברת טובין (יהודה והשומרון)|צו בדבר שטחים סגורים (איסור העברת טובין) (יהודה והשומרון) (מס' 49), תשכ"ז-1967]]. @ 15. : [[צו בדבר הבאת עיתונים והפצתם (יהודה והשומרון) (מס' 50), תשכ"ז-1967]]. @ 16. : [[צו בדבר ביטוח כלי רכב מנועיים (סיכוני צד שלישי) (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס' 55), תשכ"ז-1967]]. @ 17. (תיקון: 1310, 1805) : [[צו בדבר תעבורה [נוסח משולב] (יהודה ושומרון) (מס' 1805), התשע"ט-2018]]. @ 18. : [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (יהודה והשומרון) (מס' 58), תשכ"ז-1967]]. @ 19. : [[צו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה והשומרון) (מס' 59), תשכ"ז-1967]]. @ 20. : [[צו בדבר איסור על עיסוק (יהודה והשומרון) (מס' 65), תשכ"ז-1967]]. @ 21. : [[חוק הסטטיסטיקה הכללית הירדני|צו בדבר חוק הסטטיסטיקה הכללית (יהודה והשומרון) (מס' 68), תשכ"ז-1967]]. @ 22. : [[צו בדבר קביעת המטבע הישראלי כהילך חוקי (יהודה והשומרון) (מס' 76), תשכ"ז-1967]]. @ 23. : [[צו בדבר הארכת כהונתן של הנהלות הרשויות המקומיות (יהודה והשומרון) (מס' 80), תשכ"ז-1967]]. @ 24. : [[צו בדבר המטבע הישראלי כהילך חוקי (הוראות נוספות) (יהודה והשומרון) (מס' 83), תשכ"ז-1967]]. @ 25. : [[החוק הזמני על התיירות הירדני|צו בדבר החוק הזמני על התיירות (יהודה והשומרון) (מס' 87), תשכ"ז-1967]]. @ 26. : [[חוק המכס והבלו הירדני|צו בדבר תיקון חוק המכס והבלו (תיקון) (יהודה והשומרון) (מס' 90), תשכ"ז-1967]]. @ 27. : [[צו בדבר סמכויות לענין דיני חינוך (יהודה והשומרון) (מס' 91), תשכ"ז-1967]]. @ 28. : [[צו בדבר סמכויות לענין דיני מים (יהודה והשומרון) (מס' 92), תשכ"ז-1967]]. @ 29. : [[חוק הפיקוח על עסקי ביטוח הירדני|צו בדבר חוק הפיקוח על עסקי ביטוח (יהודה והשומרון) (מס' 93), תשכ"ז-1967]]. @ 30. : [[צו בדבר אגודות שיתופיות (יהודה והשומרון) (מס' 94), תשכ"ז-1967]]. @ 31. : [[צו בדבר אזור מכס (יהודה והשומרון) (מס' 96), תשכ"ז-1967]]. @ 32. (תיקון: 1200) : (((נמחק).)) @ 33. : [[צו בדבר שימוש בספרי לימוד (יהודה והשומרון) (מס' 107), תשכ"ז-1967]]. @ 34. : [[צו בדבר ערעורי מס הכנסה (יהודה והשומרון) (מס' 109), תשכ"ז-1967]]. @ 35. : [[צו בדבר משפטים ממשלתיים (יהודה והשומרון) (מס' 112), תשכ"ז-1967]]. @ 36. : [[חוק גביית הכספים הציבוריים הירדני|צו בדבר תיקון חוק גביית הכספים הציבוריים (יהודה והשומרון) (מס' 113), תשכ"ז-1967]]. @ 37. : [[חוק הפיקוח על סרטי קולנוע הירדני|צו בדבר חוק הפיקוח על סרטי קולנוע (יהודה והשומרון) (מס' 118), תשכ"ז-1967]]. @ 38. (תיקון: 1200) : (((נמחק).)) @ 39. : [[צו בדבר פתיחת בתי עסק (יהודה והשומרון) (מס' 128), תשכ"ז-1967]]. @ 40. : [[צו בדבר מכירת פרסומים רשמיים (יהודה והשומרון) (מס' 133), תשכ"ז-1967]]. @ 41. : [[צו בדבר איסור עבודת טרקטורים ומכונות חקלאיות מישראל (יהודה והשומרון) (מס' 134), תשכ"ז-1967]]. @ 42. : [[צו בדבר עורכי דין ישראליים בבתי משפט (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס' 145), תשכ"ח-1967]]. @ 43. : [[צו בדבר גביית התוספת למס בולים (יהודה והשומרון) (מס' 147), תשכ"ח-1967]]. @ 44. : [[צו בדבר סימון טובין (יהודה והשומרון) (מס' 149), תשכ"ח-1967]]. @ 45. : [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (יהודה והשומרון)|צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (יהודה והשומרון) (מס' 150), תשכ"ח-1967]]. @ 46. : [[חוק הפיקוח על המים הירדני|צו בדבר תיקון חוק הפיקוח על המים (יהודה והשומרון) (מס' 158), תשכ"ח-1967]]. @ 47. : [[חוק רשות החשמל הירדנית|צו בדבר חוק רשות החשמל הירדנית (יהודה והשומרון) (מס' 159), תשכ"ח-1967]]. @ 48. (תיקון: 1718) : [[צו בדבר ועדות עררים (יהודה והשומרון) (מס' 172), תשכ"ח-1967]] למעט הסמכויות הקבועות [[-|בסעיף 2]]. @ 49. : [[צו בדבר סוכני הסעה ומורי דרך ישראליים (יהודה והשומרון) (מס' 173), תשכ"ח-1967]]. @ 50. : [[צו בדבר רשיונות ישראליים לכלי יריה (יהודה והשומרון) (מס' 180), תשכ"ח-1967]]. @ 51. : [[חוק הנהלת הכפרים הירדני|צו בדבר חוק הנהלת הכפרים (יהודה והשומרון) (מס' 191), תשכ"ח-1967]]. @ 52. : [[חוק העיריות הירדני|צו בדבר חוק העיריות (יהודה והשומרון) (מס' 194), תשכ"ח-1967]]. @ 53. : [[צו בדבר ביטוח כלי רכב מנועיים (יהודה והשומרון) (מס' 215), תשכ"ח-1968]]. @ 54. : [[צו בדבר סמכות חתימה לגבי עסקות (יהודה והשומרון) (מס' 216), תשכ"ח-1968]]. @ 55. : [[צו בדבר רישום ציוד מכני והנדסי (יהודה והשומרון) (מס' 219), תשכ"ח-1968]]. @ 56. : [[צו בדבר איסור שימוש בבולי הכנסה ירדניים (יהודה והשומרון) (מס' 227), תשכ"ח-1968]]. @ 57. : [[צו בדבר מינויים לפי חוק המוכתארים (יהודה והשומרון) (מס' 237), תשכ"ח-1968]]. @ 58. (תיקון: 1200) : (((נמחק).)) @ 59. (תיקון: 1310, 1805) : [[צו בדבר תעבורה [נוסח משולב] (יהודה ושומרון) (מס' 1805), התשע"ט-2018]]. @ 60. : [[צו בדבר איגודים מקצועיים (יהודה והשומרון) (מס' 256), תשכ"ח-1968]]. @ 61. : [[צו בדבר רשיונות עורכי דין (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס' 260), תשכ"ח-1968]]. @ 62. : [[צו בדבר מינויים לפי חוק מחלות בעלי חיים (יהודה והשומרון) (מס' 263), תשכ"ח-1968]]. @ 63. : [[צו בדבר אימות חתימות (יהודה והשומרון) (מס' 264), תשכ"ח-1968]]. @ 64. : [[צו בדבר תובענות (יהודה והשומרון) (מס' 271), תשכ"ח-1968]], למעט הסמכות הקבועה [[-|בסעיף 2(ג)]]. @ 65. : [[חוק חומרי נפץ הירדני|צו בדבר חוק חומרי נפץ (יהודה והשומרון) (מס' 275), תשכ"ח-1968]]. @ 66. : [[צו בדבר הסדרת מקומות רחצה ציבוריים (יהודה והשומרון) (מס' 280), תשכ"ח-1968]]. @ 67. : [[צו בדבר הסדר קרקעות ומים (יהודה והשומרון) (מס' 291), תשכ"ט-1968]]. @ 68. : [[צו בדבר אי החלת תחיקה להגנת דיירים במקרים מסויימים (יהודה והשומרון) (מס' 293), תשכ"ט-1969]]. @ 69. : [[צו בדבר ביצוע פעולות כספיות במוסד דואר (יהודה והשומרון) (מס' 295), תשכ"ט-1969]]. @ 70. : [[צו בדבר תעודות זהות ומרשם אוכלוסין (יהודה והשומרון) (מס' 297), תשכ"ט-1969]]. @ 71. : [[צו בדבר פיקוח על מטבע, ניירות ערך וזהב (יהודה והשומרון) (מס' 299), תשכ"ט-1969]]. @ 72. : [[צו בדבר חוקי יעור ויערות (יהודה והשומרון) (מס' 306), תשכ"ט-1969]]. @ 73. : [[צו בדבר סמכויות מכס (יהודה והשומרון) (מס' 309), תשכ"ט-1969]]. @ 74. : [[צו בדבר חוק אי תלות השיפוט (יהודה והשומרון) (מס' 310), תשכ"ט-1969]]. @ 75. : [[חוק הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) הירדני|צו בדבר חוק הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) (יהודה והשומרון) (מס' 321), תשכ"ט-1969]]. @ 76. : [[צו בדבר רשיונות עורכי דין (הארכת תוקף) (יהודה והשומרון) (מס' 324), תשכ"ט-1969]]. @ 77. : [[צו בדבר שמירה על המקומות הקדושים (יהודה והשומרון) (מס' 327), תשכ"ט-1969]]. @ 78. : [[צו בדבר הארכת כהונתן של מועצות הנהלה של לשכות מסחר (יהודה והשומרון) (מס' 328), תשכ"ט-1969]]. @ 79. : [[צו בדבר קביעת ערובות וחילוטן (יהודה והשומרון) (מס' 338), תש"ל-1969]]. @ 80. : [[צו בדבר עזרה משפטית (יהודה והשומרון) (מס' 348), תש"ל-1969]]. @ 81. : [[צו בדבר מיסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר) (יהודה והשומרון) (מס' 350), תש"ל-1969]]. @ 82. : [[צו בדבר לשכות המסחר (יהודה והשומרון) (מס' 360), תש"ל-1969]]. @ 83. : [[צו בדבר הגנה על הטבע (יהודה והשומרון) (מס' 363), תש"ל-1969]]. @ 84. : [[צו בדבר הטלת בלו על מלאי (יהודה והשומרון) (מס' 370), תש"ל-1970]]. @ 85. : [[צו בדבר פארקים (יהודה והשומרון) (מס' 373), תש"ל-1970]]. @ 86. : [[צו בדבר ניצול אוצרות טבע (יהודה והשומרון) (מס' 389), תש"ל-1970]]. @ 87. : [[צו בדבר סימני מסחר (יהודה והשומרון) (מס' 397), תש"ל-1970]]. @ 88. : [[חוק החברות הירדני|צו בדבר חוק החברות (יהודה והשומרון) (מס' 398), תש"ל-1970]]. @ 89. (תיקון: 1310, 1805) : [[צו בדבר תעבורה [נוסח משולב] (יהודה ושומרון) (מס' 1805), התשע"ט-2018]]. @ 90. : [[חוק המשקולות והמידות הירדני|צו בדבר חוק המשקולות והמידות (יהודה והשומרון) (מס' 401), תש"ל-1970]]. @ 91. : [[חוק הגימלאות (עובדים שעברו מאזור לאזור) (יהודה והשומרון)|צו בדבר חוק הגימלאות (עובדים שעברו מאזור לאזור) (יהודה והשומרון) (מס' 408), תשל"א-1970]]. @ 92. : [[צו בדבר בתי המשפט המקומיים (יהודה והשומרון) (מס' 412), תשל"א-1970]]. @ 93. : [[צו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים (יהודה והשומרון) (מס' 418), תשל"א-1971]]. @ 94. : [[חוק השימוש והחזקה (תצרוף) של האישיות המשפטית בנכסי דלא ניידי הירדני|צו בדבר חוק השימוש והחזקה (תצרוף) של האישיות המשפטית בנכסי דלא ניידי (יהודה והשומרון) (מס' 419), תשל"א-1971]]. @ 95. : [[צו בדבר שילוט בתי עסק (יהודה והשומרון) (מס' 424), תשל"א-1971]]. @ 96. (תיקון: 1629) : [[צו בדבר עיסוק בחשמל (הסדרה והפעלה) (יהודה והשומרון) (מס' 427), תשל"א-1971]]. @ 97. : [[חוק ההתעסקות במקצוע ראיית חשבון הירדני|צו בדבר חוק ההתעסקות במקצוע ראיית חשבון (יהודה והשומרון) (מס' 437), תשל"א-1971]]. @ 98. : [[חוק העבודה הירדני|צו בדבר תיקון חוק העבודה (יהודה והשומרון) (מס' 439), תשל"א-1971]]. @ 99. : [[תקנות השירות האזרחי (יהודה והשומרון)|צו בדבר תיקון תקנות השירות האזרחי (מס' 2) (יהודה והשומרון) (מס' 446), תשל"א-1971]]. @ 100. (תיקון: 1621) : [[חוק רישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו הירדני|צו בדבר תיקון חוק רישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו (יהודה והשומרון) (מס' 1621), התשס"ח-2008]]. @ 101. : [[צו בדבר דיני המקרקעין (יהודה והשומרון) (מס' 450), תשל"ב-1971]]. @ 102. : [[צו בדבר תיחום קרקעות ומדידתן (יהודה והשומרון) (מס' 451), תשל"ב-1971]]. @ 103. : [[צו בדבר קיום בחירות לעיריות (יהודה והשומרון) (מס' 454), תשל"ב-1971]]. @ 104. : [[חוק להסדרת ענייני המקורות הטבעיים הירדני|צו בדבר החוק להסדרת ענייני המקורות הטבעיים (יהודה והשומרון) (מס' 457), תשל"ב-1972]]. @ 105. : [[צו בדבר קיום בחירות לעיריות (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס' 459), תשל"ב-1972]]. @ 106. : [[צו בדבר מינויים לפי חוק המלאכות והתעשיות (יהודה והשומרון) (מס' 470), תשל"ב-1972]]. @ 107. : [[צו בדבר פטור מרשיונות עסק (יהודה והשומרון) (מס' 471), תשל"ב-1972]]. @ 108. : [[חוק ההגנה על העצים והנטיעות (פקחים) הירדני|צו בדבר חוק ההגנה על העצים והנטיעות (פקחים) (יהודה והשומרון) (מס' 474), תשל"ב-1972]]. @ 109. : [[צו בדבר רשות המים (בית לחם, ג'אללה ובית סאחור) (יהודה והשומרון) (מס' 484), תשל"ג-1972]]. @ 110. : [[חוק הגנת הצייד הירדני|צו בדבר תיקון חוק הגנת הצייד (יהודה והשומרון) (מס' 486), תשל"ג-1972]]. @ 111. : [[צו בדבר ריבית (קביעת שער) (יהודה והשומרון) (מס' 487), תשל"ג-1972]]. @ 112. : [[תקנות מס החינוך (יהודה והשומרון)|צו בדבר תיקון תקנות מס החינוך (יהודה והשומרון) (מס' 501), תשל"ג-1972]]. @ 113. : [[צו בדבר פיקוח על המחירים (מלט) (יהודה והשומרון) (מס' 502), תשל"ג-1972]]. @ 114. : [[חוק הגימלאות הירדני|צו בדבר חוק הגימלאות (יהודה והשומרון) (מס' 514), תשל"ג-1973]], למעט [[-|סעיפים 7–16]]. @ 115. : [[צו בדבר שירות בממשל (הגבלות לאחר פרישה) (יהודה והשומרון) (מס' 515), תשל"ג-1973]]. @ 116. : [[צו בדבר מתמחים (יהודה והשומרון) (מס' 528), תשל"ד-1973]]. @ 117. : [[צו בדבר סימון מוצרים (יהודה והשומרון) (מס' 530), תשל"ד-1973]]. @ 118. : [[צו בדבר מינויים לפי חוקי הטלפון (יהודה והשומרון) (מס' 532), תשל"ד-1973]]. @ 119. : [[צו בדבר חוק מס הכנסה (פטור תוספת יוקר) (יהודה והשומרון) (מס' 533), תשל"ד-1973]]. @ 120. : [[תקנות הטלפון (יהודה והשומרון)|צו בדבר תיקון תקנות הטלפון (יהודה והשומרון) (מס' 535), תש"ד-1973]]. @ 121. : [[צו בדבר מצרכים ושירותים (איסור אגירה וחובת מכירה) (יהודה והשומרון) (מס' 538), תשל"ד-1974]]. @ 122. : [[פקודת ההצגות הציבוריות (ביקורת) הירדני|צו בדבר פקודת ההצגות הציבוריות (ביקורת) (יהודה והשומרון) (מס' 549), תשל"ד-1974]]. @ 123. : [[צו בדבר פטנטים ומדגמים (רישום מחדש) (יהודה והשומרון) (מס' 555), תשל"ד-1974]]. @ 124. : [[צו בדבר סמים מסוכנים (יהודה והשומרון) (מס' 558), תשל"ה-1974]]. @ 125. : [[צו בדבר רישום עסקות במקרקעין מסוימים (יהודה והשומרון) (מס' 569), תשל"ה-1974]]. @ 126. : [[צו בדבר קיום בחירות למועצה הכפרית ביתא (יהודה והשומרון) (מס' 570), תשל"ה-1975]]. @ 127. : [[צו בדבר קיום בחירות למועצה הכפרית דהרייה (יהודה והשומרון) (מס' 573), תשל"ה-1975]]. @ 128. : [[צו בדבר חגורות בטיחות ברכב (יהודה והשומרון) (מס' 600), תשל"ה-1975]]. @ 129. : [[צו בדבר חשמל (מתקן חשמל ועבודות חשמל) (יהודה והשומרון) (מס' 602), תשל"ה-1975]]. @ 130. (תיקון: 1310, 1805) : [[צו בדבר תעבורה [נוסח משולב] (יהודה ושומרון) (מס' 1805), התשע"ט-2018]]. @ 131. : [[צו בדבר קיום בחירות למועצות כפריות (יהודה והשומרון) (מס' 614), תשל"ה-1975]]. @ 132. : [[צו בדבר כינון בתי משפט עירוניים (יהודה והשומרון) (מס' 631), תשל"ו-1976]]. @ 133. : [[צו בדבר הדברה בעצי זית נגד זבוב הזית (יהודה והשומרון) (מס' 645), תשל"ו-1975]]. @ 134. : [[צו בדבר פיקוח על חומרים מסויימים (יהודה והשומרון) (מס' 653), תשל"ו-1976]]. @ 135. : [[חוק הבלו על מוצרים מקומיים הירדני|צו בדבר תיקון חוק הבלו על מוצרים מקומיים (תיקון מס' 2) (יהודה והשומרון) (מס' 658), תשל"ו-1976]]. @ 136. : [[צו בדבר ביטוח מפני פגיעות בעבודה (יהודה והשומרון) (מס' 622), תשל"ו-1976]]. @ 137. : [[חוק העבודה (פגיעות בעבודה) הירדני|צו בדבר חוק העבודה (פגיעות בעבודה) (יהודה והשומרון) (מס' 663), תשל"ו-1976]]. @ 138. : [[צו בדבר פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (יהודה והשומרון) (מס' 677), תשל"ו-1976]]. @ 139. : [[צו בדבר כהונתן של מועצות הנהלה של לשכות המסחר (יהודה והשומרון) (מס' 697), תשל"ז-1976]]. @ 140. : [[צו בדבר חומרי נפץ (רישוי ביצוע פיצוצים) (יהודה והשומרון) (מס' 733), תשל"ח-1977]]. @ 141. : [[צו בדבר איסור העלאת מחירים והודעה על העלאת מחירים (יהודה והשומרון) (מס' 738), תשל"ח-1977]]. @ 142. : [[צו בדבר כהונתן של מועצות כפריות (יהודה והשומרון) (מס' 742), תשל"ח-1977]]. @ 143. : [[צו בדבר מקצועות רפואה ותברואה (רישוי ועיסוק) (יהודה והשומרון) (מס' 745), תשל"ח-1978]]. @ 144. : [[צו בדבר שירותי בריאות (יהודה והשומרון) (מס' 746), תשל"ח-1978]]. @ 145. : [[צו בדבר סמכויות לענין דיני רישוי מודדים מוסמכים (יהודה והשומרון) (מס' 768), תשל"ט-1978]]. @ 146. : [[חוק רישוי כותבי בקשות הירדני|צו בדבר חוק רישוי כותבי בקשות (יהודה והשומרון) (מס' 776), תשל"ט-1979]]. @ 147. : [[צו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון) (מס' 783), תשל"ט-1979]]. @ 148. : [[צו בדבר מינויים לפי חוק רישום שמות עסק (יהודה והשומרון)|צו בדבר מינויים לפי חוק רישום שמות עסק (יהודה והשומרון) (מס' 795א), תשל"ט-1979]]. @ 149. (תיקון: תקנון-190) : (((בוטל).)) @ 150. : [[צו בדבר אבטחת מוסדות חינוך (יהודה והשומרון) (מס' 817), תש"ם-1980]]. @ 151. : [[צו בדבר הסדר נטיעת צמחי נוי (יהודה והשומרון) (מס' 818), תש"ם-1980]]. @ 152. : [[צו בדבר שמירת הנקיון (יהודה והשומרון) (מס' 822), תש"ם-1980]]. @ 153. (תיקון: 1200) : (((נמחק).)) @ 154. : [[צו בדבר הארכת כהונתן של מועצות העיריות (יהודה והשומרון) (מס' 830), תש"ם-1980]]. @ 155. : [[צו בדבר סמכויות פיקוח על מצרכים ושירותים (יהודה והשומרון) (מס' 886), תשמ"א-1980]]. @ 156. : [[צו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה והשומרון) (מס' 892), תשמ"א-1981]]. @ 157. : [[צו בדבר תקנים רשמיים (יהודה והשומרון) (מס' 899), תשמ"א-1981]]. @ 158. (תיקון: 1200) : (((נמחק).)) @ 159. : [[צו בדבר התקנת מערכת חימום מים (יהודה והשומרון) (מס' 912), תשמ"א-1981]]. @ ((160)). (תיקון: 967) <עוגן פרט 160> : [[צו בדבר העסקת עובדים במקומות מסוימים (יהודה והשומרון) (מס' 967), התשמ"ב-1982]]. @ ((161)). (תיקון: 973) <עוגן פרט 161> : [[צו בדבר הכנסת כספים לאזור (יהודה והשומרון) (מס' 973), התשמ"ב-1982]]. @ ((162)). (תיקון: 974) <עוגן פרט 162> : [[צו בדבר הקרן לפיתוח אזור (יהודה והשומרון) (מס' 974), התשמ"ב-1982]]. @ ((163)). (תיקון: 980) <עוגן פרט 163> : [[צו בדבר פסיקת ריבית והצמדה (יהודה והשומרון) (מס' 980), התשמ"ב-1982]]. @ ((164)). (תיקון: 993) <עוגן פרט 164> : [[צו בדבר הקניית סמכויות בעירית שכם (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס' 970), התשמ"ב-1982]]. @ ((165)). (תיקון: 994) <עוגן פרט 165> : [[צו בדבר הקניית סמכויות בעירית רמאללה (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס' 971), התשמ"ב-1982]]. @ ((166)). (תיקון: 997) <עוגן פרט 166> : [[צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים (יהודה והשומרון) (מס' 997), התשמ"ב-1982]]. @ ((167)). (תיקון: 998) <עוגן פרט 167> : [[צו בדבר פיקוח על תאגידים ציבוריים (יהודה והשומרון) (מס' 998), התשמ"ב-1982]]. @ ((168)). (תיקון: 1002) <עוגן פרט 168> : [[חוק המשתלות הירדני|צו בדבר תיקון חוק המשתלות (יהודה והשומרון) (מס' 1002), התשמ"ב-1982]]. @ ((169)). (תיקון: 1015) <עוגן פרט 169> : [[צו בדבר פיקוח על נטיעת עצי פרי (יהודה והשומרון) (מס' 1015), התשמ"ב-1982]]. @ ((170)). (תיקון: 1018) <עוגן פרט 170> : [[חוק אגרות רישום מקרקעין הירדני|צו בדבר חוק אגרות רישום מקרקעין (יהודה והשומרון) (מס' 1018), התשמ"ב-1982]]. @ ((171)). (תיקון: 1022) <עוגן פרט 171> : [[צו בדבר תעריפי חשמל (יהודה והשומרון)|צו בדבר תעריפי חשמל (מס' 26) (יהודה והשומרון) (מס' 1022), התשמ"ב-1982]]. @ ((172)). (תיקון: 1200) <עוגן פרט 172> : [[צו בדבר תעריפי מכס (יהודה והשומרון) (מס' 1093), התשמ"ד-1984]]. @ ((173)). (תיקון: 1024, 1028, 1200) <עוגן פרט 173> : [[צו בדבר שיקים ללא כיסוי (יהודה והשומרון) (מס' 1024), התשמ"ב-1982]]. @ ((174)). (תיקון: 1036, 1200) <עוגן פרט 174> : [[סעיף 23(2) לחוק כינון בתי המשפט האזרחיים הירדני|צו בדבר חוק כינון בתי המשפט האזרחיים (תיקון) (יהודה והשומרון) (מס' 1036), התשמ"ג-1982]]. @ ((175)). (תיקון: 1037, 1200) <עוגן פרט 175> : [[סעיף 33 לחוק הנוטריון הציבורי הירדני|צו בדבר חוק הנוטריון הציבורי מס' 11 לשנת 1952 (תיקון מס' 2) (יהודה והשומרון) (מס' 1037), התשמ"ג-1982]]. @ ((176)). (תיקון: 1051, 1200) <עוגן פרט 176> : [[צו בדבר שיווק תוצרת חקלאית (יהודה והשומרון) (מס' 1051), התשמ"ג-1983]]. @ ((177)). (תיקון: 1102, 1200) <עוגן פרט 177> : [[חוק מס קרקעות הירדני|צו בדבר תיקון חוק מס קרקעות (תיקון) (יהודה והשומרון) (מס' 1102), התשמ"ד-1984]]. @ ((178)). (תיקון: 1200) <עוגן פרט 178> : [[צו בדבר תמרוקים (יהודה והשומרון) (מס' 1103), התשמ"ד-1984]]. @ 178. (תיקון: 1817) <עוגן פרט 178א> : (((ספרור שגוי במקור):)) [[צו בדבר חוק לתיקון הוראות הקשורות בנכסי דלא ניידי (תיקון רישום שטח וגבולות) (יהודה והשומרון)|צו בדבר חוק לתיקון הוראות הקשורות בנכסי דלא ניידי מס' 51 לשנת 1958 (תיקון רישום שטח וגבולות) (יהודה והשומרון) (מס' 1815), התשע"ט-2019]]. @ ((179)). (תיקון: 1200) <עוגן פרט 179> : [[צו בדבר מטבע השקל החדש (יהודה והשומרון) (מס' 1148), התשמ"ו-1985]]. @ ((180)). (תיקון: 1200) <עוגן פרט 180> : [[צו בדבר ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם (יהודה והשומרון) (מס' 1149), התשמ"ו-1985]]. @ ((181)). (תיקון: 1200) <עוגן פרט 181> : [[צו בדבר היטל על רכב (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס' 1150), התשמ"ו-1985]]. @ ((182)). (תיקון: 1200) <עוגן פרט 182> : [[צו בדבר יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (יהודה והשומרון)|צו בדבר יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (מס' 5) (יהודה והשומרון) (מס' 1151), התשמ"ו-1985]]. @ ((183)). (תיקון: 1200) <עוגן פרט 183> : [[צו בדבר מועצת עורכי דין (יהודה והשומרון) (מס' 1162), התשמ"ז-1986]]. @ ((184)). (תיקון: 1200) <עוגן פרט 184> : [[צו בדבר עגול סכומים (יהודה והשומרון) (מס' 1164), התשמ"ו-1986]]. @ ((185)). (תיקון: 1200) <עוגן פרט 185> : [[חוק העתיקות הירדני|צו בדבר חוק העתיקות (יהודה והשומרון) (מס' 1166), התשמ"ו-1986]]. @ ((186)). (תיקון: 1200) <עוגן פרט 186> : [[חוק הבנקים הירדני|צו בדבר תיקון חוק הבנקים (יהודה והשומרון) (מס' 1178), התשמ"ו-1986]]. @ ((187)). (תיקון: 1129, 1200) <עוגן פרט 187> : [[צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת בטחון (יהודה והשומרון) (מס' 845), התש"ם-1980]]. @ ((188)). (תיקון: 1160, 1200) <עוגן פרט 188> : [[צו בדבר שמירת הניקיון (יהודה והשומרון) (מס' 1162), התשמ"ו-1986]]. @ ((189)). (תיקון: 1179, 1200) <עוגן פרט 189> : [[צו בדבר חילופי ידיעות בין רשויות מס (יהודה והשומרון) (מס' 1181), התשמ"ז-1986]]. @ ((190)). (תיקון: 1200) <עוגן פרט 190> : [[צו בדבר בדבר היטל על שירותים מיובאים ונכסי חוץ (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס' 1182), התשמ"ו-1986]]. @ ((191)). (תיקון: 1212) <עוגן פרט 191> : [[חוק הפיקוח על עסקי ביטוח הירדני|צו בדבר חוק הפיקוח על עסקי ביטוח (תיקון) (יהודה והשומרון) (מס' 1212), התשמ"ז-1987]]. @ ((192)). (תיקון: 1585) <עוגן פרט 192> : [[צו בדבר מקרקעין (שימוש מפריע במקרקעין פרטיים) (יהודה והשומרון) (מס' 1586), התשס"ז-2007]]. @ 193. (תיקון: 1638, 244/ת"ט) : [[צו בדבר שידור ואיתות (יהודה והשומרון) (מס' 79), התשכ"ז-1967]]. @ ((194)). (תיקון: 1665, 1682, 1719, 1752, 1763, 1794, 1826, 2094) <עוגן פרט 194> : (((הוראת שעה בתקופת תוקפו של [[צו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (יהודה ושומרון) (מס' 1665), התשע"א-2010]], עד יום 30.6.2026):)) : [[צו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (יהודה ושומרון) (מס' 1665), התשע"א-2010]]. @ ((195)). (תיקון: 1936) <עוגן פרט 195> : [[צו בדבר חובת המכרזים (יהודה והשומרון) (מס' 1936), התש"ף-2020]]. @ 196. (תיקון: 2198) : [[צו בדבר הגבלת בנייה (שמורה הסכמית) (יהודה ושומרון) (מס׳ 2198), התשפ"ד-2024]]. == תוספת שלישית (תיקון: 2195) == @ 1. : [[צו בדבר עסק((א))ות במקרקעין (יהודה והשומרון) (מס' 25), התשכ"ז-1967]]. @ 2. : [[צו בדבר רכוש ממשלתי (אזור הגדה המערבית) (מס' 59), תשכ"ז-1967]]. @ 3. : [[צו בדבר שידור ואיתות (אזור הגדה המערבית) (מס' 79), תשכ"ז-1967]]. @ 4. : הסמכויות [[בצו בדבר ועדות עררים (אזור הגדה המערבית) (מס' 172), תשכ"ח-1967]], בכל הנוגע [[+#תוספת פרט 2|לפרטים (2)]], [[+#תוספת פרט 7|(7)]], [[+#תוספת פרט 9|(9)]], [[+#תוספת פרט 11|(11)]], [[+#תוספת פרט 20|(20)]], [[+#תוספת פרט 21|(21)]], [[+#תוספת פרט 23|(23)]], [[+#תוספת פרט 24|(24)]], [[((ו-))(28) עד (34) לתוספת לצו בדבר ועדות עררים (יהודה ושומרון) (מס' 172), תשכ"ח-1967]]. @ 5. : [[החוק הזמני על התיירות הירדני|צו בדבר החוק הזמני על התיירות (יהודה ושומרון) (מס' 87), תשכ"ז-1967]]. @ 6. : [[צו בדבר אימות חתימות (יהודה והשומרון) (מס' 264), תשכ"ח-1968]]. @ 7. : [[צו בדבר הסדרת מקומות רחצה ציבוריים (יהודה והשומרון) (מס' 280), תשכ"ח-1968]]. @ 8. : [[סעיף 3ב לצו בדבר מינויים לפי חוק המלאכות והתעשיות (יהודה והשומרון) (מס' 282), תשכ"ח-1968]]. @ 9. : [[צו בדבר הסדר קרקעות ומים (יהודה והשומרון) (מס' 291), תשכ"ט-1968]]. @ 10. : [[צו בדבר אי החלת תחיקה להגנת דיירים במקרים מסויימים (יהודה והשומרון) (מס' 293), תשכ"ט-1969]]. @ 11. : [[צו בדבר חוקי יעור ויערות (יהודה והשומרון) (מס' 306), תשכ"ט-1969]]. @ 12. : [[חוק הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) הירדני|צו בדבר חוק הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) (יהודה והשומרון) (מס' 321), תשכ"ט-1969]]. @ 13. : [[צו בדבר שמירה על המקומות הקדושים (יהודה והשומרון) (מס' 327), תשכ"ט-1969]], למעט הסמכויות המתייחסת לאתרים "מערת המכפלה", "קבר רחל" ו"קבר שמואל הנביא", אשר מוכרים כמקום קדוש, כמשמעם [[-|בצו]]. @ 14. : [[צו בדבר עזרה משפטית (יהודה והשומרון) (מס' 348), תש"ל-1969]]. @ 15. : [[צו בדבר הגנה על הטבע (יהודה והשומרון) (מס' 363), תש"ל-1969]]. @ 16. : [[צו בדבר פארקים (יהודה והשומרון) (מס' 373), תש"ל-1970]]. @ 17. : [[צו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובנינים (יהודה והשומרון) (מס' 418), תשל"א-1971]]. @ 18. : [[חוק השימוש והחזקה (תצרוף) של האישיות המשפטית בנכסי דלא ניידי הירדני|צו בדבר חוק השימוש והחזקה (תצרוף) של האישיות המשפטית בנכסי דלא ניידי (יהודה והשומרון) (מס' 419), תשל"א-1971]]. @ 19. : [[צו בדבר דיני המקרקעין (יהודה והשומרון) (מס' 450), תשל"ב-1971]]. @ 20. : [[צו בדבר תיחום קרקעות ומדידתן (יהודה והשומרון) (מס' 451), תשל"ב-1971]]. @ 21. : [[צו בדבר מינויים לפי חוק המלאכות והתעשיות (יהודה ושומרון) (מס' 470), תשל"ב-1972]]. @ 22. : [[צו בדבר פטור מרשיונות עסק (יהודה ושומרון) (מס' 471), תשל"ב-1972]]. @ 23. : [[חוק ההגנה על העצים והנטיעות (פקחים) הירדני|צו בדבר תיקון חוק ההגנה על העצים והנטיעות (פקחים) (יהודה והשומרון) (מס' 474), תשל"ב-1972]]. @ 24. : [[צו בדבר רישום עסקות במקרקעין מסויימים (יהודה והשומרון) (מס' 569), תשל"ה-1974]]. @ 25. : [[חוק מס קרקעות הירדני|סעיף 1 לצו בדבר תיקון חוק מס קרקעות (יהודה והשומרון) (מס' 642), תשל"ו-1976]] @ 26. : [[צו בדבר סמכויות לענין דיני רישוי מודדים מוסמכים (יהודה ושומרון) (מס' 768), תשל"ט-1978]]. @ 27. : [[צו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון) (מס' 783), תשל"ט-1979]] @ 28. : [[צו בדבר הסדר נטיעת צמחי נוי (יהודה והשומרון) (מס' 818), תש"ם-1980]]. @ 29. : [[צו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה והשומרון) (מס' 892), תשמ"א-1981]], למעט הסמכויות הנתונות הקבועות [[סעיף 3 לנספח 9 לתקנון המועצות המקומיות (יהודה והשומרון)|בסעיף 3(יב)(9) לנספח מס' 9 "דיני איכות סביבה" לתקנון המועצות המקומיות (יהדוה (([צ"ל: יהודה])) והשומרון), תשמ"א - 1981]] שהותקן מכוח [[צו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה והשומרון)|הצו]]. @ 30. : [[צו בדבר התקנת מערכת חימום מים באמצעות אנרגיה השמש (יהודה והשומרון) (מס' 912), תשמ"א-1981]]. @ 31. : [[צו בדבר הקרן לפיתוח האזור (יהודה והשומרון) (מס' 974), התשמ"ב-1982]]. @ 32. : [[צו בדבר שיפוט בתי דין רבניים (יהודה והשומרון) (מס' 981)((,)) התשמ"ב-1982]]. @ 33. : [[צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים (יהודה והשומרון) (מס' 997), תשמ"ב-1982]], בכל הנוגע לצו תפיסה שהוצאה בו מערכת הנחיות. @ 34. : [[חוק המשתלות הירדני|צו בדבר תיקון חוק המשתלות (יהודה והשומרון) (מס' 1002), התשמ"ב-1982]]. @ 35. : [[צו בדבר פיקוח על עצי פרי וירקות (יהודה והשומרון) (צו מס' 1015), התשמ"ב-1982]]. @ 36. : [[חוק אגרות רישום מקרקעין הירדני|צו בדבר חוק אגרות רישום מקרקעין (יהודה והשומרון) (מס' 1018), התשמ"ב-1982]]. @ 37. : [[צו בדבר שמירת הניקיון (יהודה והשומרון) (מס' 1160), התשמ"ו-1986]]. @ 38. : [[חוק העתיקות הירדני|צו בדבר חוק העתיקות (יהודה והשומרון) (מס' 1166), התשמ"ו-1986]]. @ 39. : [[חוק הגנת הצייד הירדני|צו בדבר תיקון חוק הגנת הצייד (יהודה והשומרון) (מס' 1203), התשמ"ז-1987]]. @ 40. : [[חוק בעלי בתים ודיירים הירדני|צו בדבר תיקון חוק בעלי בתים ודיירים (יהודה והשומרון) (מס' 1271), התשמ"ט-1989]]. @ 41. : [[צו בדבר אישור הליכי תכנון ובניה (יהודה והשומרון) (מס' 1445), התשנ"ו-1996]]. @ 42. : [[צו בדבר מבנים בלתי מורשים (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס' 1539), התשס"ד-2003]]. @ 43. : [[צו בדבר מקרקעין (שימוש מפריע במקרקעין פרטיים) (יהודה והשומרון) (מס' 1586), התשס"ז-2007]]. @ 44. : [[חוק רישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו הירדני|צו בדבר תיקון חוק רישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו (יהודה והשומרון) (מס' 1621), התשס"ט-2008]]. @ 45. : [[צו בדבר מקרקעין (עיון במרשמים) (יהודה והשומרון) (מס' 1737), התשע"ד-2014]], למעט [[-|סעיפים 3ב(1)]] [[-|ו-5]]. @ 46. : [[צו בדבר מנהלת שירותים אזרחיים (יהודה והשומרון) (מס' 1789), התשע"ז-2017]], למעט הסמכויות הקבועות [[-|בסעיף 8 לצו]]. @ 47. : [[צו בדבר מקרקעין (הערת אזהרה) (יהודה והשומרון) (מס' 1795), התשע"ח-2018]]. @ 48. : [[צו בדבר סילוק מבנים חדשים (יהודה והשומרון) (מס' 1797), התשע"ח-2018]] @ 49. : [[צו בדבר חוק לתיקון הוראות הקשורות בנכסי דלא ניידי מס' 51 לשנת 1958 (תיקון רישום שטח וגבולות) (יהודה והשומרון) (מס' 1815), התשע"ט-2019]]. @ 50. : [[צו בדבר שיקום מחצבות (יהודה והשומרון) (מס' 1823), התש"ף-2019]]. @ 51. : [[חוק הקרקעות העותומאני, לשנת 1858]]. @ 52. : [[$ העותומאני|חוק הטאבו, לשנת 1858]]. @ 53. : [[$ הירדני|חוק החורשות והיערות, לשנת 1927]]. @ 54. (תיקון: 2247) : [[$ הירדני|חוק הפיקוח על הדרכים והשמירה עליהם, מס' 51 לשנת 1938]] כפי שתוקן בצו בדבר תיקון חוק הפיקוח על הדרכים והשמירה עליהם (יהודה ושומרון) (מס' 810), תש"ם-1979. @ 55. : [[$ הירדני|חוק העזבונות לזרים וללא מוסלמים, מס' 8 לשנת 1941]]. @ 56. : [[$ הירדני|חוק הפיכת הקרקעות מסוג מירי למּולּכ, מס' 41 לשנת 1953]]. @ 57. : [[$ הירדני|חוק השכרת ומכירת נכסי דלא ניידי לזרים, מס' 40 לשנת 1953]]. @ 58. : [[$ הירדני|חוק חלוקת נכסי דלא ניידי משותפים, מס' 48 לשנת 1953]]. @ 59. : [[$ הירדני|חוק בעלי בתים ודיירים, מס' 62 לשנת 1953]]. @ 60. : [[$ הירדני|חוק מס המבנים והקרקעות בתוך אזורי העיריות, מס' 11 לשנת 1954]]. @ 61. : [[$ הירדני|חוק מס קרקעות, מס' 30 לשנת 1955]]. @ 62. : [[$ הירדני|חוק החברות, מס' 12 לשנת 1964]]. @ 63. : [[$ הירדני|חוק אגרות רישום מקרקעין, מס' 26 לשנת 1958]], כפי שתוקן בצו בדבר חוק אגרות רישום מקרקעין (יהודה והשומרון) (מס' 1018), התשמ"ב-1982. @ 64. : [[חוק לתיקון הוראות הקשורות בנכסי דלא ניידי הירדני|חוק (תיקון) להוראות הקשורות בנכסי דלא ניידי, מס' 51 לשנת 1958]], כפי שתוקן בצו בדבר חוק לתיקון הוראות הקשורות בנכסי דלא ניידי (יהודה והשומרון) (מס' 811), התש"ם-1979 ובצו בדבר חוק לתיקון הוראות הקשורות בנכסי דלא ניידי (הוראות נוספות) (מס' 1464), התשנ"ט-1999. @ 65. : [[$ הירדני|חוק רישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו, מס' 6 לשנת 1964]], כפי שתוקן בצו בדבר תיקון חוק רישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו (יהודה והשומרון) (מס' 1621), התשס"ט-2008. @ 66. : [[+|תקנות 21]], [[+|23]] [[ו-30 לתקנות העתיקות (יהודה והשומרון), התשנ"א-1990]]. @ 67. : [[תקנות בדבר העברת טובין (הובלת מבנים יבילים) (יהודה והשומרון), התשנ"ג-1993]]. @ 68. : [[תקנות בדבר הכנת תסקירי השפעה על הסביבה (יהודה והשומרון), התשס"א-2001]]. @ 69. : [[תקנות רישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו (סדרי דין בוועדת רישום) (יהודה והשומרון), התשס"ט-2008]]. @ 70. : [[תקנות אישור הקמה ופטור מרשיון למבנה חינוך ארעי (הוראת שעה) (יהודה והשומרון), התש"ע-2010]] @ 71. : [[כללי המים (יהודה והשומרון), התשע"ד-2014]]. @ 72. : [[תקנות בדבר עסקאות במקרקעין (רישיון עסקה) (יהודה והשומרון), התשע"ה-2015]]. @ 73. : [[תקנות המקרקעין (עיון במרשמים) (יהודה והשומרון), התשע"ו-2016]]. @ 74. : [[כללי התנהגות בשמורות טבע (יהודה והשומרון), התשע"ז-2017]]. @ 75. : [[תקנות אישור הקמה ופטור מהיתר עבור מתקני תשתית בעלי חשיבות אזורית (הוראת שעה) (יהודה ושומרון), התשע"ט-2018]]. @ 76. : [[+|תקנות 1]], [[+|6(א)]] [[תקנות חוק לתיקון הוראות הקשורות בנכסי דלא ניידי (סדרי דין בוועדות תיקון רישום שטח וגבולות) (יהודה והשומרון)|ו-13(א) לתקנות חוק לתיקון הוראות הקשורות בנכסי דלא ניידי מס' 51 לשנת 1958 (סדרי דין בוועדות תיקון רישום שטח וגבולות) (יהודה והשומרון), התשע"ט-2019]]. @ 77. : [[תקנות העתיקות (אגרות למתן אישור פעולות) (יהודה ושומרון), התש"ף-2020]]. @ 78. : [[תקנות תכנון ערים כפרים ובניינים (פטור מתכנית ומהיתר להצבת מיגונית ולשימוש בה) (הוראת שעה) (יהודה ושומרון), התשפ"א-2021]]. @ 79. (תיקון: 2198) : [[צו בדבר הגבלת בנייה (שמורה הסכמית) (יהודה ושומרון) (מס׳ 2198), התשפ"ד-2024]]. @ (79) (תיקון: 2247) <עוגן פרט 79א> : (((ספרור שגוי במקור):)) [[צו בדבר מינויים והעסקת עובדים במנגנון הממשלתי (יהודה והשומרון) (מס' 37), תשכ"ז-1967]]. @ (80) (תיקון: 2247) : [[צו בדבר סמכויות לעניין דיני מים (יהודה ושומרון) (מס' 92), תשכ"ז-1967]]. @ (81) (תיקון: 2247) : [[חוק הפיקוח על המים הירדני|צו בדבר תיקון חוק הפיקוח על המים (יהודה ושומרון) (מס' 158), תשכ"ח-1967]]. @ (82) (תיקון: 2247) : [[חוק רשות החשמל הירדנית|צו בדבר חוק רשות החשמל הירדנית (יהודה ושומרון) (מס' 159), תשכ"ח-1967]]. @ (83) (תיקון: 2247) : [[צו בדבר סמכות חתימה לגבי עיסקות (יהודה והשומרון) (מס' 216), התשכ"ח-1968]] בכל הנוגע לנושאים המפורטים [[בתוספת זו]]. @ (84) (תיקון: 2247) : [[צו בדבר קביעת ערובות וחילוטן (יהודה והשומרון) (מס' 338), תש"ל-1969]], בכל הנוגע לרישיונות הניתנים מכוח הצווים המפורטים [[בתוספת זו]]. @ (85) (תיקון: 2247) : [[צו בדבר ניצול אוצרות טבע (יהודה ושומרון) (מס' 389), תש"ל-1970]]. @ (86) (תיקון: 2247) : [[צו בדבר עיסוק בחשמל (הסדרה והפעלה) (יהודה ושומרון) (מס' 427), תשל"א-1971]]. @ (87) (תיקון: 2247) : [[החוק להסדרת ענייני המקורות הטבעיים הירדני|צו בדבר החוק להסדרת ענייני המקורות הטבעיים (יהודה ושומרון) (מס' 457), תשל"ב-1972]]. @ (88) (תיקון: 2247) : [[צו בדבר מינויים לפי חוקי הטלפון (יהודה ושומרון) (מס' 532), תשל"ד-1973]]. @ (89) (תיקון: 2247) : [[תקנות הטלפון (יהודה ושומרון)|צו בדבר תיקון תקנות הטלפון (יהודה ושומרון) (מס' 535), תש((ל))"ד-1973]]. @ (90) (תיקון: 2247) : [[צו בדבר חשמל (מתקן חשמל ועבודות חשמל) (יהודה ושומרון) (מס' 602), תשל"ה-1975]]. @ (91) (תיקון: 2247) : [[צו בדבר עבירות מינהליות (יהודה ושומרון) (מס' 1263), תשמ"ט-1988]], בכל הנוגע לדין ותחיקת הביטחון המפורטים [[בתוספת זו]]. @ (92) (תיקון: 2247) : [[צו בדבר חובת מכרזים (יהודה ושומרון) (מס' 1936), התש"ף-2020]] - בכל הנוגע למכרזים בנושאים המצויים [[בתוספת זו]]. @ (93) (תיקון: 2247) : [[צו בדבר אמצעי אכיפה מנהליים (יהודה ושומרון) (מס' 2158), התשפ"ד-2023]], בכל הנוגע להפעלת הסמכויות [[-|בצו]] בנוגע לדין ולתחיקת הביטחון המפורטים [[בתוספת זו]]. @ (94) (תיקון: 2247, 2266) : [[הוראות בדבר תפיסת טובין שלא במסגרת הליך פלילי (יהודה ושומרון), תשפ"ו-2026]], בענייני תפיסת טובין בעקבות הפרה של דין או תחיקת ביטחון המפורטים [[בתוספת זו]]. @ (95) (תיקון: 2247) : [[$ הירדני|פקודת הניקוז (מים עליונים), מס' 15 לשנת 1942]]. @ (96) (תיקון: 2247) : [[תקנות הטלפון (יהודה ושומרון)|תקנות הטלפון, מס' 1 לשנת 1951]]. @ (97) (תיקון: 2247) : [[$ הירדני|חוק הקרקעות ((())רכישה לצרכי ציבור(())), מס' 2 לשנת 1953]]. @ (98) (תיקון: 2247) : [[$ הירדני|חוק השמירה על אדמות ונכסי המדינה, מס' 14 לשנת 1961]]. @ (99) (תיקון: 2247) : [[$ הירדני|החוק הזמני להסדרת ענייני המקורות הטבעיים, מס' 37 לשנת 1966]], כפי שתוקן בצו בדבר ((החוק ל))הסדרת ענייני המקורות הטבעיים (יהודה ושומרון) (מס' 457), תשל"ב-1972. @ (100) (תיקון: 2247) : [[$ הירדני|חוק הסדר הקרקעות והמים, מס' 40 לשנת 1952]]. @ (101) (תיקון: 2247) : [[צו בדבר מינויים לפי חוקי הדואר (יהודה והשומרון) (מס' 36), תשכ"ז-1967]]. @ (102) (תיקון: 2266) : [[+|סעיפים 62ב]] [[ו-62ג לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה ושומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009]]. <פרסום> י"א בחשון התשמ"ב (8 בנובמבר 1981) <חתימות> אורי אור, אלוף | מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון ldv0gxehfx6cpmmh6d29jjhq253dqdv 0 465797 3019430 3018483 2026-06-10T15:05:42Z OpenLawBot 8112 [3019415] 3019430 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|צו בדבר הקמת מינהל אזרחי (יהודה והשומרון) (מס׳ 947), התשמ״ב–1981}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|קמצ״ם 51, 56 {{מוקטן|(צו 947)}}|צו בדבר הקמת מינהל אזרחי (יהודה והשומרון)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 53, 10 {{מוקטן|(צו 950)}}|תיקון}}, {{ח:תיבה|132 {{מוקטן|(צו 967)}}|צו בדבר העסקת עובדים במקומות מסויימים (יהודה והשומרון)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 55, 8 {{מוקטן|(צו 973)}}|צו בדבר הכנסת כספים לאזור (יהודה והשומרון)}}, {{ח:תיבה|12 {{מוקטן|(צו 974)}}|צו בדבר הקרן לפיתוח האזור (יהודה והשומרון)}}, {{ח:תיבה|56 {{מוקטן|(צו 980)}}|צו בדבר פסיקת ריבית והצמדה (יהודה והשומרון)}}, {{ח:תיבה|122 {{מוקטן|(צו 993)}}|תיקון לצו בדבר הקניית סמכויות בעירית שכם (הוראת שעה)}}, {{ח:תיבה|126 {{מוקטן|(צו 994)}}|תיקון לצו בדבר הקניית סמכויות בעירית שכם (הוראת שעה)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 56, 30 {{מוקטן|(צו 997)}}|צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים (יהודה והשומרון)}}, {{ח:תיבה|38 {{מוקטן|(צו 998)}}|צו בדבר פיקוח על תאגידים ציבוריים (יהודה והשומרון)}}, {{ח:תיבה|44 {{מוקטן|(צו 1002)}}|צו בדבר תיקון חוק המשתלות (יהודה והשומרון)}}, {{ח:תיבה|72 {{מוקטן|(צו 1015)}}|צו בדבר פיקוח על נטיעת עצי פרי (יהודה והשומרון)}}, {{ח:תיבה|80 {{מוקטן|(צו 1018)}}|צו בדבר חוק אגרות רישום מקרקעין (יהודה והשומרון)}}, {{ח:תיבה|94 {{מוקטן|(צו 1022)}}|צו בדבר תעריפי חשמל (מס׳ 26) (יהודה והשומרון)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 57, 12 {{מוקטן|(צו 1024)}}|צו בדבר שיקים ללא כיסוי (יהודה והשומרון)}}, {{ח:תיבה|18 {{מוקטן|(צו 1028)}}|תיקון לצו בדבר שיקים ללא כיסוי}}, {{ח:תיבה|36 {{מוקטן|(צו 1036)}}|צו בדבר חוק כינון בתי המשפט האזרחיים (תיקון) (יהודה והשומרון)}}, {{ח:תיבה|38 {{מוקטן|(צו 1037)}}|צו בדבר חוק הנוטריון הציבורי (תיקון מס׳ 2) (יהודה והשומרון)}}, {{ח:תיבה|72 {{מוקטן|(צו 1051)}}|צו בדבר שיווק תוצרת חקלאית (יהודה והשומרון)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 66, 36 {{מוקטן|(צו 1102)}}|תיקון לצו בדבר תיקון חוק מס קרקעות}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 74, 14 {{מוקטן|(צו 1129)}}|תיקון מס׳ 5 לצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת בטחון}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 75, 16 {{מוקטן|(צו 1160)}}|צו בדבר שמירת הניקיון (יהודה והשומרון)}}, {{ח:תיבה|80 {{מוקטן|(צו 1179)}}|צו בדבר חילופי ידיעות בין רשויות מס (יהודה והשומרון)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 76, 80 {{מוקטן|(צו 1200)}}|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|118 {{מוקטן|(צו 1212)}}|צו בדבר חוק הפיקוח על עסקי ביטוח (תיקון) (יהודה והשומרון)}}; {{ח:תיבה|חוברת מיוחדת {{מוקטן|(צו 1310)}}|צו בדבר תעבורה (יהודה והשומרון)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 219, 4469 {{מוקטן|(צו 1586)}}|צו בדבר מקרקעין (שימוש מפריע במקרקעין פרטיים) (יהודה והשומרון)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 227, 5361|תיקון מס׳ 190 לתקנון המועצות המקומיות}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 228, 5394 {{מוקטן|(צו 1621)}}|צו בדבר תיקון חוק רישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו (יהודה והשומרון)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 229, 5468 {{מוקטן|(צו 1629)}}|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 231, 5643 {{מוקטן|(צו 1638)}}|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 237, 6328 {{מוקטן|(צו 1665)}}|צו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה) (יהודה ושומרון)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 238, 6464 {{מוקטן|(צו 1682)}}|הארכת תוקף לצו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 240, 6880 {{מוקטן|(צו 1718)}}|תיקון מס׳ 5}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 241, 7051 {{מוקטן|(צו 1733)}}|הארכת תוקף לצו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 243, 7271 {{מוקטן|(צו 1752)}}|הארכת תוקף לצו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 244, 7453 {{מוקטן|(צו 1763)}}|הארכת תוקף לצו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה)}}, {{ח:תיבה|7474|ת״ט}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 246, 8295 {{מוקטן|(צו 1794)}}|תיקון מס׳ 5 לצו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 249, 8689 {{מוקטן|(צו 1805)}}|צו בדבר תעבורה [נוסח משולב] (יהודה ושומרון)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 251, 9278 {{מוקטן|(צו 1817)}}|תיקון מס׳ 6}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 252, 9434 {{מוקטן|(צו 1826)}}|הארכת תוקף לצו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה)}}, {{ח:תיבה|9441 {{מוקטן|(צו 1829)}}|תיקון מס׳ 32}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 254, 10302 {{מוקטן|(צו 1936)}}|צו בדבר חובת המכרזים (יהודה ושומרון)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 260, 11887 {{מוקטן|(צו 2094)}}|תיקון מס׳ 9 לצו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה)}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 267, 13376 {{מוקטן|(צו 2195)}}|תיקון מס׳ 34}}, {{ח:תיבה|13388 {{מוקטן|(צו 2198)}}|צו בדבר הגבלת בנייה (שמורה הסכמית) (יהודה ושומרון)}}, {{ח:תיבה|13456|ת״ט}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 272, 14357 {{מוקטן|(צו 2247)}}|תיקון מס׳ 35}}; {{ח:תיבה|קמצ״ם 273, 14526 {{מוקטן|(צו 2266)}}|תיקון מס׳ 36}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי כמפקד כוחות צה״ל באזור, הואיל ואני סבור כי הדבר דרוש לשמירה על המינהל התקין והסדר הציבורי וכן להבטחת רווחתה וטובתה של האוכלוסיה ולהספקת השירותים הציבוריים ולהפעלתם, אני מצווה בזה לאמור:– {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: 2195}} {{ח:ת}} בצו זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סגן ראש המינהל האזרחי לעניינים אזרחיים“ – מי שימונה על ידי ראש המינהל האזרחי להיות סגן ראש המינהל האזרחי לעניינים אזרחיים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ראש המינהל האזרחי“ – מי שימונה על ידי להיות ראש המינהל האזרחי באזור. {{ח:סעיף|2|הקמת מינהל אזרחי}} {{ח:ת}} מוקם בזה מינהל אזרחי באזור. המינהל האזרחי ינהל את העניינים האזרחיים באזור, בהתאם להוראות צו זה, לרווחתה ולטובתה של האוכלוסיה ולשם הספקת השירותים הציבוריים והפעלתם, ובהתחשב בצורך לקיים מינהל תקין וסדר ציבורי באזור. {{ח:סעיף|3|סמכויות ראש המינהל האזרחי}} {{ח:תת|(א)}} לראש המינהל האזרחי יהיו מוקנות הסמכויות כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} כל הסמכויות הקבועות בדין, למעט סמכויות הקבועות בדברי חקיקה המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}; {{ח:תתת|(2)}} כל הסמכויות שנקבעו בתחיקת הבטחון המפורטת {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}. {{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה יראו את דברי החקיקה שהוצאו מכח הדין אחרי היום הקובע כחלק מהדין ולא כתחיקת בטחון. {{ח:סעיף|4|תחיקת משנה|תיקון: 1829}} {{ח:תת|(א)}} ראש המינהל האזרחי מוסמך לפרסם תחיקת משנה מכח הדין ותחיקת הבטחון שהוא מוסמך לפעול על פיהם. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין ותחיקת ביטחון, ראש המינהל האזרחי מוסמך לקבוע אגרות ותשלומי חובה מכוח הדין ותחיקת הביטחון שהוא מוסמך לפעול על פיהם, כן לקבוע אגרות ותשלומי חובה בגין כל פעולת עיון, צילום מסמכים או העברת מסמכים אלקטרונית הנדרשים לשם ביצועם; קבע ראש המינהל האזרחי אגרות ותשלומי חובה כאמור, רשאי הוא לקבוע בנוסף תבחינים ותנאים שבהתקיימם יוענק פטור מלא או חלקי מתשלום האגרות ותשלומי החובה האמורים. {{ח:סעיף|5|מינויים וסמכויות}} {{ח:ת}} ראש המינהל האזרחי יהא רשאי, במסגרת הסמכויות שהוענקו לו: {{ח:תת|(א)}} למנות נושאי משרות במינהל האזרחי; {{ח:תת|(ב)}} להסמיך כל אדם לפעול על פי הדין ותחיקת הבטחון; {{ח:תת|(ג)}} להסמיך כל אדם כאמור בסעיף קטן (ב) לפרסם תחיקת משנה מכח הדין ותחיקת הבטחון. {{ח:סעיף|5א|סמכויות סגן ראש המינהל האזרחי לעניינים אזרחיים והייעוץ המשפטי לו|תיקון: 2195}} {{ח:תת|(א)}} סמכות הנתונה לראש המינהל האזרחי לפי צו זה או מכוח הדין ותחיקת הבטחון, לרבות הסמכות להתקין תקנות, ובפרט הסמכויות מכוח תחיקת הביטחון המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} לצו זה והתקנות שהוצאו מכוחה, רשאי ראש המינהל האזרחי לאצול, כולה, מקצתה, או בסייגים, לסגן ראש המינהל האזרחי לעניינים אזרחיים. {{ח:תת|(ב)}} הואצלו לסגן ראש המינהל האזרחי לעניינים אזרחיים סמכויות בהתאם לאמור בס״ק (א), הרי שעל אף האמור {{ח:חיצוני|צו בדבר פרשנות (יהודה והשומרון)|בצו בדבר פרשנות [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1729), התשע״ד–2013}}, הגדרת המונח ”היועץ המשפטי“ בדברי החקיקה ובדין לגביהם הוסמך, בכל הנוגע להפעלת סמכויות אלו על־ידי סגן ראש המינהל האזרחי לעניינים אזרחיים או מי מטעמו, תהיה ”היועץ המשפטי למערכת הביטחון“. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|צו בדבר פרשנות (יהודה והשומרון)#סעיף 1|בסעיף 1 לצו בדבר פרשנות [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1729), התשע״ד–2013}}, בכל מקום בו נצרך סגן ראש המינהל האזרחי לעניינים אזרחיים או מי שכפוף לו לאותו עניין, להיוועץ ביועץ משפטי או לקבל אישורו, בין מכוח דין ובין שלא מכוח דין, ייוועץ סגן ראש המינהל האזרחי לעניינים אזרחיים או מי שכפוף לו לאותו עניין, ביועץ המשפטי למערכת הביטחון או מי מטעמו. {{ח:סעיף|6|שמירת סמכויות|תיקון: 950}} {{ח:תת|(א)}} אין באמור בצו זה כדי לפגוע בכל מינוי שניתן, או סמכות שהוענקה, מכח הדין ותחיקת הבטחון לפני תחילת תוקפו של צו זה, אלא אם כן ראש המינהל האזרחי במסגרת הסמכויות שהוענקו לו, יטול אותם לעצמו או שיעניקם לאחר. {{ח:תת|(ב)}} למען הסר ספק, אין בהוראות צו זה כדי להגביל או לבטל כל סמכות או זכות הנתונה למפקד כוחות צה״ל באזור או למי שמונה על ידו או מכוחו. {{ח:סעיף|7|תחילת תוקף}} {{ח:ת}} תחילתו של צו זה ביום חתימתו. {{ח:סעיף|8|השם}} {{ח:ת}} צו זה יקרא: ”צו בדבר הקמת מינהל אזרחי (יהודה והשומרון) (מס׳ 947), התשמ״ב–1981“. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק ההגנה על מזרח ירדן|חוק ההגנה על מזרח ירדן, 1935}}, התקנות והצווים שהוצאו מכוחו. {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)|תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}}. {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק בתי הסוהר הירדני|חוק בתי הסוהר, מס׳ 23 לשנת 1953}}. {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק השמירה הירדני|חוק השמירה, 1925}}. {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר איסור סחר ועיסקות כספיות (בנקים) (יהודה והשומרון)|צו בדבר איסור סחר ועיסקות כספיות (בנקים) (יהודה והשומרון) (מס׳ 7), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 פרט 2}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר דינים וחשבונות ובדבר הקפאת חשבונות (בנקים) (יהודה והשומרון)|צו בדבר דינים וחשבונות ובדבר הקפאת חשבונות (בנקים) (יהודה והשומרון) (מס׳ 9), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 2 פרט 3}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הבטחת זכויות מפקידים (יהודה והשומרון)|צו בדבר הבטחת זכויות מפקידים (יהודה והשומרון) (מס׳ 21), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 2 פרט 4}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר עסקות במקרקעים (יהודה והשומרון)|צו בדבר עסקות במקרקעים (יהודה והשומרון) (מס׳ 25), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 2 פרט 5}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר מס הכנסה ומס רכוש (יהודה והשומרון)|צו בדבר מס הכנסה ומס רכוש (יהודה והשומרון) (מס׳ 28), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 2 פרט 6}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר מינויים לפי חוקי המכס והבלו (יהודה והשומרון)|צו בדבר מינויים לפי חוקי המכס והבלו (יהודה והשומרון) (מס׳ 31), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 2 פרט 7}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הטבק הירדני|צו בדבר חוק הטבק (יהודה והשומרון) (מס׳ 32), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 2 פרט 8}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הפקדת כספים מטעמי בטחון (יהודה והשומרון)|צו בדבר הפקדת כספים מטעמי בטחון (יהודה והשומרון) (מס׳ 33), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 2 פרט 9}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר מינויים לפי חוקי הדואר (יהודה והשומרון)|צו בדבר מינויים לפי חוקי הדואר (יהודה והשומרון) (מס׳ 36), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 2 פרט 10}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר מינויים והעסקת עובדים במנגנון הממשלתי (יהודה והשומרון)|צו בדבר מינויים והעסקת עובדים במנגנון הממשלתי (יהודה והשומרון) (מס׳ 37), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת 2 פרט 11}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר משקאות משכרים (יהודה והשומרון)|צו בדבר משקאות משכרים (יהודה והשומרון) (מס׳ 38), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|12||עוגן=תוספת 2 פרט 12}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הבנקים הירדני|צו בדבר חוק הבנקים (יהודה והשומרון) (מס׳ 45), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|13||עוגן=תוספת 2 פרט 13}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר העברת טובין (יהודה והשומרון)|צו בדבר העברת תוצרת חקלאית (יהודה והשומרון) (מס׳ 47), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|14||עוגן=תוספת 2 פרט 14}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר העברת טובין (יהודה והשומרון)|צו בדבר שטחים סגורים (איסור העברת טובין) (יהודה והשומרון) (מס׳ 49), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|15||עוגן=תוספת 2 פרט 15}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הבאת עיתונים והפצתם (יהודה והשומרון)|צו בדבר הבאת עיתונים והפצתם (יהודה והשומרון) (מס׳ 50), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|16||עוגן=תוספת 2 פרט 16}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר ביטוח כלי רכב מנועיים (סיכוני צד שלישי) (הוראת שעה) (יהודה והשומרון)|צו בדבר ביטוח כלי רכב מנועיים (סיכוני צד שלישי) (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס׳ 55), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|17||תיקון: 1310, 1805|עוגן=תוספת 2 פרט 17}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר תעבורה (יהודה ושומרון)|צו בדבר תעבורה [נוסח משולב] (יהודה ושומרון) (מס׳ 1805), התשע״ט–2018}}. {{ח:סעיף*|18||עוגן=תוספת 2 פרט 18}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (יהודה והשומרון)|צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (יהודה והשומרון) (מס׳ 58), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|19||עוגן=תוספת 2 פרט 19}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה והשומרון)|צו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה והשומרון) (מס׳ 59), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|20||עוגן=תוספת 2 פרט 20}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר איסור על עיסוק (יהודה והשומרון)|צו בדבר איסור על עיסוק (יהודה והשומרון) (מס׳ 65), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|21||עוגן=תוספת 2 פרט 21}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הסטטיסטיקה הכללית הירדני|צו בדבר חוק הסטטיסטיקה הכללית (יהודה והשומרון) (מס׳ 68), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|22||עוגן=תוספת 2 פרט 22}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר קביעת המטבע הישראלי כהילך חוקי (יהודה והשומרון)|צו בדבר קביעת המטבע הישראלי כהילך חוקי (יהודה והשומרון) (מס׳ 76), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|23||עוגן=תוספת 2 פרט 23}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הארכת כהונתן של הנהלות הרשויות המקומיות (יהודה והשומרון)|צו בדבר הארכת כהונתן של הנהלות הרשויות המקומיות (יהודה והשומרון) (מס׳ 80), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|24||עוגן=תוספת 2 פרט 24}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר המטבע הישראלי כהילך חוקי (הוראות נוספות) (יהודה והשומרון)|צו בדבר המטבע הישראלי כהילך חוקי (הוראות נוספות) (יהודה והשומרון) (מס׳ 83), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|25||עוגן=תוספת 2 פרט 25}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הזמני על התיירות הירדני|צו בדבר החוק הזמני על התיירות (יהודה והשומרון) (מס׳ 87), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|26||עוגן=תוספת 2 פרט 26}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק המכס והבלו הירדני|צו בדבר תיקון חוק המכס והבלו (תיקון) (יהודה והשומרון) (מס׳ 90), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|27||עוגן=תוספת 2 פרט 27}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר סמכויות לענין דיני חינוך (יהודה והשומרון)|צו בדבר סמכויות לענין דיני חינוך (יהודה והשומרון) (מס׳ 91), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|28||עוגן=תוספת 2 פרט 28}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר סמכויות לענין דיני מים (יהודה והשומרון)|צו בדבר סמכויות לענין דיני מים (יהודה והשומרון) (מס׳ 92), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|29||עוגן=תוספת 2 פרט 29}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח הירדני|צו בדבר חוק הפיקוח על עסקי ביטוח (יהודה והשומרון) (מס׳ 93), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|30||עוגן=תוספת 2 פרט 30}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר אגודות שיתופיות (יהודה והשומרון)|צו בדבר אגודות שיתופיות (יהודה והשומרון) (מס׳ 94), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|31||עוגן=תוספת 2 פרט 31}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר אזור מכס (יהודה והשומרון)|צו בדבר אזור מכס (יהודה והשומרון) (מס׳ 96), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|32||תיקון: 1200|עוגן=תוספת 2 פרט 32}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:סעיף*|33||עוגן=תוספת 2 פרט 33}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר שימוש בספרי לימוד (יהודה והשומרון)|צו בדבר שימוש בספרי לימוד (יהודה והשומרון) (מס׳ 107), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|34||עוגן=תוספת 2 פרט 34}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר ערעורי מס הכנסה (יהודה והשומרון)|צו בדבר ערעורי מס הכנסה (יהודה והשומרון) (מס׳ 109), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|35||עוגן=תוספת 2 פרט 35}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר משפטים ממשלתיים (יהודה והשומרון)|צו בדבר משפטים ממשלתיים (יהודה והשומרון) (מס׳ 112), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|36||עוגן=תוספת 2 פרט 36}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק גביית הכספים הציבוריים הירדני|צו בדבר תיקון חוק גביית הכספים הציבוריים (יהודה והשומרון) (מס׳ 113), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|37||עוגן=תוספת 2 פרט 37}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על סרטי קולנוע הירדני|צו בדבר חוק הפיקוח על סרטי קולנוע (יהודה והשומרון) (מס׳ 118), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|38||תיקון: 1200|עוגן=תוספת 2 פרט 38}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:סעיף*|39||עוגן=תוספת 2 פרט 39}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר פתיחת בתי עסק (יהודה והשומרון)|צו בדבר פתיחת בתי עסק (יהודה והשומרון) (מס׳ 128), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|40||עוגן=תוספת 2 פרט 40}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר מכירת פרסומים רשמיים (יהודה והשומרון)|צו בדבר מכירת פרסומים רשמיים (יהודה והשומרון) (מס׳ 133), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|41||עוגן=תוספת 2 פרט 41}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר איסור עבודת טרקטורים ומכונות חקלאיות מישראל (יהודה והשומרון)|צו בדבר איסור עבודת טרקטורים ומכונות חקלאיות מישראל (יהודה והשומרון) (מס׳ 134), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|42||עוגן=תוספת 2 פרט 42}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר עורכי דין ישראליים בבתי משפט (הוראת שעה) (יהודה והשומרון)|צו בדבר עורכי דין ישראליים בבתי משפט (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס׳ 145), תשכ״ח–1967}}. {{ח:סעיף*|43||עוגן=תוספת 2 פרט 43}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר גביית התוספת למס בולים (יהודה והשומרון)|צו בדבר גביית התוספת למס בולים (יהודה והשומרון) (מס׳ 147), תשכ״ח–1967}}. {{ח:סעיף*|44||עוגן=תוספת 2 פרט 44}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר סימון טובין (יהודה והשומרון)|צו בדבר סימון טובין (יהודה והשומרון) (מס׳ 149), תשכ״ח–1967}}. {{ח:סעיף*|45||עוגן=תוספת 2 פרט 45}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (יהודה והשומרון)|צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס׳ 1) (יהודה והשומרון) (מס׳ 150), תשכ״ח–1967}}. {{ח:סעיף*|46||עוגן=תוספת 2 פרט 46}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על המים הירדני|צו בדבר תיקון חוק הפיקוח על המים (יהודה והשומרון) (מס׳ 158), תשכ״ח–1967}}. {{ח:סעיף*|47||עוגן=תוספת 2 פרט 47}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק רשות החשמל הירדנית|צו בדבר חוק רשות החשמל הירדנית (יהודה והשומרון) (מס׳ 159), תשכ״ח–1967}}. {{ח:סעיף*|48||תיקון: 1718|עוגן=תוספת 2 פרט 48}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר ועדות עררים (יהודה והשומרון)|צו בדבר ועדות עררים (יהודה והשומרון) (מס׳ 172), תשכ״ח–1967}} למעט הסמכויות הקבועות {{ח:חיצוני|צו בדבר ועדות עררים (יהודה והשומרון)#סעיף 2|בסעיף 2}}. {{ח:סעיף*|49||עוגן=תוספת 2 פרט 49}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר סוכני הסעה ומורי דרך ישראליים (יהודה והשומרון)|צו בדבר סוכני הסעה ומורי דרך ישראליים (יהודה והשומרון) (מס׳ 173), תשכ״ח–1967}}. {{ח:סעיף*|50||עוגן=תוספת 2 פרט 50}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר רשיונות ישראליים לכלי יריה (יהודה והשומרון)|צו בדבר רשיונות ישראליים לכלי יריה (יהודה והשומרון) (מס׳ 180), תשכ״ח–1967}}. {{ח:סעיף*|51||עוגן=תוספת 2 פרט 51}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הנהלת הכפרים הירדני|צו בדבר חוק הנהלת הכפרים (יהודה והשומרון) (מס׳ 191), תשכ״ח–1967}}. {{ח:סעיף*|52||עוגן=תוספת 2 פרט 52}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק העיריות הירדני|צו בדבר חוק העיריות (יהודה והשומרון) (מס׳ 194), תשכ״ח–1967}}. {{ח:סעיף*|53||עוגן=תוספת 2 פרט 53}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר ביטוח כלי רכב מנועיים (יהודה והשומרון)|צו בדבר ביטוח כלי רכב מנועיים (יהודה והשומרון) (מס׳ 215), תשכ״ח–1968}}. {{ח:סעיף*|54||עוגן=תוספת 2 פרט 54}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר סמכות חתימה לגבי עסקות (יהודה והשומרון)|צו בדבר סמכות חתימה לגבי עסקות (יהודה והשומרון) (מס׳ 216), תשכ״ח–1968}}. {{ח:סעיף*|55||עוגן=תוספת 2 פרט 55}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר רישום ציוד מכני והנדסי (יהודה והשומרון)|צו בדבר רישום ציוד מכני והנדסי (יהודה והשומרון) (מס׳ 219), תשכ״ח–1968}}. {{ח:סעיף*|56||עוגן=תוספת 2 פרט 56}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר איסור שימוש בבולי הכנסה ירדניים (יהודה והשומרון)|צו בדבר איסור שימוש בבולי הכנסה ירדניים (יהודה והשומרון) (מס׳ 227), תשכ״ח–1968}}. {{ח:סעיף*|57||עוגן=תוספת 2 פרט 57}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר מינויים לפי חוק המוכתארים (יהודה והשומרון)|צו בדבר מינויים לפי חוק המוכתארים (יהודה והשומרון) (מס׳ 237), תשכ״ח–1968}}. {{ח:סעיף*|58||תיקון: 1200|עוגן=תוספת 2 פרט 58}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:סעיף*|59||תיקון: 1310, 1805|עוגן=תוספת 2 פרט 59}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר תעבורה (יהודה ושומרון)|צו בדבר תעבורה [נוסח משולב] (יהודה ושומרון) (מס׳ 1805), התשע״ט–2018}}. {{ח:סעיף*|60||עוגן=תוספת 2 פרט 60}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר איגודים מקצועיים (יהודה והשומרון)|צו בדבר איגודים מקצועיים (יהודה והשומרון) (מס׳ 256), תשכ״ח–1968}}. {{ח:סעיף*|61||עוגן=תוספת 2 פרט 61}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר רשיונות עורכי דין (הוראת שעה) (יהודה והשומרון)|צו בדבר רשיונות עורכי דין (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס׳ 260), תשכ״ח–1968}}. {{ח:סעיף*|62||עוגן=תוספת 2 פרט 62}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר מינויים לפי חוק מחלות בעלי חיים (יהודה והשומרון)|צו בדבר מינויים לפי חוק מחלות בעלי חיים (יהודה והשומרון) (מס׳ 263), תשכ״ח–1968}}. {{ח:סעיף*|63||עוגן=תוספת 2 פרט 63}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר אימות חתימות (יהודה והשומרון)|צו בדבר אימות חתימות (יהודה והשומרון) (מס׳ 264), תשכ״ח–1968}}. {{ח:סעיף*|64||עוגן=תוספת 2 פרט 64}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר תובענות (יהודה והשומרון)|צו בדבר תובענות (יהודה והשומרון) (מס׳ 271), תשכ״ח–1968}}, למעט הסמכות הקבועה {{ח:חיצוני|צו בדבר תובענות (יהודה והשומרון)#סעיף 2|בסעיף 2(ג)}}. {{ח:סעיף*|65||עוגן=תוספת 2 פרט 65}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק חומרי נפץ הירדני|צו בדבר חוק חומרי נפץ (יהודה והשומרון) (מס׳ 275), תשכ״ח–1968}}. {{ח:סעיף*|66||עוגן=תוספת 2 פרט 66}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הסדרת מקומות רחצה ציבוריים (יהודה והשומרון)|צו בדבר הסדרת מקומות רחצה ציבוריים (יהודה והשומרון) (מס׳ 280), תשכ״ח–1968}}. {{ח:סעיף*|67||עוגן=תוספת 2 פרט 67}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הסדר קרקעות ומים (יהודה והשומרון)|צו בדבר הסדר קרקעות ומים (יהודה והשומרון) (מס׳ 291), תשכ״ט–1968}}. {{ח:סעיף*|68||עוגן=תוספת 2 פרט 68}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר אי החלת תחיקה להגנת דיירים במקרים מסויימים (יהודה והשומרון)|צו בדבר אי החלת תחיקה להגנת דיירים במקרים מסויימים (יהודה והשומרון) (מס׳ 293), תשכ״ט–1969}}. {{ח:סעיף*|69||עוגן=תוספת 2 פרט 69}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר ביצוע פעולות כספיות במוסד דואר (יהודה והשומרון)|צו בדבר ביצוע פעולות כספיות במוסד דואר (יהודה והשומרון) (מס׳ 295), תשכ״ט–1969}}. {{ח:סעיף*|70||עוגן=תוספת 2 פרט 70}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר תעודות זהות ומרשם אוכלוסין (יהודה והשומרון)|צו בדבר תעודות זהות ומרשם אוכלוסין (יהודה והשומרון) (מס׳ 297), תשכ״ט–1969}}. {{ח:סעיף*|71||עוגן=תוספת 2 פרט 71}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר פיקוח על מטבע, ניירות ערך וזהב (יהודה והשומרון)|צו בדבר פיקוח על מטבע, ניירות ערך וזהב (יהודה והשומרון) (מס׳ 299), תשכ״ט–1969}}. {{ח:סעיף*|72||עוגן=תוספת 2 פרט 72}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר חוקי יעור ויערות (יהודה והשומרון)|צו בדבר חוקי יעור ויערות (יהודה והשומרון) (מס׳ 306), תשכ״ט–1969}}. {{ח:סעיף*|73||עוגן=תוספת 2 פרט 73}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר סמכויות מכס (יהודה והשומרון)|צו בדבר סמכויות מכס (יהודה והשומרון) (מס׳ 309), תשכ״ט–1969}}. {{ח:סעיף*|74||עוגן=תוספת 2 פרט 74}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר חוק אי תלות השיפוט (יהודה והשומרון)|צו בדבר חוק אי תלות השיפוט (יהודה והשומרון) (מס׳ 310), תשכ״ט–1969}}. {{ח:סעיף*|75||עוגן=תוספת 2 פרט 75}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) הירדני|צו בדבר חוק הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) (יהודה והשומרון) (מס׳ 321), תשכ״ט–1969}}. {{ח:סעיף*|76||עוגן=תוספת 2 פרט 76}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר רשיונות עורכי דין (הארכת תוקף) (יהודה והשומרון)|צו בדבר רשיונות עורכי דין (הארכת תוקף) (יהודה והשומרון) (מס׳ 324), תשכ״ט–1969}}. {{ח:סעיף*|77||עוגן=תוספת 2 פרט 77}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר שמירה על המקומות הקדושים (יהודה והשומרון)|צו בדבר שמירה על המקומות הקדושים (יהודה והשומרון) (מס׳ 327), תשכ״ט–1969}}. {{ח:סעיף*|78||עוגן=תוספת 2 פרט 78}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הארכת כהונתן של מועצות הנהלה של לשכות מסחר (יהודה והשומרון)|צו בדבר הארכת כהונתן של מועצות הנהלה של לשכות מסחר (יהודה והשומרון) (מס׳ 328), תשכ״ט–1969}}. {{ח:סעיף*|79||עוגן=תוספת 2 פרט 79}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר קביעת ערובות וחילוטן (יהודה והשומרון)|צו בדבר קביעת ערובות וחילוטן (יהודה והשומרון) (מס׳ 338), תש״ל–1969}}. {{ח:סעיף*|80||עוגן=תוספת 2 פרט 80}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר עזרה משפטית (יהודה והשומרון)|צו בדבר עזרה משפטית (יהודה והשומרון) (מס׳ 348), תש״ל–1969}}. {{ח:סעיף*|81||עוגן=תוספת 2 פרט 81}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר מיסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר) (יהודה והשומרון)|צו בדבר מיסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר) (יהודה והשומרון) (מס׳ 350), תש״ל–1969}}. {{ח:סעיף*|82||עוגן=תוספת 2 פרט 82}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר לשכות המסחר (יהודה והשומרון)|צו בדבר לשכות המסחר (יהודה והשומרון) (מס׳ 360), תש״ל–1969}}. {{ח:סעיף*|83||עוגן=תוספת 2 פרט 83}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הגנה על הטבע (יהודה והשומרון)|צו בדבר הגנה על הטבע (יהודה והשומרון) (מס׳ 363), תש״ל–1969}}. {{ח:סעיף*|84||עוגן=תוספת 2 פרט 84}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הטלת בלו על מלאי (יהודה והשומרון)|צו בדבר הטלת בלו על מלאי (יהודה והשומרון) (מס׳ 370), תש״ל–1970}}. {{ח:סעיף*|85||עוגן=תוספת 2 פרט 85}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר פארקים (יהודה והשומרון)|צו בדבר פארקים (יהודה והשומרון) (מס׳ 373), תש״ל–1970}}. {{ח:סעיף*|86||עוגן=תוספת 2 פרט 86}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר ניצול אוצרות טבע (יהודה והשומרון)|צו בדבר ניצול אוצרות טבע (יהודה והשומרון) (מס׳ 389), תש״ל–1970}}. {{ח:סעיף*|87||עוגן=תוספת 2 פרט 87}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר סימני מסחר (יהודה והשומרון)|צו בדבר סימני מסחר (יהודה והשומרון) (מס׳ 397), תש״ל–1970}}. {{ח:סעיף*|88||עוגן=תוספת 2 פרט 88}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק החברות הירדני|צו בדבר חוק החברות (יהודה והשומרון) (מס׳ 398), תש״ל–1970}}. {{ח:סעיף*|89||תיקון: 1310, 1805|עוגן=תוספת 2 פרט 89}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר תעבורה (יהודה ושומרון)|צו בדבר תעבורה [נוסח משולב] (יהודה ושומרון) (מס׳ 1805), התשע״ט–2018}}. {{ח:סעיף*|90||עוגן=תוספת 2 פרט 90}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק המשקולות והמידות הירדני|צו בדבר חוק המשקולות והמידות (יהודה והשומרון) (מס׳ 401), תש״ל–1970}}. {{ח:סעיף*|91||עוגן=תוספת 2 פרט 91}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הגימלאות (עובדים שעברו מאזור לאזור) (יהודה והשומרון)|צו בדבר חוק הגימלאות (עובדים שעברו מאזור לאזור) (יהודה והשומרון) (מס׳ 408), תשל״א–1970}}. {{ח:סעיף*|92||עוגן=תוספת 2 פרט 92}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר בתי המשפט המקומיים (יהודה והשומרון)|צו בדבר בתי המשפט המקומיים (יהודה והשומרון) (מס׳ 412), תשל״א–1970}}. {{ח:סעיף*|93||עוגן=תוספת 2 פרט 93}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים (יהודה והשומרון)|צו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים (יהודה והשומרון) (מס׳ 418), תשל״א–1971}}. {{ח:סעיף*|94||עוגן=תוספת 2 פרט 94}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק השימוש והחזקה (תצרוף) של האישיות המשפטית בנכסי דלא ניידי הירדני|צו בדבר חוק השימוש והחזקה (תצרוף) של האישיות המשפטית בנכסי דלא ניידי (יהודה והשומרון) (מס׳ 419), תשל״א–1971}}. {{ח:סעיף*|95||עוגן=תוספת 2 פרט 95}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר שילוט בתי עסק (יהודה והשומרון)|צו בדבר שילוט בתי עסק (יהודה והשומרון) (מס׳ 424), תשל״א–1971}}. {{ח:סעיף*|96||תיקון: 1629|עוגן=תוספת 2 פרט 96}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר עיסוק בחשמל (הסדרה והפעלה) (יהודה והשומרון)|צו בדבר עיסוק בחשמל (הסדרה והפעלה) (יהודה והשומרון) (מס׳ 427), תשל״א–1971}}. {{ח:סעיף*|97||עוגן=תוספת 2 פרט 97}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק ההתעסקות במקצוע ראיית חשבון הירדני|צו בדבר חוק ההתעסקות במקצוע ראיית חשבון (יהודה והשומרון) (מס׳ 437), תשל״א–1971}}. {{ח:סעיף*|98||עוגן=תוספת 2 פרט 98}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק העבודה הירדני|צו בדבר תיקון חוק העבודה (יהודה והשומרון) (מס׳ 439), תשל״א–1971}}. {{ח:סעיף*|99||עוגן=תוספת 2 פרט 99}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות השירות האזרחי (יהודה והשומרון)|צו בדבר תיקון תקנות השירות האזרחי (מס׳ 2) (יהודה והשומרון) (מס׳ 446), תשל״א–1971}}. {{ח:סעיף*|100||תיקון: 1621|עוגן=תוספת 2 פרט 100}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק רישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו הירדני|צו בדבר תיקון חוק רישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו (יהודה והשומרון) (מס׳ 1621), התשס״ח–2008}}. {{ח:סעיף*|101||עוגן=תוספת 2 פרט 101}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר דיני המקרקעין (יהודה והשומרון)|צו בדבר דיני המקרקעין (יהודה והשומרון) (מס׳ 450), תשל״ב–1971}}. {{ח:סעיף*|102||עוגן=תוספת 2 פרט 102}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר תיחום קרקעות ומדידתן (יהודה והשומרון)|צו בדבר תיחום קרקעות ומדידתן (יהודה והשומרון) (מס׳ 451), תשל״ב–1971}}. {{ח:סעיף*|103||עוגן=תוספת 2 פרט 103}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר קיום בחירות לעיריות (יהודה והשומרון)|צו בדבר קיום בחירות לעיריות (יהודה והשומרון) (מס׳ 454), תשל״ב–1971}}. {{ח:סעיף*|104||עוגן=תוספת 2 פרט 104}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק להסדרת ענייני המקורות הטבעיים הירדני|צו בדבר החוק להסדרת ענייני המקורות הטבעיים (יהודה והשומרון) (מס׳ 457), תשל״ב–1972}}. {{ח:סעיף*|105||עוגן=תוספת 2 פרט 105}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר קיום בחירות לעיריות (הוראת שעה) (יהודה והשומרון)|צו בדבר קיום בחירות לעיריות (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס׳ 459), תשל״ב–1972}}. {{ח:סעיף*|106||עוגן=תוספת 2 פרט 106}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר מינויים לפי חוק המלאכות והתעשיות (יהודה והשומרון)|צו בדבר מינויים לפי חוק המלאכות והתעשיות (יהודה והשומרון) (מס׳ 470), תשל״ב–1972}}. {{ח:סעיף*|107||עוגן=תוספת 2 פרט 107}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר פטור מרשיונות עסק (יהודה והשומרון)|צו בדבר פטור מרשיונות עסק (יהודה והשומרון) (מס׳ 471), תשל״ב–1972}}. {{ח:סעיף*|108||עוגן=תוספת 2 פרט 108}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק ההגנה על העצים והנטיעות (פקחים) הירדני|צו בדבר חוק ההגנה על העצים והנטיעות (פקחים) (יהודה והשומרון) (מס׳ 474), תשל״ב–1972}}. {{ח:סעיף*|109||עוגן=תוספת 2 פרט 109}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר רשות המים (בית לחם, ג'אללה ובית סאחור) (יהודה והשומרון)|צו בדבר רשות המים (בית לחם, ג׳אללה ובית סאחור) (יהודה והשומרון) (מס׳ 484), תשל״ג–1972}}. {{ח:סעיף*|110||עוגן=תוספת 2 פרט 110}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצייד הירדני|צו בדבר תיקון חוק הגנת הצייד (יהודה והשומרון) (מס׳ 486), תשל״ג–1972}}. {{ח:סעיף*|111||עוגן=תוספת 2 פרט 111}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר ריבית (קביעת שער) (יהודה והשומרון)|צו בדבר ריבית (קביעת שער) (יהודה והשומרון) (מס׳ 487), תשל״ג–1972}}. {{ח:סעיף*|112||עוגן=תוספת 2 פרט 112}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות מס החינוך (יהודה והשומרון)|צו בדבר תיקון תקנות מס החינוך (יהודה והשומרון) (מס׳ 501), תשל״ג–1972}}. {{ח:סעיף*|113||עוגן=תוספת 2 פרט 113}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר פיקוח על המחירים (מלט) (יהודה והשומרון)|צו בדבר פיקוח על המחירים (מלט) (יהודה והשומרון) (מס׳ 502), תשל״ג–1972}}. {{ח:סעיף*|114||עוגן=תוספת 2 פרט 114}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הגימלאות הירדני|צו בדבר חוק הגימלאות (יהודה והשומרון) (מס׳ 514), תשל״ג–1973}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק הגימלאות הירדני#סעיף 7|סעיפים 7–16}}. {{ח:סעיף*|115||עוגן=תוספת 2 פרט 115}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר שירות בממשל (הגבלות לאחר פרישה) (יהודה והשומרון)|צו בדבר שירות בממשל (הגבלות לאחר פרישה) (יהודה והשומרון) (מס׳ 515), תשל״ג–1973}}. {{ח:סעיף*|116||עוגן=תוספת 2 פרט 116}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר מתמחים (יהודה והשומרון)|צו בדבר מתמחים (יהודה והשומרון) (מס׳ 528), תשל״ד–1973}}. {{ח:סעיף*|117||עוגן=תוספת 2 פרט 117}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר סימון מוצרים (יהודה והשומרון)|צו בדבר סימון מוצרים (יהודה והשומרון) (מס׳ 530), תשל״ד–1973}}. {{ח:סעיף*|118||עוגן=תוספת 2 פרט 118}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר מינויים לפי חוקי הטלפון (יהודה והשומרון)|צו בדבר מינויים לפי חוקי הטלפון (יהודה והשומרון) (מס׳ 532), תשל״ד–1973}}. {{ח:סעיף*|119||עוגן=תוספת 2 פרט 119}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר חוק מס הכנסה (פטור תוספת יוקר) (יהודה והשומרון)|צו בדבר חוק מס הכנסה (פטור תוספת יוקר) (יהודה והשומרון) (מס׳ 533), תשל״ד–1973}}. {{ח:סעיף*|120||עוגן=תוספת 2 פרט 120}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות הטלפון (יהודה והשומרון)|צו בדבר תיקון תקנות הטלפון (יהודה והשומרון) (מס׳ 535), תש״ד–1973}}. {{ח:סעיף*|121||עוגן=תוספת 2 פרט 121}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר מצרכים ושירותים (איסור אגירה וחובת מכירה) (יהודה והשומרון)|צו בדבר מצרכים ושירותים (איסור אגירה וחובת מכירה) (יהודה והשומרון) (מס׳ 538), תשל״ד–1974}}. {{ח:סעיף*|122||עוגן=תוספת 2 פרט 122}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת ההצגות הציבוריות (ביקורת) הירדני|צו בדבר פקודת ההצגות הציבוריות (ביקורת) (יהודה והשומרון) (מס׳ 549), תשל״ד–1974}}. {{ח:סעיף*|123||עוגן=תוספת 2 פרט 123}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר פטנטים ומדגמים (רישום מחדש) (יהודה והשומרון)|צו בדבר פטנטים ומדגמים (רישום מחדש) (יהודה והשומרון) (מס׳ 555), תשל״ד–1974}}. {{ח:סעיף*|124||עוגן=תוספת 2 פרט 124}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר סמים מסוכנים (יהודה והשומרון)|צו בדבר סמים מסוכנים (יהודה והשומרון) (מס׳ 558), תשל״ה–1974}}. {{ח:סעיף*|125||עוגן=תוספת 2 פרט 125}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר רישום עסקות במקרקעין מסוימים (יהודה והשומרון)|צו בדבר רישום עסקות במקרקעין מסוימים (יהודה והשומרון) (מס׳ 569), תשל״ה–1974}}. {{ח:סעיף*|126||עוגן=תוספת 2 פרט 126}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר קיום בחירות למועצה הכפרית ביתא (יהודה והשומרון)|צו בדבר קיום בחירות למועצה הכפרית ביתא (יהודה והשומרון) (מס׳ 570), תשל״ה–1975}}. {{ח:סעיף*|127||עוגן=תוספת 2 פרט 127}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר קיום בחירות למועצה הכפרית דהרייה (יהודה והשומרון)|צו בדבר קיום בחירות למועצה הכפרית דהרייה (יהודה והשומרון) (מס׳ 573), תשל״ה–1975}}. {{ח:סעיף*|128||עוגן=תוספת 2 פרט 128}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר חגורות בטיחות ברכב (יהודה והשומרון)|צו בדבר חגורות בטיחות ברכב (יהודה והשומרון) (מס׳ 600), תשל״ה–1975}}. {{ח:סעיף*|129||עוגן=תוספת 2 פרט 129}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר חשמל (מתקן חשמל ועבודות חשמל) (יהודה והשומרון)|צו בדבר חשמל (מתקן חשמל ועבודות חשמל) (יהודה והשומרון) (מס׳ 602), תשל״ה–1975}}. {{ח:סעיף*|130||תיקון: 1310, 1805|עוגן=תוספת 2 פרט 130}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר תעבורה (יהודה ושומרון)|צו בדבר תעבורה [נוסח משולב] (יהודה ושומרון) (מס׳ 1805), התשע״ט–2018}}. {{ח:סעיף*|131||עוגן=תוספת 2 פרט 131}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר קיום בחירות למועצות כפריות (יהודה והשומרון)|צו בדבר קיום בחירות למועצות כפריות (יהודה והשומרון) (מס׳ 614), תשל״ה–1975}}. {{ח:סעיף*|132||עוגן=תוספת 2 פרט 132}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר כינון בתי משפט עירוניים (יהודה והשומרון)|צו בדבר כינון בתי משפט עירוניים (יהודה והשומרון) (מס׳ 631), תשל״ו–1976}}. {{ח:סעיף*|133||עוגן=תוספת 2 פרט 133}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הדברה בעצי זית נגד זבוב הזית (יהודה והשומרון)|צו בדבר הדברה בעצי זית נגד זבוב הזית (יהודה והשומרון) (מס׳ 645), תשל״ו–1975}}. {{ח:סעיף*|134||עוגן=תוספת 2 פרט 134}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר פיקוח על חומרים מסויימים (יהודה והשומרון)|צו בדבר פיקוח על חומרים מסויימים (יהודה והשומרון) (מס׳ 653), תשל״ו–1976}}. {{ח:סעיף*|135||עוגן=תוספת 2 פרט 135}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הבלו על מוצרים מקומיים הירדני|צו בדבר תיקון חוק הבלו על מוצרים מקומיים (תיקון מס׳ 2) (יהודה והשומרון) (מס׳ 658), תשל״ו–1976}}. {{ח:סעיף*|136||עוגן=תוספת 2 פרט 136}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר ביטוח מפני פגיעות בעבודה (יהודה והשומרון)|צו בדבר ביטוח מפני פגיעות בעבודה (יהודה והשומרון) (מס׳ 622), תשל״ו–1976}}. {{ח:סעיף*|137||עוגן=תוספת 2 פרט 137}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק העבודה (פגיעות בעבודה) הירדני|צו בדבר חוק העבודה (פגיעות בעבודה) (יהודה והשומרון) (מס׳ 663), תשל״ו–1976}}. {{ח:סעיף*|138||עוגן=תוספת 2 פרט 138}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (יהודה והשומרון)|צו בדבר פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (יהודה והשומרון) (מס׳ 677), תשל״ו–1976}}. {{ח:סעיף*|139||עוגן=תוספת 2 פרט 139}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר כהונתן של מועצות הנהלה של לשכות המסחר (יהודה והשומרון)|צו בדבר כהונתן של מועצות הנהלה של לשכות המסחר (יהודה והשומרון) (מס׳ 697), תשל״ז–1976}}. {{ח:סעיף*|140||עוגן=תוספת 2 פרט 140}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר חומרי נפץ (רישוי ביצוע פיצוצים) (יהודה והשומרון)|צו בדבר חומרי נפץ (רישוי ביצוע פיצוצים) (יהודה והשומרון) (מס׳ 733), תשל״ח–1977}}. {{ח:סעיף*|141||עוגן=תוספת 2 פרט 141}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר איסור העלאת מחירים והודעה על העלאת מחירים (יהודה והשומרון)|צו בדבר איסור העלאת מחירים והודעה על העלאת מחירים (יהודה והשומרון) (מס׳ 738), תשל״ח–1977}}. {{ח:סעיף*|142||עוגן=תוספת 2 פרט 142}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר כהונתן של מועצות כפריות (יהודה והשומרון)|צו בדבר כהונתן של מועצות כפריות (יהודה והשומרון) (מס׳ 742), תשל״ח–1977}}. {{ח:סעיף*|143||עוגן=תוספת 2 פרט 143}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר מקצועות רפואה ותברואה (רישוי ועיסוק) (יהודה והשומרון)|צו בדבר מקצועות רפואה ותברואה (רישוי ועיסוק) (יהודה והשומרון) (מס׳ 745), תשל״ח–1978}}. {{ח:סעיף*|144||עוגן=תוספת 2 פרט 144}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר שירותי בריאות (יהודה והשומרון)|צו בדבר שירותי בריאות (יהודה והשומרון) (מס׳ 746), תשל״ח–1978}}. {{ח:סעיף*|145||עוגן=תוספת 2 פרט 145}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר סמכויות לענין דיני רישוי מודדים מוסמכים (יהודה והשומרון)|צו בדבר סמכויות לענין דיני רישוי מודדים מוסמכים (יהודה והשומרון) (מס׳ 768), תשל״ט–1978}}. {{ח:סעיף*|146||עוגן=תוספת 2 פרט 146}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי כותבי בקשות הירדני|צו בדבר חוק רישוי כותבי בקשות (יהודה והשומרון) (מס׳ 776), תשל״ט–1979}}. {{ח:סעיף*|147||עוגן=תוספת 2 פרט 147}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון)|צו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון) (מס׳ 783), תשל״ט–1979}}. {{ח:סעיף*|148||עוגן=תוספת 2 פרט 148}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר מינויים לפי חוק רישום שמות עסק (יהודה והשומרון)|צו בדבר מינויים לפי חוק רישום שמות עסק (יהודה והשומרון) (מס׳ 795א), תשל״ט–1979}}. {{ח:סעיף*|149||תיקון: תקנון־190|עוגן=תוספת 2 פרט 149}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף*|150||עוגן=תוספת 2 פרט 150}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר אבטחת מוסדות חינוך (יהודה והשומרון)|צו בדבר אבטחת מוסדות חינוך (יהודה והשומרון) (מס׳ 817), תש״ם–1980}}. {{ח:סעיף*|151||עוגן=תוספת 2 פרט 151}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הסדר נטיעת צמחי נוי (יהודה והשומרון)|צו בדבר הסדר נטיעת צמחי נוי (יהודה והשומרון) (מס׳ 818), תש״ם–1980}}. {{ח:סעיף*|152||עוגן=תוספת 2 פרט 152}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר שמירת הנקיון (יהודה והשומרון)|צו בדבר שמירת הנקיון (יהודה והשומרון) (מס׳ 822), תש״ם–1980}}. {{ח:סעיף*|153||תיקון: 1200|עוגן=תוספת 2 פרט 153}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:סעיף*|154||עוגן=תוספת 2 פרט 154}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הארכת כהונתן של מועצות העיריות (יהודה והשומרון)|צו בדבר הארכת כהונתן של מועצות העיריות (יהודה והשומרון) (מס׳ 830), תש״ם–1980}}. {{ח:סעיף*|155||עוגן=תוספת 2 פרט 155}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר סמכויות פיקוח על מצרכים ושירותים (יהודה והשומרון)|צו בדבר סמכויות פיקוח על מצרכים ושירותים (יהודה והשומרון) (מס׳ 886), תשמ״א–1980}}. {{ח:סעיף*|156||עוגן=תוספת 2 פרט 156}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה והשומרון)|צו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה והשומרון) (מס׳ 892), תשמ״א–1981}}. {{ח:סעיף*|157||עוגן=תוספת 2 פרט 157}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר תקנים רשמיים (יהודה והשומרון)|צו בדבר תקנים רשמיים (יהודה והשומרון) (מס׳ 899), תשמ״א–1981}}. {{ח:סעיף*|158||תיקון: 1200|עוגן=תוספת 2 פרט 158}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:סעיף*|159||עוגן=תוספת 2 פרט 159}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר התקנת מערכת חימום מים (יהודה והשומרון)|צו בדבר התקנת מערכת חימום מים (יהודה והשומרון) (מס׳ 912), תשמ״א–1981}}. {{ח:סעיף*|{{ח:הערה|160}}||תיקון: 967|עוגן=תוספת 2 פרט 160}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר העסקת עובדים במקומות מסוימים (יהודה והשומרון)|צו בדבר העסקת עובדים במקומות מסוימים (יהודה והשומרון) (מס׳ 967), התשמ״ב–1982}}. {{ח:סעיף*|{{ח:הערה|161}}||תיקון: 973|עוגן=תוספת 2 פרט 161}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הכנסת כספים לאזור (יהודה והשומרון)|צו בדבר הכנסת כספים לאזור (יהודה והשומרון) (מס׳ 973), התשמ״ב–1982}}. {{ח:סעיף*|{{ח:הערה|162}}||תיקון: 974|עוגן=תוספת 2 פרט 162}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הקרן לפיתוח אזור (יהודה והשומרון)|צו בדבר הקרן לפיתוח אזור (יהודה והשומרון) (מס׳ 974), התשמ״ב–1982}}. {{ח:סעיף*|{{ח:הערה|163}}||תיקון: 980|עוגן=תוספת 2 פרט 163}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר פסיקת ריבית והצמדה (יהודה והשומרון)|צו בדבר פסיקת ריבית והצמדה (יהודה והשומרון) (מס׳ 980), התשמ״ב–1982}}. {{ח:סעיף*|{{ח:הערה|164}}||תיקון: 993|עוגן=תוספת 2 פרט 164}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הקניית סמכויות בעירית שכם (הוראת שעה) (יהודה והשומרון)|צו בדבר הקניית סמכויות בעירית שכם (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס׳ 970), התשמ״ב–1982}}. {{ח:סעיף*|{{ח:הערה|165}}||תיקון: 994|עוגן=תוספת 2 פרט 165}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הקניית סמכויות בעירית רמאללה (הוראת שעה) (יהודה והשומרון)|צו בדבר הקניית סמכויות בעירית רמאללה (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס׳ 971), התשמ״ב–1982}}. {{ח:סעיף*|{{ח:הערה|166}}||תיקון: 997|עוגן=תוספת 2 פרט 166}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים (יהודה והשומרון)|צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים (יהודה והשומרון) (מס׳ 997), התשמ״ב–1982}}. {{ח:סעיף*|{{ח:הערה|167}}||תיקון: 998|עוגן=תוספת 2 פרט 167}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר פיקוח על תאגידים ציבוריים (יהודה והשומרון)|צו בדבר פיקוח על תאגידים ציבוריים (יהודה והשומרון) (מס׳ 998), התשמ״ב–1982}}. {{ח:סעיף*|{{ח:הערה|168}}||תיקון: 1002|עוגן=תוספת 2 פרט 168}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק המשתלות הירדני|צו בדבר תיקון חוק המשתלות (יהודה והשומרון) (מס׳ 1002), התשמ״ב–1982}}. {{ח:סעיף*|{{ח:הערה|169}}||תיקון: 1015|עוגן=תוספת 2 פרט 169}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר פיקוח על נטיעת עצי פרי (יהודה והשומרון)|צו בדבר פיקוח על נטיעת עצי פרי (יהודה והשומרון) (מס׳ 1015), התשמ״ב–1982}}. {{ח:סעיף*|{{ח:הערה|170}}||תיקון: 1018|עוגן=תוספת 2 פרט 170}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק אגרות רישום מקרקעין הירדני|צו בדבר חוק אגרות רישום מקרקעין (יהודה והשומרון) (מס׳ 1018), התשמ״ב–1982}}. {{ח:סעיף*|{{ח:הערה|171}}||תיקון: 1022|עוגן=תוספת 2 פרט 171}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר תעריפי חשמל (יהודה והשומרון)|צו בדבר תעריפי חשמל (מס׳ 26) (יהודה והשומרון) (מס׳ 1022), התשמ״ב–1982}}. {{ח:סעיף*|{{ח:הערה|172}}||תיקון: 1200|עוגן=תוספת 2 פרט 172}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר תעריפי מכס (יהודה והשומרון)|צו בדבר תעריפי מכס (יהודה והשומרון) (מס׳ 1093), התשמ״ד–1984}}. {{ח:סעיף*|{{ח:הערה|173}}||תיקון: 1024, 1028, 1200|עוגן=תוספת 2 פרט 173}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר שיקים ללא כיסוי (יהודה והשומרון)|צו בדבר שיקים ללא כיסוי (יהודה והשומרון) (מס׳ 1024), התשמ״ב–1982}}. {{ח:סעיף*|{{ח:הערה|174}}||תיקון: 1036, 1200|עוגן=תוספת 2 פרט 174}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק כינון בתי המשפט האזרחיים הירדני#סעיף 23|צו בדבר חוק כינון בתי המשפט האזרחיים (תיקון) (יהודה והשומרון) (מס׳ 1036), התשמ״ג–1982}}. {{ח:סעיף*|{{ח:הערה|175}}||תיקון: 1037, 1200|עוגן=תוספת 2 פרט 175}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הנוטריון הציבורי הירדני#סעיף 33|צו בדבר חוק הנוטריון הציבורי מס׳ 11 לשנת 1952 (תיקון מס׳ 2) (יהודה והשומרון) (מס׳ 1037), התשמ״ג–1982}}. {{ח:סעיף*|{{ח:הערה|176}}||תיקון: 1051, 1200|עוגן=תוספת 2 פרט 176}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר שיווק תוצרת חקלאית (יהודה והשומרון)|צו בדבר שיווק תוצרת חקלאית (יהודה והשומרון) (מס׳ 1051), התשמ״ג–1983}}. {{ח:סעיף*|{{ח:הערה|177}}||תיקון: 1102, 1200|עוגן=תוספת 2 פרט 177}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק מס קרקעות הירדני|צו בדבר תיקון חוק מס קרקעות (תיקון) (יהודה והשומרון) (מס׳ 1102), התשמ״ד–1984}}. {{ח:סעיף*|{{ח:הערה|178}}||תיקון: 1200|עוגן=תוספת 2 פרט 178}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר תמרוקים (יהודה והשומרון)|צו בדבר תמרוקים (יהודה והשומרון) (מס׳ 1103), התשמ״ד–1984}}. {{ח:סעיף*|178||תיקון: 1817|עוגן=תוספת 2 פרט 178א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(ספרור שגוי במקור):}} {{ח:חיצוני|צו בדבר חוק לתיקון הוראות הקשורות בנכסי דלא ניידי (תיקון רישום שטח וגבולות) (יהודה והשומרון)|צו בדבר חוק לתיקון הוראות הקשורות בנכסי דלא ניידי מס׳ 51 לשנת 1958 (תיקון רישום שטח וגבולות) (יהודה והשומרון) (מס׳ 1815), התשע״ט–2019}}. {{ח:סעיף*|{{ח:הערה|179}}||תיקון: 1200|עוגן=תוספת 2 פרט 179}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר מטבע השקל החדש (יהודה והשומרון)|צו בדבר מטבע השקל החדש (יהודה והשומרון) (מס׳ 1148), התשמ״ו–1985}}. {{ח:סעיף*|{{ח:הערה|180}}||תיקון: 1200|עוגן=תוספת 2 פרט 180}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם (יהודה והשומרון)|צו בדבר ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם (יהודה והשומרון) (מס׳ 1149), התשמ״ו–1985}}. {{ח:סעיף*|{{ח:הערה|181}}||תיקון: 1200|עוגן=תוספת 2 פרט 181}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר היטל על רכב (הוראת שעה) (יהודה והשומרון)|צו בדבר היטל על רכב (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס׳ 1150), התשמ״ו–1985}}. {{ח:סעיף*|{{ח:הערה|182}}||תיקון: 1200|עוגן=תוספת 2 פרט 182}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (יהודה והשומרון)|צו בדבר יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (מס׳ 5) (יהודה והשומרון) (מס׳ 1151), התשמ״ו–1985}}. {{ח:סעיף*|{{ח:הערה|183}}||תיקון: 1200|עוגן=תוספת 2 פרט 183}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר מועצת עורכי דין (יהודה והשומרון)|צו בדבר מועצת עורכי דין (יהודה והשומרון) (מס׳ 1162), התשמ״ז–1986}}. {{ח:סעיף*|{{ח:הערה|184}}||תיקון: 1200|עוגן=תוספת 2 פרט 184}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר עגול סכומים (יהודה והשומרון)|צו בדבר עגול סכומים (יהודה והשומרון) (מס׳ 1164), התשמ״ו–1986}}. {{ח:סעיף*|{{ח:הערה|185}}||תיקון: 1200|עוגן=תוספת 2 פרט 185}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק העתיקות הירדני|צו בדבר חוק העתיקות (יהודה והשומרון) (מס׳ 1166), התשמ״ו–1986}}. {{ח:סעיף*|{{ח:הערה|186}}||תיקון: 1200|עוגן=תוספת 2 פרט 186}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הבנקים הירדני|צו בדבר תיקון חוק הבנקים (יהודה והשומרון) (מס׳ 1178), התשמ״ו–1986}}. {{ח:סעיף*|{{ח:הערה|187}}||תיקון: 1129, 1200|עוגן=תוספת 2 פרט 187}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת בטחון (יהודה והשומרון)|צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת בטחון (יהודה והשומרון) (מס׳ 845), התש״ם–1980}}. {{ח:סעיף*|{{ח:הערה|188}}||תיקון: 1160, 1200|עוגן=תוספת 2 פרט 188}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר שמירת הניקיון (יהודה והשומרון)|צו בדבר שמירת הניקיון (יהודה והשומרון) (מס׳ 1162), התשמ״ו–1986}}. {{ח:סעיף*|{{ח:הערה|189}}||תיקון: 1179, 1200|עוגן=תוספת 2 פרט 189}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר חילופי ידיעות בין רשויות מס (יהודה והשומרון)|צו בדבר חילופי ידיעות בין רשויות מס (יהודה והשומרון) (מס׳ 1181), התשמ״ז–1986}}. {{ח:סעיף*|{{ח:הערה|190}}||תיקון: 1200|עוגן=תוספת 2 פרט 190}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר בדבר היטל על שירותים מיובאים ונכסי חוץ (הוראת שעה) (יהודה והשומרון)|צו בדבר בדבר היטל על שירותים מיובאים ונכסי חוץ (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס׳ 1182), התשמ״ו–1986}}. {{ח:סעיף*|{{ח:הערה|191}}||תיקון: 1212|עוגן=תוספת 2 פרט 191}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח הירדני|צו בדבר חוק הפיקוח על עסקי ביטוח (תיקון) (יהודה והשומרון) (מס׳ 1212), התשמ״ז–1987}}. {{ח:סעיף*|{{ח:הערה|192}}||תיקון: 1585|עוגן=תוספת 2 פרט 192}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר מקרקעין (שימוש מפריע במקרקעין פרטיים) (יהודה והשומרון)|צו בדבר מקרקעין (שימוש מפריע במקרקעין פרטיים) (יהודה והשומרון) (מס׳ 1586), התשס״ז–2007}}. {{ח:סעיף*|193||תיקון: 1638, 244/ת״ט|עוגן=תוספת 2 פרט 193}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר שידור ואיתות (יהודה והשומרון)|צו בדבר שידור ואיתות (יהודה והשומרון) (מס׳ 79), התשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|{{ח:הערה|194}}||תיקון: 1665, 1682, 1719, 1752, 1763, 1794, 1826, 2094|עוגן=תוספת 2 פרט 194}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה בתקופת תוקפו של {{ח:חיצוני|צו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (יהודה ושומרון)|צו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (יהודה ושומרון) (מס׳ 1665), התשע״א–2010}}, עד יום 30.6.2026):}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (יהודה ושומרון)|צו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (יהודה ושומרון) (מס׳ 1665), התשע״א–2010}}. {{ח:סעיף*|{{ח:הערה|195}}||תיקון: 1936|עוגן=תוספת 2 פרט 195}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר חובת המכרזים (יהודה והשומרון)|צו בדבר חובת המכרזים (יהודה והשומרון) (מס׳ 1936), התש״ף–2020}}. {{ח:סעיף*|196||תיקון: 2198|עוגן=תוספת 2 פרט 196}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הגבלת בנייה (שמורה הסכמית) (יהודה ושומרון)|צו בדבר הגבלת בנייה (שמורה הסכמית) (יהודה ושומרון) (מס׳ 2198), התשפ״ד–2024}}. {{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: 2195}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3 פרט 1}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר עסקאות במקרקעין (יהודה והשומרון)|צו בדבר עסק{{ח:הערה|א}}ות במקרקעין (יהודה והשומרון) (מס׳ 25), התשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3 פרט 2}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר רכוש ממשלתי (אזור הגדה המערבית)|צו בדבר רכוש ממשלתי (אזור הגדה המערבית) (מס׳ 59), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 3 פרט 3}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר שידור ואיתות (אזור הגדה המערבית)|צו בדבר שידור ואיתות (אזור הגדה המערבית) (מס׳ 79), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 3 פרט 4}} {{ח:ת}} הסמכויות {{ח:חיצוני|צו בדבר ועדות עררים (אזור הגדה המערבית)|בצו בדבר ועדות עררים (אזור הגדה המערבית) (מס׳ 172), תשכ״ח–1967}}, בכל הנוגע {{ח:חיצוני|צו בדבר ועדות עררים (יהודה ושומרון)#תוספת פרט 2|לפרטים (2)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר ועדות עררים (יהודה ושומרון)#תוספת פרט 7|(7)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר ועדות עררים (יהודה ושומרון)#תוספת פרט 9|(9)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר ועדות עררים (יהודה ושומרון)#תוספת פרט 11|(11)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר ועדות עררים (יהודה ושומרון)#תוספת פרט 20|(20)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר ועדות עררים (יהודה ושומרון)#תוספת פרט 21|(21)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר ועדות עררים (יהודה ושומרון)#תוספת פרט 23|(23)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר ועדות עררים (יהודה ושומרון)#תוספת פרט 24|(24)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר ועדות עררים (יהודה ושומרון)#תוספת פרט 28|{{ח:הערה|ו־}}(28) עד (34) לתוספת לצו בדבר ועדות עררים (יהודה ושומרון) (מס׳ 172), תשכ״ח–1967}}. {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 3 פרט 5}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הזמני על התיירות הירדני|צו בדבר החוק הזמני על התיירות (יהודה ושומרון) (מס׳ 87), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 3 פרט 6}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר אימות חתימות (יהודה והשומרון)|צו בדבר אימות חתימות (יהודה והשומרון) (מס׳ 264), תשכ״ח–1968}}. {{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 3 פרט 7}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הסדרת מקומות רחצה ציבוריים (יהודה והשומרון)|צו בדבר הסדרת מקומות רחצה ציבוריים (יהודה והשומרון) (מס׳ 280), תשכ״ח–1968}}. {{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 3 פרט 8}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר מינויים לפי חוק המלאכות והתעשיות (יהודה והשומרון)#סעיף 3ב|סעיף 3ב לצו בדבר מינויים לפי חוק המלאכות והתעשיות (יהודה והשומרון) (מס׳ 282), תשכ״ח–1968}}. {{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 3 פרט 9}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הסדר קרקעות ומים (יהודה והשומרון)|צו בדבר הסדר קרקעות ומים (יהודה והשומרון) (מס׳ 291), תשכ״ט–1968}}. {{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 3 פרט 10}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר אי החלת תחיקה להגנת דיירים במקרים מסויימים (יהודה והשומרון)|צו בדבר אי החלת תחיקה להגנת דיירים במקרים מסויימים (יהודה והשומרון) (מס׳ 293), תשכ״ט–1969}}. {{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת 3 פרט 11}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר חוקי יעור ויערות (יהודה והשומרון)|צו בדבר חוקי יעור ויערות (יהודה והשומרון) (מס׳ 306), תשכ״ט–1969}}. {{ח:סעיף*|12||עוגן=תוספת 3 פרט 12}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) הירדני|צו בדבר חוק הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) (יהודה והשומרון) (מס׳ 321), תשכ״ט–1969}}. {{ח:סעיף*|13||עוגן=תוספת 3 פרט 13}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר שמירה על המקומות הקדושים (יהודה והשומרון)|צו בדבר שמירה על המקומות הקדושים (יהודה והשומרון) (מס׳ 327), תשכ״ט–1969}}, למעט הסמכויות המתייחסת לאתרים ”מערת המכפלה“, ”קבר רחל“ ו”קבר שמואל הנביא“, אשר מוכרים כמקום קדוש, כמשמעם {{ח:חיצוני|צו בדבר שמירה על המקומות הקדושים (יהודה והשומרון)|בצו}}. {{ח:סעיף*|14||עוגן=תוספת 3 פרט 14}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר עזרה משפטית (יהודה והשומרון)|צו בדבר עזרה משפטית (יהודה והשומרון) (מס׳ 348), תש״ל–1969}}. {{ח:סעיף*|15||עוגן=תוספת 3 פרט 15}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הגנה על הטבע (יהודה והשומרון)|צו בדבר הגנה על הטבע (יהודה והשומרון) (מס׳ 363), תש״ל–1969}}. {{ח:סעיף*|16||עוגן=תוספת 3 פרט 16}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר פארקים (יהודה והשומרון)|צו בדבר פארקים (יהודה והשומרון) (מס׳ 373), תש״ל–1970}}. {{ח:סעיף*|17||עוגן=תוספת 3 פרט 17}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובנינים (יהודה והשומרון)|צו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובנינים (יהודה והשומרון) (מס׳ 418), תשל״א–1971}}. {{ח:סעיף*|18||עוגן=תוספת 3 פרט 18}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק השימוש והחזקה (תצרוף) של האישיות המשפטית בנכסי דלא ניידי הירדני|צו בדבר חוק השימוש והחזקה (תצרוף) של האישיות המשפטית בנכסי דלא ניידי (יהודה והשומרון) (מס׳ 419), תשל״א–1971}}. {{ח:סעיף*|19||עוגן=תוספת 3 פרט 19}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר דיני המקרקעין (יהודה והשומרון)|צו בדבר דיני המקרקעין (יהודה והשומרון) (מס׳ 450), תשל״ב–1971}}. {{ח:סעיף*|20||עוגן=תוספת 3 פרט 20}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר תיחום קרקעות ומדידתן (יהודה והשומרון)|צו בדבר תיחום קרקעות ומדידתן (יהודה והשומרון) (מס׳ 451), תשל״ב–1971}}. {{ח:סעיף*|21||עוגן=תוספת 3 פרט 21}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר מינויים לפי חוק המלאכות והתעשיות (יהודה ושומרון)|צו בדבר מינויים לפי חוק המלאכות והתעשיות (יהודה ושומרון) (מס׳ 470), תשל״ב–1972}}. {{ח:סעיף*|22||עוגן=תוספת 3 פרט 22}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר פטור מרשיונות עסק (יהודה ושומרון)|צו בדבר פטור מרשיונות עסק (יהודה ושומרון) (מס׳ 471), תשל״ב–1972}}. {{ח:סעיף*|23||עוגן=תוספת 3 פרט 23}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק ההגנה על העצים והנטיעות (פקחים) הירדני|צו בדבר תיקון חוק ההגנה על העצים והנטיעות (פקחים) (יהודה והשומרון) (מס׳ 474), תשל״ב–1972}}. {{ח:סעיף*|24||עוגן=תוספת 3 פרט 24}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר רישום עסקות במקרקעין מסויימים (יהודה והשומרון)|צו בדבר רישום עסקות במקרקעין מסויימים (יהודה והשומרון) (מס׳ 569), תשל״ה–1974}}. {{ח:סעיף*|25||עוגן=תוספת 3 פרט 25}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק מס קרקעות הירדני#סעיף 1|סעיף 1 לצו בדבר תיקון חוק מס קרקעות (יהודה והשומרון) (מס׳ 642), תשל״ו–1976}} {{ח:סעיף*|26||עוגן=תוספת 3 פרט 26}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר סמכויות לענין דיני רישוי מודדים מוסמכים (יהודה ושומרון)|צו בדבר סמכויות לענין דיני רישוי מודדים מוסמכים (יהודה ושומרון) (מס׳ 768), תשל״ט–1978}}. {{ח:סעיף*|27||עוגן=תוספת 3 פרט 27}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון)|צו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון) (מס׳ 783), תשל״ט–1979}} {{ח:סעיף*|28||עוגן=תוספת 3 פרט 28}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הסדר נטיעת צמחי נוי (יהודה והשומרון)|צו בדבר הסדר נטיעת צמחי נוי (יהודה והשומרון) (מס׳ 818), תש״ם–1980}}. {{ח:סעיף*|29||עוגן=תוספת 3 פרט 29}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה והשומרון)|צו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה והשומרון) (מס׳ 892), תשמ״א–1981}}, למעט הסמכויות הנתונות הקבועות {{ח:חיצוני|תקנון המועצות המקומיות (יהודה והשומרון)#נספח 9 פרט 3|בסעיף 3(יב)(9) לנספח מס׳ 9 ”דיני איכות סביבה“ לתקנון המועצות המקומיות (יהדוה {{ח:הערה|[צ״ל: יהודה]}} והשומרון), תשמ״א – 1981}} שהותקן מכוח {{ח:חיצוני|צו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה והשומרון)|הצו}}. {{ח:סעיף*|30||עוגן=תוספת 3 פרט 30}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר התקנת מערכת חימום מים באמצעות אנרגיה השמש (יהודה והשומרון)|צו בדבר התקנת מערכת חימום מים באמצעות אנרגיה השמש (יהודה והשומרון) (מס׳ 912), תשמ״א–1981}}. {{ח:סעיף*|31||עוגן=תוספת 3 פרט 31}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הקרן לפיתוח האזור (יהודה והשומרון)|צו בדבר הקרן לפיתוח האזור (יהודה והשומרון) (מס׳ 974), התשמ״ב–1982}}. {{ח:סעיף*|32||עוגן=תוספת 3 פרט 32}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר שיפוט בתי דין רבניים (יהודה והשומרון)|צו בדבר שיפוט בתי דין רבניים (יהודה והשומרון) (מס׳ 981){{ח:הערה|,}} התשמ״ב–1982}}. {{ח:סעיף*|33||עוגן=תוספת 3 פרט 33}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים (יהודה והשומרון)|צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים (יהודה והשומרון) (מס׳ 997), תשמ״ב–1982}}, בכל הנוגע לצו תפיסה שהוצאה בו מערכת הנחיות. {{ח:סעיף*|34||עוגן=תוספת 3 פרט 34}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק המשתלות הירדני|צו בדבר תיקון חוק המשתלות (יהודה והשומרון) (מס׳ 1002), התשמ״ב–1982}}. {{ח:סעיף*|35||עוגן=תוספת 3 פרט 35}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר פיקוח על עצי פרי וירקות (יהודה והשומרון)|צו בדבר פיקוח על עצי פרי וירקות (יהודה והשומרון) (צו מס׳ 1015), התשמ״ב–1982}}. {{ח:סעיף*|36||עוגן=תוספת 3 פרט 36}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק אגרות רישום מקרקעין הירדני|צו בדבר חוק אגרות רישום מקרקעין (יהודה והשומרון) (מס׳ 1018), התשמ״ב–1982}}. {{ח:סעיף*|37||עוגן=תוספת 3 פרט 37}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר שמירת הניקיון (יהודה והשומרון)|צו בדבר שמירת הניקיון (יהודה והשומרון) (מס׳ 1160), התשמ״ו–1986}}. {{ח:סעיף*|38||עוגן=תוספת 3 פרט 38}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק העתיקות הירדני|צו בדבר חוק העתיקות (יהודה והשומרון) (מס׳ 1166), התשמ״ו–1986}}. {{ח:סעיף*|39||עוגן=תוספת 3 פרט 39}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצייד הירדני|צו בדבר תיקון חוק הגנת הצייד (יהודה והשומרון) (מס׳ 1203), התשמ״ז–1987}}. {{ח:סעיף*|40||עוגן=תוספת 3 פרט 40}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק בעלי בתים ודיירים הירדני|צו בדבר תיקון חוק בעלי בתים ודיירים (יהודה והשומרון) (מס׳ 1271), התשמ״ט–1989}}. {{ח:סעיף*|41||עוגן=תוספת 3 פרט 41}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר אישור הליכי תכנון ובניה (יהודה והשומרון)|צו בדבר אישור הליכי תכנון ובניה (יהודה והשומרון) (מס׳ 1445), התשנ״ו–1996}}. {{ח:סעיף*|42||עוגן=תוספת 3 פרט 42}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר מבנים בלתי מורשים (הוראת שעה) (יהודה והשומרון)|צו בדבר מבנים בלתי מורשים (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס׳ 1539), התשס״ד–2003}}. {{ח:סעיף*|43||עוגן=תוספת 3 פרט 43}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר מקרקעין (שימוש מפריע במקרקעין פרטיים) (יהודה והשומרון)|צו בדבר מקרקעין (שימוש מפריע במקרקעין פרטיים) (יהודה והשומרון) (מס׳ 1586), התשס״ז–2007}}. {{ח:סעיף*|44||עוגן=תוספת 3 פרט 44}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק רישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו הירדני|צו בדבר תיקון חוק רישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו (יהודה והשומרון) (מס׳ 1621), התשס״ט–2008}}. {{ח:סעיף*|45||עוגן=תוספת 3 פרט 45}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר מקרקעין (עיון במרשמים) (יהודה והשומרון)|צו בדבר מקרקעין (עיון במרשמים) (יהודה והשומרון) (מס׳ 1737), התשע״ד–2014}}, למעט {{ח:חיצוני|צו בדבר מקרקעין (עיון במרשמים) (יהודה והשומרון)#סעיף 3ב|סעיפים 3ב(1)}} {{ח:חיצוני|צו בדבר מקרקעין (עיון במרשמים) (יהודה והשומרון)#סעיף 5|ו־5}}. {{ח:סעיף*|46||עוגן=תוספת 3 פרט 46}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר מנהלת שירותים אזרחיים (יהודה והשומרון)|צו בדבר מנהלת שירותים אזרחיים (יהודה והשומרון) (מס׳ 1789), התשע״ז–2017}}, למעט הסמכויות הקבועות {{ח:חיצוני|צו בדבר מנהלת שירותים אזרחיים (יהודה והשומרון)#סעיף 8|בסעיף 8 לצו}}. {{ח:סעיף*|47||עוגן=תוספת 3 פרט 47}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר מקרקעין (הערת אזהרה) (יהודה והשומרון)|צו בדבר מקרקעין (הערת אזהרה) (יהודה והשומרון) (מס׳ 1795), התשע״ח–2018}}. {{ח:סעיף*|48||עוגן=תוספת 3 פרט 48}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר סילוק מבנים חדשים (יהודה והשומרון)|צו בדבר סילוק מבנים חדשים (יהודה והשומרון) (מס׳ 1797), התשע״ח–2018}} {{ח:סעיף*|49||עוגן=תוספת 3 פרט 49}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר חוק לתיקון הוראות הקשורות בנכסי דלא ניידי מס' 51 לשנת 1958 (תיקון רישום שטח וגבולות) (יהודה והשומרון)|צו בדבר חוק לתיקון הוראות הקשורות בנכסי דלא ניידי מס׳ 51 לשנת 1958 (תיקון רישום שטח וגבולות) (יהודה והשומרון) (מס׳ 1815), התשע״ט–2019}}. {{ח:סעיף*|50||עוגן=תוספת 3 פרט 50}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר שיקום מחצבות (יהודה והשומרון)|צו בדבר שיקום מחצבות (יהודה והשומרון) (מס׳ 1823), התש״ף–2019}}. {{ח:סעיף*|51||עוגן=תוספת 3 פרט 51}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הקרקעות העותומאני|חוק הקרקעות העותומאני, לשנת 1858}}. {{ח:סעיף*|52||עוגן=תוספת 3 פרט 52}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הטאבו העותומאני|חוק הטאבו, לשנת 1858}}. {{ח:סעיף*|53||עוגן=תוספת 3 פרט 53}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק החורשות והיערות הירדני|חוק החורשות והיערות, לשנת 1927}}. {{ח:סעיף*|54||תיקון: 2247|עוגן=תוספת 3 פרט 54}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על הדרכים והשמירה עליהם הירדני|חוק הפיקוח על הדרכים והשמירה עליהם, מס׳ 51 לשנת 1938}} כפי שתוקן בצו בדבר תיקון חוק הפיקוח על הדרכים והשמירה עליהם (יהודה ושומרון) (מס׳ 810), תש״ם–1979. {{ח:סעיף*|55||עוגן=תוספת 3 פרט 55}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק העזבונות לזרים וללא מוסלמים הירדני|חוק העזבונות לזרים וללא מוסלמים, מס׳ 8 לשנת 1941}}. {{ח:סעיף*|56||עוגן=תוספת 3 פרט 56}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הפיכת הקרקעות מסוג מירי למולכ הירדני|חוק הפיכת הקרקעות מסוג מירי למּולּכ, מס׳ 41 לשנת 1953}}. {{ח:סעיף*|57||עוגן=תוספת 3 פרט 57}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק השכרת ומכירת נכסי דלא ניידי לזרים הירדני|חוק השכרת ומכירת נכסי דלא ניידי לזרים, מס׳ 40 לשנת 1953}}. {{ח:סעיף*|58||עוגן=תוספת 3 פרט 58}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק חלוקת נכסי דלא ניידי משותפים הירדני|חוק חלוקת נכסי דלא ניידי משותפים, מס׳ 48 לשנת 1953}}. {{ח:סעיף*|59||עוגן=תוספת 3 פרט 59}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק בעלי בתים ודיירים הירדני|חוק בעלי בתים ודיירים, מס׳ 62 לשנת 1953}}. {{ח:סעיף*|60||עוגן=תוספת 3 פרט 60}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק מס המבנים והקרקעות בתוך אזורי העיריות הירדני|חוק מס המבנים והקרקעות בתוך אזורי העיריות, מס׳ 11 לשנת 1954}}. {{ח:סעיף*|61||עוגן=תוספת 3 פרט 61}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק מס קרקעות הירדני|חוק מס קרקעות, מס׳ 30 לשנת 1955}}. {{ח:סעיף*|62||עוגן=תוספת 3 פרט 62}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק החברות הירדני|חוק החברות, מס׳ 12 לשנת 1964}}. {{ח:סעיף*|63||עוגן=תוספת 3 פרט 63}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק אגרות רישום מקרקעין הירדני|חוק אגרות רישום מקרקעין, מס׳ 26 לשנת 1958}}, כפי שתוקן בצו בדבר חוק אגרות רישום מקרקעין (יהודה והשומרון) (מס׳ 1018), התשמ״ב–1982. {{ח:סעיף*|64||עוגן=תוספת 3 פרט 64}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק לתיקון הוראות הקשורות בנכסי דלא ניידי הירדני|חוק (תיקון) להוראות הקשורות בנכסי דלא ניידי, מס׳ 51 לשנת 1958}}, כפי שתוקן בצו בדבר חוק לתיקון הוראות הקשורות בנכסי דלא ניידי (יהודה והשומרון) (מס׳ 811), התש״ם–1979 ובצו בדבר חוק לתיקון הוראות הקשורות בנכסי דלא ניידי (הוראות נוספות) (מס׳ 1464), התשנ״ט–1999. {{ח:סעיף*|65||עוגן=תוספת 3 פרט 65}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק רישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו הירדני|חוק רישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו, מס׳ 6 לשנת 1964}}, כפי שתוקן בצו בדבר תיקון חוק רישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו (יהודה והשומרון) (מס׳ 1621), התשס״ט–2008. {{ח:סעיף*|66||עוגן=תוספת 3 פרט 66}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות העתיקות (יהודה והשומרון)#סעיף 21|תקנות 21}}, {{ח:חיצוני|תקנות העתיקות (יהודה והשומרון)#סעיף 23|23}} {{ח:חיצוני|תקנות העתיקות (יהודה והשומרון)#סעיף 30|ו־30 לתקנות העתיקות (יהודה והשומרון), התשנ״א–1990}}. {{ח:סעיף*|67||עוגן=תוספת 3 פרט 67}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות בדבר העברת טובין (הובלת מבנים יבילים) (יהודה והשומרון)|תקנות בדבר העברת טובין (הובלת מבנים יבילים) (יהודה והשומרון), התשנ״ג–1993}}. {{ח:סעיף*|68||עוגן=תוספת 3 פרט 68}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות בדבר הכנת תסקירי השפעה על הסביבה (יהודה והשומרון)|תקנות בדבר הכנת תסקירי השפעה על הסביבה (יהודה והשומרון), התשס״א–2001}}. {{ח:סעיף*|69||עוגן=תוספת 3 פרט 69}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות רישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו (סדרי דין בוועדת רישום) (יהודה והשומרון)|תקנות רישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו (סדרי דין בוועדת רישום) (יהודה והשומרון), התשס״ט–2008}}. {{ח:סעיף*|70||עוגן=תוספת 3 פרט 70}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות אישור הקמה ופטור מרשיון למבנה חינוך ארעי (הוראת שעה) (יהודה והשומרון)|תקנות אישור הקמה ופטור מרשיון למבנה חינוך ארעי (הוראת שעה) (יהודה והשומרון), התש״ע–2010}} {{ח:סעיף*|71||עוגן=תוספת 3 פרט 71}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|כללי המים (יהודה והשומרון)|כללי המים (יהודה והשומרון), התשע״ד–2014}}. {{ח:סעיף*|72||עוגן=תוספת 3 פרט 72}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות בדבר עסקאות במקרקעין (רישיון עסקה) (יהודה והשומרון)|תקנות בדבר עסקאות במקרקעין (רישיון עסקה) (יהודה והשומרון), התשע״ה–2015}}. {{ח:סעיף*|73||עוגן=תוספת 3 פרט 73}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (עיון במרשמים) (יהודה והשומרון)|תקנות המקרקעין (עיון במרשמים) (יהודה והשומרון), התשע״ו–2016}}. {{ח:סעיף*|74||עוגן=תוספת 3 פרט 74}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|כללי התנהגות בשמורות טבע (יהודה והשומרון)|כללי התנהגות בשמורות טבע (יהודה והשומרון), התשע״ז–2017}}. {{ח:סעיף*|75||עוגן=תוספת 3 פרט 75}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות אישור הקמה ופטור מהיתר עבור מתקני תשתית בעלי חשיבות אזורית (הוראת שעה) (יהודה ושומרון)|תקנות אישור הקמה ופטור מהיתר עבור מתקני תשתית בעלי חשיבות אזורית (הוראת שעה) (יהודה ושומרון), התשע״ט–2018}}. {{ח:סעיף*|76||עוגן=תוספת 3 פרט 76}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות חוק לתיקון הוראות הקשורות בנכסי דלא ניידי (סדרי דין בוועדות תיקון רישום שטח וגבולות) (יהודה והשומרון)#סעיף 1|תקנות 1}}, {{ח:חיצוני|תקנות חוק לתיקון הוראות הקשורות בנכסי דלא ניידי (סדרי דין בוועדות תיקון רישום שטח וגבולות) (יהודה והשומרון)#סעיף 6|6(א)}} {{ח:חיצוני|תקנות חוק לתיקון הוראות הקשורות בנכסי דלא ניידי (סדרי דין בוועדות תיקון רישום שטח וגבולות) (יהודה והשומרון)#סעיף 13|ו־13(א) לתקנות חוק לתיקון הוראות הקשורות בנכסי דלא ניידי מס׳ 51 לשנת 1958 (סדרי דין בוועדות תיקון רישום שטח וגבולות) (יהודה והשומרון), התשע״ט–2019}}. {{ח:סעיף*|77||עוגן=תוספת 3 פרט 77}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות העתיקות (אגרות למתן אישור פעולות) (יהודה ושומרון)|תקנות העתיקות (אגרות למתן אישור פעולות) (יהודה ושומרון), התש״ף–2020}}. {{ח:סעיף*|78||עוגן=תוספת 3 פרט 78}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות תכנון ערים כפרים ובניינים (פטור מתכנית ומהיתר להצבת מיגונית ולשימוש בה) (הוראת שעה) (יהודה ושומרון)|תקנות תכנון ערים כפרים ובניינים (פטור מתכנית ומהיתר להצבת מיגונית ולשימוש בה) (הוראת שעה) (יהודה ושומרון), התשפ״א–2021}}. {{ח:סעיף*|79||תיקון: 2198|עוגן=תוספת 3 פרט 79}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הגבלת בנייה (שמורה הסכמית) (יהודה ושומרון)|צו בדבר הגבלת בנייה (שמורה הסכמית) (יהודה ושומרון) (מס׳ 2198), התשפ״ד–2024}}. {{ח:סעיף*|(79)||תיקון: 2247|עוגן=תוספת 3 פרט 79א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(ספרור שגוי במקור):}} {{ח:חיצוני|צו בדבר מינויים והעסקת עובדים במנגנון הממשלתי (יהודה והשומרון)|צו בדבר מינויים והעסקת עובדים במנגנון הממשלתי (יהודה והשומרון) (מס׳ 37), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|(80)||תיקון: 2247|עוגן=תוספת 3 פרט 80}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר סמכויות לעניין דיני מים (יהודה ושומרון)|צו בדבר סמכויות לעניין דיני מים (יהודה ושומרון) (מס׳ 92), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|(81)||תיקון: 2247|עוגן=תוספת 3 פרט 81}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על המים הירדני|צו בדבר תיקון חוק הפיקוח על המים (יהודה ושומרון) (מס׳ 158), תשכ״ח–1967}}. {{ח:סעיף*|(82)||תיקון: 2247|עוגן=תוספת 3 פרט 82}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק רשות החשמל הירדנית|צו בדבר חוק רשות החשמל הירדנית (יהודה ושומרון) (מס׳ 159), תשכ״ח–1967}}. {{ח:סעיף*|(83)||תיקון: 2247|עוגן=תוספת 3 פרט 83}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר סמכות חתימה לגבי עיסקות (יהודה והשומרון)|צו בדבר סמכות חתימה לגבי עיסקות (יהודה והשומרון) (מס׳ 216), התשכ״ח–1968}} בכל הנוגע לנושאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}}. {{ח:סעיף*|(84)||תיקון: 2247|עוגן=תוספת 3 פרט 84}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר קביעת ערובות וחילוטן (יהודה והשומרון)|צו בדבר קביעת ערובות וחילוטן (יהודה והשומרון) (מס׳ 338), תש״ל–1969}}, בכל הנוגע לרישיונות הניתנים מכוח הצווים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}}. {{ח:סעיף*|(85)||תיקון: 2247|עוגן=תוספת 3 פרט 85}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר ניצול אוצרות טבע (יהודה ושומרון)|צו בדבר ניצול אוצרות טבע (יהודה ושומרון) (מס׳ 389), תש״ל–1970}}. {{ח:סעיף*|(86)||תיקון: 2247|עוגן=תוספת 3 פרט 86}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר עיסוק בחשמל (הסדרה והפעלה) (יהודה ושומרון)|צו בדבר עיסוק בחשמל (הסדרה והפעלה) (יהודה ושומרון) (מס׳ 427), תשל״א–1971}}. {{ח:סעיף*|(87)||תיקון: 2247|עוגן=תוספת 3 פרט 87}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק להסדרת ענייני המקורות הטבעיים הירדני|צו בדבר החוק להסדרת ענייני המקורות הטבעיים (יהודה ושומרון) (מס׳ 457), תשל״ב–1972}}. {{ח:סעיף*|(88)||תיקון: 2247|עוגן=תוספת 3 פרט 88}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר מינויים לפי חוקי הטלפון (יהודה ושומרון)|צו בדבר מינויים לפי חוקי הטלפון (יהודה ושומרון) (מס׳ 532), תשל״ד–1973}}. {{ח:סעיף*|(89)||תיקון: 2247|עוגן=תוספת 3 פרט 89}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות הטלפון (יהודה ושומרון)|צו בדבר תיקון תקנות הטלפון (יהודה ושומרון) (מס׳ 535), תש{{ח:הערה|ל}}"ד־1973}}. {{ח:סעיף*|(90)||תיקון: 2247|עוגן=תוספת 3 פרט 90}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר חשמל (מתקן חשמל ועבודות חשמל) (יהודה ושומרון)|צו בדבר חשמל (מתקן חשמל ועבודות חשמל) (יהודה ושומרון) (מס׳ 602), תשל״ה–1975}}. {{ח:סעיף*|(91)||תיקון: 2247|עוגן=תוספת 3 פרט 91}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר עבירות מינהליות (יהודה ושומרון)|צו בדבר עבירות מינהליות (יהודה ושומרון) (מס׳ 1263), תשמ״ט–1988}}, בכל הנוגע לדין ותחיקת הביטחון המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}}. {{ח:סעיף*|(92)||תיקון: 2247|עוגן=תוספת 3 פרט 92}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר חובת מכרזים (יהודה ושומרון)|צו בדבר חובת מכרזים (יהודה ושומרון) (מס׳ 1936), התש״ף–2020}} – בכל הנוגע למכרזים בנושאים המצויים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}}. {{ח:סעיף*|(93)||תיקון: 2247|עוגן=תוספת 3 פרט 93}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר אמצעי אכיפה מנהליים (יהודה ושומרון)|צו בדבר אמצעי אכיפה מנהליים (יהודה ושומרון) (מס׳ 2158), התשפ״ד–2023}}, בכל הנוגע להפעלת הסמכויות {{ח:חיצוני|צו בדבר אמצעי אכיפה מנהליים (יהודה ושומרון)|בצו}} בנוגע לדין ולתחיקת הביטחון המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}}. {{ח:סעיף*|(94)||תיקון: 2247, 2266|עוגן=תוספת 3 פרט 94}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|הוראות בדבר תפיסת טובין שלא במסגרת הליך פלילי (יהודה ושומרון)|הוראות בדבר תפיסת טובין שלא במסגרת הליך פלילי (יהודה ושומרון), תשפ״ו–2026}}, בענייני תפיסת טובין בעקבות הפרה של דין או תחיקת ביטחון המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}}. {{ח:סעיף*|(95)||תיקון: 2247|עוגן=תוספת 3 פרט 95}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת הניקוז (מים עליונים) הירדני|פקודת הניקוז (מים עליונים), מס׳ 15 לשנת 1942}}. {{ח:סעיף*|(96)||תיקון: 2247|עוגן=תוספת 3 פרט 96}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות הטלפון (יהודה ושומרון)|תקנות הטלפון, מס׳ 1 לשנת 1951}}. {{ח:סעיף*|(97)||תיקון: 2247|עוגן=תוספת 3 פרט 97}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) הירדני|חוק הקרקעות {{ח:הערה|(}}רכישה לצרכי ציבור{{ח:הערה|)}}, מס׳ 2 לשנת 1953}}. {{ח:סעיף*|(98)||תיקון: 2247|עוגן=תוספת 3 פרט 98}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק השמירה על אדמות ונכסי המדינה הירדני|חוק השמירה על אדמות ונכסי המדינה, מס׳ 14 לשנת 1961}}. {{ח:סעיף*|(99)||תיקון: 2247|עוגן=תוספת 3 פרט 99}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הזמני להסדרת ענייני המקורות הטבעיים הירדני|החוק הזמני להסדרת ענייני המקורות הטבעיים, מס׳ 37 לשנת 1966}}, כפי שתוקן בצו בדבר {{ח:הערה|החוק ל}}הסדרת ענייני המקורות הטבעיים (יהודה ושומרון) (מס׳ 457), תשל״ב–1972. {{ח:סעיף*|(100)||תיקון: 2247|עוגן=תוספת 3 פרט 100}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הסדר הקרקעות והמים הירדני|חוק הסדר הקרקעות והמים, מס׳ 40 לשנת 1952}}. {{ח:סעיף*|(101)||תיקון: 2247|עוגן=תוספת 3 פרט 101}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר מינויים לפי חוקי הדואר (יהודה והשומרון)|צו בדבר מינויים לפי חוקי הדואר (יהודה והשומרון) (מס׳ 36), תשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף*|(102)||תיקון: 2266|עוגן=תוספת 3 פרט 102}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה ושומרון)#סעיף 62ב|סעיפים 62ב}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה ושומרון)#סעיף 62ג|ו־62ג לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה ושומרון) (מס׳ 1651), התש״ע–2009}}. {{ח:חתימות|י״א בחשון התשמ״ב (8 בנובמבר 1981)}} * '''אורי אור, אלוף'''<br>מפקד כוחות צה״ל באזור יהודה והשומרון {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 7zx9fxtai2q7y31mfqlqobykgh9qg1i 0 472504 3019483 1427286 2026-06-10T20:15:12Z Nahum 68 Nahum העביר את הדף [[הנאום לקראת סיפוח ארבעה מחוזות אוקראיניים לרוסיה]] לשם [[נאום פוטין ב-2022 לקראת סיפוח ארבעה מחוזות אוקראיניים לרוסיה]]: יתר בהירות 1427286 wikitext text/x-wiki '''נאום נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, עם ההכרזה הרשמית על סיפוח [[w:חרסון (מחוז)|מחוז חרסון]], [[w:זפוריז'יה (מחוז)|מחוז זפורוז'יה]], [[w:הרפובליקה העממית של דונצק|דונייצק]], [[w:הרפובליקה העממית של לוגנסק|לוגנסק]] לרוסיה, 30 בספטמבר 2022:''' אזרחי רוסיה היקרים, אזרחי הרפובליקות העממיות של דונייצק ולוגנסק, תושבי מחוזות זפורוז'יה וחרסון, צירי הדומה הממלכתית, סנאטורים של הפדרציה הרוסית! אתם יודעים, משאלי עם נערכו ברפובליקות העממיות של דונייצק ולוגנסק, זפורוז'יה וחרסון. תוצאותיהם סוכמו, התוצאות ידועות. האנשים עשו את הבחירה שלהם, בחירה ברורה. היום אנו חותמים על הסכמים לקבלת הרפובליקה העממית של דונייצק, הרפובליקה העממית של לוגנסק, מחוז זפורוז'יה ומחוז חרסון לרוסיה. אני בטוח שהאסיפה הפדרלית תתמוך בחוקים החוקתיים לאימוץ והיווצרותם ברוסיה של ארבעה חבלים חדשים, ארבעה סובייקטים חדשים של הפדרציה הרוסית, כי זה רצונם של מיליוני אנשים. וזו, כמובן, זכותם, זכותם הבלתי מעורערת, המעוגנת בסעיף הראשון של מגילת האו"ם, המדבר ישירות על עקרון שוויון הזכויות וההגדרה העצמית של העמים. אני חוזר ואומר: זוהי זכות בלתי ניתנת לערעור של העם, היא מבוססת על אחדות היסטורית, שבשמה ניצחו דורות אבותינו, אלה שממקורותיה של רוסיה העתיקה במשך מאות שנים יצרו והגנו על רוסיה. כאן, בנובורוסיה, נלחמו רומיאנצב, סובורוב ואושאקוב, יקתרינה השנייה ופוטיומקין ייסדו ערים חדשות. כאן עמדו הסבים והסבים שלנו למוות במהלך המלחמה הפטריוטית הגדולה. תמיד נזכור את גיבורי "האביב הרוסי", אלה שלא קיבלו את ההפיכה הניאו-נאצית באוקראינה ב-2014, כל אלה שמתו למען הזכות לדבר בשפת אמם, לשמור על תרבותם, מסורותיהם, האמונה, למען הזכות לחיות. אלו הם לוחמי דונבאס, חללי "אודסה חאטין", קורבנות התקפות טרור בלתי אנושיות שביים משטר קייב. אלו מתנדבים ומיליציות, אלו אזרחים, ילדים, נשים, זקנים, רוסים, אוקראינים, בני לאומים שונים. זהו מנהיג העם האמיתי של דונייצק אלכסנדר זכרצ'נקו, אלה המפקדים הצבאיים ארסן פאבלוב ולדימיר ז'וגה, אולגה קוצ'ורה ואלכסיי מוזגובוי, זה התובע של הרפובליקה של לוגנסק סרגיי גורנקו. זהו הצנחן נורמגומד גדז'ימגומדוב וכל החיילים והקצינים שלנו שמתו את מותם של האמיצים במהלך [[w:הפלישה הרוסית לאוקראינה|המבצע הצבאי המיוחד]]. הם גיבורים. גיבורי רוסיה הגדולה. ואני מבקש מכם לכבד את זכרם בדקת דומיה. מאחורי הבחירה של מיליוני תושבים ברפובליקות העממיות של דונייצק ולוהנסק, במחוזות זפורוז'יה וחרסון, עומד גורלנו המשותף והיסטוריה בת אלף שנים. אנשים העבירו את הקשר הרוחני הזה לילדיהם ולנכדיהם. למרות כל הניסיונות, הם נשאו לאורך השנים אהבה לרוסיה. ואף אחד לא יכול להרוס את התחושה הזו בנו. לכן גם הדורות המבוגרים וגם הנוער, אלו שנולדו לאחר הטרגדיה של קריסת ברית המועצות, הצביעו בעד אחדותנו, בעד עתידנו המשותף. בשנת 1991, בבלובז'סקיה פושצ'ה, מבלי לשאול את רצונם של אזרחים רגילים, החליטו נציגי האליטות של המפלגה דאז למוטט את [[w:ברית המועצות|ברית המועצות]], ואנשים מצאו את עצמם לפתע מנותקים ממולדתם. זה נקרע, ביתר את קהילת עמנו, הפך לאסון לאומי. כפי שפעם לאחר המהפכה נחתכו גבולות הרפובליקות של הברית מאחורי הקלעים, כך מנהיגיה האחרונים של ברית המועצות, בניגוד לביטוי הישיר של רצון רוב העם במשאל העם ב-1991, הרסו את ארצנו הגדולה, פשוט הניחו את האנשים בפני עובדה. אני מודה שהם אפילו לא הבינו לגמרי מה הם עושים ולאילו השלכות זה יוביל בהכרח בסופו של דבר. אבל זה כבר לא משנה. אין ברית המועצות, אי אפשר להחזיר את העבר. כן, ורוסיה היום כבר לא צריכה את זה, אנחנו לא שואפים לזה. אבל אין דבר חזק יותר מהנחישות של מיליוני אנשים, שעל פי תרבותם, אמונתם, מסורותיהם, שפתם, רואים עצמם חלק מרוסיה, שאבותיהם חיו במדינה אחת במשך מאות שנים. אין דבר חזק יותר מהנחישות של האנשים האלה לחזור לארץ המולדת האמיתית וההיסטורית שלהם. במשך שמונה שנים ארוכות היו האנשים בדונבאס נתונים לרצח עם, הפגזות ומצור, ובחרסון ובזפורוז'יה ניסו לטפח באופן פושע שנאה לרוסיה, לכל דבר רוסי. כעת, כבר במהלך משאלי העם, איים משטר קייב באלימות, מוות למורות בבתי ספר, נשים שעבדו בוועדות בחירות, הפחיד מיליוני אנשים שבאו להביע את רצונם בדיכוי. אבל האנשים הבלתי נשברים של דונבאס, זפורוז'יה וחרסון אמרו את דברם. אני רוצה ששלטונות קייב והאדונים האמיתיים שלהם במערב ישמעו אותי, כדי שכולם יזכרו את זה: האנשים החיים בלוגנסק ודונייצק, חרסון וזפורוז'יה הופכים לאזרחים שלנו לנצח. אנו קוראים למשטר קייב להפסיק לאלתר את האש, את כל מעשי האיבה, את המלחמה שהוא שחרר עוד ב-2014, ולחזור לשולחן המשא ומתן. אנחנו מוכנים לזה, נאמר יותר מפעם אחת. אבל לא נדון בבחירת האנשים בדונייצק, לוגנסק, זפורוז'יה וחרסון, היא נעשתה, רוסיה לא תבגוד בה. ורשויות קייב של היום צריכות להתייחס לרצון החופשי הזה של העם בכבוד, ולא שום דבר אחר. זו הדרך היחידה לשלום. נגן על אדמתנו בכל הכוחות והאמצעים העומדים לרשותנו ונעשה הכל כדי להבטיח זאת. בטיחות האנשים שלנו. זוהי משימת השחרור הגדולה של עמנו. אנחנו בהחלט נבנה מחדש ערים ועיירות שנהרסו, מגורים, בתי ספר, בתי חולים, תיאטראות ומוזיאונים, נשקם ונפתח מפעלים תעשייתיים, מיזמים, תשתיות, ביטוח לאומי, פנסיה, שירותי בריאות וחינוך. כמובן שנעבוד על שיפור רמת הביטחון. יחד נוודא שהאזרחים באזורים החדשים ירגישו את התמיכה של כל העם של רוסיה, כל המדינה, כל הרפובליקות, כל השטחים והמחוזות של מולדתנו העצומה. חברים יקרים, עמיתים! היום אני רוצה לפנות לחיילים ולקצינים המשתתפים במבצע הצבאי המיוחד, לחיילי דונבאס ונובורוסיה, אלה שלאחר הצו על הגיוס החלקי מצטרפים לשורות הכוחות המזוינים, במילוי חובתם הפטריוטית, אשר, בקריאת ליבם, הגיעו ללשכות הרישום והגיוס הצבאיות. אני רוצה לפנות להוריהם, לנשותיהם ולילדיהם, לספר להם על מה עמנו נלחם, איזה אויב מתנגד לנו, שמטיל את העולם למלחמות ומשברים חדשים, להפיק את הרווח העקוב מדם שלהם מהטרגדיה הזו. בני ארצנו, אחינו ואחיותינו באוקראינה - הילידים של עמנו המאוחד - ראו במו עיניהם מה מכינים חוגי השלטון של מה שנקרא המערב עבור האנושות כולה. כאן הם, למעשה, פשוט השליכו את המסכות שלהם, הראו את הקרביים האמיתיים שלהם. לאחר התמוטטות ברית המועצות, המערב החליט שהעולם, כולנו, נאלץ לנצח להשלים עם תכתיביו. ואז, ב-1991, המערב ציפה שרוסיה לא תתאושש מזעזועים כאלה ותתפרק מעצמה. כן, זה כמעט קרה – אנחנו זוכרים את שנות ה-90, שנות ה-90 הנוראות, רעבות, קרות וחסרות תקווה. אבל רוסיה התנגדה, התחדשה, התחזקה, שוב תפסה את מקומה הראוי בעולם. יחד עם זאת, המערב חיפש כל הזמן הזה וממשיך לחפש הזדמנות חדשה לפגוע בנו, להחליש ולהרוס את רוסיה, שתמיד חלמו עליה, לפצל את מדינתנו, להעמיד עמים זה מול זה, להכריע אותם לעוני והכחדה. הם פשוט רדופים מהעובדה שיש מדינה כל כך גדולה וענקית בעולם עם הטריטוריה, העושר הטבעי, המשאבים שלה, עִם עַם שלא יודע איך ולעולם לא יחיה לפי פקודות של מישהו אחר. המערב מוכן לעלות על הכל כדי לשמר את המערכת הניאו-קולוניאלית המאפשרת לו להיטפל, למעשה, לשדוד את העולם על חשבון כוחו של הדולר והתכתיבים הטכנולוגיים, לאסוף נתח אמיתי מהאנושות, לחלץ את המקור העיקרי של שגשוג לא הרווח, שכר הדירה של ההגמון. תחזוקה של שכר דירה זה הוא המניע המרכזי, האמיתי והמשרת את עצמו לחלוטין. לכן ביטול שליטה מוחלט הוא האינטרס שלהם. מכאן התוקפנות שלהם כלפי מדינות עצמאיות, כלפי ערכים מסורתיים ותרבויות מקוריות, ניסיונות לערער תהליכים בינלאומיים ואינטגרציה שאינם בשליטתם, מטבעות עולמיים חדשים ומרכזי פיתוח טכנולוגיים. זה קריטי עבורם שכל המדינות יוותרו על ריבונותן ל[[w:ארצות הברית|ארצות הברית]]. האליטות השלטות במדינות מסוימות מסכימות מרצון לעשות זאת, מסכימות מרצון להפוך לוואסאלים; אחרים מקבלים שוחד, מאוימים. ואם זה לא יצליח, הם הורסים מדינות שלמות, ומשאירים מאחוריהם אסונות הומניטריים, הריסות, מיליוני גורלות בני אדם הרוסים, מעוותים, כיסי טרור, אזורי אסון חברתיים, מדינות חסות, מושבות וחצי-מושבות. לא אכפת להם כל עוד הם מקבלים תועלת משלהם. אני רוצה להדגיש שוב שבחמדנות, בכוונה לשמור על כוחו הבלתי מוגבל, יש את הסיבות האמיתיות למלחמה ההיברידית שמנהל המערב הקולקטיבי נגד רוסיה. הם לא מאחלים לנו חירות, אלא הם רוצים לראות בנו מושבה. הם לא רוצים שיתוף פעולה שווה, אלא שוד. הם רוצים לראות אותנו לא כחברה חופשית, אלא כקהל של עבדים חסרי נשמה. עבורם, איום ישיר הוא המחשבה והפילוסופיה שלנו, ולכן הם פולשים לפילוסופיות שלנו. התרבות והאמנות שלנו מהווים סכנה עבורם, אז הם מנסים לאסור אותם. גם ההתפתחות והשגשוג שלנו מהווים איום עליהם – התחרות הולכת וגוברת. הם בכלל לא צריכים את רוסיה, אנחנו צריכים אותה. אני רוצה להזכיר לכם שהטענות לשליטה עולמית בעבר התנפצו לא פעם בגלל האומץ והחוסן של עמנו. רוסיה תמיד תהיה רוסיה. נמשיך להגן על ערכינו ועל מולדתנו. המערב סומך על פטור מעונש, על יציאה מהכל. למעשה, הכל ברחו עם זה עד כה. הסכמים בתחום הביטחון האסטרטגי מגיעים לסל האשפה; הסכמים שהושגו ברמה הפוליטית הגבוהה ביותר מוכרזים כפיקציה; הבטחות נחרצות לא להרחיב את נאט"ו למזרח, ברגע שמנהיגינו לשעבר רכשו אותם, הפכו להונאה מלוכלכת; אמנות על הגנה נגד טילים וטילים לטווח בינוני וקצר נשברו באופן חד צדדי באמתלות מופרכות. כל מה שאנו שומעים מכל הצדדים הוא: "המערב עומד על סדר המבוסס על כללים". מאיפה הם באו? מי בכלל ראה את הכללים האלה? מי הסכים? ראו, אלה סתם הבלים. משהו, הונאה גרידא, סטנדרטים כפולים או כבר משולשים! זה פשוט מיועד לטיפשים. רוסיה היא מעצמה גדולה של דור המילניום, מדינה-ציוויליזציה, והיא לא תחיה לפי חוקים מזויפים ושקריים כאלה. המערב כביכול הוא שרמס את עיקרון אי-ההפרה של הגבולות, וכעת, לפי שיקול דעתו, מחליט למי יש זכות להגדרה עצמית ולמי לא, מי לא ראוי לה. למה הם מחליטים כך, מי נתן להם זכות כזו לא ברור. לעצמם. זו הסיבה שהבחירה באנשים בחצי האי קרים, בסבסטופול, בדונייצק, לוגנסק, זפורוז'יה וחרסון גורמת להם לכעס פראי. למערב הזה אין זכות מוסרית להעריך אותו, אפילו לגמגם על חופש הדמוקרטיה. לא, ומעולם לא היה! האליטות המערביות שוללות לא רק את הריבונות הלאומית ואת החוק הבינלאומי. להגמוניה שלהם יש אופי בולט של טוטליטריות, עריצות ואפרטהייד. הם מחלקים בחוצפה את העולם לוואסאלים שלהם, למדינות כביכול מתורבתות ולכל השאר, שעל פי התוכנית של הגזענים המערביים של ימינו, צריכים להצטרף לרשימת הברברים והפראים. התוויות הכוזבות - "מדינה נוכלת", "משטר סמכותני" - כבר מוכנות, הן מטילות סטיגמה של עמים ומדינות שלמות, ואין בזה שום דבר חדש. אין בכך שום דבר חדש: האליטות המערביות הן מה שהן היו, ונשארו כאלה - קולוניאליסטיות. הם מפלים, מחלקים עמים לזנים "ראשונים" ו"אחרים". מעולם לא קיבלנו ולעולם לא נקבל לאומיות פוליטית וגזענות כזו. ומהי, אם לא גזענות, הרוסופוביה, שמתפשטת כעת בכל העולם? מהי, אם לא גזענות, הרשעתו הדחופה של המערב שהתרבות שלו, הניאו-ליברלית, היא מודל שאין עוררין על העולם כולו? "מי שאינו איתנו הוא נגדנו." גם הכל נשמע מוזר. אפילו החרטה על הפשעים ההיסטוריים שלהם מועברת על ידי האליטות המערביות לכל השאר, ודורשת הן מאזרחי מדינותיהם והן מעמים אחרים להתוודות על מה שאין להם מה לעשות איתו, למשל, בתקופת הקולוניאליזם. כיבושים. ראוי להזכיר למערב שהוא החל את מדיניותו הקולוניאלית עוד בימי הביניים, ולאחר מכן בעקבות סחר העבדים העולמי, רצח העם של שבטי אינדיאנים באמריקה, ביזת הודו, אפריקה, מלחמות אנגליה וצרפת נגד סין, כתוצאה מכך היא נאלצה לפתוח את נמליה לסחר באופיום. מה שהם עשו זה לשים עמים שלמים על סמים, השמידו בכוונה קבוצות אתניות שלמות למען אדמה ומשאבים, ערכו מצוד אמיתי אחר אנשים כמו חיות. זה מנוגד לעצם טבע האדם, האמת, החירות והצדק. ואנו גאים בכך שבמאה ה-20 ארצנו היא שהובילה את התנועה האנטי-קולוניאלית, אשר פתחה הזדמנויות לעמים רבים בעולם להתפתח במטרה לצמצם את העוני ואי השוויון, להתגבר על רעב ומחלות. אני מדגיש שאחת הסיבות לרוסופוביה בת מאות השנים, הזדון הבלתי מוסתר של האליטות המערביות הללו כלפי רוסיה היא דווקא שלא הרשינו לשדוד את עצמנו בתקופת הכיבושים הקולוניאליים, אילצנו את האירופים לסחור לטובה הדדית. זה הושג על ידי יצירת מדינה ריכוזית חזקה ברוסיה, שהתפתחה והתחזקה על הערכים המוסריים הגדולים של האורתודוקסיה, האיסלאם, היהדות והבודהיזם, על התרבות הרוסית והמילה הרוסית הפתוחה לכל. ידוע שתוכניות להתערבות ברוסיה נעשו שוב ושוב, הם ניסו להשתמש גם בתקופות הבעייתיות של תחילת המאה ה-17 וגם בתקופת התהפוכות שלאחר 1917 - הן נכשלו. המערב בכל זאת הצליח לתפוס את העושר של רוסיה בסוף המאה ה-20, כשהמדינה נהרסה. אחר כך קראו לנו גם חברים וגם שותפים, אבל למעשה הם התייחסו אלינו כאל מושבה - טריליוני דולרים הוצאו מהמדינה במסגרת מגוון תוכניות. כולנו זוכרים הכל, לא שכחנו כלום. ובימים אלה ביטאו העמים בדונייצק ולוהנסק, בחרסון ובזפורוז'יה בעד השבת האחדות ההיסטורית שלנו. תודה! מדינות המערב חוזרות על כך במשך מאות שנים שהן מביאות חופש ודמוקרטיה לעמים אחרים. הכל בדיוק הפוך: במקום דמוקרטיה - דיכוי וניצול; במקום חופש - שיעבוד ואלימות. כל הסדר העולמי החד-קוטבי הוא אנטי-דמוקרטי מטבעו ואינו חופשי, הוא מרמה וצבוע לכל אורכו. ארצות הברית היא המדינה היחידה בעולם שהשתמשה בנשק גרעיני פעמיים והרסה את הערים היפניות הירושימה ונגסאקי. אגב, הם יצרו תקדים. הרשו לי גם להזכיר לכם שארצות הברית, יחד עם הבריטים, הפכה את דרזדן, המבורג, קלן וערים גרמניות רבות אחרות להריסות ללא כל צורך צבאי במהלך מלחמת העולם השנייה. וזה נעשה בהתרסה, ללא כל צורך, אני חוזר, צבאי. הייתה רק מטרה אחת: בדיוק כמו במקרה של ההפצצות הגרעיניות ביפן, להפחיד גם את ארצנו וגם את העולם כולו. ארצות הברית הותירה חותם נורא על זכרם של עמי קוריאה ווייטנאם עם "הפצצות שטיח" ברבריות, שימוש בנפאלם ונשק כימי. עד עכשיו הם למעשה כובשים את גרמניה, יפן, הרפובליקה של קוריאה ומדינות אחרות, ובמקביל באופן ציני לעתים קרובות מתייחסים אליהם כבעלי ברית שווים. הקשיבו! מעניין איזו ברית זו? כל העולם יודע שמנהיגי מדינות אלה נצפים, האנשים הראשונים של מדינות אלה מותקנים מכשירי האזנה לא רק במשרדים, אלא גם במגורים. זו ממש בושה. חבל גם למי שעושה את זה וגם למי שכמו עבדים בולעים בשקט ובענווה את הגסות הזו. הם קוראים פקודות וצעקות גסות ומעליבות בכתובת הוואסאלים שלהם סולידריות אירו-אטלנטית, פיתוח נשק ביולוגי, ניסויים באנשים חיים, כולל באוקראינה, מחקר רפואי אצילי. עם המדיניות ההרסנית, המלחמות והשוד שלהם הם עוררו את הזינוק האדיר של זרמי ההגירה של היום. מיליוני אנשים סובלים ממחסור, התעללות, מתים באלפים, מנסים להגיע לאותה אירופה. עכשיו הם מייצאים לחם מאוקראינה. לאן הוא הולך באמתלה של "לספק ביטחון תזונתי למדינות העניות בעולם"? לאן זה הולך? הכל הולך לאותן מדינות אירופה. שם, חמישה אחוז הלכו רק למדינות העניות בעולם. שוב, עוד הונאה והונאה גמורה. האליטה האמריקנית, למעשה, משתמשת בטרגדיה של האנשים האלה כדי להחליש את המתחרים שלהם, כדי להרוס מדינות לאום. זה תקף גם לאירופה, זה תקף גם לזהותן של צרפת, איטליה, ספרד ומדינות נוספות בעלות היסטוריה ארוכה. וושינגטון דורשת עוד ועוד סנקציות נגד רוסיה, ורוב הפוליטיקאים האירופים מסכימים לכך בענווה. הם מבינים בבירור שארצות הברית, על ידי דחיפה לדחייה מוחלטת של האיחוד האירופי מחברות אנרגיה רוסיות ומשאבים אחרים, מובילה למעשה לדה-תיעוש של אירופה, להשתלטות מוחלטת על השוק האירופי - כולם מבינים, האליטות הללו הם אירופאים, הם מבינים הכל, אבל מעדיפים לשרת אינטרסים של אחרים. זו לא עוד עבדות, אלא בגידה ישירה בעמים שלהם. אבל אלוהים יברך אותם, זה עניינם. אבל סנקציות לא מספיקות לאנגלו-סקסים, הם עברו לחבלה - לא יאומן, אבל נכון - לאחר שארגנו פיצוצים בצינורות הגז הבינלאומיים נורד סטרים העוברים לאורך קרקעית הים הבלטי, הם למעשה החלו להרוס את המחבת - תשתית אנרגיה אירופאית. ברור לכל מי שמרוויח מכך. מי שירוויח, הוא הרוויח, כמובן. התכתיב האמריקאי מבוסס על כוח גס, על חוק אגרוף. לפעמים עטוף יפה, לפעמים בלי שום עטיפה, אבל המהות זהה - חוק אגרוף. מכאן הפריסה והתחזוקה של מאות בסיסים צבאיים בכל פינות העולם, התרחבות נאט"ו, הניסיונות להרכיב בריתות צבאיות חדשות כמו AUKUS וכדומה. כמו כן, מתבצעת עבודה פעילה ליצירת קשר צבאי-פוליטי בין וושינגטון - סיאול - טוקיו. כל אותן מדינות שמחזיקות או מבקשות להחזיק בריבונות אסטרטגית אמיתית ומסוגלות לאתגר את ההגמוניה המערבית נכללות אוטומטית בקטגוריה של אויבים. על עקרונות אלה נבנות הדוקטרינות הצבאיות של ארה"ב ושל נאט"ו, הדורשות לא פחות מאשר שליטה מוחלטת. האליטות המערביות מציגות את התוכניות הניאו-קולוניאליות שלהן באותה מידה בצביעות, אפילו תוך יומרה של שלווה, הן מדברות על סוג של בלימה, ומילה ערמומית כזו נודדת מאסטרטגיה אחת לאחרת, אבל, למעשה, פירושה רק דבר אחד - לערער כל מרכזי פיתוח ריבוניים. כבר שמענו על בלימת רוסיה, סין, איראן. אני מאמין שמדינות אחרות באסיה, אמריקה הלטינית, אפריקה, המזרח התיכון, כמו גם שותפות ובעלות ברית נוכחיות של ארצות הברית, הן הבאות בתור. אנחנו יודעים שכל מה שהם לא אוהבים, הם גם מטילים סנקציות נגד בעלות בריתם - תחילה נגד בנק אחד, אחר כך נגד אחר; עכשיו נגד חברה אחת, עכשיו נגד חברה אחרת. זהו אותו נוהג, והוא יתרחב. הם מכוונים לכולם, כולל השכנים הקרובים ביותר שלנו - חבר המדינות העצמאיות. יחד עם זאת, המערב הוא בבירור ומזמן משאלת לב. אז, כשהחלו במלחמת בזק של סנקציות נגד רוסיה, הם האמינו שהם שוב יוכלו לבנות את כל העולם בפקודתם. אבל, כפי שהתברר, סיכוי כל כך ורוד מרגיש רחוק מכולם - אולי מזוכיסטים פוליטיים גמורים ומעריצים של צורות לא מסורתיות אחרות של יחסים בינלאומיים. רוב המדינות מסרבות "לבלוע" ובוחרות בדרך סבירה של שיתוף פעולה עם רוסיה. ברור שהמערב לא ציפה מהם לסרבנות כזו. הם פשוט התרגלו לפעול לפי תבנית, לקחת הכל בחוצפה, סחיטה, שוחד, הפחדה, ולשכנע את עצמם שהשיטות הללו יעבדו לנצח, כאילו היו אוסרות וקפואות בעבר. ביטחון עצמי כזה הוא תוצר ישיר לא רק של התפיסה הידועה לשמצה של הבלעדיות של האדם עצמו - אם כי זה, כמובן, פשוט מפתיע - אלא גם של "רעב מידע" אמיתי במערב. הם הטביעו את האמת באוקיינוס ​​של מיתוסים, אשליות וזיופים, תוך שימוש בתעמולה אגרסיבית ביותר, משקרים בפזיזות, כמו [[w:יוזף גבלס|גבלס]]. ככל שהשקר יהיה מדהים יותר, כך הם יאמינו בו מהר יותר – כך הם פועלים, לפי העיקרון הזה. אבל אי אפשר להאכיל אנשים בדולרים מודפסים ובאירו. אתה לא יכול להאכיל את פיסות הנייר האלה, אלא וירטואליות, מעל עם היוון כזה של רשתות חברתיות מערביות, אי אפשר לחמם בית. כל זה חשוב, על מה אני מדבר. אבל לא פחות חשוב הוא מה שנאמר זה עתה: אתה לא יכול להאכיל אף אחד בנייר כסף - אתה צריך אוכל, וגם לא תחמם אף אחד באותיות הרישיות המנופחות האלה - דרושים נושאי אנרגיה. לכן, פוליטיקאים באותה אירופה צריכים לשכנע את אחיהם לאכול פחות, להתרחץ פחות ולהתלבש חם יותר בבית. ומי שמתחיל לשאול שאלות הוגנות: "בעצם, למה זה כך?" - מוכרזים מיד כאויבים, קיצוניים ורדיקלים. הם מפנים חיצים לרוסיה, הם אומרים: הנה, הם אומרים, מי מקור כל צרותיכם. הם שוב משקרים. מה שאני רוצה להדגיש: יש כל סיבה להאמין שהאליטות המערביות לא הולכות לחפש דרכים בונות לצאת ממשבר המזון והאנרגיה העולמי, שנוצר באשמתן, דווקא באשמתן, כתוצאה מכך המדיניות ארוכת השנים שלהן הרבה לפני המבצע הצבאי המיוחד שלנו באוקראינה, בדונבאס. הם לא מתכוונים לפתור את בעיות העוול ואי השוויון. יש חשש שהם מוכנים להשתמש במתכונים אחרים, מוכרים להם. וכאן כדאי לזכור שהמערב יצא מהסתירות של תחילת המאה ה-20 דרך מלחמת העולם הראשונה. הרווחים ממלחמת העולם השנייה אפשרו לארצות הברית להתגבר סופית על תוצאות השפל הגדול ולהפוך לכלכלה הגדולה בעולם, לכפות על כדור הארץ את כוחו של הדולר כמטבע רזרבה עולמי. והמשבר המאוחר של שנות ה-80 - ובשנות ה-80 של המאה הקודמת גם המשבר החריף - המערב התגבר במידה רבה על ידי ניכוס המורשת והמשאבים של ברית המועצות שהתמוטטה וקרסה בסופו של דבר. זאת עובדה. עכשיו, כדי לצאת מסבך הסתירות הבא, הם צריכים לשבור את רוסיה, מדינות אחרות שבוחרות בדרך הריבונית של הפיתוח, בכל מחיר, כדי לשדוד עוד יותר את העושר של אנשים אחרים, ועל חשבון זה, לסגור, לסתום את החורים שלהם. אם זה לא יקרה, אני לא שולל שינסו להביא לחלוטין את המערכת לקריסה, שאפשר להאשים בה הכל, או חלילה להחליט להשתמש בנוסחה הידועה "המלחמה תכתוב הכל." רוסיה מבינה את אחריותה כלפי הקהילה העולמית ותעשה הכל כדי להחזיר את החממות הללו לעשתונותיהם. ברור שהמודל הניאו-קולוניאלי הנוכחי נחרץ בסופו של דבר. אבל אני חוזר על כך שהבעלים האמיתיים שלה ידבקו בה עד הסוף. פשוט אין להם מה להציע לעולם, פרט לשימור אותה מערכת של שוד וסחטנות. למעשה, הם יורקים על הזכות הטבעית של מיליארדי אנשים, רוב האנושות, לחופש ולצדק, לקבוע את עתידם בעצמם. כעת הם עברו לחלוטין להכחשה קיצונית של נורמות מוסריות, דת ומשפחה. בואו נענה לעצמנו על כמה שאלות פשוטות מאוד. אני רוצה עכשיו לחזור למה שאמרתי, אני רוצה לפנות לכל אזרחי המדינה - לא רק לאותם עמיתים שנמצאים באולם - לכל אזרחי רוסיה: האם אנחנו רוצים שיהיו לנו, כאן, בארצנו, ברוסיה, במקום אמא ואבא, "הורה מספר אחד", "מספר שתיים", "מספר שלוש" (הם כבר התחרפנו לגמרי שם)?! האם אנחנו באמת רוצים שיוטלו על ילדים בבתי הספר שלנו מכיתות היסוד סטיות שמובילות להשפלה והכחדה? להציע שיש כביכול עוד מגדרים מלבד נשים וגברים, ולהציע להם ניתוח לשינוי מין? האם אנחנו רוצים את כל זה עבור ארצנו וילדינו? מבחינתנו כל זה לא מקובל, יש לנו עתיד אחר, משלנו. אני חוזר ואומר, הדיקטטורה של האליטות המערביות מכוונת נגד כל החברות, כולל עמי מדינות המערב עצמם. זה אתגר לכולם. הכחשה מוחלטת כזו של האדם, הפלת האמונה והערכים המסורתיים, דיכוי החירות מקבל תכונות של "דת הפוכה" - שטניזם מוחלט. בדרשת ההר, ישוע המושיע, מוקיע את נביאי השקר, אומר: "בפירותיהם תכירו אותם". והפירות הרעילים האלה כבר ברורים לאנשים - לא רק בארצנו, בכל המדינות, כולל עבור אנשים רבים ובמערב עצמו. העולם נכנס לתקופה של תמורות מהפכניות, הם בעלי אופי בסיסי. מתגבשים מרכזי פיתוח חדשים, הם מייצגים את הרוב – הרוב! - של הקהילה העולמית ומוכנים לא רק להצהיר על האינטרסים שלהם, אלא גם להגן עליהם, ולראות בריבוי קוטביות הזדמנות לחזק את ריבונותם, ולכן לזכות בחופש אמיתי, בפרספקטיבה היסטורית, בזכותם לעצמאות, יצירתית, פיתוח מקורי, לתהליך הרמוני. בכל העולם, כולל באירופה ובארצות הברית, כפי שאמרתי, יש לנו הרבה אנשים בעלי דעות דומות, ואנחנו מרגישים שאנחנו רואים את תמיכתם. תנועה אנטי-קולוניאלית לשחרור נגד הגמוניה חד-קוטבית כבר מתפתחת בתוך המדינות והחברות המגוונות ביותר. הסובייקטיביות שלו רק תגדל. הכוח הזה הוא שיקבע את המציאות הגיאופוליטית העתידית. חברים יקרים! היום אנחנו נלחמים למען דרך צודקת וחופשית, מעל הכל למען עצמנו אנו, לרוסיה, למען התכתיב, העריצות יישארו לנצח בעבר. אני משוכנע שמדינות ועמים מבינים שמדיניות המבוססת על בלעדיות של כל אדם, על דיכוי תרבויות ועמים אחרים, היא מטבעה פלילית, שעלינו לפתוח את הדף המביש הזה. קריסת ההגמוניה המערבית שהחלה היא בלתי הפיכה. ואני חוזר שוב: זה לא יהיה כמו קודם. שדה הקרב אליו קראו לנו הגורל וההיסטוריה הוא שדה הקרב של עמנו, לרוסיה ההיסטורית הגדולה. לרוסיה ההיסטורית הגדולה, למען הדורות הבאים, למען ילדינו, נכדינו ונינים. עלינו להגן עליהם מפני שיעבוד, מפני ניסויים מפלצתיים שמטרתם לשתק את נפשם ורוחם. היום אנחנו נלחמים כדי שאף אחד לא יעלה על דעתו שאפשר לקחת ולמחוק את רוסיה, עמנו, שפתנו, תרבותנו. כיום אנו זקוקים לגיבוש החברה כולה, ולכידות כזו יכולה להתבסס רק על ריבונות, חירות, יצירה וצדק. הערכים שלנו הם אנושיות, רחמים וחמלה. ואני רוצה לסיים את נאומי במילותיו של פטריוט אמיתי איוואן אלכסנדרוביץ' אילין: "אם אני מחשיב את רוסיה למולדתי, זה אומר שאני אוהב ברוסית, מהרהר וחושב, שר ומדבר רוסית; שאני מאמין בכוחות הרוחניים של העם הרוסי רוחו היא רוחי, ייעודו הוא גורלי, סבלו הוא יגוני, פריחתו היא שמתי". מאחורי המילים הללו עומדת בחירה רוחנית גדולה, שבמשך יותר מאלף שנות מדינה רוסית הלכה אחריה דורות רבים של אבותינו. היום אנחנו עושים את הבחירה הזו, אזרחי הרפובליקות העממיות של דונייצק ולוגנסק, תושבי מחוזות זפורוז'יה וחרסון עשו את הבחירה הזו. הם בחרו להיות עם האנשים שלהם, להיות עם המולדת שלהם, לחיות את גורלה, לנצח יחד איתה. האמת איתנו, רוסיה איתנו! ==קישורים חיצוניים== *[http://kremlin.ru/events/president/news/69465 מקור] [[קטגוריה: ולדימיר פוטין]] [[קטגוריה: נאומים מתורגמים]] kk9g0d2vjlmtflvvz304y24yayzgu9d 106 1698670 3019465 3016312 2026-06-10T19:09:49Z Michaelkimmel2 44530 3019465 wikitext text/x-wiki ==פרק טו== ===פסוק ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[מגילת תענית א|בתחילת מגילת תענית:]] הפרושים התעקשו שנסכים לקרבנות של הציבור (כמו הקרבנות עצמם) יירכשו דווקא מהשקלים הציבוריים, ולא יינתנו כמתנה פרטית ע"י יחידים עשירים. במגבית השקלים משתתפים גם גרים ועבדים משוחררים, אבל השתתפותם של נשים עבדים וקטנים היא וולונטארית; וראו [[ביאור:משנה שקלים פרק א#משנה ה|שקלים א ה.]]}}'''"וַיְדַבֵּר... דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – מִשֶּׁל צִבּוּר הַנְּסָכִים בָּאִין; אֵינָן בָּאִין מִשֶּׁל יְחִידִים, וְלֹא מִשֶּׁל {{ב|גֵּרִים|במעמד "גר תושב"}}, וְלֹא מִשֶּׁל נָשִׁים, וְלֹא מִשֶּׁל עֲבָדִים. מִנַּיִן לְרַבּוֹת יְחִידִים וְגֵרִים, נָשִׁים וַעֲבָדִים, {{ב|שֶׁיִּשְׁקְלוּ אוֹ שֶׁיִּשְׁתַּתְּפוּ|אם הם רוצים לתרום}}? אָמַרְתָּ: '''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר"''' – לְרַבּוֹת יְחִידִים. '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – לְרַבּוֹת גֵּרִים. '''"וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם"''' – לְרַבּוֹת נָשִׁים וַעֲבָדִים. וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר '''"בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – לְהַזְהִיר אֶת הַגְּדוֹלִים עַל יְדֵי הַקְּטַנִּים, לְהַנְהִיגָן בְּמִצְוֹת. {{הע-שמאל|היו ששלחו עולות או שלמים בלי נסכים. אם השולחים הם יהודים – הכריחו אותם לממן גם את הנסכים; אבל אם שולחי הקרבן לא היו יהודים, או שלא היה ניתן להכריח אותם לשלם, כי בעל העולה ברח או שהעולה אבדה לו ואחרי זמן נמצאה – ("לעולות הנמצאות" ראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ז#משנה ה|שקלים ז ה]]) מימנו את הנסכים מהקופה הציבורית. כמו כן את המלח ואת העצים, שהיו בשימוש הן על המזבח הן ע"י הכהנים לאכילה, לבישול ולחימום – היו רוכשים מאותה קופה; וראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ז#משנה ה|שקלים ז ה-ז.]] כמובן גם את כל קרבנות הציבור – כולל שעיר המשתלח ביום הכיפורים ופרה אדומה, למרות שהבהמות הללו לא נחשבות כקרבנות ממש; וראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ד#משנה ב|שקלים ד ב.]] לעניין בגדי הכהן הגדול ראו גם [[ביאור:משנה יומא פרק ג#משנה ז|יומא ג ז.]]}}'''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' שֶׁיְּהוּ שׁוֹקְלִין שְׁקָלִים – וְלוֹקְחִין נְסָכִים לְעוֹלוֹת גּוֹיִם, לְעוֹלוֹת הַתּוֹשָׁבִים, לְעוֹלוֹת הַנִּמְצָאוֹת, וְעַל יְדֵי מִי שֶׁהִנִּיחַ עוֹלָתוֹ וּבָרַח. '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' שֶׁיְּהוּ שׁוֹקְלִין שְׁקָלִים – וְלוֹקְחִין נְסָכִים לְשַׁלְמֵי גּוֹיִם, וּלְשַׁלְמֵי תוֹשָׁבִים, וְלַשְּׁלָמִים הַנִּמְצָאִים, וְעַל יְדֵי מִי שֶׁהִנִּיחַ שְׁלָמָיו וּבָרַח. '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹקְלִין שְׁקָלִים – וְלוֹקְחִים מֶלַח, שֶׁיְּהוּ הַכֹּהֲנִים מוֹלְחִים בּוֹ חַטָּאוֹתֵיהֶם וּמִנְחוֹתֵיהֶם, וּמוֹלְחִין בּוֹ אֶת הָעוֹרוֹת. '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' שֶׁיְּהוּ שׁוֹקְלִין שְׁקָלִים – וְלוֹקְחִים עֵצִים, שֶׁיְּהוּ הַכֹּהֲנִים מְבַשְּׁלִין בּוֹ אֶת חַטָּאתֵיהֶן וּמִנְחוֹתֵיהֶן, וְעוֹשִׂין בּוֹ מְדוּרוֹת בֵּית הַמּוֹקֵד לְהִתְחַמֵּם כְּנֶגְדָּן. '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' שֶׁיְּהוּ שׁוֹקְלִין שְׁקָלִים – וְלוֹקְחִין פָּרַת חַטָּאת וְשָׂעִיר מִשְׁתַּלֵּחַ, וְעַל יְדֵי כֹּהֵן הַמְּאַבֵּד, וְעַל יְדֵי מִי שֶׁשִּׁנָּה וְעָשָׂה חַטַּאת הָעוֹף לְמַעְלָה, וְחַטַּאת בְּהֵמָה לְמַטָּה, חוֹבָה כִּנְדָבָה, וּנְדָבָה כְּחוֹבָה; וּלְבוּשֵׁי כֹּהֵן גָּדוֹל {{ב|בְּיוֹם|הכיפורים ולמעשה כל בגדי הכהונה}}, וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁמֵּת וְלֹא מִנּוּ כֹּהֵן אַחֵר תַּחְתָּיו. {{הע-שמאל|מצוות הקרבת נסכים לא חלה לדעת ר' ישמעאל במשכן שבמדבר, אבל ישראל קיבלו אותה כבר שם, ובזכות הקבלה הזאת נכנסו לא"י. המצווה חלה גם על במות בא"י בזמן היתר הבמות. ר' עקיבא חולק על ר' ישמעאל, ולדעתו הקריבו במשכן נסכים, אבל אין להקריב אותם על במה בחו"ל, כגון במקדש חוניו; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קז|ספרי קז.]]}}'''"כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ"''' – קַבֵּל עָלֶיךָ עַד שֶׁלֹּא תָבֹא לָאָרֶץ, מִשֶּׁתָּבֹא לָאָרֶץ – לְהַקְרִיב נְסָכִים; שֶׁבִּזְכוּת שֶׁתְּקַבֵּל עָלֶיךָ – תָּבֹא לָאָרֶץ! יָכוֹל כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ לָאָרֶץ יְהוּ חַיָּבִין לְהַקְרִיב נְסָכִים שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ? אָמַרְתָּ, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''"אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם"''': כַּאֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם – אַתֶּם חַיָּבִין לְהַקְרִיב נְסָכִים, וְלֹא בְּחוּצָה לָאָרֶץ. אוֹ '''"אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם"''', אֵין לִי אֶלָּא בֵּית הַבְּחִירָה; מִנַּיִן לְרַבּוֹת בָּמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם"''' – לְרַבּוֹת בָּמָה. אֵלּוּ דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: יָכוֹל יַעֲשׂוּ בָּמָה בְּחוּצָה לָאָרֶץ וְיַקְרִיבוּ עָלֶיהָ נְסָכִים? אָמַרְתָּ, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''"אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם"''' – כַּאֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם אַתֶּם עוֹשִׂין בָּמָה, וְלֹא בְּחוּצָה לָאָרֶץ! }} ===פסוק ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|את הנסכים יש להקריב אחרי שהקרבן הועלה למזבח, אחרת הם פסולים; וראו [[ביאור:ספרא/אמור#פרשה יב|ספרא אמור פרשה יב ט.]] אין להקריב נסכים לעופות ולמנחות. וכן גם לא לבכור למעשר בהמה ולפסח; וראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ט#משנה ו|מנחות ט ו.]] לכאורה הנסכים מובאים רק על קרבן וולונטארי, שנאמר "לפלא", אבל עד מהרה מוסיפה הדרשה גם קרבנות חובה כגון תמידים ומוספים, וראו גם לקמן פס' טו ולקמן פס' כד. קרבן פסול פטור מהקרבת נסכים, וראו רשימת הקרבנות הפסולים [[ביאור:משנה תמורה פרק ו|בתמורה ו א,]] וכן [[ביאור:משנה בכורות פרק ו#משנה יב|בבכורות ו יב.]]}}'''"וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה' עֹלָה אוֹ זָבַח"''' – אַחַר שֶׁיִּזָּבְחוּ הָאִשִּׁים יִקְרְבוּ הַנְּסָכִים, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁקָּדְמוּ נְסָכִים לָאִשִּׁים. יָכוֹל אִם קָדְמוּ נְסָכִים לָאִשִּׁים יִהְיוּ כְּשֵׁרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לַעֲשׂוֹת רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה'"''' – אִם עָשִׂיתָ רֵיחַ נִיחוֹחַ – הַנְּסָכִים בָּאִין, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁיִּקְדְּמוּ לָאִשִּׁים. יָכוֹל כָּל הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּן יִטְעֲנוּ נְסָכִים? אָמַרְתָּ '''"זֶבַח"''' – פְּרָט לָעוֹפוֹת, '''"אוֹ זֶבַח"''' – פְּרָט לַמְּנָחוֹת! '''"לְפַלֵּא נֶדֶר אוֹ בִנְדָבָה"''' – אֶת שֶׁהוּא בָּא לְפַלֵּא – טָעוּן נְסָכִים; אֶת שֶׁאֵינוֹ בָּא לְפַלֵּא – אֵינוֹ טָעוּן נְסָכִים. '''"נֶדֶר"''' – פְּרָט לַפֶּסַח; '''"נֶדֶר"''' – פְּרָט לַמַּעֲשֵׂר; וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר '''"שְׁלָמִים"''' – פְּרָט לְחַטָּאת; '''"שְׁלָמִים"''' – פְּרָט לְאָשָׁם. הוֹאִיל וְאֵין הַתְּמִידִין בָּאִין לְפַלֵּא, יָכוֹל לֹא יִטְעֲנוּ נְסָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מוֹעֲדֵיכֶם"''', רִבָּה כָּל תָּמִיד וְתָמִיד! '''"מִן הַבָּקָר"''' – פְּרָט לְכִלְאַיִם; וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר '''"מִן הַבָּקָר"''' – פְּרָט לְשׁוֹר שֶׁנָּגַח וְהֵמִית וְיֵשׁ לוֹ עֵדִים! '''"מִן הַצֹּאן"''' – פְּרָט לְרוֹבֵעַ וְלַנִּרְבָּע; וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר '''"מִן הַצֹּאן"''' – פְּרָט לְמֻקְצֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה וְלַנֶּעֱבָד! '''"מִן הָעִזִּים"''' – לַחֲלֹק אֶת הַגָּנוּב וְאֶת הַגָּזוּל שֶׁיָּדְעוּ בּוֹ הָרַבִּים, וְהַשָּׂעִיר שֶׁנָּתַן רֵיחַ וְהַחוֹלֶה. 'מִן הָעִזִּים' – '''"וּמִן הָעִזִּים"''' – לְרַבּוֹת שְׁאָר כָּל הַפְּסוּלִין! }} ===פסוק ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|סתם מנחה היא מנחת סולת בלולה, וראו [[ביאור:משנה מנחות פרק יג|מנחות יג א,]] כר' יהודה.}}'''"וְהִקְרִיב הַמַּקְרִיב קָרְבָּנוֹ לַה'"''', הֲרֵי מִי שֶׁאָמַר 'הֲרֵי מִנְחָה' וְלֹא פֵּרֵשׁ, מִנַּיִן שֶׁיְּבִיאֶנָּה בְּלוּלָה? אָמַרְתָּ: '''"וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה לַה' - סֹלֶת יִהְיֶה קָרְבָּנוֹ"''' {{ממ|ויקרא|ב|א}}. פַּפְּיָס אִישׁ אוֹנָן הָיָה מְקַיְּמָהּ מִכָּאן: '''"וְהִקְרִיב הַמַּקְרִיב קָרְבָּנוֹ לַה' מִנְחָה סֹלֶת עִשָּׂרוֹן בָּלוּל"'''. }} ===פסוק ה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|עולת יולדת ועולת מצורע אינם באים כנדבה ("לפלא"), אבל למרות זאת יש להקריב עליהם נסכים. כאמור לעיל פס' ג, הבכור המעשר והפסח פטורים מנסכים, אבל פסח שעבר זמנו הופך להיות שלמים וחייב בנסכים; ראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ט#משנה ו|פסחים ט ו;]] וכן אם טעה בספירה לעניין מעשר בהמה והקדיש בטעות כבש אחר – יש להקריב את הכבש המוקדש כשלמים; ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ט#משנה ח|בכורות ט ח.]] הקרבן הוא תוצאה של טעות, אבל דיניו חמורים יותר מאלו של הקרבן המקורי.}}'''"וְיַיִן תַּקְרִיב לַנֶּסֶךְ רְבִיעִית הַהִין"''', כְּמִדּוֹת הַיַּיִן – מִדּוֹת הַשֶּׁמֶן, שְׁלֹשֶׁת לֻגִּין שֶׁל עִשָּׂרוֹן. '''"תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה"''', לְפִי שֶׁאָמַרְתָּ "לְפַלֵּא" – אֶת שֶׁהוּא בָּא לְפַלֵּא טָעוּן נְסָכִים; תַּלְמוּד לוֹמַר '''"תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה"''' – לְרַבּוֹת עוֹלַת יוֹלֶדֶת וְעוֹלַת מְצוֹרָע. '''"אוֹ לַזָּבַח"'''. "זֶבַח" – פְּרָט לַפֶּסַח; "זֶבַח" – פְּרָט לִבְכוֹר וּלְמַעֲשֵׂר. '''"לַכֶּבֶשׂ"''' – לְרַבּוֹת פֶּסַח שֶׁעָבַר זְמַנּוֹ; '''"הָאֶחָד"''' – לְרַבּוֹת אֶחָד עָשָׂר בְּמַעֲשֵׂר. }} ===פסוק ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לבהמה שגילה מעט יותר מ-12 חודשים יש כינויים מיוחדים, שהרי כבר אינה כבש ועדיין אינה איל; וראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק א#משנה ג|פרה א ג.]]}}'''"אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה"''' – לְרַבּוֹת אֶת שֶׁהוּא לֹא אַיִל וְלֹא כֶּבֶשׂ, וְטָעוּן נִסְכֵּי אַיִל. אֵימָתַי הוּא לֹא אַיִל וְלֹא כֶּבֶשׂ וְטָעוּן נִסְכֵּי אַיִל? – מִבֶּן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְיוֹם אֶחָד עַד בֶּן שְׁלֹשָׁה עָשָׂר חֹדֶשׁ. רַבִּי טַרְפוֹן קוֹרֵהוּ 'פַּלְגָּס', בֶּן עַזַּאי קוֹרֵהוּ 'נוֹקֵד', רַבִּי יִשְׁמָעֵאל קוֹרֵהוּ 'פְּרוֹגְדוֹס'. }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו לעיל פס' ה. כמות היין בנסכים זהה לכמות השמן. יש לתקן את הנוסח – נסכי איל הם שליש ההין – ארבעה לוגים.}}'''"וְיַיִן תַּקְרִיב לַנֶּסֶךְ שְׁלִישִׁית הַהִין"''', בְּמִדַּת הַיַּיִן – מִדַּת הַשֶּׁמֶן; שְׁלֹשֶׁת לוֹגִין! }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אין הבדל בין נסכי כבשים זכרים לנקבות, ואין הבדל בין נסכי פרים לנסכי פרות. למרות שיש הבדל בין נסכי כבשים לנסכי אילים אין הבדל בין נסכי עגלים לנסכי פרים.}}'''"וְכִי תַעֲשֶׂה בֶן בָּקָר"''' – נִסְכֵּי הַפָּר אוֹ הָעֵגֶל, בֵּין זָכָר בֵּין נְקֵבָה – שָׁוֶה! }} ===פסוק ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לעניין החובה להקריב את הנסכים '''אחרי''' הקרבת הקרבן ראו לעיל פס' ג. אם לא הביא נסכים עם הקרבן יביא אותם אחרי כן – אפילו שנה באיחור.}}'''"וְהִקְרִיב עַל בֶּן הַבָּקָר מִנְחָה"''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁאִם לֹא הֵבִיא עִמּוֹ יָבִיא אַחֲרָיו. וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם לֹא הֵבִיא הַיּוֹם יָבִיא לְמָחָר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"תַּעֲשֶׂה"'''. מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם לֹא הֵבִיא בַּשַּׁבָּת יָבִיא בִּשְׁאָר כָּל יְמוֹת הַשַּׁבָּת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"תַּקְרִיב"'''. וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם לֹא הֵבִיא בְּרֹאשׁ הַחֹדֶשׁ יָבִיא בִּשְׁאָר כָּל יְמוֹת הַחֹדֶשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"תַּעֲשֶׂה"'''. וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם לֹא הֵבִיא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יָבִיא בִּשְׁאָר כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"תַּקְרִיב"'''. וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם לֹא הֵבִיא עַד שֶׁלֹּא בָּשְׁלוּ עֲנָבִים בַּגֶּפֶן יָבִיא מִשֶּׁבָּשְׁלוּ עֲנָבִים בַּגֶּפֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"תַּעֲשֶׂה"'''–'''"תַּקְרִיב"'''–'''"תַּעֲשֶׂה"'''–'''"תַּקְרִיב"'''! }} ===פסוק י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|את היין מהנסכים אין לשרוף על המזבח עם הבשר אלא במקום משלו, וראו [[ביאור:משנה סוכה פרק ד#משנה ט|סוכה ד ט.]] אין לשפוך אותו בבת אחת ואין לטפטף אותו על החוטם.}}לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר '''"נֶסֶךְ אִשֶּׁה"''', יָכוֹל עַל גַּבֵּי הָאִשִּׁים יְהוּ כְּשֵׁרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נֶסֶךְ"''' – יְהֵא לְעַצְמוֹ. '''"נֶסֶךְ"''' – אַל יְהֵא שׁוֹתֵת; '''"נֶסֶךְ"''' – אַל יְהֵא מַטִּיף; '''"נֶסֶךְ"''' – אַל יְהֵא מְעָרֵב קִימְאָה! }} ===פסוק יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו לעיל פס' ח.}}"כָּכָה יֵעָשֶׂה לַשּׁוֹר הָאֶחָד" – כְּנִסְכֵּי בֶּן הַבָּקָר – לַשּׁוֹר. "אוֹ לַשֶּׂה בַכְּבָשִׂים אוֹ בָעִזִּים", כְּנִסְכֵּי כֶּבֶשׂ – כֵּן נִסְכֵּי הָעִזִּים; בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים, בֵּין זְכָרִים בֵּין נְקֵבוֹת. }} ===פסוק יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|היחס בין הסולת לשמן בנסכי כבשים הוא עשרון לשלושה לוגים, ואילו בנסכי אילים ובנסכי פרים הוא 2:4 או 3:6. לכן אין לערב נסכי כבשים בנסכים של אילים או פרים, אבל ניתן לערב נסכי פרים בנסכי אילים; וראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ט#משנה ד|מנחות ט ד.]] נסכים של בהמה אחת אינם מספיקים, אלא יש להכפיל את כמות הנסכים במספר הבהמות.}}'''"כַּמִּסְפָּר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ"''' – מֵבִיא אֶת נִסְכֵּיהֶם וּמְעָרֵב. יָכוֹל שֶׁלֹּא בָּא לוֹמַר שֶׁאַתְּ מְעָרֵב נְסָכִים בִּנְסָכִים, אֶלָּא נִסְכֵּי אֵילִים בְּנִסְכֵּי אֵילִים וְנִסְכֵּי כְבָשִׂים בְּנִסְכֵּי כְבָשִׂים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כְּמִסְפָּרָם"''': מְעָרֵב אַתְּ נְסָכִים בִּנְסָכִים, נִסְכֵּי פָרִים בְּנִסְכֵּי אֵילִים, [נִסְכֵּי כְבָשִׂים] בְּנִסְכֵּי כְבָשִׂים; אֲבָל לֹא נִסְכֵּי כְבָשִׂים בְּנִסְכֵּי פָרִים וְאֵילִים! '''"כָּכָה תַּעֲשׂוּ לָאֶחָד"''', הֲרֵי שֶׁהִקְרִיב עֶשֶׂר עוֹלוֹת אוֹ עֲשָׂרָה זְבָחִים, יָכוֹל יָבִיא מִנְחָה אַחַת לְכֻלָּן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כָּכָה תַּעֲשׂוּ לָאֶחָד כְּמִסְפָּרָם"''' – כַּשִּׁעוּר הַזֶּה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד! }} ===פסוק יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|על הנודר מנחה להביא עשרונות שלמים. הוא יכול לנדב כל כמות עשרונות עד 60. מספר העשרונות המקסימלי שמביא הציבור ביום ראשון של סוכות שחל בשבת הוא 61 (בשני כלים שונים), ולכן היחיד מביא לכל היותר 60 עשרונות; וראו דברי חבריו של ר' שמעון [[ביאור:תוספתא/מנחות/יב#ג|בתוספתא מנחות יב ג.]]}} '''"כָּל הָאֶזְרָח יַעֲשֶׂה כָּכָה אֶת אֵלֶּה"''' – עֶשְׂרוֹנוֹת שְׁלֵמִים; אַף הוּא לֹא יָבִיא אֶלָּא עֶשְׂרוֹנוֹת שְׁלֵמִים! אוֹ מָה {{ב|אֵלֶּה|הציבור}} שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן – אַף הוּא לֹא יָבִיא אֶלָּא שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר "לְהַקְרִיב": אֶת שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַקְרִיב – יַקְרִיב. יָכוֹל שֶׁהוּא מֵבִיא כַּצִּבּוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶת אֵלֶּה". אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר "אֶת אֵלֶּה" שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר "לְהַקְרִיב"; וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר "לְהַקְרִיב" שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר "אֶת אֵלֶּה"! הָא מַה הַדָּבָר? מֵבִיא הוּא כַּצִּבּוּר – חָסֵר עִשָּׂרוֹן אֶחָד! הֵא כֵּיצַד? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: הַצִּבּוּר מֵבִיא שִׁשִּׁים וְאֶחָד – וְהַיָּחִיד מֵבִיא שִׁשִּׁים! }} ===פסוק יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גר חייב להביא קרבן מן החי (שני עופות לעולה) כשהוא מתגייר בין יהודים בא"י. אם התגייר בין גויים בחו"ל והביא עדים על הגיור - חייב גם אז, אבל אם אין לו עדים על הגיור - אינו גר והוא פטור מקרבן; והשוו [[ביאור:ספרא/קדושים#פרק ח|ספרא קדושים פרק ח א.]] לעניין הקרבן ראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קח|ספרי קח.]]}}'''"וְכִי יָגוּר גֵּר"''', יָכוֹל זֶה גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר אֵצֶל גּוֹיִם בִּמְדִינַת הַיָּם? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''"אִתְּכֶם"'''. אֵין לִי אֶלָּא שֶׁעָלָה עִמָּכֶם מִמִּצְרַיִם, מִנַּיִן אֲפִלּוּ עִמָּכֶם בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה? אָמַרְתָּ: '''"אוֹ אֲשֶׁר בְּתוֹכְכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם"'''. '''"וְעָשָׂה אִשֶּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'"''', מְלַמֵּד שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לֶאֱכֹל בַּזְּבָחִים עַד שֶׁיָּבִיא לָאִשִּׁים קָרְבָּן. יָכוֹל אַף מְנָחוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כַּאֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ"''' – בִּבְהֵמָה. מִנַּיִן אַף בְּעוֹפוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כֵּן יַעֲשֶׂה"'''. הָא מָה הַדָּבָר? דָּמִים, לֹא מְנָחוֹת! }} ===פסוק טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הנסכים של כבשי עצרת, שהם מיוחדים בכך שהם שלמי ציבור – זהים לנסכי הכבשים האחרים. ר' יהושע פוטר את הגר מהבאת הקרבן. הגרים התגיירו עם נשותיהם, והנשים נחשבות גיורות בפני עצמן ואינן נספחות לבעליהן. הציץ של הכהן הגדול מרצה על קרבן הגר שנודע לאחר שנשחט שהיה טמא, כשם שהוא מרצה על תקלה כזאת בקרבן ישראל; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קט|ספרי קט.]]}}"'''הַקָּהָל חֻקָּה אַחַת לָכֶם'''" – לְרַבּוֹת שְׁנֵי כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת לַנְּסָכִים! "'''וְלַגֵּר הַגָּר'''", מִכָּאן הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר – צָרִיךְ רִבְעַת הַקֵּן. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהִיא תַּקָּלָה לוֹ. "'''גֵּר'''" – אֵלּוּ הַגֵּרִים, "'''הַגָּר'''" – לְרַבּוֹת נְשֵׁי הַגֵּרִים. "'''חֻקָּה אַחַת לְדוֹרוֹתֵיכֶם... כָּכֶם כַּגֵּר יִהְיֶה לִפְנֵי ה'‏'''" – לְרַבּוֹת גֵּר כְּאֶזְרָח לִרְצִיָּה! }} ===פסוק יח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הביטוי הכפול "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם" ממעט גויים, ומרבה נשים ועבדים וקטנים למצוות חלה. מצוות חלה ניתנה לפני שנחלו את הארץ, ובזכות קבלתה קיבלו את הארץ, אבל אינה נוהגת בחו"ל; והשוו לעיל פס' ב לעניין הנסכים.}}'''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – בְּנֵי יִשְׂרָאֵל חַיָּבִין בְּחַלָּה, אֵין הַגּוֹיִם חַיָּבִין בְּחַלָּה! אוֹ '''"בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים! '''"וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם"''' – רִבָּה נָשִׁים וַעֲבָדִים. וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר: '''"בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – לְהַזְהִיר גְּדוֹלִים עַל יְדֵי הַקְּטַנִּים, לְהַנְהִיגָם בְּמִצְוֹת! '''"בְּבֹאֲכֶם אֶל הָאָרֶץ"''' – קַבֵּל עָלֶיךָ עַד שֶׁלֹּא תָּבוֹא אֶל הָאָרֶץ, כְּשֶׁתָּבוֹא אֶל הָאָרֶץ – לְהַפְרִישׁ חַלָּה. בִּזְכוּת שֶׁתְּקַבֵּל עָלֶיךָ – אַתָּה בָּא אֶל הָאָרֶץ. יָכוֹל כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ לָאָרֶץ יִהְיוּ חַיָּבִין לְהַפְרִישׁ חַלָּה שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''"אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה"''' – אַתֶּם חַיָּבִין לְהַפְרִישׁ חַלָּה, וְלֹא בְּחוּצָה לָאָרֶץ! }} ===פסוק יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הגדרת לחם לענייני הלכה מרובים – מחמשת מיני דגן, וראו [[ביאור:משנה חלה פרק א|חלה א א-ב.]]}}"'''וּלְקַחְתֶּם לָכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ'''", אֶת שֶׁהוּא לֶחֶם – חַיָּב; שֶׁאֵינוֹ לֶחֶם – אֵינוֹ חַיָּב. אֵיזֶהוּ לֶחֶם? הַחִטָּה וְהַשְּׂעוֹרָה וְכוּ', קְמָחִים בְּצֵקוֹת וּתְבוּאָה – אֲסוּרִין בֶּחָדָשׁ מִלִּפְנֵי הַפֶּסַח, מִלִּקְצוֹר לִפְנֵי הָעֹמֶר. וְאוֹכֵל מֵהֶן כַּזַּיִת מַצָּה בַּפֶּסַח – יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, כַּזַּיִת חָמֵץ – בְּהִכָּרֵת. וְכֹל שֶׁנִּתְעָרֵב בּוֹ אֶחָד מֵחֲמֶשְׁתָּן – הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בַּפֶּסַח, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא בּוֹ מַרְאֵה פַּת וְטַעַם פַּת. {{הע-שמאל|מידת הקב הלכה וגדלה במשך השנים. במדבר הכמות המינימלית החייבת בחלה היתה שבעה רבעים, בירושלים הם נמדדו כקב וחצי, כלומר שישה רבעים, ובימי המשנה הם נחשבו כחמישה רבעים; וראו [[ביאור:משנה חלה פרק ב#משנה ו|חלה ב ו.]] לעניין התבשיל והלחם הממותק ראו [[ביאור:משנה חלה פרק א#משנה ד|חלה א ד-ה.]]}}תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֶחֶם', "'''מִלֶּחֶם הָאָרֶץ'''", וְלֹא כָּל לֶחֶם, פְּרָט לְעִסָּה קְטַנָּה. אֵיזוֹ הִיא גְּדוֹלָה? שִׁבְעַת רְבָעִים שֶׁל מִדְבָּרִיִּים, וְקַב וָחֵצִי יְרוּשַׁלְמִיִּים – שֶׁהֵן חֲמֵשֶׁת רְבָעִים מִשֶּׁלָּנוּ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: חֲמֵשֶׁת רְבָעִים מְתֻקָּנִין לִפְטוֹר. "'''מִ'''לֶּחֶם" וְלֹא כָּל לֶחֶם, פְּרָט לַמְבֻשָּׁל וְהַסֻּפְגָּנִין וְהַדֻּבְשָׁנִין וְהָאִיסְקְרִיטִין וְחַלַּת הַמַּסְרֵית וְהַמְדֻמָּע, שֶׁפְּטוּרִים מִן הַחַלָּה, וְהַקְּנוֹקָנוֹת חַיָּבִים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה חלה פרק ד|חלה ד א-ד.]]}}וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר "'''וְהָיָה'''" – לְרַבּוֹת שְׂאוֹר שֶׁנְּשָׁכוֹ בִּסְרִידָה. מִכָּאן אָמְרוּ: שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁעָשׂוּ שְׁנֵי קַבִּין וְנָשְׁכוּ זֶה בָּזֶה – פְּטוּרִין מִן הַחַלָּה. אֵין צָרִיךְ לוֹמַר הָאִשָּׁה שֶׁעָשֶׂת שְׁנֵי קַבִּין וְקַב אֹרֶז אוֹ קַב תְּרוּמָה בָּאֶמְצַע – אֵין מִצְטָרְפִין, [דָּבָר שֶׁנִּטְּלָה חַלָּתוֹ בָּאֶמְצַע – מִצְטָרְפִין,] שֶׁכְּבָר נִתְחַיֵּב בַּחַלָּה. קַב יָשָׁן וְקַב חָדָשׁ שֶׁנָּשְׁכוּ זֶה בָּזֶה – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: יִטּוֹל מִן הָאֶמְצַע, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. }} ===פסוק כ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אין להפריש חלה לפני שיש עיסה, שנאמר "חלה", וראו [[ביאור:משנה חלה פרק ב#משנה ה|חלה ב ה.]] אין להמתין עד שהחלה תיאפה לגמרי, אלא יש להפריש אותה מן הבצק שהתגלגל (הפך לגוש אחד של בצק). לכן אם קנה בצק מגולגל מן הגוי, או אם קבל ממנו קמח כדי להכין ממנו בצק עבור הגוי, או אם היו שניהם שותפים בעיסה, וחלקו של היהודי היה פחות משיעור החייב בחלה – פטור מהפרשת החלה; וראו [[ביאור:משנה חלה פרק ג#משנה ה|חלה ג ה.]]}} '''"רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם"''', יָכוֹל אַף חִטִּים וְקֶמַח? תַּלְמוּד לוֹמַר "חַלָּה". אִי "חַלָּה", יָכוֹל אַף חַלָּה אֲפוּיָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "רֵאשִׁית". הָא כֵּיצַד? יַעֲמִיד עֲרִיסָה וְיַפְרִישׁ מִן הַמֻּבְחָר. '''"רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם"''' - שֶׁלָּכֶם חַיֶּבֶת, אֶלָּא שֶׁל גּוֹיִם - אֵינָהּ חַיֶּבֶת. מִכָּאן אָמְרוּ: נָכְרִי שֶׁנָּתַן לוֹ עִסָּה - פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה. נְתָנָהּ לוֹ בְּמַתָּנָה עַד שֶׁלֹּא גִּלְגֵּל – חַיָּב. מִשֶּׁגִּלְגֵּל - פָּטוּר. הָעוֹשֶׂה עִסָּה עִם הַגּוֹיִם, אִם אֵין בְּשֶׁל יִשְׂרָאֵל כַּשִּׁעוּר - פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה! }} ===פסוק כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|עיסת הכלבים נמצאת בגבול בין מאכל אדם (אם הרועים אוכלים ממנה) למאכל הכלבים (אם רק כלבים אוכלים אותה); וראו [[ביאור:משנה חלה פרק א#משנה ח|חלה א ח.]]}}'''"מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם"''', אִם לְלַמֵּד 'שֶׁלָּכֶם חַיֶּבֶת, בְּשֶׁל גּוֹיִם אֵינָהּ חַיֶּבֶת' – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם"'''? שֶׁלָּכֶם חַיֶּבֶת, שֶׁל חַיָּה אֵינָהּ חַיֶּבֶת. מִכָּאן אָמְרוּ: עִסַּת כְּלָבִים שֶׁהָרוֹעִים אוֹכְלִין מִמֶּנָּה – חַיֶּבֶת בַּחַלָּה, וּמְעָרְבִין בָּהּ וּמִשְׁתַּתְּפִין בָּהּ, וּמְבָרְכִין עָלֶיהָ וּמְזַמְּנִין עָלֶיהָ, וְנֶאֱפֵית בְּיוֹם טוֹב, וְיוֹצֵא בָּהּ מִשּׁוּם מַצָּה, וְחַיָּב עָלֶיהָ מִשּׁוּם חָמֵץ, וְנִקַּחַת בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר, וּמִטַּמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִין. וְאִם אֵין הָרוֹעִים אוֹכְלִין מִמֶּנָּה – אֵינָם חַיָּבִים בַּחַלָּה וְכוּ'! '''"תִּתְּנוּ"''', יָכוֹל יוֹצְאֵי מִצְרַיִם? מִנַּיִן אַף לַדּוֹרוֹת? אָמַרְתָּ: '''"תִּתְּנוּ לַה' תְּרוּמָה לְדֹרֹתֵיכֶם"'''! }} ===פסוק כב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מטשטשת את ההבחנה בין שוגג למזיד, בטענה שסופו של השוגג במצווה לעבור עליה במזיד. לכן יש צורך בכפרה גם לעבירה בשגגה, למרות שהעבריין לא התכוון לעבירה. הביטוי "ועשו אחת מכל מצוות ה'" וכו' הוא מ[[ויקרא ד יג]]. אצלנו לומדים שמדובר במצווה אחת מסוימת מלשון היחיד "נעשתה". לטענה שאיסור ע"ז שקול ככל שאר המצוות ראו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיא|ספרי קיא.]]}}'תִּשְׁגּוּ' – "'''וְכִי''' תִּשְׁגּוּ" – לוֹמַר: אִם שְׁגַגְתֶּם בְּאַחַת מִכָּל הַמִּצְוֹת – סוֹפְכֶם לְהָזִיד בָּהֶם! אִם שְׁגַגְתֶּם בְּכָל הַמִּצְוֹת – סוֹפְכֶם לְהָזִיד בָּהֶם! אִם הֲזַדְתֶּם בְּכָל הַמִּצְוֹת – סוֹפְכֶם לִשְׁגּוֹת בַּעֲבוֹדָה זָרָה! "וְכִי תִּשְׁגּוּ" בַּעֲבוֹדָה זָרָה – סוֹפְכֶם לְהָזִיד בָּהּ! "תִּשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ", יָכוֹל שֶׁהוּא מְדַבֵּר בְּכָל הַמִּצְוֹת? אָמַרְתָּ "אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה בִשְׁגָגָה" – בְּאַחַת מִכָּל הַמִּצְוֹת דִּבֵּר, וְלֹא דִּבֵּר בְּכָל הַמִּצְוֹת. אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר בְּ"כָל הַמִּצְוֹת", שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר "בְּאַחַת"; וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר "בְּאַחַת", שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר בְּ"כָל הַמִּצְוֹת". הָא מַה מִּצְוָה שֶׁכָּל הַמִּצְוֹת תְּלוּיִין בָּהּ? זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת בְּרִית ה'" וגו' {{ממ|דברים|ד|ט}} }} ===פסוק כג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|פירוש אלטרנטיבי וזיהוי אלטרנטיבי למצווה הבסיסית שעליה מדובר כאן. המילה, בניגוד לע"ז, היא מצוות עשה, ולכן מתאימה יותר ממנה לביטוי "אשר ציווה ה'... ביד משה". דורש "ביד משה" – אתם עלולים לשלוח יד במשה וכו'. יתכן שלפנינו רמז לאגדות על רצח נביאים ע"י ישראל, ראו [[יבמות מט ב]] ועוד.}}'''"צִוָּה ה'... בְּיַד מֹשֶׁה"''' – אֵיזוֹהִי שֶׁנִּצְטַוּוּ עָלֶיהָ אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים, וּבָא מֹשֶׁה וַאֲמָרָהּ? זוֹ מִילָה! '''"אֲלֵיכֶם בְּיַד מֹשֶׁה"''' – סוֹפְכֶם לִשְׁלֹחַ יָד בְּמֹשֶׁה! '''"מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה ה'"''' – סוֹפְכֶם לִשְׁלֹחַ יָד בַּנְּבִיאִים! '''"וָהָלְאָה לְדֹרֹתֵיכֶם"''' – סוֹפְכֶם לִשְׁלֹחַ יָד בְּבֵית הַבְּחִירָה! }} ===פסוק כד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|דורש פעמיים: "מעיני העדה" – העלם דבר עם שגגת המעשה, וכן "נעשתה בשגגה" – שגגת המעשה. בי"ד חייבים רק אם הורו היתר בע"ז והציבור אכן נשמע להם ועבד ע"ז; וראו [[ביאור:משנה הוריות פרק ב#משנה ג|הוריות ב ג.]]}}'''"וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה"''', נֶאֱמַר כָּאן "מֵעֵינֵי" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "מֵעֵינֵי הַקָּהָל" {{ממ|ויקרא|ד|יג}}; מָה "עֵינֵי" הָאָמוּר כָּאן – מְלַמֵּד שֶׁהֵן מְבִיאִין עַל הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה, אַף "מֵעֵינֵי הַקָּהָל" הָאָמוּר לְהַלָּן – מְלַמֵּד שֶׁהֵן מְבִיאִין עַל הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה! '''"נֶעֶשְׂתָה"''' – פְּרָט לְשֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית; '''"בִּשְׁגָגָה"''' – פְּרָט לְמֵזִיד. {{הע-שמאל|דיני הקרבן אם עברו על "אחת מכל המצוות" מפורשים ב[[ויקרא ד]]: הציבור והכהן המשיח מביאים פר. דיני הקרבן בעבירה על "מצווה יחידית", היא ע"ז, מפורשים כאן: הציבור מביא פר והמשיח – ככל אדם – מביא עז. בקרבן יום הכיפורים, המפורש ב[[ויקרא טז]], מביא המשיח פר והציבור שעיר, כלומר יש בכל אחד מהשניים צד חמור וצד קל, ואין ביניהם היררכיה המאפשרת קל וחומר; וראו [[ביאור:ספרא/חובה#פרשה ג|ספרא חובה פרשה ג א-ג,]] הצד השני של הדרשה הזאת.}} '''"וְעָשׂוּ כָל הָעֵדָה פַּר"''' – מִצְוָה לְהָבִיא פַּר, לֹא כִּשְׂבָּה וְלֹא שְׂעִירָה; '''"בֶּן בָּקָר"''' – לֹא חִלּוּף! וַהֲלֹא דִּין הוּא: הוֹאִיל וְהַמָּשִׁיחַ מֵבִיא פַּר, וְהַצִּבּוּר מְבִיאִין פַּר; אִם אֵין מָשִׁיחַ מֵבִיא חִלּוּף פָּרוֹ – אַף הַצִּבּוּר לֹא יָבִיאוּ חִלּוּף פָּרוֹ! וְקַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מָשִׁיחַ, שֶׁלֹּא שָׁוָה קָרְבָּנוֹ לְאַחַת מִכָּל הַמִּצְווֹת [לְקָרְבָּנוֹ בְּמִצְוָה יְחִידִית] – אֵינוֹ מֵבִיא חִלּוּף פָּרוֹ, [צִבּוּר, שֶׁשָּׁוָה קָרְבָּנוֹ לְאַחַת מִכָּל הַמִּצְווֹת לְקָרְבָּנוֹ לְמִצְוָה יְחִידִית – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יָבִיא חִלּוּף פָּרוֹ?] לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּמָשִׁיחַ, שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא חִלּוּף פָּרוֹ – שֶׁשָּׁוָה קָרְבָּנוֹ לְאַחַת מִכָּל הַמִּצְווֹת לְקָרְבָּנוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, תֹּאמַר בְּצִבּוּר, שֶׁיָּבִיא חִלּוּף פָּרוֹ, מִפְּנֵי מָה? שֶׁ[לֹּא] שָׁוָה קָרְבָּנוֹ לְאַחַת מִכָּל הַמִּצְווֹת לְקָרְבָּן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְעָשׂוּ כָל הָעֵדָה פַּר"''' – מִצְוָה לְהָבִיא פַּר, לֹא כִּשְׂבָּה וְלֹא שְׂעִירָה; '''"בֶּן בָּקָר"''' – וְלֹא חִלּוּף! {{הע-שמאל|למרות שהפר אינו מובא כקרבן התנדבותי יש להביא גם את נסכיו, והשוו לעיל פס' ג ופס' טו.}}'''"לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַה'"''', לְפִי שֶׁאָמַרְתָּ "לְפַלֵּא נֶדֶר" {{ממ|במדבר|טו|ג}}, אֶת שֶׁהוּא בָּא לְפַלֵּא נֶדֶר – טָעוּן נְסָכִים, וְאֶת שֶׁאֵינוֹ בָּא לְפַלֵּא נֶדֶר – אֵינוֹ טָעוּן נְסָכִים; הוֹאִיל וְאֵין הַפָּר הַזֶּה בָּא לְפַלֵּא, יָכוֹל לֹא יְהֵא טָעוּן נְסָכִים? אָמַרְתָּ: "לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַה'" – "וּמִנְחָתוֹ וְנִסְכּוֹ כַּמִּשְׁפָּט"! {{הע-שמאל|שעיר החטאת אינו מובא בשאר המצוות אלא רק בע"ז עם הפר. הכתיב החסר מלמד שהקב"ה חסר מליבם כשעבדו ע"ז.}}'''"וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת"''' – שֶׁיְּהֵא קָרְבָּנוֹ לְשֵׁם חַטָּאת. "לְחַטָּת" חָסֵר אָלֶ"ף, לְלַמֶּדְךָ שֶׁקָּרְבָּן זֶה עַל שִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה הוּא; מָה אָלֶ"ף, רִאשׁוֹן לְכָל הָאוֹתִיּוֹת – כָּךְ זֶה כָּפַר בִּיחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן לְכָל בְּרִיּוֹתָיו! }} ===פסוק כה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|למרות שהכהן הגדול והנשיא ששגגו מביאים בדרך כלל קרבנות מיוחדים – המשיח פר והנשיא שעיר זכר – בע"ז הם נחשבים חלק מהציבור ואין להם קרבן אישי; בניגוד [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיא|לספרי סוף קיא.]] לעניין הסמיכה על החטאת ראו דברי ר' שמעון [[ביאור:ספרא/חובה#פרק ו|בספרא חובה פרק ו ג.]]}}'''"וְכִפֶּר הַכֹּהֵן"''', הוֹאִיל וְהַמָּשִׁיחַ בִּכְלַל עָם – יָצָא מִכְּלַל עָם, לִידּוֹן בְּפָר; וְהַנָּשִׂיא בִּכְלַל עָם – יָצָא מִכְּלַל עָם, לִידּוֹן בְּשָׂעִיר; יָכוֹל שֶׁיִּהְיוּ נִידּוֹנִין עַל עֲבוֹדָה זָרָה בִּפְנֵי עַצְמָן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"'''; אֵין לִי אֶלָּא עֲדַת יִשְׂרָאֵל. וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת עֲדַת גֵּרִים, נָשִׁים וַעֲבָדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "עַל '''כָּל''' עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". '''"וְנִסְלַח לָהֶם כִּי שְׁגָגָה הִיא"''', עַל שֶׁשָּׁגְגוּ וְחָטְאוּ לַשֵּׁם. '''"וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה'"''' – מְבִיאִים הֵם. '''"וְחַטָּאתָם לִפְנֵי ה' עַל שִׁגְגָתָם"''' – הֲרֵי חַטָּאתָם כְּשִׁגְגָתָם, לוֹמַר: מַה שִׁגְגָתָם טְעוּנָה וִדּוּי וּסְמִיכָה וְכַפָּרָתָהּ מִבִּפְנִים, וּשְׂרֵפָתָהּ אַבֵּית הַדֶּשֶׁן – אַף חַטָּאתָם כָּךְ! }} ===פסוק כו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לעניין כפרה של שבט ראו דברי ר' יהודה [[ביאור:משנה הוריות פרק א#משנה ה|בהוריות א ה.]] אם שבט אחד חטא יש לו קרבן משלו, ואיתו מתכפר גם לגרים הקשורים לשבט. הכפרה הלאומית חלה על כל הנספחים ללאום, כולל גרים, נשים ועבדים – אבל לא על המזידים!}} '''"וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם"''' – זֶה גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר עִם הַשֵּׁבֶט, שֶׁיִּתְכַּפֵּר לוֹ עִמּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה בַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר גָּר הַגֵּר אִתּוֹ שָׁם תִּתְּנוּ נַחֲלָתוֹ" {{ממ|יחזקאל|מז|כג}}, וְכִי יֵשׁ לַגֵּרִים נַחֲלָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? וְאֵיזוֹ הִיא נַחֲלָתוֹ? זוֹ כַּפָּרָתוֹ. "גֵּר" – אֵלּוּ הַגֵּרִים. "'''הַ'''גֵּר" – לְרַבּוֹת נְשֵׁי גֵּרִים. "כִּי לְכָל הָעָם" – רִבָּה נָשִׁים וַעֲבָדִים. "בִּשְׁגָגָה" – פְּרָט לְמֵזִיד. }} ===פסוק כז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|פר בית הדין מכפר לכל מי שחטא עם הציבור, ואין לחוטא צורך לכפרה נוספת, בין שחטא כל הציבור, בין שחטא רובו; אבל אם החוטא חטא בפני עצמו, ולא בגלל הוראת בית הדין – גם הוא חייב להביא עז לחטאת. וראו [[ביאור:משנה הוריות פרק א|הוריות א, א-ה.]]}}'''"וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה"''', לְפֶה שֶׁנֶּאֱמַר "וְעָשׂוּ כָל הָעֵדָה פָּר" – בִּזְמַן שֶׁהוֹרוּ בֵּית דִּין וְעָשׂוּ צִבּוּר – בֵּית דִּין מְבִיאִין פָּר עַל יְדֵיהֶן. יָכוֹל יָבִיאוּ בֵּית דִּין פָּר עַל יְדֵיהֶן, וְיַחְזְרוּ יְחִידִים וְיָבִיאוּ שְׂעִירָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה"''': הַחוֹטֵא בִּפְנֵי עַצְמָהּ מְבִיאָהּ, לֹא הַחוֹטֵא עִם הַצִּבּוּר. יָכוֹל שֶׁאֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהוֹרוּ בֵּית דִּין וְעָשׂוּ צִבּוּר; בִּזְמַן שֶׁהוֹרוּ בֵּית דִּין וְעָשׂוּ מְרֻבִּין – בֵּית דִּין מְבִיאִין פָּר עַל יְדֵיהֶן. יָכוֹל יָבִיאוּ בֵּית דִּין פָּר עַל יְדֵיהֶן, וְיַחְזְרוּ יְחִידִים וְיָבִיאוּ שְׂעִירָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא"''', הַחוֹטֵא בִּפְנֵי עַצְמָהּ מְבִיאָהּ, לֹא הַחוֹטֵא עִם הַמְרֻבִּין! הוֹרוּ בֵּית דִּין וְטָעוּ, וְיָדְעוּ שֶׁטָּעוּ וְחָזְרוּ בָּהֶן, וְהָיָה אֶחָד נוֹהֵג בְּהוֹרָאָתָן; יָכוֹל שֶׁהוּא מֵבִיא כַּצִּבּוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא"''' – הַחוֹטֵא בִּפְנֵי עַצְמָהּ מְבִיאָהּ, לֹא עַל הוֹרָאַת בֵּית דִּין. מְמַעֵט אֲנִי אֶת אֵלּוּ שֶׁהֵן תְּלוּיִין בְּהוֹרָאַת בֵּית דִּין, וְלֹא אֲמַעֵט אֶת אֶחָד שֶׁהוֹרָה מִפִּי עַצְמוֹ כְּהוֹרָאַת בֵּית דִּין, שֶׁהוּא מֵבִיא כַּצִּבּוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא"''' – נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא – בִּפְנֵי עַצְמָהּ הִיא מְבִיאָהּ, לֹא עַל הוֹרָאַת בֵּית דִּין! {{הע-שמאל|לדעת בית הלל אם בתחילת העבירה או בסופה היה מצב שאינו שגגה אלא אונס או זדון – אין היחיד מביא שעירה, וכן אם לא בכל הזמן היה זדון – אין החוטא נהרג.}}'''"בִּשְׁגָגָה"''' – פְּרָט לְמֵזִיד; '''"בִּשְׁגָגָה"''' – פְּרָט לְאָנוּס; '''"בִּשְׁגָגָה"''' – שֶׁתְּהֵא שְׁגָגָה מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. לֹא בִּזְמַן שֶׁתְּחִלָּתוֹ שׁוֹגֵג וְסוֹפוֹ מֵזִיד, תְּחִלָּתוֹ שׁוֹגֵג וְסוֹפוֹ אָנוּס, תְּחִלָּתוֹ מֵזִיד וְסוֹפוֹ שׁוֹגֵג, תְּחִלָּתוֹ מֵזִיד וְסוֹפוֹ אָנוּס, תְּחִלָּתוֹ אָנוּס וְסוֹפוֹ שׁוֹגֵג, תְּחִלָּתוֹ אָנוּס וְסוֹפוֹ מֵזִיד. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נִדּוֹן עַל הַשְּׁגָגָה וְאַחַר כָּךְ נִדּוֹן עַל הַזָּדוֹן וְעַל הָאֹנֶס. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אִם אֵין שְׁגָגָה מִתְּחִלָּה עַד סוֹף הֲרֵי זֶה פָּטוּר! {{הע-שמאל|חטאת בשגגה של עבודה זרה היא דווקא עז נקבה, ואילו חטאת על עבירות אחרות עשויה להיות כבשה או עז. לעניין גיל העז ראו [[ביאור:משנה פרה פרק א#משנה ד|פרה א ד.]]}}'''"וְהִקְרִיבָהּ עֵז"''', יָצְתָה חַטַּאת עֲבוֹדָה זָרָה מִכְּלַל כָּל הַחַטָּאוֹת, וְנִקְבְּעָה בִּשְׂעִירָה! '''"בַּת שְׁנָתָהּ"''', בַּת שְׁנָתָהּ לְעַצְמָהּ, לֹא בַּת שְׁנָתָהּ לַשָּׁנִים; '''"לְחַטָּאת"''' – שֶׁיְּהֵא הֶקְדֵּשָׁהּ לְשֵׁם חַטָּאת! }} ===פסוק כח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אם רוב הציבור חטא – מביאים כולם את קרבנות הכפרה, כולל אלו שלא חטאו למעשה; וראו גם דברי ר' יהודה [[ביאור:משנה הוריות פרק א#משנה ה|בהוריות א ה;]] אבל חובת הקרבן של אלו שלא חטאו אינה מעכבת את הכפרה לחוטאים שהביאו את קרבנותיהם.}}'''"וְכִפֶּר הַכֹּהֵן"''' – לְרַבּוֹת יְחִידִים שֶׁהָיוּ בְּתוֹכָם שֶׁלֹּא חָטְאוּ עִמָּהֶן, שֶׁהֵן צְרִיכִין כַּפָּרָה. יָכוֹל אִם הֵבִיאוּ לֹא יִתְכַּפֵּר לָהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל הַנֶּפֶשׁ הַשֹּׁגֶגֶת בְּחֶטְאָה בִשְׁגָגָה לִפְנֵי ה' לְכַפֵּר עָלָיו"''', עַל שֶׁשָּׁגַג וְחָטָא לְשָׁם! }} ===פסוק כט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הזכות להתכפר בחטאת שמורה רק לישראל ולגרים, ואילו לגויים אין כפרה אפילו אם שגגו; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיב|ספרי קיב.]]}}"'''הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל'''" – הָאֶזְרָח מֵבִיא חַטָּאת, אֵין הַגּוֹיִים מְבִיאִין חַטָּאת. אוֹ "'''הָאֶזְרָח'''" – פְּרָט לַגֵּרִים? אָמַרְתָּ 'גֵּר' – אֵלּוּ הַגֵּרִים; "'''הַגֵּר'''" – לְרַבּוֹת נְשֵׁי גֵּרִים! }} ===פסוק ל=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|חכמים מרחיבים את עבירת ע"ז גם לחוטאים בחטאים תיאולוגיים שהיו בימיהם, כגון כפירה באלוהות או אמונה בשתי רשויות, כדעת הזורואסטרים והגנוסטיקאים; וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שכט|ספרי דברים שכט.]] לעניין הדרשה על גידוף-גירוף הקערה ראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיב|ספרי קיב.]]}} '''"וְהַנֶּפֶשׁ"''' – זֶה הָאוֹמֵר אֵין רְשׁוּת בַּשָּׁמַיִם. 'נֶפֶשׁ', "'''וְ'''נֶפֶשׁ" – זֶה הָאוֹמֵר שְׁתֵּי רָשֻׁיּוֹת בַּשָּׁמַיִם. '''"אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַמֵּזִיד. '''"אֶת ה' הוּא מְגַדֵּף"''': לְמָה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה דּוֹמִין? לְאֶחָד שֶׁנָּטַל קְעָרָה וְגִדְּפָהּ, וְלֹא שִׁיֵּר הֵימֶנָּה כְּלוּם! '''"וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ"''' – לֹא הַצִּבּוּר. '''"הַהִיא"''' – כְּשֶׁהִיא יְחִידָה. '''"הַהִיא"''' – לֹא אֲנוּסָה וְלֹא מֻכְרַעַת! }} ===פסוק לא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו דוגמאות לדרשות של דופי ולהתנגדות לאותנטיות של התורה [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיב|בספרי קיב.]] כאן כוללים בכרת על ע"ז גם בעל אוב וידעוני.}} '''"כִּי דְבַר ה' בָּזָה"''' – זֶה הָאוֹמֵר 'לָמָּה נִכְתַּב זֶה?' '''"וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַר"''' – זֶה הָאוֹמֵר 'כָּל הַתּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם חוּץ מִן הַפָּסוּק הַזֶּה!' '''"הִכָּרֵת תִּכָּרֵת"''' – הִכָּרֵת עֲבוֹדָה זָרָה קוֹדֵם לְכָל הַכְּרִיתוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. '''"וְהַנֶּפֶשׁ הַהִיא"''' – לְרַבּוֹת בַּעַל אוֹב אוֹ יִדְּעוֹנִי. '''"עֲוֺנָה בָהּ"''' – אַף לְאַחַר מִיתָה. }} ===פסוק לב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|מקומו של האדם הוא ארבע אמות, ולכן מותר גם למי שלא הגדיר מקום לשביתתו להסתובב בשבת בתוך ארבע אמותיו; וראו [[ביאור:משנה ערובין פרק ד|ערובין ד א-ה.]] מובא כאן רמז לאפשרות להחמיר עוד יותר, ולאסור על האדם לשנות את תנוחתו בשבת – האפשרות הזאת נראית כטענה נגד הצדוקים ואנשי ים המלח, שלא הודו בעירוב התחומים. "מהלכי שבתות" הם השליחים של משה הבודקים אם יש מחללי שבת, שקבעו את מקומם במחנה מערב שבת, ומותר להם לצאת מהעיר לטווח של 2000 אמה לכל כיוון. לפי הדרשה שלפנינו נראה שחטאו של המקושש היה יציאה מחוץ לתחום, ולא עצם קישוש העצים ותלישתם מהקרקע, טלטולם או הכנתם להבערת האש ולבישול.}}'''"וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר"''', לְפִה שֶׁאָמַר "שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו" {{ממ|שמות|טז|כט}}, יָכוֹל אִם הָיָה מֻטָּל צָפוֹן-דָּרוֹם אַל יִפֹּל לוֹ מִזְרָח-מַעֲרָב, מִזְרָח-מַעֲרָב אַל יִפֹּל לוֹ צָפוֹן-דָּרוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר "אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ" – יְהֵא לוֹ מָקוֹם. וְכַמָּה? אָמְרוּ: אַרְבַּע אַמּוֹת. וְכֵן מִי שֶׁיָּצָא שִׁכּוֹר, וְכֵן מִי שֶׁהוֹצִיאַתּוּ רוּחַ רָעָה, וְכֵן מִי שֶׁהוֹצִיאוּהוּ גּוֹיִם אוֹ לִסְטִים – אֵין לוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת. יָכוֹל אַף לְמַהַלְכֵי שַׁבָּתוֹת, לֹא יְהֵא לָהֶם אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר"''', מְלַמֵּד שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה: 'צְאוּ וּרְאוּ אִם יֵשׁ אָדָם שֶׁחִלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת'. אֲבָל אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה נָתַן לָהֶם מֹשֶׁה וְכַמָּה לֹא נָתַן לָהֶם? אָמַרְתָּ "וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר אֶת פְּאַת קֵדְמָה אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְהָעִיר בַּתָּוֶךְ" {{ממ|במדבר|לה|ה}}, כְּשֶׁאָמַר זֶה – אַף לְמַהַלְכֵי שַׁבָּתוֹת, יֵשׁ לָהֶם אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ! {{הע-שמאל|לזיהוי המקושש עם צלפחד ראו גם דברי ר' עקיבא [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיג|בספרי קיג,]] וראו גם את דברי ר' יהודה בן בתירא שם.}}'''"וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר"''', אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: נֶאֱמַר כָּאן '''"וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר"''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר" {{ממ|במדבר|כז|ג}} מַה מִּדְבָּר שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן – צְלָפְחָד, אַף מִדְבָּר הָאָמוּר כָּאן – צְלָפְחָד. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר מְקוֹשֵׁשׁ הָיָה צְלָפְחָד, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מְקוֹשֵׁשׁ בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה, בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי. וְכִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד, בְּנוֹת מְלָכִים נָאוֹת וּכְשֵׁרוֹת, הַקְּטַנָּה שֶׁבָּהֶן הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד שֶׁלֹּא נִשֵּׂאת? וְכִי בְּאֵיזוֹ שָׁעָה מֵת צְלָפְחָד? בְּשָׁעָה שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד" {{ממ|במדבר|לג|מ}}, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מֵת צְלָפְחָד! '''"וַיִּמְצְאוּ אִישׁ"''' – {{ב|אִישׁ אֶחָד הָיָה|ושאר העם שמרו את השבת.}}. }} ===פסוק לג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|דיני הטלטול בשבת אוסרים על שליחיו של משה לטלטל עם המקושש את חבילת העצים שלו או אף לאחוז בידו. דיני ההתראה מחייבים שהמשיך לקושש גם אחרי שהתרו בו שהדבר אסור; וראו [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/יא|תוספתא סנהדרין יא א.]]}} '''"וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ"''' – אֵלּוּ שֶׁנִּצְטַוּוּ לָצֵאת, אֵלּוּ שֶׁהִתְרוּ בּוֹ. '''"אֹתוֹ"''', לֹא אָחַז אָדָם בְּיָדוֹ, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: '''"אֹתוֹ"''' – לֹא הֵבִיאוּ חֲבִילָתוֹ עִמּוֹ. '''"הַמֹּצְאִים אֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת"''', וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר לְהַלָּן '''"מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים"'''! מָה אֲנִי מְקַיֵּם כָּאן '''"מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים"'''? אֶלָּא מֵאַחַר שֶׁאָמְרוּ לוֹ 'שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית הִיא' – חָזַר לִהְיוֹת מְקֹשֵׁשׁ! }} ===פסוק לד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיד|ספרי קיד.]] כיון שמשה לא ידע במה מיתתו של המקושש לא אסר אותו עם המקלל אלא לחוד; וראו שם, שמפרשים "מחלליה מות יומת" ([[שמות לא יד]]) – בידי אדם, ומכאן שמשה ידע שהמקושש חייב מיתה; אבל ר' אלעזר טוען שהפסוק הנ"ל יכול להתפרש גם כמיתה בידי שמים.}}'''"וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ"''' – לֹא הִנִּיחוּהוּ אֵצֶל מְקַלֵּל! '''"בַּמִּשְׁמָר"''' – בֵּית הָאֲסוּרִים. '''"כִּי לֹא פֹרַשׁ מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ"''', מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מֹשֶׁה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חַיָּב מִיתָה, אֲבָל לֹא הָיָה יוֹדֵעַ בַּמֶּה מִיתָתוֹ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֵּירַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לֹא הָיָה מֹשֶׁה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חַיָּב מִיתָה, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ בַּמֶּה הִיא מִיתָתוֹ; שֶׁמִּתְּשׁוּבַת הַדָּבָר אַתָּה לָמֵד: '''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה מוֹת יוּמַת הָאִישׁ"''' – חַיָּב הוּא מִיתָה! בַּמֶּה הִיא מִיתָתוֹ? אָמַרְתָּ: בִּסְקִילָה! }} ===פסוק לה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיד|ספרי קיד.]]}}'''רָגוֹם יִרְגְּמוּ אֹתוֹ בָּאֲבָנִים כָּל הָעֵדָה''' – בְּמַעֲמַד כָּל הָעֵדָה. }} ===פסוק לו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לדיני הסקילה השוו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו|סנהדרין ו א-ד.]] לעניין חובת המת בציצית ראו [[מנחות מא א]], וראו [[ברכות יח א#תוספות|ברכות יח א, תוד"ה למחר.]]}} '''"וַיּוֹצִיאוּ אֹתוֹ"''' – לֹא הוֹצִיאוּ אוֹתוֹ אֵצֶל הַמְּקַלֵּל! '''"אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה"''' – חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת: חוּץ לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה, וּלְמַחֲנֵה לְוִיָּה, וּלְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. '''"וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ"''' – לֹא כְּסוּתוֹ; '''"בָּאֲבָנִים"''' – אִם לֹא מֵת בְּאֶבֶן אַחַת, מְמִיתִין אוֹתוֹ בַּאֲבָנִים הַרְבֵּה. '''"וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה"''' – עָשׂוּ כְּמַה שֶּׁנִּצְטַוָּה. לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת מְקוֹשֵׁשׁ לְפָרָשַׁת צִיצִית? לוֹמַר לְךָ: מֵת חַיָּב בְּצִיצִית! }} ===פסוק לח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו לעיל פס' כט.}}'''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִית"''' – בְּנֵי יִשְׂרָאֵל חַיָּבִים בְּצִיצִית, אֵין הַגּוֹיִם חַיָּבִים בְּצִיצִית! אוֹ "בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" – פְּרָט לְגֵרִים? אָמַרְתָּ "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר" – לְרַבּוֹת יְחִידִים. '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים; '''"וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם"''' – רִבָּה עֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִים. {{הע-שמאל|ילד שמסוגל פיזית לעשות מצווה – חייב בה. הדרשן מנמק את החיוב במצוות חינוך ("להזהיר גדולים על הקטנים"), אבל נימוק זה אינו תקף בעניין "פורשים מצואתו וממימי רגליו". פשט התוספתא המצוטטת כאן הוא שהחיוב גמור כמו למבוגר. הפטור שניתן לילדים קטנים יותר הוא משום שאינם מסוגלים, ולכן הם אנוסים שלא לקיים מצוות - ולא משום גילם. לכן אין כאן עיסוק בגיל הכרונולוגי של הילדים ולא ביכולתם הקוגניטיבית, וראו [[ביאור:תוספתא/חגיגה/א#ב|תוספתא חגיגה א ב.]]}}וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר "בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" – לְהַזְהִיר אֶת הַגְּדוֹלִים עַל יְדֵי הַקְּטַנִּים, לְהַנְהִיגָן בְּמִצְוַת צִיצִית. מִכָּאן אָמְרוּ: כָּל תִּינוֹק שֶׁיּוֹדֵעַ לְהִתְעַטֵּף – חַיָּב בְּצִיצִית; וְכֹל שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְנַעְנֵעַ – חַיָּב בַּלּוּלָב. וְכֹל שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לִשְׁמֹר תְּפִלִּין – חַיָּב בִּתְפִלִּין. וְכֹל שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְדַבֵּר – אָבִיו מְלַמְּדוֹ תּוֹרָה וּקְרִיַּת שְׁמַע וּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְאִם לָאו – רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם. כֹּל שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְהַכִּיר לְאָבִיו – שׁוֹחֲטִין עָלָיו אֶת הַפֶּסַח; וְכֹל שֶׁהוּא אוֹכֵל כְּזַיִת דָּגָן – פּוֹרְשִׁין מִצּוֹאָתוֹ וּמֵימֵי רַגְלָיו אַרְבַּע אַמּוֹת. וְכֹל שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לִפְתֹּחַ {{ב|חֵיקוֹ|כנף בגדו, כדי לקבל תרומה}} – הַכֹּהֲנִים חוֹלְקִים לוֹ תְּרוּמָה בְּבֵית הַגְּרָנוֹת. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כב#פיסקה רלד|ספרי דברים רלד.]] לעניין פטור של טלית שאולה מציצית השוו למצות לולב, [[ביאור:ספרא/אמור#פרק טז|בספרא אמור פרק טז ב,]] [[ביאור:משנה סוכה פרק ג|ובסוכה ג א.]]}}'''"וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִית"''' – וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי; '''"וְעָשׂוּ לָהֶם"''' – מִשֶּׁלָּהֶם, פְּרָט לְשָׁאוּל, לְגָנוּב וּלְגָזוּל. מִכָּאן אָמְרוּ: טַלִּית שְׁאוּלָה פְּטוּרָה מִן הַצִּיצִית שְׁלֹשִׁים יוֹם, מִכָּאן וְאֵילָךְ – חַיֶּבֶת. {{הע-שמאל|המצווה מחייבת הן את יוצאי מצרים הן את הדורות הבאים, והשוו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ט#פסוק י|לעיל ט י.]]}}'''"וְעָשׂוּ לָהֶם... לְדֹרֹתָם"''', אֵין לִי אֶלָּא לַדּוֹרוֹת; וּמִנַּיִן אַף לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר "לָהֶם". {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קטו|ספרי קטו.]]}}<small>'''"צִיצִית"''', אֵין צִיצִית אֶלָּא עָנָף; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיִּקָּחֵנִי בְּצִיצִת רֹאשִׁי" {{ממ|יחזקאל|ה|ג}}.</small> '''"עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם"''', יָכוֹל בְּאֶמְצַע הַטַּלִּית? תַּלְמוּד לוֹמַר "עַל כַּנְפֵי". שׁוֹמֵעַ אֲנִי חוּט אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר "גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ" {{ממ|דברים|כב|יב}}. }} ===פסוק לט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ד|מנחות ד א:]] אמנם אם לא מצא תכלת עדיין חייב בציצית מצמר לבן, אבל הלבן והתכלת שניהם מצווה אחת.}}'''"וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת"''', יָכוֹל שֶׁהֵן שְׁתֵּי מִצְווֹת, מִצְוַת תְּכֵלֶת וּמִצְוַת לָבָן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת"''' – מִצְוָה אַחַת הִיא, וְאֵינָהּ שְׁתֵּי מִצְווֹת! {{הע-שמאל|ההולך אחר לבו מביא לניאוף ולזנות, שנאמר "אשר אתם זונים אחריהם". הדרשה מציגה את הציצית כמצווה המצילה מן הזנות, ומפרשת את הזנות שבפסוק כפשוטה ולא כאליגוריה; והשוו לדברי ר' נתן [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קטו|בספרי קטו.]] וראו שם בסיפור של ר' נתן.}}'''"וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם"''' – אַל יְהִי לִבְּךָ {{ב|יְלִילֶךָ|מוביל אותך}}; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה מִן הַתָּרִים אֶת הָאָרֶץ" {{ממ|במדבר|יד|ו}} {{ב|אֵינוֹ אוֹמֵר|בתרגום שם}} 'תָּרִים' אֶלָּא 'יְלִילִים', אַף שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם" – אַל יְהִי לִבְּךָ יְלִילֶךָ. לְהַגִּיד לְךָ כַּמָּה אַזְהָרוֹת הַנּוֹאֵף עוֹבֵר, מִשּׁוּם אַרְבָּעָה עָשָׂר לָאוִין: מִשּׁוּם "וְאָהַבְתָּ", "לֹא תִשָּׂא", "וְלֹא תַחְמֹד", "לֹא תִתְאַוֶּה", "לֹא תִגְנֹב", "לֹא תִגְזֹל", "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר", "לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם", "לֹא תַחֲרֹשׁ", "לֹא תַחְסֹם", "לֹא תָתוּרוּ", "לֹא תִקְרַב", "לֹא תְגַלֶּה", "לֹא תִנְאָף"! }} ===פסוק מ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לדרשה הראשונה ראו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קטו|ספרי קטו.]] הדרשה השנייה מבטיחה הגנה לעם אם יקיים את התורה, וטוענת שהפסוק תוקן כדי להתרחק מהגשמה, והיה צריך לומר "והייתם קדושים כאלוהיכם"!}} '''"לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי"''', מַגִּיד שֶׁמִּצְוַת צִיצִית שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְוֹת, וְכָל הָרָגִיל בָּהּ כְּאִלּוּ קִיֵּם כָּל הַמִּצְוֹת כֻּלָּן! '''"וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם"''', לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא 'וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כֵּאלֹהֵיכֶם'; כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְכָל בָּרוּי לִגַּע בִּשְׁכִינָתִי – כָּךְ כְּשֶׁתְּהוּא קְדוֹשִׁים אִי אֶפְשָׁר לְכָל בָּרוּי לִגַּע בָּכֶם! }} ===פסוק מא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדין של הקב"ה כולל גם הבטחה לגמול ולא רק איום. מצוות הציצית אינה מתוארת בדרשה כאמצעי לזכירת המצוות אלא כמצווה בסיסית וחשובה, וראו גם לעיל בדרשה לפס' מ. מצוות ציצית מתוארת בדומה לאיסור הריבית ולמצוות המידות, כמצווה בסיסית שעבורה הוציא אותנו הקב"ה ממצרים, ראו [[ביאור:ספרא/קדושים#פרק ח|ספרא קדושים פרק ח י,]] [[ביאור:ספרא/בהר#פרשה ה|ושם בהר פרשה ה ג.]]}} '''"אֲנִי ה'"''' – אֲנִי דַּיָּן, אֲנִי נֶאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׂכָר! '''"אֱלֹהֵיכֶם"''' – מוֹרַאֲכֶם וְדַיַּנְכֶם. '''"אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם"''' – עַל מְנָת כֵּן הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, עַל מְנָת שֶׁתְּקַבְּלוּ מִצְוַת צִיצִית עֲלֵיכֶם. שֶׁכָּל הַמּוֹדֶה בְּמִצְוַת צִיצִית – מוֹדֶה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, וְכָל הַכּוֹפֵר בְּמִצְוַת צִיצִית – כּוֹפֵר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קטו|ספרי קטו.]] השורה האחרונה חוזרת למסר שבשורה הראשונה: הקב"ה דן את ישראל, הן לפורענות הן לטובה.}} '''"לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים"''' – עַל כָּרְחֲכֶם! יָכוֹל אִם רְצִיתֶם הֲרֵינִי אֱלוֹהַּ לָכֶם, וְאִם לֹא רְצִיתֶם אֵינִי אֱלוֹהַּ לָכֶם? '''"אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם"''' – עַל כּוֹרְחֲכֶם! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''"חַי אָנִי נְאֻם ה' אֱלֹהִים, אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם"''' {{ממ|יחזקאל|כ|לג}}. עַל כָּרְחֲכֶם וְשֶׁלֹּא בְּטוֹבַתְכֶם! דָּבָר אַחֵר: נֶאֱמַר בְּמִצְוַת צִיצִית '''"אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם"''' שְׁנֵי פְּעָמִים: '''"אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם"''' – לִפָּרַע מִמִּי שֶׁבִּטְּלָהּ וְכוֹפֵר בָּהּ; '''"אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם"''' – לִיתֵּן שָׂכָר לְמִי שֶׁמְּקַיְּמָהּ וּמוֹדֶה בָּהּ! }} 21f8z375eosnqo1uujvpp3zknpv40t6 106 1700110 3019467 3016313 2026-06-10T19:17:08Z Michaelkimmel2 44530 3019467 wikitext text/x-wiki ==פרק יח== ===פסוק א=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא|בתחילת המכילתא,]] שם נראה שהמקרה שלפנינו יוצא מן הכלל, וכאן דיבר הקב"ה ישירות עם אהרון. דרשת הספרי זוטא טוענת שגם כאן נאמרו הדברים בתיווך של משה, אבל אלמלא משה היו הדברים נאמרים ישירות לאהרון.}} '''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן"''', הָא לָמַדְתָּ מִכָּל הַדִּבְּרוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְאַהֲרֹן – עַל יְדֵי מֹשֶׁה נֶאֶמְרוּ לוֹ. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לְאַהֲרֹן"? אֶלָּא כְּדַי הָיָה הַדִּבּוּר לְאַהֲרֹן, אֶלָּא שֶׁגְּדֻלַּת מֹשֶׁה גָּרְמָה! {{הע-שמאל|הכהנים והלוויים אחראים אלו על אלו, שלא יעברו על כללי מתנות הכהונה והלווייה.}}'''"אַתָּה וּבָנֶיךָ"''' – אֵלּוּ הַכֹּהֲנִים; '''"וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ"''' – אֵלּוּ הַלְוִיִּם. מְלַמֵּד שֶׁהַלְוִיִּם מֻזְהָרִים עַל יְדֵי הַכֹּהֲנִים. וּמִנַּיִן אַף הַכֹּהֲנִים עַל יְדֵי הַלְוִיִּם? שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וְאַתָּה וּבָנֶיךָ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֺן כְּהֻנַּתְכֶם"'''. }} ===פסוק ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הקב"ה כורת ברית עם הכהנים ונשבע להם, בזכות לוי, עמרם, אהרון ובניו; וראו לעניין הפסוק מחבקוק [[ביאור:תוספתא/מעשר שני/ה#יד|תוספתא מע"ש ה יד.]] לפי הדרשה השניה, בניגוד לטענה ש'כדאי שבט בפני עצמו', הלוויים זוכים במתנותיהם בזכות הכהנים.}} '''"וְגַם אֶת אַחֶיךָ מַטֵּה לֵוִי"''', אֵין מַטֶּה אֶלָּא שְׁבוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"שְׁבוּעוֹת מַטּוֹת אֹמֶר סֶלָה"''' {{ממ|חבקוק|ג|ט}}. '''"לֵוִי"''' – כְּדַאי לֵוִי בִּפְנֵי עַצְמוֹ. '''"שֵׁבֶט"''' – כְּדַאי שֵׁבֶט בִּפְנֵי עַצְמוֹ. '''"אָבִיךָ"''' – כְּדַאי עַמְרָם בִּפְנֵי עַצְמוֹ. '''"אַחֶיךָ"''' – כְּדַאי אַחֶיךָ בִּפְנֵי עַצְמָן. '''"וְגַם אֶת אַחֶיךָ"''' – כְּדַאי בְּנֵי אַחֶיךָ בִּפְנֵי עַצְמָן לִכְרֹת לָהֶם בְּרִית בְּשִׂמְחָה! '''"הַקְרֵב אִתָּךְ וְיִלָּווּ אֵלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ"''' – הֵם טְפֵלָה לְךָ, לֹא אַתָּה טְפֵלָה לָהֶם! {{הע-שמאל|אין להסתפק בשמירה של הלוויים בלבד, אלא יש גם שמירה של כהנים לפני המקדש; וראו [[ביאור:משנה מדות פרק א|מידות א א, ושם משנה ט.]]}}'''"וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת"''' – מִיכָּן אָמְרוּ: כֹּהֵן שׁוֹמֵר בִּפְנִים וּבֶן לֵוִי שׁוֹמֵר בַּחוּץ. }} ===פסוק ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו שם. מותר ללוויים לגעת בכלי הקודש אבל לא לעבוד בהם, ואם עבדו חייבים מיתה. במקדש מותר גם לכהנים לעשות את עבודת הלוויים, כגון לשמור בעמדות שלהם; אבל במשכן יש על כך איסור, אך אין עונש מיתה. כהן גדול שעבד בבגדי כהן הדיוט חייב מיתה, וכן לוי שעבד בעבודה של לוי אחר, כגון שוער שהצטרף למשוררים – חייב מיתה, וראו את הסיפור על ר' יהושע וכן את דברי רבי [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קטז|בספרי קטז.]]}}'''"וְשָׁמְרוּ מִשְׁמַרְתְּךָ וּמִשְׁמֶרֶת כָּל הָאֹהֶל"''' – מְלַמֵּד שֶׁהַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִּם שׁוֹמְרִים בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הַכֹּהֲנִים בִּשְׁלֹשָׁה, וְהַלְּוִיִּם בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד '''"אַךְ אֶל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִקְרָבוּ"''', יָכוֹל אִם נָגְעוּ יִהְיוּ חַיָּבִין? אָמַרְתָּ "אַךְ", מִשּׁוּם עֲבוֹדַת זָר הֵן חַיָּבִין, אֵין חַיָּבִין מִשּׁוּם מַגָּע! '''"וְלֹא יָמוּתוּ גַּם הֵם"''', יָכוֹל שֶׁאֵין לִי אֶלָּא הַלְּוִיִּם עַל יְדֵי הַכֹּהֲנִים בְּמִיתָה; הַכֹּהֲנִים עַל יְדֵי הַלְּוִיִּם {{ב|מִנַּיִן|שאסורים}}? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְלֹא יָמוּתוּ גַּם הֵם גַּם אַתֶּם"'''. וּמִנַּיִן, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַכֹּהֲנִים מֻזְהָרִים זֶה עַל יְדֵי זֶה – כָּךְ הַלְּוִיִּם מֻזְהָרִים זֶה עַל יְדֵי זֶה? אָמַרְתָּ 'הֵם' – '''"גַּם הֵם"'''; 'אַתֶּם' – '''"גַּם אַתֶּם"'''. יָכוֹל שֶׁהֵן מֻזְהָרִין זֶה עַל יְדֵי זֶה בְּמִיתָה? אָמַרְתָּ "הֵם" – הֵם עֲלֵיהֶם בְּמִיתָה, אֵין אַתֶּם עֲלֵיהֶם בְּמִיתָה; "אַתֶּם" – עֲלֵיכֶם בְּמִיתָה וְאֵין אַתֶּם עֲלֵיהֶם בְּמִיתָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: גֵּרְשׁוֹן וּמְרָרִי {{ב|בַּעֲבוֹדַת קְהָת|בנשיאת כלי המשכן}} – בְּמִיתָה! בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בַּעֲבוֹדַת הַמִּשְׁכָּן אֲבָל בַּעֲבוֹדַת בֵּית הָאֱלֹהִים – הַלְּוִיִּם עַל הַכֹּהֲנִים בְּמִיתָה, וְאֵין הַכֹּהֲנִים עַל הַלְּוִיִּם, וְאַף לֹא בְּלֹא תַעֲשֶׂה. }} ===פסוק ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לעניין "ונלוו" ראו לעיל פס' ב. ר' שמעון מבחין בין שני תפקידים של המשכן: "אהל מועד" מיוחד להתגלות ולדיבור עם משה מעל הכפורת, ו"עבודת האהל" היא התפקיד של המשכן כמקום עבודת ה' בעיקר במזבח העולה. הדרשה על המשנה והתלמוד מציגה את המשנה כדבר ה' ואת התלמוד כעיסוק של החכמים בה. תפקיד השומרים אינו רק לשמור מפני כניסה של זרים, אלא בעיקר לבטא כבוד למקדש. הצבת הלויים, משה אהרון ובניו כשומרים היא כדי שלשומרים תהיה סמכות לעצור אפילו את גדולי ישראל מלהכנס למקום שאסור להם.}}'''"וְנִלְווּ עָלֶיךָ"''' – יִטָּפְלוּ עָלֶיךָ. '''"וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד לְכֹל עֲבֹדַת הָאֹהֶל"''' – אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: הָא לָמַדְנוּ שֶׁהֵן שְׁנֵי אֳהָלוֹת: אֹהֶל הָעֲבוֹדוֹת – וְאֹהֶל הַדִּבְּרוֹת! '''"מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד"''' – זוֹ מִשְׁנָה. '''"לְכֹל עֲבֹדַת הָאֹהֶל"''' – זֶה תַּלְמוּד! '''"וְזָר לֹא יִקְרָב"''', אֵין לִי אֶלָּא בְּלֹא תַּעֲשֶׂה; בַּעֲשֵׂה מִנַּיִן? אָמַרְתָּ: '''"וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ"'''. גְּדֻלָּה לַמִּקְדָּשׁ שֶׁיֵּשׁ עָלָיו שׁוֹמְרִין; לֹא דּוֹמֶה פַּלְטֵרִין שֶׁאֵין עָלָיו שׁוֹמְרִין לְפַלְטֵרִין שֶׁיֵּשׁ עָלָיו שׁוֹמְרִין! שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו שׁוֹמְרִין מִשְׁמֶרֶת הַמִּשְׁכָּן"''' {{ממ|במדבר|ג|לח}}, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לְמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"'''? אֶלָּא בְּזְמַן שֶׁהַקָּטָן שׁוֹמֵר – הַגָּדוֹל פּוֹסֵעַ עָלָיו וְנִכְנָס; וּבְזְמַן שֶׁהַגָּדוֹל שׁוֹמֵר – אֵין הַקָּטָן פּוֹסֵעַ עָלָיו וְנִכְנָס! }} ===פסוק ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לעניין השמחה על כריתת הברית ראו את דברי ר' ישמעאל לתלמידיו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קיז|בספרי קיז.]] אם מונים את השבטים מבנימין אחורה - לוי הוא השבט העשירי, ולכן הוא נבחר; וראו [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנה|ספרי דברים שנה.]] לכאורה יש סתירה בשאלת הבעלות על הלויים ועבודתם: בפס' ב נראה שהם משרתים את הכהנים, ואילו כאן נאמר שהם נתונים לה'. הדרשה פותרת את הקושי: הלויים שייכים לה' אבל במסגרת זאת הם משמשים את הכהנים, וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קטז|ספרי קטז.]]}}'''"וַאֲנִי"''' – מוֹסִיף עַל מַעֲשֶׂיךָ; '''"הִנֵּה"''' – בְּשִׂמְחָה. כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר "הִנֵּה" – הֲרֵי עִנְיַן שִׂמְחָה! '''"וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת אֲחֵיכֶם הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – בְּמַעֲשֵׂר מִן הָעֲרֵמָה, וְאַתֶּם בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר: '''"לָכֶם מַתָּנָה נְתֻנִים"''', יָכוֹל הֵם לָכֶם וַדַּאי? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לַה'"'''. אֱמוֹר מֵעַתָּה: שֶׁלִּי הֵן, אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ שַׁמָּשִׁין לִפְנֵיכֶם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''"וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא וּבָנָיו"''' {{ממ|דברי הימים א|כג|יג}}! }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|כהן שפסל את הקרבן במקדש, במחשבה או במעשה, והבעלים לא התכפר באשמתו - חייב לממן קרבן חליפי; אבל אין חובה כזאת לגבי תרומות וחלה, הניתנות מחוץ למקדש ע"י ישראל.}}'''"וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם"''' – מַגִּיד שֶׁעֲוֹן הַקֳּדָשִׁים אֵינוֹ מָסוּר אֶלָּא בִּידֵי הַכֹּהֲנִים. אֵין לִי אֶלָּא עֲוֹן קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, קָדָשִׁים קַלִּים, קָדָשִׁים נֶאֱכָלִים; קָדָשִׁים שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ"! יָכוֹל אַף תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת"; מַה בֵּית לַפָּרֹכֶת מְיֻחָד, דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְדַעַת צִבּוּר – יָצָא דָּבָר שֶׁאֶפְשָׁר לְדַעַת צִבּוּר! '''"עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם"''', מַקִּישׁ עֲבוֹדַת מַתָּנָה לְכְהֻנַּתְכֶם: מַה זוֹ בִּנְטִילַת יָדַיִם – אַף זוֹ בִּנְטִילַת יָדַיִם. {{הע-שמאל|גם לאחר החורבן המשיכו בהפרשת מתנות לכהנים, ואכילתן נחשבה כעבודת המקדש, כדברי ר' טרפון; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קטז|ספרי קטז,]] אבל לאכילת המתנות מחוץ למקדש אין צורך בקידוש הרגלים אלא מספיק ליטול ידים.}}אוֹ מַה זוֹ אֵינָהּ אֶלָּא בְּקִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם, יָכוֹל אַף זוֹ לֹא תְּהֵא אֶלָּא בְּקִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם? אָמַרְתָּ לָאו: זוֹ לְפִי צֹרֶךְ הָעֲבוֹדָה, וְזוֹ לְפִי צֹרֶךְ הָעֲבוֹדָה. אָמְרוּ: כָּל מִי שֶׁהוּא נוֹתֵן תְּרוּמָה לְמִי שֶׁהוּא אוֹכְלָהּ כְּמִצְוָתָהּ – מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ הוּא עוֹבֵד עֲבוֹדָה; וְכֹהֵן שֶׁאוֹכֵל תְּרוּמָה כְּמִצְוָתָהּ – מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה! אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי טַרְפוֹן, שֶׁהָיָה אוֹכֵל תְּרוּמָה בַּשַּׁחַר – וְאוֹמֵר: 'הִקְרַבְתִּי תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר'. וְאוֹכֵל תְּרוּמָה בֵּין הָעַרְבַּיִם – וְאוֹמֵר: 'הִקְרַבְתִּי תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם'. וּמִנַּיִן שֶׁאֲכִילַת כֹּהֲנִים לְקָדְשֵׁי גְּבוּל כַּעֲבוֹדָה? שֶׁנֶּאֱמַר: '''"עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם"'''. {{הע-שמאל|הדרשה הזאת מפרשת "מתנה" לא כמתנות לכהנים, אלא כנתינה של הכהנים את עצמם, כלומר נכונותם להסתכן במוות כדי לשמור על הכהונה מפני זרים, כפי שהסתכן עזריה הכהן.}}וּמִנַּיִן: מִסְרוּ עַצְמְכֶם לְכְהֻנַּתְכֶם? אָמַרְתָּ: '''"עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם"'''. הֵא כַּדֶּרֶךְ שֶׁעָשָׂה עֲזַרְיָה הַכֹּהֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּבֹא אַחֲרָיו עֲזַרְיָה... וַיַּעַמְדוּ עַל עֻזִּיָּהוּ הַמֶּלֶךְ... וַיִּזְעַף עֻזִּיָּהוּ... וַיִּפֶן אֵלָיו עֲזַרְיָה כֹּהֵן הָרֹאשׁ" {{הפניה לפסוקים|דברי הימים ב|כו|יז|כ}} עָלָיו הוּא אוֹמֵר: "וְיוֹחָנָן הוֹלִיד אֶת עֲזַרְיָה הוּא אֲשֶׁר כִּהֵן בַּבַּיִת" {{ממ|דברי הימים א|ה|לו}} וְכִי הוּא כִּהֵן בִּלְבַד? וַהֲלֹא קְדָמוּהוּ הַרְבֵּה וְשִׁמְּשׁוּ אַחֲרָיו! אֶלָּא בּוֹ נִתְקַיְּמָה מִצְוַת כְּהֻנָּה גְּדוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן" וגו'! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קטז|ספרי סוף קטז,]] מחלוקת באיזו מיתה ממיתים את הזר שעבד במקדש, כדעת ר' עקיבא, הדורש גזירה שווה "יומת"; וראו גם [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ט#משנה ו|סנהדרין ט ו.]] חכמים כנראה משווים את המוות בפסוק למות 250 מקטירי הקטורת ב[[במדבר טז לה]].}}'''"וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת"''' – מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אַף מִיתַת בֵּית דִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנֹקֵב שֵׁם ה' מוֹת יוּמָת רָגוֹם יִרְגְּמוּ בוֹ כָּל הָעֵדָה" {{ממ|ויקרא|כד|טז}}. אָמְרוּ לוֹ: לֹא מִן הַשֵּׁם הוּא זֶה, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: "כֹּל הַקָּרֵב אֶל מִשְׁכַּן ה' יָמוּת" {{ממ|במדבר|יז|כח}}. }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הנבואה הזאת מיועדת לאהרון, אבל לא נאמרה לו ישירות אלא מפי משה – ראו לעיל פס' א. לעניין "הנה" ראו לעיל פס' ו. השמחה היא על הברית. הברית כוללת את הקרבת כל הקרבנות במקדש, וכן את שריפת הפרה עריפת העגלה והתקיעה בחצוצרות, והטיפול בענייני הקדש בדק הבית והערכין, ולדעת ר' יוסי בר' יהודה גם נעילת שערי המקדש בסוף היום.}}'''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל אַהֲרֹן"''' – לְאַהֲרֹן נֶאֶמְרָה הַמִּצְוָה. '''"הִנֵּה"''' – לְשׁוֹן שִׂמְחָה; כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר "הִנֵּה" – שִׂמְחָה. כְּשֶׁאָמַר '''"וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי"''' – הֲרֵינִי מוֹסִיף עַל זְכוּתְךָ לִכְרֹת בְּרִית בְּשִׂמְחָה! '''"נָתַתִּי לְךָ אֶת מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי"''' – שְׁמוּרָה הִיא תְּרוּמָתִי; זוֹ תְּרוּמַת אֵיל נָזִיר וְתוֹדָה, מַגִּיד שֶׁנִּכְרְתָה בְּרִית עַל עֲבוֹדָתָם. '''"לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל"'''; '''"קֹדֶשׁ"''' – לְרַבּוֹת הָעוֹלָה; '''"קֹדֶשׁ"''' – לְרַבּוֹת חַטָּאת וְאָשָׁם וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר; '''"קֹדֶשׁ"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַבְּכוֹר. '''"לְךָ נְתַתִּים לְמָשְׁחָה"''' – לִגְדֻלָּה. כֹּל שֶׁנִּתַּן לְךָ לִגְדֻלָּה – נִכְרַת לְךָ בְּרִית עָלֶיהָ; זוֹ שְׂרֵפַת פָּרָה וַעֲרִיפַת הָעֶגְלָה וּתְקִיעַת הַחֲצוֹצְרוֹת וְהַהֶקְדֵּשׁוֹת וְהָעֲרָכִים. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף נְעִילַת הַדְּלָתוֹת! }} ===פסוק ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מרחיבה את העברת העורות לכהנים, וכוללת את עורות כל קרבנות הבהמה – לאחר שהועלה למזבח החלק הנשרף מתוכם, חוץ מקרבנות שנפסלו לפני שהועלו למזבח, וכן את מנחות הציבור ואת שיירי כל מנחות היחיד (חוץ ממנחת כהן). היא דורשת את המילה החוזרת "לכל". זבחי שלמי ציבור (כבשי עצרת) ואשם מצורע מופיעים פעמיים בדרשה: פעם על המילים "מקדש" ו"לכל אשמם", ופעם נוספת בסיום הדרשה, ונראה שהתקבצו כאן כמה דרשות.}}'''"זֶה יִהְיֶה לְךָ"''' – יֵשׁ לְךָ מַתָּנָה אַחֶרֶת, חוּץ מִמַּה שֶׁנִּכְרַת לְךָ בְּרִית עָלֶיהָ – אֵלּוּ הָעוֹרוֹת. יָכוֹל אַף עוֹרוֹת הַפְּסוּלִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"זֶה יִהְיֶה לְךָ"'''! '''"מִקֹּדֶשׁ"''' – לְרַבּוֹת עוֹר הָעוֹלָה. '''"מִקֹּדֶשׁ"''' – לְרַבּוֹת עוֹר חַטָּאת וְאָשָׁם וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר. '''"הַקֳּדָשִׁים"''' – לְרַבּוֹת עוֹר הַבְּכוֹר. '''"מִן הָאֵשׁ"''' – {{ב|אֵין לְךָ|זכות}} בָּהֶם אֶלָּא לְאַחַר מַתְּנַת הָאִשִּׁים. '''"כָּל קָרְבָּנָם"''' – לְרַבּוֹת שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים. "קָרְבָּנָם לְמִנְחָתָם", יָכוֹל מִנְחָה שֶׁהִיא כְּחַטָּאת: מַה חַטָּאת בָּאָה עַל חֵטְא – אַף מִנְחָה בָּאָה עַל חֵטְא; מִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה מִנְחַת נְדָבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "'''לְכָל''' מִנְחָתָם"! "חַטָּאתָם לְמִנְחָתָם", יָכוֹל חַטָּאת שֶׁהִיא כְּמִנְחָה: מַה מִּנְחָה שֶׁהִיא קָרְבַּן יָחִיד – אַף חַטָּאת קָרְבַּן יָחִיד; וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה חַטַּאת צִבּוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "'''לְכָל''' חַטָּאתָם"! אֵין לִי אֶלָּא חַטָּאוֹת נֶאֱכָלוֹת; חַטָּאוֹת נִשְׂרָפוֹת {{ב|מִנַּיִן|ששריפתן ע"י כהנים}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: "'''לְכָל''' חַטָּאתָם"! "אֲשָׁמָם לְחַטָּאתָם", יָכוֹל אָשָׁם שֶׁהוּא כְּחַטָּאת: מַה חַטָּאת בָּאָה עַל חֵטְא – אַף אָשָׁם בָּא עַל חֵטְא; מִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה אֲשַׁם נָזִיר {{ב|וַאֲשַׁם מְצֹרָע?|המצורע אינו אשם במצבו!}} תַּלְמוּד לוֹמַר: "'''וּלְכָל''' אֲשָׁמָם"! יָכוֹל אָשָׁם שֶׁהוֹדַע שֶׁלּוֹ טָעוּן חַטָּאת; וּמִנַּיִן אַף אָשָׁם שֶׁאֵין הוֹדַע שֶׁלּוֹ טָעוּן חַטָּאת? תַּלְמוּד לוֹמַר: "'''וּלְכָל''' אֲשָׁמָם"! '''"אֲשֶׁר יָשִׁיבוּ לִי"''' – לְרַבּוֹת כֶּסֶף מוּשָׁב. '''"קֹדֶשׁ קָדָשִׁים לְךָ הוּא וְלָבָנֶיךָ"''' – לְרַבּוֹת זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר וַאֲשַׁם מְצֹרָע. }} ===פסוק י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|מיעוטים וצמצום מצוות האכילה מהדרשה הקודמת, שעסקה בהרחבתה: אם הכהן או בשר הקרבן נטמאו – אין לאכול את הבשר. אם הבשר יצא מהמקדש או נפסל מסיבה כלשהי, כגון שהקרבן לא הומלט בדרך הרגילה אלא בניתוח קיסרי - אין לאכלו, וראו גם בדרשה לפס' ט. נשים אינן רשאיות לאכול את הבשר, כי אינן במסגרת ברית הכהונה. לוג השמן של מצורע שנטהר שייך לכהנים חוץ ממה שמעלה הכהן בכף ידו בטקס הטיהור.}} '''"בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּאכֲלֶנּוּ"''' – עַל מְנָת כֵּן נִכְרְתָה לְךָ בְּרִית, עַל מְנָת שֶׁתֹּאכְלוּ קָדָשִׁים! '''"בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּאכֲלֶנּוּ"''' – פְּרָט לְטָמֵא; '''"יֹאכַל אֹתוֹ"''' – פְּרָט לְיוֹצֵא דֹּפֶן. '''"תֹּאכֲלֶנּוּ"''' – פְּרָט לְיוֹצֵא וּלְטָמֵא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לְמַעֵט כָּל הַפְּסוּלִים. '''"כָּל זָכָר"''' – לַזְּכָרִים נִכְרְתָה בְּרִית, לֹא נִכְרְתָה בְּרִית לַנְּקֵבוֹת. '''"קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָּךְ"''' – לְרַבּוֹת לֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצֹרָע. }} ===פסוק יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לכאורה טהרת הייחוס של בני הכהנים חמורה מזו של הבנות, כי הבנים שנישאו לבנות ישראל מאפשרים גם להן לאכול בתרומה, ולכן המיעוט של בנות חללה מיותר לכאורה. אבל יש גם צד חומרה בבנות; בנות החללה, אם נישאו לכהן – אוכלות בתרומה, ואילו בני החללה אינם יכולים לאכול בתרומה לעולם, ולכן צריך את שני המיעוטים.}}'''"וְזֶה לְּךָ תְּרוּמַת מַתָּנָם"''' - לְרַבּוֹת {{ב|תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה|המכונות "תרומה"}}. '''"לְכָל תְּנוּפֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' - לְרַבּוֹת {{ב|חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים|שהונפו בזמן הקרבת השלמים}}. '''"לְךָ נְתַתִּים וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנוֹתֶיךָ אִתְּךָ לְדוֹרוֹת עוֹלָם"''': "בָּנֶיךָ" - פְּרָט לִבְנֵי חֲלָלָה. "בְּנוֹתֶיךָ" - פְּרָט לִבְנוֹת חֲלָלָה. וַהֲלֹא אוֹמֵר, וְכִי דִּין הוּא! הוֹאִיל וּמַכְשִׁיר וּפוֹסֵל בַּבָּנִים, וּמַכְשִׁיר וּפוֹסֵל בַּבָּנוֹת, אִם פָּסַל בְּנֵי חֲלָלָה בַּבָּנִים - דִּין הוּא שֶׁנִּפְסֹל בְּנֵי חֲלָלָה בַּבָּנוֹת, קַל וָחֹמֶר! מַחְמִיר הוּא בַּבָּנִים מַה שֶּׁאֵינוֹ מַחְמִיר בַּבָּנוֹת, שֶׁהַבָּנִים גּוֹרְרִין אֲחֵרִים לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה, אֵין הַבָּנוֹת גּוֹרְרוֹת אֲחֵרוֹת לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה; אִם פָּסַל בְּנֵי חֲלָלָה בַּבָּנִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּפְסֹל בְּנֵי חֲלָלָה בַּבָּנוֹת? אוֹ מַחְמִיר הוּא בַּבָּנוֹת מַה שֶּׁאֵינוֹ מַחְמִיר בַּבָּנִים, שֶׁהַבָּנוֹת נִגְרָרוֹת לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה, אֵין הַבָּנִים נִגְרָרִים לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה! אִם פָּסַל בְּנֵי חֲלָלָה בַּבָּנִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּפְסֹל בְּנֵי חֲלָלָה בַּבָּנוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר "בָּנֶיךָ" - פְּרָט לִבְנֵי חֲלָלָה. "בְּנוֹתֶיךָ" - פְּרָט לִבְנוֹת חֲלָלָה; הוֹאִיל וְיֵשׁ בַּבָּנִים מַה שֶּׁאֵין בַּבָּנוֹת, וְיֵשׁ בַּבָּנוֹת מַה שֶּׁאֵין בַּבָּנִים - אַל יִדּוֹנוּ זֶה מִזֶּה! {{הע-שמאל|לעניין 'נכרתה הברית' השוו לעיל פס' י. לשאלה ממתי יכולה בת ישראל שנישאה לכהן לאכול בתרומה השוו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קיז|ספרי קיז,]] וראו גם [[ביאור:משנה כתובות פרק ה#משנה ג|כתובות ה ג.]] כאן מדייקים ומכנים את הכניסה לחופה 'זכה במעשה ידיה', כי אם התנתה שבעלה לא יזכה במעשה ידיה – אינה אוכלת בתרומה.}}'''"כֹּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ"''' - לַטְּהוֹרִים נִכְרְתָה בְּרִית, לֹא נִכְרְתָה בְּרִית לַטְּמֵאִים. "בְּבֵיתְךָ" - פְּרָט לְבַת יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁלֹּא זָכוּ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ; וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה מִשֶּׁזָּכוּ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ? אָמַרְתָּ '''"כֹּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ"'''! }} ===פסוק יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|"חלב" הוא ההפרשה לכהן, כלומר תרומה גדולה. הדרשן טוען שתרומה צריכה להיות מאותו המין שעליו היא הופרשה; וראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ב#משנה ד|תרומות ב ד.]] הוא מדגיש שהתרומה צריכה להינתן ברצון הבעלים, ואין הכהן רשאי לקחת אותה בכח; וראו גם [[ביאור:תוספתא/מנחות/יג#ד|תוספתא מנחות יג ד.]]}}'''"כֹּל חֵלֶב יִצְהָר וְכָל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן"''': חֵלֶב יִצְהָר – יִצְהָר; חֵלֶב תִּירוֹשׁ – תִּירוֹשׁ; וְחֵלֶב דָּגָן – דָּגָן. חֵלֶב יִצְהָר – אֵלּוּ הַזֵּיתִים; חֵלֶב תִּירוֹשׁ – אֵלּוּ הָעֲנָבִים; '''"כֹּל חֵלֶב יִצְהָר"''' – רִבָּה שְׁאָר כָּל פֵּרוֹת הָאִילָן; '''"וְכָל חֵלֶב תִּירוֹשׁ"''' – רִבָּה שְׁאָר כָּל הַפֵּרוֹת! '''"רֵאשִׁיתָם אֲשֶׁר יִתְּנוּ לַה'"''' – זוֹ הִיא תְּרוּמָה גְּדוֹלָה. '''"אֲשֶׁר יִתְּנוּ לַה' לְךָ נְתַתִּים"''' – מִמַּה שֶּׁיַּפְרִישׁוּ וְיִתְּנוּ לְךָ; לֹא מִמַּה שֶּׁתִּשָּׂא לְךָ יָדְךָ! }} ===פסוק יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לכתחילה אין אדם עושה את כל שדהו ביכורים, אלא עליו להשאיר משהו לעצמו; אבל בדיעבד אם עשה כך – הקדשת השדה מחייבת אותו; וראו [[ביאור:משנה בכורים פרק ב#משנה ד|בכורים ב ד.]] לעניין כריתת הברית השוו לעיל פס' י ופס' יא. לאיסור לגבות את הבכורים בכח ראו לעיל פס' יב, ולשאלה ממתי יכול כהן להאכיל את אשתו ביכורים ראו לעיל פס' יא.}}'''"בִּכּוּרֵי כָל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם"''', לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ" – עַד שֶׁיְּשַׁיֵּר מִקְצָת, וּמִנַּיִן אִם עָשָׂה כָל שָׂדֵהוּ בִּכּוּרִים – הֲרֵי אֵלּוּ בִּכּוּרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "בִּכּוּרֵי כָל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם". '''"בִּכּוּרֵי כָל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם"''', עַל בִּכּוּרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִכְרַת בְּרִית; וְלֹא נִכְרַת עַל הַגּוֹיִם וְעַל הַתּוֹשָׁבִים, וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה בִּכּוּרֵי גֵּרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "כֹּל בִּכּוּרֵי כֹל"! '''"אֲשֶׁר יָבִיאוּ לַה' לְךָ יִהְיֶה"''' – מִמַּה שֶׁיַּפְרִישׁוּ וְיִתְּנוּ לְךָ; לֹא מִמַּה שֶׁתִּשָּׂא יָדְךָ לְךָ! '''"כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכְלֶנּוּ"''' – לַטְּהוֹרִים נִכְרְתָה בְּרִית; לֹא לַטְּמֵאִים נִכְרְתָה בְּרִית! '''"בְּבֵיתְךָ"''' – פְּרָט לְבַת יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁלֹּא זָכוּ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, מִנַּיִן אַתָּ מְרַבֶּה מִשֶּׁזָּכוּ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ? תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכְלֶנּוּ"! }} ===פסוק יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קיז|ספרי קיז]] [[ביאור:משנה ערכין פרק ח#משנה ו|וערכין ח ו.]]}}'''"כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה"''', אֵין לִי אֶלָּא חֶרְמֵי יִשְׂרָאֵל. מִנַּיִן אַתָּ מְרַבֶּה חֶרְמֵי גֵּרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כָּל חֵרֶם"'''. <small>וּמִנַּיִן שֶׁאִם הֶחֱרִים אָדָם כָּל נְכָסָיו סְתָם – הֲרֵי אֵלּוּ לַכֹּהֲנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה"''', מְלַמֵּד שֶׁסְּתָם חֲרָמִים – לַכֹּהֲנִים!</small> }} ===פסוק טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לעניין כריתת הברית ראו לעיל פס' י, יא, יג. בכור שנולד בניתוח קיסרי – פטור מהבכורה, ראו דעת ר' עקיבא [[ביאור:משנה בכורות פרק ב#משנה ט|בבכורות ב ט.]]}}'''"כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לְכָל בָּשָׂר"''', עַל פֶּטֶר רֶחֶם נִכְרְתָה בְּרִית; לֹא נִכְרְתָה בְּרִית עַל יוֹצֵא דֹּפֶן! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ב|בכורות ב א.]] הלויים מיוחסים יותר מישראל, ולכן אינם חייבים בפדיון הבן. הגרים מיוחסים פחות מישראל וגם הם לא נכללו בברית; מדובר על גיורת שהתגיירה אחרי שנולד בנה. וראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ח|בכורות ח א.]] בהמשך הדרשה מתברר שאכן יש קשר בין חובת פדיון הבן לפדיית בהמה טמאה; אבל גם הלויים חייבים בהקרבת בכור בהמה טהורה. וראו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קיח|ספרי קיח,]] הפוטר את הלוויים גם מבכור בהמה טהורה.}}יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁנִּכְרְתָה בְּרִית עַל בְּכוֹר בְּנוֹ – אֶלָּא מִי שֶׁנִּכְרְתָה בְּרִית עַל בְּכוֹר בְּהֶמְתּוֹ, אֲבָל הַלְוִיִּם וְהַגֵּרִים, הוֹאִיל וְלֹא נִכְרְתָה בְּרִית עַל בְּכוֹר בְּנֵיהֶם, יָכוֹל לֹא נִכְרְתָה בְּרִית עַל בְּכוֹר בְּהֶמְתָּם? אָמַרְתָּ: '''"כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לִי"''' – לְרַבּוֹת הַלְוִיִּם, '''"לְכָל בָּשָׂר"''' – לְרַבּוֹת הַגֵּרִים! '''"בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה יִהְיֶה לָּךְ"''', כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לְךָ בָּאָדָם – יֵשׁ לְךָ בַּבְּהֵמָה וְכָל מָקוֹם שֶׁאֵין לְךָ בָּאָדָם – אֵין לְךָ בַּבְּהֵמָה. הוֹאִיל וְיָצְאוּ הַלְוִיִּם מִבְּכוֹר בְּנֵיהֶם – אַף הֵן יָצְאוּ מִבְּכוֹר בְּהֶמְתָּן טְמֵאָה. וּמִנַּיִן שֶׁיָּצְאוּ הַלְוִיִּם מִבְּכוֹר בְּנֵיהֶם וּמִבְּכוֹר בְּהֶמְתָּן טְמֵאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה יִהְיֶה לָּךְ"''', כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לְךָ בָּאָדָם – יֵשׁ לְךָ בַּבְּהֵמָה; וְכָל מָקוֹם שֶׁאֵין לְךָ בָּאָדָם – אֵין לְךָ בַּבְּהֵמָה. אוֹצִיאָם מִבְּכוֹר בְּנֵיהֶם וּמִבְּכוֹר בְּהֶמְתָּן טְמֵאָה; יָכוֹל יֵצְאוּ מִבְּכוֹר בְּהֶמְתָּן טְהוֹרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה'"'''; כְּשֶׁאֵינָהּ קְרֵבָה לַשֵּׁם – חִלַּקְתִּי, וְלֹא הַקְּרֵבָה לַשֵּׁם. '''"יִהְיֶה לָּךְ... פָּדֹה תִפְדֶּה"''', אֶת שֶׁהוּא "לְךָ" – פָּדוּי, וְאֶת שֶׁאֵינוֹ "לְךָ" – אֵינוֹ פָּדוּי. מִכָּאן אָמְרוּ: הֲרֵי {{ב|מִי שֶׁהִפְרִישׁ בְּכוֹרַת בְּנוֹ וְהִנִּיחָהּ בַּחַלּוֹן וְאָבְדָה|התכוון לפדיון בנו, אבל הכסף אבד ולא הגיע לידי הכהן}}, יָכוֹל שֶׁהוּא פָּדוּי? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"יִהְיֶה לָּךְ"''' וְ'''"פָּדֹה תִפְדֶּה"''': אֶת שֶׁהוּא לְךָ – פָּדוּי, אֶת שֶׁאֵינוֹ לְךָ – אֵינוֹ פָּדוּי! }} ===פסוק טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אם נולד בכור ומת לאחר 31 יום או יותר - האב חייב לתת לכהן את פדיונו; אבל אם האב שילם לפני הזמן, והתינוק מת תוך 30 יום או פחות – האב פטור מהפדיון ולכן הכהן חייב להחזיר לו את דמי הפדיון. וראו דעת ת"ק [[ביאור:משנה בכורות פרק ח#משנה ו|בבכורות ח ו,]] והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ו|ספרי ו,]] שם פסקו כר' עקיבא במשנה הנ"ל.}}'''"וּפְדוּיָו"''' – מֵאֵימָתַי? אָמַרְתָּ '''"מִבֶּן חֹדֶשׁ"'''. מִיכָּן אָמְרוּ: הֲרֵי מִי שֶׁמֵּת בְּנוֹ יוֹם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן לַכֹּהֵן – יִתֵּן לוֹ. מֵת בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה, וַאֲפִילּוּ מֵת בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים, אִם נָתַן לוֹ – יִטּוֹל מִמֶּנּוּ! '''"תִּפְדֶּה"''' – בַּמֶּה? אָמַרְתָּ '''"כָּסֶף"''', בְּכַמָּה? אָמַרְתָּ '''"חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים"''', בְּאֵיזֶה שֶׁקֶל? אָמַרְתָּ '''"בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ"''', לֹא עַרְבִיּוֹת! וְכַמָּה הוּא שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ? אָמַרְתָּ '''"עֶשְׂרִים גֵּרָה"'''. כְּשֶׁאָמַר '''"תִּפְדֶּה"''' – רִבָּה אֲסִימוֹן שֶׁל כֶּסֶף וַאֲסִימוֹן שֶׁל זָהָב וְטַבָּעוֹת שֶׁל נְחֹשֶׁת! }} ===פסוק יז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מעלה כמה הצעות המעדיפות לפדות בכורים בעלי מומים שונים, ולהקריב בעלי מומים פחות קשים או רק את הבכורות התמימים, ודוחה את ההצעות, שהרי בפסוק מפורש שההבחנה היא בין בכור בהמה טמאה לבכור בהמה טהורה, ולא לפי התאמת הבכור להקרבה. אם בהמה הפילה שליה לפני שהמליטה או אם המליטה עגל חי בכור – אין בשליה כל קדושה, והולד הבא שתמליט לא יהיה בכור. אבל אם הבהמה (האם) מוקדשת – יש לקבור את השליה ואין להאכיל אותה לכלבים; ראו [[ביאור:משנה חולין פרק ד#משנה ז|חולין ד ז.]]}}כְּלָל אָמְרָה תּוֹרָה: "בְּכוֹר... תִּפְדֶּה", '''"בְּכוֹר... לֹא תִפְדֶּה"''' – יָכוֹל אִם הָיָה תָּמִים – אַל תִּפְדֵּהוּ, וְאִם הָיָה בַּעַל מוּם – פְּדֵהוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר בְּ'''"בְּכוֹר שׁוֹר לֹא תִפְדֶּה"'''. יָכוֹל אִם הָיָה בַּעַל מוּם וּבַעֲלַת יַבֶּלֶת – אַל תִּפְדֵּהוּ, וְאִם הָיָה "פִּסֵּחַ אוֹ עִוֵּר" {{ממ|דברים|טו|כא}} – פְּדֵהוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בְּכוֹר כֶּשֶׂב לֹא תִפְדֶּה"'''. יָכוֹל אִם הָיָה בַּעַל מוּם אַחֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בְּכוֹר עֵז לֹא תִפְדֶּה"'''. '''"קֹדֶשׁ"''' – לְרַבּוֹת שִׁלְיָא הַיּוֹצֵאת עִם הַמֻּקְדָּשִׁין. אוֹ יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה הַיּוֹצֵאת עִם הַבְּכוֹר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"הֵם"'''! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קיח|ספרי קיח.]]}}'''"אֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ"''', רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: לְהָבִיא אֶת הַפֶּסַח וְאֶת הַמַּעֲשֵׂר, שֶׁיִּנָּתֵן מִדָּמָם מַתָּנָה אַחַת בִּשְׁפִיכָה אַחַת כְּנֶגֶד הַיְסוֹד, בְּאֵיזֶה רוּחַ שֶׁיִּרְצֶה! '''"וְאֶת חֶלְבָּם תַּקְטִיר אִשֶּׁה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה"''', מַגִּיד שֶׁיֵּשׁ בְּחֶלְבֵיהֶן אִשֶּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ! }} ===פסוק יח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|תוך כמה זמן חייב הכהן לאכול את הבכור התמים שהוקרב? – ראו ספרי שם.}}'''"וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ"''', יָכוֹל יוֹם אֶחָד? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה". אוֹ כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה שֶׁל אֵיל נָזִיר, לְיוֹם וָלַיְלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּכְשׁוֹק הַיָּמִין", כְּשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים – לִשְׁנֵי יָמִים! }} ===פסוק יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|דרשה דומה לזו דלעיל פס' יא. בקדשי הגבול (קדשים שאינם טעונים הבאה לירושלים) יש צד חומרה – שאי אפשר לפדות אותם ולהוציאם לחולין, ובקדשי המקדש יש צד חומרה, שיש בהם דין פיגול, נותר וטמא. לכן אין מקום ללימוד קל וחומר מאלו על אלו.}}'''"נָתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנוֹתֶיךָ אִתָּךְ"''', "בָּנֶיךָ" – פְּרָט לִבְנֵי חֲלָלָה, "בְּנוֹתֶיךָ" – פְּרָט לִבְנוֹת חֲלָלָה. וַהֲלֹא אוֹמֵר: וְכִי דִּין הוּא? מַזְהִיר וְעוֹנֵשׁ לְעִנְיַן קָדְשֵׁי הַגְּבוּל, וּמַזְהִיר וְעוֹנֵשׁ לְעִנְיַן קָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ; אִם פָּסַל בְּנֵי חֲלָלָה לְעִנְיַן קָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ – דִּין הוּא שֶׁנִּפְסֹל בְּנֵי חֲלָלָה לְעִנְיַן קָדְשֵׁי הַגְּבוּל, קַל וָחֹמֶר! מָה אִם קָדְשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהֵן נִפְדִּין וְיוֹצְאִין לְחֻלִּין, פָּסַל בְּנֵי חֲלָלָה בָּהֶן – קָדְשֵׁי הַגְּבוּל, שֶׁאֵין נִפְדִּין וְיוֹצְאִין לְחֻלִּין, אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּפְסֹל בְּנֵי חֲלָלָה בָּהֶן? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְּקָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ, שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא – תֹּאמַר בְּקָדְשֵׁי הַגְּבוּל, שֶׁאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא? וְלִמְדוּ קָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ מִקָּדְשֵׁי הַגְּבוּל: וּמָה אִם קָדְשֵׁי הַגְּבוּל, שֶׁאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא, פְּסוֹל בְּנֵי חֲלָלָה בָּהֶן – קָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ, שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא – אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּפְסֹל בְּנֵי חֲלָלָה בָּהֶן? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְּקָדְשֵׁי הַגְּבוּל, שֶׁאֵין נִפְדִּין וְיוֹצְאִין לְחֻלִּין – תֹּאמַר בְּקָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ, שֶׁהֵן נִפְדִּין וְיוֹצְאִין לְחֻלִּין? תַּלְמוּד לוֹמַר: "בָּנֶיךָ" – פְּרָט לִבְנֵי חֲלָלָה, "בְּנוֹתֶיךָ" – פְּרָט לִבְנוֹת חֲלָלָה. הוֹאִיל וְיֵשׁ בְּקָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ מַה שֶּׁאֵין בְּקָדְשֵׁי הַגְּבוּל, וּבְקָדְשֵׁי הַגְּבוּל מַה שֶּׁאֵין בְּקָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ – אַל יָדוּנוּ זֶה מִזֶּה! '''"בְּרִית הוּא"''' – בְּוַדַּאי וְלֹא בְּסָפֵק; '''"לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ"''' – לְרַבּוֹת טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינָס שֶׁהֵן מִזַּרְעוֹ! }} ===פסוק כ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אכילת הקדשים של הכהנים היתה מתגמלת יותר מכל נחלה: הכהנים היו בדרך כלל האליטה, מעשירי הארץ, ולכן לא הזדקקו לנחלה וכן לא לביזת הכנענים; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קיט|ספרי קיט.]]}}'''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל"''' – זוֹ אֶרֶץ שִׁבְעָה עֲמָמִים; '''"וְחֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם"''' – אַף בַּבִּזָּה שֶׁל מִלְחָמָה! '''"אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – יֵשׁ לְךָ מוּרָם לִשְׁמִי כְּדֵי נַחֲלָתְךָ בָּאָרֶץ וּכְדֵי חֶלְקְךָ בְּבִזַּת הַכְּנַעֲנִים! }} ===פסוק כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|פתיחה למתנות הלויים, והשוו לעיל פס' ח.}}'''"וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה"''', אֵין הִנֵּה אֶלָּא שִׂמְחָה! שִׂמְחָה הָיְתָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם שֶׁנָּתַן מַעַשְׂרוֹת לַלְוִיִּם, כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיָה שִׂמְחָה לְפָנָיו כְּשֶׁנָּתַן מַתָּנוֹת לַכֹּהֵן – כָּךְ הָיְתָה שִׂמְחָה לְפָנָיו כְּשֶׁנָּתַן מַעַשְׂרוֹת לַלְוִיִּם. {{הע-שמאל|גם בשנים השלישית והששית לשמיטה, שבהן נותנים מעשר עני – אין הדבר על חשבון המעשר של הלויים אלא על חשבון המעשר השני, שנאמר במעשר ראשון "לנחלה". המעשר הראשון ניתן ללויים על עבודת הנשיאה של המשכן במדבר, ולכן אינו בטל אפילו אחרי חורבן הבית.}} לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר {{ממ|דברים|יד|כח}} '''"מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים"''', אֲבָל אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ חִלּוּפִים לְמָה: חִלּוּפִים לַשֵּׁנִי אוֹ לָרִאשׁוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לְנַחֲלָה"''': מַה נַּחֲלָה אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת – אַף מַעֲשֵׂר אֵינוֹ פּוֹסֵק; מַה נַּחֲלָה אֵינָהּ מִתְחַלֶּפֶת – אַף מַעֲשֵׂר אֵינוֹ מִתְחַלֵּף! הָא חִלּוּפִין לַשֵּׁנִי, אֵין חִלּוּפִין לָרִאשׁוֹן! '''"חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד"''' – כִּבְנֵי אָדָם שֶׁנּוֹטְלִין שְׂכָרָן, שְׂכַר מַה שֶּׁעָשׂוּ עִמִּי בַּמִּדְבָּר. יָכוֹל, לְפִי שֶׁבָּטְלָה הָעֲבוֹדָה, יִבָּטֵל הַמַּעֲשֵׂר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לְנַחֲלָה"''': מַה נַּחֲלָה אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת – אַף מַעֲשֵׂר אֵינוֹ פּוֹסֵק, אֶלָּא אַף עַל פִּי שֶׁבָּטְלָה הָעֲבוֹדָה – הֲרֵי הֵן אוֹכְלִין בּוֹ. שְׂכַר מָה? שְׂכַר מַה שֶּׁעָשׂוּ עִמִּי בַּמִּדְבָּר! }} ===פסוק כב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הזכות לעבוד את עבודת הלויים שמורה רק להם, ואין לישראל רשות להימנע מנתינת מעשר ולעבוד עבודה כזאת בתמורה, ואפילו אם אינם נמנעים מלתת מעשר - אין לישראל רשות לעבוד במקדש. אבל בן לוי שוויתר על המעשר ורצה להימנע מעבודת המקדש – כופים אותו לעשותה; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#קיט|ספרי קיט.]]}}'''"וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אֹהֶל מוֹעֵד"''', יָכוֹל אִם יִרְצוּ יִשְׂרָאֵל לוֹמַר 'יְהֵא מַעֲשֵׂר שֶׁלָּנוּ, וְאָנוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדָה'? יָכוֹל שׁוֹמְעִין לָהֶן? אָמַרְתָּ '''"וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אֹהֶל מוֹעֵד"'''. יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְבַקְּשִׁין לִיטּוֹל אֶת הַמַּעֲשֵׂר, לְפִיכָךְ אִם אוֹמְרִים 'יְהֵא הַמַּעֲשֵׂר שֶׁלָּהֶן וְאָנוּ עוֹבְדִין עֲבוֹדָה!' יָכוֹל שׁוֹמְעִין לָהֶם? אָמַרְתָּ '''"וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לָשֵׂאת חֵטְא לָמוּת"'''. יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְבַקְּשִׁין לִדְחוֹת בְּנֵי לֵוִי עַל כָּרְחָם, לְפִיכָךְ הֵם אוֹמְרִים 'יְהֵא הַמַּעֲשֵׂר שֶׁלָּהֶן וְאָנוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדָה!' אֲבָל בֶּן לֵוִי שֶׁאָמַר 'אִי אֶפְשִׁי, לֹא לִיטּוֹל מַעֲשֵׂר וְלֹא לַעֲבוֹד עֲבוֹדָה', יָכוֹל שׁוֹמְעִין לוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא"''', מַגִּיד שֶׁמַּעֲבִידִין אוֹתוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ! }} ===פסוק כד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|רשאי הלוי לתרום יותר מתרומת המעשר, ולתת לכהן יותר מחובתו; אבל אם הכהן כבר קיבל את תרומת המעשר – אין בעל הבית או הלוי רשאים לתת מהמעשר עוד לכהן, שאין מפרישים תרומה מן הפטור מתרומה על החייב בה; וראו [[ביאור:משנה תרומות פרק א#משנה ה|תרומות א ה.]]}}'''"כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ"''', מִנַּיִן לְבֶן לֵוִי שֶׁרָצָה לַעֲשׂוֹת מִמַּעֲשֵׂר רִאשׁוֹן תְּרוּמָה גְּדוֹלָה, מִנַּיִן שֶׁעוֹשֶׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה' תְּרוּמָה"''', מִכָּאן שֶׁאִם רָצָה לַעֲשׂוֹתוֹ תְּרוּמָה לַאֲחֵרִים – עוֹשֶׂה. יָכוֹל אַף שֶׁנִּטְּלָה תְּרוּמָתוֹ יְהֵא עוֹשֶׂה אוֹתוֹ תְּרוּמָה לַאֲחֵרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֶת מִקְדְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ"'''. בִּזְמַן שֶׁקָּדְשׁוֹ בְּתוֹכוֹ – עוֹשֶׂה אוֹתוֹ תְּרוּמָה לַאֲחֵרִים; אֵין קָדְשׁוֹ בְּתוֹכוֹ – אֵין עוֹשֶׂה אוֹתוֹ תְּרוּמָה לַאֲחֵרִים! '''"כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה' תְּרוּמָה"''', נִקְרָא הַמַּעֲשֵׂר הַזֶּה 'תְּרוּמָה'. {{הע-שמאל|אם לא הפריש מעשר ראשון – הפירות הם טבל והאוכל מהם חייב מיתה בידי שמים.}}מַה תְּרוּמָה לְשֵׁם הַשֵּׁם – אַף זֶה לְשֵׁם הַשֵּׁם! מַה תְּרוּמָה, חַיָּבִין עַל זְדוֹנָהּ מִיתָה – אַף זֶה, חַיָּבִין עַל זְדוֹנוֹ מִיתָה! מַה תְּרוּמָה טוֹבֶלֶת – אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן טוֹבֵל! {{הע-שמאל|ראו לעיל פס' כא.}}'''"נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם"''' וְגוֹ': לְפִי שֶׁנָּתַתִּי לָהֶם אֶת הַמַּעֲשֵׂר – אָמַרְתִּי לָהֶם 'אֵין לָכֶם חֵלֶק בָּאָרֶץ'. אֵין לִי אֶלָּא בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, מִנַּיִן אַף בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וּבְאֶרֶץ שְׁלֹשָׁה? אָמַרְתָּ '''"לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה"''', בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וּבְאֶרֶץ שְׁלֹשָׁה. אֵין לִי אֶלָּא בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וּבְאֶרֶץ שְׁלֹשָׁה, וּמִנַּיִן אַף בְּבִזָּה שֶׁל מִלְחָמָה? אָמַרְתָּ '''"לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה"''', אֲפִילּוּ בְּבִזָּה שֶׁבְּמִלְחָמָה. אוֹ אַף עַכְשָׁיו לֹא יְהֵא לָהֶם נַחֲלָה בָּאָרֶץ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''', בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ, לֹא בְּשָׁעָה שֶׁהֵן בְּחוּ"ל! }} ===פסוק כו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אין לשנות את סדר ההפרשה: אין לתת את המעשר לכהן כדי שיעביר ממנו ללוי את חלקו, אלא יש לתת קודם מעשר ללוי וממנו תרומת מעשר לכהן; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קכא|ספרי קכא.]] וראו לעיל פס' כד, שתרומת המעשר טובלת, כלומר אוסרת את האכילה של המעשר עד שתופרש. לעניין "שנכרתה ברית לכהנים" ראו לעיל פס' ט.}}'''"וַיְדַבֵּר... וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תִקְחוּ"''' וגו': מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם לוֹקְחִים אֶת הַמַּעֲשֵׂר; אֵין אַתֶּם לוֹקְחִים אֶת הַמַּעֲשֵׂר מִיַּד הַכֹּהֲנִים. מִכָּן אָמְרוּ: אֵין מוֹצִיאִין הַמַּעֲשֵׂר מִיַּד הַכֹּהֲנִים וכו'! '''"אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם מֵאִתָּם בְּנַחֲלַתְכֶם"''', מַגִּיד שֶׁנִּכְרְתָה בְּרִית לַלְוִיִּם עַל הַמַּתָּנוֹת שֶׁלָּהֶם. וּכְדֶרֶךְ שֶׁנִּכְרְתָה בְּרִית לַכֹּהֲנִים עַל הַמַּתָּנוֹת שֶׁלָּהֶם – כָּךְ נִכְרְתָה בְּרִית לַלְוִיִּם עַל הַמַּעַשְׂרוֹת שֶׁלָּהֶן, שֶׁאֵין לָהֶן בּוֹ כְּלוּם עַד שֶׁיְּקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם לְהַפְרִישׁ אֶת תְּרוּמָתוֹ! {{הע-שמאל|אין להפריש מעשר ממין אחד על מין אחר, וראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ב#משנה ד|תרומות ב ד.]] הלוי חייב להפריש תרומת מעשר גם ממעשר שקיבל מגויים (ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ג#משנה ט|תרומות ג ט]]) ומגרים, וכן עליו לתת תרומת מעשר מיבוליו שלו לכהנים.}} '''"וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה'"''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "מִמֶּנּוּ"? מְלַמֵּד שֶׁאֵין תּוֹרְמִין מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ! יָכוֹל שֶׁאֵין לִי לְחַיֵּב בִּתְרוּמָה אֶלָּא מַעֲשַׂר יִשְׂרָאֵל וַדַּאי? אֵין לִי אֶלָּא מַעֲשַׂר יִשְׂרָאֵל; מִנַּיִן אַתְּ מְרַבֶּה מַעֲשַׂר גּוֹיִם וְגֵרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר"'''. מִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה מַעֲשַׂר לְוִיִּם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר"'''. אֵין לִי אֶלָּא מַעֲשַׂר לְוִיִּם, שֶׁנּוֹטְלִין מֵאֲחֵרִים מִיִּשְׂרָאֵל; מִנַּיִן אַתְּ מְרַבֶּה מַעֲשַׂר לְוִיִּם שֶׁלָּהֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר"'''! }} ===פסוק כז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אחרי שהופרשה תרומת מעשר מהמעשר הראשון - הוא חולין לכל דבר; ראו למשל [[ביאור:משנה ערובין פרק ג#משנה ב|עירובין ג ב]], וכן במקומות רבים.}}'''"וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן"''', מַה 'דָּגָן מִן הַגֹּרֶן וּמְלֵאָה מִן הַיֶּקֶב' שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן – חֻלִּין לְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר, אַף כָּאן, חֻלִּין לְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר! {{הע-שמאל|הפרשת תרומת המעשר היא דווקא מן התלוש מהקרקע; וראו [[ביאור:משנה תרומות פרק א#משנה ה|תרומות א ה.]]}}יָכוֹל יְהֵא מֵרִים מִן הַתָּלוּשׁ עַל הַמְּחֻבָּר וּמִן הַמְּחֻבָּר עַל הַתָּלוּשׁ? אָמַרְתָּ '''"כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן וְכַמְלֵאָה מִן הַיָּקֶב"'''; מַה 'דָּגָן מִן הַגֹּרֶן וּמְלֵאָה מִן הַיֶּקֶב' הָאָמוּר לְהַלָּן – מִן הַתָּלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע, אַף כָּאן, מִן הַתָּלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע! }} ===פסוק כט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ב#משנה ד|תרומות ב ד.]]}}'''"מִמֶּנּוּ"''' – שֶׁלֹּא יַפְרִישׁ תְּרוּמָה מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, שֶׁלֹּא יִטֹּל מִן הָרַע עַל הַיָּפֶה. }} ===פסוק ל=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו לעיל פס' כז.}}'''"וְנֶחְשַׁב לַלְוִיִּם כִּתְבוּאַת גֹּרֶן וְכִתְבוּאַת יָקֶב"''' – מַה תְּבוּאַת גֹּרֶן וּתְבוּאַת יֶקֶב הַנֶּאֱמָר לְהַלָּן, חֻלִּין לְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר – אַף כָּאן, חֻלִּין לְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר! }} ===פסוק לא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|בניגוד למעשר שני, שיש לאכלו בירושלים – את המעשר הראשון מותר לאכול בכל מקום. זכות הלויים במעשר ראשון, ודיני ההאכלה של לוי את המעשר לאשתו בת ישראל – דומים לאלה של אכילת התרומה לאשת הכהן. גם בת לוי וכן אשת הלוי – רשאיות לגבות את המעשר, שנאמר "אתם וביתכם". לעניין השכר ראו לעיל פס' כא.}}'''"וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם"''', לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁהוּא טָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם, יָכוֹל אַף זֶה יִטְעַן הֲבָאַת מָקוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם"'''. '''"אַתֶּם וּבֵיתְכֶם כִּי שָׂכָר הוּא לָכֶם"''', אִם לוֹמַר שֶׁהַלְּוִיָּה אוֹכֶלֶת בְּמַעֲשֵׂר, וַהֲלֹא בְּבַת יִשְׂרָאֵל מֻתָּר! אִם לוֹמַר בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְלֵוִי אוֹכֶלֶת בְּמַעֲשֵׂר, וַהֲלֹא בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה! מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"אַתֶּם וּבֵיתְכֶם"'''? אֶלָּא כְּדֶרֶךְ שֶׁנּוֹתְנִין לְלֵוִי מַעֲשֵׂר מִתּוֹךְ חֶלְקוֹ – כָּךְ נוֹתְנִין לַלְּוִיָּה! '''"חֵלֶף עֲבֹדַתְכֶם בְּאֹהֶל מוֹעֵד"''' – כִּבְנֵי אָדָם שֶׁנָּטְלוּ שְׂכָרָן, שְׂכַר מַה שֶּׁעָשׂוּ עִמִּי בַּמִּדְבָּר! }} ===פסוק לב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|יש להפריש תרומות ומעשרות מהיפה, ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ב#משנה ז|תרומות ב ז,]] שנאמר "חלבו". אסור לכהן וללוי לעבוד בגורן כתמורה לקבלת התרומות והמעשרות; וראו [[ביאור:תוספתא/דמאי/ה#כג|תוספתא דמאי ה כג,]] כי התרומות והמעשרות הם עבור עבודתם במקדש ולא בגורן; הדרשה מרחיבה את האיסור גם לכהן או לוי שהסכימו להפריש את התרומות והמעשרות עבור בעל הבית, ולזכות בתרומה ובמעשר שיפרישו – אפילו אם לא עבדו (חוץ מההפרשה); וראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ד#משנה ד|תרומות ד ד,]] שהיו מומחים להפרשת תרומות ומעשרות, אבל אין למנות לתפקיד זה כהנים או לויים.}}'''"וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ"''', מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁאִם הִפְרַשְׁתֶּם אוֹתוֹ שֶׁלֹּא מִן הַמּוּבְחָר – שֶׁאַתֶּם בִּנְשִׂיאַת עָוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ"'''! '''"וְאֶת קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תְחַלְּלוּ וְלֹא תָמוּתוּ"''', מַגִּיד שֶׁהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם חַיָּבִין עַל חִלּוּל הַקֳּדָשִׁים. אֵלּוּ כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם הַמְסַיְּעִין בַּגֳּרָנוֹת. וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁכָּל כֹּהֵן אוֹ לֵוִי שֶׁאָמַר לְיִשְׂרָאֵל: 'תֵּן לִי סְאָה אַחַת וַאֲנִי מְחַלֵּל עַל גָּרְנְךָ', שֶׁהוּא חַיָּב מִיתָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאֶת קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תְחַלְּלוּ וְלֹא תָמוּתוּ"'''! אֵין לִי אֶלָּא כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם הַמְסַיְּעִין בַּגֳּרָנוֹת; מִנַּיִן אַף יִשְׂרָאֵל שֶׁאָמַר לְכֹהֵן: 'הֵילָךְ סְאָה אַחַת וְחַלֵּל לִי עַל גָּרְנִי', שֶׁהוּא חַיָּב מִיתָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאֶת קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תְחַלְּלוּ וְלֹא תָמוּתוּ"''', אַף יִשְׂרָאֵל חַיָּב מִיתָה עַל חִלּוּל קָדָשִׁים! }} 9h9ayouxadenwi8mxd4phexalphag6g 106 1700236 3019476 3016980 2026-06-10T20:00:57Z Michaelkimmel2 44530 3019476 wikitext text/x-wiki ==פרק יט== ===פסוק ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הפרה האדומה, שערכה היה רב, היתה ממומנת דווקא מתרומת הלשכה של חצאי השקלים, וראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ד#משנה ב|שקלים ד ב,]] ולא מכספים של נדבנים יחידים או מכספי קרנות של נשים, של גרים או של עבדים – למרות שהנשים, הקטנים, הגרים והעבדים יכולים להשתתף במגבית מחצית השקל אם רצו בכך; ראו [[ביאור:משנה שקלים פרק א#משנה ה|שקלים א ה.]] וראו טענה דומה [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/טו|לעיל טו א.]]}} '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – מִשֶּׁל צִבּוּר הָיְתָה פָּרָה בָּאָה. אֵינָהּ בָּאָה לֹא מִשֶּׁל יְחִידִים, וְלֹא מִשֶּׁל גֵּרִים, וְלֹא מִשֶּׁל נָשִׁים, וְלֹא מִשֶּׁל עֲבָדִים. וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת כֻּלָּם שֶׁיִּשְׁקְלוּ אוֹ שֶׁיִּשְׁתַּתְּפוּ? אָמַרְתָּ '''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַיְּחִידִים. '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים; '''"וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם"''' – רִבָּה נָשִׁים וַעֲבָדִים. {{הע-שמאל|ההסבר הרווח בספרי זוטא לחיוב הקטנים במצוות הוא חינוך והרגלה של הקטן לעשות מצוות, ואילו בתוספתא חגיגה נראה שהחובה היא כחובת המבוגר; וראו דיון בהערה [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/טו#פסוק לח|לעיל טו לח.]]}}וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר: '''"בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – לְהַזְהִיר הַגְּדוֹלִים עַל יְדֵי הַקְּטַנִּים, לְהַנְהִיגָם בְּמִצְווֹת! {{הע-שמאל|משה ואהרון היו אחראים על הפרה ועל השמן למאור, וכן לדורות, שהיו ממנים גזברים כאחראים על חפצי הקודש; וראו גם [[ביאור:משנה שקלים פרק ה#משנה ב|שקלים ה ב.]]}}'''"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ"''' – יְבִיאוּהָ אֵלֶיךָ וּתְהֵא גִּזְבָּר עָלֶיהָ. יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהָיָה מֹשֶׁה גִּזְבָּר אֶלָּא עַל הַפָּרָה? וּמִנַּיִן אַף עַל הַשֶּׁמֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ"''' {{ממ|שמות|כז|כ}}. יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהָיָה גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה אֶלָּא מֹשֶׁה, וּמִנַּיִן אַף אַהֲרֹן? אָמַרְתָּ '''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן"''', הִקִּישׁ אַהֲרֹן לְמֹשֶׁה: מַה מֹּשֶׁה גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה – אַף אַהֲרֹן גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה. וּמִנַּיִן שֶׁיְּמַנּוּ גִּזְבָּרִין לְדוֹרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' {{ממ|שמות|כז|כ}}. {{הע-שמאל|כל זמן שהפרה בחיים – אין לעשות בה מלאכה; וכן אין לעשות מלאכה בזמן מילוי המים וזריית האפר עליהם ("קידוש"); אבל אסיפת האפר אינה פוסלת אפילו אם הפסיק ועשה מלאכה אחרת במקביל; וראו לעניין הפרה בחייה [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד,]] "עד שתיעשה אפר", ולעניין הממלא והמקדש [[ביאור:משנה פרה פרק ז|שם ז א.]] הדרשה נעה בין הריבוי "חוקת התורה" לבין המיעוט "זאת". ההכרעה מה מרובה ומה ממועט היא הלכה למשה מסיני, ואין בה הגיון פנימי.}}לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר '''"וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו"''' – {{ב|שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו בָּהּ,|כלומר שלא יעשה בה מלאכה}} שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בָּהּ מְלָאכָה; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסָלָהּ. כְּשֶׁאָמַר 'חֻקָּה' – רִבָּה הַמְמַלֵּא וְהַמְקַדֵּשׁ, שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו {{ב|בָּהּ,|באפר הפרה}} שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בָּהּ מְלָאכָה; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסָלָהּ. יָכוֹל אַף הָאוֹסֵף {{ב|(כשאמר חקה רבה)|המילים מיותרות, ע"פ אפשטיין}}? אָמַרְתָּ '''"זֹאת"'''. יָכוֹל {{ב|אַף הַמְקַדֵּשׁ וְהַמְמַלֵּא|המיעוט "זאת" חל עליהם}}? אָמַרְתָּ '''"אֲשֶׁר צִוָּה ה' (לאמר)"'''! {{הע-שמאל|יש לרכוש את הפרה האדומה כשהיא כבר פרה, בת שלוש שנים, ולא כשהיא עגלה. המעשה מציג כיצד היו מוודאים שלא נעשתה מלאכה בפרה: היו קונים מגויים פרה מעוברת ולאחר שהמליטה עגלה אדומה היו שומרים על העגלה שלוש שנים, שלא תעשה מלאכה – ואז, כשהיתה לפרה - קונה אותה ההקדש מאת השומרים.}}'''"וְיִקְחוּ... פָּרָה"''' – שֶׁלֹּא יִקְחוּ עֶגְלָה וִיגַדְּלוּהָ! אָמְרוּ: מַעֲשֶׂה שֶׁלָּקְחוּ פָּרָה עֻבָּרָה אֲדֻמָּה מִן הַגּוֹיִם, וְהָיוּ מְשַׁמְּרִין אוֹתָהּ עַד שֶׁהָיְתָה יוֹלֶדֶת. אִם הָיָה וְלָדָהּ כָּשֵׁר לְפָרָה – וְהָיוּ מְשַׁמְּרִין אוֹתָהּ עַד שֶׁהָיְתָה בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים. וְחוֹזְרִין וְלוֹקְחִין אוֹתָהּ מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר '''"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָּרָה"''', שֶׁלֹּא יִקְחוּ עֶגְלָה וִיגַדְּלוּהָ. {{הע-שמאל|ר' אליעזר חושש שמא הגוי עשה בפרה מלאכה, ולכן מחייב לשמור על העגלה מהמלטתה עד שחיטתה בידי ישראל, כמו במעשה דלעיל; וראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ב|תוספתא פרה ב א.]] כאן השם "דמא" או "דמת" הוא שמה של הפרה האדומה, ולא של הגוי.}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין לוֹקְחִין אוֹתָהּ מִן הַגּוֹיִם! וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. אָמְרוּ: מַעֲשֶׂה שֶׁלָּקְחוּ פָּרָה מִן הָעַרְבִיִּים, וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ 'דָּמַת', 'דָּמַת', וְהִיא רָצָה וּבָאת! {{הע-שמאל|דורש כל ביטוי לחוד, התמימות של הפרה היא באדמומיות של כל גופה.}}'''"וְיִקְחוּ... פָּרָה"''', יָכוֹל מֻלְבֶּנֶת אוֹ מֻשְׁחֶרֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֲדֻמָּה"'''. אוֹ אֲדֻמָּה, יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁרֻבָּהּ מַאְדִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"תְּמִימָה"'''. אִם לוֹמַר שֶׁהִיא תְּמִימָה מִן הַמּוּמִין – וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר '''"אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם"'''! אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"תְּמִימָה"'''? אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְמוּמִין תְּנֵהוּ עִנְיָן (לאדומות) {{ב|[לְאַדְמוּת]|גירסת מה"ג}}! {{הע-שמאל|מחלוקת על תמימות האדמומיות של הפרה: כמה שערות לא אדומות פוסלות את הפרה? והשוו [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ה|פרה ב ה,]] בשינוי שמות התנאים. ר' עקיבא מכשיר אפילו אם יש הרבה שערות שאינן אדומות, בתנאי שעקרו אותן והפרה אינה נראית קירחת. לעניין הקרנים, העיניים, השיניים והלשון ראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ב|פרה ב ב.]]}}מִכַּמָּה יְהֵא בָּהּ וּתְהֵא פְּסוּלָה? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִשְּׁתַּיִם וְעַד שָׁלֹשׁ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מֵחָמֵשׁ וְעַד חֲמִשִּׁים – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אַחַת בְּרֹאשָׁהּ וְאַחַת בִּזְנָבָהּ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ יֵשׁ בָּהּ הַרְבֵּה – כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁיַּעֲבִירֵם בְּמִכְחוֹל. אֲבָל אִם הָיוּ שְׁתַּיִם לְתוֹךְ גּוּמָא אַחַת – פְּסוּלָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא נִרְאֵית כְּמִין קָרַחַת. הַשִּׁנַּיִם וְהַלָּשׁוֹן – אֵין פּוֹסְלִין בַּפָּרָה; הַקַּרְנַיִם וְהַטְּלָפַיִם – הֲרֵי זֶה יָגֹר; וְאִם {{ב|גָּרַר בַּזָּכָר|חתך עמוק מדי}} – הֲרֵי זֶה פְּסוּלָה! פָּרָה שֶׁגַּלְגַּל עֵינֶיהָ מַשְׁחִיר – הָיוּ מְבִיאִין פָּרוֹת אֲחֵרוֹת וּמַעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּתוֹכָן. אִם דּוֹמֶה גַּלְגַּל עֵינֶיהָ לְאַחַת מֵהֶן – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה, {{ב|וְאִם לָאו|אין עיניה דומות לעיני אף פרה אחרת}} – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! {{הע-שמאל|הפרה צריכה להיות בלי מומים ואף בלי סימנים שנגרמו ממומים שהחלימו; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ג|פרה ב ג:]] הגדרת ה'מלאכה' תלויה בכוונת הבעלים! הדרשה מציעה דרך ביניים בין דעת ר' יהודה לדעת ת"ק [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ד|במשנה ד שם.]]}} '''"אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם"''' – מַגִּיד שֶׁהִיא נִפְסֶלֶת בְּמוּם. מִיכָּן אָמְרוּ: כָּל הַמּוּמִין הַפּוֹסְלִין בַּמֻּקְדָּשִׁין – פּוֹסְלִין בַּפָּרָה. '''"אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם"''' – לְרַבּוֹת שֶׁהָיָה בָּהּ מוּם וְחָיָה, וּמְקוֹמוֹ נִכָּר – הֲרֵי זֶה מוּם! '''"אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל"''' – פּוֹסְלָהּ; נָתַן עָלֶיהָ יָדוֹ וְעָבַר מִכָּאן וּלְהַלָּן – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. הָיְתָה עוֹבֶרֶת בַּנָּהָר, אוֹ עוֹלָה בְּמַעֲלֶה אוֹ יוֹרֶדֶת בִּירִידָה, נִתְלָה בִּזְנָבָהּ לְסַעֲדָהּ – כְּשֵׁרָה; שֶׁתִּסְעָדֶנּוּ – פְּסוּלָה. קְשָׁרָהּ בְּמוֹסֵרָה – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה; {{ב|קִפְּלָהּ|את המוסרה}} וּנְתָנָהּ בֵּין קַרְנֶיהָ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. פֵּרֵשׂ טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ מִפְּנֵי הַחַמָּה וּמִפְּנֵי (הדבורים) {{ב|[הַזְּבוּבִים]|נוסח מה"ג ומשנה פרה}} – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה; עָשָׂה לָהּ סַנְדָּלִין בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תַּחֲלִיק – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה. שָׁכַן עָלֶיהָ עוֹף – כְּשֵׁרָה; עָלָה עָלֶיהָ זָכָר, לְדַעַת הַבְּעָלִים – פְּסוּלָה; שֶׁלֹּא לְדַעַת הַבְּעָלִים – כְּשֵׁרָה! {{הע-שמאל|סיפור נוסף על קניית פרה אדומה מגוי, בניגוד לדברי ר' אליעזר לעיל: הגוי מנסה להתחכם ומניח עול על הפרה, אבל הזקנים מזהים את נתינת העול ומבטלים את העיסקה, והגוי שהפסיד 1000 זהובים מתאבד.}}מַעֲשֶׂה שֶׁיָּרְדוּ זִקְנֵי יְרוּשָׁלַיִם אֵצֶל גּוֹי אֶחָד, שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁפָּרָה אֲדֻמָּה אֶצְלוֹ, וְשָׁמָהּ עֲלֵיהֶם בְּאֶלֶף זְהוּבִים. אָמַר: לְמָחָר הַיְּהוּדִים אוֹמְרִין '''"אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל"''', הָיָה מַנִּיחַ עָלֶיהָ עֹל עַל צַוָּארָהּ. אָמְרוּ לוֹ: הוֹצִיאָהּ אֵלֵינוּ – וְנָתְנוּ לוֹ אֶלֶף זְהוּבִים; הוֹצִיאָהּ לָהֶן. אָמְרוּ לוֹ: אֲפִילּוּ אַתָּה נוֹתְנָהּ לָנוּ חִנָּם – אֵין לָנוּ בָּהּ הֲנָאָה! הַחְזֵר לָנוּ אֶת הַדָּמִים! כֵּיוָן שֶׁלָּקְחוּ הֵימֶנּוּ אֶת הַדָּמִים – עָלָה לְרֹאשׁ הַגַּג וְנָפַל וּמֵת. סִימָן הָיָה לַחֲכָמִים, שֶׁשְּׁתֵּי שְׂעָרוֹת הָיוּ בִּכְתֵפָהּ שְׁתִי וָעֵרֶב, וּבְשָׁעָה שֶׁעוֹלֶה עֹל עַל צַוָּארָהּ – הָיוּ נוֹשְׁרוֹת. וְהָיוּ עֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת לִמְקוֹם {{ב|הַנִּיר|הנחת העול}}. }} ===פסוק ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|האם הפרה יכולה להישחט על ידי כהן הדיוט, כאלעזר? – הדרשה טוענת, בניגוד [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכג|לספרי קכג,]] שבדרך כלל לא, ואכן למעשה הפרות נשחטו כולן, חוץ מהראשונה - ע"י הכהנים הגדולים; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה ה|פרה ג ה.]] ר' חנינא דורש, מהמילה "הכהן" (היא מיותרת כי אין עוד 'אלעזר' בתורה) – שמצוות פרה אדומה - חוץ מהמקרה שלפנינו - היא דווקא ע"י כהן גדול.}} '''"וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן"''', יָכוֹל אַף שֶׁל דּוֹרוֹת לְאֶלְעָזָר? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֹתָהּ": אֹתָהּ לְאֶלְעָזָר, אֵין שֶׁל דּוֹרוֹת לְאֶלְעָזָר! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן"? – זֶה הַמְכַהֵן בַּבְּגָדִים, דִּבְרֵי רַבִּי חֲנִינָא. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן הַמְשֻׁלָּם: {{ב|וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר|ומניין אף של דורות}} "לְאֶלְעָזָר"? אָמַר לוֹ רַבִּי חֲנִינָא: תְּמֵהַנִי עָלֶיךָ יוֹנָתָן שֶׁאָמַרְתָּ דָּבָר זֶה! אִלּוּ שְׁנֵי אֶלְעָזָר בַּתּוֹרָה – הָיִיתִי אוֹמֵר: אֶלְעָזָר כֹּהֵן וְאֶלְעָזָר יִשְׂרָאֵל. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן"? – הַמְכַהֵן בַּבְּגָדִים. {{הע-שמאל|הלל מתוכח עם חכמים הן על העדות – מה לבש יהושע בן פרחיה כששחט את הפרה – הן על ההלכה לדורות. מוסכם על שני הצדדים שהמעשה של יהושע בן פרחיה הוא הבסיס לדיון, ורק כשהבסיס הזה מעורער (כמו כאן) יש לפנות לתורה הכתובה ולמדרש. חכמים מתבססים על המסופר בתורה, שאלעזר שחט פרה למרות שלא היה כהן גדול וממילא לא לבש בגדי כהן גדול. הלל מודה שיתכן ששכח את מה שראו עיניו מחמת זקנתו (רומז ל[[משלי כג כב]]), אבל את התורה שבעל פה אינו שוכח, ומסיים בדרשה שהובאה לעיל בשם ר' חנינא! - אבל ראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ד|תוספתא פרה ד ד,]] שהלל הודה להם, והדיון נועד רק לעורר אותם להשתתף. להעדפה של הזכרון החי (התקדים המעשי) על פני הדרשה ראו [[ביאור:משנה אבות פרק א#משנה יז|אבות א יז.]]}} אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת שָׁאֲלוּ אֶת הִלֵּל: בְּאֵיזוֹ לְבוּשׁ הַפָּרָה נִשְׂרֶפֶת? אָמַר לָהֶם: {{ב|בְּגָדוֹל|בבגדי כהן גדול}}! אָמְרוּ לוֹ: אֵינָהּ נִשְׂרֶפֶת אֶלָּא בְּלָבָן! אָמַר לָהֶן: אֲנִי רָאִיתִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה, שֶׁשְּׂרָפָהּ בְּגָדוֹל! אָמְרוּ לוֹ: אָנוּ רָאִינוּ שֶׁשְּׂרָפָהּ בְּלָבָן! אָמַר לָהֶן: אַתָּה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ וַאֲנִי אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ; מִי יוֹכִיחַ? אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ לַתּוֹרָה! מִי שָׂרַף פָּרָה רִאשׁוֹנָה? אָמַר לֵיהּ: אֶלְעָזָר. אָמְרוּ לוֹ: וְכִי לוֹבֵשׁ אֶלְעָזָר בִּגְדֵי גָדוֹל בִּימֵי אָבִיו? אָמַר לָהֶן: אַל תָּבוּזוּ שִׁכְחָה לָאָדָם, שֶׁאִם מַה שֶּׁרָאוּ עֵינַי שָׁכַחְתִּי, מַה שֶּׁשָּׁמְעוּ אָזְנַי לֹא אֶשְׁכָּח: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן"? – שֶׁהוּא מְכַהֵן בַּבְּגָדִים! '''"וְשָׁחַט"''', יָכוֹל אֶלְעָזָר עַצְמוֹ הָיָה שׁוֹחֵט? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְשָׁחַט אֹתָהּ לְפָנָיו"''', אַחֵר הָיָה שׁוֹחֵט, לֹא אֶלְעָזָר! {{הע-שמאל|דורש "והכהו לפניו" – לפני השופט, ואצלנו "לפניו" – לפני אלעזר. הנושא בשני המשפטים חסר. וראו [[ביאור:משנה מכות פרק ג#משנה י|מכות ג י,]] שהמכה הוא חזן הכנסת.}}כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: '''"וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ"''' {{ממ|דברים|כה|ב}}, יָכוֹל הַשֹּׁפֵט עַצְמוֹ הָיָה מַכֶּה אוֹתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְהִכָּהוּ לְפָנָיו"''', אַחֵר הָיָה מַכֶּה, לֹא הַשֹּׁפֵט! }} ===פסוק ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|האם הזאת דם הפרה דומה להזאת דם הציפור על המצורע ביום הראשון לטקס הטהרה של המצורע (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א]]), שנעשית ע"י טבילת אגודת האיזוב בדם שבכלי – או שהיא דומה להזאת דם האשם והשמן על המצורע ביום הטיהור הסופי שלו, הוא היום השמיני, (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ט|שם משנה ט-י]]) שנעשות בטבילת אצבעו של הכהן בכף ידו השמאלית? ההכרעה של ר' יוסי הגלילי בסיפור היא להצעה הראשונה, כי הן הזאת דם הפרה, הן הזאת דם הציפור נעשות מחוץ למקדש ולירושלים, ואילו ההזאות ביום השמיני לטהרת המצורע נעשות בשער ניקנור – הכניסה הראשית למקדש (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ח|שם ח.]])}} אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת הָיָה רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּפָרָה בִּטְבֶרְיָה, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא יוֹשֵׁב עִמּוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: נֶאֱמַר '''"וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ"''' – בִּכְלִי, אֲבָל לֹא בַּיָּד! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: הוֹאִיל וְשֶׁמֶן אָשָׁם מַכְשִׁיר וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר שֶׁמֶן אָשָׁם, בַּיָּד אֲבָל לֹא בִּכְלִי – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, בַּיָּד אֲבָל לֹא בִּכְלִי! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וּפָרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: הוֹאִיל וְשֶׁמֶן אָשָׁם מַכְשִׁיר וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר; מָה שֶׁמֶן אָשָׁם, מִן הַיָּד אֲבָל לֹא מִן הַכְּלִי – אַף הֶכְשֵׁר פָּרָה, מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר שֶׁבְּאֶצְבַּע מֵהֶכְשֵׁר שֶׁבְּאֶצְבַּע, וְאַל יוֹכִיחַ דַּם צִפּוֹר מְצֹרָע, מִפְּנֵי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ בַּאֲגֻדָּה! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם הַפָּרָה, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר דָּם מֵהֶכְשֵׁר דָּם, וְאַל יוֹכִיחַ שֶׁמֶן אָשָׁם, שֶׁאֵין הֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר דָּם. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: וַהֲרֵי '''דַּם''' אֲשַׁם מְצֹרָע יוֹכִיחַ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר דָּם – הֲרֵי הוּא מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי; אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל הַפָּרָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֶכְשֵׁרָהּ הֶכְשֵׁר דָּם – תֶּהֱוֵי מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר דָּם מֵהֶכְשֵׁר דָּם; הֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ מֵהֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ, וְאַל יוֹכִיחַ דַּם צִפּוֹר מְצֹרָע, שֶׁאֵין הֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי וְלֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, מִן הַכְּלִי וְלֹא מִן הַיָּד! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר שֶׁבַּחוּץ מֵהֶכְשֵׁר שֶׁבַּחוּץ, וְאַל יוֹכִיחַ דַּם אֲשַׁם מְצֹרָע, מִפְּנֵי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ בִּפְנִים! הָא צָרַכְתָּ לוֹמַר '''"וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ"''' – בִּכְלִי וְלֹא בַּיָּד! {{הע-שמאל|למרות שר' יוסי הגלילי דחה את דברי ר' שמעון, הוא מסכים שההזאה נעשית באצבע היד הימנית של הכהן, בדומה להזאות הדם והשמן שביום השמיני של המצורע.}} '''"וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ"''', נֶאֱמַר כָּאן 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע', וְנֶאֱמַר בִּמְצֹרָע 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע'; מָה 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע' שֶׁנֶּאֶמְרוּ בִּמְצֹרָע, הִיא הַמְּיֻמֶּנֶת שֶׁבַּיָּמִין אַף 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע' שֶׁנֶּאֶמְרוּ כָּאן, הִיא הַמְּיֻמֶּנֶת שֶׁבַּיָּמִין! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכג|ספרי קכג.]] [[ביאור:תוספתא/פרה/ד|ותוספתא פרה ד א:]] כל שבע ההזאות מעכבות וכולן צריכות להיות דומות אלו לאלו.}}'''"מִדָּמָהּ... שֶׁבַע פְּעָמִים"''', שֶׁתְּהֵא פַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שָׁוָה לַשְּׁנִיָּה. יָכוֹל מִטְּבִילָה אַחַת הָיָה מַזֶּה שֶׁבַע הַזָּיוֹת? אָמַרְתָּ בַּדָּם '''"וְהִזָּה... שֶׁבַע"''' – שֶׁיִּהְיוּ שֶׁבַע טְבִילוֹת, כְּנֶגֶד שֶׁבַע הַזָּיוֹת. יָכוֹל שֶׁהָיָה {{ב|מַזֶּה כֻּלָּן כְּאַחַת|ע"י שבעה כהנים}}? אָמַרְתָּ '''"פְּעָמִים"''' – זוֹ אַחַר זוֹ, זוֹ אַחַר זוֹ! }} ===פסוק ה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|איסור עשיית מלאכה בפרה (עד שתהפוך לאפר) נידון לעיל, פסוק ב. ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד.]] יש לשרוף את כל חלקי הפרה, אבל אם היתה מעוברת אין הכרח לשרוף גם את הולד שברחמה. הדרשה אוסרת להפשיט את עור הפרה לפני שריפתה, בניגוד [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|לפרה ד ג.]] אם בזמן השריפה התעופפו חלקים מהפרה אל מחוץ לגת השריפה – יש להחזיר אותם לאש (כדעת ראב"י [[ביאור:תוספתא/פרה/ג#ו|בתוספתא פרה ג ו]]); וכן היו עושים גם באיברים שנפלו מהמזבח לפני חצות – ראו תוספתא שם הלכה ז, ו[[ביאור:משנה זבחים פרק ט#משנה ו|זבחים ט ו]]. והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] שההגבלה של גודל של לפחות כזית חלה רק על עצמות וקרני הפרה, ואילו אם פקע חלק מבשרה, אפילו קטן – יש להחזיר אותו לאש. מותר להוסיף הרבה חומרי בערה – לאו דווקא עצים - לשריפת הפרה, וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|פרה ד ג.]] ר' יהודה אף ממליץ לעשות כך כדי שירבה האפר; וראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ו|תוספתא פרה ד ו.]]}}'''"וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו"''', שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו בָּהּ, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה בָּהּ עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסוּלָה! '''"אֶת עוֹרָהּ וְאֶת בְּשָׂרָהּ"''', עוֹרָהּ מְחֻבָּר לִבְשָׂרָהּ! '''"בְּשָׂרָהּ"''', לֹא בְּשַׂר עֻבָּרָהּ! אוֹ '''"בְּשָׂרָהּ"''', יָכוֹל פְּרָט לְדָמָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאֶת דָּמָהּ"'''! אוֹ '''"דָּמָהּ"''' פְּרָט לְפִרְשָׁהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"עַל פִּרְשָׁהּ יִשְׂרֹף"'''. כְּשֶׁאָמַר '''"דָּמָהּ"''' – שֶׁלֹּא יֵצֵא דָּמָהּ חוּץ לַגַּת, שֶׁאִם יָצָא דָּמָהּ חוּץ לַגַּת – פְּסוּלָה! כְּשֶׁאָמַר '''"עַל פִּרְשָׁהּ"''' וְלֹא אָמַר 'עִם פִּרְשָׁהּ'; מַה פִּרְשָׁהּ, בִּמְקוֹמוֹ – אַף כֻּלָּן בִּמְקוֹמָן. וְכֵן הַפּוֹקְעִין שֶׁיָּצְאוּ חוּץ לַמַּעֲרָכָה, אִם יֵשׁ בָּהֶם כַּזַּיִת – יַחֲזִירֵם לִמְקוֹמָן, אוֹ יִתֵּן עֲלֵיהֶם עֵצִים וְיִשְׂרְפֵם בִּמְקוֹמָם. '''"יִשְׂרֹף"''' – אֶת שֶׁהוּא רוֹצֶה לִשְׂרֹף יִשְׂרֹף. מִיכָּן אָמְרוּ: שְׂרָפָהּ שֶׁלֹּא בְּעֵצִים, אוֹ בְּכָל עֵצִים – אֲפִלּוּ בְּקַשׁ, אֲפִלּוּ בְּגְבָבָה – כְּשֵׁרָה; וּמִצְוָתָהּ שֶׁלֹּא יְמַעֵט לָהּ עֵצִים מִן הָרָאוּי לָהּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חֲבִילֵי אֵזוֹב הָיוּ מַשְׁלִיכִין לְתוֹכָהּ, בִּשְׁבִיל לְרַבּוֹת אֶת הָאֵפֶר! }} ===פסוק ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|עץ הארז היה חלק מגזע העץ. בניגוד לארז של ר' ישמעאל (ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ג|תוספתא נגעים ח ג]]), ששימש לטיהור מצורעים, לא היה בו חלק רך ("טרוף"). לעניין האיזוב ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ו|נגעים יד ו]], [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ז|פרה יא ז]] ו[[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא מצורע פרשה א טו]]. ר' שמעון טוען שגם השמן והיין ששימשו לנסכים אינם תלויים בשם לואי אלא בשמם בלבד. מכאן והלאה עד פסוק יט התיקונים בסוגריים מרובעים הם על פי הגניזה, אלא אם צוין אחרת.}}'''"וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ"''', יָכוֹל אֶחָד מִכָּל הָעֵצִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶרֶז". אוֹ "אֶרֶז", יָכוֹל אַף טוֹרֵף שֶׁל אֶרֶז? תַּלְמוּד לוֹמַר "עֵץ אֶרֶז"; הָא מָה הַדָּבָר? בַּקַּעַת מִתּוֹךְ לִבּוֹ שֶׁל אֶרֶז וּכְמוֹ מָחוּק הָיָה! '''"וְאֵזוֹב"''', לֹא אֵזוֹב יָוָן, וְלֹא אֵזוֹב כּוֹחָלִית, וְלֹא אֵזוֹב מִדְבָּרִי, וְלֹא אֵזוֹב רוֹמִי, [וְלֹא אֵזוֹב בֵּית דִּקְלֵי,] וְלֹא {{ב|[...]|אפשטיין מציע שיש כאן השמטה כלשהי}}. אֵזוֹב תָּלוּי בִּשְׁמוֹ, וְלֹא תָּלוּי בְּשֵׁם אַחֵר. מִכָּאן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: צִפּוֹר תְּלוּיָה בִּשְׁמָהּ, שֶׁמֶן תָּלוּי בִּשְׁמוֹ, יַיִן תָּלוּי בִּשְׁמוֹ – כָּשֵׁר לַנְּסָכִים! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד]] ו[[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא שם, יד]]. הורוביץ מגיה את נוסח הכ"י "לבן" ל"לכה".}}'''"וּשְׁנִי"''', יָכוֹל אֶחָד מִכָּל הַצְּבָעִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "תּוֹלַעַת"! אוֹ 'תּוֹלַעַת שָׁנִי' זֶה {{ב|[לְכָה]|צבע מהצומח}}? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וּשְׁנִי"'''. הָא מָה הַדָּבָר? – הַ{{ב|שֵּׁנִי|אפילו שנשנה בו שימוש (שימוש חוזר)}} שֶׁבַּתּוֹלַעַת! רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַמְּשֻׁנֶּה שֶׁבַּתּוֹלַעַת! {{הע-שמאל|ר' מאיר דורש שהפרה כולה תיעשה אפר, ושיתקיימו כל הדינים של שריפת הפרה (ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד.]] ת"ק טוען שהדבר המעכב היחיד בטקס השריפה הוא השלכת הארז, האיזוב ושני התולעת, ומיד אחרי ההשלכה ניתן לאסוף מעט מהאפר ולהזות על הטמאים.}}'''"וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה"''', מִ{{ב|שֶּׁהִוא נוֹשָׂא לְהִבָּקַיע|כשהפרה מתחילה להיבקע}} – כְּשֵׁרָה לְהַזּוֹת מִמֶּנָּה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵין מַזִּין מִמֶּנָּה עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר, וְתֵעָשֶׂה בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה, וּבְכֹהֲנִים; הַמְּלָאכָה פּוֹסֶלֶת בָּהּ עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר! }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:ספרא/אחרי מות#פרשה ה|ספרא אחרי מות פרשה ה ג,]] דרשה על [[ויקרא טז כו]], על טומאת המשלח את השעיר לעזאזל: שם כתבנו שהמסקנה היא שכיבוס הבגדים והטבילה הם דרך לטהרה, הנחוצה כדי לבוא אל המחנה אחרי שקיעת השמש - ואינם מצוות בפני עצמן. נראה שכאן הביטוי 'מפני מצווה' מכוון למצוות שילוח הטמאים המחייבת שלא להכניס למקדש טבולי יום - ראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ה|כלים א ה!]]}}'''"וְכִבֶּס בְּגָדָיו הַכֹּהֵן"''' – מְלַמֵּד שֶׁהוּא טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים! '''"וְאַחַר יָבֹא אֶל הַמַּחֲנֶה"''', רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן "וְאַחַר" וּבִיאָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן {{ממ|ויקרא|טז|כו}} "וְאַחַר" וּבִיאָה; מָה "אַחַר" וּבִיאָה שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן – אַחַר בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ, {{ב|וְקוֹדֶם בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ|אסור}}, מִפְּנֵי טֻמְאָה וּמִפְּנֵי מִצְוָה, אַף "אַחַר" וּבִיאָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן – אַחַר בִּיאַת שֶׁמֶשׁ, {{ב|וְקוֹדֶם בִּיאַת שֶׁמֶשׁ|אסור}}, מִפְּנֵי טֻמְאָה וּמִפְּנֵי מִצְוָה! }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גירסת מדרש הגדול כאן בסוגריים נראית מושפעת מהרמב"ם, וגירסת הגניזה מובאת כאן בסוגריים מרובעים. כל מי שהיה מעורב בשריפת הפרה, אפילו אם שרף כזית מבשרה – נטמא ומטמא את בגדיו; אבל מי שהכין את המקום ("גת") שבו שורפים את הפרה והביא לשם עצים, ואף מי שהדליק את האש – אינם טמאים אם לא השתתפו בשריפה עצמה.}}('''"והשורף אתה"''', איזה הוא שורף? – זה המסייע בשרפה, כגון המהפך בבשר, והמשליך עצים, והמהפך באש, והחותה גחלים כדי שתבער האש, ודומה להן. יכול אף המסדר את המערכה והמצית את האור יהא מטמא בגדים? תלמוד לומר "אתה", "אתה" – כולה; כשאמר "השורף" "והשורף" – לרבות כזית!) ['''"וְהַשֹּׂרֵף"''', יָכוֹל הַמַּצִּית אֶת הָאוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֹתָהּ" – "אֹתָהּ" כֻּלָּהּ. שֶׁאָמַר '''"הַשֹּׂרֵף"''' '''"וְהַשֹּׂרֵף"''' – לְרַבּוֹת כַּזַּיִת.] {{הע-שמאל|קטע זה ממדרש הגדול אינו מצוי בגירסת הגניזה, וכנראה מקורו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|בספרי קכד]]. מקוה הוא בגודל 40 סאה, כמידת אדם - אפילו אם רוצה להטביל בו רק כלים קטנים או בגדים, וראו [[ביאור:תוספתא/מקואות/א#ו|תוספתא מקואות א ו;]] אבל טבילה במעיין אינה מוגבלת בגודל המעיין אלא בדבר הנטבל, ראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח,]] שמים זורמים ("זוחלים") כשרים בכל שהוא, בתנאי שיכסו את הדבר הנטבל בהם.}}('''"וכבס בגדיו"''', ולא בגדים המנוגעין! '''"במים"''', '''"במים"''', שתי פעמים; מה תלמוד לומר? שהיה בדין: הואיל ואדם טעון טבילה וכלים טעונין טבילה, מה אדם, טובל בראוי לו – אף כלים, טובלין בראוי להן! תלמוד לומר: '''"במים"''' '''"במים"'''; במקום שאדם טובל – שם ידיים וכלים טובלין! – במה דברים אמורים? במקווה, אבל במעיין – אדם טובל בראוי לו וכלים טובלין בראוי להם!) }} ===פסוק ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גם קטן יכול להיות האוסף את האפר; וראו לעיל פס' ב, שהאוסף שעשה מלאכה אינו פוסל את האפר. וראו גם דברי ר"ע ב[[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי שם]] ו[[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה י|פרה יב י,]] שקטן כשר גם להזות על הטמאים. לדעת ר' ישמעאל המסננת שבאמצעותה מסננים את אפר הפרה היתה מאבן, שאינה מקבלת טומאה. ר' עקיבא מכשיר גם בכברה מעץ; וראו את דעת ר' ישמעאל [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה יא|בפרה ג יא.]] לעניין המבנה של הבור השוו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה ו|שם ג ו]]. בשל החלונות המקיפים את הבור, אפילו אם הייתה טומאה בקיר הבור - תוכו לא נטמא.}}'''"וְאָסַף אִישׁ"''' – (להוציא את הקטן או להוציא את האישה? תלמוד לומר: "טהור".) [יָכוֹל יְהוּא כָּל מַעֲשֶׂיהָ בְּכֹהֵן עַד עַכְשָׁו? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אִישׁ"'''. שֶׁאָמַר "אִישׁ"] – רִבָּה נָתִין, גֵּר, וּמַמְזֵר, עֶבֶד מְשֻׁחְרָר. אוֹ "אִישׁ" – פְּרָט לְקָטָן? אָמַרְתָּ "טָהוֹר", לְרַבּוֹת אֶת הַקָּטָן! '''"לְמִשְׁמֶרֶת"''', כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂין? הָיוּ כּוֹתְשִׁין אוֹתָהּ בְּמַכְתֶּשֶׁת וְכוֹבְרִין אוֹתָהּ בִּכְבָרוֹת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בְּשֶׁל אֶבֶן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בְּשֶׁל עֵץ. וּבוֹר הָיָה נָתוּן תַּחַת הָאֶבֶן שֶׁהָיְתָה נִשְׂרֶפֶת בְּתוֹכוֹ, עָשׂוּי חַלּוֹנוֹת חַלּוֹנוֹת. חוֹטְמָהּ שֶׁל זוֹ כְּנֶגֶד {{ב|[חוּרְרָהּ]|החור}} שֶׁל זוֹ, וְחוֹטְמָהּ שֶׁל זוֹ כְּנֶגֶד [חוּרְרָהּ] שֶׁל זוֹ – מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם. {{הע-שמאל|לעניין חלוקת אפר הפרה לשלושה חלקים ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה יא|שם יא]]. הביטוי "מקום טהור" נדרש שגם המקום של האפר יהיה טהור, ואפילו טומאת מדף פוסלת את האפר או את מי החטאת, ולכן אין לעבור איתם מעל שרץ, רוק, תנור, כיריים, או מעטן טמאים, וכן אפילו כלי של מי חטאת המוקף צמיד פתיל שהיה באהל המת פסול; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] [[ביאור:משנה פרה פרק י#משנה ד|ופרה י ד-ה.]]}} כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂין? [הָיוּ מְבִיאִין {{ב|מַעֲצֵבִים|קלל (כלי אחסנת) מי החטאת}} שֶׁל שַׁיִשׁ וְ]חוֹלְקִים אוֹתָהּ לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים: מַנִּיחִים שְׁלִישׁ בַּחַלּוֹנוֹת וְסוֹתְמִין אוֹתָן, וּמְחַלְּקִין שְׁלִישׁ לְכָל הַמִּשְׁמָרוֹת, וּמַנִּיחִין שְׁלִישׁ בְּהַר הַבַּיִת. לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר "וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר... וְהִנִּיחַ" – אוֹסֵף הָיָה לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וּמַנִּיחַ בְּמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. ['''"וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה"''' – חוּץ לִשְׁלֹשׁ מַחֲנוֹת: חוּץ לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה, לְמַחֲנֵה לְוִיָּה, לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. כֵּיצַד?] – הָיָה רֹק נָתוּן תַּחְתָּיו – טָמֵא; עַל גַּבָּיו – טָהוֹר. הָיָה שֶׁרֶץ נָתוּן תַּחְתָּיו – טָמֵא; עַל גַּבָּיו – טָהוֹר. הָיָה עוֹמֵד עַל גַּבֵּי תַנּוּר וְעַל גַּבֵּי כִירַיִם וְעַל גַּבֵּי (מעטן של) [מַעֲבָט שֶׁל עֲנָבִים], הַלָּגִין שֶׁל חַטָּאת בְּיָדוֹ – פָּסוּל. הָיָה נֶסֶר מוּנָח עַל גַּבֵּי תַנּוּר וְעַל גַּבֵּי כִירַיִם וְעַל גַּבֵּי מַעֲטָן שֶׁל זֵיתִים, וְלָגִין שֶׁל חַטָּאת תָּלוּי בָּהּ - בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִים. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ה|פרה ט ה.]] החכמים דנו האם הפרה נטמאת מהמים או לא; אבל ר' אליעזר בן יעקב טוען שהמים פסולים, שהרי לא נשמרו כיאות - ולכן הפרה טהורה; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד.]] הכל נאמנים על החטאת, דווקא בגלל חומרתה; ולכן אין צורך בשומר מיוחד; וראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ה|פרה ה א.]]}}'''"וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת"''', אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת שָׁאֲלוּ לוֹמַר: הֲרֵי פָּרָה שֶׁשָּׁתַת מֵי חַטָּאת וְנִשְׁחֲטָה {{ב|עַל אֲתַר,|תוך פחות מ-24 שעות}} מַה הִיא? וְהָיוּ מְבַקְּשִׁין לְטַמֵּא אֶת בְּשָׂרָהּ. אָמַר לָהֶם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: לְכָךְ נֶאֱמַר "וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה": כְּשֶׁהֵם שְׁמוּרִים – הֵם מֵי נִדָּה, וּכְשֶׁאֵינָן שְׁמוּרִים – אֵינָם מֵי נִדָּה! '''"לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת"''', כֵּיצַד הָיוּ מְשַׁמְּרִים אוֹתָהּ? הָיוּ מוֹסְרִים אוֹתָהּ לְאָדָם נֶאֱמָן וְהוּא מְשַׁמְּרָהּ. אֶלָּא שֶׁחָזְרוּ לוֹמַר: הַכֹּל נֶאֱמָנִין עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ וְעַל הַחַטָּאת. {{הע-שמאל|בן בג בג דורש את הפסוק על הפרה האדומה לפני שנשחטה. את מי החטאת מכינים בזריית האפר על המים ולא ההפך; הוא מכנה את האפר "נידה"; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכח|ספרי קכח,]] וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ו|פרה ו א.]] בדיעבד הפרה כשרה אפילו אם לא היתה שחיטתה לשם חטאת; וראו דברי ר' אליעזר [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|בפרה ד ג.]]}}בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר: "וְהָיְתָה... לְמִשְׁמֶרֶת" – אֵינָהּ רוֹעָה בָּעֵדֶר. '''"לְמֵי נִדָּה"''', לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר "וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים", יָכוֹל אֵפֶר עַל הַמַּיִם, אוֹ מַיִם עַל הָאֵפֶר? אָמַרְתָּ "לְמֵי נִדָּה" – עַל הַמַּיִם תֵּן נִדָּה. '''"חַטָּאת"''', שֶׁיִּהְיוּ מוֹעֲלִין בִּבְשָׂרָהּ, וּמִנַּיִן אַף בְּאֶפְרָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר "הִיא"! '''"חַטָּאת"''', שֶׁיִּהְיוּ כָּל מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם חַטָּאת. יָכוֹל אִם לֹא הָיוּ מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם חַטָּאת – לֹא תְּהֵא כְּשֵׁרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "הִיא"! }} ===פסוק י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|המסיט את האפר או את הפרה לפני שחיטתה מטמא בגדים, וטומאתו מבחינה זו דומה לטומאת הזב; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד.]] ראב"י קובע שהאפשרות להיטהר במי חטאת היא פריבילגיה לישראל. הנשים שנשבו במלחמת מדיין יוכלו להיטהר במים אלו לאחר שיתגיירו, שהרי גם גרים וגיורות נטהרים במי החטאת. וראו דברי בית הלל [[ביאור:משנה פסחים פרק ח#משנה ח|בפסחים ח ח,]] שכל גר נחשב כטמא מת וחייב בהזאת מי חטאת בשלישי ובשביעי, וראו שם שלמעשה נהגו כבית שמאי.}}'''"וְכִבֶּס הָאוֹסֵף אֶת אֵפֶר הַפָּרָה אֶת בְּגָדָיו"''', אִם הֵסִיט אֶת הַפָּרָה הֲרֵי זֶה טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים! '''"וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אֵין הַגּוֹיִם מְקַבְּלִין הַזָּיָה! אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בַּפָּרָה בִּטְבֶרְיָה, וְרַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ יוֹשְׁבִין שָׁם. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: לָכֵן נֶאֱמַר '''"וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"'''; בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אֵין הַגּוֹיִם מְקַבְּלִין הַזָּיָה! אָמַר לוֹ רַבִּי מֵאִיר: וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''"תִּתְחַטְּאוּ אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם"''' {{ממ|במדבר|לא|יט}}! אָמַר לוֹ: בְּוַדַּאי שֶׁאָמַרְתָּ, אֶלָּא שֶׁהִנַּחְתָּ שָׁם דָּבָר אֶחָד וְאָנוּ צְרִיכִין לוֹ: '''"אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם"''' – מָה אַתֶּם, בְּנֵי בְּרִית – מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אַף הַשְּׁבוּיָה – כְּשֶׁתָּבוֹא לַבְּרִית וְתִטָּמֵא, תְּהֵא מְקַבֶּלֶת הַזָּיָה! '''"וְלַגֵּר"''' – זֶה הַגֵּר; '''"הַגָּר בְּתוֹכָם"''' – לְרַבּוֹת נְשֵׁי הַגֵּרִים! {{הע-שמאל|ההזאה אינה מצווה לשמה, אלא כדי להיפטר מהטומאה. על הכהן השורף את הפרה היו מזים מי חטאת מפרות קודמות, ומכאן שכדי לחזור ולשחוט פרה אדומה חייבים אפר מפרה קודמת וממנה לקודמתה; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג|פרה ג א.]] אפר הפרה אמור להיות רציף מימי משה ולהמשך הדורות!}}'''"חֻקַּת עוֹלָם"''' – מַזִּין {{ב|מִזּוֹ|מפרה זו}} {{ב|מִפְּנֵי זוֹ;|מפני 'חוקת עולם' - הטומאה, שנזכרה בפס' כא}} '''"לְחֻקַּת עוֹלָם"''' – מַזִּין מִזּוֹ לְקַדֵּשׁ אַחֶרֶת! }} ===פסוק יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מעירה שדיני הטומאה והטהרה חלים רק על החיים, ומכאן שהמת עצמו אינו טמא, אלא הנוגע בו הוא שטמא. הדרשה מפנה לסיפור השונמית ([[מלכים ב ד]]), שבמותו - הוא נשאר טהור, אבל טימא את הכלים שבבית, וכשחזר לחיים אמנם הוא נשאר טהור, אבל נטמא מהכלים שהיו בבית, שנשארו טמאים. האימרה "מטמאיך לא טימאוני ואתה טימאתני" נאמרת כביכול ע"י בנה של השונמית לכלי הבית, ע"י הבגדים של השורף את הפרה אל השורף עצמו; ע"י בגדי האוכל לנבלת העוף וכו'. חז"ל היו מודעים לאבסורד שבהלכות הטומאה והטהרה והדגישו אותו; וראו חלק מהדוגמאות הללו [[ביאור:משנה פרה פרק ח#משנה ב|בפרה ח ב-ז,]] [[ביאור:משנה כלים פרק ח#משנה ד|בכלים ח ד]] [[ביאור:תוספתא/פרה/ח|ובתוספתא פרה ח א-ג.]]}} '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵת"''', נוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא; אֵין מֵת עַצְמוֹ טָמֵא! נוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא; אֵין בְּנָהּ שֶׁל שׁוּנַמִּית טָמֵא! אָמְרוּ: בְּנָהּ שֶׁל שׁוּנַמִּית, כְּשֶׁמֵּת, כֹּל שֶׁהָיָה עִמּוֹ בַּבַּיִת – טָמֵא הָיָה טֻמְאַת שִׁבְעָה, וּכְשֶׁחָיָה – הָיָה טָהוֹר לַקֹּדֶשׁ. {{ב|חָזְרוּ וְנָגְעוּ בּוֹ|הכלים שבבית}} – טִמְּאוּהוּ הֵם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. הַשּׂוֹרֵף פָּרָה, וּפָרִים הַנִּשְׂרָפִים, וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים – מְטַמְּאִין בְּגָדִים; הֵן עַצְמָן – אֵין מְטַמְּאִין בְּגָדִים. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. הָאוֹכֵל מִנִּבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר – טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה; וְהוּא עַצְמוֹ – אֵין מְטַמֵּא בְּגָדִים. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. טְהוֹרֵי כְּלֵי חֶרֶס שֶׁהָיוּ (מטלטלין) [מְשֻׁלְשָׁלִים] לַאֲוִיר הַתַּנּוּר בִּמְקוֹם (הנגע) [הַנָּגוּב] – טְהוֹרִין. צָפוּ מַשְׁקִין עַל גַּבֵּי הַתַּנּוּר – נִטְמָא, אוֹ בַּאֲחוֹרֵי הַתַּנּוּר נָגְעוּ בִּכְלִי חֶרֶס – טָמֵא; הֲרֵי אוֹמֵר וְכוּ'. מַזֶּה שֶׁעוֹמֵד בְּתוֹךְ מַשְׁקִין וּמִטְפָּחוֹת בְּמָתְנָיו, נִתְּזוּ מִתַּחַת רַגְלָיו וְטִמְּאוּ אֶת הַמִּטְפָּחוֹת, חָזְרָה הַמִּטְפַּחַת וְטִמְּאַתּוּ; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. מַקְרָצוֹת נִמְשָׁכוֹת זוֹ בָּזוֹ וְכִכָּרִים נוֹגְעִים זֶה בָּזֶה, וּבָהֶם גֻּמִּים מְלֵאִים מַשְׁקִים. נָגַע שֶׁרֶץ בְּאַחַת מֵהֶם – נִטְמָא וְטִמֵּא אֶת כֻּלָּם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. הָאֳכָלִים וְהַמַּשְׁקִים וְהַמֶּרְכָּב וְהַמּוֹשָׁב שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים תַּחַת אֶבֶן מַסְמָא, וְהַמִּשְׁכָּב תַּחְתֵּיהֶן – טָהוֹר. הָלַךְ טָהוֹר וְעָמַד שָׁם וְנִטְמָא, נָגַע בָּהֶם – טִמֵּא אֶת כֻּלָּם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. קְעָרָה שֶׁהִיא מְלֵאָה מַשְׁקִין טְהוֹרִים, וַאֲחוֹרֶיהָ טְמֵאִים, וּמֻנָּחִים עַל גַּבֵּי טַבְלָא, וְכִכָּר שֶׁל תְּרוּמָה נָתוּן עָלֶיהָ, וְצָפוּ הַמַּשְׁקִים עַל גַּבֵּי הַקְּעָרָה – נִטְמְאוּ בַּאֲחוֹרֵי קְעָרָה, נָפְלוּ עַל הַטַּבְלָא וְטִמְּאוּהָ; חָזְרָה הַטַּבְלָא וְטִמְּאָה אֶת הַכִּכָּר. הֲרֵי הַכִּכָּר אוֹמֶרֶת לַטַּבְלָא: מְטַמְּאֶיךָ וְכוּ'. {{הע-שמאל|העובר המת אינו מטמא את אמו, אבל מטמא את המיילדת אם היא נגעה בו. המיילדת מטמאת בתורה את האם במגעה בה. גם האם אומרת למיילדת "מטמאיך לא טמאוני ואת טמאתני". הנוגע בשיניים שנפלו מעצמות המת, או בצפורנים שנפרדו מהגופה אינו מטמא; אבל אם הן מחוברות לגופה הנוגע בהם נטמא; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ג|אהלות ג ג.]]}}'''"הַנֹּגֵעַ... וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בַּחֲלַל חֶרֶב"''' - [בֶּחָלָל שֶׁדַּרְכּוֹ לֵהָרֵג בַּחֶרֶב,] פְּרָט לְאִשָּׁה שֶׁהַמֵּת בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ! וּמִנַּיִן חֲכָמָה שֶׁשָּׁלְחָה יָדָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ [שֶׁל אִשָּׁה], שֶׁהִיא טְמֵאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"הַנֹּגֵעַ"'''. יָכוֹל כָּל הַיָּמִים שֶׁהַחֲכָמָה טְמֵאָה אַף הָאִשָּׁה טְמֵאָה? אָמְרַתְּ '''"הוּא יִתְחַטָּא"''' – פְּרָט לָזֶה. '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵת"''' – פְּרָט לַנּוֹגֵעַ בְּשִׁנָּיו בִּשְׂעָרוֹ וּבְצִפָּרְנָיו בִּזְמַן שֶׁפֵּרְשׁוּ. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהֵם מְחֻבָּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְטָמֵא"'''. {{הע-שמאל|אם נגע בחתיכה קטנה מכזית מבשר המת אינו נטמא, כי אדם מתחיל להקרא כך כשהגיע ברחם אמו לגודל כזית. הנוגע או הנושא עצם, אפילו קטנה מכזית, בגודל כשעורה – טמא (אמנם אין העצם הקטנה מטמאת באהל), כך גם הנוגע בשלולית דם שיש בה רביעית או בדם תבוסה שניגר בזמן המוות, ובעצם שנחתכה מן החי עם הבשר שעליה; וראו ([[ביאור:משנה אהלות פרק ב|אהלות ב א.]]) ה'פסוק' המופיע בגרסת הגניזה "או בדם", הוא כנראה פרפרזה על לשון "או בעצם אדם".}}'''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵת"''', יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"בְּמֵת"'''. יָכוֹל לֹא יְטַמֵּא כָּל שֶׁהוּא, אֲבָל יְטַמֵּא כַּעֲדָשָׁה, שֶׁכֵּן מָצִינוּ כַּעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ טָמֵא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"בְּמֵת"'''. הָא מָה הַדָּבָר, {{ב|אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב מִעֵט?|מאחר והפסוק ריבה ומיעט, מה ההגיון ההלכתי?}} אָמְרוּ: כַּזַּיִת מִן הַמֵּת טָמֵא, שֶׁכֵּן הוּא תְּחִלַּת יְצִירָתוֹ. אֵין לִי אֶלָּא הַנּוֹגֵעַ בְּכַזַּיִת מִן הַמֵּת; וּמִנַּיִן אַף הַנּוֹגֵעַ בְּעֶצֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ בְעֶצֶם"'''. יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"אוֹ בְעֶצֶם"'''. יָכוֹל לֹא יְטַמֵּא כָּל שֶׁהוּא, אֲבָל יְטַמֵּא בְּכַעֲדָשָׁה, שֶׁכֵּן עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"בְעֶצֶם"''', הָא מָה הַדָּבָר, אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב מִעֵט? אָמְרוּ: עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. אֵין לִי אֶלָּא הַנּוֹגֵעַ בְּעֶצֶם מִן הַמֵּת; מִנַּיִן אַף הַנּוֹגֵעַ בְּדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ"'''. יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא בְּעֶצֶם מִן הַחַי? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ בְעֶצֶם אָדָם"''' – מָה אָדָם, שָׁלֵם – אַף עֶצֶם, שָׁלֵם. אֵין לִי אֶלָּא בְּנוֹגֵעַ בְּמֵת וּבְעֶצֶם; מִנַּיִן לְרַבּוֹת אַף הַנּוֹגֵעַ בְּדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹ [בְדָם]". (יכול אמר? שוב:) [יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? שׁוּב:] "בְּדָם". כַּמָּה הוּא דָּמוֹ שֶׁל אָדָם? שִׁעוּרוֹ בְּבֵינוֹנִית רְבִיעִית. וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת דַּם תְּבוּסָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נֶפֶשׁ"'''. יָכוֹל דַּם תְּבוּסָה מִמֵּת אֶחָד; וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת דַּם תְּבוּסָה מִשְּׁנֵי מֵתִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נְפָשֹׁת"''' {{ממ|ויקרא|כא|יא}}. {{הע-שמאל|דם של קטן מטמא באהל אפילו אם אין בו רביעית, אם מדובר בכל דמו של הקטן שמת.}}וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה דַּם קָטָן כֻּלּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נְפָשֹׁת"'''. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה שֶׁחָלָה וְהָלַךְ לוֹ? אָמְרַתְּ, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''"אֲשֶׁר יָמוּת"'''. [אֵיזֶהוּ דַּם תְּבוּסָה?] רַבִּי (שמעון) [יִשְׁמָעֵאל] אוֹמֵר: רְבִיעִית מִן הַמֵּת וּשְׁמִינִית מִן הַחַי שֶׁבְּלָלוּ זֶה בָּזֶה, נוֹטֵל מִזֶּה וּמִזֶּה דַּם רְבִיעִית – זֶהוּ דַּם תְּבוּסָה. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בַּרְתּוֹתָא אָמַר: הֲרֵי הוּא כְּדַם בְּהֵמָה וּכְדַם הַחַי! {{הע-שמאל|אם נוצרה מתחת לגופה שלולית דם בכמות של רביעית – הנוגע בדם טמא, אפילו אם לא ידוע כמה ממנו יצא אחרי המוות; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ה|אהלות ג ה.]]}}אֵיזֶהוּ דַּם תְּבוּסָה? צָלוּב שֶׁדָּמוֹ שׁוֹתֵת וְנִמְצָא תַּחְתָּיו רְבִיעִית דָּם, וְאֵין יָדוּעַ כַּמָּה יָצָא מֵחַיִּים וְכַמָּה יָצָא אַחַר מִיתָה – הֲרֵי זֶה מִצְטָרֵף. וְהַמֵּת שֶׁדָּמוֹ נוֹטֵף וְנִמְצָא תַּחְתָּיו רְבִיעִית דָּם – אֵינוֹ מִצְטָרֵף. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חִלּוּף הַדְּבָרִים: הַשּׁוֹתֵת אֵינוֹ מִצְטָרֵף וְהַמְנַטֵּף מִצְטָרֵף. {{הע-שמאל|לאחר שהגדיר הדרשן את כמויות הדם או העצמות המטמאים, הוא דורש את דרך העברת הטומאה: טומאת מגע וטומאת אהל מפורשות בפסוק. אלעזר בן מתיא דורש "וטמא שבעת ימים" שגוף המת מטמא גם את נושאו. ר' שמעון מנסה ללמוד טומאת משא בקל וחומר מנבילה, אבל טומאת נבילה חלה רק עד הערב ואילו כאן מדובר בטמא מת, שטומאתו לפחות לשבוע. ר' אלעזר טוען, כר' עקיבא, שאין היררכיה בין הטומאות ולכן לא ניתן ללמוד את טומאת המשא של המת בקל וחומר, וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]]}}אֵין בַּמַּשְׁמָע שֶׁיְּטַמֵּא הַמֵּת אֶלָּא בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל. וּמִנַּיִן אַף בְּמַשָּׂא? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים"''', לְרַבּוֹת שֶׁיְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פִּנְחָס: אֵינוֹ צָרִיךְ! וּמָה אִם נְבֵלָה, שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה בְּאֹהֶל - הֲרֵי הִיא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא; הַמֵּת, שֶׁהוּא מְטַמֵּא בְּאֹהֶל - אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא? אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא: מַה מַּשָּׂא נְבֵלָה, עַד הָעֶרֶב – אַף מַשָּׂא הַמֵּת, לֹא יְהֵא אֶלָּא עַד הָעֶרֶב! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פִּנְחָס: אַחַר (שהורית) [שֶׁהוֹדֵיתָ] שֶׁהַמֵּת מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, הַמֵּת מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, וּנְבֵלָה מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. אִם לֹא חָלְקָה תּוֹרָה מַשָּׂא נְבֵלָה מִמַּגָּעָהּ – דִּין הוּא שֶׁנַּחֲלֹק מַשָּׂא הַמֵּת מִמַּגָּעוֹ? אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא: כָּל כָּךְ מִבַּלְעֲדֵי נְבֵלָה {{ב|אֶפְשָׁר לְךָ לִחְיוֹת|אינך יכול להבין את הדין}}? בּוֹא וּרְאֵה שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא: הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק {{ב|וְקוּלִיתוֹ|עצם קטנה. בגירסת הגניזה "וטליתו"}} שֶׁל מֵת - מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל וְאֵין מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא! וְכֵן אַל תִּתְמַהּ עַל נִבְלַת הַמֵּת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל, לֹא תְּהֵא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא! הָא צָרַכְתָּ לוֹמַר '''"וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים"''' – לְרַבּוֹת שֶׁמְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא! }} ===פסוק יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הטמא הרוצה להיטהר חייב להתרחק מהמת, ואינו יכול להיטהר כל עוד הוא נוגע בו. ההזיה הראשונה היא לא לפני היום השלישי, והשנייה היא לפחות ארבעה ימים מאוחר יותר; אין להזות פעמיים ביום השביעי ואין להזות בלילה ([[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה יא|פרה יב יא.]])}}"'''הוּא יִתְחַטָּא בוֹ'''", יָכוֹל דָּבוּק לַמֵּת? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּשְּׁלִישִׁי"! אִי בַּשְּׁלִישִׁי, יָכוֹל חִטּוּי אֶחָד? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּשְּׁבִיעִי"! אִי בַּשְּׁבִיעִי, יָכוֹל חִטּוּי שְׁנַיִם? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּשְּׁלִישִׁי"! {{הע-שמאל|בין הזאת היום השלישי וההזאה ביום השביעי אין היררכיה, כי מחד הזאת השלישי קרובה יותר לטומאה, ומאידך הזאת השביעי משלימה את מערכת ההזאות; לכן נאלץ הכתוב לומר "'''ביום''' השלישי '''וביום''' השביעי".}}יָכוֹל תְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּלַּיְלָה? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי". יָכוֹל תְּהֵא הַזָּיַת שְׁלִישִׁי קְבוּעָה בַּיּוֹם, אֲבָל הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא קְבוּעָה בַּלַּיְלָה? וַהֲלֹא אוֹמֵר: וְכִי דִּין הוּא? הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּאָה בַּשְּׁלִישִׁי וְנֶאֶמְרָה הַזָּאָה בַּשְּׁבִיעִי, מַה מָּצִינוּ שֶׁהַזָּיַת שְׁלִישִׁי קְבוּעָה בַּיּוֹם – אַף הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא קְבוּעָה בַּיּוֹם! קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם שְׁלִישִׁי, שֶׁאֵין הַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁתַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת, הֲרֵי הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם; שְׁבִיעִי, שֶׁהַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁלֹּא תַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּשְּׁלִישִׁי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לַטֻּמְאָה; תֹּאמַר בַּשְּׁבִיעִי, שֶׁאֵינוֹ סָמוּךְ לַטֻּמְאָה אֶלָּא סָמוּךְ לַטָּהֳרָה? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי"; יִלָּמֵד שְׁלִישִׁי מִשְּׁבִיעִי: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּשְּׁבִיעִי וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּשְּׁלִישִׁי, מַה מָּצִינוּ שֶׁהַזָּיַת שְׁבִיעִי קְבוּעָה בַּיּוֹם – אַף הַזָּיַת שְׁלִישִׁי תְּהֵא קְבוּעָה בַּיּוֹם! קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם שְׁבִיעִי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לְטָהֳרָתוֹ, הֲרֵי הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם; שְׁלִישִׁי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לַטֻּמְאָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּשְּׁבִיעִי, שֶׁהַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁלֹּא תַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת – תֹּאמַר בַּשְּׁלִישִׁי, שֶׁאֵין הַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁתַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי". {{הע-שמאל|ההזאות אינן דווקא מיד ביום השלישי מהטומאה, וכן הזאת היום השביעי יכולה להתעכב גם למועדים מאוחרים יותר, אבל אין הטמא נטהר בלי ההזאות.}}"'''הוּא יִתְחַטָּא בוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי'''", יָכוֹל סָמוּךְ לַמִּיתָה? אָמַרְתָּ שׁוּב "בַּשְּׁלִישִׁי". אִם לוֹמַר שְׁלִישִׁי שֶׁהוּא סָמוּךְ לַמִּיתָה – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "שְׁלִישִׁי"? שֶׁאֲפִילּוּ רָחוֹק מִן הַמִּיתָה! יָכוֹל הַזָּיַת שְׁלִישִׁי תְּהֵא רְחוֹקָה מִן הַמִּיתָה, אֲבָל הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא סְמוּכָה לַשְּׁלִישִׁי? אָמַרְתָּ שׁוּב "בַּשְּׁבִיעִי"; אִם לוֹמַר שְׁבִיעִי שֶׁהוּא סָמוּךְ לַשְּׁלִישִׁי – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם שְׁבִיעִי? אֲפִילּוּ רָחוֹק מִן הַשְּׁלִישִׁי! יָכוֹל אִם לֹא הֻזָּה טָהוֹר? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "אִם לֹא יִתְחַטָּא... לֹא יִטְהָר"! {{הע-שמאל|ההזאה נעשית בזריקה של המים ולא בנגיעה בגוף המיטהר.}}יָכוֹל שֶׁבָּא לְטַעֲנוֹ זְרִיקָה וְחִטּוּי? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "כִּי מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו", זְרִיקָה אָמַרְתִּי לְךָ, לֹא חִטּוּי! יָכוֹל שֶׁבָּא לְהַכְשִׁיר חִטּוּי כִּזְרִיקָה? אָמַרְתָּ: "וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי". בְּהַזָּיָה הוּא טָהוֹר, אֵינוֹ טָהוֹר בְּאֶצְבַּע! }} ===פסוק יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה עוסקת בכפילות, לכאורה, בין פס' יג לפס' כ. היא מראה שאין ללמוד מהמשכן למקדש או ההפך, כי למשכן ולמקדש יש צדדים חמורים זה לעומת זה: המשכן וכליו נמשחו בשמן המשחה ע"י משה והמקדש לא, ומצד שני קדושת המקדש חמורה כי היא חלה לעולם.}}"'''אֶת מִשְׁכַּן ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''", הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּשְׁכָּן וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּקְדָּשׁ: מַה מָּצִינוּ טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּשְׁכָּן חַיָּב כָּרֵת – אַף טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ חַיָּב כָּרֵת! קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִשְׁכָּן, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת שָׁעָה, אִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה הֲרֵי זֶה עָנוּשׁ כָּרֵת – מִקְדָּשׁ, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם, אֵינוֹ דִּין שֶׁאִם נִכְנַס בְּטֻמְאָה יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּמִּשְׁכָּן, שֶׁהוּא מְקַבֵּל הַזָּיָה – תֹּאמַר בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל הַזָּיָה? אָמַרְתָּ "'''מִקְדַּשׁ ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''": יִלָּמֵד מִשְׁכָּן מִמִּקְדָּשׁ: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּקְדָּשׁ וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּשְׁכָּן – מַה מָּצִינוּ טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ חַיָּב כָּרֵת – אַף טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּשְׁכָּן חַיָּב כָּרֵת. קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִקְדָּשׁ, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל הַזָּיָה, אִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה הֲרֵי הוּא עָנוּשׁ כָּרֵת – מִשְׁכָּן, שֶׁמְּקַבֵּל הַזָּיָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁאִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם – תֹּאמַר בַּמִּשְׁכָּן, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת שָׁעָה? אָמַרְתָּ "'''אֶת מִקְדַּשׁ ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''" {{ממ|במדבר|יט|כ}}! {{הע-שמאל|עונש הכרת לנכנס טמא בזדון למקדש כולל הפרדה של גורלו מגורל שאר הציבור, ואינו מקרין עליהם; וראו לדוגמא גם לעיל [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ט#פסוק יב|בדרשה לפרק ט פס' יב.]]}} ("'''וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא'''" – מְזִידָה. "'''מִיִּשְׂרָאֵל'''" – וְיִשְׂרָאֵל בְּשָׁלוֹם. {{הע-שמאל|כאמור לעיל פס' יב, הזאת המים על הטמא נעשית בלי לגעת בגופו. עונש הכרת לנכנס בטומאה במזיד למקדש חל גם על דרגות טומאה נמוכות יותר: על מי שהתחיל בתהליך הטיהור והוזה פעם אחת, על מי שלא טבל לאחר שהוזה, על טבול יום ועל מחוסר כיפורים. כל הקטע בסוגריים, אינו בגירסת הגניזה וכנראה אינו מספרי זוטא.}}"'''כִּי מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו'''" – זֶה הוּא שֶׁאָמַרְנוּ 'זְרִיקָה אָמַרְתִּי, לֹא חִטּוּי!' "'''טָמֵא יִהְיֶה עוֹד טֻמְאָתוֹ בּוֹ'''", הָא לָמַדְנוּ שֶׁטָּמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ בְּמֵזִיד – שֶׁהוּא בְּהִכָּרֵת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה",) וְאֵין בַּמַּשְׁמָע אֶלָּא {{ב|מִי שֶׁלֹּא הֻזָּה כָּל עִקָּר|שנאמר "ולא יתחטא"}}. כְּשֶׁאָמַר "'''טָמֵא'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְלֹא שָׁנָה. "'''טָמֵא יִהְיֶה'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְלֹא טָבַל. "'''עוֹד'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְלֹא הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ! "'''טֻמְאָתוֹ בּוֹ'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְהֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ – וְלֹא הֵבִיא כִּפּוּרָיו; הָא רִבִּיתִי לְכֻלָּן [בַּעֲשֵׂה וּבְלֹא תַעֲשֶׂה, בַּהֲבָאת חַטָּאת וּ]בְּהִכָּרֵת! }} ===פסוק יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מרבה סוגי טומאות שונים, ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב|אהלות ב א-ד,]] כדעת ר' עקיבא. לגבי שיעור "מלוא מקדח" ראו [[ביאור:משנה כלים פרק יז#משנה יב|כלים יז יב]].}}'''"זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בָּאֹהֶל"''', אִם לוֹמַר 'אָדָם' – פְּרָט לִנְבֵלָה – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "אָדָם"? לְרַבּוֹת דָּבָר אַחֵר שֶׁיְּטַמֵּא כְּמֵת שָׁלֵם. אֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה? הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת וַחֲצִי לֹג דָּם וַחֲצִי קַב עֲצָמוֹת, וְאֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי, וְרֹבַע עֲצָמוֹת מֵרֹב הַבִּנְיָן, וְרֹבַע עֲצָמוֹת מֵרֹב הַמִּנְיָן, וְרֹבַע מֵרֹב גִּדּוּלֵי גְּוִיָּה – הֲרֵי אֵלּוּ מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וּבָאֹהֶל. וְאֵלּוּ מְטַמְּאִים בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וְאֵין מְטַמְּאִים בָּאֹהֶל: עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, וְאֶרֶץ הָעַמִּים, וּבֵית הַפְּרָס, וְאֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁאֵין עֲלֵיהֶם בָּשָׂר כָּרָאוּי. הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת שֶׁחָסְרוּ; כַּמָּה חִסָּרוֹן בַּשִּׁדְרָה? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁתֵּי חֻלְיוֹת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: חֻלְיָא אַחַת. וּבַגֻּלְגֹּלֶת? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְלֹא מַקְדֵּחַ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: {{ב|[כְּדֵי שֶׁיִּנָּטֵל מִן הַחַי וְיָמוּת. מְלוֹא מַקְדֵּחַ שֶׁאָמְרוּ]|השלמה על פי המשנה}} מְלֹא מַקְדֵּחַ שֶׁל לִשְׁכָּה, שֶׁהוּא כְּפוּנְדְיוֹן הָאִיטַלְקִי וּכְסֶלַע נֵירוֹנִית, וּמְלֹא (עקבו) [נוּקְבּוֹ] שֶׁל עֹל הַשָּׁרוֹנִי. {{הע-שמאל|גם אם המוות לא היה באוהל, אלא הכניסו את הגופה לאוהל אחרי המוות – האוהל ותכולתו נטמאים. ואם אחר כך נכנס לשם אדם או כלי – גם הם נטמאים. אם יש יציאה מהאוהל, ובה נמצא אדם או כלים – האדם והכלים נטמאים גם הם; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ו|אהלות ג ו,]] אבל אין הטומאה יוצאת מהפתח החוצה. עצם הכוונה להכנס לאוהל ("מרחוק") עדיין אינה מטמאת, אבל אם הכניס לאוהל המת אפילו חלק מגופו ("מקצתו") – האדם הנכנס טמא. הטומאה אינה נשארת באוהל או בקבר אחרי שהמת פונה ממנו, ולכן אם נכנס לאוהל אדם לאחר שהמת הוצא משם הוא אינו נטמא. כוך קבורה שאין בו פותח טפח (בלשון המשנה "נפש אטומה"), הנוגע בו טמא טומאת ערב (לא שבעה ימים) – מכל כיוון שנכנס למערת הקבורה; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|ספרי קכו]] [[ביאור:משנה אהלות פרק ז#משנה ב|ואהלות ז ב.]] ר' יוסי לומד שקבר חדש אינו מטמא, כי רק המת מטמא באמצעותו – מהכפילות "בקבר", ור' עקיבא מסיק זאת מטומאת האהל.}}הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבָאֹהֶל וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא. '''"כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל"''' – בָּאִין לוֹ וּמְבִיאִין אֵלָיו; [אֵי] זֶה הָאֹהֶל שֶׁבָּאִין לוֹ וּמְבִיאִין אֵלָיו? אָמְרוּ: מַכְנֶסֶת הִיא הָאִשָּׁה אֶת הַנֵּפֶל בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. '''"הַבָּא אֶל הָאֹהֶל"''' שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּית בִּיאָה – בֵּית בִּיאָתוֹ מְטַמְּאָה, {{ב|[וְאֵינוֹ מְטַמֵּא]|הגהה על פי פירוש 'זית רענן'}} מֵאֲחוֹרָיו. אֹהֶל שֶׁאֵין לוֹ בֵּית בִּיאָה – אֵין בֵּית בִּיאָתוֹ מְטַמֵּא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מֵאֲחוֹרָיו. אִם קוֹרֵא אֲנִי "הַבָּא אֶל הָאֹהֶל", יָכוֹל מֵרָחוֹק? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל". אִי "וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל" – בְּכֻלּוֹ; מִנַּיִן אֲפִילּוּ בְּמִקְצָתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר בָּאֹהֶל"! '''"כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל"''' – מָה הָאֹהֶל, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּפְנָה מִשָּׁם; אַף הַקֶּבֶר, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּתְפַּנָּה מִשָּׁם. מָה אֹהֶל סָתוּם, {{ב|הַנּוֹגֵעַ בּוֹ|מבחוץ}} מִכָּל צְדָדִין טָמֵא – אַף קֶבֶר סָתוּם, הַנּוֹגֵעַ בּוֹ מִכָּל צְדָדִין {{ב|טָמֵא|טומאת ערב}}. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "הַנּוֹגֵעַ בַּקֶּבֶר", יָכוֹל אַף {{ב|בְּקֶבֶר חָדָשׁ|שעדיין לא נקבר בו אדם}}? אָמַר שׁוּב "בַּקֶּבֶר"! אָמַר לֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא: אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר בְּקֶבֶר חָדָשׁ, אֶלָּא בְּקֶבֶר שֶׁהַמֵּת בּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר "וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל", מָה {{ב|אֹהֶל|טמא}}, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁנִּפְנָה! [אַף הַקֶּבֶר, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּתְפַּנָּה!] {{הע-שמאל|את הדרשה הזאת לומד ר' יצחק [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|בספרי קכו]] מהשוואה לבית המנוגע. כאן לומדים זאת מהביטוי "התורה". מנגד עומד המיעוט מהמילה "זאת". וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ח|אהלות ח א.]] הדרשה מרחיבה את המונח "אהל", וראו [[ביאור:משנה מסכת אהלות|במבוא למסכת אהלות]] את משמעות ההרחבה הזאת.}}'''"הַתּוֹרָה"''', תּוֹרַת הָאֹהֶל – תּוֹרַת כָּל הַמַּאֲהִילִין! אֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה? הַבָּתִּים, הַבּוֹרוֹת [הַשׁוּחִים] וְהַמְּעָרוֹת, (הַמִּנְהָרוֹת וְהַשְּׁכֵנִים) [הַגִּהוּרִים וְהַשִּׁנַּנִּים], וְהַשְּׁקָפִין וְהַסְּלָעִים, וְכֹתֶל שֶׁהֻטָּה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה {{ב|שֶׁהֻטָּה מֵאֵלֶיהָ|כותל שהוטה ולא נבנה נטוי, והמת מתחתיו}}? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ח#משנה ד|אהלות ח ד-ה:]] כלי עבודה גדולים חוצצים בפני הטומאה, צמחים התלושים מהקרקע חוצצים בפני הטומאה; אבל אם הם עדיין מחוברים אליה – לא; וראו שם גם לעניין חפצים ובעלי חיים המתעופפים באויר, שאינם נחשבים אהל, וכן קרח וכו', העומדים להתמוסס.}}שֶׁאָמְרָה '''"תּוֹרָה"''' – רִבָּה זְרָעִים וִירָקוֹת הַתְּלוּשִׁין מִן הַקַּרְקַע, שֶׁהֵן חוֹצְצִין בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בִּזְמַן שֶׁהֵן מְחֻבָּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". שֶׁאָמְרָה '''"תּוֹרַת"''' – רִבָּה [יָם], נָפָה וּכְבָרָה, וְנֶפֶשׁ (וְהַפֻּלְחָן) [וְהַפּוּחְלָץ], וְהַפַּלְצוּר, וּמִתּוּחֵי מִטָּה, וְהַמִּשְׁפָּלוֹת – שֶׁהֵן חוֹצְצִין בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בִּזְמַן שֶׁהֵן מְבִיאִין? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". שֶׁאָמַר '''"תּוֹרַת"''' – רִבָּה עֵדֶר רְחֵלִים, עֵדֶר גְּמַלִּים, וּמְכוֹנוֹת חַיָּה וָעוֹף. (שֶׁמּוּכָן) [שֶׁשָּׁכַן], אֶת מָה מְרַבֶּה? חַיָּה דּוֹלֶגֶת, וְעוֹף הַפּוֹרֵחַ, וְטוֹלִית הַמְּנַפְנֶפֶת, וּסְפִינָה שֶׁהִיא שָׁטָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". אֶת מָה מְרַבֶּה? (בצת) [כִּפַּת] הַמַּיִם, וְכִפַּת הַשֶּׁלֶג, וְהַבָּרָד, וְהַגְּלִיד, וְהַכְּפוֹר? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת"! }} ===פסוק טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|תכולת הכלים השונים נטמאת באוהל המת, חוץ מכלי חרס וכלי מלח שהיו מכוסים בצמיד פתיל, וכן כלים שאינם מקבלים טומאה, כגון כלי גללים וכלי אבן וכו'. בית הלל דרשו זאת מ"כל כלי", ובית שמאי רצו ללמוד זאת מקל וחומר, אבל בית הלל פסלו את הק"ו; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק י|כלים י א]] [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|וספרי קכו.]]}} '''"וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ"''', הַכֵּלִים נִצּוֹלִים בְּצָמִיד פָּתִיל, וְאֵין הַקַּרְקַע נִצּוֹל בְּצָמִיד פָּתִיל. אֵלּוּ כֵּלִים נִצּוֹלִים בְּצָמִיד פָּתִיל? כְּלִי חֶרֶשׂ, וּכְלִי {{ב|נֶתֶר.|מלח}} {{ב|כְּלִי גְּלָלִים|מניין גם}}, וּכְלִי אֲבָנִים, וּכְלִי אֲדָמָה, וּכְלִי חַרְסִית? תַּלְמוּד לוֹמַר "כְּלִי... וְכֹל כְּלִי" לְרַבּוֹתָם – דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל. אָמַר לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי: וּמַה כְּלִי חֶרֶס וּכְלִי נֶתֶר, שֶׁהֵן מְקַבְּלִין טֻמְאָה, הֲרֵי הֵן מַצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל; אֵלּוּ, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהוּ מַצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל? {{הע-שמאל|אלמלא הפסוק היה מקום להניח שדווקא כלי חרס מצילים בצמיד פתיל, כי דווקא הם עשויים להיטמא; שהרי החמור אינו נטמא, ואילו האוכף שלו נטמא מיד עם כניסתו לבית המנוגע, ואילו אדם שנכנס לשם – הוא נטמא מיד אבל יכול להציל את בגדיו מטומאה אם יצא מהבית בפחות מזמן אכילת פרס; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יג#משנה ט|נגעים יג ט.]] המסקנה היא שדווקא מפני שהנכנס לבית נטמא בעצמו – הוא יכול להציל חפצים שונים מטומאה.}}(אָמְרוּ חֲכָמִים לְבֵית שַׁמַּאי, אָמַר לוֹ:) [אָמְרוּ, הָיוּ תַּלְמִידִים {{ב|אֲדוּמִים|מדרום יהודה}} לְבֵית שַׁמַּאי בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה. אָמְרוּ לָהֶן:] צְאוּ וּרְאוּ, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טֻמְאָה – יָפֶה לְהַצִּיל! וְכֹל שֶׁאֵין לוֹ טֻמְאָה – {{ב|[לֹא]|הגהה על פי הקטע הבא}} יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל! הֲרֵי חֲמוֹר שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת הַמְנֻגָּע, שֶׁמָּא אֵין כֵּלָיו טְמֵאִים מִיָּד? הֲרֵי אָדָם שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת הַמְנֻגָּע, שֶׁמָּא אֵינוֹ טָמֵא עַד שֶׁיִּשְׁהֶא בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס? אָמְרוּ לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טֻמְאָה – יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל; וְכֹל מִי שֶׁאֵין לוֹ טֻמְאָה – לֹא יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל! {{הע-שמאל|מדובר על מחט וטבעת טהורים שנמצאו בחבית שהיתה סגורה בצמיד פתיל באהל המת; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ט|כלים ט א.]] אם נמצאו בתוך החבית – הם טהורים. אם נמצאו במכסה שהוסר מהחבית הם עדיין טהורים, אבל אם נמצאו מחוץ לחבית לאחר פתיחתה הם טמאים.}} אֵין בַּמַּשְׁמָע, אֶלָּא בִּזְמַן {{ב|שֶׁהוּא|מחט או טבעת}} בְּתוֹךְ הֶחָבִית; מִנַּיִן אֲפִילּוּ בְּתוֹךְ מְגוּפָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכֹל כְּלִי". יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁהוּא בְּתוֹךְ מְגוּפָה; (בְּתוֹךְ אֲוִירָהּ שֶׁל חָבִית מִנַּיִן) [וּמִנַּיִן אֲפִילוּ בְּתוֹךְ מְגוּפָה {{ב|לְמַעְלָה|מחוץ}} מֵאֲוִירָהּ שֶׁל חָבִית?] תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכֹל כְּלִי". (מִנַּיִן אַתָּה) [יָכוֹל שֶׁאֲנִי] מְרַבֶּה מִכְּנֶגֶד הַשָּׂפָה (וְלִפְנִים) {{ב|[וְלַחוּץ]|מעל החבית שנפתחה. השורה הזו על פי הגהת אפשטיין}}? תַּלְמוּד לוֹמַר "טָמֵא"! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק י#משנה ב|כלים י ב.]] לעניין המאור (חלון לתאורה) ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק יג|אהלות יג א-ד:]] אם יש שימוש לחור שבקיר, שיעור החור תלוי בדרך שבה נעשה: אם החור המקורי נעשה בידי אדם למאור ונסתם בחלקו – מחמירים ומטמאים גם חור קטן, המכונה "שיירי המאור". אם החור נוצר מעצמו, כגון בגלל קורוזיה או בגלל טעות בבניה – שיעורו לדעת בית הלל גדול יותר – כפותח טפח, ולדעת בית שמאי שיעורו כלשהו. לעניין החור שבדלת ראו שם משנה ג, שם מוחלפים שמות החולקים; כאן מודים גם בית שמאי שהשיעור הוא פותח טפח, כי מטרת החור היא שיוכלו להכניס לתוכו מפתח.}}[בַּמֶּה מַקִּיפִין בְּצָמִיד וּפָתִיל? בְּסִיד וּבְגִבְסַס וּבְטִיט וּבְצּוֹאָה, בְּשַׂעַף] (בְּשֶׁפֶךְ) וּבְשָׂרָף בְּשַׁעֲוָה וּבְזֶפֶת וּגִסְטְרוֹן. "פָּתוּחַ", כָּל הַפָּתוּחַ לְצֹרֶךְ – טָמֵא. מִכָּאן אָמְרוּ: כָּל הָעוֹשֶׂה מָאוֹר בַּתְּחִלָּה שִׁעוּרוֹ כִּמְלֹא מַקְדֵּחַ גָּדוֹל שֶׁל לִשְׁכָּה. שְׁיָרֵי הַמָּאוֹר; אֵלּוּ הֵן שְׁיָרֵי הַמָּאוֹר... הָעוֹשֶׂה פֶּתַח בֵּינָהּ לְבֵין בֵּיתָהּ, בֵּינָהּ לְבֵין חֲבֶרְתָּהּ, לְהַשְׁמִיעַ אֶת הַקּוֹל וּלְהַדְלִיק אֶת הַנֵּר – שִׁעוּרוֹ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. הַדֶּלֶת שֶׁשִּׁיֵּר בָּהּ הֶחָרָשׁ, בֵּין מִלְּמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן בֵּין מִן הַצְּדָדִין, אוֹ שֶׁפְּתָחַתּוּ הָרוּחַ, אוֹ שֶׁהֵגִיפוֹ וְלֹא מֵרְקוֹ - שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. הַחוֹר שֶׁבַּדֶּלֶת – שִׁעוּרוֹ מְלֹא אֶגְרוֹף, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. {{ב|גַּרְדִּי|אורג}} שֶׁחָפַר מְלֹא קָנֶה, וְכֵן לְכַר אוֹ לְ{{ב|אִסְפָּטִי|כלי אריגה}} – שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. אָמְרוּ לָהֶן בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: חוֹר הַדֶּלֶת מַהוּ? אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. אָמְרוּ: מַה שּׁוֹנֶה? אָמְרוּ לָהֶן: שֶׁזֶּה עָשׂוּי לְצֹרֶךְ וְזֶה אֵינוֹ עָשׂוּי לְצֹרֶךְ. {{הע-שמאל|הדין של תנור מטוייח דומה לדיני החור בקיר או בדלת: גם כאן מבחינים בין מקומות שלא טוייחו בכוונה בידי אדם לבין מקום לא מטוייח שנוצר מעצמו ע"י נשירת הטיח; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ה#משנה ח|כלים ה ח,]] שהתנור המטוייח שיש חול בין החרס שלו ובין הטיח – חסין מפני הטומאה. לעניין החור בעין התנור (בתחתיתו שממנה מוציאים את האפר) ראו [[ביאור:משנה כלים פרק ט#משנה ח|כלים ט ח,]] שם נוספה מחלוקת חכמים ור' יהודה האם הכוש (המצת של התנור) דולק או אינו דולק; אם החור לפחות בגודל האמור – התנור והחבית פסולים לשימוש ולכן אינם מקבלים טומאה.}} בְּלוֹיֵי הַכְּתָלִים שֶׁחֵרְרוּם שְׁרָצִים אוֹ שֶׁאֲכָלַתּוּ מַלַּחַת – שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. מִי שֶׁהָיָה טָח בַּתַּנּוּר וְשִׁיֵּר בּוֹ – הֲרֵי זֶה כָּל שֶׁהוּא; וּבִזְמַן שֶׁפֵּרַע מֵעַצְמוֹ – שִׁעוּרוֹ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. תַּנּוּר שֶׁנִּקַּב מֵעֵינוֹ – שִׁעוּרוֹ מְלֹא חוּט תְּמָרָה כָּפוּל, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְלֹא כּוּשׁ דּוֹלֵק. נִקַּב מִצִּדּוֹ – שִׁעוּרוֹ מְלֹא (צִדּוֹ) [כּוּשׁ] דּוֹלֵק; נִכְנָס מִן הַצַּד – נִכְנָס, מִן {{ב|הָאֶמְצַע|מלמעלה}} – אֵינוֹ נִכְנָס. רַבִּי (יִשְׁמָעֵאל) [שִׁמְעוֹן] אוֹמֵר: בָּאֶמְצַע נִכְנָס, מִן הַצַּד אֵינוֹ נִכְנָס. [מְגוּפַת חָבִית שֶׁנִּקְּבָה – שִׁעוּרָהּ מְלֹא מִצָּה שֶׁל קָנֶה, מִן הַצַּד נִכְנָס וּמִן הָאֶמְצַע אֵינוֹ נִכְנָס. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִן הָאֶמְצַע נִכְנָס וּמִן הַצַּד אֵינוֹ נִכְנָס.] מְגוּפַת חָבִית שֶׁנִּקְּבָה – שִׁעוּרָהּ מְלֹא (מִידָּה) [מִצָּה] שֶׁל שִׁיפוֹן; מִן הַצַּד נִכְנָס, מִן הָאֶמְצַע אֵינוֹ נִכְנָס. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִן הָאֶמְצַע נִכְנָס, מִן הַצְּדָדִין אֵינוֹ נִכְנָס. {{הע-שמאל|מכסים של כדי נוזלים שיש בהם חור כלשהו או שנסדקו – נפסלו לשימוש והם ותכולתם טהורים, למרות שאין להם צמיד פתיל. כלומר השמן שבכד טהור אם הוא בכלי סגור היטב בצמיד פתיל – וכן בכלי מכוסה במכסה סדוק. הוא נטמא במצבי הביניים: אם הוא בכד פתוח או בכד המכוסה במכסה שלם בלי צמיד פתיל; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ג|כלים ג א.]]}}כִּסּוּי כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן וְכִסּוּיֵי טְפִיחֵי – הֲרֵי אֵלּוּ כָּל שֶׁהֵן. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הוֹאִיל וְנֶאֱמַר "צָמִיד פָּתִיל", מָה אֲנִי מְקַיֵּם "פָּתוּחַ"? לְרַבּוֹת אֶת הַסָּדוּק. }} ===פסוק טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אדם שהאהיל על המת למדנו מ"כל הבא אל האוהל" (פס' יד). אם גופת המת האהילה על הטהור שהיה מתחתיה – גם אז האדם טמא, שנאמר "יטמא שבעת ימים".}}אֵין בַּמַּשְׁמָע אֶלָּא אָדָם מַאֲהִיל עַל מֵת – טָמֵא; וּמִנַּיִן אָדָם שֶׁהֶאֱהִיל עָלָיו הַמֵּת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים"'''. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]] בניגוד למשנה, הדרשה שלפנינו מחמירה גם בדופק דופקין. הגולל הוא האבן שעל המת, וכן האבן הסותמת את כוך הקבורה וכן האבן הסותמת את מערת הקבורה בכלל. הדופק הוא האבן המחזיקה את הגולל.}}'''"פְּנֵי הַשָּׂדֶה"''' – זֶה פִּתְחוֹ שֶׁל קֶבֶר; '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – לְרַבּוֹת הַגּוֹלֵל; '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – לְרַבּוֹת הַדּוֹפֵק; '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – לְרַבּוֹת דּוֹפֵק אַחַר דּוֹפֵק! '''"בַּחֲלַל חֶרֶב"''' – בְּחָלָל שֶׁדַּרְכּוֹ לֵיהָרֵג בְּחֶרֶב, פְּרָט לְאִשָּׁה שֶׁמֵּת עֻבָּרָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ. {{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשה לפס' יא.}}וּמִנַּיִן אַף חֲכָמָה שֶׁהוֹשִׁיטָה יָדָהּ לְתוֹךְ מֵעֶיהָ שֶׁל אִשָּׁה תְּהֵא טְמֵאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כָּל הַנֹּגֵעַ"''' (פס' יג). יָכוֹל כָּל הַיָּמִים שֶׁהַחֲכָמָה טְמֵאָה אַף הָאִשָּׁה תְּהֵא טְמֵאָה? אָמַרְתָּ '''"הוּא יִתְחַטָּא"''', (פס' יב) – פְּרָט לָזֶה! {{הע-שמאל|למחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד:]] ר' אליעזר מטמא גם את הנושא את הגולל, ולא רק את הנוגע בו או את הנמצא עם הגולל באוהל. לדעתו ניתן להסיק בקל וחומר מטומאת נבלה, שמטמאת במגע ובמשא: כיוון שטומאתה קלה מטומאת הדופק, המטמא גם באוהל – הרי שגם הוא מטמא במשא; וראו [[ביאור:תוספתא/אהלות/ג#ד|תוספתא אהלות ג ד.]]}}'''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – מִשּׁוּם מַגָּע הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשָּׂא, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשָּׂא, מִקַּל וָחֹמֶר מִנְּבֵלָה; אָמְרוּ לוֹ: לֹא! אִם אָמַרְתָּ בִּנְבֵלָה, שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא לְאַחַר פְּרִישָׁה, תֹּאמַר בַּגּוֹלֵל, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא לְאַחַר פְּרִישָׁה? {{הע-שמאל|ר' יהושע סבור שסוכה הפתוחה למערת הקבורה אמנם טמאה ומה שבתוכה נטמא מהאוהל שבסוכה, אבל המסיט אותה אינו נטמא. בכך הוא רואה תקדים לטענה שיש טמאים במגע ובאוהל ולא במשא, ובאותה קטגוריה הוא מונה את הגולל והדופק, וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד;]] אבל ר' אליעזר חולק גם כאן, וטוען שהסוכה טמאה טומאת אהל - וגם במשא, ושהמסיט את הסוכה הנטויה על הקברים נטמא.}} אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: וַהֲלֹא סֻכָּה שֶׁהִיא עַל פִּתְחוֹ שֶׁל קֶבֶר, מַהוּ? אָמַר לוֹ: מַה הִיא? – אַגִּיד לְךָ: סֻכָּתְךָ מַה הִיא? אִם יֵשׁ לָהּ {{ב|פֶּתַח|חוץ מהיציאה לקברים}} – הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה, וְאִם לָאו – הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה! {{הע-שמאל|ר' עקיבא סבר שר' אליעזר למד מדין המטמא במגע אל דין הנושא, וטען שאי אפשר ללמוד כך כי יש דברים המטמאים רק במגע ולא במשא; אבל ר' אליעזר הסביר לו שאת טומאת המשא של הגולל והדופק הוא לומד מכך שהם מטמאים באהל, וטומאת אהלים נדירה יותר מטומאת משא, שהרי זבים וזבות, נידות ויולדות טמאים טומאת משא ולא טומאת אהל!}}נִסְתַּלֵּק רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְקָפַץ רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ: אַתָּה אוֹמֵר, אֶת מִי רִבְּתָה תוֹרָה: טֻמְאַת מַגָּע אוֹ טֻמְאַת מַשָּׂא? בּוֹא וּרְאֵה, שֶׁרִבְּתָה תוֹרָה טֻמְאַת מַגָּע מִטֻּמְאַת מַשָּׂא, שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא: הַגּוֹלֵל, וְהַדּוֹפֵק, הַבֶּגֶד שֶׁל מֵת – {{ב|מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא.|אבל לשיטת ר' אליעזר שלוש הדוגמאות הללו מטמאות גם במשא.}} וְאִם מְטַמֵּא הַגּוֹלֵל בְּמַגָּע, מְרֻבֶּה – יְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, מְמֻעָט? אָמַר לוֹ: אַתָּה אוֹמֵר אֶת מִי רִבְּתָה הַתּוֹרָה: אוֹ טֻמְאַת מַגָּע, אוֹ טֻמְאַת מַשָּׂא אוֹ טֻמְאַת אֹהֶל? אֲנִי אוֹמֵר שֶׁרִבְּתָה הַתּוֹרָה טֻמְאַת מַשָּׂא מִטֻּמְאַת אֹהֶל, שֶׁהַרְבֵּה מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא וְאֵין מְטַמֵּא בְּאֹהֶל: זָבִין וְזָבוֹת יוֹכִיחַ! נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת מְטַמְּאוֹת בְּמַשָּׂא וְאֵין מְטַמְּאוֹת בְּאֹהֶל; אִם מְטַמֵּא הַגּוֹלֵל בְּאֹהֶל, הַמּוּעָט – לֹא יְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, הַמְרֻבֶּה? {{הע-שמאל|ר' אליעזר מודה שיש הגיון עקבי בדברי ר' עקיבא, שלדידו הגולל אינו מטמא במשא, כמו בגדי המת; אבל מבקש שיוכיח לו גם לפי שיטתו שלו, שלפיה בגדי המת מטמאים גם במשא. ר' עקיבא מנסה להוכיח כך: קנה נייד המונח מעל המשקוף והמת מתחתיו – גורם לכל הבית להיטמא (ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק יד#משנה ג|אהלות יד ג.]]) לדעת ר' עקיבא הקנה, המטמא באהל, אינו מטמא בהיסט ובמשא, והוא דימה את הקנה לגולל ולדופק; אבל ר' אליעזר כפר גם כאן, ולדעתו גם הקנה מטמא במשא, ולכן הוא ביקש הוכחה אחרת. וזאת הטענה של ר' עקיבא: טומאת הזב חמורה יחסית לטומאת המת, כי הזב מטמא משכב ומושב, והמת לא; אבל זב שהחזיק אדם טהור אינו מטמא אותו, אלא רק אם אחז הזב תרומה או מע"ש הם נפסלים; ראו [[ביאור:תוספתא/זבים/ה|תוספתא זבים ה א.]] האנומליה הזאת מוכיחה לדעת ר' עקיבא שכל ענייני הטומאה אינם ערוכים בדרך היררכית, ולכן אין מקום למסקנות של ר' אליעזר לעניין טומאת הגולל והדופק במשא.}} [אָמַר לוֹ: הֱשִׁיבֹתָ {{ב|עַל יָדֶיךָ|לפי שיטתך}}, הָשֵׁב עַל יָדַי! אָמַר לוֹ: אֲנִי מֵשִׁיב עַל יָדֶיךָ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִּכְפֹּר בִּי.] הַבַּיִת שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא. הַמּוֹסִיף יָדוֹ עַל הַמַּשְׁקוֹף מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא. [הַמַּכְנִיס יָדוֹ {{ב|עִם|מתחת}} הַמַּשְׁקוֹף, מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא.] {{ב|(עַל) [שָׁלַח] הַקָּנֶה וְהֵסִיט|הניח ידו על הקנה והסיט אותו}}? וְכָפַר זֶה בָּזֶה. {{ב|אָמַר לוֹ|ר' אליעזר לר' עקיבא}}: הֵשִׁיבוֹתָ עַל יָדֶיךָ, הֲשִׁיבֵנִי עַל יָדִי! אָמַר לוֹ: אֲנִי מֵשִׁיב עַל יָדְךָ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִּכְפֹּר בִּי; אָמַר לוֹ: אַתָּה כּוֹפֵר {{ב|שֶׁלֹּא יְטַמֵּא|הקנה}} בְּמַשָּׂא, וַאֲנִי כּוֹפֵר שֶׁלֹּא יְטַמֵּא בְּמַגָּע כָּל עִקָּר! וּמָה אִם הַזָּב, שֶׁיָּצָא מִתַּחְתָּיו מִשְׁכָּב לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים, לֹא יָצָא מִמֶּנּוּ מַגַּע כֵּלִים אֶלָּא לְטַמֵּא אֳכָלִין וּמַשְׁקִין – הַמֵּת, שֶׁלֹּא יָצָא מִתַּחְתָּיו מִשְׁכָּב לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יֵצֵא מִמֶּנּוּ מַגַּע כֵּלִים {{ב|[אֶלָּא]|ע"פ הורוביץ}} לְטַמֵּא אֳכָלִים וּמַשְׁקִים? {{הע-שמאל|ר' שמעון טוען שאין להשוות את טומאת המשא לטומאת המגע, שהרי כלים שהוסטו ע"י המת אינם נטמאים, אלא עדיף להשוות את טומאת האהל לטומאת מגע, והשוו לדבריו [[ביאור:תוספתא/אהלות/טו#ח|בתוספתא אהלות טו ח.]]}}אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: לֹא הָיִינוּ צְרִיכִים לְהִזָּדְקֵק לְכָךְ; אֶלָּא: הוֹאִיל וְאָדָם הַנּוֹגֵעַ בַּמֵּת טָמֵא, הַמַּאֲהִיל טָמֵא, וְהַמֵּסִיט טָמֵא, וְהַכֵּלִים הַנּוֹגְעִין בַּמֵּת טְמֵאִים, וּמַאֲהִילִין טְמֵאִין, וּמְסִיטִין {{ב|(טְמֵאִין) [טְהוֹרִים]|הגהה על פי משנה זבים ד,ו}} – מוּטָב לְהַקִּישׁ מַגָּע לְאֹהֶל, שֶׁכֵּן הוּא שָׁוֶה לַכֵּלִים כְּאָדָם וְלֹא לְהַקִּישׁוֹ לְמַשָּׂא, שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה לַכֵּלִים כְּאָדָם. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]] הדרשה חוזרת ומצטטת את המשנה, ומנסה להכריע את ההלכה כר' אליעזר מהמסורת שמביא ר' שמעון אחי עזריה, אבל ר' יהושע טוען גם הוא למסורת, שרק אם נדבק לגולל עפר מבית הקברות הוא מטמא במשא, ואילו גולל נקי אינו מטמא במשא; ואכן ר' יהודה תומך בטענה שאין להסיט את עפר בית הקברות במקל, כלומר הסטתו מטמאת אפילו אם לא נגעו בעפר.}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ מְטַמֵּא! אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲחִי עֲזַרְיָה: לָמָּה אַתֶּם דָּנִין? וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁהוּא טָמֵא! אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שִׁמְעוֹן אָחִי, אֵינִי יָכוֹל לְהַכְחִישְׁךָ, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתָּ סְתָם; וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי בְּפֵרוּשׁ: בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ תַּחְתָּיו עֲפַר קְבָרוֹת – מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, וְאִם לָאו – אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: כֵּן הָיִינוּ {{ב|מִתְקַלִּים|מתקשים}} בָּ{{ב|הָר הַזֶּה|דעת ר' יהושע}}: אֵין מְסִיטִין עֲפַר קְבָרוֹת [בָ{{ב|אָבָיִּן|אתי חפירה}}], וְאֵין מְסִיטִין עֲפַר בֵּית הַפְּרָס בְּמַקֵּל! {{הע-שמאל|מעשה המסייע לר' יהושע: הגברים הסיטו את הגולל ועשו את פסחיהם, מכאן שהסטת הגולל אינה מטמאת! המעשה מעיד כבדרך אגב שהנשים לא עשו באותה שנה את הפסח, והעדיפו שהגברים יעשו אותו בטהרה.}}רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מַעֲשֶׂה בְּבֵית דָּגוֹן שֶׁבִּיהוּדָה, שֶׁמֵּת שָׁם מֵת בְּעֶרֶב פֶּסַח, וְהָלְכוּ הַנָּשִׁים וְקָשְׁרוּ הַחֶבֶל בַּגּוֹלֵל וּמָשְׁכוּ אוֹתוֹ הָאֲנָשִׁים, וְנִכְנְסוּ הַנָּשִׁים וְקָבְרוּ אֶת הַמֵּת, וְהָלְכוּ הָאֲנָשִׁים וְעָשׂוּ אֶת פִּסְחֵיהֶם בְּטָהֳרָה! {{הע-שמאל|אם חזר למקום שבו התחיל את החריש, והתחיל לחרוש משם בכיוון הפוך, ונמצאה עצם אדם בתלם השני – התלם הראשון אינו בית הפרס; אם חרש שתי וערב ונמצאה עצם – כל השטח החרוש הוא בית הפרס; אם בין תלם למשנהו עבר חצי יום – המחרשה התנקתה כאילו ניער אותה, והחריש של הבוקר אינו בית הפרס; והשוו [[ביאור:משנה אהלות פרק יז|אהלות יז א-ב,]] שם לא מופיעה דעת בית שמאי.}}[רַבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר: בֵּית הַפְּרָס עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ עוֹשֶׂה! אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲחִי רַבִּי עֲזַרְיָה: לָמָּה אַתֶּם דָּנִין? וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה! אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שִׁמְעוֹן אָחִי, אֵינִי יָכוֹל לְהַכְחִישְׁךָ, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתָּ סְתָם; וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי בְּפֵרוּשׁ:] בִּזְמַן שֶׁחָרַשׁ כָּל הַמַּעֲנָה כְּאַחַת – הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה; חָרַשׁ חֲצִי מַעֲנָה, וְחָזַר וְחָרַשׁ מִמֶּנָּה וְלַחוּץ – אֵינוֹ עוֹשֶׂה. כֵּיצַד בֵּית הַפְּרָס [שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס?] שֶׁאָבַד קֶבֶר בְּתוֹכָהּ, חֲרָשָׁהּ צָפוֹן וְדָרוֹם, וְחָזַר וַחֲרָשָׁהּ מִזְרָח וּמַעֲרָב – זֶהוּ בֵּית הַפְּרָס שֶׁעוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס. כֵּיצַד בֵּית הַפְּרָס שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס? שָׂדֶה שֶׁאָבַד בָּהּ קֶבֶר, חֲרָשָׁהּ בַּשַּׁחַר וְחָזַר וַחֲרָשָׁהּ בֵּין הָעַרְבַּיִם – אֵינוֹ עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס. עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס אֲפִלּוּ בְּבִקְעָה גְּדוֹלָה, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: {{ב|אֲפִלּוּ מֵאָה אַמָּה.|אבל לא יותר.}} {{הע-שמאל|לדעת ר' אליעזר גם דופק דופקין (אבן המחזיקה אבן גדולה יותר, והיא מחזיקה את הגולל) טמא; רשב"ג חולק עליו בעניין זה; והשוו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד,]] כרשב"ג.}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא; אֵין לִי אֶלָּא הַגּוֹלֵל, מִנַּיִן לְרַבּוֹת דּוֹפֵק אַחַר דּוֹפֵק? שֶׁאִם יִמָּשֵׁךְ הָאַחֲרוֹן שֶׁבֵּינוֹ – הַשֵּׁנִי נוֹפֵל! אֶלָּא שֶׁהָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק טָמֵא, אֲבָל דָּפְקֵי דָּפְקִין טָהוֹר! }} ===פסוק יז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גם אשה יכולה לקדש את המים ע"י פיזור האפר עליהם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ה#משנה ד|פרה ה ד,]] דעת ר' יהודה. יש לפזר את אפר הפרה, ולא אדמה ממקום השריפה או סיד; אבל אם היו רגבי אדמה שיש בהם גם חלק מהאפר – יכולים לקדש בהם. הכלי של מי החטאת ("קלל") צריך להיות שלם, ואת האפר צריך אדם להניח בו בעצמו, ולא הרוח.}}'וְלָקַח' – '''"וְלָקְחוּ"''', אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה לְקַדֵּשׁ. '''"עָפָר"''' – פְּרָט לְסִיד; '''"מֵעֲפַר"''' – פְּרָט לְחַרְסִית. 'שְׂרֵפָה' – וְלֹא בִּזְמַן שֶׁנִּשְׁבַּר הַקָּלָל, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁפֵּרְחַתּוּ הָרוּחַ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהֵגִיפוּ וְלֹא מֵרְחוּ. וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה פֶּחָם שֶׁיֵּשׁ עָלָיו מִקְצָת עָפָר, שֶׁיִּכְתְּשֶׁנּוּ וְיַזֶּה מִמֶּנּוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת"'''! {{הע-שמאל|מי החטאת צריכים להיות ראויים לשתיה, ונובעים ממעיין – לא מי בור או באר; וראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח.]] לפסילת כלי המחובר לקרקע ראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ה#משנה ז|פרה ה ז.]]}}['''"וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים"''' – מַיִם שֶׁהֵן חַיִּים עֲלֵיהֶם. פְּרָט לִמְלוּחִים וְלִ{{ב|מְלוּגִין|מים חמים}} וְלִמְתוּקִין.] '''"מַיִם חַיִּים"''' – פְּרָט {{ב|לְמֵימֵי תַּעֲרֹבוֹת,|מים מכמה מקורות}} [{{ב|קַלִּרֹהֵָא|Kallirrhóē - מעיינות חמים ליד ים המלח}}]. ['''"מַיִם חַיִּים"''' – פְּרָט] {{ב|לְמֵימֵי מַשּׂוּאוֹת,|מים ששימשו לכביסה}} וְלַמַּבּוּעַ {{ב|(הַפּוֹסֶלֶת) [הַפּוֹסֵק]|מעיין שלעיתים מפסיק לנבוע}}. ['''"מַיִם חַיִּים"''' – פְּרָט {{ב|(לַכִּנּוּף) [לְנֶטֶף]|מים עומדים}} {{ב|וְלַמַּבּוּעַ הַחוֹלֵט|מים חמים כגון חמי טבריה}}! '''"אֶל כְּלִי"''' – בִּכְלִי מְקַדְּשִׁין, וְאֵין מְקַדְּשִׁין בְּקַרְקַע. מִכָּאן אָמְרוּ: מַכְתֶּשֶׁת שֶׁמְּחֻבֶּרֶת לַקַּרְקַע – אֵין מְמַלְּאִין בָּהּ, וְאֵין מְקַדְּשִׁין בָּהּ, וְאֵין מַזִּין מִמֶּנָּה, וְאֵין צְרִיכָה צָמִיד פָּתִיל, וְאֵין פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה, וְאֵינָהּ מַכְשֶׁרֶת אֶת הַזְּרָעִים; וּבִזְמַן שֶׁהִיא תְּלוּשָׁה מִן הַקַּרְקַע – מְמַלְּאִין מִמֶּנָּה וכו' עד וּמַכְשֶׁרֶת אֶת הַזְּרָעִים! }} ===פסוק יח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|את ההזיה עושים ע"י האיזוב, יש להשתמש במספיק מים כדי שיוכל לטבול בהם את האיזוב, ושישארו מים גם אחרי טבילת האיזוב. אין לשפוך את מי החטאת על האיזוב, אלא יש לטבול אותו בהם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב|פרה יב א-ב.]]}}'''"וְלָקַח אֵזוֹב"''' – בְּאֵזוֹב מַזִּין, וְלֹא בַּקֵּיסָם הַקָּשׁוּר בּוֹ. '''"וְטָבַל"''' – וְלֹא הַמַּסְפִּיג. '''"בַּמַּיִם"''' – וְלֹא הַמְעָרֶה; אָמְרוּ: מַסְפִּיגִין לִטְבִילָה וְאֵין מַסְפִּיגִין לְהַזָּיָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אֵין מַסְפִּיגִין לֹא לִטְבִילָה וְלֹא לְהַזָּיָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה י|פרה יב י.]] יכולה אשה לכוון את פעולת הקטן, בתנאי שהוא יעשה את כל שלבי ההזאה בעצמו; והשוו ליחסים בין כהן לחכם בענייני נגעים [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|בנגעים ג א;]] לעיל פס' יז ראינו שאשה יכולה לקדש את המים בזריית האפר, אבל היא אינה מורשית להזות על הטמאים.}}'''"אִישׁ טָהוֹר"''' – "אִישׁ" פְּרָט לְאִשָּׁה. אוֹ "אִישׁ" פְּרָט לְקָטָן? אָמַרְתָּ "טָהוֹר", לְרַבּוֹת אֶת הַקָּטָן! אָמְרוּ: מְסַעֶדֶת הָאִשָּׁה אֶת הַקָּטָן – וְהוּא מַזֶּה; אֲבָל לֹא תִּטְבֹּל אֶת הָאֵזוֹב וְתִתֵּן לוֹ. אִם טָבְלָה וְנָתְנָה לוֹ – הַזָּיָתוֹ פְּסוּלָה! ['''"וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל"''' – {{ב|זֶה הָאֹהֶל|אוהל יריעות}} שֶׁהוּא טָעוּן הַזָּיָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק א|אהלות א א;]] מה הוא האורך המקסימלי של שרשרת הטומאה? לדברי ר' יוסי ראו [[ביאור:תוספתא/אהלות/א|תוספתא אהלות א א.]]}}'''"וְעַל הַכֵּלִים"''' – אֵלּוּ הַכֵּלִים שֶׁהֵן טְעוּנִין הַזָּיָה.] '''"וְעַל כָּל הַכֵּלִים"''' – רִבָּה. אָדָם נוֹגֵעַ בְּכֵלִים נוֹגְעִים בְּמֵת, {{ב|(שיגעו) [שֶׁיָּגוּרוּ]| שיגררו, שייטמאו בנגיעה}} בְּכֵלִים אֲחֵרִים. (אינו) [מִכָּאן] הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: חֲמִשָּׁה מְטַמְּאִין בְּמֵת – אַרְבָּעָה טְמֵאִין טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. [אַרְבָּעָה טְמֵאִים בְּמֵת – שְׁלֹשָׁה טְמֵאִים טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. שְׁלֹשָׁה טְמֵאִים בְּמֵת – שְׁנַיִם טְמֵאִים טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב.] כֵּיצַד שְׁנַיִם? אָדָם הַנּוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה, אָדָם נוֹגֵעַ בּוֹ – טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. אָדָם בֵּין הַכֵּלִים – גּוֹרְרִים אַרְבָּעָה לְטֻמְאָה. וְכֵלִים בָּאָדָם – גּוֹרְרִים שְׁלֹשָׁה לְטֻמְאָה. וְאָדָם בָּאָדָם – גּוֹרְרִים שְׁנַיִם לְטֻמְאָה. חֹמֶר בָּאָדָם מִבַּכֵּלִים, וְכֵלִים מִבָּאָדָם: שֶׁהַכֵּלִים שְׁלֹשָׁה, וְאָדָם שְׁנַיִם. חֹמֶר בָּאָדָם: שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא בָּאֶמְצַע – הֵם אַרְבָּעָה, אֵינוֹ בָּאֶמְצַע – הֵם שְׁלֹשָׁה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: [כֹּל הַמִּטַּמֵּא בְּמֵת טֻמְאַת שִׁבְעָה – מִטַּמֵּא בְּזָב טֻמְאַת עֶרֶב,] כֹּל הַמִּטַּמֵּא בְּמֵת טֻמְאַת עֶרֶב – טָהוֹר בְּזָב מִכְּלוּם. }} ===פסוק יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אם הזבים וכו' הם גם טמאי מת – ניתן להזות עליהם ולטהר אותם מטומאת המת למרות שהם עדיין טמאים בטומאות אחרות. לעניין הכוונה ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה ב|פרה יב ב.]] הטבילה דומה לשקיעת השמש: היא צריכה להיות לכל הגוף בבת אחת, והשוו [[ביאור:ספרא/אמור#פרק ד|ספרא אמור פרק ד ז.]]}}'''"וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא"''' – כָּל הַטְּמֵאִין מְקַבְּלִין הַזָּיָה, כְּגוֹן זָבִין וְזָבוֹת, נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת. '''"וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא"''' – וְלֹא בִּזְמַן שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת עַל הַטָּמֵא. '''"וְרָחַץ בַּמַּיִם... וְטָהֵר בָּעָרֶב"''' – מָה עֶרֶב שֶׁהוּא בָּא כֻּלּוֹ, אַף הוּא כְּשֶׁיָּבֹא כֻּלּוֹ בַּמַּיִם – וְטָהֵר. }} ===פסוק כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אם נשארה בקלל רק רטיבות, ואין בו מים המספיקים להזאה – הרטיבות אינה מטמאת במשא אלא רק במגע. והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכט|ספרי קכט,]] שם חילקו בין טומאת אוכלין לטומאת גוף המזה ובגדיו.}}'''"וּמַזֵּה מֵי נִדָּה"''' – מַיִם שֶׁהֵן רְאוּיִין לְנִדָּה, לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים; וְלֹא מַיִם שֶׁאֵין בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה! מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵי הַנִּדָּה"'''? – רִבָּה מֵי חַטָּאת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה, שֶׁהֵן מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. 'הַנֹּגֵעַ' – '''"וְהַנֹּגֵעַ"''' – רִבָּה מֵי חַטָּאת שֶׁאֵין בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה, שֶׁהֵן מְטַמְּאִין בְּמַגָּע אֲבָל לֹא בְּמַשָּׂא. {{הע-שמאל| מי חטאת שעדיין לא הוזו ("לא עשו מצוותן") מטמאים את המזה שנטהר לחטאת, ונגע במים בידיו; אבל אם לא נגע בהם בידיו, אלא רק ברגליו או בשאר גופו – המזה טהור. ואילו אם נגע בהם כהן הטהור לתרומה - הוא נטמא; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ח|פרה ט ח.]] מי חטאת שעשו מצוותם (שהזו אותם), לדעת בית שמאי אינם מטמאים כלל, ראו [[ביאור:משנה עדיות פרק ה#משנה ג|עדיות ה ג;]] וראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה ד|פרה יב ד,]] שנראה מתאים לשיטתם. לדעת בית הלל, וכן כאן, המים אמנם אינם מטמאים כהן שנטהר לתרומה, אבל אם נגעו בידי המזה – הוא נטמא. מי חטאת שקפאו פסולים עד שיפשירו, כלומר הם פסולים זמנית. אם הכהן נגע בהם בידו – הוא טמא טומאת ידים, ואילו המזה מהם נשאר טהור.}}הֵעִיד רַבִּי חֲנִינָא מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה זְקֵנִים שֶׁבָּאוּ מִיהוּדָה וְאָמְרוּ: מֵי חַטָּאת שֶׁלֹּא עָשׂוּ מִצְוָתָן וְנִטְמְאוּ בְּאַב הַטֻּמְאָה – מְטַמְּאִין אֶת הַכֹּהֵן וְאֶת תְּרוּמָתוֹ, וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ, וּמְטַמְּאִים אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ. מֵי חַטָּאת שֶׁעָשׂוּ מִצְוָתָן וְנִטְמְאוּ בְּאַב הַטֻּמְאָה – מְטַמְּאִין אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַכֹּהֵן לֹא בְּיָדוֹ וְלֹא בְּרַגְלוֹ. בִּזְמַן שֶׁנִּפְסָלִים מִמֵּימֵי הַטְּלָלִים מִמֵּימֵי הַשְּׁלָגִים – מְטַמֵּא הַכֹּהֵן בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ וְלֹא בְּרַגְלוֹ – קַל וָחֹמֶר! {{הע-שמאל|ר' שמעון מקשה ומציע ללמוד קל וחומר נוסף, שהרי במי חטאת שעשו מצוותם חמור המזה מהכהן; הוא מנסה ללמוד מכך שגם במי חטאת שלא עשו מצוותם יהיה דינו של המזה חמור מזה של הכהן, והוא יהיה טמא; אבל ר' עקיבא טען שאין מקום לק"ו, כי ניתן לטעון שדווקא דין הכהן חמור, שהרי הוא עלול לטמא אנשים אחרים, ואילו המזה, אם נטמא – נטמא, ואין פעולת ההזאה משפיעה על אנשים טהורים.}}אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא: וּמָה {{ב|בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַכֹּהֵן מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ|במי חטאת שעשו מצוותם והוזו}}, הֲרֵי הַמַּזֶּה מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ; {{ב|מָקוֹם שֶׁהַכֹּהֵן מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ וּבְרַגְלוֹ|במי חטאת שלא עשו מצוותם}}, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא הַמַּזֶּה מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ וּבְרַגְלוֹ? מַה לַכֹּהֵן, מְטַמֵּא לַטְּמֵאִים וּמְטַמֵּא לַטְּהוֹרִים; מַה לַמַּזֶּה, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא לַטְּמֵאִים וְאֵינוֹ מְטַמֵּא לַטְּהוֹרִים! {{הע-שמאל|אם המים היו פסולים, בין פיזר עליהם אפר כשר בין לא - המים מטמאים את הכהן בידיו וברגליו, כדין מים שלא נעשתה מצוותם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ט|פרה ט ט.]] ר' יעקב רואה אותם כמים טמאים, המטמאים את הידיים. אם המים כשרים והאפר פסול – ר' שמעון רואה אותם כמים טמאים, ואילו ר' אליעזר בן יעקב רואה אותם כמים רגילים, שמותר לשתותם וללוש בהם עיסה של קדשים; וראו מחלוקת מקבילה [[ביאור:תוספתא/פרה/י|בתוספתא פרה י א.]]}}אֵפֶר כָּשֵׁר שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַיִם פְּסוּלִין – מְטַמֵּא אֶת הַכֹּהֵן וְאֶת הַתְּרוּמָה. רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: מְטַמְּאִים הֵם מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. אֵפֶר פָּסוּל שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַיִם כְּשֵׁרִים – רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מְטַמְּאִים הֵם מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: כְּשֵׁרִין הֵן לָלוּשׁ בָּהֶן אֶת הָעִסָּה! }} ===פסוק כב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הטומאה מתפשטת מהאדם הטמא לבגדיו ולכלים , וכן מהכלים והבגדים לאדם אחר הנוגע בהם, אבל האדם השני טמא רק עד הערב; דעת ר' יוסי אינה מובנת.}} '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא"''' – מַגִּיד שֶׁמְּטַמֵּא בְּגָדִים. יָכוֹל בְּגָדִים שֶׁנִּטְמְאוּ מִתַּחַת הַמֵּת? וּמִנַּיִן אַף בְּגָדִים שֶׁנִּטְמְאוּ מִתַּחַת הַזָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא"'''. וּמִנַּיִן {{ב|שֶׁיָּגוּרוּ|שיגררו, שייטמאו בנגיעה}} כֵּלִים בָּאָדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא"'''. וּמִנַּיִן שֶׁיָּגוּרוּ אָדָם וְכֵלִים? אָמַרְתָּ: '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא וְהַנֶּפֶשׁ הַנֹּגַעַת תִּטְמָא עַד הָעָרֶב"'''. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הָיָה מְטַמֵּא בְּכֻלָּן טֻמְאַת שִׁבְעָה. }} t6xipm3wqfsfn6tubcyk40dhax07qye 3019477 3019476 2026-06-10T20:01:31Z Michaelkimmel2 44530 3019477 wikitext text/x-wiki ==פרק יט== ===פסוק ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הפרה האדומה, שערכה היה רב, היתה ממומנת דווקא מתרומת הלשכה של חצאי השקלים, וראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ד#משנה ב|שקלים ד ב,]] ולא מכספים של נדבנים יחידים או מכספי קרנות של נשים, של גרים או של עבדים – למרות שהנשים, הקטנים, הגרים והעבדים יכולים להשתתף במגבית מחצית השקל אם רצו בכך; ראו [[ביאור:משנה שקלים פרק א#משנה ה|שקלים א ה.]] וראו טענה דומה [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/טו|לעיל טו א.]]}} '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – מִשֶּׁל צִבּוּר הָיְתָה פָּרָה בָּאָה. אֵינָהּ בָּאָה לֹא מִשֶּׁל יְחִידִים, וְלֹא מִשֶּׁל גֵּרִים, וְלֹא מִשֶּׁל נָשִׁים, וְלֹא מִשֶּׁל עֲבָדִים. וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת כֻּלָּם שֶׁיִּשְׁקְלוּ אוֹ שֶׁיִּשְׁתַּתְּפוּ? אָמַרְתָּ '''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַיְּחִידִים. '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים; '''"וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם"''' – רִבָּה נָשִׁים וַעֲבָדִים. {{הע-שמאל|ההסבר הרווח בספרי זוטא לחיוב הקטנים במצוות הוא חינוך והרגלה של הקטן לעשות מצוות, ואילו בתוספתא חגיגה נראה שהחובה היא כחובת המבוגר; וראו דיון בהערה [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/טו#פסוק לח|לעיל טו לח.]]}}וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר: '''"בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – לְהַזְהִיר הַגְּדוֹלִים עַל יְדֵי הַקְּטַנִּים, לְהַנְהִיגָם בְּמִצְווֹת! {{הע-שמאל|משה ואהרון היו אחראים על הפרה ועל השמן למאור, וכן לדורות, שהיו ממנים גזברים כאחראים על חפצי הקודש; וראו גם [[ביאור:משנה שקלים פרק ה#משנה ב|שקלים ה ב.]]}}'''"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ"''' – יְבִיאוּהָ אֵלֶיךָ וּתְהֵא גִּזְבָּר עָלֶיהָ. יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהָיָה מֹשֶׁה גִּזְבָּר אֶלָּא עַל הַפָּרָה? וּמִנַּיִן אַף עַל הַשֶּׁמֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ"''' {{ממ|שמות|כז|כ}}. יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהָיָה גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה אֶלָּא מֹשֶׁה, וּמִנַּיִן אַף אַהֲרֹן? אָמַרְתָּ '''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן"''', הִקִּישׁ אַהֲרֹן לְמֹשֶׁה: מַה מֹּשֶׁה גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה – אַף אַהֲרֹן גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה. וּמִנַּיִן שֶׁיְּמַנּוּ גִּזְבָּרִין לְדוֹרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' {{ממ|שמות|כז|כ}}. {{הע-שמאל|כל זמן שהפרה בחיים – אין לעשות בה מלאכה; וכן אין לעשות מלאכה בזמן מילוי המים וזריית האפר עליהם ("קידוש"); אבל אסיפת האפר אינה פוסלת אפילו אם הפסיק ועשה מלאכה אחרת במקביל; וראו לעניין הפרה בחייה [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד,]] "עד שתיעשה אפר", ולעניין הממלא והמקדש [[ביאור:משנה פרה פרק ז|שם ז א.]] הדרשה נעה בין הריבוי "חוקת התורה" לבין המיעוט "זאת". ההכרעה מה מרובה ומה ממועט היא הלכה למשה מסיני, ואין בה הגיון פנימי.}}לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר '''"וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו"''' – {{ב|שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו בָּהּ,|כלומר שלא יעשה בה מלאכה}} שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בָּהּ מְלָאכָה; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסָלָהּ. כְּשֶׁאָמַר 'חֻקָּה' – רִבָּה הַמְמַלֵּא וְהַמְקַדֵּשׁ, שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו {{ב|בָּהּ,|באפר הפרה}} שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בָּהּ מְלָאכָה; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסָלָהּ. יָכוֹל אַף הָאוֹסֵף {{ב|(כשאמר חקה רבה)|המילים מיותרות, ע"פ אפשטיין}}? אָמַרְתָּ '''"זֹאת"'''. יָכוֹל {{ב|אַף הַמְקַדֵּשׁ וְהַמְמַלֵּא|המיעוט "זאת" חל עליהם}}? אָמַרְתָּ '''"אֲשֶׁר צִוָּה ה' (לאמר)"'''! {{הע-שמאל|יש לרכוש את הפרה האדומה כשהיא כבר פרה, בת שלוש שנים, ולא כשהיא עגלה. המעשה מציג כיצד היו מוודאים שלא נעשתה מלאכה בפרה: היו קונים מגויים פרה מעוברת ולאחר שהמליטה עגלה אדומה היו שומרים על העגלה שלוש שנים, שלא תעשה מלאכה – ואז, כשהיתה לפרה - קונה אותה ההקדש מאת השומרים.}}'''"וְיִקְחוּ... פָּרָה"''' – שֶׁלֹּא יִקְחוּ עֶגְלָה וִיגַדְּלוּהָ! אָמְרוּ: מַעֲשֶׂה שֶׁלָּקְחוּ פָּרָה עֻבָּרָה אֲדֻמָּה מִן הַגּוֹיִם, וְהָיוּ מְשַׁמְּרִין אוֹתָהּ עַד שֶׁהָיְתָה יוֹלֶדֶת. אִם הָיָה וְלָדָהּ כָּשֵׁר לְפָרָה – וְהָיוּ מְשַׁמְּרִין אוֹתָהּ עַד שֶׁהָיְתָה בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים. וְחוֹזְרִין וְלוֹקְחִין אוֹתָהּ מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר '''"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָּרָה"''', שֶׁלֹּא יִקְחוּ עֶגְלָה וִיגַדְּלוּהָ. {{הע-שמאל|ר' אליעזר חושש שמא הגוי עשה בפרה מלאכה, ולכן מחייב לשמור על העגלה מהמלטתה עד שחיטתה בידי ישראל, כמו במעשה דלעיל; וראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ב|תוספתא פרה ב א.]] כאן השם "דמא" או "דמת" הוא שמה של הפרה האדומה, ולא של הגוי.}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין לוֹקְחִין אוֹתָהּ מִן הַגּוֹיִם! וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. אָמְרוּ: מַעֲשֶׂה שֶׁלָּקְחוּ פָּרָה מִן הָעַרְבִיִּים, וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ 'דָּמַת', 'דָּמַת', וְהִיא רָצָה וּבָאת! {{הע-שמאל|דורש כל ביטוי לחוד, התמימות של הפרה היא באדמומיות של כל גופה.}}'''"וְיִקְחוּ... פָּרָה"''', יָכוֹל מֻלְבֶּנֶת אוֹ מֻשְׁחֶרֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֲדֻמָּה"'''. אוֹ אֲדֻמָּה, יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁרֻבָּהּ מַאְדִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"תְּמִימָה"'''. אִם לוֹמַר שֶׁהִיא תְּמִימָה מִן הַמּוּמִין – וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר '''"אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם"'''! אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"תְּמִימָה"'''? אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְמוּמִין תְּנֵהוּ עִנְיָן (לאדומות) {{ב|[לְאַדְמוּת]|גירסת מה"ג}}! {{הע-שמאל|מחלוקת על תמימות האדמומיות של הפרה: כמה שערות לא אדומות פוסלות את הפרה? והשוו [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ה|פרה ב ה,]] בשינוי שמות התנאים. ר' עקיבא מכשיר אפילו אם יש הרבה שערות שאינן אדומות, בתנאי שעקרו אותן והפרה אינה נראית קירחת. לעניין הקרנים, העיניים, השיניים והלשון ראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ב|פרה ב ב.]]}}מִכַּמָּה יְהֵא בָּהּ וּתְהֵא פְּסוּלָה? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִשְּׁתַּיִם וְעַד שָׁלֹשׁ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מֵחָמֵשׁ וְעַד חֲמִשִּׁים – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אַחַת בְּרֹאשָׁהּ וְאַחַת בִּזְנָבָהּ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ יֵשׁ בָּהּ הַרְבֵּה – כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁיַּעֲבִירֵם בְּמִכְחוֹל. אֲבָל אִם הָיוּ שְׁתַּיִם לְתוֹךְ גּוּמָא אַחַת – פְּסוּלָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא נִרְאֵית כְּמִין קָרַחַת. הַשִּׁנַּיִם וְהַלָּשׁוֹן – אֵין פּוֹסְלִין בַּפָּרָה; הַקַּרְנַיִם וְהַטְּלָפַיִם – הֲרֵי זֶה יָגֹר; וְאִם {{ב|גָּרַר בַּזָּכָר|חתך עמוק מדי}} – הֲרֵי זֶה פְּסוּלָה! פָּרָה שֶׁגַּלְגַּל עֵינֶיהָ מַשְׁחִיר – הָיוּ מְבִיאִין פָּרוֹת אֲחֵרוֹת וּמַעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּתוֹכָן. אִם דּוֹמֶה גַּלְגַּל עֵינֶיהָ לְאַחַת מֵהֶן – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה, {{ב|וְאִם לָאו|אין עיניה דומות לעיני אף פרה אחרת}} – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! {{הע-שמאל|הפרה צריכה להיות בלי מומים ואף בלי סימנים שנגרמו ממומים שהחלימו; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ג|פרה ב ג:]] הגדרת ה'מלאכה' תלויה בכוונת הבעלים! הדרשה מציעה דרך ביניים בין דעת ר' יהודה לדעת ת"ק [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ד|במשנה ד שם.]]}} '''"אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם"''' – מַגִּיד שֶׁהִיא נִפְסֶלֶת בְּמוּם. מִיכָּן אָמְרוּ: כָּל הַמּוּמִין הַפּוֹסְלִין בַּמֻּקְדָּשִׁין – פּוֹסְלִין בַּפָּרָה. '''"אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם"''' – לְרַבּוֹת שֶׁהָיָה בָּהּ מוּם וְחָיָה, וּמְקוֹמוֹ נִכָּר – הֲרֵי זֶה מוּם! '''"אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל"''' – פּוֹסְלָהּ; נָתַן עָלֶיהָ יָדוֹ וְעָבַר מִכָּאן וּלְהַלָּן – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. הָיְתָה עוֹבֶרֶת בַּנָּהָר, אוֹ עוֹלָה בְּמַעֲלֶה אוֹ יוֹרֶדֶת בִּירִידָה, נִתְלָה בִּזְנָבָהּ לְסַעֲדָהּ – כְּשֵׁרָה; שֶׁתִּסְעָדֶנּוּ – פְּסוּלָה. קְשָׁרָהּ בְּמוֹסֵרָה – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה; {{ב|קִפְּלָהּ|את המוסרה}} וּנְתָנָהּ בֵּין קַרְנֶיהָ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. פֵּרֵשׂ טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ מִפְּנֵי הַחַמָּה וּמִפְּנֵי (הדבורים) {{ב|[הַזְּבוּבִים]|נוסח מה"ג ומשנה פרה}} – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה; עָשָׂה לָהּ סַנְדָּלִין בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תַּחֲלִיק – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה. שָׁכַן עָלֶיהָ עוֹף – כְּשֵׁרָה; עָלָה עָלֶיהָ זָכָר, לְדַעַת הַבְּעָלִים – פְּסוּלָה; שֶׁלֹּא לְדַעַת הַבְּעָלִים – כְּשֵׁרָה! {{הע-שמאל|סיפור נוסף על קניית פרה אדומה מגוי, בניגוד לדברי ר' אליעזר לעיל: הגוי מנסה להתחכם ומניח עול על הפרה, אבל הזקנים מזהים את נתינת העול ומבטלים את העיסקה, והגוי שהפסיד 1000 זהובים מתאבד.}}מַעֲשֶׂה שֶׁיָּרְדוּ זִקְנֵי יְרוּשָׁלַיִם אֵצֶל גּוֹי אֶחָד, שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁפָּרָה אֲדֻמָּה אֶצְלוֹ, וְשָׁמָהּ עֲלֵיהֶם בְּאֶלֶף זְהוּבִים. אָמַר: לְמָחָר הַיְּהוּדִים אוֹמְרִין '''"אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל"''', הָיָה מַנִּיחַ עָלֶיהָ עֹל עַל צַוָּארָהּ. אָמְרוּ לוֹ: הוֹצִיאָהּ אֵלֵינוּ – וְנָתְנוּ לוֹ אֶלֶף זְהוּבִים; הוֹצִיאָהּ לָהֶן. אָמְרוּ לוֹ: אֲפִילּוּ אַתָּה נוֹתְנָהּ לָנוּ חִנָּם – אֵין לָנוּ בָּהּ הֲנָאָה! הַחְזֵר לָנוּ אֶת הַדָּמִים! כֵּיוָן שֶׁלָּקְחוּ הֵימֶנּוּ אֶת הַדָּמִים – עָלָה לְרֹאשׁ הַגַּג וְנָפַל וּמֵת. סִימָן הָיָה לַחֲכָמִים, שֶׁשְּׁתֵּי שְׂעָרוֹת הָיוּ בִּכְתֵפָהּ שְׁתִי וָעֵרֶב, וּבְשָׁעָה שֶׁעוֹלֶה עֹל עַל צַוָּארָהּ – הָיוּ נוֹשְׁרוֹת. וְהָיוּ עֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת לִמְקוֹם {{ב|הַנִּיר|הנחת העול}}. }} ===פסוק ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|האם הפרה יכולה להישחט על ידי כהן הדיוט, כאלעזר? – הדרשה טוענת, בניגוד [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכג|לספרי קכג,]] שבדרך כלל לא, ואכן למעשה הפרות נשחטו כולן, חוץ מהראשונה - ע"י הכהנים הגדולים; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה ה|פרה ג ה.]] ר' חנינא דורש, מהמילה "הכהן" (היא מיותרת כי אין עוד 'אלעזר' בתורה) – שמצוות פרה אדומה - חוץ מהמקרה שלפנינו - היא דווקא ע"י כהן גדול.}} '''"וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן"''', יָכוֹל אַף שֶׁל דּוֹרוֹת לְאֶלְעָזָר? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֹתָהּ": אֹתָהּ לְאֶלְעָזָר, אֵין שֶׁל דּוֹרוֹת לְאֶלְעָזָר! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן"? – זֶה הַמְכַהֵן בַּבְּגָדִים, דִּבְרֵי רַבִּי חֲנִינָא. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן הַמְשֻׁלָּם: {{ב|וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר|ומניין אף של דורות}} "לְאֶלְעָזָר"? אָמַר לוֹ רַבִּי חֲנִינָא: תְּמֵהַנִי עָלֶיךָ יוֹנָתָן שֶׁאָמַרְתָּ דָּבָר זֶה! אִלּוּ שְׁנֵי אֶלְעָזָר בַּתּוֹרָה – הָיִיתִי אוֹמֵר: אֶלְעָזָר כֹּהֵן וְאֶלְעָזָר יִשְׂרָאֵל. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן"? – הַמְכַהֵן בַּבְּגָדִים. {{הע-שמאל|הלל מתוכח עם חכמים הן על העדות – מה לבש יהושע בן פרחיה כששחט את הפרה – הן על ההלכה לדורות. מוסכם על שני הצדדים שהמעשה של יהושע בן פרחיה הוא הבסיס לדיון, ורק כשהבסיס הזה מעורער (כמו כאן) יש לפנות לתורה הכתובה ולמדרש. חכמים מתבססים על המסופר בתורה, שאלעזר שחט פרה למרות שלא היה כהן גדול וממילא לא לבש בגדי כהן גדול. הלל מודה שיתכן ששכח את מה שראו עיניו מחמת זקנתו (רומז ל[[משלי כג כב]]), אבל את התורה שבעל פה אינו שוכח, ומסיים בדרשה שהובאה לעיל בשם ר' חנינא! - אבל ראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ד|תוספתא פרה ד ד,]] שהלל הודה להם, והדיון נועד רק לעורר אותם להשתתף. להעדפה של הזכרון החי (התקדים המעשי) על פני הדרשה ראו [[ביאור:משנה אבות פרק א#משנה יז|אבות א יז.]]}} אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת שָׁאֲלוּ אֶת הִלֵּל: בְּאֵיזוֹ לְבוּשׁ הַפָּרָה נִשְׂרֶפֶת? אָמַר לָהֶם: {{ב|בְּגָדוֹל|בבגדי כהן גדול}}! אָמְרוּ לוֹ: אֵינָהּ נִשְׂרֶפֶת אֶלָּא בְּלָבָן! אָמַר לָהֶן: אֲנִי רָאִיתִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה, שֶׁשְּׂרָפָהּ בְּגָדוֹל! אָמְרוּ לוֹ: אָנוּ רָאִינוּ שֶׁשְּׂרָפָהּ בְּלָבָן! אָמַר לָהֶן: אַתָּה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ וַאֲנִי אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ; מִי יוֹכִיחַ? אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ לַתּוֹרָה! מִי שָׂרַף פָּרָה רִאשׁוֹנָה? אָמַר לֵיהּ: אֶלְעָזָר. אָמְרוּ לוֹ: וְכִי לוֹבֵשׁ אֶלְעָזָר בִּגְדֵי גָדוֹל בִּימֵי אָבִיו? אָמַר לָהֶן: אַל תָּבוּזוּ שִׁכְחָה לָאָדָם, שֶׁאִם מַה שֶּׁרָאוּ עֵינַי שָׁכַחְתִּי, מַה שֶּׁשָּׁמְעוּ אָזְנַי לֹא אֶשְׁכָּח: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן"? – שֶׁהוּא מְכַהֵן בַּבְּגָדִים! '''"וְשָׁחַט"''', יָכוֹל אֶלְעָזָר עַצְמוֹ הָיָה שׁוֹחֵט? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְשָׁחַט אֹתָהּ לְפָנָיו"''', אַחֵר הָיָה שׁוֹחֵט, לֹא אֶלְעָזָר! {{הע-שמאל|דורש "והכהו לפניו" – לפני השופט, ואצלנו "לפניו" – לפני אלעזר. הנושא בשני המשפטים חסר. וראו [[ביאור:משנה מכות פרק ג#משנה י|מכות ג י,]] שהמכה הוא חזן הכנסת.}}כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: '''"וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ"''' {{ממ|דברים|כה|ב}}, יָכוֹל הַשֹּׁפֵט עַצְמוֹ הָיָה מַכֶּה אוֹתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְהִכָּהוּ לְפָנָיו"''', אַחֵר הָיָה מַכֶּה, לֹא הַשֹּׁפֵט! }} ===פסוק ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|האם הזאת דם הפרה דומה להזאת דם הציפור על המצורע ביום הראשון לטקס הטהרה של המצורע (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א]]), שנעשית ע"י טבילת אגודת האיזוב בדם שבכלי – או שהיא דומה להזאת דם האשם והשמן על המצורע ביום הטיהור הסופי שלו, הוא היום השמיני, (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ט|שם משנה ט-י]]) שנעשות בטבילת אצבעו של הכהן בכף ידו השמאלית? ההכרעה של ר' יוסי הגלילי בסיפור היא להצעה הראשונה, כי הן הזאת דם הפרה, הן הזאת דם הציפור נעשות מחוץ למקדש ולירושלים, ואילו ההזאות ביום השמיני לטהרת המצורע נעשות בשער ניקנור – הכניסה הראשית למקדש (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ח|שם ח.]])}} אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת הָיָה רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּפָרָה בִּטְבֶרְיָה, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא יוֹשֵׁב עִמּוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: נֶאֱמַר '''"וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ"''' – בִּכְלִי, אֲבָל לֹא בַּיָּד! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: הוֹאִיל וְשֶׁמֶן אָשָׁם מַכְשִׁיר וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר שֶׁמֶן אָשָׁם, בַּיָּד אֲבָל לֹא בִּכְלִי – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, בַּיָּד אֲבָל לֹא בִּכְלִי! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וּפָרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: הוֹאִיל וְשֶׁמֶן אָשָׁם מַכְשִׁיר וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר; מָה שֶׁמֶן אָשָׁם, מִן הַיָּד אֲבָל לֹא מִן הַכְּלִי – אַף הֶכְשֵׁר פָּרָה, מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר שֶׁבְּאֶצְבַּע מֵהֶכְשֵׁר שֶׁבְּאֶצְבַּע, וְאַל יוֹכִיחַ דַּם צִפּוֹר מְצֹרָע, מִפְּנֵי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ בַּאֲגֻדָּה! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם הַפָּרָה, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר דָּם מֵהֶכְשֵׁר דָּם, וְאַל יוֹכִיחַ שֶׁמֶן אָשָׁם, שֶׁאֵין הֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר דָּם. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: וַהֲרֵי '''דַּם''' אֲשַׁם מְצֹרָע יוֹכִיחַ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר דָּם – הֲרֵי הוּא מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי; אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל הַפָּרָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֶכְשֵׁרָהּ הֶכְשֵׁר דָּם – תֶּהֱוֵי מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר דָּם מֵהֶכְשֵׁר דָּם; הֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ מֵהֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ, וְאַל יוֹכִיחַ דַּם צִפּוֹר מְצֹרָע, שֶׁאֵין הֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי וְלֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, מִן הַכְּלִי וְלֹא מִן הַיָּד! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר שֶׁבַּחוּץ מֵהֶכְשֵׁר שֶׁבַּחוּץ, וְאַל יוֹכִיחַ דַּם אֲשַׁם מְצֹרָע, מִפְּנֵי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ בִּפְנִים! הָא צָרַכְתָּ לוֹמַר '''"וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ"''' – בִּכְלִי וְלֹא בַּיָּד! {{הע-שמאל|למרות שר' יוסי הגלילי דחה את דברי ר' שמעון, הוא מסכים שההזאה נעשית באצבע היד הימנית של הכהן, בדומה להזאות הדם והשמן שביום השמיני של המצורע.}} '''"וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ"''', נֶאֱמַר כָּאן 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע', וְנֶאֱמַר בִּמְצֹרָע 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע'; מָה 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע' שֶׁנֶּאֶמְרוּ בִּמְצֹרָע, הִיא הַמְּיֻמֶּנֶת שֶׁבַּיָּמִין אַף 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע' שֶׁנֶּאֶמְרוּ כָּאן, הִיא הַמְּיֻמֶּנֶת שֶׁבַּיָּמִין! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכג|ספרי קכג.]] [[ביאור:תוספתא/פרה/ד|ותוספתא פרה ד א:]] כל שבע ההזאות מעכבות וכולן צריכות להיות דומות אלו לאלו.}}'''"מִדָּמָהּ... שֶׁבַע פְּעָמִים"''', שֶׁתְּהֵא פַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שָׁוָה לַשְּׁנִיָּה. יָכוֹל מִטְּבִילָה אַחַת הָיָה מַזֶּה שֶׁבַע הַזָּיוֹת? אָמַרְתָּ בַּדָּם '''"וְהִזָּה... שֶׁבַע"''' – שֶׁיִּהְיוּ שֶׁבַע טְבִילוֹת, כְּנֶגֶד שֶׁבַע הַזָּיוֹת. יָכוֹל שֶׁהָיָה {{ב|מַזֶּה כֻּלָּן כְּאַחַת|ע"י שבעה כהנים}}? אָמַרְתָּ '''"פְּעָמִים"''' – זוֹ אַחַר זוֹ, זוֹ אַחַר זוֹ! }} ===פסוק ה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|איסור עשיית מלאכה בפרה (עד שתהפוך לאפר) נידון לעיל, פסוק ב. ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד.]] יש לשרוף את כל חלקי הפרה, אבל אם היתה מעוברת אין הכרח לשרוף גם את הולד שברחמה. הדרשה אוסרת להפשיט את עור הפרה לפני שריפתה, בניגוד [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|לפרה ד ג.]] אם בזמן השריפה התעופפו חלקים מהפרה אל מחוץ לגת השריפה – יש להחזיר אותם לאש (כדעת ראב"י [[ביאור:תוספתא/פרה/ג#ו|בתוספתא פרה ג ו]]); וכן היו עושים גם באיברים שנפלו מהמזבח לפני חצות – ראו תוספתא שם הלכה ז, ו[[ביאור:משנה זבחים פרק ט#משנה ו|זבחים ט ו]]. והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] שההגבלה של גודל של לפחות כזית חלה רק על עצמות וקרני הפרה, ואילו אם פקע חלק מבשרה, אפילו קטן – יש להחזיר אותו לאש. מותר להוסיף הרבה חומרי בערה – לאו דווקא עצים - לשריפת הפרה, וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|פרה ד ג.]] ר' יהודה אף ממליץ לעשות כך כדי שירבה האפר; וראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ו|תוספתא פרה ד ו.]]}}'''"וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו"''', שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו בָּהּ, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה בָּהּ עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסוּלָה! '''"אֶת עוֹרָהּ וְאֶת בְּשָׂרָהּ"''', עוֹרָהּ מְחֻבָּר לִבְשָׂרָהּ! '''"בְּשָׂרָהּ"''', לֹא בְּשַׂר עֻבָּרָהּ! אוֹ '''"בְּשָׂרָהּ"''', יָכוֹל פְּרָט לְדָמָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאֶת דָּמָהּ"'''! אוֹ '''"דָּמָהּ"''' פְּרָט לְפִרְשָׁהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"עַל פִּרְשָׁהּ יִשְׂרֹף"'''. כְּשֶׁאָמַר '''"דָּמָהּ"''' – שֶׁלֹּא יֵצֵא דָּמָהּ חוּץ לַגַּת, שֶׁאִם יָצָא דָּמָהּ חוּץ לַגַּת – פְּסוּלָה! כְּשֶׁאָמַר '''"עַל פִּרְשָׁהּ"''' וְלֹא אָמַר 'עִם פִּרְשָׁהּ'; מַה פִּרְשָׁהּ, בִּמְקוֹמוֹ – אַף כֻּלָּן בִּמְקוֹמָן. וְכֵן הַפּוֹקְעִין שֶׁיָּצְאוּ חוּץ לַמַּעֲרָכָה, אִם יֵשׁ בָּהֶם כַּזַּיִת – יַחֲזִירֵם לִמְקוֹמָן, אוֹ יִתֵּן עֲלֵיהֶם עֵצִים וְיִשְׂרְפֵם בִּמְקוֹמָם. '''"יִשְׂרֹף"''' – אֶת שֶׁהוּא רוֹצֶה לִשְׂרֹף יִשְׂרֹף. מִיכָּן אָמְרוּ: שְׂרָפָהּ שֶׁלֹּא בְּעֵצִים, אוֹ בְּכָל עֵצִים – אֲפִלּוּ בְּקַשׁ, אֲפִלּוּ בְּגְבָבָה – כְּשֵׁרָה; וּמִצְוָתָהּ שֶׁלֹּא יְמַעֵט לָהּ עֵצִים מִן הָרָאוּי לָהּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חֲבִילֵי אֵזוֹב הָיוּ מַשְׁלִיכִין לְתוֹכָהּ, בִּשְׁבִיל לְרַבּוֹת אֶת הָאֵפֶר! }} ===פסוק ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|עץ הארז היה חלק מגזע העץ. בניגוד לארז של ר' ישמעאל (ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ג|תוספתא נגעים ח ג]]), ששימש לטיהור מצורעים, לא היה בו חלק רך ("טרוף"). לעניין האיזוב ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ו|נגעים יד ו]], [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ז|פרה יא ז]] ו[[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא מצורע פרשה א טו]]. ר' שמעון טוען שגם השמן והיין ששימשו לנסכים אינם תלויים בשם לואי אלא בשמם בלבד. מכאן והלאה עד פסוק יט התיקונים בסוגריים מרובעים הם על פי הגניזה, אלא אם צוין אחרת.}}'''"וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ"''', יָכוֹל אֶחָד מִכָּל הָעֵצִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶרֶז". אוֹ "אֶרֶז", יָכוֹל אַף טוֹרֵף שֶׁל אֶרֶז? תַּלְמוּד לוֹמַר "עֵץ אֶרֶז"; הָא מָה הַדָּבָר? בַּקַּעַת מִתּוֹךְ לִבּוֹ שֶׁל אֶרֶז וּכְמוֹ מָחוּק הָיָה! '''"וְאֵזוֹב"''', לֹא אֵזוֹב יָוָן, וְלֹא אֵזוֹב כּוֹחָלִית, וְלֹא אֵזוֹב מִדְבָּרִי, וְלֹא אֵזוֹב רוֹמִי, [וְלֹא אֵזוֹב בֵּית דִּקְלֵי,] וְלֹא {{ב|[...]|אפשטיין מציע שיש כאן השמטה כלשהי}}. אֵזוֹב תָּלוּי בִּשְׁמוֹ, וְלֹא תָּלוּי בְּשֵׁם אַחֵר. מִכָּאן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: צִפּוֹר תְּלוּיָה בִּשְׁמָהּ, שֶׁמֶן תָּלוּי בִּשְׁמוֹ, יַיִן תָּלוּי בִּשְׁמוֹ – כָּשֵׁר לַנְּסָכִים! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד]] ו[[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא שם, יד]]. הורוביץ מגיה את נוסח הכ"י "לבן" ל"לכה".}}'''"וּשְׁנִי"''', יָכוֹל אֶחָד מִכָּל הַצְּבָעִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "תּוֹלַעַת"! אוֹ 'תּוֹלַעַת שָׁנִי' זֶה {{ב|[לְכָה]|צבע מהצומח}}? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וּשְׁנִי"'''. הָא מָה הַדָּבָר? – הַ{{ב|שֵּׁנִי|אפילו שנשנה בו שימוש (שימוש חוזר)}} שֶׁבַּתּוֹלַעַת! רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַמְּשֻׁנֶּה שֶׁבַּתּוֹלַעַת! {{הע-שמאל|ר' מאיר דורש שהפרה כולה תיעשה אפר, ושיתקיימו כל הדינים של שריפת הפרה (ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד.]] ת"ק טוען שהדבר המעכב היחיד בטקס השריפה הוא השלכת הארז, האיזוב ושני התולעת, ומיד אחרי ההשלכה ניתן לאסוף מעט מהאפר ולהזות על הטמאים.}}'''"וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה"''', מִ{{ב|שֶּׁהִוא נוֹשָׂא לְהִבָּקַיע|כשהפרה מתחילה להיבקע}} – כְּשֵׁרָה לְהַזּוֹת מִמֶּנָּה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵין מַזִּין מִמֶּנָּה עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר, וְתֵעָשֶׂה בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה, וּבְכֹהֲנִים; הַמְּלָאכָה פּוֹסֶלֶת בָּהּ עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר! }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:ספרא/אחרי מות#פרשה ה|ספרא אחרי מות פרשה ה ג,]] דרשה על [[ויקרא טז כו]], על טומאת המשלח את השעיר לעזאזל: שם כתבנו שהמסקנה היא שכיבוס הבגדים והטבילה הם דרך לטהרה, הנחוצה כדי לבוא אל המחנה אחרי שקיעת השמש - ואינם מצוות בפני עצמן. נראה שכאן הביטוי 'מפני מצווה' מכוון למצוות שילוח הטמאים המחייבת שלא להכניס למקדש טבולי יום - ראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ה|כלים א ה!]]}}'''"וְכִבֶּס בְּגָדָיו הַכֹּהֵן"''' – מְלַמֵּד שֶׁהוּא טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים! '''"וְאַחַר יָבֹא אֶל הַמַּחֲנֶה"''', רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן "וְאַחַר" וּבִיאָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן {{ממ|ויקרא|טז|כו}} "וְאַחַר" וּבִיאָה; מָה "אַחַר" וּבִיאָה שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן – אַחַר בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ, {{ב|וְקוֹדֶם בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ|אסור}}, מִפְּנֵי טֻמְאָה וּמִפְּנֵי מִצְוָה, אַף "אַחַר" וּבִיאָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן – אַחַר בִּיאַת שֶׁמֶשׁ, {{ב|וְקוֹדֶם בִּיאַת שֶׁמֶשׁ|אסור}}, מִפְּנֵי טֻמְאָה וּמִפְּנֵי מִצְוָה! }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גירסת מדרש הגדול כאן בסוגריים נראית מושפעת מהרמב"ם, וגירסת הגניזה מובאת כאן בסוגריים מרובעים. כל מי שהיה מעורב בשריפת הפרה, אפילו אם שרף כזית מבשרה – נטמא ומטמא את בגדיו; אבל מי שהכין את המקום ("גת") שבו שורפים את הפרה והביא לשם עצים, ואף מי שהדליק את האש – אינם טמאים אם לא השתתפו בשריפה עצמה.}}<small>('''"והשורף אתה"''', איזה הוא שורף? – זה המסייע בשרפה, כגון המהפך בבשר, והמשליך עצים, והמהפך באש, והחותה גחלים כדי שתבער האש, ודומה להן. יכול אף המסדר את המערכה והמצית את האור יהא מטמא בגדים? תלמוד לומר "אתה", "אתה" – כולה; כשאמר "השורף" "והשורף" – לרבות כזית!)</small> ['''"וְהַשֹּׂרֵף"''', יָכוֹל הַמַּצִּית אֶת הָאוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֹתָהּ" – "אֹתָהּ" כֻּלָּהּ. שֶׁאָמַר '''"הַשֹּׂרֵף"''' '''"וְהַשֹּׂרֵף"''' – לְרַבּוֹת כַּזַּיִת.] {{הע-שמאל|קטע זה ממדרש הגדול אינו מצוי בגירסת הגניזה, וכנראה מקורו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|בספרי קכד]]. מקוה הוא בגודל 40 סאה, כמידת אדם - אפילו אם רוצה להטביל בו רק כלים קטנים או בגדים, וראו [[ביאור:תוספתא/מקואות/א#ו|תוספתא מקואות א ו;]] אבל טבילה במעיין אינה מוגבלת בגודל המעיין אלא בדבר הנטבל, ראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח,]] שמים זורמים ("זוחלים") כשרים בכל שהוא, בתנאי שיכסו את הדבר הנטבל בהם.}}<small>('''"וכבס בגדיו"''', ולא בגדים המנוגעין! '''"במים"''', '''"במים"''', שתי פעמים; מה תלמוד לומר? שהיה בדין: הואיל ואדם טעון טבילה וכלים טעונין טבילה, מה אדם, טובל בראוי לו – אף כלים, טובלין בראוי להן! תלמוד לומר: '''"במים"''' '''"במים"'''; במקום שאדם טובל – שם ידיים וכלים טובלין! – במה דברים אמורים? במקווה, אבל במעיין – אדם טובל בראוי לו וכלים טובלין בראוי להם!)</small> }} ===פסוק ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גם קטן יכול להיות האוסף את האפר; וראו לעיל פס' ב, שהאוסף שעשה מלאכה אינו פוסל את האפר. וראו גם דברי ר"ע ב[[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי שם]] ו[[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה י|פרה יב י,]] שקטן כשר גם להזות על הטמאים. לדעת ר' ישמעאל המסננת שבאמצעותה מסננים את אפר הפרה היתה מאבן, שאינה מקבלת טומאה. ר' עקיבא מכשיר גם בכברה מעץ; וראו את דעת ר' ישמעאל [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה יא|בפרה ג יא.]] לעניין המבנה של הבור השוו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה ו|שם ג ו]]. בשל החלונות המקיפים את הבור, אפילו אם הייתה טומאה בקיר הבור - תוכו לא נטמא.}}'''"וְאָסַף אִישׁ"''' – <small>(להוציא את הקטן או להוציא את האישה? תלמוד לומר: "טהור".)</small> [יָכוֹל יְהוּא כָּל מַעֲשֶׂיהָ בְּכֹהֵן עַד עַכְשָׁו? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אִישׁ"'''. שֶׁאָמַר "אִישׁ"] – רִבָּה נָתִין, גֵּר, וּמַמְזֵר, עֶבֶד מְשֻׁחְרָר. אוֹ "אִישׁ" – פְּרָט לְקָטָן? אָמַרְתָּ "טָהוֹר", לְרַבּוֹת אֶת הַקָּטָן! '''"לְמִשְׁמֶרֶת"''', כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂין? הָיוּ כּוֹתְשִׁין אוֹתָהּ בְּמַכְתֶּשֶׁת וְכוֹבְרִין אוֹתָהּ בִּכְבָרוֹת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בְּשֶׁל אֶבֶן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בְּשֶׁל עֵץ. וּבוֹר הָיָה נָתוּן תַּחַת הָאֶבֶן שֶׁהָיְתָה נִשְׂרֶפֶת בְּתוֹכוֹ, עָשׂוּי חַלּוֹנוֹת חַלּוֹנוֹת. חוֹטְמָהּ שֶׁל זוֹ כְּנֶגֶד {{ב|[חוּרְרָהּ]|החור}} שֶׁל זוֹ, וְחוֹטְמָהּ שֶׁל זוֹ כְּנֶגֶד [חוּרְרָהּ] שֶׁל זוֹ – מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם. {{הע-שמאל|לעניין חלוקת אפר הפרה לשלושה חלקים ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה יא|שם יא]]. הביטוי "מקום טהור" נדרש שגם המקום של האפר יהיה טהור, ואפילו טומאת מדף פוסלת את האפר או את מי החטאת, ולכן אין לעבור איתם מעל שרץ, רוק, תנור, כיריים, או מעטן טמאים, וכן אפילו כלי של מי חטאת המוקף צמיד פתיל שהיה באהל המת פסול; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] [[ביאור:משנה פרה פרק י#משנה ד|ופרה י ד-ה.]]}} כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂין? [הָיוּ מְבִיאִין {{ב|מַעֲצֵבִים|קלל (כלי אחסנת) מי החטאת}} שֶׁל שַׁיִשׁ וְ]חוֹלְקִים אוֹתָהּ לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים: מַנִּיחִים שְׁלִישׁ בַּחַלּוֹנוֹת וְסוֹתְמִין אוֹתָן, וּמְחַלְּקִין שְׁלִישׁ לְכָל הַמִּשְׁמָרוֹת, וּמַנִּיחִין שְׁלִישׁ בְּהַר הַבַּיִת. לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר "וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר... וְהִנִּיחַ" – אוֹסֵף הָיָה לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וּמַנִּיחַ בְּמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. ['''"וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה"''' – חוּץ לִשְׁלֹשׁ מַחֲנוֹת: חוּץ לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה, לְמַחֲנֵה לְוִיָּה, לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. כֵּיצַד?] – הָיָה רֹק נָתוּן תַּחְתָּיו – טָמֵא; עַל גַּבָּיו – טָהוֹר. הָיָה שֶׁרֶץ נָתוּן תַּחְתָּיו – טָמֵא; עַל גַּבָּיו – טָהוֹר. הָיָה עוֹמֵד עַל גַּבֵּי תַנּוּר וְעַל גַּבֵּי כִירַיִם וְעַל גַּבֵּי (מעטן של) [מַעֲבָט שֶׁל עֲנָבִים], הַלָּגִין שֶׁל חַטָּאת בְּיָדוֹ – פָּסוּל. הָיָה נֶסֶר מוּנָח עַל גַּבֵּי תַנּוּר וְעַל גַּבֵּי כִירַיִם וְעַל גַּבֵּי מַעֲטָן שֶׁל זֵיתִים, וְלָגִין שֶׁל חַטָּאת תָּלוּי בָּהּ - בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִים. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ה|פרה ט ה.]] החכמים דנו האם הפרה נטמאת מהמים או לא; אבל ר' אליעזר בן יעקב טוען שהמים פסולים, שהרי לא נשמרו כיאות - ולכן הפרה טהורה; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד.]] הכל נאמנים על החטאת, דווקא בגלל חומרתה; ולכן אין צורך בשומר מיוחד; וראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ה|פרה ה א.]]}}'''"וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת"''', אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת שָׁאֲלוּ לוֹמַר: הֲרֵי פָּרָה שֶׁשָּׁתַת מֵי חַטָּאת וְנִשְׁחֲטָה {{ב|עַל אֲתַר,|תוך פחות מ-24 שעות}} מַה הִיא? וְהָיוּ מְבַקְּשִׁין לְטַמֵּא אֶת בְּשָׂרָהּ. אָמַר לָהֶם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: לְכָךְ נֶאֱמַר "וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה": כְּשֶׁהֵם שְׁמוּרִים – הֵם מֵי נִדָּה, וּכְשֶׁאֵינָן שְׁמוּרִים – אֵינָם מֵי נִדָּה! '''"לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת"''', כֵּיצַד הָיוּ מְשַׁמְּרִים אוֹתָהּ? הָיוּ מוֹסְרִים אוֹתָהּ לְאָדָם נֶאֱמָן וְהוּא מְשַׁמְּרָהּ. אֶלָּא שֶׁחָזְרוּ לוֹמַר: הַכֹּל נֶאֱמָנִין עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ וְעַל הַחַטָּאת. {{הע-שמאל|בן בג בג דורש את הפסוק על הפרה האדומה לפני שנשחטה. את מי החטאת מכינים בזריית האפר על המים ולא ההפך; הוא מכנה את האפר "נידה"; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכח|ספרי קכח,]] וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ו|פרה ו א.]] בדיעבד הפרה כשרה אפילו אם לא היתה שחיטתה לשם חטאת; וראו דברי ר' אליעזר [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|בפרה ד ג.]]}}בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר: "וְהָיְתָה... לְמִשְׁמֶרֶת" – אֵינָהּ רוֹעָה בָּעֵדֶר. '''"לְמֵי נִדָּה"''', לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר "וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים", יָכוֹל אֵפֶר עַל הַמַּיִם, אוֹ מַיִם עַל הָאֵפֶר? אָמַרְתָּ "לְמֵי נִדָּה" – עַל הַמַּיִם תֵּן נִדָּה. '''"חַטָּאת"''', שֶׁיִּהְיוּ מוֹעֲלִין בִּבְשָׂרָהּ, וּמִנַּיִן אַף בְּאֶפְרָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר "הִיא"! '''"חַטָּאת"''', שֶׁיִּהְיוּ כָּל מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם חַטָּאת. יָכוֹל אִם לֹא הָיוּ מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם חַטָּאת – לֹא תְּהֵא כְּשֵׁרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "הִיא"! }} ===פסוק י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|המסיט את האפר או את הפרה לפני שחיטתה מטמא בגדים, וטומאתו מבחינה זו דומה לטומאת הזב; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד.]] ראב"י קובע שהאפשרות להיטהר במי חטאת היא פריבילגיה לישראל. הנשים שנשבו במלחמת מדיין יוכלו להיטהר במים אלו לאחר שיתגיירו, שהרי גם גרים וגיורות נטהרים במי החטאת. וראו דברי בית הלל [[ביאור:משנה פסחים פרק ח#משנה ח|בפסחים ח ח,]] שכל גר נחשב כטמא מת וחייב בהזאת מי חטאת בשלישי ובשביעי, וראו שם שלמעשה נהגו כבית שמאי.}}'''"וְכִבֶּס הָאוֹסֵף אֶת אֵפֶר הַפָּרָה אֶת בְּגָדָיו"''', אִם הֵסִיט אֶת הַפָּרָה הֲרֵי זֶה טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים! '''"וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אֵין הַגּוֹיִם מְקַבְּלִין הַזָּיָה! אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בַּפָּרָה בִּטְבֶרְיָה, וְרַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ יוֹשְׁבִין שָׁם. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: לָכֵן נֶאֱמַר '''"וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"'''; בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אֵין הַגּוֹיִם מְקַבְּלִין הַזָּיָה! אָמַר לוֹ רַבִּי מֵאִיר: וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''"תִּתְחַטְּאוּ אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם"''' {{ממ|במדבר|לא|יט}}! אָמַר לוֹ: בְּוַדַּאי שֶׁאָמַרְתָּ, אֶלָּא שֶׁהִנַּחְתָּ שָׁם דָּבָר אֶחָד וְאָנוּ צְרִיכִין לוֹ: '''"אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם"''' – מָה אַתֶּם, בְּנֵי בְּרִית – מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אַף הַשְּׁבוּיָה – כְּשֶׁתָּבוֹא לַבְּרִית וְתִטָּמֵא, תְּהֵא מְקַבֶּלֶת הַזָּיָה! '''"וְלַגֵּר"''' – זֶה הַגֵּר; '''"הַגָּר בְּתוֹכָם"''' – לְרַבּוֹת נְשֵׁי הַגֵּרִים! {{הע-שמאל|ההזאה אינה מצווה לשמה, אלא כדי להיפטר מהטומאה. על הכהן השורף את הפרה היו מזים מי חטאת מפרות קודמות, ומכאן שכדי לחזור ולשחוט פרה אדומה חייבים אפר מפרה קודמת וממנה לקודמתה; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג|פרה ג א.]] אפר הפרה אמור להיות רציף מימי משה ולהמשך הדורות!}}'''"חֻקַּת עוֹלָם"''' – מַזִּין {{ב|מִזּוֹ|מפרה זו}} {{ב|מִפְּנֵי זוֹ;|מפני 'חוקת עולם' - הטומאה, שנזכרה בפס' כא}} '''"לְחֻקַּת עוֹלָם"''' – מַזִּין מִזּוֹ לְקַדֵּשׁ אַחֶרֶת! }} ===פסוק יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מעירה שדיני הטומאה והטהרה חלים רק על החיים, ומכאן שהמת עצמו אינו טמא, אלא הנוגע בו הוא שטמא. הדרשה מפנה לסיפור השונמית ([[מלכים ב ד]]), שבמותו - הוא נשאר טהור, אבל טימא את הכלים שבבית, וכשחזר לחיים אמנם הוא נשאר טהור, אבל נטמא מהכלים שהיו בבית, שנשארו טמאים. האימרה "מטמאיך לא טימאוני ואתה טימאתני" נאמרת כביכול ע"י בנה של השונמית לכלי הבית, ע"י הבגדים של השורף את הפרה אל השורף עצמו; ע"י בגדי האוכל לנבלת העוף וכו'. חז"ל היו מודעים לאבסורד שבהלכות הטומאה והטהרה והדגישו אותו; וראו חלק מהדוגמאות הללו [[ביאור:משנה פרה פרק ח#משנה ב|בפרה ח ב-ז,]] [[ביאור:משנה כלים פרק ח#משנה ד|בכלים ח ד]] [[ביאור:תוספתא/פרה/ח|ובתוספתא פרה ח א-ג.]]}} '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵת"''', נוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא; אֵין מֵת עַצְמוֹ טָמֵא! נוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא; אֵין בְּנָהּ שֶׁל שׁוּנַמִּית טָמֵא! אָמְרוּ: בְּנָהּ שֶׁל שׁוּנַמִּית, כְּשֶׁמֵּת, כֹּל שֶׁהָיָה עִמּוֹ בַּבַּיִת – טָמֵא הָיָה טֻמְאַת שִׁבְעָה, וּכְשֶׁחָיָה – הָיָה טָהוֹר לַקֹּדֶשׁ. {{ב|חָזְרוּ וְנָגְעוּ בּוֹ|הכלים שבבית}} – טִמְּאוּהוּ הֵם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. הַשּׂוֹרֵף פָּרָה, וּפָרִים הַנִּשְׂרָפִים, וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים – מְטַמְּאִין בְּגָדִים; הֵן עַצְמָן – אֵין מְטַמְּאִין בְּגָדִים. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. הָאוֹכֵל מִנִּבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר – טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה; וְהוּא עַצְמוֹ – אֵין מְטַמֵּא בְּגָדִים. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. טְהוֹרֵי כְּלֵי חֶרֶס שֶׁהָיוּ (מטלטלין) [מְשֻׁלְשָׁלִים] לַאֲוִיר הַתַּנּוּר בִּמְקוֹם (הנגע) [הַנָּגוּב] – טְהוֹרִין. צָפוּ מַשְׁקִין עַל גַּבֵּי הַתַּנּוּר – נִטְמָא, אוֹ בַּאֲחוֹרֵי הַתַּנּוּר נָגְעוּ בִּכְלִי חֶרֶס – טָמֵא; הֲרֵי אוֹמֵר וְכוּ'. מַזֶּה שֶׁעוֹמֵד בְּתוֹךְ מַשְׁקִין וּמִטְפָּחוֹת בְּמָתְנָיו, נִתְּזוּ מִתַּחַת רַגְלָיו וְטִמְּאוּ אֶת הַמִּטְפָּחוֹת, חָזְרָה הַמִּטְפַּחַת וְטִמְּאַתּוּ; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. מַקְרָצוֹת נִמְשָׁכוֹת זוֹ בָּזוֹ וְכִכָּרִים נוֹגְעִים זֶה בָּזֶה, וּבָהֶם גֻּמִּים מְלֵאִים מַשְׁקִים. נָגַע שֶׁרֶץ בְּאַחַת מֵהֶם – נִטְמָא וְטִמֵּא אֶת כֻּלָּם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. הָאֳכָלִים וְהַמַּשְׁקִים וְהַמֶּרְכָּב וְהַמּוֹשָׁב שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים תַּחַת אֶבֶן מַסְמָא, וְהַמִּשְׁכָּב תַּחְתֵּיהֶן – טָהוֹר. הָלַךְ טָהוֹר וְעָמַד שָׁם וְנִטְמָא, נָגַע בָּהֶם – טִמֵּא אֶת כֻּלָּם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. קְעָרָה שֶׁהִיא מְלֵאָה מַשְׁקִין טְהוֹרִים, וַאֲחוֹרֶיהָ טְמֵאִים, וּמֻנָּחִים עַל גַּבֵּי טַבְלָא, וְכִכָּר שֶׁל תְּרוּמָה נָתוּן עָלֶיהָ, וְצָפוּ הַמַּשְׁקִים עַל גַּבֵּי הַקְּעָרָה – נִטְמְאוּ בַּאֲחוֹרֵי קְעָרָה, נָפְלוּ עַל הַטַּבְלָא וְטִמְּאוּהָ; חָזְרָה הַטַּבְלָא וְטִמְּאָה אֶת הַכִּכָּר. הֲרֵי הַכִּכָּר אוֹמֶרֶת לַטַּבְלָא: מְטַמְּאֶיךָ וְכוּ'. {{הע-שמאל|העובר המת אינו מטמא את אמו, אבל מטמא את המיילדת אם היא נגעה בו. המיילדת מטמאת בתורה את האם במגעה בה. גם האם אומרת למיילדת "מטמאיך לא טמאוני ואת טמאתני". הנוגע בשיניים שנפלו מעצמות המת, או בצפורנים שנפרדו מהגופה אינו מטמא; אבל אם הן מחוברות לגופה הנוגע בהם נטמא; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ג|אהלות ג ג.]]}}'''"הַנֹּגֵעַ... וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בַּחֲלַל חֶרֶב"''' - [בֶּחָלָל שֶׁדַּרְכּוֹ לֵהָרֵג בַּחֶרֶב,] פְּרָט לְאִשָּׁה שֶׁהַמֵּת בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ! וּמִנַּיִן חֲכָמָה שֶׁשָּׁלְחָה יָדָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ [שֶׁל אִשָּׁה], שֶׁהִיא טְמֵאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"הַנֹּגֵעַ"'''. יָכוֹל כָּל הַיָּמִים שֶׁהַחֲכָמָה טְמֵאָה אַף הָאִשָּׁה טְמֵאָה? אָמְרַתְּ '''"הוּא יִתְחַטָּא"''' – פְּרָט לָזֶה. '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵת"''' – פְּרָט לַנּוֹגֵעַ בְּשִׁנָּיו בִּשְׂעָרוֹ וּבְצִפָּרְנָיו בִּזְמַן שֶׁפֵּרְשׁוּ. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהֵם מְחֻבָּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְטָמֵא"'''. {{הע-שמאל|אם נגע בחתיכה קטנה מכזית מבשר המת אינו נטמא, כי אדם מתחיל להקרא כך כשהגיע ברחם אמו לגודל כזית. הנוגע או הנושא עצם, אפילו קטנה מכזית, בגודל כשעורה – טמא (אמנם אין העצם הקטנה מטמאת באהל), כך גם הנוגע בשלולית דם שיש בה רביעית או בדם תבוסה שניגר בזמן המוות, ובעצם שנחתכה מן החי עם הבשר שעליה; וראו ([[ביאור:משנה אהלות פרק ב|אהלות ב א.]]) ה'פסוק' המופיע בגרסת הגניזה "או בדם", הוא כנראה פרפרזה על לשון "או בעצם אדם".}}'''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵת"''', יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"בְּמֵת"'''. יָכוֹל לֹא יְטַמֵּא כָּל שֶׁהוּא, אֲבָל יְטַמֵּא כַּעֲדָשָׁה, שֶׁכֵּן מָצִינוּ כַּעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ טָמֵא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"בְּמֵת"'''. הָא מָה הַדָּבָר, {{ב|אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב מִעֵט?|מאחר והפסוק ריבה ומיעט, מה ההגיון ההלכתי?}} אָמְרוּ: כַּזַּיִת מִן הַמֵּת טָמֵא, שֶׁכֵּן הוּא תְּחִלַּת יְצִירָתוֹ. אֵין לִי אֶלָּא הַנּוֹגֵעַ בְּכַזַּיִת מִן הַמֵּת; וּמִנַּיִן אַף הַנּוֹגֵעַ בְּעֶצֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ בְעֶצֶם"'''. יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"אוֹ בְעֶצֶם"'''. יָכוֹל לֹא יְטַמֵּא כָּל שֶׁהוּא, אֲבָל יְטַמֵּא בְּכַעֲדָשָׁה, שֶׁכֵּן עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"בְעֶצֶם"''', הָא מָה הַדָּבָר, אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב מִעֵט? אָמְרוּ: עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. אֵין לִי אֶלָּא הַנּוֹגֵעַ בְּעֶצֶם מִן הַמֵּת; מִנַּיִן אַף הַנּוֹגֵעַ בְּדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ"'''. יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא בְּעֶצֶם מִן הַחַי? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ בְעֶצֶם אָדָם"''' – מָה אָדָם, שָׁלֵם – אַף עֶצֶם, שָׁלֵם. אֵין לִי אֶלָּא בְּנוֹגֵעַ בְּמֵת וּבְעֶצֶם; מִנַּיִן לְרַבּוֹת אַף הַנּוֹגֵעַ בְּדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹ [בְדָם]". (יכול אמר? שוב:) [יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? שׁוּב:] "בְּדָם". כַּמָּה הוּא דָּמוֹ שֶׁל אָדָם? שִׁעוּרוֹ בְּבֵינוֹנִית רְבִיעִית. וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת דַּם תְּבוּסָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נֶפֶשׁ"'''. יָכוֹל דַּם תְּבוּסָה מִמֵּת אֶחָד; וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת דַּם תְּבוּסָה מִשְּׁנֵי מֵתִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נְפָשֹׁת"''' {{ממ|ויקרא|כא|יא}}. {{הע-שמאל|דם של קטן מטמא באהל אפילו אם אין בו רביעית, אם מדובר בכל דמו של הקטן שמת.}}וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה דַּם קָטָן כֻּלּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נְפָשֹׁת"'''. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה שֶׁחָלָה וְהָלַךְ לוֹ? אָמְרַתְּ, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''"אֲשֶׁר יָמוּת"'''. [אֵיזֶהוּ דַּם תְּבוּסָה?] רַבִּי (שמעון) [יִשְׁמָעֵאל] אוֹמֵר: רְבִיעִית מִן הַמֵּת וּשְׁמִינִית מִן הַחַי שֶׁבְּלָלוּ זֶה בָּזֶה, נוֹטֵל מִזֶּה וּמִזֶּה דַּם רְבִיעִית – זֶהוּ דַּם תְּבוּסָה. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בַּרְתּוֹתָא אָמַר: הֲרֵי הוּא כְּדַם בְּהֵמָה וּכְדַם הַחַי! {{הע-שמאל|אם נוצרה מתחת לגופה שלולית דם בכמות של רביעית – הנוגע בדם טמא, אפילו אם לא ידוע כמה ממנו יצא אחרי המוות; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ה|אהלות ג ה.]]}}אֵיזֶהוּ דַּם תְּבוּסָה? צָלוּב שֶׁדָּמוֹ שׁוֹתֵת וְנִמְצָא תַּחְתָּיו רְבִיעִית דָּם, וְאֵין יָדוּעַ כַּמָּה יָצָא מֵחַיִּים וְכַמָּה יָצָא אַחַר מִיתָה – הֲרֵי זֶה מִצְטָרֵף. וְהַמֵּת שֶׁדָּמוֹ נוֹטֵף וְנִמְצָא תַּחְתָּיו רְבִיעִית דָּם – אֵינוֹ מִצְטָרֵף. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חִלּוּף הַדְּבָרִים: הַשּׁוֹתֵת אֵינוֹ מִצְטָרֵף וְהַמְנַטֵּף מִצְטָרֵף. {{הע-שמאל|לאחר שהגדיר הדרשן את כמויות הדם או העצמות המטמאים, הוא דורש את דרך העברת הטומאה: טומאת מגע וטומאת אהל מפורשות בפסוק. אלעזר בן מתיא דורש "וטמא שבעת ימים" שגוף המת מטמא גם את נושאו. ר' שמעון מנסה ללמוד טומאת משא בקל וחומר מנבילה, אבל טומאת נבילה חלה רק עד הערב ואילו כאן מדובר בטמא מת, שטומאתו לפחות לשבוע. ר' אלעזר טוען, כר' עקיבא, שאין היררכיה בין הטומאות ולכן לא ניתן ללמוד את טומאת המשא של המת בקל וחומר, וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]]}}אֵין בַּמַּשְׁמָע שֶׁיְּטַמֵּא הַמֵּת אֶלָּא בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל. וּמִנַּיִן אַף בְּמַשָּׂא? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים"''', לְרַבּוֹת שֶׁיְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פִּנְחָס: אֵינוֹ צָרִיךְ! וּמָה אִם נְבֵלָה, שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה בְּאֹהֶל - הֲרֵי הִיא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא; הַמֵּת, שֶׁהוּא מְטַמֵּא בְּאֹהֶל - אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא? אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא: מַה מַּשָּׂא נְבֵלָה, עַד הָעֶרֶב – אַף מַשָּׂא הַמֵּת, לֹא יְהֵא אֶלָּא עַד הָעֶרֶב! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פִּנְחָס: אַחַר (שהורית) [שֶׁהוֹדֵיתָ] שֶׁהַמֵּת מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, הַמֵּת מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, וּנְבֵלָה מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. אִם לֹא חָלְקָה תּוֹרָה מַשָּׂא נְבֵלָה מִמַּגָּעָהּ – דִּין הוּא שֶׁנַּחֲלֹק מַשָּׂא הַמֵּת מִמַּגָּעוֹ? אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא: כָּל כָּךְ מִבַּלְעֲדֵי נְבֵלָה {{ב|אֶפְשָׁר לְךָ לִחְיוֹת|אינך יכול להבין את הדין}}? בּוֹא וּרְאֵה שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא: הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק {{ב|וְקוּלִיתוֹ|עצם קטנה. בגירסת הגניזה "וטליתו"}} שֶׁל מֵת - מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל וְאֵין מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא! וְכֵן אַל תִּתְמַהּ עַל נִבְלַת הַמֵּת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל, לֹא תְּהֵא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא! הָא צָרַכְתָּ לוֹמַר '''"וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים"''' – לְרַבּוֹת שֶׁמְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא! }} ===פסוק יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הטמא הרוצה להיטהר חייב להתרחק מהמת, ואינו יכול להיטהר כל עוד הוא נוגע בו. ההזיה הראשונה היא לא לפני היום השלישי, והשנייה היא לפחות ארבעה ימים מאוחר יותר; אין להזות פעמיים ביום השביעי ואין להזות בלילה ([[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה יא|פרה יב יא.]])}}"'''הוּא יִתְחַטָּא בוֹ'''", יָכוֹל דָּבוּק לַמֵּת? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּשְּׁלִישִׁי"! אִי בַּשְּׁלִישִׁי, יָכוֹל חִטּוּי אֶחָד? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּשְּׁבִיעִי"! אִי בַּשְּׁבִיעִי, יָכוֹל חִטּוּי שְׁנַיִם? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּשְּׁלִישִׁי"! {{הע-שמאל|בין הזאת היום השלישי וההזאה ביום השביעי אין היררכיה, כי מחד הזאת השלישי קרובה יותר לטומאה, ומאידך הזאת השביעי משלימה את מערכת ההזאות; לכן נאלץ הכתוב לומר "'''ביום''' השלישי '''וביום''' השביעי".}}יָכוֹל תְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּלַּיְלָה? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי". יָכוֹל תְּהֵא הַזָּיַת שְׁלִישִׁי קְבוּעָה בַּיּוֹם, אֲבָל הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא קְבוּעָה בַּלַּיְלָה? וַהֲלֹא אוֹמֵר: וְכִי דִּין הוּא? הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּאָה בַּשְּׁלִישִׁי וְנֶאֶמְרָה הַזָּאָה בַּשְּׁבִיעִי, מַה מָּצִינוּ שֶׁהַזָּיַת שְׁלִישִׁי קְבוּעָה בַּיּוֹם – אַף הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא קְבוּעָה בַּיּוֹם! קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם שְׁלִישִׁי, שֶׁאֵין הַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁתַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת, הֲרֵי הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם; שְׁבִיעִי, שֶׁהַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁלֹּא תַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּשְּׁלִישִׁי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לַטֻּמְאָה; תֹּאמַר בַּשְּׁבִיעִי, שֶׁאֵינוֹ סָמוּךְ לַטֻּמְאָה אֶלָּא סָמוּךְ לַטָּהֳרָה? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי"; יִלָּמֵד שְׁלִישִׁי מִשְּׁבִיעִי: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּשְּׁבִיעִי וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּשְּׁלִישִׁי, מַה מָּצִינוּ שֶׁהַזָּיַת שְׁבִיעִי קְבוּעָה בַּיּוֹם – אַף הַזָּיַת שְׁלִישִׁי תְּהֵא קְבוּעָה בַּיּוֹם! קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם שְׁבִיעִי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לְטָהֳרָתוֹ, הֲרֵי הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם; שְׁלִישִׁי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לַטֻּמְאָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּשְּׁבִיעִי, שֶׁהַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁלֹּא תַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת – תֹּאמַר בַּשְּׁלִישִׁי, שֶׁאֵין הַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁתַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי". {{הע-שמאל|ההזאות אינן דווקא מיד ביום השלישי מהטומאה, וכן הזאת היום השביעי יכולה להתעכב גם למועדים מאוחרים יותר, אבל אין הטמא נטהר בלי ההזאות.}}"'''הוּא יִתְחַטָּא בוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי'''", יָכוֹל סָמוּךְ לַמִּיתָה? אָמַרְתָּ שׁוּב "בַּשְּׁלִישִׁי". אִם לוֹמַר שְׁלִישִׁי שֶׁהוּא סָמוּךְ לַמִּיתָה – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "שְׁלִישִׁי"? שֶׁאֲפִילּוּ רָחוֹק מִן הַמִּיתָה! יָכוֹל הַזָּיַת שְׁלִישִׁי תְּהֵא רְחוֹקָה מִן הַמִּיתָה, אֲבָל הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא סְמוּכָה לַשְּׁלִישִׁי? אָמַרְתָּ שׁוּב "בַּשְּׁבִיעִי"; אִם לוֹמַר שְׁבִיעִי שֶׁהוּא סָמוּךְ לַשְּׁלִישִׁי – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם שְׁבִיעִי? אֲפִילּוּ רָחוֹק מִן הַשְּׁלִישִׁי! יָכוֹל אִם לֹא הֻזָּה טָהוֹר? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "אִם לֹא יִתְחַטָּא... לֹא יִטְהָר"! {{הע-שמאל|ההזאה נעשית בזריקה של המים ולא בנגיעה בגוף המיטהר.}}יָכוֹל שֶׁבָּא לְטַעֲנוֹ זְרִיקָה וְחִטּוּי? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "כִּי מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו", זְרִיקָה אָמַרְתִּי לְךָ, לֹא חִטּוּי! יָכוֹל שֶׁבָּא לְהַכְשִׁיר חִטּוּי כִּזְרִיקָה? אָמַרְתָּ: "וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי". בְּהַזָּיָה הוּא טָהוֹר, אֵינוֹ טָהוֹר בְּאֶצְבַּע! }} ===פסוק יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה עוסקת בכפילות, לכאורה, בין פס' יג לפס' כ. היא מראה שאין ללמוד מהמשכן למקדש או ההפך, כי למשכן ולמקדש יש צדדים חמורים זה לעומת זה: המשכן וכליו נמשחו בשמן המשחה ע"י משה והמקדש לא, ומצד שני קדושת המקדש חמורה כי היא חלה לעולם.}}"'''אֶת מִשְׁכַּן ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''", הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּשְׁכָּן וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּקְדָּשׁ: מַה מָּצִינוּ טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּשְׁכָּן חַיָּב כָּרֵת – אַף טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ חַיָּב כָּרֵת! קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִשְׁכָּן, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת שָׁעָה, אִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה הֲרֵי זֶה עָנוּשׁ כָּרֵת – מִקְדָּשׁ, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם, אֵינוֹ דִּין שֶׁאִם נִכְנַס בְּטֻמְאָה יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּמִּשְׁכָּן, שֶׁהוּא מְקַבֵּל הַזָּיָה – תֹּאמַר בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל הַזָּיָה? אָמַרְתָּ "'''מִקְדַּשׁ ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''": יִלָּמֵד מִשְׁכָּן מִמִּקְדָּשׁ: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּקְדָּשׁ וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּשְׁכָּן – מַה מָּצִינוּ טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ חַיָּב כָּרֵת – אַף טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּשְׁכָּן חַיָּב כָּרֵת. קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִקְדָּשׁ, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל הַזָּיָה, אִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה הֲרֵי הוּא עָנוּשׁ כָּרֵת – מִשְׁכָּן, שֶׁמְּקַבֵּל הַזָּיָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁאִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם – תֹּאמַר בַּמִּשְׁכָּן, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת שָׁעָה? אָמַרְתָּ "'''אֶת מִקְדַּשׁ ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''" {{ממ|במדבר|יט|כ}}! {{הע-שמאל|עונש הכרת לנכנס טמא בזדון למקדש כולל הפרדה של גורלו מגורל שאר הציבור, ואינו מקרין עליהם; וראו לדוגמא גם לעיל [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ט#פסוק יב|בדרשה לפרק ט פס' יב.]]}} ("'''וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא'''" – מְזִידָה. "'''מִיִּשְׂרָאֵל'''" – וְיִשְׂרָאֵל בְּשָׁלוֹם. {{הע-שמאל|כאמור לעיל פס' יב, הזאת המים על הטמא נעשית בלי לגעת בגופו. עונש הכרת לנכנס בטומאה במזיד למקדש חל גם על דרגות טומאה נמוכות יותר: על מי שהתחיל בתהליך הטיהור והוזה פעם אחת, על מי שלא טבל לאחר שהוזה, על טבול יום ועל מחוסר כיפורים. כל הקטע בסוגריים, אינו בגירסת הגניזה וכנראה אינו מספרי זוטא.}}"'''כִּי מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו'''" – זֶה הוּא שֶׁאָמַרְנוּ 'זְרִיקָה אָמַרְתִּי, לֹא חִטּוּי!' "'''טָמֵא יִהְיֶה עוֹד טֻמְאָתוֹ בּוֹ'''", הָא לָמַדְנוּ שֶׁטָּמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ בְּמֵזִיד – שֶׁהוּא בְּהִכָּרֵת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה",) וְאֵין בַּמַּשְׁמָע אֶלָּא {{ב|מִי שֶׁלֹּא הֻזָּה כָּל עִקָּר|שנאמר "ולא יתחטא"}}. כְּשֶׁאָמַר "'''טָמֵא'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְלֹא שָׁנָה. "'''טָמֵא יִהְיֶה'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְלֹא טָבַל. "'''עוֹד'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְלֹא הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ! "'''טֻמְאָתוֹ בּוֹ'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְהֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ – וְלֹא הֵבִיא כִּפּוּרָיו; הָא רִבִּיתִי לְכֻלָּן [בַּעֲשֵׂה וּבְלֹא תַעֲשֶׂה, בַּהֲבָאת חַטָּאת וּ]בְּהִכָּרֵת! }} ===פסוק יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מרבה סוגי טומאות שונים, ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב|אהלות ב א-ד,]] כדעת ר' עקיבא. לגבי שיעור "מלוא מקדח" ראו [[ביאור:משנה כלים פרק יז#משנה יב|כלים יז יב]].}}'''"זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בָּאֹהֶל"''', אִם לוֹמַר 'אָדָם' – פְּרָט לִנְבֵלָה – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "אָדָם"? לְרַבּוֹת דָּבָר אַחֵר שֶׁיְּטַמֵּא כְּמֵת שָׁלֵם. אֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה? הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת וַחֲצִי לֹג דָּם וַחֲצִי קַב עֲצָמוֹת, וְאֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי, וְרֹבַע עֲצָמוֹת מֵרֹב הַבִּנְיָן, וְרֹבַע עֲצָמוֹת מֵרֹב הַמִּנְיָן, וְרֹבַע מֵרֹב גִּדּוּלֵי גְּוִיָּה – הֲרֵי אֵלּוּ מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וּבָאֹהֶל. וְאֵלּוּ מְטַמְּאִים בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וְאֵין מְטַמְּאִים בָּאֹהֶל: עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, וְאֶרֶץ הָעַמִּים, וּבֵית הַפְּרָס, וְאֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁאֵין עֲלֵיהֶם בָּשָׂר כָּרָאוּי. הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת שֶׁחָסְרוּ; כַּמָּה חִסָּרוֹן בַּשִּׁדְרָה? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁתֵּי חֻלְיוֹת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: חֻלְיָא אַחַת. וּבַגֻּלְגֹּלֶת? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְלֹא מַקְדֵּחַ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: {{ב|[כְּדֵי שֶׁיִּנָּטֵל מִן הַחַי וְיָמוּת. מְלוֹא מַקְדֵּחַ שֶׁאָמְרוּ]|השלמה על פי המשנה}} מְלֹא מַקְדֵּחַ שֶׁל לִשְׁכָּה, שֶׁהוּא כְּפוּנְדְיוֹן הָאִיטַלְקִי וּכְסֶלַע נֵירוֹנִית, וּמְלֹא (עקבו) [נוּקְבּוֹ] שֶׁל עֹל הַשָּׁרוֹנִי. {{הע-שמאל|גם אם המוות לא היה באוהל, אלא הכניסו את הגופה לאוהל אחרי המוות – האוהל ותכולתו נטמאים. ואם אחר כך נכנס לשם אדם או כלי – גם הם נטמאים. אם יש יציאה מהאוהל, ובה נמצא אדם או כלים – האדם והכלים נטמאים גם הם; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ו|אהלות ג ו,]] אבל אין הטומאה יוצאת מהפתח החוצה. עצם הכוונה להכנס לאוהל ("מרחוק") עדיין אינה מטמאת, אבל אם הכניס לאוהל המת אפילו חלק מגופו ("מקצתו") – האדם הנכנס טמא. הטומאה אינה נשארת באוהל או בקבר אחרי שהמת פונה ממנו, ולכן אם נכנס לאוהל אדם לאחר שהמת הוצא משם הוא אינו נטמא. כוך קבורה שאין בו פותח טפח (בלשון המשנה "נפש אטומה"), הנוגע בו טמא טומאת ערב (לא שבעה ימים) – מכל כיוון שנכנס למערת הקבורה; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|ספרי קכו]] [[ביאור:משנה אהלות פרק ז#משנה ב|ואהלות ז ב.]] ר' יוסי לומד שקבר חדש אינו מטמא, כי רק המת מטמא באמצעותו – מהכפילות "בקבר", ור' עקיבא מסיק זאת מטומאת האהל.}}הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבָאֹהֶל וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא. '''"כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל"''' – בָּאִין לוֹ וּמְבִיאִין אֵלָיו; [אֵי] זֶה הָאֹהֶל שֶׁבָּאִין לוֹ וּמְבִיאִין אֵלָיו? אָמְרוּ: מַכְנֶסֶת הִיא הָאִשָּׁה אֶת הַנֵּפֶל בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. '''"הַבָּא אֶל הָאֹהֶל"''' שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּית בִּיאָה – בֵּית בִּיאָתוֹ מְטַמְּאָה, {{ב|[וְאֵינוֹ מְטַמֵּא]|הגהה על פי פירוש 'זית רענן'}} מֵאֲחוֹרָיו. אֹהֶל שֶׁאֵין לוֹ בֵּית בִּיאָה – אֵין בֵּית בִּיאָתוֹ מְטַמֵּא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מֵאֲחוֹרָיו. אִם קוֹרֵא אֲנִי "הַבָּא אֶל הָאֹהֶל", יָכוֹל מֵרָחוֹק? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל". אִי "וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל" – בְּכֻלּוֹ; מִנַּיִן אֲפִילּוּ בְּמִקְצָתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר בָּאֹהֶל"! '''"כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל"''' – מָה הָאֹהֶל, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּפְנָה מִשָּׁם; אַף הַקֶּבֶר, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּתְפַּנָּה מִשָּׁם. מָה אֹהֶל סָתוּם, {{ב|הַנּוֹגֵעַ בּוֹ|מבחוץ}} מִכָּל צְדָדִין טָמֵא – אַף קֶבֶר סָתוּם, הַנּוֹגֵעַ בּוֹ מִכָּל צְדָדִין {{ב|טָמֵא|טומאת ערב}}. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "הַנּוֹגֵעַ בַּקֶּבֶר", יָכוֹל אַף {{ב|בְּקֶבֶר חָדָשׁ|שעדיין לא נקבר בו אדם}}? אָמַר שׁוּב "בַּקֶּבֶר"! אָמַר לֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא: אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר בְּקֶבֶר חָדָשׁ, אֶלָּא בְּקֶבֶר שֶׁהַמֵּת בּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר "וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל", מָה {{ב|אֹהֶל|טמא}}, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁנִּפְנָה! [אַף הַקֶּבֶר, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּתְפַּנָּה!] {{הע-שמאל|את הדרשה הזאת לומד ר' יצחק [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|בספרי קכו]] מהשוואה לבית המנוגע. כאן לומדים זאת מהביטוי "התורה". מנגד עומד המיעוט מהמילה "זאת". וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ח|אהלות ח א.]] הדרשה מרחיבה את המונח "אהל", וראו [[ביאור:משנה מסכת אהלות|במבוא למסכת אהלות]] את משמעות ההרחבה הזאת.}}'''"הַתּוֹרָה"''', תּוֹרַת הָאֹהֶל – תּוֹרַת כָּל הַמַּאֲהִילִין! אֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה? הַבָּתִּים, הַבּוֹרוֹת [הַשׁוּחִים] וְהַמְּעָרוֹת, (הַמִּנְהָרוֹת וְהַשְּׁכֵנִים) [הַגִּהוּרִים וְהַשִּׁנַּנִּים], וְהַשְּׁקָפִין וְהַסְּלָעִים, וְכֹתֶל שֶׁהֻטָּה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה {{ב|שֶׁהֻטָּה מֵאֵלֶיהָ|כותל שהוטה ולא נבנה נטוי, והמת מתחתיו}}? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ח#משנה ד|אהלות ח ד-ה:]] כלי עבודה גדולים חוצצים בפני הטומאה, צמחים התלושים מהקרקע חוצצים בפני הטומאה; אבל אם הם עדיין מחוברים אליה – לא; וראו שם גם לעניין חפצים ובעלי חיים המתעופפים באויר, שאינם נחשבים אהל, וכן קרח וכו', העומדים להתמוסס.}}שֶׁאָמְרָה '''"תּוֹרָה"''' – רִבָּה זְרָעִים וִירָקוֹת הַתְּלוּשִׁין מִן הַקַּרְקַע, שֶׁהֵן חוֹצְצִין בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בִּזְמַן שֶׁהֵן מְחֻבָּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". שֶׁאָמְרָה '''"תּוֹרַת"''' – רִבָּה [יָם], נָפָה וּכְבָרָה, וְנֶפֶשׁ (וְהַפֻּלְחָן) [וְהַפּוּחְלָץ], וְהַפַּלְצוּר, וּמִתּוּחֵי מִטָּה, וְהַמִּשְׁפָּלוֹת – שֶׁהֵן חוֹצְצִין בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בִּזְמַן שֶׁהֵן מְבִיאִין? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". שֶׁאָמַר '''"תּוֹרַת"''' – רִבָּה עֵדֶר רְחֵלִים, עֵדֶר גְּמַלִּים, וּמְכוֹנוֹת חַיָּה וָעוֹף. (שֶׁמּוּכָן) [שֶׁשָּׁכַן], אֶת מָה מְרַבֶּה? חַיָּה דּוֹלֶגֶת, וְעוֹף הַפּוֹרֵחַ, וְטוֹלִית הַמְּנַפְנֶפֶת, וּסְפִינָה שֶׁהִיא שָׁטָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". אֶת מָה מְרַבֶּה? (בצת) [כִּפַּת] הַמַּיִם, וְכִפַּת הַשֶּׁלֶג, וְהַבָּרָד, וְהַגְּלִיד, וְהַכְּפוֹר? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת"! }} ===פסוק טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|תכולת הכלים השונים נטמאת באוהל המת, חוץ מכלי חרס וכלי מלח שהיו מכוסים בצמיד פתיל, וכן כלים שאינם מקבלים טומאה, כגון כלי גללים וכלי אבן וכו'. בית הלל דרשו זאת מ"כל כלי", ובית שמאי רצו ללמוד זאת מקל וחומר, אבל בית הלל פסלו את הק"ו; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק י|כלים י א]] [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|וספרי קכו.]]}} '''"וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ"''', הַכֵּלִים נִצּוֹלִים בְּצָמִיד פָּתִיל, וְאֵין הַקַּרְקַע נִצּוֹל בְּצָמִיד פָּתִיל. אֵלּוּ כֵּלִים נִצּוֹלִים בְּצָמִיד פָּתִיל? כְּלִי חֶרֶשׂ, וּכְלִי {{ב|נֶתֶר.|מלח}} {{ב|כְּלִי גְּלָלִים|מניין גם}}, וּכְלִי אֲבָנִים, וּכְלִי אֲדָמָה, וּכְלִי חַרְסִית? תַּלְמוּד לוֹמַר "כְּלִי... וְכֹל כְּלִי" לְרַבּוֹתָם – דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל. אָמַר לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי: וּמַה כְּלִי חֶרֶס וּכְלִי נֶתֶר, שֶׁהֵן מְקַבְּלִין טֻמְאָה, הֲרֵי הֵן מַצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל; אֵלּוּ, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהוּ מַצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל? {{הע-שמאל|אלמלא הפסוק היה מקום להניח שדווקא כלי חרס מצילים בצמיד פתיל, כי דווקא הם עשויים להיטמא; שהרי החמור אינו נטמא, ואילו האוכף שלו נטמא מיד עם כניסתו לבית המנוגע, ואילו אדם שנכנס לשם – הוא נטמא מיד אבל יכול להציל את בגדיו מטומאה אם יצא מהבית בפחות מזמן אכילת פרס; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יג#משנה ט|נגעים יג ט.]] המסקנה היא שדווקא מפני שהנכנס לבית נטמא בעצמו – הוא יכול להציל חפצים שונים מטומאה.}}(אָמְרוּ חֲכָמִים לְבֵית שַׁמַּאי, אָמַר לוֹ:) [אָמְרוּ, הָיוּ תַּלְמִידִים {{ב|אֲדוּמִים|מדרום יהודה}} לְבֵית שַׁמַּאי בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה. אָמְרוּ לָהֶן:] צְאוּ וּרְאוּ, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טֻמְאָה – יָפֶה לְהַצִּיל! וְכֹל שֶׁאֵין לוֹ טֻמְאָה – {{ב|[לֹא]|הגהה על פי הקטע הבא}} יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל! הֲרֵי חֲמוֹר שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת הַמְנֻגָּע, שֶׁמָּא אֵין כֵּלָיו טְמֵאִים מִיָּד? הֲרֵי אָדָם שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת הַמְנֻגָּע, שֶׁמָּא אֵינוֹ טָמֵא עַד שֶׁיִּשְׁהֶא בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס? אָמְרוּ לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טֻמְאָה – יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל; וְכֹל מִי שֶׁאֵין לוֹ טֻמְאָה – לֹא יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל! {{הע-שמאל|מדובר על מחט וטבעת טהורים שנמצאו בחבית שהיתה סגורה בצמיד פתיל באהל המת; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ט|כלים ט א.]] אם נמצאו בתוך החבית – הם טהורים. אם נמצאו במכסה שהוסר מהחבית הם עדיין טהורים, אבל אם נמצאו מחוץ לחבית לאחר פתיחתה הם טמאים.}} אֵין בַּמַּשְׁמָע, אֶלָּא בִּזְמַן {{ב|שֶׁהוּא|מחט או טבעת}} בְּתוֹךְ הֶחָבִית; מִנַּיִן אֲפִילּוּ בְּתוֹךְ מְגוּפָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכֹל כְּלִי". יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁהוּא בְּתוֹךְ מְגוּפָה; (בְּתוֹךְ אֲוִירָהּ שֶׁל חָבִית מִנַּיִן) [וּמִנַּיִן אֲפִילוּ בְּתוֹךְ מְגוּפָה {{ב|לְמַעְלָה|מחוץ}} מֵאֲוִירָהּ שֶׁל חָבִית?] תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכֹל כְּלִי". (מִנַּיִן אַתָּה) [יָכוֹל שֶׁאֲנִי] מְרַבֶּה מִכְּנֶגֶד הַשָּׂפָה (וְלִפְנִים) {{ב|[וְלַחוּץ]|מעל החבית שנפתחה. השורה הזו על פי הגהת אפשטיין}}? תַּלְמוּד לוֹמַר "טָמֵא"! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק י#משנה ב|כלים י ב.]] לעניין המאור (חלון לתאורה) ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק יג|אהלות יג א-ד:]] אם יש שימוש לחור שבקיר, שיעור החור תלוי בדרך שבה נעשה: אם החור המקורי נעשה בידי אדם למאור ונסתם בחלקו – מחמירים ומטמאים גם חור קטן, המכונה "שיירי המאור". אם החור נוצר מעצמו, כגון בגלל קורוזיה או בגלל טעות בבניה – שיעורו לדעת בית הלל גדול יותר – כפותח טפח, ולדעת בית שמאי שיעורו כלשהו. לעניין החור שבדלת ראו שם משנה ג, שם מוחלפים שמות החולקים; כאן מודים גם בית שמאי שהשיעור הוא פותח טפח, כי מטרת החור היא שיוכלו להכניס לתוכו מפתח.}}[בַּמֶּה מַקִּיפִין בְּצָמִיד וּפָתִיל? בְּסִיד וּבְגִבְסַס וּבְטִיט וּבְצּוֹאָה, בְּשַׂעַף] (בְּשֶׁפֶךְ) וּבְשָׂרָף בְּשַׁעֲוָה וּבְזֶפֶת וּגִסְטְרוֹן. "פָּתוּחַ", כָּל הַפָּתוּחַ לְצֹרֶךְ – טָמֵא. מִכָּאן אָמְרוּ: כָּל הָעוֹשֶׂה מָאוֹר בַּתְּחִלָּה שִׁעוּרוֹ כִּמְלֹא מַקְדֵּחַ גָּדוֹל שֶׁל לִשְׁכָּה. שְׁיָרֵי הַמָּאוֹר; אֵלּוּ הֵן שְׁיָרֵי הַמָּאוֹר... הָעוֹשֶׂה פֶּתַח בֵּינָהּ לְבֵין בֵּיתָהּ, בֵּינָהּ לְבֵין חֲבֶרְתָּהּ, לְהַשְׁמִיעַ אֶת הַקּוֹל וּלְהַדְלִיק אֶת הַנֵּר – שִׁעוּרוֹ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. הַדֶּלֶת שֶׁשִּׁיֵּר בָּהּ הֶחָרָשׁ, בֵּין מִלְּמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן בֵּין מִן הַצְּדָדִין, אוֹ שֶׁפְּתָחַתּוּ הָרוּחַ, אוֹ שֶׁהֵגִיפוֹ וְלֹא מֵרְקוֹ - שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. הַחוֹר שֶׁבַּדֶּלֶת – שִׁעוּרוֹ מְלֹא אֶגְרוֹף, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. {{ב|גַּרְדִּי|אורג}} שֶׁחָפַר מְלֹא קָנֶה, וְכֵן לְכַר אוֹ לְ{{ב|אִסְפָּטִי|כלי אריגה}} – שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. אָמְרוּ לָהֶן בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: חוֹר הַדֶּלֶת מַהוּ? אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. אָמְרוּ: מַה שּׁוֹנֶה? אָמְרוּ לָהֶן: שֶׁזֶּה עָשׂוּי לְצֹרֶךְ וְזֶה אֵינוֹ עָשׂוּי לְצֹרֶךְ. {{הע-שמאל|הדין של תנור מטוייח דומה לדיני החור בקיר או בדלת: גם כאן מבחינים בין מקומות שלא טוייחו בכוונה בידי אדם לבין מקום לא מטוייח שנוצר מעצמו ע"י נשירת הטיח; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ה#משנה ח|כלים ה ח,]] שהתנור המטוייח שיש חול בין החרס שלו ובין הטיח – חסין מפני הטומאה. לעניין החור בעין התנור (בתחתיתו שממנה מוציאים את האפר) ראו [[ביאור:משנה כלים פרק ט#משנה ח|כלים ט ח,]] שם נוספה מחלוקת חכמים ור' יהודה האם הכוש (המצת של התנור) דולק או אינו דולק; אם החור לפחות בגודל האמור – התנור והחבית פסולים לשימוש ולכן אינם מקבלים טומאה.}} בְּלוֹיֵי הַכְּתָלִים שֶׁחֵרְרוּם שְׁרָצִים אוֹ שֶׁאֲכָלַתּוּ מַלַּחַת – שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. מִי שֶׁהָיָה טָח בַּתַּנּוּר וְשִׁיֵּר בּוֹ – הֲרֵי זֶה כָּל שֶׁהוּא; וּבִזְמַן שֶׁפֵּרַע מֵעַצְמוֹ – שִׁעוּרוֹ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. תַּנּוּר שֶׁנִּקַּב מֵעֵינוֹ – שִׁעוּרוֹ מְלֹא חוּט תְּמָרָה כָּפוּל, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְלֹא כּוּשׁ דּוֹלֵק. נִקַּב מִצִּדּוֹ – שִׁעוּרוֹ מְלֹא (צִדּוֹ) [כּוּשׁ] דּוֹלֵק; נִכְנָס מִן הַצַּד – נִכְנָס, מִן {{ב|הָאֶמְצַע|מלמעלה}} – אֵינוֹ נִכְנָס. רַבִּי (יִשְׁמָעֵאל) [שִׁמְעוֹן] אוֹמֵר: בָּאֶמְצַע נִכְנָס, מִן הַצַּד אֵינוֹ נִכְנָס. [מְגוּפַת חָבִית שֶׁנִּקְּבָה – שִׁעוּרָהּ מְלֹא מִצָּה שֶׁל קָנֶה, מִן הַצַּד נִכְנָס וּמִן הָאֶמְצַע אֵינוֹ נִכְנָס. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִן הָאֶמְצַע נִכְנָס וּמִן הַצַּד אֵינוֹ נִכְנָס.] מְגוּפַת חָבִית שֶׁנִּקְּבָה – שִׁעוּרָהּ מְלֹא (מִידָּה) [מִצָּה] שֶׁל שִׁיפוֹן; מִן הַצַּד נִכְנָס, מִן הָאֶמְצַע אֵינוֹ נִכְנָס. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִן הָאֶמְצַע נִכְנָס, מִן הַצְּדָדִין אֵינוֹ נִכְנָס. {{הע-שמאל|מכסים של כדי נוזלים שיש בהם חור כלשהו או שנסדקו – נפסלו לשימוש והם ותכולתם טהורים, למרות שאין להם צמיד פתיל. כלומר השמן שבכד טהור אם הוא בכלי סגור היטב בצמיד פתיל – וכן בכלי מכוסה במכסה סדוק. הוא נטמא במצבי הביניים: אם הוא בכד פתוח או בכד המכוסה במכסה שלם בלי צמיד פתיל; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ג|כלים ג א.]]}}כִּסּוּי כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן וְכִסּוּיֵי טְפִיחֵי – הֲרֵי אֵלּוּ כָּל שֶׁהֵן. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הוֹאִיל וְנֶאֱמַר "צָמִיד פָּתִיל", מָה אֲנִי מְקַיֵּם "פָּתוּחַ"? לְרַבּוֹת אֶת הַסָּדוּק. }} ===פסוק טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אדם שהאהיל על המת למדנו מ"כל הבא אל האוהל" (פס' יד). אם גופת המת האהילה על הטהור שהיה מתחתיה – גם אז האדם טמא, שנאמר "יטמא שבעת ימים".}}אֵין בַּמַּשְׁמָע אֶלָּא אָדָם מַאֲהִיל עַל מֵת – טָמֵא; וּמִנַּיִן אָדָם שֶׁהֶאֱהִיל עָלָיו הַמֵּת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים"'''. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]] בניגוד למשנה, הדרשה שלפנינו מחמירה גם בדופק דופקין. הגולל הוא האבן שעל המת, וכן האבן הסותמת את כוך הקבורה וכן האבן הסותמת את מערת הקבורה בכלל. הדופק הוא האבן המחזיקה את הגולל.}}'''"פְּנֵי הַשָּׂדֶה"''' – זֶה פִּתְחוֹ שֶׁל קֶבֶר; '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – לְרַבּוֹת הַגּוֹלֵל; '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – לְרַבּוֹת הַדּוֹפֵק; '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – לְרַבּוֹת דּוֹפֵק אַחַר דּוֹפֵק! '''"בַּחֲלַל חֶרֶב"''' – בְּחָלָל שֶׁדַּרְכּוֹ לֵיהָרֵג בְּחֶרֶב, פְּרָט לְאִשָּׁה שֶׁמֵּת עֻבָּרָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ. {{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשה לפס' יא.}}וּמִנַּיִן אַף חֲכָמָה שֶׁהוֹשִׁיטָה יָדָהּ לְתוֹךְ מֵעֶיהָ שֶׁל אִשָּׁה תְּהֵא טְמֵאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כָּל הַנֹּגֵעַ"''' (פס' יג). יָכוֹל כָּל הַיָּמִים שֶׁהַחֲכָמָה טְמֵאָה אַף הָאִשָּׁה תְּהֵא טְמֵאָה? אָמַרְתָּ '''"הוּא יִתְחַטָּא"''', (פס' יב) – פְּרָט לָזֶה! {{הע-שמאל|למחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד:]] ר' אליעזר מטמא גם את הנושא את הגולל, ולא רק את הנוגע בו או את הנמצא עם הגולל באוהל. לדעתו ניתן להסיק בקל וחומר מטומאת נבלה, שמטמאת במגע ובמשא: כיוון שטומאתה קלה מטומאת הדופק, המטמא גם באוהל – הרי שגם הוא מטמא במשא; וראו [[ביאור:תוספתא/אהלות/ג#ד|תוספתא אהלות ג ד.]]}}'''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – מִשּׁוּם מַגָּע הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשָּׂא, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשָּׂא, מִקַּל וָחֹמֶר מִנְּבֵלָה; אָמְרוּ לוֹ: לֹא! אִם אָמַרְתָּ בִּנְבֵלָה, שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא לְאַחַר פְּרִישָׁה, תֹּאמַר בַּגּוֹלֵל, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא לְאַחַר פְּרִישָׁה? {{הע-שמאל|ר' יהושע סבור שסוכה הפתוחה למערת הקבורה אמנם טמאה ומה שבתוכה נטמא מהאוהל שבסוכה, אבל המסיט אותה אינו נטמא. בכך הוא רואה תקדים לטענה שיש טמאים במגע ובאוהל ולא במשא, ובאותה קטגוריה הוא מונה את הגולל והדופק, וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד;]] אבל ר' אליעזר חולק גם כאן, וטוען שהסוכה טמאה טומאת אהל - וגם במשא, ושהמסיט את הסוכה הנטויה על הקברים נטמא.}} אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: וַהֲלֹא סֻכָּה שֶׁהִיא עַל פִּתְחוֹ שֶׁל קֶבֶר, מַהוּ? אָמַר לוֹ: מַה הִיא? – אַגִּיד לְךָ: סֻכָּתְךָ מַה הִיא? אִם יֵשׁ לָהּ {{ב|פֶּתַח|חוץ מהיציאה לקברים}} – הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה, וְאִם לָאו – הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה! {{הע-שמאל|ר' עקיבא סבר שר' אליעזר למד מדין המטמא במגע אל דין הנושא, וטען שאי אפשר ללמוד כך כי יש דברים המטמאים רק במגע ולא במשא; אבל ר' אליעזר הסביר לו שאת טומאת המשא של הגולל והדופק הוא לומד מכך שהם מטמאים באהל, וטומאת אהלים נדירה יותר מטומאת משא, שהרי זבים וזבות, נידות ויולדות טמאים טומאת משא ולא טומאת אהל!}}נִסְתַּלֵּק רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְקָפַץ רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ: אַתָּה אוֹמֵר, אֶת מִי רִבְּתָה תוֹרָה: טֻמְאַת מַגָּע אוֹ טֻמְאַת מַשָּׂא? בּוֹא וּרְאֵה, שֶׁרִבְּתָה תוֹרָה טֻמְאַת מַגָּע מִטֻּמְאַת מַשָּׂא, שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא: הַגּוֹלֵל, וְהַדּוֹפֵק, הַבֶּגֶד שֶׁל מֵת – {{ב|מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא.|אבל לשיטת ר' אליעזר שלוש הדוגמאות הללו מטמאות גם במשא.}} וְאִם מְטַמֵּא הַגּוֹלֵל בְּמַגָּע, מְרֻבֶּה – יְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, מְמֻעָט? אָמַר לוֹ: אַתָּה אוֹמֵר אֶת מִי רִבְּתָה הַתּוֹרָה: אוֹ טֻמְאַת מַגָּע, אוֹ טֻמְאַת מַשָּׂא אוֹ טֻמְאַת אֹהֶל? אֲנִי אוֹמֵר שֶׁרִבְּתָה הַתּוֹרָה טֻמְאַת מַשָּׂא מִטֻּמְאַת אֹהֶל, שֶׁהַרְבֵּה מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא וְאֵין מְטַמֵּא בְּאֹהֶל: זָבִין וְזָבוֹת יוֹכִיחַ! נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת מְטַמְּאוֹת בְּמַשָּׂא וְאֵין מְטַמְּאוֹת בְּאֹהֶל; אִם מְטַמֵּא הַגּוֹלֵל בְּאֹהֶל, הַמּוּעָט – לֹא יְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, הַמְרֻבֶּה? {{הע-שמאל|ר' אליעזר מודה שיש הגיון עקבי בדברי ר' עקיבא, שלדידו הגולל אינו מטמא במשא, כמו בגדי המת; אבל מבקש שיוכיח לו גם לפי שיטתו שלו, שלפיה בגדי המת מטמאים גם במשא. ר' עקיבא מנסה להוכיח כך: קנה נייד המונח מעל המשקוף והמת מתחתיו – גורם לכל הבית להיטמא (ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק יד#משנה ג|אהלות יד ג.]]) לדעת ר' עקיבא הקנה, המטמא באהל, אינו מטמא בהיסט ובמשא, והוא דימה את הקנה לגולל ולדופק; אבל ר' אליעזר כפר גם כאן, ולדעתו גם הקנה מטמא במשא, ולכן הוא ביקש הוכחה אחרת. וזאת הטענה של ר' עקיבא: טומאת הזב חמורה יחסית לטומאת המת, כי הזב מטמא משכב ומושב, והמת לא; אבל זב שהחזיק אדם טהור אינו מטמא אותו, אלא רק אם אחז הזב תרומה או מע"ש הם נפסלים; ראו [[ביאור:תוספתא/זבים/ה|תוספתא זבים ה א.]] האנומליה הזאת מוכיחה לדעת ר' עקיבא שכל ענייני הטומאה אינם ערוכים בדרך היררכית, ולכן אין מקום למסקנות של ר' אליעזר לעניין טומאת הגולל והדופק במשא.}} [אָמַר לוֹ: הֱשִׁיבֹתָ {{ב|עַל יָדֶיךָ|לפי שיטתך}}, הָשֵׁב עַל יָדַי! אָמַר לוֹ: אֲנִי מֵשִׁיב עַל יָדֶיךָ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִּכְפֹּר בִּי.] הַבַּיִת שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא. הַמּוֹסִיף יָדוֹ עַל הַמַּשְׁקוֹף מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא. [הַמַּכְנִיס יָדוֹ {{ב|עִם|מתחת}} הַמַּשְׁקוֹף, מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא.] {{ב|(עַל) [שָׁלַח] הַקָּנֶה וְהֵסִיט|הניח ידו על הקנה והסיט אותו}}? וְכָפַר זֶה בָּזֶה. {{ב|אָמַר לוֹ|ר' אליעזר לר' עקיבא}}: הֵשִׁיבוֹתָ עַל יָדֶיךָ, הֲשִׁיבֵנִי עַל יָדִי! אָמַר לוֹ: אֲנִי מֵשִׁיב עַל יָדְךָ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִּכְפֹּר בִּי; אָמַר לוֹ: אַתָּה כּוֹפֵר {{ב|שֶׁלֹּא יְטַמֵּא|הקנה}} בְּמַשָּׂא, וַאֲנִי כּוֹפֵר שֶׁלֹּא יְטַמֵּא בְּמַגָּע כָּל עִקָּר! וּמָה אִם הַזָּב, שֶׁיָּצָא מִתַּחְתָּיו מִשְׁכָּב לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים, לֹא יָצָא מִמֶּנּוּ מַגַּע כֵּלִים אֶלָּא לְטַמֵּא אֳכָלִין וּמַשְׁקִין – הַמֵּת, שֶׁלֹּא יָצָא מִתַּחְתָּיו מִשְׁכָּב לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יֵצֵא מִמֶּנּוּ מַגַּע כֵּלִים {{ב|[אֶלָּא]|ע"פ הורוביץ}} לְטַמֵּא אֳכָלִים וּמַשְׁקִים? {{הע-שמאל|ר' שמעון טוען שאין להשוות את טומאת המשא לטומאת המגע, שהרי כלים שהוסטו ע"י המת אינם נטמאים, אלא עדיף להשוות את טומאת האהל לטומאת מגע, והשוו לדבריו [[ביאור:תוספתא/אהלות/טו#ח|בתוספתא אהלות טו ח.]]}}אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: לֹא הָיִינוּ צְרִיכִים לְהִזָּדְקֵק לְכָךְ; אֶלָּא: הוֹאִיל וְאָדָם הַנּוֹגֵעַ בַּמֵּת טָמֵא, הַמַּאֲהִיל טָמֵא, וְהַמֵּסִיט טָמֵא, וְהַכֵּלִים הַנּוֹגְעִין בַּמֵּת טְמֵאִים, וּמַאֲהִילִין טְמֵאִין, וּמְסִיטִין {{ב|(טְמֵאִין) [טְהוֹרִים]|הגהה על פי משנה זבים ד,ו}} – מוּטָב לְהַקִּישׁ מַגָּע לְאֹהֶל, שֶׁכֵּן הוּא שָׁוֶה לַכֵּלִים כְּאָדָם וְלֹא לְהַקִּישׁוֹ לְמַשָּׂא, שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה לַכֵּלִים כְּאָדָם. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]] הדרשה חוזרת ומצטטת את המשנה, ומנסה להכריע את ההלכה כר' אליעזר מהמסורת שמביא ר' שמעון אחי עזריה, אבל ר' יהושע טוען גם הוא למסורת, שרק אם נדבק לגולל עפר מבית הקברות הוא מטמא במשא, ואילו גולל נקי אינו מטמא במשא; ואכן ר' יהודה תומך בטענה שאין להסיט את עפר בית הקברות במקל, כלומר הסטתו מטמאת אפילו אם לא נגעו בעפר.}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ מְטַמֵּא! אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲחִי עֲזַרְיָה: לָמָּה אַתֶּם דָּנִין? וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁהוּא טָמֵא! אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שִׁמְעוֹן אָחִי, אֵינִי יָכוֹל לְהַכְחִישְׁךָ, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתָּ סְתָם; וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי בְּפֵרוּשׁ: בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ תַּחְתָּיו עֲפַר קְבָרוֹת – מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, וְאִם לָאו – אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: כֵּן הָיִינוּ {{ב|מִתְקַלִּים|מתקשים}} בָּ{{ב|הָר הַזֶּה|דעת ר' יהושע}}: אֵין מְסִיטִין עֲפַר קְבָרוֹת [בָ{{ב|אָבָיִּן|אתי חפירה}}], וְאֵין מְסִיטִין עֲפַר בֵּית הַפְּרָס בְּמַקֵּל! {{הע-שמאל|מעשה המסייע לר' יהושע: הגברים הסיטו את הגולל ועשו את פסחיהם, מכאן שהסטת הגולל אינה מטמאת! המעשה מעיד כבדרך אגב שהנשים לא עשו באותה שנה את הפסח, והעדיפו שהגברים יעשו אותו בטהרה.}}רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מַעֲשֶׂה בְּבֵית דָּגוֹן שֶׁבִּיהוּדָה, שֶׁמֵּת שָׁם מֵת בְּעֶרֶב פֶּסַח, וְהָלְכוּ הַנָּשִׁים וְקָשְׁרוּ הַחֶבֶל בַּגּוֹלֵל וּמָשְׁכוּ אוֹתוֹ הָאֲנָשִׁים, וְנִכְנְסוּ הַנָּשִׁים וְקָבְרוּ אֶת הַמֵּת, וְהָלְכוּ הָאֲנָשִׁים וְעָשׂוּ אֶת פִּסְחֵיהֶם בְּטָהֳרָה! {{הע-שמאל|אם חזר למקום שבו התחיל את החריש, והתחיל לחרוש משם בכיוון הפוך, ונמצאה עצם אדם בתלם השני – התלם הראשון אינו בית הפרס; אם חרש שתי וערב ונמצאה עצם – כל השטח החרוש הוא בית הפרס; אם בין תלם למשנהו עבר חצי יום – המחרשה התנקתה כאילו ניער אותה, והחריש של הבוקר אינו בית הפרס; והשוו [[ביאור:משנה אהלות פרק יז|אהלות יז א-ב,]] שם לא מופיעה דעת בית שמאי.}}[רַבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר: בֵּית הַפְּרָס עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ עוֹשֶׂה! אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲחִי רַבִּי עֲזַרְיָה: לָמָּה אַתֶּם דָּנִין? וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה! אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שִׁמְעוֹן אָחִי, אֵינִי יָכוֹל לְהַכְחִישְׁךָ, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתָּ סְתָם; וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי בְּפֵרוּשׁ:] בִּזְמַן שֶׁחָרַשׁ כָּל הַמַּעֲנָה כְּאַחַת – הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה; חָרַשׁ חֲצִי מַעֲנָה, וְחָזַר וְחָרַשׁ מִמֶּנָּה וְלַחוּץ – אֵינוֹ עוֹשֶׂה. כֵּיצַד בֵּית הַפְּרָס [שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס?] שֶׁאָבַד קֶבֶר בְּתוֹכָהּ, חֲרָשָׁהּ צָפוֹן וְדָרוֹם, וְחָזַר וַחֲרָשָׁהּ מִזְרָח וּמַעֲרָב – זֶהוּ בֵּית הַפְּרָס שֶׁעוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס. כֵּיצַד בֵּית הַפְּרָס שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס? שָׂדֶה שֶׁאָבַד בָּהּ קֶבֶר, חֲרָשָׁהּ בַּשַּׁחַר וְחָזַר וַחֲרָשָׁהּ בֵּין הָעַרְבַּיִם – אֵינוֹ עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס. עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס אֲפִלּוּ בְּבִקְעָה גְּדוֹלָה, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: {{ב|אֲפִלּוּ מֵאָה אַמָּה.|אבל לא יותר.}} {{הע-שמאל|לדעת ר' אליעזר גם דופק דופקין (אבן המחזיקה אבן גדולה יותר, והיא מחזיקה את הגולל) טמא; רשב"ג חולק עליו בעניין זה; והשוו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד,]] כרשב"ג.}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא; אֵין לִי אֶלָּא הַגּוֹלֵל, מִנַּיִן לְרַבּוֹת דּוֹפֵק אַחַר דּוֹפֵק? שֶׁאִם יִמָּשֵׁךְ הָאַחֲרוֹן שֶׁבֵּינוֹ – הַשֵּׁנִי נוֹפֵל! אֶלָּא שֶׁהָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק טָמֵא, אֲבָל דָּפְקֵי דָּפְקִין טָהוֹר! }} ===פסוק יז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גם אשה יכולה לקדש את המים ע"י פיזור האפר עליהם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ה#משנה ד|פרה ה ד,]] דעת ר' יהודה. יש לפזר את אפר הפרה, ולא אדמה ממקום השריפה או סיד; אבל אם היו רגבי אדמה שיש בהם גם חלק מהאפר – יכולים לקדש בהם. הכלי של מי החטאת ("קלל") צריך להיות שלם, ואת האפר צריך אדם להניח בו בעצמו, ולא הרוח.}}'וְלָקַח' – '''"וְלָקְחוּ"''', אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה לְקַדֵּשׁ. '''"עָפָר"''' – פְּרָט לְסִיד; '''"מֵעֲפַר"''' – פְּרָט לְחַרְסִית. 'שְׂרֵפָה' – וְלֹא בִּזְמַן שֶׁנִּשְׁבַּר הַקָּלָל, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁפֵּרְחַתּוּ הָרוּחַ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהֵגִיפוּ וְלֹא מֵרְחוּ. וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה פֶּחָם שֶׁיֵּשׁ עָלָיו מִקְצָת עָפָר, שֶׁיִּכְתְּשֶׁנּוּ וְיַזֶּה מִמֶּנּוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת"'''! {{הע-שמאל|מי החטאת צריכים להיות ראויים לשתיה, ונובעים ממעיין – לא מי בור או באר; וראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח.]] לפסילת כלי המחובר לקרקע ראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ה#משנה ז|פרה ה ז.]]}}['''"וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים"''' – מַיִם שֶׁהֵן חַיִּים עֲלֵיהֶם. פְּרָט לִמְלוּחִים וְלִ{{ב|מְלוּגִין|מים חמים}} וְלִמְתוּקִין.] '''"מַיִם חַיִּים"''' – פְּרָט {{ב|לְמֵימֵי תַּעֲרֹבוֹת,|מים מכמה מקורות}} [{{ב|קַלִּרֹהֵָא|Kallirrhóē - מעיינות חמים ליד ים המלח}}]. ['''"מַיִם חַיִּים"''' – פְּרָט] {{ב|לְמֵימֵי מַשּׂוּאוֹת,|מים ששימשו לכביסה}} וְלַמַּבּוּעַ {{ב|(הַפּוֹסֶלֶת) [הַפּוֹסֵק]|מעיין שלעיתים מפסיק לנבוע}}. ['''"מַיִם חַיִּים"''' – פְּרָט {{ב|(לַכִּנּוּף) [לְנֶטֶף]|מים עומדים}} {{ב|וְלַמַּבּוּעַ הַחוֹלֵט|מים חמים כגון חמי טבריה}}! '''"אֶל כְּלִי"''' – בִּכְלִי מְקַדְּשִׁין, וְאֵין מְקַדְּשִׁין בְּקַרְקַע. מִכָּאן אָמְרוּ: מַכְתֶּשֶׁת שֶׁמְּחֻבֶּרֶת לַקַּרְקַע – אֵין מְמַלְּאִין בָּהּ, וְאֵין מְקַדְּשִׁין בָּהּ, וְאֵין מַזִּין מִמֶּנָּה, וְאֵין צְרִיכָה צָמִיד פָּתִיל, וְאֵין פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה, וְאֵינָהּ מַכְשֶׁרֶת אֶת הַזְּרָעִים; וּבִזְמַן שֶׁהִיא תְּלוּשָׁה מִן הַקַּרְקַע – מְמַלְּאִין מִמֶּנָּה וכו' עד וּמַכְשֶׁרֶת אֶת הַזְּרָעִים! }} ===פסוק יח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|את ההזיה עושים ע"י האיזוב, יש להשתמש במספיק מים כדי שיוכל לטבול בהם את האיזוב, ושישארו מים גם אחרי טבילת האיזוב. אין לשפוך את מי החטאת על האיזוב, אלא יש לטבול אותו בהם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב|פרה יב א-ב.]]}}'''"וְלָקַח אֵזוֹב"''' – בְּאֵזוֹב מַזִּין, וְלֹא בַּקֵּיסָם הַקָּשׁוּר בּוֹ. '''"וְטָבַל"''' – וְלֹא הַמַּסְפִּיג. '''"בַּמַּיִם"''' – וְלֹא הַמְעָרֶה; אָמְרוּ: מַסְפִּיגִין לִטְבִילָה וְאֵין מַסְפִּיגִין לְהַזָּיָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אֵין מַסְפִּיגִין לֹא לִטְבִילָה וְלֹא לְהַזָּיָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה י|פרה יב י.]] יכולה אשה לכוון את פעולת הקטן, בתנאי שהוא יעשה את כל שלבי ההזאה בעצמו; והשוו ליחסים בין כהן לחכם בענייני נגעים [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|בנגעים ג א;]] לעיל פס' יז ראינו שאשה יכולה לקדש את המים בזריית האפר, אבל היא אינה מורשית להזות על הטמאים.}}'''"אִישׁ טָהוֹר"''' – "אִישׁ" פְּרָט לְאִשָּׁה. אוֹ "אִישׁ" פְּרָט לְקָטָן? אָמַרְתָּ "טָהוֹר", לְרַבּוֹת אֶת הַקָּטָן! אָמְרוּ: מְסַעֶדֶת הָאִשָּׁה אֶת הַקָּטָן – וְהוּא מַזֶּה; אֲבָל לֹא תִּטְבֹּל אֶת הָאֵזוֹב וְתִתֵּן לוֹ. אִם טָבְלָה וְנָתְנָה לוֹ – הַזָּיָתוֹ פְּסוּלָה! ['''"וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל"''' – {{ב|זֶה הָאֹהֶל|אוהל יריעות}} שֶׁהוּא טָעוּן הַזָּיָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק א|אהלות א א;]] מה הוא האורך המקסימלי של שרשרת הטומאה? לדברי ר' יוסי ראו [[ביאור:תוספתא/אהלות/א|תוספתא אהלות א א.]]}}'''"וְעַל הַכֵּלִים"''' – אֵלּוּ הַכֵּלִים שֶׁהֵן טְעוּנִין הַזָּיָה.] '''"וְעַל כָּל הַכֵּלִים"''' – רִבָּה. אָדָם נוֹגֵעַ בְּכֵלִים נוֹגְעִים בְּמֵת, {{ב|(שיגעו) [שֶׁיָּגוּרוּ]| שיגררו, שייטמאו בנגיעה}} בְּכֵלִים אֲחֵרִים. (אינו) [מִכָּאן] הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: חֲמִשָּׁה מְטַמְּאִין בְּמֵת – אַרְבָּעָה טְמֵאִין טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. [אַרְבָּעָה טְמֵאִים בְּמֵת – שְׁלֹשָׁה טְמֵאִים טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. שְׁלֹשָׁה טְמֵאִים בְּמֵת – שְׁנַיִם טְמֵאִים טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב.] כֵּיצַד שְׁנַיִם? אָדָם הַנּוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה, אָדָם נוֹגֵעַ בּוֹ – טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. אָדָם בֵּין הַכֵּלִים – גּוֹרְרִים אַרְבָּעָה לְטֻמְאָה. וְכֵלִים בָּאָדָם – גּוֹרְרִים שְׁלֹשָׁה לְטֻמְאָה. וְאָדָם בָּאָדָם – גּוֹרְרִים שְׁנַיִם לְטֻמְאָה. חֹמֶר בָּאָדָם מִבַּכֵּלִים, וְכֵלִים מִבָּאָדָם: שֶׁהַכֵּלִים שְׁלֹשָׁה, וְאָדָם שְׁנַיִם. חֹמֶר בָּאָדָם: שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא בָּאֶמְצַע – הֵם אַרְבָּעָה, אֵינוֹ בָּאֶמְצַע – הֵם שְׁלֹשָׁה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: [כֹּל הַמִּטַּמֵּא בְּמֵת טֻמְאַת שִׁבְעָה – מִטַּמֵּא בְּזָב טֻמְאַת עֶרֶב,] כֹּל הַמִּטַּמֵּא בְּמֵת טֻמְאַת עֶרֶב – טָהוֹר בְּזָב מִכְּלוּם. }} ===פסוק יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אם הזבים וכו' הם גם טמאי מת – ניתן להזות עליהם ולטהר אותם מטומאת המת למרות שהם עדיין טמאים בטומאות אחרות. לעניין הכוונה ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה ב|פרה יב ב.]] הטבילה דומה לשקיעת השמש: היא צריכה להיות לכל הגוף בבת אחת, והשוו [[ביאור:ספרא/אמור#פרק ד|ספרא אמור פרק ד ז.]]}}'''"וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא"''' – כָּל הַטְּמֵאִין מְקַבְּלִין הַזָּיָה, כְּגוֹן זָבִין וְזָבוֹת, נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת. '''"וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא"''' – וְלֹא בִּזְמַן שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת עַל הַטָּמֵא. '''"וְרָחַץ בַּמַּיִם... וְטָהֵר בָּעָרֶב"''' – מָה עֶרֶב שֶׁהוּא בָּא כֻּלּוֹ, אַף הוּא כְּשֶׁיָּבֹא כֻּלּוֹ בַּמַּיִם – וְטָהֵר. }} ===פסוק כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אם נשארה בקלל רק רטיבות, ואין בו מים המספיקים להזאה – הרטיבות אינה מטמאת במשא אלא רק במגע. והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכט|ספרי קכט,]] שם חילקו בין טומאת אוכלין לטומאת גוף המזה ובגדיו.}}'''"וּמַזֵּה מֵי נִדָּה"''' – מַיִם שֶׁהֵן רְאוּיִין לְנִדָּה, לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים; וְלֹא מַיִם שֶׁאֵין בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה! מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵי הַנִּדָּה"'''? – רִבָּה מֵי חַטָּאת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה, שֶׁהֵן מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. 'הַנֹּגֵעַ' – '''"וְהַנֹּגֵעַ"''' – רִבָּה מֵי חַטָּאת שֶׁאֵין בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה, שֶׁהֵן מְטַמְּאִין בְּמַגָּע אֲבָל לֹא בְּמַשָּׂא. {{הע-שמאל| מי חטאת שעדיין לא הוזו ("לא עשו מצוותן") מטמאים את המזה שנטהר לחטאת, ונגע במים בידיו; אבל אם לא נגע בהם בידיו, אלא רק ברגליו או בשאר גופו – המזה טהור. ואילו אם נגע בהם כהן הטהור לתרומה - הוא נטמא; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ח|פרה ט ח.]] מי חטאת שעשו מצוותם (שהזו אותם), לדעת בית שמאי אינם מטמאים כלל, ראו [[ביאור:משנה עדיות פרק ה#משנה ג|עדיות ה ג;]] וראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה ד|פרה יב ד,]] שנראה מתאים לשיטתם. לדעת בית הלל, וכן כאן, המים אמנם אינם מטמאים כהן שנטהר לתרומה, אבל אם נגעו בידי המזה – הוא נטמא. מי חטאת שקפאו פסולים עד שיפשירו, כלומר הם פסולים זמנית. אם הכהן נגע בהם בידו – הוא טמא טומאת ידים, ואילו המזה מהם נשאר טהור.}}הֵעִיד רַבִּי חֲנִינָא מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה זְקֵנִים שֶׁבָּאוּ מִיהוּדָה וְאָמְרוּ: מֵי חַטָּאת שֶׁלֹּא עָשׂוּ מִצְוָתָן וְנִטְמְאוּ בְּאַב הַטֻּמְאָה – מְטַמְּאִין אֶת הַכֹּהֵן וְאֶת תְּרוּמָתוֹ, וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ, וּמְטַמְּאִים אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ. מֵי חַטָּאת שֶׁעָשׂוּ מִצְוָתָן וְנִטְמְאוּ בְּאַב הַטֻּמְאָה – מְטַמְּאִין אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַכֹּהֵן לֹא בְּיָדוֹ וְלֹא בְּרַגְלוֹ. בִּזְמַן שֶׁנִּפְסָלִים מִמֵּימֵי הַטְּלָלִים מִמֵּימֵי הַשְּׁלָגִים – מְטַמֵּא הַכֹּהֵן בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ וְלֹא בְּרַגְלוֹ – קַל וָחֹמֶר! {{הע-שמאל|ר' שמעון מקשה ומציע ללמוד קל וחומר נוסף, שהרי במי חטאת שעשו מצוותם חמור המזה מהכהן; הוא מנסה ללמוד מכך שגם במי חטאת שלא עשו מצוותם יהיה דינו של המזה חמור מזה של הכהן, והוא יהיה טמא; אבל ר' עקיבא טען שאין מקום לק"ו, כי ניתן לטעון שדווקא דין הכהן חמור, שהרי הוא עלול לטמא אנשים אחרים, ואילו המזה, אם נטמא – נטמא, ואין פעולת ההזאה משפיעה על אנשים טהורים.}}אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא: וּמָה {{ב|בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַכֹּהֵן מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ|במי חטאת שעשו מצוותם והוזו}}, הֲרֵי הַמַּזֶּה מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ; {{ב|מָקוֹם שֶׁהַכֹּהֵן מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ וּבְרַגְלוֹ|במי חטאת שלא עשו מצוותם}}, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא הַמַּזֶּה מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ וּבְרַגְלוֹ? מַה לַכֹּהֵן, מְטַמֵּא לַטְּמֵאִים וּמְטַמֵּא לַטְּהוֹרִים; מַה לַמַּזֶּה, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא לַטְּמֵאִים וְאֵינוֹ מְטַמֵּא לַטְּהוֹרִים! {{הע-שמאל|אם המים היו פסולים, בין פיזר עליהם אפר כשר בין לא - המים מטמאים את הכהן בידיו וברגליו, כדין מים שלא נעשתה מצוותם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ט|פרה ט ט.]] ר' יעקב רואה אותם כמים טמאים, המטמאים את הידיים. אם המים כשרים והאפר פסול – ר' שמעון רואה אותם כמים טמאים, ואילו ר' אליעזר בן יעקב רואה אותם כמים רגילים, שמותר לשתותם וללוש בהם עיסה של קדשים; וראו מחלוקת מקבילה [[ביאור:תוספתא/פרה/י|בתוספתא פרה י א.]]}}אֵפֶר כָּשֵׁר שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַיִם פְּסוּלִין – מְטַמֵּא אֶת הַכֹּהֵן וְאֶת הַתְּרוּמָה. רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: מְטַמְּאִים הֵם מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. אֵפֶר פָּסוּל שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַיִם כְּשֵׁרִים – רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מְטַמְּאִים הֵם מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: כְּשֵׁרִין הֵן לָלוּשׁ בָּהֶן אֶת הָעִסָּה! }} ===פסוק כב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הטומאה מתפשטת מהאדם הטמא לבגדיו ולכלים , וכן מהכלים והבגדים לאדם אחר הנוגע בהם, אבל האדם השני טמא רק עד הערב; דעת ר' יוסי אינה מובנת.}} '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא"''' – מַגִּיד שֶׁמְּטַמֵּא בְּגָדִים. יָכוֹל בְּגָדִים שֶׁנִּטְמְאוּ מִתַּחַת הַמֵּת? וּמִנַּיִן אַף בְּגָדִים שֶׁנִּטְמְאוּ מִתַּחַת הַזָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא"'''. וּמִנַּיִן {{ב|שֶׁיָּגוּרוּ|שיגררו, שייטמאו בנגיעה}} כֵּלִים בָּאָדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא"'''. וּמִנַּיִן שֶׁיָּגוּרוּ אָדָם וְכֵלִים? אָמַרְתָּ: '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא וְהַנֶּפֶשׁ הַנֹּגַעַת תִּטְמָא עַד הָעָרֶב"'''. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הָיָה מְטַמֵּא בְּכֻלָּן טֻמְאַת שִׁבְעָה. }} qp0e6k72obhfypa5whnyhmgrwp3rulb 3019479 3019477 2026-06-10T20:04:52Z Michaelkimmel2 44530 3019479 wikitext text/x-wiki ==פרק יט== ===פסוק ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הפרה האדומה, שערכה היה רב, היתה ממומנת דווקא מתרומת הלשכה של חצאי השקלים, וראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ד#משנה ב|שקלים ד ב,]] ולא מכספים של נדבנים יחידים או מכספי קרנות של נשים, של גרים או של עבדים – למרות שהנשים, הקטנים, הגרים והעבדים יכולים להשתתף במגבית מחצית השקל אם רצו בכך; ראו [[ביאור:משנה שקלים פרק א#משנה ה|שקלים א ה.]] וראו טענה דומה [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/טו|לעיל טו א.]]}} '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – מִשֶּׁל צִבּוּר הָיְתָה פָּרָה בָּאָה. אֵינָהּ בָּאָה לֹא מִשֶּׁל יְחִידִים, וְלֹא מִשֶּׁל גֵּרִים, וְלֹא מִשֶּׁל נָשִׁים, וְלֹא מִשֶּׁל עֲבָדִים. וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת כֻּלָּם שֶׁיִּשְׁקְלוּ אוֹ שֶׁיִּשְׁתַּתְּפוּ? אָמַרְתָּ '''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַיְּחִידִים. '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים; '''"וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם"''' – רִבָּה נָשִׁים וַעֲבָדִים. {{הע-שמאל|ההסבר הרווח בספרי זוטא לחיוב הקטנים במצוות הוא חינוך והרגלה של הקטן לעשות מצוות, ואילו בתוספתא חגיגה נראה שהחובה היא כחובת המבוגר; וראו דיון בהערה [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/טו#פסוק לח|לעיל טו לח.]]}}וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר: '''"בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – לְהַזְהִיר הַגְּדוֹלִים עַל יְדֵי הַקְּטַנִּים, לְהַנְהִיגָם בְּמִצְווֹת! {{הע-שמאל|משה ואהרון היו אחראים על הפרה ועל השמן למאור, וכן לדורות, שהיו ממנים גזברים כאחראים על חפצי הקודש; וראו גם [[ביאור:משנה שקלים פרק ה#משנה ב|שקלים ה ב.]]}}'''"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ"''' – יְבִיאוּהָ אֵלֶיךָ וּתְהֵא גִּזְבָּר עָלֶיהָ. יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהָיָה מֹשֶׁה גִּזְבָּר אֶלָּא עַל הַפָּרָה? וּמִנַּיִן אַף עַל הַשֶּׁמֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ"''' {{ממ|שמות|כז|כ}}. יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהָיָה גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה אֶלָּא מֹשֶׁה, וּמִנַּיִן אַף אַהֲרֹן? אָמַרְתָּ '''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן"''', הִקִּישׁ אַהֲרֹן לְמֹשֶׁה: מַה מֹּשֶׁה גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה – אַף אַהֲרֹן גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה. וּמִנַּיִן שֶׁיְּמַנּוּ גִּזְבָּרִין לְדוֹרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' {{ממ|שמות|כז|כ}}. {{הע-שמאל|כל זמן שהפרה בחיים – אין לעשות בה מלאכה; וכן אין לעשות מלאכה בזמן מילוי המים וזריית האפר עליהם ("קידוש"); אבל אסיפת האפר אינה פוסלת אפילו אם הפסיק ועשה מלאכה אחרת במקביל; וראו לעניין הפרה בחייה [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד,]] "עד שתיעשה אפר", ולעניין הממלא והמקדש [[ביאור:משנה פרה פרק ז|שם ז א.]] הדרשה נעה בין הריבוי "חוקת התורה" לבין המיעוט "זאת". ההכרעה מה מרובה ומה ממועט היא הלכה למשה מסיני, ואין בה הגיון פנימי.}}לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר '''"וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו"''' – {{ב|שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו בָּהּ,|כלומר שלא יעשה בה מלאכה}} שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בָּהּ מְלָאכָה; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסָלָהּ. כְּשֶׁאָמַר 'חֻקָּה' – רִבָּה הַמְמַלֵּא וְהַמְקַדֵּשׁ, שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו {{ב|בָּהּ,|באפר הפרה}} שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בָּהּ מְלָאכָה; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסָלָהּ. יָכוֹל אַף הָאוֹסֵף {{ב|(כשאמר חקה רבה)|המילים מיותרות, ע"פ אפשטיין}}? אָמַרְתָּ '''"זֹאת"'''. יָכוֹל {{ב|אַף הַמְקַדֵּשׁ וְהַמְמַלֵּא|המיעוט "זאת" חל עליהם}}? אָמַרְתָּ '''"אֲשֶׁר צִוָּה ה' (לאמר)"'''! {{הע-שמאל|יש לרכוש את הפרה האדומה כשהיא כבר פרה, בת שלוש שנים, ולא כשהיא עגלה. המעשה מציג כיצד היו מוודאים שלא נעשתה מלאכה בפרה: היו קונים מגויים פרה מעוברת ולאחר שהמליטה עגלה אדומה היו שומרים על העגלה שלוש שנים, שלא תעשה מלאכה – ואז, כשהיתה לפרה - קונה אותה ההקדש מאת השומרים.}}'''"וְיִקְחוּ... פָּרָה"''' – שֶׁלֹּא יִקְחוּ עֶגְלָה וִיגַדְּלוּהָ! אָמְרוּ: מַעֲשֶׂה שֶׁלָּקְחוּ פָּרָה עֻבָּרָה אֲדֻמָּה מִן הַגּוֹיִם, וְהָיוּ מְשַׁמְּרִין אוֹתָהּ עַד שֶׁהָיְתָה יוֹלֶדֶת. אִם הָיָה וְלָדָהּ כָּשֵׁר לְפָרָה – וְהָיוּ מְשַׁמְּרִין אוֹתָהּ עַד שֶׁהָיְתָה בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים. וְחוֹזְרִין וְלוֹקְחִין אוֹתָהּ מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר '''"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָּרָה"''', שֶׁלֹּא יִקְחוּ עֶגְלָה וִיגַדְּלוּהָ. {{הע-שמאל|ר' אליעזר חושש שמא הגוי עשה בפרה מלאכה, ולכן מחייב לשמור על העגלה מהמלטתה עד שחיטתה בידי ישראל, כמו במעשה דלעיל; וראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ב|תוספתא פרה ב א.]] כאן השם "דמא" או "דמת" הוא שמה של הפרה האדומה, ולא של הגוי.}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין לוֹקְחִין אוֹתָהּ מִן הַגּוֹיִם! וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. אָמְרוּ: מַעֲשֶׂה שֶׁלָּקְחוּ פָּרָה מִן הָעַרְבִיִּים, וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ 'דָּמַת', 'דָּמַת', וְהִיא רָצָה וּבָאת! {{הע-שמאל|דורש כל ביטוי לחוד, התמימות של הפרה היא באדמומיות של כל גופה.}}'''"וְיִקְחוּ... פָּרָה"''', יָכוֹל מֻלְבֶּנֶת אוֹ מֻשְׁחֶרֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֲדֻמָּה"'''. אוֹ אֲדֻמָּה, יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁרֻבָּהּ מַאְדִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"תְּמִימָה"'''. אִם לוֹמַר שֶׁהִיא תְּמִימָה מִן הַמּוּמִין – וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר '''"אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם"'''! אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"תְּמִימָה"'''? אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְמוּמִין תְּנֵהוּ עִנְיָן (לאדומות) {{ב|[לְאַדְמוּת]|גירסת מה"ג}}! {{הע-שמאל|מחלוקת על תמימות האדמומיות של הפרה: כמה שערות לא אדומות פוסלות את הפרה? והשוו [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ה|פרה ב ה,]] בשינוי שמות התנאים. ר' עקיבא מכשיר אפילו אם יש הרבה שערות שאינן אדומות, בתנאי שעקרו אותן והפרה אינה נראית קירחת. לעניין הקרנים, העיניים, השיניים והלשון ראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ב|פרה ב ב.]]}}מִכַּמָּה יְהֵא בָּהּ וּתְהֵא פְּסוּלָה? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִשְּׁתַּיִם וְעַד שָׁלֹשׁ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מֵחָמֵשׁ וְעַד חֲמִשִּׁים – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אַחַת בְּרֹאשָׁהּ וְאַחַת בִּזְנָבָהּ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ יֵשׁ בָּהּ הַרְבֵּה – כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁיַּעֲבִירֵם בְּמִכְחוֹל. אֲבָל אִם הָיוּ שְׁתַּיִם לְתוֹךְ גּוּמָא אַחַת – פְּסוּלָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא נִרְאֵית כְּמִין קָרַחַת. הַשִּׁנַּיִם וְהַלָּשׁוֹן – אֵין פּוֹסְלִין בַּפָּרָה; הַקַּרְנַיִם וְהַטְּלָפַיִם – הֲרֵי זֶה יָגֹר; וְאִם {{ב|גָּרַר בַּזָּכָר|חתך עמוק מדי}} – הֲרֵי זֶה פְּסוּלָה! פָּרָה שֶׁגַּלְגַּל עֵינֶיהָ מַשְׁחִיר – הָיוּ מְבִיאִין פָּרוֹת אֲחֵרוֹת וּמַעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּתוֹכָן. אִם דּוֹמֶה גַּלְגַּל עֵינֶיהָ לְאַחַת מֵהֶן – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה, {{ב|וְאִם לָאו|אין עיניה דומות לעיני אף פרה אחרת}} – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! {{הע-שמאל|הפרה צריכה להיות בלי מומים ואף בלי סימנים שנגרמו ממומים שהחלימו; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ג|פרה ב ג:]] הגדרת ה'מלאכה' תלויה בכוונת הבעלים! הדרשה מציעה דרך ביניים בין דעת ר' יהודה לדעת ת"ק [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ד|במשנה ד שם.]]}} '''"אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם"''' – מַגִּיד שֶׁהִיא נִפְסֶלֶת בְּמוּם. מִיכָּן אָמְרוּ: כָּל הַמּוּמִין הַפּוֹסְלִין בַּמֻּקְדָּשִׁין – פּוֹסְלִין בַּפָּרָה. '''"אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם"''' – לְרַבּוֹת שֶׁהָיָה בָּהּ מוּם וְחָיָה, וּמְקוֹמוֹ נִכָּר – הֲרֵי זֶה מוּם! '''"אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל"''' – פּוֹסְלָהּ; נָתַן עָלֶיהָ יָדוֹ וְעָבַר מִכָּאן וּלְהַלָּן – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. הָיְתָה עוֹבֶרֶת בַּנָּהָר, אוֹ עוֹלָה בְּמַעֲלֶה אוֹ יוֹרֶדֶת בִּירִידָה, נִתְלָה בִּזְנָבָהּ לְסַעֲדָהּ – כְּשֵׁרָה; שֶׁתִּסְעָדֶנּוּ – פְּסוּלָה. קְשָׁרָהּ בְּמוֹסֵרָה – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה; {{ב|קִפְּלָהּ|את המוסרה}} וּנְתָנָהּ בֵּין קַרְנֶיהָ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. פֵּרֵשׂ טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ מִפְּנֵי הַחַמָּה וּמִפְּנֵי (הדבורים) {{ב|[הַזְּבוּבִים]|נוסח מה"ג ומשנה פרה}} – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה; עָשָׂה לָהּ סַנְדָּלִין בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תַּחֲלִיק – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה. שָׁכַן עָלֶיהָ עוֹף – כְּשֵׁרָה; עָלָה עָלֶיהָ זָכָר, לְדַעַת הַבְּעָלִים – פְּסוּלָה; שֶׁלֹּא לְדַעַת הַבְּעָלִים – כְּשֵׁרָה! {{הע-שמאל|סיפור נוסף על קניית פרה אדומה מגוי, בניגוד לדברי ר' אליעזר לעיל: הגוי מנסה להתחכם ומניח עול על הפרה, אבל הזקנים מזהים את נתינת העול ומבטלים את העיסקה, והגוי שהפסיד 1000 זהובים מתאבד.}}מַעֲשֶׂה שֶׁיָּרְדוּ זִקְנֵי יְרוּשָׁלַיִם אֵצֶל גּוֹי אֶחָד, שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁפָּרָה אֲדֻמָּה אֶצְלוֹ, וְשָׁמָהּ עֲלֵיהֶם בְּאֶלֶף זְהוּבִים. אָמַר: לְמָחָר הַיְּהוּדִים אוֹמְרִין '''"אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל"''', הָיָה מַנִּיחַ עָלֶיהָ עֹל עַל צַוָּארָהּ. אָמְרוּ לוֹ: הוֹצִיאָהּ אֵלֵינוּ – וְנָתְנוּ לוֹ אֶלֶף זְהוּבִים; הוֹצִיאָהּ לָהֶן. אָמְרוּ לוֹ: אֲפִילּוּ אַתָּה נוֹתְנָהּ לָנוּ חִנָּם – אֵין לָנוּ בָּהּ הֲנָאָה! הַחְזֵר לָנוּ אֶת הַדָּמִים! כֵּיוָן שֶׁלָּקְחוּ הֵימֶנּוּ אֶת הַדָּמִים – עָלָה לְרֹאשׁ הַגַּג וְנָפַל וּמֵת. סִימָן הָיָה לַחֲכָמִים, שֶׁשְּׁתֵּי שְׂעָרוֹת הָיוּ בִּכְתֵפָהּ שְׁתִי וָעֵרֶב, וּבְשָׁעָה שֶׁעוֹלֶה עֹל עַל צַוָּארָהּ – הָיוּ נוֹשְׁרוֹת. וְהָיוּ עֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת לִמְקוֹם {{ב|הַנִּיר|הנחת העול}}. }} ===פסוק ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|האם הפרה יכולה להישחט על ידי כהן הדיוט, כאלעזר? – הדרשה טוענת, בניגוד [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכג|לספרי קכג,]] שבדרך כלל לא, ואכן למעשה הפרות נשחטו כולן, חוץ מהראשונה - ע"י הכהנים הגדולים; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה ה|פרה ג ה.]] ר' חנינא דורש, מהמילה "הכהן" (היא מיותרת כי אין עוד 'אלעזר' בתורה) – שמצוות פרה אדומה - חוץ מהמקרה שלפנינו - היא דווקא ע"י כהן גדול.}} '''"וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן"''', יָכוֹל אַף שֶׁל דּוֹרוֹת לְאֶלְעָזָר? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֹתָהּ": אֹתָהּ לְאֶלְעָזָר, אֵין שֶׁל דּוֹרוֹת לְאֶלְעָזָר! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן"? – זֶה הַמְכַהֵן בַּבְּגָדִים, דִּבְרֵי רַבִּי חֲנִינָא. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן הַמְשֻׁלָּם: {{ב|וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר|ומניין אף של דורות}} "לְאֶלְעָזָר"? אָמַר לוֹ רַבִּי חֲנִינָא: תְּמֵהַנִי עָלֶיךָ יוֹנָתָן שֶׁאָמַרְתָּ דָּבָר זֶה! אִלּוּ שְׁנֵי אֶלְעָזָר בַּתּוֹרָה – הָיִיתִי אוֹמֵר: אֶלְעָזָר כֹּהֵן וְאֶלְעָזָר יִשְׂרָאֵל. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן"? – הַמְכַהֵן בַּבְּגָדִים. {{הע-שמאל|הלל מתוכח עם חכמים הן על העדות – מה לבש יהושע בן פרחיה כששחט את הפרה – הן על ההלכה לדורות. מוסכם על שני הצדדים שהמעשה של יהושע בן פרחיה הוא הבסיס לדיון, ורק כשהבסיס הזה מעורער (כמו כאן) יש לפנות לתורה הכתובה ולמדרש. חכמים מתבססים על המסופר בתורה, שאלעזר שחט פרה למרות שלא היה כהן גדול וממילא לא לבש בגדי כהן גדול. הלל מודה שיתכן ששכח את מה שראו עיניו מחמת זקנתו (רומז ל[[משלי כג כב]]), אבל את התורה שבעל פה אינו שוכח, ומסיים בדרשה שהובאה לעיל בשם ר' חנינא! - אבל ראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ד|תוספתא פרה ד ד,]] שהלל הודה להם, והדיון נועד רק לעורר אותם להשתתף. להעדפה של הזכרון החי (התקדים המעשי) על פני הדרשה ראו [[ביאור:משנה אבות פרק א#משנה יז|אבות א יז.]]}} אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת שָׁאֲלוּ אֶת הִלֵּל: בְּאֵיזוֹ לְבוּשׁ הַפָּרָה נִשְׂרֶפֶת? אָמַר לָהֶם: {{ב|בְּגָדוֹל|בבגדי כהן גדול}}! אָמְרוּ לוֹ: אֵינָהּ נִשְׂרֶפֶת אֶלָּא בְּלָבָן! אָמַר לָהֶן: אֲנִי רָאִיתִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה, שֶׁשְּׂרָפָהּ בְּגָדוֹל! אָמְרוּ לוֹ: אָנוּ רָאִינוּ שֶׁשְּׂרָפָהּ בְּלָבָן! אָמַר לָהֶן: אַתָּה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ וַאֲנִי אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ; מִי יוֹכִיחַ? אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ לַתּוֹרָה! מִי שָׂרַף פָּרָה רִאשׁוֹנָה? אָמַר לֵיהּ: אֶלְעָזָר. אָמְרוּ לוֹ: וְכִי לוֹבֵשׁ אֶלְעָזָר בִּגְדֵי גָדוֹל בִּימֵי אָבִיו? אָמַר לָהֶן: אַל תָּבוּזוּ שִׁכְחָה לָאָדָם, שֶׁאִם מַה שֶּׁרָאוּ עֵינַי שָׁכַחְתִּי, מַה שֶּׁשָּׁמְעוּ אָזְנַי לֹא אֶשְׁכָּח: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן"? – שֶׁהוּא מְכַהֵן בַּבְּגָדִים! '''"וְשָׁחַט"''', יָכוֹל אֶלְעָזָר עַצְמוֹ הָיָה שׁוֹחֵט? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְשָׁחַט אֹתָהּ לְפָנָיו"''', אַחֵר הָיָה שׁוֹחֵט, לֹא אֶלְעָזָר! {{הע-שמאל|דורש "והכהו לפניו" – לפני השופט, ואצלנו "לפניו" – לפני אלעזר. הנושא בשני המשפטים חסר. וראו [[ביאור:משנה מכות פרק ג#משנה י|מכות ג י,]] שהמכה הוא חזן הכנסת.}}כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: '''"וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ"''' {{ממ|דברים|כה|ב}}, יָכוֹל הַשֹּׁפֵט עַצְמוֹ הָיָה מַכֶּה אוֹתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְהִכָּהוּ לְפָנָיו"''', אַחֵר הָיָה מַכֶּה, לֹא הַשֹּׁפֵט! }} ===פסוק ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|האם הזאת דם הפרה דומה להזאת דם הציפור על המצורע ביום הראשון לטקס הטהרה של המצורע (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א]]), שנעשית ע"י טבילת אגודת האיזוב בדם שבכלי – או שהיא דומה להזאת דם האשם והשמן על המצורע ביום הטיהור הסופי שלו, הוא היום השמיני, (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ט|שם משנה ט-י]]) שנעשות בטבילת אצבעו של הכהן בכף ידו השמאלית? ההכרעה של ר' יוסי הגלילי בסיפור היא להצעה הראשונה, כי הן הזאת דם הפרה, הן הזאת דם הציפור נעשות מחוץ למקדש ולירושלים, ואילו ההזאות ביום השמיני לטהרת המצורע נעשות בשער ניקנור – הכניסה הראשית למקדש (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ח|שם ח.]])}} אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת הָיָה רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּפָרָה בִּטְבֶרְיָה, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא יוֹשֵׁב עִמּוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: נֶאֱמַר '''"וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ"''' – בִּכְלִי, אֲבָל לֹא בַּיָּד! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: הוֹאִיל וְשֶׁמֶן אָשָׁם מַכְשִׁיר וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר שֶׁמֶן אָשָׁם, בַּיָּד אֲבָל לֹא בִּכְלִי – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, בַּיָּד אֲבָל לֹא בִּכְלִי! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וּפָרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: הוֹאִיל וְשֶׁמֶן אָשָׁם מַכְשִׁיר וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר; מָה שֶׁמֶן אָשָׁם, מִן הַיָּד אֲבָל לֹא מִן הַכְּלִי – אַף הֶכְשֵׁר פָּרָה, מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר שֶׁבְּאֶצְבַּע מֵהֶכְשֵׁר שֶׁבְּאֶצְבַּע, וְאַל יוֹכִיחַ דַּם צִפּוֹר מְצֹרָע, מִפְּנֵי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ בַּאֲגֻדָּה! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם הַפָּרָה, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר דָּם מֵהֶכְשֵׁר דָּם, וְאַל יוֹכִיחַ שֶׁמֶן אָשָׁם, שֶׁאֵין הֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר דָּם. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: וַהֲרֵי '''דַּם''' אֲשַׁם מְצֹרָע יוֹכִיחַ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר דָּם – הֲרֵי הוּא מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי; אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל הַפָּרָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֶכְשֵׁרָהּ הֶכְשֵׁר דָּם – תֶּהֱוֵי מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר דָּם מֵהֶכְשֵׁר דָּם; הֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ מֵהֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ, וְאַל יוֹכִיחַ דַּם צִפּוֹר מְצֹרָע, שֶׁאֵין הֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי וְלֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, מִן הַכְּלִי וְלֹא מִן הַיָּד! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר שֶׁבַּחוּץ מֵהֶכְשֵׁר שֶׁבַּחוּץ, וְאַל יוֹכִיחַ דַּם אֲשַׁם מְצֹרָע, מִפְּנֵי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ בִּפְנִים! הָא צָרַכְתָּ לוֹמַר '''"וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ"''' – בִּכְלִי וְלֹא בַּיָּד! {{הע-שמאל|למרות שר' יוסי הגלילי דחה את דברי ר' שמעון, הוא מסכים שההזאה נעשית באצבע היד הימנית של הכהן, בדומה להזאות הדם והשמן שביום השמיני של המצורע.}} '''"וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ"''', נֶאֱמַר כָּאן 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע', וְנֶאֱמַר בִּמְצֹרָע 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע'; מָה 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע' שֶׁנֶּאֶמְרוּ בִּמְצֹרָע, הִיא הַמְּיֻמֶּנֶת שֶׁבַּיָּמִין אַף 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע' שֶׁנֶּאֶמְרוּ כָּאן, הִיא הַמְּיֻמֶּנֶת שֶׁבַּיָּמִין! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכג|ספרי קכג.]] [[ביאור:תוספתא/פרה/ד|ותוספתא פרה ד א:]] כל שבע ההזאות מעכבות וכולן צריכות להיות דומות אלו לאלו.}}'''"מִדָּמָהּ... שֶׁבַע פְּעָמִים"''', שֶׁתְּהֵא פַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שָׁוָה לַשְּׁנִיָּה. יָכוֹל מִטְּבִילָה אַחַת הָיָה מַזֶּה שֶׁבַע הַזָּיוֹת? אָמַרְתָּ בַּדָּם '''"וְהִזָּה... שֶׁבַע"''' – שֶׁיִּהְיוּ שֶׁבַע טְבִילוֹת, כְּנֶגֶד שֶׁבַע הַזָּיוֹת. יָכוֹל שֶׁהָיָה {{ב|מַזֶּה כֻּלָּן כְּאַחַת|ע"י שבעה כהנים}}? אָמַרְתָּ '''"פְּעָמִים"''' – זוֹ אַחַר זוֹ, זוֹ אַחַר זוֹ! }} ===פסוק ה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|איסור עשיית מלאכה בפרה (עד שתהפוך לאפר) נידון לעיל, פסוק ב. ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד.]] יש לשרוף את כל חלקי הפרה, אבל אם היתה מעוברת אין הכרח לשרוף גם את הולד שברחמה. הדרשה אוסרת להפשיט את עור הפרה לפני שריפתה, בניגוד [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|לפרה ד ג.]] אם בזמן השריפה התעופפו חלקים מהפרה אל מחוץ לגת השריפה – יש להחזיר אותם לאש (כדעת ראב"י [[ביאור:תוספתא/פרה/ג#ו|בתוספתא פרה ג ו]]); וכן היו עושים גם באיברים שנפלו מהמזבח לפני חצות – ראו תוספתא שם הלכה ז, ו[[ביאור:משנה זבחים פרק ט#משנה ו|זבחים ט ו]]. והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] שההגבלה של גודל של לפחות כזית חלה רק על עצמות וקרני הפרה, ואילו אם פקע חלק מבשרה, אפילו קטן – יש להחזיר אותו לאש. מותר להוסיף הרבה חומרי בערה – לאו דווקא עצים - לשריפת הפרה, וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|פרה ד ג.]] ר' יהודה אף ממליץ לעשות כך כדי שירבה האפר; וראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ו|תוספתא פרה ד ו.]]}}'''"וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו"''', שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו בָּהּ, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה בָּהּ עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסוּלָה! '''"אֶת עוֹרָהּ וְאֶת בְּשָׂרָהּ"''', עוֹרָהּ מְחֻבָּר לִבְשָׂרָהּ! '''"בְּשָׂרָהּ"''', לֹא בְּשַׂר עֻבָּרָהּ! אוֹ '''"בְּשָׂרָהּ"''', יָכוֹל פְּרָט לְדָמָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאֶת דָּמָהּ"'''! אוֹ '''"דָּמָהּ"''' פְּרָט לְפִרְשָׁהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"עַל פִּרְשָׁהּ יִשְׂרֹף"'''. כְּשֶׁאָמַר '''"דָּמָהּ"''' – שֶׁלֹּא יֵצֵא דָּמָהּ חוּץ לַגַּת, שֶׁאִם יָצָא דָּמָהּ חוּץ לַגַּת – פְּסוּלָה! כְּשֶׁאָמַר '''"עַל פִּרְשָׁהּ"''' וְלֹא אָמַר 'עִם פִּרְשָׁהּ'; מַה פִּרְשָׁהּ, בִּמְקוֹמוֹ – אַף כֻּלָּן בִּמְקוֹמָן. וְכֵן הַפּוֹקְעִין שֶׁיָּצְאוּ חוּץ לַמַּעֲרָכָה, אִם יֵשׁ בָּהֶם כַּזַּיִת – יַחֲזִירֵם לִמְקוֹמָן, אוֹ יִתֵּן עֲלֵיהֶם עֵצִים וְיִשְׂרְפֵם בִּמְקוֹמָם. '''"יִשְׂרֹף"''' – אֶת שֶׁהוּא רוֹצֶה לִשְׂרֹף יִשְׂרֹף. מִיכָּן אָמְרוּ: שְׂרָפָהּ שֶׁלֹּא בְּעֵצִים, אוֹ בְּכָל עֵצִים – אֲפִלּוּ בְּקַשׁ, אֲפִלּוּ בְּגְבָבָה – כְּשֵׁרָה; וּמִצְוָתָהּ שֶׁלֹּא יְמַעֵט לָהּ עֵצִים מִן הָרָאוּי לָהּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חֲבִילֵי אֵזוֹב הָיוּ מַשְׁלִיכִין לְתוֹכָהּ, בִּשְׁבִיל לְרַבּוֹת אֶת הָאֵפֶר! }} ===פסוק ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|עץ הארז היה חלק מגזע העץ. בניגוד לארז של ר' ישמעאל (ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ג|תוספתא נגעים ח ג]]), ששימש לטיהור מצורעים, לא היה בו חלק רך ("טרוף"). לעניין האיזוב ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ו|נגעים יד ו]], [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ז|פרה יא ז]] ו[[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא מצורע פרשה א טו]]. ר' שמעון טוען שגם השמן והיין ששימשו לנסכים אינם תלויים בשם לואי אלא בשמם בלבד. מכאן והלאה עד פסוק יט התיקונים בסוגריים מרובעים הם על פי הגניזה, אלא אם צוין אחרת.}}'''"וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ"''', יָכוֹל אֶחָד מִכָּל הָעֵצִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶרֶז". אוֹ "אֶרֶז", יָכוֹל אַף טוֹרֵף שֶׁל אֶרֶז? תַּלְמוּד לוֹמַר "עֵץ אֶרֶז"; הָא מָה הַדָּבָר? בַּקַּעַת מִתּוֹךְ לִבּוֹ שֶׁל אֶרֶז וּכְמוֹ מָחוּק הָיָה! '''"וְאֵזוֹב"''', לֹא אֵזוֹב יָוָן, וְלֹא אֵזוֹב כּוֹחָלִית, וְלֹא אֵזוֹב מִדְבָּרִי, וְלֹא אֵזוֹב רוֹמִי, [וְלֹא אֵזוֹב בֵּית דִּקְלֵי,] וְלֹא {{ב|[...]|אפשטיין מציע שיש כאן השמטה כלשהי}}. אֵזוֹב תָּלוּי בִּשְׁמוֹ, וְלֹא תָּלוּי בְּשֵׁם אַחֵר. מִכָּאן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: צִפּוֹר תְּלוּיָה בִּשְׁמָהּ, שֶׁמֶן תָּלוּי בִּשְׁמוֹ, יַיִן תָּלוּי בִּשְׁמוֹ – כָּשֵׁר לַנְּסָכִים! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד]] ו[[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא שם, יד]]. הורוביץ מגיה את נוסח הכ"י "לבן" ל"לכה".}}'''"וּשְׁנִי"''', יָכוֹל אֶחָד מִכָּל הַצְּבָעִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "תּוֹלַעַת"! אוֹ 'תּוֹלַעַת שָׁנִי' זֶה {{ב|[לְכָה]|צבע מהצומח}}? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וּשְׁנִי"'''. הָא מָה הַדָּבָר? – הַ{{ב|שֵּׁנִי|אפילו שנשנה בו שימוש (שימוש חוזר)}} שֶׁבַּתּוֹלַעַת! רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַמְּשֻׁנֶּה שֶׁבַּתּוֹלַעַת! {{הע-שמאל|ר' מאיר דורש שהפרה כולה תיעשה אפר, ושיתקיימו כל הדינים של שריפת הפרה (ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד.]] ת"ק טוען שהדבר המעכב היחיד בטקס השריפה הוא השלכת הארז, האיזוב ושני התולעת, ומיד אחרי ההשלכה ניתן לאסוף מעט מהאפר ולהזות על הטמאים.}}'''"וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה"''', מִ{{ב|שֶּׁהִוא נוֹשָׂא לְהִבָּקַיע|כשהפרה מתחילה להיבקע}} – כְּשֵׁרָה לְהַזּוֹת מִמֶּנָּה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵין מַזִּין מִמֶּנָּה עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר, וְתֵעָשֶׂה בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה, וּבְכֹהֲנִים; הַמְּלָאכָה פּוֹסֶלֶת בָּהּ עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר! }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:ספרא/אחרי מות#פרשה ה|ספרא אחרי מות פרשה ה ג,]] דרשה על [[ויקרא טז כו]], על טומאת המשלח את השעיר לעזאזל: שם כתבנו שהמסקנה היא שכיבוס הבגדים והטבילה הם דרך לטהרה, הנחוצה כדי לבוא אל המחנה אחרי שקיעת השמש - ואינם מצוות בפני עצמן. נראה שכאן הביטוי 'מפני מצווה' מכוון למצוות שילוח הטמאים המחייבת שלא להכניס למקדש טבולי יום - ראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ה|כלים א ה!]]}}'''"וְכִבֶּס בְּגָדָיו הַכֹּהֵן"''' – מְלַמֵּד שֶׁהוּא טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים! '''"וְאַחַר יָבֹא אֶל הַמַּחֲנֶה"''', רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן "וְאַחַר" וּבִיאָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן {{ממ|ויקרא|טז|כו}} "וְאַחַר" וּבִיאָה; מָה "אַחַר" וּבִיאָה שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן – אַחַר בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ, {{ב|וְקוֹדֶם בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ|אסור}}, מִפְּנֵי טֻמְאָה וּמִפְּנֵי מִצְוָה, אַף "אַחַר" וּבִיאָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן – אַחַר בִּיאַת שֶׁמֶשׁ, {{ב|וְקוֹדֶם בִּיאַת שֶׁמֶשׁ|אסור}}, מִפְּנֵי טֻמְאָה וּמִפְּנֵי מִצְוָה! }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גירסת מדרש הגדול כאן בסוגריים נראית מושפעת מהרמב"ם, וגירסת הגניזה מובאת כאן בסוגריים מרובעים. כל מי שהיה מעורב בשריפת הפרה, אפילו אם שרף כזית מבשרה – נטמא ומטמא את בגדיו; אבל מי שהכין את המקום ("גת") שבו שורפים את הפרה והביא לשם עצים, ואף מי שהדליק את האש – אינם טמאים אם לא השתתפו בשריפה עצמה.}}<small>('''"והשורף אתה"''', איזה הוא שורף? – זה המסייע בשרפה, כגון המהפך בבשר, והמשליך עצים, והמהפך באש, והחותה גחלים כדי שתבער האש, ודומה להן. יכול אף המסדר את המערכה והמצית את האור יהא מטמא בגדים? תלמוד לומר "אתה", "אתה" – כולה; כשאמר "השורף" "והשורף" – לרבות כזית!)</small> ['''"וְהַשֹּׂרֵף"''', יָכוֹל הַמַּצִּית אֶת הָאוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֹתָהּ" – "אֹתָהּ" כֻּלָּהּ. שֶׁאָמַר '''"הַשֹּׂרֵף"''' '''"וְהַשֹּׂרֵף"''' – לְרַבּוֹת כַּזַּיִת.] {{הע-שמאל|קטע זה ממדרש הגדול אינו מצוי בגירסת הגניזה, וכנראה מקורו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|בספרי קכד]]. מקוה הוא בגודל 40 סאה, כמידת אדם - אפילו אם רוצה להטביל בו רק כלים קטנים או בגדים, וראו [[ביאור:תוספתא/מקואות/א#ו|תוספתא מקואות א ו;]] אבל טבילה במעיין אינה מוגבלת בגודל המעיין אלא בדבר הנטבל, ראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח,]] שמים זורמים ("זוחלים") כשרים בכל שהוא, בתנאי שיכסו את הדבר הנטבל בהם.}}<small>('''"וכבס בגדיו"''', ולא בגדים המנוגעין! '''"במים"''', '''"במים"''', שתי פעמים; מה תלמוד לומר? שהיה בדין: הואיל ואדם טעון טבילה וכלים טעונין טבילה, מה אדם, טובל בראוי לו – אף כלים, טובלין בראוי להן! תלמוד לומר: '''"במים"''' '''"במים"'''; במקום שאדם טובל – שם ידיים וכלים טובלין! – במה דברים אמורים? במקווה, אבל במעיין – אדם טובל בראוי לו וכלים טובלין בראוי להם!)</small> }} ===פסוק ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גם קטן יכול להיות האוסף את האפר; וראו לעיל פס' ב, שהאוסף שעשה מלאכה אינו פוסל את האפר. וראו גם דברי ר"ע ב[[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי שם]] ו[[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה י|פרה יב י,]] שקטן כשר גם להזות על הטמאים. לדעת ר' ישמעאל המסננת שבאמצעותה מסננים את אפר הפרה היתה מאבן, שאינה מקבלת טומאה. ר' עקיבא מכשיר גם בכברה מעץ; וראו את דעת ר' ישמעאל [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה יא|בפרה ג יא.]] לעניין המבנה של הבור השוו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה ו|שם ג ו]]. בשל החלונות המקיפים את הבור, אפילו אם הייתה טומאה בקיר הבור - תוכו לא נטמא.}}'''"וְאָסַף אִישׁ"''' – <small>(להוציא את הקטן או להוציא את האישה? תלמוד לומר: "טהור".)</small> [יָכוֹל יְהוּא כָּל מַעֲשֶׂיהָ בְּכֹהֵן עַד עַכְשָׁו? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אִישׁ"'''. שֶׁאָמַר "אִישׁ"] – רִבָּה נָתִין, גֵּר, וּמַמְזֵר, עֶבֶד מְשֻׁחְרָר. אוֹ "אִישׁ" – פְּרָט לְקָטָן? אָמַרְתָּ "טָהוֹר", לְרַבּוֹת אֶת הַקָּטָן! '''"לְמִשְׁמֶרֶת"''', כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂין? הָיוּ כּוֹתְשִׁין אוֹתָהּ בְּמַכְתֶּשֶׁת וְכוֹבְרִין אוֹתָהּ בִּכְבָרוֹת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בְּשֶׁל אֶבֶן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בְּשֶׁל עֵץ. וּבוֹר הָיָה נָתוּן תַּחַת הָאֶבֶן שֶׁהָיְתָה נִשְׂרֶפֶת בְּתוֹכוֹ, עָשׂוּי חַלּוֹנוֹת חַלּוֹנוֹת. חוֹטְמָהּ שֶׁל זוֹ כְּנֶגֶד {{ב|[חוּרְרָהּ]|החור}} שֶׁל זוֹ, וְחוֹטְמָהּ שֶׁל זוֹ כְּנֶגֶד [חוּרְרָהּ] שֶׁל זוֹ – מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם. {{הע-שמאל|לעניין חלוקת אפר הפרה לשלושה חלקים ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה יא|שם יא]]. הביטוי "מקום טהור" נדרש שגם המקום של האפר יהיה טהור, ואפילו טומאת מדף פוסלת את האפר או את מי החטאת, ולכן אין לעבור איתם מעל שרץ, רוק, תנור, כיריים, או מעטן טמאים, וכן אפילו כלי של מי חטאת המוקף צמיד פתיל שהיה באהל המת פסול; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] [[ביאור:משנה פרה פרק י#משנה ד|ופרה י ד-ה.]]}} כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂין? [הָיוּ מְבִיאִין {{ב|מַעֲצֵבִים|קלל (כלי אחסנת) מי החטאת}} שֶׁל שַׁיִשׁ וְ]חוֹלְקִים אוֹתָהּ לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים: מַנִּיחִים שְׁלִישׁ בַּחַלּוֹנוֹת וְסוֹתְמִין אוֹתָן, וּמְחַלְּקִין שְׁלִישׁ לְכָל הַמִּשְׁמָרוֹת, וּמַנִּיחִין שְׁלִישׁ בְּהַר הַבַּיִת. לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר "וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר... וְהִנִּיחַ" – אוֹסֵף הָיָה לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וּמַנִּיחַ בְּמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. ['''"וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה"''' – חוּץ לִשְׁלֹשׁ מַחֲנוֹת: חוּץ לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה, לְמַחֲנֵה לְוִיָּה, לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. כֵּיצַד?] – הָיָה רֹק נָתוּן תַּחְתָּיו – טָמֵא; עַל גַּבָּיו – טָהוֹר. הָיָה שֶׁרֶץ נָתוּן תַּחְתָּיו – טָמֵא; עַל גַּבָּיו – טָהוֹר. הָיָה עוֹמֵד עַל גַּבֵּי תַנּוּר וְעַל גַּבֵּי כִירַיִם וְעַל גַּבֵּי (מעטן של) [מַעֲבָט שֶׁל עֲנָבִים], הַלָּגִין שֶׁל חַטָּאת בְּיָדוֹ – פָּסוּל. הָיָה נֶסֶר מוּנָח עַל גַּבֵּי תַנּוּר וְעַל גַּבֵּי כִירַיִם וְעַל גַּבֵּי מַעֲטָן שֶׁל זֵיתִים, וְלָגִין שֶׁל חַטָּאת תָּלוּי בָּהּ - בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִים. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ה|פרה ט ה.]] החכמים דנו האם הפרה נטמאת מהמים או לא; אבל ר' אליעזר בן יעקב טוען שהמים פסולים, שהרי לא נשמרו כיאות - ולכן הפרה טהורה; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד.]] הכל נאמנים על החטאת, דווקא בגלל חומרתה; ולכן אין צורך בשומר מיוחד; וראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ה|פרה ה א.]]}}'''"וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת"''', אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת שָׁאֲלוּ לוֹמַר: הֲרֵי פָּרָה שֶׁשָּׁתַת מֵי חַטָּאת וְנִשְׁחֲטָה {{ב|עַל אֲתַר,|תוך פחות מ-24 שעות}} מַה הִיא? וְהָיוּ מְבַקְּשִׁין לְטַמֵּא אֶת בְּשָׂרָהּ. אָמַר לָהֶם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: לְכָךְ נֶאֱמַר "וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה": כְּשֶׁהֵם שְׁמוּרִים – הֵם מֵי נִדָּה, וּכְשֶׁאֵינָן שְׁמוּרִים – אֵינָם מֵי נִדָּה! '''"לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת"''', כֵּיצַד הָיוּ מְשַׁמְּרִים אוֹתָהּ? הָיוּ מוֹסְרִים אוֹתָהּ לְאָדָם נֶאֱמָן וְהוּא מְשַׁמְּרָהּ. אֶלָּא שֶׁחָזְרוּ לוֹמַר: הַכֹּל נֶאֱמָנִין עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ וְעַל הַחַטָּאת. {{הע-שמאל|בן בג בג דורש את הפסוק על הפרה האדומה לפני שנשחטה. את מי החטאת מכינים בזריית האפר על המים ולא ההפך; הוא מכנה את האפר "נידה"; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכח|ספרי קכח,]] וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ו|פרה ו א.]] בדיעבד הפרה כשרה אפילו אם לא היתה שחיטתה לשם חטאת; וראו דברי ר' אליעזר [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|בפרה ד ג.]]}}בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר: "וְהָיְתָה... לְמִשְׁמֶרֶת" – אֵינָהּ רוֹעָה בָּעֵדֶר. '''"לְמֵי נִדָּה"''', לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר "וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים", יָכוֹל אֵפֶר עַל הַמַּיִם, אוֹ מַיִם עַל הָאֵפֶר? אָמַרְתָּ "לְמֵי נִדָּה" – עַל הַמַּיִם תֵּן נִדָּה. '''"חַטָּאת"''', שֶׁיִּהְיוּ מוֹעֲלִין בִּבְשָׂרָהּ, וּמִנַּיִן אַף בְּאֶפְרָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר "הִיא"! '''"חַטָּאת"''', שֶׁיִּהְיוּ כָּל מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם חַטָּאת. יָכוֹל אִם לֹא הָיוּ מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם חַטָּאת – לֹא תְּהֵא כְּשֵׁרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "הִיא"! }} ===פסוק י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|המסיט את האפר או את הפרה לפני שחיטתה מטמא בגדים, וטומאתו מבחינה זו דומה לטומאת הזב; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד.]] ראב"י קובע שהאפשרות להיטהר במי חטאת היא פריבילגיה לישראל. הנשים שנשבו במלחמת מדיין יוכלו להיטהר במים אלו לאחר שיתגיירו, שהרי גם גרים וגיורות נטהרים במי החטאת. וראו דברי בית הלל [[ביאור:משנה פסחים פרק ח#משנה ח|בפסחים ח ח,]] שכל גר נחשב כטמא מת וחייב בהזאת מי חטאת בשלישי ובשביעי, וראו שם שלמעשה נהגו כבית שמאי.}}'''"וְכִבֶּס הָאוֹסֵף אֶת אֵפֶר הַפָּרָה אֶת בְּגָדָיו"''', אִם הֵסִיט אֶת הַפָּרָה הֲרֵי זֶה טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים! '''"וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אֵין הַגּוֹיִם מְקַבְּלִין הַזָּיָה! אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בַּפָּרָה בִּטְבֶרְיָה, וְרַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ יוֹשְׁבִין שָׁם. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: לָכֵן נֶאֱמַר '''"וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"'''; בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אֵין הַגּוֹיִם מְקַבְּלִין הַזָּיָה! אָמַר לוֹ רַבִּי מֵאִיר: וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''"תִּתְחַטְּאוּ אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם"''' {{ממ|במדבר|לא|יט}}! אָמַר לוֹ: בְּוַדַּאי שֶׁאָמַרְתָּ, אֶלָּא שֶׁהִנַּחְתָּ שָׁם דָּבָר אֶחָד וְאָנוּ צְרִיכִין לוֹ: '''"אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם"''' – מָה אַתֶּם, בְּנֵי בְּרִית – מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אַף הַשְּׁבוּיָה – כְּשֶׁתָּבוֹא לַבְּרִית וְתִטָּמֵא, תְּהֵא מְקַבֶּלֶת הַזָּיָה! '''"וְלַגֵּר"''' – זֶה הַגֵּר; '''"הַגָּר בְּתוֹכָם"''' – לְרַבּוֹת נְשֵׁי הַגֵּרִים! {{הע-שמאל|ההזאה אינה מצווה לשמה, אלא כדי להיפטר מהטומאה. על הכהן השורף את הפרה היו מזים מי חטאת מפרות קודמות, ומכאן שכדי לחזור ולשחוט פרה אדומה חייבים אפר מפרה קודמת וממנה לקודמתה; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג|פרה ג א.]] אפר הפרה אמור להיות רציף מימי משה ולהמשך הדורות!}}'''"חֻקַּת עוֹלָם"''' – מַזִּין {{ב|מִזּוֹ|מפרה זו}} {{ב|מִפְּנֵי זוֹ;|מפני 'חוקת עולם' - הטומאה, שנזכרה בפס' כא}} '''"לְחֻקַּת עוֹלָם"''' – מַזִּין מִזּוֹ לְקַדֵּשׁ אַחֶרֶת! }} ===פסוק יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מעירה שדיני הטומאה והטהרה חלים רק על החיים, ומכאן שהמת עצמו אינו טמא, אלא הנוגע בו הוא שטמא. הדרשה מפנה לסיפור השונמית ([[מלכים ב ד]]), שבמותו - הוא נשאר טהור, אבל טימא את הכלים שבבית, וכשחזר לחיים אמנם הוא נשאר טהור, אבל נטמא מהכלים שהיו בבית, שנשארו טמאים. האימרה "מטמאיך לא טימאוני ואתה טימאתני" נאמרת כביכול ע"י בנה של השונמית לכלי הבית, ע"י הבגדים של השורף את הפרה אל השורף עצמו; ע"י בגדי האוכל לנבלת העוף וכו'. חז"ל היו מודעים לאבסורד שבהלכות הטומאה והטהרה והדגישו אותו; וראו חלק מהדוגמאות הללו [[ביאור:משנה פרה פרק ח#משנה ב|בפרה ח ב-ז,]] [[ביאור:משנה כלים פרק ח#משנה ד|בכלים ח ד]] [[ביאור:תוספתא/פרה/ח|ובתוספתא פרה ח א-ג.]]}} '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵת"''', נוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא; אֵין מֵת עַצְמוֹ טָמֵא! נוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא; אֵין בְּנָהּ שֶׁל שׁוּנַמִּית טָמֵא! אָמְרוּ: בְּנָהּ שֶׁל שׁוּנַמִּית, כְּשֶׁמֵּת, כֹּל שֶׁהָיָה עִמּוֹ בַּבַּיִת – טָמֵא הָיָה טֻמְאַת שִׁבְעָה, וּכְשֶׁחָיָה – הָיָה טָהוֹר לַקֹּדֶשׁ. {{ב|חָזְרוּ וְנָגְעוּ בּוֹ|הכלים שבבית}} – טִמְּאוּהוּ הֵם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. הַשּׂוֹרֵף פָּרָה, וּפָרִים הַנִּשְׂרָפִים, וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים – מְטַמְּאִין בְּגָדִים; הֵן עַצְמָן – אֵין מְטַמְּאִין בְּגָדִים. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. הָאוֹכֵל מִנִּבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר – טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה; וְהוּא עַצְמוֹ – אֵין מְטַמֵּא בְּגָדִים. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. טְהוֹרֵי כְּלֵי חֶרֶס שֶׁהָיוּ (מטלטלין) [מְשֻׁלְשָׁלִים] לַאֲוִיר הַתַּנּוּר בִּמְקוֹם (הנגע) [הַנָּגוּב] – טְהוֹרִין. צָפוּ מַשְׁקִין עַל גַּבֵּי הַתַּנּוּר – נִטְמָא, אוֹ בַּאֲחוֹרֵי הַתַּנּוּר נָגְעוּ בִּכְלִי חֶרֶס – טָמֵא; הֲרֵי אוֹמֵר וְכוּ'. מַזֶּה שֶׁעוֹמֵד בְּתוֹךְ מַשְׁקִין וּמִטְפָּחוֹת בְּמָתְנָיו, נִתְּזוּ מִתַּחַת רַגְלָיו וְטִמְּאוּ אֶת הַמִּטְפָּחוֹת, חָזְרָה הַמִּטְפַּחַת וְטִמְּאַתּוּ; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. מַקְרָצוֹת נִמְשָׁכוֹת זוֹ בָּזוֹ וְכִכָּרִים נוֹגְעִים זֶה בָּזֶה, וּבָהֶם גֻּמִּים מְלֵאִים מַשְׁקִים. נָגַע שֶׁרֶץ בְּאַחַת מֵהֶם – נִטְמָא וְטִמֵּא אֶת כֻּלָּם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. הָאֳכָלִים וְהַמַּשְׁקִים וְהַמֶּרְכָּב וְהַמּוֹשָׁב שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים תַּחַת אֶבֶן מַסְמָא, וְהַמִּשְׁכָּב תַּחְתֵּיהֶן – טָהוֹר. הָלַךְ טָהוֹר וְעָמַד שָׁם וְנִטְמָא, נָגַע בָּהֶם – טִמֵּא אֶת כֻּלָּם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. קְעָרָה שֶׁהִיא מְלֵאָה מַשְׁקִין טְהוֹרִים, וַאֲחוֹרֶיהָ טְמֵאִים, וּמֻנָּחִים עַל גַּבֵּי טַבְלָא, וְכִכָּר שֶׁל תְּרוּמָה נָתוּן עָלֶיהָ, וְצָפוּ הַמַּשְׁקִים עַל גַּבֵּי הַקְּעָרָה – נִטְמְאוּ בַּאֲחוֹרֵי קְעָרָה, נָפְלוּ עַל הַטַּבְלָא וְטִמְּאוּהָ; חָזְרָה הַטַּבְלָא וְטִמְּאָה אֶת הַכִּכָּר. הֲרֵי הַכִּכָּר אוֹמֶרֶת לַטַּבְלָא: מְטַמְּאֶיךָ וְכוּ'. {{הע-שמאל|העובר המת אינו מטמא את אמו, אבל מטמא את המיילדת אם היא נגעה בו. המיילדת מטמאת בתורה את האם במגעה בה. גם האם אומרת למיילדת "מטמאיך לא טמאוני ואת טמאתני". הנוגע בשיניים שנפלו מעצמות המת, או בצפורנים שנפרדו מהגופה אינו מטמא; אבל אם הן מחוברות לגופה הנוגע בהם נטמא; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ג|אהלות ג ג.]]}}'''"הַנֹּגֵעַ... וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בַּחֲלַל חֶרֶב"''' - [בֶּחָלָל שֶׁדַּרְכּוֹ לֵהָרֵג בַּחֶרֶב,] פְּרָט לְאִשָּׁה שֶׁהַמֵּת בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ! וּמִנַּיִן חֲכָמָה שֶׁשָּׁלְחָה יָדָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ [שֶׁל אִשָּׁה], שֶׁהִיא טְמֵאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"הַנֹּגֵעַ"'''. יָכוֹל כָּל הַיָּמִים שֶׁהַחֲכָמָה טְמֵאָה אַף הָאִשָּׁה טְמֵאָה? אָמְרַתְּ '''"הוּא יִתְחַטָּא"''' – פְּרָט לָזֶה. '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵת"''' – פְּרָט לַנּוֹגֵעַ בְּשִׁנָּיו בִּשְׂעָרוֹ וּבְצִפָּרְנָיו בִּזְמַן שֶׁפֵּרְשׁוּ. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהֵם מְחֻבָּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְטָמֵא"'''. {{הע-שמאל|אם נגע בחתיכה קטנה מכזית מבשר המת אינו נטמא, כי אדם מתחיל להקרא כך כשהגיע ברחם אמו לגודל כזית. הנוגע או הנושא עצם, אפילו קטנה מכזית, בגודל כשעורה – טמא (אמנם אין העצם הקטנה מטמאת באהל), כך גם הנוגע בשלולית דם שיש בה רביעית או בדם תבוסה שניגר בזמן המוות, ובעצם שנחתכה מן החי עם הבשר שעליה; וראו ([[ביאור:משנה אהלות פרק ב|אהלות ב א.]]) ה'פסוק' המופיע בגרסת הגניזה "או בדם", הוא כנראה פרפרזה על לשון "או בעצם אדם".}}'''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵת"''', יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"בְּמֵת"'''. יָכוֹל לֹא יְטַמֵּא כָּל שֶׁהוּא, אֲבָל יְטַמֵּא כַּעֲדָשָׁה, שֶׁכֵּן מָצִינוּ כַּעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ טָמֵא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"בְּמֵת"'''. הָא מָה הַדָּבָר, {{ב|אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב מִעֵט?|מאחר והפסוק ריבה ומיעט, מה ההגיון ההלכתי?}} אָמְרוּ: כַּזַּיִת מִן הַמֵּת טָמֵא, שֶׁכֵּן הוּא תְּחִלַּת יְצִירָתוֹ. אֵין לִי אֶלָּא הַנּוֹגֵעַ בְּכַזַּיִת מִן הַמֵּת; וּמִנַּיִן אַף הַנּוֹגֵעַ בְּעֶצֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ בְעֶצֶם"'''. יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"אוֹ בְעֶצֶם"'''. יָכוֹל לֹא יְטַמֵּא כָּל שֶׁהוּא, אֲבָל יְטַמֵּא בְּכַעֲדָשָׁה, שֶׁכֵּן עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"בְעֶצֶם"''', הָא מָה הַדָּבָר, אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב מִעֵט? אָמְרוּ: עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. אֵין לִי אֶלָּא הַנּוֹגֵעַ בְּעֶצֶם מִן הַמֵּת; מִנַּיִן אַף הַנּוֹגֵעַ בְּדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ"'''. יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא בְּעֶצֶם מִן הַחַי? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ בְעֶצֶם אָדָם"''' – מָה אָדָם, שָׁלֵם – אַף עֶצֶם, שָׁלֵם. אֵין לִי אֶלָּא בְּנוֹגֵעַ בְּמֵת וּבְעֶצֶם; מִנַּיִן לְרַבּוֹת אַף הַנּוֹגֵעַ בְּדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹ [בְדָם]". (יכול אמר? שוב:) [יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? שׁוּב:] "בְּדָם". כַּמָּה הוּא דָּמוֹ שֶׁל אָדָם? שִׁעוּרוֹ בְּבֵינוֹנִית רְבִיעִית. וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת דַּם תְּבוּסָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נֶפֶשׁ"'''. יָכוֹל דַּם תְּבוּסָה מִמֵּת אֶחָד; וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת דַּם תְּבוּסָה מִשְּׁנֵי מֵתִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נְפָשֹׁת"''' {{ממ|ויקרא|כא|יא}}. {{הע-שמאל|דם של קטן מטמא באהל אפילו אם אין בו רביעית, אם מדובר בכל דמו של הקטן שמת.}}וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה דַּם קָטָן כֻּלּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נְפָשֹׁת"'''. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה שֶׁחָלָה וְהָלַךְ לוֹ? אָמְרַתְּ, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''"אֲשֶׁר יָמוּת"'''. [אֵיזֶהוּ דַּם תְּבוּסָה?] רַבִּי (שמעון) [יִשְׁמָעֵאל] אוֹמֵר: רְבִיעִית מִן הַמֵּת וּשְׁמִינִית מִן הַחַי שֶׁבְּלָלוּ זֶה בָּזֶה, נוֹטֵל מִזֶּה וּמִזֶּה דַּם רְבִיעִית – זֶהוּ דַּם תְּבוּסָה. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בַּרְתּוֹתָא אָמַר: הֲרֵי הוּא כְּדַם בְּהֵמָה וּכְדַם הַחַי! {{הע-שמאל|אם נוצרה מתחת לגופה שלולית דם בכמות של רביעית – הנוגע בדם טמא, אפילו אם לא ידוע כמה ממנו יצא אחרי המוות; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ה|אהלות ג ה.]]}}אֵיזֶהוּ דַּם תְּבוּסָה? צָלוּב שֶׁדָּמוֹ שׁוֹתֵת וְנִמְצָא תַּחְתָּיו רְבִיעִית דָּם, וְאֵין יָדוּעַ כַּמָּה יָצָא מֵחַיִּים וְכַמָּה יָצָא אַחַר מִיתָה – הֲרֵי זֶה מִצְטָרֵף. וְהַמֵּת שֶׁדָּמוֹ נוֹטֵף וְנִמְצָא תַּחְתָּיו רְבִיעִית דָּם – אֵינוֹ מִצְטָרֵף. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חִלּוּף הַדְּבָרִים: הַשּׁוֹתֵת אֵינוֹ מִצְטָרֵף וְהַמְנַטֵּף מִצְטָרֵף. {{הע-שמאל|לאחר שהגדיר הדרשן את כמויות הדם או העצמות המטמאים, הוא דורש את דרך העברת הטומאה: טומאת מגע וטומאת אהל מפורשות בפסוק. אלעזר בן מתיא דורש "וטמא שבעת ימים" שגוף המת מטמא גם את נושאו. ר' שמעון מנסה ללמוד טומאת משא בקל וחומר מנבילה, אבל טומאת נבילה חלה רק עד הערב ואילו כאן מדובר בטמא מת, שטומאתו לפחות לשבוע. ר' אלעזר טוען, כר' עקיבא, שאין היררכיה בין הטומאות ולכן לא ניתן ללמוד את טומאת המשא של המת בקל וחומר, וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]]}}אֵין בַּמַּשְׁמָע שֶׁיְּטַמֵּא הַמֵּת אֶלָּא בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל. וּמִנַּיִן אַף בְּמַשָּׂא? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים"''', לְרַבּוֹת שֶׁיְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פִּנְחָס: אֵינוֹ צָרִיךְ! וּמָה אִם נְבֵלָה, שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה בְּאֹהֶל - הֲרֵי הִיא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא; הַמֵּת, שֶׁהוּא מְטַמֵּא בְּאֹהֶל - אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא? אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא: מַה מַּשָּׂא נְבֵלָה, עַד הָעֶרֶב – אַף מַשָּׂא הַמֵּת, לֹא יְהֵא אֶלָּא עַד הָעֶרֶב! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פִּנְחָס: אַחַר (שהורית) [שֶׁהוֹדֵיתָ] שֶׁהַמֵּת מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, הַמֵּת מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, וּנְבֵלָה מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. אִם לֹא חָלְקָה תּוֹרָה מַשָּׂא נְבֵלָה מִמַּגָּעָהּ – דִּין הוּא שֶׁנַּחֲלֹק מַשָּׂא הַמֵּת מִמַּגָּעוֹ? אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא: כָּל כָּךְ מִבַּלְעֲדֵי נְבֵלָה {{ב|אֶפְשָׁר לְךָ לִחְיוֹת|אינך יכול להבין את הדין}}? בּוֹא וּרְאֵה שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא: הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק {{ב|וְקוּלִיתוֹ|עצם קטנה. בגירסת הגניזה "וטליתו"}} שֶׁל מֵת - מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל וְאֵין מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא! וְכֵן אַל תִּתְמַהּ עַל נִבְלַת הַמֵּת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל, לֹא תְּהֵא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא! הָא צָרַכְתָּ לוֹמַר '''"וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים"''' – לְרַבּוֹת שֶׁמְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא! }} ===פסוק יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הטמא הרוצה להיטהר חייב להתרחק מהמת, ואינו יכול להיטהר כל עוד הוא נוגע בו. ההזיה הראשונה היא לא לפני היום השלישי, והשנייה היא לפחות ארבעה ימים מאוחר יותר; אין להזות פעמיים ביום השביעי ואין להזות בלילה ([[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה יא|פרה יב יא.]])}}"'''הוּא יִתְחַטָּא בוֹ'''", יָכוֹל דָּבוּק לַמֵּת? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּשְּׁלִישִׁי"! אִי בַּשְּׁלִישִׁי, יָכוֹל חִטּוּי אֶחָד? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּשְּׁבִיעִי"! אִי בַּשְּׁבִיעִי, יָכוֹל חִטּוּי שְׁנַיִם? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּשְּׁלִישִׁי"! {{הע-שמאל|בין הזאת היום השלישי וההזאה ביום השביעי אין היררכיה, כי מחד הזאת השלישי קרובה יותר לטומאה, ומאידך הזאת השביעי משלימה את מערכת ההזאות; לכן נאלץ הכתוב לומר "'''ביום''' השלישי '''וביום''' השביעי".}}יָכוֹל תְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּלַּיְלָה? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי". יָכוֹל תְּהֵא הַזָּיַת שְׁלִישִׁי קְבוּעָה בַּיּוֹם, אֲבָל הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא קְבוּעָה בַּלַּיְלָה? וַהֲלֹא אוֹמֵר: וְכִי דִּין הוּא? הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּאָה בַּשְּׁלִישִׁי וְנֶאֶמְרָה הַזָּאָה בַּשְּׁבִיעִי, מַה מָּצִינוּ שֶׁהַזָּיַת שְׁלִישִׁי קְבוּעָה בַּיּוֹם – אַף הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא קְבוּעָה בַּיּוֹם! קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם שְׁלִישִׁי, שֶׁאֵין הַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁתַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת, הֲרֵי הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם; שְׁבִיעִי, שֶׁהַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁלֹּא תַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּשְּׁלִישִׁי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לַטֻּמְאָה; תֹּאמַר בַּשְּׁבִיעִי, שֶׁאֵינוֹ סָמוּךְ לַטֻּמְאָה אֶלָּא סָמוּךְ לַטָּהֳרָה? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי"; יִלָּמֵד שְׁלִישִׁי מִשְּׁבִיעִי: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּשְּׁבִיעִי וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּשְּׁלִישִׁי, מַה מָּצִינוּ שֶׁהַזָּיַת שְׁבִיעִי קְבוּעָה בַּיּוֹם – אַף הַזָּיַת שְׁלִישִׁי תְּהֵא קְבוּעָה בַּיּוֹם! קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם שְׁבִיעִי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לְטָהֳרָתוֹ, הֲרֵי הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם; שְׁלִישִׁי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לַטֻּמְאָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּשְּׁבִיעִי, שֶׁהַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁלֹּא תַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת – תֹּאמַר בַּשְּׁלִישִׁי, שֶׁאֵין הַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁתַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי". {{הע-שמאל|ההזאות אינן דווקא מיד ביום השלישי מהטומאה, וכן הזאת היום השביעי יכולה להתעכב גם למועדים מאוחרים יותר, אבל אין הטמא נטהר בלי ההזאות.}}"'''הוּא יִתְחַטָּא בוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי'''", יָכוֹל סָמוּךְ לַמִּיתָה? אָמַרְתָּ שׁוּב "בַּשְּׁלִישִׁי". אִם לוֹמַר שְׁלִישִׁי שֶׁהוּא סָמוּךְ לַמִּיתָה – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "שְׁלִישִׁי"? שֶׁאֲפִילּוּ רָחוֹק מִן הַמִּיתָה! יָכוֹל הַזָּיַת שְׁלִישִׁי תְּהֵא רְחוֹקָה מִן הַמִּיתָה, אֲבָל הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא סְמוּכָה לַשְּׁלִישִׁי? אָמַרְתָּ שׁוּב "בַּשְּׁבִיעִי"; אִם לוֹמַר שְׁבִיעִי שֶׁהוּא סָמוּךְ לַשְּׁלִישִׁי – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם שְׁבִיעִי? אֲפִילּוּ רָחוֹק מִן הַשְּׁלִישִׁי! יָכוֹל אִם לֹא הֻזָּה טָהוֹר? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "אִם לֹא יִתְחַטָּא... לֹא יִטְהָר"! {{הע-שמאל|ההזאה נעשית בזריקה של המים ולא בנגיעה בגוף המיטהר.}}יָכוֹל שֶׁבָּא לְטַעֲנוֹ זְרִיקָה וְחִטּוּי? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "כִּי מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו", זְרִיקָה אָמַרְתִּי לְךָ, לֹא חִטּוּי! יָכוֹל שֶׁבָּא לְהַכְשִׁיר חִטּוּי כִּזְרִיקָה? אָמַרְתָּ: "וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי". בְּהַזָּיָה הוּא טָהוֹר, אֵינוֹ טָהוֹר בְּאֶצְבַּע! }} ===פסוק יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה עוסקת בכפילות, לכאורה, בין פס' יג לפס' כ. היא מראה שאין ללמוד מהמשכן למקדש או ההפך, כי למשכן ולמקדש יש צדדים חמורים זה לעומת זה: המשכן וכליו נמשחו בשמן המשחה ע"י משה והמקדש לא, ומצד שני קדושת המקדש חמורה כי היא חלה לעולם.}}"'''אֶת מִשְׁכַּן ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''", הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּשְׁכָּן וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּקְדָּשׁ: מַה מָּצִינוּ טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּשְׁכָּן חַיָּב כָּרֵת – אַף טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ חַיָּב כָּרֵת! קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִשְׁכָּן, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת שָׁעָה, אִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה הֲרֵי זֶה עָנוּשׁ כָּרֵת – מִקְדָּשׁ, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם, אֵינוֹ דִּין שֶׁאִם נִכְנַס בְּטֻמְאָה יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּמִּשְׁכָּן, שֶׁהוּא מְקַבֵּל הַזָּיָה – תֹּאמַר בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל הַזָּיָה? אָמַרְתָּ "'''מִקְדַּשׁ ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''": יִלָּמֵד מִשְׁכָּן מִמִּקְדָּשׁ: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּקְדָּשׁ וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּשְׁכָּן – מַה מָּצִינוּ טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ חַיָּב כָּרֵת – אַף טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּשְׁכָּן חַיָּב כָּרֵת. קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִקְדָּשׁ, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל הַזָּיָה, אִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה הֲרֵי הוּא עָנוּשׁ כָּרֵת – מִשְׁכָּן, שֶׁמְּקַבֵּל הַזָּיָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁאִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם – תֹּאמַר בַּמִּשְׁכָּן, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת שָׁעָה? אָמַרְתָּ "'''אֶת מִקְדַּשׁ ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''" {{ממ|במדבר|יט|כ}}! {{הע-שמאל|כל הקטע בסוגריים, אינו בגירסת הגניזה וכנראה אינו מספרי זוטא. עונש הכרת לנכנס טמא בזדון למקדש כולל הפרדה של גורלו מגורל שאר הציבור, ואינו מקרין עליהם; וראו לדוגמא גם לעיל [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ט#פסוק יב|בדרשה לפרק ט פס' יב.]]}}<small>("'''ונכרתה הנפש ההיא'''" – מזידה. "'''מישראל'''" – וישראל בשלום.</small> {{הע-שמאל|כאמור לעיל פס' יב, הזאת המים על הטמא נעשית בלי לגעת בגופו. עונש הכרת לנכנס בטומאה במזיד למקדש חל גם על דרגות טומאה נמוכות יותר: על מי שהתחיל בתהליך הטיהור והוזה פעם אחת, על מי שלא טבל לאחר שהוזה, על טבול יום ועל מחוסר כיפורים.}}<small>"'''כי מי נידה לא זורק עליו'''" – זה הוא שאמרנו 'זריקה אמרתי, לא חיטוי!' "'''טמא יהיה עוד טומאתו בו'''", הא למדנו שטמא שנכנס למקדש במזיד – שהוא בהיכרת. וכן הוא אומר "ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה",)</small> וְאֵין בַּמַּשְׁמָע אֶלָּא {{ב|מִי שֶׁלֹּא הֻזָּה כָּל עִקָּר|שנאמר "ולא יתחטא"}}. כְּשֶׁאָמַר "'''טָמֵא'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְלֹא שָׁנָה. "'''טָמֵא יִהְיֶה'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְלֹא טָבַל. "'''עוֹד'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְלֹא הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ! "'''טֻמְאָתוֹ בּוֹ'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְהֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ – וְלֹא הֵבִיא כִּפּוּרָיו; הָא רִבִּיתִי לְכֻלָּן [בַּעֲשֵׂה וּבְלֹא תַעֲשֶׂה, בַּהֲבָאת חַטָּאת וּ]בְּהִכָּרֵת! }} ===פסוק יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מרבה סוגי טומאות שונים, ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב|אהלות ב א-ד,]] כדעת ר' עקיבא. לגבי שיעור "מלוא מקדח" ראו [[ביאור:משנה כלים פרק יז#משנה יב|כלים יז יב]].}}'''"זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בָּאֹהֶל"''', אִם לוֹמַר 'אָדָם' – פְּרָט לִנְבֵלָה – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "אָדָם"? לְרַבּוֹת דָּבָר אַחֵר שֶׁיְּטַמֵּא כְּמֵת שָׁלֵם. אֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה? הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת וַחֲצִי לֹג דָּם וַחֲצִי קַב עֲצָמוֹת, וְאֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי, וְרֹבַע עֲצָמוֹת מֵרֹב הַבִּנְיָן, וְרֹבַע עֲצָמוֹת מֵרֹב הַמִּנְיָן, וְרֹבַע מֵרֹב גִּדּוּלֵי גְּוִיָּה – הֲרֵי אֵלּוּ מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וּבָאֹהֶל. וְאֵלּוּ מְטַמְּאִים בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וְאֵין מְטַמְּאִים בָּאֹהֶל: עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, וְאֶרֶץ הָעַמִּים, וּבֵית הַפְּרָס, וְאֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁאֵין עֲלֵיהֶם בָּשָׂר כָּרָאוּי. הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת שֶׁחָסְרוּ; כַּמָּה חִסָּרוֹן בַּשִּׁדְרָה? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁתֵּי חֻלְיוֹת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: חֻלְיָא אַחַת. וּבַגֻּלְגֹּלֶת? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְלֹא מַקְדֵּחַ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: {{ב|[כְּדֵי שֶׁיִּנָּטֵל מִן הַחַי וְיָמוּת. מְלוֹא מַקְדֵּחַ שֶׁאָמְרוּ]|השלמה על פי המשנה}} מְלֹא מַקְדֵּחַ שֶׁל לִשְׁכָּה, שֶׁהוּא כְּפוּנְדְיוֹן הָאִיטַלְקִי וּכְסֶלַע נֵירוֹנִית, וּמְלֹא (עקבו) [נוּקְבּוֹ] שֶׁל עֹל הַשָּׁרוֹנִי. {{הע-שמאל|גם אם המוות לא היה באוהל, אלא הכניסו את הגופה לאוהל אחרי המוות – האוהל ותכולתו נטמאים. ואם אחר כך נכנס לשם אדם או כלי – גם הם נטמאים. אם יש יציאה מהאוהל, ובה נמצא אדם או כלים – האדם והכלים נטמאים גם הם; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ו|אהלות ג ו,]] אבל אין הטומאה יוצאת מהפתח החוצה. עצם הכוונה להכנס לאוהל ("מרחוק") עדיין אינה מטמאת, אבל אם הכניס לאוהל המת אפילו חלק מגופו ("מקצתו") – האדם הנכנס טמא. הטומאה אינה נשארת באוהל או בקבר אחרי שהמת פונה ממנו, ולכן אם נכנס לאוהל אדם לאחר שהמת הוצא משם הוא אינו נטמא. כוך קבורה שאין בו פותח טפח (בלשון המשנה "נפש אטומה"), הנוגע בו טמא טומאת ערב (לא שבעה ימים) – מכל כיוון שנכנס למערת הקבורה; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|ספרי קכו]] [[ביאור:משנה אהלות פרק ז#משנה ב|ואהלות ז ב.]] ר' יוסי לומד שקבר חדש אינו מטמא, כי רק המת מטמא באמצעותו – מהכפילות "בקבר", ור' עקיבא מסיק זאת מטומאת האהל.}}הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבָאֹהֶל וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא. '''"כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל"''' – בָּאִין לוֹ וּמְבִיאִין אֵלָיו; [אֵי] זֶה הָאֹהֶל שֶׁבָּאִין לוֹ וּמְבִיאִין אֵלָיו? אָמְרוּ: מַכְנֶסֶת הִיא הָאִשָּׁה אֶת הַנֵּפֶל בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. '''"הַבָּא אֶל הָאֹהֶל"''' שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּית בִּיאָה – בֵּית בִּיאָתוֹ מְטַמְּאָה, {{ב|[וְאֵינוֹ מְטַמֵּא]|הגהה על פי פירוש 'זית רענן'}} מֵאֲחוֹרָיו. אֹהֶל שֶׁאֵין לוֹ בֵּית בִּיאָה – אֵין בֵּית בִּיאָתוֹ מְטַמֵּא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מֵאֲחוֹרָיו. אִם קוֹרֵא אֲנִי "הַבָּא אֶל הָאֹהֶל", יָכוֹל מֵרָחוֹק? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל". אִי "וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל" – בְּכֻלּוֹ; מִנַּיִן אֲפִילּוּ בְּמִקְצָתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר בָּאֹהֶל"! '''"כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל"''' – מָה הָאֹהֶל, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּפְנָה מִשָּׁם; אַף הַקֶּבֶר, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּתְפַּנָּה מִשָּׁם. מָה אֹהֶל סָתוּם, {{ב|הַנּוֹגֵעַ בּוֹ|מבחוץ}} מִכָּל צְדָדִין טָמֵא – אַף קֶבֶר סָתוּם, הַנּוֹגֵעַ בּוֹ מִכָּל צְדָדִין {{ב|טָמֵא|טומאת ערב}}. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "הַנּוֹגֵעַ בַּקֶּבֶר", יָכוֹל אַף {{ב|בְּקֶבֶר חָדָשׁ|שעדיין לא נקבר בו אדם}}? אָמַר שׁוּב "בַּקֶּבֶר"! אָמַר לֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא: אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר בְּקֶבֶר חָדָשׁ, אֶלָּא בְּקֶבֶר שֶׁהַמֵּת בּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר "וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל", מָה {{ב|אֹהֶל|טמא}}, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁנִּפְנָה! [אַף הַקֶּבֶר, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּתְפַּנָּה!] {{הע-שמאל|את הדרשה הזאת לומד ר' יצחק [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|בספרי קכו]] מהשוואה לבית המנוגע. כאן לומדים זאת מהביטוי "התורה". מנגד עומד המיעוט מהמילה "זאת". וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ח|אהלות ח א.]] הדרשה מרחיבה את המונח "אהל", וראו [[ביאור:משנה מסכת אהלות|במבוא למסכת אהלות]] את משמעות ההרחבה הזאת.}}'''"הַתּוֹרָה"''', תּוֹרַת הָאֹהֶל – תּוֹרַת כָּל הַמַּאֲהִילִין! אֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה? הַבָּתִּים, הַבּוֹרוֹת [הַשׁוּחִים] וְהַמְּעָרוֹת, (הַמִּנְהָרוֹת וְהַשְּׁכֵנִים) [הַגִּהוּרִים וְהַשִּׁנַּנִּים], וְהַשְּׁקָפִין וְהַסְּלָעִים, וְכֹתֶל שֶׁהֻטָּה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה {{ב|שֶׁהֻטָּה מֵאֵלֶיהָ|כותל שהוטה ולא נבנה נטוי, והמת מתחתיו}}? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ח#משנה ד|אהלות ח ד-ה:]] כלי עבודה גדולים חוצצים בפני הטומאה, צמחים התלושים מהקרקע חוצצים בפני הטומאה; אבל אם הם עדיין מחוברים אליה – לא; וראו שם גם לעניין חפצים ובעלי חיים המתעופפים באויר, שאינם נחשבים אהל, וכן קרח וכו', העומדים להתמוסס.}}שֶׁאָמְרָה '''"תּוֹרָה"''' – רִבָּה זְרָעִים וִירָקוֹת הַתְּלוּשִׁין מִן הַקַּרְקַע, שֶׁהֵן חוֹצְצִין בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בִּזְמַן שֶׁהֵן מְחֻבָּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". שֶׁאָמְרָה '''"תּוֹרַת"''' – רִבָּה [יָם], נָפָה וּכְבָרָה, וְנֶפֶשׁ (וְהַפֻּלְחָן) [וְהַפּוּחְלָץ], וְהַפַּלְצוּר, וּמִתּוּחֵי מִטָּה, וְהַמִּשְׁפָּלוֹת – שֶׁהֵן חוֹצְצִין בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בִּזְמַן שֶׁהֵן מְבִיאִין? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". שֶׁאָמַר '''"תּוֹרַת"''' – רִבָּה עֵדֶר רְחֵלִים, עֵדֶר גְּמַלִּים, וּמְכוֹנוֹת חַיָּה וָעוֹף. (שֶׁמּוּכָן) [שֶׁשָּׁכַן], אֶת מָה מְרַבֶּה? חַיָּה דּוֹלֶגֶת, וְעוֹף הַפּוֹרֵחַ, וְטוֹלִית הַמְּנַפְנֶפֶת, וּסְפִינָה שֶׁהִיא שָׁטָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". אֶת מָה מְרַבֶּה? (בצת) [כִּפַּת] הַמַּיִם, וְכִפַּת הַשֶּׁלֶג, וְהַבָּרָד, וְהַגְּלִיד, וְהַכְּפוֹר? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת"! }} ===פסוק טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|תכולת הכלים השונים נטמאת באוהל המת, חוץ מכלי חרס וכלי מלח שהיו מכוסים בצמיד פתיל, וכן כלים שאינם מקבלים טומאה, כגון כלי גללים וכלי אבן וכו'. בית הלל דרשו זאת מ"כל כלי", ובית שמאי רצו ללמוד זאת מקל וחומר, אבל בית הלל פסלו את הק"ו; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק י|כלים י א]] [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|וספרי קכו.]]}} '''"וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ"''', הַכֵּלִים נִצּוֹלִים בְּצָמִיד פָּתִיל, וְאֵין הַקַּרְקַע נִצּוֹל בְּצָמִיד פָּתִיל. אֵלּוּ כֵּלִים נִצּוֹלִים בְּצָמִיד פָּתִיל? כְּלִי חֶרֶשׂ, וּכְלִי {{ב|נֶתֶר|מלח}}. {{ב|כְּלִי גְּלָלִים|מניין גם}}, וּכְלִי אֲבָנִים, וּכְלִי אֲדָמָה, וּכְלִי חַרְסִית? תַּלְמוּד לוֹמַר "כְּלִי... וְכֹל כְּלִי" לְרַבּוֹתָם – דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל. אָמַר לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי: וּמַה כְּלִי חֶרֶס וּכְלִי נֶתֶר, שֶׁהֵן מְקַבְּלִין טֻמְאָה, הֲרֵי הֵן מַצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל; אֵלּוּ, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהוּ מַצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל? {{הע-שמאל|אלמלא הפסוק היה מקום להניח שדווקא כלי חרס מצילים בצמיד פתיל, כי דווקא הם עשויים להיטמא; שהרי החמור אינו נטמא, ואילו האוכף שלו נטמא מיד עם כניסתו לבית המנוגע, ואילו אדם שנכנס לשם – הוא נטמא מיד אבל יכול להציל את בגדיו מטומאה אם יצא מהבית בפחות מזמן אכילת פרס; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יג#משנה ט|נגעים יג ט.]] המסקנה היא שדווקא מפני שהנכנס לבית נטמא בעצמו – הוא יכול להציל חפצים שונים מטומאה.}}(אָמְרוּ חֲכָמִים לְבֵית שַׁמַּאי, אָמַר לוֹ:) [אָמְרוּ, הָיוּ תַּלְמִידִים {{ב|אֲדוּמִים|מדרום יהודה}} לְבֵית שַׁמַּאי בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה. אָמְרוּ לָהֶן:] צְאוּ וּרְאוּ, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טֻמְאָה – יָפֶה לְהַצִּיל! וְכֹל שֶׁאֵין לוֹ טֻמְאָה – {{ב|[לֹא]|הגהה על פי הקטע הבא}} יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל! הֲרֵי חֲמוֹר שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת הַמְנֻגָּע, שֶׁמָּא אֵין כֵּלָיו טְמֵאִים מִיָּד? הֲרֵי אָדָם שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת הַמְנֻגָּע, שֶׁמָּא אֵינוֹ טָמֵא עַד שֶׁיִּשְׁהֶא בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס? אָמְרוּ לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טֻמְאָה – יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל; וְכֹל מִי שֶׁאֵין לוֹ טֻמְאָה – לֹא יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל! {{הע-שמאל|מדובר על מחט וטבעת טהורים שנמצאו בחבית שהיתה סגורה בצמיד פתיל באהל המת; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ט|כלים ט א.]] אם נמצאו בתוך החבית – הם טהורים. אם נמצאו במכסה שהוסר מהחבית הם עדיין טהורים, אבל אם נמצאו מחוץ לחבית לאחר פתיחתה הם טמאים.}} אֵין בַּמַּשְׁמָע, אֶלָּא בִּזְמַן {{ב|שֶׁהוּא|מחט או טבעת}} בְּתוֹךְ הֶחָבִית; מִנַּיִן אֲפִילּוּ בְּתוֹךְ מְגוּפָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכֹל כְּלִי". יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁהוּא בְּתוֹךְ מְגוּפָה; (בְּתוֹךְ אֲוִירָהּ שֶׁל חָבִית מִנַּיִן) [וּמִנַּיִן אֲפִילוּ בְּתוֹךְ מְגוּפָה {{ב|לְמַעְלָה|מחוץ}} מֵאֲוִירָהּ שֶׁל חָבִית?] תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכֹל כְּלִי". (מִנַּיִן אַתָּה) [יָכוֹל שֶׁאֲנִי] מְרַבֶּה מִכְּנֶגֶד הַשָּׂפָה (וְלִפְנִים) {{ב|[וְלַחוּץ]|מעל החבית שנפתחה. השורה הזו על פי הגהת אפשטיין}}? תַּלְמוּד לוֹמַר "טָמֵא"! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק י#משנה ב|כלים י ב.]] לעניין המאור (חלון לתאורה) ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק יג|אהלות יג א-ד:]] אם יש שימוש לחור שבקיר, שיעור החור תלוי בדרך שבה נעשה: אם החור המקורי נעשה בידי אדם למאור ונסתם בחלקו – מחמירים ומטמאים גם חור קטן, המכונה "שיירי המאור". אם החור נוצר מעצמו, כגון בגלל קורוזיה או בגלל טעות בבניה – שיעורו לדעת בית הלל גדול יותר – כפותח טפח, ולדעת בית שמאי שיעורו כלשהו. לעניין החור שבדלת ראו שם משנה ג, שם מוחלפים שמות החולקים; כאן מודים גם בית שמאי שהשיעור הוא פותח טפח, כי מטרת החור היא שיוכלו להכניס לתוכו מפתח.}}[בַּמֶּה מַקִּיפִין בְּצָמִיד וּפָתִיל? בְּסִיד וּבְגִבְסַס וּבְטִיט וּבְצּוֹאָה, בְּשַׂעַף] (בְּשֶׁפֶךְ) וּבְשָׂרָף בְּשַׁעֲוָה וּבְזֶפֶת וּגִסְטְרוֹן. "פָּתוּחַ", כָּל הַפָּתוּחַ לְצֹרֶךְ – טָמֵא. מִכָּאן אָמְרוּ: כָּל הָעוֹשֶׂה מָאוֹר בַּתְּחִלָּה שִׁעוּרוֹ כִּמְלֹא מַקְדֵּחַ גָּדוֹל שֶׁל לִשְׁכָּה. שְׁיָרֵי הַמָּאוֹר; אֵלּוּ הֵן שְׁיָרֵי הַמָּאוֹר... הָעוֹשֶׂה פֶּתַח בֵּינָהּ לְבֵין בֵּיתָהּ, בֵּינָהּ לְבֵין חֲבֶרְתָּהּ, לְהַשְׁמִיעַ אֶת הַקּוֹל וּלְהַדְלִיק אֶת הַנֵּר – שִׁעוּרוֹ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. הַדֶּלֶת שֶׁשִּׁיֵּר בָּהּ הֶחָרָשׁ, בֵּין מִלְּמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן בֵּין מִן הַצְּדָדִין, אוֹ שֶׁפְּתָחַתּוּ הָרוּחַ, אוֹ שֶׁהֵגִיפוֹ וְלֹא מֵרְקוֹ - שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. הַחוֹר שֶׁבַּדֶּלֶת – שִׁעוּרוֹ מְלֹא אֶגְרוֹף, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. {{ב|גַּרְדִּי|אורג}} שֶׁחָפַר מְלֹא קָנֶה, וְכֵן לְכַר אוֹ לְ{{ב|אִסְפָּטִי|כלי אריגה}} – שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. אָמְרוּ לָהֶן בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: חוֹר הַדֶּלֶת מַהוּ? אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. אָמְרוּ: מַה שּׁוֹנֶה? אָמְרוּ לָהֶן: שֶׁזֶּה עָשׂוּי לְצֹרֶךְ וְזֶה אֵינוֹ עָשׂוּי לְצֹרֶךְ. {{הע-שמאל|הדין של תנור מטוייח דומה לדיני החור בקיר או בדלת: גם כאן מבחינים בין מקומות שלא טוייחו בכוונה בידי אדם לבין מקום לא מטוייח שנוצר מעצמו ע"י נשירת הטיח; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ה#משנה ח|כלים ה ח,]] שהתנור המטוייח שיש חול בין החרס שלו ובין הטיח – חסין מפני הטומאה. לעניין החור בעין התנור (בתחתיתו שממנה מוציאים את האפר) ראו [[ביאור:משנה כלים פרק ט#משנה ח|כלים ט ח,]] שם נוספה מחלוקת חכמים ור' יהודה האם הכוש (המצת של התנור) דולק או אינו דולק; אם החור לפחות בגודל האמור – התנור והחבית פסולים לשימוש ולכן אינם מקבלים טומאה.}} בְּלוֹיֵי הַכְּתָלִים שֶׁחֵרְרוּם שְׁרָצִים אוֹ שֶׁאֲכָלַתּוּ מַלַּחַת – שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. מִי שֶׁהָיָה טָח בַּתַּנּוּר וְשִׁיֵּר בּוֹ – הֲרֵי זֶה כָּל שֶׁהוּא; וּבִזְמַן שֶׁפֵּרַע מֵעַצְמוֹ – שִׁעוּרוֹ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. תַּנּוּר שֶׁנִּקַּב מֵעֵינוֹ – שִׁעוּרוֹ מְלֹא חוּט תְּמָרָה כָּפוּל, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְלֹא כּוּשׁ דּוֹלֵק. נִקַּב מִצִּדּוֹ – שִׁעוּרוֹ מְלֹא (צִדּוֹ) [כּוּשׁ] דּוֹלֵק; נִכְנָס מִן הַצַּד – נִכְנָס, מִן {{ב|הָאֶמְצַע|מלמעלה}} – אֵינוֹ נִכְנָס. רַבִּי (יִשְׁמָעֵאל) [שִׁמְעוֹן] אוֹמֵר: בָּאֶמְצַע נִכְנָס, מִן הַצַּד אֵינוֹ נִכְנָס. [מְגוּפַת חָבִית שֶׁנִּקְּבָה – שִׁעוּרָהּ מְלֹא מִצָּה שֶׁל קָנֶה, מִן הַצַּד נִכְנָס וּמִן הָאֶמְצַע אֵינוֹ נִכְנָס. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִן הָאֶמְצַע נִכְנָס וּמִן הַצַּד אֵינוֹ נִכְנָס.] מְגוּפַת חָבִית שֶׁנִּקְּבָה – שִׁעוּרָהּ מְלֹא (מִידָּה) [מִצָּה] שֶׁל שִׁיפוֹן; מִן הַצַּד נִכְנָס, מִן הָאֶמְצַע אֵינוֹ נִכְנָס. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִן הָאֶמְצַע נִכְנָס, מִן הַצְּדָדִין אֵינוֹ נִכְנָס. {{הע-שמאל|מכסים של כדי נוזלים שיש בהם חור כלשהו או שנסדקו – נפסלו לשימוש והם ותכולתם טהורים, למרות שאין להם צמיד פתיל. כלומר השמן שבכד טהור אם הוא בכלי סגור היטב בצמיד פתיל – וכן בכלי מכוסה במכסה סדוק. הוא נטמא במצבי הביניים: אם הוא בכד פתוח או בכד המכוסה במכסה שלם בלי צמיד פתיל; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ג|כלים ג א.]]}}כִּסּוּי כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן וְכִסּוּיֵי טְפִיחֵי – הֲרֵי אֵלּוּ כָּל שֶׁהֵן. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הוֹאִיל וְנֶאֱמַר "צָמִיד פָּתִיל", מָה אֲנִי מְקַיֵּם "פָּתוּחַ"? לְרַבּוֹת אֶת הַסָּדוּק. }} ===פסוק טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אדם שהאהיל על המת למדנו מ"כל הבא אל האוהל" (פס' יד). אם גופת המת האהילה על הטהור שהיה מתחתיה – גם אז האדם טמא, שנאמר "יטמא שבעת ימים".}}אֵין בַּמַּשְׁמָע אֶלָּא אָדָם מַאֲהִיל עַל מֵת – טָמֵא; וּמִנַּיִן אָדָם שֶׁהֶאֱהִיל עָלָיו הַמֵּת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים"'''. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]] בניגוד למשנה, הדרשה שלפנינו מחמירה גם בדופק דופקין. הגולל הוא האבן שעל המת, וכן האבן הסותמת את כוך הקבורה וכן האבן הסותמת את מערת הקבורה בכלל. הדופק הוא האבן המחזיקה את הגולל.}}'''"פְּנֵי הַשָּׂדֶה"''' – זֶה פִּתְחוֹ שֶׁל קֶבֶר; '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – לְרַבּוֹת הַגּוֹלֵל; '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – לְרַבּוֹת הַדּוֹפֵק; '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – לְרַבּוֹת דּוֹפֵק אַחַר דּוֹפֵק! '''"בַּחֲלַל חֶרֶב"''' – בְּחָלָל שֶׁדַּרְכּוֹ לֵיהָרֵג בְּחֶרֶב, פְּרָט לְאִשָּׁה שֶׁמֵּת עֻבָּרָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ. {{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשה לפס' יא.}}וּמִנַּיִן אַף חֲכָמָה שֶׁהוֹשִׁיטָה יָדָהּ לְתוֹךְ מֵעֶיהָ שֶׁל אִשָּׁה תְּהֵא טְמֵאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כָּל הַנֹּגֵעַ"''' (פס' יג). יָכוֹל כָּל הַיָּמִים שֶׁהַחֲכָמָה טְמֵאָה אַף הָאִשָּׁה תְּהֵא טְמֵאָה? אָמַרְתָּ '''"הוּא יִתְחַטָּא"''', (פס' יב) – פְּרָט לָזֶה! {{הע-שמאל|למחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד:]] ר' אליעזר מטמא גם את הנושא את הגולל, ולא רק את הנוגע בו או את הנמצא עם הגולל באוהל. לדעתו ניתן להסיק בקל וחומר מטומאת נבלה, שמטמאת במגע ובמשא: כיוון שטומאתה קלה מטומאת הדופק, המטמא גם באוהל – הרי שגם הוא מטמא במשא; וראו [[ביאור:תוספתא/אהלות/ג#ד|תוספתא אהלות ג ד.]]}}'''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – מִשּׁוּם מַגָּע הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשָּׂא, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשָּׂא, מִקַּל וָחֹמֶר מִנְּבֵלָה; אָמְרוּ לוֹ: לֹא! אִם אָמַרְתָּ בִּנְבֵלָה, שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא לְאַחַר פְּרִישָׁה, תֹּאמַר בַּגּוֹלֵל, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא לְאַחַר פְּרִישָׁה? {{הע-שמאל|ר' יהושע סבור שסוכה הפתוחה למערת הקבורה אמנם טמאה ומה שבתוכה נטמא מהאוהל שבסוכה, אבל המסיט אותה אינו נטמא. בכך הוא רואה תקדים לטענה שיש טמאים במגע ובאוהל ולא במשא, ובאותה קטגוריה הוא מונה את הגולל והדופק, וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד;]] אבל ר' אליעזר חולק גם כאן, וטוען שהסוכה טמאה טומאת אהל - וגם במשא, ושהמסיט את הסוכה הנטויה על הקברים נטמא.}} אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: וַהֲלֹא סֻכָּה שֶׁהִיא עַל פִּתְחוֹ שֶׁל קֶבֶר, מַהוּ? אָמַר לוֹ: מַה הִיא? – אַגִּיד לְךָ: סֻכָּתְךָ מַה הִיא? אִם יֵשׁ לָהּ {{ב|פֶּתַח|חוץ מהיציאה לקברים}} – הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה, וְאִם לָאו – הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה! {{הע-שמאל|ר' עקיבא סבר שר' אליעזר למד מדין המטמא במגע אל דין הנושא, וטען שאי אפשר ללמוד כך כי יש דברים המטמאים רק במגע ולא במשא; אבל ר' אליעזר הסביר לו שאת טומאת המשא של הגולל והדופק הוא לומד מכך שהם מטמאים באהל, וטומאת אהלים נדירה יותר מטומאת משא, שהרי זבים וזבות, נידות ויולדות טמאים טומאת משא ולא טומאת אהל!}}נִסְתַּלֵּק רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְקָפַץ רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ: אַתָּה אוֹמֵר, אֶת מִי רִבְּתָה תוֹרָה: טֻמְאַת מַגָּע אוֹ טֻמְאַת מַשָּׂא? בּוֹא וּרְאֵה, שֶׁרִבְּתָה תוֹרָה טֻמְאַת מַגָּע מִטֻּמְאַת מַשָּׂא, שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא: הַגּוֹלֵל, וְהַדּוֹפֵק, הַבֶּגֶד שֶׁל מֵת – {{ב|מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא.|אבל לשיטת ר' אליעזר שלוש הדוגמאות הללו מטמאות גם במשא.}} וְאִם מְטַמֵּא הַגּוֹלֵל בְּמַגָּע, מְרֻבֶּה – יְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, מְמֻעָט? אָמַר לוֹ: אַתָּה אוֹמֵר אֶת מִי רִבְּתָה הַתּוֹרָה: אוֹ טֻמְאַת מַגָּע, אוֹ טֻמְאַת מַשָּׂא אוֹ טֻמְאַת אֹהֶל? אֲנִי אוֹמֵר שֶׁרִבְּתָה הַתּוֹרָה טֻמְאַת מַשָּׂא מִטֻּמְאַת אֹהֶל, שֶׁהַרְבֵּה מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא וְאֵין מְטַמֵּא בְּאֹהֶל: זָבִין וְזָבוֹת יוֹכִיחַ! נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת מְטַמְּאוֹת בְּמַשָּׂא וְאֵין מְטַמְּאוֹת בְּאֹהֶל; אִם מְטַמֵּא הַגּוֹלֵל בְּאֹהֶל, הַמּוּעָט – לֹא יְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, הַמְרֻבֶּה? {{הע-שמאל|ר' אליעזר מודה שיש הגיון עקבי בדברי ר' עקיבא, שלדידו הגולל אינו מטמא במשא, כמו בגדי המת; אבל מבקש שיוכיח לו גם לפי שיטתו שלו, שלפיה בגדי המת מטמאים גם במשא. ר' עקיבא מנסה להוכיח כך: קנה נייד המונח מעל המשקוף והמת מתחתיו – גורם לכל הבית להיטמא (ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק יד#משנה ג|אהלות יד ג.]]) לדעת ר' עקיבא הקנה, המטמא באהל, אינו מטמא בהיסט ובמשא, והוא דימה את הקנה לגולל ולדופק; אבל ר' אליעזר כפר גם כאן, ולדעתו גם הקנה מטמא במשא, ולכן הוא ביקש הוכחה אחרת. וזאת הטענה של ר' עקיבא: טומאת הזב חמורה יחסית לטומאת המת, כי הזב מטמא משכב ומושב, והמת לא; אבל זב שהחזיק אדם טהור אינו מטמא אותו, אלא רק אם אחז הזב תרומה או מע"ש הם נפסלים; ראו [[ביאור:תוספתא/זבים/ה|תוספתא זבים ה א.]] האנומליה הזאת מוכיחה לדעת ר' עקיבא שכל ענייני הטומאה אינם ערוכים בדרך היררכית, ולכן אין מקום למסקנות של ר' אליעזר לעניין טומאת הגולל והדופק במשא.}} [אָמַר לוֹ: הֱשִׁיבֹתָ {{ב|עַל יָדֶיךָ|לפי שיטתך}}, הָשֵׁב עַל יָדַי! אָמַר לוֹ: אֲנִי מֵשִׁיב עַל יָדֶיךָ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִּכְפֹּר בִּי.] הַבַּיִת שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא. הַמּוֹסִיף יָדוֹ עַל הַמַּשְׁקוֹף מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא. [הַמַּכְנִיס יָדוֹ {{ב|עִם|מתחת}} הַמַּשְׁקוֹף, מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא.] {{ב|(עַל) [שָׁלַח] הַקָּנֶה וְהֵסִיט|הניח ידו על הקנה והסיט אותו}}? וְכָפַר זֶה בָּזֶה. {{ב|אָמַר לוֹ|ר' אליעזר לר' עקיבא}}: הֵשִׁיבוֹתָ עַל יָדֶיךָ, הֲשִׁיבֵנִי עַל יָדִי! אָמַר לוֹ: אֲנִי מֵשִׁיב עַל יָדְךָ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִּכְפֹּר בִּי; אָמַר לוֹ: אַתָּה כּוֹפֵר {{ב|שֶׁלֹּא יְטַמֵּא|הקנה}} בְּמַשָּׂא, וַאֲנִי כּוֹפֵר שֶׁלֹּא יְטַמֵּא בְּמַגָּע כָּל עִקָּר! וּמָה אִם הַזָּב, שֶׁיָּצָא מִתַּחְתָּיו מִשְׁכָּב לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים, לֹא יָצָא מִמֶּנּוּ מַגַּע כֵּלִים אֶלָּא לְטַמֵּא אֳכָלִין וּמַשְׁקִין – הַמֵּת, שֶׁלֹּא יָצָא מִתַּחְתָּיו מִשְׁכָּב לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יֵצֵא מִמֶּנּוּ מַגַּע כֵּלִים {{ב|[אֶלָּא]|ע"פ הורוביץ}} לְטַמֵּא אֳכָלִים וּמַשְׁקִים? {{הע-שמאל|ר' שמעון טוען שאין להשוות את טומאת המשא לטומאת המגע, שהרי כלים שהוסטו ע"י המת אינם נטמאים, אלא עדיף להשוות את טומאת האהל לטומאת מגע, והשוו לדבריו [[ביאור:תוספתא/אהלות/טו#ח|בתוספתא אהלות טו ח.]]}}אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: לֹא הָיִינוּ צְרִיכִים לְהִזָּדְקֵק לְכָךְ; אֶלָּא: הוֹאִיל וְאָדָם הַנּוֹגֵעַ בַּמֵּת טָמֵא, הַמַּאֲהִיל טָמֵא, וְהַמֵּסִיט טָמֵא, וְהַכֵּלִים הַנּוֹגְעִין בַּמֵּת טְמֵאִים, וּמַאֲהִילִין טְמֵאִין, וּמְסִיטִין {{ב|(טְמֵאִין) [טְהוֹרִים]|הגהה על פי משנה זבים ד,ו}} – מוּטָב לְהַקִּישׁ מַגָּע לְאֹהֶל, שֶׁכֵּן הוּא שָׁוֶה לַכֵּלִים כְּאָדָם וְלֹא לְהַקִּישׁוֹ לְמַשָּׂא, שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה לַכֵּלִים כְּאָדָם. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]] הדרשה חוזרת ומצטטת את המשנה, ומנסה להכריע את ההלכה כר' אליעזר מהמסורת שמביא ר' שמעון אחי עזריה, אבל ר' יהושע טוען גם הוא למסורת, שרק אם נדבק לגולל עפר מבית הקברות הוא מטמא במשא, ואילו גולל נקי אינו מטמא במשא; ואכן ר' יהודה תומך בטענה שאין להסיט את עפר בית הקברות במקל, כלומר הסטתו מטמאת אפילו אם לא נגעו בעפר.}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ מְטַמֵּא! אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲחִי עֲזַרְיָה: לָמָּה אַתֶּם דָּנִין? וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁהוּא טָמֵא! אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שִׁמְעוֹן אָחִי, אֵינִי יָכוֹל לְהַכְחִישְׁךָ, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתָּ סְתָם; וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי בְּפֵרוּשׁ: בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ תַּחְתָּיו עֲפַר קְבָרוֹת – מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, וְאִם לָאו – אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: כֵּן הָיִינוּ {{ב|מִתְקַלִּים|מתקשים}} בָּ{{ב|הָר הַזֶּה|דעת ר' יהושע}}: אֵין מְסִיטִין עֲפַר קְבָרוֹת [בָ{{ב|אָבָיִּן|אתי חפירה}}], וְאֵין מְסִיטִין עֲפַר בֵּית הַפְּרָס בְּמַקֵּל! {{הע-שמאל|מעשה המסייע לר' יהושע: הגברים הסיטו את הגולל ועשו את פסחיהם, מכאן שהסטת הגולל אינה מטמאת! המעשה מעיד כבדרך אגב שהנשים לא עשו באותה שנה את הפסח, והעדיפו שהגברים יעשו אותו בטהרה.}}רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מַעֲשֶׂה בְּבֵית דָּגוֹן שֶׁבִּיהוּדָה, שֶׁמֵּת שָׁם מֵת בְּעֶרֶב פֶּסַח, וְהָלְכוּ הַנָּשִׁים וְקָשְׁרוּ הַחֶבֶל בַּגּוֹלֵל וּמָשְׁכוּ אוֹתוֹ הָאֲנָשִׁים, וְנִכְנְסוּ הַנָּשִׁים וְקָבְרוּ אֶת הַמֵּת, וְהָלְכוּ הָאֲנָשִׁים וְעָשׂוּ אֶת פִּסְחֵיהֶם בְּטָהֳרָה! {{הע-שמאל|אם חזר למקום שבו התחיל את החריש, והתחיל לחרוש משם בכיוון הפוך, ונמצאה עצם אדם בתלם השני – התלם הראשון אינו בית הפרס; אם חרש שתי וערב ונמצאה עצם – כל השטח החרוש הוא בית הפרס; אם בין תלם למשנהו עבר חצי יום – המחרשה התנקתה כאילו ניער אותה, והחריש של הבוקר אינו בית הפרס; והשוו [[ביאור:משנה אהלות פרק יז|אהלות יז א-ב,]] שם לא מופיעה דעת בית שמאי.}}[רַבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר: בֵּית הַפְּרָס עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ עוֹשֶׂה! אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲחִי רַבִּי עֲזַרְיָה: לָמָּה אַתֶּם דָּנִין? וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה! אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שִׁמְעוֹן אָחִי, אֵינִי יָכוֹל לְהַכְחִישְׁךָ, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתָּ סְתָם; וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי בְּפֵרוּשׁ:] בִּזְמַן שֶׁחָרַשׁ כָּל הַמַּעֲנָה כְּאַחַת – הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה; חָרַשׁ חֲצִי מַעֲנָה, וְחָזַר וְחָרַשׁ מִמֶּנָּה וְלַחוּץ – אֵינוֹ עוֹשֶׂה. כֵּיצַד בֵּית הַפְּרָס [שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס?] שֶׁאָבַד קֶבֶר בְּתוֹכָהּ, חֲרָשָׁהּ צָפוֹן וְדָרוֹם, וְחָזַר וַחֲרָשָׁהּ מִזְרָח וּמַעֲרָב – זֶהוּ בֵּית הַפְּרָס שֶׁעוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס. כֵּיצַד בֵּית הַפְּרָס שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס? שָׂדֶה שֶׁאָבַד בָּהּ קֶבֶר, חֲרָשָׁהּ בַּשַּׁחַר וְחָזַר וַחֲרָשָׁהּ בֵּין הָעַרְבַּיִם – אֵינוֹ עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס. עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס אֲפִלּוּ בְּבִקְעָה גְּדוֹלָה, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: {{ב|אֲפִלּוּ מֵאָה אַמָּה.|אבל לא יותר.}} {{הע-שמאל|לדעת ר' אליעזר גם דופק דופקין (אבן המחזיקה אבן גדולה יותר, והיא מחזיקה את הגולל) טמא; רשב"ג חולק עליו בעניין זה; והשוו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד,]] כרשב"ג.}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא; אֵין לִי אֶלָּא הַגּוֹלֵל, מִנַּיִן לְרַבּוֹת דּוֹפֵק אַחַר דּוֹפֵק? שֶׁאִם יִמָּשֵׁךְ הָאַחֲרוֹן שֶׁבֵּינוֹ – הַשֵּׁנִי נוֹפֵל! אֶלָּא שֶׁהָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק טָמֵא, אֲבָל דָּפְקֵי דָּפְקִין טָהוֹר! }} ===פסוק יז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גם אשה יכולה לקדש את המים ע"י פיזור האפר עליהם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ה#משנה ד|פרה ה ד,]] דעת ר' יהודה. יש לפזר את אפר הפרה, ולא אדמה ממקום השריפה או סיד; אבל אם היו רגבי אדמה שיש בהם גם חלק מהאפר – יכולים לקדש בהם. הכלי של מי החטאת ("קלל") צריך להיות שלם, ואת האפר צריך אדם להניח בו בעצמו, ולא הרוח.}}'וְלָקַח' – '''"וְלָקְחוּ"''', אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה לְקַדֵּשׁ. '''"עָפָר"''' – פְּרָט לְסִיד; '''"מֵעֲפַר"''' – פְּרָט לְחַרְסִית. 'שְׂרֵפָה' – וְלֹא בִּזְמַן שֶׁנִּשְׁבַּר הַקָּלָל, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁפֵּרְחַתּוּ הָרוּחַ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהֵגִיפוּ וְלֹא מֵרְחוּ. וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה פֶּחָם שֶׁיֵּשׁ עָלָיו מִקְצָת עָפָר, שֶׁיִּכְתְּשֶׁנּוּ וְיַזֶּה מִמֶּנּוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת"'''! {{הע-שמאל|מי החטאת צריכים להיות ראויים לשתיה, ונובעים ממעיין – לא מי בור או באר; וראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח.]] לפסילת כלי המחובר לקרקע ראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ה#משנה ז|פרה ה ז.]]}}['''"וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים"''' – מַיִם שֶׁהֵן חַיִּים עֲלֵיהֶם. פְּרָט לִמְלוּחִים וְלִ{{ב|מְלוּגִין|מים חמים}} וְלִמְתוּקִין.] '''"מַיִם חַיִּים"''' – פְּרָט {{ב|לְמֵימֵי תַּעֲרֹבוֹת,|מים מכמה מקורות}} [{{ב|קַלִּרֹהֵָא|Kallirrhóē - מעיינות חמים ליד ים המלח}}]. ['''"מַיִם חַיִּים"''' – פְּרָט] {{ב|לְמֵימֵי מַשּׂוּאוֹת,|מים ששימשו לכביסה}} וְלַמַּבּוּעַ {{ב|(הַפּוֹסֶלֶת) [הַפּוֹסֵק]|מעיין שלעיתים מפסיק לנבוע}}. ['''"מַיִם חַיִּים"''' – פְּרָט {{ב|(לַכִּנּוּף) [לְנֶטֶף]|מים עומדים}} {{ב|וְלַמַּבּוּעַ הַחוֹלֵט|מים חמים כגון חמי טבריה}}! '''"אֶל כְּלִי"''' – בִּכְלִי מְקַדְּשִׁין, וְאֵין מְקַדְּשִׁין בְּקַרְקַע. מִכָּאן אָמְרוּ: מַכְתֶּשֶׁת שֶׁמְּחֻבֶּרֶת לַקַּרְקַע – אֵין מְמַלְּאִין בָּהּ, וְאֵין מְקַדְּשִׁין בָּהּ, וְאֵין מַזִּין מִמֶּנָּה, וְאֵין צְרִיכָה צָמִיד פָּתִיל, וְאֵין פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה, וְאֵינָהּ מַכְשֶׁרֶת אֶת הַזְּרָעִים; וּבִזְמַן שֶׁהִיא תְּלוּשָׁה מִן הַקַּרְקַע – מְמַלְּאִין מִמֶּנָּה וכו' עד וּמַכְשֶׁרֶת אֶת הַזְּרָעִים! }} ===פסוק יח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|את ההזיה עושים ע"י האיזוב, יש להשתמש במספיק מים כדי שיוכל לטבול בהם את האיזוב, ושישארו מים גם אחרי טבילת האיזוב. אין לשפוך את מי החטאת על האיזוב, אלא יש לטבול אותו בהם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב|פרה יב א-ב.]]}}'''"וְלָקַח אֵזוֹב"''' – בְּאֵזוֹב מַזִּין, וְלֹא בַּקֵּיסָם הַקָּשׁוּר בּוֹ. '''"וְטָבַל"''' – וְלֹא הַמַּסְפִּיג. '''"בַּמַּיִם"''' – וְלֹא הַמְעָרֶה; אָמְרוּ: מַסְפִּיגִין לִטְבִילָה וְאֵין מַסְפִּיגִין לְהַזָּיָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אֵין מַסְפִּיגִין לֹא לִטְבִילָה וְלֹא לְהַזָּיָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה י|פרה יב י.]] יכולה אשה לכוון את פעולת הקטן, בתנאי שהוא יעשה את כל שלבי ההזאה בעצמו; והשוו ליחסים בין כהן לחכם בענייני נגעים [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|בנגעים ג א;]] לעיל פס' יז ראינו שאשה יכולה לקדש את המים בזריית האפר, אבל היא אינה מורשית להזות על הטמאים.}}'''"אִישׁ טָהוֹר"''' – "אִישׁ" פְּרָט לְאִשָּׁה. אוֹ "אִישׁ" פְּרָט לְקָטָן? אָמַרְתָּ "טָהוֹר", לְרַבּוֹת אֶת הַקָּטָן! אָמְרוּ: מְסַעֶדֶת הָאִשָּׁה אֶת הַקָּטָן – וְהוּא מַזֶּה; אֲבָל לֹא תִּטְבֹּל אֶת הָאֵזוֹב וְתִתֵּן לוֹ. אִם טָבְלָה וְנָתְנָה לוֹ – הַזָּיָתוֹ פְּסוּלָה! ['''"וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל"''' – {{ב|זֶה הָאֹהֶל|אוהל יריעות}} שֶׁהוּא טָעוּן הַזָּיָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק א|אהלות א א;]] מה הוא האורך המקסימלי של שרשרת הטומאה? לדברי ר' יוסי ראו [[ביאור:תוספתא/אהלות/א|תוספתא אהלות א א.]]}}'''"וְעַל הַכֵּלִים"''' – אֵלּוּ הַכֵּלִים שֶׁהֵן טְעוּנִין הַזָּיָה.] '''"וְעַל כָּל הַכֵּלִים"''' – רִבָּה. אָדָם נוֹגֵעַ בְּכֵלִים נוֹגְעִים בְּמֵת, {{ב|(שיגעו) [שֶׁיָּגוּרוּ]| שיגררו, שייטמאו בנגיעה}} בְּכֵלִים אֲחֵרִים. (אינו) [מִכָּאן] הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: חֲמִשָּׁה מְטַמְּאִין בְּמֵת – אַרְבָּעָה טְמֵאִין טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. [אַרְבָּעָה טְמֵאִים בְּמֵת – שְׁלֹשָׁה טְמֵאִים טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. שְׁלֹשָׁה טְמֵאִים בְּמֵת – שְׁנַיִם טְמֵאִים טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב.] כֵּיצַד שְׁנַיִם? אָדָם הַנּוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה, אָדָם נוֹגֵעַ בּוֹ – טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. אָדָם בֵּין הַכֵּלִים – גּוֹרְרִים אַרְבָּעָה לְטֻמְאָה. וְכֵלִים בָּאָדָם – גּוֹרְרִים שְׁלֹשָׁה לְטֻמְאָה. וְאָדָם בָּאָדָם – גּוֹרְרִים שְׁנַיִם לְטֻמְאָה. חֹמֶר בָּאָדָם מִבַּכֵּלִים, וְכֵלִים מִבָּאָדָם: שֶׁהַכֵּלִים שְׁלֹשָׁה, וְאָדָם שְׁנַיִם. חֹמֶר בָּאָדָם: שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא בָּאֶמְצַע – הֵם אַרְבָּעָה, אֵינוֹ בָּאֶמְצַע – הֵם שְׁלֹשָׁה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: [כֹּל הַמִּטַּמֵּא בְּמֵת טֻמְאַת שִׁבְעָה – מִטַּמֵּא בְּזָב טֻמְאַת עֶרֶב,] כֹּל הַמִּטַּמֵּא בְּמֵת טֻמְאַת עֶרֶב – טָהוֹר בְּזָב מִכְּלוּם. }} ===פסוק יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אם הזבים וכו' הם גם טמאי מת – ניתן להזות עליהם ולטהר אותם מטומאת המת למרות שהם עדיין טמאים בטומאות אחרות. לעניין הכוונה ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה ב|פרה יב ב.]] הטבילה דומה לשקיעת השמש: היא צריכה להיות לכל הגוף בבת אחת, והשוו [[ביאור:ספרא/אמור#פרק ד|ספרא אמור פרק ד ז.]]}}'''"וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא"''' – כָּל הַטְּמֵאִין מְקַבְּלִין הַזָּיָה, כְּגוֹן זָבִין וְזָבוֹת, נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת. '''"וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא"''' – וְלֹא בִּזְמַן שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת עַל הַטָּמֵא. '''"וְרָחַץ בַּמַּיִם... וְטָהֵר בָּעָרֶב"''' – מָה עֶרֶב שֶׁהוּא בָּא כֻּלּוֹ, אַף הוּא כְּשֶׁיָּבֹא כֻּלּוֹ בַּמַּיִם – וְטָהֵר. }} ===פסוק כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אם נשארה בקלל רק רטיבות, ואין בו מים המספיקים להזאה – הרטיבות אינה מטמאת במשא אלא רק במגע. והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכט|ספרי קכט,]] שם חילקו בין טומאת אוכלין לטומאת גוף המזה ובגדיו.}}'''"וּמַזֵּה מֵי נִדָּה"''' – מַיִם שֶׁהֵן רְאוּיִין לְנִדָּה, לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים; וְלֹא מַיִם שֶׁאֵין בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה! מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵי הַנִּדָּה"'''? – רִבָּה מֵי חַטָּאת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה, שֶׁהֵן מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. 'הַנֹּגֵעַ' – '''"וְהַנֹּגֵעַ"''' – רִבָּה מֵי חַטָּאת שֶׁאֵין בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה, שֶׁהֵן מְטַמְּאִין בְּמַגָּע אֲבָל לֹא בְּמַשָּׂא. {{הע-שמאל| מי חטאת שעדיין לא הוזו ("לא עשו מצוותן") מטמאים את המזה שנטהר לחטאת, ונגע במים בידיו; אבל אם לא נגע בהם בידיו, אלא רק ברגליו או בשאר גופו – המזה טהור. ואילו אם נגע בהם כהן הטהור לתרומה - הוא נטמא; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ח|פרה ט ח.]] מי חטאת שעשו מצוותם (שהזו אותם), לדעת בית שמאי אינם מטמאים כלל, ראו [[ביאור:משנה עדיות פרק ה#משנה ג|עדיות ה ג;]] וראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה ד|פרה יב ד,]] שנראה מתאים לשיטתם. לדעת בית הלל, וכן כאן, המים אמנם אינם מטמאים כהן שנטהר לתרומה, אבל אם נגעו בידי המזה – הוא נטמא. מי חטאת שקפאו פסולים עד שיפשירו, כלומר הם פסולים זמנית. אם הכהן נגע בהם בידו – הוא טמא טומאת ידים, ואילו המזה מהם נשאר טהור.}}הֵעִיד רַבִּי חֲנִינָא מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה זְקֵנִים שֶׁבָּאוּ מִיהוּדָה וְאָמְרוּ: מֵי חַטָּאת שֶׁלֹּא עָשׂוּ מִצְוָתָן וְנִטְמְאוּ בְּאַב הַטֻּמְאָה – מְטַמְּאִין אֶת הַכֹּהֵן וְאֶת תְּרוּמָתוֹ, וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ, וּמְטַמְּאִים אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ. מֵי חַטָּאת שֶׁעָשׂוּ מִצְוָתָן וְנִטְמְאוּ בְּאַב הַטֻּמְאָה – מְטַמְּאִין אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַכֹּהֵן לֹא בְּיָדוֹ וְלֹא בְּרַגְלוֹ. בִּזְמַן שֶׁנִּפְסָלִים מִמֵּימֵי הַטְּלָלִים מִמֵּימֵי הַשְּׁלָגִים – מְטַמֵּא הַכֹּהֵן בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ וְלֹא בְּרַגְלוֹ – קַל וָחֹמֶר! {{הע-שמאל|ר' שמעון מקשה ומציע ללמוד קל וחומר נוסף, שהרי במי חטאת שעשו מצוותם חמור המזה מהכהן; הוא מנסה ללמוד מכך שגם במי חטאת שלא עשו מצוותם יהיה דינו של המזה חמור מזה של הכהן, והוא יהיה טמא; אבל ר' עקיבא טען שאין מקום לק"ו, כי ניתן לטעון שדווקא דין הכהן חמור, שהרי הוא עלול לטמא אנשים אחרים, ואילו המזה, אם נטמא – נטמא, ואין פעולת ההזאה משפיעה על אנשים טהורים.}}אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא: וּמָה {{ב|בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַכֹּהֵן מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ|במי חטאת שעשו מצוותם והוזו}}, הֲרֵי הַמַּזֶּה מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ; {{ב|מָקוֹם שֶׁהַכֹּהֵן מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ וּבְרַגְלוֹ|במי חטאת שלא עשו מצוותם}}, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא הַמַּזֶּה מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ וּבְרַגְלוֹ? מַה לַכֹּהֵן, מְטַמֵּא לַטְּמֵאִים וּמְטַמֵּא לַטְּהוֹרִים; מַה לַמַּזֶּה, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא לַטְּמֵאִים וְאֵינוֹ מְטַמֵּא לַטְּהוֹרִים! {{הע-שמאל|אם המים היו פסולים, בין פיזר עליהם אפר כשר בין לא - המים מטמאים את הכהן בידיו וברגליו, כדין מים שלא נעשתה מצוותם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ט|פרה ט ט.]] ר' יעקב רואה אותם כמים טמאים, המטמאים את הידיים. אם המים כשרים והאפר פסול – ר' שמעון רואה אותם כמים טמאים, ואילו ר' אליעזר בן יעקב רואה אותם כמים רגילים, שמותר לשתותם וללוש בהם עיסה של קדשים; וראו מחלוקת מקבילה [[ביאור:תוספתא/פרה/י|בתוספתא פרה י א.]]}}אֵפֶר כָּשֵׁר שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַיִם פְּסוּלִין – מְטַמֵּא אֶת הַכֹּהֵן וְאֶת הַתְּרוּמָה. רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: מְטַמְּאִים הֵם מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. אֵפֶר פָּסוּל שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַיִם כְּשֵׁרִים – רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מְטַמְּאִים הֵם מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: כְּשֵׁרִין הֵן לָלוּשׁ בָּהֶן אֶת הָעִסָּה! }} ===פסוק כב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הטומאה מתפשטת מהאדם הטמא לבגדיו ולכלים , וכן מהכלים והבגדים לאדם אחר הנוגע בהם, אבל האדם השני טמא רק עד הערב; דעת ר' יוסי אינה מובנת.}} '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא"''' – מַגִּיד שֶׁמְּטַמֵּא בְּגָדִים. יָכוֹל בְּגָדִים שֶׁנִּטְמְאוּ מִתַּחַת הַמֵּת? וּמִנַּיִן אַף בְּגָדִים שֶׁנִּטְמְאוּ מִתַּחַת הַזָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא"'''. וּמִנַּיִן {{ב|שֶׁיָּגוּרוּ|שיגררו, שייטמאו בנגיעה}} כֵּלִים בָּאָדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא"'''. וּמִנַּיִן שֶׁיָּגוּרוּ אָדָם וְכֵלִים? אָמַרְתָּ: '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא וְהַנֶּפֶשׁ הַנֹּגַעַת תִּטְמָא עַד הָעָרֶב"'''. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הָיָה מְטַמֵּא בְּכֻלָּן טֻמְאַת שִׁבְעָה. }} hi0dbrdhepsin9tckl8q9tp1x43jad2 3019481 3019479 2026-06-10T20:07:49Z Michaelkimmel2 44530 3019481 wikitext text/x-wiki ==פרק יט== ===פסוק ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הפרה האדומה, שערכה היה רב, היתה ממומנת דווקא מתרומת הלשכה של חצאי השקלים, וראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ד#משנה ב|שקלים ד ב,]] ולא מכספים של נדבנים יחידים או מכספי קרנות של נשים, של גרים או של עבדים – למרות שהנשים, הקטנים, הגרים והעבדים יכולים להשתתף במגבית מחצית השקל אם רצו בכך; ראו [[ביאור:משנה שקלים פרק א#משנה ה|שקלים א ה.]] וראו טענה דומה [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/טו|לעיל טו א.]]}} '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – מִשֶּׁל צִבּוּר הָיְתָה פָּרָה בָּאָה. אֵינָהּ בָּאָה לֹא מִשֶּׁל יְחִידִים, וְלֹא מִשֶּׁל גֵּרִים, וְלֹא מִשֶּׁל נָשִׁים, וְלֹא מִשֶּׁל עֲבָדִים. וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת כֻּלָּם שֶׁיִּשְׁקְלוּ אוֹ שֶׁיִּשְׁתַּתְּפוּ? אָמַרְתָּ '''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַיְּחִידִים. '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים; '''"וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם"''' – רִבָּה נָשִׁים וַעֲבָדִים. {{הע-שמאל|ההסבר הרווח בספרי זוטא לחיוב הקטנים במצוות הוא חינוך והרגלה של הקטן לעשות מצוות, ואילו בתוספתא חגיגה נראה שהחובה היא כחובת המבוגר; וראו דיון בהערה [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/טו#פסוק לח|לעיל טו לח.]]}}וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר: '''"בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – לְהַזְהִיר הַגְּדוֹלִים עַל יְדֵי הַקְּטַנִּים, לְהַנְהִיגָם בְּמִצְווֹת! {{הע-שמאל|משה ואהרון היו אחראים על הפרה ועל השמן למאור, וכן לדורות, שהיו ממנים גזברים כאחראים על חפצי הקודש; וראו גם [[ביאור:משנה שקלים פרק ה#משנה ב|שקלים ה ב.]]}}'''"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ"''' – יְבִיאוּהָ אֵלֶיךָ וּתְהֵא גִּזְבָּר עָלֶיהָ. יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהָיָה מֹשֶׁה גִּזְבָּר אֶלָּא עַל הַפָּרָה? וּמִנַּיִן אַף עַל הַשֶּׁמֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ"''' {{ממ|שמות|כז|כ}}. יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהָיָה גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה אֶלָּא מֹשֶׁה, וּמִנַּיִן אַף אַהֲרֹן? אָמַרְתָּ '''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן"''', הִקִּישׁ אַהֲרֹן לְמֹשֶׁה: מַה מֹּשֶׁה גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה – אַף אַהֲרֹן גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה. וּמִנַּיִן שֶׁיְּמַנּוּ גִּזְבָּרִין לְדוֹרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' {{ממ|שמות|כז|כ}}. {{הע-שמאל|כל זמן שהפרה בחיים – אין לעשות בה מלאכה; וכן אין לעשות מלאכה בזמן מילוי המים וזריית האפר עליהם ("קידוש"); אבל אסיפת האפר אינה פוסלת אפילו אם הפסיק ועשה מלאכה אחרת במקביל; וראו לעניין הפרה בחייה [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד,]] "עד שתיעשה אפר", ולעניין הממלא והמקדש [[ביאור:משנה פרה פרק ז|שם ז א.]] הדרשה נעה בין הריבוי "חוקת התורה" לבין המיעוט "זאת". ההכרעה מה מרובה ומה ממועט היא הלכה למשה מסיני, ואין בה הגיון פנימי.}}לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר '''"וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו"''' – {{ב|שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו בָּהּ,|כלומר שלא יעשה בה מלאכה}} שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בָּהּ מְלָאכָה; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסָלָהּ. כְּשֶׁאָמַר 'חֻקָּה' – רִבָּה הַמְמַלֵּא וְהַמְקַדֵּשׁ, שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו {{ב|בָּהּ,|באפר הפרה}} שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בָּהּ מְלָאכָה; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסָלָהּ. יָכוֹל אַף הָאוֹסֵף {{ב|(כשאמר חקה רבה)|המילים מיותרות, ע"פ אפשטיין}}? אָמַרְתָּ '''"זֹאת"'''. יָכוֹל {{ב|אַף הַמְקַדֵּשׁ וְהַמְמַלֵּא|המיעוט "זאת" חל עליהם}}? אָמַרְתָּ '''"אֲשֶׁר צִוָּה ה' (לאמר)"'''! {{הע-שמאל|יש לרכוש את הפרה האדומה כשהיא כבר פרה, בת שלוש שנים, ולא כשהיא עגלה. המעשה מציג כיצד היו מוודאים שלא נעשתה מלאכה בפרה: היו קונים מגויים פרה מעוברת ולאחר שהמליטה עגלה אדומה היו שומרים על העגלה שלוש שנים, שלא תעשה מלאכה – ואז, כשהיתה לפרה - קונה אותה ההקדש מאת השומרים.}}'''"וְיִקְחוּ... פָּרָה"''' – שֶׁלֹּא יִקְחוּ עֶגְלָה וִיגַדְּלוּהָ! אָמְרוּ: מַעֲשֶׂה שֶׁלָּקְחוּ פָּרָה עֻבָּרָה אֲדֻמָּה מִן הַגּוֹיִם, וְהָיוּ מְשַׁמְּרִין אוֹתָהּ עַד שֶׁהָיְתָה יוֹלֶדֶת. אִם הָיָה וְלָדָהּ כָּשֵׁר לְפָרָה – וְהָיוּ מְשַׁמְּרִין אוֹתָהּ עַד שֶׁהָיְתָה בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים. וְחוֹזְרִין וְלוֹקְחִין אוֹתָהּ מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר '''"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָּרָה"''', שֶׁלֹּא יִקְחוּ עֶגְלָה וִיגַדְּלוּהָ. {{הע-שמאל|ר' אליעזר חושש שמא הגוי עשה בפרה מלאכה, ולכן מחייב לשמור על העגלה מהמלטתה עד שחיטתה בידי ישראל, כמו במעשה דלעיל; וראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ב|תוספתא פרה ב א.]] כאן השם "דמא" או "דמת" הוא שמה של הפרה האדומה, ולא של הגוי.}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין לוֹקְחִין אוֹתָהּ מִן הַגּוֹיִם! וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. אָמְרוּ: מַעֲשֶׂה שֶׁלָּקְחוּ פָּרָה מִן הָעַרְבִיִּים, וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ 'דָּמַת', 'דָּמַת', וְהִיא רָצָה וּבָאת! {{הע-שמאל|דורש כל ביטוי לחוד, התמימות של הפרה היא באדמומיות של כל גופה.}}'''"וְיִקְחוּ... פָּרָה"''', יָכוֹל מֻלְבֶּנֶת אוֹ מֻשְׁחֶרֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֲדֻמָּה"'''. אוֹ אֲדֻמָּה, יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁרֻבָּהּ מַאְדִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"תְּמִימָה"'''. אִם לוֹמַר שֶׁהִיא תְּמִימָה מִן הַמּוּמִין – וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר '''"אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם"'''! אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"תְּמִימָה"'''? אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְמוּמִין תְּנֵהוּ עִנְיָן (לאדומות) {{ב|[לְאַדְמוּת]|גירסת מה"ג}}! {{הע-שמאל|מחלוקת על תמימות האדמומיות של הפרה: כמה שערות לא אדומות פוסלות את הפרה? והשוו [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ה|פרה ב ה,]] בשינוי שמות התנאים. ר' עקיבא מכשיר אפילו אם יש הרבה שערות שאינן אדומות, בתנאי שעקרו אותן והפרה אינה נראית קירחת. לעניין הקרנים, העיניים, השיניים והלשון ראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ב|פרה ב ב.]]}}מִכַּמָּה יְהֵא בָּהּ וּתְהֵא פְּסוּלָה? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִשְּׁתַּיִם וְעַד שָׁלֹשׁ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מֵחָמֵשׁ וְעַד חֲמִשִּׁים – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אַחַת בְּרֹאשָׁהּ וְאַחַת בִּזְנָבָהּ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ יֵשׁ בָּהּ הַרְבֵּה – כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁיַּעֲבִירֵם בְּמִכְחוֹל. אֲבָל אִם הָיוּ שְׁתַּיִם לְתוֹךְ גּוּמָא אַחַת – פְּסוּלָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא נִרְאֵית כְּמִין קָרַחַת. הַשִּׁנַּיִם וְהַלָּשׁוֹן – אֵין פּוֹסְלִין בַּפָּרָה; הַקַּרְנַיִם וְהַטְּלָפַיִם – הֲרֵי זֶה יָגֹר; וְאִם {{ב|גָּרַר בַּזָּכָר|חתך עמוק מדי}} – הֲרֵי זֶה פְּסוּלָה! פָּרָה שֶׁגַּלְגַּל עֵינֶיהָ מַשְׁחִיר – הָיוּ מְבִיאִין פָּרוֹת אֲחֵרוֹת וּמַעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּתוֹכָן. אִם דּוֹמֶה גַּלְגַּל עֵינֶיהָ לְאַחַת מֵהֶן – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה, {{ב|וְאִם לָאו|אין עיניה דומות לעיני אף פרה אחרת}} – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! {{הע-שמאל|הפרה צריכה להיות בלי מומים ואף בלי סימנים שנגרמו ממומים שהחלימו; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ג|פרה ב ג:]] הגדרת ה'מלאכה' תלויה בכוונת הבעלים! הדרשה מציעה דרך ביניים בין דעת ר' יהודה לדעת ת"ק [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ד|במשנה ד שם.]]}} '''"אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם"''' – מַגִּיד שֶׁהִיא נִפְסֶלֶת בְּמוּם. מִיכָּן אָמְרוּ: כָּל הַמּוּמִין הַפּוֹסְלִין בַּמֻּקְדָּשִׁין – פּוֹסְלִין בַּפָּרָה. '''"אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם"''' – לְרַבּוֹת שֶׁהָיָה בָּהּ מוּם וְחָיָה, וּמְקוֹמוֹ נִכָּר – הֲרֵי זֶה מוּם! '''"אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל"''' – פּוֹסְלָהּ; נָתַן עָלֶיהָ יָדוֹ וְעָבַר מִכָּאן וּלְהַלָּן – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. הָיְתָה עוֹבֶרֶת בַּנָּהָר, אוֹ עוֹלָה בְּמַעֲלֶה אוֹ יוֹרֶדֶת בִּירִידָה, נִתְלָה בִּזְנָבָהּ לְסַעֲדָהּ – כְּשֵׁרָה; שֶׁתִּסְעָדֶנּוּ – פְּסוּלָה. קְשָׁרָהּ בְּמוֹסֵרָה – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה; {{ב|קִפְּלָהּ|את המוסרה}} וּנְתָנָהּ בֵּין קַרְנֶיהָ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. פֵּרֵשׂ טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ מִפְּנֵי הַחַמָּה וּמִפְּנֵי (הדבורים) {{ב|[הַזְּבוּבִים]|נוסח מה"ג ומשנה פרה}} – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה; עָשָׂה לָהּ סַנְדָּלִין בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תַּחֲלִיק – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה. שָׁכַן עָלֶיהָ עוֹף – כְּשֵׁרָה; עָלָה עָלֶיהָ זָכָר, לְדַעַת הַבְּעָלִים – פְּסוּלָה; שֶׁלֹּא לְדַעַת הַבְּעָלִים – כְּשֵׁרָה! {{הע-שמאל|סיפור נוסף על קניית פרה אדומה מגוי, בניגוד לדברי ר' אליעזר לעיל: הגוי מנסה להתחכם ומניח עול על הפרה, אבל הזקנים מזהים את נתינת העול ומבטלים את העיסקה, והגוי שהפסיד 1000 זהובים מתאבד.}}מַעֲשֶׂה שֶׁיָּרְדוּ זִקְנֵי יְרוּשָׁלַיִם אֵצֶל גּוֹי אֶחָד, שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁפָּרָה אֲדֻמָּה אֶצְלוֹ, וְשָׁמָהּ עֲלֵיהֶם בְּאֶלֶף זְהוּבִים. אָמַר: לְמָחָר הַיְּהוּדִים אוֹמְרִין '''"אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל"''', הָיָה מַנִּיחַ עָלֶיהָ עֹל עַל צַוָּארָהּ. אָמְרוּ לוֹ: הוֹצִיאָהּ אֵלֵינוּ – וְנָתְנוּ לוֹ אֶלֶף זְהוּבִים; הוֹצִיאָהּ לָהֶן. אָמְרוּ לוֹ: אֲפִילּוּ אַתָּה נוֹתְנָהּ לָנוּ חִנָּם – אֵין לָנוּ בָּהּ הֲנָאָה! הַחְזֵר לָנוּ אֶת הַדָּמִים! כֵּיוָן שֶׁלָּקְחוּ הֵימֶנּוּ אֶת הַדָּמִים – עָלָה לְרֹאשׁ הַגַּג וְנָפַל וּמֵת. סִימָן הָיָה לַחֲכָמִים, שֶׁשְּׁתֵּי שְׂעָרוֹת הָיוּ בִּכְתֵפָהּ שְׁתִי וָעֵרֶב, וּבְשָׁעָה שֶׁעוֹלֶה עֹל עַל צַוָּארָהּ – הָיוּ נוֹשְׁרוֹת. וְהָיוּ עֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת לִמְקוֹם {{ב|הַנִּיר|הנחת העול}}. }} ===פסוק ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|האם הפרה יכולה להישחט על ידי כהן הדיוט, כאלעזר? – הדרשה טוענת, בניגוד [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכג|לספרי קכג,]] שבדרך כלל לא, ואכן למעשה הפרות נשחטו כולן, חוץ מהראשונה - ע"י הכהנים הגדולים; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה ה|פרה ג ה.]] ר' חנינא דורש, מהמילה "הכהן" (היא מיותרת כי אין עוד 'אלעזר' בתורה) – שמצוות פרה אדומה - חוץ מהמקרה שלפנינו - היא דווקא ע"י כהן גדול.}} '''"וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן"''', יָכוֹל אַף שֶׁל דּוֹרוֹת לְאֶלְעָזָר? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֹתָהּ": אֹתָהּ לְאֶלְעָזָר, אֵין שֶׁל דּוֹרוֹת לְאֶלְעָזָר! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן"? – זֶה הַמְכַהֵן בַּבְּגָדִים, דִּבְרֵי רַבִּי חֲנִינָא. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן הַמְשֻׁלָּם: {{ב|וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר|ומניין אף של דורות}} "לְאֶלְעָזָר"? אָמַר לוֹ רַבִּי חֲנִינָא: תְּמֵהַנִי עָלֶיךָ יוֹנָתָן שֶׁאָמַרְתָּ דָּבָר זֶה! אִלּוּ שְׁנֵי אֶלְעָזָר בַּתּוֹרָה – הָיִיתִי אוֹמֵר: אֶלְעָזָר כֹּהֵן וְאֶלְעָזָר יִשְׂרָאֵל. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן"? – הַמְכַהֵן בַּבְּגָדִים. {{הע-שמאל|הלל מתוכח עם חכמים הן על העדות – מה לבש יהושע בן פרחיה כששחט את הפרה – הן על ההלכה לדורות. מוסכם על שני הצדדים שהמעשה של יהושע בן פרחיה הוא הבסיס לדיון, ורק כשהבסיס הזה מעורער (כמו כאן) יש לפנות לתורה הכתובה ולמדרש. חכמים מתבססים על המסופר בתורה, שאלעזר שחט פרה למרות שלא היה כהן גדול וממילא לא לבש בגדי כהן גדול. הלל מודה שיתכן ששכח את מה שראו עיניו מחמת זקנתו (רומז ל[[משלי כג כב]]), אבל את התורה שבעל פה אינו שוכח, ומסיים בדרשה שהובאה לעיל בשם ר' חנינא! - אבל ראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ד|תוספתא פרה ד ד,]] שהלל הודה להם, והדיון נועד רק לעורר אותם להשתתף. להעדפה של הזכרון החי (התקדים המעשי) על פני הדרשה ראו [[ביאור:משנה אבות פרק א#משנה יז|אבות א יז.]]}} אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת שָׁאֲלוּ אֶת הִלֵּל: בְּאֵיזוֹ לְבוּשׁ הַפָּרָה נִשְׂרֶפֶת? אָמַר לָהֶם: {{ב|בְּגָדוֹל|בבגדי כהן גדול}}! אָמְרוּ לוֹ: אֵינָהּ נִשְׂרֶפֶת אֶלָּא בְּלָבָן! אָמַר לָהֶן: אֲנִי רָאִיתִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה, שֶׁשְּׂרָפָהּ בְּגָדוֹל! אָמְרוּ לוֹ: אָנוּ רָאִינוּ שֶׁשְּׂרָפָהּ בְּלָבָן! אָמַר לָהֶן: אַתָּה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ וַאֲנִי אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ; מִי יוֹכִיחַ? אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ לַתּוֹרָה! מִי שָׂרַף פָּרָה רִאשׁוֹנָה? אָמַר לֵיהּ: אֶלְעָזָר. אָמְרוּ לוֹ: וְכִי לוֹבֵשׁ אֶלְעָזָר בִּגְדֵי גָדוֹל בִּימֵי אָבִיו? אָמַר לָהֶן: אַל תָּבוּזוּ שִׁכְחָה לָאָדָם, שֶׁאִם מַה שֶּׁרָאוּ עֵינַי שָׁכַחְתִּי, מַה שֶּׁשָּׁמְעוּ אָזְנַי לֹא אֶשְׁכָּח: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן"? – שֶׁהוּא מְכַהֵן בַּבְּגָדִים! '''"וְשָׁחַט"''', יָכוֹל אֶלְעָזָר עַצְמוֹ הָיָה שׁוֹחֵט? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְשָׁחַט אֹתָהּ לְפָנָיו"''', אַחֵר הָיָה שׁוֹחֵט, לֹא אֶלְעָזָר! {{הע-שמאל|דורש "והכהו לפניו" – לפני השופט, ואצלנו "לפניו" – לפני אלעזר. הנושא בשני המשפטים חסר. וראו [[ביאור:משנה מכות פרק ג#משנה י|מכות ג י,]] שהמכה הוא חזן הכנסת.}}כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: '''"וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ"''' {{ממ|דברים|כה|ב}}, יָכוֹל הַשֹּׁפֵט עַצְמוֹ הָיָה מַכֶּה אוֹתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְהִכָּהוּ לְפָנָיו"''', אַחֵר הָיָה מַכֶּה, לֹא הַשֹּׁפֵט! }} ===פסוק ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|האם הזאת דם הפרה דומה להזאת דם הציפור על המצורע ביום הראשון לטקס הטהרה של המצורע (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א]]), שנעשית ע"י טבילת אגודת האיזוב בדם שבכלי – או שהיא דומה להזאת דם האשם והשמן על המצורע ביום הטיהור הסופי שלו, הוא היום השמיני, (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ט|שם משנה ט-י]]) שנעשות בטבילת אצבעו של הכהן בכף ידו השמאלית? ההכרעה של ר' יוסי הגלילי בסיפור היא להצעה הראשונה, כי הן הזאת דם הפרה, הן הזאת דם הציפור נעשות מחוץ למקדש ולירושלים, ואילו ההזאות ביום השמיני לטהרת המצורע נעשות בשער ניקנור – הכניסה הראשית למקדש (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ח|שם ח.]])}} אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת הָיָה רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּפָרָה בִּטְבֶרְיָה, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא יוֹשֵׁב עִמּוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: נֶאֱמַר '''"וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ"''' – בִּכְלִי, אֲבָל לֹא בַּיָּד! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: הוֹאִיל וְשֶׁמֶן אָשָׁם מַכְשִׁיר וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר שֶׁמֶן אָשָׁם, בַּיָּד אֲבָל לֹא בִּכְלִי – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, בַּיָּד אֲבָל לֹא בִּכְלִי! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וּפָרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: הוֹאִיל וְשֶׁמֶן אָשָׁם מַכְשִׁיר וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר; מָה שֶׁמֶן אָשָׁם, מִן הַיָּד אֲבָל לֹא מִן הַכְּלִי – אַף הֶכְשֵׁר פָּרָה, מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר שֶׁבְּאֶצְבַּע מֵהֶכְשֵׁר שֶׁבְּאֶצְבַּע, וְאַל יוֹכִיחַ דַּם צִפּוֹר מְצֹרָע, מִפְּנֵי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ בַּאֲגֻדָּה! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם הַפָּרָה, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר דָּם מֵהֶכְשֵׁר דָּם, וְאַל יוֹכִיחַ שֶׁמֶן אָשָׁם, שֶׁאֵין הֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר דָּם. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: וַהֲרֵי '''דַּם''' אֲשַׁם מְצֹרָע יוֹכִיחַ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר דָּם – הֲרֵי הוּא מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי; אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל הַפָּרָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֶכְשֵׁרָהּ הֶכְשֵׁר דָּם – תֶּהֱוֵי מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר דָּם מֵהֶכְשֵׁר דָּם; הֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ מֵהֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ, וְאַל יוֹכִיחַ דַּם צִפּוֹר מְצֹרָע, שֶׁאֵין הֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי וְלֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, מִן הַכְּלִי וְלֹא מִן הַיָּד! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר שֶׁבַּחוּץ מֵהֶכְשֵׁר שֶׁבַּחוּץ, וְאַל יוֹכִיחַ דַּם אֲשַׁם מְצֹרָע, מִפְּנֵי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ בִּפְנִים! הָא צָרַכְתָּ לוֹמַר '''"וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ"''' – בִּכְלִי וְלֹא בַּיָּד! {{הע-שמאל|למרות שר' יוסי הגלילי דחה את דברי ר' שמעון, הוא מסכים שההזאה נעשית באצבע היד הימנית של הכהן, בדומה להזאות הדם והשמן שביום השמיני של המצורע.}} '''"וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ"''', נֶאֱמַר כָּאן 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע', וְנֶאֱמַר בִּמְצֹרָע 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע'; מָה 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע' שֶׁנֶּאֶמְרוּ בִּמְצֹרָע, הִיא הַמְּיֻמֶּנֶת שֶׁבַּיָּמִין אַף 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע' שֶׁנֶּאֶמְרוּ כָּאן, הִיא הַמְּיֻמֶּנֶת שֶׁבַּיָּמִין! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכג|ספרי קכג.]] [[ביאור:תוספתא/פרה/ד|ותוספתא פרה ד א:]] כל שבע ההזאות מעכבות וכולן צריכות להיות דומות אלו לאלו.}}'''"מִדָּמָהּ... שֶׁבַע פְּעָמִים"''', שֶׁתְּהֵא פַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שָׁוָה לַשְּׁנִיָּה. יָכוֹל מִטְּבִילָה אַחַת הָיָה מַזֶּה שֶׁבַע הַזָּיוֹת? אָמַרְתָּ בַּדָּם '''"וְהִזָּה... שֶׁבַע"''' – שֶׁיִּהְיוּ שֶׁבַע טְבִילוֹת, כְּנֶגֶד שֶׁבַע הַזָּיוֹת. יָכוֹל שֶׁהָיָה {{ב|מַזֶּה כֻּלָּן כְּאַחַת|ע"י שבעה כהנים}}? אָמַרְתָּ '''"פְּעָמִים"''' – זוֹ אַחַר זוֹ, זוֹ אַחַר זוֹ! }} ===פסוק ה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|איסור עשיית מלאכה בפרה (עד שתהפוך לאפר) נידון לעיל, פסוק ב. ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד.]] יש לשרוף את כל חלקי הפרה, אבל אם היתה מעוברת אין הכרח לשרוף גם את הולד שברחמה. הדרשה אוסרת להפשיט את עור הפרה לפני שריפתה, בניגוד [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|לפרה ד ג.]] אם בזמן השריפה התעופפו חלקים מהפרה אל מחוץ לגת השריפה – יש להחזיר אותם לאש (כדעת ראב"י [[ביאור:תוספתא/פרה/ג#ו|בתוספתא פרה ג ו]]); וכן היו עושים גם באיברים שנפלו מהמזבח לפני חצות – ראו תוספתא שם הלכה ז, ו[[ביאור:משנה זבחים פרק ט#משנה ו|זבחים ט ו]]. והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] שההגבלה של גודל של לפחות כזית חלה רק על עצמות וקרני הפרה, ואילו אם פקע חלק מבשרה, אפילו קטן – יש להחזיר אותו לאש. מותר להוסיף הרבה חומרי בערה – לאו דווקא עצים - לשריפת הפרה, וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|פרה ד ג.]] ר' יהודה אף ממליץ לעשות כך כדי שירבה האפר; וראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ו|תוספתא פרה ד ו.]]}}'''"וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו"''', שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו בָּהּ, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה בָּהּ עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסוּלָה! '''"אֶת עוֹרָהּ וְאֶת בְּשָׂרָהּ"''', עוֹרָהּ מְחֻבָּר לִבְשָׂרָהּ! '''"בְּשָׂרָהּ"''', לֹא בְּשַׂר עֻבָּרָהּ! אוֹ '''"בְּשָׂרָהּ"''', יָכוֹל פְּרָט לְדָמָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאֶת דָּמָהּ"'''! אוֹ '''"דָּמָהּ"''' פְּרָט לְפִרְשָׁהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"עַל פִּרְשָׁהּ יִשְׂרֹף"'''. כְּשֶׁאָמַר '''"דָּמָהּ"''' – שֶׁלֹּא יֵצֵא דָּמָהּ חוּץ לַגַּת, שֶׁאִם יָצָא דָּמָהּ חוּץ לַגַּת – פְּסוּלָה! כְּשֶׁאָמַר '''"עַל פִּרְשָׁהּ"''' וְלֹא אָמַר 'עִם פִּרְשָׁהּ'; מַה פִּרְשָׁהּ, בִּמְקוֹמוֹ – אַף כֻּלָּן בִּמְקוֹמָן. וְכֵן הַפּוֹקְעִין שֶׁיָּצְאוּ חוּץ לַמַּעֲרָכָה, אִם יֵשׁ בָּהֶם כַּזַּיִת – יַחֲזִירֵם לִמְקוֹמָן, אוֹ יִתֵּן עֲלֵיהֶם עֵצִים וְיִשְׂרְפֵם בִּמְקוֹמָם. '''"יִשְׂרֹף"''' – אֶת שֶׁהוּא רוֹצֶה לִשְׂרֹף יִשְׂרֹף. מִיכָּן אָמְרוּ: שְׂרָפָהּ שֶׁלֹּא בְּעֵצִים, אוֹ בְּכָל עֵצִים – אֲפִלּוּ בְּקַשׁ, אֲפִלּוּ בְּגְבָבָה – כְּשֵׁרָה; וּמִצְוָתָהּ שֶׁלֹּא יְמַעֵט לָהּ עֵצִים מִן הָרָאוּי לָהּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חֲבִילֵי אֵזוֹב הָיוּ מַשְׁלִיכִין לְתוֹכָהּ, בִּשְׁבִיל לְרַבּוֹת אֶת הָאֵפֶר! }} ===פסוק ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|עץ הארז היה חלק מגזע העץ. בניגוד לארז של ר' ישמעאל (ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ג|תוספתא נגעים ח ג]]), ששימש לטיהור מצורעים, לא היה בו חלק רך ("טרוף"). לעניין האיזוב ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ו|נגעים יד ו]], [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ז|פרה יא ז]] ו[[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא מצורע פרשה א טו]]. ר' שמעון טוען שגם השמן והיין ששימשו לנסכים אינם תלויים בשם לואי אלא בשמם בלבד. מכאן והלאה עד פסוק יט התיקונים בסוגריים מרובעים הם על פי הגניזה, אלא אם צוין אחרת.}}'''"וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ"''', יָכוֹל אֶחָד מִכָּל הָעֵצִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶרֶז". אוֹ "אֶרֶז", יָכוֹל אַף טוֹרֵף שֶׁל אֶרֶז? תַּלְמוּד לוֹמַר "עֵץ אֶרֶז"; הָא מָה הַדָּבָר? בַּקַּעַת מִתּוֹךְ לִבּוֹ שֶׁל אֶרֶז וּכְמוֹ מָחוּק הָיָה! '''"וְאֵזוֹב"''', לֹא אֵזוֹב יָוָן, וְלֹא אֵזוֹב כּוֹחָלִית, וְלֹא אֵזוֹב מִדְבָּרִי, וְלֹא אֵזוֹב רוֹמִי, [וְלֹא אֵזוֹב בֵּית דִּקְלֵי,] וְלֹא {{ב|[...]|אפשטיין מציע שיש כאן השמטה כלשהי}}. אֵזוֹב תָּלוּי בִּשְׁמוֹ, וְלֹא תָּלוּי בְּשֵׁם אַחֵר. מִכָּאן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: צִפּוֹר תְּלוּיָה בִּשְׁמָהּ, שֶׁמֶן תָּלוּי בִּשְׁמוֹ, יַיִן תָּלוּי בִּשְׁמוֹ – כָּשֵׁר לַנְּסָכִים! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד]] ו[[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא שם, יד]]. הורוביץ מגיה את נוסח הכ"י "לבן" ל"לכה".}}'''"וּשְׁנִי"''', יָכוֹל אֶחָד מִכָּל הַצְּבָעִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "תּוֹלַעַת"! אוֹ 'תּוֹלַעַת שָׁנִי' זֶה {{ב|[לְכָה]|צבע מהצומח}}? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וּשְׁנִי"'''. הָא מָה הַדָּבָר? – הַ{{ב|שֵּׁנִי|אפילו שנשנה בו שימוש (שימוש חוזר)}} שֶׁבַּתּוֹלַעַת! רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַמְּשֻׁנֶּה שֶׁבַּתּוֹלַעַת! {{הע-שמאל|ר' מאיר דורש שהפרה כולה תיעשה אפר, ושיתקיימו כל הדינים של שריפת הפרה (ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד.]] ת"ק טוען שהדבר המעכב היחיד בטקס השריפה הוא השלכת הארז, האיזוב ושני התולעת, ומיד אחרי ההשלכה ניתן לאסוף מעט מהאפר ולהזות על הטמאים.}}'''"וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה"''', מִ{{ב|שֶּׁהִוא נוֹשָׂא לְהִבָּקַיע|כשהפרה מתחילה להיבקע}} – כְּשֵׁרָה לְהַזּוֹת מִמֶּנָּה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵין מַזִּין מִמֶּנָּה עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר, וְתֵעָשֶׂה בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה, וּבְכֹהֲנִים; הַמְּלָאכָה פּוֹסֶלֶת בָּהּ עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר! }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:ספרא/אחרי מות#פרשה ה|ספרא אחרי מות פרשה ה ג,]] דרשה על [[ויקרא טז כו]], על טומאת המשלח את השעיר לעזאזל: שם כתבנו שהמסקנה היא שכיבוס הבגדים והטבילה הם דרך לטהרה, הנחוצה כדי לבוא אל המחנה אחרי שקיעת השמש - ואינם מצוות בפני עצמן. נראה שכאן הביטוי 'מפני מצווה' מכוון למצוות שילוח הטמאים המחייבת שלא להכניס למקדש טבולי יום - ראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ה|כלים א ה!]]}}'''"וְכִבֶּס בְּגָדָיו הַכֹּהֵן"''' – מְלַמֵּד שֶׁהוּא טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים! '''"וְאַחַר יָבֹא אֶל הַמַּחֲנֶה"''', רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן "וְאַחַר" וּבִיאָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן {{ממ|ויקרא|טז|כו}} "וְאַחַר" וּבִיאָה; מָה "אַחַר" וּבִיאָה שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן – אַחַר בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ, {{ב|וְקוֹדֶם בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ|אסור}}, מִפְּנֵי טֻמְאָה וּמִפְּנֵי מִצְוָה, אַף "אַחַר" וּבִיאָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן – אַחַר בִּיאַת שֶׁמֶשׁ, {{ב|וְקוֹדֶם בִּיאַת שֶׁמֶשׁ|אסור}}, מִפְּנֵי טֻמְאָה וּמִפְּנֵי מִצְוָה! }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גירסת מדרש הגדול כאן בסוגריים נראית מושפעת מהרמב"ם, וגירסת הגניזה מובאת כאן בסוגריים מרובעים. כל מי שהיה מעורב בשריפת הפרה, אפילו אם שרף כזית מבשרה – נטמא ומטמא את בגדיו; אבל מי שהכין את המקום ("גת") שבו שורפים את הפרה והביא לשם עצים, ואף מי שהדליק את האש – אינם טמאים אם לא השתתפו בשריפה עצמה.}}<small>('''"והשורף אתה"''', איזה הוא שורף? – זה המסייע בשרפה, כגון המהפך בבשר, והמשליך עצים, והמהפך באש, והחותה גחלים כדי שתבער האש, ודומה להן. יכול אף המסדר את המערכה והמצית את האור יהא מטמא בגדים? תלמוד לומר "אתה", "אתה" – כולה; כשאמר "השורף" "והשורף" – לרבות כזית!)</small> ['''"וְהַשֹּׂרֵף"''', יָכוֹל הַמַּצִּית אֶת הָאוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֹתָהּ" – "אֹתָהּ" כֻּלָּהּ. שֶׁאָמַר '''"הַשֹּׂרֵף"''' '''"וְהַשֹּׂרֵף"''' – לְרַבּוֹת כַּזַּיִת.] {{הע-שמאל|קטע זה ממדרש הגדול אינו מצוי בגירסת הגניזה, וכנראה מקורו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|בספרי קכד]]. מקוה הוא בגודל 40 סאה, כמידת אדם - אפילו אם רוצה להטביל בו רק כלים קטנים או בגדים, וראו [[ביאור:תוספתא/מקואות/א#ו|תוספתא מקואות א ו;]] אבל טבילה במעיין אינה מוגבלת בגודל המעיין אלא בדבר הנטבל, ראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח,]] שמים זורמים ("זוחלים") כשרים בכל שהוא, בתנאי שיכסו את הדבר הנטבל בהם.}}<small>('''"וכבס בגדיו"''', ולא בגדים המנוגעין! '''"במים"''', '''"במים"''', שתי פעמים; מה תלמוד לומר? שהיה בדין: הואיל ואדם טעון טבילה וכלים טעונין טבילה, מה אדם, טובל בראוי לו – אף כלים, טובלין בראוי להן! תלמוד לומר: '''"במים"''' '''"במים"'''; במקום שאדם טובל – שם ידיים וכלים טובלין! – במה דברים אמורים? במקווה, אבל במעיין – אדם טובל בראוי לו וכלים טובלין בראוי להם!)</small> }} ===פסוק ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גם קטן יכול להיות האוסף את האפר; וראו לעיל פס' ב, שהאוסף שעשה מלאכה אינו פוסל את האפר. וראו גם דברי ר"ע ב[[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי שם]] ו[[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה י|פרה יב י,]] שקטן כשר גם להזות על הטמאים. לדעת ר' ישמעאל המסננת שבאמצעותה מסננים את אפר הפרה היתה מאבן, שאינה מקבלת טומאה. ר' עקיבא מכשיר גם בכברה מעץ; וראו את דעת ר' ישמעאל [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה יא|בפרה ג יא.]] לעניין המבנה של הבור השוו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה ו|שם ג ו]]. בשל החלונות המקיפים את הבור, אפילו אם הייתה טומאה בקיר הבור - תוכו לא נטמא.}}'''"וְאָסַף אִישׁ"''' – <small>(להוציא את הקטן או להוציא את האישה? תלמוד לומר: "טהור".)</small> [יָכוֹל יְהוּא כָּל מַעֲשֶׂיהָ בְּכֹהֵן עַד עַכְשָׁו? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אִישׁ"'''. שֶׁאָמַר "אִישׁ"] – רִבָּה נָתִין, גֵּר, וּמַמְזֵר, עֶבֶד מְשֻׁחְרָר. אוֹ "אִישׁ" – פְּרָט לְקָטָן? אָמַרְתָּ "טָהוֹר", לְרַבּוֹת אֶת הַקָּטָן! '''"לְמִשְׁמֶרֶת"''', כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂין? הָיוּ כּוֹתְשִׁין אוֹתָהּ בְּמַכְתֶּשֶׁת וְכוֹבְרִין אוֹתָהּ בִּכְבָרוֹת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בְּשֶׁל אֶבֶן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בְּשֶׁל עֵץ. וּבוֹר הָיָה נָתוּן תַּחַת הָאֶבֶן שֶׁהָיְתָה נִשְׂרֶפֶת בְּתוֹכוֹ, עָשׂוּי חַלּוֹנוֹת חַלּוֹנוֹת. חוֹטְמָהּ שֶׁל זוֹ כְּנֶגֶד {{ב|[חוּרְרָהּ]|החור}} שֶׁל זוֹ, וְחוֹטְמָהּ שֶׁל זוֹ כְּנֶגֶד [חוּרְרָהּ] שֶׁל זוֹ – מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם. {{הע-שמאל|לעניין חלוקת אפר הפרה לשלושה חלקים ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה יא|שם יא]]. הביטוי "מקום טהור" נדרש שגם המקום של האפר יהיה טהור, ואפילו טומאת מדף פוסלת את האפר או את מי החטאת, ולכן אין לעבור איתם מעל שרץ, רוק, תנור, כיריים, או מעטן טמאים, וכן אפילו כלי של מי חטאת המוקף צמיד פתיל שהיה באהל המת פסול; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] [[ביאור:משנה פרה פרק י#משנה ד|ופרה י ד-ה.]]}} כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂין? [הָיוּ מְבִיאִין {{ב|מַעֲצֵבִים|קלל (כלי אחסנת) מי החטאת}} שֶׁל שַׁיִשׁ וְ]חוֹלְקִים אוֹתָהּ לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים: מַנִּיחִים שְׁלִישׁ בַּחַלּוֹנוֹת וְסוֹתְמִין אוֹתָן, וּמְחַלְּקִין שְׁלִישׁ לְכָל הַמִּשְׁמָרוֹת, וּמַנִּיחִין שְׁלִישׁ בְּהַר הַבַּיִת. לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר "וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר... וְהִנִּיחַ" – אוֹסֵף הָיָה לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וּמַנִּיחַ בְּמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. ['''"וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה"''' – חוּץ לִשְׁלֹשׁ מַחֲנוֹת: חוּץ לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה, לְמַחֲנֵה לְוִיָּה, לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. כֵּיצַד?] – הָיָה רֹק נָתוּן תַּחְתָּיו – טָמֵא; עַל גַּבָּיו – טָהוֹר. הָיָה שֶׁרֶץ נָתוּן תַּחְתָּיו – טָמֵא; עַל גַּבָּיו – טָהוֹר. הָיָה עוֹמֵד עַל גַּבֵּי תַנּוּר וְעַל גַּבֵּי כִירַיִם וְעַל גַּבֵּי (מעטן של) [מַעֲבָט שֶׁל עֲנָבִים], הַלָּגִין שֶׁל חַטָּאת בְּיָדוֹ – פָּסוּל. הָיָה נֶסֶר מוּנָח עַל גַּבֵּי תַנּוּר וְעַל גַּבֵּי כִירַיִם וְעַל גַּבֵּי מַעֲטָן שֶׁל זֵיתִים, וְלָגִין שֶׁל חַטָּאת תָּלוּי בָּהּ - בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִים. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ה|פרה ט ה.]] החכמים דנו האם הפרה נטמאת מהמים או לא; אבל ר' אליעזר בן יעקב טוען שהמים פסולים, שהרי לא נשמרו כיאות - ולכן הפרה טהורה; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד.]] הכל נאמנים על החטאת, דווקא בגלל חומרתה; ולכן אין צורך בשומר מיוחד; וראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ה|פרה ה א.]]}}'''"וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת"''', אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת שָׁאֲלוּ לוֹמַר: הֲרֵי פָּרָה שֶׁשָּׁתַת מֵי חַטָּאת וְנִשְׁחֲטָה {{ב|עַל אֲתַר,|תוך פחות מ-24 שעות}} מַה הִיא? וְהָיוּ מְבַקְּשִׁין לְטַמֵּא אֶת בְּשָׂרָהּ. אָמַר לָהֶם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: לְכָךְ נֶאֱמַר "וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה": כְּשֶׁהֵם שְׁמוּרִים – הֵם מֵי נִדָּה, וּכְשֶׁאֵינָן שְׁמוּרִים – אֵינָם מֵי נִדָּה! '''"לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת"''', כֵּיצַד הָיוּ מְשַׁמְּרִים אוֹתָהּ? הָיוּ מוֹסְרִים אוֹתָהּ לְאָדָם נֶאֱמָן וְהוּא מְשַׁמְּרָהּ. אֶלָּא שֶׁחָזְרוּ לוֹמַר: הַכֹּל נֶאֱמָנִין עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ וְעַל הַחַטָּאת. {{הע-שמאל|בן בג בג דורש את הפסוק על הפרה האדומה לפני שנשחטה. את מי החטאת מכינים בזריית האפר על המים ולא ההפך; הוא מכנה את האפר "נידה"; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכח|ספרי קכח,]] וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ו|פרה ו א.]] בדיעבד הפרה כשרה אפילו אם לא היתה שחיטתה לשם חטאת; וראו דברי ר' אליעזר [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|בפרה ד ג.]]}}בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר: "וְהָיְתָה... לְמִשְׁמֶרֶת" – אֵינָהּ רוֹעָה בָּעֵדֶר. '''"לְמֵי נִדָּה"''', לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר "וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים", יָכוֹל אֵפֶר עַל הַמַּיִם, אוֹ מַיִם עַל הָאֵפֶר? אָמַרְתָּ "לְמֵי נִדָּה" – עַל הַמַּיִם תֵּן נִדָּה. '''"חַטָּאת"''', שֶׁיִּהְיוּ מוֹעֲלִין בִּבְשָׂרָהּ, וּמִנַּיִן אַף בְּאֶפְרָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר "הִיא"! '''"חַטָּאת"''', שֶׁיִּהְיוּ כָּל מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם חַטָּאת. יָכוֹל אִם לֹא הָיוּ מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם חַטָּאת – לֹא תְּהֵא כְּשֵׁרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "הִיא"! }} ===פסוק י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|המסיט את האפר או את הפרה לפני שחיטתה מטמא בגדים, וטומאתו מבחינה זו דומה לטומאת הזב; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד.]] ראב"י קובע שהאפשרות להיטהר במי חטאת היא פריבילגיה לישראל. הנשים שנשבו במלחמת מדיין יוכלו להיטהר במים אלו לאחר שיתגיירו, שהרי גם גרים וגיורות נטהרים במי החטאת. וראו דברי בית הלל [[ביאור:משנה פסחים פרק ח#משנה ח|בפסחים ח ח,]] שכל גר נחשב כטמא מת וחייב בהזאת מי חטאת בשלישי ובשביעי, וראו שם שלמעשה נהגו כבית שמאי.}}'''"וְכִבֶּס הָאוֹסֵף אֶת אֵפֶר הַפָּרָה אֶת בְּגָדָיו"''', אִם הֵסִיט אֶת הַפָּרָה הֲרֵי זֶה טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים! '''"וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אֵין הַגּוֹיִם מְקַבְּלִין הַזָּיָה! אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בַּפָּרָה בִּטְבֶרְיָה, וְרַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ יוֹשְׁבִין שָׁם. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: לָכֵן נֶאֱמַר '''"וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"'''; בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אֵין הַגּוֹיִם מְקַבְּלִין הַזָּיָה! אָמַר לוֹ רַבִּי מֵאִיר: וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''"תִּתְחַטְּאוּ אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם"''' {{ממ|במדבר|לא|יט}}! אָמַר לוֹ: בְּוַדַּאי שֶׁאָמַרְתָּ, אֶלָּא שֶׁהִנַּחְתָּ שָׁם דָּבָר אֶחָד וְאָנוּ צְרִיכִין לוֹ: '''"אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם"''' – מָה אַתֶּם, בְּנֵי בְּרִית – מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אַף הַשְּׁבוּיָה – כְּשֶׁתָּבוֹא לַבְּרִית וְתִטָּמֵא, תְּהֵא מְקַבֶּלֶת הַזָּיָה! '''"וְלַגֵּר"''' – זֶה הַגֵּר; '''"הַגָּר בְּתוֹכָם"''' – לְרַבּוֹת נְשֵׁי הַגֵּרִים! {{הע-שמאל|ההזאה אינה מצווה לשמה, אלא כדי להיפטר מהטומאה. על הכהן השורף את הפרה היו מזים מי חטאת מפרות קודמות, ומכאן שכדי לחזור ולשחוט פרה אדומה חייבים אפר מפרה קודמת וממנה לקודמתה; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג|פרה ג א.]] אפר הפרה אמור להיות רציף מימי משה ולהמשך הדורות!}}'''"חֻקַּת עוֹלָם"''' – מַזִּין {{ב|מִזּוֹ|מפרה זו}} {{ב|מִפְּנֵי זוֹ;|מפני 'חוקת עולם' - הטומאה, שנזכרה בפס' כא}} '''"לְחֻקַּת עוֹלָם"''' – מַזִּין מִזּוֹ לְקַדֵּשׁ אַחֶרֶת! }} ===פסוק יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מעירה שדיני הטומאה והטהרה חלים רק על החיים, ומכאן שהמת עצמו אינו טמא, אלא הנוגע בו הוא שטמא. הדרשה מפנה לסיפור השונמית ([[מלכים ב ד]]), שבמותו - הוא נשאר טהור, אבל טימא את הכלים שבבית, וכשחזר לחיים אמנם הוא נשאר טהור, אבל נטמא מהכלים שהיו בבית, שנשארו טמאים. האימרה "מטמאיך לא טימאוני ואתה טימאתני" נאמרת כביכול ע"י בנה של השונמית לכלי הבית, ע"י הבגדים של השורף את הפרה אל השורף עצמו; ע"י בגדי האוכל לנבלת העוף וכו'. חז"ל היו מודעים לאבסורד שבהלכות הטומאה והטהרה והדגישו אותו; וראו חלק מהדוגמאות הללו [[ביאור:משנה פרה פרק ח#משנה ב|בפרה ח ב-ז,]] [[ביאור:משנה כלים פרק ח#משנה ד|בכלים ח ד]] [[ביאור:תוספתא/פרה/ח|ובתוספתא פרה ח א-ג.]]}} '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵת"''', נוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא; אֵין מֵת עַצְמוֹ טָמֵא! נוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא; אֵין בְּנָהּ שֶׁל שׁוּנַמִּית טָמֵא! אָמְרוּ: בְּנָהּ שֶׁל שׁוּנַמִּית, כְּשֶׁמֵּת, כֹּל שֶׁהָיָה עִמּוֹ בַּבַּיִת – טָמֵא הָיָה טֻמְאַת שִׁבְעָה, וּכְשֶׁחָיָה – הָיָה טָהוֹר לַקֹּדֶשׁ. {{ב|חָזְרוּ וְנָגְעוּ בּוֹ|הכלים שבבית}} – טִמְּאוּהוּ הֵם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. הַשּׂוֹרֵף פָּרָה, וּפָרִים הַנִּשְׂרָפִים, וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים – מְטַמְּאִין בְּגָדִים; הֵן עַצְמָן – אֵין מְטַמְּאִין בְּגָדִים. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. הָאוֹכֵל מִנִּבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר – טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה; וְהוּא עַצְמוֹ – אֵין מְטַמֵּא בְּגָדִים. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. טְהוֹרֵי כְּלֵי חֶרֶס שֶׁהָיוּ (מטלטלין) [מְשֻׁלְשָׁלִים] לַאֲוִיר הַתַּנּוּר בִּמְקוֹם (הנגע) [הַנָּגוּב] – טְהוֹרִין. צָפוּ מַשְׁקִין עַל גַּבֵּי הַתַּנּוּר – נִטְמָא, אוֹ בַּאֲחוֹרֵי הַתַּנּוּר נָגְעוּ בִּכְלִי חֶרֶס – טָמֵא; הֲרֵי אוֹמֵר וְכוּ'. מַזֶּה שֶׁעוֹמֵד בְּתוֹךְ מַשְׁקִין וּמִטְפָּחוֹת בְּמָתְנָיו, נִתְּזוּ מִתַּחַת רַגְלָיו וְטִמְּאוּ אֶת הַמִּטְפָּחוֹת, חָזְרָה הַמִּטְפַּחַת וְטִמְּאַתּוּ; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. מַקְרָצוֹת נִמְשָׁכוֹת זוֹ בָּזוֹ וְכִכָּרִים נוֹגְעִים זֶה בָּזֶה, וּבָהֶם גֻּמִּים מְלֵאִים מַשְׁקִים. נָגַע שֶׁרֶץ בְּאַחַת מֵהֶם – נִטְמָא וְטִמֵּא אֶת כֻּלָּם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. הָאֳכָלִים וְהַמַּשְׁקִים וְהַמֶּרְכָּב וְהַמּוֹשָׁב שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים תַּחַת אֶבֶן מַסְמָא, וְהַמִּשְׁכָּב תַּחְתֵּיהֶן – טָהוֹר. הָלַךְ טָהוֹר וְעָמַד שָׁם וְנִטְמָא, נָגַע בָּהֶם – טִמֵּא אֶת כֻּלָּם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. קְעָרָה שֶׁהִיא מְלֵאָה מַשְׁקִין טְהוֹרִים, וַאֲחוֹרֶיהָ טְמֵאִים, וּמֻנָּחִים עַל גַּבֵּי טַבְלָא, וְכִכָּר שֶׁל תְּרוּמָה נָתוּן עָלֶיהָ, וְצָפוּ הַמַּשְׁקִים עַל גַּבֵּי הַקְּעָרָה – נִטְמְאוּ בַּאֲחוֹרֵי קְעָרָה, נָפְלוּ עַל הַטַּבְלָא וְטִמְּאוּהָ; חָזְרָה הַטַּבְלָא וְטִמְּאָה אֶת הַכִּכָּר. הֲרֵי הַכִּכָּר אוֹמֶרֶת לַטַּבְלָא: מְטַמְּאֶיךָ וְכוּ'. {{הע-שמאל|העובר המת אינו מטמא את אמו, אבל מטמא את המיילדת אם היא נגעה בו. המיילדת מטמאת בתורה את האם במגעה בה. גם האם אומרת למיילדת "מטמאיך לא טמאוני ואת טמאתני". הנוגע בשיניים שנפלו מעצמות המת, או בצפורנים שנפרדו מהגופה אינו מטמא; אבל אם הן מחוברות לגופה הנוגע בהם נטמא; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ג|אהלות ג ג.]]}}'''"הַנֹּגֵעַ... וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בַּחֲלַל חֶרֶב"''' - [בֶּחָלָל שֶׁדַּרְכּוֹ לֵהָרֵג בַּחֶרֶב,] פְּרָט לְאִשָּׁה שֶׁהַמֵּת בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ! וּמִנַּיִן חֲכָמָה שֶׁשָּׁלְחָה יָדָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ [שֶׁל אִשָּׁה], שֶׁהִיא טְמֵאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"הַנֹּגֵעַ"'''. יָכוֹל כָּל הַיָּמִים שֶׁהַחֲכָמָה טְמֵאָה אַף הָאִשָּׁה טְמֵאָה? אָמְרַתְּ '''"הוּא יִתְחַטָּא"''' – פְּרָט לָזֶה. '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵת"''' – פְּרָט לַנּוֹגֵעַ בְּשִׁנָּיו בִּשְׂעָרוֹ וּבְצִפָּרְנָיו בִּזְמַן שֶׁפֵּרְשׁוּ. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהֵם מְחֻבָּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְטָמֵא"'''. {{הע-שמאל|אם נגע בחתיכה קטנה מכזית מבשר המת אינו נטמא, כי אדם מתחיל להקרא כך כשהגיע ברחם אמו לגודל כזית. הנוגע או הנושא עצם, אפילו קטנה מכזית, בגודל כשעורה – טמא (אמנם אין העצם הקטנה מטמאת באהל), כך גם הנוגע בשלולית דם שיש בה רביעית או בדם תבוסה שניגר בזמן המוות, ובעצם שנחתכה מן החי עם הבשר שעליה; וראו ([[ביאור:משנה אהלות פרק ב|אהלות ב א.]]) ה'פסוק' המופיע בגרסת הגניזה "או בדם", הוא כנראה פרפרזה על לשון "או בעצם אדם".}}'''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵת"''', יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"בְּמֵת"'''. יָכוֹל לֹא יְטַמֵּא כָּל שֶׁהוּא, אֲבָל יְטַמֵּא כַּעֲדָשָׁה, שֶׁכֵּן מָצִינוּ כַּעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ טָמֵא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"בְּמֵת"'''. הָא מָה הַדָּבָר, {{ב|אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב מִעֵט?|מאחר והפסוק ריבה ומיעט, מה ההגיון ההלכתי?}} אָמְרוּ: כַּזַּיִת מִן הַמֵּת טָמֵא, שֶׁכֵּן הוּא תְּחִלַּת יְצִירָתוֹ. אֵין לִי אֶלָּא הַנּוֹגֵעַ בְּכַזַּיִת מִן הַמֵּת; וּמִנַּיִן אַף הַנּוֹגֵעַ בְּעֶצֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ בְעֶצֶם"'''. יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"אוֹ בְעֶצֶם"'''. יָכוֹל לֹא יְטַמֵּא כָּל שֶׁהוּא, אֲבָל יְטַמֵּא בְּכַעֲדָשָׁה, שֶׁכֵּן עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"בְעֶצֶם"''', הָא מָה הַדָּבָר, אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב מִעֵט? אָמְרוּ: עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. אֵין לִי אֶלָּא הַנּוֹגֵעַ בְּעֶצֶם מִן הַמֵּת; מִנַּיִן אַף הַנּוֹגֵעַ בְּדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ"'''. יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא בְּעֶצֶם מִן הַחַי? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ בְעֶצֶם אָדָם"''' – מָה אָדָם, שָׁלֵם – אַף עֶצֶם, שָׁלֵם. אֵין לִי אֶלָּא בְּנוֹגֵעַ בְּמֵת וּבְעֶצֶם; מִנַּיִן לְרַבּוֹת אַף הַנּוֹגֵעַ בְּדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹ [בְדָם]". (יכול אמר? שוב:) [יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? שׁוּב:] "בְּדָם". כַּמָּה הוּא דָּמוֹ שֶׁל אָדָם? שִׁעוּרוֹ בְּבֵינוֹנִית רְבִיעִית. וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת דַּם תְּבוּסָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נֶפֶשׁ"'''. יָכוֹל דַּם תְּבוּסָה מִמֵּת אֶחָד; וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת דַּם תְּבוּסָה מִשְּׁנֵי מֵתִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נְפָשֹׁת"''' {{ממ|ויקרא|כא|יא}}. {{הע-שמאל|דם של קטן מטמא באהל אפילו אם אין בו רביעית, אם מדובר בכל דמו של הקטן שמת.}}וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה דַּם קָטָן כֻּלּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נְפָשֹׁת"'''. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה שֶׁחָלָה וְהָלַךְ לוֹ? אָמְרַתְּ, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''"אֲשֶׁר יָמוּת"'''. [אֵיזֶהוּ דַּם תְּבוּסָה?] רַבִּי (שמעון) [יִשְׁמָעֵאל] אוֹמֵר: רְבִיעִית מִן הַמֵּת וּשְׁמִינִית מִן הַחַי שֶׁבְּלָלוּ זֶה בָּזֶה, נוֹטֵל מִזֶּה וּמִזֶּה דַּם רְבִיעִית – זֶהוּ דַּם תְּבוּסָה. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בַּרְתּוֹתָא אָמַר: הֲרֵי הוּא כְּדַם בְּהֵמָה וּכְדַם הַחַי! {{הע-שמאל|אם נוצרה מתחת לגופה שלולית דם בכמות של רביעית – הנוגע בדם טמא, אפילו אם לא ידוע כמה ממנו יצא אחרי המוות; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ה|אהלות ג ה.]]}}אֵיזֶהוּ דַּם תְּבוּסָה? צָלוּב שֶׁדָּמוֹ שׁוֹתֵת וְנִמְצָא תַּחְתָּיו רְבִיעִית דָּם, וְאֵין יָדוּעַ כַּמָּה יָצָא מֵחַיִּים וְכַמָּה יָצָא אַחַר מִיתָה – הֲרֵי זֶה מִצְטָרֵף. וְהַמֵּת שֶׁדָּמוֹ נוֹטֵף וְנִמְצָא תַּחְתָּיו רְבִיעִית דָּם – אֵינוֹ מִצְטָרֵף. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חִלּוּף הַדְּבָרִים: הַשּׁוֹתֵת אֵינוֹ מִצְטָרֵף וְהַמְנַטֵּף מִצְטָרֵף. {{הע-שמאל|לאחר שהגדיר הדרשן את כמויות הדם או העצמות המטמאים, הוא דורש את דרך העברת הטומאה: טומאת מגע וטומאת אהל מפורשות בפסוק. אלעזר בן מתיא דורש "וטמא שבעת ימים" שגוף המת מטמא גם את נושאו. ר' שמעון מנסה ללמוד טומאת משא בקל וחומר מנבילה, אבל טומאת נבילה חלה רק עד הערב ואילו כאן מדובר בטמא מת, שטומאתו לפחות לשבוע. ר' אלעזר טוען, כר' עקיבא, שאין היררכיה בין הטומאות ולכן לא ניתן ללמוד את טומאת המשא של המת בקל וחומר, וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]]}}אֵין בַּמַּשְׁמָע שֶׁיְּטַמֵּא הַמֵּת אֶלָּא בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל. וּמִנַּיִן אַף בְּמַשָּׂא? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים"''', לְרַבּוֹת שֶׁיְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פִּנְחָס: אֵינוֹ צָרִיךְ! וּמָה אִם נְבֵלָה, שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה בְּאֹהֶל - הֲרֵי הִיא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא; הַמֵּת, שֶׁהוּא מְטַמֵּא בְּאֹהֶל - אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא? אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא: מַה מַּשָּׂא נְבֵלָה, עַד הָעֶרֶב – אַף מַשָּׂא הַמֵּת, לֹא יְהֵא אֶלָּא עַד הָעֶרֶב! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פִּנְחָס: אַחַר (שהורית) [שֶׁהוֹדֵיתָ] שֶׁהַמֵּת מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, הַמֵּת מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, וּנְבֵלָה מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. אִם לֹא חָלְקָה תּוֹרָה מַשָּׂא נְבֵלָה מִמַּגָּעָהּ – דִּין הוּא שֶׁנַּחֲלֹק מַשָּׂא הַמֵּת מִמַּגָּעוֹ? אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא: כָּל כָּךְ מִבַּלְעֲדֵי נְבֵלָה {{ב|אֶפְשָׁר לְךָ לִחְיוֹת|אינך יכול להבין את הדין}}? בּוֹא וּרְאֵה שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא: הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק {{ב|וְקוּלִיתוֹ|עצם קטנה. בגירסת הגניזה "וטליתו"}} שֶׁל מֵת - מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל וְאֵין מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא! וְכֵן אַל תִּתְמַהּ עַל נִבְלַת הַמֵּת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל, לֹא תְּהֵא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא! הָא צָרַכְתָּ לוֹמַר '''"וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים"''' – לְרַבּוֹת שֶׁמְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא! }} ===פסוק יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הטמא הרוצה להיטהר חייב להתרחק מהמת, ואינו יכול להיטהר כל עוד הוא נוגע בו. ההזיה הראשונה היא לא לפני היום השלישי, והשנייה היא לפחות ארבעה ימים מאוחר יותר; אין להזות פעמיים ביום השביעי ואין להזות בלילה ([[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה יא|פרה יב יא.]])}}"'''הוּא יִתְחַטָּא בוֹ'''", יָכוֹל דָּבוּק לַמֵּת? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּשְּׁלִישִׁי"! אִי בַּשְּׁלִישִׁי, יָכוֹל חִטּוּי אֶחָד? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּשְּׁבִיעִי"! אִי בַּשְּׁבִיעִי, יָכוֹל חִטּוּי שְׁנַיִם? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּשְּׁלִישִׁי"! {{הע-שמאל|בין הזאת היום השלישי וההזאה ביום השביעי אין היררכיה, כי מחד הזאת השלישי קרובה יותר לטומאה, ומאידך הזאת השביעי משלימה את מערכת ההזאות; לכן נאלץ הכתוב לומר "'''ביום''' השלישי '''וביום''' השביעי".}}יָכוֹל תְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּלַּיְלָה? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי". יָכוֹל תְּהֵא הַזָּיַת שְׁלִישִׁי קְבוּעָה בַּיּוֹם, אֲבָל הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא קְבוּעָה בַּלַּיְלָה? וַהֲלֹא אוֹמֵר: וְכִי דִּין הוּא? הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּאָה בַּשְּׁלִישִׁי וְנֶאֶמְרָה הַזָּאָה בַּשְּׁבִיעִי, מַה מָּצִינוּ שֶׁהַזָּיַת שְׁלִישִׁי קְבוּעָה בַּיּוֹם – אַף הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא קְבוּעָה בַּיּוֹם! קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם שְׁלִישִׁי, שֶׁאֵין הַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁתַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת, הֲרֵי הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם; שְׁבִיעִי, שֶׁהַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁלֹּא תַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּשְּׁלִישִׁי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לַטֻּמְאָה; תֹּאמַר בַּשְּׁבִיעִי, שֶׁאֵינוֹ סָמוּךְ לַטֻּמְאָה אֶלָּא סָמוּךְ לַטָּהֳרָה? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי"; יִלָּמֵד שְׁלִישִׁי מִשְּׁבִיעִי: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּשְּׁבִיעִי וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּשְּׁלִישִׁי, מַה מָּצִינוּ שֶׁהַזָּיַת שְׁבִיעִי קְבוּעָה בַּיּוֹם – אַף הַזָּיַת שְׁלִישִׁי תְּהֵא קְבוּעָה בַּיּוֹם! קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם שְׁבִיעִי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לְטָהֳרָתוֹ, הֲרֵי הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם; שְׁלִישִׁי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לַטֻּמְאָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּשְּׁבִיעִי, שֶׁהַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁלֹּא תַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת – תֹּאמַר בַּשְּׁלִישִׁי, שֶׁאֵין הַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁתַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי". {{הע-שמאל|ההזאות אינן דווקא מיד ביום השלישי מהטומאה, וכן הזאת היום השביעי יכולה להתעכב גם למועדים מאוחרים יותר, אבל אין הטמא נטהר בלי ההזאות.}}"'''הוּא יִתְחַטָּא בוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי'''", יָכוֹל סָמוּךְ לַמִּיתָה? אָמַרְתָּ שׁוּב "בַּשְּׁלִישִׁי". אִם לוֹמַר שְׁלִישִׁי שֶׁהוּא סָמוּךְ לַמִּיתָה – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "שְׁלִישִׁי"? שֶׁאֲפִילּוּ רָחוֹק מִן הַמִּיתָה! יָכוֹל הַזָּיַת שְׁלִישִׁי תְּהֵא רְחוֹקָה מִן הַמִּיתָה, אֲבָל הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא סְמוּכָה לַשְּׁלִישִׁי? אָמַרְתָּ שׁוּב "בַּשְּׁבִיעִי"; אִם לוֹמַר שְׁבִיעִי שֶׁהוּא סָמוּךְ לַשְּׁלִישִׁי – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם שְׁבִיעִי? אֲפִילּוּ רָחוֹק מִן הַשְּׁלִישִׁי! יָכוֹל אִם לֹא הֻזָּה טָהוֹר? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "אִם לֹא יִתְחַטָּא... לֹא יִטְהָר"! {{הע-שמאל|ההזאה נעשית בזריקה של המים ולא בנגיעה בגוף המיטהר.}}יָכוֹל שֶׁבָּא לְטַעֲנוֹ זְרִיקָה וְחִטּוּי? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "כִּי מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו", זְרִיקָה אָמַרְתִּי לְךָ, לֹא חִטּוּי! יָכוֹל שֶׁבָּא לְהַכְשִׁיר חִטּוּי כִּזְרִיקָה? אָמַרְתָּ: "וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי". בְּהַזָּיָה הוּא טָהוֹר, אֵינוֹ טָהוֹר בְּאֶצְבַּע! }} ===פסוק יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה עוסקת בכפילות, לכאורה, בין פס' יג לפס' כ. היא מראה שאין ללמוד מהמשכן למקדש או ההפך, כי למשכן ולמקדש יש צדדים חמורים זה לעומת זה: המשכן וכליו נמשחו בשמן המשחה ע"י משה והמקדש לא, ומצד שני קדושת המקדש חמורה כי היא חלה לעולם.}}"'''אֶת מִשְׁכַּן ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''", הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּשְׁכָּן וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּקְדָּשׁ: מַה מָּצִינוּ טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּשְׁכָּן חַיָּב כָּרֵת – אַף טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ חַיָּב כָּרֵת! קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִשְׁכָּן, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת שָׁעָה, אִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה הֲרֵי זֶה עָנוּשׁ כָּרֵת – מִקְדָּשׁ, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם, אֵינוֹ דִּין שֶׁאִם נִכְנַס בְּטֻמְאָה יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּמִּשְׁכָּן, שֶׁהוּא מְקַבֵּל הַזָּיָה – תֹּאמַר בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל הַזָּיָה? אָמַרְתָּ "'''מִקְדַּשׁ ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''": יִלָּמֵד מִשְׁכָּן מִמִּקְדָּשׁ: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּקְדָּשׁ וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּשְׁכָּן – מַה מָּצִינוּ טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ חַיָּב כָּרֵת – אַף טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּשְׁכָּן חַיָּב כָּרֵת. קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִקְדָּשׁ, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל הַזָּיָה, אִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה הֲרֵי הוּא עָנוּשׁ כָּרֵת – מִשְׁכָּן, שֶׁמְּקַבֵּל הַזָּיָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁאִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם – תֹּאמַר בַּמִּשְׁכָּן, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת שָׁעָה? אָמַרְתָּ "'''אֶת מִקְדַּשׁ ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''" {{ממ|במדבר|יט|כ}}! {{הע-שמאל|כל הקטע בסוגריים אינו בגירסת הגניזה וכנראה אינו מספרי זוטא. עונש הכרת לנכנס טמא בזדון למקדש כולל הפרדה של גורלו מגורל שאר הציבור, ואינו מקרין עליהם; וראו לדוגמא גם לעיל [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ט#פסוק יב|בדרשה לפרק ט פס' יב.]] כאמור לעיל פס' יב, הזאת המים על הטמא נעשית בלי לגעת בגופו. עונש הכרת לנכנס בטומאה במזיד למקדש חל גם על דרגות טומאה נמוכות יותר: על מי שהתחיל בתהליך הטיהור והוזה פעם אחת, על מי שלא טבל לאחר שהוזה, על טבול יום ועל מחוסר כיפורים.}}<small>("'''ונכרתה הנפש ההיא'''" – מזידה. "'''מישראל'''" – וישראל בשלום. "'''כי מי נידה לא זורק עליו'''" – זה הוא שאמרנו 'זריקה אמרתי, לא חיטוי!' "'''טמא יהיה עוד טומאתו בו'''", הא למדנו שטמא שנכנס למקדש במזיד – שהוא בהיכרת. וכן הוא אומר "ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה",)</small> וְאֵין בַּמַּשְׁמָע אֶלָּא {{ב|מִי שֶׁלֹּא הֻזָּה כָּל עִקָּר|שנאמר "ולא יתחטא"}}. כְּשֶׁאָמַר "'''טָמֵא'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְלֹא שָׁנָה. "'''טָמֵא יִהְיֶה'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְלֹא טָבַל. "'''עוֹד'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְלֹא הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ! "'''טֻמְאָתוֹ בּוֹ'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְהֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ – וְלֹא הֵבִיא כִּפּוּרָיו; הָא רִבִּיתִי לְכֻלָּן [בַּעֲשֵׂה וּבְלֹא תַעֲשֶׂה, בַּהֲבָאת חַטָּאת וּ]בְּהִכָּרֵת! }} ===פסוק יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מרבה סוגי טומאות שונים, ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב|אהלות ב א-ד,]] כדעת ר' עקיבא. לגבי שיעור "מלוא מקדח" ראו [[ביאור:משנה כלים פרק יז#משנה יב|כלים יז יב]].}}'''"זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בָּאֹהֶל"''', אִם לוֹמַר 'אָדָם' – פְּרָט לִנְבֵלָה – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "אָדָם"? לְרַבּוֹת דָּבָר אַחֵר שֶׁיְּטַמֵּא כְּמֵת שָׁלֵם. אֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה? הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת וַחֲצִי לֹג דָּם וַחֲצִי קַב עֲצָמוֹת, וְאֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי, וְרֹבַע עֲצָמוֹת מֵרֹב הַבִּנְיָן, וְרֹבַע עֲצָמוֹת מֵרֹב הַמִּנְיָן, וְרֹבַע מֵרֹב גִּדּוּלֵי גְּוִיָּה – הֲרֵי אֵלּוּ מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וּבָאֹהֶל. וְאֵלּוּ מְטַמְּאִים בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וְאֵין מְטַמְּאִים בָּאֹהֶל: עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, וְאֶרֶץ הָעַמִּים, וּבֵית הַפְּרָס, וְאֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁאֵין עֲלֵיהֶם בָּשָׂר כָּרָאוּי. הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת שֶׁחָסְרוּ; כַּמָּה חִסָּרוֹן בַּשִּׁדְרָה? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁתֵּי חֻלְיוֹת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: חֻלְיָא אַחַת. וּבַגֻּלְגֹּלֶת? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְלֹא מַקְדֵּחַ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: {{ב|[כְּדֵי שֶׁיִּנָּטֵל מִן הַחַי וְיָמוּת. מְלוֹא מַקְדֵּחַ שֶׁאָמְרוּ]|השלמה על פי המשנה}} מְלֹא מַקְדֵּחַ שֶׁל לִשְׁכָּה, שֶׁהוּא כְּפוּנְדְיוֹן הָאִיטַלְקִי וּכְסֶלַע נֵירוֹנִית, וּמְלֹא (עקבו) [נוּקְבּוֹ] שֶׁל עֹל הַשָּׁרוֹנִי. {{הע-שמאל|גם אם המוות לא היה באוהל, אלא הכניסו את הגופה לאוהל אחרי המוות – האוהל ותכולתו נטמאים. ואם אחר כך נכנס לשם אדם או כלי – גם הם נטמאים. אם יש יציאה מהאוהל, ובה נמצא אדם או כלים – האדם והכלים נטמאים גם הם; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ו|אהלות ג ו,]] אבל אין הטומאה יוצאת מהפתח החוצה. עצם הכוונה להכנס לאוהל ("מרחוק") עדיין אינה מטמאת, אבל אם הכניס לאוהל המת אפילו חלק מגופו ("מקצתו") – האדם הנכנס טמא. הטומאה אינה נשארת באוהל או בקבר אחרי שהמת פונה ממנו, ולכן אם נכנס לאוהל אדם לאחר שהמת הוצא משם הוא אינו נטמא. כוך קבורה שאין בו פותח טפח (בלשון המשנה "נפש אטומה"), הנוגע בו טמא טומאת ערב (לא שבעה ימים) – מכל כיוון שנכנס למערת הקבורה; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|ספרי קכו]] [[ביאור:משנה אהלות פרק ז#משנה ב|ואהלות ז ב.]] ר' יוסי לומד שקבר חדש אינו מטמא, כי רק המת מטמא באמצעותו – מהכפילות "בקבר", ור' עקיבא מסיק זאת מטומאת האהל.}}הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבָאֹהֶל וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא. '''"כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל"''' – בָּאִין לוֹ וּמְבִיאִין אֵלָיו; [אֵי] זֶה הָאֹהֶל שֶׁבָּאִין לוֹ וּמְבִיאִין אֵלָיו? אָמְרוּ: מַכְנֶסֶת הִיא הָאִשָּׁה אֶת הַנֵּפֶל בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. '''"הַבָּא אֶל הָאֹהֶל"''' שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּית בִּיאָה – בֵּית בִּיאָתוֹ מְטַמְּאָה, {{ב|[וְאֵינוֹ מְטַמֵּא]|הגהה על פי פירוש 'זית רענן'}} מֵאֲחוֹרָיו. אֹהֶל שֶׁאֵין לוֹ בֵּית בִּיאָה – אֵין בֵּית בִּיאָתוֹ מְטַמֵּא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מֵאֲחוֹרָיו. אִם קוֹרֵא אֲנִי "הַבָּא אֶל הָאֹהֶל", יָכוֹל מֵרָחוֹק? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל". אִי "וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל" – בְּכֻלּוֹ; מִנַּיִן אֲפִילּוּ בְּמִקְצָתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר בָּאֹהֶל"! '''"כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל"''' – מָה הָאֹהֶל, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּפְנָה מִשָּׁם; אַף הַקֶּבֶר, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּתְפַּנָּה מִשָּׁם. מָה אֹהֶל סָתוּם, {{ב|הַנּוֹגֵעַ בּוֹ|מבחוץ}} מִכָּל צְדָדִין טָמֵא – אַף קֶבֶר סָתוּם, הַנּוֹגֵעַ בּוֹ מִכָּל צְדָדִין {{ב|טָמֵא|טומאת ערב}}. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "הַנּוֹגֵעַ בַּקֶּבֶר", יָכוֹל אַף {{ב|בְּקֶבֶר חָדָשׁ|שעדיין לא נקבר בו אדם}}? אָמַר שׁוּב "בַּקֶּבֶר"! אָמַר לֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא: אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר בְּקֶבֶר חָדָשׁ, אֶלָּא בְּקֶבֶר שֶׁהַמֵּת בּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר "וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל", מָה {{ב|אֹהֶל|טמא}}, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁנִּפְנָה! [אַף הַקֶּבֶר, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּתְפַּנָּה!] {{הע-שמאל|את הדרשה הזאת לומד ר' יצחק [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|בספרי קכו]] מהשוואה לבית המנוגע. כאן לומדים זאת מהביטוי "התורה". מנגד עומד המיעוט מהמילה "זאת". וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ח|אהלות ח א.]] הדרשה מרחיבה את המונח "אהל", וראו [[ביאור:משנה מסכת אהלות|במבוא למסכת אהלות]] את משמעות ההרחבה הזאת.}}'''"הַתּוֹרָה"''', תּוֹרַת הָאֹהֶל – תּוֹרַת כָּל הַמַּאֲהִילִין! אֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה? הַבָּתִּים, הַבּוֹרוֹת [הַשׁוּחִים] וְהַמְּעָרוֹת, (הַמִּנְהָרוֹת וְהַשְּׁכֵנִים) [הַגִּהוּרִים וְהַשִּׁנַּנִּים], וְהַשְּׁקָפִין וְהַסְּלָעִים, וְכֹתֶל שֶׁהֻטָּה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה {{ב|שֶׁהֻטָּה מֵאֵלֶיהָ|כותל שהוטה ולא נבנה נטוי, והמת מתחתיו}}? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ח#משנה ד|אהלות ח ד-ה:]] כלי עבודה גדולים חוצצים בפני הטומאה, צמחים התלושים מהקרקע חוצצים בפני הטומאה; אבל אם הם עדיין מחוברים אליה – לא; וראו שם גם לעניין חפצים ובעלי חיים המתעופפים באויר, שאינם נחשבים אהל, וכן קרח וכו', העומדים להתמוסס.}}שֶׁאָמְרָה '''"תּוֹרָה"''' – רִבָּה זְרָעִים וִירָקוֹת הַתְּלוּשִׁין מִן הַקַּרְקַע, שֶׁהֵן חוֹצְצִין בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בִּזְמַן שֶׁהֵן מְחֻבָּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". שֶׁאָמְרָה '''"תּוֹרַת"''' – רִבָּה [יָם], נָפָה וּכְבָרָה, וְנֶפֶשׁ (וְהַפֻּלְחָן) [וְהַפּוּחְלָץ], וְהַפַּלְצוּר, וּמִתּוּחֵי מִטָּה, וְהַמִּשְׁפָּלוֹת – שֶׁהֵן חוֹצְצִין בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בִּזְמַן שֶׁהֵן מְבִיאִין? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". שֶׁאָמַר '''"תּוֹרַת"''' – רִבָּה עֵדֶר רְחֵלִים, עֵדֶר גְּמַלִּים, וּמְכוֹנוֹת חַיָּה וָעוֹף. (שֶׁמּוּכָן) [שֶׁשָּׁכַן], אֶת מָה מְרַבֶּה? חַיָּה דּוֹלֶגֶת, וְעוֹף הַפּוֹרֵחַ, וְטוֹלִית הַמְּנַפְנֶפֶת, וּסְפִינָה שֶׁהִיא שָׁטָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". אֶת מָה מְרַבֶּה? (בצת) [כִּפַּת] הַמַּיִם, וְכִפַּת הַשֶּׁלֶג, וְהַבָּרָד, וְהַגְּלִיד, וְהַכְּפוֹר? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת"! }} ===פסוק טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|תכולת הכלים השונים נטמאת באוהל המת, חוץ מכלי חרס וכלי מלח שהיו מכוסים בצמיד פתיל, וכן כלים שאינם מקבלים טומאה, כגון כלי גללים וכלי אבן וכו'. בית הלל דרשו זאת מ"כל כלי", ובית שמאי רצו ללמוד זאת מקל וחומר, אבל בית הלל פסלו את הק"ו; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק י|כלים י א]] [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|וספרי קכו.]]}} '''"וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ"''', הַכֵּלִים נִצּוֹלִים בְּצָמִיד פָּתִיל, וְאֵין הַקַּרְקַע נִצּוֹל בְּצָמִיד פָּתִיל. אֵלּוּ כֵּלִים נִצּוֹלִים בְּצָמִיד פָּתִיל? כְּלִי חֶרֶשׂ, וּכְלִי {{ב|נֶתֶר|מלח}}. {{ב|כְּלִי גְּלָלִים|מניין גם}}, וּכְלִי אֲבָנִים, וּכְלִי אֲדָמָה, וּכְלִי חַרְסִית? תַּלְמוּד לוֹמַר "כְּלִי... וְכֹל כְּלִי" לְרַבּוֹתָם – דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל. אָמַר לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי: וּמַה כְּלִי חֶרֶס וּכְלִי נֶתֶר, שֶׁהֵן מְקַבְּלִין טֻמְאָה, הֲרֵי הֵן מַצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל; אֵלּוּ, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהוּ מַצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל? {{הע-שמאל|אלמלא הפסוק היה מקום להניח שדווקא כלי חרס מצילים בצמיד פתיל, כי דווקא הם עשויים להיטמא; שהרי החמור אינו נטמא, ואילו האוכף שלו נטמא מיד עם כניסתו לבית המנוגע, ואילו אדם שנכנס לשם – הוא נטמא מיד אבל יכול להציל את בגדיו מטומאה אם יצא מהבית בפחות מזמן אכילת פרס; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יג#משנה ט|נגעים יג ט.]] המסקנה היא שדווקא מפני שהנכנס לבית נטמא בעצמו – הוא יכול להציל חפצים שונים מטומאה.}}(אָמְרוּ חֲכָמִים לְבֵית שַׁמַּאי, אָמַר לוֹ:) [אָמְרוּ, הָיוּ תַּלְמִידִים {{ב|אֲדוּמִים|מדרום יהודה}} לְבֵית שַׁמַּאי בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה. אָמְרוּ לָהֶן:] צְאוּ וּרְאוּ, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טֻמְאָה – יָפֶה לְהַצִּיל! וְכֹל שֶׁאֵין לוֹ טֻמְאָה – {{ב|[לֹא]|הגהה על פי הקטע הבא}} יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל! הֲרֵי חֲמוֹר שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת הַמְנֻגָּע, שֶׁמָּא אֵין כֵּלָיו טְמֵאִים מִיָּד? הֲרֵי אָדָם שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת הַמְנֻגָּע, שֶׁמָּא אֵינוֹ טָמֵא עַד שֶׁיִּשְׁהֶא בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס? אָמְרוּ לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טֻמְאָה – יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל; וְכֹל מִי שֶׁאֵין לוֹ טֻמְאָה – לֹא יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל! {{הע-שמאל|מדובר על מחט וטבעת טהורים שנמצאו בחבית שהיתה סגורה בצמיד פתיל באהל המת; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ט|כלים ט א.]] אם נמצאו בתוך החבית – הם טהורים. אם נמצאו במכסה שהוסר מהחבית הם עדיין טהורים, אבל אם נמצאו מחוץ לחבית לאחר פתיחתה הם טמאים.}} אֵין בַּמַּשְׁמָע, אֶלָּא בִּזְמַן {{ב|שֶׁהוּא|מחט או טבעת}} בְּתוֹךְ הֶחָבִית; מִנַּיִן אֲפִילּוּ בְּתוֹךְ מְגוּפָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכֹל כְּלִי". יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁהוּא בְּתוֹךְ מְגוּפָה; (בְּתוֹךְ אֲוִירָהּ שֶׁל חָבִית מִנַּיִן) [וּמִנַּיִן אֲפִילוּ בְּתוֹךְ מְגוּפָה {{ב|לְמַעְלָה|מחוץ}} מֵאֲוִירָהּ שֶׁל חָבִית?] תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכֹל כְּלִי". (מִנַּיִן אַתָּה) [יָכוֹל שֶׁאֲנִי] מְרַבֶּה מִכְּנֶגֶד הַשָּׂפָה (וְלִפְנִים) {{ב|[וְלַחוּץ]|מעל החבית שנפתחה. השורה הזו על פי הגהת אפשטיין}}? תַּלְמוּד לוֹמַר "טָמֵא"! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק י#משנה ב|כלים י ב.]] לעניין המאור (חלון לתאורה) ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק יג|אהלות יג א-ד:]] אם יש שימוש לחור שבקיר, שיעור החור תלוי בדרך שבה נעשה: אם החור המקורי נעשה בידי אדם למאור ונסתם בחלקו – מחמירים ומטמאים גם חור קטן, המכונה "שיירי המאור". אם החור נוצר מעצמו, כגון בגלל קורוזיה או בגלל טעות בבניה – שיעורו לדעת בית הלל גדול יותר – כפותח טפח, ולדעת בית שמאי שיעורו כלשהו. לעניין החור שבדלת ראו שם משנה ג, שם מוחלפים שמות החולקים; כאן מודים גם בית שמאי שהשיעור הוא פותח טפח, כי מטרת החור היא שיוכלו להכניס לתוכו מפתח.}}[בַּמֶּה מַקִּיפִין בְּצָמִיד וּפָתִיל? בְּסִיד וּבְגִבְסַס וּבְטִיט וּבְצּוֹאָה, בְּשַׂעַף] (בְּשֶׁפֶךְ) וּבְשָׂרָף בְּשַׁעֲוָה וּבְזֶפֶת וּגִסְטְרוֹן. "פָּתוּחַ", כָּל הַפָּתוּחַ לְצֹרֶךְ – טָמֵא. מִכָּאן אָמְרוּ: כָּל הָעוֹשֶׂה מָאוֹר בַּתְּחִלָּה שִׁעוּרוֹ כִּמְלֹא מַקְדֵּחַ גָּדוֹל שֶׁל לִשְׁכָּה. שְׁיָרֵי הַמָּאוֹר; אֵלּוּ הֵן שְׁיָרֵי הַמָּאוֹר... הָעוֹשֶׂה פֶּתַח בֵּינָהּ לְבֵין בֵּיתָהּ, בֵּינָהּ לְבֵין חֲבֶרְתָּהּ, לְהַשְׁמִיעַ אֶת הַקּוֹל וּלְהַדְלִיק אֶת הַנֵּר – שִׁעוּרוֹ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. הַדֶּלֶת שֶׁשִּׁיֵּר בָּהּ הֶחָרָשׁ, בֵּין מִלְּמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן בֵּין מִן הַצְּדָדִין, אוֹ שֶׁפְּתָחַתּוּ הָרוּחַ, אוֹ שֶׁהֵגִיפוֹ וְלֹא מֵרְקוֹ - שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. הַחוֹר שֶׁבַּדֶּלֶת – שִׁעוּרוֹ מְלֹא אֶגְרוֹף, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. {{ב|גַּרְדִּי|אורג}} שֶׁחָפַר מְלֹא קָנֶה, וְכֵן לְכַר אוֹ לְ{{ב|אִסְפָּטִי|כלי אריגה}} – שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. אָמְרוּ לָהֶן בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: חוֹר הַדֶּלֶת מַהוּ? אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. אָמְרוּ: מַה שּׁוֹנֶה? אָמְרוּ לָהֶן: שֶׁזֶּה עָשׂוּי לְצֹרֶךְ וְזֶה אֵינוֹ עָשׂוּי לְצֹרֶךְ. {{הע-שמאל|הדין של תנור מטוייח דומה לדיני החור בקיר או בדלת: גם כאן מבחינים בין מקומות שלא טוייחו בכוונה בידי אדם לבין מקום לא מטוייח שנוצר מעצמו ע"י נשירת הטיח; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ה#משנה ח|כלים ה ח,]] שהתנור המטוייח שיש חול בין החרס שלו ובין הטיח – חסין מפני הטומאה. לעניין החור בעין התנור (בתחתיתו שממנה מוציאים את האפר) ראו [[ביאור:משנה כלים פרק ט#משנה ח|כלים ט ח,]] שם נוספה מחלוקת חכמים ור' יהודה האם הכוש (המצת של התנור) דולק או אינו דולק; אם החור לפחות בגודל האמור – התנור והחבית פסולים לשימוש ולכן אינם מקבלים טומאה.}} בְּלוֹיֵי הַכְּתָלִים שֶׁחֵרְרוּם שְׁרָצִים אוֹ שֶׁאֲכָלַתּוּ מַלַּחַת – שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. מִי שֶׁהָיָה טָח בַּתַּנּוּר וְשִׁיֵּר בּוֹ – הֲרֵי זֶה כָּל שֶׁהוּא; וּבִזְמַן שֶׁפֵּרַע מֵעַצְמוֹ – שִׁעוּרוֹ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. תַּנּוּר שֶׁנִּקַּב מֵעֵינוֹ – שִׁעוּרוֹ מְלֹא חוּט תְּמָרָה כָּפוּל, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְלֹא כּוּשׁ דּוֹלֵק. נִקַּב מִצִּדּוֹ – שִׁעוּרוֹ מְלֹא (צִדּוֹ) [כּוּשׁ] דּוֹלֵק; נִכְנָס מִן הַצַּד – נִכְנָס, מִן {{ב|הָאֶמְצַע|מלמעלה}} – אֵינוֹ נִכְנָס. רַבִּי (יִשְׁמָעֵאל) [שִׁמְעוֹן] אוֹמֵר: בָּאֶמְצַע נִכְנָס, מִן הַצַּד אֵינוֹ נִכְנָס. [מְגוּפַת חָבִית שֶׁנִּקְּבָה – שִׁעוּרָהּ מְלֹא מִצָּה שֶׁל קָנֶה, מִן הַצַּד נִכְנָס וּמִן הָאֶמְצַע אֵינוֹ נִכְנָס. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִן הָאֶמְצַע נִכְנָס וּמִן הַצַּד אֵינוֹ נִכְנָס.] מְגוּפַת חָבִית שֶׁנִּקְּבָה – שִׁעוּרָהּ מְלֹא (מִידָּה) [מִצָּה] שֶׁל שִׁיפוֹן; מִן הַצַּד נִכְנָס, מִן הָאֶמְצַע אֵינוֹ נִכְנָס. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִן הָאֶמְצַע נִכְנָס, מִן הַצְּדָדִין אֵינוֹ נִכְנָס. {{הע-שמאל|מכסים של כדי נוזלים שיש בהם חור כלשהו או שנסדקו – נפסלו לשימוש והם ותכולתם טהורים, למרות שאין להם צמיד פתיל. כלומר השמן שבכד טהור אם הוא בכלי סגור היטב בצמיד פתיל – וכן בכלי מכוסה במכסה סדוק. הוא נטמא במצבי הביניים: אם הוא בכד פתוח או בכד המכוסה במכסה שלם בלי צמיד פתיל; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ג|כלים ג א.]]}}כִּסּוּי כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן וְכִסּוּיֵי טְפִיחֵי – הֲרֵי אֵלּוּ כָּל שֶׁהֵן. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הוֹאִיל וְנֶאֱמַר "צָמִיד פָּתִיל", מָה אֲנִי מְקַיֵּם "פָּתוּחַ"? לְרַבּוֹת אֶת הַסָּדוּק. }} ===פסוק טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אדם שהאהיל על המת למדנו מ"כל הבא אל האוהל" (פס' יד). אם גופת המת האהילה על הטהור שהיה מתחתיה – גם אז האדם טמא, שנאמר "יטמא שבעת ימים".}}אֵין בַּמַּשְׁמָע אֶלָּא אָדָם מַאֲהִיל עַל מֵת – טָמֵא; וּמִנַּיִן אָדָם שֶׁהֶאֱהִיל עָלָיו הַמֵּת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים"'''. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]] בניגוד למשנה, הדרשה שלפנינו מחמירה גם בדופק דופקין. הגולל הוא האבן שעל המת, וכן האבן הסותמת את כוך הקבורה וכן האבן הסותמת את מערת הקבורה בכלל. הדופק הוא האבן המחזיקה את הגולל.}}'''"פְּנֵי הַשָּׂדֶה"''' – זֶה פִּתְחוֹ שֶׁל קֶבֶר; '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – לְרַבּוֹת הַגּוֹלֵל; '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – לְרַבּוֹת הַדּוֹפֵק; '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – לְרַבּוֹת דּוֹפֵק אַחַר דּוֹפֵק! '''"בַּחֲלַל חֶרֶב"''' – בְּחָלָל שֶׁדַּרְכּוֹ לֵיהָרֵג בְּחֶרֶב, פְּרָט לְאִשָּׁה שֶׁמֵּת עֻבָּרָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ. {{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשה לפס' יא.}}וּמִנַּיִן אַף חֲכָמָה שֶׁהוֹשִׁיטָה יָדָהּ לְתוֹךְ מֵעֶיהָ שֶׁל אִשָּׁה תְּהֵא טְמֵאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כָּל הַנֹּגֵעַ"''' (פס' יג). יָכוֹל כָּל הַיָּמִים שֶׁהַחֲכָמָה טְמֵאָה אַף הָאִשָּׁה תְּהֵא טְמֵאָה? אָמַרְתָּ '''"הוּא יִתְחַטָּא"''', (פס' יב) – פְּרָט לָזֶה! {{הע-שמאל|למחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד:]] ר' אליעזר מטמא גם את הנושא את הגולל, ולא רק את הנוגע בו או את הנמצא עם הגולל באוהל. לדעתו ניתן להסיק בקל וחומר מטומאת נבלה, שמטמאת במגע ובמשא: כיוון שטומאתה קלה מטומאת הדופק, המטמא גם באוהל – הרי שגם הוא מטמא במשא; וראו [[ביאור:תוספתא/אהלות/ג#ד|תוספתא אהלות ג ד.]]}}'''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – מִשּׁוּם מַגָּע הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשָּׂא, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשָּׂא, מִקַּל וָחֹמֶר מִנְּבֵלָה; אָמְרוּ לוֹ: לֹא! אִם אָמַרְתָּ בִּנְבֵלָה, שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא לְאַחַר פְּרִישָׁה, תֹּאמַר בַּגּוֹלֵל, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא לְאַחַר פְּרִישָׁה? {{הע-שמאל|ר' יהושע סבור שסוכה הפתוחה למערת הקבורה אמנם טמאה ומה שבתוכה נטמא מהאוהל שבסוכה, אבל המסיט אותה אינו נטמא. בכך הוא רואה תקדים לטענה שיש טמאים במגע ובאוהל ולא במשא, ובאותה קטגוריה הוא מונה את הגולל והדופק, וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד;]] אבל ר' אליעזר חולק גם כאן, וטוען שהסוכה טמאה טומאת אהל - וגם במשא, ושהמסיט את הסוכה הנטויה על הקברים נטמא.}} אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: וַהֲלֹא סֻכָּה שֶׁהִיא עַל פִּתְחוֹ שֶׁל קֶבֶר, מַהוּ? אָמַר לוֹ: מַה הִיא? – אַגִּיד לְךָ: סֻכָּתְךָ מַה הִיא? אִם יֵשׁ לָהּ {{ב|פֶּתַח|חוץ מהיציאה לקברים}} – הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה, וְאִם לָאו – הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה! {{הע-שמאל|ר' עקיבא סבר שר' אליעזר למד מדין המטמא במגע אל דין הנושא, וטען שאי אפשר ללמוד כך כי יש דברים המטמאים רק במגע ולא במשא; אבל ר' אליעזר הסביר לו שאת טומאת המשא של הגולל והדופק הוא לומד מכך שהם מטמאים באהל, וטומאת אהלים נדירה יותר מטומאת משא, שהרי זבים וזבות, נידות ויולדות טמאים טומאת משא ולא טומאת אהל!}}נִסְתַּלֵּק רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְקָפַץ רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ: אַתָּה אוֹמֵר, אֶת מִי רִבְּתָה תוֹרָה: טֻמְאַת מַגָּע אוֹ טֻמְאַת מַשָּׂא? בּוֹא וּרְאֵה, שֶׁרִבְּתָה תוֹרָה טֻמְאַת מַגָּע מִטֻּמְאַת מַשָּׂא, שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא: הַגּוֹלֵל, וְהַדּוֹפֵק, הַבֶּגֶד שֶׁל מֵת – {{ב|מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא.|אבל לשיטת ר' אליעזר שלוש הדוגמאות הללו מטמאות גם במשא.}} וְאִם מְטַמֵּא הַגּוֹלֵל בְּמַגָּע, מְרֻבֶּה – יְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, מְמֻעָט? אָמַר לוֹ: אַתָּה אוֹמֵר אֶת מִי רִבְּתָה הַתּוֹרָה: אוֹ טֻמְאַת מַגָּע, אוֹ טֻמְאַת מַשָּׂא אוֹ טֻמְאַת אֹהֶל? אֲנִי אוֹמֵר שֶׁרִבְּתָה הַתּוֹרָה טֻמְאַת מַשָּׂא מִטֻּמְאַת אֹהֶל, שֶׁהַרְבֵּה מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא וְאֵין מְטַמֵּא בְּאֹהֶל: זָבִין וְזָבוֹת יוֹכִיחַ! נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת מְטַמְּאוֹת בְּמַשָּׂא וְאֵין מְטַמְּאוֹת בְּאֹהֶל; אִם מְטַמֵּא הַגּוֹלֵל בְּאֹהֶל, הַמּוּעָט – לֹא יְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, הַמְרֻבֶּה? {{הע-שמאל|ר' אליעזר מודה שיש הגיון עקבי בדברי ר' עקיבא, שלדידו הגולל אינו מטמא במשא, כמו בגדי המת; אבל מבקש שיוכיח לו גם לפי שיטתו שלו, שלפיה בגדי המת מטמאים גם במשא. ר' עקיבא מנסה להוכיח כך: קנה נייד המונח מעל המשקוף והמת מתחתיו – גורם לכל הבית להיטמא (ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק יד#משנה ג|אהלות יד ג.]]) לדעת ר' עקיבא הקנה, המטמא באהל, אינו מטמא בהיסט ובמשא, והוא דימה את הקנה לגולל ולדופק; אבל ר' אליעזר כפר גם כאן, ולדעתו גם הקנה מטמא במשא, ולכן הוא ביקש הוכחה אחרת. וזאת הטענה של ר' עקיבא: טומאת הזב חמורה יחסית לטומאת המת, כי הזב מטמא משכב ומושב, והמת לא; אבל זב שהחזיק אדם טהור אינו מטמא אותו, אלא רק אם אחז הזב תרומה או מע"ש הם נפסלים; ראו [[ביאור:תוספתא/זבים/ה|תוספתא זבים ה א.]] האנומליה הזאת מוכיחה לדעת ר' עקיבא שכל ענייני הטומאה אינם ערוכים בדרך היררכית, ולכן אין מקום למסקנות של ר' אליעזר לעניין טומאת הגולל והדופק במשא.}} [אָמַר לוֹ: הֱשִׁיבֹתָ {{ב|עַל יָדֶיךָ|לפי שיטתך}}, הָשֵׁב עַל יָדַי! אָמַר לוֹ: אֲנִי מֵשִׁיב עַל יָדֶיךָ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִּכְפֹּר בִּי.] הַבַּיִת שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא. הַמּוֹסִיף יָדוֹ עַל הַמַּשְׁקוֹף מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא. [הַמַּכְנִיס יָדוֹ {{ב|עִם|מתחת}} הַמַּשְׁקוֹף, מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא.] {{ב|(עַל) [שָׁלַח] הַקָּנֶה וְהֵסִיט|הניח ידו על הקנה והסיט אותו}}? וְכָפַר זֶה בָּזֶה. {{ב|אָמַר לוֹ|ר' אליעזר לר' עקיבא}}: הֵשִׁיבוֹתָ עַל יָדֶיךָ, הֲשִׁיבֵנִי עַל יָדִי! אָמַר לוֹ: אֲנִי מֵשִׁיב עַל יָדְךָ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִּכְפֹּר בִּי; אָמַר לוֹ: אַתָּה כּוֹפֵר {{ב|שֶׁלֹּא יְטַמֵּא|הקנה}} בְּמַשָּׂא, וַאֲנִי כּוֹפֵר שֶׁלֹּא יְטַמֵּא בְּמַגָּע כָּל עִקָּר! וּמָה אִם הַזָּב, שֶׁיָּצָא מִתַּחְתָּיו מִשְׁכָּב לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים, לֹא יָצָא מִמֶּנּוּ מַגַּע כֵּלִים אֶלָּא לְטַמֵּא אֳכָלִין וּמַשְׁקִין – הַמֵּת, שֶׁלֹּא יָצָא מִתַּחְתָּיו מִשְׁכָּב לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יֵצֵא מִמֶּנּוּ מַגַּע כֵּלִים {{ב|[אֶלָּא]|ע"פ הורוביץ}} לְטַמֵּא אֳכָלִים וּמַשְׁקִים? {{הע-שמאל|ר' שמעון טוען שאין להשוות את טומאת המשא לטומאת המגע, שהרי כלים שהוסטו ע"י המת אינם נטמאים, אלא עדיף להשוות את טומאת האהל לטומאת מגע, והשוו לדבריו [[ביאור:תוספתא/אהלות/טו#ח|בתוספתא אהלות טו ח.]]}}אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: לֹא הָיִינוּ צְרִיכִים לְהִזָּדְקֵק לְכָךְ; אֶלָּא: הוֹאִיל וְאָדָם הַנּוֹגֵעַ בַּמֵּת טָמֵא, הַמַּאֲהִיל טָמֵא, וְהַמֵּסִיט טָמֵא, וְהַכֵּלִים הַנּוֹגְעִין בַּמֵּת טְמֵאִים, וּמַאֲהִילִין טְמֵאִין, וּמְסִיטִין {{ב|(טְמֵאִין) [טְהוֹרִים]|הגהה על פי משנה זבים ד,ו}} – מוּטָב לְהַקִּישׁ מַגָּע לְאֹהֶל, שֶׁכֵּן הוּא שָׁוֶה לַכֵּלִים כְּאָדָם וְלֹא לְהַקִּישׁוֹ לְמַשָּׂא, שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה לַכֵּלִים כְּאָדָם. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]] הדרשה חוזרת ומצטטת את המשנה, ומנסה להכריע את ההלכה כר' אליעזר מהמסורת שמביא ר' שמעון אחי עזריה, אבל ר' יהושע טוען גם הוא למסורת, שרק אם נדבק לגולל עפר מבית הקברות הוא מטמא במשא, ואילו גולל נקי אינו מטמא במשא; ואכן ר' יהודה תומך בטענה שאין להסיט את עפר בית הקברות במקל, כלומר הסטתו מטמאת אפילו אם לא נגעו בעפר.}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ מְטַמֵּא! אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲחִי עֲזַרְיָה: לָמָּה אַתֶּם דָּנִין? וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁהוּא טָמֵא! אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שִׁמְעוֹן אָחִי, אֵינִי יָכוֹל לְהַכְחִישְׁךָ, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתָּ סְתָם; וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי בְּפֵרוּשׁ: בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ תַּחְתָּיו עֲפַר קְבָרוֹת – מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, וְאִם לָאו – אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: כֵּן הָיִינוּ {{ב|מִתְקַלִּים|מתקשים}} בָּ{{ב|הָר הַזֶּה|דעת ר' יהושע}}: אֵין מְסִיטִין עֲפַר קְבָרוֹת [בָ{{ב|אָבָיִּן|אתי חפירה}}], וְאֵין מְסִיטִין עֲפַר בֵּית הַפְּרָס בְּמַקֵּל! {{הע-שמאל|מעשה המסייע לר' יהושע: הגברים הסיטו את הגולל ועשו את פסחיהם, מכאן שהסטת הגולל אינה מטמאת! המעשה מעיד כבדרך אגב שהנשים לא עשו באותה שנה את הפסח, והעדיפו שהגברים יעשו אותו בטהרה.}}רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מַעֲשֶׂה בְּבֵית דָּגוֹן שֶׁבִּיהוּדָה, שֶׁמֵּת שָׁם מֵת בְּעֶרֶב פֶּסַח, וְהָלְכוּ הַנָּשִׁים וְקָשְׁרוּ הַחֶבֶל בַּגּוֹלֵל וּמָשְׁכוּ אוֹתוֹ הָאֲנָשִׁים, וְנִכְנְסוּ הַנָּשִׁים וְקָבְרוּ אֶת הַמֵּת, וְהָלְכוּ הָאֲנָשִׁים וְעָשׂוּ אֶת פִּסְחֵיהֶם בְּטָהֳרָה! {{הע-שמאל|אם חזר למקום שבו התחיל את החריש, והתחיל לחרוש משם בכיוון הפוך, ונמצאה עצם אדם בתלם השני – התלם הראשון אינו בית הפרס; אם חרש שתי וערב ונמצאה עצם – כל השטח החרוש הוא בית הפרס; אם בין תלם למשנהו עבר חצי יום – המחרשה התנקתה כאילו ניער אותה, והחריש של הבוקר אינו בית הפרס; והשוו [[ביאור:משנה אהלות פרק יז|אהלות יז א-ב,]] שם לא מופיעה דעת בית שמאי.}}[רַבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר: בֵּית הַפְּרָס עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ עוֹשֶׂה! אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲחִי רַבִּי עֲזַרְיָה: לָמָּה אַתֶּם דָּנִין? וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה! אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שִׁמְעוֹן אָחִי, אֵינִי יָכוֹל לְהַכְחִישְׁךָ, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתָּ סְתָם; וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי בְּפֵרוּשׁ:] בִּזְמַן שֶׁחָרַשׁ כָּל הַמַּעֲנָה כְּאַחַת – הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה; חָרַשׁ חֲצִי מַעֲנָה, וְחָזַר וְחָרַשׁ מִמֶּנָּה וְלַחוּץ – אֵינוֹ עוֹשֶׂה. כֵּיצַד בֵּית הַפְּרָס [שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס?] שֶׁאָבַד קֶבֶר בְּתוֹכָהּ, חֲרָשָׁהּ צָפוֹן וְדָרוֹם, וְחָזַר וַחֲרָשָׁהּ מִזְרָח וּמַעֲרָב – זֶהוּ בֵּית הַפְּרָס שֶׁעוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס. כֵּיצַד בֵּית הַפְּרָס שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס? שָׂדֶה שֶׁאָבַד בָּהּ קֶבֶר, חֲרָשָׁהּ בַּשַּׁחַר וְחָזַר וַחֲרָשָׁהּ בֵּין הָעַרְבַּיִם – אֵינוֹ עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס. עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס אֲפִלּוּ בְּבִקְעָה גְּדוֹלָה, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: {{ב|אֲפִלּוּ מֵאָה אַמָּה.|אבל לא יותר.}} {{הע-שמאל|לדעת ר' אליעזר גם דופק דופקין (אבן המחזיקה אבן גדולה יותר, והיא מחזיקה את הגולל) טמא; רשב"ג חולק עליו בעניין זה; והשוו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד,]] כרשב"ג.}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא; אֵין לִי אֶלָּא הַגּוֹלֵל, מִנַּיִן לְרַבּוֹת דּוֹפֵק אַחַר דּוֹפֵק? שֶׁאִם יִמָּשֵׁךְ הָאַחֲרוֹן שֶׁבֵּינוֹ – הַשֵּׁנִי נוֹפֵל! אֶלָּא שֶׁהָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק טָמֵא, אֲבָל דָּפְקֵי דָּפְקִין טָהוֹר! }} ===פסוק יז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גם אשה יכולה לקדש את המים ע"י פיזור האפר עליהם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ה#משנה ד|פרה ה ד,]] דעת ר' יהודה. יש לפזר את אפר הפרה, ולא אדמה ממקום השריפה או סיד; אבל אם היו רגבי אדמה שיש בהם גם חלק מהאפר – יכולים לקדש בהם. הכלי של מי החטאת ("קלל") צריך להיות שלם, ואת האפר צריך אדם להניח בו בעצמו, ולא הרוח.}}'וְלָקַח' – '''"וְלָקְחוּ"''', אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה לְקַדֵּשׁ. '''"עָפָר"''' – פְּרָט לְסִיד; '''"מֵעֲפַר"''' – פְּרָט לְחַרְסִית. 'שְׂרֵפָה' – וְלֹא בִּזְמַן שֶׁנִּשְׁבַּר הַקָּלָל, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁפֵּרְחַתּוּ הָרוּחַ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהֵגִיפוּ וְלֹא מֵרְחוּ. וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה פֶּחָם שֶׁיֵּשׁ עָלָיו מִקְצָת עָפָר, שֶׁיִּכְתְּשֶׁנּוּ וְיַזֶּה מִמֶּנּוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת"'''! {{הע-שמאל|מי החטאת צריכים להיות ראויים לשתיה, ונובעים ממעיין – לא מי בור או באר; וראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח.]] לפסילת כלי המחובר לקרקע ראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ה#משנה ז|פרה ה ז.]]}}['''"וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים"''' – מַיִם שֶׁהֵן חַיִּים עֲלֵיהֶם. פְּרָט לִמְלוּחִים וְלִ{{ב|מְלוּגִין|מים חמים}} וְלִמְתוּקִין.] '''"מַיִם חַיִּים"''' – פְּרָט {{ב|לְמֵימֵי תַּעֲרֹבוֹת,|מים מכמה מקורות}} [{{ב|קַלִּרֹהֵָא|Kallirrhóē - מעיינות חמים ליד ים המלח}}]. ['''"מַיִם חַיִּים"''' – פְּרָט] {{ב|לְמֵימֵי מַשּׂוּאוֹת,|מים ששימשו לכביסה}} וְלַמַּבּוּעַ {{ב|(הַפּוֹסֶלֶת) [הַפּוֹסֵק]|מעיין שלעיתים מפסיק לנבוע}}. ['''"מַיִם חַיִּים"''' – פְּרָט {{ב|(לַכִּנּוּף) [לְנֶטֶף]|מים עומדים}} {{ב|וְלַמַּבּוּעַ הַחוֹלֵט|מים חמים כגון חמי טבריה}}! '''"אֶל כְּלִי"''' – בִּכְלִי מְקַדְּשִׁין, וְאֵין מְקַדְּשִׁין בְּקַרְקַע. מִכָּאן אָמְרוּ: מַכְתֶּשֶׁת שֶׁמְּחֻבֶּרֶת לַקַּרְקַע – אֵין מְמַלְּאִין בָּהּ, וְאֵין מְקַדְּשִׁין בָּהּ, וְאֵין מַזִּין מִמֶּנָּה, וְאֵין צְרִיכָה צָמִיד פָּתִיל, וְאֵין פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה, וְאֵינָהּ מַכְשֶׁרֶת אֶת הַזְּרָעִים; וּבִזְמַן שֶׁהִיא תְּלוּשָׁה מִן הַקַּרְקַע – מְמַלְּאִין מִמֶּנָּה וכו' עד וּמַכְשֶׁרֶת אֶת הַזְּרָעִים! }} ===פסוק יח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|את ההזיה עושים ע"י האיזוב, יש להשתמש במספיק מים כדי שיוכל לטבול בהם את האיזוב, ושישארו מים גם אחרי טבילת האיזוב. אין לשפוך את מי החטאת על האיזוב, אלא יש לטבול אותו בהם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב|פרה יב א-ב.]]}}'''"וְלָקַח אֵזוֹב"''' – בְּאֵזוֹב מַזִּין, וְלֹא בַּקֵּיסָם הַקָּשׁוּר בּוֹ. '''"וְטָבַל"''' – וְלֹא הַמַּסְפִּיג. '''"בַּמַּיִם"''' – וְלֹא הַמְעָרֶה; אָמְרוּ: מַסְפִּיגִין לִטְבִילָה וְאֵין מַסְפִּיגִין לְהַזָּיָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אֵין מַסְפִּיגִין לֹא לִטְבִילָה וְלֹא לְהַזָּיָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה י|פרה יב י.]] יכולה אשה לכוון את פעולת הקטן, בתנאי שהוא יעשה את כל שלבי ההזאה בעצמו; והשוו ליחסים בין כהן לחכם בענייני נגעים [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|בנגעים ג א;]] לעיל פס' יז ראינו שאשה יכולה לקדש את המים בזריית האפר, אבל היא אינה מורשית להזות על הטמאים.}}'''"אִישׁ טָהוֹר"''' – "אִישׁ" פְּרָט לְאִשָּׁה. אוֹ "אִישׁ" פְּרָט לְקָטָן? אָמַרְתָּ "טָהוֹר", לְרַבּוֹת אֶת הַקָּטָן! אָמְרוּ: מְסַעֶדֶת הָאִשָּׁה אֶת הַקָּטָן – וְהוּא מַזֶּה; אֲבָל לֹא תִּטְבֹּל אֶת הָאֵזוֹב וְתִתֵּן לוֹ. אִם טָבְלָה וְנָתְנָה לוֹ – הַזָּיָתוֹ פְּסוּלָה! ['''"וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל"''' – {{ב|זֶה הָאֹהֶל|אוהל יריעות}} שֶׁהוּא טָעוּן הַזָּיָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק א|אהלות א א;]] מה הוא האורך המקסימלי של שרשרת הטומאה? לדברי ר' יוסי ראו [[ביאור:תוספתא/אהלות/א|תוספתא אהלות א א.]]}}'''"וְעַל הַכֵּלִים"''' – אֵלּוּ הַכֵּלִים שֶׁהֵן טְעוּנִין הַזָּיָה.] '''"וְעַל כָּל הַכֵּלִים"''' – רִבָּה. אָדָם נוֹגֵעַ בְּכֵלִים נוֹגְעִים בְּמֵת, {{ב|(שיגעו) [שֶׁיָּגוּרוּ]| שיגררו, שייטמאו בנגיעה}} בְּכֵלִים אֲחֵרִים. (אינו) [מִכָּאן] הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: חֲמִשָּׁה מְטַמְּאִין בְּמֵת – אַרְבָּעָה טְמֵאִין טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. [אַרְבָּעָה טְמֵאִים בְּמֵת – שְׁלֹשָׁה טְמֵאִים טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. שְׁלֹשָׁה טְמֵאִים בְּמֵת – שְׁנַיִם טְמֵאִים טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב.] כֵּיצַד שְׁנַיִם? אָדָם הַנּוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה, אָדָם נוֹגֵעַ בּוֹ – טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. אָדָם בֵּין הַכֵּלִים – גּוֹרְרִים אַרְבָּעָה לְטֻמְאָה. וְכֵלִים בָּאָדָם – גּוֹרְרִים שְׁלֹשָׁה לְטֻמְאָה. וְאָדָם בָּאָדָם – גּוֹרְרִים שְׁנַיִם לְטֻמְאָה. חֹמֶר בָּאָדָם מִבַּכֵּלִים, וְכֵלִים מִבָּאָדָם: שֶׁהַכֵּלִים שְׁלֹשָׁה, וְאָדָם שְׁנַיִם. חֹמֶר בָּאָדָם: שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא בָּאֶמְצַע – הֵם אַרְבָּעָה, אֵינוֹ בָּאֶמְצַע – הֵם שְׁלֹשָׁה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: [כֹּל הַמִּטַּמֵּא בְּמֵת טֻמְאַת שִׁבְעָה – מִטַּמֵּא בְּזָב טֻמְאַת עֶרֶב,] כֹּל הַמִּטַּמֵּא בְּמֵת טֻמְאַת עֶרֶב – טָהוֹר בְּזָב מִכְּלוּם. }} ===פסוק יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אם הזבים וכו' הם גם טמאי מת – ניתן להזות עליהם ולטהר אותם מטומאת המת למרות שהם עדיין טמאים בטומאות אחרות. לעניין הכוונה ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה ב|פרה יב ב.]] הטבילה דומה לשקיעת השמש: היא צריכה להיות לכל הגוף בבת אחת, והשוו [[ביאור:ספרא/אמור#פרק ד|ספרא אמור פרק ד ז.]]}}'''"וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא"''' – כָּל הַטְּמֵאִין מְקַבְּלִין הַזָּיָה, כְּגוֹן זָבִין וְזָבוֹת, נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת. '''"וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא"''' – וְלֹא בִּזְמַן שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת עַל הַטָּמֵא. '''"וְרָחַץ בַּמַּיִם... וְטָהֵר בָּעָרֶב"''' – מָה עֶרֶב שֶׁהוּא בָּא כֻּלּוֹ, אַף הוּא כְּשֶׁיָּבֹא כֻּלּוֹ בַּמַּיִם – וְטָהֵר. }} ===פסוק כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אם נשארה בקלל רק רטיבות, ואין בו מים המספיקים להזאה – הרטיבות אינה מטמאת במשא אלא רק במגע. והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכט|ספרי קכט,]] שם חילקו בין טומאת אוכלין לטומאת גוף המזה ובגדיו.}}'''"וּמַזֵּה מֵי נִדָּה"''' – מַיִם שֶׁהֵן רְאוּיִין לְנִדָּה, לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים; וְלֹא מַיִם שֶׁאֵין בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה! מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵי הַנִּדָּה"'''? – רִבָּה מֵי חַטָּאת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה, שֶׁהֵן מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. 'הַנֹּגֵעַ' – '''"וְהַנֹּגֵעַ"''' – רִבָּה מֵי חַטָּאת שֶׁאֵין בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה, שֶׁהֵן מְטַמְּאִין בְּמַגָּע אֲבָל לֹא בְּמַשָּׂא. {{הע-שמאל| מי חטאת שעדיין לא הוזו ("לא עשו מצוותן") מטמאים את המזה שנטהר לחטאת, ונגע במים בידיו; אבל אם לא נגע בהם בידיו, אלא רק ברגליו או בשאר גופו – המזה טהור. ואילו אם נגע בהם כהן הטהור לתרומה - הוא נטמא; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ח|פרה ט ח.]] מי חטאת שעשו מצוותם (שהזו אותם), לדעת בית שמאי אינם מטמאים כלל, ראו [[ביאור:משנה עדיות פרק ה#משנה ג|עדיות ה ג;]] וראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה ד|פרה יב ד,]] שנראה מתאים לשיטתם. לדעת בית הלל, וכן כאן, המים אמנם אינם מטמאים כהן שנטהר לתרומה, אבל אם נגעו בידי המזה – הוא נטמא. מי חטאת שקפאו פסולים עד שיפשירו, כלומר הם פסולים זמנית. אם הכהן נגע בהם בידו – הוא טמא טומאת ידים, ואילו המזה מהם נשאר טהור.}}הֵעִיד רַבִּי חֲנִינָא מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה זְקֵנִים שֶׁבָּאוּ מִיהוּדָה וְאָמְרוּ: מֵי חַטָּאת שֶׁלֹּא עָשׂוּ מִצְוָתָן וְנִטְמְאוּ בְּאַב הַטֻּמְאָה – מְטַמְּאִין אֶת הַכֹּהֵן וְאֶת תְּרוּמָתוֹ, וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ, וּמְטַמְּאִים אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ. מֵי חַטָּאת שֶׁעָשׂוּ מִצְוָתָן וְנִטְמְאוּ בְּאַב הַטֻּמְאָה – מְטַמְּאִין אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַכֹּהֵן לֹא בְּיָדוֹ וְלֹא בְּרַגְלוֹ. בִּזְמַן שֶׁנִּפְסָלִים מִמֵּימֵי הַטְּלָלִים מִמֵּימֵי הַשְּׁלָגִים – מְטַמֵּא הַכֹּהֵן בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ וְלֹא בְּרַגְלוֹ – קַל וָחֹמֶר! {{הע-שמאל|ר' שמעון מקשה ומציע ללמוד קל וחומר נוסף, שהרי במי חטאת שעשו מצוותם חמור המזה מהכהן; הוא מנסה ללמוד מכך שגם במי חטאת שלא עשו מצוותם יהיה דינו של המזה חמור מזה של הכהן, והוא יהיה טמא; אבל ר' עקיבא טען שאין מקום לק"ו, כי ניתן לטעון שדווקא דין הכהן חמור, שהרי הוא עלול לטמא אנשים אחרים, ואילו המזה, אם נטמא – נטמא, ואין פעולת ההזאה משפיעה על אנשים טהורים.}}אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא: וּמָה {{ב|בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַכֹּהֵן מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ|במי חטאת שעשו מצוותם והוזו}}, הֲרֵי הַמַּזֶּה מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ; {{ב|מָקוֹם שֶׁהַכֹּהֵן מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ וּבְרַגְלוֹ|במי חטאת שלא עשו מצוותם}}, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא הַמַּזֶּה מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ וּבְרַגְלוֹ? מַה לַכֹּהֵן, מְטַמֵּא לַטְּמֵאִים וּמְטַמֵּא לַטְּהוֹרִים; מַה לַמַּזֶּה, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא לַטְּמֵאִים וְאֵינוֹ מְטַמֵּא לַטְּהוֹרִים! {{הע-שמאל|אם המים היו פסולים, בין פיזר עליהם אפר כשר בין לא - המים מטמאים את הכהן בידיו וברגליו, כדין מים שלא נעשתה מצוותם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ט|פרה ט ט.]] ר' יעקב רואה אותם כמים טמאים, המטמאים את הידיים. אם המים כשרים והאפר פסול – ר' שמעון רואה אותם כמים טמאים, ואילו ר' אליעזר בן יעקב רואה אותם כמים רגילים, שמותר לשתותם וללוש בהם עיסה של קדשים; וראו מחלוקת מקבילה [[ביאור:תוספתא/פרה/י|בתוספתא פרה י א.]]}}אֵפֶר כָּשֵׁר שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַיִם פְּסוּלִין – מְטַמֵּא אֶת הַכֹּהֵן וְאֶת הַתְּרוּמָה. רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: מְטַמְּאִים הֵם מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. אֵפֶר פָּסוּל שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַיִם כְּשֵׁרִים – רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מְטַמְּאִים הֵם מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: כְּשֵׁרִין הֵן לָלוּשׁ בָּהֶן אֶת הָעִסָּה! }} ===פסוק כב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הטומאה מתפשטת מהאדם הטמא לבגדיו ולכלים , וכן מהכלים והבגדים לאדם אחר הנוגע בהם, אבל האדם השני טמא רק עד הערב; דעת ר' יוסי אינה מובנת.}} '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא"''' – מַגִּיד שֶׁמְּטַמֵּא בְּגָדִים. יָכוֹל בְּגָדִים שֶׁנִּטְמְאוּ מִתַּחַת הַמֵּת? וּמִנַּיִן אַף בְּגָדִים שֶׁנִּטְמְאוּ מִתַּחַת הַזָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא"'''. וּמִנַּיִן {{ב|שֶׁיָּגוּרוּ|שיגררו, שייטמאו בנגיעה}} כֵּלִים בָּאָדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא"'''. וּמִנַּיִן שֶׁיָּגוּרוּ אָדָם וְכֵלִים? אָמַרְתָּ: '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא וְהַנֶּפֶשׁ הַנֹּגַעַת תִּטְמָא עַד הָעָרֶב"'''. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הָיָה מְטַמֵּא בְּכֻלָּן טֻמְאַת שִׁבְעָה. }} dthv5bv98ok35l0p4qv5n6zcta6j7jz 0 1726913 3019536 3005844 2026-06-11T10:10:45Z ~2026-34232-56 45774 3019536 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}}{{הור2|פיוטי קדושה ליום כיפור מרבי {{קישור למחבר|אלעזר הקליר}}. למנהג אשכנז נאמרים במוסף.}} ===== אז מלפני בראשית דת וכס השית ===== <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} אָז מִלִּפְנֵי בְרֵאשִׁית / דָּת וָכֵס הֵשִׁית{{ש}} {{סי|אֲ}}מָנָה יוֹם יוֹם / {{סי|אֲ}}צוּלָה אִתּוֹ בְּחֶבְיוֹן{{ש}} {{סי|בֵּ}}אֲרָהּ לְשַׁעֲשׁוּעִים / {{סי|בָּ}}הּ לְנַקּוֹת חֵטְא עַם מְשַׁוְּעִים{{ש}} {{סי|גָּ}}מַר בַּעֲצָתָהּ כֹּל בְּאֹמֶר / {{סי|גָּ}}שָׁה לְחַנֵּן בְּעַד כָּל יְצוּרֵי חֹמֶר{{ש}} {{סי|דִּ}}גְלָהּ לִפְנֵי מְכוֹן שֶׁבֶת / {{סי|דְּ}}רוֹר יֶשַׁע כְּעָלָה בְּמַחֲשֶׁבֶת{{ש}} {{סי|ה}}וּכָנָה עַד לֹא עוֹלָם / {{סי|הֱ}}יוֹת מֵלִיץ יֹשֶׁר לְעַם עוֹלָם{{ש}} {{סי|וּ}}שְׁנֵי אַלְפֵי רְבָבוֹת גְּדוּדִים / {{סי|וּ}}כְמוֹ הֵם כְּרוּבִים אָז בָּם מִתְגּוֹדְדִים{{ש}} {{סי|זְ}}קֹף לְמִסְפָּרָם מַרְבִּים / {{סי|זִ}}יו סַפִּיר כֵּס מַרְכִּיבִים{{ש}} {{סי|חַ}}שְׁרַת מַיִם עִם חֶשְׁכַת מַיִם / {{סי|חַ}}בֵּא בִּמְצוּלוֹת מַיִם חֵטְא שׁוֹפְכֵי לֵב כַּמָּיִם{{ש}} {{סי|טֹ}}רַח נוֹשֵׂא וְנִרְאֶה נִשָּׂא / {{סי|ט}}וֹעֵן מַשָּׂא בְּקוֹל כָּל תִּשָּׂא{{ש}} {{הור|חזן}} {{סי|יִ}}תְרַעֲשׁוּ אוֹפָן וְגַלְגַּל / {{סי|יֹ}}קֶשׁ עַם זוּ לְהַאֲפִין וּלְגַלְגֵּל{{ש}} {{סי|כְּ}}רוּב וְחַיָּה רוֹפְפִים / בְּכַנְפֵי נֶשֶׁר מְעֹפְפִים{{ש}} {{סי|כְּ}}אֵב זוּ מְרַפִּים / עֲנוֹת לְעֻמַּת שְׂרָפִים<קטע סוף=א/>{{ש}} {{הור|לעומתם…}} ===== אז מלפני בראשית אבות ובנים השית ===== <קטע התחלה=ב/>אָז מִלִּפְנֵי בְרֵאשִׁית / אָבוֹת וּבָנִים הֵשִׁית{{ש}} {{סי|לָ}}תֵת אֲרֻכָּה / {{סי|לְ}}הַעֲלוֹת אֲרוּכָה{{ש}} {{סי|מֵ}}אָז צָפָם / {{סי|מֵ}}חֲרוֹת קִצְפָּם{{ש}} {{סי|נ}}וֹעַץ וְהֵבִין / {{סי|נִ}}אֲצוּת לְהַלְבִּין{{ש}} {{סי|סָ}}קַר עֲשׂוֹת נְכוֹחָה / {{סי|סִ}}יּוּם לְיוֹם תּוֹכֵחָה{{ש}} {{סי|עָ}}לוּ בְּמַחֲשָׁבָה יַחַד / {{סי|עֲ}}תִירָתָם לְמַלְּטָם מִפַּחַד{{ש}} {{סי|פּ}}וֹדָם הֶעֱלָם מִקֶּדֶם / {{סי|פֶּ}}שַׁע לְנַקּוֹת מִקְּנוּיַת קֶדֶם{{ש}} {{סי|צְ}}פֵה בְּוַעַד יוֹם זֶה / {{סי|צ}}וֹעֲקִים סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה{{ש}} {{סי|ק}}וֹרֵא דוֹרוֹת מֵרֹאשׁ / {{סי|קֹ}}שְטְ אָב לַבָּנִים הֵכִין לִדְרשׁ{{ש}} {{סי|רַ}}בּוּ רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו / {{סי|רְ}}צוֹת רְחוּמָיו וַחֲסִידָיו{{ש}} {{סי|שֶׁ}}הֵם יְדִידָיו / {{סי|שִׁ}}כְלוּל מַעְבָּדָיו{{ש}} {{סי|תָּ}}מִיד מְעִידָיו / כִּי אֵין בִּלְעָדָיו<קטע סוף=ב/>{{ש}} {{הור|פעמים…}} ===== אז מלפני בראשית נוה וינון השית ===== <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''תשר"ק''' כפול}} אָז מִלִּפְנֵי בְרֵאשִׁית / נָוֶה וְיִנּוֹן הֵשִׁית{{ש}} {{סי|תַּ}}לְפִּיּוֹת מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן / {{סי|תִּ}}כֵּן טֶרֶם כָּל עַם וְלָשׁוֹן{{ש}} {{סי|שִׁ}}כְנוֹ עָץ שָׁם לְהַשְׁרוֹת / {{סי|שׁ}}וֹגִים לְהַדְרִיךְ בְּדַרְכֵי יְשָׁרוֹת{{ש}} {{סי|רֶ}}שַׁע אִם הֶאְדִּים / {{סי|רַ}}חֲצוּ וְהִזַּכּוּ הִקְדִּים{{ש}} {{סי|קֶ}}צֶף אִם קָצַף בַּאֲיֻמָּתוֹ / {{סי|קָ}}דוֹשׁ לֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ{{ש}} {{סי|צֻ}}מַּתְנוּ בְּבִצְעֵנוּ עַד עַתָּה / {{סי|צ}}וּרֵנוּ עָלֵינוּ לֹא גַעְתָּ{{ש}} {{סי|פָּ}}נָה מֶנּוּ מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ / {{סי|פֻּ}}לַּצְנוּ וְאֵין מִי לְצַדְּקֵנוּ{{ש}} {{סי|עֲ}}וֹנוֹתֵינוּ וְעֹל פְּשָׁעֵינוּ / {{סי|ע}}וֹמֵס, וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ{{ש}} {{סי|ס}}וֹבֵל עַל שֶׁכֶם חַטֹּאתֵינוּ / {{סי|סְ}}לִיחָה מְצֹא לַעֲוֹנוֹתֵינוּ{{ש}} {{סי|נִ}}רְפָּא לָנוּ בְּחַבּוּרָתוֹ / {{סי|נֶ}}צַח בְּרִיָּה חֲדָשָׁה עֵת לִבְרֹאתוֹ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{סי|מֵ}}חוּג הַעֲלֵהוּ / {{סי|מִ}}שֵּׂעִיר הַדְלֵהוּ{{ש}} {{סי|לְ}}הַשְׁמִיעֵנוּ בְּהַר הַלְּבָנוֹן / שֵׁנִית בְּיַד יִנּוֹן<קטע סוף=ג/>{{ש}} {{הור|להיות…}} ===== אז מלפני בראשית שבעה אלה השית ===== <קטע התחלה=ד/>אָז מִלִּפְנֵי בְרֵאשִׁית / שִׁבְעָה אֵלֶּה הֵשִׁית{{ש}} {{סי|כִּ}}וְּנָם מֵעֵת נוֹלָדוּ / {{סי|כְּ}}תוּרִים בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ{{ש}} {{סי|יְ}}צָרָם וְאֶצְלוֹ כֻּלָּלוּ / {{סי|יַ}}חַד, לִפְנֵי גְבָעוֹת חוֹלָלוּ{{ש}} {{סי|טִ}}פֵּל בְּאִבָּם תְּשׁוּבָה / {{סי|טְ}}בוּעָה הִיא לְבַת הַשּׁוֹבֵבָה{{ש}} {{סי|חִ}}תְּלָהּ צֳרִי לְחַטָּאִים / {{סי|ח}}וֹבֵשׁ לְנִטְעֵי נְטָעִים{{ש}} {{סי|זְ}}דוֹנוֹת וּשְׁגָגוֹת בָּהּ לִדְחוֹת / {{סי|זַ}}עַם וְעֶבְרָה בָּהּ לִמְחוֹת{{ש}} {{סי|וּ}}מִלִּפְנֵי עָשׂוֹר עֲשָׂרָה / {{סי|וִ}}עֲדָהּ לְמַרְפֵּא סוֹרֵרָה{{ש}} {{סי|הִ}}נְנוּ אָתָנוּ לְךָ אָיֹם / {{סי|הַ}}בִּיטָה וּרְאֵה בְּשִׁבְרוֹן לֵב הַיּוֹם{{ש}} {{סי|דַּ}}לְיוּת שׁוֹקַיִם וּמַצַּב רַגְלַיִם / {{סי|דְּ}}רִיכַת מָתְנַיִם וּמַעַד קַרְסֻלַּיִם{{ש}} {{סי|גָּ}}שִׁים יְחֵפִים בְּעִנּוּי עֲיֵפִים / {{סי|גִּ}}ישׁוֹת מְאַלְּפִים בְּשִׁירוֹת מְעוֹפְפִים{{ש}} {{הור|חזן:}} בְּךָ מִתְהַדְּרִים / {{סי|בְּ}}שִׁמְךָ נֶאְדָּרִים{{ש}} {{סי|אָ}}מְצָךְ מַאְדִּירִים / {{סי|אַ}}דִּיר בָּאַדִּירִים, בְּקוֹל אַדִּירִים<קטע סוף=ד/>{{ש}} {{הור|אדיר אדירנו…}} [[קטגוריה:פיוטי קדושה]] [[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] 0fc9fa01iesmsmw1bsbmalo0n62cx0k 106 1728710 3019470 2939064 2026-06-10T19:39:39Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3019470 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|כט|א|כח ב|כט ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף כט עמוד א] דישראל נמי מישרא קא שרי. ואי רבי יוסי הגלילי - אפילו תוך זמנו נמי מישרא קא שרי בהנאה! - אמר רב אחא בר יעקב: לעולם רבי יהודה היא, ויליף שאור דאכילה משאור דראייה. מה שאור דראייה - שלך אי אתה רואה, אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה - אף שאור דאכילה: שלך אי אתה אוכל, אבל אתה אוכל של אחרים ושל גבוה. ובדין הוא דאיבעי ליה למיתנא דאפילו באכילה נמי שרי, ואיידי דתנא דישראל אסור בהנאה - תנא נמי דנכרי מותר בהנאה. ובדין הוא דאיבעי ליה למיתנא דאפילו בתוך זמנו מותר בהנאה, ואיידי דתנא דישראל לאחר זמנו - תנא נמי דנכרי לאחר זמנו. רבא אמר: לעולם רבי שמעון היא, ורבי שמעון }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|קנסא קניס הואיל ועבר עליה בבל יראה ובל ימצא. בשלמא לרבא - היינו דקתני של ישראל אסור, משום שנאמר לא יראה. אלא לרב אחא בר יעקב - משום לא יאכל חמץ מיבעי ליה! - מי סברת אסיפא קאי? ארישא קאי, והכי קאמר: חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח - מותר בהנאה, משום שנאמר לא יראה לך - שלך אי אתה רואה, אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה. ויליף שאור דאכילה משאור דראייה. }} {{הל"מ-רק-גמרא|ואזדו לטעמייהו: דאיתמר, האוכל שאור של נכרי שעבר עליו הפסח, לדברי רבי יהודה, רבא אמר: לוקה, ורב אחא בר יעקב אמר: אינו לוקה. רבא אמר: לוקה, לא יליף רבי יהודה שאור דאכילה משאור דראייה. ורב אחא בר יעקב אמר: אינו לוקה, יליף שאור דאכילה משאור דראייה. והדר ביה רב אחא בר יעקב, מההיא דתניא: האוכל חמץ של הקדש במועד - מעל, ויש אומרים: לא מעל. מאן יש אומרים? אמר רבי יוחנן: רבי נחוניא בן הקנה היא. דתניא: רבי נחוניא בן הקנה היה עושה את יום הכפורים כשבת לתשלומין. מה שבת, מתחייב בנפשו ופטור מן התשלומין - אף יום הכפורים מתחייב בנפשו ופטור מתשלומין. רב יוסף אמר: בפודין את הקדשים להאכילן לכלבים קמיפלגי. מאן דאמר מעל, קסבר: פודין את הקדשים להאכילן לכלבים. ומאן דאמר לא מעל - קסבר: אין פודין. רב אחא בר רבא תנא לה }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''דישראל נמי מישרא שרי''' - בהנאה לאחר זמנו: '''לעולם ר' יהודה היא''' - דאע"ג דנפקא ליה מקראי דלאחר זמנו אסר קרא בשאור דישראל קאמר אבל דנכרי שרי: '''ויליף שאור דאכילה''' - כלומר חמץ דגבי לא יאכל משאור דראייה ומותר חמצו של נכרי אף באכילה ואפי' בפסח מן התורה: '''לעולם ר' שמעון היא''' - דאמר מדאורייתא לא מיתסר חמץ אחר זמנו הלכך דנכרי שרי ומיהו דישראל אסור מקנסא דקנסוהו רבנן משום דעבר בבל יראה: '''בשלמא לרבא''' - דאמר טעמא דאסור בהנאה משום קנסא דעבר בבל יראה הוא היינו דתנא מתני' אסור משום לא יראה לך: '''ואזדו לטעמייהו''' - רבא ורב אחא בר יעקב: '''מעל''' - חייב קרבן מעילה דקסבר חמץ דהקדש בפסח בר דמים הוא ואפסדיה להקדש כר' שמעון דאמר חמץ לאחר הפסח מותר ואע"ג דקנסא קניס ה"מ בחמצו של הדיוט הואיל ועבר עליו בבל יראה אבל האי דבהתירא שהייה גביה דאמר מר (לעיל דף ה:) אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה אחר הפסח הוה מזבין ליה גיזבר לישראל ואכלי ליה: '''ויש אומרים לא מעל''' - כדמפרש דהואיל ונתחייב כרת משום אכילה פטור מן התשלומין כר' נחוניא ובמקום שאין קרן אין חומש ואין מעילה: '''את יוה"כ כשבת''' - המדליק גדיש ביוה"כ ומתחייב כרת פטור מן התשלומין כאילו הדליקו בשבת שהוא מתחייב בנפשו מיתת ב"ד דפשיטא לן דפטור מלשלם כדכתיב ([[שמות כא]]) ולא יהיה אסון ענוש יענש הא אם אסון יהיה לא יענש שאף יוה"כ שמיתתו בידי שמים שנכרתים חייו ובניו אסון הוא קרוי שנא' ([[בראשית מב]]) וקרהו אסון הלכך פטור מלשלם והכי פרשינן לה באלו נערות יש טועים דקשיא להו כי פטר ר' נחוניא במזיד פטר דבר כרת הוא והכא בשוגג עסקינן מדקתני מעל ושוגג לאו בר כרת הוא וטעות הוא זה דגבי חמץ מזיד הוא וגבי הקדש שוגג הוא דלא ידע שהוא של הקדש: '''ורב יוסף אמר''' - אי הוה סבירא להנך תנאי כרבי שמעון דאמר תוך זמנו אסור בהנאה דכולי עלמא מודו דפטור הואיל והשתא מיהא לא חזי ולאו ממונא הוא ואע"ג דסופו גורם הוא לממון לאחר הפסח אלא אליבא דר' יוסי הגלילי פליגי דאמר תוך זמנו נמי שרי בהנאה ובפודין קדשים להאכילן לכלבים קא מיפלגי מאן דאמר מעל סבר דראוי היה באותה שעה לפדות לאכילת כלבים ובר דמים הוא ודר' נחוניא לית ליה: '''ומאן דאמר לא מעל סבר אין פודין''' - הלכך לא חזי ופלוגתא דתנאי היא בתמורה {{הפניה-גמ|תמורה|לא|א}} תזבח ולא גיזה בשר ולא חלב ואכלת ולא לכלבים מכאן שאין פודין ואיכא דדריש תזבח ואכלת אין לך בהן היתר אכילה אלא לאחר זביחה למעוטי גיזה וחלב אבל לא לכלביך לא דריש:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 כט א בדין הוא דאפי' תוך זמנו מותר.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_כט_א_בדין הוא דאפי' תוך זמנו מותר]] '''בדין''' הוא דאפי' תוך זמנו מותר. פרש"י מותר באכילה וקשה דאי אפשר אם לא יהא שלו בשעת אכילה דאם נתן לו הנכרי הרי הוא שלו ואם גזל מנכרי הרי חייב באחריותו ולא גרע מחמץ שחייב באחריותו דהוי כשלו ועוד לקמן דקאמר ואזדו לטעמייהו דפליגי בחמץ שעבר עליו הפסח ליפלגו בפסח גופיה ונראה לריב"א דהא דקאמר אפי' תוך זמנו מותר היינו בהנאה והא דקאמר אבל אתה אוכל של אחרים לאו דוקא אי נמי אחר זמנו קאמר ומיהו בשל גבוה קשה לפרש בתוך הפסח דאם לא פדאו אסור בהנאה ואם פדאו הרי הוא שלו ושמא י"ל אבל אתה נהנה משל גבוה שלא יהא איסור חמץ אבל איסור הקדש יש: ''' מאן''' יש אומרים ר' נחוניא. תימה לר"י דמאן דיליף אסון אסון בריש אלו נערו' (כתובות ל.) ואית ליה מיתה בידי שמים פטור מן התשלומים לר' נחוניא אם כן לרבי דאמר לקמן (דף לג.) הזיד במעילה במיתה אמאי פוטר כרת מתשלומים והא אע"ג דבעלמא פוטר מיתה מתשלומין הכא לא פטר דגלי לן קרא דבשוגג חייב וה"ה כרת אע"ג דבכרת הוא במזיד בשוגג יתחייב ואור"י דבמיתה דגלי לן קרא דלא פטרה הכא מתשלומים גלי בכרת דלא גלי לא גלי וא"ת והא אמר לקמן (דף לא:) האוכל תרומת חמץ בפסח בשוגג משלם קרן וחומש ומוקמי' לה כר' נחוניא ואפ"ה מיחייב בתשלומין משום דכי היכי דלא מיפטר מתשלומין משום חיוב מיתה דתרומה הכי נמי לא מיפטר משום כרת של חמץ ואור"י דתשלומי תרומה מחמת כפרה הם כדמוכח במסכת תרומות (פ"ו מ"א) דתנן אם רצה כהן למחול אינו יכול למחול וכיון דכפרה הוא אין כרת פוטרו משום קם ליה בדרבה מיניה ותדע דהא מאן דלא יליף אסון אסון ולא פטר מיתה בידי שמים מתשלומין אם כן אוכל תרומת חמץ אמאי משלם דלא שייך למימר כיון שמיתה אינה פוטרת ה"ה כרת דהא מיתה לא פטרה בשום מקום אלא ע"כ מטעם כפרה הוא ועוד אור"י דהכא אתי אליבא דרבנן דאמרי הזיד במעילה באזהרה: ''' רבי''' נחוניא היא. אע"ג דהכא בשוגג איירי מדקתני מעל ולא מעל מ"מ קיימא לן כחזקיה דאמר חייבי מיתות שוגגין פטורים מן התשלומין וה"ה כרת לר' נחוניא הקשה ריב"א אמאי פטורין הכא מקרבן מעילה משום דקם ליה בדרבה מיניה הא אמר בהמצניע (שבת צד:) המוציא אוכלים בכלי שגג באוכלים והזיד בכלי חייב על האוכלים חטאת ועל הכלי סקילה אלמא קם ליה בדרבה מיניה לא פטר מקרבן ותירץ כיון דפטר מקרן וחומש פטר נמי מקרבן שאין אשם מעילות בא אלא כשיש קרן וחומש: ''' אין''' פודין את הקדשים וכו'. הקשה הר"ח דבפ"ב דבכורות {{הפניה-גמ|בכורות|יד|ב}} משמע דלא פליגי אלא היכא שקדם הקדישן למומן אבל קדם מומן להקדישן הואיל ומעולם לא קדשו קדושת הגוף כ"ע מודים דפודים והכא משמע דפליגי אפי' בקדושת דמים ותי' ר"י דה"ק אין פודין מדרבנן ואין לתמוה אטו משום חששא דרבנן נפקיע מעילה דאורייתא דכיון דאמרו רבנן אין פודין לא שויא מידי והא דאמר בהתערובות (זבחים עא.) נתערבו בשור שנעבדה וכו' בכלאים וטריפה ירעו עד שיסתאבו וימכרו והשתא ע"כ יאכיל לכלבים דלישראל טריפה אסורה ליה אתי שפיר אפילו למאן דאמר אין פודין דהא דאין פודין היינו היכא דלא חזו לאכילה אבל הכא חזו לאדם אם היו ניכרים דהא רבי עקיבא שרי בבכורות {{הפניה-גמ|בכורות|לב|א}} לזמן נכרי על הבכור ובזבחים בפ' טבול יום (דף קד.) מוכח שר' עקיבא אוסר בכור טריפה בעל מום להאכיל לכלבים שאפילו העור אסור כשנמצא טריפה קודם הפשט והיכא דשרי לישראל איתקש לצבי ולאיל: ''' אין''' פודין. תימה לר"י אע"ג דאין פודין נמעול דהא לאחר שנשרף ונעשה אפר יכול<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|כט א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|כט|א}} lrko2p67jxbg2q9ddefa6xnglcggh6s 0 1732478 3019442 3018777 2026-06-10T16:35:03Z ~2026-34117-08 45771 3019442 wikitext text/x-wiki {{מסגרת|<center>'''<big>לוח הפיוטים</big>''' {{ש}} מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.</center> הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר. קיצורים: *פ {{=}} פולין *א {{=}} אשכנז *ק"ק {{=}} קצת קהילות }} =כל השנה= *[[אדון עולם]] *[[יגדל]] *[[סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי|ה' אלהי ישראל]] *[[לכה דודי]] *[[אל אדון]] *[[שיר הכבוד]] *[[שיר היחוד]] *[[יה אלי וגואלי]] =פיוטים על סדר התפילה= ==מערביות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! style="text-align:center;" | פולין !! style="text-align:center;" | אשכנז |- ! ליל ראשון של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]</small> |- ! ליל שני של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]</small> |- ! ליל ראשון של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]</small> |- ! ליל שני של סוכות |style="text-align:center;" | [[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}} ביכור: [[סוכת שלם]]]</small> |style="text-align:center;" | [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}} ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}} ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]</small> |- ! שמיני עצרת |style="text-align:center;" | [[אעניד לך תפארה והלל]] |style="text-align:center;" | [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}} ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]] |- ! שמחת תורה |colspan="2" style="text-align:center;" | [[את יום השמיני בטוב יזמיני]] |- ! ליל ראשון של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}} עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}} ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א) |- ! ליל שני של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}} ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]] |- ! ליל שביעי של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע ה' אום למושעות]] |style="text-align:center;" | [[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}} ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]] |- ! ליל אחרון של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע אומן אשכלות]] |style="text-align:center;" | [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}} או: [[אור לשביעי גש]] |- ! ליל ראשון של שבועות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[וירד אביר יעקב]] |- ! ליל שני של שבועות |style="text-align:center;" | [[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]] |style="text-align:center;" | [[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}} ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}} ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]</small> |} ==יוצרות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! פולין !! אשכנז |- ! שבת ברית מילה | יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]</small>{{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]</small>{{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית שלשתי]] |- ! שבת חתונה | נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}} <small>[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]</small> {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} <small>[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]</small> {{ש}} אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] | רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] |- ! שבת ראש חודש | יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}} אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] | יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}} אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] |- ! שבת לפני ר"ה | יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}} אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}} זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]] | (אין אומרים) |- ! א של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! ב של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! שבת שובה | יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}} אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}} זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]] | יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}} אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}} זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}} <small>[בוורמייזא:{{ש}} יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}} אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}} זולת: [[אדני מעון אתה]]]</small> |- ! יום כיפור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] |- ! שבת בין יו"כ לסוכות | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}} <small>[או: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |(אין אומרים) {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]</small> |- ! א של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! ב של סוכות | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא תרב עליצותך]] | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! שבת חוה"מ סוכות | יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}} אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}} זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]] | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |- ! שמיני עצרת | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] |- ! שמחת תורה | נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}} יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}} אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}} <small>[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] | יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}} [סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}} אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] |- ! שבת בראשית | יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} <small>[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]</small>{{ש}} אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] |- ! שבת וירא | אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]] | (אין אומרים) |- ! שבת א של חנוכה | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] |- ! שבת ב של חנוכה | יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]] {{ש}} אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}} מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אין מושיע וגואל]] | יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}} <small>[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]</small>{{ש}} <small>[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small> |- ! שבת בשלח (שירה) | גאולה: [[יום ליבשה]] | (אין אומרים) |- ! שבת יתרו | [מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] | (אין אומרים) |- ! שבת שקלים |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה אהבת עמך]] |- ! הפסקה ראשונה | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}} אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}} זולת: [[אחור וקדם צרת]] | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] |- ! שבת זכור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה מלא רחמים]] |- ! פורים | מאורה: [[שיר אל נעלם]] | (אין אומרים) |- ! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר"ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}} | יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}} אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}} זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]] | יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]] |- ! שבת פרה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אשרי כל חוסי בך]] |- ! שבת החודש |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אל עושה נפלאות]] |- ! שבת הגדול | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}} או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}} אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז כארשת בתולה]] | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}} זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]] |- ! א של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}} אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}} זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}} גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]</small> |- ! ב של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}} אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}} זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}} גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]</small> |- ! שבת חוה״מ פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}} אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}} זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}} גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]] |- ! שביעי של פסח | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}} או: [[ידועי שם בבור נשם]]{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אתה הארת]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} <small>[גאולה: [[יום ליבשה]]]</small> |- ! אחרון של פסח | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}} <small>[או: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}} [אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}</small> זולת: [[אי פתרוס בעברך]] |- ! שבת א אחרי פסח | יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}} אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}} <small>[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]</small> {{ש}} אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}} זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}} גאולה: [[שביה עניה]] | (אין אומרים) |- ! שבת ב אחרי פסח | <small>[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}} זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}} גאולה: [[שנותינו ספו]] | '''שבת ראשונה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אזכרך דודי]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small> {{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> {{ש}} |- ! שבת ג אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[יקודי אש]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}} זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}} גאולה: [[שדודים נדודים]] | '''שבת שניה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}} <small>[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small>{{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> |- ! שבת ד אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]</small> {{ש}} אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}} זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}} גאולה: [[שכולה אכולה]] | '''שבת שלישית אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]{{ש}} <small>[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]{{ש}} [בוורמייזא:[[זולתך אדונים]]]</small>{{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> |- ! שבת ה אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יקודי אש]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}} זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}} גאולה: [[יקוש בעניו]] | '''שבת בהר:''' {{ש}} זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]{{ש}} <small>[במגנצא ווורמייזא א"א]</small>{{ש}} <small>['''בוורמייזא שבת רביעית אחר ר"ח אייר:'''{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]]{{ש}}</small> |- ! שבת לפני שבועות | יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}} אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}} זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}} גאולה: [[יונה נשאתה]] | אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}} |- ! א של שבועות | יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]</small> {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]</small>{{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אורחות אראלים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]</small> |- ! ב של שבועות | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אדון אימנני]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]</small>{{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}} <small>[במגנצא וק"ק: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]]</small> {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}} <small>[במגנצא וק"ק: [[אנכי שימעת]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא א"א]</small>{{ש}} |- ! שבת אחרי שבועות | יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}} אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}} אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}} זולת: [[אור ישראל וקדושו]] | (אין אומרים) |- ! שבת בהעלותך | מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} | (אין אומרים) |- ! שבת שלח | אהבה: [[שש מאות נקראות]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר י"ג סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אין לנו אלהים עוד זולתך]]]</small> |- ! שבת חוקת | אהבה: [[אל מחוללי]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר כ"ה סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]</small> |- ! שבת א אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אל אל חי ארנן]] |- ! שבת אחר כ' תמוז | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]</small> |- ! שבת ב אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] |- ! שבת לפני תשעה באב | (אין אומרים) | <small>[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]] |- ! שבת נחמו | יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} [מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] {{ש}} אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] | יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] |- ! שבת עקב | אהבה: [[ידיד עליון]] | (אין אומרים) |- ! שבת שופטים | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]</small> |} ==קרובות== ===כללי=== *[[מסוד חכמים]] ===שחרית ליום ראשון של ראש השנה=== *רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ) *מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]] *מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]] *משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]] *[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ) *[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]] *[[אדירי איומה]] *[[לאל עורך דין]] *סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום ראשון של ראש השנה=== *מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]] *מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]] *משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]] *[[מלך עליון אל דר במרום]] *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''': **מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]] **זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]] **שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום שני של ראש השנה=== *רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]] *מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]] *מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]] *משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]] *[[מלך עליון אמיץ המנושא]] *[[כל שנאני שחק באמר מאמירים]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום שני של ראש השנה=== *([[לאל עורך דין]]) (פ) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''': **מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]] **זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]] **שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום כיפור=== *רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]] *מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]] *מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]] *תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] *משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]] *[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]] *[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]] *[[איומה בחר]] (פ) *[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]] *[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]] *[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]] *[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]] *[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]] *[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]] *[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]] *[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]] *[[האדרת והאמונה]] *[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]] *[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]] *[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]] *[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]] *[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]] *קדושה: **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]] *[[חמול על מעשיך]] *[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]] *[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים) *[[האזורים באהב]] *[סליחות - ראה בהמשך] *אחרי וידוי: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א) **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אהללך בקול רם]] *[[היום תאמצנו]] (א) ===מוסף ליום כיפור=== *מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]] *מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *[[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (תוכחה) (פ) *משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]] *[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א) *[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א) *[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ) *[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ) *[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ) *[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ) *[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] *[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]] *[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]] *סילוק: [[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ) *קדושה: **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דס_וכס_השית|אז מלפני בראשית דס וכס השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א) *[[לך יאדיר כל יציר]] (א) *[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א) *[[האומרים אחד]] (א) *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *סדר עבודה: [[אמיץ כח]] <small>( / [[אתה כוננת עולם מראש]])</small> **[[שנת אוצרך הטוב]] **[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]] **[[אשרי עין ראתה אהלנו]] *קינות ותחינות לאחר סדר העבודה: **[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] (פ) **[[תכפו עלינו צרות]] **[[תנות צרות לא נוכל]] **[[אל תעש עמנו כלה]] **[[כתועים ואין לבקש]] **[[אם תעינו לא תתענו]] **[[תאות לב לא השגנו]] **[[תאמר למחות אשמינו]] **[[אורך תזריח לחשוכה]] **[[אופל אלמנה תאיר]] **[[תתן אחרית לעמך]] **[[תעינו מאחריך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]] *[[היום תאמצנו]] ===מנחה ליום כיפור=== *מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]] *מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]] *משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא) *[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ"ל) *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא) *[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]] *סילוק: [[כי רכובו בערבות]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אשר הוחק לכפרתנו]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ) ===נעילה ליום כיפור=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא) *סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *[[היום תאמצנו]] (א) ===שחרית ליום ראשון של סוכות=== *מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]] *מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]] *משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א) *[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ) *([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד"מ)) *סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]]) ===מוסף ליום ראשון של סוכות=== *קדושה: (וורמייזא) **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות|וחיות ארבע אשר כס עומסות]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ועמך_זכור_למו_נסע_סוכה|ועמך זכור למו נסה סוכה]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואתה_מקדם_תאבת_שלם|ואתה מקדם תאבת שלם]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואנחנו_קמנו_בצווי_נצרך_להלל|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]] ===שחרית ליום שני של סוכות=== *מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]] *מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]] *משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]] *סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]]) ===שחרית לשמיני עצרת=== (מנהג וורמייזא) *מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]] *מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]] *משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]] *[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת) *סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]] ===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)=== *א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]] *ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]] *רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]] *סדר יצירה: **[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]] **[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]] *סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]] *[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א) *[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ) *[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]] ===שחרית לשבת שקלים=== *מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]] *מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]] *משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]] *סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]] ===מוסף לשבת שקלים=== *[[אשכול איווי תאות כל נפש]] ===שחרית לשבת זכור=== *מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]] *מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]] *משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]] *סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]] ===שחרית לפורים=== *[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]] **[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]] **[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]] **[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]] **[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]] **[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]] ===שחרית לשבת פרה=== *מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]] *מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]] *משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]] *י"א: [[אצילי עם עולי גולה]] *סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]] ===שחרית לשבת החודש=== *מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]] *מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]] *משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]] *סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]] ===מוסף לשבת החודש=== *[[ראשון אמצת לפרח שושנים]] ===שחרית לשבת הגדול=== ;פולין *מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]] *מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]] *משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]] *[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]] *רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]] *סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]] *סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]] ;אשכנז *מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]] *מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]] *משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]] *סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח, מקדימים אותו למוסף שבת ז' ניסן (הפסקה שניה). *סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]] ===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)=== *א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]] *ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]] *רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]] *סדר יצירה: **[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]] **[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]] *סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]] *[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]] *[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]] ===שחרית ליום שני של פסח=== *מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]] *מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]] *משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ) *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]] *סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]] ===שחרית לשביעי של פסח=== *מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]] *מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]] *משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]] *[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא) *סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]] *סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]]) ===שחרית לאחרון של פסח=== *מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]] *מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]] *משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]] *[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]] *[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק"ק) *סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]] *סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]]) ===שחרית ליום ראשון של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] |} ===מוסף ליום ראשון של שבועות=== *[[אתה הנחלת]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית ליום שני של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק"ק) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] |} ===מוסף ליום שני של שבועות=== *[[אזהרת ראשית]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית לתשעה באב=== (אשכנז) * [[אאביך ביום מבך]] ===פיוטי אלהיכם=== (אשכנז) *לשבת ברית מילה: [[אלהיכם אני זוכר הברית]] *לשבת חתונה: [[אלהיכם שיכנו שם]] *לשבת ר"ח: [[אלהיכם יזריח שמשו]] *לשבת חוה"מ סוכות: [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]] *לשבת בראשית: [[אלהיכם ישכיל עבדו]] *לשבת חנוכה: [[אלהיכם ישלח משיחו]] *לשבת נחמו: [[אלהיכם יוסיף ידו]] *לשבת שובה: [[אלהיכם שופט צדק]] <small>(או: [[אלהיכם יחשוף זרועו]])</small> ==אחרים== * לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]] * רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א) =סליחות= ==פיוטים במסגרת הסליחות== *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] *[[אשמנו מכל עם]] *[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]] *[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]] *[[מי שענה לאברהם אבינו]] *[[רחמנא דעני]] *[[מחי ומסי]] *[[מכניסי רחמים]] *[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] *[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]] *[[רחמנא אידכר לן]] (ביו"כ קטן) ==סליחות לימי התשובה== {{מסגרת|<small> ;הערות *בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח: **פולין: פראג תמ"ז **ליטא: אמשטרדם ת"פ, מחזור כל-בו וילנא תרס"ה **בהמן: פראג שע"ט **פוזנא-הורודנא: פפד"א ת"מ, פיורדא תקע"ז **ביה"כ הישן של פראג: פראג שס"ה **פפד"מ: רדלהיים תרכ"ה **עלזאס: פפד"מ תפ"ה **וורמייזא: זולצבאך תצ"ז **האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל"ה **קוילן: פפד"מ תנ"ד *בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}}{{הערה|מנהג זה (בסדרו המקורי) נוסד ע"י ר' זלמן יענט, וסדר הסליחות דלהלן מופיע בספר המנהגים שלו, בשינויים קלים מאד, למעט סדרי בה"ב.}} *לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי"ם ת"ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות. </small>}} ===מנהג אשכנז המזרחי=== {| class="wikitable" ! יום ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! מנהג פוזנא-הורודנא !ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום ראשון |<!-- פולין א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- ליטא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]  |<!-- בהמן א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פוזנא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פראג א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שני |<!-- פולין ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- ליטא ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]  |<!-- בהמן ב --> ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פוזנא ב --> ה. [[ישראל עמך]] {{ש}} ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- פראג ב --> ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שלישי |<!-- פולין ג --> ח. [[ישראל עמך]] {{ש}} ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- ליטא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]]  |<!-- בהמן ג --> ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}} י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פוזנא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פראג ג --> י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום רביעי |<!-- פולין ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- ליטא ד --> יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]  |<!-- בהמן ד --> יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פוזנא ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פראג ד --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי |<!-- פולין ה --> יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- ליטא ה --> יד. [[ישראל עמך]] {{ש}} טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]  |<!-- בהמן ה --> טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |<!-- פוזנא ה --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פראג ה --> יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שישי |<!-- פולין ו --> יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- ליטא ו --> יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}} יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]  |<!-- בהמן ו --> יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פוזנא ו --> יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פראג ו --> כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי |<!-- פולין ז --> כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- ליטא ז --> כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]  |<!-- בהמן ז --> כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}} כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- פוזנא ז --> כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- פראג ז --> כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}} כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}} כט. פזמון: [[ישראל נושע]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פולין ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לז. פסוקים) {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- ליטא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]]  {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}} כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}} ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}} לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}} לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}} לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}} לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}} לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}} מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}} מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}} מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]]  {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}} מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}} מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}} מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]  |<!-- בהמן ער"ה --> כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פוזנא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}} ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לה. פסוקים) {{ש}} לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פראג ער"ה --> לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פולין צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} |<!-- ליטא צו"ג --> מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}} מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}} נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}} נב. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]]  {{ש}} נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}} נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}} נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}} נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}} נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}} נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]  |<!-- בהמן צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} נ. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פוזנא צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} נד. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פראג צו"ג --> נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ב עשי"ת |<!-- פולין ב עשי"ת --> נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |<!-- ליטא ב עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}} סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}} סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]  |<!-- בהמן ב עשי"ת --> נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}} נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}} נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | rowspan=4|<!-- פוזנא --> '''ב עשי"ת''' [ד' תשרי]: {{ש}} נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}} נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סא. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] '''ג עשי"ת''' [ה' תשרי]: {{ש}} סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] '''ד עשי"ת''' [ו' תשרי]: {{ש}} עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] '''ה עשי"ת''' [ז' תשרי]: {{ש}} עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] '''ו עשי"ת''' [ח' תשרי]: {{ש}} צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}} |<!-- פראג ב עשי"ת --> נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}} סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}} סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת |<!-- פולין ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- ליטא ג עשי"ת --> סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}} ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}} עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}} עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}} עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}} עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}} עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]  |<!-- בהמן ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- פראג ג עשי"ת --> סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}} עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}} עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת |<!-- פולין ד עשי"ת --> סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} עד. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- ליטא ד עשי"ת --> עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}} עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}} פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}} פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}} פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}} פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}} פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]  |<!-- בהמן ד עשי"ת --> סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- פראג ד עשי"ת --> עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}} פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}} פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת |<!-- פולין ה עשי"ת --> עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- ליטא ה עשי"ת --> פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}} פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}} צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}} צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}} צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}} צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}} צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]  |<!-- בהמן ה עשי"ת --> עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פ. [[אזנך הטה]] {{ש}} פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- פראג ה עשי"ת --> פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}} פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}} פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}} צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צו. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]] |- ! ערב יו"כ | <!-- פולין עיו"כ --> פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |<!-- ליטא עיו"כ --> צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]  | <!-- בהמן עיו"כ --> פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פוזנא עיו"כ --> צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פראג עיו"כ --> צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |} ===מנהג אשכנז המערבי=== {| class="wikitable" ! יום ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום ראשון | א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שני | ו. [[ישראל עמך]] {{ש}} ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שלישי | יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} טו. חטאנו: [[גדול עווני]] | יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] | יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום רביעי | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]] | יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי | כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שישי | כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}} כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] | [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} [[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] | כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי | לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לד. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]] | לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} לו. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}} לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] | [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] | לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}} [[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פפד"מ ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- עלזאס ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}} לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}} נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- וורמייזא ער"ה --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- איטליה ער"ה --> לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- נירנברג ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן ער"ה --> פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}} נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}} נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} נו. [[תעלת צרי]] {{ש}} נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}} סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פלאס ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פפד"מ צום גדליה --> נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סב. [[את צום השביעי]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} סז. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- עלזאס צום גדליה --> סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סד. [[את צום השביעי]] {{ש}} סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}} ע. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- וורמייזא צום גדליה --> נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} נה. [[את צום השביעי]] {{ש}} נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} סד. תחינה: [[תורה הקדושה]] | סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סה. [[את צום השביעי]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} עא. תחינה: [[תורה הקדושה]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] | [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |<!-- קוילן צום גדליה --> סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} עה. [[את צום השביעי]] {{ש}} עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} {{ש}} פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}} פא. [[תורה הקדושה]] |<!-- פלאס צום גדליה --> פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ב עשי"ת | סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עז. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} עח. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}} ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}} עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אקרא בשמך]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת | עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}} שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}} צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}} צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}} ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} [[אנה אלך מרוחך]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת | פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}} צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}} צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} צט. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}} קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}} קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}} קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}} קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} [[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: אמוניך שעה תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}} קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}} קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}} קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} קח. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[תשובה חשובה]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}} קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קכ. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} [[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}} שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב יו"כ |<!-- פפד"מ עיו"כ --> קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- עלזאס עיו"כ --> קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- וורמייזא עיו"כ --> קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה"ר אנו סמוכים]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] |<!-- איטליה עיו"כ --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- נירנברג עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} אני עבדך בן אמתך פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן עיו"כ --> קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} [[תעוב שמלות]] {{ש}} קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} |<!-- פלאס עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |} ==סליחות ליום כיפור== ===ערבית=== *[[יעלה תחנוננו]] {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | *[[אמנם אשמינו]] *[[סלח נא אשמות]] *[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]] *פזמון: [[כי הנה כחומר]] *חטאנו: [[אותך אדרוש]] | *פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]] *[[סלח נא אשמות]] *[[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]] *במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]] **(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]]) *חטאנו: [[אותך אדרוש]] **(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]]) |} *[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות) *[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה) ===שחרית, מוסף ומנחה=== ====מנהג אשכנז המזרחי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! פוזנא-הורודנא ! ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פולין שחרית --> פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}} צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- ליטא שחרית --> קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- בהמן שחרית --> צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פוזנא שחרית --> קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פראג שחרית --> קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פולין מוסף --> קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}} קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}} [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- ליטא מוסף --> קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- בהמן מוסף --> קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פוזנא מוסף --> קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פראג מוסף --> קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}} קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פולין מנחה --> קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- ליטא מנחה --> קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |<!-- בהמן מנחה --> קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}} קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פוזנא מנחה --> קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}} קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פראג מנחה --> קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}} קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}} קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}} קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] |} ====מנהג אשכנז המערבי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פפד"מ שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- עלזאס שחרית --> קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}} קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- וורמייזא שחרית --> קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]] |<!-- איטליה שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- נירנברג שחרית --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} ([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} ([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}} (עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- שוואבן שחרית --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[תעלת צרי]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] {{ש}} |<!-- קוילן שחרית --> קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- פלאס שחרית --> [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}} [[ואתה הוא ותיק]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פפד"מ מוסף --> קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- עלזאס מוסף --> קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}} קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- וורמייזא מוסף --> קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- איטליה מוסף --> קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קלט. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- נירנברג מוסף --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- שוואבן מוסף --> [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]] |<!-- קוילן מוסף --> קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פלאס מוסף --> [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פפד"מ מנחה --> [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] |<!-- עלזאס מנחה --> קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}} קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |<!-- וורמייזא מנחה --> קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |<!-- איטליה מנחה --> קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- נירנברג מנחה --> [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} |<!-- שוואבן מנחה --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]] |<!-- קוילן מנחה --> קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}} קנה. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- פלאס מנחה --> [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]] |} ===נעילה=== {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- style="vertical-align: top;" | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) *קטעים מהסליחות: **[[תעלת צרי]] **[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] **[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] **[[אנקת מסלדיך]] *פזמונים של הפיוטים: **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[יחביאנו צל ידו]] **[[ישמיענו סלחתי]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]] | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולחלק מנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) * [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] (ולמנהגי וורמייזא, פרנקפורט, אמשטרדם אין אומרים אותו) *פזמונים של הפיוטים (סדר המחזורים): **[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] **[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **[[מלאכי רחמים]] **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] **[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] **[[לך ד' הצדקה תלבושת]] **[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] **[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] **[[אנקת מסלדיך]] **[[אנשי משמר|מי אל כמוך]] **[[כי הנה כחומר]] **כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]] *[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]) |} ====מנהגים אחרים בסדר הפזמונים==== {| class="wikitable" ! האשכנזים שבאיטליה / נירנברג-פיורדא / שוואבן-שווייץ !! וורמייזא |- style="vertical-align: top;" | * [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (לא באיטליה){{ש}} * [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]{{ש}} * [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}} * [[חננו יי חננו]]{{ש}} * [[כי הנה כחומר]]{{ש}} * [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}} * [[מלאכי רחמים]]{{ש}} * [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}} * [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו ענו]]{{ש}} * [[אנקת מסלדיך]]{{הערה|במחזור מעגלי צדק שלושת הפזמונים {{צ|אנקת מסלדיך}}, {{צ|ה' ה'}} ו{{צ|המבדיל}} נמצאים אחרי {{צ|זכור ברית - אבדנו}}.}}{{ש}} * [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{הערה|בדפוסים הראשונים של מנהג האשכנזים באיטליה (פייבי די שקו רל"ה, סליחות אוגשפורג רצ"ו), אין פזמון זה.}}{{ש}} * [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}} *כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}} * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{ש}} | * [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}} * [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}} * [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}} * [[אנקת מסלדיך]]{{ש}} * [[כי הנה כחומר]]{{ש}} * [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}} * שמע ישראל{{ש}} *כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}} * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (מתחילים {{צ|גואל חזק}}){{ש}} |} ==סליחות לתענית ציבור== {| class="wikitable" ! rowspan="2" | יום !! colspan="3" | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan="4" | מנהג אשכנז המערבי |- ! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה"כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא |- ! שני קמא | *[[ישראל עמך]] *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *קמב. [[ישראל עמך]] *קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קמז. [[ישראל עמך]] *קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * [[ישראל עמך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- ! חמישי | *[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *[[אנשי אמנה אבדו]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *קמו. [[אנשי אמנה אבדו]] *קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *קנא. [[אנשי אמנה אבדו]] *קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קנט. [[אקרא בשמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- ! שני תנינא | *[[אפפונו מים]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *קמח. [[אפפונו מים]] *קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנג. [[אפפונו מים]] *קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]] | * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! עשרה בטבת | *[[אזכרה מצוק]] *[[אבן הראשה]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]] | *קנא. [[אזכרה מצוק]] *קנב. [[אבן הראשה]] *קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנו. [[אזכרה מצוק]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}} | *קלו. [[אדברה וירוח לי]] *קלז. [[אבן הראשה]] *קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | *קנב. [[אדברה וירוח לי]] *קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קנד. [[אבן הראשה]] *קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *[[אדברה וירוח לי]] *[[אבן הראשה]] *[[אפפו עלי רעות]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | * [[אדברה וירוח לי]] * [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] * [[אבן הראשה]] * פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] * חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- ! תענית אסתר | *[[אדם בקום עלינו]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קנד. [[אדם בקום עלינו]] *קנה. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנט. [[אדם בקום עלינו]] *קס. [[אתה האל עושה פלאות]] *קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קמ. [[אתה האל עושה פלאות]] *קמא. [[אתה האל עושה פלא]] *קמב. [[אדם בקום עלינו]] *קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *קנה. [[אתה האל עושה פלא]] *קנו. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנז. [[אדם בקום עלינו]] *קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *[[אתה האל עושה פלא]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *[[אדם בקום עלינו]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] *תחינה: [[עינינו לך תלינו]] | * [[אתה האל עושה פלא]] * [[אתה האל עושה פלאות]] * [[אדם בקום עלינו]] * פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] |- ! י"ז בתמוז | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] | *קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] *קנט. פזמון: [[שעה נאסר]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קסג. פזמון: [[שעה נאסר]] | *קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמה. [[אפפונו מצוקות]] *קמו. [[אדאג מחטאתי]] *קמז. פזמון: [[שעה נאסר]] *קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמט. [[אפפונו מצוקות]] *קנ. [[אדאג מחטאתי]] *קנא. פזמון: [[שעה נאסר]] *[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | *[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *[[אפפונו מצוקות]] *[[אפפונו חבלי מות]] *פזמון: [[שעה נאסר]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אפפונו מצוקות]] * [[אדאג מחטאתי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |} בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). סדר הסליחות לכל תעניות צבור למנהג נירנברג-פיורדא ולג' תעניות למנהגי האשכנזים באיטליה ועלזאס, הוא גם זה הנמצא במהרי"ל ובמהר"ז יענט, בשינויים קלים מאד. ===ברית מילה ביום של תענית=== (מנהגים שונים) *[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]] * פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]] * פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא) *[[זכור ברית - אות ברית]] *קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא) ===כ' סיון=== *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[אמוני שלומי ישראל]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *עקדה: [[אל הר המור]] *[[אל מלא רחמים של כ' סיון]] ===יום כיפור קטן=== *[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] *[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] *פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] *[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] *[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ===שובבי"ם ת"ת=== *שמות **[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] **[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] **פזמון: [[מלאכי רחמים]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *וארא **[[ישראל עמך]] **[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] **פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בא **[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] **[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בשלח **[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] **[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] **פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *יתרו **[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] **[[אלהים אין בלתך]] **פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *משפטים **[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] **[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] **פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תרומה **[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] **[[איה כל נפלאותיך]] **פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תצוה **[[אפפונו מים]] **[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] =קינות לתשעה באב= {|class="wikitable"" |- ! !!פולין!!אשכנז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |לילה | א. [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} ב. [[איך מפי בן ובת]] {{ש}} [<small>[[אוי נא לנו כי חטאנו]]</small>] {{ש}} ג. [[בליל זה יבכיון]] {{ש}} ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}} | [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} [ב. [[בליל זה יבכיון]]] {{ש}} ג. [[אז בחטאינו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום | ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[אי כה אומר]] {{ש}} יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}} כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}} כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} לג. [[אבל אעורר]] {{ש}} לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] | ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} יד. [[אי כה אומר]] {{ש}} טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}} כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}} כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}} כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}} כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}} כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} ל. [[אבל אעורר]] {{ש}} לא. [[אמונים שררו]] {{ש}} לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}} לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}} לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}} לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} מא. [[יבכיון מר]] {{ש}} מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}} מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}} מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}} [מה. [[ארזי הלבנון]]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ציונים | לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}} מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}} מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}} מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}} מה. [[אלי ציון]] {{ש}} [[שומרון קול תתן]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] | מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}} מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}} מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}} נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}} נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}} נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}} נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}} נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}} נט. [[אלי ציון]] {{ש}} ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] |} *למנהג פפד"מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]]. *למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]]. *למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]] ==קינות נוספות== ;קינה לליל תשעה באב במוצ"ש: * [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא) ;קינות ממחזור שלוניקי ש"י * [[אשיחה ואהמה]] * [[אלכה וירדתי על ההרים]] * [[אמרות ה' נחמות]] * [[טמן רשתו ודרך קשתו]] * [[אבי מלכי וקדושי]] * [[הורידו מאין הפוגות]] * [[שמש וירח וכוכבי שמים]] * [[אבכה לקשה יום]] * [[אשא בכי ונהי]] * [[אללי לי כי באו רגע]] * [[למי אוי למי אבוי]]{{הערה|מופיעה גם במחזור סביוטינה קרימונה שי"ז-שכ"א.}} * [[ארץ לא מטוהרה]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] ;נספח לקינות פולין לובלין שע"ז * [[עם קדושיך נפלו]] * [[הילילו הה ליום]] * [[ציון אריוך בכי]] * [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] * [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] * [[ציון מנת שלום]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] * [[ציון מעוז קרית מלך]] * [[ציון קדוש משכני עליון]] * [[ציון אלהים אביר יעקב]] * [[ציון מעון חשקי]] * [[ציון ה' לכס בחר]] * [[ירושלים קודש הילולים]] * [[ואתאונן ואקונן]] * [[יבכיון מר]] * [[על הר ציון אש אוכלה]] * [[ציון הורידי כנחל דמעה]] =הושענות= {| class="wikitable" |- ! ! פולין ! אשכנז |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[למענך אלהינו]]</center> |- ! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות | <center> [[למען אמיתך]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אדון המושיע]] </center> | <center> [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אדמה מארר]] </center> |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[כהושעת אלים]]</center> |- ! שבת | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אדם]] </center> | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אב המון]] </center> |- ! הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה | א. [[למען אמיתך]] {{ש}} ב. [[אבן שתיה]] {{ש}} ג. [[אום אני חומה]] {{ש}} ד. [[אדון המושיע]] {{ש}} ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}} ו. [[אדמה מארר]] {{ש}} ז. [[למען איתן]] | א. [[למען אמיתך]]{{ש}} ב. [[אערוך שועי]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אל למושעות]]]</small>{{ש}} ג. [[אדון המושיע]]{{ש}} ד. [[אום אני חומה]]{{ש}} ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}} ו. [[למען איתן]]{{ש}} ז. [[תתננו לשם ולתהלה]] |- ! הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות |colspan ="2" | <center> [[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}} [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}} [[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}} [[למען תמים בדורותיו]] {{ש}} [[תענה אמונים]] {{ש}} [[אז כעיני עבדים]] {{ש}} [[אומן ישעך בא]] </center> |} =פיוטים במסגרת הקריאות= ==חתונה== * [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ) * [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא) * [[אתניה שבחיה]] * [[במקהלות ברכו]] (פ) * [[יפרח חתן]] (פ) * [[יה בשר שר צבאיך]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] ==שמחת תורה== *בהוצאת ס"ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * <nowiki>[</nowiki>[[במקהלות ברכו]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יפרח חתן]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יה בשר שר צבאיך]]] *לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ) *אחרי ההפטרה: **[[אשר בגלל אבות]] **[[שישו ושמחו בשמחת תורה]] **[[התקבצו מלאכים]] **[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]] **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] ==שבועות== *[[אקדמות]] *[[ארכין]] *[[יציב פתגם]] ==פורים== *[[אשר הניא]] =פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת= ==זמירות שבת== ===לליל שבת=== *[[שלום עליכם מלאכי השרת]] *[[אזמר בשבחין]] *[[כל מקדש שביעי]] *[[מנוחה ושמחה]] *[[מה ידידות]] *[[מה יפית]] *[[יום שבת קדש הוא]] *[[יה ריבון]] *[[צור משלו]] *[[צמאה נפשי]] *[[יום זה לישראל]] *[[יה אכסוף]] ===ליום השבת=== *[[אסדר לסעודתא]] *[[חי ה']] *[[ברוך ה' יום יום]] *[[ברוך אל עליון]] *[[יום זה מכובד]] *[[יום שבתון]] *[[כי אשמרה]] *[[שמרו שבתותי]] *[[דרור יקרא]] *[[שבת היום לה']] ===סעודה שלישית=== *[[בני היכלא]] *[[ידיד נפש]] *[[אל מסתתר]] ===מוצאי שבת=== *[[המבדיל בין קדש לחול]] *[[במוצאי יום מנוחה]] *[[חדש ששוני]] *[[אגיל ואשמח]] *[[אלהים יסעדנו]] *[[אלי חיש גואלי]] *[[אדיר איום ונורא]] *[[אמר ה' ליעקב]] *[[איש חסיד]] *[[אליהו הנביא]] ==ליל הסדר== *[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]] *[[דיינו]] *[[חסל סידור פסח]] *[[ויהי בחצי הלילה]] *[[ואמרתם זבח פסח]] *[[אדיר במלוכה]] *[[אדיר הוא]] *[[אחד מי יודע]] *[[חד גדיא]] ==חנוכה== *[[מעוז צור]] *[[אכלו משמנים]] ==פורים== * [[משנכנס אדר מרבים העם לשמוח]] * [[אגגי קם לאבד ידידים]] ==ל"ג בעומר== *[[בר יוחאי]] *[[ואמרתם כה לחי]] ==חתונה== *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]] *[[דוי הסר]] ==ברית מילה== *[[יום ליבשה]] *[[נודה לשמך בתוך אמוני]] *[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א) *[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א) *[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ) =הערות= t1klqrbtjwh2rctx3g36zswpkpifw63 3019535 3019442 2026-06-11T10:10:10Z ~2026-34232-56 45774 3019535 wikitext text/x-wiki {{מסגרת|<center>'''<big>לוח הפיוטים</big>''' {{ש}} מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.</center> הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר. קיצורים: *פ {{=}} פולין *א {{=}} אשכנז *ק"ק {{=}} קצת קהילות }} =כל השנה= *[[אדון עולם]] *[[יגדל]] *[[סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי|ה' אלהי ישראל]] *[[לכה דודי]] *[[אל אדון]] *[[שיר הכבוד]] *[[שיר היחוד]] *[[יה אלי וגואלי]] =פיוטים על סדר התפילה= ==מערביות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! style="text-align:center;" | פולין !! style="text-align:center;" | אשכנז |- ! ליל ראשון של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]</small> |- ! ליל שני של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]</small> |- ! ליל ראשון של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]</small> |- ! ליל שני של סוכות |style="text-align:center;" | [[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}} ביכור: [[סוכת שלם]]]</small> |style="text-align:center;" | [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}} ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}} ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]</small> |- ! שמיני עצרת |style="text-align:center;" | [[אעניד לך תפארה והלל]] |style="text-align:center;" | [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}} ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]] |- ! שמחת תורה |colspan="2" style="text-align:center;" | [[את יום השמיני בטוב יזמיני]] |- ! ליל ראשון של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}} עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}} ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א) |- ! ליל שני של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}} ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]] |- ! ליל שביעי של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע ה' אום למושעות]] |style="text-align:center;" | [[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}} ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]] |- ! ליל אחרון של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע אומן אשכלות]] |style="text-align:center;" | [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}} או: [[אור לשביעי גש]] |- ! ליל ראשון של שבועות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[וירד אביר יעקב]] |- ! ליל שני של שבועות |style="text-align:center;" | [[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]] |style="text-align:center;" | [[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}} ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}} ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]</small> |} ==יוצרות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! פולין !! אשכנז |- ! שבת ברית מילה | יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]</small>{{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]</small>{{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית שלשתי]] |- ! שבת חתונה | נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}} <small>[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]</small> {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} <small>[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]</small> {{ש}} אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] | רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] |- ! שבת ראש חודש | יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}} אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] | יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}} אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] |- ! שבת לפני ר"ה | יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}} אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}} זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]] | (אין אומרים) |- ! א של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! ב של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! שבת שובה | יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}} אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}} זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]] | יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}} אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}} זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}} <small>[בוורמייזא:{{ש}} יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}} אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}} זולת: [[אדני מעון אתה]]]</small> |- ! יום כיפור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] |- ! שבת בין יו"כ לסוכות | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}} <small>[או: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |(אין אומרים) {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]</small> |- ! א של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! ב של סוכות | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא תרב עליצותך]] | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! שבת חוה"מ סוכות | יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}} אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}} זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]] | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |- ! שמיני עצרת | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] |- ! שמחת תורה | נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}} יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}} אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}} <small>[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] | יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}} [סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}} אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] |- ! שבת בראשית | יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} <small>[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]</small>{{ש}} אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] |- ! שבת וירא | אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]] | (אין אומרים) |- ! שבת א של חנוכה | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] |- ! שבת ב של חנוכה | יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]] {{ש}} אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}} מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אין מושיע וגואל]] | יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}} <small>[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]</small>{{ש}} <small>[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small> |- ! שבת בשלח (שירה) | גאולה: [[יום ליבשה]] | (אין אומרים) |- ! שבת יתרו | [מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] | (אין אומרים) |- ! שבת שקלים |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה אהבת עמך]] |- ! הפסקה ראשונה | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}} אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}} זולת: [[אחור וקדם צרת]] | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] |- ! שבת זכור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה מלא רחמים]] |- ! פורים | מאורה: [[שיר אל נעלם]] | (אין אומרים) |- ! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר"ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}} | יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}} אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}} זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]] | יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]] |- ! שבת פרה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אשרי כל חוסי בך]] |- ! שבת החודש |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אל עושה נפלאות]] |- ! שבת הגדול | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}} או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}} אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז כארשת בתולה]] | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}} זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]] |- ! א של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}} אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}} זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}} גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]</small> |- ! ב של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}} אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}} זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}} גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]</small> |- ! שבת חוה״מ פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}} אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}} זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}} גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]] |- ! שביעי של פסח | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}} או: [[ידועי שם בבור נשם]]{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אתה הארת]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} <small>[גאולה: [[יום ליבשה]]]</small> |- ! אחרון של פסח | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}} <small>[או: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}} [אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}</small> זולת: [[אי פתרוס בעברך]] |- ! שבת א אחרי פסח | יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}} אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}} <small>[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]</small> {{ש}} אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}} זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}} גאולה: [[שביה עניה]] | (אין אומרים) |- ! שבת ב אחרי פסח | <small>[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}} זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}} גאולה: [[שנותינו ספו]] | '''שבת ראשונה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אזכרך דודי]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small> {{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> {{ש}} |- ! שבת ג אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[יקודי אש]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}} זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}} גאולה: [[שדודים נדודים]] | '''שבת שניה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}} <small>[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small>{{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> |- ! שבת ד אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]</small> {{ש}} אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}} זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}} גאולה: [[שכולה אכולה]] | '''שבת שלישית אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]{{ש}} <small>[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]{{ש}} [בוורמייזא:[[זולתך אדונים]]]</small>{{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> |- ! שבת ה אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יקודי אש]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}} זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}} גאולה: [[יקוש בעניו]] | '''שבת בהר:''' {{ש}} זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]{{ש}} <small>[במגנצא ווורמייזא א"א]</small>{{ש}} <small>['''בוורמייזא שבת רביעית אחר ר"ח אייר:'''{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]]{{ש}}</small> |- ! שבת לפני שבועות | יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}} אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}} זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}} גאולה: [[יונה נשאתה]] | אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}} |- ! א של שבועות | יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]</small> {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]</small>{{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אורחות אראלים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]</small> |- ! ב של שבועות | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אדון אימנני]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]</small>{{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}} <small>[במגנצא וק"ק: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]]</small> {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}} <small>[במגנצא וק"ק: [[אנכי שימעת]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא א"א]</small>{{ש}} |- ! שבת אחרי שבועות | יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}} אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}} אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}} זולת: [[אור ישראל וקדושו]] | (אין אומרים) |- ! שבת בהעלותך | מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} | (אין אומרים) |- ! שבת שלח | אהבה: [[שש מאות נקראות]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר י"ג סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אין לנו אלהים עוד זולתך]]]</small> |- ! שבת חוקת | אהבה: [[אל מחוללי]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר כ"ה סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]</small> |- ! שבת א אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אל אל חי ארנן]] |- ! שבת אחר כ' תמוז | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]</small> |- ! שבת ב אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] |- ! שבת לפני תשעה באב | (אין אומרים) | <small>[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]] |- ! שבת נחמו | יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} [מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] {{ש}} אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] | יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] |- ! שבת עקב | אהבה: [[ידיד עליון]] | (אין אומרים) |- ! שבת שופטים | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]</small> |} ==קרובות== ===כללי=== *[[מסוד חכמים]] ===שחרית ליום ראשון של ראש השנה=== *רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ) *מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]] *מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]] *משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]] *[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ) *[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]] *[[אדירי איומה]] *[[לאל עורך דין]] *סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום ראשון של ראש השנה=== *מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]] *מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]] *משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]] *[[מלך עליון אל דר במרום]] *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''': **מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]] **זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]] **שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום שני של ראש השנה=== *רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]] *מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]] *מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]] *משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]] *[[מלך עליון אמיץ המנושא]] *[[כל שנאני שחק באמר מאמירים]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום שני של ראש השנה=== *([[לאל עורך דין]]) (פ) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''': **מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]] **זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]] **שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום כיפור=== *רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]] *מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]] *מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]] *תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] *משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]] *[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]] *[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]] *[[איומה בחר]] (פ) *[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]] *[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]] *[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]] *[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]] *[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]] *[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]] *[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]] *[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]] *[[האדרת והאמונה]] *[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]] *[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]] *[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]] *[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]] *[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]] *קדושה: **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]] *[[חמול על מעשיך]] *[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]] *[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים) *[[האזורים באהב]] *[סליחות - ראה בהמשך] *אחרי וידוי: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א) **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אהללך בקול רם]] *[[היום תאמצנו]] (א) ===מוסף ליום כיפור=== *מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]] *מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *[[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (תוכחה) (פ) *משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]] *[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א) *[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א) *[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ) *[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ) *[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ) *[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ) *[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] *[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]] *[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]] *סילוק: [[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ) *קדושה: **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דת_וכס_השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א) *[[לך יאדיר כל יציר]] (א) *[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א) *[[האומרים אחד]] (א) *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *סדר עבודה: [[אמיץ כח]] <small>( / [[אתה כוננת עולם מראש]])</small> **[[שנת אוצרך הטוב]] **[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]] **[[אשרי עין ראתה אהלנו]] *קינות ותחינות לאחר סדר העבודה: **[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] (פ) **[[תכפו עלינו צרות]] **[[תנות צרות לא נוכל]] **[[אל תעש עמנו כלה]] **[[כתועים ואין לבקש]] **[[אם תעינו לא תתענו]] **[[תאות לב לא השגנו]] **[[תאמר למחות אשמינו]] **[[אורך תזריח לחשוכה]] **[[אופל אלמנה תאיר]] **[[תתן אחרית לעמך]] **[[תעינו מאחריך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]] *[[היום תאמצנו]] ===מנחה ליום כיפור=== *מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]] *מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]] *משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא) *[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ"ל) *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא) *[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]] *סילוק: [[כי רכובו בערבות]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אשר הוחק לכפרתנו]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ) ===נעילה ליום כיפור=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא) *סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *[[היום תאמצנו]] (א) ===שחרית ליום ראשון של סוכות=== *מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]] *מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]] *משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א) *[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ) *([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד"מ)) *סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]]) ===מוסף ליום ראשון של סוכות=== *קדושה: (וורמייזא) **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות|וחיות ארבע אשר כס עומסות]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ועמך_זכור_למו_נסע_סוכה|ועמך זכור למו נסה סוכה]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואתה_מקדם_תאבת_שלם|ואתה מקדם תאבת שלם]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואנחנו_קמנו_בצווי_נצרך_להלל|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]] ===שחרית ליום שני של סוכות=== *מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]] *מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]] *משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]] *סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]]) ===שחרית לשמיני עצרת=== (מנהג וורמייזא) *מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]] *מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]] *משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]] *[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת) *סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]] ===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)=== *א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]] *ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]] *רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]] *סדר יצירה: **[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]] **[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]] *סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]] *[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א) *[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ) *[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]] ===שחרית לשבת שקלים=== *מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]] *מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]] *משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]] *סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]] ===מוסף לשבת שקלים=== *[[אשכול איווי תאות כל נפש]] ===שחרית לשבת זכור=== *מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]] *מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]] *משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]] *סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]] ===שחרית לפורים=== *[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]] **[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]] **[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]] **[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]] **[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]] **[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]] ===שחרית לשבת פרה=== *מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]] *מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]] *משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]] *י"א: [[אצילי עם עולי גולה]] *סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]] ===שחרית לשבת החודש=== *מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]] *מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]] *משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]] *סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]] ===מוסף לשבת החודש=== *[[ראשון אמצת לפרח שושנים]] ===שחרית לשבת הגדול=== ;פולין *מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]] *מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]] *משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]] *[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]] *רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]] *סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]] *סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]] ;אשכנז *מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]] *מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]] *משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]] *סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח, מקדימים אותו למוסף שבת ז' ניסן (הפסקה שניה). *סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]] ===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)=== *א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]] *ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]] *רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]] *סדר יצירה: **[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]] **[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]] *סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]] *[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]] *[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]] ===שחרית ליום שני של פסח=== *מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]] *מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]] *משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ) *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]] *סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]] ===שחרית לשביעי של פסח=== *מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]] *מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]] *משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]] *[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא) *סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]] *סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]]) ===שחרית לאחרון של פסח=== *מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]] *מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]] *משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]] *[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]] *[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק"ק) *סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]] *סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]]) ===שחרית ליום ראשון של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] |} ===מוסף ליום ראשון של שבועות=== *[[אתה הנחלת]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית ליום שני של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק"ק) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] |} ===מוסף ליום שני של שבועות=== *[[אזהרת ראשית]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית לתשעה באב=== (אשכנז) * [[אאביך ביום מבך]] ===פיוטי אלהיכם=== (אשכנז) *לשבת ברית מילה: [[אלהיכם אני זוכר הברית]] *לשבת חתונה: [[אלהיכם שיכנו שם]] *לשבת ר"ח: [[אלהיכם יזריח שמשו]] *לשבת חוה"מ סוכות: [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]] *לשבת בראשית: [[אלהיכם ישכיל עבדו]] *לשבת חנוכה: [[אלהיכם ישלח משיחו]] *לשבת נחמו: [[אלהיכם יוסיף ידו]] *לשבת שובה: [[אלהיכם שופט צדק]] <small>(או: [[אלהיכם יחשוף זרועו]])</small> ==אחרים== * לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]] * רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א) =סליחות= ==פיוטים במסגרת הסליחות== *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] *[[אשמנו מכל עם]] *[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]] *[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]] *[[מי שענה לאברהם אבינו]] *[[רחמנא דעני]] *[[מחי ומסי]] *[[מכניסי רחמים]] *[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] *[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]] *[[רחמנא אידכר לן]] (ביו"כ קטן) ==סליחות לימי התשובה== {{מסגרת|<small> ;הערות *בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח: **פולין: פראג תמ"ז **ליטא: אמשטרדם ת"פ, מחזור כל-בו וילנא תרס"ה **בהמן: פראג שע"ט **פוזנא-הורודנא: פפד"א ת"מ, פיורדא תקע"ז **ביה"כ הישן של פראג: פראג שס"ה **פפד"מ: רדלהיים תרכ"ה **עלזאס: פפד"מ תפ"ה **וורמייזא: זולצבאך תצ"ז **האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל"ה **קוילן: פפד"מ תנ"ד *בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}}{{הערה|מנהג זה (בסדרו המקורי) נוסד ע"י ר' זלמן יענט, וסדר הסליחות דלהלן מופיע בספר המנהגים שלו, בשינויים קלים מאד, למעט סדרי בה"ב.}} *לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי"ם ת"ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות. </small>}} ===מנהג אשכנז המזרחי=== {| class="wikitable" ! יום ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! מנהג פוזנא-הורודנא !ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום ראשון |<!-- פולין א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- ליטא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]  |<!-- בהמן א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פוזנא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פראג א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שני |<!-- פולין ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- ליטא ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]  |<!-- בהמן ב --> ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פוזנא ב --> ה. [[ישראל עמך]] {{ש}} ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- פראג ב --> ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שלישי |<!-- פולין ג --> ח. [[ישראל עמך]] {{ש}} ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- ליטא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]]  |<!-- בהמן ג --> ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}} י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פוזנא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פראג ג --> י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום רביעי |<!-- פולין ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- ליטא ד --> יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]  |<!-- בהמן ד --> יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פוזנא ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פראג ד --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי |<!-- פולין ה --> יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- ליטא ה --> יד. [[ישראל עמך]] {{ש}} טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]  |<!-- בהמן ה --> טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |<!-- פוזנא ה --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פראג ה --> יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שישי |<!-- פולין ו --> יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- ליטא ו --> יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}} יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]  |<!-- בהמן ו --> יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פוזנא ו --> יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פראג ו --> כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי |<!-- פולין ז --> כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- ליטא ז --> כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]  |<!-- בהמן ז --> כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}} כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- פוזנא ז --> כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- פראג ז --> כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}} כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}} כט. פזמון: [[ישראל נושע]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פולין ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לז. פסוקים) {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- ליטא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]]  {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}} כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}} ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}} לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}} לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}} לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}} לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}} לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}} מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}} מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}} מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]]  {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}} מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}} מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}} מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]  |<!-- בהמן ער"ה --> כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פוזנא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}} ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לה. פסוקים) {{ש}} לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פראג ער"ה --> לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פולין צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} |<!-- ליטא צו"ג --> מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}} מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}} נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}} נב. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]]  {{ש}} נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}} נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}} נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}} נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}} נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}} נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]  |<!-- בהמן צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} נ. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פוזנא צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} נד. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פראג צו"ג --> נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ב עשי"ת |<!-- פולין ב עשי"ת --> נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |<!-- ליטא ב עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}} סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}} סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]  |<!-- בהמן ב עשי"ת --> נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}} נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}} נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | rowspan=4|<!-- פוזנא --> '''ב עשי"ת''' [ד' תשרי]: {{ש}} נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}} נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סא. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] '''ג עשי"ת''' [ה' תשרי]: {{ש}} סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] '''ד עשי"ת''' [ו' תשרי]: {{ש}} עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] '''ה עשי"ת''' [ז' תשרי]: {{ש}} עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] '''ו עשי"ת''' [ח' תשרי]: {{ש}} צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}} |<!-- פראג ב עשי"ת --> נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}} סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}} סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת |<!-- פולין ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- ליטא ג עשי"ת --> סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}} ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}} עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}} עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}} עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}} עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}} עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]  |<!-- בהמן ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- פראג ג עשי"ת --> סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}} עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}} עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת |<!-- פולין ד עשי"ת --> סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} עד. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- ליטא ד עשי"ת --> עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}} עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}} פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}} פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}} פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}} פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}} פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]  |<!-- בהמן ד עשי"ת --> סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- פראג ד עשי"ת --> עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}} פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}} פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת |<!-- פולין ה עשי"ת --> עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- ליטא ה עשי"ת --> פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}} פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}} צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}} צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}} צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}} צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}} צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]  |<!-- בהמן ה עשי"ת --> עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פ. [[אזנך הטה]] {{ש}} פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- פראג ה עשי"ת --> פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}} פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}} פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}} צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צו. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]] |- ! ערב יו"כ | <!-- פולין עיו"כ --> פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |<!-- ליטא עיו"כ --> צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]  | <!-- בהמן עיו"כ --> פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פוזנא עיו"כ --> צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פראג עיו"כ --> צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |} ===מנהג אשכנז המערבי=== {| class="wikitable" ! יום ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום ראשון | א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שני | ו. [[ישראל עמך]] {{ש}} ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שלישי | יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} טו. חטאנו: [[גדול עווני]] | יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] | יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום רביעי | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]] | יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי | כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שישי | כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}} כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] | [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} [[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] | כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי | לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לד. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]] | לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} לו. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}} לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] | [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] | לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}} [[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פפד"מ ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- עלזאס ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}} לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}} נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- וורמייזא ער"ה --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- איטליה ער"ה --> לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- נירנברג ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן ער"ה --> פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}} נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}} נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} נו. [[תעלת צרי]] {{ש}} נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}} סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פלאס ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פפד"מ צום גדליה --> נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סב. [[את צום השביעי]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} סז. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- עלזאס צום גדליה --> סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סד. [[את צום השביעי]] {{ש}} סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}} ע. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- וורמייזא צום גדליה --> נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} נה. [[את צום השביעי]] {{ש}} נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} סד. תחינה: [[תורה הקדושה]] | סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סה. [[את צום השביעי]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} עא. תחינה: [[תורה הקדושה]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] | [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |<!-- קוילן צום גדליה --> סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} עה. [[את צום השביעי]] {{ש}} עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} {{ש}} פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}} פא. [[תורה הקדושה]] |<!-- פלאס צום גדליה --> פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ב עשי"ת | סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עז. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} עח. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}} ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}} עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אקרא בשמך]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת | עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}} שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}} צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}} צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}} ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} [[אנה אלך מרוחך]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת | פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}} צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}} צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} צט. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}} קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}} קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}} קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}} קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} [[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: אמוניך שעה תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}} קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}} קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}} קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} קח. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[תשובה חשובה]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}} קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קכ. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} [[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}} שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב יו"כ |<!-- פפד"מ עיו"כ --> קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- עלזאס עיו"כ --> קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- וורמייזא עיו"כ --> קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה"ר אנו סמוכים]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] |<!-- איטליה עיו"כ --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- נירנברג עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} אני עבדך בן אמתך פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן עיו"כ --> קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} [[תעוב שמלות]] {{ש}} קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} |<!-- פלאס עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |} ==סליחות ליום כיפור== ===ערבית=== *[[יעלה תחנוננו]] {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | *[[אמנם אשמינו]] *[[סלח נא אשמות]] *[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]] *פזמון: [[כי הנה כחומר]] *חטאנו: [[אותך אדרוש]] | *פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]] *[[סלח נא אשמות]] *[[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]] *במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]] **(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]]) *חטאנו: [[אותך אדרוש]] **(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]]) |} *[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות) *[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה) ===שחרית, מוסף ומנחה=== ====מנהג אשכנז המזרחי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! פוזנא-הורודנא ! ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פולין שחרית --> פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}} צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- ליטא שחרית --> קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- בהמן שחרית --> צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פוזנא שחרית --> קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פראג שחרית --> קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פולין מוסף --> קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}} קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}} [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- ליטא מוסף --> קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- בהמן מוסף --> קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פוזנא מוסף --> קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פראג מוסף --> קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}} קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פולין מנחה --> קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- ליטא מנחה --> קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |<!-- בהמן מנחה --> קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}} קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פוזנא מנחה --> קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}} קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פראג מנחה --> קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}} קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}} קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}} קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] |} ====מנהג אשכנז המערבי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פפד"מ שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- עלזאס שחרית --> קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}} קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- וורמייזא שחרית --> קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]] |<!-- איטליה שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- נירנברג שחרית --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} ([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} ([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}} (עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- שוואבן שחרית --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[תעלת צרי]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] {{ש}} |<!-- קוילן שחרית --> קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- פלאס שחרית --> [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}} [[ואתה הוא ותיק]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פפד"מ מוסף --> קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- עלזאס מוסף --> קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}} קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- וורמייזא מוסף --> קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- איטליה מוסף --> קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קלט. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- נירנברג מוסף --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- שוואבן מוסף --> [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]] |<!-- קוילן מוסף --> קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פלאס מוסף --> [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פפד"מ מנחה --> [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] |<!-- עלזאס מנחה --> קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}} קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |<!-- וורמייזא מנחה --> קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |<!-- איטליה מנחה --> קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- נירנברג מנחה --> [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} |<!-- שוואבן מנחה --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]] |<!-- קוילן מנחה --> קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}} קנה. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- פלאס מנחה --> [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]] |} ===נעילה=== {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- style="vertical-align: top;" | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) *קטעים מהסליחות: **[[תעלת צרי]] **[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] **[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] **[[אנקת מסלדיך]] *פזמונים של הפיוטים: **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[יחביאנו צל ידו]] **[[ישמיענו סלחתי]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]] | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולחלק מנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) * [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] (ולמנהגי וורמייזא, פרנקפורט, אמשטרדם אין אומרים אותו) *פזמונים של הפיוטים (סדר המחזורים): **[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] **[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **[[מלאכי רחמים]] **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] **[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] **[[לך ד' הצדקה תלבושת]] **[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] **[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] **[[אנקת מסלדיך]] **[[אנשי משמר|מי אל כמוך]] **[[כי הנה כחומר]] **כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]] *[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]) |} ====מנהגים אחרים בסדר הפזמונים==== {| class="wikitable" ! האשכנזים שבאיטליה / נירנברג-פיורדא / שוואבן-שווייץ !! וורמייזא |- style="vertical-align: top;" | * [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (לא באיטליה){{ש}} * [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]{{ש}} * [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}} * [[חננו יי חננו]]{{ש}} * [[כי הנה כחומר]]{{ש}} * [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}} * [[מלאכי רחמים]]{{ש}} * [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}} * [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו ענו]]{{ש}} * [[אנקת מסלדיך]]{{הערה|במחזור מעגלי צדק שלושת הפזמונים {{צ|אנקת מסלדיך}}, {{צ|ה' ה'}} ו{{צ|המבדיל}} נמצאים אחרי {{צ|זכור ברית - אבדנו}}.}}{{ש}} * [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{הערה|בדפוסים הראשונים של מנהג האשכנזים באיטליה (פייבי די שקו רל"ה, סליחות אוגשפורג רצ"ו), אין פזמון זה.}}{{ש}} * [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}} *כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}} * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{ש}} | * [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}} * [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}} * [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}} * [[אנקת מסלדיך]]{{ש}} * [[כי הנה כחומר]]{{ש}} * [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}} * שמע ישראל{{ש}} *כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}} * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (מתחילים {{צ|גואל חזק}}){{ש}} |} ==סליחות לתענית ציבור== {| class="wikitable" ! rowspan="2" | יום !! colspan="3" | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan="4" | מנהג אשכנז המערבי |- ! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה"כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא |- ! שני קמא | *[[ישראל עמך]] *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *קמב. [[ישראל עמך]] *קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קמז. [[ישראל עמך]] *קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * [[ישראל עמך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- ! חמישי | *[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *[[אנשי אמנה אבדו]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *קמו. [[אנשי אמנה אבדו]] *קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *קנא. [[אנשי אמנה אבדו]] *קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קנט. [[אקרא בשמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- ! שני תנינא | *[[אפפונו מים]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *קמח. [[אפפונו מים]] *קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנג. [[אפפונו מים]] *קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]] | * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! עשרה בטבת | *[[אזכרה מצוק]] *[[אבן הראשה]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]] | *קנא. [[אזכרה מצוק]] *קנב. [[אבן הראשה]] *קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנו. [[אזכרה מצוק]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}} | *קלו. [[אדברה וירוח לי]] *קלז. [[אבן הראשה]] *קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | *קנב. [[אדברה וירוח לי]] *קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קנד. [[אבן הראשה]] *קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *[[אדברה וירוח לי]] *[[אבן הראשה]] *[[אפפו עלי רעות]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | * [[אדברה וירוח לי]] * [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] * [[אבן הראשה]] * פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] * חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- ! תענית אסתר | *[[אדם בקום עלינו]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קנד. [[אדם בקום עלינו]] *קנה. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנט. [[אדם בקום עלינו]] *קס. [[אתה האל עושה פלאות]] *קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קמ. [[אתה האל עושה פלאות]] *קמא. [[אתה האל עושה פלא]] *קמב. [[אדם בקום עלינו]] *קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *קנה. [[אתה האל עושה פלא]] *קנו. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנז. [[אדם בקום עלינו]] *קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *[[אתה האל עושה פלא]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *[[אדם בקום עלינו]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] *תחינה: [[עינינו לך תלינו]] | * [[אתה האל עושה פלא]] * [[אתה האל עושה פלאות]] * [[אדם בקום עלינו]] * פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] |- ! י"ז בתמוז | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] | *קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] *קנט. פזמון: [[שעה נאסר]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קסג. פזמון: [[שעה נאסר]] | *קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמה. [[אפפונו מצוקות]] *קמו. [[אדאג מחטאתי]] *קמז. פזמון: [[שעה נאסר]] *קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמט. [[אפפונו מצוקות]] *קנ. [[אדאג מחטאתי]] *קנא. פזמון: [[שעה נאסר]] *[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | *[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *[[אפפונו מצוקות]] *[[אפפונו חבלי מות]] *פזמון: [[שעה נאסר]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אפפונו מצוקות]] * [[אדאג מחטאתי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |} בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). סדר הסליחות לכל תעניות צבור למנהג נירנברג-פיורדא ולג' תעניות למנהגי האשכנזים באיטליה ועלזאס, הוא גם זה הנמצא במהרי"ל ובמהר"ז יענט, בשינויים קלים מאד. ===ברית מילה ביום של תענית=== (מנהגים שונים) *[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]] * פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]] * פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא) *[[זכור ברית - אות ברית]] *קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא) ===כ' סיון=== *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[אמוני שלומי ישראל]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *עקדה: [[אל הר המור]] *[[אל מלא רחמים של כ' סיון]] ===יום כיפור קטן=== *[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] *[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] *פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] *[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] *[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ===שובבי"ם ת"ת=== *שמות **[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] **[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] **פזמון: [[מלאכי רחמים]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *וארא **[[ישראל עמך]] **[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] **פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בא **[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] **[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בשלח **[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] **[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] **פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *יתרו **[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] **[[אלהים אין בלתך]] **פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *משפטים **[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] **[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] **פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תרומה **[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] **[[איה כל נפלאותיך]] **פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תצוה **[[אפפונו מים]] **[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] =קינות לתשעה באב= {|class="wikitable"" |- ! !!פולין!!אשכנז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |לילה | א. [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} ב. [[איך מפי בן ובת]] {{ש}} [<small>[[אוי נא לנו כי חטאנו]]</small>] {{ש}} ג. [[בליל זה יבכיון]] {{ש}} ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}} | [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} [ב. [[בליל זה יבכיון]]] {{ש}} ג. [[אז בחטאינו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום | ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[אי כה אומר]] {{ש}} יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}} כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}} כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} לג. [[אבל אעורר]] {{ש}} לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] | ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} יד. [[אי כה אומר]] {{ש}} טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}} כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}} כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}} כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}} כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}} כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} ל. [[אבל אעורר]] {{ש}} לא. [[אמונים שררו]] {{ש}} לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}} לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}} לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}} לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} מא. [[יבכיון מר]] {{ש}} מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}} מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}} מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}} [מה. [[ארזי הלבנון]]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ציונים | לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}} מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}} מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}} מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}} מה. [[אלי ציון]] {{ש}} [[שומרון קול תתן]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] | מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}} מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}} מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}} נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}} נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}} נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}} נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}} נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}} נט. [[אלי ציון]] {{ש}} ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] |} *למנהג פפד"מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]]. *למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]]. *למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]] ==קינות נוספות== ;קינה לליל תשעה באב במוצ"ש: * [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא) ;קינות ממחזור שלוניקי ש"י * [[אשיחה ואהמה]] * [[אלכה וירדתי על ההרים]] * [[אמרות ה' נחמות]] * [[טמן רשתו ודרך קשתו]] * [[אבי מלכי וקדושי]] * [[הורידו מאין הפוגות]] * [[שמש וירח וכוכבי שמים]] * [[אבכה לקשה יום]] * [[אשא בכי ונהי]] * [[אללי לי כי באו רגע]] * [[למי אוי למי אבוי]]{{הערה|מופיעה גם במחזור סביוטינה קרימונה שי"ז-שכ"א.}} * [[ארץ לא מטוהרה]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] ;נספח לקינות פולין לובלין שע"ז * [[עם קדושיך נפלו]] * [[הילילו הה ליום]] * [[ציון אריוך בכי]] * [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] * [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] * [[ציון מנת שלום]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] * [[ציון מעוז קרית מלך]] * [[ציון קדוש משכני עליון]] * [[ציון אלהים אביר יעקב]] * [[ציון מעון חשקי]] * [[ציון ה' לכס בחר]] * [[ירושלים קודש הילולים]] * [[ואתאונן ואקונן]] * [[יבכיון מר]] * [[על הר ציון אש אוכלה]] * [[ציון הורידי כנחל דמעה]] =הושענות= {| class="wikitable" |- ! ! פולין ! אשכנז |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[למענך אלהינו]]</center> |- ! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות | <center> [[למען אמיתך]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אדון המושיע]] </center> | <center> [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אדמה מארר]] </center> |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[כהושעת אלים]]</center> |- ! שבת | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אדם]] </center> | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אב המון]] </center> |- ! הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה | א. [[למען אמיתך]] {{ש}} ב. [[אבן שתיה]] {{ש}} ג. [[אום אני חומה]] {{ש}} ד. [[אדון המושיע]] {{ש}} ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}} ו. [[אדמה מארר]] {{ש}} ז. [[למען איתן]] | א. [[למען אמיתך]]{{ש}} ב. [[אערוך שועי]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אל למושעות]]]</small>{{ש}} ג. [[אדון המושיע]]{{ש}} ד. [[אום אני חומה]]{{ש}} ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}} ו. [[למען איתן]]{{ש}} ז. [[תתננו לשם ולתהלה]] |- ! הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות |colspan ="2" | <center> [[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}} [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}} [[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}} [[למען תמים בדורותיו]] {{ש}} [[תענה אמונים]] {{ש}} [[אז כעיני עבדים]] {{ש}} [[אומן ישעך בא]] </center> |} =פיוטים במסגרת הקריאות= ==חתונה== * [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ) * [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא) * [[אתניה שבחיה]] * [[במקהלות ברכו]] (פ) * [[יפרח חתן]] (פ) * [[יה בשר שר צבאיך]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] ==שמחת תורה== *בהוצאת ס"ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * <nowiki>[</nowiki>[[במקהלות ברכו]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יפרח חתן]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יה בשר שר צבאיך]]] *לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ) *אחרי ההפטרה: **[[אשר בגלל אבות]] **[[שישו ושמחו בשמחת תורה]] **[[התקבצו מלאכים]] **[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]] **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] ==שבועות== *[[אקדמות]] *[[ארכין]] *[[יציב פתגם]] ==פורים== *[[אשר הניא]] =פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת= ==זמירות שבת== ===לליל שבת=== *[[שלום עליכם מלאכי השרת]] *[[אזמר בשבחין]] *[[כל מקדש שביעי]] *[[מנוחה ושמחה]] *[[מה ידידות]] *[[מה יפית]] *[[יום שבת קדש הוא]] *[[יה ריבון]] *[[צור משלו]] *[[צמאה נפשי]] *[[יום זה לישראל]] *[[יה אכסוף]] ===ליום השבת=== *[[אסדר לסעודתא]] *[[חי ה']] *[[ברוך ה' יום יום]] *[[ברוך אל עליון]] *[[יום זה מכובד]] *[[יום שבתון]] *[[כי אשמרה]] *[[שמרו שבתותי]] *[[דרור יקרא]] *[[שבת היום לה']] ===סעודה שלישית=== *[[בני היכלא]] *[[ידיד נפש]] *[[אל מסתתר]] ===מוצאי שבת=== *[[המבדיל בין קדש לחול]] *[[במוצאי יום מנוחה]] *[[חדש ששוני]] *[[אגיל ואשמח]] *[[אלהים יסעדנו]] *[[אלי חיש גואלי]] *[[אדיר איום ונורא]] *[[אמר ה' ליעקב]] *[[איש חסיד]] *[[אליהו הנביא]] ==ליל הסדר== *[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]] *[[דיינו]] *[[חסל סידור פסח]] *[[ויהי בחצי הלילה]] *[[ואמרתם זבח פסח]] *[[אדיר במלוכה]] *[[אדיר הוא]] *[[אחד מי יודע]] *[[חד גדיא]] ==חנוכה== *[[מעוז צור]] *[[אכלו משמנים]] ==פורים== * [[משנכנס אדר מרבים העם לשמוח]] * [[אגגי קם לאבד ידידים]] ==ל"ג בעומר== *[[בר יוחאי]] *[[ואמרתם כה לחי]] ==חתונה== *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]] *[[דוי הסר]] ==ברית מילה== *[[יום ליבשה]] *[[נודה לשמך בתוך אמוני]] *[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א) *[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א) *[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ) =הערות= sqvc3nomaf88yymn7h4b0mq5lnmgg2e 2 1739643 3019439 3017012 2026-06-10T16:29:02Z בן עדריאל 9444 3019439 wikitext text/x-wiki =לוח פיוטים מכתבי היד= הערה: מומלץ (לא חובה) להוסיף ליד שמות הפיוטים את מספריהם ב[[אוצר השירה והפיוט]] (דוידזון), על מנת לדייק את העבודה ולמניעת כפילויות. ==ראש השנה== ===מערביות=== *בצרפת וק"ק אשכנז בליל א': [[אמוני נכונים]] (א-5611) *בק"ק אשכנז בליל א': [[אהוביך אליך קרב]] (מחזור נירנברג) (א-1388) *בצרפת וק"ק אשכנז בליל ב': [[מלך אמיץ כח רב עלילה]] (מ-1545) *מנהג קצת קהילות בליל ב': [[מלך אלהים הופיע מציון]] (מ-1541) *בק"ק אשכנז בליל ב': [[אלהים לנו מחסה ועוז]] (מחזור נירנברג) ===יוצרות=== *זולת ליום א': [[מלך אמיץ ואיום]] (מ-1544) *זולת ליום ב': [[אזר נא עז למלך]] (א-2196) ===קרובות=== *שחרית יום א': **רשות בק"ק: [[אריד בשיחי ויחרד לבי]] (א-7594) **רשות אחרת: [[אחלה פניך יוצר נשמתי]] (כ"י מינכן 69) **רשות מנהג צרפת: [[ארעד ואפחד]] (א-7671) * מוסף יום ב': [[אגן הסהר]] ==שבת תשובה== *אופן: [[יום הודו וכבודו]] (י-1665) ==יום כיפור== ===יוצרות=== ===קרובות=== *מנחה **קדושה מנהג אשכנז: [[כבודו אמוניו ינקה מאשמתם]] *נעילה **קרובה מנהג צרפת: [[אהבתי מעון בית משכנותיך]] **קדושה מנהג צרפת: [[וחיות בוערות בכס רם לוויות]] **קדושה מנהג אשכנז: [[מלאכים מרופפים]] ===סדר העבודה=== *[[אהלת מתוחים]] (א-1509) *[[אטיף ארש מילולי]] (א-2614) * מנהג ק"ק אשכנז: [[אשוחח נפלאותיך צור עולמים]] (א-7844) * מנהג צרפת: [[אתה כוננת עולם ברב חסד]] (א-8815) ==סוכות== ===מערביות=== *[[איומתך סודרת קילוסך במקהלות]] (צרפת) *[[אל אלהים ה' כמקראו]] (צרפת) *[[יושבי קצוות יראו]] (צרפת) *תוספת: [[ימים מקדם אזכרה]] (צרפת) ===יוצרות=== ===קרובות=== ===הושענות=== *[[אבי עד חש לתארך]] (א-188) *[[אביר ישראל]] (א-257) *[[אדון צור ישעי]] (א-609) *[[אהל שכנת באדם]] (א-1688) *[[אום בך שעונה]] (א-1832) *[[אום בלי קשר אסורה]] (א-1833) *[[אום ברה כחמה]] (א-1834) *[[למען אזרח זרח ממזרח חרסי|למען אזרחי זרח ממזרח חרסי]] (ל-1148) *[[איומה נחבסת ומופרכת]] (א-2705) *[[איש יולד לתת עליון]] (א-3141) *[[אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (א-3934) *[[אלהי אברהם מאויבי עז]] (א-4353) *[[אמוני ארץ אמונתך שוחחים]] (א-5602) *[[אמוני חוגגי תקופת השנה]] (א-5604) *[[אמונים יחוסים]] *[[אנא אזון שועת מיחלים]] (א-6176) *[[אנא אמונים תעלה]] (א-6233) *[[אנא אמץ עם נצורי כאישון]] *[[אנא אנקת אסירי הבן]] (א-6235) *[[אנא דודי דגול מרבבה]] *[[אנא יחיד נצור כבבת]] (א-6324) *[[אנא רחום אל תפן]] (א-6363) *[[אנוקים ודוויים במכאובות]] (א-6400) *[[אני אמרתי אל מוציאו]] (א-6580) *[[אצולים מגיא כסלוחים]] (א-7253) *[[כהושעת טמון גומא]] (כ-113) *[[כהושעת ידיד ברדתו להלום]] (כ-115) *[[כהושעת יהודה ואפרים]] (כ-118) *[[כהושעת ישע לזכרון]] (כ-128) *[[למען אב בן שלש שנים הכירך]] *[[למען אב הנוסה בעשרה]] (ל-1130) *[[למען אב הכירך]] (ל-1129) *[[למען אב השכים]] *[[למען אב ידעך מכל אומות]] *[[למען אב נצטוה]] (ל-1140) *[[למען אדם אשר בכף נוצר]] (ל-1144) *[[למען אהבת קדומים]] (ל-1146) *[[למען אהל ארמנותיך]] *[[למען אמיץ בן שלוש]] (ל-1147) *[[למען אב הכירך|למען אזרח מנוסה בעשרה]] *[[למען אזרחי הנשלך]] *[[למען אסף להחיות]] (ל-1152) *[[למען תמים עש תיבה]] *[[למענך אל אחד ואין שני]] (ל-1162) *[[למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (ל-1164) *[[למענך אל עוטה אורות]] (ל-1165) ==שמיני עצרת== (כולל פיוטים ליום שמחת תורה שאינם קשורים לסיום התורה) ===מערביות=== *[[אלהים דבר בקול ערב]] *[[יספת ה' לגוי נכבדת]] ===יוצרות=== ===קרובות=== *רשות לתפילת גשם: [[אמרי פי יהיו לרצון]] (ק"ק צרפת) ==שמחת תורה== ==חנוכה== ===קרובות=== * [[אעדיף כל שמונה]] (מגנצא) ===שבת שניה של חנוכה=== *אופן: [[יקר גודלו ורב חילו]] *אופן: [[כבודו אופנים מנשאים]] *אופן: [[כבודו אורים במאורות]] *אופן: [[כבודו מלאכים]] *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] * מאורה: [[דביר בית שתיל זית]] (מערבי) *זולת: [[אנא השקיפה וראה]] *זולת: [[אמור ישועתך לנפשי]] *זולת: [[אסירי התקוה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי (זולת)|אשיחה עם לבבי]] (א-7910) *אלהיכם: [[אלהיכם רמה ידו]] (מערבי) ===חנוכה ונישואין=== *אלהיכם: [[אלהיכם יצחצח קדושתו]] (מערבי) (א-4586) ==שבתות – עד פסח== ===שבת ר"ח=== *יוצר: [[אשר במאמרות]] (א-8193) *אופן: [[משרתיו עומדים]] (מ-2672) *זולת: [[אמיתת חסדך הרבים]] (א-6092) *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] (ל-885) ===שבת בראשית=== *אופן: [[שש כנפים כנופים]] (ש-2231) *אופן: [[יחו לשון חזות אישון]] (י-2474) ===שבת בשלח - שירה=== *(מחזור נירנברג) **יוצר: [[אמונים כגהו מתוך בהו]] **אופן: [[מחוללת מהוללת]] **אהבה: [[רעיתי בין הבנות שכולה]] **זולת: [[לולי ד' שהיה לנו]] *(מחזור מינכן 69) **יוצר: [[ארנן לבוקר מופתים]] **אופן: [[חסין יה הוה ויהיה]] **זולת: [[חסד צור לבי]] *(מחזור מינכן 21) **אהבה: [[מעודד ענוים הים בקע]] ===שבת תולדות=== *אהבה: [[שפתי אפטור ולא אפטור]] (ש-2127) ===שבת יתרו - עשרת הדברים=== (מחזור נירנברג) *יוצר: [[אודה יוצר]] *אופן: [[חלק ד' עמו]] *אהבה: [[אני אלוף]] (אינה במחזור נירנברג) *זולת: [[חזק עמי לבך]] *גאולה: [[אני ביום עברה]] (אינה במחזור נירנברג) *גאולה: [[מלא רחמים כזקן נגלה]] ===שבת זכור=== * קרובות **[[ויבן אומן אומנות אבות]] (קולוניא) **[[ויבא ארז ראש קצינים]] ===שבת פרה=== * קרובות ** [[אלהים אמת אלהים חיים]] (קולוניא) ** [[פרה אמרה קשה]] ==תענית אסתר== ==פורים== *[[ליל שיכורים]] ==שבת הגדול== ===יוצרות=== *[[אשכולות שדים נכונו לכבודה]] (מינכן 4) (א-8073) ==פסח== ===מערביות=== ;לימים הראשונים *[[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (ל-725; ל-722) (צרפת) ;ביכורים *[[אומר אף אני]] (א-1885) (צרפת) *[[ליל שמורים לעמך]] (ל-727) (צרפת) ;לשבת חול המועד *[[אמת שבת לאות בנים אהובים]] (צרפת) (א-5077) ;לימים האחרונים *[[ויושע ה' אבן ישראל]] (ו-230) (צרפת) *[[אזכיר צדקתך]] (א-2252)(אשכנז המזרחי) *[[ה' מלך נתגאה במכבדים]] (א-902) (אשכנז מערבי) *[[אותות ומופתים בארץ חם]] (א-553*)(אשכנז מערבי - מגנצא?) *[[ויושע אדון איומה]] (ו-229) (צרפת, רומניא) ;ביכורים *[[יום השביעי יסף]] (י-1687) (רומניא, כנראה נתחבר באשכנז) *[[אזכורך גואלי]] (צרפת) *[[הפץ עברות אפך]] (צרפת) *[[אסיר אלקנה אביאסף]] (א-6918) (אשכנז מערבי) *[[אשירה נא לידידי]] (צרפת) *[[יוסיף ה' שנית]] (צרפת) *[[ויושע ה' שנית]] (ו-236) (אשכנז מזרחי) ;מגן אבות *[[חג המצות שמרו קדוש ישראל]] ===יוצרות=== *יוצר לשביעי של פסח: [[אנעים לקלס בעידוני]] (צרפת) (א-6825) *זולת לשביעי של פסח: [[אז כארשת בתולה]] (צרפת) ===קרובות=== * [[שיר השירים אמריה צפה]] (מגנצא) (ש-943) * [[את השם הנכבד והנורא]] (צרפת) (א-8522) ==שבתות – מפסח ואילך== ===שבת אחרי פסח=== *אופן: [[בירור קדושה עורכים]] *אופן: [[במרומי רום ישיבתך]] *אופן: [[לבעל התפארת]] *אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] *גאולה: [[יום ליבשה]] ===פיוטים לשבתות הספירה ולבין המצרים=== (לא כולל יוצר ואופן) *אהבה: [[ה' מנת חלקי וכוסי]] *אהבה: [[אהובתי יקרת מאד]] *אהבה: [[איומתי לחוצה באורך גלות]] *אהבה: [[איומתי שבייה בת ציון]] *אהבה: [[איילותי ותהי לי]] *אהבה: [[יחידתי שמחי בי תמיד]] *זולת: [[אלהים אין בלתך למה אדונים]] *זולת: [[אלהים אין זולתך מושיע אין בלתך]] *זולת: [[אמנם פסו]] *זולת: [[אף לפי בגולה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי (זולת)|אשיחה עם לבבי]] (א-7910) *גאולה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *גאולה: [[ישרי יונה סלול אורחך]] *גאולה: [[מדוכה בגלותי]] *גאולה: [[שאגת אריה וקול שחל]] *גאולה: [[שוקלי דמם על הייחוד]] ===שבת אחרי שבועות=== *זולת: [[אין זולתך]] (א-3005) *מאורה: [[אמרות האל טהורות]] ===שבת חוקת - שירת הבאר=== *מאורה: [[את והב השליך יהב]] ===שבת ואתחנן - נחמו=== *זולת: [[אומן דברך הנעימי]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] *אלהיכם: [[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]] (א-4573) ==שבועות== ===מערביות=== *[[אנכי אחת דיבר בקדשו]] (צרפת) (א-6793) *בכור: יום הבכורים תקריבו (צרפת) (י-1661) *בכור: את קולך שמעתי (מערבי, מזרחי) (א-8599) *בכור: יום הבכורים זמן הקרב החדש (צרפת) (א-1876) *בכור: [[ימות עולמים שנים קדמוניות]] (צרפת) (י-2893) *בכור: אזכרה יקר חופתי (מזרחי) (א-2285) ===יוצרות=== *יוצר-אופן-זולת: [[אמרות טהורות]] (קולוניא ועוד) *יוצר: [[אות ומופת]] (צרפת) *זולת: [[אור ישראל וקדושו]] (צרפת וק"ק אשכנז) *גאולה: [[זרח כבודי]] (מחזור נירנברג) ===קרובות=== *[[אמרות ה' אמרות טהורות]] (צרפת) * סדר עולם: [[אז טרם נוסדו]] (מגנצא) * אזהרות: [[אמת יהגה חכי]] (צרפת) ===פיוטי הקריאות=== * [[פיוטי דברות]] ==י"ז בתמוז== ==תשעה באב== ===קינות=== ==חתונה== ===יוצרות=== ===קריאת התורה=== ===חופה וסעודה=== ===ברכת המזון=== * [[אות מבראשית הוכתרה]] ==ברית מילה== ===יוצרות לשבת ברית מילה=== *יוצר: [[אדון מבלעדו]] *אופן: [[מנת כוסי והוא מחסי]] *אופן: [[ישראל חביבים ממלאכים]] *זולת: [[מגיני וקרן ישעי]] ==תעניות מקומיות== (עבור תעניות שידוע מתי היה התאריך שלהן. פיוטים על קדושים שלא ידוע למתי נועדו מקומם במדור הסליחות הכללי.) ;אסרו חג פסח (מחזור נירנברג) *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[ברית כרותה מלשכוח]] *[[על שאנו מודים לך]] *פזמון: [[אזור נקמות]] *זכור ברית: [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] (פרמה 2885) *[[אליך ה' נפשי אשא]] *[[בתולת בת יהודה]] *פזמון: [[אזור נקמות]] ==פיוטים לפי סוגים== (עבור פיוטים שאין להם יום קבוע) ===פיוטי רשות=== ===יוצרות=== ===סליחות=== *[[אופן אחד בארץ]] *[[תחלי תורה]] d33saz3fs5kzlpkswve8ssc6yw5c851 3019440 3019439 2026-06-10T16:30:24Z בן עדריאל 9444 /* ברכת המזון */ 3019440 wikitext text/x-wiki =לוח פיוטים מכתבי היד= הערה: מומלץ (לא חובה) להוסיף ליד שמות הפיוטים את מספריהם ב[[אוצר השירה והפיוט]] (דוידזון), על מנת לדייק את העבודה ולמניעת כפילויות. ==ראש השנה== ===מערביות=== *בצרפת וק"ק אשכנז בליל א': [[אמוני נכונים]] (א-5611) *בק"ק אשכנז בליל א': [[אהוביך אליך קרב]] (מחזור נירנברג) (א-1388) *בצרפת וק"ק אשכנז בליל ב': [[מלך אמיץ כח רב עלילה]] (מ-1545) *מנהג קצת קהילות בליל ב': [[מלך אלהים הופיע מציון]] (מ-1541) *בק"ק אשכנז בליל ב': [[אלהים לנו מחסה ועוז]] (מחזור נירנברג) ===יוצרות=== *זולת ליום א': [[מלך אמיץ ואיום]] (מ-1544) *זולת ליום ב': [[אזר נא עז למלך]] (א-2196) ===קרובות=== *שחרית יום א': **רשות בק"ק: [[אריד בשיחי ויחרד לבי]] (א-7594) **רשות אחרת: [[אחלה פניך יוצר נשמתי]] (כ"י מינכן 69) **רשות מנהג צרפת: [[ארעד ואפחד]] (א-7671) * מוסף יום ב': [[אגן הסהר]] ==שבת תשובה== *אופן: [[יום הודו וכבודו]] (י-1665) ==יום כיפור== ===יוצרות=== ===קרובות=== *מנחה **קדושה מנהג אשכנז: [[כבודו אמוניו ינקה מאשמתם]] *נעילה **קרובה מנהג צרפת: [[אהבתי מעון בית משכנותיך]] **קדושה מנהג צרפת: [[וחיות בוערות בכס רם לוויות]] **קדושה מנהג אשכנז: [[מלאכים מרופפים]] ===סדר העבודה=== *[[אהלת מתוחים]] (א-1509) *[[אטיף ארש מילולי]] (א-2614) * מנהג ק"ק אשכנז: [[אשוחח נפלאותיך צור עולמים]] (א-7844) * מנהג צרפת: [[אתה כוננת עולם ברב חסד]] (א-8815) ==סוכות== ===מערביות=== *[[איומתך סודרת קילוסך במקהלות]] (צרפת) *[[אל אלהים ה' כמקראו]] (צרפת) *[[יושבי קצוות יראו]] (צרפת) *תוספת: [[ימים מקדם אזכרה]] (צרפת) ===יוצרות=== ===קרובות=== ===הושענות=== *[[אבי עד חש לתארך]] (א-188) *[[אביר ישראל]] (א-257) *[[אדון צור ישעי]] (א-609) *[[אהל שכנת באדם]] (א-1688) *[[אום בך שעונה]] (א-1832) *[[אום בלי קשר אסורה]] (א-1833) *[[אום ברה כחמה]] (א-1834) *[[למען אזרח זרח ממזרח חרסי|למען אזרחי זרח ממזרח חרסי]] (ל-1148) *[[איומה נחבסת ומופרכת]] (א-2705) *[[איש יולד לתת עליון]] (א-3141) *[[אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (א-3934) *[[אלהי אברהם מאויבי עז]] (א-4353) *[[אמוני ארץ אמונתך שוחחים]] (א-5602) *[[אמוני חוגגי תקופת השנה]] (א-5604) *[[אמונים יחוסים]] *[[אנא אזון שועת מיחלים]] (א-6176) *[[אנא אמונים תעלה]] (א-6233) *[[אנא אמץ עם נצורי כאישון]] *[[אנא אנקת אסירי הבן]] (א-6235) *[[אנא דודי דגול מרבבה]] *[[אנא יחיד נצור כבבת]] (א-6324) *[[אנא רחום אל תפן]] (א-6363) *[[אנוקים ודוויים במכאובות]] (א-6400) *[[אני אמרתי אל מוציאו]] (א-6580) *[[אצולים מגיא כסלוחים]] (א-7253) *[[כהושעת טמון גומא]] (כ-113) *[[כהושעת ידיד ברדתו להלום]] (כ-115) *[[כהושעת יהודה ואפרים]] (כ-118) *[[כהושעת ישע לזכרון]] (כ-128) *[[למען אב בן שלש שנים הכירך]] *[[למען אב הנוסה בעשרה]] (ל-1130) *[[למען אב הכירך]] (ל-1129) *[[למען אב השכים]] *[[למען אב ידעך מכל אומות]] *[[למען אב נצטוה]] (ל-1140) *[[למען אדם אשר בכף נוצר]] (ל-1144) *[[למען אהבת קדומים]] (ל-1146) *[[למען אהל ארמנותיך]] *[[למען אמיץ בן שלוש]] (ל-1147) *[[למען אב הכירך|למען אזרח מנוסה בעשרה]] *[[למען אזרחי הנשלך]] *[[למען אסף להחיות]] (ל-1152) *[[למען תמים עש תיבה]] *[[למענך אל אחד ואין שני]] (ל-1162) *[[למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (ל-1164) *[[למענך אל עוטה אורות]] (ל-1165) ==שמיני עצרת== (כולל פיוטים ליום שמחת תורה שאינם קשורים לסיום התורה) ===מערביות=== *[[אלהים דבר בקול ערב]] *[[יספת ה' לגוי נכבדת]] ===יוצרות=== ===קרובות=== *רשות לתפילת גשם: [[אמרי פי יהיו לרצון]] (ק"ק צרפת) ==שמחת תורה== ==חנוכה== ===קרובות=== * [[אעדיף כל שמונה]] (מגנצא) ===שבת שניה של חנוכה=== *אופן: [[יקר גודלו ורב חילו]] *אופן: [[כבודו אופנים מנשאים]] *אופן: [[כבודו אורים במאורות]] *אופן: [[כבודו מלאכים]] *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] * מאורה: [[דביר בית שתיל זית]] (מערבי) *זולת: [[אנא השקיפה וראה]] *זולת: [[אמור ישועתך לנפשי]] *זולת: [[אסירי התקוה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי (זולת)|אשיחה עם לבבי]] (א-7910) *אלהיכם: [[אלהיכם רמה ידו]] (מערבי) ===חנוכה ונישואין=== *אלהיכם: [[אלהיכם יצחצח קדושתו]] (מערבי) (א-4586) ==שבתות – עד פסח== ===שבת ר"ח=== *יוצר: [[אשר במאמרות]] (א-8193) *אופן: [[משרתיו עומדים]] (מ-2672) *זולת: [[אמיתת חסדך הרבים]] (א-6092) *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] (ל-885) ===שבת בראשית=== *אופן: [[שש כנפים כנופים]] (ש-2231) *אופן: [[יחו לשון חזות אישון]] (י-2474) ===שבת בשלח - שירה=== *(מחזור נירנברג) **יוצר: [[אמונים כגהו מתוך בהו]] **אופן: [[מחוללת מהוללת]] **אהבה: [[רעיתי בין הבנות שכולה]] **זולת: [[לולי ד' שהיה לנו]] *(מחזור מינכן 69) **יוצר: [[ארנן לבוקר מופתים]] **אופן: [[חסין יה הוה ויהיה]] **זולת: [[חסד צור לבי]] *(מחזור מינכן 21) **אהבה: [[מעודד ענוים הים בקע]] ===שבת תולדות=== *אהבה: [[שפתי אפטור ולא אפטור]] (ש-2127) ===שבת יתרו - עשרת הדברים=== (מחזור נירנברג) *יוצר: [[אודה יוצר]] *אופן: [[חלק ד' עמו]] *אהבה: [[אני אלוף]] (אינה במחזור נירנברג) *זולת: [[חזק עמי לבך]] *גאולה: [[אני ביום עברה]] (אינה במחזור נירנברג) *גאולה: [[מלא רחמים כזקן נגלה]] ===שבת זכור=== * קרובות **[[ויבן אומן אומנות אבות]] (קולוניא) **[[ויבא ארז ראש קצינים]] ===שבת פרה=== * קרובות ** [[אלהים אמת אלהים חיים]] (קולוניא) ** [[פרה אמרה קשה]] ==תענית אסתר== ==פורים== *[[ליל שיכורים]] ==שבת הגדול== ===יוצרות=== *[[אשכולות שדים נכונו לכבודה]] (מינכן 4) (א-8073) ==פסח== ===מערביות=== ;לימים הראשונים *[[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (ל-725; ל-722) (צרפת) ;ביכורים *[[אומר אף אני]] (א-1885) (צרפת) *[[ליל שמורים לעמך]] (ל-727) (צרפת) ;לשבת חול המועד *[[אמת שבת לאות בנים אהובים]] (צרפת) (א-5077) ;לימים האחרונים *[[ויושע ה' אבן ישראל]] (ו-230) (צרפת) *[[אזכיר צדקתך]] (א-2252)(אשכנז המזרחי) *[[ה' מלך נתגאה במכבדים]] (א-902) (אשכנז מערבי) *[[אותות ומופתים בארץ חם]] (א-553*)(אשכנז מערבי - מגנצא?) *[[ויושע אדון איומה]] (ו-229) (צרפת, רומניא) ;ביכורים *[[יום השביעי יסף]] (י-1687) (רומניא, כנראה נתחבר באשכנז) *[[אזכורך גואלי]] (צרפת) *[[הפץ עברות אפך]] (צרפת) *[[אסיר אלקנה אביאסף]] (א-6918) (אשכנז מערבי) *[[אשירה נא לידידי]] (צרפת) *[[יוסיף ה' שנית]] (צרפת) *[[ויושע ה' שנית]] (ו-236) (אשכנז מזרחי) ;מגן אבות *[[חג המצות שמרו קדוש ישראל]] ===יוצרות=== *יוצר לשביעי של פסח: [[אנעים לקלס בעידוני]] (צרפת) (א-6825) *זולת לשביעי של פסח: [[אז כארשת בתולה]] (צרפת) ===קרובות=== * [[שיר השירים אמריה צפה]] (מגנצא) (ש-943) * [[את השם הנכבד והנורא]] (צרפת) (א-8522) ==שבתות – מפסח ואילך== ===שבת אחרי פסח=== *אופן: [[בירור קדושה עורכים]] *אופן: [[במרומי רום ישיבתך]] *אופן: [[לבעל התפארת]] *אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] *גאולה: [[יום ליבשה]] ===פיוטים לשבתות הספירה ולבין המצרים=== (לא כולל יוצר ואופן) *אהבה: [[ה' מנת חלקי וכוסי]] *אהבה: [[אהובתי יקרת מאד]] *אהבה: [[איומתי לחוצה באורך גלות]] *אהבה: [[איומתי שבייה בת ציון]] *אהבה: [[איילותי ותהי לי]] *אהבה: [[יחידתי שמחי בי תמיד]] *זולת: [[אלהים אין בלתך למה אדונים]] *זולת: [[אלהים אין זולתך מושיע אין בלתך]] *זולת: [[אמנם פסו]] *זולת: [[אף לפי בגולה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי (זולת)|אשיחה עם לבבי]] (א-7910) *גאולה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *גאולה: [[ישרי יונה סלול אורחך]] *גאולה: [[מדוכה בגלותי]] *גאולה: [[שאגת אריה וקול שחל]] *גאולה: [[שוקלי דמם על הייחוד]] ===שבת אחרי שבועות=== *זולת: [[אין זולתך]] (א-3005) *מאורה: [[אמרות האל טהורות]] ===שבת חוקת - שירת הבאר=== *מאורה: [[את והב השליך יהב]] ===שבת ואתחנן - נחמו=== *זולת: [[אומן דברך הנעימי]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] *אלהיכם: [[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]] (א-4573) ==שבועות== ===מערביות=== *[[אנכי אחת דיבר בקדשו]] (צרפת) (א-6793) *בכור: יום הבכורים תקריבו (צרפת) (י-1661) *בכור: את קולך שמעתי (מערבי, מזרחי) (א-8599) *בכור: יום הבכורים זמן הקרב החדש (צרפת) (א-1876) *בכור: [[ימות עולמים שנים קדמוניות]] (צרפת) (י-2893) *בכור: אזכרה יקר חופתי (מזרחי) (א-2285) ===יוצרות=== *יוצר-אופן-זולת: [[אמרות טהורות]] (קולוניא ועוד) *יוצר: [[אות ומופת]] (צרפת) *זולת: [[אור ישראל וקדושו]] (צרפת וק"ק אשכנז) *גאולה: [[זרח כבודי]] (מחזור נירנברג) ===קרובות=== *[[אמרות ה' אמרות טהורות]] (צרפת) * סדר עולם: [[אז טרם נוסדו]] (מגנצא) * אזהרות: [[אמת יהגה חכי]] (צרפת) ===פיוטי הקריאות=== * [[פיוטי דברות]] ==י"ז בתמוז== ==תשעה באב== ===קינות=== ==חתונה== ===יוצרות=== ===קריאת התורה=== ===חופה וסעודה=== ===ברכת המזון=== * [[אות מבראשית הוכתרה]] * [[אספרה שמו לאחי]] ==ברית מילה== ===יוצרות לשבת ברית מילה=== *יוצר: [[אדון מבלעדו]] *אופן: [[מנת כוסי והוא מחסי]] *אופן: [[ישראל חביבים ממלאכים]] *זולת: [[מגיני וקרן ישעי]] ==תעניות מקומיות== (עבור תעניות שידוע מתי היה התאריך שלהן. פיוטים על קדושים שלא ידוע למתי נועדו מקומם במדור הסליחות הכללי.) ;אסרו חג פסח (מחזור נירנברג) *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[ברית כרותה מלשכוח]] *[[על שאנו מודים לך]] *פזמון: [[אזור נקמות]] *זכור ברית: [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] (פרמה 2885) *[[אליך ה' נפשי אשא]] *[[בתולת בת יהודה]] *פזמון: [[אזור נקמות]] ==פיוטים לפי סוגים== (עבור פיוטים שאין להם יום קבוע) ===פיוטי רשות=== ===יוצרות=== ===סליחות=== *[[אופן אחד בארץ]] *[[תחלי תורה]] juznaua40dmp5zwictb3suotaiz7dk6 3019441 3019440 2026-06-10T16:35:02Z בן עדריאל 9444 /* יוצרות */ 3019441 wikitext text/x-wiki =לוח פיוטים מכתבי היד= הערה: מומלץ (לא חובה) להוסיף ליד שמות הפיוטים את מספריהם ב[[אוצר השירה והפיוט]] (דוידזון), על מנת לדייק את העבודה ולמניעת כפילויות. ==ראש השנה== ===מערביות=== *בצרפת וק"ק אשכנז בליל א': [[אמוני נכונים]] (א-5611) *בק"ק אשכנז בליל א': [[אהוביך אליך קרב]] (מחזור נירנברג) (א-1388) *בצרפת וק"ק אשכנז בליל ב': [[מלך אמיץ כח רב עלילה]] (מ-1545) *מנהג קצת קהילות בליל ב': [[מלך אלהים הופיע מציון]] (מ-1541) *בק"ק אשכנז בליל ב': [[אלהים לנו מחסה ועוז]] (מחזור נירנברג) ===יוצרות=== *זולת ליום א': [[מלך אמיץ ואיום]] (מ-1544) *זולת ליום ב': [[אזר נא עז למלך]] (א-2196) ===קרובות=== *שחרית יום א': **רשות בק"ק: [[אריד בשיחי ויחרד לבי]] (א-7594) **רשות אחרת: [[אחלה פניך יוצר נשמתי]] (כ"י מינכן 69) **רשות מנהג צרפת: [[ארעד ואפחד]] (א-7671) * מוסף יום ב': [[אגן הסהר]] ==שבת תשובה== *אופן: [[יום הודו וכבודו]] (י-1665) ==יום כיפור== ===יוצרות=== ===קרובות=== *מנחה **קדושה מנהג אשכנז: [[כבודו אמוניו ינקה מאשמתם]] *נעילה **קרובה מנהג צרפת: [[אהבתי מעון בית משכנותיך]] **קדושה מנהג צרפת: [[וחיות בוערות בכס רם לוויות]] **קדושה מנהג אשכנז: [[מלאכים מרופפים]] ===סדר העבודה=== *[[אהלת מתוחים]] (א-1509) *[[אטיף ארש מילולי]] (א-2614) * מנהג ק"ק אשכנז: [[אשוחח נפלאותיך צור עולמים]] (א-7844) * מנהג צרפת: [[אתה כוננת עולם ברב חסד]] (א-8815) ==סוכות== ===מערביות=== *[[איומתך סודרת קילוסך במקהלות]] (צרפת) *[[אל אלהים ה' כמקראו]] (צרפת) *[[יושבי קצוות יראו]] (צרפת) *תוספת: [[ימים מקדם אזכרה]] (צרפת) ===יוצרות=== ===קרובות=== ===הושענות=== *[[אבי עד חש לתארך]] (א-188) *[[אביר ישראל]] (א-257) *[[אדון צור ישעי]] (א-609) *[[אהל שכנת באדם]] (א-1688) *[[אום בך שעונה]] (א-1832) *[[אום בלי קשר אסורה]] (א-1833) *[[אום ברה כחמה]] (א-1834) *[[למען אזרח זרח ממזרח חרסי|למען אזרחי זרח ממזרח חרסי]] (ל-1148) *[[איומה נחבסת ומופרכת]] (א-2705) *[[איש יולד לתת עליון]] (א-3141) *[[אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (א-3934) *[[אלהי אברהם מאויבי עז]] (א-4353) *[[אמוני ארץ אמונתך שוחחים]] (א-5602) *[[אמוני חוגגי תקופת השנה]] (א-5604) *[[אמונים יחוסים]] *[[אנא אזון שועת מיחלים]] (א-6176) *[[אנא אמונים תעלה]] (א-6233) *[[אנא אמץ עם נצורי כאישון]] *[[אנא אנקת אסירי הבן]] (א-6235) *[[אנא דודי דגול מרבבה]] *[[אנא יחיד נצור כבבת]] (א-6324) *[[אנא רחום אל תפן]] (א-6363) *[[אנוקים ודוויים במכאובות]] (א-6400) *[[אני אמרתי אל מוציאו]] (א-6580) *[[אצולים מגיא כסלוחים]] (א-7253) *[[כהושעת טמון גומא]] (כ-113) *[[כהושעת ידיד ברדתו להלום]] (כ-115) *[[כהושעת יהודה ואפרים]] (כ-118) *[[כהושעת ישע לזכרון]] (כ-128) *[[למען אב בן שלש שנים הכירך]] *[[למען אב הנוסה בעשרה]] (ל-1130) *[[למען אב הכירך]] (ל-1129) *[[למען אב השכים]] *[[למען אב ידעך מכל אומות]] *[[למען אב נצטוה]] (ל-1140) *[[למען אדם אשר בכף נוצר]] (ל-1144) *[[למען אהבת קדומים]] (ל-1146) *[[למען אהל ארמנותיך]] *[[למען אמיץ בן שלוש]] (ל-1147) *[[למען אב הכירך|למען אזרח מנוסה בעשרה]] *[[למען אזרחי הנשלך]] *[[למען אסף להחיות]] (ל-1152) *[[למען תמים עש תיבה]] *[[למענך אל אחד ואין שני]] (ל-1162) *[[למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (ל-1164) *[[למענך אל עוטה אורות]] (ל-1165) ==שמיני עצרת== (כולל פיוטים ליום שמחת תורה שאינם קשורים לסיום התורה) ===מערביות=== *[[אלהים דבר בקול ערב]] *[[יספת ה' לגוי נכבדת]] ===יוצרות=== ===קרובות=== *רשות לתפילת גשם: [[אמרי פי יהיו לרצון]] (ק"ק צרפת) ==שמחת תורה== ==חנוכה== ===קרובות=== * [[אעדיף כל שמונה]] (מגנצא) ===שבת שניה של חנוכה=== *אופן: [[יקר גודלו ורב חילו]] *אופן: [[כבודו אופנים מנשאים]] *אופן: [[כבודו אורים במאורות]] *אופן: [[כבודו מלאכים]] *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] * מאורה: [[דביר בית שתיל זית]] (מערבי) *זולת: [[אנא השקיפה וראה]] *זולת: [[אמור ישועתך לנפשי]] *זולת: [[אסירי התקוה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי (זולת)|אשיחה עם לבבי]] (א-7910) *אלהיכם: [[אלהיכם רמה ידו]] (מערבי) ===חנוכה ונישואין=== *אלהיכם: [[אלהיכם יצחצח קדושתו]] (מערבי) (א-4586) ==שבתות – עד פסח== ===שבת ר"ח=== *יוצר: [[אשר במאמרות]] (א-8193) *אופן: [[משרתיו עומדים]] (מ-2672) *זולת: [[אמיתת חסדך הרבים]] (א-6092) *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] (ל-885) ===שבת בראשית=== *אופן: [[שש כנפים כנופים]] (ש-2231) *אופן: [[יחו לשון חזות אישון]] (י-2474) ===שבת בשלח - שירה=== *(מחזור נירנברג) **יוצר: [[אמונים כגהו מתוך בהו]] **אופן: [[מחוללת מהוללת]] **אהבה: [[רעיתי בין הבנות שכולה]] **זולת: [[לולי ד' שהיה לנו]] *(מחזור מינכן 69) **יוצר: [[ארנן לבוקר מופתים]] **אופן: [[חסין יה הוה ויהיה]] **זולת: [[חסד צור לבי]] *(מחזור מינכן 21) **אהבה: [[מעודד ענוים הים בקע]] ===שבת תולדות=== *אהבה: [[שפתי אפטור ולא אפטור]] (ש-2127) ===שבת יתרו - עשרת הדברים=== (מחזור נירנברג) *יוצר: [[אודה יוצר]] *אופן: [[חלק ד' עמו]] *אהבה: [[אני אלוף]] (אינה במחזור נירנברג) *זולת: [[חזק עמי לבך]] *גאולה: [[אני ביום עברה]] (אינה במחזור נירנברג) *גאולה: [[מלא רחמים כזקן נגלה]] ===שבת זכור=== * קרובות **[[ויבן אומן אומנות אבות]] (קולוניא) **[[ויבא ארז ראש קצינים]] ===שבת פרה=== * קרובות ** [[אלהים אמת אלהים חיים]] (קולוניא) ** [[פרה אמרה קשה]] ==תענית אסתר== ==פורים== *[[ליל שיכורים]] ==שבת הגדול== ===יוצרות=== *[[אשכולות שדים נכונו לכבודה]] (מינכן 4) (א-8073) ==פסח== ===מערביות=== ;לימים הראשונים *[[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (ל-725; ל-722) (צרפת) ;ביכורים *[[אומר אף אני]] (א-1885) (צרפת) *[[ליל שמורים לעמך]] (ל-727) (צרפת) ;לשבת חול המועד *[[אמת שבת לאות בנים אהובים]] (צרפת) (א-5077) ;לימים האחרונים *[[ויושע ה' אבן ישראל]] (ו-230) (צרפת) *[[אזכיר צדקתך]] (א-2252)(אשכנז המזרחי) *[[ה' מלך נתגאה במכבדים]] (א-902) (אשכנז מערבי) *[[אותות ומופתים בארץ חם]] (א-553*)(אשכנז מערבי - מגנצא?) *[[ויושע אדון איומה]] (ו-229) (צרפת, רומניא) ;ביכורים *[[יום השביעי יסף]] (י-1687) (רומניא, כנראה נתחבר באשכנז) *[[אזכורך גואלי]] (צרפת) *[[הפץ עברות אפך]] (צרפת) *[[אסיר אלקנה אביאסף]] (א-6918) (אשכנז מערבי) *[[אשירה נא לידידי]] (צרפת) *[[יוסיף ה' שנית]] (צרפת) *[[ויושע ה' שנית]] (ו-236) (אשכנז מזרחי) ;מגן אבות *[[חג המצות שמרו קדוש ישראל]] ===יוצרות=== *יוצר לשביעי של פסח: [[אנעים לקלס בעידוני]] (צרפת) (א-6825) *זולת לשביעי של פסח: [[אז כארשת בתולה]] (צרפת) ===קרובות=== * [[שיר השירים אמריה צפה]] (מגנצא) (ש-943) * [[את השם הנכבד והנורא]] (צרפת) (א-8522) ==שבתות – מפסח ואילך== ===שבת אחרי פסח=== *אופן: [[בירור קדושה עורכים]] *אופן: [[במרומי רום ישיבתך]] *אופן: [[לבעל התפארת]] *אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] *גאולה: [[יום ליבשה]] ===פיוטים לשבתות הספירה ולבין המצרים=== (לא כולל יוצר ואופן) *אהבה: [[ה' מנת חלקי וכוסי]] *אהבה: [[אהובתי יקרת מאד]] *אהבה: [[איומתי לחוצה באורך גלות]] *אהבה: [[איומתי שבייה בת ציון]] *אהבה: [[איילותי ותהי לי]] *אהבה: [[יחידתי שמחי בי תמיד]] *זולת: [[אלהים אין בלתך למה אדונים]] *זולת: [[אלהים אין זולתך מושיע אין בלתך]] *זולת: [[אמנם פסו]] *זולת: [[אף לפי בגולה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי (זולת)|אשיחה עם לבבי]] (א-7910) *גאולה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *גאולה: [[ישרי יונה סלול אורחך]] *גאולה: [[מדוכה בגלותי]] *גאולה: [[שאגת אריה וקול שחל]] *גאולה: [[שוקלי דמם על הייחוד]] ===שבת אחרי שבועות=== *זולת: [[אין זולתך]] (א-3005) *מאורה: [[אמרות האל טהורות]] ===שבת חוקת - שירת הבאר=== *מאורה: [[את והב השליך יהב]] ===שבת ואתחנן - נחמו=== *זולת: [[אומן דברך הנעימי]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] *אלהיכם: [[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]] (א-4573) ==שבועות== ===מערביות=== *[[אנכי אחת דיבר בקדשו]] (צרפת) (א-6793) *בכור: יום הבכורים תקריבו (צרפת) (י-1661) *בכור: את קולך שמעתי (מערבי, מזרחי) (א-8599) *בכור: יום הבכורים זמן הקרב החדש (צרפת) (א-1876) *בכור: [[ימות עולמים שנים קדמוניות]] (צרפת) (י-2893) *בכור: אזכרה יקר חופתי (מזרחי) (א-2285) ===יוצרות=== *יוצר-אופן-זולת: [[אמרות טהורות]] (קולוניא ועוד) *יוצר: [[אות ומופת]] (צרפת) *זולת: [[אור ישראל וקדושו]] (צרפת וק"ק אשכנז) *גאולה: [[זרח כבודי]] (מחזור נירנברג) ===קרובות=== *[[אמרות ה' אמרות טהורות]] (צרפת) * סדר עולם: [[אז טרם נוסדו]] (מגנצא) * אזהרות: [[אמת יהגה חכי]] (צרפת) ===פיוטי הקריאות=== * [[פיוטי דברות]] ==י"ז בתמוז== ==תשעה באב== ===קינות=== ==חתונה== ===יוצרות=== * אמתי בר שפטיה ** יוצר: [[אדון מגיד מראשית אחרית]] ** אופן: [[אראלים ומלאכים]] ** זולת: [[אז בהיות כלה]] ===קריאת התורה=== ===חופה וסעודה=== ===ברכת המזון=== * [[אות מבראשית הוכתרה]] * [[אספרה שמו לאחי]] ==ברית מילה== ===יוצרות לשבת ברית מילה=== *יוצר: [[אדון מבלעדו]] *אופן: [[מנת כוסי והוא מחסי]] *אופן: [[ישראל חביבים ממלאכים]] *זולת: [[מגיני וקרן ישעי]] ==תעניות מקומיות== (עבור תעניות שידוע מתי היה התאריך שלהן. פיוטים על קדושים שלא ידוע למתי נועדו מקומם במדור הסליחות הכללי.) ;אסרו חג פסח (מחזור נירנברג) *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[ברית כרותה מלשכוח]] *[[על שאנו מודים לך]] *פזמון: [[אזור נקמות]] *זכור ברית: [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] (פרמה 2885) *[[אליך ה' נפשי אשא]] *[[בתולת בת יהודה]] *פזמון: [[אזור נקמות]] ==פיוטים לפי סוגים== (עבור פיוטים שאין להם יום קבוע) ===פיוטי רשות=== ===יוצרות=== ===סליחות=== *[[אופן אחד בארץ]] *[[תחלי תורה]] 2i0nqqlnfvmg8p7sxokmaftseiqlo3m 3019444 3019441 2026-06-10T17:50:49Z בן עדריאל 9444 /* סליחות */ כיון שלא ברור מהו הייעוד של הפיוט 3019444 wikitext text/x-wiki =לוח פיוטים מכתבי היד= הערה: מומלץ (לא חובה) להוסיף ליד שמות הפיוטים את מספריהם ב[[אוצר השירה והפיוט]] (דוידזון), על מנת לדייק את העבודה ולמניעת כפילויות. ==ראש השנה== ===מערביות=== *בצרפת וק"ק אשכנז בליל א': [[אמוני נכונים]] (א-5611) *בק"ק אשכנז בליל א': [[אהוביך אליך קרב]] (מחזור נירנברג) (א-1388) *בצרפת וק"ק אשכנז בליל ב': [[מלך אמיץ כח רב עלילה]] (מ-1545) *מנהג קצת קהילות בליל ב': [[מלך אלהים הופיע מציון]] (מ-1541) *בק"ק אשכנז בליל ב': [[אלהים לנו מחסה ועוז]] (מחזור נירנברג) ===יוצרות=== *זולת ליום א': [[מלך אמיץ ואיום]] (מ-1544) *זולת ליום ב': [[אזר נא עז למלך]] (א-2196) ===קרובות=== *שחרית יום א': **רשות בק"ק: [[אריד בשיחי ויחרד לבי]] (א-7594) **רשות אחרת: [[אחלה פניך יוצר נשמתי]] (כ"י מינכן 69) **רשות מנהג צרפת: [[ארעד ואפחד]] (א-7671) * מוסף יום ב': [[אגן הסהר]] ==שבת תשובה== *אופן: [[יום הודו וכבודו]] (י-1665) ==יום כיפור== ===יוצרות=== ===קרובות=== *מנחה **קדושה מנהג אשכנז: [[כבודו אמוניו ינקה מאשמתם]] *נעילה **קרובה מנהג צרפת: [[אהבתי מעון בית משכנותיך]] **קדושה מנהג צרפת: [[וחיות בוערות בכס רם לוויות]] **קדושה מנהג אשכנז: [[מלאכים מרופפים]] ===סדר העבודה=== *[[אהלת מתוחים]] (א-1509) *[[אטיף ארש מילולי]] (א-2614) * מנהג ק"ק אשכנז: [[אשוחח נפלאותיך צור עולמים]] (א-7844) * מנהג צרפת: [[אתה כוננת עולם ברב חסד]] (א-8815) ==סוכות== ===מערביות=== *[[איומתך סודרת קילוסך במקהלות]] (צרפת) *[[אל אלהים ה' כמקראו]] (צרפת) *[[יושבי קצוות יראו]] (צרפת) *תוספת: [[ימים מקדם אזכרה]] (צרפת) ===יוצרות=== ===קרובות=== ===הושענות=== *[[אבי עד חש לתארך]] (א-188) *[[אביר ישראל]] (א-257) *[[אדון צור ישעי]] (א-609) *[[אהל שכנת באדם]] (א-1688) *[[אום בך שעונה]] (א-1832) *[[אום בלי קשר אסורה]] (א-1833) *[[אום ברה כחמה]] (א-1834) *[[למען אזרח זרח ממזרח חרסי|למען אזרחי זרח ממזרח חרסי]] (ל-1148) *[[איומה נחבסת ומופרכת]] (א-2705) *[[איש יולד לתת עליון]] (א-3141) *[[אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (א-3934) *[[אלהי אברהם מאויבי עז]] (א-4353) *[[אמוני ארץ אמונתך שוחחים]] (א-5602) *[[אמוני חוגגי תקופת השנה]] (א-5604) *[[אמונים יחוסים]] *[[אנא אזון שועת מיחלים]] (א-6176) *[[אנא אמונים תעלה]] (א-6233) *[[אנא אמץ עם נצורי כאישון]] *[[אנא אנקת אסירי הבן]] (א-6235) *[[אנא דודי דגול מרבבה]] *[[אנא יחיד נצור כבבת]] (א-6324) *[[אנא רחום אל תפן]] (א-6363) *[[אנוקים ודוויים במכאובות]] (א-6400) *[[אני אמרתי אל מוציאו]] (א-6580) *[[אצולים מגיא כסלוחים]] (א-7253) *[[כהושעת טמון גומא]] (כ-113) *[[כהושעת ידיד ברדתו להלום]] (כ-115) *[[כהושעת יהודה ואפרים]] (כ-118) *[[כהושעת ישע לזכרון]] (כ-128) *[[למען אב בן שלש שנים הכירך]] *[[למען אב הנוסה בעשרה]] (ל-1130) *[[למען אב הכירך]] (ל-1129) *[[למען אב השכים]] *[[למען אב ידעך מכל אומות]] *[[למען אב נצטוה]] (ל-1140) *[[למען אדם אשר בכף נוצר]] (ל-1144) *[[למען אהבת קדומים]] (ל-1146) *[[למען אהל ארמנותיך]] *[[למען אמיץ בן שלוש]] (ל-1147) *[[למען אב הכירך|למען אזרח מנוסה בעשרה]] *[[למען אזרחי הנשלך]] *[[למען אסף להחיות]] (ל-1152) *[[למען תמים עש תיבה]] *[[למענך אל אחד ואין שני]] (ל-1162) *[[למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (ל-1164) *[[למענך אל עוטה אורות]] (ל-1165) ==שמיני עצרת== (כולל פיוטים ליום שמחת תורה שאינם קשורים לסיום התורה) ===מערביות=== *[[אלהים דבר בקול ערב]] *[[יספת ה' לגוי נכבדת]] ===יוצרות=== ===קרובות=== *רשות לתפילת גשם: [[אמרי פי יהיו לרצון]] (ק"ק צרפת) ==שמחת תורה== ==חנוכה== ===קרובות=== * [[אעדיף כל שמונה]] (מגנצא) ===שבת שניה של חנוכה=== *אופן: [[יקר גודלו ורב חילו]] *אופן: [[כבודו אופנים מנשאים]] *אופן: [[כבודו אורים במאורות]] *אופן: [[כבודו מלאכים]] *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] * מאורה: [[דביר בית שתיל זית]] (מערבי) *זולת: [[אנא השקיפה וראה]] *זולת: [[אמור ישועתך לנפשי]] *זולת: [[אסירי התקוה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי (זולת)|אשיחה עם לבבי]] (א-7910) *אלהיכם: [[אלהיכם רמה ידו]] (מערבי) ===חנוכה ונישואין=== *אלהיכם: [[אלהיכם יצחצח קדושתו]] (מערבי) (א-4586) ==שבתות – עד פסח== ===שבת ר"ח=== *יוצר: [[אשר במאמרות]] (א-8193) *אופן: [[משרתיו עומדים]] (מ-2672) *זולת: [[אמיתת חסדך הרבים]] (א-6092) *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] (ל-885) ===שבת בראשית=== *אופן: [[שש כנפים כנופים]] (ש-2231) *אופן: [[יחו לשון חזות אישון]] (י-2474) ===שבת בשלח - שירה=== *(מחזור נירנברג) **יוצר: [[אמונים כגהו מתוך בהו]] **אופן: [[מחוללת מהוללת]] **אהבה: [[רעיתי בין הבנות שכולה]] **זולת: [[לולי ד' שהיה לנו]] *(מחזור מינכן 69) **יוצר: [[ארנן לבוקר מופתים]] **אופן: [[חסין יה הוה ויהיה]] **זולת: [[חסד צור לבי]] *(מחזור מינכן 21) **אהבה: [[מעודד ענוים הים בקע]] ===שבת תולדות=== *אהבה: [[שפתי אפטור ולא אפטור]] (ש-2127) ===שבת יתרו - עשרת הדברים=== (מחזור נירנברג) *יוצר: [[אודה יוצר]] *אופן: [[חלק ד' עמו]] *אהבה: [[אני אלוף]] (אינה במחזור נירנברג) *זולת: [[חזק עמי לבך]] *גאולה: [[אני ביום עברה]] (אינה במחזור נירנברג) *גאולה: [[מלא רחמים כזקן נגלה]] ===שבת זכור=== * קרובות **[[ויבן אומן אומנות אבות]] (קולוניא) **[[ויבא ארז ראש קצינים]] ===שבת פרה=== * קרובות ** [[אלהים אמת אלהים חיים]] (קולוניא) ** [[פרה אמרה קשה]] ==תענית אסתר== ==פורים== *[[ליל שיכורים]] ==שבת הגדול== ===יוצרות=== *[[אשכולות שדים נכונו לכבודה]] (מינכן 4) (א-8073) ==פסח== ===מערביות=== ;לימים הראשונים *[[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (ל-725; ל-722) (צרפת) ;ביכורים *[[אומר אף אני]] (א-1885) (צרפת) *[[ליל שמורים לעמך]] (ל-727) (צרפת) ;לשבת חול המועד *[[אמת שבת לאות בנים אהובים]] (צרפת) (א-5077) ;לימים האחרונים *[[ויושע ה' אבן ישראל]] (ו-230) (צרפת) *[[אזכיר צדקתך]] (א-2252)(אשכנז המזרחי) *[[ה' מלך נתגאה במכבדים]] (א-902) (אשכנז מערבי) *[[אותות ומופתים בארץ חם]] (א-553*)(אשכנז מערבי - מגנצא?) *[[ויושע אדון איומה]] (ו-229) (צרפת, רומניא) ;ביכורים *[[יום השביעי יסף]] (י-1687) (רומניא, כנראה נתחבר באשכנז) *[[אזכורך גואלי]] (צרפת) *[[הפץ עברות אפך]] (צרפת) *[[אסיר אלקנה אביאסף]] (א-6918) (אשכנז מערבי) *[[אשירה נא לידידי]] (צרפת) *[[יוסיף ה' שנית]] (צרפת) *[[ויושע ה' שנית]] (ו-236) (אשכנז מזרחי) ;מגן אבות *[[חג המצות שמרו קדוש ישראל]] ===יוצרות=== *יוצר לשביעי של פסח: [[אנעים לקלס בעידוני]] (צרפת) (א-6825) *זולת לשביעי של פסח: [[אז כארשת בתולה]] (צרפת) ===קרובות=== * [[שיר השירים אמריה צפה]] (מגנצא) (ש-943) * [[את השם הנכבד והנורא]] (צרפת) (א-8522) ==שבתות – מפסח ואילך== ===שבת אחרי פסח=== *אופן: [[בירור קדושה עורכים]] *אופן: [[במרומי רום ישיבתך]] *אופן: [[לבעל התפארת]] *אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] *גאולה: [[יום ליבשה]] ===פיוטים לשבתות הספירה ולבין המצרים=== (לא כולל יוצר ואופן) *אהבה: [[ה' מנת חלקי וכוסי]] *אהבה: [[אהובתי יקרת מאד]] *אהבה: [[איומתי לחוצה באורך גלות]] *אהבה: [[איומתי שבייה בת ציון]] *אהבה: [[איילותי ותהי לי]] *אהבה: [[יחידתי שמחי בי תמיד]] *זולת: [[אלהים אין בלתך למה אדונים]] *זולת: [[אלהים אין זולתך מושיע אין בלתך]] *זולת: [[אמנם פסו]] *זולת: [[אף לפי בגולה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי (זולת)|אשיחה עם לבבי]] (א-7910) *גאולה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *גאולה: [[ישרי יונה סלול אורחך]] *גאולה: [[מדוכה בגלותי]] *גאולה: [[שאגת אריה וקול שחל]] *גאולה: [[שוקלי דמם על הייחוד]] ===שבת אחרי שבועות=== *זולת: [[אין זולתך]] (א-3005) *מאורה: [[אמרות האל טהורות]] ===שבת חוקת - שירת הבאר=== *מאורה: [[את והב השליך יהב]] ===שבת ואתחנן - נחמו=== *זולת: [[אומן דברך הנעימי]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] *אלהיכם: [[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]] (א-4573) ==שבועות== ===מערביות=== *[[אנכי אחת דיבר בקדשו]] (צרפת) (א-6793) *בכור: יום הבכורים תקריבו (צרפת) (י-1661) *בכור: את קולך שמעתי (מערבי, מזרחי) (א-8599) *בכור: יום הבכורים זמן הקרב החדש (צרפת) (א-1876) *בכור: [[ימות עולמים שנים קדמוניות]] (צרפת) (י-2893) *בכור: אזכרה יקר חופתי (מזרחי) (א-2285) ===יוצרות=== *יוצר-אופן-זולת: [[אמרות טהורות]] (קולוניא ועוד) *יוצר: [[אות ומופת]] (צרפת) *זולת: [[אור ישראל וקדושו]] (צרפת וק"ק אשכנז) *גאולה: [[זרח כבודי]] (מחזור נירנברג) ===קרובות=== *[[אמרות ה' אמרות טהורות]] (צרפת) * סדר עולם: [[אז טרם נוסדו]] (מגנצא) * אזהרות: [[אמת יהגה חכי]] (צרפת) ===פיוטי הקריאות=== * [[פיוטי דברות]] ==י"ז בתמוז== ==תשעה באב== ===קינות=== ==חתונה== ===יוצרות=== * אמתי בר שפטיה ** יוצר: [[אדון מגיד מראשית אחרית]] ** אופן: [[אראלים ומלאכים]] ** זולת: [[אז בהיות כלה]] ===קריאת התורה=== ===חופה וסעודה=== ===ברכת המזון=== * [[אות מבראשית הוכתרה]] * [[אספרה שמו לאחי]] ==ברית מילה== ===יוצרות לשבת ברית מילה=== *יוצר: [[אדון מבלעדו]] *אופן: [[מנת כוסי והוא מחסי]] *אופן: [[ישראל חביבים ממלאכים]] *זולת: [[מגיני וקרן ישעי]] ==תעניות מקומיות== (עבור תעניות שידוע מתי היה התאריך שלהן. פיוטים על קדושים שלא ידוע למתי נועדו מקומם במדור הסליחות הכללי.) ;אסרו חג פסח (מחזור נירנברג) *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[ברית כרותה מלשכוח]] *[[על שאנו מודים לך]] *פזמון: [[אזור נקמות]] *זכור ברית: [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] (פרמה 2885) *[[אליך ה' נפשי אשא]] *[[בתולת בת יהודה]] *פזמון: [[אזור נקמות]] ==פיוטים לפי סוגים== (עבור פיוטים שאין להם יום קבוע) ===פיוטי רשות=== ===יוצרות=== ===סליחות=== *[[אופן אחד בארץ]] *[[תחלי תורה]] ===ברכת המזון=== *[[אך טוב אלהים לישראל]] sgdyrohd1hg891ztv36ckk5g05cqzcb 3019447 3019444 2026-06-10T18:22:22Z בן עדריאל 9444 /* יוצרות לשבת ברית מילה */ 3019447 wikitext text/x-wiki =לוח פיוטים מכתבי היד= הערה: מומלץ (לא חובה) להוסיף ליד שמות הפיוטים את מספריהם ב[[אוצר השירה והפיוט]] (דוידזון), על מנת לדייק את העבודה ולמניעת כפילויות. ==ראש השנה== ===מערביות=== *בצרפת וק"ק אשכנז בליל א': [[אמוני נכונים]] (א-5611) *בק"ק אשכנז בליל א': [[אהוביך אליך קרב]] (מחזור נירנברג) (א-1388) *בצרפת וק"ק אשכנז בליל ב': [[מלך אמיץ כח רב עלילה]] (מ-1545) *מנהג קצת קהילות בליל ב': [[מלך אלהים הופיע מציון]] (מ-1541) *בק"ק אשכנז בליל ב': [[אלהים לנו מחסה ועוז]] (מחזור נירנברג) ===יוצרות=== *זולת ליום א': [[מלך אמיץ ואיום]] (מ-1544) *זולת ליום ב': [[אזר נא עז למלך]] (א-2196) ===קרובות=== *שחרית יום א': **רשות בק"ק: [[אריד בשיחי ויחרד לבי]] (א-7594) **רשות אחרת: [[אחלה פניך יוצר נשמתי]] (כ"י מינכן 69) **רשות מנהג צרפת: [[ארעד ואפחד]] (א-7671) * מוסף יום ב': [[אגן הסהר]] ==שבת תשובה== *אופן: [[יום הודו וכבודו]] (י-1665) ==יום כיפור== ===יוצרות=== ===קרובות=== *מנחה **קדושה מנהג אשכנז: [[כבודו אמוניו ינקה מאשמתם]] *נעילה **קרובה מנהג צרפת: [[אהבתי מעון בית משכנותיך]] **קדושה מנהג צרפת: [[וחיות בוערות בכס רם לוויות]] **קדושה מנהג אשכנז: [[מלאכים מרופפים]] ===סדר העבודה=== *[[אהלת מתוחים]] (א-1509) *[[אטיף ארש מילולי]] (א-2614) * מנהג ק"ק אשכנז: [[אשוחח נפלאותיך צור עולמים]] (א-7844) * מנהג צרפת: [[אתה כוננת עולם ברב חסד]] (א-8815) ==סוכות== ===מערביות=== *[[איומתך סודרת קילוסך במקהלות]] (צרפת) *[[אל אלהים ה' כמקראו]] (צרפת) *[[יושבי קצוות יראו]] (צרפת) *תוספת: [[ימים מקדם אזכרה]] (צרפת) ===יוצרות=== ===קרובות=== ===הושענות=== *[[אבי עד חש לתארך]] (א-188) *[[אביר ישראל]] (א-257) *[[אדון צור ישעי]] (א-609) *[[אהל שכנת באדם]] (א-1688) *[[אום בך שעונה]] (א-1832) *[[אום בלי קשר אסורה]] (א-1833) *[[אום ברה כחמה]] (א-1834) *[[למען אזרח זרח ממזרח חרסי|למען אזרחי זרח ממזרח חרסי]] (ל-1148) *[[איומה נחבסת ומופרכת]] (א-2705) *[[איש יולד לתת עליון]] (א-3141) *[[אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (א-3934) *[[אלהי אברהם מאויבי עז]] (א-4353) *[[אמוני ארץ אמונתך שוחחים]] (א-5602) *[[אמוני חוגגי תקופת השנה]] (א-5604) *[[אמונים יחוסים]] *[[אנא אזון שועת מיחלים]] (א-6176) *[[אנא אמונים תעלה]] (א-6233) *[[אנא אמץ עם נצורי כאישון]] *[[אנא אנקת אסירי הבן]] (א-6235) *[[אנא דודי דגול מרבבה]] *[[אנא יחיד נצור כבבת]] (א-6324) *[[אנא רחום אל תפן]] (א-6363) *[[אנוקים ודוויים במכאובות]] (א-6400) *[[אני אמרתי אל מוציאו]] (א-6580) *[[אצולים מגיא כסלוחים]] (א-7253) *[[כהושעת טמון גומא]] (כ-113) *[[כהושעת ידיד ברדתו להלום]] (כ-115) *[[כהושעת יהודה ואפרים]] (כ-118) *[[כהושעת ישע לזכרון]] (כ-128) *[[למען אב בן שלש שנים הכירך]] *[[למען אב הנוסה בעשרה]] (ל-1130) *[[למען אב הכירך]] (ל-1129) *[[למען אב השכים]] *[[למען אב ידעך מכל אומות]] *[[למען אב נצטוה]] (ל-1140) *[[למען אדם אשר בכף נוצר]] (ל-1144) *[[למען אהבת קדומים]] (ל-1146) *[[למען אהל ארמנותיך]] *[[למען אמיץ בן שלוש]] (ל-1147) *[[למען אב הכירך|למען אזרח מנוסה בעשרה]] *[[למען אזרחי הנשלך]] *[[למען אסף להחיות]] (ל-1152) *[[למען תמים עש תיבה]] *[[למענך אל אחד ואין שני]] (ל-1162) *[[למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (ל-1164) *[[למענך אל עוטה אורות]] (ל-1165) ==שמיני עצרת== (כולל פיוטים ליום שמחת תורה שאינם קשורים לסיום התורה) ===מערביות=== *[[אלהים דבר בקול ערב]] *[[יספת ה' לגוי נכבדת]] ===יוצרות=== ===קרובות=== *רשות לתפילת גשם: [[אמרי פי יהיו לרצון]] (ק"ק צרפת) ==שמחת תורה== ==חנוכה== ===קרובות=== * [[אעדיף כל שמונה]] (מגנצא) ===שבת שניה של חנוכה=== *אופן: [[יקר גודלו ורב חילו]] *אופן: [[כבודו אופנים מנשאים]] *אופן: [[כבודו אורים במאורות]] *אופן: [[כבודו מלאכים]] *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] * מאורה: [[דביר בית שתיל זית]] (מערבי) *זולת: [[אנא השקיפה וראה]] *זולת: [[אמור ישועתך לנפשי]] *זולת: [[אסירי התקוה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי (זולת)|אשיחה עם לבבי]] (א-7910) *אלהיכם: [[אלהיכם רמה ידו]] (מערבי) ===חנוכה ונישואין=== *אלהיכם: [[אלהיכם יצחצח קדושתו]] (מערבי) (א-4586) ==שבתות – עד פסח== ===שבת ר"ח=== *יוצר: [[אשר במאמרות]] (א-8193) *אופן: [[משרתיו עומדים]] (מ-2672) *זולת: [[אמיתת חסדך הרבים]] (א-6092) *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] (ל-885) ===שבת בראשית=== *אופן: [[שש כנפים כנופים]] (ש-2231) *אופן: [[יחו לשון חזות אישון]] (י-2474) ===שבת בשלח - שירה=== *(מחזור נירנברג) **יוצר: [[אמונים כגהו מתוך בהו]] **אופן: [[מחוללת מהוללת]] **אהבה: [[רעיתי בין הבנות שכולה]] **זולת: [[לולי ד' שהיה לנו]] *(מחזור מינכן 69) **יוצר: [[ארנן לבוקר מופתים]] **אופן: [[חסין יה הוה ויהיה]] **זולת: [[חסד צור לבי]] *(מחזור מינכן 21) **אהבה: [[מעודד ענוים הים בקע]] ===שבת תולדות=== *אהבה: [[שפתי אפטור ולא אפטור]] (ש-2127) ===שבת יתרו - עשרת הדברים=== (מחזור נירנברג) *יוצר: [[אודה יוצר]] *אופן: [[חלק ד' עמו]] *אהבה: [[אני אלוף]] (אינה במחזור נירנברג) *זולת: [[חזק עמי לבך]] *גאולה: [[אני ביום עברה]] (אינה במחזור נירנברג) *גאולה: [[מלא רחמים כזקן נגלה]] ===שבת זכור=== * קרובות **[[ויבן אומן אומנות אבות]] (קולוניא) **[[ויבא ארז ראש קצינים]] ===שבת פרה=== * קרובות ** [[אלהים אמת אלהים חיים]] (קולוניא) ** [[פרה אמרה קשה]] ==תענית אסתר== ==פורים== *[[ליל שיכורים]] ==שבת הגדול== ===יוצרות=== *[[אשכולות שדים נכונו לכבודה]] (מינכן 4) (א-8073) ==פסח== ===מערביות=== ;לימים הראשונים *[[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (ל-725; ל-722) (צרפת) ;ביכורים *[[אומר אף אני]] (א-1885) (צרפת) *[[ליל שמורים לעמך]] (ל-727) (צרפת) ;לשבת חול המועד *[[אמת שבת לאות בנים אהובים]] (צרפת) (א-5077) ;לימים האחרונים *[[ויושע ה' אבן ישראל]] (ו-230) (צרפת) *[[אזכיר צדקתך]] (א-2252)(אשכנז המזרחי) *[[ה' מלך נתגאה במכבדים]] (א-902) (אשכנז מערבי) *[[אותות ומופתים בארץ חם]] (א-553*)(אשכנז מערבי - מגנצא?) *[[ויושע אדון איומה]] (ו-229) (צרפת, רומניא) ;ביכורים *[[יום השביעי יסף]] (י-1687) (רומניא, כנראה נתחבר באשכנז) *[[אזכורך גואלי]] (צרפת) *[[הפץ עברות אפך]] (צרפת) *[[אסיר אלקנה אביאסף]] (א-6918) (אשכנז מערבי) *[[אשירה נא לידידי]] (צרפת) *[[יוסיף ה' שנית]] (צרפת) *[[ויושע ה' שנית]] (ו-236) (אשכנז מזרחי) ;מגן אבות *[[חג המצות שמרו קדוש ישראל]] ===יוצרות=== *יוצר לשביעי של פסח: [[אנעים לקלס בעידוני]] (צרפת) (א-6825) *זולת לשביעי של פסח: [[אז כארשת בתולה]] (צרפת) ===קרובות=== * [[שיר השירים אמריה צפה]] (מגנצא) (ש-943) * [[את השם הנכבד והנורא]] (צרפת) (א-8522) ==שבתות – מפסח ואילך== ===שבת אחרי פסח=== *אופן: [[בירור קדושה עורכים]] *אופן: [[במרומי רום ישיבתך]] *אופן: [[לבעל התפארת]] *אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] *גאולה: [[יום ליבשה]] ===פיוטים לשבתות הספירה ולבין המצרים=== (לא כולל יוצר ואופן) *אהבה: [[ה' מנת חלקי וכוסי]] *אהבה: [[אהובתי יקרת מאד]] *אהבה: [[איומתי לחוצה באורך גלות]] *אהבה: [[איומתי שבייה בת ציון]] *אהבה: [[איילותי ותהי לי]] *אהבה: [[יחידתי שמחי בי תמיד]] *זולת: [[אלהים אין בלתך למה אדונים]] *זולת: [[אלהים אין זולתך מושיע אין בלתך]] *זולת: [[אמנם פסו]] *זולת: [[אף לפי בגולה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי (זולת)|אשיחה עם לבבי]] (א-7910) *גאולה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *גאולה: [[ישרי יונה סלול אורחך]] *גאולה: [[מדוכה בגלותי]] *גאולה: [[שאגת אריה וקול שחל]] *גאולה: [[שוקלי דמם על הייחוד]] ===שבת אחרי שבועות=== *זולת: [[אין זולתך]] (א-3005) *מאורה: [[אמרות האל טהורות]] ===שבת חוקת - שירת הבאר=== *מאורה: [[את והב השליך יהב]] ===שבת ואתחנן - נחמו=== *זולת: [[אומן דברך הנעימי]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] *אלהיכם: [[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]] (א-4573) ==שבועות== ===מערביות=== *[[אנכי אחת דיבר בקדשו]] (צרפת) (א-6793) *בכור: יום הבכורים תקריבו (צרפת) (י-1661) *בכור: את קולך שמעתי (מערבי, מזרחי) (א-8599) *בכור: יום הבכורים זמן הקרב החדש (צרפת) (א-1876) *בכור: [[ימות עולמים שנים קדמוניות]] (צרפת) (י-2893) *בכור: אזכרה יקר חופתי (מזרחי) (א-2285) ===יוצרות=== *יוצר-אופן-זולת: [[אמרות טהורות]] (קולוניא ועוד) *יוצר: [[אות ומופת]] (צרפת) *זולת: [[אור ישראל וקדושו]] (צרפת וק"ק אשכנז) *גאולה: [[זרח כבודי]] (מחזור נירנברג) ===קרובות=== *[[אמרות ה' אמרות טהורות]] (צרפת) * סדר עולם: [[אז טרם נוסדו]] (מגנצא) * אזהרות: [[אמת יהגה חכי]] (צרפת) ===פיוטי הקריאות=== * [[פיוטי דברות]] ==י"ז בתמוז== ==תשעה באב== ===קינות=== ==חתונה== ===יוצרות=== * אמתי בר שפטיה ** יוצר: [[אדון מגיד מראשית אחרית]] ** אופן: [[אראלים ומלאכים]] ** זולת: [[אז בהיות כלה]] ===קריאת התורה=== ===חופה וסעודה=== ===ברכת המזון=== * [[אות מבראשית הוכתרה]] * [[אספרה שמו לאחי]] ==ברית מילה== ===שבת ברית מילה=== *יוצר: [[אדון מבלעדו]] *אופן: [[מנת כוסי והוא מחסי]] *אופן: [[ישראל חביבים ממלאכים]] *זולת: [[מגיני וקרן ישעי]] * אלהיכם: [[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]] ==תעניות מקומיות== (עבור תעניות שידוע מתי היה התאריך שלהן. פיוטים על קדושים שלא ידוע למתי נועדו מקומם במדור הסליחות הכללי.) ;אסרו חג פסח (מחזור נירנברג) *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[ברית כרותה מלשכוח]] *[[על שאנו מודים לך]] *פזמון: [[אזור נקמות]] *זכור ברית: [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] (פרמה 2885) *[[אליך ה' נפשי אשא]] *[[בתולת בת יהודה]] *פזמון: [[אזור נקמות]] ==פיוטים לפי סוגים== (עבור פיוטים שאין להם יום קבוע) ===פיוטי רשות=== ===יוצרות=== ===סליחות=== *[[אופן אחד בארץ]] *[[תחלי תורה]] ===ברכת המזון=== *[[אך טוב אלהים לישראל]] 9knrfnj0jptopz8p7o2zjd5ftd7moyu 3019456 3019447 2026-06-10T18:52:13Z בן עדריאל 9444 /* שבת תשובה */ היוצר של המערכת הזו התקבל במנהג וורמייזא, אבל אופן וזולת אומרים שם משל הרקח 3019456 wikitext text/x-wiki =לוח פיוטים מכתבי היד= הערה: מומלץ (לא חובה) להוסיף ליד שמות הפיוטים את מספריהם ב[[אוצר השירה והפיוט]] (דוידזון), על מנת לדייק את העבודה ולמניעת כפילויות. ==ראש השנה== ===מערביות=== *בצרפת וק"ק אשכנז בליל א': [[אמוני נכונים]] (א-5611) *בק"ק אשכנז בליל א': [[אהוביך אליך קרב]] (מחזור נירנברג) (א-1388) *בצרפת וק"ק אשכנז בליל ב': [[מלך אמיץ כח רב עלילה]] (מ-1545) *מנהג קצת קהילות בליל ב': [[מלך אלהים הופיע מציון]] (מ-1541) *בק"ק אשכנז בליל ב': [[אלהים לנו מחסה ועוז]] (מחזור נירנברג) ===יוצרות=== *זולת ליום א': [[מלך אמיץ ואיום]] (מ-1544) *זולת ליום ב': [[אזר נא עז למלך]] (א-2196) ===קרובות=== *שחרית יום א': **רשות בק"ק: [[אריד בשיחי ויחרד לבי]] (א-7594) **רשות אחרת: [[אחלה פניך יוצר נשמתי]] (כ"י מינכן 69) **רשות מנהג צרפת: [[ארעד ואפחד]] (א-7671) * מוסף יום ב': [[אגן הסהר]] ==שבת תשובה== *אופן: [[יום הודו וכבודו]] (י-1665) *אופן: [[מכון כסא בהוד נושא]] (מ-1384) *זולת: [[אהובה אני לפניו]] (א-1378) ==יום כיפור== ===יוצרות=== ===קרובות=== *מנחה **קדושה מנהג אשכנז: [[כבודו אמוניו ינקה מאשמתם]] *נעילה **קרובה מנהג צרפת: [[אהבתי מעון בית משכנותיך]] **קדושה מנהג צרפת: [[וחיות בוערות בכס רם לוויות]] **קדושה מנהג אשכנז: [[מלאכים מרופפים]] ===סדר העבודה=== *[[אהלת מתוחים]] (א-1509) *[[אטיף ארש מילולי]] (א-2614) * מנהג ק"ק אשכנז: [[אשוחח נפלאותיך צור עולמים]] (א-7844) * מנהג צרפת: [[אתה כוננת עולם ברב חסד]] (א-8815) ==סוכות== ===מערביות=== *[[איומתך סודרת קילוסך במקהלות]] (צרפת) *[[אל אלהים ה' כמקראו]] (צרפת) *[[יושבי קצוות יראו]] (צרפת) *תוספת: [[ימים מקדם אזכרה]] (צרפת) ===יוצרות=== ===קרובות=== ===הושענות=== *[[אבי עד חש לתארך]] (א-188) *[[אביר ישראל]] (א-257) *[[אדון צור ישעי]] (א-609) *[[אהל שכנת באדם]] (א-1688) *[[אום בך שעונה]] (א-1832) *[[אום בלי קשר אסורה]] (א-1833) *[[אום ברה כחמה]] (א-1834) *[[למען אזרח זרח ממזרח חרסי|למען אזרחי זרח ממזרח חרסי]] (ל-1148) *[[איומה נחבסת ומופרכת]] (א-2705) *[[איש יולד לתת עליון]] (א-3141) *[[אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (א-3934) *[[אלהי אברהם מאויבי עז]] (א-4353) *[[אמוני ארץ אמונתך שוחחים]] (א-5602) *[[אמוני חוגגי תקופת השנה]] (א-5604) *[[אמונים יחוסים]] *[[אנא אזון שועת מיחלים]] (א-6176) *[[אנא אמונים תעלה]] (א-6233) *[[אנא אמץ עם נצורי כאישון]] *[[אנא אנקת אסירי הבן]] (א-6235) *[[אנא דודי דגול מרבבה]] *[[אנא יחיד נצור כבבת]] (א-6324) *[[אנא רחום אל תפן]] (א-6363) *[[אנוקים ודוויים במכאובות]] (א-6400) *[[אני אמרתי אל מוציאו]] (א-6580) *[[אצולים מגיא כסלוחים]] (א-7253) *[[כהושעת טמון גומא]] (כ-113) *[[כהושעת ידיד ברדתו להלום]] (כ-115) *[[כהושעת יהודה ואפרים]] (כ-118) *[[כהושעת ישע לזכרון]] (כ-128) *[[למען אב בן שלש שנים הכירך]] *[[למען אב הנוסה בעשרה]] (ל-1130) *[[למען אב הכירך]] (ל-1129) *[[למען אב השכים]] *[[למען אב ידעך מכל אומות]] *[[למען אב נצטוה]] (ל-1140) *[[למען אדם אשר בכף נוצר]] (ל-1144) *[[למען אהבת קדומים]] (ל-1146) *[[למען אהל ארמנותיך]] *[[למען אמיץ בן שלוש]] (ל-1147) *[[למען אב הכירך|למען אזרח מנוסה בעשרה]] *[[למען אזרחי הנשלך]] *[[למען אסף להחיות]] (ל-1152) *[[למען תמים עש תיבה]] *[[למענך אל אחד ואין שני]] (ל-1162) *[[למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (ל-1164) *[[למענך אל עוטה אורות]] (ל-1165) ==שמיני עצרת== (כולל פיוטים ליום שמחת תורה שאינם קשורים לסיום התורה) ===מערביות=== *[[אלהים דבר בקול ערב]] *[[יספת ה' לגוי נכבדת]] ===יוצרות=== ===קרובות=== *רשות לתפילת גשם: [[אמרי פי יהיו לרצון]] (ק"ק צרפת) ==שמחת תורה== ==חנוכה== ===קרובות=== * [[אעדיף כל שמונה]] (מגנצא) ===שבת שניה של חנוכה=== *אופן: [[יקר גודלו ורב חילו]] *אופן: [[כבודו אופנים מנשאים]] *אופן: [[כבודו אורים במאורות]] *אופן: [[כבודו מלאכים]] *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] * מאורה: [[דביר בית שתיל זית]] (מערבי) *זולת: [[אנא השקיפה וראה]] *זולת: [[אמור ישועתך לנפשי]] *זולת: [[אסירי התקוה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי (זולת)|אשיחה עם לבבי]] (א-7910) *אלהיכם: [[אלהיכם רמה ידו]] (מערבי) ===חנוכה ונישואין=== *אלהיכם: [[אלהיכם יצחצח קדושתו]] (מערבי) (א-4586) ==שבתות – עד פסח== ===שבת ר"ח=== *יוצר: [[אשר במאמרות]] (א-8193) *אופן: [[משרתיו עומדים]] (מ-2672) *זולת: [[אמיתת חסדך הרבים]] (א-6092) *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] (ל-885) ===שבת בראשית=== *אופן: [[שש כנפים כנופים]] (ש-2231) *אופן: [[יחו לשון חזות אישון]] (י-2474) ===שבת בשלח - שירה=== *(מחזור נירנברג) **יוצר: [[אמונים כגהו מתוך בהו]] **אופן: [[מחוללת מהוללת]] **אהבה: [[רעיתי בין הבנות שכולה]] **זולת: [[לולי ד' שהיה לנו]] *(מחזור מינכן 69) **יוצר: [[ארנן לבוקר מופתים]] **אופן: [[חסין יה הוה ויהיה]] **זולת: [[חסד צור לבי]] *(מחזור מינכן 21) **אהבה: [[מעודד ענוים הים בקע]] ===שבת תולדות=== *אהבה: [[שפתי אפטור ולא אפטור]] (ש-2127) ===שבת יתרו - עשרת הדברים=== (מחזור נירנברג) *יוצר: [[אודה יוצר]] *אופן: [[חלק ד' עמו]] *אהבה: [[אני אלוף]] (אינה במחזור נירנברג) *זולת: [[חזק עמי לבך]] *גאולה: [[אני ביום עברה]] (אינה במחזור נירנברג) *גאולה: [[מלא רחמים כזקן נגלה]] ===שבת זכור=== * קרובות **[[ויבן אומן אומנות אבות]] (קולוניא) **[[ויבא ארז ראש קצינים]] ===שבת פרה=== * קרובות ** [[אלהים אמת אלהים חיים]] (קולוניא) ** [[פרה אמרה קשה]] ==תענית אסתר== ==פורים== *[[ליל שיכורים]] ==שבת הגדול== ===יוצרות=== *[[אשכולות שדים נכונו לכבודה]] (מינכן 4) (א-8073) ==פסח== ===מערביות=== ;לימים הראשונים *[[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (ל-725; ל-722) (צרפת) ;ביכורים *[[אומר אף אני]] (א-1885) (צרפת) *[[ליל שמורים לעמך]] (ל-727) (צרפת) ;לשבת חול המועד *[[אמת שבת לאות בנים אהובים]] (צרפת) (א-5077) ;לימים האחרונים *[[ויושע ה' אבן ישראל]] (ו-230) (צרפת) *[[אזכיר צדקתך]] (א-2252)(אשכנז המזרחי) *[[ה' מלך נתגאה במכבדים]] (א-902) (אשכנז מערבי) *[[אותות ומופתים בארץ חם]] (א-553*)(אשכנז מערבי - מגנצא?) *[[ויושע אדון איומה]] (ו-229) (צרפת, רומניא) ;ביכורים *[[יום השביעי יסף]] (י-1687) (רומניא, כנראה נתחבר באשכנז) *[[אזכורך גואלי]] (צרפת) *[[הפץ עברות אפך]] (צרפת) *[[אסיר אלקנה אביאסף]] (א-6918) (אשכנז מערבי) *[[אשירה נא לידידי]] (צרפת) *[[יוסיף ה' שנית]] (צרפת) *[[ויושע ה' שנית]] (ו-236) (אשכנז מזרחי) ;מגן אבות *[[חג המצות שמרו קדוש ישראל]] ===יוצרות=== *יוצר לשביעי של פסח: [[אנעים לקלס בעידוני]] (צרפת) (א-6825) *זולת לשביעי של פסח: [[אז כארשת בתולה]] (צרפת) ===קרובות=== * [[שיר השירים אמריה צפה]] (מגנצא) (ש-943) * [[את השם הנכבד והנורא]] (צרפת) (א-8522) ==שבתות – מפסח ואילך== ===שבת אחרי פסח=== *אופן: [[בירור קדושה עורכים]] *אופן: [[במרומי רום ישיבתך]] *אופן: [[לבעל התפארת]] *אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] *גאולה: [[יום ליבשה]] ===פיוטים לשבתות הספירה ולבין המצרים=== (לא כולל יוצר ואופן) *אהבה: [[ה' מנת חלקי וכוסי]] *אהבה: [[אהובתי יקרת מאד]] *אהבה: [[איומתי לחוצה באורך גלות]] *אהבה: [[איומתי שבייה בת ציון]] *אהבה: [[איילותי ותהי לי]] *אהבה: [[יחידתי שמחי בי תמיד]] *זולת: [[אלהים אין בלתך למה אדונים]] *זולת: [[אלהים אין זולתך מושיע אין בלתך]] *זולת: [[אמנם פסו]] *זולת: [[אף לפי בגולה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי (זולת)|אשיחה עם לבבי]] (א-7910) *גאולה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *גאולה: [[ישרי יונה סלול אורחך]] *גאולה: [[מדוכה בגלותי]] *גאולה: [[שאגת אריה וקול שחל]] *גאולה: [[שוקלי דמם על הייחוד]] ===שבת אחרי שבועות=== *זולת: [[אין זולתך]] (א-3005) *מאורה: [[אמרות האל טהורות]] ===שבת חוקת - שירת הבאר=== *מאורה: [[את והב השליך יהב]] ===שבת ואתחנן - נחמו=== *זולת: [[אומן דברך הנעימי]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] *אלהיכם: [[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]] (א-4573) ==שבועות== ===מערביות=== *[[אנכי אחת דיבר בקדשו]] (צרפת) (א-6793) *בכור: יום הבכורים תקריבו (צרפת) (י-1661) *בכור: את קולך שמעתי (מערבי, מזרחי) (א-8599) *בכור: יום הבכורים זמן הקרב החדש (צרפת) (א-1876) *בכור: [[ימות עולמים שנים קדמוניות]] (צרפת) (י-2893) *בכור: אזכרה יקר חופתי (מזרחי) (א-2285) ===יוצרות=== *יוצר-אופן-זולת: [[אמרות טהורות]] (קולוניא ועוד) *יוצר: [[אות ומופת]] (צרפת) *זולת: [[אור ישראל וקדושו]] (צרפת וק"ק אשכנז) *גאולה: [[זרח כבודי]] (מחזור נירנברג) ===קרובות=== *[[אמרות ה' אמרות טהורות]] (צרפת) * סדר עולם: [[אז טרם נוסדו]] (מגנצא) * אזהרות: [[אמת יהגה חכי]] (צרפת) ===פיוטי הקריאות=== * [[פיוטי דברות]] ==י"ז בתמוז== ==תשעה באב== ===קינות=== ==חתונה== ===יוצרות=== * אמתי בר שפטיה ** יוצר: [[אדון מגיד מראשית אחרית]] ** אופן: [[אראלים ומלאכים]] ** זולת: [[אז בהיות כלה]] ===קריאת התורה=== ===חופה וסעודה=== ===ברכת המזון=== * [[אות מבראשית הוכתרה]] * [[אספרה שמו לאחי]] ==ברית מילה== ===שבת ברית מילה=== *יוצר: [[אדון מבלעדו]] *אופן: [[מנת כוסי והוא מחסי]] *אופן: [[ישראל חביבים ממלאכים]] *זולת: [[מגיני וקרן ישעי]] * אלהיכם: [[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]] ==תעניות מקומיות== (עבור תעניות שידוע מתי היה התאריך שלהן. פיוטים על קדושים שלא ידוע למתי נועדו מקומם במדור הסליחות הכללי.) ;אסרו חג פסח (מחזור נירנברג) *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[ברית כרותה מלשכוח]] *[[על שאנו מודים לך]] *פזמון: [[אזור נקמות]] *זכור ברית: [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] (פרמה 2885) *[[אליך ה' נפשי אשא]] *[[בתולת בת יהודה]] *פזמון: [[אזור נקמות]] ==פיוטים לפי סוגים== (עבור פיוטים שאין להם יום קבוע) ===פיוטי רשות=== ===יוצרות=== ===סליחות=== *[[אופן אחד בארץ]] *[[תחלי תורה]] ===ברכת המזון=== *[[אך טוב אלהים לישראל]] gmhbb4defq9fgnz1d4fdinh3ji9njml 3019501 3019456 2026-06-10T20:52:40Z בן עדריאל 9444 השלמת הפיוטים מכ"י פרמה 1904. מדור היוצרות לחתנים כולל המון קטעי פיוטים מקוצצים (רבים מהם ללא קשר לחתן), ולא הבאתי את כולם. 3019501 wikitext text/x-wiki =לוח פיוטים מכתבי היד= הערה: מומלץ (לא חובה) להוסיף ליד שמות הפיוטים את מספריהם ב[[אוצר השירה והפיוט]] (דוידזון), על מנת לדייק את העבודה ולמניעת כפילויות. ==ראש השנה== ===מערביות=== *בצרפת וק"ק אשכנז בליל א': [[אמוני נכונים]] (א-5611) *בק"ק אשכנז בליל א': [[אהוביך אליך קרב]] (מחזור נירנברג) (א-1388) *בצרפת וק"ק אשכנז בליל ב': [[מלך אמיץ כח רב עלילה]] (מ-1545) *מנהג קצת קהילות בליל ב': [[מלך אלהים הופיע מציון]] (מ-1541) *בק"ק אשכנז בליל ב': [[אלהים לנו מחסה ועוז]] (מחזור נירנברג) ===יוצרות=== *זולת ליום א': [[מלך אמיץ ואיום]] (מ-1544) *זולת ליום ב': [[אזר נא עז למלך]] (א-2196) ===קרובות=== *שחרית יום א': **רשות בק"ק: [[אריד בשיחי ויחרד לבי]] (א-7594) **רשות אחרת: [[אחלה פניך יוצר נשמתי]] (כ"י מינכן 69) **רשות מנהג צרפת: [[ארעד ואפחד]] (א-7671) * מוסף יום ב': [[אגן הסהר]] ==שבת תשובה== *אופן: [[יום הודו וכבודו]] (י-1665) *אופן: [[מכון כסא בהוד נושא]] (מ-1384) *זולת: [[אהובה אני לפניו]] (א-1378) *אלהיכם: [[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]] ==יום כיפור== ===יוצרות=== ===קרובות=== *מנחה **קדושה מנהג אשכנז: [[כבודו אמוניו ינקה מאשמתם]] *נעילה **קרובה מנהג צרפת: [[אהבתי מעון בית משכנותיך]] **קדושה מנהג צרפת: [[וחיות בוערות בכס רם לוויות]] **קדושה מנהג אשכנז: [[מלאכים מרופפים]] ===סדר העבודה=== *[[אהלת מתוחים]] (א-1509) *[[אטיף ארש מילולי]] (א-2614) * מנהג ק"ק אשכנז: [[אשוחח נפלאותיך צור עולמים]] (א-7844) * מנהג צרפת: [[אתה כוננת עולם ברב חסד]] (א-8815) ==שבת בין יו"כ לסוכות== *יוצר: [[ארוממך אל אדון]] (א-7529) *אלהיכם: [[אלהיכם אני פצת]] (א-4572) ==סוכות== ===מערביות=== *[[איומתך סודרת קילוסך במקהלות]] (צרפת) *[[אל אלהים ה' כמקראו]] (צרפת) *[[יושבי קצוות יראו]] (צרפת) *תוספת: [[ימים מקדם אזכרה]] (צרפת) ===יוצרות=== ;שבת חול המועד *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] *אלהיכם: [[אלהיכם יוסיף ידו שנית]] (א-4578) ===קרובות=== ===הושענות=== *[[אבי עד חש לתארך]] (א-188) *[[אביר ישראל]] (א-257) *[[אדון צור ישעי]] (א-609) *[[אהל שכנת באדם]] (א-1688) *[[אום בך שעונה]] (א-1832) *[[אום בלי קשר אסורה]] (א-1833) *[[אום ברה כחמה]] (א-1834) *[[למען אזרח זרח ממזרח חרסי|למען אזרחי זרח ממזרח חרסי]] (ל-1148) *[[איומה נחבסת ומופרכת]] (א-2705) *[[איש יולד לתת עליון]] (א-3141) *[[אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (א-3934) *[[אלהי אברהם מאויבי עז]] (א-4353) *[[אמוני ארץ אמונתך שוחחים]] (א-5602) *[[אמוני חוגגי תקופת השנה]] (א-5604) *[[אמונים יחוסים]] *[[אנא אזון שועת מיחלים]] (א-6176) *[[אנא אמונים תעלה]] (א-6233) *[[אנא אמץ עם נצורי כאישון]] *[[אנא אנקת אסירי הבן]] (א-6235) *[[אנא דודי דגול מרבבה]] *[[אנא יחיד נצור כבבת]] (א-6324) *[[אנא רחום אל תפן]] (א-6363) *[[אנוקים ודוויים במכאובות]] (א-6400) *[[אני אמרתי אל מוציאו]] (א-6580) *[[אצולים מגיא כסלוחים]] (א-7253) *[[כהושעת טמון גומא]] (כ-113) *[[כהושעת ידיד ברדתו להלום]] (כ-115) *[[כהושעת יהודה ואפרים]] (כ-118) *[[כהושעת ישע לזכרון]] (כ-128) *[[למען אב בן שלש שנים הכירך]] *[[למען אב הנוסה בעשרה]] (ל-1130) *[[למען אב הכירך]] (ל-1129) *[[למען אב השכים]] *[[למען אב ידעך מכל אומות]] *[[למען אב נצטוה]] (ל-1140) *[[למען אדם אשר בכף נוצר]] (ל-1144) *[[למען אהבת קדומים]] (ל-1146) *[[למען אהל ארמנותיך]] *[[למען אמיץ בן שלוש]] (ל-1147) *[[למען אב הכירך|למען אזרח מנוסה בעשרה]] *[[למען אזרחי הנשלך]] *[[למען אסף להחיות]] (ל-1152) *[[למען תמים עש תיבה]] *[[למענך אל אחד ואין שני]] (ל-1162) *[[למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (ל-1164) *[[למענך אל עוטה אורות]] (ל-1165) ==שמיני עצרת== (כולל פיוטים ליום שמחת תורה שאינם קשורים לסיום התורה) ===מערביות=== *[[אלהים דבר בקול ערב]] *[[יספת ה' לגוי נכבדת]] ===יוצרות=== ===קרובות=== *רשות לתפילת גשם: [[אמרי פי יהיו לרצון]] (ק"ק צרפת) ==שמחת תורה== ==חנוכה== ===קרובות=== * [[אעדיף כל שמונה]] (מגנצא) ===שבת שניה של חנוכה=== *אופן: [[יקר גודלו ורב חילו]] *אופן: [[כבודו אופנים מנשאים]] *אופן: [[כבודו אורים במאורות]] *אופן: [[כבודו מלאכים]] *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] * מאורה: [[דביר בית שתיל זית]] (מערבי) *זולת: [[אנא השקיפה וראה]] *זולת: [[אמור ישועתך לנפשי]] *זולת: [[אסירי התקוה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי (זולת)|אשיחה עם לבבי]] (א-7910) *אלהיכם: [[אלהיכם רמה ידו]] (מערבי) ===חנוכה ונישואין=== *אלהיכם: [[אלהיכם יצחצח קדושתו]] (מערבי) (א-4586) ==שבתות – עד פסח== ===שבת ר"ח=== *יוצר: [[אשר במאמרות]] (א-8193) *אופן: [[משרתיו עומדים]] (מ-2672) *זולת: [[אמיתת חסדך הרבים]] (א-6092) *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] (ל-885) *[[אלהיכם יזריח שמשו באשו]] *[[אלהיכם דרכו והלוכו בקדש]] *[[אלהיכם דרשו וקראו]] ===שבת בראשית=== *אופן: [[שש כנפים כנופים]] (ש-2231) *אופן: [[יחו לשון חזות אישון]] (י-2474) ===שבת בשלח - שירה=== *(מחזור נירנברג) **יוצר: [[אמונים כגהו מתוך בהו]] **אופן: [[מחוללת מהוללת]] **אהבה: [[רעיתי בין הבנות שכולה]] **זולת: [[לולי ד' שהיה לנו]] *(מחזור מינכן 69) **יוצר: [[ארנן לבוקר מופתים]] **אופן: [[חסין יה הוה ויהיה]] **זולת: [[חסד צור לבי]] *(מחזור מינכן 21) **אהבה: [[מעודד ענוים הים בקע]] ===שבת תולדות=== *אהבה: [[שפתי אפטור ולא אפטור]] (ש-2127) ===שבת יתרו - עשרת הדברים=== (מחזור נירנברג) *יוצר: [[אודה יוצר]] *אופן: [[חלק ד' עמו]] *אהבה: [[אני אלוף]] (אינה במחזור נירנברג) *זולת: [[חזק עמי לבך]] *גאולה: [[אני ביום עברה]] (אינה במחזור נירנברג) *גאולה: [[מלא רחמים כזקן נגלה]] ===שבת זכור=== * קרובות **[[ויבן אומן אומנות אבות]] (קולוניא) **[[ויבא ארז ראש קצינים]] ===שבת פרה=== * קרובות ** [[אלהים אמת אלהים חיים]] (קולוניא) ** [[פרה אמרה קשה]] ==תענית אסתר== ==פורים== *[[ליל שיכורים]] ==שבת הגדול== ===יוצרות=== *[[אשכולות שדים נכונו לכבודה]] (מינכן 4) (א-8073) ==פסח== ===מערביות=== ;לימים הראשונים *[[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (ל-725; ל-722) (צרפת) ;ביכורים *[[אומר אף אני]] (א-1885) (צרפת) *[[ליל שמורים לעמך]] (ל-727) (צרפת) ;לשבת חול המועד *[[אמת שבת לאות בנים אהובים]] (צרפת) (א-5077) ;לימים האחרונים *[[ויושע ה' אבן ישראל]] (ו-230) (צרפת) *[[אזכיר צדקתך]] (א-2252)(אשכנז המזרחי) *[[ה' מלך נתגאה במכבדים]] (א-902) (אשכנז מערבי) *[[אותות ומופתים בארץ חם]] (א-553*)(אשכנז מערבי - מגנצא?) *[[ויושע אדון איומה]] (ו-229) (צרפת, רומניא) ;ביכורים *[[יום השביעי יסף]] (י-1687) (רומניא, כנראה נתחבר באשכנז) *[[אזכורך גואלי]] (צרפת) *[[הפץ עברות אפך]] (צרפת) *[[אסיר אלקנה אביאסף]] (א-6918) (אשכנז מערבי) *[[אשירה נא לידידי]] (צרפת) *[[יוסיף ה' שנית]] (צרפת) *[[ויושע ה' שנית]] (ו-236) (אשכנז מזרחי) ;מגן אבות *[[חג המצות שמרו קדוש ישראל]] ===יוצרות=== *יוצר לשביעי של פסח: [[אנעים לקלס בעידוני]] (צרפת) (א-6825) *זולת לשביעי של פסח: [[אז כארשת בתולה]] (צרפת) ===קרובות=== * [[שיר השירים אמריה צפה]] (מגנצא) (ש-943) * [[את השם הנכבד והנורא]] (צרפת) (א-8522) ==שבתות – מפסח ואילך== ===שבת אחרי פסח=== *אופן: [[בירור קדושה עורכים]] *אופן: [[במרומי רום ישיבתך]] *אופן: [[לבעל התפארת]] *אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] *גאולה: [[יום ליבשה]] ===פיוטים לשבתות הספירה ולבין המצרים=== (לא כולל יוצר ואופן) *אהבה: [[ה' מנת חלקי וכוסי]] *אהבה: [[אהובתי יקרת מאד]] *אהבה: [[איומתי לחוצה באורך גלות]] *אהבה: [[איומתי שבייה בת ציון]] *אהבה: [[איילותי ותהי לי]] *אהבה: [[יחידתי שמחי בי תמיד]] *זולת: [[אלהים אין בלתך למה אדונים]] *זולת: [[אלהים אין זולתך מושיע אין בלתך]] *זולת: [[אמנם פסו]] *זולת: [[אף לפי בגולה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי (זולת)|אשיחה עם לבבי]] (א-7910) *גאולה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *גאולה: [[ישרי יונה סלול אורחך]] *גאולה: [[מדוכה בגלותי]] *גאולה: [[שאגת אריה וקול שחל]] *גאולה: [[שוקלי דמם על הייחוד]] ===שבת אחרי שבועות=== *זולת: [[אין זולתך]] (א-3005) *מאורה: [[אמרות האל טהורות]] ===שבת חוקת - שירת הבאר=== *מאורה: [[את והב השליך יהב]] ===שבת חזון=== *זולת: [[אלה אזכרה בפני רב וצעיר]] ===שבת ואתחנן - נחמו=== *זולת: [[אומן דברך הנעימי]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] *אלהיכם: [[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]] (א-4573) ==שבועות== ===מערביות=== *[[אנכי אחת דיבר בקדשו]] (צרפת) (א-6793) *בכור: יום הבכורים תקריבו (צרפת) (י-1661) *בכור: את קולך שמעתי (מערבי, מזרחי) (א-8599) *בכור: יום הבכורים זמן הקרב החדש (צרפת) (א-1876) *בכור: [[ימות עולמים שנים קדמוניות]] (צרפת) (י-2893) *בכור: אזכרה יקר חופתי (מזרחי) (א-2285) ===יוצרות=== *יוצר-אופן-זולת: [[אמרות טהורות]] (קולוניא ועוד) *יוצר: [[אות ומופת]] (צרפת) *זולת: [[אור ישראל וקדושו]] (צרפת וק"ק אשכנז) *גאולה: [[זרח כבודי]] (מחזור נירנברג) ===קרובות=== *[[אמרות ה' אמרות טהורות]] (צרפת) * סדר עולם: [[אז טרם נוסדו]] (מגנצא) * אזהרות: [[אמת יהגה חכי]] (צרפת) ===פיוטי הקריאות=== * [[פיוטי דברות]] ==י"ז בתמוז== ==תשעה באב== ===קינות=== ==חתונה== *אלהיכם: [[אלהיכם ברוך סודו]] *עושה השלום: [[יפרח לנוחי]] ===יוצרות=== * אמתי בר שפטיה ** יוצר: [[אדון מגיד מראשית אחרית]] ** אופן: [[אראלים ומלאכים]] ** זולת: [[אז בהיות כלה]] ===קריאת התורה=== *לגדלו: [[מכתם לשדיה כמגדלות]] *רשויות לשושבינים: [[אור נגה על דרכיך]] *אחרי עליית חתן: [[דבוק חתן בדתך]] *[[ביום טובה ונחמה]] *רשות למפטיר: [[אתם נצבים היום]] *ליהללו: [[ממלכת הכהנים]] ===חופה וסעודה=== ===ברכת המזון=== * [[אות מבראשית הוכתרה]] * [[אספרה שמו לאחי]] ==ברית מילה== ===שבת ברית מילה=== *יוצר: [[אדון מבלעדו]] *יוצר: [[אור תורה הבהיקה]] *שבח נותנים לו: [[בהמול נימוליו]] *אופן: [[מנת כוסי והוא מחסי]] *אופן: [[ישראל חביבים ממלאכים]] *אופן: [[בנים לאביהם]] *זולת: [[מגיני וקרן ישעי]] *זולת: [[אז כעברת בארץ פתרוסים]] * אלהיכם: [[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]] *אלהיכם: [[אלהיכם יוצרי מבטן]] *עושה השלום: [[מלאך הברית]] *עושה השלום: [[דמי הבן ומילתו]] *עושה השלום: [[יחזו נעימיהם]] ==תעניות מקומיות== (עבור תעניות שידוע מתי היה התאריך שלהן. פיוטים על קדושים שלא ידוע למתי נועדו מקומם במדור הסליחות הכללי.) ;אסרו חג פסח (מחזור נירנברג) *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[ברית כרותה מלשכוח]] *[[על שאנו מודים לך]] *פזמון: [[אזור נקמות]] *זכור ברית: [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] (פרמה 2885) *[[אליך ה' נפשי אשא]] *[[בתולת בת יהודה]] *פזמון: [[אזור נקמות]] ==פיוטים לפי סוגים== (עבור פיוטים שאין להם יום קבוע) ===פיוטי רשות=== ;רשות לברכו *לליל יו"ט במוצ"ש: [[יודעי עתים]] ===יוצרות=== ===סליחות=== *[[אופן אחד בארץ]] *[[תחלי תורה]] ===ברכת המזון=== *[[אך טוב אלהים לישראל]] dhay0ciiagbjhlv7gpo7z6zlo6khtjf 0 1739852 3019457 3006611 2026-06-10T18:53:43Z בן עדריאל 9444 3019457 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{פיוט| |שם = אלהיכם שופט צדק |סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אלהיכם|אלהיכם]] |מועד = [[:קטגוריה:פיוטי שבת שובה|שבת תשובה]] |מחבר = ר' שמואל |מיוחס ל = [[מחבר:רבי שמואל החסיד|רבי שמואל החסיד]], [[מחבר:רבי יהודה החסיד|רבי יהודה החסיד]] |אקרוסטיכון = שמואל חזק |צורה = |אוצר השירה = א-4600 |מנהגים = נאמר ברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי בשבת שובה. אבל בפרנקפורט, וורמייזא, פיורדא, מגנצא, אמשטרדם וק"ק אין אומרים בשבת זו פיוט 'אלהיכם'.{{הערה|ובסדור (של"ה) שער השמים [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 נדפס] [[אלהיכם יחשוף זרועו|'אלהיכם' אחר]] במקומו, וכן בכמה דפוסים כמנהג האשכנזים באיטליה.}} }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> {{הור|סימן: '''שמואל חזק'''}}{{ש}} אֱלֹהֵיכֶם :{{סי|שׁ}}וֹפֵט צֶדֶק וּבְמִישׁוֹר לְאֻמִּים :{{סי|מִ}}דַּת הַדִּין יַהֲפֹךְ לְרַחֲמִים :{{סי|וִ}}יכַפֵּר זְדוֹנוֹת וּשְׁגָגוֹת עֲו‍ֹנוֹת וַאֲשָׁמִים :{{סי|אָ}}דוֹן, חֲטָאִים הַצְהֵר וְהַלְבֵּן כְּתָמִים :{{סי|לְ}}כַפָּרָה מְקַוִּים לֵילוֹת וְיָמִים :{{סי|חֲ}}זֵה עַמְּךָ מִתְעַנִּים וְצָמִים :{{סי|זְ}}כוֹר בְּרִית רִאשׁוֹנִים הַיְשָׁרִים וְהַתְּמִימִים :{{סי|קַ}}יֵּם לִבְנֵיהֶם שְׁבוּעַת קְדוּמִים :וְיִמְלֹךְ מַלְכָּם לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. <noinclude>{{הור|ובדברי קדשך}} {{סוף}} ==הערות== לא נהגו לאומרו בקהילות ה'וותיקות', וראו בדף השיחה. [[קטגוריה:פיוטי שבת שובה]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי אלהיכם]] </noinclude> b19yo0dcrhgcibm2c8og69sf8tsb3vf 0 1739955 3019449 3019019 2026-06-10T18:26:02Z בן עדריאל 9444 /* א-4576 */ 3019449 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} __NOTOC__ <div style="text-align: center; background: #f9f9f9; border: 1px solid #ddd; padding: 10px; margin-bottom: 20px;"> '''מעבר לאות:''' [[#א|א]] | [[#ב|ב]] | [[#ג|ג]] | [[#ד|ד]] | [[#ה|ה]] | [[#ו|ו]] | [[#ז|ז]] | [[#ח|ח]] | [[#ט|ט]] | [[#י|י]] | [[#כ|כ]] | [[#ל|ל]] | [[#מ|מ]] | [[#נ|נ]] | [[#ס|ס]] | [[#ע|ע]] | [[#פ|פ]] | [[#צ|צ]] | [[#ק|ק]] | [[#ר|ר]] | [[#ש|ש]] | [[#ת|ת]] </div> =א= ==א-1== '''א...[[אישים איך אותם יקריבו]]'''.{{ש}} ==א-1-א*== '''א .... [[המחשבה במחשבות שלום מקדם חשובה]]'''.{{ש}} ==א-2== '''א...ת [[במצורע הזהרת]]'''.{{ש}} ==א-2*== '''א .... [[חצפית אשרו ומשמרו צפית]]'''.{{ש}} ==א-3*== '''[[א...רים כיונה פותה אחריך משכתה]]'''.{{ש}} ==א-3== '''[[אאביך ביום מבך|אאביך ביום מבך עוגל חצי גרני]]'''.{{ש}} ==א-4== '''[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש המושרר בטל]]'''.{{ש}} ==א-5== '''[[אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים אעלה אתי שמים]]'''.{{ש}} +'''[[ואאדיר אלהי אבי]]'''.{{ש}} ==א-6== '''[[אאדיר ללובש הוד והדר]]'''.{{ש}} ==א-7== '''[[אאדר ליוצר בראשית ובורא נשמות]]'''.{{ש}} ==א-8== '''[[אאדרך חן בשמים]]'''.{{ש}} ==א-9== '''[[אאוגריה זילא סהדא שקרא]]'''.{{ש}} ==א-10== '''[[אאזר חלצי למלאות חפצי ולפני מליצי כפירי אריות]]'''.{{ש}} ==א-11== '''[[אאזרה גבורה...]]'''.{{ש}} ==א-12== '''[[אאיר גם אזהיר באור בהיר]]'''.{{ש}} ==א-1*== '''[[אאל להאל באל וחילה אסעדה בתודה ואסלדה בחלה]]'''.{{ש}} ==א-13== '''[[אאמיץ לנורא ואיום|אאמיץ לנורא ואיום בהסתופפי לפניו]]'''.{{ש}} ==א-14== '''[[אאמיצכם שירים באמרי פי]]'''.{{ש}} ==א-15== '''[[אאמיר אאדיר אפודת אגודת אורתך]]'''.{{ש}} ==א-16== '''[[אאמיר אאדיר עשרה שמות במרץ]]'''.{{ש}} ==א-17== '''[[אאמיר אאמיץ עטה עז]]'''.{{ש}} ==א-18== '''[[אאמיר אותך סלה|אאמיר אותך סלה בהוד והדר ותהלה]]'''.{{ש}} ==א-19== '''[[אאמיר אל האמירני]]'''.{{ש}} ==א-21== '''[[אאמיר מסתתר במעון חביון]]'''.{{ש}} ==א-22== '''[[אאמיר שבח במערכה לפאר לאדיר במלוכה]]'''.{{ש}} ==א-4*== '''[[אאמירם לי לאיומה אבוננם להחכימה]]'''.{{ש}} ==א-23== '''[[אאמן שמך ואקרא אליכם אישים]]'''.{{ש}} ==א-24== '''[[אאפד ישועה למלך]]'''.{{ש}} ==א-25== '''[[את חיל יום פקודה#אאפיד נזר איום|אאפיד נזר איום בשלוש קדושה ביום]]'''.{{ש}} ==א-26== '''[[אאריא מתילי ואחוין]]'''.{{ש}} ==א-27== '''[[אאשרה חסנך אלהי עולם אברכך בכל עת מלך עולם]]'''.{{ש}} ==א-28== '''[[אב אחד לכלנו וגוי אחד קראנו]]'''.{{ש}} (א-5*){{ש}} '''[[אב אתה לאביונים לעם שומר אמונים]]'''.{{ש}} ==א-29== '''[[אב בחכמה אור החמה ידך רמה על כל תבל]]'''.{{ש}} ==א-30== '''[[אב בנס שמיני כנוסה ושמע למהול לי ויקשב]]'''.{{ש}} ==א-31== '''[[אב גבר כחילים ובניו מפילים חללים]]'''.{{ש}} ==א-32== '''[[אב המון איש אמון ממשפחת רם ישיש ונכבד והמשרה על שכמו]]'''.{{ש}} ==א-6*== '''[[אב המון בכל נתברך]]'''.{{ש}} ==א-33== '''[[אב המון גוים]]'''.{{ש}} ==א-34== '''[[אב המון גוים הכיר יחודו וידע אלהים ועבדו]]'''.{{ש}} ==א-7*== '''[[אב המון גוים ישראלים אשר פריו קדש הלולים]]'''.{{ש}} ==א-35== '''[[אב המון גוים לקח מארם בן שלש הכיר פני אדון הכל]]'''.{{ש}} ==א-36== '''[[אב המון מל בשר יחידו]]'''.{{ש}} ==א-8982== (א-8*){{ש}} '''[[אב הנסים לקולי תשמעה ולי תטה השלום כנהר]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים אדון השלום]]'''.{{ש}} ==א-9*== '''[[אב הרחמים איחדה שמך לילות וימים]]'''.{{ש}} ==א-37== '''[[אב הרחמים אל רם על רמים בך אשמח ויגל לבבי]]'''.{{ש}} ==א-8983== (א-10*){{ש}} '''[[אב הרחמים אנא הרחמים ושמו אחד]]'''.{{ש}} ==א-38== '''[[אב הרחמים אשר בידך נפשות החיים והמתים]]'''.{{ש}} ==א-39== '''[[אב הרחמים אשר הסליחה עמך תחתינו שעה כי אנחנו עמיך]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]'''{{ש}} ==א-11*== '''[[אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים רחם]]'''{{ש}} ==א-40== '''[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]]'''. –עיין [[#ר-802|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים]].{{ש}} ==א-8984== '''[[אב הרחמן שברי בך מלכי]]'''.{{ש}} ==א-47== '''[[אב ידעך|אב ידעך מנוער בחנתו בעשר בל עבור בראש תער]]'''.{{ש}} ==א-48== '''[[אב לא חמל|אב לא חמל בן לא אמל גמולו לטוב יוגמל]]'''.{{ש}} ==א-49== '''[[אב לא חס|אב לא חס על עין ימינו]]'''.{{ש}} ==א-50== '''[[אב לבנים יודיע אל אמתיך]]'''.{{ש}} ==א-51== '''[[אב לחכמים בבואו למות]]'''.{{ש}} ==א-52== '''[[אב לחכמים משה בחור בנביאים משה]]'''.{{ש}} ==א-53== '''[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם ורב סלוח חוללתנו בני ברית קדש]]'''.{{ש}} ==א-54== '''[[אב מראש בן זאת הפרשה]]'''.{{ש}} ==א-55== '''[[אב נתן לחתנו כלה כלילת יופי]]'''.{{ש}} ==א-56== '''[[אב סגני כהונה ולויה]]'''.{{ש}} ==א-57== '''[[אב רחמים חונן עלי כל בריה]]'''.{{ש}} ==א-58== '''[[אב רחמן היה מוחל עונות עמך]]'''.{{ש}} ==א-8985== '''[[אב רחמן מושיע חוסים בשר ישע]]'''.{{ש}} ==א-59== '''[[אב רחמן מלא רחמים חטאנו לפניך רחם עלינו]]'''.{{ש}} ==א-60== '''[[אב רחמן שוכן בתוך קרבי בך אבטחה]]'''.{{ש}} ==א-61== '''[[אב רם על כל רמים שור עמלי]]'''.{{ש}} ==א-62== '''[[אב שמעון יאקול יא כאלקי]]'''.{{ש}} =='''[[אבא שמעון|אב שמעון כון בעוני]]'''== .{{ש}} ==א-63== '''[[אב שמעון קאל קלבי ינשרח פי דכר רבי]]'''.{{ש}} ==א-64== '''[[אב ששון ישאב בתשעה בו ובחמשה עשר בו]]'''.{{ש}} ==א-65== '''[[אב תציל בת מפי בוזזיה]]'''.{{ש}} ==א-66== '''[[אבא אבא הב לן מטרא]]'''.{{ש}} ==א-67== '''[[אבא אבא מארי קדישא עילאה הא אתינא קמך ונפשאי מרירא]]'''.{{ש}} ==א-68== '''[[אבא חסאן תרומית נדיבים]]'''.{{ש}} ==א-69== '''[[אבא רחמנא ארים ימינך ואצמח פורקנך]]'''.{{ש}} +'''[[אבאר בו כפי כח לאברם]]'''.{{ש}} ==א-70== '''[[אבאר במלה מתוקנה]]'''.{{ש}} ==א-71== '''[[אבאר דת שעשועים יום אוחילה לאל למצוא פדיום]]'''.{{ש}} ==א-72== '''[[אבאר מצות סוכה ובהלכות ישנים אנדד]]'''.{{ש}} ==א-73== '''[[אבאר קצת פלאי אלהים]]'''.{{ש}} ==א-74== '''[[אבאר שם אדיר שמותיו נוראים]]'''.{{ש}} ==א-75== '''[[אבאר תקף אל רם ונשא]]'''.{{ש}} ==א-76== '''[[אבארה ברון פצחי יושר הלכות חג פסחי]]'''.{{ש}} ==א-77== '''[[אבד הוד תמה|אבד הוד תמה הושמם אדרת]]'''.{{ש}} ==א-78== '''[[אבד ושבר וכלם]]'''.{{ש}} ==א-79== '''[[אבד הסיד מן הארץ]]'''.{{ש}} ==א-80== '''[[אבדה אמונה מבני אדם ואין מהם בך אוהב]]'''.{{ש}} ==א-81== '''[[אבדה האמונה ונגעלה]]'''.{{ש}} ==א-82== '''[[אבדה התקוה]]'''.{{ש}} ==א-83== '''[[אבדה ממנו אמונה אמונת תורת בוראנו]]'''.{{ש}} +'''[[אבדה ספינו אמונה]]'''.{{ש}} ==א-84== '''[[אבדה עצה ודיצה]]'''.{{ש}} אבד הוד תמה{{ש}} ==א-85== '''[[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי גזית יושבי גנים]]'''.{{ש}} ==א-8986== '''[[אבא אל מזבח אלהים שמחת גילי]]''' ==א-8987== '''[[אבוא בגבורות ה' אלהים אזכיר צדקתך לבדך אהים]]''' ==א-106== '''[[אבוא בחיל להתיצבה|אבוא בחיל להתיצבה במעמד פני תיבה]]'''.{{ש}} ==א-8988== '''[[אבא בתחנה לפני אל בכתר שירה מכתר]]''' ==א-118== '''[[אבוא היום בתפילה|אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל]]'''.{{ש}} ==א-120== '''[[אבוא כעני שואל בפתח|אבוא כעני שואל על פתח]]'''. – למוסף יוכ"פ. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#לוח|לוח]] ה 83.{{ש}} ==א-127== '''[[אבואה ברשיון מחוללי|אבואה ברשיון מחוללי אף מרשיון קהלי]]'''.{{ש}} ==א-128== '''[[אבואה בתחנון|אבואה בתחנון פני רחום וחנון]]'''. – סליחה ד' עשי"ת – סי' א"ב יוספא בירבי בער זצ"ל. הערה: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338142 324] מיחסו לר' יוסף בן ברוך אבל ר"ת של הפיוט הם כמו שנסמן לעיל. * סליחה פראג 1613 סי' 80.{{ש}} ==א-129== '''[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה ואכרעה בקש רחמים בעד נהלאה]]'''.{{ש}} ==א-147== '''[[אבותי כי בטחו|אבותי כי בטחו בשם אלהי צורי גדלו והצליחו וגם עשו פרי]]'''.{{ש}} ==א-148== '''[[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת ריבם אבדת כל מחריבם]]'''.{{ש}} ==א-178== '''[[אבי עבור על רשעי|אבי עבור על רשעי התדרוש לעון בצעי]]'''.{{ש}} אבי עבור על רשעי{{ש}} אביוני עמך{{ש}} אבינו מלך אנקת עמך{{ש}} אבינו מלכנו אבינו אתה{{ש}} אביעה כתם עווני{{ש}} אביר הגביר{{ש}} אביר ישראל{{ש}} אבכה ועל שוד זבולי{{ש}} אבל אנחנו חטאים ואשמים{{ש}} אבל אעורר{{ש}} אבל בחטאינו{{ש}} אבל במר נפש מתענים{{ש}} אבלה נפשי וחשך תארי{{ש}} אבן הראשה{{ש}} אבן מעמסה{{ש}} אבן שתיה{{ש}} אבני אקדח{{ש}} אבני יקר{{ש}} אברהם היה אחד{{ש}} אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא{{ש}} אגגי בהעמיקו{{ש}} אגדלך{{ש}} אגורה באהלך עולמים{{ש}} אגיד נפלאותיך איום ונורא{{ש}} אגידה ואדברה עצמו מספר{{ש}} אגיל ואשמח{{ש}} אגיל ואשמח בשמחת תורה{{ש}} אדאג מחטאתי{{ש}} אדבר מישרים{{ש}} ==א-464== '''[[אדברה בצר רוחי]]'''.{{ש}} ==א-465== '''[[אדברה בצר רוחי אליך מלכי וקדושי]]'''.{{ש}} ==א-466== '''[[אדברה ברשיון מביני]]'''.{{ש}} ==א-467== '''[[אדברה ואעירה בירחי קדם אזכירה]]'''.{{ש}} ==א-468== '''[[אדברה וירוח לי]]'''.{{ש}} ==א-469== '''[[אדברה וירוח לי אשר ספרו לנו אבות מפי המגיד]]'''.{{ש}} ==א-470== '''[[אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני על מרירות נפשי]]'''.{{ש}} ==א-471== '''[[אדברה וירווח לי פני סולחי ומוחלי|אדברה וירוח לי פני סולחי ומוחלי]]'''.{{ש}} ==א-472== '''[[אדברה נא שלום בך ירושלם החביבה]]'''.{{ש}} ==א-473== '''[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים כרש ואבכה בענוי נפש קהלי אבכה]]'''.{{ש}} ==א-474== '''[[אדרה עד בית אלהים בלב נשבר מי יתנני במדבר]]'''.{{ש}} ==א-475== '''[[אד"ו דחה מראש]]'''.{{ש}} ==א-476== '''[[אדום אמרה אין קץ וציון קוה לקץ]]'''.{{ש}} ==א-477== '''[[אדום אשר מלך יאמר לפזורי קהלך]]'''.{{ש}} ==א-478== '''[[אדום וצח יושב שמים נורא נצח]]'''.{{ש}} ==א-479== '''[[אדום לה' לו אתחולל ואדום]]'''.{{ש}} ==א-480== '''[[אדום עקר]]'''.{{ש}} ==א-481== '''[[אדון אביר במעשיו כביר|אדון אביר במעשיו כביר מי אל כמוך]]'''.{{ש}} ==א-482== '''[[אדון אדיר הכל לך לך]]'''.{{ש}} ==א-483== '''[[אדון אל תשכח צעקת אריאל בנין כוננו ידיך]]'''.{{ש}} +'''[[אדון אלהים צבאות]]'''.{{ש}} +'''[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]]'''.{{ש}} ==א-484== '''[[אדון אימנני|אדון אמנני אצלו שכנני]]'''.{{ש}} ==א-485== '''[[אדון אמץ ראובן בניסן וטלה]]'''.{{ש}} ==א-486== '''[[אדון אצלו אמנני באהב שעשועים]]'''.{{ש}} ==א-487== '''[[אדון אשר בין היצור נעבד תשוב תחייני]]'''.{{ש}} ==א-488== '''[[אדון אשר יצוריו יצר והפליאם בראם מאין]]'''.{{ש}} ==א-489== '''[[אדון אשר לו תאות מלוכהגדול ורם על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-490== '''[[אדון אשר צדקתו לכל היצור נודעה]]'''.{{ש}} ==א-491== '''[[אדון אשר רוכב בגאוה שחק]]'''.{{ש}} ==א-492== '''[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה הגיגנו אזון שיחנו בשאגנו]]'''.{{ש}} ==א-493== '''[[אדון בכתר גבורת יסודך תרצה צעקתנו]]'''.{{ש}} ==א-494== '''[[אדון בעוזו יוצר אורה והוא בורא חשכה]]'''.{{ש}} ==א-495== '''[[אדון בעוזו יוצרי הוא נעלה על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-496== '''[[אדון בפקדך|אדון בפקדך אנוש לבקרים]]'''.{{ש}} ==א-497== '''[[אדון בפקדך פנקסי לבקר]]'''.{{ש}} ==א-498== '''[[אדון בשפטך|אדון בשפטך אנוש רמה תזכור ברוגז חנות רחם]]'''.{{ש}} ==א-499== '''[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין אם ידקדק בחקר פועל אם יבדק]]'''.{{ש}} ==א-500== '''[[אדון האדונים בוחן לבבות]]'''.{{ש}} ==א-501== '''[[אדון האדונים מעותי סלח]]'''.{{ש}} ==א-502== '''[[אדון האדונים סנה שוכן ונשא ורם לקול נגש נענה]]'''.{{ש}} ==א-503== '''[[אדון הבט וראה עמל עמך בארץ צר]]'''.{{ש}} ==א-504== '''[[אדון הביטה וראה את אנחותינו]]'''.{{ש}} ==א-505== '''[[אדון הביטה ושמע את אנחותינו הביטה וראה את בשתינו]]'''.{{ש}} ==א-506== '''[[אדון הביטה משמיך בעניים מבקשים שמך]]'''.{{ש}} ==א-507== '''[[אדון הדרש לעם דורשיך לא תתפרש מנן ואל נפרוש ממך]]'''.{{ש}} ==א-508== '''[[אדון הזן את העולם]]'''.{{ש}} ==א-509== '''[[אדון היושב על חוג הארץ נאדר בכח]]'''.{{ש}} אדון הכל{{ש}} אדון המושיע{{ש}} אדון הסליחות{{ש}} אדון העולמים{{ש}} אדון יחיד יסד{{ש}} אדון מועד כתקח{{ש}} אדון משפט בקרבך{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם אקו לך{{ש}} אדון צור ישעי{{ש}} אדוני האדונים השקיפה ממעונים{{ש}} אדיר איום ונורא{{ש}} אדיר במלוכה{{ש}} אדיר דר מתוחים{{ש}} אדיר הוא{{ש}} אדיר ונאה בקודש{{ש}} אדיר ונאור בורא דוק וחלד{{ש}} אדיר יבנה ביתי{{ש}} אדיר כבודו{{ש}} אדיר לא ינום{{ש}} אדירי איומה{{ש}} אדם איך יזכה{{ש}} אדם בקום עלינו{{ש}} אדם ובהמה{{ש}} אדמה מארר{{ש}} ה' אבינו אתה{{ש}} ה' אדונינו (תחינה){{ש}} ה' אודך בכל לבבי{{ש}} ה' אויב גבר{{ש}} ה' איה חסדיך הראשונים{{ש}} ה' אלהא את אמרת לכנישתא{{ש}} ה' אלהא דכל דמטמר{{ש}} ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי{{ש}} ה' אלהי אברהם יצחק וישראל{{ש}} ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים{{ש}} ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים{{ש}} ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים{{ש}} ה' אלהי ישועתי{{ש}} ה' אלהי ישראל צדיק אתה{{ש}} ה' אלהי רבת צררוני מנעורי{{ש}} ה' אלהים מושיב יחידים{{ש}} אדני אלהים צבאות אתה החלות{{ש}} ה' אליך אזעק{{ש}} ה' אליך כסיתי{{ש}} ה' אליך נשאתי את עיני{{ש}} ה' אם גדל עווני{{ש}} ה' אם מאוס מאסתנו{{ש}} ה' אנחתנו גדלה{{ש}} ה' אני הגבר ראה שבר{{ש}} ה' אפפונו יגונים{{ש}} ה' ארכו שני{{ש}} ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא{{ש}} ה' את הוא אלהא מלך{{ש}} ה' את מפעליך אזכור{{ש}} ה' בקול שופר{{ש}} ה' בקר אערך לך{{ש}} ה' בקר תשמע קולי{{ש}} ה' דאבה רוחי{{ש}} ה' דאגה שברה לבי{{ש}} ה' דבידיה אסו{{ש}} ה' דכאונו הממונו{{ש}} ה' דל כבודנו{{ש}} ה' דלו עיני{{ש}} ה' דסגיאין רחמוהי{{ש}} ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה{{ש}} ה' זעקתי בחבלי{{ש}} ה' זעקתי בצירי{{ש}} ה' זרה עם קדש{{ש}} ה' חננו והקימנו{{ש}} ה' חסד ואמת יקדמו פניך{{ש}} ה' יבואונו רחמיך{{ש}} ה' יגוני קראוני אל אבל{{ש}} ה' יגענו וסבלנו צרות{{ש}} ה' ידענו מעלנו{{ש}} ה' יום לך אערוך תחינה{{ש}} ה' יונתך שבעה קלון{{ש}} ה' יושב שוכן מעוני{{ש}} ה' יחיד{{ש}} ה' ייאשוני מרחמיך{{ש}} ה' ימין עוזך הרם{{ש}} ה' יריבי תריב{{ש}} ה' ישועה צוה{{ש}} ה' לגזע הימן{{ש}} ה' למה תביט בוגדים{{ש}} ה' למה תהיה{{ש}} אדני מעון אתה{{ש}} אדני נגדך כל תאותי{{ש}} ה' נגרו דמעי{{ש}} ה' נזלו עיני{{ש}} ה' נלכד במוקש{{ש}} ה' נפלאות עשית{{ש}} ה' נתתנו לשמה{{ש}} ה' עד מתי תעשן חמתך{{ש}} ה' צור ישראל{{ש}} ה' רב העליליה{{ש}} ה' רוח רחמים השב{{ש}} ה' ריבה את יריבי{{ש}} ה' שארית פליטת אריאל{{ש}} ה' שדודים נדודים{{ש}} ה' שובה ממרומיך{{ש}} ה' שומרי לביתך נאוה{{ש}} ה' שועת עמך הקשיבה{{ש}} ה' שטופה חטופה{{ש}} אדני שמעה אדני סלחה{{ש}} ה' שמעתי ונרגזתי{{ש}} ה' שעה נודד מקנו{{ש}} ה' שעה עדתך{{ש}} ה' שעה עם נדכה{{ש}} אדעה כי אין זולתך לגאול{{ש}} אדפוק בצהרים פתח{{ש}} אדר נזלי ישע תזיל להמוני{{ש}} אדרת חזקים{{ש}} אדרת תלבושת{{ש}} אהבו את ה'{{ש}} אהבני מנוער{{ש}} אהבת אברהם ברכה תשית{{ש}} אהבת הדסה{{ש}} אהבת עזוז{{ש}} אהבת צדק ותשנא רשע{{ש}} אהוב מהר המור{{ש}} אהוב נגלה על הר סיני{{ש}} אהוביך אהבוך{{ש}} אהובת נוער באבות משולשת{{ש}} אהודה בקרב נוחלי מוסר{{ש}} אהל שכנת באדם{{ש}} אהלי אני עבטתי{{ש}} אהלי אשר תאבת{{ש}} אהלל בצלצלי שמע{{ש}} אהללה אלהי אשירה עזו{{ש}} אהללך בקול רם{{ש}} אהלת מתוחים{{ש}} אודה אל חי שמך{{ש}} אודה יוצר{{ש}} אודה לאלי{{ש}} אודה לך חזקי נצח{{ש}} אודה עלי חטאתי{{ש}} אודה עלי פשעי{{ש}} אודך בקול ערב{{ש}} אודך ה' כי אנפת בי{{ש}} אודך כי אנפת{{ש}} אודך כי עניתני וחייתני{{ש}} אוהבי ה' זרע עבדיו{{ש}} אוחזי בידם{{ש}} אוחיל יום יום אשתאה{{ש}} אוחילה לאל{{ש}} אוי כי אוסרתי{{ש}} אוי כי ירד אש{{ש}} אוי כי מחלוקת{{ש}} אוי לי על גלות השכינה{{ש}} אויל כהכניס תרף בהיכל{{ש}} אוילי המתעה{{ש}} אוילים מדרך פשעם{{ש}} אוימתי בחיל כיפור{{ש}} אויתיך קויתיך מארץ מרחקים{{ש}} אום אני חומה{{ש}} אום אשר בך דבוקה{{ש}} אום בך שעונה{{ש}} אום בלי קשר אסורה{{ש}} אום ברה כחמה{{ש}} אום כאישון ננצרת{{ש}} אום נצורה{{ש}} אום קרואה חבצלת השרון{{ש}} אומן אמונים יכון{{ש}} אומן ישעך בא{{ש}} ==א-1873== '''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח — סי' א"ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד',ח', ל,' ע', ר', ת') הקטן (אחר חתימת הא"ב) [שלמה הבבלי]. * אוצר התפלות ח"ב 260, ארנהיים 239, דרך חיים ח"ד 119, כל בו ח"ד 311, ע"י 735, פירסט 109, שער השמים ח"ב 105, צ 103.{{ש}} אומץ יוסיף טהור ידים{{ש}} אומץ קצות דרכיך{{ש}} אומצו בתופף בשתים יעופף{{ש}} אומר אף אני{{ש}} אומרים לאדרך{{ש}} אומרת אני מעשי למלך{{ש}} אוני פטרי רחמתים{{ש}} אופד מאז{{ש}} אופל אלמנה תאיר{{ש}} אופל המוני{{ש}} אופן אחד בארץ{{ש}} אור הגנוז בלובן המחשוף{{ש}} אור זרוע זורח כבודו{{ש}} אור ישע מאושרים{{ש}} אור ישראל וקדושו{{ש}} אור ישראל וקדושו מעמו שואל{{ש}} אור ישראל קדושי{{ש}} אור לשביעי גש{{ש}} אור עולם קראו{{ש}} אור עט אדרת{{ש}} אור עליון{{ש}} אור צח ופשוט{{ש}} אורות מאפל הזריח מהודו{{ש}} אורח זו אלך{{ש}} אורח חיים מוסר תוכחת{{ש}} אורח צדקה{{ש}} אורחות אראלים{{ש}} אורי וישעי על הים נגלה{{ש}} אורך ואמיתך שלח{{ש}} אורך תזריח לחשוכה{{ש}} אות ברית ישראל{{ש}} אות ברית שלשתי{{ש}} אות בריתות שלש עשרה{{ש}} אות זה החדש{{ש}} אותותיך ראינו{{ש}} אותך אדרוש ואליך אתודע{{ש}} אותך אדרוש ולשמך איחל{{ש}} אותך כל היום קיוינו{{ש}} אז בבוא יום פקודת גיא המחזה{{ש}} אז בבית שביינו{{ש}} אז בהיות כלה{{ש}} אז בהלוך ירמיהו{{ש}} אז בהר מור{{ש}} אז בחטאינו{{ש}} אז ביום כיפור סליחה הורית{{ש}} אז במלאת ספק{{ש}} אז בעזבי מקרא דת{{ש}} אז בקום הצר{{ש}} אז בקשוב עניו{{ש}} אז טרם נמתחו{{ש}} אז ירנן{{ש}} אז כארשת בתולה{{ש}} אז כגולגל שעבוד הורים{{ש}} אז כל בריות{{ש}} אז כעיני עבדים{{ש}} ==א-2146== '''[[אז לפנות ערב|אז לפנות ערב דפקנו הומים על שערי מלך]]'''. – סליחה לנעילה – סי' א"ב (עד אות עי"ן והשאר בלי סי'). *[[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#א סב|אסב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=727 362] היידנהיים, פיזרו, [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#סליחות-פלאס|סליחות-פלאס]] [https://books.google.co.il/books?id=3F49AAAAcAAJ&hl=iw&pg=PP1#v=onepage&q&f=false 135].{{ש}} אז מאז זמות בכל פועל{{ש}} ==א-2152== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית אבות ובנים השית|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]]'''. – חלק ט"ו (2) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33].{{ש}} ==א-2153== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית דת וכס השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]]'''. – חלק ט"ו, (1) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * נמצא ג"כ בפני עצמו ב[[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#סליחות-פלאס|סליחות-פלאס]] [https://books.google.co.il/books?id=3F49AAAAcAAJ&hl=iw&pg=PP1#v=onepage&q&f=false 133]: [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337874 56] [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33]. הערה: ווינשע, די ליידען דעס מעססיאס, לייפציג 1870 עמ' 106. ==א-2154== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית נוה וינון השית|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]]'''. – חלק ט"ז (1) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33]. ==א-2155== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית שבעה אלה השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]]'''. – חלק ט"ז (2) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33]. אז מרחם אמי{{ש}} אז קשתי וחרבי{{ש}} אז שש מאות{{ש}} אז תפיל בנעימים חבלך{{ש}} אזהרות אבן גבירול{{ש}} אזהרות לרס"ג{{ש}} אזהרת ראשית{{ש}} אזון שלש עשרה מדות{{ש}} אזון תחן והסכת עתירה{{ש}} אזור נקמות{{ש}} אזורי אימה{{ש}} אזי בבגדי אמרי דר מעוני{{ש}} אזכור מעללי יה{{ש}} אזכור מקדם פלאי אל{{ש}} אזכיר גבורות אלוה{{ש}} אזכיר סלה זכרון מעשים{{ש}} אזכיר צדקתך{{ש}} אזכיר רהב ובבל{{ש}} אזכירה סדר עבודה{{ש}} אזכר סלה לשם פה לאדם{{ש}} אזכרה אלהים ואהמיה{{ש}} אזכרה אלהים נגינתי בלילה{{ש}} אזכרה יום מותי{{ש}} אזכרה מצוק{{ש}} אזכרה מקדם פלאך (זולת){{ש}} אזכרה נגינותי{{ש}} אזכרה רחמיך{{ש}} אזכרה שנות עולמים{{ש}} ==א-2304== '''[[אזכרך דודי|אזכרך דודי מארץ ירדן וחרמונים]]'''. זולת —סי' א"ב, משלם [בן קלונימוס]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=48 *] (זולת בין ראש חדש אייר לשבועות); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=238 118], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337928 110] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=285 277].{{ש}} אזלת יוכבד{{ש}} אזמר בשבחין{{ש}} אזנו יצורי אלי{{ש}} אזנך הטה{{ש}} אזעק אל אלהים קולי{{ש}} אזרח ממזרח העירות{{ש}} אזרחי העיר ממזרח{{ש}} אזרחי מעבר הנהר{{ש}} אזרת עוז מלפנים{{ש}} אחד גדל כח{{ש}} אחד יחיד ומיוחד אל{{ש}} אחד מי יודע{{ש}} אחור וקדם צרת{{ש}} אחות אשר לך כספת{{ש}} אחות קטנה{{ש}} אחזו אלים פני כסא{{ש}} אחזיק נא לי{{ש}} אחי מאין אתם{{ש}} אחי שאו משאת{{ש}} אחלה את פני ה'{{ש}} אחלי יכונו דרכי{{ש}} אחרה עת מועד{{ש}} אחרי נמכר (זולת){{ש}} אחריש ואתאפק{{ש}} אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים{{ש}} אחת שאלתי פליאה חזות{{ש}} אטיף ארש מילולי{{ש}} אטתי מטתי{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בא במסורת{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בערה בי{{ש}} אי זה מקום בינה{{ש}} אי כה אומר{{ש}} אי פתרוס בעברך{{ש}} איה חסדיך הראשונים{{ש}} איה כל נפלאותיך{{ש}} איה קנאתך וגבורותיך{{ש}} איום ונורא צום העשור{{ש}} איומה בהר המור{{ש}} איומה בחר{{ש}} איומה נחבסת ומופרכת{{ש}} איומתי יונה יעלת חן{{ש}} ==א-2717== '''[[איומתי שמחי ועלזי|איומתי שמחי ועלזי כי בא עת הדרך]]'''. — מאורה לשבת ב אחר הפסח — סי' שמואל כהן * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 232, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 106, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=34 48], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=210 104], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338112 294].{{ש}} איומתי תעורר הישנים{{ש}} איומתך סודרת קילוסך במקהלות{{ש}} איחד צורי ברוב הודאות{{ש}} איחד שם שוכן תרשישים{{ש}} איילת חן{{ש}} איין ציקליין{{ש}} איך אוכל לבוא עדיך{{ש}} איך אפתח פי{{ש}} איך אשא ראש{{ש}} איך זרים אכזרים{{ש}} איך ידידות נפש{{ש}} איך יעמוד לבבי{{ש}} איך לזמר הגיון{{ש}} ==א-2817== '''[[איך מכל אומות|איך מכל אומות הושפלתי עד תהומות]]'''. סליחה. —סי' אמתי חזק [בן שפטיה]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד"ל|אגרות שד"ל]] 898 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019787750205171/NLI?volumeItem=3 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מבחר השירה|מבחר השירה]] [https://archive.org/details/mivarhashirahhai02brod/page/n65/mode/2up 47], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338074 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=29119#p=50&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= 46], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|ס. פ.]] 11, 186 [https://books.google.ht/books?id=TogPeJgrOIwC&printsec=frontcover&hl=fr#v=onepage&q&f=false *].{{ש}} איך מפי בן ובת{{ש}} איך משכני עליון{{ש}} איך נאנחה במשבר{{ש}} איך נוי שודד{{ש}} איך נפלה ממנו עטרה{{ש}} איך נפתח פה{{ש}} איך תנחמוני הבל{{ש}} איכה אהובים נאמנים{{ש}} איכה אופל גאון עוזנו{{ש}} איכה אלי קוננו מאליו{{ש}} איכה אצת באפך{{ש}} איכה אשפתו פתוח כקבר{{ש}} איכה את אשר כבר עשוהו{{ש}} איכה ישבה בדד עגונה{{ש}} איכה ישבה חבצלת השרון{{ש}} איכה צאן ההרגה{{ש}} איכה תפארתי מראשותי השליכו{{ש}} איככה אפצה פה{{ש}} איל אחר נאחז{{ש}} אילותנו לעזרתנו חושה{{ש}} אילילה אלכה שולל{{ש}} אילת אהבים מתנת סיני{{ש}} אילת השחר אורה בהצחר{{ש}} אימת נוראותיך{{ש}} ==א-3005== '''[[אין זולתך|אין זולתך ואפס דוגמתך]]'''. – זולת לשבועות – סי' יצחק בר מאיר חזק ואמץ בתורה ובמעשים טובים. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337967 149]. ==א-3006== '''אין זולתך לגאול גואל חזק'''. – זולת – מזכיר חרבן ירושלם ע"י מסעי הצלב בשנת 1099 – [קלונימוס בר יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337983 165].{{ש}} ==א-3022== '''[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת בשר מדתך איה קנאתך ועצת עמדתך]]'''. – סליחה – סי' א"ב (כפול) – [שלמה הבבלי]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=246 122]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=404 200]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"א 118 ח"ג 304 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ה 167 הדרת, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מטיב שפה|מטיב שפה]] 15 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-בער|סליחות-בער (מ"א)]] [https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/5/55/The_Seli%E1%B8%A5ot_for_the_Entire_Year.pdf#page=36 11] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות 1548|סליחות-1548]]-[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=22&hilite= 9], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=217 157] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=89 ח"ב 43]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338052 234].{{ש}} ==א-3027== '''[[אין כמוך באלמים|אין כמוך באלמים דומם ושותק למעגימים]]'''. — זולת לשבת א' אחר פסח — סי' א"ב, יצחק ברבי שלום חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 223, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 102, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=206 102], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח"א [https://benyehuda.org/collections/6832 217], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338276 458].{{ש}} אין לי בטחון כי אם עליך{{ש}} אין לנו לא אורים ותומים{{ש}} אין לנו לא אשם ולא אשים{{ש}} אין לנו עוד אלהים זולתך{{ש}} אין מושיע וגואל{{ש}} אין מי יקרא בצדק{{ש}} אין פה להשיב{{ש}} אין צור חלף{{ש}} איש אשר הוקרן{{ש}} איש חסיד{{ש}} איש יולד לתת עליון{{ש}} איש מלאכי חפצתי בו{{ש}} איש עניו חילה פניך{{ש}} איתן האזרחי השכיל{{ש}} איתן למד דעת{{ש}} איתן למד דעת בטרם ידעוך כל{{ש}} אך בך לדל מעוז{{ש}} אך בך לדל עזרה{{ש}} אך בך מקוה ישראל{{ש}} אך במתח דין{{ש}} אך זה היום{{ש}} אך זה היום קיויתי{{ש}} אכון לחלות פניך{{ש}} אכלו משמנים{{ש}} אכן אתה אל{{ש}} אכפרה פני מלך רב{{ש}} אכרע אקוד לפני מלכי{{ש}} אכתיר זר תהילה{{ש}} אל אדון{{ש}} אל אדון אמיתו צינה וכידון{{ש}} אל אדון על כל המעשים (חתונה){{ש}} אל אדון על כל המעשים אמר ויהי{{ש}} אל אדון על כל פעלים{{ש}} אל אל אשא דעי{{ש}} אל אל בני אלים{{ש}} אל אל וטובו{{ש}} ==א-3377== '''[[אל אל חי ארנן|אל אל חי ארנן בלב ובשר אתחנן]]'''. — יוצר שבת אחר פסח. — סי' א"ב, שמעון ברבי יצחק [בר אבון]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=121 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 235, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 107, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337932 114].{{ש}} אל אל שדי אתחנן{{ש}} אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני{{ש}} אל אלהים אעתר{{ש}} אל אלהים אצעקה במילולי{{ש}} אל אלהים בך יצדקו צדוק{{ש}} אל אלהים ה' דבר{{ש}} אל אלהים ה' דבר (יוצר){{ש}} אל אלהים ה' כמקראו{{ש}} אל אלהינו נשוב בצר לנו{{ש}} אל אלוה דלפה עיני{{ש}} אל אליהו{{ש}} אל אמונה עזרה הבה{{ש}} אל ארך אפים אתה{{ש}} אל באפך פן תמעיט{{ש}} אל ברוב עצות תכן את רוח{{ש}} אל דביר קדשך ידינו נשואות{{ש}} אל דמי לך רב וגואל{{ש}} אל הר המור{{ש}} אל חי יפרֹש{{ש}} אל חי יפתח השמים{{ש}} אל טוב וסלח אדמתנו הצלח{{ש}} אל יבנה הר גליל{{ש}} אל ים גלותנו{{ש}} אל ימעט לפניך את כל התלאה{{ש}} אל ישעך צמאתי{{ש}} אל ישראל נקראת לפנים{{ש}} אל למושעות{{ש}} אל מאד נעלה{{ש}} אל מחוללי{{ש}} אל מלא רחמים של כ' סיון{{ש}} אל מלך יושב על כיסא רחמים{{ש}} אל מסתתר{{ש}} אל מתנשא לכל לראש{{ש}} אל נא אוצרך הטוב{{ש}} אל נא יום זה{{ש}} אל נא למען אב אומץ{{ש}} אל נא לעולם תוערץ{{ש}} אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה{{ש}} אל נא תיסר באי עדיך{{ש}} אל נא תעינו כשה אובד{{ש}} אל נגלה במדות שלש עשרה{{ש}} אל נורא עלילה{{ש}} אל נכספתי לראותך{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבת{{ש}} אל נקמות הופיע (סליחות){{ש}} אל נשא ארנן בהתעלסה{{ש}} אל עבדיך המצא קונם{{ש}} אל עושה נפלאות{{ש}} אל פתחך ירון שה אובד{{ש}} אל רחום שמך{{ש}} אל רם בכל נודעת{{ש}} אל תבישנו{{ש}} אל תעש עמנו כלה{{ש}} אל תפר בריתך איתנו{{ש}} אלה אזכרה (פיוט){{ש}} אלה בשלישמו{{ש}} אלה בשן סלע מצודתם{{ש}} אלהא רבא{{ש}} אלהי אברהם מאויבי עז{{ש}} אלהי אל תדינני כמעלי{{ש}} אלהי אקראך במחשב{{ש}} אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות){{ש}} אלהי בך איחבק{{ש}} אלהי בשר עמך מפחדך סמר{{ש}} אלהי העברים נקרא{{ש}} אלהי הרוחות הושיעה נא{{ש}} ==א-4447== '''[[אלהי ימי שנותי כלו|אלהי ימי שנותי כלו בארך גלותי]]'''. — אהבה לשבת א' אחר פסח — סי' יוסף שבתי בן יצחק חזק [החרוזים שבהם ר"ת שבתי חסרים בדפוסים ונמצאו ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין]] י"ב [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2574428 56]]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=656 255], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 221, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 101, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=205 101], תרגום אשכנזי מ' פאפפענהיים אש דת ח"ג צד 41, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=102&hilite= 98], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671].{{ש}} אלהי ישועתנו שעה שועתנו{{ש}} אלהי ישענו נוראות מאוים{{ש}} אלהי מעשיו מה נפלאים{{ש}} אלהי עושי יוצרי ונוצרי{{ש}} אלהי עז תהלתי{{ש}} אלהי קדם הדר במעונה{{ש}} אלהי קדם מעונה{{ש}} ==א-4563== '''[[אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]]'''.–קדושה לשבת חתונה–[אליעזר]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4564== '''[[אלהיכם אדירכם]]'''. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#נחלת שד"ל-ג|נחלת שד"ל ג]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&st=&pgnum=29 26].{{ש}} ==א-4565== '''[[אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]]'''. – [אור שרגא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338416 598].{{ש}} ==א-4566== '''[[אלהיכם אל אדיר ויחיד]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4567== '''[[אלהיכם אל כל מקום גדולתו]]'''. –קדושה למוסף– [אפרים מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].{{ש}} ==א-4568== '''[[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4569== '''[[אלהיכם אלהים חיים]]''' –קדושה לשבת חתונה– [אליעזר] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4570== '''[[אלהיכם אני ואתם עמי]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4571== '''[[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=641 321], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=436 216], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4572== '''[[אלהיכם אני פצתה צרור המור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4573== '''[[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]]'''. סי' אביגדור קרא. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|בן חנניה]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2545933 ד 238].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#יזכור פראג|יזכור פראג]][https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 עמוד 23].{{ש}} ==א-4574== '''[[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]'''. –קדושה למוסף– [ברוך בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338125 307].{{ש}} ==א-4575== '''[[אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]]'''. –קדושה לשבת ראש חדש– [מיוחס לרס"ג, אולם הוא סעדיה מאוחר].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337995 177].{{ש}} ==א-4576== '''[[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]]'''. –קדושה למוסף של שבת וברית מילה– [זבדיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337986 168].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#זבדיה|זבדיה]] 48 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-איטליה|פליישר-איטליה]] 162. ==א-4577== '''[[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]]'''. –קדושה לשבת נחמו– סי יהודה בר שמואל חזק [החסיד]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=386 192], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=626 *], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=274 244], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=82 78], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338289 471], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4578== '''[[אלהיכם יוסיף ידו שנית]]'''. –קדושה למוסף שבת חתונה– [יוסף בן נתן חזן מטרנא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338090 272].{{ש}} ==א-4579== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה]]'''. –קדושה למוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}} ==א-4580== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]]'''. – [יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=63 721].{{ש}} ==א-4581== '''[[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]]'''. –יוצר לשבת ראש חודש. סי' יהודה חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=35 17], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=83 79], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4582== '''[[אלהיכם יחזיר שכינתו]]'''. –[יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4583== '''[[אלהיכם יחיד בעולמו]]'''. –[יוסף]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338387 569].{{ש}} ==א-4584== '''[[אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]]'''. –קדושה לשבת חתונה– [יקר הלוי בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 488].{{ש}} ==א-4585== '''[[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבל פזוריכם]]'''. – לשבת שובה– סי' יהודה [בר שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:].{{ש}} ==א-4586== '''[[אלהיכם יצחצח קדושתו]]'''. –[יצחק]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338371 553].{{ש}} (*)מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג 182b|המבורג 182b]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 4].{{ש}} אלהיכם ישיב בשלם סוכו{{ש}} אלהיכם ישכיל עבדו{{ש}} אלהיכם ישלח משיחו{{ש}} =='''[[אלהיכם רמה ידו]]'''== (*)–קדושה למוסף שבת (שניה) של חנוכה. סי' ראובן חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#מוסקבה (גנזבורג) 201|מוסקבה 201]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&SearchTxt=guenzburg%20201 47ב].{{ש}} אלהיכם שופט צדק{{ש}} אלהיכם שיכנו שם{{ש}} ==א-4605== '''[[אלהיכם תפארתו ממעל]]'''. –קדושה של מוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319]. אלהים אין בלתך{{ש}} אלהים אל דמי אל נקשר בשמי{{ש}} אלהים אל דמי לדמי{{ש}} אלהים אל דמי לך (זולת){{ש}} אלהים אל מי אמשילך{{ש}} אלהים אל ראשון ואחרון{{ש}} אלהים אלי אתה{{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך (זולת){{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי{{ש}} אלהים אמת אלהים חיים{{ש}} אלהים אתה ידעת{{ש}} אלהים באוזנינו שמענו{{ש}} אלהים בהנחילך{{ש}} אלהים בישראל גדול יחודך{{ש}} אלהים בישראל גדול נודעת{{ש}} ==א-4686== '''[[אלהים ביתה מושיב יחידים]]'''.{{ש}} אלהים בצעדך הכות פתרוס{{ש}} אלהים דבר בקול ערב{{ש}} אלהים ה' חילי{{ש}} אלהים יסעדנו{{ש}} אלהים יראה לו שה פזורה{{ש}} אלהים לא אדע זולתך{{ש}} אלהינו אל שדי{{ש}} אלהינו אלהים אמת{{ש}} אלהינו שבשמים{{ש}} אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין{{ש}} אלהינו שבשמים חננו{{ש}} אלוה מני עד{{ש}} אלוהי אבי{{ש}} אלוהים צוית לידידך בחירך{{ש}} אלי אלי למה{{ש}} אלי אלי למה עזבתנו{{ש}} אלי אלי למה עזבתני ותמסרני{{ש}} אלי חיש גואלי{{ש}} אלי עדתי והילילי{{ש}} אלי ציון{{ש}} אלי שובה איומתי{{ש}} אליהו הנביא{{ש}} אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק{{ש}} אליו מי הקשה{{ש}} אליך אקרא יה{{ש}} אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה{{ש}} אליך ה' נשאנו עינינו{{ש}} אליך ה' נשאתי עיני{{ש}} אליך ה' שועתי{{ש}} אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי{{ש}} אליך האל עיני כל יציר תלויות{{ש}} אליך ועדיך באנו נערים וזקנים{{ש}} אליך לב ונפש נשפוך כמים{{ש}} אליך נפשי אשא{{ש}} אליך נקרא איום ונורא{{ש}} אליך נשואות עינינו{{ש}} אליך פנינו בושנו להרים{{ש}} אליך צורי כפים שטחתי{{ש}} אליך תשוקתי{{ש}} אליכם עדה נאמנה{{ש}} אליכם עדה קדושה{{ש}} אלים ברוצם באופניהם{{ש}} אלכה ואשובה{{ש}} אלמעכטיגער גאט{{ש}} אם אמרי אשכחה מרי שיחי{{ש}} אם אפס{{ש}} אם אשמנו כתולע האדים{{ש}} אם חכם לבך בני{{ש}} אם יוספים אנחנו{{ש}} אם ישבת לכסא{{ש}} אם יתקע שופר בעיר{{ש}} אם לא תדעי נפשי אחריתך{{ש}} אם ננעלו{{ש}} אם עוונינו ענו בנו{{ש}} אם עוונינו רבו להגדיל{{ש}} אם פגע בך האי מנוול{{ש}} אם תאהב דרך{{ש}} אם תאכלנה נשים פרים{{ש}} אם תחפצה{{ש}} אם תעינו לא תתענו{{ש}} אם תעירו תלונותיכם{{ש}} אמהות עת נכבשה{{ש}} אמון יום זה{{ש}} אמון פתחי תשובה{{ש}} אמונה יצרה{{ש}} אמוני ארץ אמונתך שוחחים{{ש}} אמוני חוגגי תקופת השנה{{ש}} אמוני לבב{{ש}} אמוני נכונים{{ש}} אמוני שלומי ישראל{{ש}} אמוניך מתחננים{{ש}} אמוניך שעה{{ש}} אמונים אשר נאספו{{ש}} אמונים בני מאמינים{{ש}} אמונים יחוסים{{ש}} אמונים כגהו מתוך בהו{{ש}} אמונים ערכו שבח{{ש}} אמונים שררו{{ש}} אמונת אומן לעם זו זכרת{{ש}} אמונת אומן עצות מרחוק{{ש}} אמונת מלכים{{ש}} אמונת עתים{{ש}} אמונתך אמיתי רבה{{ש}} אמיץ כח{{ש}} אמנם אלהי עולם{{ש}} אמנם אנחנו חטאנו{{ש}} אמנם אשמינו{{ש}} אמנם הרענו מעשינו{{ש}} אמנם כן יצר סוכן בנו{{ש}} אמנם עוונינו למאד גברו{{ש}} אמנת מאז ארשת ניב שפתים{{ש}} אמצני אלהי{{ש}} אמצת עשור{{ש}} אמר ה' ליעקב{{ש}} אמר רבי עקיבא{{ש}} אמרו לאלהים עם אחריו נוהים{{ש}} אמרו לנמהרי לב{{ש}} [[אמרות ה' אמרות טהורות]] אמרות אל אמרות טהורות{{ש}} אמרות האל טהורות{{ש}} אמרנו נגזרנו לנו{{ש}} אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי{{ש}} אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני{{ש}} אמרת ה' צרופה אמרת רנן אערוכה{{ש}} אמרתי לפושעים אכלה פשעים{{ש}} אמרתי שעו מני{{ש}} אמרתך צרופה ועדותיך צדק{{ש}} אמת אתה הוא ראשון (סליחה){{ש}} אמת אתה חתננו{{ש}} [[אמת יהגה חכי]] אמת משל היה{{ש}} אמת שבת לאות בנים אהובים{{ש}} אנא אדון הסליחות והרחמים{{ש}} אנא אדון הרחמים{{ש}} אנא אזון חין תאבי ישעך{{ש}} אנא אזון שועת מיחלים{{ש}} אנא אחוז כס{{ש}} אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים{{ש}} אנא אל אחד ושמו אחד{{ש}} אנא אל אחרון וראשון{{ש}} אנא אל נאור{{ש}} אנא אלהי אברהם{{ש}} אנא אלהי הנאדר{{ש}} אנא אלהי תהלתי{{ש}} אנא אמונים תעלה{{ש}} אנא אמץ עם נצורי כאישון{{ש}} אנא אנקת אסירי הבן{{ש}} אנא בכח{{ש}} אנא בקראנו{{ש}} אנא דודי דגול מרבבה{{ש}} אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא{{ש}} אנא ה' נוקם ובעל חמה{{ש}} אנא ה' רחמיך יראו{{ש}} אנא האל הנקדש{{ש}} אנא הבורא עולמו בימים ששה{{ש}} אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה{{ש}} אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך{{ש}} אנא הואל סלוח לעבדיך{{ש}} אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה{{ש}} אנא הושע מאור עיני{{ש}} אנא המיחד לכבודו{{ש}} אנא המקדים לעולם דברים שבעה{{ש}} אנא השם הנכבד והנורא{{ש}} אנא זכור לאברהם{{ש}} אנא חטא העם הזה{{ש}} אנא חיש ישעי וחופשי{{ש}} אנא חיש נא ישעי{{ש}} אנא יוצרי דרשני{{ש}} אנא יוצרי וקדושי{{ש}} אנא יחיד נצור כבבת{{ש}} אנא יסד יסודות מקדשי{{ש}} אנא יערב לך שועי{{ש}} אנא ישר מערכי{{ש}} אנא ישר עם בא{{ש}} אנא כעב זדוני תמחהו{{ש}} אנא מלכי וקדושי{{ש}} אנא עוררה אהבתך הישנה{{ש}} אנא צור הנראה בלבת{{ש}} אנא צור מושיעי{{ש}} אנא רחום אל תפן לרשענו{{ש}} אנא תומכי בדי ערבה{{ש}} אנא תרב עליצותך{{ש}} אנה אלך ואזיל דמעות כמים{{ש}} אנוסה לעזרה פצתי עדיך{{ש}} אנוקים ודוויים במכאובות{{ש}} [[אנוש איך יתכפר]] אנוש במה יצדק{{ש}} אנוש עד דכא תשב{{ש}} אנחנו אשמנו{{ש}} אנחנו בני החבורה{{ש}} אנחנו החומר ואתה יוצרנו{{ש}} אנחתי מאד רבה{{ש}} אני אמרתי אל מוציאו{{ש}} אני אני המדבר{{ש}} אני אספר באמרי שפר{{ש}} אני אשאל{{ש}} אני אשווע בבקר{{ש}} אני ברב חסדך אבוא ביתך{{ש}} אני גולה וסורה{{ש}} אני הגבר אקונן{{ש}} אני הוא השואל{{ש}} אני היום{{ש}} אני חומה ושדי כמגדלות{{ש}} אני יום אירא אליך אקרא{{ש}} אני מפקיד יחידתי{{ש}} אני עבדך בן אמתך{{ש}} אני צעיר{{ש}} אני קול יללה ארים{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי{{ש}} אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם{{ש}} אנכי אחת דיבר בקדשו{{ש}} [[אנכי אנכי אנחם]] אנכי אשאל מעם{{ש}} אנכי גדול בנודעים{{ש}} אנכי שמי אדני{{ש}} אנסיכה מלכי{{ש}} אנעים חדושי שירים{{ש}} אנקת מסלדיך{{ש}} אנשי אמונה אבדו{{ש}} אנשי אמונה אבדו ואין איש{{ש}} אנשי אמונה נעלמו מדורות{{ש}} אנשי אמונה עברו{{ש}} אנשי חסד הנושאים קולם{{ש}} אנשי משמר{{ש}} אסדר לסעודתא{{ש}} אסופים אסופי אשפתות{{ש}} אסירים אשר בכושר שעשעת{{ש}} אסירים בשיר יצאו{{ש}} ==א-6951== '''אספדה ואילילה ואספוק כף בנפש מרה'''. – על הרדיפות באשכנז בשנת 1298 – סי' א"ב, העלוב תמר, תמר חזק ואמץ [בר מנחם]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות וסליחות|קינות וסליחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43925&st=&pgnum=75 סי' 3] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338312 494]. אסתכל בעמך{{ש}} אעירה שחר על דברתך{{ש}} אעניד לך תפארה והלל{{ש}} אערוך מדברי דתי{{ש}} אערוך מהלל ניבי{{ש}} אערוך שועי{{ש}} אערך צפצופי{{ש}} אעשה למען שמי{{ש}} אף אורח משפטיך{{ש}} אף ברי אותת{{ש}} אפאר לאלהי מערכה{{ש}} אפאר למלכי בקודש{{ש}} אפודי שש{{ש}} אפוני אימיו{{ש}} אפילו כל נימי{{ש}} אפיק רנן ושירים{{ש}} אפננת ערוגים{{ש}} אפס הוד כבודה{{ש}} אפס זבח ועולה{{ש}} אפס מזיח{{ש}} אפס מרצה{{ש}} אפסו אישים ובטלו קרבנות{{ש}} אפפו עלי רעות{{ש}} אפפונו חבלי מות{{ש}} אפפונו מים{{ש}} אפפונו מצוקות{{ש}} אפתח נא שפתי{{ש}} אפתחה במשל פי{{ש}} אצבעותי שפלו{{ש}} אצולה לפנים{{ש}} אצולה מכבודו אל בראך{{ש}} אצולים מגיא כסלוחים{{ש}} אצולת אומן בצירוף זקוקה{{ש}} אצור לספור חוק תעודה{{ש}} אצילי עם עולי גולה{{ש}} אצתי צום כפור{{ש}} אקדמות{{ש}} אקחה בראשון פרי עץ הדר{{ש}} אקף יא צ'בי אלבר{{ש}} אקרא בבכיה רבה{{ש}} אקרא בשמך{{ש}} אקרא לאלהים עליון{{ש}} אראה לפני אלהים ברנני{{ש}} אראלי מעלה{{ש}} אראלי מרומים{{ש}} אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים{{ש}} ==א-7456== '''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א"ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר"צ|אר"צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 100, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|צ.ד.מ.ג.]] נז 448 [https://opendata.uni-halle.de/explore?bitstream_id=91892760-c9fe-4ee1-87fb-640db129f925&handle=1981185920/112959&provider=iiif-image *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב"ע-איגר|ראב"ע איגר]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&st=&pgnum=117 217] [מיחסו בטעות להראב"ע], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|שע"ה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39556&st=&pgnum=179 148], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671] [מיחסו ליוסף סתם, ולא עמד על הסי' הנכון].{{ש}} אראלים ומלאכים{{ש}} ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות){{ש}} ארבעה עמדו{{ש}} ==א-7488== '''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].{{ש}} ארוממך אל חי{{ש}} ארוממך אלהים המרומם{{ש}} ארוממך חזקי וחלקי{{ש}} ארוממך לכבוד שמך{{ש}} ארור המן{{ש}} ארזי הלבנון{{ש}} ארחמך ה' חזקי{{ש}} ארחמך מרחמי{{ש}} ארחץ בנקיון כפות{{ש}} אריאל בהיותו על מכונו{{ש}} אריד בשיחי בשיחי לגוחי{{ש}} אריה ביער דמיתי{{ש}} אריה מסבכו{{ש}} אריות הדיחו פזורה{{ש}} אריות הדיחו שה פזורה{{ש}} ארים על שפיים{{ש}} ארך אפים אתה{{ש}} ארכו הימים ודבר חזון{{ש}} ארכין{{ש}} ארכן וקצרן לא יחדל וימנע{{ש}} ==א-7657== '''[[ארנן חסדך לבוקר|ארנן חסדך לבוקר אמיץ כליות חוקר]]'''. — יוצר לשבת (ראשון) (*) שני אחר פסח (מ"פ) ולשבת הגדול (מנהג צרפת) — סי' א"ב, יוסף בר שמואל [ריט"ע]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=658 257], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 228, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 104, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].{{ש}} ארץ הקדושה{{ש}} ארץ התמוטטה והתפוררה{{ש}} ארץ ורום בהבראם{{ש}} ארץ מטה ורעשה{{ש}} אש תוקד בקרבי{{ש}} אשא כנפי שחר{{ש}} אשא לבי אל כפים{{ש}} אשא עיניי{{ש}} אשאג מנהמת לבי ואתאונן{{ש}} אשאל אלהי{{ש}} אשוחח נפלאותיך צור עולמים{{ש}} אשום אשמתי לך{{ש}} אשחר אל אל כל שנות עדני{{ש}} אשחר עדתי{{ש}} אשחר תשועתך{{ש}} אשיחה בדברי נפלאותיך{{ש}} אשיחה עם לבבי{{ש}} אשיר בהוד נועם{{ש}} [[אשיר במישרים]] אשיר בקול נועם{{ש}} אשיר לאל{{ש}} אשיר לדוד שירתו{{ש}} אשיר עז{{ש}} אשירה ואזמרה שמך גואלי{{ש}} אשירה כשירת משה{{ש}} אשישת שלוחתו{{ש}} אשכול איווי תאות כל נפש{{ש}} אשם בעלי אשמה{{ש}} אשמחה בדודי{{ש}} אשמינו ועונינו רבו ועצמו{{ש}} אשמנו באומר ובפועל{{ש}} אשמנו מכל עם{{ש}} אשמרה אליך עוזי{{ש}} אשנבי שחקים{{ש}} אשען במעש אזרח{{ש}} אשפוך שיחי לפניך צורי{{ש}} אשפוך תחינה{{ש}} אשר בגלל אבות{{ש}} אשר הניא{{ש}} אשר יחדיו{{ש}} אשר יצר אור וצר{{ש}} [[אשר לו ים ויבשת]] אשרו דרכיכם{{ש}} אשרי הגבר אשר תיסרנו יה{{ש}} אשרי העם יודעי תרועה לפתותו{{ש}} אשרי העם שלו ככה{{ש}} אשרי כל חוסי בך{{ש}} אשרי עין ראתה אהלנו{{ש}} אשרי עין ראתה ארון בבית קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה ארון הקדש{{ש}} ==א-8425== '''[[אשרי עין ראתה ארון התפארת|אשרי עין ראתה ארון התפארת ובני אהרן עומדים על מזבח הקטרת]]'''. — הוספה להעבודה "[[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2230|אזכיר גבורות]]" לר' יוסי בן יוסי — סי' יוסף הקטן [בן אביתור?] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קצנטינא|קצנטינא]] 83 [הדף נסמן עג בטעות]. אשרי עין ראתה ארץ צבי{{ש}} אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים{{ש}} אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת{{ש}} אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו{{ש}} אשרי עין ראתה קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה שושנת השרון{{ש}} אשריך אום קדוש{{ש}} אשריך הר העברים{{ש}} אשריך ישראל - אשלי מטע גן{{ש}} אשריך ישראל מי כמוך{{ש}} אשריכם ישראל{{ש}} אשרינו (בהילולא דבר יוחאי){{ש}} אשת חיל (זמר){{ש}} אשת נעורים האהובה{{ש}} אשתבח בתהלות{{ש}} אשתחוה אל היכל קדשך ביראה{{ש}} אשתטחה פני ארון{{ש}} את אויביך אל תשמיד{{ש}} את גומל מערבות{{ש}} את דבר קדשך זכור{{ש}} את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי{{ש}} את הברית ואת החסד{{ש}} את הוא אלהא דגלן{{ש}} את הקול קול יעקב נוהם{{ש}} את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו{{ש}} את חטאי אני מזכיר היום{{ש}} את חיל יום פקודה{{ש}} את יום השמיני בטוב יזמיני{{ש}} את יום פדותכם{{ש}} את כל התלאה{{ש}} את עמי טובות אבשר{{ש}} את פליאות שם מחולל{{ש}} את פני ה' יום תראו{{ש}} את פני מבין ויודע דין דל{{ש}} את פני מלך אתיצבה{{ש}} את צום השביעי{{ש}} את שיחי אשפוך{{ש}} אתאנו לחלות פניך{{ש}} אתאנו לך יוצר רוחות{{ש}} אתאנו על שמך (פיוט){{ש}} אתה אהבת עמך{{ש}} אתה אהובי{{ש}} אתה אל כביר{{ש}} אתה אל נורא אתה{{ש}} אתה אלהי מלכי מקדם{{ש}} אתה אלהי תהלתי{{ש}} אתה אלהים וזולתך אין עוד{{ש}} אתה בן אדם גס רוח{{ש}} אתה גאלת{{ש}} אתה האל עושה פלא{{ש}} אתה האל עושה פלאות{{ש}} אתה הארת{{ש}} אתה הוא ולא יתמו שנותיך{{ש}} אתה הנחלת{{ש}} אתה הרואה בעלבון נעלבים{{ש}} אתה חלקי וצור לבבי{{ש}} אתה כוננת עולם ברב חסד{{ש}} אתה כוננת עולם מראש{{ש}} אתה לבדך עטית{{ש}} אתה מבין{{ש}} אתה מלא רחמים{{ש}} אתה מקדם אלהינו אדוננו{{ש}} אתה תקותי ותוחלתי{{ש}} אתודה לך חטאתי במורא{{ש}} אתוודה על עבירות{{ש}} אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי{{ש}} אתיו אמונים גזעי שלשה{{ש}} אתיית עת דודים כגעה{{ש}} אתן תהלה לאל המהולל{{ש}} אתניה שבחיה{{ש}} אתקינו סעודתא{{ש}} =ב= באנו ליחד שם האל{{ש}} באפוד חושן נקבעת{{ש}} באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל{{ש}} בדעתו אביעה חידות{{ש}} בהיות ארון בבית קדשי הקדשים{{ש}} בהיות ארון הבית על כנו{{ש}} בהיכלך שמיר ושית{{ש}} בורא עד אנה{{ש}} בזכרי ימים ימימה{{ש}} בזכרי על משכבי{{ש}} בטרם שחקים וארקים נמתחו{{ש}} בי תמכה ימינך{{ש}} ביום הלבנת פשעי{{ש}} ביום כפרת עווני{{ש}} ביום עשור קראתיך{{ש}} ביום שבת קדש{{ש}} [[בימים ההם ובעת ההיא]] בין כסה לעשור{{ש}} בלולי אש ומימות{{ש}} בליל זה בראש השנה{{ש}} בליל זה יבכיון{{ש}} ==ב-726== '''[[בליל זה סר נגהי]]'''. – קינה לת"ב [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#שירת הרקח|שירת הרקח]] 159 {{ש}} בליל על משכבי{{ש}} במאי פומא נפתח{{ש}} במוצאי יום מנוחה{{ש}} במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה{{ש}} במוצאי מנוחה תהילות תצמיח{{ש}} במכת אהלה{{ש}} במקדש אל והיכליו{{ש}} במקהלות ברכו{{ש}} במרומי ערץ{{ש}} במרומי רום ישיבתך{{ש}} במתי מספר חילינו פניך{{ש}} בן אדם אלות אנח בשמעך{{ש}} בן אדם מה לך נרדם{{ש}} בן אדמה{{ש}} בני היכלא{{ש}} בני עליון בגבהי שחקים יאיצו{{ש}} בני ציון היקרים{{ש}} בנים שמעו לי ילדי איתני{{ש}} בנין המזבח אם נהרס{{ש}} בנשף קדמתי{{ש}} ==ב-1086== '''[[בסימנא טבא יאיא|בסימנא טבא יאיא ובמזלא מעליה ושעת רצון ברכה והצלחה]]'''. — כתובה לב' שבועות. * רנה וישועה [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018638400205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] 156: בעשור יום גילות{{ש}} בעת רצון תחנתי{{ש}} בצאתו מן הדביר שלם{{ש}} בקר אעיר אקראך{{ש}} בקר אערך לך ואצפה{{ש}} בקשה למוצאי שבת{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה{{ש}} בר יוחאי{{ש}} ברוך אל עליון{{ש}} ברוך אלהי עליון{{ש}} ברוך בא בשם ה'{{ש}} ברוך ה' יום יום{{ש}} ברוכים אתם קהל אמוני{{ש}} ברוכים העומדים והיושבים{{ש}} ברח דודי (פיוט){{ש}} ברית כרותה מלשכוח{{ש}} ברכי אצולה{{ש}} בשאר שמחות שירים תענו{{ש}} בשם אלהי אברהם אפתחה{{ש}} בת אהובת אל קמה בשחר{{ש}} בת ברורה{{ש}} בת עמי לא תחשה{{ש}} בת עמי תייליל{{ש}} בת ציון שמעתי{{ש}} בתולת בת יהודה{{ש}} =ג= גדול עווני{{ש}} גלה גלה{{ש}} גרוני נחר זועק חמס{{ש}} גרושים מבית תענוגיהם{{ש}} =ד= דביר בית שתיל זית{{ש}} דברי נביאים העתידות ידעו{{ש}} דודי ירד לגנו{{ש}} דודי נהפך{{ש}} דוי הסר{{ש}} דומה לארז גדול{{ש}} דוק וחוג רעשו{{ש}} דיינו{{ש}} דלתיך הלילה{{ש}} דממו שרפים{{ש}} דעני לעניי{{ש}} דרור יקרא{{ש}} דרכי שבעה רועים{{ש}} דרשנוך בכל לב{{ש}} =ה= הא כעיני עבדיא{{ש}} האדיר בשמי עליות{{ש}} האדרת והאמונה{{ש}} האומרים אחד{{ש}} האזינו אבירים בני אלים{{ש}} האחד בעולמו ואין שני לו{{ש}} האל העירה וראה{{ש}} הביטה וראה את אנחותינו{{ש}} ==ה-352== '''[[הורידו מאין הפוגות|הורידו מאין הפוגות דמעות כנחל עיני]]'''. – קינה – סי' הצעיר מאיר [בן ברוך מרוטנברג]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סאלוניקי]] (218:); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#האאס|האאס]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/8091074 85] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=176&hilite= 168] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338178 360].{{ש}} הורית דרך תשובה{{ש}} הושיענו למען שמך{{ש}} החרישו ממני ואדברה{{ש}} הטה אלהי אזנך{{ש}} היה עם פיפיות{{ש}} היום הרת עולם{{ש}} היום תאמצנו{{ש}} היכל ה{{ש}} הלא אמרית ליך{{ש}} הלוא עיניך לאמונה{{ש}} הללו אדיר אדירים{{ש}} הלנופלים תקומה{{ש}} המבדיל - יצוה ה' חסדו{{ש}} המבדיל בין קודש לחול{{ש}} המלך ה'{{ש}} הנרות הללו{{ש}} הקבצו ושמעו (קינה){{ש}} הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם{{ש}} הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו{{ש}} הרחמן הוא אשר חנן{{ש}} הרחמן לברית מילה{{ש}} השמיעיני{{ש}} התכבדו מכובדים{{ש}} התקבצו מלאכים{{ש}} =ו= ואיזו תהילה כפי גודלך{{ש}} ואמרתם זבח פסח{{ש}} ואמרתם כה לחי{{ש}} וארץ שפל רומי וגדל שברי{{ש}} וארץ שפל רומי ונקלה כבודי{{ש}} וארץ שפל רומי יום דימה{{ש}} ואת נוי חטאתי השמימה{{ש}} ואתאונן ואקונן{{ש}} ואתה אמרת היטיב איטיב עמך{{ש}} ואתה הוא ותיק{{ש}} ובכן היה לאין{{ש}} ובכן מי לא יראך{{ש}} והללויה אהלל לאלי{{ש}} והללויה אהלל למי שברא{{ש}} וזאת הברכה (פיוט){{ש}} וחיות ארבע אשר כס עומסות{{ש}} וחיות אשר הנה מרובעות כסא{{ש}} וחיות בוערות בכס רם לוויות{{ש}} וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש{{ש}} ==ו-197== '''[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]'''. — קרובה לפורים — [קליר]. הקרובה הזאת מתחלקת לששה פיוטים באופן כזה שהפיוט הראשון מבליע בתוכו חמשת הפיוטים האחרים, וזו סדרן: {{מודגש|א.}} ויאהב אומן — הפיוט הזה מתחלק לי"ח בתים, בית אחד לכל אחת מי"ח ברכות השמו"ע, וכל בית מתחיל בתיבה אחת מן הי"ח תיבות שב[[אסתר ב יז|אסתר ב', י"ז]], ואחר התיבה הזאת באים חמשה חרוזים המתחילים באות אחת מאותות הא"ב חמש פעמים, ומן החרוז הששי של כל בית ובית יוצא הסימן {{מודגש|{{צ|אלעזר בירבי קיליר חזק}}}} שיש בו י"ח אותיות כמספר הבתים.{{ש}} בין הבית הי"ב והי"ג באים הפיוטים האלה: {{מודגש|ב.}} אזרח בט חוץ בכסל גהוץ — סי א"ב. {{מודגש|ג.}} תמימים כרשו ארץ והקצינו שר בערץ — תשר"ק. {{מודגש|ד.}} אותו מבהלת חתות לו גחלת — סי' אלעזר בירבי קלירי. {{מודגש|ה.}} אספרה אל חק פלאות לחוק — סי' א"ב. ו. אמל ורבך חמשי כהנבך — סי' אלעזר בירבי קליר. * אוצר התפלות ח"ב 182. אסב 43: כל בו ח"ג 350 ובשאר דא"ש מלבד היידנהיים; היידנהיים 108 דרך החיים ח"ד 92 (בדפוס זה נשמטו חמשת הפיוטים ב'-ו'); מגלת אסתר — לבוב 9: (חסר סי' ו) לב שמח 382. סדר ימי הפורים 30 ע"י 674 שער השמים ח"ב 82. הערה: הפיוטים: אספרה אל חק(ה) ואמל ורבך (ו) נמצאו ג"כ בקרובה אחרת: אמתך וחסדך אל תרחק. עי' ג"כ ריפמאנן, ציון ח"א 164. צ 62. ויאתיו כל לעבדך{{ש}} ויבא ארז ראש קצינים{{ש}} ויבן אומן אומנות אבות{{ש}} וידוי אשמנו מורחב{{ש}} וידוי הגדול לרבנו נסים{{ש}} ויהי בחצי הלילה{{ש}} ויושע אומן אשכלות{{ש}} ==ו-239== '''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב"קדוש". משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א"ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98 [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&st=&pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].{{ש}} ויושע אל אמונה{{ש}} ויושע ה' אבן ישראל{{ש}} ויושע ה' אום למושעות{{ש}} ויושע שושני פרח{{ש}} [[ויכון עולם על מלאתו]] ויעל משה (פיוט){{ש}} וירד אביר יעקב{{ש}} וירד אלהים על הר סיני (מערבית){{ש}} וכל מאמינים{{ש}} וכשחטאו ישראל במדבר{{ש}} ומלאכים נהלכים{{ש}} ונתנה תוקף}{{ש}} ותיק וחסיד אתה{{ש}} =ז= זה אלי זה אלי ואנוהו{{ש}} זולתך אדונים{{ש}} זולתך אין אל{{ש}} זכור אב נמשך אחריך כמים{{ש}} זכור איכה{{ש}} זכור את אשר עשה (יוצר){{ש}} זכור את אשר עשה צר{{ש}} זכור ברית - אבדנו מארץ טובה{{ש}} זכור ברית - אות ברית{{ש}} זכור ברית - אליך ה' אקרא{{ש}} זכור ברית - אשמתנו כי רבה{{ש}} זכור ברית - בקר ערכתי{{ש}} זכור ברית - שש אנכי{{ש}} זכור ברית אב המוני{{ש}} זכור ברית אבותינו{{ש}} זכור ברית אזרחי{{ש}} זכור ה' - אקונן בכל שנה{{ש}} זכור ה' ליהודה ואפרים{{ש}} זכור ה' מה היה לנו{{ש}} =ח= חג אסיף תקופת השנה (מערבית){{ש}} חד גדיא{{ש}} חדו חדו רבנן{{ש}} חדש ששוני{{ש}} חודש ישועה חדש לי{{ש}} חון תחון{{ש}} חוסה על ישראל עמך{{ש}} חוצב רהב תנין{{ש}} חוקר הכל וסוקר{{ש}} חי אלי{{ש}} חי ה'{{ש}} חי ונעלם{{ש}} חי חי יודו חי{{ש}} חיים ארוכים תכתבנו{{ש}} חלק ד' עמו{{ש}} חמול על מעשיך{{ש}} חסל סידור פסח{{ש}} חשתי ולא התמהמהתי בתנומות{{ש}} חתן בר מצוה עלה{{ש}} חתן נעים עלה{{ש}} חתן עמוד{{ש}} =ט= טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה{{ש}} =י= י-ה אכסוף{{ש}} יאמר נא ישראל{{ש}} יאתה שדי לך{{ש}} יבוא אדיר במהרה{{ש}} יבוא הגואל{{ש}} יביעו שפתי שירה{{ש}} יבכיון מר{{ש}} יגדל{{ש}} ידודון ידודון שנאני שלהבת{{ש}} ידועי שם בבור נשם{{ש}} ידי רשים{{ש}} ידיד נפש{{ש}} ידיד עליון{{ש}} ידידי אל ברכוהו{{ש}} ידידי אל עדת לאומו{{ש}} ידידי את אהוב לבי{{ש}} ידידי השכחת{{ש}} ידידי רועי מקימי{{ש}} ידידיך מאמש{{ש}} ידך פשוט ופתחה{{ש}} ידך תנחני{{ש}} ידכם שאו משאת{{ש}} יה איום זכור היום{{ש}} יה אל גדול ונאדר{{ש}} יה אלה מלכות{{ש}} יה אלי וגואלי{{ש}} יה אלי נכספה נפשי{{ש}} יה אשר גאה גאה{{ש}} יה את סוכת דוד תקים{{ש}} יה בנה יה בנה{{ש}} יה בשר שר צבאיך{{ש}} יה הצל{{ש}} יה השב לבצרון{{ש}} יה חדשך{{ש}} יה למתי צפנת{{ש}} יה מלך רם{{ש}} יה מלכי{{ש}} יה מסי כיבין{{ש}} יה נמצא ולא נרצה{{ש}} יה פתח נא שערי שמים{{ש}} יה צור עולמים{{ש}} יה ריבון{{ש}} יה שור אם נטושה{{ש}} יה שמך ארוממך{{ש}} יה שמע אביוניך{{ש}} יהודה וישראל דעו{{ש}} יהי נועם עתה{{ש}} יהי שלום{{ש}} יהירים קמו{{ש}} יהללך ניב שפתי{{ש}} יודו שמך אים ונורא{{ש}} יודוך כל המיחלים{{ש}} יודוך מלך{{ש}} יודוך רעיוני{{ש}} יום אדיר ומיוחד{{ש}} יום אכפי הכבדתי{{ש}} יום אמיץ זה לאוהבי אמרים{{ש}} יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר{{ש}} יום אשר הוחק לכפרתנו{{ש}} יום אתא לכפר פשעי ישנה{{ש}} יום הודו וכבודו{{ש}} יום השבת אין כמוהו{{ש}} יום זה יהי משקל כל חטאתי{{ש}} יום זה לישראל{{ש}} יום זה למול מלך ישפר{{ש}} יום זה מכובד{{ש}} יום זה שירו לאל{{ש}} יום יום אודה{{ש}} יום יעלה נקראה{{ש}} יום כמו נד{{ש}} יום כפורים זה{{ש}} יום ליבשה{{ש}} יום ליום אודה{{ש}} יום נלחמו בי יחד שכני{{ש}} יום קינה היום{{ש}} [[יום שאת ויתר]] יום שבת וכפורים{{ש}} יום שבת זכור{{ש}} יום שבת קדש הוא{{ש}} [[יום שבת קדש נתן צור ישעי]] יום שבת תשמח מאוד נפשי{{ש}} יום שבתון{{ש}} יום שמחה{{ש}} יום שמחה לישראל{{ש}} [[יום שקם שבט]] יומא טבא{{ש}} יומם עינינו תלויות{{ש}} [[יונה בחגוי סלע נחבאה]] יונה מה תהגי{{ש}} יונה נכאבה{{ש}} יונה נשאתה{{ש}} יוסף אשר מקדם{{ש}} יוצר בחכמה{{ש}} יוצר מידו{{ש}} יוקם דם עבדיך{{ש}} יושב בגבהי מרומים{{ש}} יושב בכסא הוד{{ש}} יושב בסתר עליון מגני וצנתי{{ש}} יושב בשמים שעה באי באש ובמים{{ש}} יושב קדם איום{{ש}} יושב תהלות ישראל{{ש}} יושבי קצוות יראו{{ש}} יחביאנו צל ידו{{ש}} יחדיו בשיר מעלות{{ש}} יחדיו לב נשלם{{ש}} יחו לשון חזות אישון{{ש}} יחיד ואין בלתו אחר{{ש}} ==י-2600== '''[[יחיד ערץ|יחיד ערץ יסד ארץ ברוב חכמה ותושיה]]'''. — אופן — סי' יעקב [ר"ת?]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הנובר|א הנובר]] 159, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 231, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 105, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=26 36], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=269 133]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=112 110] [מיחסו ליעקב סתם], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].{{ש}} יחיד רם לעולם{{ש}} יחידתי בצרתי{{ש}} יחלת עבדיך{{ש}} יכתירני אל חי{{ש}} ימהר יום{{ש}} ימותי קלו כצבאות{{ש}} ימים מקדם אזכרה{{ש}} יסד בסודו{{ש}} יספת ה' לגוי נכבדת{{ש}} יעזוב רשע נתיבו{{ש}} יעידון כל עבדיך{{ש}} יעירוני בשמך רעיוני{{ש}} יעירוני רעיוני{{ש}} יעלה יעלה{{ש}} יעלה תחנוננו{{ש}} יעלו לאלף ולרבבה{{ש}} יעלם שבני{{ש}} יערב חין ערכנו{{ש}} יערה עלינו רוח{{ש}} יערת דבש{{ש}} יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים{{ש}} יפה נוף אנופף{{ש}} יפרח חתן{{ש}} יפת עין לבבתיני{{ש}} יצו האל לדל שואל{{ש}} יצורים וצפון{{ש}} יציב פתגם{{ש}} יציץ צור מחרכו{{ש}} יצלצלו חובבים{{ש}} יצר האל את העולם{{ש}} יקבוץ מפוזר{{ש}} יקודי אש{{ש}} יקוש בעניו{{ש}} יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש{{ש}} יקרה מיקר{{ש}} יקרו רעיך רב מחולל{{ש}} יראים שלחוני{{ש}} יראנו כקדם נפלאות{{ש}} יראתי בפצותי שיח{{ש}} ירדתי לתחתיות{{ש}} ירומם צור דגל{{ש}} ירוצצו כברקים{{ש}} ירושלים את ה' הללי{{ש}} ירצה עם אביון{{ש}} ירצה צום עמך{{ש}} ישיר ישראל שיר נועם{{ש}} ישישו בו כל חוסיו{{ש}} ישמח חתני{{ש}} ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים{{ש}} ישמיענו סלחתי{{ש}} ישמעני אלהים בקראי לנגדו{{ש}} ישמרך כאישון בת{{ש}} ישן אל תרדם{{ש}} ישנה בחיק ילדות{{ש}} ישראל בחירי אל{{ש}} ישראל נושע בה' (בקשות){{ש}} ישראל נושע בה' (סליחות){{ש}} ישראל עבדיך{{ש}} ישראל עם קדוש{{ש}} ישראל עמך{{ש}} יתנו צדקות יה{{ש}} [[יתרומם זה אלי ואנוהו]] =כ= כאהל הנמתח בדרי מעלה{{ש}} כאור בקוע באשנבו{{ש}} כאחלמה קבועה בעטרת{{ש}} כבודו אהל כהיום{{ש}} כבודו אופד להנשא{{ש}} כבודו אור יזריח{{ש}} כבודו אות ברבואות{{ש}} כהושעת אב המון{{ש}} כהושעת אדם{{ש}} כהושעת אלים{{ש}} כהושעת ותעזור אנושי מזור{{ש}} כהושעת טמון גומא{{ש}} כהושעת יגיעי נשם{{ש}} כהושעת ידיד ברדתו להלום{{ש}} כהושעת ידידים (להו"ר){{ש}} כהושעת ידידים מכף מעבידים{{ש}} כהושעת יהודה ואפרים{{ש}} כהושעת יוצאי פתרוס{{ש}} כהושעת ילידי אהב{{ש}} כהושעת יקושי מלבן{{ש}} כהושעת יקיר{{ש}} כהושעת ירויי היאור{{ש}} כהושעת ישע לזכרון{{ש}} כהושעת ניני אב המון{{ש}} כהושעת צפיעי איש תמים{{ש}} כי אם שם אדיר ה' אדונינו{{ש}} כי אנו עמך{{ש}} כי אשמרה שבת{{ש}} כי בשם אדיר תצאון{{ש}} כי הנה כחומר{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים{{ש}} כי רכובו בערבות{{ש}} כירי רם{{ש}} ככלות ייני{{ש}} כל ברואי מעלה ומטה{{ש}} כל מקדש שביעי{{ש}} כל שנאני שחק באמר מאמירים{{ש}} כמה אלהי{{ש}} כמראה השמש באדר וזוהר{{ש}} כסא אורי וישעי{{ש}} כתובה לחג השבועות{{ש}} כתועים ואין לבקש{{ש}} כתר מלכות (אבן גבירול){{ש}} כתר מלכות (הבן איש חי){{ש}} כתר מלכות (כסא אליהו){{ש}} כתר מלכות (רדב"ז){{ש}} =ל= לא אמות לא אמות{{ש}} לא ארמון על משפטו{{ש}} לא בקשתי אל אבטח{{ש}} לא קם נביא{{ש}} לאל עורך דין{{ש}} לבית לוי ומשפחתו{{ש}} לבעל התפארת{{ש}} לדוד שיר ומזמור{{ש}} לו ישקלו רעי מהומתי{{ש}} לולי ד' שהיה לנו{{ש}} ליל שיכורים{{ש}} ליל שמורים אור ישראל{{ש}} ליל שמורים אור עולמו נגלה{{ש}} ליל שמורים אותו אל חצה{{ש}} לך אלי תשוקתי{{ש}} לך אלים אלפי אלפים{{ש}} לך ה' הצדקה (פיוט){{ש}} לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת{{ש}} לך ה' הצדקה תלבושת{{ש}} לך יאדיר כל יציר{{ש}} לכה דודי{{ש}} למה ה' תעמוד ברחוק{{ש}} למה הקץ{{ש}} למה יאמרו הגוים (פיוט){{ש}} למי אבכה{{ש}} למי אבכה וכף אכה{{ש}} ==ל-1086== '''[[למי אוי למי אבוי|למי אוי למי אבוי ומדנים למי שיח למי פצעים וקלונים]]'''. – קינה – [אפרים בר יעקב מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=367 183] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח"א 225 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות וסליחות|קינות וסליחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43925&st=&pgnum=71 סי' ב]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שבלים בודדות|שבלים בודדות]] 133 {{צבע גופן|1=אפור|2=(*) צ"ל [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43941&st=&pgnum=141 138]}} הערה: הקינה הזאת נוסדה על ההריגה שהיתה בעיר בלויי'ש (Blois) בכ' סיון שנת תתקל"א לרגלי עלילת דם (עי' דברי ימי ישראל ח"ד 237–238) [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=52 48] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290]. למען אב אץ לבוא{{ש}} למען אב בן שלש שנים הכירך{{ש}} למען אב הכירך{{ש}} למען אב הנוסה בעשרה{{ש}} למען אב השכים{{ש}} למען אב חדשת שמו לנקוב{{ש}} למען אב ידעך{{ש}} למען אב ידעך מכל אומות{{ש}} למען אב מאור כשד שיוע ונענה{{ש}} למען אב נבחן בעשר{{ש}} למען אב נם יוקח נא{{ש}} למען אב נפקד{{ש}} למען אב נצטוה{{ש}} למען אב עקד בן{{ש}} למען אברהם האהוב{{ש}} למען אדם אשר בכף נוצר{{ש}} למען אהבת קדומים{{ש}} למען אהל ארמנותיך{{ש}} למען אזרח זרח ממזרח חרסי{{ש}} למען אזרחי הנשלך{{ש}} למען איתן{{ש}} למען אמיץ בן שלוש{{ש}} למען אמיתך{{ש}} למען אסף להחיות{{ש}} למען תמים בדורותיו{{ש}} למען תמים עש תיבה{{ש}} למען תפר עלה תאנה{{ש}} למענך אדיר באדירים{{ש}} למענך אל אחד ואין שני{{ש}} למענך אל הושיעה{{ש}} למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} למענך אל עוטה אורות{{ש}} למענך אלהי{{ש}} למענך אלהי האלהים{{ש}} למענך אלהינו{{ש}} למענך ולא לנו{{ש}} למענך תקיף{{ש}} למקדימים בתפילה{{ש}} למתודה חטאתיו{{ש}} לנר ולבשמים{{ש}} לפדות עם דל{{ש}} לפניך אני כורע{{ש}} =מ= מארוד וארפד{{ש}} מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה{{ש}} מבית מלוני קמתי בצוקי{{ש}} מברך רחמנא{{ש}} מדי שנה קינה{{ש}} מה ידידות{{ש}} מה יפית{{ש}} מה לך יצרי{{ש}} מה לך שר תשאל{{ש}} מה לכם פה ומי לכם פה{{ש}} מה נאוו עלי{{ש}} מה נכבד היום{{ש}} מה נעים נאוה תהילה{{ש}} מה נפתח ונימא{{ש}} מה נשתנה{{ש}} מהולל אקרא ה'{{ש}} מהללך ורב גדלך{{ש}} מוחץ ורופא{{ש}} מולך מוני{{ש}} מושך חסד ליודעיו{{ש}} מושל בעליונים אתה ידעת{{ש}} [[מושיע ומגן לנו חוסים]] מחוללת מהוללת{{ש}} מחי ומסי{{ש}} מחנות עליונים{{ש}} מי אדר והוד{{ש}} מי העומד בהראה{{ש}} מי זאת עולה יפהפיה{{ש}} מי יתן ראשי מים{{ש}} מי יתנני עבד אלוה עשני{{ש}} מי כמוך (אברהם כלפון){{ש}} מי כמוך (ריה"ל){{ש}} מי כמוך (שבתאי טיאר){{ש}} [[מי כמוך אומר ומקים]] מי לה' אתי עורך{{ש}} מי נשקני מנשיקות אהבה{{ש}} מי שענה לאברהם אבינו{{ש}} מיוחד באהיה אשר אהיה{{ש}} מימים ימימה{{ש}} מכניסי רחמים{{ש}} מלא פי שירה{{ש}} מלאכי צבאות בעלצון{{ש}} מלאכי רחמים{{ש}} מלך אדיר ונורא{{ש}} מלך אזור גבורה{{ש}} מלך אחד יהיה אל העמים{{ש}} מלך אמון מאמרך{{ש}} מלך אמיץ ואיום{{ש}} מלך אמיץ כח רב עלילה{{ש}} מלך גואל ומושיע{{ש}} מלך מלכים רם על רמים{{ש}} מלך עליון אל דר במרום{{ש}} מלך עליון אמיץ המנושא{{ש}} מלך עלמין דגלגלוהי{{ש}} מלך עתיק ימים{{ש}} מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה{{ש}} מלכי מקדם פועל ישועות{{ש}} מלכי עולם בורא{{ש}} מנוחה ושמחה{{ש}} מנומם בעת קומם{{ש}} מסוד חכמים{{ש}} מעוז צור{{ש}} מעוני שמים שחקים יזבלוך{{ש}} מפי אל{{ש}} מפלטי אלי צורי סתרי ומגני{{ש}} מציון אל עליון{{ש}} מצרי ערי יצרי{{ש}} מקדים וראש לקוראים{{ש}} מקהלות עם{{ש}} מקוה ישראל ה' (סליחה){{ש}} מקוה ישראל מושיעו{{ש}} מקור עיני{{ש}} מרומים ישכן{{ש}} מרים לראשי{{ש}} מרן דבשמיא מר על כל מרי{{ש}} מרנא דבשמיא{{ש}} מרשות אלהי האלהים{{ש}} מרשות אלהי קדם{{ש}} מרשות האל הגדול{{ש}} מרשות מרומם על כל ברכה{{ש}} מרשות שוכן עד{{ש}} משאת כפי מנחת ערב (סליחות){{ש}} משביח שאון ימים{{ש}} משמים שלום לעם{{ש}} משנאי הצמיד{{ש}} משתחוים להדרת קודש{{ש}} מתי יבושר עם{{ש}} מתי יעקב תפארון{{ש}} =נ= נבוכדנאצר אכלני הממני{{ש}} נודה לשמך בתוך אמוני{{ש}} נכון לבו{{ש}} נלאה להיליל על שברנו{{ש}} נפשי עוז תדרכי{{ש}} נשמת ילדים שוממים{{ש}} נשמת ישרים יהלוך{{ש}} נשמת מלומדי מורשה{{ש}} נשמת שדודים נדודים{{ש}} =ס= סגולתי איומה נשאתי{{ש}} סגולתי מלוכה אזרתיך{{ש}} סגולתי משכתיך חסד{{ש}} סוכה ולולב{{ש}} סוכת שלם{{ש}} סימן טוב יהיה לכל{{ש}} סימני ליל הסדר{{ש}} סלח נא אשמות{{ש}} סלח נא אשמתנו{{ש}} סלח סלח אל טוב וסלח{{ש}} =ע= עב קל ממרומך{{ש}} עד אן צבי מודח{{ש}} עד מתי ה'{{ש}} עובדי האל באמונה{{ש}} עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים{{ש}} עורה נא ימינך רמה{{ש}} עורו שירו שיר{{ש}} עורי נצורה כבבת{{ש}} עזוז אדירירון{{ש}} עזר מצרי{{ש}} עזרני אל חי{{ש}} עין ולב{{ש}} עינינו לך תלינו{{ש}} על אהבתך{{ש}} על אהבתך (מנוקד){{ש}} על אלה תרדנה{{ש}} על בית זה ויושביהו{{ש}} על היכלי אבכה{{ש}} על היכלי חבלי כנחש הולך{{ש}} על הר המוריה{{ש}} על זה היה דוה לבנו{{ש}} על יום חורבן היכל מקודש{{ש}} על משכבי בלילות{{ש}} על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו{{ש}} עלינו לשבח{{ש}} עם אשר יה ברך{{ש}} עם ה' השלחה{{ש}} עם ה' חזקו ונתחזקה{{ש}} ענה אוחזי ארבעה מינים{{ש}} ענה אומני חוקה נסוכה{{ש}} ענה איומה{{ש}} ענה איומה קוראה בתחנוני{{ש}} ענה איומים בעוז{{ש}} ענה אמוני שבט ראובן{{ש}} ענה אתויים{{ש}} ענה תאבי ישעך{{ש}} עננו אבינו{{ש}} עננו אלוהי אברהם{{ש}} עשה למען שמך{{ש}} עת דודים כלה{{ש}} עת שערי רצון להפתח{{ש}} =פ= פורים פורים{{ש}} פסח אכלו פחוזים{{ש}} פצחו רון ותהילה{{ש}} פרה אמרה קשה{{ש}} ==פ-243== '''[[אז לפנות ערב|פתח לנו שער בעת נעילת שער כי פנה יום]]'''. – חרוז בודד בתפלת נעילה במנהגי אשכנז ופולין, ואולי הוא שריד מפיוט קדמון. =צ= צור משלו{{ש}} צורי גואלי יה{{ש}} ציון אשר יאמרו{{ש}} ציון במשפט לכי לך{{ש}} ציון גברת לממלכות מציריך{{ש}} ציון ה' לכס בחר{{ש}} ציון הלא תשאלי{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך{{ש}} ציון הלא תשאלי שלות שרידיך{{ש}} ציון ידידות ידיד{{ש}} ציון מנת שלום{{ש}} ציון מעוז קרית מלך{{ש}} ציון מעון חשקי{{ש}} ציון עטרת צבי{{ש}} ציון צפירת פאר{{ש}} ציון קדוש משכני עליון{{ש}} ציון קחי כל צרי{{ש}} ציון תקונני עלי ביתך{{ש}} צמאה נפשי{{ש}} צעקה יוכבד{{ש}} =ק= קדוש אדיר בעליתו{{ש}} קדושת שבת כתקנת עזרא{{ש}} קדש ורחץ{{ש}} קול אהלה תתיפח{{ש}} קול ברמה נשמע ביללה{{ש}} קול יעקב קורא{{ש}} קול מבשר משמיע הטו אוזן{{ש}} קול מהלל יגדל{{ש}} קום חתן{{ש}} קומה ה' למנוחתך{{ש}} קומו ברינה עדת אמוני{{ש}} קוראי מגילה{{ש}} קינת אומן{{ש}} קמתי באשמורת{{ש}} קמתי ותדד שנתי{{ש}} קמתי להלל{{ש}} קרב אורך לעניה{{ש}} קריה יפהפיה{{ש}} =ר= ראה שמש{{ש}} ראשון אמצת לפרח שושנים{{ש}} רבון העולמים אדון כל הנפשות{{ש}} רבון העולמים חתמנו לחיים{{ש}} רבונו של עולם בראותי בחורותי{{ש}} רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה{{ש}} רומה אלהים שמך לקדש{{ש}} רועה ישראל האזינה{{ש}} ==ר-802== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח איטליה|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים רבים חלר"ע אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גדול העצה ורב העלילה]]'''. ==ר-803== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח תימן|רחום וחנון חטאנו לפניך אב הרחמן מלא רחמים חלר"ע בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גואל ומושיע חלר"ע דיין אלמנות]]'''. רחם נא עליו{{ש}} רחמים פשוטים{{ש}} רחמנא אידכר לן{{ש}} רחמנא דא היא אוריתך{{ש}} רחמנא חטינן{{ש}} רחמנא ענינן בהדא שעתא{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד{{ש}} רחמנא רחם עלן בקל ויעבור{{ש}} ריב בין שבת וחנוכה{{ש}} ריבון כל העולמים{{ש}} רם אור גדול נעלם{{ש}} רנו ושבחו לאל{{ש}} רעה בשבטך{{ש}} רעיתי בין הבנות שכולה{{ש}} רפא צירי{{ש}} =ש= שאו לבבכם לכפיכם{{ש}} שאו מנחה משובחה{{ש}} שאו שערים ראשיכם (פיוט){{ש}} שאי קינה במגינה{{ש}} שאלו שחקים ושיחו לאדמה{{ש}} שאלי שרופה באש{{ש}} שבחו אל עדת ישראל{{ש}} שבט יהודה בדוחק ובצער{{ש}} שבטי איתני{{ש}} שביבי שלהבות חצובי להבות{{ש}} ==ש-273== '''[[שביה עניה|שביה עניה בארץ נכריה לקוחה לאמה לאמה מצריה]]'''. — גאולה — סי' שלמה [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 226, בית תפלה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38430&st=&pgnum=21 10], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 115, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חופת חתנים|חופת חתנים]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חזונים|חזונים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42160&st=&pgnum=233 117], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יפה נוף|יפה נוף]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44816&st=&pgnum=173 39], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר סליחות|סדר סליחות]] 50, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התחנונים|סדר התחנונים]] [23], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות טורינו|סליחות טורינא]] 67, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=798&hilite= 728], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא ב|רומא ב']] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45406&st=&pgnum=179 290], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא-שד"ל|רומא שד"ל]] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] 110 [במנהג זה הוא סליחה לשחרית יוכ"פ], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שינגילי-ב|שינגילי-ב]] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44576&st=&pgnum=143&hilite= 70]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=18&hilite= 4], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=207 102]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים-1597|תחנונים 1597]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52629&st=&pgnum=101 51], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות|תחנונים וסליחות]] 49; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות-שמ"ז|תחנונים וסליחות-שמ"ז]] 61, תרגום אנגלי: נינא דייויס — [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Jewish Quarterly Review|רבעון האנגלי]] ח [https://www.jstor.org/stable/1449836?seq=1 269], תרגום ביהודית: אויערבאך-[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אידישע דענקער|אידישע דענקער]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020092 88]. הבית השלישי "מחוצים לחוצים" וכו' מובא בס' [[W:גן השכלים|בוסתן אל-אוקול]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]], הוצאת לעווין עמ' 71 [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/44/t/1/fs/mn_60cf43af-f541-4636-9600-d4ea6150c1f4/start/0/end/4/c *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=74 71], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338229 411]. הערה: ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) התאמץ להוכיח שהפיוט הזה איננו לרשב"ג, אבל להלן בערך [[#א-1952|שנותינו ספו]] אוכיח שאין יסוד לטענותיו.{{ש}} שבץ אחזני{{ש}} שבת היום לה'{{ש}} שבת הכסא אשר למעלה מנושא{{ש}} שבת ומילה{{ש}} שבת זה שבת הגדול{{ש}} שבת סורו מני{{ש}} שדודים נדודים{{ש}} שדי אל מה נורא{{ש}} שואף כמו עבד{{ש}} שוכני בתי חמר{{ש}} שוכנת בשדה{{ש}} שולמית הנבחרת מעמים{{ש}} שוממתי ברב יגוני{{ש}} שומר ישראל{{ש}} שומרון קול תתן{{ש}} שופט כל הארץ{{ש}} שושן עמק{{ש}} שושנת ורד{{ש}} שזופת שמש{{ש}} שח ציר נאמן{{ש}} שחי לאל{{ש}} שחר אבקשך{{ש}} שחר להודות לך קמתי{{ש}} שחר קמתי להודות{{ש}} שחרנוך בקשנוך יוצר הרים{{ש}} שטר עלי בעדים וקנין{{ש}} שימו לב על הנשמה{{ש}} שימני ראש{{ש}} שיר אל נעלם{{ש}} שיר אענה{{ש}} שיר היחוד{{ש}} שיר הכבוד{{ש}} שיר ושבח עירכו{{ש}} שיר חדש אשיר{{ש}} שיר חדש זמרו{{ש}} שירה לאל נרננה{{ש}} שירו לאל הודו לשמו{{ש}} שירו לאל נבוני{{ש}} שירו לאל נועם{{ש}} שירו לאל שיר חדש{{ש}} שירו לה' בחורי וזקני{{ש}} שירו לה' הודו לו{{ש}} שירות ותשבחות אתנה{{ש}} שישו ושמחו בשמחת תורה{{ש}} שכולה אכולה{{ש}} [[שכולה גלמודה]] שכורת ולא מיין{{ש}} שכינה צועקת בהרע{{ש}} שלום וצדק נשקו{{ש}} שלום לבוא שבת{{ש}} שלום לך דודי{{ש}} שלום עליכם אתם{{ש}} שלום עליכם מלאכי השרת{{ש}} שלום תשפות לנו{{ש}} שלומי עליון ישני מכפלה{{ש}} שלמא לכון שארא דישראל{{ש}} שלש עשרה מדות האמורות בחנינה{{ש}} שם אל קמתי לברך{{ש}} שמחו בשמחת תורה{{ש}} שמחו בשמחת תורת משה{{ש}} שמחו נא{{ש}} שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו{{ש}} שמחים בצאתם ובביאתם{{ש}} שמחתי באומרים לי{{ש}} שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים{{ש}} שמך לעד בפי מועד{{ש}} שמם הר ציון{{ש}} שמע האל{{ש}} שמע קולי{{ש}} שמעו והאזינו{{ש}} שמעו נא תוכחת{{ש}} שמעתי מפאתי תימן{{ש}} שמרו שבתותי{{ש}} שנאנים שאננים{{ש}} שנה בשנה אהגה כיונה{{ש}} ==ש-1952== '''[[שנותינו ספו|שנותינו ספו בדלות ובקלות לאור נקוה והנה בוז ושפלות]]'''. — גאולה לשבת שניה אחר פסח — סי' שלמה (ב' פעמים) חזק. [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 238, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 118, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 37, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=804 734], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 108, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=19&hilite= 5], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תכלאל|תכלאל]] ח"ב ב 148: תרגום אשכנזי: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Geiger|גייגער-גבירול]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=75 72], סי' 108. הערה: בכל הדפוסים מלבד סליחות תימנים ותכלאל נמצא שנוסח החרוז האחרון של הבית השלישי הוא: "וגם עוד ישמעאל הרס וגרס הרי ששים ואחת וארבע מאות". הרוו"ה במאמרו "[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018828980205171/NLI הפיוטים והפיטנים]" מעלה בחשבונו שתס"א למספר הישמעאלים מתאים לשנת ד' אלפים תתט"ו (1055) או תתל"ה (1075), "כי תחילת מלכות ישמעאל ד"א שנ"ד (594) או שע"ד (614) כמבואר ב[[איגרת רב שרירא גאון|תשובת ר' שרירא גאון]]". אחריו נגרר בעל ע"י בפירושו ואחז בשנת תטט"ו, ודוקעס ג"כ נגרר אחריו ואחז בשנת תתל"ה (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Dukes|עהרענזוילען]] עמ' [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368244 10], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368254 20]). ה' שי"ר חלק על הרוו"ה ואמר שיש לו ראיות נכוחות שצ"ל בגוף הפיוט "הרי ארבע מאות ושלושים ואחת" ([https://hebrewbooks.org/47046 אגרות שי"ר] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47046&st=&pgnum=289 239]), ולפי זה היתה השנה שבו חבר הפיטן את הפיוט הזה שנת 1025 או 1045 למה"נ. אולם האמת היא כי אין לסמוך בזה על התאריך שבאגרת ר' שרירא גאון כי כבר העיר בצדק בעל [[דורות הראשונים]] (ח"ג (*ח"ו)[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20282&st=&pgnum=177 172]) כי המלים "שנת ארבע אלפים ושע"ד ליצירה" היא הוספת ר' שמואל ולם והגאון בעצמו לא כתב רק "ובימיו יצא מחמד לעולם" (עי' ג"כ [https://hebrewbooks.org/1374 אגרת רב שרירא גאון הוצאת ד"ר בנימן מנשה לוין] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1374&st=&pgnum=176&hilite= עמ' 100]) והנכון הוא כמו שהעיר שד"ל שתס"א לספירת הישמעאלים עולה לשנת 1069 למה"נ (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]] 1846 [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/3532435 עמ' 491] ו[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד"ל|אגרות שד"ל]] עמ' 983) כי התחלת מלכות ישמעאל היתה בשנת 622 למה"נ ואם נוסיף על זה 461 בנכוי י"א ימים לכל שנה ישמעאלית שהיא שנת לבנה תעלה לנו שנת 109 למה"נ. אבל אפילו אם נאמר שהפיטן חשב שנות חמה ולפי זה תצא לנו שתס"א שנה אחר התחלת מלכות ישמעאל היא שנת 1083 למה"נ, אין לנו להטיל ספק ולומר שרשב"ג לא חבר את הפיוט הזה מפני שהוא כבר מת בשנת 1069 או 1070, כי לפי דעתי אין לנו להתחשב עם התאריכים הנמצאים בפיוטים מפני שאין כל ספק שהמעתיקים שנו אותם כדי להתאים את התאריך לפי זמניהם הם. והא ראיה כי התאריך שלנו נמצא בסליחות תימנים ובתכלאל בנוסח זה: "וגם עוד הרג והרס שבע עשרה שנה וחמש מאות" וכן הוא ג"כ ב[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001751910205171 כ"י ברלין 576] (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Steinschneider|רשימת רמש"ש]] ח"א [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/4023837 עמ' 118] הע' 42), ובספר "[[W:גן השכלים|בוסתאן אל-אוקול" (גן החכמה)]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]] (הוצאת דוד לעווין נויארק 1908 עמ' 70-71) [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/1/t/1/fs/mn_e8afa9ad-9153-4126-a753-63ec5829d3d0/start/0/end/4/c *] מובא קטע מפיוט זה ושם הנוסח: "וגם עוד ישמעאל הרג הרס תשע וחמשים שנה וחמש מאות". מזה נראה שר' נתנאל שנה את התאריך להתאים עם השנה (1165) שבו כתב את ספרו וכן עשו המעתיקים האחרים. מכל האמור בזה מוכח שדברי ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46778&st=%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%94+%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%94&pgnum=35&hilite= עמ' 34] שהפיוט הזה הוא לר' שלמה הבבלי אין להם יסוד כלל.{{ש}} שני זיתים נכרתים{{ש}} שננו לשונם בני אונם{{ש}} שנת אוצרך הטוב{{ש}} שנת אורה שנת ברכה{{ש}} שנת אסומה ובלולה{{ש}} שנת ארץ תתן יבולה{{ש}} שעה נאסר{{ש}} שעה עליון לקול אביון{{ש}} שער אשר נסגר{{ש}} שער הרחמים{{ש}} שערי שמים בלולי אש ומים{{ש}} שעריך בדפקי{{ש}} שפל רוח{{ש}} שפעת רביבים{{ש}} שרי קודש היום{{ש}} שרפו הבירה{{ש}} שש מאות נקראות{{ש}} ששוני רב בך{{ש}} שתאמץ אהבת אמוניך{{ש}} שתה ימי גלותי{{ש}} שתי פעמים מקוימים{{ש}} =ת= תא שמע מרא דעלמא{{ש}} תאבת יום זה{{ש}} תאות לב לא השגנו{{ש}} תאות נפש ולב{{ש}} תאחר מיום זכרון{{ש}} תאיר אורנו{{ש}} [[תאיר נוגה]] תאלת יום ענוי{{ש}} תאמר למחות אשמינו{{ש}} תאמת אור בקדש{{ש}} תבוא לפניך שועת חנון{{ש}} תגרת יד אסוף{{ש}} תהום השוטף על ראשי צפה{{ש}} תהיינה עיניך פקוחות{{ש}} תוחלת ישראל{{ש}} תומת צורים וחסדם{{ש}} תורה הקדושה{{ש}} תורתא דמרביא{{ש}} תזכו לשנים רבות (פיוט){{ש}} [[תחילת כל מעש]] תחינה לנפילת אפים ממחזור ויטרי{{ש}} תחלי תורה{{ש}} תחרות רוגז הניח{{ש}} תיסתר לאלם תרשישים מרון{{ש}} תכלה ממנו אפך וחמתך{{ש}} תכפו עלינו צרות{{ש}} תמהנו מרעות{{ש}} תמו פסו עבודת בית עולמים{{ש}} תמור עבודת מזין{{ש}} תנות צרות לא נוכל{{ש}} תנחם על עפר ואפר{{ש}} תעודה החמודה{{ש}} תעינו מאחריך{{ש}} תעלה תפילתנו למעון שמיך{{ש}} תעלת צרי{{ש}} תענה אמונים{{ש}} תענית צבור קבעו תבוע צרכים{{ש}} תערוג אליך כאיל על אפיקים{{ש}} תפילה תקח תחינה תבחר{{ש}} תפילתו של כהן גדול{{ש}} תפלה לקדמך{{ש}} תפן להקשיב ממעונים{{ש}} תפתח ארץ ויפרו ישע{{ש}} תרומה הבדילנו{{ש}} תשבי צורי{{ש}} תשוב תרחמנו שוב שביתנו{{ש}} תשובה חשובה{{ש}} תתברך אלהי האלהים{{ש}} תתמוך גורלנו{{ש}} תתן אחרית לעמך{{ש}} 2r25amcpp11n88aezmu7pax8cw634ku 3019462 3019449 2026-06-10T19:01:00Z בן עדריאל 9444 /* א-4578 */ 3019462 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} __NOTOC__ <div style="text-align: center; background: #f9f9f9; border: 1px solid #ddd; padding: 10px; margin-bottom: 20px;"> '''מעבר לאות:''' [[#א|א]] | [[#ב|ב]] | [[#ג|ג]] | [[#ד|ד]] | [[#ה|ה]] | [[#ו|ו]] | [[#ז|ז]] | [[#ח|ח]] | [[#ט|ט]] | [[#י|י]] | [[#כ|כ]] | [[#ל|ל]] | [[#מ|מ]] | [[#נ|נ]] | [[#ס|ס]] | [[#ע|ע]] | [[#פ|פ]] | [[#צ|צ]] | [[#ק|ק]] | [[#ר|ר]] | [[#ש|ש]] | [[#ת|ת]] </div> =א= ==א-1== '''א...[[אישים איך אותם יקריבו]]'''.{{ש}} ==א-1-א*== '''א .... [[המחשבה במחשבות שלום מקדם חשובה]]'''.{{ש}} ==א-2== '''א...ת [[במצורע הזהרת]]'''.{{ש}} ==א-2*== '''א .... [[חצפית אשרו ומשמרו צפית]]'''.{{ש}} ==א-3*== '''[[א...רים כיונה פותה אחריך משכתה]]'''.{{ש}} ==א-3== '''[[אאביך ביום מבך|אאביך ביום מבך עוגל חצי גרני]]'''.{{ש}} ==א-4== '''[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש המושרר בטל]]'''.{{ש}} ==א-5== '''[[אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים אעלה אתי שמים]]'''.{{ש}} +'''[[ואאדיר אלהי אבי]]'''.{{ש}} ==א-6== '''[[אאדיר ללובש הוד והדר]]'''.{{ש}} ==א-7== '''[[אאדר ליוצר בראשית ובורא נשמות]]'''.{{ש}} ==א-8== '''[[אאדרך חן בשמים]]'''.{{ש}} ==א-9== '''[[אאוגריה זילא סהדא שקרא]]'''.{{ש}} ==א-10== '''[[אאזר חלצי למלאות חפצי ולפני מליצי כפירי אריות]]'''.{{ש}} ==א-11== '''[[אאזרה גבורה...]]'''.{{ש}} ==א-12== '''[[אאיר גם אזהיר באור בהיר]]'''.{{ש}} ==א-1*== '''[[אאל להאל באל וחילה אסעדה בתודה ואסלדה בחלה]]'''.{{ש}} ==א-13== '''[[אאמיץ לנורא ואיום|אאמיץ לנורא ואיום בהסתופפי לפניו]]'''.{{ש}} ==א-14== '''[[אאמיצכם שירים באמרי פי]]'''.{{ש}} ==א-15== '''[[אאמיר אאדיר אפודת אגודת אורתך]]'''.{{ש}} ==א-16== '''[[אאמיר אאדיר עשרה שמות במרץ]]'''.{{ש}} ==א-17== '''[[אאמיר אאמיץ עטה עז]]'''.{{ש}} ==א-18== '''[[אאמיר אותך סלה|אאמיר אותך סלה בהוד והדר ותהלה]]'''.{{ש}} ==א-19== '''[[אאמיר אל האמירני]]'''.{{ש}} ==א-21== '''[[אאמיר מסתתר במעון חביון]]'''.{{ש}} ==א-22== '''[[אאמיר שבח במערכה לפאר לאדיר במלוכה]]'''.{{ש}} ==א-4*== '''[[אאמירם לי לאיומה אבוננם להחכימה]]'''.{{ש}} ==א-23== '''[[אאמן שמך ואקרא אליכם אישים]]'''.{{ש}} ==א-24== '''[[אאפד ישועה למלך]]'''.{{ש}} ==א-25== '''[[את חיל יום פקודה#אאפיד נזר איום|אאפיד נזר איום בשלוש קדושה ביום]]'''.{{ש}} ==א-26== '''[[אאריא מתילי ואחוין]]'''.{{ש}} ==א-27== '''[[אאשרה חסנך אלהי עולם אברכך בכל עת מלך עולם]]'''.{{ש}} ==א-28== '''[[אב אחד לכלנו וגוי אחד קראנו]]'''.{{ש}} (א-5*){{ש}} '''[[אב אתה לאביונים לעם שומר אמונים]]'''.{{ש}} ==א-29== '''[[אב בחכמה אור החמה ידך רמה על כל תבל]]'''.{{ש}} ==א-30== '''[[אב בנס שמיני כנוסה ושמע למהול לי ויקשב]]'''.{{ש}} ==א-31== '''[[אב גבר כחילים ובניו מפילים חללים]]'''.{{ש}} ==א-32== '''[[אב המון איש אמון ממשפחת רם ישיש ונכבד והמשרה על שכמו]]'''.{{ש}} ==א-6*== '''[[אב המון בכל נתברך]]'''.{{ש}} ==א-33== '''[[אב המון גוים]]'''.{{ש}} ==א-34== '''[[אב המון גוים הכיר יחודו וידע אלהים ועבדו]]'''.{{ש}} ==א-7*== '''[[אב המון גוים ישראלים אשר פריו קדש הלולים]]'''.{{ש}} ==א-35== '''[[אב המון גוים לקח מארם בן שלש הכיר פני אדון הכל]]'''.{{ש}} ==א-36== '''[[אב המון מל בשר יחידו]]'''.{{ש}} ==א-8982== (א-8*){{ש}} '''[[אב הנסים לקולי תשמעה ולי תטה השלום כנהר]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים אדון השלום]]'''.{{ש}} ==א-9*== '''[[אב הרחמים איחדה שמך לילות וימים]]'''.{{ש}} ==א-37== '''[[אב הרחמים אל רם על רמים בך אשמח ויגל לבבי]]'''.{{ש}} ==א-8983== (א-10*){{ש}} '''[[אב הרחמים אנא הרחמים ושמו אחד]]'''.{{ש}} ==א-38== '''[[אב הרחמים אשר בידך נפשות החיים והמתים]]'''.{{ש}} ==א-39== '''[[אב הרחמים אשר הסליחה עמך תחתינו שעה כי אנחנו עמיך]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]'''{{ש}} ==א-11*== '''[[אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים רחם]]'''{{ש}} ==א-40== '''[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]]'''. –עיין [[#ר-802|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים]].{{ש}} ==א-8984== '''[[אב הרחמן שברי בך מלכי]]'''.{{ש}} ==א-47== '''[[אב ידעך|אב ידעך מנוער בחנתו בעשר בל עבור בראש תער]]'''.{{ש}} ==א-48== '''[[אב לא חמל|אב לא חמל בן לא אמל גמולו לטוב יוגמל]]'''.{{ש}} ==א-49== '''[[אב לא חס|אב לא חס על עין ימינו]]'''.{{ש}} ==א-50== '''[[אב לבנים יודיע אל אמתיך]]'''.{{ש}} ==א-51== '''[[אב לחכמים בבואו למות]]'''.{{ש}} ==א-52== '''[[אב לחכמים משה בחור בנביאים משה]]'''.{{ש}} ==א-53== '''[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם ורב סלוח חוללתנו בני ברית קדש]]'''.{{ש}} ==א-54== '''[[אב מראש בן זאת הפרשה]]'''.{{ש}} ==א-55== '''[[אב נתן לחתנו כלה כלילת יופי]]'''.{{ש}} ==א-56== '''[[אב סגני כהונה ולויה]]'''.{{ש}} ==א-57== '''[[אב רחמים חונן עלי כל בריה]]'''.{{ש}} ==א-58== '''[[אב רחמן היה מוחל עונות עמך]]'''.{{ש}} ==א-8985== '''[[אב רחמן מושיע חוסים בשר ישע]]'''.{{ש}} ==א-59== '''[[אב רחמן מלא רחמים חטאנו לפניך רחם עלינו]]'''.{{ש}} ==א-60== '''[[אב רחמן שוכן בתוך קרבי בך אבטחה]]'''.{{ש}} ==א-61== '''[[אב רם על כל רמים שור עמלי]]'''.{{ש}} ==א-62== '''[[אב שמעון יאקול יא כאלקי]]'''.{{ש}} =='''[[אבא שמעון|אב שמעון כון בעוני]]'''== .{{ש}} ==א-63== '''[[אב שמעון קאל קלבי ינשרח פי דכר רבי]]'''.{{ש}} ==א-64== '''[[אב ששון ישאב בתשעה בו ובחמשה עשר בו]]'''.{{ש}} ==א-65== '''[[אב תציל בת מפי בוזזיה]]'''.{{ש}} ==א-66== '''[[אבא אבא הב לן מטרא]]'''.{{ש}} ==א-67== '''[[אבא אבא מארי קדישא עילאה הא אתינא קמך ונפשאי מרירא]]'''.{{ש}} ==א-68== '''[[אבא חסאן תרומית נדיבים]]'''.{{ש}} ==א-69== '''[[אבא רחמנא ארים ימינך ואצמח פורקנך]]'''.{{ש}} +'''[[אבאר בו כפי כח לאברם]]'''.{{ש}} ==א-70== '''[[אבאר במלה מתוקנה]]'''.{{ש}} ==א-71== '''[[אבאר דת שעשועים יום אוחילה לאל למצוא פדיום]]'''.{{ש}} ==א-72== '''[[אבאר מצות סוכה ובהלכות ישנים אנדד]]'''.{{ש}} ==א-73== '''[[אבאר קצת פלאי אלהים]]'''.{{ש}} ==א-74== '''[[אבאר שם אדיר שמותיו נוראים]]'''.{{ש}} ==א-75== '''[[אבאר תקף אל רם ונשא]]'''.{{ש}} ==א-76== '''[[אבארה ברון פצחי יושר הלכות חג פסחי]]'''.{{ש}} ==א-77== '''[[אבד הוד תמה|אבד הוד תמה הושמם אדרת]]'''.{{ש}} ==א-78== '''[[אבד ושבר וכלם]]'''.{{ש}} ==א-79== '''[[אבד הסיד מן הארץ]]'''.{{ש}} ==א-80== '''[[אבדה אמונה מבני אדם ואין מהם בך אוהב]]'''.{{ש}} ==א-81== '''[[אבדה האמונה ונגעלה]]'''.{{ש}} ==א-82== '''[[אבדה התקוה]]'''.{{ש}} ==א-83== '''[[אבדה ממנו אמונה אמונת תורת בוראנו]]'''.{{ש}} +'''[[אבדה ספינו אמונה]]'''.{{ש}} ==א-84== '''[[אבדה עצה ודיצה]]'''.{{ש}} אבד הוד תמה{{ש}} ==א-85== '''[[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי גזית יושבי גנים]]'''.{{ש}} ==א-8986== '''[[אבא אל מזבח אלהים שמחת גילי]]''' ==א-8987== '''[[אבוא בגבורות ה' אלהים אזכיר צדקתך לבדך אהים]]''' ==א-106== '''[[אבוא בחיל להתיצבה|אבוא בחיל להתיצבה במעמד פני תיבה]]'''.{{ש}} ==א-8988== '''[[אבא בתחנה לפני אל בכתר שירה מכתר]]''' ==א-118== '''[[אבוא היום בתפילה|אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל]]'''.{{ש}} ==א-120== '''[[אבוא כעני שואל בפתח|אבוא כעני שואל על פתח]]'''. – למוסף יוכ"פ. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#לוח|לוח]] ה 83.{{ש}} ==א-127== '''[[אבואה ברשיון מחוללי|אבואה ברשיון מחוללי אף מרשיון קהלי]]'''.{{ש}} ==א-128== '''[[אבואה בתחנון|אבואה בתחנון פני רחום וחנון]]'''. – סליחה ד' עשי"ת – סי' א"ב יוספא בירבי בער זצ"ל. הערה: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338142 324] מיחסו לר' יוסף בן ברוך אבל ר"ת של הפיוט הם כמו שנסמן לעיל. * סליחה פראג 1613 סי' 80.{{ש}} ==א-129== '''[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה ואכרעה בקש רחמים בעד נהלאה]]'''.{{ש}} ==א-147== '''[[אבותי כי בטחו|אבותי כי בטחו בשם אלהי צורי גדלו והצליחו וגם עשו פרי]]'''.{{ש}} ==א-148== '''[[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת ריבם אבדת כל מחריבם]]'''.{{ש}} ==א-178== '''[[אבי עבור על רשעי|אבי עבור על רשעי התדרוש לעון בצעי]]'''.{{ש}} אבי עבור על רשעי{{ש}} אביוני עמך{{ש}} אבינו מלך אנקת עמך{{ש}} אבינו מלכנו אבינו אתה{{ש}} אביעה כתם עווני{{ש}} אביר הגביר{{ש}} אביר ישראל{{ש}} אבכה ועל שוד זבולי{{ש}} אבל אנחנו חטאים ואשמים{{ש}} אבל אעורר{{ש}} אבל בחטאינו{{ש}} אבל במר נפש מתענים{{ש}} אבלה נפשי וחשך תארי{{ש}} אבן הראשה{{ש}} אבן מעמסה{{ש}} אבן שתיה{{ש}} אבני אקדח{{ש}} אבני יקר{{ש}} אברהם היה אחד{{ש}} אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא{{ש}} אגגי בהעמיקו{{ש}} אגדלך{{ש}} אגורה באהלך עולמים{{ש}} אגיד נפלאותיך איום ונורא{{ש}} אגידה ואדברה עצמו מספר{{ש}} אגיל ואשמח{{ש}} אגיל ואשמח בשמחת תורה{{ש}} אדאג מחטאתי{{ש}} אדבר מישרים{{ש}} ==א-464== '''[[אדברה בצר רוחי]]'''.{{ש}} ==א-465== '''[[אדברה בצר רוחי אליך מלכי וקדושי]]'''.{{ש}} ==א-466== '''[[אדברה ברשיון מביני]]'''.{{ש}} ==א-467== '''[[אדברה ואעירה בירחי קדם אזכירה]]'''.{{ש}} ==א-468== '''[[אדברה וירוח לי]]'''.{{ש}} ==א-469== '''[[אדברה וירוח לי אשר ספרו לנו אבות מפי המגיד]]'''.{{ש}} ==א-470== '''[[אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני על מרירות נפשי]]'''.{{ש}} ==א-471== '''[[אדברה וירווח לי פני סולחי ומוחלי|אדברה וירוח לי פני סולחי ומוחלי]]'''.{{ש}} ==א-472== '''[[אדברה נא שלום בך ירושלם החביבה]]'''.{{ש}} ==א-473== '''[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים כרש ואבכה בענוי נפש קהלי אבכה]]'''.{{ש}} ==א-474== '''[[אדרה עד בית אלהים בלב נשבר מי יתנני במדבר]]'''.{{ש}} ==א-475== '''[[אד"ו דחה מראש]]'''.{{ש}} ==א-476== '''[[אדום אמרה אין קץ וציון קוה לקץ]]'''.{{ש}} ==א-477== '''[[אדום אשר מלך יאמר לפזורי קהלך]]'''.{{ש}} ==א-478== '''[[אדום וצח יושב שמים נורא נצח]]'''.{{ש}} ==א-479== '''[[אדום לה' לו אתחולל ואדום]]'''.{{ש}} ==א-480== '''[[אדום עקר]]'''.{{ש}} ==א-481== '''[[אדון אביר במעשיו כביר|אדון אביר במעשיו כביר מי אל כמוך]]'''.{{ש}} ==א-482== '''[[אדון אדיר הכל לך לך]]'''.{{ש}} ==א-483== '''[[אדון אל תשכח צעקת אריאל בנין כוננו ידיך]]'''.{{ש}} +'''[[אדון אלהים צבאות]]'''.{{ש}} +'''[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]]'''.{{ש}} ==א-484== '''[[אדון אימנני|אדון אמנני אצלו שכנני]]'''.{{ש}} ==א-485== '''[[אדון אמץ ראובן בניסן וטלה]]'''.{{ש}} ==א-486== '''[[אדון אצלו אמנני באהב שעשועים]]'''.{{ש}} ==א-487== '''[[אדון אשר בין היצור נעבד תשוב תחייני]]'''.{{ש}} ==א-488== '''[[אדון אשר יצוריו יצר והפליאם בראם מאין]]'''.{{ש}} ==א-489== '''[[אדון אשר לו תאות מלוכהגדול ורם על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-490== '''[[אדון אשר צדקתו לכל היצור נודעה]]'''.{{ש}} ==א-491== '''[[אדון אשר רוכב בגאוה שחק]]'''.{{ש}} ==א-492== '''[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה הגיגנו אזון שיחנו בשאגנו]]'''.{{ש}} ==א-493== '''[[אדון בכתר גבורת יסודך תרצה צעקתנו]]'''.{{ש}} ==א-494== '''[[אדון בעוזו יוצר אורה והוא בורא חשכה]]'''.{{ש}} ==א-495== '''[[אדון בעוזו יוצרי הוא נעלה על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-496== '''[[אדון בפקדך|אדון בפקדך אנוש לבקרים]]'''.{{ש}} ==א-497== '''[[אדון בפקדך פנקסי לבקר]]'''.{{ש}} ==א-498== '''[[אדון בשפטך|אדון בשפטך אנוש רמה תזכור ברוגז חנות רחם]]'''.{{ש}} ==א-499== '''[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין אם ידקדק בחקר פועל אם יבדק]]'''.{{ש}} ==א-500== '''[[אדון האדונים בוחן לבבות]]'''.{{ש}} ==א-501== '''[[אדון האדונים מעותי סלח]]'''.{{ש}} ==א-502== '''[[אדון האדונים סנה שוכן ונשא ורם לקול נגש נענה]]'''.{{ש}} ==א-503== '''[[אדון הבט וראה עמל עמך בארץ צר]]'''.{{ש}} ==א-504== '''[[אדון הביטה וראה את אנחותינו]]'''.{{ש}} ==א-505== '''[[אדון הביטה ושמע את אנחותינו הביטה וראה את בשתינו]]'''.{{ש}} ==א-506== '''[[אדון הביטה משמיך בעניים מבקשים שמך]]'''.{{ש}} ==א-507== '''[[אדון הדרש לעם דורשיך לא תתפרש מנן ואל נפרוש ממך]]'''.{{ש}} ==א-508== '''[[אדון הזן את העולם]]'''.{{ש}} ==א-509== '''[[אדון היושב על חוג הארץ נאדר בכח]]'''.{{ש}} אדון הכל{{ש}} אדון המושיע{{ש}} אדון הסליחות{{ש}} אדון העולמים{{ש}} אדון יחיד יסד{{ש}} אדון מועד כתקח{{ש}} אדון משפט בקרבך{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם אקו לך{{ש}} אדון צור ישעי{{ש}} אדוני האדונים השקיפה ממעונים{{ש}} אדיר איום ונורא{{ש}} אדיר במלוכה{{ש}} אדיר דר מתוחים{{ש}} אדיר הוא{{ש}} אדיר ונאה בקודש{{ש}} אדיר ונאור בורא דוק וחלד{{ש}} אדיר יבנה ביתי{{ש}} אדיר כבודו{{ש}} אדיר לא ינום{{ש}} אדירי איומה{{ש}} אדם איך יזכה{{ש}} אדם בקום עלינו{{ש}} אדם ובהמה{{ש}} אדמה מארר{{ש}} ה' אבינו אתה{{ש}} ה' אדונינו (תחינה){{ש}} ה' אודך בכל לבבי{{ש}} ה' אויב גבר{{ש}} ה' איה חסדיך הראשונים{{ש}} ה' אלהא את אמרת לכנישתא{{ש}} ה' אלהא דכל דמטמר{{ש}} ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי{{ש}} ה' אלהי אברהם יצחק וישראל{{ש}} ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים{{ש}} ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים{{ש}} ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים{{ש}} ה' אלהי ישועתי{{ש}} ה' אלהי ישראל צדיק אתה{{ש}} ה' אלהי רבת צררוני מנעורי{{ש}} ה' אלהים מושיב יחידים{{ש}} אדני אלהים צבאות אתה החלות{{ש}} ה' אליך אזעק{{ש}} ה' אליך כסיתי{{ש}} ה' אליך נשאתי את עיני{{ש}} ה' אם גדל עווני{{ש}} ה' אם מאוס מאסתנו{{ש}} ה' אנחתנו גדלה{{ש}} ה' אני הגבר ראה שבר{{ש}} ה' אפפונו יגונים{{ש}} ה' ארכו שני{{ש}} ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא{{ש}} ה' את הוא אלהא מלך{{ש}} ה' את מפעליך אזכור{{ש}} ה' בקול שופר{{ש}} ה' בקר אערך לך{{ש}} ה' בקר תשמע קולי{{ש}} ה' דאבה רוחי{{ש}} ה' דאגה שברה לבי{{ש}} ה' דבידיה אסו{{ש}} ה' דכאונו הממונו{{ש}} ה' דל כבודנו{{ש}} ה' דלו עיני{{ש}} ה' דסגיאין רחמוהי{{ש}} ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה{{ש}} ה' זעקתי בחבלי{{ש}} ה' זעקתי בצירי{{ש}} ה' זרה עם קדש{{ש}} ה' חננו והקימנו{{ש}} ה' חסד ואמת יקדמו פניך{{ש}} ה' יבואונו רחמיך{{ש}} ה' יגוני קראוני אל אבל{{ש}} ה' יגענו וסבלנו צרות{{ש}} ה' ידענו מעלנו{{ש}} ה' יום לך אערוך תחינה{{ש}} ה' יונתך שבעה קלון{{ש}} ה' יושב שוכן מעוני{{ש}} ה' יחיד{{ש}} ה' ייאשוני מרחמיך{{ש}} ה' ימין עוזך הרם{{ש}} ה' יריבי תריב{{ש}} ה' ישועה צוה{{ש}} ה' לגזע הימן{{ש}} ה' למה תביט בוגדים{{ש}} ה' למה תהיה{{ש}} אדני מעון אתה{{ש}} אדני נגדך כל תאותי{{ש}} ה' נגרו דמעי{{ש}} ה' נזלו עיני{{ש}} ה' נלכד במוקש{{ש}} ה' נפלאות עשית{{ש}} ה' נתתנו לשמה{{ש}} ה' עד מתי תעשן חמתך{{ש}} ה' צור ישראל{{ש}} ה' רב העליליה{{ש}} ה' רוח רחמים השב{{ש}} ה' ריבה את יריבי{{ש}} ה' שארית פליטת אריאל{{ש}} ה' שדודים נדודים{{ש}} ה' שובה ממרומיך{{ש}} ה' שומרי לביתך נאוה{{ש}} ה' שועת עמך הקשיבה{{ש}} ה' שטופה חטופה{{ש}} אדני שמעה אדני סלחה{{ש}} ה' שמעתי ונרגזתי{{ש}} ה' שעה נודד מקנו{{ש}} ה' שעה עדתך{{ש}} ה' שעה עם נדכה{{ש}} אדעה כי אין זולתך לגאול{{ש}} אדפוק בצהרים פתח{{ש}} אדר נזלי ישע תזיל להמוני{{ש}} אדרת חזקים{{ש}} אדרת תלבושת{{ש}} אהבו את ה'{{ש}} אהבני מנוער{{ש}} אהבת אברהם ברכה תשית{{ש}} אהבת הדסה{{ש}} אהבת עזוז{{ש}} אהבת צדק ותשנא רשע{{ש}} אהוב מהר המור{{ש}} אהוב נגלה על הר סיני{{ש}} אהוביך אהבוך{{ש}} אהובת נוער באבות משולשת{{ש}} אהודה בקרב נוחלי מוסר{{ש}} אהל שכנת באדם{{ש}} אהלי אני עבטתי{{ש}} אהלי אשר תאבת{{ש}} אהלל בצלצלי שמע{{ש}} אהללה אלהי אשירה עזו{{ש}} אהללך בקול רם{{ש}} אהלת מתוחים{{ש}} אודה אל חי שמך{{ש}} אודה יוצר{{ש}} אודה לאלי{{ש}} אודה לך חזקי נצח{{ש}} אודה עלי חטאתי{{ש}} אודה עלי פשעי{{ש}} אודך בקול ערב{{ש}} אודך ה' כי אנפת בי{{ש}} אודך כי אנפת{{ש}} אודך כי עניתני וחייתני{{ש}} אוהבי ה' זרע עבדיו{{ש}} אוחזי בידם{{ש}} אוחיל יום יום אשתאה{{ש}} אוחילה לאל{{ש}} אוי כי אוסרתי{{ש}} אוי כי ירד אש{{ש}} אוי כי מחלוקת{{ש}} אוי לי על גלות השכינה{{ש}} אויל כהכניס תרף בהיכל{{ש}} אוילי המתעה{{ש}} אוילים מדרך פשעם{{ש}} אוימתי בחיל כיפור{{ש}} אויתיך קויתיך מארץ מרחקים{{ש}} אום אני חומה{{ש}} אום אשר בך דבוקה{{ש}} אום בך שעונה{{ש}} אום בלי קשר אסורה{{ש}} אום ברה כחמה{{ש}} אום כאישון ננצרת{{ש}} אום נצורה{{ש}} אום קרואה חבצלת השרון{{ש}} אומן אמונים יכון{{ש}} אומן ישעך בא{{ש}} ==א-1873== '''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח — סי' א"ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד',ח', ל,' ע', ר', ת') הקטן (אחר חתימת הא"ב) [שלמה הבבלי]. * אוצר התפלות ח"ב 260, ארנהיים 239, דרך חיים ח"ד 119, כל בו ח"ד 311, ע"י 735, פירסט 109, שער השמים ח"ב 105, צ 103.{{ש}} אומץ יוסיף טהור ידים{{ש}} אומץ קצות דרכיך{{ש}} אומצו בתופף בשתים יעופף{{ש}} אומר אף אני{{ש}} אומרים לאדרך{{ש}} אומרת אני מעשי למלך{{ש}} אוני פטרי רחמתים{{ש}} אופד מאז{{ש}} אופל אלמנה תאיר{{ש}} אופל המוני{{ש}} אופן אחד בארץ{{ש}} אור הגנוז בלובן המחשוף{{ש}} אור זרוע זורח כבודו{{ש}} אור ישע מאושרים{{ש}} אור ישראל וקדושו{{ש}} אור ישראל וקדושו מעמו שואל{{ש}} אור ישראל קדושי{{ש}} אור לשביעי גש{{ש}} אור עולם קראו{{ש}} אור עט אדרת{{ש}} אור עליון{{ש}} אור צח ופשוט{{ש}} אורות מאפל הזריח מהודו{{ש}} אורח זו אלך{{ש}} אורח חיים מוסר תוכחת{{ש}} אורח צדקה{{ש}} אורחות אראלים{{ש}} אורי וישעי על הים נגלה{{ש}} אורך ואמיתך שלח{{ש}} אורך תזריח לחשוכה{{ש}} אות ברית ישראל{{ש}} אות ברית שלשתי{{ש}} אות בריתות שלש עשרה{{ש}} אות זה החדש{{ש}} אותותיך ראינו{{ש}} אותך אדרוש ואליך אתודע{{ש}} אותך אדרוש ולשמך איחל{{ש}} אותך כל היום קיוינו{{ש}} אז בבוא יום פקודת גיא המחזה{{ש}} אז בבית שביינו{{ש}} אז בהיות כלה{{ש}} אז בהלוך ירמיהו{{ש}} אז בהר מור{{ש}} אז בחטאינו{{ש}} אז ביום כיפור סליחה הורית{{ש}} אז במלאת ספק{{ש}} אז בעזבי מקרא דת{{ש}} אז בקום הצר{{ש}} אז בקשוב עניו{{ש}} אז טרם נמתחו{{ש}} אז ירנן{{ש}} אז כארשת בתולה{{ש}} אז כגולגל שעבוד הורים{{ש}} אז כל בריות{{ש}} אז כעיני עבדים{{ש}} ==א-2146== '''[[אז לפנות ערב|אז לפנות ערב דפקנו הומים על שערי מלך]]'''. – סליחה לנעילה – סי' א"ב (עד אות עי"ן והשאר בלי סי'). *[[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#א סב|אסב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=727 362] היידנהיים, פיזרו, [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#סליחות-פלאס|סליחות-פלאס]] [https://books.google.co.il/books?id=3F49AAAAcAAJ&hl=iw&pg=PP1#v=onepage&q&f=false 135].{{ש}} אז מאז זמות בכל פועל{{ש}} ==א-2152== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית אבות ובנים השית|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]]'''. – חלק ט"ו (2) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33].{{ש}} ==א-2153== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית דת וכס השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]]'''. – חלק ט"ו, (1) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * נמצא ג"כ בפני עצמו ב[[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#סליחות-פלאס|סליחות-פלאס]] [https://books.google.co.il/books?id=3F49AAAAcAAJ&hl=iw&pg=PP1#v=onepage&q&f=false 133]: [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337874 56] [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33]. הערה: ווינשע, די ליידען דעס מעססיאס, לייפציג 1870 עמ' 106. ==א-2154== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית נוה וינון השית|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]]'''. – חלק ט"ז (1) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33]. ==א-2155== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית שבעה אלה השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]]'''. – חלק ט"ז (2) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33]. אז מרחם אמי{{ש}} אז קשתי וחרבי{{ש}} אז שש מאות{{ש}} אז תפיל בנעימים חבלך{{ש}} אזהרות אבן גבירול{{ש}} אזהרות לרס"ג{{ש}} אזהרת ראשית{{ש}} אזון שלש עשרה מדות{{ש}} אזון תחן והסכת עתירה{{ש}} אזור נקמות{{ש}} אזורי אימה{{ש}} אזי בבגדי אמרי דר מעוני{{ש}} אזכור מעללי יה{{ש}} אזכור מקדם פלאי אל{{ש}} אזכיר גבורות אלוה{{ש}} אזכיר סלה זכרון מעשים{{ש}} אזכיר צדקתך{{ש}} אזכיר רהב ובבל{{ש}} אזכירה סדר עבודה{{ש}} אזכר סלה לשם פה לאדם{{ש}} אזכרה אלהים ואהמיה{{ש}} אזכרה אלהים נגינתי בלילה{{ש}} אזכרה יום מותי{{ש}} אזכרה מצוק{{ש}} אזכרה מקדם פלאך (זולת){{ש}} אזכרה נגינותי{{ש}} אזכרה רחמיך{{ש}} אזכרה שנות עולמים{{ש}} ==א-2304== '''[[אזכרך דודי|אזכרך דודי מארץ ירדן וחרמונים]]'''. זולת —סי' א"ב, משלם [בן קלונימוס]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=48 *] (זולת בין ראש חדש אייר לשבועות); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=238 118], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337928 110] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=285 277].{{ש}} אזלת יוכבד{{ש}} אזמר בשבחין{{ש}} אזנו יצורי אלי{{ש}} אזנך הטה{{ש}} אזעק אל אלהים קולי{{ש}} אזרח ממזרח העירות{{ש}} אזרחי העיר ממזרח{{ש}} אזרחי מעבר הנהר{{ש}} אזרת עוז מלפנים{{ש}} אחד גדל כח{{ש}} אחד יחיד ומיוחד אל{{ש}} אחד מי יודע{{ש}} אחור וקדם צרת{{ש}} אחות אשר לך כספת{{ש}} אחות קטנה{{ש}} אחזו אלים פני כסא{{ש}} אחזיק נא לי{{ש}} אחי מאין אתם{{ש}} אחי שאו משאת{{ש}} אחלה את פני ה'{{ש}} אחלי יכונו דרכי{{ש}} אחרה עת מועד{{ש}} אחרי נמכר (זולת){{ש}} אחריש ואתאפק{{ש}} אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים{{ש}} אחת שאלתי פליאה חזות{{ש}} אטיף ארש מילולי{{ש}} אטתי מטתי{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בא במסורת{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בערה בי{{ש}} אי זה מקום בינה{{ש}} אי כה אומר{{ש}} אי פתרוס בעברך{{ש}} איה חסדיך הראשונים{{ש}} איה כל נפלאותיך{{ש}} איה קנאתך וגבורותיך{{ש}} איום ונורא צום העשור{{ש}} איומה בהר המור{{ש}} איומה בחר{{ש}} איומה נחבסת ומופרכת{{ש}} איומתי יונה יעלת חן{{ש}} ==א-2717== '''[[איומתי שמחי ועלזי|איומתי שמחי ועלזי כי בא עת הדרך]]'''. — מאורה לשבת ב אחר הפסח — סי' שמואל כהן * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 232, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 106, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=34 48], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=210 104], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338112 294].{{ש}} איומתי תעורר הישנים{{ש}} איומתך סודרת קילוסך במקהלות{{ש}} איחד צורי ברוב הודאות{{ש}} איחד שם שוכן תרשישים{{ש}} איילת חן{{ש}} איין ציקליין{{ש}} איך אוכל לבוא עדיך{{ש}} איך אפתח פי{{ש}} איך אשא ראש{{ש}} איך זרים אכזרים{{ש}} איך ידידות נפש{{ש}} איך יעמוד לבבי{{ש}} איך לזמר הגיון{{ש}} ==א-2817== '''[[איך מכל אומות|איך מכל אומות הושפלתי עד תהומות]]'''. סליחה. —סי' אמתי חזק [בן שפטיה]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד"ל|אגרות שד"ל]] 898 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019787750205171/NLI?volumeItem=3 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מבחר השירה|מבחר השירה]] [https://archive.org/details/mivarhashirahhai02brod/page/n65/mode/2up 47], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338074 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=29119#p=50&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= 46], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|ס. פ.]] 11, 186 [https://books.google.ht/books?id=TogPeJgrOIwC&printsec=frontcover&hl=fr#v=onepage&q&f=false *].{{ש}} איך מפי בן ובת{{ש}} איך משכני עליון{{ש}} איך נאנחה במשבר{{ש}} איך נוי שודד{{ש}} איך נפלה ממנו עטרה{{ש}} איך נפתח פה{{ש}} איך תנחמוני הבל{{ש}} איכה אהובים נאמנים{{ש}} איכה אופל גאון עוזנו{{ש}} איכה אלי קוננו מאליו{{ש}} איכה אצת באפך{{ש}} איכה אשפתו פתוח כקבר{{ש}} איכה את אשר כבר עשוהו{{ש}} איכה ישבה בדד עגונה{{ש}} איכה ישבה חבצלת השרון{{ש}} איכה צאן ההרגה{{ש}} איכה תפארתי מראשותי השליכו{{ש}} איככה אפצה פה{{ש}} איל אחר נאחז{{ש}} אילותנו לעזרתנו חושה{{ש}} אילילה אלכה שולל{{ש}} אילת אהבים מתנת סיני{{ש}} אילת השחר אורה בהצחר{{ש}} אימת נוראותיך{{ש}} ==א-3005== '''[[אין זולתך|אין זולתך ואפס דוגמתך]]'''. – זולת לשבועות – סי' יצחק בר מאיר חזק ואמץ בתורה ובמעשים טובים. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337967 149]. ==א-3006== '''אין זולתך לגאול גואל חזק'''. – זולת – מזכיר חרבן ירושלם ע"י מסעי הצלב בשנת 1099 – [קלונימוס בר יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337983 165].{{ש}} ==א-3022== '''[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת בשר מדתך איה קנאתך ועצת עמדתך]]'''. – סליחה – סי' א"ב (כפול) – [שלמה הבבלי]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=246 122]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=404 200]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"א 118 ח"ג 304 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ה 167 הדרת, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מטיב שפה|מטיב שפה]] 15 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-בער|סליחות-בער (מ"א)]] [https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/5/55/The_Seli%E1%B8%A5ot_for_the_Entire_Year.pdf#page=36 11] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות 1548|סליחות-1548]]-[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=22&hilite= 9], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=217 157] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=89 ח"ב 43]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338052 234].{{ש}} ==א-3027== '''[[אין כמוך באלמים|אין כמוך באלמים דומם ושותק למעגימים]]'''. — זולת לשבת א' אחר פסח — סי' א"ב, יצחק ברבי שלום חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 223, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 102, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=206 102], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח"א [https://benyehuda.org/collections/6832 217], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338276 458].{{ש}} אין לי בטחון כי אם עליך{{ש}} אין לנו לא אורים ותומים{{ש}} אין לנו לא אשם ולא אשים{{ש}} אין לנו עוד אלהים זולתך{{ש}} אין מושיע וגואל{{ש}} אין מי יקרא בצדק{{ש}} אין פה להשיב{{ש}} אין צור חלף{{ש}} איש אשר הוקרן{{ש}} איש חסיד{{ש}} איש יולד לתת עליון{{ש}} איש מלאכי חפצתי בו{{ש}} איש עניו חילה פניך{{ש}} איתן האזרחי השכיל{{ש}} איתן למד דעת{{ש}} איתן למד דעת בטרם ידעוך כל{{ש}} אך בך לדל מעוז{{ש}} אך בך לדל עזרה{{ש}} אך בך מקוה ישראל{{ש}} אך במתח דין{{ש}} אך זה היום{{ש}} אך זה היום קיויתי{{ש}} אכון לחלות פניך{{ש}} אכלו משמנים{{ש}} אכן אתה אל{{ש}} אכפרה פני מלך רב{{ש}} אכרע אקוד לפני מלכי{{ש}} אכתיר זר תהילה{{ש}} אל אדון{{ש}} אל אדון אמיתו צינה וכידון{{ש}} אל אדון על כל המעשים (חתונה){{ש}} אל אדון על כל המעשים אמר ויהי{{ש}} אל אדון על כל פעלים{{ש}} אל אל אשא דעי{{ש}} אל אל בני אלים{{ש}} אל אל וטובו{{ש}} ==א-3377== '''[[אל אל חי ארנן|אל אל חי ארנן בלב ובשר אתחנן]]'''. — יוצר שבת אחר פסח. — סי' א"ב, שמעון ברבי יצחק [בר אבון]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=121 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 235, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 107, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337932 114].{{ש}} אל אל שדי אתחנן{{ש}} אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני{{ש}} אל אלהים אעתר{{ש}} אל אלהים אצעקה במילולי{{ש}} אל אלהים בך יצדקו צדוק{{ש}} אל אלהים ה' דבר{{ש}} אל אלהים ה' דבר (יוצר){{ש}} אל אלהים ה' כמקראו{{ש}} אל אלהינו נשוב בצר לנו{{ש}} אל אלוה דלפה עיני{{ש}} אל אליהו{{ש}} אל אמונה עזרה הבה{{ש}} אל ארך אפים אתה{{ש}} אל באפך פן תמעיט{{ש}} אל ברוב עצות תכן את רוח{{ש}} אל דביר קדשך ידינו נשואות{{ש}} אל דמי לך רב וגואל{{ש}} אל הר המור{{ש}} אל חי יפרֹש{{ש}} אל חי יפתח השמים{{ש}} אל טוב וסלח אדמתנו הצלח{{ש}} אל יבנה הר גליל{{ש}} אל ים גלותנו{{ש}} אל ימעט לפניך את כל התלאה{{ש}} אל ישעך צמאתי{{ש}} אל ישראל נקראת לפנים{{ש}} אל למושעות{{ש}} אל מאד נעלה{{ש}} אל מחוללי{{ש}} אל מלא רחמים של כ' סיון{{ש}} אל מלך יושב על כיסא רחמים{{ש}} אל מסתתר{{ש}} אל מתנשא לכל לראש{{ש}} אל נא אוצרך הטוב{{ש}} אל נא יום זה{{ש}} אל נא למען אב אומץ{{ש}} אל נא לעולם תוערץ{{ש}} אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה{{ש}} אל נא תיסר באי עדיך{{ש}} אל נא תעינו כשה אובד{{ש}} אל נגלה במדות שלש עשרה{{ש}} אל נורא עלילה{{ש}} אל נכספתי לראותך{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבת{{ש}} אל נקמות הופיע (סליחות){{ש}} אל נשא ארנן בהתעלסה{{ש}} אל עבדיך המצא קונם{{ש}} אל עושה נפלאות{{ש}} אל פתחך ירון שה אובד{{ש}} אל רחום שמך{{ש}} אל רם בכל נודעת{{ש}} אל תבישנו{{ש}} אל תעש עמנו כלה{{ש}} אל תפר בריתך איתנו{{ש}} אלה אזכרה (פיוט){{ש}} אלה בשלישמו{{ש}} אלה בשן סלע מצודתם{{ש}} אלהא רבא{{ש}} אלהי אברהם מאויבי עז{{ש}} אלהי אל תדינני כמעלי{{ש}} אלהי אקראך במחשב{{ש}} אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות){{ש}} אלהי בך איחבק{{ש}} אלהי בשר עמך מפחדך סמר{{ש}} אלהי העברים נקרא{{ש}} אלהי הרוחות הושיעה נא{{ש}} ==א-4447== '''[[אלהי ימי שנותי כלו|אלהי ימי שנותי כלו בארך גלותי]]'''. — אהבה לשבת א' אחר פסח — סי' יוסף שבתי בן יצחק חזק [החרוזים שבהם ר"ת שבתי חסרים בדפוסים ונמצאו ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין]] י"ב [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2574428 56]]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=656 255], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 221, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 101, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=205 101], תרגום אשכנזי מ' פאפפענהיים אש דת ח"ג צד 41, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=102&hilite= 98], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671].{{ש}} אלהי ישועתנו שעה שועתנו{{ש}} אלהי ישענו נוראות מאוים{{ש}} אלהי מעשיו מה נפלאים{{ש}} אלהי עושי יוצרי ונוצרי{{ש}} אלהי עז תהלתי{{ש}} אלהי קדם הדר במעונה{{ש}} אלהי קדם מעונה{{ש}} ==א-4563== '''[[אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]]'''.–קדושה לשבת חתונה–[אליעזר]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4564== '''[[אלהיכם אדירכם]]'''. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#נחלת שד"ל-ג|נחלת שד"ל ג]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&st=&pgnum=29 26].{{ש}} ==א-4565== '''[[אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]]'''. – [אור שרגא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338416 598].{{ש}} ==א-4566== '''[[אלהיכם אל אדיר ויחיד]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4567== '''[[אלהיכם אל כל מקום גדולתו]]'''. –קדושה למוסף– [אפרים מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].{{ש}} ==א-4568== '''[[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4569== '''[[אלהיכם אלהים חיים]]''' –קדושה לשבת חתונה– [אליעזר] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4570== '''[[אלהיכם אני ואתם עמי]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4571== '''[[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=641 321], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=436 216], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4572== '''[[אלהיכם אני פצתה צרור המור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4573== '''[[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]]'''. סי' אביגדור קרא. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|בן חנניה]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2545933 ד 238].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#יזכור פראג|יזכור פראג]][https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 עמוד 23].{{ש}} ==א-4574== '''[[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]'''. –קדושה למוסף– [ברוך בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338125 307].{{ש}} ==א-4575== '''[[אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]]'''. –קדושה לשבת ראש חדש– [מיוחס לרס"ג, אולם הוא סעדיה מאוחר].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337995 177].{{ש}} ==א-4576== '''[[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]]'''. –קדושה למוסף של שבת וברית מילה– [זבדיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337986 168].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#זבדיה|זבדיה]] 48 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-איטליה|פליישר-איטליה]] 162. ==א-4577== '''[[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]]'''. –קדושה לשבת נחמו– סי יהודה בר שמואל חזק [החסיד]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=386 192], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=626 *], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=274 244], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=82 78], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338289 471], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4578== '''[[אלהיכם יוסיף ידו שנית]]'''. – קדושה למוסף שבת חתונה – [יוסף בן נתן חזן מטרנא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338090 272].{{ש}} (*) ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פרמה-1904|פרמה-1904]] 134 הוא לשבת חול המועד סוכות. ==א-4579== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה]]'''. –קדושה למוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}} ==א-4580== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]]'''. – [יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=63 721].{{ש}} ==א-4581== '''[[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]]'''. –יוצר לשבת ראש חודש. סי' יהודה חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=35 17], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=83 79], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4582== '''[[אלהיכם יחזיר שכינתו]]'''. –[יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4583== '''[[אלהיכם יחיד בעולמו]]'''. –[יוסף]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338387 569].{{ש}} ==א-4584== '''[[אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]]'''. –קדושה לשבת חתונה– [יקר הלוי בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 488].{{ש}} ==א-4585== '''[[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבל פזוריכם]]'''. – לשבת שובה– סי' יהודה [בר שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:].{{ש}} ==א-4586== '''[[אלהיכם יצחצח קדושתו]]'''. –[יצחק]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338371 553].{{ש}} (*)מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג 182b|המבורג 182b]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 4].{{ש}} אלהיכם ישיב בשלם סוכו{{ש}} אלהיכם ישכיל עבדו{{ש}} אלהיכם ישלח משיחו{{ש}} =='''[[אלהיכם רמה ידו]]'''== (*)–קדושה למוסף שבת (שניה) של חנוכה. סי' ראובן חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#מוסקבה (גנזבורג) 201|מוסקבה 201]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&SearchTxt=guenzburg%20201 47ב].{{ש}} אלהיכם שופט צדק{{ש}} אלהיכם שיכנו שם{{ש}} ==א-4605== '''[[אלהיכם תפארתו ממעל]]'''. –קדושה של מוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319]. אלהים אין בלתך{{ש}} אלהים אל דמי אל נקשר בשמי{{ש}} אלהים אל דמי לדמי{{ש}} אלהים אל דמי לך (זולת){{ש}} אלהים אל מי אמשילך{{ש}} אלהים אל ראשון ואחרון{{ש}} אלהים אלי אתה{{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך (זולת){{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי{{ש}} אלהים אמת אלהים חיים{{ש}} אלהים אתה ידעת{{ש}} אלהים באוזנינו שמענו{{ש}} אלהים בהנחילך{{ש}} אלהים בישראל גדול יחודך{{ש}} אלהים בישראל גדול נודעת{{ש}} ==א-4686== '''[[אלהים ביתה מושיב יחידים]]'''.{{ש}} אלהים בצעדך הכות פתרוס{{ש}} אלהים דבר בקול ערב{{ש}} אלהים ה' חילי{{ש}} אלהים יסעדנו{{ש}} אלהים יראה לו שה פזורה{{ש}} אלהים לא אדע זולתך{{ש}} אלהינו אל שדי{{ש}} אלהינו אלהים אמת{{ש}} אלהינו שבשמים{{ש}} אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין{{ש}} אלהינו שבשמים חננו{{ש}} אלוה מני עד{{ש}} אלוהי אבי{{ש}} אלוהים צוית לידידך בחירך{{ש}} אלי אלי למה{{ש}} אלי אלי למה עזבתנו{{ש}} אלי אלי למה עזבתני ותמסרני{{ש}} אלי חיש גואלי{{ש}} אלי עדתי והילילי{{ש}} אלי ציון{{ש}} אלי שובה איומתי{{ש}} אליהו הנביא{{ש}} אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק{{ש}} אליו מי הקשה{{ש}} אליך אקרא יה{{ש}} אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה{{ש}} אליך ה' נשאנו עינינו{{ש}} אליך ה' נשאתי עיני{{ש}} אליך ה' שועתי{{ש}} אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי{{ש}} אליך האל עיני כל יציר תלויות{{ש}} אליך ועדיך באנו נערים וזקנים{{ש}} אליך לב ונפש נשפוך כמים{{ש}} אליך נפשי אשא{{ש}} אליך נקרא איום ונורא{{ש}} אליך נשואות עינינו{{ש}} אליך פנינו בושנו להרים{{ש}} אליך צורי כפים שטחתי{{ש}} אליך תשוקתי{{ש}} אליכם עדה נאמנה{{ש}} אליכם עדה קדושה{{ש}} אלים ברוצם באופניהם{{ש}} אלכה ואשובה{{ש}} אלמעכטיגער גאט{{ש}} אם אמרי אשכחה מרי שיחי{{ש}} אם אפס{{ש}} אם אשמנו כתולע האדים{{ש}} אם חכם לבך בני{{ש}} אם יוספים אנחנו{{ש}} אם ישבת לכסא{{ש}} אם יתקע שופר בעיר{{ש}} אם לא תדעי נפשי אחריתך{{ש}} אם ננעלו{{ש}} אם עוונינו ענו בנו{{ש}} אם עוונינו רבו להגדיל{{ש}} אם פגע בך האי מנוול{{ש}} אם תאהב דרך{{ש}} אם תאכלנה נשים פרים{{ש}} אם תחפצה{{ש}} אם תעינו לא תתענו{{ש}} אם תעירו תלונותיכם{{ש}} אמהות עת נכבשה{{ש}} אמון יום זה{{ש}} אמון פתחי תשובה{{ש}} אמונה יצרה{{ש}} אמוני ארץ אמונתך שוחחים{{ש}} אמוני חוגגי תקופת השנה{{ש}} אמוני לבב{{ש}} אמוני נכונים{{ש}} אמוני שלומי ישראל{{ש}} אמוניך מתחננים{{ש}} אמוניך שעה{{ש}} אמונים אשר נאספו{{ש}} אמונים בני מאמינים{{ש}} אמונים יחוסים{{ש}} אמונים כגהו מתוך בהו{{ש}} אמונים ערכו שבח{{ש}} אמונים שררו{{ש}} אמונת אומן לעם זו זכרת{{ש}} אמונת אומן עצות מרחוק{{ש}} אמונת מלכים{{ש}} אמונת עתים{{ש}} אמונתך אמיתי רבה{{ש}} אמיץ כח{{ש}} אמנם אלהי עולם{{ש}} אמנם אנחנו חטאנו{{ש}} אמנם אשמינו{{ש}} אמנם הרענו מעשינו{{ש}} אמנם כן יצר סוכן בנו{{ש}} אמנם עוונינו למאד גברו{{ש}} אמנת מאז ארשת ניב שפתים{{ש}} אמצני אלהי{{ש}} אמצת עשור{{ש}} אמר ה' ליעקב{{ש}} אמר רבי עקיבא{{ש}} אמרו לאלהים עם אחריו נוהים{{ש}} אמרו לנמהרי לב{{ש}} [[אמרות ה' אמרות טהורות]] אמרות אל אמרות טהורות{{ש}} אמרות האל טהורות{{ש}} אמרנו נגזרנו לנו{{ש}} אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי{{ש}} אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני{{ש}} אמרת ה' צרופה אמרת רנן אערוכה{{ש}} אמרתי לפושעים אכלה פשעים{{ש}} אמרתי שעו מני{{ש}} אמרתך צרופה ועדותיך צדק{{ש}} אמת אתה הוא ראשון (סליחה){{ש}} אמת אתה חתננו{{ש}} [[אמת יהגה חכי]] אמת משל היה{{ש}} אמת שבת לאות בנים אהובים{{ש}} אנא אדון הסליחות והרחמים{{ש}} אנא אדון הרחמים{{ש}} אנא אזון חין תאבי ישעך{{ש}} אנא אזון שועת מיחלים{{ש}} אנא אחוז כס{{ש}} אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים{{ש}} אנא אל אחד ושמו אחד{{ש}} אנא אל אחרון וראשון{{ש}} אנא אל נאור{{ש}} אנא אלהי אברהם{{ש}} אנא אלהי הנאדר{{ש}} אנא אלהי תהלתי{{ש}} אנא אמונים תעלה{{ש}} אנא אמץ עם נצורי כאישון{{ש}} אנא אנקת אסירי הבן{{ש}} אנא בכח{{ש}} אנא בקראנו{{ש}} אנא דודי דגול מרבבה{{ש}} אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא{{ש}} אנא ה' נוקם ובעל חמה{{ש}} אנא ה' רחמיך יראו{{ש}} אנא האל הנקדש{{ש}} אנא הבורא עולמו בימים ששה{{ש}} אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה{{ש}} אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך{{ש}} אנא הואל סלוח לעבדיך{{ש}} אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה{{ש}} אנא הושע מאור עיני{{ש}} אנא המיחד לכבודו{{ש}} אנא המקדים לעולם דברים שבעה{{ש}} אנא השם הנכבד והנורא{{ש}} אנא זכור לאברהם{{ש}} אנא חטא העם הזה{{ש}} אנא חיש ישעי וחופשי{{ש}} אנא חיש נא ישעי{{ש}} אנא יוצרי דרשני{{ש}} אנא יוצרי וקדושי{{ש}} אנא יחיד נצור כבבת{{ש}} אנא יסד יסודות מקדשי{{ש}} אנא יערב לך שועי{{ש}} אנא ישר מערכי{{ש}} אנא ישר עם בא{{ש}} אנא כעב זדוני תמחהו{{ש}} אנא מלכי וקדושי{{ש}} אנא עוררה אהבתך הישנה{{ש}} אנא צור הנראה בלבת{{ש}} אנא צור מושיעי{{ש}} אנא רחום אל תפן לרשענו{{ש}} אנא תומכי בדי ערבה{{ש}} אנא תרב עליצותך{{ש}} אנה אלך ואזיל דמעות כמים{{ש}} אנוסה לעזרה פצתי עדיך{{ש}} אנוקים ודוויים במכאובות{{ש}} [[אנוש איך יתכפר]] אנוש במה יצדק{{ש}} אנוש עד דכא תשב{{ש}} אנחנו אשמנו{{ש}} אנחנו בני החבורה{{ש}} אנחנו החומר ואתה יוצרנו{{ש}} אנחתי מאד רבה{{ש}} אני אמרתי אל מוציאו{{ש}} אני אני המדבר{{ש}} אני אספר באמרי שפר{{ש}} אני אשאל{{ש}} אני אשווע בבקר{{ש}} אני ברב חסדך אבוא ביתך{{ש}} אני גולה וסורה{{ש}} אני הגבר אקונן{{ש}} אני הוא השואל{{ש}} אני היום{{ש}} אני חומה ושדי כמגדלות{{ש}} אני יום אירא אליך אקרא{{ש}} אני מפקיד יחידתי{{ש}} אני עבדך בן אמתך{{ש}} אני צעיר{{ש}} אני קול יללה ארים{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי{{ש}} אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם{{ש}} אנכי אחת דיבר בקדשו{{ש}} [[אנכי אנכי אנחם]] אנכי אשאל מעם{{ש}} אנכי גדול בנודעים{{ש}} אנכי שמי אדני{{ש}} אנסיכה מלכי{{ש}} אנעים חדושי שירים{{ש}} אנקת מסלדיך{{ש}} אנשי אמונה אבדו{{ש}} אנשי אמונה אבדו ואין איש{{ש}} אנשי אמונה נעלמו מדורות{{ש}} אנשי אמונה עברו{{ש}} אנשי חסד הנושאים קולם{{ש}} אנשי משמר{{ש}} אסדר לסעודתא{{ש}} אסופים אסופי אשפתות{{ש}} אסירים אשר בכושר שעשעת{{ש}} אסירים בשיר יצאו{{ש}} ==א-6951== '''אספדה ואילילה ואספוק כף בנפש מרה'''. – על הרדיפות באשכנז בשנת 1298 – סי' א"ב, העלוב תמר, תמר חזק ואמץ [בר מנחם]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות וסליחות|קינות וסליחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43925&st=&pgnum=75 סי' 3] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338312 494]. אסתכל בעמך{{ש}} אעירה שחר על דברתך{{ש}} אעניד לך תפארה והלל{{ש}} אערוך מדברי דתי{{ש}} אערוך מהלל ניבי{{ש}} אערוך שועי{{ש}} אערך צפצופי{{ש}} אעשה למען שמי{{ש}} אף אורח משפטיך{{ש}} אף ברי אותת{{ש}} אפאר לאלהי מערכה{{ש}} אפאר למלכי בקודש{{ש}} אפודי שש{{ש}} אפוני אימיו{{ש}} אפילו כל נימי{{ש}} אפיק רנן ושירים{{ש}} אפננת ערוגים{{ש}} אפס הוד כבודה{{ש}} אפס זבח ועולה{{ש}} אפס מזיח{{ש}} אפס מרצה{{ש}} אפסו אישים ובטלו קרבנות{{ש}} אפפו עלי רעות{{ש}} אפפונו חבלי מות{{ש}} אפפונו מים{{ש}} אפפונו מצוקות{{ש}} אפתח נא שפתי{{ש}} אפתחה במשל פי{{ש}} אצבעותי שפלו{{ש}} אצולה לפנים{{ש}} אצולה מכבודו אל בראך{{ש}} אצולים מגיא כסלוחים{{ש}} אצולת אומן בצירוף זקוקה{{ש}} אצור לספור חוק תעודה{{ש}} אצילי עם עולי גולה{{ש}} אצתי צום כפור{{ש}} אקדמות{{ש}} אקחה בראשון פרי עץ הדר{{ש}} אקף יא צ'בי אלבר{{ש}} אקרא בבכיה רבה{{ש}} אקרא בשמך{{ש}} אקרא לאלהים עליון{{ש}} אראה לפני אלהים ברנני{{ש}} אראלי מעלה{{ש}} אראלי מרומים{{ש}} אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים{{ש}} ==א-7456== '''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א"ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר"צ|אר"צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 100, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|צ.ד.מ.ג.]] נז 448 [https://opendata.uni-halle.de/explore?bitstream_id=91892760-c9fe-4ee1-87fb-640db129f925&handle=1981185920/112959&provider=iiif-image *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב"ע-איגר|ראב"ע איגר]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&st=&pgnum=117 217] [מיחסו בטעות להראב"ע], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|שע"ה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39556&st=&pgnum=179 148], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671] [מיחסו ליוסף סתם, ולא עמד על הסי' הנכון].{{ש}} אראלים ומלאכים{{ש}} ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות){{ש}} ארבעה עמדו{{ש}} ==א-7488== '''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].{{ש}} ארוממך אל חי{{ש}} ארוממך אלהים המרומם{{ש}} ארוממך חזקי וחלקי{{ש}} ארוממך לכבוד שמך{{ש}} ארור המן{{ש}} ארזי הלבנון{{ש}} ארחמך ה' חזקי{{ש}} ארחמך מרחמי{{ש}} ארחץ בנקיון כפות{{ש}} אריאל בהיותו על מכונו{{ש}} אריד בשיחי בשיחי לגוחי{{ש}} אריה ביער דמיתי{{ש}} אריה מסבכו{{ש}} אריות הדיחו פזורה{{ש}} אריות הדיחו שה פזורה{{ש}} ארים על שפיים{{ש}} ארך אפים אתה{{ש}} ארכו הימים ודבר חזון{{ש}} ארכין{{ש}} ארכן וקצרן לא יחדל וימנע{{ש}} ==א-7657== '''[[ארנן חסדך לבוקר|ארנן חסדך לבוקר אמיץ כליות חוקר]]'''. — יוצר לשבת (ראשון) (*) שני אחר פסח (מ"פ) ולשבת הגדול (מנהג צרפת) — סי' א"ב, יוסף בר שמואל [ריט"ע]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=658 257], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 228, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 104, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].{{ש}} ארץ הקדושה{{ש}} ארץ התמוטטה והתפוררה{{ש}} ארץ ורום בהבראם{{ש}} ארץ מטה ורעשה{{ש}} אש תוקד בקרבי{{ש}} אשא כנפי שחר{{ש}} אשא לבי אל כפים{{ש}} אשא עיניי{{ש}} אשאג מנהמת לבי ואתאונן{{ש}} אשאל אלהי{{ש}} אשוחח נפלאותיך צור עולמים{{ש}} אשום אשמתי לך{{ש}} אשחר אל אל כל שנות עדני{{ש}} אשחר עדתי{{ש}} אשחר תשועתך{{ש}} אשיחה בדברי נפלאותיך{{ש}} אשיחה עם לבבי{{ש}} אשיר בהוד נועם{{ש}} [[אשיר במישרים]] אשיר בקול נועם{{ש}} אשיר לאל{{ש}} אשיר לדוד שירתו{{ש}} אשיר עז{{ש}} אשירה ואזמרה שמך גואלי{{ש}} אשירה כשירת משה{{ש}} אשישת שלוחתו{{ש}} אשכול איווי תאות כל נפש{{ש}} אשם בעלי אשמה{{ש}} אשמחה בדודי{{ש}} אשמינו ועונינו רבו ועצמו{{ש}} אשמנו באומר ובפועל{{ש}} אשמנו מכל עם{{ש}} אשמרה אליך עוזי{{ש}} אשנבי שחקים{{ש}} אשען במעש אזרח{{ש}} אשפוך שיחי לפניך צורי{{ש}} אשפוך תחינה{{ש}} אשר בגלל אבות{{ש}} אשר הניא{{ש}} אשר יחדיו{{ש}} אשר יצר אור וצר{{ש}} [[אשר לו ים ויבשת]] אשרו דרכיכם{{ש}} אשרי הגבר אשר תיסרנו יה{{ש}} אשרי העם יודעי תרועה לפתותו{{ש}} אשרי העם שלו ככה{{ש}} אשרי כל חוסי בך{{ש}} אשרי עין ראתה אהלנו{{ש}} אשרי עין ראתה ארון בבית קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה ארון הקדש{{ש}} ==א-8425== '''[[אשרי עין ראתה ארון התפארת|אשרי עין ראתה ארון התפארת ובני אהרן עומדים על מזבח הקטרת]]'''. — הוספה להעבודה "[[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2230|אזכיר גבורות]]" לר' יוסי בן יוסי — סי' יוסף הקטן [בן אביתור?] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קצנטינא|קצנטינא]] 83 [הדף נסמן עג בטעות]. אשרי עין ראתה ארץ צבי{{ש}} אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים{{ש}} אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת{{ש}} אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו{{ש}} אשרי עין ראתה קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה שושנת השרון{{ש}} אשריך אום קדוש{{ש}} אשריך הר העברים{{ש}} אשריך ישראל - אשלי מטע גן{{ש}} אשריך ישראל מי כמוך{{ש}} אשריכם ישראל{{ש}} אשרינו (בהילולא דבר יוחאי){{ש}} אשת חיל (זמר){{ש}} אשת נעורים האהובה{{ש}} אשתבח בתהלות{{ש}} אשתחוה אל היכל קדשך ביראה{{ש}} אשתטחה פני ארון{{ש}} את אויביך אל תשמיד{{ש}} את גומל מערבות{{ש}} את דבר קדשך זכור{{ש}} את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי{{ש}} את הברית ואת החסד{{ש}} את הוא אלהא דגלן{{ש}} את הקול קול יעקב נוהם{{ש}} את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו{{ש}} את חטאי אני מזכיר היום{{ש}} את חיל יום פקודה{{ש}} את יום השמיני בטוב יזמיני{{ש}} את יום פדותכם{{ש}} את כל התלאה{{ש}} את עמי טובות אבשר{{ש}} את פליאות שם מחולל{{ש}} את פני ה' יום תראו{{ש}} את פני מבין ויודע דין דל{{ש}} את פני מלך אתיצבה{{ש}} את צום השביעי{{ש}} את שיחי אשפוך{{ש}} אתאנו לחלות פניך{{ש}} אתאנו לך יוצר רוחות{{ש}} אתאנו על שמך (פיוט){{ש}} אתה אהבת עמך{{ש}} אתה אהובי{{ש}} אתה אל כביר{{ש}} אתה אל נורא אתה{{ש}} אתה אלהי מלכי מקדם{{ש}} אתה אלהי תהלתי{{ש}} אתה אלהים וזולתך אין עוד{{ש}} אתה בן אדם גס רוח{{ש}} אתה גאלת{{ש}} אתה האל עושה פלא{{ש}} אתה האל עושה פלאות{{ש}} אתה הארת{{ש}} אתה הוא ולא יתמו שנותיך{{ש}} אתה הנחלת{{ש}} אתה הרואה בעלבון נעלבים{{ש}} אתה חלקי וצור לבבי{{ש}} אתה כוננת עולם ברב חסד{{ש}} אתה כוננת עולם מראש{{ש}} אתה לבדך עטית{{ש}} אתה מבין{{ש}} אתה מלא רחמים{{ש}} אתה מקדם אלהינו אדוננו{{ש}} אתה תקותי ותוחלתי{{ש}} אתודה לך חטאתי במורא{{ש}} אתוודה על עבירות{{ש}} אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי{{ש}} אתיו אמונים גזעי שלשה{{ש}} אתיית עת דודים כגעה{{ש}} אתן תהלה לאל המהולל{{ש}} אתניה שבחיה{{ש}} אתקינו סעודתא{{ש}} =ב= באנו ליחד שם האל{{ש}} באפוד חושן נקבעת{{ש}} באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל{{ש}} בדעתו אביעה חידות{{ש}} בהיות ארון בבית קדשי הקדשים{{ש}} בהיות ארון הבית על כנו{{ש}} בהיכלך שמיר ושית{{ש}} בורא עד אנה{{ש}} בזכרי ימים ימימה{{ש}} בזכרי על משכבי{{ש}} בטרם שחקים וארקים נמתחו{{ש}} בי תמכה ימינך{{ש}} ביום הלבנת פשעי{{ש}} ביום כפרת עווני{{ש}} ביום עשור קראתיך{{ש}} ביום שבת קדש{{ש}} [[בימים ההם ובעת ההיא]] בין כסה לעשור{{ש}} בלולי אש ומימות{{ש}} בליל זה בראש השנה{{ש}} בליל זה יבכיון{{ש}} ==ב-726== '''[[בליל זה סר נגהי]]'''. – קינה לת"ב [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#שירת הרקח|שירת הרקח]] 159 {{ש}} בליל על משכבי{{ש}} במאי פומא נפתח{{ש}} במוצאי יום מנוחה{{ש}} במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה{{ש}} במוצאי מנוחה תהילות תצמיח{{ש}} במכת אהלה{{ש}} במקדש אל והיכליו{{ש}} במקהלות ברכו{{ש}} במרומי ערץ{{ש}} במרומי רום ישיבתך{{ש}} במתי מספר חילינו פניך{{ש}} בן אדם אלות אנח בשמעך{{ש}} בן אדם מה לך נרדם{{ש}} בן אדמה{{ש}} בני היכלא{{ש}} בני עליון בגבהי שחקים יאיצו{{ש}} בני ציון היקרים{{ש}} בנים שמעו לי ילדי איתני{{ש}} בנין המזבח אם נהרס{{ש}} בנשף קדמתי{{ש}} ==ב-1086== '''[[בסימנא טבא יאיא|בסימנא טבא יאיא ובמזלא מעליה ושעת רצון ברכה והצלחה]]'''. — כתובה לב' שבועות. * רנה וישועה [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018638400205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] 156: בעשור יום גילות{{ש}} בעת רצון תחנתי{{ש}} בצאתו מן הדביר שלם{{ש}} בקר אעיר אקראך{{ש}} בקר אערך לך ואצפה{{ש}} בקשה למוצאי שבת{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה{{ש}} בר יוחאי{{ש}} ברוך אל עליון{{ש}} ברוך אלהי עליון{{ש}} ברוך בא בשם ה'{{ש}} ברוך ה' יום יום{{ש}} ברוכים אתם קהל אמוני{{ש}} ברוכים העומדים והיושבים{{ש}} ברח דודי (פיוט){{ש}} ברית כרותה מלשכוח{{ש}} ברכי אצולה{{ש}} בשאר שמחות שירים תענו{{ש}} בשם אלהי אברהם אפתחה{{ש}} בת אהובת אל קמה בשחר{{ש}} בת ברורה{{ש}} בת עמי לא תחשה{{ש}} בת עמי תייליל{{ש}} בת ציון שמעתי{{ש}} בתולת בת יהודה{{ש}} =ג= גדול עווני{{ש}} גלה גלה{{ש}} גרוני נחר זועק חמס{{ש}} גרושים מבית תענוגיהם{{ש}} =ד= דביר בית שתיל זית{{ש}} דברי נביאים העתידות ידעו{{ש}} דודי ירד לגנו{{ש}} דודי נהפך{{ש}} דוי הסר{{ש}} דומה לארז גדול{{ש}} דוק וחוג רעשו{{ש}} דיינו{{ש}} דלתיך הלילה{{ש}} דממו שרפים{{ש}} דעני לעניי{{ש}} דרור יקרא{{ש}} דרכי שבעה רועים{{ש}} דרשנוך בכל לב{{ש}} =ה= הא כעיני עבדיא{{ש}} האדיר בשמי עליות{{ש}} האדרת והאמונה{{ש}} האומרים אחד{{ש}} האזינו אבירים בני אלים{{ש}} האחד בעולמו ואין שני לו{{ש}} האל העירה וראה{{ש}} הביטה וראה את אנחותינו{{ש}} ==ה-352== '''[[הורידו מאין הפוגות|הורידו מאין הפוגות דמעות כנחל עיני]]'''. – קינה – סי' הצעיר מאיר [בן ברוך מרוטנברג]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סאלוניקי]] (218:); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#האאס|האאס]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/8091074 85] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=176&hilite= 168] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338178 360].{{ש}} הורית דרך תשובה{{ש}} הושיענו למען שמך{{ש}} החרישו ממני ואדברה{{ש}} הטה אלהי אזנך{{ש}} היה עם פיפיות{{ש}} היום הרת עולם{{ש}} היום תאמצנו{{ש}} היכל ה{{ש}} הלא אמרית ליך{{ש}} הלוא עיניך לאמונה{{ש}} הללו אדיר אדירים{{ש}} הלנופלים תקומה{{ש}} המבדיל - יצוה ה' חסדו{{ש}} המבדיל בין קודש לחול{{ש}} המלך ה'{{ש}} הנרות הללו{{ש}} הקבצו ושמעו (קינה){{ש}} הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם{{ש}} הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו{{ש}} הרחמן הוא אשר חנן{{ש}} הרחמן לברית מילה{{ש}} השמיעיני{{ש}} התכבדו מכובדים{{ש}} התקבצו מלאכים{{ש}} =ו= ואיזו תהילה כפי גודלך{{ש}} ואמרתם זבח פסח{{ש}} ואמרתם כה לחי{{ש}} וארץ שפל רומי וגדל שברי{{ש}} וארץ שפל רומי ונקלה כבודי{{ש}} וארץ שפל רומי יום דימה{{ש}} ואת נוי חטאתי השמימה{{ש}} ואתאונן ואקונן{{ש}} ואתה אמרת היטיב איטיב עמך{{ש}} ואתה הוא ותיק{{ש}} ובכן היה לאין{{ש}} ובכן מי לא יראך{{ש}} והללויה אהלל לאלי{{ש}} והללויה אהלל למי שברא{{ש}} וזאת הברכה (פיוט){{ש}} וחיות ארבע אשר כס עומסות{{ש}} וחיות אשר הנה מרובעות כסא{{ש}} וחיות בוערות בכס רם לוויות{{ש}} וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש{{ש}} ==ו-197== '''[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]'''. — קרובה לפורים — [קליר]. הקרובה הזאת מתחלקת לששה פיוטים באופן כזה שהפיוט הראשון מבליע בתוכו חמשת הפיוטים האחרים, וזו סדרן: {{מודגש|א.}} ויאהב אומן — הפיוט הזה מתחלק לי"ח בתים, בית אחד לכל אחת מי"ח ברכות השמו"ע, וכל בית מתחיל בתיבה אחת מן הי"ח תיבות שב[[אסתר ב יז|אסתר ב', י"ז]], ואחר התיבה הזאת באים חמשה חרוזים המתחילים באות אחת מאותות הא"ב חמש פעמים, ומן החרוז הששי של כל בית ובית יוצא הסימן {{מודגש|{{צ|אלעזר בירבי קיליר חזק}}}} שיש בו י"ח אותיות כמספר הבתים.{{ש}} בין הבית הי"ב והי"ג באים הפיוטים האלה: {{מודגש|ב.}} אזרח בט חוץ בכסל גהוץ — סי א"ב. {{מודגש|ג.}} תמימים כרשו ארץ והקצינו שר בערץ — תשר"ק. {{מודגש|ד.}} אותו מבהלת חתות לו גחלת — סי' אלעזר בירבי קלירי. {{מודגש|ה.}} אספרה אל חק פלאות לחוק — סי' א"ב. ו. אמל ורבך חמשי כהנבך — סי' אלעזר בירבי קליר. * אוצר התפלות ח"ב 182. אסב 43: כל בו ח"ג 350 ובשאר דא"ש מלבד היידנהיים; היידנהיים 108 דרך החיים ח"ד 92 (בדפוס זה נשמטו חמשת הפיוטים ב'-ו'); מגלת אסתר — לבוב 9: (חסר סי' ו) לב שמח 382. סדר ימי הפורים 30 ע"י 674 שער השמים ח"ב 82. הערה: הפיוטים: אספרה אל חק(ה) ואמל ורבך (ו) נמצאו ג"כ בקרובה אחרת: אמתך וחסדך אל תרחק. עי' ג"כ ריפמאנן, ציון ח"א 164. צ 62. ויאתיו כל לעבדך{{ש}} ויבא ארז ראש קצינים{{ש}} ויבן אומן אומנות אבות{{ש}} וידוי אשמנו מורחב{{ש}} וידוי הגדול לרבנו נסים{{ש}} ויהי בחצי הלילה{{ש}} ויושע אומן אשכלות{{ש}} ==ו-239== '''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב"קדוש". משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א"ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98 [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&st=&pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].{{ש}} ויושע אל אמונה{{ש}} ויושע ה' אבן ישראל{{ש}} ויושע ה' אום למושעות{{ש}} ויושע שושני פרח{{ש}} [[ויכון עולם על מלאתו]] ויעל משה (פיוט){{ש}} וירד אביר יעקב{{ש}} וירד אלהים על הר סיני (מערבית){{ש}} וכל מאמינים{{ש}} וכשחטאו ישראל במדבר{{ש}} ומלאכים נהלכים{{ש}} ונתנה תוקף}{{ש}} ותיק וחסיד אתה{{ש}} =ז= זה אלי זה אלי ואנוהו{{ש}} זולתך אדונים{{ש}} זולתך אין אל{{ש}} זכור אב נמשך אחריך כמים{{ש}} זכור איכה{{ש}} זכור את אשר עשה (יוצר){{ש}} זכור את אשר עשה צר{{ש}} זכור ברית - אבדנו מארץ טובה{{ש}} זכור ברית - אות ברית{{ש}} זכור ברית - אליך ה' אקרא{{ש}} זכור ברית - אשמתנו כי רבה{{ש}} זכור ברית - בקר ערכתי{{ש}} זכור ברית - שש אנכי{{ש}} זכור ברית אב המוני{{ש}} זכור ברית אבותינו{{ש}} זכור ברית אזרחי{{ש}} זכור ה' - אקונן בכל שנה{{ש}} זכור ה' ליהודה ואפרים{{ש}} זכור ה' מה היה לנו{{ש}} =ח= חג אסיף תקופת השנה (מערבית){{ש}} חד גדיא{{ש}} חדו חדו רבנן{{ש}} חדש ששוני{{ש}} חודש ישועה חדש לי{{ש}} חון תחון{{ש}} חוסה על ישראל עמך{{ש}} חוצב רהב תנין{{ש}} חוקר הכל וסוקר{{ש}} חי אלי{{ש}} חי ה'{{ש}} חי ונעלם{{ש}} חי חי יודו חי{{ש}} חיים ארוכים תכתבנו{{ש}} חלק ד' עמו{{ש}} חמול על מעשיך{{ש}} חסל סידור פסח{{ש}} חשתי ולא התמהמהתי בתנומות{{ש}} חתן בר מצוה עלה{{ש}} חתן נעים עלה{{ש}} חתן עמוד{{ש}} =ט= טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה{{ש}} =י= י-ה אכסוף{{ש}} יאמר נא ישראל{{ש}} יאתה שדי לך{{ש}} יבוא אדיר במהרה{{ש}} יבוא הגואל{{ש}} יביעו שפתי שירה{{ש}} יבכיון מר{{ש}} יגדל{{ש}} ידודון ידודון שנאני שלהבת{{ש}} ידועי שם בבור נשם{{ש}} ידי רשים{{ש}} ידיד נפש{{ש}} ידיד עליון{{ש}} ידידי אל ברכוהו{{ש}} ידידי אל עדת לאומו{{ש}} ידידי את אהוב לבי{{ש}} ידידי השכחת{{ש}} ידידי רועי מקימי{{ש}} ידידיך מאמש{{ש}} ידך פשוט ופתחה{{ש}} ידך תנחני{{ש}} ידכם שאו משאת{{ש}} יה איום זכור היום{{ש}} יה אל גדול ונאדר{{ש}} יה אלה מלכות{{ש}} יה אלי וגואלי{{ש}} יה אלי נכספה נפשי{{ש}} יה אשר גאה גאה{{ש}} יה את סוכת דוד תקים{{ש}} יה בנה יה בנה{{ש}} יה בשר שר צבאיך{{ש}} יה הצל{{ש}} יה השב לבצרון{{ש}} יה חדשך{{ש}} יה למתי צפנת{{ש}} יה מלך רם{{ש}} יה מלכי{{ש}} יה מסי כיבין{{ש}} יה נמצא ולא נרצה{{ש}} יה פתח נא שערי שמים{{ש}} יה צור עולמים{{ש}} יה ריבון{{ש}} יה שור אם נטושה{{ש}} יה שמך ארוממך{{ש}} יה שמע אביוניך{{ש}} יהודה וישראל דעו{{ש}} יהי נועם עתה{{ש}} יהי שלום{{ש}} יהירים קמו{{ש}} יהללך ניב שפתי{{ש}} יודו שמך אים ונורא{{ש}} יודוך כל המיחלים{{ש}} יודוך מלך{{ש}} יודוך רעיוני{{ש}} יום אדיר ומיוחד{{ש}} יום אכפי הכבדתי{{ש}} יום אמיץ זה לאוהבי אמרים{{ש}} יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר{{ש}} יום אשר הוחק לכפרתנו{{ש}} יום אתא לכפר פשעי ישנה{{ש}} יום הודו וכבודו{{ש}} יום השבת אין כמוהו{{ש}} יום זה יהי משקל כל חטאתי{{ש}} יום זה לישראל{{ש}} יום זה למול מלך ישפר{{ש}} יום זה מכובד{{ש}} יום זה שירו לאל{{ש}} יום יום אודה{{ש}} יום יעלה נקראה{{ש}} יום כמו נד{{ש}} יום כפורים זה{{ש}} יום ליבשה{{ש}} יום ליום אודה{{ש}} יום נלחמו בי יחד שכני{{ש}} יום קינה היום{{ש}} [[יום שאת ויתר]] יום שבת וכפורים{{ש}} יום שבת זכור{{ש}} יום שבת קדש הוא{{ש}} [[יום שבת קדש נתן צור ישעי]] יום שבת תשמח מאוד נפשי{{ש}} יום שבתון{{ש}} יום שמחה{{ש}} יום שמחה לישראל{{ש}} [[יום שקם שבט]] יומא טבא{{ש}} יומם עינינו תלויות{{ש}} [[יונה בחגוי סלע נחבאה]] יונה מה תהגי{{ש}} יונה נכאבה{{ש}} יונה נשאתה{{ש}} יוסף אשר מקדם{{ש}} יוצר בחכמה{{ש}} יוצר מידו{{ש}} יוקם דם עבדיך{{ש}} יושב בגבהי מרומים{{ש}} יושב בכסא הוד{{ש}} יושב בסתר עליון מגני וצנתי{{ש}} יושב בשמים שעה באי באש ובמים{{ש}} יושב קדם איום{{ש}} יושב תהלות ישראל{{ש}} יושבי קצוות יראו{{ש}} יחביאנו צל ידו{{ש}} יחדיו בשיר מעלות{{ש}} יחדיו לב נשלם{{ש}} יחו לשון חזות אישון{{ש}} יחיד ואין בלתו אחר{{ש}} ==י-2600== '''[[יחיד ערץ|יחיד ערץ יסד ארץ ברוב חכמה ותושיה]]'''. — אופן — סי' יעקב [ר"ת?]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הנובר|א הנובר]] 159, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 231, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 105, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=26 36], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=269 133]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=112 110] [מיחסו ליעקב סתם], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].{{ש}} יחיד רם לעולם{{ש}} יחידתי בצרתי{{ש}} יחלת עבדיך{{ש}} יכתירני אל חי{{ש}} ימהר יום{{ש}} ימותי קלו כצבאות{{ש}} ימים מקדם אזכרה{{ש}} יסד בסודו{{ש}} יספת ה' לגוי נכבדת{{ש}} יעזוב רשע נתיבו{{ש}} יעידון כל עבדיך{{ש}} יעירוני בשמך רעיוני{{ש}} יעירוני רעיוני{{ש}} יעלה יעלה{{ש}} יעלה תחנוננו{{ש}} יעלו לאלף ולרבבה{{ש}} יעלם שבני{{ש}} יערב חין ערכנו{{ש}} יערה עלינו רוח{{ש}} יערת דבש{{ש}} יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים{{ש}} יפה נוף אנופף{{ש}} יפרח חתן{{ש}} יפת עין לבבתיני{{ש}} יצו האל לדל שואל{{ש}} יצורים וצפון{{ש}} יציב פתגם{{ש}} יציץ צור מחרכו{{ש}} יצלצלו חובבים{{ש}} יצר האל את העולם{{ש}} יקבוץ מפוזר{{ש}} יקודי אש{{ש}} יקוש בעניו{{ש}} יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש{{ש}} יקרה מיקר{{ש}} יקרו רעיך רב מחולל{{ש}} יראים שלחוני{{ש}} יראנו כקדם נפלאות{{ש}} יראתי בפצותי שיח{{ש}} ירדתי לתחתיות{{ש}} ירומם צור דגל{{ש}} ירוצצו כברקים{{ש}} ירושלים את ה' הללי{{ש}} ירצה עם אביון{{ש}} ירצה צום עמך{{ש}} ישיר ישראל שיר נועם{{ש}} ישישו בו כל חוסיו{{ש}} ישמח חתני{{ש}} ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים{{ש}} ישמיענו סלחתי{{ש}} ישמעני אלהים בקראי לנגדו{{ש}} ישמרך כאישון בת{{ש}} ישן אל תרדם{{ש}} ישנה בחיק ילדות{{ש}} ישראל בחירי אל{{ש}} ישראל נושע בה' (בקשות){{ש}} ישראל נושע בה' (סליחות){{ש}} ישראל עבדיך{{ש}} ישראל עם קדוש{{ש}} ישראל עמך{{ש}} יתנו צדקות יה{{ש}} [[יתרומם זה אלי ואנוהו]] =כ= כאהל הנמתח בדרי מעלה{{ש}} כאור בקוע באשנבו{{ש}} כאחלמה קבועה בעטרת{{ש}} כבודו אהל כהיום{{ש}} כבודו אופד להנשא{{ש}} כבודו אור יזריח{{ש}} כבודו אות ברבואות{{ש}} כהושעת אב המון{{ש}} כהושעת אדם{{ש}} כהושעת אלים{{ש}} כהושעת ותעזור אנושי מזור{{ש}} כהושעת טמון גומא{{ש}} כהושעת יגיעי נשם{{ש}} כהושעת ידיד ברדתו להלום{{ש}} כהושעת ידידים (להו"ר){{ש}} כהושעת ידידים מכף מעבידים{{ש}} כהושעת יהודה ואפרים{{ש}} כהושעת יוצאי פתרוס{{ש}} כהושעת ילידי אהב{{ש}} כהושעת יקושי מלבן{{ש}} כהושעת יקיר{{ש}} כהושעת ירויי היאור{{ש}} כהושעת ישע לזכרון{{ש}} כהושעת ניני אב המון{{ש}} כהושעת צפיעי איש תמים{{ש}} כי אם שם אדיר ה' אדונינו{{ש}} כי אנו עמך{{ש}} כי אשמרה שבת{{ש}} כי בשם אדיר תצאון{{ש}} כי הנה כחומר{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים{{ש}} כי רכובו בערבות{{ש}} כירי רם{{ש}} ככלות ייני{{ש}} כל ברואי מעלה ומטה{{ש}} כל מקדש שביעי{{ש}} כל שנאני שחק באמר מאמירים{{ש}} כמה אלהי{{ש}} כמראה השמש באדר וזוהר{{ש}} כסא אורי וישעי{{ש}} כתובה לחג השבועות{{ש}} כתועים ואין לבקש{{ש}} כתר מלכות (אבן גבירול){{ש}} כתר מלכות (הבן איש חי){{ש}} כתר מלכות (כסא אליהו){{ש}} כתר מלכות (רדב"ז){{ש}} =ל= לא אמות לא אמות{{ש}} לא ארמון על משפטו{{ש}} לא בקשתי אל אבטח{{ש}} לא קם נביא{{ש}} לאל עורך דין{{ש}} לבית לוי ומשפחתו{{ש}} לבעל התפארת{{ש}} לדוד שיר ומזמור{{ש}} לו ישקלו רעי מהומתי{{ש}} לולי ד' שהיה לנו{{ש}} ליל שיכורים{{ש}} ליל שמורים אור ישראל{{ש}} ליל שמורים אור עולמו נגלה{{ש}} ליל שמורים אותו אל חצה{{ש}} לך אלי תשוקתי{{ש}} לך אלים אלפי אלפים{{ש}} לך ה' הצדקה (פיוט){{ש}} לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת{{ש}} לך ה' הצדקה תלבושת{{ש}} לך יאדיר כל יציר{{ש}} לכה דודי{{ש}} למה ה' תעמוד ברחוק{{ש}} למה הקץ{{ש}} למה יאמרו הגוים (פיוט){{ש}} למי אבכה{{ש}} למי אבכה וכף אכה{{ש}} ==ל-1086== '''[[למי אוי למי אבוי|למי אוי למי אבוי ומדנים למי שיח למי פצעים וקלונים]]'''. – קינה – [אפרים בר יעקב מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=367 183] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח"א 225 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות וסליחות|קינות וסליחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43925&st=&pgnum=71 סי' ב]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שבלים בודדות|שבלים בודדות]] 133 {{צבע גופן|1=אפור|2=(*) צ"ל [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43941&st=&pgnum=141 138]}} הערה: הקינה הזאת נוסדה על ההריגה שהיתה בעיר בלויי'ש (Blois) בכ' סיון שנת תתקל"א לרגלי עלילת דם (עי' דברי ימי ישראל ח"ד 237–238) [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=52 48] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290]. למען אב אץ לבוא{{ש}} למען אב בן שלש שנים הכירך{{ש}} למען אב הכירך{{ש}} למען אב הנוסה בעשרה{{ש}} למען אב השכים{{ש}} למען אב חדשת שמו לנקוב{{ש}} למען אב ידעך{{ש}} למען אב ידעך מכל אומות{{ש}} למען אב מאור כשד שיוע ונענה{{ש}} למען אב נבחן בעשר{{ש}} למען אב נם יוקח נא{{ש}} למען אב נפקד{{ש}} למען אב נצטוה{{ש}} למען אב עקד בן{{ש}} למען אברהם האהוב{{ש}} למען אדם אשר בכף נוצר{{ש}} למען אהבת קדומים{{ש}} למען אהל ארמנותיך{{ש}} למען אזרח זרח ממזרח חרסי{{ש}} למען אזרחי הנשלך{{ש}} למען איתן{{ש}} למען אמיץ בן שלוש{{ש}} למען אמיתך{{ש}} למען אסף להחיות{{ש}} למען תמים בדורותיו{{ש}} למען תמים עש תיבה{{ש}} למען תפר עלה תאנה{{ש}} למענך אדיר באדירים{{ש}} למענך אל אחד ואין שני{{ש}} למענך אל הושיעה{{ש}} למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} למענך אל עוטה אורות{{ש}} למענך אלהי{{ש}} למענך אלהי האלהים{{ש}} למענך אלהינו{{ש}} למענך ולא לנו{{ש}} למענך תקיף{{ש}} למקדימים בתפילה{{ש}} למתודה חטאתיו{{ש}} לנר ולבשמים{{ש}} לפדות עם דל{{ש}} לפניך אני כורע{{ש}} =מ= מארוד וארפד{{ש}} מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה{{ש}} מבית מלוני קמתי בצוקי{{ש}} מברך רחמנא{{ש}} מדי שנה קינה{{ש}} מה ידידות{{ש}} מה יפית{{ש}} מה לך יצרי{{ש}} מה לך שר תשאל{{ש}} מה לכם פה ומי לכם פה{{ש}} מה נאוו עלי{{ש}} מה נכבד היום{{ש}} מה נעים נאוה תהילה{{ש}} מה נפתח ונימא{{ש}} מה נשתנה{{ש}} מהולל אקרא ה'{{ש}} מהללך ורב גדלך{{ש}} מוחץ ורופא{{ש}} מולך מוני{{ש}} מושך חסד ליודעיו{{ש}} מושל בעליונים אתה ידעת{{ש}} [[מושיע ומגן לנו חוסים]] מחוללת מהוללת{{ש}} מחי ומסי{{ש}} מחנות עליונים{{ש}} מי אדר והוד{{ש}} מי העומד בהראה{{ש}} מי זאת עולה יפהפיה{{ש}} מי יתן ראשי מים{{ש}} מי יתנני עבד אלוה עשני{{ש}} מי כמוך (אברהם כלפון){{ש}} מי כמוך (ריה"ל){{ש}} מי כמוך (שבתאי טיאר){{ש}} [[מי כמוך אומר ומקים]] מי לה' אתי עורך{{ש}} מי נשקני מנשיקות אהבה{{ש}} מי שענה לאברהם אבינו{{ש}} מיוחד באהיה אשר אהיה{{ש}} מימים ימימה{{ש}} מכניסי רחמים{{ש}} מלא פי שירה{{ש}} מלאכי צבאות בעלצון{{ש}} מלאכי רחמים{{ש}} מלך אדיר ונורא{{ש}} מלך אזור גבורה{{ש}} מלך אחד יהיה אל העמים{{ש}} מלך אמון מאמרך{{ש}} מלך אמיץ ואיום{{ש}} מלך אמיץ כח רב עלילה{{ש}} מלך גואל ומושיע{{ש}} מלך מלכים רם על רמים{{ש}} מלך עליון אל דר במרום{{ש}} מלך עליון אמיץ המנושא{{ש}} מלך עלמין דגלגלוהי{{ש}} מלך עתיק ימים{{ש}} מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה{{ש}} מלכי מקדם פועל ישועות{{ש}} מלכי עולם בורא{{ש}} מנוחה ושמחה{{ש}} מנומם בעת קומם{{ש}} מסוד חכמים{{ש}} מעוז צור{{ש}} מעוני שמים שחקים יזבלוך{{ש}} מפי אל{{ש}} מפלטי אלי צורי סתרי ומגני{{ש}} מציון אל עליון{{ש}} מצרי ערי יצרי{{ש}} מקדים וראש לקוראים{{ש}} מקהלות עם{{ש}} מקוה ישראל ה' (סליחה){{ש}} מקוה ישראל מושיעו{{ש}} מקור עיני{{ש}} מרומים ישכן{{ש}} מרים לראשי{{ש}} מרן דבשמיא מר על כל מרי{{ש}} מרנא דבשמיא{{ש}} מרשות אלהי האלהים{{ש}} מרשות אלהי קדם{{ש}} מרשות האל הגדול{{ש}} מרשות מרומם על כל ברכה{{ש}} מרשות שוכן עד{{ש}} משאת כפי מנחת ערב (סליחות){{ש}} משביח שאון ימים{{ש}} משמים שלום לעם{{ש}} משנאי הצמיד{{ש}} משתחוים להדרת קודש{{ש}} מתי יבושר עם{{ש}} מתי יעקב תפארון{{ש}} =נ= נבוכדנאצר אכלני הממני{{ש}} נודה לשמך בתוך אמוני{{ש}} נכון לבו{{ש}} נלאה להיליל על שברנו{{ש}} נפשי עוז תדרכי{{ש}} נשמת ילדים שוממים{{ש}} נשמת ישרים יהלוך{{ש}} נשמת מלומדי מורשה{{ש}} נשמת שדודים נדודים{{ש}} =ס= סגולתי איומה נשאתי{{ש}} סגולתי מלוכה אזרתיך{{ש}} סגולתי משכתיך חסד{{ש}} סוכה ולולב{{ש}} סוכת שלם{{ש}} סימן טוב יהיה לכל{{ש}} סימני ליל הסדר{{ש}} סלח נא אשמות{{ש}} סלח נא אשמתנו{{ש}} סלח סלח אל טוב וסלח{{ש}} =ע= עב קל ממרומך{{ש}} עד אן צבי מודח{{ש}} עד מתי ה'{{ש}} עובדי האל באמונה{{ש}} עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים{{ש}} עורה נא ימינך רמה{{ש}} עורו שירו שיר{{ש}} עורי נצורה כבבת{{ש}} עזוז אדירירון{{ש}} עזר מצרי{{ש}} עזרני אל חי{{ש}} עין ולב{{ש}} עינינו לך תלינו{{ש}} על אהבתך{{ש}} על אהבתך (מנוקד){{ש}} על אלה תרדנה{{ש}} על בית זה ויושביהו{{ש}} על היכלי אבכה{{ש}} על היכלי חבלי כנחש הולך{{ש}} על הר המוריה{{ש}} על זה היה דוה לבנו{{ש}} על יום חורבן היכל מקודש{{ש}} על משכבי בלילות{{ש}} על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו{{ש}} עלינו לשבח{{ש}} עם אשר יה ברך{{ש}} עם ה' השלחה{{ש}} עם ה' חזקו ונתחזקה{{ש}} ענה אוחזי ארבעה מינים{{ש}} ענה אומני חוקה נסוכה{{ש}} ענה איומה{{ש}} ענה איומה קוראה בתחנוני{{ש}} ענה איומים בעוז{{ש}} ענה אמוני שבט ראובן{{ש}} ענה אתויים{{ש}} ענה תאבי ישעך{{ש}} עננו אבינו{{ש}} עננו אלוהי אברהם{{ש}} עשה למען שמך{{ש}} עת דודים כלה{{ש}} עת שערי רצון להפתח{{ש}} =פ= פורים פורים{{ש}} פסח אכלו פחוזים{{ש}} פצחו רון ותהילה{{ש}} פרה אמרה קשה{{ש}} ==פ-243== '''[[אז לפנות ערב|פתח לנו שער בעת נעילת שער כי פנה יום]]'''. – חרוז בודד בתפלת נעילה במנהגי אשכנז ופולין, ואולי הוא שריד מפיוט קדמון. =צ= צור משלו{{ש}} צורי גואלי יה{{ש}} ציון אשר יאמרו{{ש}} ציון במשפט לכי לך{{ש}} ציון גברת לממלכות מציריך{{ש}} ציון ה' לכס בחר{{ש}} ציון הלא תשאלי{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך{{ש}} ציון הלא תשאלי שלות שרידיך{{ש}} ציון ידידות ידיד{{ש}} ציון מנת שלום{{ש}} ציון מעוז קרית מלך{{ש}} ציון מעון חשקי{{ש}} ציון עטרת צבי{{ש}} ציון צפירת פאר{{ש}} ציון קדוש משכני עליון{{ש}} ציון קחי כל צרי{{ש}} ציון תקונני עלי ביתך{{ש}} צמאה נפשי{{ש}} צעקה יוכבד{{ש}} =ק= קדוש אדיר בעליתו{{ש}} קדושת שבת כתקנת עזרא{{ש}} קדש ורחץ{{ש}} קול אהלה תתיפח{{ש}} קול ברמה נשמע ביללה{{ש}} קול יעקב קורא{{ש}} קול מבשר משמיע הטו אוזן{{ש}} קול מהלל יגדל{{ש}} קום חתן{{ש}} קומה ה' למנוחתך{{ש}} קומו ברינה עדת אמוני{{ש}} קוראי מגילה{{ש}} קינת אומן{{ש}} קמתי באשמורת{{ש}} קמתי ותדד שנתי{{ש}} קמתי להלל{{ש}} קרב אורך לעניה{{ש}} קריה יפהפיה{{ש}} =ר= ראה שמש{{ש}} ראשון אמצת לפרח שושנים{{ש}} רבון העולמים אדון כל הנפשות{{ש}} רבון העולמים חתמנו לחיים{{ש}} רבונו של עולם בראותי בחורותי{{ש}} רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה{{ש}} רומה אלהים שמך לקדש{{ש}} רועה ישראל האזינה{{ש}} ==ר-802== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח איטליה|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים רבים חלר"ע אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גדול העצה ורב העלילה]]'''. ==ר-803== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח תימן|רחום וחנון חטאנו לפניך אב הרחמן מלא רחמים חלר"ע בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גואל ומושיע חלר"ע דיין אלמנות]]'''. רחם נא עליו{{ש}} רחמים פשוטים{{ש}} רחמנא אידכר לן{{ש}} רחמנא דא היא אוריתך{{ש}} רחמנא חטינן{{ש}} רחמנא ענינן בהדא שעתא{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד{{ש}} רחמנא רחם עלן בקל ויעבור{{ש}} ריב בין שבת וחנוכה{{ש}} ריבון כל העולמים{{ש}} רם אור גדול נעלם{{ש}} רנו ושבחו לאל{{ש}} רעה בשבטך{{ש}} רעיתי בין הבנות שכולה{{ש}} רפא צירי{{ש}} =ש= שאו לבבכם לכפיכם{{ש}} שאו מנחה משובחה{{ש}} שאו שערים ראשיכם (פיוט){{ש}} שאי קינה במגינה{{ש}} שאלו שחקים ושיחו לאדמה{{ש}} שאלי שרופה באש{{ש}} שבחו אל עדת ישראל{{ש}} שבט יהודה בדוחק ובצער{{ש}} שבטי איתני{{ש}} שביבי שלהבות חצובי להבות{{ש}} ==ש-273== '''[[שביה עניה|שביה עניה בארץ נכריה לקוחה לאמה לאמה מצריה]]'''. — גאולה — סי' שלמה [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 226, בית תפלה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38430&st=&pgnum=21 10], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 115, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חופת חתנים|חופת חתנים]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חזונים|חזונים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42160&st=&pgnum=233 117], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יפה נוף|יפה נוף]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44816&st=&pgnum=173 39], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר סליחות|סדר סליחות]] 50, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התחנונים|סדר התחנונים]] [23], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות טורינו|סליחות טורינא]] 67, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=798&hilite= 728], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא ב|רומא ב']] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45406&st=&pgnum=179 290], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא-שד"ל|רומא שד"ל]] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] 110 [במנהג זה הוא סליחה לשחרית יוכ"פ], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שינגילי-ב|שינגילי-ב]] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44576&st=&pgnum=143&hilite= 70]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=18&hilite= 4], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=207 102]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים-1597|תחנונים 1597]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52629&st=&pgnum=101 51], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות|תחנונים וסליחות]] 49; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות-שמ"ז|תחנונים וסליחות-שמ"ז]] 61, תרגום אנגלי: נינא דייויס — [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Jewish Quarterly Review|רבעון האנגלי]] ח [https://www.jstor.org/stable/1449836?seq=1 269], תרגום ביהודית: אויערבאך-[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אידישע דענקער|אידישע דענקער]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020092 88]. הבית השלישי "מחוצים לחוצים" וכו' מובא בס' [[W:גן השכלים|בוסתן אל-אוקול]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]], הוצאת לעווין עמ' 71 [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/44/t/1/fs/mn_60cf43af-f541-4636-9600-d4ea6150c1f4/start/0/end/4/c *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=74 71], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338229 411]. הערה: ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) התאמץ להוכיח שהפיוט הזה איננו לרשב"ג, אבל להלן בערך [[#א-1952|שנותינו ספו]] אוכיח שאין יסוד לטענותיו.{{ש}} שבץ אחזני{{ש}} שבת היום לה'{{ש}} שבת הכסא אשר למעלה מנושא{{ש}} שבת ומילה{{ש}} שבת זה שבת הגדול{{ש}} שבת סורו מני{{ש}} שדודים נדודים{{ש}} שדי אל מה נורא{{ש}} שואף כמו עבד{{ש}} שוכני בתי חמר{{ש}} שוכנת בשדה{{ש}} שולמית הנבחרת מעמים{{ש}} שוממתי ברב יגוני{{ש}} שומר ישראל{{ש}} שומרון קול תתן{{ש}} שופט כל הארץ{{ש}} שושן עמק{{ש}} שושנת ורד{{ש}} שזופת שמש{{ש}} שח ציר נאמן{{ש}} שחי לאל{{ש}} שחר אבקשך{{ש}} שחר להודות לך קמתי{{ש}} שחר קמתי להודות{{ש}} שחרנוך בקשנוך יוצר הרים{{ש}} שטר עלי בעדים וקנין{{ש}} שימו לב על הנשמה{{ש}} שימני ראש{{ש}} שיר אל נעלם{{ש}} שיר אענה{{ש}} שיר היחוד{{ש}} שיר הכבוד{{ש}} שיר ושבח עירכו{{ש}} שיר חדש אשיר{{ש}} שיר חדש זמרו{{ש}} שירה לאל נרננה{{ש}} שירו לאל הודו לשמו{{ש}} שירו לאל נבוני{{ש}} שירו לאל נועם{{ש}} שירו לאל שיר חדש{{ש}} שירו לה' בחורי וזקני{{ש}} שירו לה' הודו לו{{ש}} שירות ותשבחות אתנה{{ש}} שישו ושמחו בשמחת תורה{{ש}} שכולה אכולה{{ש}} [[שכולה גלמודה]] שכורת ולא מיין{{ש}} שכינה צועקת בהרע{{ש}} שלום וצדק נשקו{{ש}} שלום לבוא שבת{{ש}} שלום לך דודי{{ש}} שלום עליכם אתם{{ש}} שלום עליכם מלאכי השרת{{ש}} שלום תשפות לנו{{ש}} שלומי עליון ישני מכפלה{{ש}} שלמא לכון שארא דישראל{{ש}} שלש עשרה מדות האמורות בחנינה{{ש}} שם אל קמתי לברך{{ש}} שמחו בשמחת תורה{{ש}} שמחו בשמחת תורת משה{{ש}} שמחו נא{{ש}} שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו{{ש}} שמחים בצאתם ובביאתם{{ש}} שמחתי באומרים לי{{ש}} שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים{{ש}} שמך לעד בפי מועד{{ש}} שמם הר ציון{{ש}} שמע האל{{ש}} שמע קולי{{ש}} שמעו והאזינו{{ש}} שמעו נא תוכחת{{ש}} שמעתי מפאתי תימן{{ש}} שמרו שבתותי{{ש}} שנאנים שאננים{{ש}} שנה בשנה אהגה כיונה{{ש}} ==ש-1952== '''[[שנותינו ספו|שנותינו ספו בדלות ובקלות לאור נקוה והנה בוז ושפלות]]'''. — גאולה לשבת שניה אחר פסח — סי' שלמה (ב' פעמים) חזק. [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 238, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 118, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 37, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=804 734], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 108, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=19&hilite= 5], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תכלאל|תכלאל]] ח"ב ב 148: תרגום אשכנזי: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Geiger|גייגער-גבירול]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=75 72], סי' 108. הערה: בכל הדפוסים מלבד סליחות תימנים ותכלאל נמצא שנוסח החרוז האחרון של הבית השלישי הוא: "וגם עוד ישמעאל הרס וגרס הרי ששים ואחת וארבע מאות". הרוו"ה במאמרו "[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018828980205171/NLI הפיוטים והפיטנים]" מעלה בחשבונו שתס"א למספר הישמעאלים מתאים לשנת ד' אלפים תתט"ו (1055) או תתל"ה (1075), "כי תחילת מלכות ישמעאל ד"א שנ"ד (594) או שע"ד (614) כמבואר ב[[איגרת רב שרירא גאון|תשובת ר' שרירא גאון]]". אחריו נגרר בעל ע"י בפירושו ואחז בשנת תטט"ו, ודוקעס ג"כ נגרר אחריו ואחז בשנת תתל"ה (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Dukes|עהרענזוילען]] עמ' [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368244 10], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368254 20]). ה' שי"ר חלק על הרוו"ה ואמר שיש לו ראיות נכוחות שצ"ל בגוף הפיוט "הרי ארבע מאות ושלושים ואחת" ([https://hebrewbooks.org/47046 אגרות שי"ר] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47046&st=&pgnum=289 239]), ולפי זה היתה השנה שבו חבר הפיטן את הפיוט הזה שנת 1025 או 1045 למה"נ. אולם האמת היא כי אין לסמוך בזה על התאריך שבאגרת ר' שרירא גאון כי כבר העיר בצדק בעל [[דורות הראשונים]] (ח"ג (*ח"ו)[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20282&st=&pgnum=177 172]) כי המלים "שנת ארבע אלפים ושע"ד ליצירה" היא הוספת ר' שמואל ולם והגאון בעצמו לא כתב רק "ובימיו יצא מחמד לעולם" (עי' ג"כ [https://hebrewbooks.org/1374 אגרת רב שרירא גאון הוצאת ד"ר בנימן מנשה לוין] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1374&st=&pgnum=176&hilite= עמ' 100]) והנכון הוא כמו שהעיר שד"ל שתס"א לספירת הישמעאלים עולה לשנת 1069 למה"נ (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]] 1846 [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/3532435 עמ' 491] ו[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד"ל|אגרות שד"ל]] עמ' 983) כי התחלת מלכות ישמעאל היתה בשנת 622 למה"נ ואם נוסיף על זה 461 בנכוי י"א ימים לכל שנה ישמעאלית שהיא שנת לבנה תעלה לנו שנת 109 למה"נ. אבל אפילו אם נאמר שהפיטן חשב שנות חמה ולפי זה תצא לנו שתס"א שנה אחר התחלת מלכות ישמעאל היא שנת 1083 למה"נ, אין לנו להטיל ספק ולומר שרשב"ג לא חבר את הפיוט הזה מפני שהוא כבר מת בשנת 1069 או 1070, כי לפי דעתי אין לנו להתחשב עם התאריכים הנמצאים בפיוטים מפני שאין כל ספק שהמעתיקים שנו אותם כדי להתאים את התאריך לפי זמניהם הם. והא ראיה כי התאריך שלנו נמצא בסליחות תימנים ובתכלאל בנוסח זה: "וגם עוד הרג והרס שבע עשרה שנה וחמש מאות" וכן הוא ג"כ ב[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001751910205171 כ"י ברלין 576] (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Steinschneider|רשימת רמש"ש]] ח"א [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/4023837 עמ' 118] הע' 42), ובספר "[[W:גן השכלים|בוסתאן אל-אוקול" (גן החכמה)]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]] (הוצאת דוד לעווין נויארק 1908 עמ' 70-71) [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/1/t/1/fs/mn_e8afa9ad-9153-4126-a753-63ec5829d3d0/start/0/end/4/c *] מובא קטע מפיוט זה ושם הנוסח: "וגם עוד ישמעאל הרג הרס תשע וחמשים שנה וחמש מאות". מזה נראה שר' נתנאל שנה את התאריך להתאים עם השנה (1165) שבו כתב את ספרו וכן עשו המעתיקים האחרים. מכל האמור בזה מוכח שדברי ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46778&st=%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%94+%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%94&pgnum=35&hilite= עמ' 34] שהפיוט הזה הוא לר' שלמה הבבלי אין להם יסוד כלל.{{ש}} שני זיתים נכרתים{{ש}} שננו לשונם בני אונם{{ש}} שנת אוצרך הטוב{{ש}} שנת אורה שנת ברכה{{ש}} שנת אסומה ובלולה{{ש}} שנת ארץ תתן יבולה{{ש}} שעה נאסר{{ש}} שעה עליון לקול אביון{{ש}} שער אשר נסגר{{ש}} שער הרחמים{{ש}} שערי שמים בלולי אש ומים{{ש}} שעריך בדפקי{{ש}} שפל רוח{{ש}} שפעת רביבים{{ש}} שרי קודש היום{{ש}} שרפו הבירה{{ש}} שש מאות נקראות{{ש}} ששוני רב בך{{ש}} שתאמץ אהבת אמוניך{{ש}} שתה ימי גלותי{{ש}} שתי פעמים מקוימים{{ש}} =ת= תא שמע מרא דעלמא{{ש}} תאבת יום זה{{ש}} תאות לב לא השגנו{{ש}} תאות נפש ולב{{ש}} תאחר מיום זכרון{{ש}} תאיר אורנו{{ש}} [[תאיר נוגה]] תאלת יום ענוי{{ש}} תאמר למחות אשמינו{{ש}} תאמת אור בקדש{{ש}} תבוא לפניך שועת חנון{{ש}} תגרת יד אסוף{{ש}} תהום השוטף על ראשי צפה{{ש}} תהיינה עיניך פקוחות{{ש}} תוחלת ישראל{{ש}} תומת צורים וחסדם{{ש}} תורה הקדושה{{ש}} תורתא דמרביא{{ש}} תזכו לשנים רבות (פיוט){{ש}} [[תחילת כל מעש]] תחינה לנפילת אפים ממחזור ויטרי{{ש}} תחלי תורה{{ש}} תחרות רוגז הניח{{ש}} תיסתר לאלם תרשישים מרון{{ש}} תכלה ממנו אפך וחמתך{{ש}} תכפו עלינו צרות{{ש}} תמהנו מרעות{{ש}} תמו פסו עבודת בית עולמים{{ש}} תמור עבודת מזין{{ש}} תנות צרות לא נוכל{{ש}} תנחם על עפר ואפר{{ש}} תעודה החמודה{{ש}} תעינו מאחריך{{ש}} תעלה תפילתנו למעון שמיך{{ש}} תעלת צרי{{ש}} תענה אמונים{{ש}} תענית צבור קבעו תבוע צרכים{{ש}} תערוג אליך כאיל על אפיקים{{ש}} תפילה תקח תחינה תבחר{{ש}} תפילתו של כהן גדול{{ש}} תפלה לקדמך{{ש}} תפן להקשיב ממעונים{{ש}} תפתח ארץ ויפרו ישע{{ש}} תרומה הבדילנו{{ש}} תשבי צורי{{ש}} תשוב תרחמנו שוב שביתנו{{ש}} תשובה חשובה{{ש}} תתברך אלהי האלהים{{ש}} תתמוך גורלנו{{ש}} תתן אחרית לעמך{{ש}} dhp7zb9v7loooj4u01t2rgmgi5rbtqd 3019478 3019462 2026-06-10T20:03:01Z בן עדריאל 9444 /* א-4578 */ 3019478 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} __NOTOC__ <div style="text-align: center; background: #f9f9f9; border: 1px solid #ddd; padding: 10px; margin-bottom: 20px;"> '''מעבר לאות:''' [[#א|א]] | [[#ב|ב]] | [[#ג|ג]] | [[#ד|ד]] | [[#ה|ה]] | [[#ו|ו]] | [[#ז|ז]] | [[#ח|ח]] | [[#ט|ט]] | [[#י|י]] | [[#כ|כ]] | [[#ל|ל]] | [[#מ|מ]] | [[#נ|נ]] | [[#ס|ס]] | [[#ע|ע]] | [[#פ|פ]] | [[#צ|צ]] | [[#ק|ק]] | [[#ר|ר]] | [[#ש|ש]] | [[#ת|ת]] </div> =א= ==א-1== '''א...[[אישים איך אותם יקריבו]]'''.{{ש}} ==א-1-א*== '''א .... [[המחשבה במחשבות שלום מקדם חשובה]]'''.{{ש}} ==א-2== '''א...ת [[במצורע הזהרת]]'''.{{ש}} ==א-2*== '''א .... [[חצפית אשרו ומשמרו צפית]]'''.{{ש}} ==א-3*== '''[[א...רים כיונה פותה אחריך משכתה]]'''.{{ש}} ==א-3== '''[[אאביך ביום מבך|אאביך ביום מבך עוגל חצי גרני]]'''.{{ש}} ==א-4== '''[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש המושרר בטל]]'''.{{ש}} ==א-5== '''[[אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים אעלה אתי שמים]]'''.{{ש}} +'''[[ואאדיר אלהי אבי]]'''.{{ש}} ==א-6== '''[[אאדיר ללובש הוד והדר]]'''.{{ש}} ==א-7== '''[[אאדר ליוצר בראשית ובורא נשמות]]'''.{{ש}} ==א-8== '''[[אאדרך חן בשמים]]'''.{{ש}} ==א-9== '''[[אאוגריה זילא סהדא שקרא]]'''.{{ש}} ==א-10== '''[[אאזר חלצי למלאות חפצי ולפני מליצי כפירי אריות]]'''.{{ש}} ==א-11== '''[[אאזרה גבורה...]]'''.{{ש}} ==א-12== '''[[אאיר גם אזהיר באור בהיר]]'''.{{ש}} ==א-1*== '''[[אאל להאל באל וחילה אסעדה בתודה ואסלדה בחלה]]'''.{{ש}} ==א-13== '''[[אאמיץ לנורא ואיום|אאמיץ לנורא ואיום בהסתופפי לפניו]]'''.{{ש}} ==א-14== '''[[אאמיצכם שירים באמרי פי]]'''.{{ש}} ==א-15== '''[[אאמיר אאדיר אפודת אגודת אורתך]]'''.{{ש}} ==א-16== '''[[אאמיר אאדיר עשרה שמות במרץ]]'''.{{ש}} ==א-17== '''[[אאמיר אאמיץ עטה עז]]'''.{{ש}} ==א-18== '''[[אאמיר אותך סלה|אאמיר אותך סלה בהוד והדר ותהלה]]'''.{{ש}} ==א-19== '''[[אאמיר אל האמירני]]'''.{{ש}} ==א-21== '''[[אאמיר מסתתר במעון חביון]]'''.{{ש}} ==א-22== '''[[אאמיר שבח במערכה לפאר לאדיר במלוכה]]'''.{{ש}} ==א-4*== '''[[אאמירם לי לאיומה אבוננם להחכימה]]'''.{{ש}} ==א-23== '''[[אאמן שמך ואקרא אליכם אישים]]'''.{{ש}} ==א-24== '''[[אאפד ישועה למלך]]'''.{{ש}} ==א-25== '''[[את חיל יום פקודה#אאפיד נזר איום|אאפיד נזר איום בשלוש קדושה ביום]]'''.{{ש}} ==א-26== '''[[אאריא מתילי ואחוין]]'''.{{ש}} ==א-27== '''[[אאשרה חסנך אלהי עולם אברכך בכל עת מלך עולם]]'''.{{ש}} ==א-28== '''[[אב אחד לכלנו וגוי אחד קראנו]]'''.{{ש}} (א-5*){{ש}} '''[[אב אתה לאביונים לעם שומר אמונים]]'''.{{ש}} ==א-29== '''[[אב בחכמה אור החמה ידך רמה על כל תבל]]'''.{{ש}} ==א-30== '''[[אב בנס שמיני כנוסה ושמע למהול לי ויקשב]]'''.{{ש}} ==א-31== '''[[אב גבר כחילים ובניו מפילים חללים]]'''.{{ש}} ==א-32== '''[[אב המון איש אמון ממשפחת רם ישיש ונכבד והמשרה על שכמו]]'''.{{ש}} ==א-6*== '''[[אב המון בכל נתברך]]'''.{{ש}} ==א-33== '''[[אב המון גוים]]'''.{{ש}} ==א-34== '''[[אב המון גוים הכיר יחודו וידע אלהים ועבדו]]'''.{{ש}} ==א-7*== '''[[אב המון גוים ישראלים אשר פריו קדש הלולים]]'''.{{ש}} ==א-35== '''[[אב המון גוים לקח מארם בן שלש הכיר פני אדון הכל]]'''.{{ש}} ==א-36== '''[[אב המון מל בשר יחידו]]'''.{{ש}} ==א-8982== (א-8*){{ש}} '''[[אב הנסים לקולי תשמעה ולי תטה השלום כנהר]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים אדון השלום]]'''.{{ש}} ==א-9*== '''[[אב הרחמים איחדה שמך לילות וימים]]'''.{{ש}} ==א-37== '''[[אב הרחמים אל רם על רמים בך אשמח ויגל לבבי]]'''.{{ש}} ==א-8983== (א-10*){{ש}} '''[[אב הרחמים אנא הרחמים ושמו אחד]]'''.{{ש}} ==א-38== '''[[אב הרחמים אשר בידך נפשות החיים והמתים]]'''.{{ש}} ==א-39== '''[[אב הרחמים אשר הסליחה עמך תחתינו שעה כי אנחנו עמיך]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]'''{{ש}} ==א-11*== '''[[אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים רחם]]'''{{ש}} ==א-40== '''[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]]'''. –עיין [[#ר-802|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים]].{{ש}} ==א-8984== '''[[אב הרחמן שברי בך מלכי]]'''.{{ש}} ==א-47== '''[[אב ידעך|אב ידעך מנוער בחנתו בעשר בל עבור בראש תער]]'''.{{ש}} ==א-48== '''[[אב לא חמל|אב לא חמל בן לא אמל גמולו לטוב יוגמל]]'''.{{ש}} ==א-49== '''[[אב לא חס|אב לא חס על עין ימינו]]'''.{{ש}} ==א-50== '''[[אב לבנים יודיע אל אמתיך]]'''.{{ש}} ==א-51== '''[[אב לחכמים בבואו למות]]'''.{{ש}} ==א-52== '''[[אב לחכמים משה בחור בנביאים משה]]'''.{{ש}} ==א-53== '''[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם ורב סלוח חוללתנו בני ברית קדש]]'''.{{ש}} ==א-54== '''[[אב מראש בן זאת הפרשה]]'''.{{ש}} ==א-55== '''[[אב נתן לחתנו כלה כלילת יופי]]'''.{{ש}} ==א-56== '''[[אב סגני כהונה ולויה]]'''.{{ש}} ==א-57== '''[[אב רחמים חונן עלי כל בריה]]'''.{{ש}} ==א-58== '''[[אב רחמן היה מוחל עונות עמך]]'''.{{ש}} ==א-8985== '''[[אב רחמן מושיע חוסים בשר ישע]]'''.{{ש}} ==א-59== '''[[אב רחמן מלא רחמים חטאנו לפניך רחם עלינו]]'''.{{ש}} ==א-60== '''[[אב רחמן שוכן בתוך קרבי בך אבטחה]]'''.{{ש}} ==א-61== '''[[אב רם על כל רמים שור עמלי]]'''.{{ש}} ==א-62== '''[[אב שמעון יאקול יא כאלקי]]'''.{{ש}} =='''[[אבא שמעון|אב שמעון כון בעוני]]'''== .{{ש}} ==א-63== '''[[אב שמעון קאל קלבי ינשרח פי דכר רבי]]'''.{{ש}} ==א-64== '''[[אב ששון ישאב בתשעה בו ובחמשה עשר בו]]'''.{{ש}} ==א-65== '''[[אב תציל בת מפי בוזזיה]]'''.{{ש}} ==א-66== '''[[אבא אבא הב לן מטרא]]'''.{{ש}} ==א-67== '''[[אבא אבא מארי קדישא עילאה הא אתינא קמך ונפשאי מרירא]]'''.{{ש}} ==א-68== '''[[אבא חסאן תרומית נדיבים]]'''.{{ש}} ==א-69== '''[[אבא רחמנא ארים ימינך ואצמח פורקנך]]'''.{{ש}} +'''[[אבאר בו כפי כח לאברם]]'''.{{ש}} ==א-70== '''[[אבאר במלה מתוקנה]]'''.{{ש}} ==א-71== '''[[אבאר דת שעשועים יום אוחילה לאל למצוא פדיום]]'''.{{ש}} ==א-72== '''[[אבאר מצות סוכה ובהלכות ישנים אנדד]]'''.{{ש}} ==א-73== '''[[אבאר קצת פלאי אלהים]]'''.{{ש}} ==א-74== '''[[אבאר שם אדיר שמותיו נוראים]]'''.{{ש}} ==א-75== '''[[אבאר תקף אל רם ונשא]]'''.{{ש}} ==א-76== '''[[אבארה ברון פצחי יושר הלכות חג פסחי]]'''.{{ש}} ==א-77== '''[[אבד הוד תמה|אבד הוד תמה הושמם אדרת]]'''.{{ש}} ==א-78== '''[[אבד ושבר וכלם]]'''.{{ש}} ==א-79== '''[[אבד הסיד מן הארץ]]'''.{{ש}} ==א-80== '''[[אבדה אמונה מבני אדם ואין מהם בך אוהב]]'''.{{ש}} ==א-81== '''[[אבדה האמונה ונגעלה]]'''.{{ש}} ==א-82== '''[[אבדה התקוה]]'''.{{ש}} ==א-83== '''[[אבדה ממנו אמונה אמונת תורת בוראנו]]'''.{{ש}} +'''[[אבדה ספינו אמונה]]'''.{{ש}} ==א-84== '''[[אבדה עצה ודיצה]]'''.{{ש}} אבד הוד תמה{{ש}} ==א-85== '''[[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי גזית יושבי גנים]]'''.{{ש}} ==א-8986== '''[[אבא אל מזבח אלהים שמחת גילי]]''' ==א-8987== '''[[אבוא בגבורות ה' אלהים אזכיר צדקתך לבדך אהים]]''' ==א-106== '''[[אבוא בחיל להתיצבה|אבוא בחיל להתיצבה במעמד פני תיבה]]'''.{{ש}} ==א-8988== '''[[אבא בתחנה לפני אל בכתר שירה מכתר]]''' ==א-118== '''[[אבוא היום בתפילה|אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל]]'''.{{ש}} ==א-120== '''[[אבוא כעני שואל בפתח|אבוא כעני שואל על פתח]]'''. – למוסף יוכ"פ. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#לוח|לוח]] ה 83.{{ש}} ==א-127== '''[[אבואה ברשיון מחוללי|אבואה ברשיון מחוללי אף מרשיון קהלי]]'''.{{ש}} ==א-128== '''[[אבואה בתחנון|אבואה בתחנון פני רחום וחנון]]'''. – סליחה ד' עשי"ת – סי' א"ב יוספא בירבי בער זצ"ל. הערה: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338142 324] מיחסו לר' יוסף בן ברוך אבל ר"ת של הפיוט הם כמו שנסמן לעיל. * סליחה פראג 1613 סי' 80.{{ש}} ==א-129== '''[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה ואכרעה בקש רחמים בעד נהלאה]]'''.{{ש}} ==א-147== '''[[אבותי כי בטחו|אבותי כי בטחו בשם אלהי צורי גדלו והצליחו וגם עשו פרי]]'''.{{ש}} ==א-148== '''[[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת ריבם אבדת כל מחריבם]]'''.{{ש}} ==א-178== '''[[אבי עבור על רשעי|אבי עבור על רשעי התדרוש לעון בצעי]]'''.{{ש}} אבי עבור על רשעי{{ש}} אביוני עמך{{ש}} אבינו מלך אנקת עמך{{ש}} אבינו מלכנו אבינו אתה{{ש}} אביעה כתם עווני{{ש}} אביר הגביר{{ש}} אביר ישראל{{ש}} אבכה ועל שוד זבולי{{ש}} אבל אנחנו חטאים ואשמים{{ש}} אבל אעורר{{ש}} אבל בחטאינו{{ש}} אבל במר נפש מתענים{{ש}} אבלה נפשי וחשך תארי{{ש}} אבן הראשה{{ש}} אבן מעמסה{{ש}} אבן שתיה{{ש}} אבני אקדח{{ש}} אבני יקר{{ש}} אברהם היה אחד{{ש}} אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא{{ש}} אגגי בהעמיקו{{ש}} אגדלך{{ש}} אגורה באהלך עולמים{{ש}} אגיד נפלאותיך איום ונורא{{ש}} אגידה ואדברה עצמו מספר{{ש}} אגיל ואשמח{{ש}} אגיל ואשמח בשמחת תורה{{ש}} אדאג מחטאתי{{ש}} אדבר מישרים{{ש}} ==א-464== '''[[אדברה בצר רוחי]]'''.{{ש}} ==א-465== '''[[אדברה בצר רוחי אליך מלכי וקדושי]]'''.{{ש}} ==א-466== '''[[אדברה ברשיון מביני]]'''.{{ש}} ==א-467== '''[[אדברה ואעירה בירחי קדם אזכירה]]'''.{{ש}} ==א-468== '''[[אדברה וירוח לי]]'''.{{ש}} ==א-469== '''[[אדברה וירוח לי אשר ספרו לנו אבות מפי המגיד]]'''.{{ש}} ==א-470== '''[[אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני על מרירות נפשי]]'''.{{ש}} ==א-471== '''[[אדברה וירווח לי פני סולחי ומוחלי|אדברה וירוח לי פני סולחי ומוחלי]]'''.{{ש}} ==א-472== '''[[אדברה נא שלום בך ירושלם החביבה]]'''.{{ש}} ==א-473== '''[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים כרש ואבכה בענוי נפש קהלי אבכה]]'''.{{ש}} ==א-474== '''[[אדרה עד בית אלהים בלב נשבר מי יתנני במדבר]]'''.{{ש}} ==א-475== '''[[אד"ו דחה מראש]]'''.{{ש}} ==א-476== '''[[אדום אמרה אין קץ וציון קוה לקץ]]'''.{{ש}} ==א-477== '''[[אדום אשר מלך יאמר לפזורי קהלך]]'''.{{ש}} ==א-478== '''[[אדום וצח יושב שמים נורא נצח]]'''.{{ש}} ==א-479== '''[[אדום לה' לו אתחולל ואדום]]'''.{{ש}} ==א-480== '''[[אדום עקר]]'''.{{ש}} ==א-481== '''[[אדון אביר במעשיו כביר|אדון אביר במעשיו כביר מי אל כמוך]]'''.{{ש}} ==א-482== '''[[אדון אדיר הכל לך לך]]'''.{{ש}} ==א-483== '''[[אדון אל תשכח צעקת אריאל בנין כוננו ידיך]]'''.{{ש}} +'''[[אדון אלהים צבאות]]'''.{{ש}} +'''[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]]'''.{{ש}} ==א-484== '''[[אדון אימנני|אדון אמנני אצלו שכנני]]'''.{{ש}} ==א-485== '''[[אדון אמץ ראובן בניסן וטלה]]'''.{{ש}} ==א-486== '''[[אדון אצלו אמנני באהב שעשועים]]'''.{{ש}} ==א-487== '''[[אדון אשר בין היצור נעבד תשוב תחייני]]'''.{{ש}} ==א-488== '''[[אדון אשר יצוריו יצר והפליאם בראם מאין]]'''.{{ש}} ==א-489== '''[[אדון אשר לו תאות מלוכהגדול ורם על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-490== '''[[אדון אשר צדקתו לכל היצור נודעה]]'''.{{ש}} ==א-491== '''[[אדון אשר רוכב בגאוה שחק]]'''.{{ש}} ==א-492== '''[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה הגיגנו אזון שיחנו בשאגנו]]'''.{{ש}} ==א-493== '''[[אדון בכתר גבורת יסודך תרצה צעקתנו]]'''.{{ש}} ==א-494== '''[[אדון בעוזו יוצר אורה והוא בורא חשכה]]'''.{{ש}} ==א-495== '''[[אדון בעוזו יוצרי הוא נעלה על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-496== '''[[אדון בפקדך|אדון בפקדך אנוש לבקרים]]'''.{{ש}} ==א-497== '''[[אדון בפקדך פנקסי לבקר]]'''.{{ש}} ==א-498== '''[[אדון בשפטך|אדון בשפטך אנוש רמה תזכור ברוגז חנות רחם]]'''.{{ש}} ==א-499== '''[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין אם ידקדק בחקר פועל אם יבדק]]'''.{{ש}} ==א-500== '''[[אדון האדונים בוחן לבבות]]'''.{{ש}} ==א-501== '''[[אדון האדונים מעותי סלח]]'''.{{ש}} ==א-502== '''[[אדון האדונים סנה שוכן ונשא ורם לקול נגש נענה]]'''.{{ש}} ==א-503== '''[[אדון הבט וראה עמל עמך בארץ צר]]'''.{{ש}} ==א-504== '''[[אדון הביטה וראה את אנחותינו]]'''.{{ש}} ==א-505== '''[[אדון הביטה ושמע את אנחותינו הביטה וראה את בשתינו]]'''.{{ש}} ==א-506== '''[[אדון הביטה משמיך בעניים מבקשים שמך]]'''.{{ש}} ==א-507== '''[[אדון הדרש לעם דורשיך לא תתפרש מנן ואל נפרוש ממך]]'''.{{ש}} ==א-508== '''[[אדון הזן את העולם]]'''.{{ש}} ==א-509== '''[[אדון היושב על חוג הארץ נאדר בכח]]'''.{{ש}} אדון הכל{{ש}} אדון המושיע{{ש}} אדון הסליחות{{ש}} אדון העולמים{{ש}} אדון יחיד יסד{{ש}} אדון מועד כתקח{{ש}} אדון משפט בקרבך{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם אקו לך{{ש}} אדון צור ישעי{{ש}} אדוני האדונים השקיפה ממעונים{{ש}} אדיר איום ונורא{{ש}} אדיר במלוכה{{ש}} אדיר דר מתוחים{{ש}} אדיר הוא{{ש}} אדיר ונאה בקודש{{ש}} אדיר ונאור בורא דוק וחלד{{ש}} אדיר יבנה ביתי{{ש}} אדיר כבודו{{ש}} אדיר לא ינום{{ש}} אדירי איומה{{ש}} אדם איך יזכה{{ש}} אדם בקום עלינו{{ש}} אדם ובהמה{{ש}} אדמה מארר{{ש}} ה' אבינו אתה{{ש}} ה' אדונינו (תחינה){{ש}} ה' אודך בכל לבבי{{ש}} ה' אויב גבר{{ש}} ה' איה חסדיך הראשונים{{ש}} ה' אלהא את אמרת לכנישתא{{ש}} ה' אלהא דכל דמטמר{{ש}} ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי{{ש}} ה' אלהי אברהם יצחק וישראל{{ש}} ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים{{ש}} ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים{{ש}} ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים{{ש}} ה' אלהי ישועתי{{ש}} ה' אלהי ישראל צדיק אתה{{ש}} ה' אלהי רבת צררוני מנעורי{{ש}} ה' אלהים מושיב יחידים{{ש}} אדני אלהים צבאות אתה החלות{{ש}} ה' אליך אזעק{{ש}} ה' אליך כסיתי{{ש}} ה' אליך נשאתי את עיני{{ש}} ה' אם גדל עווני{{ש}} ה' אם מאוס מאסתנו{{ש}} ה' אנחתנו גדלה{{ש}} ה' אני הגבר ראה שבר{{ש}} ה' אפפונו יגונים{{ש}} ה' ארכו שני{{ש}} ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא{{ש}} ה' את הוא אלהא מלך{{ש}} ה' את מפעליך אזכור{{ש}} ה' בקול שופר{{ש}} ה' בקר אערך לך{{ש}} ה' בקר תשמע קולי{{ש}} ה' דאבה רוחי{{ש}} ה' דאגה שברה לבי{{ש}} ה' דבידיה אסו{{ש}} ה' דכאונו הממונו{{ש}} ה' דל כבודנו{{ש}} ה' דלו עיני{{ש}} ה' דסגיאין רחמוהי{{ש}} ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה{{ש}} ה' זעקתי בחבלי{{ש}} ה' זעקתי בצירי{{ש}} ה' זרה עם קדש{{ש}} ה' חננו והקימנו{{ש}} ה' חסד ואמת יקדמו פניך{{ש}} ה' יבואונו רחמיך{{ש}} ה' יגוני קראוני אל אבל{{ש}} ה' יגענו וסבלנו צרות{{ש}} ה' ידענו מעלנו{{ש}} ה' יום לך אערוך תחינה{{ש}} ה' יונתך שבעה קלון{{ש}} ה' יושב שוכן מעוני{{ש}} ה' יחיד{{ש}} ה' ייאשוני מרחמיך{{ש}} ה' ימין עוזך הרם{{ש}} ה' יריבי תריב{{ש}} ה' ישועה צוה{{ש}} ה' לגזע הימן{{ש}} ה' למה תביט בוגדים{{ש}} ה' למה תהיה{{ש}} אדני מעון אתה{{ש}} אדני נגדך כל תאותי{{ש}} ה' נגרו דמעי{{ש}} ה' נזלו עיני{{ש}} ה' נלכד במוקש{{ש}} ה' נפלאות עשית{{ש}} ה' נתתנו לשמה{{ש}} ה' עד מתי תעשן חמתך{{ש}} ה' צור ישראל{{ש}} ה' רב העליליה{{ש}} ה' רוח רחמים השב{{ש}} ה' ריבה את יריבי{{ש}} ה' שארית פליטת אריאל{{ש}} ה' שדודים נדודים{{ש}} ה' שובה ממרומיך{{ש}} ה' שומרי לביתך נאוה{{ש}} ה' שועת עמך הקשיבה{{ש}} ה' שטופה חטופה{{ש}} אדני שמעה אדני סלחה{{ש}} ה' שמעתי ונרגזתי{{ש}} ה' שעה נודד מקנו{{ש}} ה' שעה עדתך{{ש}} ה' שעה עם נדכה{{ש}} אדעה כי אין זולתך לגאול{{ש}} אדפוק בצהרים פתח{{ש}} אדר נזלי ישע תזיל להמוני{{ש}} אדרת חזקים{{ש}} אדרת תלבושת{{ש}} אהבו את ה'{{ש}} אהבני מנוער{{ש}} אהבת אברהם ברכה תשית{{ש}} אהבת הדסה{{ש}} אהבת עזוז{{ש}} אהבת צדק ותשנא רשע{{ש}} אהוב מהר המור{{ש}} אהוב נגלה על הר סיני{{ש}} אהוביך אהבוך{{ש}} אהובת נוער באבות משולשת{{ש}} אהודה בקרב נוחלי מוסר{{ש}} אהל שכנת באדם{{ש}} אהלי אני עבטתי{{ש}} אהלי אשר תאבת{{ש}} אהלל בצלצלי שמע{{ש}} אהללה אלהי אשירה עזו{{ש}} אהללך בקול רם{{ש}} אהלת מתוחים{{ש}} אודה אל חי שמך{{ש}} אודה יוצר{{ש}} אודה לאלי{{ש}} אודה לך חזקי נצח{{ש}} אודה עלי חטאתי{{ש}} אודה עלי פשעי{{ש}} אודך בקול ערב{{ש}} אודך ה' כי אנפת בי{{ש}} אודך כי אנפת{{ש}} אודך כי עניתני וחייתני{{ש}} אוהבי ה' זרע עבדיו{{ש}} אוחזי בידם{{ש}} אוחיל יום יום אשתאה{{ש}} אוחילה לאל{{ש}} אוי כי אוסרתי{{ש}} אוי כי ירד אש{{ש}} אוי כי מחלוקת{{ש}} אוי לי על גלות השכינה{{ש}} אויל כהכניס תרף בהיכל{{ש}} אוילי המתעה{{ש}} אוילים מדרך פשעם{{ש}} אוימתי בחיל כיפור{{ש}} אויתיך קויתיך מארץ מרחקים{{ש}} אום אני חומה{{ש}} אום אשר בך דבוקה{{ש}} אום בך שעונה{{ש}} אום בלי קשר אסורה{{ש}} אום ברה כחמה{{ש}} אום כאישון ננצרת{{ש}} אום נצורה{{ש}} אום קרואה חבצלת השרון{{ש}} אומן אמונים יכון{{ש}} אומן ישעך בא{{ש}} ==א-1873== '''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח — סי' א"ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד',ח', ל,' ע', ר', ת') הקטן (אחר חתימת הא"ב) [שלמה הבבלי]. * אוצר התפלות ח"ב 260, ארנהיים 239, דרך חיים ח"ד 119, כל בו ח"ד 311, ע"י 735, פירסט 109, שער השמים ח"ב 105, צ 103.{{ש}} אומץ יוסיף טהור ידים{{ש}} אומץ קצות דרכיך{{ש}} אומצו בתופף בשתים יעופף{{ש}} אומר אף אני{{ש}} אומרים לאדרך{{ש}} אומרת אני מעשי למלך{{ש}} אוני פטרי רחמתים{{ש}} אופד מאז{{ש}} אופל אלמנה תאיר{{ש}} אופל המוני{{ש}} אופן אחד בארץ{{ש}} אור הגנוז בלובן המחשוף{{ש}} אור זרוע זורח כבודו{{ש}} אור ישע מאושרים{{ש}} אור ישראל וקדושו{{ש}} אור ישראל וקדושו מעמו שואל{{ש}} אור ישראל קדושי{{ש}} אור לשביעי גש{{ש}} אור עולם קראו{{ש}} אור עט אדרת{{ש}} אור עליון{{ש}} אור צח ופשוט{{ש}} אורות מאפל הזריח מהודו{{ש}} אורח זו אלך{{ש}} אורח חיים מוסר תוכחת{{ש}} אורח צדקה{{ש}} אורחות אראלים{{ש}} אורי וישעי על הים נגלה{{ש}} אורך ואמיתך שלח{{ש}} אורך תזריח לחשוכה{{ש}} אות ברית ישראל{{ש}} אות ברית שלשתי{{ש}} אות בריתות שלש עשרה{{ש}} אות זה החדש{{ש}} אותותיך ראינו{{ש}} אותך אדרוש ואליך אתודע{{ש}} אותך אדרוש ולשמך איחל{{ש}} אותך כל היום קיוינו{{ש}} אז בבוא יום פקודת גיא המחזה{{ש}} אז בבית שביינו{{ש}} אז בהיות כלה{{ש}} אז בהלוך ירמיהו{{ש}} אז בהר מור{{ש}} אז בחטאינו{{ש}} אז ביום כיפור סליחה הורית{{ש}} אז במלאת ספק{{ש}} אז בעזבי מקרא דת{{ש}} אז בקום הצר{{ש}} אז בקשוב עניו{{ש}} אז טרם נמתחו{{ש}} אז ירנן{{ש}} אז כארשת בתולה{{ש}} אז כגולגל שעבוד הורים{{ש}} אז כל בריות{{ש}} אז כעיני עבדים{{ש}} ==א-2146== '''[[אז לפנות ערב|אז לפנות ערב דפקנו הומים על שערי מלך]]'''. – סליחה לנעילה – סי' א"ב (עד אות עי"ן והשאר בלי סי'). *[[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#א סב|אסב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=727 362] היידנהיים, פיזרו, [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#סליחות-פלאס|סליחות-פלאס]] [https://books.google.co.il/books?id=3F49AAAAcAAJ&hl=iw&pg=PP1#v=onepage&q&f=false 135].{{ש}} אז מאז זמות בכל פועל{{ש}} ==א-2152== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית אבות ובנים השית|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]]'''. – חלק ט"ו (2) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33].{{ש}} ==א-2153== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית דת וכס השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]]'''. – חלק ט"ו, (1) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * נמצא ג"כ בפני עצמו ב[[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#סליחות-פלאס|סליחות-פלאס]] [https://books.google.co.il/books?id=3F49AAAAcAAJ&hl=iw&pg=PP1#v=onepage&q&f=false 133]: [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337874 56] [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33]. הערה: ווינשע, די ליידען דעס מעססיאס, לייפציג 1870 עמ' 106. ==א-2154== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית נוה וינון השית|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]]'''. – חלק ט"ז (1) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33]. ==א-2155== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית שבעה אלה השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]]'''. – חלק ט"ז (2) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33]. אז מרחם אמי{{ש}} אז קשתי וחרבי{{ש}} אז שש מאות{{ש}} אז תפיל בנעימים חבלך{{ש}} אזהרות אבן גבירול{{ש}} אזהרות לרס"ג{{ש}} אזהרת ראשית{{ש}} אזון שלש עשרה מדות{{ש}} אזון תחן והסכת עתירה{{ש}} אזור נקמות{{ש}} אזורי אימה{{ש}} אזי בבגדי אמרי דר מעוני{{ש}} אזכור מעללי יה{{ש}} אזכור מקדם פלאי אל{{ש}} אזכיר גבורות אלוה{{ש}} אזכיר סלה זכרון מעשים{{ש}} אזכיר צדקתך{{ש}} אזכיר רהב ובבל{{ש}} אזכירה סדר עבודה{{ש}} אזכר סלה לשם פה לאדם{{ש}} אזכרה אלהים ואהמיה{{ש}} אזכרה אלהים נגינתי בלילה{{ש}} אזכרה יום מותי{{ש}} אזכרה מצוק{{ש}} אזכרה מקדם פלאך (זולת){{ש}} אזכרה נגינותי{{ש}} אזכרה רחמיך{{ש}} אזכרה שנות עולמים{{ש}} ==א-2304== '''[[אזכרך דודי|אזכרך דודי מארץ ירדן וחרמונים]]'''. זולת —סי' א"ב, משלם [בן קלונימוס]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=48 *] (זולת בין ראש חדש אייר לשבועות); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=238 118], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337928 110] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=285 277].{{ש}} אזלת יוכבד{{ש}} אזמר בשבחין{{ש}} אזנו יצורי אלי{{ש}} אזנך הטה{{ש}} אזעק אל אלהים קולי{{ש}} אזרח ממזרח העירות{{ש}} אזרחי העיר ממזרח{{ש}} אזרחי מעבר הנהר{{ש}} אזרת עוז מלפנים{{ש}} אחד גדל כח{{ש}} אחד יחיד ומיוחד אל{{ש}} אחד מי יודע{{ש}} אחור וקדם צרת{{ש}} אחות אשר לך כספת{{ש}} אחות קטנה{{ש}} אחזו אלים פני כסא{{ש}} אחזיק נא לי{{ש}} אחי מאין אתם{{ש}} אחי שאו משאת{{ש}} אחלה את פני ה'{{ש}} אחלי יכונו דרכי{{ש}} אחרה עת מועד{{ש}} אחרי נמכר (זולת){{ש}} אחריש ואתאפק{{ש}} אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים{{ש}} אחת שאלתי פליאה חזות{{ש}} אטיף ארש מילולי{{ש}} אטתי מטתי{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בא במסורת{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בערה בי{{ש}} אי זה מקום בינה{{ש}} אי כה אומר{{ש}} אי פתרוס בעברך{{ש}} איה חסדיך הראשונים{{ש}} איה כל נפלאותיך{{ש}} איה קנאתך וגבורותיך{{ש}} איום ונורא צום העשור{{ש}} איומה בהר המור{{ש}} איומה בחר{{ש}} איומה נחבסת ומופרכת{{ש}} איומתי יונה יעלת חן{{ש}} ==א-2717== '''[[איומתי שמחי ועלזי|איומתי שמחי ועלזי כי בא עת הדרך]]'''. — מאורה לשבת ב אחר הפסח — סי' שמואל כהן * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 232, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 106, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=34 48], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=210 104], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338112 294].{{ש}} איומתי תעורר הישנים{{ש}} איומתך סודרת קילוסך במקהלות{{ש}} איחד צורי ברוב הודאות{{ש}} איחד שם שוכן תרשישים{{ש}} איילת חן{{ש}} איין ציקליין{{ש}} איך אוכל לבוא עדיך{{ש}} איך אפתח פי{{ש}} איך אשא ראש{{ש}} איך זרים אכזרים{{ש}} איך ידידות נפש{{ש}} איך יעמוד לבבי{{ש}} איך לזמר הגיון{{ש}} ==א-2817== '''[[איך מכל אומות|איך מכל אומות הושפלתי עד תהומות]]'''. סליחה. —סי' אמתי חזק [בן שפטיה]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד"ל|אגרות שד"ל]] 898 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019787750205171/NLI?volumeItem=3 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מבחר השירה|מבחר השירה]] [https://archive.org/details/mivarhashirahhai02brod/page/n65/mode/2up 47], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338074 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=29119#p=50&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= 46], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|ס. פ.]] 11, 186 [https://books.google.ht/books?id=TogPeJgrOIwC&printsec=frontcover&hl=fr#v=onepage&q&f=false *].{{ש}} איך מפי בן ובת{{ש}} איך משכני עליון{{ש}} איך נאנחה במשבר{{ש}} איך נוי שודד{{ש}} איך נפלה ממנו עטרה{{ש}} איך נפתח פה{{ש}} איך תנחמוני הבל{{ש}} איכה אהובים נאמנים{{ש}} איכה אופל גאון עוזנו{{ש}} איכה אלי קוננו מאליו{{ש}} איכה אצת באפך{{ש}} איכה אשפתו פתוח כקבר{{ש}} איכה את אשר כבר עשוהו{{ש}} איכה ישבה בדד עגונה{{ש}} איכה ישבה חבצלת השרון{{ש}} איכה צאן ההרגה{{ש}} איכה תפארתי מראשותי השליכו{{ש}} איככה אפצה פה{{ש}} איל אחר נאחז{{ש}} אילותנו לעזרתנו חושה{{ש}} אילילה אלכה שולל{{ש}} אילת אהבים מתנת סיני{{ש}} אילת השחר אורה בהצחר{{ש}} אימת נוראותיך{{ש}} ==א-3005== '''[[אין זולתך|אין זולתך ואפס דוגמתך]]'''. – זולת לשבועות – סי' יצחק בר מאיר חזק ואמץ בתורה ובמעשים טובים. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337967 149]. ==א-3006== '''אין זולתך לגאול גואל חזק'''. – זולת – מזכיר חרבן ירושלם ע"י מסעי הצלב בשנת 1099 – [קלונימוס בר יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337983 165].{{ש}} ==א-3022== '''[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת בשר מדתך איה קנאתך ועצת עמדתך]]'''. – סליחה – סי' א"ב (כפול) – [שלמה הבבלי]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=246 122]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=404 200]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"א 118 ח"ג 304 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ה 167 הדרת, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מטיב שפה|מטיב שפה]] 15 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-בער|סליחות-בער (מ"א)]] [https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/5/55/The_Seli%E1%B8%A5ot_for_the_Entire_Year.pdf#page=36 11] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות 1548|סליחות-1548]]-[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=22&hilite= 9], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=217 157] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=89 ח"ב 43]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338052 234].{{ש}} ==א-3027== '''[[אין כמוך באלמים|אין כמוך באלמים דומם ושותק למעגימים]]'''. — זולת לשבת א' אחר פסח — סי' א"ב, יצחק ברבי שלום חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 223, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 102, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=206 102], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח"א [https://benyehuda.org/collections/6832 217], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338276 458].{{ש}} אין לי בטחון כי אם עליך{{ש}} אין לנו לא אורים ותומים{{ש}} אין לנו לא אשם ולא אשים{{ש}} אין לנו עוד אלהים זולתך{{ש}} אין מושיע וגואל{{ש}} אין מי יקרא בצדק{{ש}} אין פה להשיב{{ש}} אין צור חלף{{ש}} איש אשר הוקרן{{ש}} איש חסיד{{ש}} איש יולד לתת עליון{{ש}} איש מלאכי חפצתי בו{{ש}} איש עניו חילה פניך{{ש}} איתן האזרחי השכיל{{ש}} איתן למד דעת{{ש}} איתן למד דעת בטרם ידעוך כל{{ש}} אך בך לדל מעוז{{ש}} אך בך לדל עזרה{{ש}} אך בך מקוה ישראל{{ש}} אך במתח דין{{ש}} אך זה היום{{ש}} אך זה היום קיויתי{{ש}} אכון לחלות פניך{{ש}} אכלו משמנים{{ש}} אכן אתה אל{{ש}} אכפרה פני מלך רב{{ש}} אכרע אקוד לפני מלכי{{ש}} אכתיר זר תהילה{{ש}} אל אדון{{ש}} אל אדון אמיתו צינה וכידון{{ש}} אל אדון על כל המעשים (חתונה){{ש}} אל אדון על כל המעשים אמר ויהי{{ש}} אל אדון על כל פעלים{{ש}} אל אל אשא דעי{{ש}} אל אל בני אלים{{ש}} אל אל וטובו{{ש}} ==א-3377== '''[[אל אל חי ארנן|אל אל חי ארנן בלב ובשר אתחנן]]'''. — יוצר שבת אחר פסח. — סי' א"ב, שמעון ברבי יצחק [בר אבון]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=121 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 235, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 107, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337932 114].{{ש}} אל אל שדי אתחנן{{ש}} אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני{{ש}} אל אלהים אעתר{{ש}} אל אלהים אצעקה במילולי{{ש}} אל אלהים בך יצדקו צדוק{{ש}} אל אלהים ה' דבר{{ש}} אל אלהים ה' דבר (יוצר){{ש}} אל אלהים ה' כמקראו{{ש}} אל אלהינו נשוב בצר לנו{{ש}} אל אלוה דלפה עיני{{ש}} אל אליהו{{ש}} אל אמונה עזרה הבה{{ש}} אל ארך אפים אתה{{ש}} אל באפך פן תמעיט{{ש}} אל ברוב עצות תכן את רוח{{ש}} אל דביר קדשך ידינו נשואות{{ש}} אל דמי לך רב וגואל{{ש}} אל הר המור{{ש}} אל חי יפרֹש{{ש}} אל חי יפתח השמים{{ש}} אל טוב וסלח אדמתנו הצלח{{ש}} אל יבנה הר גליל{{ש}} אל ים גלותנו{{ש}} אל ימעט לפניך את כל התלאה{{ש}} אל ישעך צמאתי{{ש}} אל ישראל נקראת לפנים{{ש}} אל למושעות{{ש}} אל מאד נעלה{{ש}} אל מחוללי{{ש}} אל מלא רחמים של כ' סיון{{ש}} אל מלך יושב על כיסא רחמים{{ש}} אל מסתתר{{ש}} אל מתנשא לכל לראש{{ש}} אל נא אוצרך הטוב{{ש}} אל נא יום זה{{ש}} אל נא למען אב אומץ{{ש}} אל נא לעולם תוערץ{{ש}} אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה{{ש}} אל נא תיסר באי עדיך{{ש}} אל נא תעינו כשה אובד{{ש}} אל נגלה במדות שלש עשרה{{ש}} אל נורא עלילה{{ש}} אל נכספתי לראותך{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבת{{ש}} אל נקמות הופיע (סליחות){{ש}} אל נשא ארנן בהתעלסה{{ש}} אל עבדיך המצא קונם{{ש}} אל עושה נפלאות{{ש}} אל פתחך ירון שה אובד{{ש}} אל רחום שמך{{ש}} אל רם בכל נודעת{{ש}} אל תבישנו{{ש}} אל תעש עמנו כלה{{ש}} אל תפר בריתך איתנו{{ש}} אלה אזכרה (פיוט){{ש}} אלה בשלישמו{{ש}} אלה בשן סלע מצודתם{{ש}} אלהא רבא{{ש}} אלהי אברהם מאויבי עז{{ש}} אלהי אל תדינני כמעלי{{ש}} אלהי אקראך במחשב{{ש}} אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות){{ש}} אלהי בך איחבק{{ש}} אלהי בשר עמך מפחדך סמר{{ש}} אלהי העברים נקרא{{ש}} אלהי הרוחות הושיעה נא{{ש}} ==א-4447== '''[[אלהי ימי שנותי כלו|אלהי ימי שנותי כלו בארך גלותי]]'''. — אהבה לשבת א' אחר פסח — סי' יוסף שבתי בן יצחק חזק [החרוזים שבהם ר"ת שבתי חסרים בדפוסים ונמצאו ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין]] י"ב [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2574428 56]]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=656 255], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 221, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 101, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=205 101], תרגום אשכנזי מ' פאפפענהיים אש דת ח"ג צד 41, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=102&hilite= 98], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671].{{ש}} אלהי ישועתנו שעה שועתנו{{ש}} אלהי ישענו נוראות מאוים{{ש}} אלהי מעשיו מה נפלאים{{ש}} אלהי עושי יוצרי ונוצרי{{ש}} אלהי עז תהלתי{{ש}} אלהי קדם הדר במעונה{{ש}} אלהי קדם מעונה{{ש}} ==א-4563== '''[[אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]]'''.–קדושה לשבת חתונה–[אליעזר]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4564== '''[[אלהיכם אדירכם]]'''. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#נחלת שד"ל-ג|נחלת שד"ל ג]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&st=&pgnum=29 26].{{ש}} ==א-4565== '''[[אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]]'''. – [אור שרגא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338416 598].{{ש}} ==א-4566== '''[[אלהיכם אל אדיר ויחיד]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4567== '''[[אלהיכם אל כל מקום גדולתו]]'''. –קדושה למוסף– [אפרים מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].{{ש}} ==א-4568== '''[[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4569== '''[[אלהיכם אלהים חיים]]''' –קדושה לשבת חתונה– [אליעזר] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4570== '''[[אלהיכם אני ואתם עמי]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4571== '''[[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=641 321], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=436 216], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4572== '''[[אלהיכם אני פצתה צרור המור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4573== '''[[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]]'''. סי' אביגדור קרא. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|בן חנניה]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2545933 ד 238].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#יזכור פראג|יזכור פראג]][https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 עמוד 23].{{ש}} ==א-4574== '''[[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]'''. –קדושה למוסף– [ברוך בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338125 307].{{ש}} ==א-4575== '''[[אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]]'''. –קדושה לשבת ראש חדש– [מיוחס לרס"ג, אולם הוא סעדיה מאוחר].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337995 177].{{ש}} ==א-4576== '''[[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]]'''. –קדושה למוסף של שבת וברית מילה– [זבדיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337986 168].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#זבדיה|זבדיה]] 48 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-איטליה|פליישר-איטליה]] 162. ==א-4577== '''[[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]]'''. –קדושה לשבת נחמו– סי יהודה בר שמואל חזק [החסיד]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=386 192], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=626 *], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=274 244], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=82 78], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338289 471], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4578== '''[[אלהיכם יוסיף ידו שנית]]'''. – קדושה למוסף שבת חתונה – [יוסף בן נתן חזן מטרנא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338090 272].{{ש}} (*) ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פרמה-1904|פרמה-1904]] 129 הוא לשבת חול המועד סוכות. ==א-4579== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה]]'''. –קדושה למוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}} ==א-4580== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]]'''. – [יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=63 721].{{ש}} ==א-4581== '''[[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]]'''. –יוצר לשבת ראש חודש. סי' יהודה חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=35 17], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=83 79], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4582== '''[[אלהיכם יחזיר שכינתו]]'''. –[יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4583== '''[[אלהיכם יחיד בעולמו]]'''. –[יוסף]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338387 569].{{ש}} ==א-4584== '''[[אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]]'''. –קדושה לשבת חתונה– [יקר הלוי בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 488].{{ש}} ==א-4585== '''[[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבל פזוריכם]]'''. – לשבת שובה– סי' יהודה [בר שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:].{{ש}} ==א-4586== '''[[אלהיכם יצחצח קדושתו]]'''. –[יצחק]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338371 553].{{ש}} (*)מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג 182b|המבורג 182b]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 4].{{ש}} אלהיכם ישיב בשלם סוכו{{ש}} אלהיכם ישכיל עבדו{{ש}} אלהיכם ישלח משיחו{{ש}} =='''[[אלהיכם רמה ידו]]'''== (*)–קדושה למוסף שבת (שניה) של חנוכה. סי' ראובן חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#מוסקבה (גנזבורג) 201|מוסקבה 201]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&SearchTxt=guenzburg%20201 47ב].{{ש}} אלהיכם שופט צדק{{ש}} אלהיכם שיכנו שם{{ש}} ==א-4605== '''[[אלהיכם תפארתו ממעל]]'''. –קדושה של מוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319]. אלהים אין בלתך{{ש}} אלהים אל דמי אל נקשר בשמי{{ש}} אלהים אל דמי לדמי{{ש}} אלהים אל דמי לך (זולת){{ש}} אלהים אל מי אמשילך{{ש}} אלהים אל ראשון ואחרון{{ש}} אלהים אלי אתה{{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך (זולת){{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי{{ש}} אלהים אמת אלהים חיים{{ש}} אלהים אתה ידעת{{ש}} אלהים באוזנינו שמענו{{ש}} אלהים בהנחילך{{ש}} אלהים בישראל גדול יחודך{{ש}} אלהים בישראל גדול נודעת{{ש}} ==א-4686== '''[[אלהים ביתה מושיב יחידים]]'''.{{ש}} אלהים בצעדך הכות פתרוס{{ש}} אלהים דבר בקול ערב{{ש}} אלהים ה' חילי{{ש}} אלהים יסעדנו{{ש}} אלהים יראה לו שה פזורה{{ש}} אלהים לא אדע זולתך{{ש}} אלהינו אל שדי{{ש}} אלהינו אלהים אמת{{ש}} אלהינו שבשמים{{ש}} אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין{{ש}} אלהינו שבשמים חננו{{ש}} אלוה מני עד{{ש}} אלוהי אבי{{ש}} אלוהים צוית לידידך בחירך{{ש}} אלי אלי למה{{ש}} אלי אלי למה עזבתנו{{ש}} אלי אלי למה עזבתני ותמסרני{{ש}} אלי חיש גואלי{{ש}} אלי עדתי והילילי{{ש}} אלי ציון{{ש}} אלי שובה איומתי{{ש}} אליהו הנביא{{ש}} אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק{{ש}} אליו מי הקשה{{ש}} אליך אקרא יה{{ש}} אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה{{ש}} אליך ה' נשאנו עינינו{{ש}} אליך ה' נשאתי עיני{{ש}} אליך ה' שועתי{{ש}} אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי{{ש}} אליך האל עיני כל יציר תלויות{{ש}} אליך ועדיך באנו נערים וזקנים{{ש}} אליך לב ונפש נשפוך כמים{{ש}} אליך נפשי אשא{{ש}} אליך נקרא איום ונורא{{ש}} אליך נשואות עינינו{{ש}} אליך פנינו בושנו להרים{{ש}} אליך צורי כפים שטחתי{{ש}} אליך תשוקתי{{ש}} אליכם עדה נאמנה{{ש}} אליכם עדה קדושה{{ש}} אלים ברוצם באופניהם{{ש}} אלכה ואשובה{{ש}} אלמעכטיגער גאט{{ש}} אם אמרי אשכחה מרי שיחי{{ש}} אם אפס{{ש}} אם אשמנו כתולע האדים{{ש}} אם חכם לבך בני{{ש}} אם יוספים אנחנו{{ש}} אם ישבת לכסא{{ש}} אם יתקע שופר בעיר{{ש}} אם לא תדעי נפשי אחריתך{{ש}} אם ננעלו{{ש}} אם עוונינו ענו בנו{{ש}} אם עוונינו רבו להגדיל{{ש}} אם פגע בך האי מנוול{{ש}} אם תאהב דרך{{ש}} אם תאכלנה נשים פרים{{ש}} אם תחפצה{{ש}} אם תעינו לא תתענו{{ש}} אם תעירו תלונותיכם{{ש}} אמהות עת נכבשה{{ש}} אמון יום זה{{ש}} אמון פתחי תשובה{{ש}} אמונה יצרה{{ש}} אמוני ארץ אמונתך שוחחים{{ש}} אמוני חוגגי תקופת השנה{{ש}} אמוני לבב{{ש}} אמוני נכונים{{ש}} אמוני שלומי ישראל{{ש}} אמוניך מתחננים{{ש}} אמוניך שעה{{ש}} אמונים אשר נאספו{{ש}} אמונים בני מאמינים{{ש}} אמונים יחוסים{{ש}} אמונים כגהו מתוך בהו{{ש}} אמונים ערכו שבח{{ש}} אמונים שררו{{ש}} אמונת אומן לעם זו זכרת{{ש}} אמונת אומן עצות מרחוק{{ש}} אמונת מלכים{{ש}} אמונת עתים{{ש}} אמונתך אמיתי רבה{{ש}} אמיץ כח{{ש}} אמנם אלהי עולם{{ש}} אמנם אנחנו חטאנו{{ש}} אמנם אשמינו{{ש}} אמנם הרענו מעשינו{{ש}} אמנם כן יצר סוכן בנו{{ש}} אמנם עוונינו למאד גברו{{ש}} אמנת מאז ארשת ניב שפתים{{ש}} אמצני אלהי{{ש}} אמצת עשור{{ש}} אמר ה' ליעקב{{ש}} אמר רבי עקיבא{{ש}} אמרו לאלהים עם אחריו נוהים{{ש}} אמרו לנמהרי לב{{ש}} [[אמרות ה' אמרות טהורות]] אמרות אל אמרות טהורות{{ש}} אמרות האל טהורות{{ש}} אמרנו נגזרנו לנו{{ש}} אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי{{ש}} אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני{{ש}} אמרת ה' צרופה אמרת רנן אערוכה{{ש}} אמרתי לפושעים אכלה פשעים{{ש}} אמרתי שעו מני{{ש}} אמרתך צרופה ועדותיך צדק{{ש}} אמת אתה הוא ראשון (סליחה){{ש}} אמת אתה חתננו{{ש}} [[אמת יהגה חכי]] אמת משל היה{{ש}} אמת שבת לאות בנים אהובים{{ש}} אנא אדון הסליחות והרחמים{{ש}} אנא אדון הרחמים{{ש}} אנא אזון חין תאבי ישעך{{ש}} אנא אזון שועת מיחלים{{ש}} אנא אחוז כס{{ש}} אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים{{ש}} אנא אל אחד ושמו אחד{{ש}} אנא אל אחרון וראשון{{ש}} אנא אל נאור{{ש}} אנא אלהי אברהם{{ש}} אנא אלהי הנאדר{{ש}} אנא אלהי תהלתי{{ש}} אנא אמונים תעלה{{ש}} אנא אמץ עם נצורי כאישון{{ש}} אנא אנקת אסירי הבן{{ש}} אנא בכח{{ש}} אנא בקראנו{{ש}} אנא דודי דגול מרבבה{{ש}} אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא{{ש}} אנא ה' נוקם ובעל חמה{{ש}} אנא ה' רחמיך יראו{{ש}} אנא האל הנקדש{{ש}} אנא הבורא עולמו בימים ששה{{ש}} אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה{{ש}} אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך{{ש}} אנא הואל סלוח לעבדיך{{ש}} אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה{{ש}} אנא הושע מאור עיני{{ש}} אנא המיחד לכבודו{{ש}} אנא המקדים לעולם דברים שבעה{{ש}} אנא השם הנכבד והנורא{{ש}} אנא זכור לאברהם{{ש}} אנא חטא העם הזה{{ש}} אנא חיש ישעי וחופשי{{ש}} אנא חיש נא ישעי{{ש}} אנא יוצרי דרשני{{ש}} אנא יוצרי וקדושי{{ש}} אנא יחיד נצור כבבת{{ש}} אנא יסד יסודות מקדשי{{ש}} אנא יערב לך שועי{{ש}} אנא ישר מערכי{{ש}} אנא ישר עם בא{{ש}} אנא כעב זדוני תמחהו{{ש}} אנא מלכי וקדושי{{ש}} אנא עוררה אהבתך הישנה{{ש}} אנא צור הנראה בלבת{{ש}} אנא צור מושיעי{{ש}} אנא רחום אל תפן לרשענו{{ש}} אנא תומכי בדי ערבה{{ש}} אנא תרב עליצותך{{ש}} אנה אלך ואזיל דמעות כמים{{ש}} אנוסה לעזרה פצתי עדיך{{ש}} אנוקים ודוויים במכאובות{{ש}} [[אנוש איך יתכפר]] אנוש במה יצדק{{ש}} אנוש עד דכא תשב{{ש}} אנחנו אשמנו{{ש}} אנחנו בני החבורה{{ש}} אנחנו החומר ואתה יוצרנו{{ש}} אנחתי מאד רבה{{ש}} אני אמרתי אל מוציאו{{ש}} אני אני המדבר{{ש}} אני אספר באמרי שפר{{ש}} אני אשאל{{ש}} אני אשווע בבקר{{ש}} אני ברב חסדך אבוא ביתך{{ש}} אני גולה וסורה{{ש}} אני הגבר אקונן{{ש}} אני הוא השואל{{ש}} אני היום{{ש}} אני חומה ושדי כמגדלות{{ש}} אני יום אירא אליך אקרא{{ש}} אני מפקיד יחידתי{{ש}} אני עבדך בן אמתך{{ש}} אני צעיר{{ש}} אני קול יללה ארים{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי{{ש}} אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם{{ש}} אנכי אחת דיבר בקדשו{{ש}} [[אנכי אנכי אנחם]] אנכי אשאל מעם{{ש}} אנכי גדול בנודעים{{ש}} אנכי שמי אדני{{ש}} אנסיכה מלכי{{ש}} אנעים חדושי שירים{{ש}} אנקת מסלדיך{{ש}} אנשי אמונה אבדו{{ש}} אנשי אמונה אבדו ואין איש{{ש}} אנשי אמונה נעלמו מדורות{{ש}} אנשי אמונה עברו{{ש}} אנשי חסד הנושאים קולם{{ש}} אנשי משמר{{ש}} אסדר לסעודתא{{ש}} אסופים אסופי אשפתות{{ש}} אסירים אשר בכושר שעשעת{{ש}} אסירים בשיר יצאו{{ש}} ==א-6951== '''אספדה ואילילה ואספוק כף בנפש מרה'''. – על הרדיפות באשכנז בשנת 1298 – סי' א"ב, העלוב תמר, תמר חזק ואמץ [בר מנחם]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות וסליחות|קינות וסליחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43925&st=&pgnum=75 סי' 3] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338312 494]. אסתכל בעמך{{ש}} אעירה שחר על דברתך{{ש}} אעניד לך תפארה והלל{{ש}} אערוך מדברי דתי{{ש}} אערוך מהלל ניבי{{ש}} אערוך שועי{{ש}} אערך צפצופי{{ש}} אעשה למען שמי{{ש}} אף אורח משפטיך{{ש}} אף ברי אותת{{ש}} אפאר לאלהי מערכה{{ש}} אפאר למלכי בקודש{{ש}} אפודי שש{{ש}} אפוני אימיו{{ש}} אפילו כל נימי{{ש}} אפיק רנן ושירים{{ש}} אפננת ערוגים{{ש}} אפס הוד כבודה{{ש}} אפס זבח ועולה{{ש}} אפס מזיח{{ש}} אפס מרצה{{ש}} אפסו אישים ובטלו קרבנות{{ש}} אפפו עלי רעות{{ש}} אפפונו חבלי מות{{ש}} אפפונו מים{{ש}} אפפונו מצוקות{{ש}} אפתח נא שפתי{{ש}} אפתחה במשל פי{{ש}} אצבעותי שפלו{{ש}} אצולה לפנים{{ש}} אצולה מכבודו אל בראך{{ש}} אצולים מגיא כסלוחים{{ש}} אצולת אומן בצירוף זקוקה{{ש}} אצור לספור חוק תעודה{{ש}} אצילי עם עולי גולה{{ש}} אצתי צום כפור{{ש}} אקדמות{{ש}} אקחה בראשון פרי עץ הדר{{ש}} אקף יא צ'בי אלבר{{ש}} אקרא בבכיה רבה{{ש}} אקרא בשמך{{ש}} אקרא לאלהים עליון{{ש}} אראה לפני אלהים ברנני{{ש}} אראלי מעלה{{ש}} אראלי מרומים{{ש}} אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים{{ש}} ==א-7456== '''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א"ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר"צ|אר"צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 100, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|צ.ד.מ.ג.]] נז 448 [https://opendata.uni-halle.de/explore?bitstream_id=91892760-c9fe-4ee1-87fb-640db129f925&handle=1981185920/112959&provider=iiif-image *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב"ע-איגר|ראב"ע איגר]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&st=&pgnum=117 217] [מיחסו בטעות להראב"ע], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|שע"ה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39556&st=&pgnum=179 148], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671] [מיחסו ליוסף סתם, ולא עמד על הסי' הנכון].{{ש}} אראלים ומלאכים{{ש}} ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות){{ש}} ארבעה עמדו{{ש}} ==א-7488== '''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].{{ש}} ארוממך אל חי{{ש}} ארוממך אלהים המרומם{{ש}} ארוממך חזקי וחלקי{{ש}} ארוממך לכבוד שמך{{ש}} ארור המן{{ש}} ארזי הלבנון{{ש}} ארחמך ה' חזקי{{ש}} ארחמך מרחמי{{ש}} ארחץ בנקיון כפות{{ש}} אריאל בהיותו על מכונו{{ש}} אריד בשיחי בשיחי לגוחי{{ש}} אריה ביער דמיתי{{ש}} אריה מסבכו{{ש}} אריות הדיחו פזורה{{ש}} אריות הדיחו שה פזורה{{ש}} ארים על שפיים{{ש}} ארך אפים אתה{{ש}} ארכו הימים ודבר חזון{{ש}} ארכין{{ש}} ארכן וקצרן לא יחדל וימנע{{ש}} ==א-7657== '''[[ארנן חסדך לבוקר|ארנן חסדך לבוקר אמיץ כליות חוקר]]'''. — יוצר לשבת (ראשון) (*) שני אחר פסח (מ"פ) ולשבת הגדול (מנהג צרפת) — סי' א"ב, יוסף בר שמואל [ריט"ע]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=658 257], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 228, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 104, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].{{ש}} ארץ הקדושה{{ש}} ארץ התמוטטה והתפוררה{{ש}} ארץ ורום בהבראם{{ש}} ארץ מטה ורעשה{{ש}} אש תוקד בקרבי{{ש}} אשא כנפי שחר{{ש}} אשא לבי אל כפים{{ש}} אשא עיניי{{ש}} אשאג מנהמת לבי ואתאונן{{ש}} אשאל אלהי{{ש}} אשוחח נפלאותיך צור עולמים{{ש}} אשום אשמתי לך{{ש}} אשחר אל אל כל שנות עדני{{ש}} אשחר עדתי{{ש}} אשחר תשועתך{{ש}} אשיחה בדברי נפלאותיך{{ש}} אשיחה עם לבבי{{ש}} אשיר בהוד נועם{{ש}} [[אשיר במישרים]] אשיר בקול נועם{{ש}} אשיר לאל{{ש}} אשיר לדוד שירתו{{ש}} אשיר עז{{ש}} אשירה ואזמרה שמך גואלי{{ש}} אשירה כשירת משה{{ש}} אשישת שלוחתו{{ש}} אשכול איווי תאות כל נפש{{ש}} אשם בעלי אשמה{{ש}} אשמחה בדודי{{ש}} אשמינו ועונינו רבו ועצמו{{ש}} אשמנו באומר ובפועל{{ש}} אשמנו מכל עם{{ש}} אשמרה אליך עוזי{{ש}} אשנבי שחקים{{ש}} אשען במעש אזרח{{ש}} אשפוך שיחי לפניך צורי{{ש}} אשפוך תחינה{{ש}} אשר בגלל אבות{{ש}} אשר הניא{{ש}} אשר יחדיו{{ש}} אשר יצר אור וצר{{ש}} [[אשר לו ים ויבשת]] אשרו דרכיכם{{ש}} אשרי הגבר אשר תיסרנו יה{{ש}} אשרי העם יודעי תרועה לפתותו{{ש}} אשרי העם שלו ככה{{ש}} אשרי כל חוסי בך{{ש}} אשרי עין ראתה אהלנו{{ש}} אשרי עין ראתה ארון בבית קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה ארון הקדש{{ש}} ==א-8425== '''[[אשרי עין ראתה ארון התפארת|אשרי עין ראתה ארון התפארת ובני אהרן עומדים על מזבח הקטרת]]'''. — הוספה להעבודה "[[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2230|אזכיר גבורות]]" לר' יוסי בן יוסי — סי' יוסף הקטן [בן אביתור?] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קצנטינא|קצנטינא]] 83 [הדף נסמן עג בטעות]. אשרי עין ראתה ארץ צבי{{ש}} אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים{{ש}} אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת{{ש}} אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו{{ש}} אשרי עין ראתה קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה שושנת השרון{{ש}} אשריך אום קדוש{{ש}} אשריך הר העברים{{ש}} אשריך ישראל - אשלי מטע גן{{ש}} אשריך ישראל מי כמוך{{ש}} אשריכם ישראל{{ש}} אשרינו (בהילולא דבר יוחאי){{ש}} אשת חיל (זמר){{ש}} אשת נעורים האהובה{{ש}} אשתבח בתהלות{{ש}} אשתחוה אל היכל קדשך ביראה{{ש}} אשתטחה פני ארון{{ש}} את אויביך אל תשמיד{{ש}} את גומל מערבות{{ש}} את דבר קדשך זכור{{ש}} את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי{{ש}} את הברית ואת החסד{{ש}} את הוא אלהא דגלן{{ש}} את הקול קול יעקב נוהם{{ש}} את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו{{ש}} את חטאי אני מזכיר היום{{ש}} את חיל יום פקודה{{ש}} את יום השמיני בטוב יזמיני{{ש}} את יום פדותכם{{ש}} את כל התלאה{{ש}} את עמי טובות אבשר{{ש}} את פליאות שם מחולל{{ש}} את פני ה' יום תראו{{ש}} את פני מבין ויודע דין דל{{ש}} את פני מלך אתיצבה{{ש}} את צום השביעי{{ש}} את שיחי אשפוך{{ש}} אתאנו לחלות פניך{{ש}} אתאנו לך יוצר רוחות{{ש}} אתאנו על שמך (פיוט){{ש}} אתה אהבת עמך{{ש}} אתה אהובי{{ש}} אתה אל כביר{{ש}} אתה אל נורא אתה{{ש}} אתה אלהי מלכי מקדם{{ש}} אתה אלהי תהלתי{{ש}} אתה אלהים וזולתך אין עוד{{ש}} אתה בן אדם גס רוח{{ש}} אתה גאלת{{ש}} אתה האל עושה פלא{{ש}} אתה האל עושה פלאות{{ש}} אתה הארת{{ש}} אתה הוא ולא יתמו שנותיך{{ש}} אתה הנחלת{{ש}} אתה הרואה בעלבון נעלבים{{ש}} אתה חלקי וצור לבבי{{ש}} אתה כוננת עולם ברב חסד{{ש}} אתה כוננת עולם מראש{{ש}} אתה לבדך עטית{{ש}} אתה מבין{{ש}} אתה מלא רחמים{{ש}} אתה מקדם אלהינו אדוננו{{ש}} אתה תקותי ותוחלתי{{ש}} אתודה לך חטאתי במורא{{ש}} אתוודה על עבירות{{ש}} אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי{{ש}} אתיו אמונים גזעי שלשה{{ש}} אתיית עת דודים כגעה{{ש}} אתן תהלה לאל המהולל{{ש}} אתניה שבחיה{{ש}} אתקינו סעודתא{{ש}} =ב= באנו ליחד שם האל{{ש}} באפוד חושן נקבעת{{ש}} באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל{{ש}} בדעתו אביעה חידות{{ש}} בהיות ארון בבית קדשי הקדשים{{ש}} בהיות ארון הבית על כנו{{ש}} בהיכלך שמיר ושית{{ש}} בורא עד אנה{{ש}} בזכרי ימים ימימה{{ש}} בזכרי על משכבי{{ש}} בטרם שחקים וארקים נמתחו{{ש}} בי תמכה ימינך{{ש}} ביום הלבנת פשעי{{ש}} ביום כפרת עווני{{ש}} ביום עשור קראתיך{{ש}} ביום שבת קדש{{ש}} [[בימים ההם ובעת ההיא]] בין כסה לעשור{{ש}} בלולי אש ומימות{{ש}} בליל זה בראש השנה{{ש}} בליל זה יבכיון{{ש}} ==ב-726== '''[[בליל זה סר נגהי]]'''. – קינה לת"ב [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#שירת הרקח|שירת הרקח]] 159 {{ש}} בליל על משכבי{{ש}} במאי פומא נפתח{{ש}} במוצאי יום מנוחה{{ש}} במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה{{ש}} במוצאי מנוחה תהילות תצמיח{{ש}} במכת אהלה{{ש}} במקדש אל והיכליו{{ש}} במקהלות ברכו{{ש}} במרומי ערץ{{ש}} במרומי רום ישיבתך{{ש}} במתי מספר חילינו פניך{{ש}} בן אדם אלות אנח בשמעך{{ש}} בן אדם מה לך נרדם{{ש}} בן אדמה{{ש}} בני היכלא{{ש}} בני עליון בגבהי שחקים יאיצו{{ש}} בני ציון היקרים{{ש}} בנים שמעו לי ילדי איתני{{ש}} בנין המזבח אם נהרס{{ש}} בנשף קדמתי{{ש}} ==ב-1086== '''[[בסימנא טבא יאיא|בסימנא טבא יאיא ובמזלא מעליה ושעת רצון ברכה והצלחה]]'''. — כתובה לב' שבועות. * רנה וישועה [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018638400205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] 156: בעשור יום גילות{{ש}} בעת רצון תחנתי{{ש}} בצאתו מן הדביר שלם{{ש}} בקר אעיר אקראך{{ש}} בקר אערך לך ואצפה{{ש}} בקשה למוצאי שבת{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה{{ש}} בר יוחאי{{ש}} ברוך אל עליון{{ש}} ברוך אלהי עליון{{ש}} ברוך בא בשם ה'{{ש}} ברוך ה' יום יום{{ש}} ברוכים אתם קהל אמוני{{ש}} ברוכים העומדים והיושבים{{ש}} ברח דודי (פיוט){{ש}} ברית כרותה מלשכוח{{ש}} ברכי אצולה{{ש}} בשאר שמחות שירים תענו{{ש}} בשם אלהי אברהם אפתחה{{ש}} בת אהובת אל קמה בשחר{{ש}} בת ברורה{{ש}} בת עמי לא תחשה{{ש}} בת עמי תייליל{{ש}} בת ציון שמעתי{{ש}} בתולת בת יהודה{{ש}} =ג= גדול עווני{{ש}} גלה גלה{{ש}} גרוני נחר זועק חמס{{ש}} גרושים מבית תענוגיהם{{ש}} =ד= דביר בית שתיל זית{{ש}} דברי נביאים העתידות ידעו{{ש}} דודי ירד לגנו{{ש}} דודי נהפך{{ש}} דוי הסר{{ש}} דומה לארז גדול{{ש}} דוק וחוג רעשו{{ש}} דיינו{{ש}} דלתיך הלילה{{ש}} דממו שרפים{{ש}} דעני לעניי{{ש}} דרור יקרא{{ש}} דרכי שבעה רועים{{ש}} דרשנוך בכל לב{{ש}} =ה= הא כעיני עבדיא{{ש}} האדיר בשמי עליות{{ש}} האדרת והאמונה{{ש}} האומרים אחד{{ש}} האזינו אבירים בני אלים{{ש}} האחד בעולמו ואין שני לו{{ש}} האל העירה וראה{{ש}} הביטה וראה את אנחותינו{{ש}} ==ה-352== '''[[הורידו מאין הפוגות|הורידו מאין הפוגות דמעות כנחל עיני]]'''. – קינה – סי' הצעיר מאיר [בן ברוך מרוטנברג]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סאלוניקי]] (218:); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#האאס|האאס]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/8091074 85] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=176&hilite= 168] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338178 360].{{ש}} הורית דרך תשובה{{ש}} הושיענו למען שמך{{ש}} החרישו ממני ואדברה{{ש}} הטה אלהי אזנך{{ש}} היה עם פיפיות{{ש}} היום הרת עולם{{ש}} היום תאמצנו{{ש}} היכל ה{{ש}} הלא אמרית ליך{{ש}} הלוא עיניך לאמונה{{ש}} הללו אדיר אדירים{{ש}} הלנופלים תקומה{{ש}} המבדיל - יצוה ה' חסדו{{ש}} המבדיל בין קודש לחול{{ש}} המלך ה'{{ש}} הנרות הללו{{ש}} הקבצו ושמעו (קינה){{ש}} הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם{{ש}} הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו{{ש}} הרחמן הוא אשר חנן{{ש}} הרחמן לברית מילה{{ש}} השמיעיני{{ש}} התכבדו מכובדים{{ש}} התקבצו מלאכים{{ש}} =ו= ואיזו תהילה כפי גודלך{{ש}} ואמרתם זבח פסח{{ש}} ואמרתם כה לחי{{ש}} וארץ שפל רומי וגדל שברי{{ש}} וארץ שפל רומי ונקלה כבודי{{ש}} וארץ שפל רומי יום דימה{{ש}} ואת נוי חטאתי השמימה{{ש}} ואתאונן ואקונן{{ש}} ואתה אמרת היטיב איטיב עמך{{ש}} ואתה הוא ותיק{{ש}} ובכן היה לאין{{ש}} ובכן מי לא יראך{{ש}} והללויה אהלל לאלי{{ש}} והללויה אהלל למי שברא{{ש}} וזאת הברכה (פיוט){{ש}} וחיות ארבע אשר כס עומסות{{ש}} וחיות אשר הנה מרובעות כסא{{ש}} וחיות בוערות בכס רם לוויות{{ש}} וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש{{ש}} ==ו-197== '''[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]'''. — קרובה לפורים — [קליר]. הקרובה הזאת מתחלקת לששה פיוטים באופן כזה שהפיוט הראשון מבליע בתוכו חמשת הפיוטים האחרים, וזו סדרן: {{מודגש|א.}} ויאהב אומן — הפיוט הזה מתחלק לי"ח בתים, בית אחד לכל אחת מי"ח ברכות השמו"ע, וכל בית מתחיל בתיבה אחת מן הי"ח תיבות שב[[אסתר ב יז|אסתר ב', י"ז]], ואחר התיבה הזאת באים חמשה חרוזים המתחילים באות אחת מאותות הא"ב חמש פעמים, ומן החרוז הששי של כל בית ובית יוצא הסימן {{מודגש|{{צ|אלעזר בירבי קיליר חזק}}}} שיש בו י"ח אותיות כמספר הבתים.{{ש}} בין הבית הי"ב והי"ג באים הפיוטים האלה: {{מודגש|ב.}} אזרח בט חוץ בכסל גהוץ — סי א"ב. {{מודגש|ג.}} תמימים כרשו ארץ והקצינו שר בערץ — תשר"ק. {{מודגש|ד.}} אותו מבהלת חתות לו גחלת — סי' אלעזר בירבי קלירי. {{מודגש|ה.}} אספרה אל חק פלאות לחוק — סי' א"ב. ו. אמל ורבך חמשי כהנבך — סי' אלעזר בירבי קליר. * אוצר התפלות ח"ב 182. אסב 43: כל בו ח"ג 350 ובשאר דא"ש מלבד היידנהיים; היידנהיים 108 דרך החיים ח"ד 92 (בדפוס זה נשמטו חמשת הפיוטים ב'-ו'); מגלת אסתר — לבוב 9: (חסר סי' ו) לב שמח 382. סדר ימי הפורים 30 ע"י 674 שער השמים ח"ב 82. הערה: הפיוטים: אספרה אל חק(ה) ואמל ורבך (ו) נמצאו ג"כ בקרובה אחרת: אמתך וחסדך אל תרחק. עי' ג"כ ריפמאנן, ציון ח"א 164. צ 62. ויאתיו כל לעבדך{{ש}} ויבא ארז ראש קצינים{{ש}} ויבן אומן אומנות אבות{{ש}} וידוי אשמנו מורחב{{ש}} וידוי הגדול לרבנו נסים{{ש}} ויהי בחצי הלילה{{ש}} ויושע אומן אשכלות{{ש}} ==ו-239== '''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב"קדוש". משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א"ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98 [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&st=&pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].{{ש}} ויושע אל אמונה{{ש}} ויושע ה' אבן ישראל{{ש}} ויושע ה' אום למושעות{{ש}} ויושע שושני פרח{{ש}} [[ויכון עולם על מלאתו]] ויעל משה (פיוט){{ש}} וירד אביר יעקב{{ש}} וירד אלהים על הר סיני (מערבית){{ש}} וכל מאמינים{{ש}} וכשחטאו ישראל במדבר{{ש}} ומלאכים נהלכים{{ש}} ונתנה תוקף}{{ש}} ותיק וחסיד אתה{{ש}} =ז= זה אלי זה אלי ואנוהו{{ש}} זולתך אדונים{{ש}} זולתך אין אל{{ש}} זכור אב נמשך אחריך כמים{{ש}} זכור איכה{{ש}} זכור את אשר עשה (יוצר){{ש}} זכור את אשר עשה צר{{ש}} זכור ברית - אבדנו מארץ טובה{{ש}} זכור ברית - אות ברית{{ש}} זכור ברית - אליך ה' אקרא{{ש}} זכור ברית - אשמתנו כי רבה{{ש}} זכור ברית - בקר ערכתי{{ש}} זכור ברית - שש אנכי{{ש}} זכור ברית אב המוני{{ש}} זכור ברית אבותינו{{ש}} זכור ברית אזרחי{{ש}} זכור ה' - אקונן בכל שנה{{ש}} זכור ה' ליהודה ואפרים{{ש}} זכור ה' מה היה לנו{{ש}} =ח= חג אסיף תקופת השנה (מערבית){{ש}} חד גדיא{{ש}} חדו חדו רבנן{{ש}} חדש ששוני{{ש}} חודש ישועה חדש לי{{ש}} חון תחון{{ש}} חוסה על ישראל עמך{{ש}} חוצב רהב תנין{{ש}} חוקר הכל וסוקר{{ש}} חי אלי{{ש}} חי ה'{{ש}} חי ונעלם{{ש}} חי חי יודו חי{{ש}} חיים ארוכים תכתבנו{{ש}} חלק ד' עמו{{ש}} חמול על מעשיך{{ש}} חסל סידור פסח{{ש}} חשתי ולא התמהמהתי בתנומות{{ש}} חתן בר מצוה עלה{{ש}} חתן נעים עלה{{ש}} חתן עמוד{{ש}} =ט= טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה{{ש}} =י= י-ה אכסוף{{ש}} יאמר נא ישראל{{ש}} יאתה שדי לך{{ש}} יבוא אדיר במהרה{{ש}} יבוא הגואל{{ש}} יביעו שפתי שירה{{ש}} יבכיון מר{{ש}} יגדל{{ש}} ידודון ידודון שנאני שלהבת{{ש}} ידועי שם בבור נשם{{ש}} ידי רשים{{ש}} ידיד נפש{{ש}} ידיד עליון{{ש}} ידידי אל ברכוהו{{ש}} ידידי אל עדת לאומו{{ש}} ידידי את אהוב לבי{{ש}} ידידי השכחת{{ש}} ידידי רועי מקימי{{ש}} ידידיך מאמש{{ש}} ידך פשוט ופתחה{{ש}} ידך תנחני{{ש}} ידכם שאו משאת{{ש}} יה איום זכור היום{{ש}} יה אל גדול ונאדר{{ש}} יה אלה מלכות{{ש}} יה אלי וגואלי{{ש}} יה אלי נכספה נפשי{{ש}} יה אשר גאה גאה{{ש}} יה את סוכת דוד תקים{{ש}} יה בנה יה בנה{{ש}} יה בשר שר צבאיך{{ש}} יה הצל{{ש}} יה השב לבצרון{{ש}} יה חדשך{{ש}} יה למתי צפנת{{ש}} יה מלך רם{{ש}} יה מלכי{{ש}} יה מסי כיבין{{ש}} יה נמצא ולא נרצה{{ש}} יה פתח נא שערי שמים{{ש}} יה צור עולמים{{ש}} יה ריבון{{ש}} יה שור אם נטושה{{ש}} יה שמך ארוממך{{ש}} יה שמע אביוניך{{ש}} יהודה וישראל דעו{{ש}} יהי נועם עתה{{ש}} יהי שלום{{ש}} יהירים קמו{{ש}} יהללך ניב שפתי{{ש}} יודו שמך אים ונורא{{ש}} יודוך כל המיחלים{{ש}} יודוך מלך{{ש}} יודוך רעיוני{{ש}} יום אדיר ומיוחד{{ש}} יום אכפי הכבדתי{{ש}} יום אמיץ זה לאוהבי אמרים{{ש}} יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר{{ש}} יום אשר הוחק לכפרתנו{{ש}} יום אתא לכפר פשעי ישנה{{ש}} יום הודו וכבודו{{ש}} יום השבת אין כמוהו{{ש}} יום זה יהי משקל כל חטאתי{{ש}} יום זה לישראל{{ש}} יום זה למול מלך ישפר{{ש}} יום זה מכובד{{ש}} יום זה שירו לאל{{ש}} יום יום אודה{{ש}} יום יעלה נקראה{{ש}} יום כמו נד{{ש}} יום כפורים זה{{ש}} יום ליבשה{{ש}} יום ליום אודה{{ש}} יום נלחמו בי יחד שכני{{ש}} יום קינה היום{{ש}} [[יום שאת ויתר]] יום שבת וכפורים{{ש}} יום שבת זכור{{ש}} יום שבת קדש הוא{{ש}} [[יום שבת קדש נתן צור ישעי]] יום שבת תשמח מאוד נפשי{{ש}} יום שבתון{{ש}} יום שמחה{{ש}} יום שמחה לישראל{{ש}} [[יום שקם שבט]] יומא טבא{{ש}} יומם עינינו תלויות{{ש}} [[יונה בחגוי סלע נחבאה]] יונה מה תהגי{{ש}} יונה נכאבה{{ש}} יונה נשאתה{{ש}} יוסף אשר מקדם{{ש}} יוצר בחכמה{{ש}} יוצר מידו{{ש}} יוקם דם עבדיך{{ש}} יושב בגבהי מרומים{{ש}} יושב בכסא הוד{{ש}} יושב בסתר עליון מגני וצנתי{{ש}} יושב בשמים שעה באי באש ובמים{{ש}} יושב קדם איום{{ש}} יושב תהלות ישראל{{ש}} יושבי קצוות יראו{{ש}} יחביאנו צל ידו{{ש}} יחדיו בשיר מעלות{{ש}} יחדיו לב נשלם{{ש}} יחו לשון חזות אישון{{ש}} יחיד ואין בלתו אחר{{ש}} ==י-2600== '''[[יחיד ערץ|יחיד ערץ יסד ארץ ברוב חכמה ותושיה]]'''. — אופן — סי' יעקב [ר"ת?]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הנובר|א הנובר]] 159, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 231, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 105, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=26 36], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=269 133]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=112 110] [מיחסו ליעקב סתם], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].{{ש}} יחיד רם לעולם{{ש}} יחידתי בצרתי{{ש}} יחלת עבדיך{{ש}} יכתירני אל חי{{ש}} ימהר יום{{ש}} ימותי קלו כצבאות{{ש}} ימים מקדם אזכרה{{ש}} יסד בסודו{{ש}} יספת ה' לגוי נכבדת{{ש}} יעזוב רשע נתיבו{{ש}} יעידון כל עבדיך{{ש}} יעירוני בשמך רעיוני{{ש}} יעירוני רעיוני{{ש}} יעלה יעלה{{ש}} יעלה תחנוננו{{ש}} יעלו לאלף ולרבבה{{ש}} יעלם שבני{{ש}} יערב חין ערכנו{{ש}} יערה עלינו רוח{{ש}} יערת דבש{{ש}} יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים{{ש}} יפה נוף אנופף{{ש}} יפרח חתן{{ש}} יפת עין לבבתיני{{ש}} יצו האל לדל שואל{{ש}} יצורים וצפון{{ש}} יציב פתגם{{ש}} יציץ צור מחרכו{{ש}} יצלצלו חובבים{{ש}} יצר האל את העולם{{ש}} יקבוץ מפוזר{{ש}} יקודי אש{{ש}} יקוש בעניו{{ש}} יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש{{ש}} יקרה מיקר{{ש}} יקרו רעיך רב מחולל{{ש}} יראים שלחוני{{ש}} יראנו כקדם נפלאות{{ש}} יראתי בפצותי שיח{{ש}} ירדתי לתחתיות{{ש}} ירומם צור דגל{{ש}} ירוצצו כברקים{{ש}} ירושלים את ה' הללי{{ש}} ירצה עם אביון{{ש}} ירצה צום עמך{{ש}} ישיר ישראל שיר נועם{{ש}} ישישו בו כל חוסיו{{ש}} ישמח חתני{{ש}} ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים{{ש}} ישמיענו סלחתי{{ש}} ישמעני אלהים בקראי לנגדו{{ש}} ישמרך כאישון בת{{ש}} ישן אל תרדם{{ש}} ישנה בחיק ילדות{{ש}} ישראל בחירי אל{{ש}} ישראל נושע בה' (בקשות){{ש}} ישראל נושע בה' (סליחות){{ש}} ישראל עבדיך{{ש}} ישראל עם קדוש{{ש}} ישראל עמך{{ש}} יתנו צדקות יה{{ש}} [[יתרומם זה אלי ואנוהו]] =כ= כאהל הנמתח בדרי מעלה{{ש}} כאור בקוע באשנבו{{ש}} כאחלמה קבועה בעטרת{{ש}} כבודו אהל כהיום{{ש}} כבודו אופד להנשא{{ש}} כבודו אור יזריח{{ש}} כבודו אות ברבואות{{ש}} כהושעת אב המון{{ש}} כהושעת אדם{{ש}} כהושעת אלים{{ש}} כהושעת ותעזור אנושי מזור{{ש}} כהושעת טמון גומא{{ש}} כהושעת יגיעי נשם{{ש}} כהושעת ידיד ברדתו להלום{{ש}} כהושעת ידידים (להו"ר){{ש}} כהושעת ידידים מכף מעבידים{{ש}} כהושעת יהודה ואפרים{{ש}} כהושעת יוצאי פתרוס{{ש}} כהושעת ילידי אהב{{ש}} כהושעת יקושי מלבן{{ש}} כהושעת יקיר{{ש}} כהושעת ירויי היאור{{ש}} כהושעת ישע לזכרון{{ש}} כהושעת ניני אב המון{{ש}} כהושעת צפיעי איש תמים{{ש}} כי אם שם אדיר ה' אדונינו{{ש}} כי אנו עמך{{ש}} כי אשמרה שבת{{ש}} כי בשם אדיר תצאון{{ש}} כי הנה כחומר{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים{{ש}} כי רכובו בערבות{{ש}} כירי רם{{ש}} ככלות ייני{{ש}} כל ברואי מעלה ומטה{{ש}} כל מקדש שביעי{{ש}} כל שנאני שחק באמר מאמירים{{ש}} כמה אלהי{{ש}} כמראה השמש באדר וזוהר{{ש}} כסא אורי וישעי{{ש}} כתובה לחג השבועות{{ש}} כתועים ואין לבקש{{ש}} כתר מלכות (אבן גבירול){{ש}} כתר מלכות (הבן איש חי){{ש}} כתר מלכות (כסא אליהו){{ש}} כתר מלכות (רדב"ז){{ש}} =ל= לא אמות לא אמות{{ש}} לא ארמון על משפטו{{ש}} לא בקשתי אל אבטח{{ש}} לא קם נביא{{ש}} לאל עורך דין{{ש}} לבית לוי ומשפחתו{{ש}} לבעל התפארת{{ש}} לדוד שיר ומזמור{{ש}} לו ישקלו רעי מהומתי{{ש}} לולי ד' שהיה לנו{{ש}} ליל שיכורים{{ש}} ליל שמורים אור ישראל{{ש}} ליל שמורים אור עולמו נגלה{{ש}} ליל שמורים אותו אל חצה{{ש}} לך אלי תשוקתי{{ש}} לך אלים אלפי אלפים{{ש}} לך ה' הצדקה (פיוט){{ש}} לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת{{ש}} לך ה' הצדקה תלבושת{{ש}} לך יאדיר כל יציר{{ש}} לכה דודי{{ש}} למה ה' תעמוד ברחוק{{ש}} למה הקץ{{ש}} למה יאמרו הגוים (פיוט){{ש}} למי אבכה{{ש}} למי אבכה וכף אכה{{ש}} ==ל-1086== '''[[למי אוי למי אבוי|למי אוי למי אבוי ומדנים למי שיח למי פצעים וקלונים]]'''. – קינה – [אפרים בר יעקב מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=367 183] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח"א 225 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות וסליחות|קינות וסליחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43925&st=&pgnum=71 סי' ב]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שבלים בודדות|שבלים בודדות]] 133 {{צבע גופן|1=אפור|2=(*) צ"ל [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43941&st=&pgnum=141 138]}} הערה: הקינה הזאת נוסדה על ההריגה שהיתה בעיר בלויי'ש (Blois) בכ' סיון שנת תתקל"א לרגלי עלילת דם (עי' דברי ימי ישראל ח"ד 237–238) [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=52 48] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290]. למען אב אץ לבוא{{ש}} למען אב בן שלש שנים הכירך{{ש}} למען אב הכירך{{ש}} למען אב הנוסה בעשרה{{ש}} למען אב השכים{{ש}} למען אב חדשת שמו לנקוב{{ש}} למען אב ידעך{{ש}} למען אב ידעך מכל אומות{{ש}} למען אב מאור כשד שיוע ונענה{{ש}} למען אב נבחן בעשר{{ש}} למען אב נם יוקח נא{{ש}} למען אב נפקד{{ש}} למען אב נצטוה{{ש}} למען אב עקד בן{{ש}} למען אברהם האהוב{{ש}} למען אדם אשר בכף נוצר{{ש}} למען אהבת קדומים{{ש}} למען אהל ארמנותיך{{ש}} למען אזרח זרח ממזרח חרסי{{ש}} למען אזרחי הנשלך{{ש}} למען איתן{{ש}} למען אמיץ בן שלוש{{ש}} למען אמיתך{{ש}} למען אסף להחיות{{ש}} למען תמים בדורותיו{{ש}} למען תמים עש תיבה{{ש}} למען תפר עלה תאנה{{ש}} למענך אדיר באדירים{{ש}} למענך אל אחד ואין שני{{ש}} למענך אל הושיעה{{ש}} למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} למענך אל עוטה אורות{{ש}} למענך אלהי{{ש}} למענך אלהי האלהים{{ש}} למענך אלהינו{{ש}} למענך ולא לנו{{ש}} למענך תקיף{{ש}} למקדימים בתפילה{{ש}} למתודה חטאתיו{{ש}} לנר ולבשמים{{ש}} לפדות עם דל{{ש}} לפניך אני כורע{{ש}} =מ= מארוד וארפד{{ש}} מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה{{ש}} מבית מלוני קמתי בצוקי{{ש}} מברך רחמנא{{ש}} מדי שנה קינה{{ש}} מה ידידות{{ש}} מה יפית{{ש}} מה לך יצרי{{ש}} מה לך שר תשאל{{ש}} מה לכם פה ומי לכם פה{{ש}} מה נאוו עלי{{ש}} מה נכבד היום{{ש}} מה נעים נאוה תהילה{{ש}} מה נפתח ונימא{{ש}} מה נשתנה{{ש}} מהולל אקרא ה'{{ש}} מהללך ורב גדלך{{ש}} מוחץ ורופא{{ש}} מולך מוני{{ש}} מושך חסד ליודעיו{{ש}} מושל בעליונים אתה ידעת{{ש}} [[מושיע ומגן לנו חוסים]] מחוללת מהוללת{{ש}} מחי ומסי{{ש}} מחנות עליונים{{ש}} מי אדר והוד{{ש}} מי העומד בהראה{{ש}} מי זאת עולה יפהפיה{{ש}} מי יתן ראשי מים{{ש}} מי יתנני עבד אלוה עשני{{ש}} מי כמוך (אברהם כלפון){{ש}} מי כמוך (ריה"ל){{ש}} מי כמוך (שבתאי טיאר){{ש}} [[מי כמוך אומר ומקים]] מי לה' אתי עורך{{ש}} מי נשקני מנשיקות אהבה{{ש}} מי שענה לאברהם אבינו{{ש}} מיוחד באהיה אשר אהיה{{ש}} מימים ימימה{{ש}} מכניסי רחמים{{ש}} מלא פי שירה{{ש}} מלאכי צבאות בעלצון{{ש}} מלאכי רחמים{{ש}} מלך אדיר ונורא{{ש}} מלך אזור גבורה{{ש}} מלך אחד יהיה אל העמים{{ש}} מלך אמון מאמרך{{ש}} מלך אמיץ ואיום{{ש}} מלך אמיץ כח רב עלילה{{ש}} מלך גואל ומושיע{{ש}} מלך מלכים רם על רמים{{ש}} מלך עליון אל דר במרום{{ש}} מלך עליון אמיץ המנושא{{ש}} מלך עלמין דגלגלוהי{{ש}} מלך עתיק ימים{{ש}} מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה{{ש}} מלכי מקדם פועל ישועות{{ש}} מלכי עולם בורא{{ש}} מנוחה ושמחה{{ש}} מנומם בעת קומם{{ש}} מסוד חכמים{{ש}} מעוז צור{{ש}} מעוני שמים שחקים יזבלוך{{ש}} מפי אל{{ש}} מפלטי אלי צורי סתרי ומגני{{ש}} מציון אל עליון{{ש}} מצרי ערי יצרי{{ש}} מקדים וראש לקוראים{{ש}} מקהלות עם{{ש}} מקוה ישראל ה' (סליחה){{ש}} מקוה ישראל מושיעו{{ש}} מקור עיני{{ש}} מרומים ישכן{{ש}} מרים לראשי{{ש}} מרן דבשמיא מר על כל מרי{{ש}} מרנא דבשמיא{{ש}} מרשות אלהי האלהים{{ש}} מרשות אלהי קדם{{ש}} מרשות האל הגדול{{ש}} מרשות מרומם על כל ברכה{{ש}} מרשות שוכן עד{{ש}} משאת כפי מנחת ערב (סליחות){{ש}} משביח שאון ימים{{ש}} משמים שלום לעם{{ש}} משנאי הצמיד{{ש}} משתחוים להדרת קודש{{ש}} מתי יבושר עם{{ש}} מתי יעקב תפארון{{ש}} =נ= נבוכדנאצר אכלני הממני{{ש}} נודה לשמך בתוך אמוני{{ש}} נכון לבו{{ש}} נלאה להיליל על שברנו{{ש}} נפשי עוז תדרכי{{ש}} נשמת ילדים שוממים{{ש}} נשמת ישרים יהלוך{{ש}} נשמת מלומדי מורשה{{ש}} נשמת שדודים נדודים{{ש}} =ס= סגולתי איומה נשאתי{{ש}} סגולתי מלוכה אזרתיך{{ש}} סגולתי משכתיך חסד{{ש}} סוכה ולולב{{ש}} סוכת שלם{{ש}} סימן טוב יהיה לכל{{ש}} סימני ליל הסדר{{ש}} סלח נא אשמות{{ש}} סלח נא אשמתנו{{ש}} סלח סלח אל טוב וסלח{{ש}} =ע= עב קל ממרומך{{ש}} עד אן צבי מודח{{ש}} עד מתי ה'{{ש}} עובדי האל באמונה{{ש}} עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים{{ש}} עורה נא ימינך רמה{{ש}} עורו שירו שיר{{ש}} עורי נצורה כבבת{{ש}} עזוז אדירירון{{ש}} עזר מצרי{{ש}} עזרני אל חי{{ש}} עין ולב{{ש}} עינינו לך תלינו{{ש}} על אהבתך{{ש}} על אהבתך (מנוקד){{ש}} על אלה תרדנה{{ש}} על בית זה ויושביהו{{ש}} על היכלי אבכה{{ש}} על היכלי חבלי כנחש הולך{{ש}} על הר המוריה{{ש}} על זה היה דוה לבנו{{ש}} על יום חורבן היכל מקודש{{ש}} על משכבי בלילות{{ש}} על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו{{ש}} עלינו לשבח{{ש}} עם אשר יה ברך{{ש}} עם ה' השלחה{{ש}} עם ה' חזקו ונתחזקה{{ש}} ענה אוחזי ארבעה מינים{{ש}} ענה אומני חוקה נסוכה{{ש}} ענה איומה{{ש}} ענה איומה קוראה בתחנוני{{ש}} ענה איומים בעוז{{ש}} ענה אמוני שבט ראובן{{ש}} ענה אתויים{{ש}} ענה תאבי ישעך{{ש}} עננו אבינו{{ש}} עננו אלוהי אברהם{{ש}} עשה למען שמך{{ש}} עת דודים כלה{{ש}} עת שערי רצון להפתח{{ש}} =פ= פורים פורים{{ש}} פסח אכלו פחוזים{{ש}} פצחו רון ותהילה{{ש}} פרה אמרה קשה{{ש}} ==פ-243== '''[[אז לפנות ערב|פתח לנו שער בעת נעילת שער כי פנה יום]]'''. – חרוז בודד בתפלת נעילה במנהגי אשכנז ופולין, ואולי הוא שריד מפיוט קדמון. =צ= צור משלו{{ש}} צורי גואלי יה{{ש}} ציון אשר יאמרו{{ש}} ציון במשפט לכי לך{{ש}} ציון גברת לממלכות מציריך{{ש}} ציון ה' לכס בחר{{ש}} ציון הלא תשאלי{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך{{ש}} ציון הלא תשאלי שלות שרידיך{{ש}} ציון ידידות ידיד{{ש}} ציון מנת שלום{{ש}} ציון מעוז קרית מלך{{ש}} ציון מעון חשקי{{ש}} ציון עטרת צבי{{ש}} ציון צפירת פאר{{ש}} ציון קדוש משכני עליון{{ש}} ציון קחי כל צרי{{ש}} ציון תקונני עלי ביתך{{ש}} צמאה נפשי{{ש}} צעקה יוכבד{{ש}} =ק= קדוש אדיר בעליתו{{ש}} קדושת שבת כתקנת עזרא{{ש}} קדש ורחץ{{ש}} קול אהלה תתיפח{{ש}} קול ברמה נשמע ביללה{{ש}} קול יעקב קורא{{ש}} קול מבשר משמיע הטו אוזן{{ש}} קול מהלל יגדל{{ש}} קום חתן{{ש}} קומה ה' למנוחתך{{ש}} קומו ברינה עדת אמוני{{ש}} קוראי מגילה{{ש}} קינת אומן{{ש}} קמתי באשמורת{{ש}} קמתי ותדד שנתי{{ש}} קמתי להלל{{ש}} קרב אורך לעניה{{ש}} קריה יפהפיה{{ש}} =ר= ראה שמש{{ש}} ראשון אמצת לפרח שושנים{{ש}} רבון העולמים אדון כל הנפשות{{ש}} רבון העולמים חתמנו לחיים{{ש}} רבונו של עולם בראותי בחורותי{{ש}} רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה{{ש}} רומה אלהים שמך לקדש{{ש}} רועה ישראל האזינה{{ש}} ==ר-802== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח איטליה|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים רבים חלר"ע אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גדול העצה ורב העלילה]]'''. ==ר-803== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח תימן|רחום וחנון חטאנו לפניך אב הרחמן מלא רחמים חלר"ע בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גואל ומושיע חלר"ע דיין אלמנות]]'''. רחם נא עליו{{ש}} רחמים פשוטים{{ש}} רחמנא אידכר לן{{ש}} רחמנא דא היא אוריתך{{ש}} רחמנא חטינן{{ש}} רחמנא ענינן בהדא שעתא{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד{{ש}} רחמנא רחם עלן בקל ויעבור{{ש}} ריב בין שבת וחנוכה{{ש}} ריבון כל העולמים{{ש}} רם אור גדול נעלם{{ש}} רנו ושבחו לאל{{ש}} רעה בשבטך{{ש}} רעיתי בין הבנות שכולה{{ש}} רפא צירי{{ש}} =ש= שאו לבבכם לכפיכם{{ש}} שאו מנחה משובחה{{ש}} שאו שערים ראשיכם (פיוט){{ש}} שאי קינה במגינה{{ש}} שאלו שחקים ושיחו לאדמה{{ש}} שאלי שרופה באש{{ש}} שבחו אל עדת ישראל{{ש}} שבט יהודה בדוחק ובצער{{ש}} שבטי איתני{{ש}} שביבי שלהבות חצובי להבות{{ש}} ==ש-273== '''[[שביה עניה|שביה עניה בארץ נכריה לקוחה לאמה לאמה מצריה]]'''. — גאולה — סי' שלמה [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 226, בית תפלה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38430&st=&pgnum=21 10], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 115, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חופת חתנים|חופת חתנים]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חזונים|חזונים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42160&st=&pgnum=233 117], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יפה נוף|יפה נוף]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44816&st=&pgnum=173 39], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר סליחות|סדר סליחות]] 50, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התחנונים|סדר התחנונים]] [23], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות טורינו|סליחות טורינא]] 67, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=798&hilite= 728], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא ב|רומא ב']] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45406&st=&pgnum=179 290], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא-שד"ל|רומא שד"ל]] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] 110 [במנהג זה הוא סליחה לשחרית יוכ"פ], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שינגילי-ב|שינגילי-ב]] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44576&st=&pgnum=143&hilite= 70]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=18&hilite= 4], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=207 102]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים-1597|תחנונים 1597]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52629&st=&pgnum=101 51], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות|תחנונים וסליחות]] 49; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות-שמ"ז|תחנונים וסליחות-שמ"ז]] 61, תרגום אנגלי: נינא דייויס — [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Jewish Quarterly Review|רבעון האנגלי]] ח [https://www.jstor.org/stable/1449836?seq=1 269], תרגום ביהודית: אויערבאך-[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אידישע דענקער|אידישע דענקער]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020092 88]. הבית השלישי "מחוצים לחוצים" וכו' מובא בס' [[W:גן השכלים|בוסתן אל-אוקול]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]], הוצאת לעווין עמ' 71 [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/44/t/1/fs/mn_60cf43af-f541-4636-9600-d4ea6150c1f4/start/0/end/4/c *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=74 71], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338229 411]. הערה: ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) התאמץ להוכיח שהפיוט הזה איננו לרשב"ג, אבל להלן בערך [[#א-1952|שנותינו ספו]] אוכיח שאין יסוד לטענותיו.{{ש}} שבץ אחזני{{ש}} שבת היום לה'{{ש}} שבת הכסא אשר למעלה מנושא{{ש}} שבת ומילה{{ש}} שבת זה שבת הגדול{{ש}} שבת סורו מני{{ש}} שדודים נדודים{{ש}} שדי אל מה נורא{{ש}} שואף כמו עבד{{ש}} שוכני בתי חמר{{ש}} שוכנת בשדה{{ש}} שולמית הנבחרת מעמים{{ש}} שוממתי ברב יגוני{{ש}} שומר ישראל{{ש}} שומרון קול תתן{{ש}} שופט כל הארץ{{ש}} שושן עמק{{ש}} שושנת ורד{{ש}} שזופת שמש{{ש}} שח ציר נאמן{{ש}} שחי לאל{{ש}} שחר אבקשך{{ש}} שחר להודות לך קמתי{{ש}} שחר קמתי להודות{{ש}} שחרנוך בקשנוך יוצר הרים{{ש}} שטר עלי בעדים וקנין{{ש}} שימו לב על הנשמה{{ש}} שימני ראש{{ש}} שיר אל נעלם{{ש}} שיר אענה{{ש}} שיר היחוד{{ש}} שיר הכבוד{{ש}} שיר ושבח עירכו{{ש}} שיר חדש אשיר{{ש}} שיר חדש זמרו{{ש}} שירה לאל נרננה{{ש}} שירו לאל הודו לשמו{{ש}} שירו לאל נבוני{{ש}} שירו לאל נועם{{ש}} שירו לאל שיר חדש{{ש}} שירו לה' בחורי וזקני{{ש}} שירו לה' הודו לו{{ש}} שירות ותשבחות אתנה{{ש}} שישו ושמחו בשמחת תורה{{ש}} שכולה אכולה{{ש}} [[שכולה גלמודה]] שכורת ולא מיין{{ש}} שכינה צועקת בהרע{{ש}} שלום וצדק נשקו{{ש}} שלום לבוא שבת{{ש}} שלום לך דודי{{ש}} שלום עליכם אתם{{ש}} שלום עליכם מלאכי השרת{{ש}} שלום תשפות לנו{{ש}} שלומי עליון ישני מכפלה{{ש}} שלמא לכון שארא דישראל{{ש}} שלש עשרה מדות האמורות בחנינה{{ש}} שם אל קמתי לברך{{ש}} שמחו בשמחת תורה{{ש}} שמחו בשמחת תורת משה{{ש}} שמחו נא{{ש}} שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו{{ש}} שמחים בצאתם ובביאתם{{ש}} שמחתי באומרים לי{{ש}} שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים{{ש}} שמך לעד בפי מועד{{ש}} שמם הר ציון{{ש}} שמע האל{{ש}} שמע קולי{{ש}} שמעו והאזינו{{ש}} שמעו נא תוכחת{{ש}} שמעתי מפאתי תימן{{ש}} שמרו שבתותי{{ש}} שנאנים שאננים{{ש}} שנה בשנה אהגה כיונה{{ש}} ==ש-1952== '''[[שנותינו ספו|שנותינו ספו בדלות ובקלות לאור נקוה והנה בוז ושפלות]]'''. — גאולה לשבת שניה אחר פסח — סי' שלמה (ב' פעמים) חזק. [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 238, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 118, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 37, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=804 734], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 108, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=19&hilite= 5], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תכלאל|תכלאל]] ח"ב ב 148: תרגום אשכנזי: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Geiger|גייגער-גבירול]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=75 72], סי' 108. הערה: בכל הדפוסים מלבד סליחות תימנים ותכלאל נמצא שנוסח החרוז האחרון של הבית השלישי הוא: "וגם עוד ישמעאל הרס וגרס הרי ששים ואחת וארבע מאות". הרוו"ה במאמרו "[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018828980205171/NLI הפיוטים והפיטנים]" מעלה בחשבונו שתס"א למספר הישמעאלים מתאים לשנת ד' אלפים תתט"ו (1055) או תתל"ה (1075), "כי תחילת מלכות ישמעאל ד"א שנ"ד (594) או שע"ד (614) כמבואר ב[[איגרת רב שרירא גאון|תשובת ר' שרירא גאון]]". אחריו נגרר בעל ע"י בפירושו ואחז בשנת תטט"ו, ודוקעס ג"כ נגרר אחריו ואחז בשנת תתל"ה (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Dukes|עהרענזוילען]] עמ' [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368244 10], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368254 20]). ה' שי"ר חלק על הרוו"ה ואמר שיש לו ראיות נכוחות שצ"ל בגוף הפיוט "הרי ארבע מאות ושלושים ואחת" ([https://hebrewbooks.org/47046 אגרות שי"ר] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47046&st=&pgnum=289 239]), ולפי זה היתה השנה שבו חבר הפיטן את הפיוט הזה שנת 1025 או 1045 למה"נ. אולם האמת היא כי אין לסמוך בזה על התאריך שבאגרת ר' שרירא גאון כי כבר העיר בצדק בעל [[דורות הראשונים]] (ח"ג (*ח"ו)[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20282&st=&pgnum=177 172]) כי המלים "שנת ארבע אלפים ושע"ד ליצירה" היא הוספת ר' שמואל ולם והגאון בעצמו לא כתב רק "ובימיו יצא מחמד לעולם" (עי' ג"כ [https://hebrewbooks.org/1374 אגרת רב שרירא גאון הוצאת ד"ר בנימן מנשה לוין] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1374&st=&pgnum=176&hilite= עמ' 100]) והנכון הוא כמו שהעיר שד"ל שתס"א לספירת הישמעאלים עולה לשנת 1069 למה"נ (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]] 1846 [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/3532435 עמ' 491] ו[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד"ל|אגרות שד"ל]] עמ' 983) כי התחלת מלכות ישמעאל היתה בשנת 622 למה"נ ואם נוסיף על זה 461 בנכוי י"א ימים לכל שנה ישמעאלית שהיא שנת לבנה תעלה לנו שנת 109 למה"נ. אבל אפילו אם נאמר שהפיטן חשב שנות חמה ולפי זה תצא לנו שתס"א שנה אחר התחלת מלכות ישמעאל היא שנת 1083 למה"נ, אין לנו להטיל ספק ולומר שרשב"ג לא חבר את הפיוט הזה מפני שהוא כבר מת בשנת 1069 או 1070, כי לפי דעתי אין לנו להתחשב עם התאריכים הנמצאים בפיוטים מפני שאין כל ספק שהמעתיקים שנו אותם כדי להתאים את התאריך לפי זמניהם הם. והא ראיה כי התאריך שלנו נמצא בסליחות תימנים ובתכלאל בנוסח זה: "וגם עוד הרג והרס שבע עשרה שנה וחמש מאות" וכן הוא ג"כ ב[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001751910205171 כ"י ברלין 576] (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Steinschneider|רשימת רמש"ש]] ח"א [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/4023837 עמ' 118] הע' 42), ובספר "[[W:גן השכלים|בוסתאן אל-אוקול" (גן החכמה)]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]] (הוצאת דוד לעווין נויארק 1908 עמ' 70-71) [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/1/t/1/fs/mn_e8afa9ad-9153-4126-a753-63ec5829d3d0/start/0/end/4/c *] מובא קטע מפיוט זה ושם הנוסח: "וגם עוד ישמעאל הרג הרס תשע וחמשים שנה וחמש מאות". מזה נראה שר' נתנאל שנה את התאריך להתאים עם השנה (1165) שבו כתב את ספרו וכן עשו המעתיקים האחרים. מכל האמור בזה מוכח שדברי ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46778&st=%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%94+%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%94&pgnum=35&hilite= עמ' 34] שהפיוט הזה הוא לר' שלמה הבבלי אין להם יסוד כלל.{{ש}} שני זיתים נכרתים{{ש}} שננו לשונם בני אונם{{ש}} שנת אוצרך הטוב{{ש}} שנת אורה שנת ברכה{{ש}} שנת אסומה ובלולה{{ש}} שנת ארץ תתן יבולה{{ש}} שעה נאסר{{ש}} שעה עליון לקול אביון{{ש}} שער אשר נסגר{{ש}} שער הרחמים{{ש}} שערי שמים בלולי אש ומים{{ש}} שעריך בדפקי{{ש}} שפל רוח{{ש}} שפעת רביבים{{ש}} שרי קודש היום{{ש}} שרפו הבירה{{ש}} שש מאות נקראות{{ש}} ששוני רב בך{{ש}} שתאמץ אהבת אמוניך{{ש}} שתה ימי גלותי{{ש}} שתי פעמים מקוימים{{ש}} =ת= תא שמע מרא דעלמא{{ש}} תאבת יום זה{{ש}} תאות לב לא השגנו{{ש}} תאות נפש ולב{{ש}} תאחר מיום זכרון{{ש}} תאיר אורנו{{ש}} [[תאיר נוגה]] תאלת יום ענוי{{ש}} תאמר למחות אשמינו{{ש}} תאמת אור בקדש{{ש}} תבוא לפניך שועת חנון{{ש}} תגרת יד אסוף{{ש}} תהום השוטף על ראשי צפה{{ש}} תהיינה עיניך פקוחות{{ש}} תוחלת ישראל{{ש}} תומת צורים וחסדם{{ש}} תורה הקדושה{{ש}} תורתא דמרביא{{ש}} תזכו לשנים רבות (פיוט){{ש}} [[תחילת כל מעש]] תחינה לנפילת אפים ממחזור ויטרי{{ש}} תחלי תורה{{ש}} תחרות רוגז הניח{{ש}} תיסתר לאלם תרשישים מרון{{ש}} תכלה ממנו אפך וחמתך{{ש}} תכפו עלינו צרות{{ש}} תמהנו מרעות{{ש}} תמו פסו עבודת בית עולמים{{ש}} תמור עבודת מזין{{ש}} תנות צרות לא נוכל{{ש}} תנחם על עפר ואפר{{ש}} תעודה החמודה{{ש}} תעינו מאחריך{{ש}} תעלה תפילתנו למעון שמיך{{ש}} תעלת צרי{{ש}} תענה אמונים{{ש}} תענית צבור קבעו תבוע צרכים{{ש}} תערוג אליך כאיל על אפיקים{{ש}} תפילה תקח תחינה תבחר{{ש}} תפילתו של כהן גדול{{ש}} תפלה לקדמך{{ש}} תפן להקשיב ממעונים{{ש}} תפתח ארץ ויפרו ישע{{ש}} תרומה הבדילנו{{ש}} תשבי צורי{{ש}} תשוב תרחמנו שוב שביתנו{{ש}} תשובה חשובה{{ש}} תתברך אלהי האלהים{{ש}} תתמוך גורלנו{{ש}} תתן אחרית לעמך{{ש}} nwzbwl1emu3t4sa5qotgecvwr6c4uhc 0 1739984 3019450 3018407 2026-06-10T18:29:06Z בן עדריאל 9444 3019450 wikitext text/x-wiki ======המבורג 182b====== מחזור מנהג אשכנז המערבי (מאה י"ד). [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 *] ======זבדיה====== יונה דוד, שירי זבדיה, ירושלים תשל"ב. [https://tablet.otzar.org/#/b/612852/p/1/t/1781116063082/fs/0/start/0/end/0/c *] ======יזכור פראג====== פינקס יזכור (ממורבוך) של בית הכנסת הישן בפראג (מאה י"ט).[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 פראג מוזיאון היהודי 114]. ======מוסקבה (גנזבורג) 201====== מחזור מנהג אשכנז המערבי לסוכות-שבת הגדול (מאה ט"ו). [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&SearchTxt=guenzburg%20201 *] ======פליישר-איטליה====== עזרא פליישר, 'בחינות בשירת פייטני איטליה הראשונים', הספרות, 31-30 (תשמ"א), עמ' 167-131. [https://www.academia.edu/38275575 *] ======שירת הרקח====== יצחק מיזליש, שירת הרוקח: פיוטי רבי אלעזר מוורמייזא, ירושלים תשנ"ג. [https://tablet.otzar.org/#/book/174234/p/1/t/17803551963731234/fs/0/start/0/end/0/c *] iv7ss1eqgzwa9n1vwotfejuneuqa4ij 3019463 3019450 2026-06-10T19:03:07Z בן עדריאל 9444 /* פליישר-איטליה */ 3019463 wikitext text/x-wiki ======המבורג 182b====== מחזור מנהג אשכנז המערבי (מאה י"ד). [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 *] ======זבדיה====== יונה דוד, שירי זבדיה, ירושלים תשל"ב. [https://tablet.otzar.org/#/b/612852/p/1/t/1781116063082/fs/0/start/0/end/0/c *] ======יזכור פראג====== פינקס יזכור (ממורבוך) של בית הכנסת הישן בפראג (מאה י"ט).[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 פראג מוזיאון היהודי 114]. ======מוסקבה (גנזבורג) 201====== מחזור מנהג אשכנז המערבי לסוכות-שבת הגדול (מאה ט"ו). [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&SearchTxt=guenzburg%20201 *] ======פליישר-איטליה====== עזרא פליישר, 'בחינות בשירת פייטני איטליה הראשונים', הספרות, 31-30 (תשמ"א), עמ' 167-131. [https://www.academia.edu/38275575 *] ======פרמה-1904====== סידור מנהג אשכנז המערבי לכל השנה, ספרית פלטינה, פרמה, Cod. Parm. 1904 (קטלוג די-רוסי 605). [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000958200205171 *] ======שירת הרקח====== יצחק מיזליש, שירת הרוקח: פיוטי רבי אלעזר מוורמייזא, ירושלים תשנ"ג. [https://tablet.otzar.org/#/book/174234/p/1/t/17803551963731234/fs/0/start/0/end/0/c *] hl8j1kclddyw5ohkpyo1fb7thlmivn0 0 1744016 3019495 3019094 2026-06-10T20:36:17Z Yack67 27395 3019495 wikitext text/x-wiki [[File:סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז פרנקפורט תנ"א.jpg|thumb|סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז, נדפסו פה ק"ק פרנקפורט דמיין, תנ"א לפ"ק (1691) בדפוס החדש של יוזפא טריר כ"ץ.]] [[File:סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז פפד"ם תפ"ה.pdf|thumb|page=5|סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז שנדפסו בפפד"ם בשנת ה'תפ"ה בדפוס שלמה זלמן אפטרוד ומשה גמבורג בבית יוהאן קעלנר.]] 9ghzpg6icmmbdvhvdnukhjqbp3moj2k 3019508 3019495 2026-06-10T21:13:11Z Yack67 27395 3019508 wikitext text/x-wiki [[File:סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז פרנקפורט תנ"א.jpg|thumb|סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז, נדפסו פה ק"ק פרנקפורט דמיין, תנ"א לפ"ק (1691) בדפוס החדש של יוזפא טריר כ"ץ.]] [[File:סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז פפד"ם תפ"ה.pdf|thumb|page=5|סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז שנדפסו בפפד"ם בשנת ה'תפ"ה בדפוס שלמה זלמן אפטרוד ומשה גמבורג בבית יוהאן קעלנר.]] [[File:סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז זולצבאך תקי.pdf|thumb|page=5|סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז זולצבאך תק"י, דפוס משלם זלמן בן אהרן.]] fr5ymi6c23w7m1s1p61s53g4uisy4gb 3019524 3019508 2026-06-11T06:27:05Z Yack67 27395 3019524 wikitext text/x-wiki [[File:סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז פרנקפורט תנ"א.jpg|thumb|סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז, נדפסו פה ק"ק פרנקפורט דמיין, תנ"א לפ"ק (1691) בדפוס החדש של יוזפא טריר כ"ץ.]] [[File:סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז פפד"ם תפ"ה.pdf|thumb|page=5|סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז שנדפסו בפפד"ם בשנת ה'תפ"ה בדפוס שלמה זלמן אפטרוד ומשה גמבורג בבית יוהאן קעלנר.]] [[File:סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז זולצבאך תקי.pdf|thumb|page=5|סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז זולצבאך תק"י, דפוס משלם זלמן בן אהרן.]] [[File:סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז, (מקום הדפוס לא מופיע. יתכן שנדפס בפיורדא) תקכ"ו.pdf|thumb|page=5|סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז (פיורדא?) תקכ"ו]] t12q46jofykcopfgi58asih11ig9wcj 3019525 3019524 2026-06-11T06:59:45Z Yack67 27395 3019525 wikitext text/x-wiki [[File:סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז פרנקפורט תנ"א.jpg|thumb|סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז, נדפסו פה ק"ק פרנקפורט דמיין, תנ"א לפ"ק (1691) בדפוס החדש של יוזפא טריר כ"ץ.]] [[File:סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז פפד"ם תפ"ה.pdf|thumb|page=5|סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז שנדפסו בפפד"ם בשנת ה'תפ"ה בדפוס שלמה זלמן אפטרוד ומשה גמבורג בבית יוהאן קעלנר.]] [[File:סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז זולצבאך תקי.pdf|thumb|page=5|סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז זולצבאך תק"י, דפוס משלם זלמן בן אהרן.]] [[File:סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז, (מקום הדפוס לא מופיע. יתכן שנדפס בפיורדא) תקכ"ו.pdf|thumb|page=5|סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז (פיורדא?) תקכ"ו]] [[File:סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז, קארלסרוא תק"ל, עם הסכמה מאת הרב בנימן וואלף ריכסהופר אב"ד פוסוויילר.pdf|thumb|page=5|סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז, קארלסרוא תק"ל, הובאו לדפוס ע"י מאיר מנהיימר מפוסוויילר.]] fxbgfef34n5p3l7l0avhr5otoe0m2l7 3019527 3019525 2026-06-11T07:38:46Z Yack67 27395 3019527 wikitext text/x-wiki [[File:סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז פרנקפורט תנ"א.jpg|thumb|סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז, נדפסו פה ק"ק פרנקפורט דמיין, תנ"א לפ"ק (1691) בדפוס החדש של יוזפא טריר כ"ץ.]] [[File:סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז פפד"ם תפ"ה.pdf|thumb|page=5|סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז שנדפסו בפפד"ם בשנת ה'תפ"ה בדפוס שלמה זלמן אפטרוד ומשה גמבורג בבית יוהאן קעלנר.]] [[File:סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז זולצבאך תקי.pdf|thumb|page=5|סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז זולצבאך תק"י, דפוס משלם זלמן בן אהרן.]] [[File:סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז, (מקום הדפוס לא מופיע. יתכן שנדפס בפיורדא) תקכ"ו.pdf|thumb|page=5|סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז (פיורדא?) תקכ"ו]] [[File:סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז, קארלסרוא תק"ל, עם הסכמה מאת הרב בנימן וואלף ריכסהופר אב"ד פוסוויילר.pdf|thumb|page=5|סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז, קארלסרוא תק"ל, הובאו לדפוס ע"י מאיר מנהיימר מפוסוויילר.]] [[File:סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז, פיורדא תקמ"ב, בדפוס איצק בן ליב, ובהסכמת הרב ידידיה טיאה וייל אבד קארלסרוא.pdf|thumb|page=5|סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז, פיורדא תקמ"ב, בדפוס איצק בן ליב, ע"י רפאל בן קאפמן מפיורדא.]] fbrqp15wo6l0c62x1tiv6pecqv4oo05 3019534 3019527 2026-06-11T10:04:12Z Yack67 27395 3019534 wikitext text/x-wiki [[File:סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז פרנקפורט תנ"א.jpg|thumb|סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז, נדפסו פה ק"ק פרנקפורט דמיין, תנ"א לפ"ק (1691) בדפוס החדש של יוזפא טריר כ"ץ.]] [[File:סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז פפד"ם תפ"ה.pdf|thumb|page=5|סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז שנדפסו בפפד"ם בשנת ה'תפ"ה בדפוס שלמה זלמן אפטרוד ומשה גמבורג בבית יוהאן קעלנר.]] [[File:סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז זולצבאך תקי.pdf|thumb|page=5|סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז זולצבאך תק"י, דפוס משלם זלמן בן אהרן.]] [[File:סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז, (מקום הדפוס לא מופיע. יתכן שנדפס בפיורדא) תקכ"ו.pdf|thumb|page=5|סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז (פיורדא?) תקכ"ו]] [[File:סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז, קארלסרוא תק"ל, עם הסכמה מאת הרב בנימן וואלף ריכסהופר אב"ד פוסוויילר.pdf|thumb|page=5|סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז, קארלסרוא תק"ל, הובאו לדפוס ע"י מאיר מנהיימר מפוסוויילר.]] [[File:סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז, פיורדא תקמ"ב, בדפוס איצק בן ליב, ובהסכמת הרב ידידיה טיאה וייל אבד קארלסרוא.pdf|thumb|page=5|סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז, פיורדא תקמ"ב, בדפוס איצק בן ליב, ע"י רפאל בן קאפמן מפיורדא.]] [[File:דפ השער של סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז עם סליחות נוספות על צרות ופגעים, קארלסרוא תקנ"ח, עם הסכמת הרב ידידיאה טיאה וייל.jpg|thumb|סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז וסליחות נוספות מגאוני עולמים על צרות ופגעים, קארלסרוא תקנ"ח, ע"י לייב ב"ב משטראסבורג, בדפוס הירש בן משה ווירמש.]] [[File:דף השער של "סליחות מכל השנה כמנהג מדינות עלזאס", פיורדא תקע.jpg|thumb|סליחות מכל השנה כמנהג מדינות עלזאס, פיורדא תק"ע, בדפוס איצק בן דוד צירנדארף]] [[File:סליחות מכל השנה כמנהג מדינת עלזאס, מיץ תקפב, מהדורה ב'.pdf|thumb|page=5|סליחות מכל השנה כמנהג מדינת עלזאס, מיץ תקפב, ע"י אפרים האדאמאר, אחת משתי מהדורות דומות באותה שנה.]] [[File:סליחות כמנהג מדינת עלזאס, זולצבאך תקצ"ב.pdf|thumb|page=3|סליחות כמנהג מדינת עלזאס, זולצבאך תקצ"ב, S. Arnstein und Söhne.]] [[File:סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזאס, רעדלהיים תקצ"ח.pdf|thumb|page=3|סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזאס, רעדלהיים תקצ"ח]] 89yxfqdlw1bocwvnk7aaguku03i5spq 3019537 3019534 2026-06-11T10:51:46Z בן עדריאל 9444 הצעה לעיצוב כגלריה 3019537 wikitext text/x-wiki <gallery mode="packed" heights="300"> File:סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז פרנקפורט תנ"א.jpg|סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז, נדפסו פה ק"ק פרנקפורט דמיין, תנ"א לפ"ק (1691) בדפוס החדש של יוזפא טריר כ"ץ File:סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז פפד"ם תפ"ה.pdf|page=5|סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז שנדפסו בפפד"ם בשנת ה'תפ"ה בדפוס שלמה זלמן אפטרוד ומשה גמבורג בבית יוהאן קעלנר File:סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז זולצבאך תקי.pdf|page=5|סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז זולצבאך תק"י, דפוס משלם זלמן בן אהרן File:סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז, (מקום הדפוס לא מופיע. יתכן שנדפס בפיורדא) תקכ"ו.pdf|page=5|סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז חמ"ד (פיורדא?) תקכ"ו File:סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז, קארלסרוא תק"ל, עם הסכמה מאת הרב בנימן וואלף ריכסהופר אב"ד פוסוויילר.pdf|page=5|סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז, קארלסרוא תק"ל, הובאו לדפוס ע"י מאיר מנהיימר מפוסוויילר File:סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז, פיורדא תקמ"ב, בדפוס איצק בן ליב, ובהסכמת הרב ידידיה טיאה וייל אבד קארלסרוא.pdf|page=5|סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז, פיורדא תקמ"ב, בדפוס איצק בן ליב, ע"י רפאל בן קאפמן מפיורדא File:דפ השער של סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז עם סליחות נוספות על צרות ופגעים, קארלסרוא תקנ"ח, עם הסכמת הרב ידידיאה טיאה וייל.jpg|סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז וסליחות נוספות מגאוני עולמים על צרות ופגעים, קארלסרוא תקנ"ח, ע"י לייב ב"ב משטראסבורג, בדפוס הירש בן משה ווירמש File:דף השער של "סליחות מכל השנה כמנהג מדינות עלזאס", פיורדא תקע.jpg|סליחות מכל השנה כמנהג מדינות עלזאס, פיורדא תק"ע, בדפוס איצק בן דוד צירנדארף File:סליחות מכל השנה כמנהג מדינת עלזאס, מיץ תקפב, מהדורה ב'.pdf|page=5|סליחות מכל השנה כמנהג מדינת עלזאס, מיץ תקפ"ב, ע"י אפרים האדאמאר, אחת משתי מהדורות דומות באותה שנה File:סליחות כמנהג מדינת עלזאס, זולצבאך תקצ"ב.pdf|page=3|סליחות כמנהג מדינת עלזאס, זולצבאך תקצ"ב, S. Arnstein und Söhne File:סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזאס, רעדלהיים תקצ"ח.pdf|page=3|סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזאס, רעדלהיים תקצ"ח </gallery> 19vr6mp4z7tkpd6bg7nnzb6uvbu5wbp 0 1744099 3019539 3019396 2026-06-11T11:28:25Z Editor259 28663 3019539 wikitext text/x-wiki (ט, א) <קטע התחלה=א/>אל תקנא את אשת חיקך פן תלמד עליך רעה:<קטע סוף=א/> (ט, ב) <קטע התחלה=ב/>אל תתן לאשה נפשך להדריכה על במותיך:<קטע סוף=ב/> (ט, ג) <קטע התחלה=ג/>אל תקרב אל אשה זרה פן תפול במצודתתיה:<קטע סוף=ג/> (ט, ד) <קטע התחלה=ד/>[ע]ם מנגינת אל תסתייד פן תלכד בלקותיה:<קטע סוף=ד/> (ט, ה) <קטע התחלה=ה/>בבתולה אל תתבונן פן תוקש בעונשיה:<קטע סוף=ה/> (ט, ו) <קטע התחלה=ו/>אל תתן לתזונה נפשך פן תסיב את נחלתך:<קטע סוף=ו/> (ט, ז) <קטע התחלה=ז/>אל תתנבט במבואי עיר ואל תשוטט ברחבותיה:<קטע סוף=ז/> (ט, ח) <קטע התחלה=ח/>העלים עין מאשת חן ואל תביט אל יפי לא לך:{{ש}}<קטע סוף=ח/> (ט, ח) <קטע התחלה=ח/>בתאר אשה [ה]שחתו רבים וכן אהבה כאש תלהט:<קטע סוף=ח/> (ט, ט) <קטע התחלה=ט/>עם בעלה אל תט אציל ואל [ת]סב עמה שכור:{{ש}}<קטע סוף=ט/> (ט, ט) <קטע התחלה=ט/>פן תטה [א]ליה לב ובדמים תטה אל שחת:<קטע סוף=ט/> {{לא נשלם}} קישור: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31018&st=&pgnum=35 סמנד פרק ט] [[קטגוריה:בן סירא]] lwydocio7646d8o1rxa8c4g3m9ftaxg 0 1744123 3019509 3019240 2026-06-10T21:49:53Z Nahum 68 /* רבי אליהו בכור חזן */ 3019509 wikitext text/x-wiki === [[w:אליהו_בכור_חזן|רבי אליהו בכור חזן]] === * [[/פתיחה|'''פתיחה''']] * [[/יום ראשון|'''יום ראשון''']] * [[/יום השני|'''יום השני''']] * [[/יום השלישי|'''יום השלישי - <small>הוא יום ש״ק</small>''']] * [[/יום רביעי|'''יום רביעי''']] * [[/יום חמישי|'''יום חמישי <small>הוא ערב ר״ח</small>''']] * [[/בוקר יום הששי|'''בוקר יום הששי - <small>הוא יום ר״ח אדר</small>''']] * '''[[/ערב יום הששי]]''' * [[/יום השביעי|'''יום השביעי''']] * [[/יום השמיני|'''יום השמיני''']] * [[/יום התשיעי|'''יום התשיעי - <small>הוא ערב יום ש״ק</small>''']] * [[/יום העשירי|'''יום העשירי - <small>הוא יום ש״ק</small>''']] * [https://he.wikisource.org/w/index.php?action=edit&title=%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F+%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D+%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%90%D7%97%D7%93+%D7%A2%D7%A9%D7%A8&create=%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%93%D7%A3 '''יום האחד עשר'''] * [[זכרון ירושלים יום השנים עשר|'''יום השנים עשר''']] * [[זכרון ירושלים יום שלש עשרה|'''יום שלש עשרה''']] * '''[[יום הארבעה עשר]]''' * '''[[יום החמש עשרה]]''' * '''[[יום השש עשרה]]''' b8yr3bqjonzdpah0b8lcqrsmt6nciug 3019510 3019509 2026-06-10T21:50:28Z Nahum 68 /* רבי אליהו בכור חזן */ 3019510 wikitext text/x-wiki === [[w:אליהו_בכור_חזן|רבי אליהו בכור חזן]] === * [[/פתיחה|'''פתיחה''']] * [[/יום ראשון|'''יום ראשון''']] * [[/יום השני|'''יום השני''']] * [[/יום השלישי|'''יום השלישי - <small>הוא יום ש״ק</small>''']] * [[/יום רביעי|'''יום רביעי''']] * [[/יום חמישי|'''יום חמישי <small>הוא ערב ר״ח</small>''']] * [[/בוקר יום הששי|'''בוקר יום הששי - <small>הוא יום ר״ח אדר</small>''']] * '''[[/ערב יום הששי/]]''' * [[/יום השביעי|'''יום השביעי''']] * [[/יום השמיני|'''יום השמיני''']] * [[/יום התשיעי|'''יום התשיעי - <small>הוא ערב יום ש״ק</small>''']] * [[/יום העשירי|'''יום העשירי - <small>הוא יום ש״ק</small>''']] * [https://he.wikisource.org/w/index.php?action=edit&title=%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F+%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D+%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%90%D7%97%D7%93+%D7%A2%D7%A9%D7%A8&create=%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%93%D7%A3 '''יום האחד עשר'''] * [[זכרון ירושלים יום השנים עשר|'''יום השנים עשר''']] * [[זכרון ירושלים יום שלש עשרה|'''יום שלש עשרה''']] * '''[[יום הארבעה עשר]]''' * '''[[יום החמש עשרה]]''' * '''[[יום השש עשרה]]''' sruk9qhxky9glbvk0d8v35rh3jgrg60 3019517 3019510 2026-06-10T21:59:50Z Nahum 68 3019517 wikitext text/x-wiki === [[w:אליהו_בכור_חזן|רבי אליהו בכור חזן]] === * [[/פתיחה|'''פתיחה''']] * [[/יום ראשון|'''יום ראשון''']] * [[/יום השני|'''יום השני''']] * [[/יום השלישי|'''יום השלישי - <small>הוא יום ש״ק</small>''']] * [[/יום רביעי|'''יום רביעי''']] * [[/יום חמישי|'''יום חמישי <small>הוא ערב ר״ח</small>''']] * [[/בוקר יום הששי|'''בוקר יום הששי - <small>הוא יום ר״ח אדר</small>''']] * '''[[/ערב יום הששי/]]''' * [[/יום השביעי|'''יום השביעי''']] * [[/יום השמיני|'''יום השמיני''']] * [[/יום התשיעי|'''יום התשיעי - <small>הוא ערב יום ש״ק</small>''']] * [[/יום העשירי|'''יום העשירי - <small>הוא יום ש״ק</small>''']] * '''[[/יום האחד עשר/]]''' * [[/יום השנים עשר|'''יום השנים עשר''']] * [[/יום שלש עשרה|'''יום שלש עשרה''']] * '''[[/יום הארבעה עשר/]]''' * '''[[/יום החמש עשרה/]]''' * '''[[/יום השש עשרה/]]''' 5lwzx9hi0gn33qctu35pl9olzs2siw1 0 1744124 3019497 3019216 2026-06-10T20:49:13Z Roxette5 5159 Roxette5 העביר את הדף [[זכרון ירושלים פתיחה]] לשם [[זכרון ירושלים/פתיחה]] בלי להשאיר הפניה: כפי הנהוג 3019216 wikitext text/x-wiki תוכן יוכנס בקרוב בעז<nowiki>''</nowiki>ה 1sib27k9kfx6xxwpobpqecwcowdksk2 0 1744125 3019499 3019217 2026-06-10T20:51:58Z Roxette5 5159 Roxette5 העביר את הדף [[זכרון ירושלים יום ראשון]] לשם [[זכרון ירושלים/יום ראשון]] בלי להשאיר הפניה 3019217 wikitext text/x-wiki תוכן יוכנס בקרב בעז<nowiki>''</nowiki>ה 74pvtqguh0tkq90v1j97abgbb0ppxkb 0 1744126 3019500 3019218 2026-06-10T20:52:34Z Roxette5 5159 Roxette5 העביר את הדף [[זכרון ירושלים יום השני]] לשם [[זכרון ירושלים/יום השני]] בלי להשאיר הפניה 3019218 wikitext text/x-wiki תוכן יוכנס בקרוב בעז<nowiki>''</nowiki>ה 1sib27k9kfx6xxwpobpqecwcowdksk2 0 1744127 3019503 3019221 2026-06-10T20:53:37Z Roxette5 5159 Roxette5 העביר את הדף [[זכרון ירושלים יום השלישי- הוא יום ש''ק]] לשם [[זכרון ירושלים/יום השלישי]] בלי להשאיר הפניה: לא נראה טעם להוסיף על שם הדף 3019221 wikitext text/x-wiki תוכן יוכנס בקרוב בעז<nowiki>''</nowiki>ה 1sib27k9kfx6xxwpobpqecwcowdksk2 0 1744128 3019504 3019222 2026-06-10T20:54:07Z Roxette5 5159 Roxette5 העביר את הדף [[זכרון ירושלים יום רביעי]] לשם [[זכרון ירושלים/יום רביעי]] בלי להשאיר הפניה 3019222 wikitext text/x-wiki תוכן יוכנס בקרוב בע<nowiki>''</nowiki>ה ed8j58shtvapmx7r5ez2zklo5h2394h 0 1744129 3019511 3019223 2026-06-10T21:51:35Z Nahum 68 Nahum העביר את הדף [[זכרון ירושלים יום חמישי הוא ערב ר''ח]] לשם [[זכרון ירושלים/יום חמישי]] 3019223 wikitext text/x-wiki תוכן יוכנס בקרוב בעז<nowiki>''</nowiki>ה 1sib27k9kfx6xxwpobpqecwcowdksk2 0 1744130 3019505 3019224 2026-06-10T20:55:31Z Roxette5 5159 Roxette5 העביר את הדף [[זכרון ירושלים בוקר יום הששי הוא יום ר''ח אדר]] לשם [[זכרון ירושלים/בוקר יום הששי]] בלי להשאיר הפניה: לא רואה טעם להוסיף יותר לשם הדף 3019224 wikitext text/x-wiki תוכן יוכנס בקרוב בעז<nowiki>''</nowiki>ה 1sib27k9kfx6xxwpobpqecwcowdksk2 0 1744131 3019506 3019225 2026-06-10T20:56:06Z Roxette5 5159 Roxette5 העביר את הדף [[זכרון ירושלים יום השביעי]] לשם [[זכרון ירושלים/יום השביעי]] בלי להשאיר הפניה 3019225 wikitext text/x-wiki תוכן יוכנס בקרוב בעז<nowiki>''</nowiki>ה 1sib27k9kfx6xxwpobpqecwcowdksk2 0 1744132 3019507 3019226 2026-06-10T20:56:45Z Roxette5 5159 Roxette5 העביר את הדף [[זכרון ירושלים יום השמיני]] לשם [[זכרון ירושלים/יום השמיני]] בלי להשאיר הפניה 3019226 wikitext text/x-wiki תוכן יוכנס בקרוב בעז<nowiki>''</nowiki>ה 1sib27k9kfx6xxwpobpqecwcowdksk2 0 1744133 3019513 3019227 2026-06-10T21:54:39Z Nahum 68 Nahum העביר את הדף [[זכרון ירושלים יום התשיעי- הוא ערב יום ש''ק]] לשם [[זכרון ירושלים/יום התשיעי]] 3019227 wikitext text/x-wiki תוכן יוכנס בקרוב בעז<nowiki>''</nowiki>ה 1sib27k9kfx6xxwpobpqecwcowdksk2 0 1744134 3019515 3019228 2026-06-10T21:55:26Z Nahum 68 Nahum העביר את הדף [[זכרון ירושלים יום העשירי- הוא יום ש''ק]] לשם [[זכרון ירושלים/יום העשירי]] 3019228 wikitext text/x-wiki תוכן יוכנס בקרוב בעז<nowiki>''</nowiki>ה 1sib27k9kfx6xxwpobpqecwcowdksk2 0 1744135 3019498 3019285 2026-06-10T20:51:00Z Roxette5 5159 Roxette5 העביר את הדף [[זכרון ירושלים יום השנים עשר]] לשם [[זכרון ירושלים/יום השנים עשר]] בלי להשאיר הפניה 3019229 wikitext text/x-wiki תוכן יוכנס בקרוב בעז<nowiki>''</nowiki>ה 1sib27k9kfx6xxwpobpqecwcowdksk2 0 1744136 3019518 3019284 2026-06-10T22:02:28Z Nahum 68 Nahum העביר את הדף [[זכרון ירושלים יום שלש עשרה]] לשם [[זכרון ירושלים/יום שלש עשרה]] 3019232 wikitext text/x-wiki תוכן יוכנס בקרוב בעז<nowiki>''</nowiki>ה 1sib27k9kfx6xxwpobpqecwcowdksk2 0 1744137 3019522 3019234 2026-06-11T05:29:24Z Nahum 68 Nahum העביר את הדף [[יום הארבעה עשר]] לשם [[זכרון ירושלים/יום הארבעה עשר]] בלי להשאיר הפניה 3019234 wikitext text/x-wiki תוכן יוכנס בקרוב בעז<nowiki>''</nowiki>ה 1sib27k9kfx6xxwpobpqecwcowdksk2 0 1744139 3019523 3019283 2026-06-11T05:30:38Z Nahum 68 Nahum העביר את הדף [[יום השש עשרה]] לשם [[זכרון ירושלים/יום השש עשרה]] בלי להשאיר הפניה 3019236 wikitext text/x-wiki תוכן יוכנס בקרוב בעז<nowiki>''</nowiki>ה 1sib27k9kfx6xxwpobpqecwcowdksk2 0 1744140 3019520 3019281 2026-06-10T22:03:52Z Nahum 68 Nahum העביר את הדף [[זכרון ירושלים יום החמש עשרה]] לשם [[זכרון ירושלים/יום החמש עשרה]] 3019281 wikitext text/x-wiki תוכן יוכנס בקרוב בעז״ה jbr7bri9aurwqwvla94wbedjz1vxutl 116 1744155 3019531 3019302 2026-06-11T09:20:07Z Fuzzy 29 3019531 wikitext text/x-wiki <שם> חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית, התשפ"ו-2026 <מאגר 2244136 תיקון 2229413> <מקור> ((ס"ח תשפ"ו, 612|חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית|25:13459465)). @ 1. מטרה : מטרתו של חוק זה היא להכיר בשפת הסימנים הישראלית על ידי קביעת הסדר לעניין שימורה, פיתוחה וקידומה. @ 2. הגדרות : בחוק זה - :- "האקדמיה ללשון העברית" - המוסד העליון למדע הלשון העברית, כמשמעותו [[בחוק המוסד העליון ללשון העברית, התשי"ג-1953]]; :- "שפת הסימנים הישראלית" - שפת הסימנים בעלת הדקדוק העצמאי המשמשת את החירשים בישראל. @ 3. שימור, פיתוח וקידום השפה : מדינת ישראל תפעל באמצעות האקדמיה ללשון העברית כדי לשמר, לפתח ולקדם את שפת הסימנים הישראלית. @ 4. שמירת מעמדן של שפות סימנים אחרות : אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע במעמדן של שפות סימנים אחרות. @ 5. ביצוע : שר התרבות והספורט ממונה על ביצוע חוק זה. <פרסום> התקבל בכנסת ביום כ"ג בסיוון התשפ"ו (8 ביוני 2026). <חתימות> * בנימין נתניהו ראש הממשלה * מכלוף מיקי זוהר שר התרבות והספורט * יצחק הרצוג נשיא המדינה * אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת lydbxbx8afyjqsmjpc6l3p8dby1uhaa 0 1744156 3019532 3019307 2026-06-11T09:20:45Z OpenLawBot 8112 [3019531] 3019532 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית, התשפ״ו–2026}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2244136}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ו, 612|חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_13459465.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|מטרה}} {{ח:ת}} מטרתו של חוק זה היא להכיר בשפת הסימנים הישראלית על ידי קביעת הסדר לעניין שימורה, פיתוחה וקידומה. {{ח:סעיף|2|הגדרות}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”האקדמיה ללשון העברית“ – המוסד העליון למדע הלשון העברית, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המוסד העליון ללשון העברית|בחוק המוסד העליון ללשון העברית, התשי״ג–1953}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שפת הסימנים הישראלית“ – שפת הסימנים בעלת הדקדוק העצמאי המשמשת את החירשים בישראל. {{ח:סעיף|3|שימור, פיתוח וקידום השפה}} {{ח:ת}} מדינת ישראל תפעל באמצעות האקדמיה ללשון העברית כדי לשמר, לפתח ולקדם את שפת הסימנים הישראלית. {{ח:סעיף|4|שמירת מעמדן של שפות סימנים אחרות}} {{ח:ת}} אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע במעמדן של שפות סימנים אחרות. {{ח:סעיף|5|ביצוע}} {{ח:ת}} שר התרבות והספורט ממונה על ביצוע חוק זה. {{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום כ״ג בסיוון התשפ״ו (8 ביוני 2026).}} * '''בנימין נתניהו'''<br>ראש הממשלה * '''מכלוף מיקי זוהר'''<br>שר התרבות והספורט * '''יצחק הרצוג'''<br>נשיא המדינה * '''אמיר אוחנה'''<br>יושב ראש הכנסת {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] koxpl9vdg2tsqiwyfxvy6rw4v4e1zfn 104 1744163 3019435 3019395 2026-06-10T15:49:18Z יעקב 15222 3019435 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫סוף סגנון המשנה תיט <קטע התחלה=פרק נ/> ומבואר כי דברי המשנה בכורות אשר בעליה באו דברי ר' מאיר ור׳ יהודה שם הוא יסוד המשנה ובית שמאי ובית הלל כבר שקלו וטרו בה ללמוד ממנה דין הקדש טעות. והוא מבואר כן גם ממקומו בבכורות שם, כי הנה לשון יסוד המשנה הוא: ״יצאו שנים כאחד וכו׳ קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי שלשתן מקודשין התשיעי נאכל במומו והעשירי מעשר ואחד עשר קרב שלמים, ועושה תמורה דברי ר' מאיר אמר ר׳ יהודה וכי יש תמורה עושה תמורה אמרו משום ר׳ מאיר אלו הי׳ תמורה לא הי׳ קרב." ומבואר כי תשובת ר׳ מאיר לדברי ר׳ יהודה הוא רק מדברי יסוד המשנה, שהרי שם נאמר "ואחד עשר קרב שלמים" ומזה מבואר שאינו תמורה כי אם הנהו קרבן עצמו שאלו הי׳ תמורה לא הי׳ קרב דתמורת מעשר אינה קריבה. והנה דחה ר׳ מאיר דברי ר׳ יהודה גם כן מדברי יסוד המשנה. ואמנם כי נוסיף עוד לראות במקום הזה סוף סידור סגנון המשנה. כי סדר המשניות שם במס׳ נזיר ריש פרק ה׳ זה הוא: [[משנה נזיר ה א|משנה א׳]]) ״בית שמאי אומרים הקדש טעות הקדש ובית הלל אומרים אינו הקדש כיצד אמר שור שחור וכו׳. [[משנה נזיר ה ב|משנה ב׳]]) דינר זהב שיעלה בידי ראשון וכו׳ ועלה של כסף בית שמאי אומרים הקדש ובית הלל אומרים אינו הקדש חבית של יין וכו׳ ועלתה של שמן ב׳׳ש אומרים וכו׳ וב"ה אומרים וכו׳. [[משנה נזיר ה ג|משנה ג׳]]) מי שנדר בנזיר ונשאל לחכם ואסרו מונה משעה שנדר נשאל לחכם והתירו היתה לו בהמה מופרשת תצא ותרעה בעדר, אמרו בית הלל לבית שמאי אי אתם מודים בזה שהוא הקדש טעות שתצא ותרעה בעדר וכו׳.״ ודברים כמו שהם יפלאו הפלא ופלא איך בא באמצע דברי בית שמאי ובית הלל דבר שלא נחלקו בו כלל. שהרי משנה ראשונה ושניה היא מחלוקת בית שמאי ובית הלל. ובתוך משנה ג׳ בא מה שהקשו בית הלל לבית שמאי ומה שהקשו בית שמאי לבית הלל. וזה הי׳ צריך להיות מיד אחר משנה ב׳ אחרי דברי מחלוקתם של בית שמאי ובית הלל. ואיך בא באמצע ״מי שנדר בנזיר ונשאל וכו׳ היתה לו בהמה מופרשת וכו'״ והרי שניהם מודים בזה ואין דבר שם מדברי בית שמאי ובית הלל. ויפלא עוד שהרי בכל מקום קדמו דברי בית שמאי לדברי בית הלל, וכן הוא גם במקום הזה במחלוקתם שדברי בית שמאי באו תחלה ואחר זה דברי בית הלל. ומדוע בתשובותיהם באו תחלה דברי בית הלל ואחר זה דברי בית שמאי. אבל כל הדברים פשוטים ומובנים ומבוארים מעצמם, תשובת בית הלל לבית שמאי היא להוכיח דין הקדש טעות שאינו הקדש ממשנתנו מיסוד המשנה במם׳ נזיר במקום שנסדרו דברי מחלוקת בית שמאי ובית הלל.<noinclude></noinclude> 6ix2rloqwgi82lw1y8zlnmrnoxdqlp2 3019436 3019435 2026-06-10T15:49:44Z יעקב 15222 3019436 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫סוף סגנון המשנה תיט <קטע התחלה=פרק נ/> ומבואר כי דברי המשנה בכורות אשר בעליה באו דברי ר' מאיר ור׳ יהודה שם הוא יסוד המשנה ובית שמאי ובית הלל כבר שקלו וטרו בה ללמוד ממנה דין הקדש טעות. והוא מבואר כן גם ממקומו בבכורות שם, כי הנה לשון יסוד המשנה הוא: ״יצאו שנים כאחד וכו׳ קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי שלשתן מקודשין התשיעי נאכל במומו והעשירי מעשר ואחד עשר קרב שלמים, ועושה תמורה דברי ר' מאיר אמר ר׳ יהודה וכי יש תמורה עושה תמורה אמרו משום ר׳ מאיר אלו הי׳ תמורה לא הי׳ קרב." ומבואר כי תשובת ר׳ מאיר לדברי ר׳ יהודה הוא רק מדברי יסוד המשנה, שהרי שם נאמר "ואחד עשר קרב שלמים" ומזה מבואר שאינו תמורה כי אם הנהו קרבן עצמו שאלו הי׳ תמורה לא הי׳ קרב דתמורת מעשר אינה קריבה. והנה דחה ר׳ מאיר דברי ר׳ יהודה גם כן מדברי יסוד המשנה. ואמנם כי נוסיף עוד לראות במקום הזה סוף סידור סגנון המשנה. כי סדר המשניות שם במס׳ נזיר ריש פרק ה׳ זה הוא: [[משנה נזיר ה א|משנה א׳]]) ״בית שמאי אומרים הקדש טעות הקדש ובית הלל אומרים אינו הקדש כיצד אמר שור שחור וכו׳. [[משנה נזיר ה ב|משנה ב׳]]) דינר זהב שיעלה בידי ראשון וכו׳ ועלה של כסף בית שמאי אומרים הקדש ובית הלל אומרים אינו הקדש חבית של יין וכו׳ ועלתה של שמן ב׳׳ש אומרים וכו׳ וב"ה אומרים וכו׳. [[משנה נזיר ה ג|משנה ג׳]]) מי שנדר בנזיר ונשאל לחכם ואסרו מונה משעה שנדר נשאל לחכם והתירו היתה לו בהמה מופרשת תצא ותרעה בעדר, אמרו בית הלל לבית שמאי אי אתם מודים בזה שהוא הקדש טעות שתצא ותרעה בעדר וכו׳.״ ודברים כמו שהם יפלאו הפלא ופלא איך בא באמצע דברי בית שמאי ובית הלל דבר שלא נחלקו בו כלל. שהרי משנה ראשונה ושניה היא מחלוקת בית שמאי ובית הלל. ובתוך משנה ג׳ בא מה שהקשו בית הלל לבית שמאי ומה שהקשו בית שמאי לבית הלל. וזה הי׳ צריך להיות מיד אחר משנה ב׳ אחרי דברי מחלוקתם של בית שמאי ובית הלל. ואיך בא באמצע ״מי שנדר בנזיר ונשאל וכו׳ היתה לו בהמה מופרשת וכו'״ והרי שניהם מודים בזה ואין דבר שם מדברי בית שמאי ובית הלל. ויפלא עוד שהרי בכל מקום קדמו דברי בית שמאי לדברי בית הלל, וכן הוא גם במקום הזה במחלוקתם שדברי בית שמאי באו תחלה ואחר זה דברי בית הלל. ומדוע בתשובותיהם באו תחלה דברי בית הלל ואחר זה דברי בית שמאי. אבל כל הדברים פשוטים ומובנים ומבוארים מעצמם, תשובת בית הלל לבית שמאי היא להוכיח דין הקדש טעות שאינו הקדש ממשנתנו מיסוד המשנה במם׳ נזיר במקום שנסדרו דברי מחלוקת בית שמאי ובית הלל. <קטע סוף=פרק נ/><noinclude></noinclude> l5qo217xa09vm127xgjaaqmu9mk9gz2 116 1744164 3019407 2026-06-10T12:45:53Z Fuzzy 29 תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב), התשפ"ו-2026 3019407 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב), התשפ"ו-2026 <מקור> ((ק"ת תשפ"ו, 2198|תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)|12423)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 12(ב)]] [[+|ו-38]] [[=החוק|לחוק תכנון משק החלב, התשע"א-2011]] (להלן - החוק), ולעניין [[תקנה 22]] - לפי [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021]] (להלן - חוק עקרונות האסדרה), בהתייעצות עם מועצת החלב ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "אשכול" - מחלבה או קבוצת מחלבות כפי שהורה המנהל לפי [[תקנה 13]]; :- "התפלגות" - שיעור ייצור החלב החודשי או המצטבר, לפי העניין, מתוך המכסה, בכל אחד מחודשי השנה, וזאת לגבי חלב בקר או חלב צאן, לפי העניין, הכול כמפורט [[בתוספת הראשונה]]; :- "ועדת המכסות" - כמשמעותה [[בסעיף 5 לחוק]]; :- "מוצר חלב בפיקוח מחיר" - מוצר כהגדרתו בצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים למוצרי חלב), התשפ"ב-2022; :- "מחלבה מווסתת" - מחלבה קולטת הקולטת חלב גולמי מיצרנים מעבר לצורכי הייצור שלה ומעבירה אותו למחלבות אחרות; :- "מחלבה קולטת" - מחלבה שקיבלה היתר לפי [[תקנה 7(א)]] לקלוט חלב גולמי מיצרן אחד או יותר; :- "מחלבה קטנה" - מחלבה שקיבלה היתר לפי [[תקנה 7(ב)]] לקלוט חלק ממכסת חלב של יצרן; :- "מיתקן ייבוש" - מחלבה המפעילה מיתקן לייבוש חלב ולחיבוץ חמאה מחלב; :- "המנהל" - המנהל הכללי של מועצת החלב; :- "מפעל" - מפעל מזון שאינו מחלבה, לרבות מפעל מזון לבעלי חיים; :- "מקורות החלב" - כמות החלב הצפויה שתשווק על ידי היצרנים לכל מחלבה באשכול; :- "עודפי חלב" - חלב שלא יוצרו ממנו מוצרי חלב לשיווק בשוק המקומי; :- "קבוצות מוצרים" - מוצרי חלב בחלוקה לסוגים כמפורט [[בתוספת השנייה]]; :- "רישיון ייצור" - רישיון ייצור כהגדרתו [[בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015]]; :- "שימושים לחלב" - היקף הייצור הצפוי בכל מחלבה באשכול; :- "תקנות קביעת מכסות" - [[=תקנות קביעת מכסות|תקנות תכנון משק החלב (קביעת מכסות חלב), התשע"ד-2014]]. == פרק ב': ניהול רישום נתונים בידי מחלבה וחובות הדיווח שלה == @ 2. ניהול רישום יומי ודיווח חודשי למנהל : (א) מחלבה תנהל רישום יומי, בחלוקה לחלב בקר וחלב צאן, של הנתונים המפורטים להלן: :: (1) נתוני קליטה - כמות החלב הגולמי שקלטה מכל יצרן או מחלבה, ובכלל זה שיעורי השומן והחלבון בחלב האמור; :: (2) נתוני רכישה - כמות חומרי הגלם החלביים שרכשה, מייצור מקומי או מיבוא; :: (3) נתוני ייצור - כמות חומרי הגלם החלביים שייצרה מהחלב הגולמי שקלטה כאמור בפסקה (1); :: (4) נתוני שימוש - כמות החלב הגולמי וכמות חומרי הגלם שעשתה בהם שימוש לצורך ייצור מוצרי חלב; :: (5) נתוני מכירה - כמות החלב הגולמי וכמות חומרי הגלם החלביים שמכרה וכן פירוט אם הם נמכרו ליצוא או לשוק המקומי ולמי נמכרו, למחלבה - בציון שמה או למפעל - בציון סוגו; :: (6) נתוני קבוצת מוצרים - כמות מוצרי החלב שייצרה וכמות מוצרי החלב שבמלאי, לגבי כל אחת מקבוצת המוצרים; :: (7) נתוני מיתקן ייבוש - כמות החלב הגולמי שהעבירה למיתקן ייבוש, וכמויות חומרי הגלם החלביים שנזקפו לזכותה בשל כך, לפי [[תקנה 17(ג)]]; :: (8) נתוני שיווק מוצרים - כמות מוצרי החלב ששווקו לאחר שיוצרו על ידה, ונעשה בתהליך הייצור שלהם שימוש בחומרי גלם חלביים או בחלב מייצור מקומי, וכן פירוט אם שווקו ליצוא או לשוק המקומי, לגבי כל אחת מקבוצות המוצרים. : (ב) מחלבה תמסור למנהל, באופן מקוון, דיווח חודשי עד 15 בכל חודש, לגבי החודש הקודם לחודש שבו היא מוסרת דיווח כאמור; הדיווח החודשי יכלול את כל אלה: :: (1) פרטי הזיהוי של המחלבה; :: (2) סיכום הנתונים המפורטים בתקנת משנה (א); לעניין סיכום נתוני שיווק מוצרים לפי תקנת משנה (א)(8) - הדיווח יכלול סיכום לגבי כל אחת מקבוצת המוצרים בחלוקת משנה לפי טווח שיעור השומן [[שבתוספת השלישית]]. @ 3. דיווח שנתי למנהל : מחלבה תמסור למנהל, עד יום 31 במרץ בכל שנה, דוח שנתי המסכם את השנה הקודמת לשנה שבה היא מוסרת את הדוח האמור; הדוח השנתי יכלול את פרטי הזיהוי של המחלבה ונתונים על כמות חומרי הגלם החלביים שהמחלבה החזיקה במלאי בתום השנה, ולגבי מחלבה קולטת או מחלבה קטנה - גם נתונים על כמויות החלב שקלטה מיצרנים במהלך השנה; לדוח יצורף אישור רואה חשבון בדבר הנתונים הכלולים בו. @ 4. דיווח של מיתקן ייבוש למנהל : (א) מיתקן ייבוש ימסור למנהל דוח שבועי שיכלול את פרטי הזיהוי של מיתקן הייבוש, פירוט בדבר מלאי אבקת החלב בתחילת שבוע העבודה ובסופו וכן פירוט בדבר סוג הכשרות והמועד האחרון לשימוש של כל אבקת החלב שלגביה פירט מלאי כאמור. : (ב) דוח שבועי כאמור בתקנת משנה (א), יימסר עד ליום העבודה השני בשבוע העוקב לשבוע שאליו מתייחס הדוח. : (ג) מיתקן ייבוש ימסור למנהל דוח חודשי, עד 15 בכל חודש לגבי החודש הקודם לחודש שבו הוא מוסר את הדוח; דוח כאמור יכלול את פרטי הזיהוי של מיתקן הייבוש, פירוט בדבר מלאי חומרי הגלם החלביים ביום העבודה האחרון של החודש שלגביו נמסר הדיווח ופירוט בדבר סוג הכשרות של כל חומר גלם שלגביו פירט מלאי כאמור וכן את כמות חומרי הגלם החלביים שמיתקן הייבוש זוקף לזכותה של כל מחלבה לפי [[תקנה 17(ג)]]. @ 5. סמכות המנהל לדרוש דיווחים נוספים : המנהל, באישור מועצת החלב ומנימוקים מיוחדים שיירשמו, רשאי להורות למחלבה מסוימת או למיתקן ייבוש מסוים למסור לו דיווחים נוספים בעניין כמויות ייצור, שיווק ומלאי של חלב גולמי, חומרי גלם חלביים ומוצרי חלב, באופן ובמועד שיורה ואשר יש בהם כדי להבטיח את ביצוען של תקנות אלה. @ 6. עדכוני המנהל הנמסרים למועצת החלב : (א) המנהל יעדכן את מועצת החלב, בתחילת כל רבעון לפחות, על כמות חומרי הגלם החלביים שבמלאי ועל תחזיות השימוש במלאי לפי סוגי הכשרות השונים. : (ב) המנהל יעדכן את מועצת החלב, בחודשים אפריל ואוקטובר של כל שנה, בדבר נתונים מצרפיים של ייצור חלב גולמי ובדבר נתוני שיווק של חלב. : (ג) המנהל ימסור למועצת החלב עדכון שנתי, עד יום 30 באפריל של השנה העוקבת לשנה שלגביה נמסר העדכון השנתי; העדכון יכלול, בין השאר, נתונים מצרפיים על כמות של חלב שהושמד, של חלב עודף, של עודפי חלב במכסה ושל חומרי גלם חלביים ששווקו למפעלים וליצוא. : (ד) עדכונים לפי תקנה זו ייעשו על בסיס הדיווחים שקיבל המנהל מהמחלבות וממיתקן הייבוש לפי תקנות אלה וכן על בסיס כל מידע נוסף שברשותו. == פרק ג': קליטת חלב גולמי מיצרני חלב על ידי מחלבות == @ 7. היתר קליטת חלב מיצרן : (א) מחלבה המבקשת לקלוט את מלוא מכסתו של יצרן אחד או יותר תפנה למנהל לקבלת היתר לכך; מנהל ייתן היתר למחלבה המבקשת כאמור, ובלבד שיש ברשותה רישיון ייצור וכן יש לה הציוד והמיתקנים הנדרשים לקליטת חלב כאמור. : (ב) המנהל רשאי, לפי בקשת מחלבה שאינה מחלבה קולטת ושהחלב הנדרש לצורך פעילותה השוטפת הוא בהיקף של עד 200,000 ליטרים או היקף רחב יותר, לפי בקשתה, אם אישר זאת המנהל, בהסכמת יושב ראש מועצת החלב, ובלבד שההיקף האמור לא יעלה על היקף המכסה הקטנה ביותר שקבעה ועדת המכסות ליצרנים לפי [[תקנה 4 לתקנות קביעת מכסות]] (להלן - ההיקף הנדרש לצורך הפעילות השוטפת), לתת למחלבה כאמור היתר לקליטת חלק מהיקף מכסתו של יצרן המוצמד למחלבה קולטת לפי [[תקנה 8(א)(1) עד (3)]], בהיקף שאינו עולה על ההיקף הנדרש לצורך פעולתה השוטפת, אם השתכנע, בין השאר, כי הדבר נדרש כלכלית או תפעולית למחלבה המבקשת, ובלבד שיש ברשותה רישיון ייצור, ציוד ומיתקנים הנדרשים לקליטת חלב כאמור, והחלב ישמש אותה בלבד. : (ג) המנהל רשאי לקבוע תנאים בהיתר כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב). : (ד) מחלבה לא תקלוט חלב גולמי מיצרן אלא אם כן קיבלה היתר מחלבה קולטת או היתר מחלבה קטנה לפי תקנות משנה (א) או (ב), ובהתאם לתנאי ההיתר ובכלל זה הודעה למחלבה לפי [[תקנה 9(ב)]]. : (ה) המנהל רשאי לבטל, להתלות או לשנות היתר שניתן למחלבה קולטת או למחלבה קטנה לפי תקנות משנה (א) או (ב), אם מצא שהיא הפרה חובה מחובותיה לפי [[החוק]], פועלת שלא בהתאם לתנאי ההיתר, או שלא מתקיימים בה התנאים הנדרשים למתן ההיתר; המנהל לא יחליט על ביטול ההיתר, התלייתו או שינויו כאמור אלא לאחר שנתן למחלבה הקולטת או למחלבה קטנה, לפי העניין, הזדמנות לטעון את טענותיה, 30 ימים לפחות לפני קבלת החלטתו. : (ו) מחלבה קולטת או מחלבה קטנה, לפי העניין, שהפסיקה לקלוט חלב מיצרנים, תודיע על כך למנהל; המנהל יבטל את ההיתר שניתן לה. @ 8. הצמדת יצרן : (א) המנהל יורה על הצמדת יצרן למחלבה קולטת או למחלבה קטנה, לפי העניין, באחד מהמקרים המפורטים להלן, ובלבד שהתקיימו לגביו התנאים המפורטים לצידו: :: (1) יצרן שהוקצתה לו מכסה לראשונה - אם הגיש למנהל, לפני תחילת ייצור החלב, הודעה בדבר התקשרות עם מחלבה קולטת לשיווק חלב גולמי, וצירף להודעה את הסכמתה של המחלבה האמורה; :: (2) יצרן שמבקש לשנות הצמדה לפני תחילתה של שנת כספים - אם הגיש עד יום 31 באוקטובר הודעה למנהל בדבר התקשרות לשיווק חלב גולמי עם מחלבה קולטת אחרת לשנת הכספים העוקבת וצירף לה את ההסכמה של המחלבה הקולטת האחרת; :: (3) יצרן שמבקש לשנות הצמדה במהלכה של שנת כספים - אם הגיש למנהל הודעה בדבר התקשרות לשיווק חלב גולמי עם מחלבה קולטת אחרת לשנת הכספים האמורה וצירף לה את הסכמת שתי המחלבות הקולטות הנוגעות לעניין; :: (4) יצרן שמבקש להצמיד חלק ממכסתו למחלבה קטנה - אם הגיש למנהל הודעה בדבר התקשרות לשיווק חלב גולמי עם מחלבה קטנה במועדים ובתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3), ובלבד שלא יוצמד יצרן ליותר ממחלבה קטנה אחת. : (ב) יצרן ומחלבה קולטת או מחלבה קטנה, לפי העניין, לא יתקשרו בהסכם התקשרות לשיווק חלב גולמי לתקופה העולה על שלוש שנים כאמור [[בסעיף 12(ב)(2) לחוק]]; יצרן ומחלבה קולטת או מחלבה קטנה, לפי העניין, רשאים להתקשר בהסכם התקשרות לשיווק חלב גולמי לתקופות נוספות, ובלבד שמשכה של כל תקופה נוספת לא יעלה על האמור; הסכם התקשרות לשיווק חלב גולמי יסתיים ביום 31 בדצמבר. : (ג) יצרן לא ישווק חלב גולמי אלא למחלבה קולטת או למחלבה קטנה שאליה הוצמד לפי תקנה זו או לפי [[תקנה 10]]. @ 9. הודעות המנהל על הצמדה : (א) המנהל ישלח ליצרן הודעה על הצמדה למחלבה קולטת כאמור [[בתקנה 8(א)(1) עד (3)]]; הודעה כאמור תיכלל בהודעה ליצרן על אודות המכסה לפי [[תקנה 8(א) לתקנות קביעת מכסות]]. : (ב) המנהל ישלח לכל אחת מהמחלבות הקולטות, מדי שנה, הודעה שבה יפרט את שמות היצרנים שהוצמדו אליה לפי [[תקנה 8(א)(1) עד (3)]] ואת היקף מכסתם. : (ג) הוצמדה חלק ממכסתו של יצרן למחלבה קטנה כאמור [[בתקנה 8(א)(4)]], המנהל ישלח - :: (1) הודעה ליצרן על הצמדה למחלבה קטנה; :: (2) הודעה למחלבה הקטנה על הצמדה ליצרן; :: (3) הודעה למחלבה הקולטת שאליה מוצמד היצרן בדבר ההצמדה של היצרן למחלבה קטנה; :: (4) אחת לרבעון, למחלבה הקולטת שאליה מוצמד היצרן, הודעה שבה יציין את היקף החלב הגולמי שהעביר היצרן למחלבה הקטנה שאליה הוצמד. @ 10. הצמדה זמנית : (א) יצרן שלא הוצמד למחלבה קולטת לפי [[תקנה 8(א)(1) עד (3)]], היות שלא קיבל הסכמה של מחלבה קולטת להתקשרות עימו, רשאי לפנות למנהל ולבקש הצמדה למחלבה מווסתת. : (ב) הגיש יצרן בקשה לפי תקנת משנה (א), המנהל רשאי להורות על הצמדה זמנית של היצרן המבקש למחלבה מווסתת, בכפוף למפורט בתקנת משנה (ה), ובלבד שקודם שיורה כאמור ייתן למחלבה המווסתת הזדמנות לטעון את טענותיה בעניין; בהחלטתו יתחשב המנהל, בין השאר, בהיקף המכסה האישית של היצרן המבקש והשימושים לחלב של המחלבה המווסתת ובחלוקה מאוזנת של כמות החלב ומספר היצרנים בין המחלבות. : (ג) הורה המנהל על הצמדה זמנית כאמור בתקנת משנה (ב), ישלח, בסמוך לכך, הודעה מנומקת ליצרן ולמחלבה המווסתת על החלטתו. : (ד) תוקפה של הצמדה זמנית שהורה עליה המנהל כאמור בתקנת משנה (ב), יהיה - :: (1) אם בוצעה במחצית הראשונה של השנה - עד סוף השנה שבה ניתנה ההוראה, לכל המאוחר, ולא ניתן לחדשה לשנה העוקבת; :: (2) אם בוצעה במחצית השנייה של השנה - עד סוף השנה העוקבת לשנה שבה ניתנה ההוראה, לכל המאוחר, ולא ניתן לחדשה לשנה נוספת. : (ה) המנהל לא יאשר בקשה להצמדה זמנית אלא בהתקיים כל אלה: :: (1) היצרן עומד באותם התנאים שהמחלבה המווסתת דורשת מהיצרנים שצמודים אליה; :: (2) המחלבה המווסתת קולטת חלב מיצרנים הנמצאים במרחק של עד 50 ק"מ מהיצרן המבקש. @ 11. מסירת מידע חודשי ליצרן : מחלבה קולטת או מחלבה קטנה, לפי העניין, תעמיד לעיונו של כל יצרן המשווק לה חלב, עד 25 בחודש העוקב לחודש שלגביו ניתן המידע, את המידע המפורט להלן: : (1) כמות החלב הכוללת שהעביר היצרן למחלבה קולטת בחודש שלגביו ניתן המידע, וכן פירוט מהי כמות החלב מתוך כמות החלב הכוללת האמורה שהעביר היצרן למחלבה קולטת לפי ההתפלגות החודשית המפורטת [[בטור ב' שבתוספת הראשונה]], ופירוט מהי כמות החלב מתוך כמות החלב הכוללת האמורה שהעביר היצרן למחלבה קולטת מעבר להתפלגות החודשית האמורה, אם ישנה; : (2) שיעורי החלבון והשומן בכמות החלב הכוללת שקלטה מחלבה קולטת בחודש שלגביו ניתן המידע; : (3) כמות החלב המצטברת שהעביר היצרן למחלבה קולטת מתחילת השנה עד לחודש שלגביו נמסר המידע, וכן פירוט מהי כמות החלב מתוך כמות החלב המצטברת האמורה שהעביר היצרן למחלבה הקולטת לפי ההתפלגות המצטברת המפורטת [[בטור ג' שבתוספת הראשונה]], ופירוט מהי כמות החלב מתוך כמות החלב המצטברת שהעביר היצרן למחלבה הקולטת מעבר להתפלגות המצטברת האמורה, אם ישנה; : (4) התשלום המשולם ליצרן בעד החלב ששיווק למחלבה הקולטת בחודש שלגביו ניתן המידע, ואופן חישובו, כמפורט להלן: :: (א) התשלום החודשי בעד חלב במכסה וחלב עודף; :: (ב) ניכויים או תוספות בעד איכות החלב ששווק למחלבה; :: (ג) ניכויים בשל היטלים שעל היצרן לשלם למועצת החלב לפי [[החוק]]. == פרק ד': דרכי ויסות כמויות החלב במשק == @ 12. חלוקה לאשכולות : (א) המנהל יחלק את המחלבות לאשכולות, כך שבכל אשכול תהיה מחלבה מווסתת אחת; חלוקה כאמור תתבצע לפי הערכת המנהל בדבר המקורות לחלב ובדבר השימושים לחלב ובמסגרתה המנהל יביא בחשבון, ככל הניתן, את המיקום הגאוגרפי של המחלבות. : (ב) המנהל רשאי לשנות את הרכב האשכולות אם מצא שהדבר דרוש ליצירת איזון בין מקורות החלב לשימושים לחלב. : (ג) מחלבה לא תמכור ולא תרכוש חלב ממחלבה שאינה באותו אשכול, אלא אם כן ניתן לה היתר לכך מהמנהל לאחר שהוא מצא שהדבר אינו פוגע באיזון בין מקורות החלב לשימושים בחלב באשכולות האמורים. @ 13. הוראה בדבר העברת חלב בין מחלבות : (א) ראה המנהל כי קיים או צפוי מחסור בחלב גולמי או חומרי גלם חלביים לגבי השימושים לחלב באשכול מהאשכולות השונים, והתקיים האמור בתקנ((<s>ו</s>))ת משנה (ג), רשאי הוא להורות למחלבה מווסתת להעביר חלב גולמי או חומרי גלם חלביים למחלבה מווסתת אחרת; בהוראה כאמור יפרט המנהל את כמות החלב וחומרי הגלם החלביים שיש להעביר ואת התקופה שבה יש להעבירם, והיא תתבסס על השימושים השוטפים של המחלבות בתקופה שבה לא היה מחסור בחלב גולמי, וכן סוגי הכשרות השונים של החלב ושל חומרי הגלם החלביים הדרושים למחלבות בהתבסס על השימושים השוטפים כאמור. : (ב) ראה המנהל כי קיים או צפוי מחסור בחלב גולמי או בחומרי גלם חלביים, והתקיים האמור בתקנות משנה (ג), וכי המחסור אינו מאוזן בין המחלבות באשכול, הוא רשאי להורות למחלבה מווסתת להעביר חלב גולמי או חומרי גלם חלביים למחלבה אחת או יותר באשכול שלה; בהוראה כאמור יפרט המנהל את כמות החלב שיש להעביר ואת התקופה שבה יש להעבירו, והיא תתבסס על ההיצע הכולל של חלב גולמי, היקף הייצור של המחלבות באשכול, ורשאי הוא לתת עדיפות למחלבות חדשות או למחלבות בהיקפי ייצור קטנים. : (ג) יושב ראש מועצת החלב יאשר, בהתאם לפנייה מנומקת בכתב של המנהל, כי קיים או צפוי מחסור בחלב גולמי או בחומרי גלם חלביים, כאמור בתקנת משנה (א) או (ב); אישור כאמור יינתן לתקופה של 14 ימים, ורשאי הוא להאריך את האישור בתקופות נוספות של 14 ימים כל אחת. : (ד) מחלבה מווסתת שקיבלה חלב גולמי או חומרי גלם חלביים ממחלבה מווסתת אחרת לפי תקנת משנה (א), תשלם למחלבה המעבירה את התשלום שהיא הייתה משלמת ליצרן בעד חלב במכסה; לתשלום האמור יתווספו דמי טיפול והובלה המקובלים בענף בעד העלות של העברת החלב למחלבה. @ 14. הבטחת אספקה של מוצר חלב בפיקוח מחיר : (א) ראה המנהל כי קיים או צפוי מחסור מהותי ומתמשך באספקה סדירה של מוצר חלב בפיקוח מחיר שהוא חלב שתייה, ויושב ראש מועצת החלב אישר כי קיים או צפוי מחסור כאמור, רשאי הוא להורות על העברת חלב גולמי מכלל המחלבות המווסתות או חלקן, למחלבה אחת או יותר, אם מצא שהעברת החלב תביא לגידול בייצור חלב שתייה בפיקוח מחיר. : (ב) במתן הוראה כאמור בתקנת משנה (א) יביא המנהל בחשבון את היקף השינוי בייצור השוטף של חלב בפיקוח מחיר של כל אחת מהמחלבות המווסתות בתקופת המחסור הקיימת או הצפויה ואת סך החלב הגולמי שכל מחלבה כאמור מפנה לייצור מוצרים שאינם חלב בפיקוח מחיר. : (ג) לא ייתן המנהל הוראה כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן המחלבה שצפויה לקבל את החלב הגולמי התחייבה לייצר, נוסף על הייצור השוטף המבוצע על ידה של חלב שתייה בפיקוח מחיר, חלב שתייה בפיקוח מחיר מהחלב הגולמי שיועבר אליה. : (ד) לא ייתן המנהל הוראה כאמור בתקנת משנה (א) למחלבה מווסתת שהתחייבה כי במקום העברת החלב הגולמי היא תגדיל את היקף ייצור חלב השתייה בפיקוח מחיר בהיקף החלב הגולמי שהיא נדרשה להעביר. : (ה) הוראה לפי תקנה זו תהיה מנומקת ותינתן למחלבות המווסתות בכתב; הוראה כאמור תינתן בכל פעם לתקופה שאינה עולה על 7 ימים, לגבי השבוע העוקב לשבוע שבו התקבלה ההוראה; המנהל רשאי לחזור ולתת הוראה כאמור אם ממשיכים להתקיים התנאים למתן ההוראה. : (ו) מחלבה שקיבלה חלב גולמי מהמחלבות המווסתות, על פי הוראת המנהל, תשלם להן את המחיר שהיא הייתה משלמת ליצרן בעבור חלב במכסה; למחיר האמור יתווספו דמי טיפול והובלה המקובלים בענף בעד עלויות העברת החלב למחלבה. : (ז) המנהל, באישור השר, רשאי להורות בהחלטה מנומקת על העברת חלב גולמי בהתאם להוראות תקנה זו אם קיים או צפוי מחסור מהותי ומתמשך באספקה סדירה של מוצר חלב בפיקוח מחיר שאינו חלב שתייה; השר יביא בחשבון שיקולים כמפורט בתקנת משנה (ב). : (ח) לעניין תקנה זו, "מחסור מהותי ומתמשך" - ירידה של 10 אחוזים או יותר בהיקף הייצור בשבוע מסוים, של מוצר החלב שבפיקוח מחיר, בהשוואה לממוצע הייצור השבועי ב-8 השבועות שקדמו לו או בהשוואה לשבוע המקביל בשנה הקודמת. == פרק ה': דרכי טיפול בעודפי חלב או בעודפי חומרי גלם חלביים == @ 15. טיפול בעודפי חומרי גלם חלביים שבמלאי או בעודפי חלב : (א) ראתה מועצת החלב כי כמות חומרי הגלם החלביים שבמלאי הענפי או כמות החלב חורגת, או צפויה לחרוג, באופן ניכר מהכמות הנדרשת לצורכי משק החלב, רשאית היא להורות על הפעולות האלה: :: (1) מכירה למפעלים; :: (2) יצוא; :: (3) ייבוש או חיבוץ; :: (4) השמדה; ואולם הוראה על השמדה של חלב גולמי תינתן רק באישור ועדת מכסות לפי [[סעיף 9 לחוק]]. : (ב) מועצת החלב בהחלטתה לפי תקנת משנה (א) תביא בחשבון את הצורך להשאת תשואה מרבית בעד החלב הגולמי או חומרי הגלם החלביים שלגביהם בוצעו הפעולות שפורטו [[בתקנה האמורה]] ובהתחשב בסוגי הכשרות השונים. @ 16. תוכנית שבועית לייבוש חלב במיתקן ייבוש : (א) תוכנית שבועית לייבוש חלב תיעשה מדי שבוע ביום העבודה האחרון של אותו שבוע בעבור השבוע העוקב, כמפורט להלן: :: (1) אם ברצונה של מחלבה קולטת להעביר חלב גולמי לייבוש, עליה למסור למנהל ולמיתקן הייבוש, עד השעה 10:00 ביום חמישי או ביום העבודה האחרון באותו שבוע, המוקדם שבהם, את כמויות החלב שהיא מבקשת להעביר למיתקן הייבוש בשבוע שאחריו; :: (2) מיתקן ייבוש יעביר למנהל תוכנית עבודה שבועית לקליטה של חלב, בהתאם לנמסר לו לפי פסקה (1); :: (3) המנהל יבדוק את התוכנית שהועברה אליו לפי פסקה (2), ורשאי הוא לאשרה או לדרוש כי ייערכו בה שינויים כתנאי לאישורה, בהתחשב בהיקף הביקוש של המחלבות לחלב גולמי וביכולתו של מיתקן הייבוש לקלוט את החלב; :: (4) מיתקן ייבוש יודיע לכל מחלבה קולטת שהעבירה בקשה כאמור בפסקה (1), אם ניתן לקלוט את החלב בהיקף מלא או חלקי ומהו המועד המדויק לקליטתו. : (ב) מיתקן ייבוש יקלוט חלב רק לפי תוכנית שאישר המנהל כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן ניתן לו אישור מראש ובכתב מאת המנהל לשינוי מהתוכנית שאושרה. : (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), מיתקן ייבוש אינו נדרש לקבל את אישור המנהל לקליטת חלב אם השינוי מהתוכנית שאושרה הוא בשיעור של עד 10 אחוזים מהיקף קליטת החלב שאישר המנהל, ובלבד שידווח על השינוי בדוח לפי [[תקנה 4(א)]]. : (ד) בפעולתו לפי תקנות אלה, יפעל מיתקן הייבוש בתום לב, בהגינות, בלא הפליה ומשיקולים ענייניים. @ 17. העברת חלב ממחלבה למיתקן ייבוש : (א) מחלבה תעביר חלב למיתקן הייבוש בהתאם לתוכנית שאושרה כאמור [[בתקנה 16]]. : (ב) המחלבה תישא בעלויות ההובלה של החלב למיתקן הייבוש. : (ג) בעד חלב שהעבירה מחלבה למיתקן הייבוש, זכאית המחלבה לקבל ממיתקן הייבוש חומרי גלם חלביים, בכמות שוות ערך לכמות החלב שהעבירה לייבוש, ובאותם אחוזי שומן. == פרק ו': הוראות שונות == @ 18. קליטת חלב עודף במחלבה : (א) לא תקלוט מחלבה חלב עודף אלא על פי היתר לפי [[תקנה 7]], ובהתאם לתנאיו. : (ב) המחלבה תנהל שני חשבונות: האחד לחלב במכסה בהתאם להתפלגות והשני לחלב עודף. @ 19. חובת ביצוע : מחלבה תפעל בהתאם להוראות המנהל שניתנו לפי תקנות אלה, ואם הוגשה השגה - בהתאם להחלטת ועדת ההשגות. @ 20. השגה : (א) הרואה את עצמו נפגע מהוראה של המנהל לפי [[תקנות 5]], [[7]], [[8]], [[10]], [[12]], [[13]], [[14]] [[או 16]], רשאי להגיש השגה לוועדת השגות המונה שלושה חברים; שני נציגי השר בוועדת המכסות ויושב ראש מועצת החלב שהוא יהיה יושב ראש הוועדה. : (ב) השגה כאמור בתקנת משנה (א), תוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למשיג הוראת המנהל מושא ההשגה או מיום שנודע לו עליה, המוקדם שבהם. : (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), השגה, כאמור בתקנת משנה (א), לעניין הוראה שהתקבלה לפי [[תקנות 13]], [[14]] [[או 16]], תוגש בתוך שני ימי עבודה מיום שנמסרה למשיג הוראת המנהל מושא ההשגה או מיום שנודע לו עליה, המוקדם שבהם; ועדת ההשגות תחליט בהשגה כאמור בתוך שני ימי עבודה מהיום שהוגשה; הוגשה השגה במועד, ביצוע ההוראה יידחה עד לאחר קבלת החלטת ועדת ההשגות. : (ד) מניין חוקי של ישיבות ועדת ההשגה הוא שני חברים, ובלבד שכל חברי הוועדה זומנו לישיבה. @ 21. סודיות : (א) עובדי מועצת החלב ובעלי תפקיד בה ישמרו בסוד ולא יעבירו לאחר כל מידע או מסמך שנמסר בהתאם לתקנות אלה, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות לפי [[החוק]] ובכפוף להוראות כל דין או על פי צו בית משפט. : (ב) תקנת משנה (א) אינה חלה על העברת מידע מצרפי שאין בו כדי לזהות אדם מסוים. @ 22. בחינה תקופתית ראשונה : בחינה תקופתית ראשונה של תקנות אלה, לפי [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה]], תתבצע בתום עשר שנים מיום תחילתן. == פרק ז': תחילה, הוראת מעבר והוראת שעה == @ 23. תחילה : תחילתן של תקנות אלה ביום 1 בחודש שלאחר פרסומן. @ 24. הוראות מעבר : (א) על אף האמור [[בתקנה 3]], דיווח שנתי למנהל לשנת 2026 יכלול נתונים ביחס לתקופה הקודמת לתחילת תוקפן של תקנות אלה לפי הנתונים המצויים ברשות המדווח או מוסר המידע, לפי העניין. : (ב) לגבי שנת 2026, מחלבה תכלול במידע החודשי ליצרן את המפורט [[בתקנה 11(3)]] בהתאם לנתונים המצויים ברשותה. : (ג) מחלבה קולטת שקלטה חלב גולמי מיצרן במועד תחילתן של תקנות אלה, יראו אותה כבעלת היתר לפי [[תקנה 7]], עד ליום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026), כל עוד לא התקיימו בה הנסיבות האמורות [[בתקנה 7(ד) או (ה)]]. : (ד) יראו את ההודעה על הצמדת יצרן למחלבה קולטת שנכללה בהודעה האחרונה שנשלחה ליצרן טרם תחילתן של תקנות אלה, על אודות המכסה לפי [[תקנה 8(א) לתקנות קביעת מכסות]], כהוראה של המנהל על הצמדת יצרן לפי [[תקנה 8]], ויחולו על היצרן הוראות תקנה זו. @ 25. הוראת שעה : ((הנוסח שולב [[בתוספת הראשונה]] כהוראת שעה עד שנת 2031.)) == תוספת ראשונה == ==== ((([[ההגדרה "התפלגות" שבתקנה 1]] [[ותקנה 11]]))) ==== @ 1. : התפלגות ייצור חלב בקר היא כמפורט בטבלה שלהלן: : {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} חודש !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} אחוז ייצור חודשי !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} אחוז ייצור מצטבר |- | ינואר || 8.46 || 8.46 |- | פברואר || 7.73 || 16.19 |- | מרץ || 8.87 || 25.06 |- | אפריל || 8.68 || 33.74 |- | מאי || 9.07 || 42.81 |- | יוני || 8.48 || 51.29 |- | יולי || 8.37 || 59.66 |- | אוגוסט || 8.03 || 67.69 |- | ספטמבר || 7.66 || 75.35 |- | אוקטובר || 8.05 || 83.40 |- | נובמבר || 8.00 || 91.40 |- | דצמבר || 8.60 || 100((.00)) |} @ 1א. : (((הוראת שעה עד יום 31.12.2031):)) : על אף האמור [[בפרט 1]], התפלגות ייצור חלב בקר לגבי יצרני חלב בקר שהרפתות שלהם נמצאות בכל אחד מהיישובים המצוינים [[בפרט 1ב]], היא כמפורט בטבלה שלהלן: : {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} חודש !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} אחוז ייצור חודשי !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} אחוז ייצור מצטבר |- | ינואר || 9.43 || 9.43 |- | פברואר || 8.86 || 18.29 |- | מרץ || 10.00 || 28.29 |- | אפריל || 9.39 || 37.68 |- | מאי || 9.21 || 46.89 |- | יוני || 8.37 || 55.26 |- | יולי || 7.96 || 63.22 |- | אוגוסט || 6.77 || 69.99 |- | ספטמבר || 5.95 || 75.94 |- | אוקטובר || 6.87 || 82.81 |- | נובמבר || 7.90 || 90.71 |- | דצמבר || 9.29 || 100.00 |} @ 1ב. : (((הוראת שעה עד יום 31.12.2031):)) : רשימת היישובים: אלמוג, אפיקים, אשדות יעקב מאוחד, בית זרע, גינוסר, דגניה א', דגניה ב', קיבוץ כינרת, מסילות, נווה אור, נווה איתן, עין הנצי"ב, קליה, רשפים, שדה אליהו, שדמות מחולה, שלוחות, שער הגולן, בקעות, יוטבתה, סמר, יהל, נווה חריף, לוטן, פארן או עידן. @ 2. : התפלגות ייצור חלב צאן (כבשים ועיזים) היא כמפורט בטבלה שלהלן: : {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} חודש !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} אחוז ייצור חודשי !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} אחוז ייצור מצטבר |- | ינואר || 8.49 || 8.49 |- | פברואר || 7.69 || 16.18 |- | מרץ || 8.49 || 24.67 |- | אפריל || 8.22 || 32.89 |- | מאי || 8.49 || 41.38 |- | יוני || 8.22 || 49.60 |- | יולי || 8.49 || 58.09 |- | אוגוסט || 8.49 || 66.58 |- | ספטמבר || 8.22 || 74.80 |- | אוקטובר || 8.49 || 83.29 |- | נובמבר || 8.22 || 91.51 |- | דצמבר || 8.49 || 100((.00)) |} == תוספת שנייה == ==== ((([[ההגדרה "קבוצות מוצרים" שבתקנה 1]]))) === : {| style="width: 100%;" ! מספר סידורי !! קבוצת מוצרים |- | 1 || חלב שתייה שהוא מוצר חלב בפיקוח מחיר |- | 2 || חלב שתייה שהוא אינו מוצר חלב בפיקוח מחיר |- | 3 || משקאות חלב |- | 4 || תוצרת ניגרת (לבן, יוגורט, שמנת) |- | 5 || מעדנים, ובכלל זה יוגורט עם תוספות |- | 6 || גבינות רכות |- | 7 || גבינות רכות לחיתוך |- | 8 || גבינות קשות ומותכות |- | 9 || חמאה וסמנה |- | 10 || אבקת חלב כחוש |} == תוספת שלישית == ==== ((([[תקנה 2(ב)(2)]]))) ==== : {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! טווח שיעור השומן קבוצות מוצרים לפי מספרם [[בתוספת השנייה]] !! טווח 1 באחוזים !! טווח 2 באחוזים !! טווח 3 באחוזים !! טווח 4 באחוזים !! טווח 5 באחוזים |- | [[$ תוספת שניה|1]], [[$ תוספת שניה|2]], [[$ תוספת שניה|3]] || מ-0 ונמוך מ-2 || מ-2 ונמוך מ-4 || 4 ומעלה || - || - |- | [[$ תוספת שניה|4]], [[$ תוספת שניה|5]] || מ-0 ונמוך מ-3 || מ-3 ונמוך מ-5 || מ-5 ונמוך מ-11 || מ-11 ונמוך מ-16 || 16 ומעלה |- | [[$ תוספת שניה|6]], [[$ תוספת שניה|7]] || מ-0 ונמוך מ-5 || מ-5 ונמוך מ-10 || מ-10 ונמוך מ-16 || 16 ומעלה || |- | [[$ תוספת שניה|8]] || מ-0 ונמוך מ-10 || מ-10 ונמוך מ-20 || מ-20 ונמוך מ-31 || 31 ומעלה || |} <פרסום> י"א בסיוון התשפ"ו (27 במאי 2026) <חתימה> אבי דיכטר שר החקלאות וביטחון המזון cyueftbl8jmu7yduwwqcw51l2czs6os 3019434 3019407 2026-06-10T15:10:46Z Fuzzy 29 3019434 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב), התשפ"ו-2026 <מקור> ((ק"ת תשפ"ו, 2198|תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)|12423)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 12(ב)]] [[+|ו-38]] [[=החוק|לחוק תכנון משק החלב, התשע"א-2011]] (להלן - החוק), ולעניין [[תקנה 22]] - לפי [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021]] (להלן - חוק עקרונות האסדרה), בהתייעצות עם מועצת החלב ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "אשכול" - מחלבה או קבוצת מחלבות כפי שהורה המנהל לפי [[תקנה 13]]; :- "התפלגות" - שיעור ייצור החלב החודשי או המצטבר, לפי העניין, מתוך המכסה, בכל אחד מחודשי השנה, וזאת לגבי חלב בקר או חלב צאן, לפי העניין, הכול כמפורט [[בתוספת הראשונה]]; :- "ועדת המכסות" - כמשמעותה [[בסעיף 5 לחוק]]; :- "מוצר חלב בפיקוח מחיר" - מוצר כהגדרתו בצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים למוצרי חלב), התשפ"ב-2022; :- "מחלבה מווסתת" - מחלבה קולטת הקולטת חלב גולמי מיצרנים מעבר לצורכי הייצור שלה ומעבירה אותו למחלבות אחרות; :- "מחלבה קולטת" - מחלבה שקיבלה היתר לפי [[תקנה 7(א)]] לקלוט חלב גולמי מיצרן אחד או יותר; :- "מחלבה קטנה" - מחלבה שקיבלה היתר לפי [[תקנה 7(ב)]] לקלוט חלק ממכסת חלב של יצרן; :- "מיתקן ייבוש" - מחלבה המפעילה מיתקן לייבוש חלב ולחיבוץ חמאה מחלב; :- "המנהל" - המנהל הכללי של מועצת החלב; :- "מפעל" - מפעל מזון שאינו מחלבה, לרבות מפעל מזון לבעלי חיים; :- "מקורות החלב" - כמות החלב הצפויה שתשווק על ידי היצרנים לכל מחלבה באשכול; :- "עודפי חלב" - חלב שלא יוצרו ממנו מוצרי חלב לשיווק בשוק המקומי; :- "קבוצות מוצרים" - מוצרי חלב בחלוקה לסוגים כמפורט [[בתוספת השנייה]]; :- "רישיון ייצור" - רישיון ייצור כהגדרתו [[בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015]]; :- "שימושים לחלב" - היקף הייצור הצפוי בכל מחלבה באשכול; :- "תקנות קביעת מכסות" - [[=תקנות קביעת מכסות|תקנות תכנון משק החלב (קביעת מכסות חלב), התשע"ד-2014]]. == פרק ב': ניהול רישום נתונים בידי מחלבה וחובות הדיווח שלה == @ 2. ניהול רישום יומי ודיווח חודשי למנהל : (א) מחלבה תנהל רישום יומי, בחלוקה לחלב בקר וחלב צאן, של הנתונים המפורטים להלן: :: (1) נתוני קליטה - כמות החלב הגולמי שקלטה מכל יצרן או מחלבה, ובכלל זה שיעורי השומן והחלבון בחלב האמור; :: (2) נתוני רכישה - כמות חומרי הגלם החלביים שרכשה, מייצור מקומי או מיבוא; :: (3) נתוני ייצור - כמות חומרי הגלם החלביים שייצרה מהחלב הגולמי שקלטה כאמור בפסקה (1); :: (4) נתוני שימוש - כמות החלב הגולמי וכמות חומרי הגלם שעשתה בהם שימוש לצורך ייצור מוצרי חלב; :: (5) נתוני מכירה - כמות החלב הגולמי וכמות חומרי הגלם החלביים שמכרה וכן פירוט אם הם נמכרו ליצוא או לשוק המקומי ולמי נמכרו, למחלבה - בציון שמה או למפעל - בציון סוגו; :: (6) נתוני קבוצת מוצרים - כמות מוצרי החלב שייצרה וכמות מוצרי החלב שבמלאי, לגבי כל אחת מקבוצת המוצרים; :: (7) נתוני מיתקן ייבוש - כמות החלב הגולמי שהעבירה למיתקן ייבוש, וכמויות חומרי הגלם החלביים שנזקפו לזכותה בשל כך, לפי [[תקנה 17(ג)]]; :: (8) נתוני שיווק מוצרים - כמות מוצרי החלב ששווקו לאחר שיוצרו על ידה, ונעשה בתהליך הייצור שלהם שימוש בחומרי גלם חלביים או בחלב מייצור מקומי, וכן פירוט אם שווקו ליצוא או לשוק המקומי, לגבי כל אחת מקבוצות המוצרים. : (ב) מחלבה תמסור למנהל, באופן מקוון, דיווח חודשי עד 15 בכל חודש, לגבי החודש הקודם לחודש שבו היא מוסרת דיווח כאמור; הדיווח החודשי יכלול את כל אלה: :: (1) פרטי הזיהוי של המחלבה; :: (2) סיכום הנתונים המפורטים בתקנת משנה (א); לעניין סיכום נתוני שיווק מוצרים לפי תקנת משנה (א)(8) - הדיווח יכלול סיכום לגבי כל אחת מקבוצת המוצרים בחלוקת משנה לפי טווח שיעור השומן [[שבתוספת השלישית]]. @ 3. דיווח שנתי למנהל : מחלבה תמסור למנהל, עד יום 31 במרץ בכל שנה, דוח שנתי המסכם את השנה הקודמת לשנה שבה היא מוסרת את הדוח האמור; הדוח השנתי יכלול את פרטי הזיהוי של המחלבה ונתונים על כמות חומרי הגלם החלביים שהמחלבה החזיקה במלאי בתום השנה, ולגבי מחלבה קולטת או מחלבה קטנה - גם נתונים על כמויות החלב שקלטה מיצרנים במהלך השנה; לדוח יצורף אישור רואה חשבון בדבר הנתונים הכלולים בו. @ 4. דיווח של מיתקן ייבוש למנהל : (א) מיתקן ייבוש ימסור למנהל דוח שבועי שיכלול את פרטי הזיהוי של מיתקן הייבוש, פירוט בדבר מלאי אבקת החלב בתחילת שבוע העבודה ובסופו וכן פירוט בדבר סוג הכשרות והמועד האחרון לשימוש של כל אבקת החלב שלגביה פירט מלאי כאמור. : (ב) דוח שבועי כאמור בתקנת משנה (א), יימסר עד ליום העבודה השני בשבוע העוקב לשבוע שאליו מתייחס הדוח. : (ג) מיתקן ייבוש ימסור למנהל דוח חודשי, עד 15 בכל חודש לגבי החודש הקודם לחודש שבו הוא מוסר את הדוח; דוח כאמור יכלול את פרטי הזיהוי של מיתקן הייבוש, פירוט בדבר מלאי חומרי הגלם החלביים ביום העבודה האחרון של החודש שלגביו נמסר הדיווח ופירוט בדבר סוג הכשרות של כל חומר גלם שלגביו פירט מלאי כאמור וכן את כמות חומרי הגלם החלביים שמיתקן הייבוש זוקף לזכותה של כל מחלבה לפי [[תקנה 17(ג)]]. @ 5. סמכות המנהל לדרוש דיווחים נוספים : המנהל, באישור מועצת החלב ומנימוקים מיוחדים שיירשמו, רשאי להורות למחלבה מסוימת או למיתקן ייבוש מסוים למסור לו דיווחים נוספים בעניין כמויות ייצור, שיווק ומלאי של חלב גולמי, חומרי גלם חלביים ומוצרי חלב, באופן ובמועד שיורה ואשר יש בהם כדי להבטיח את ביצוען של תקנות אלה. @ 6. עדכוני המנהל הנמסרים למועצת החלב : (א) המנהל יעדכן את מועצת החלב, בתחילת כל רבעון לפחות, על כמות חומרי הגלם החלביים שבמלאי ועל תחזיות השימוש במלאי לפי סוגי הכשרות השונים. : (ב) המנהל יעדכן את מועצת החלב, בחודשים אפריל ואוקטובר של כל שנה, בדבר נתונים מצרפיים של ייצור חלב גולמי ובדבר נתוני שיווק של חלב. : (ג) המנהל ימסור למועצת החלב עדכון שנתי, עד יום 30 באפריל של השנה העוקבת לשנה שלגביה נמסר העדכון השנתי; העדכון יכלול, בין השאר, נתונים מצרפיים על כמות של חלב שהושמד, של חלב עודף, של עודפי חלב במכסה ושל חומרי גלם חלביים ששווקו למפעלים וליצוא. : (ד) עדכונים לפי תקנה זו ייעשו על בסיס הדיווחים שקיבל המנהל מהמחלבות וממיתקן הייבוש לפי תקנות אלה וכן על בסיס כל מידע נוסף שברשותו. == פרק ג': קליטת חלב גולמי מיצרני חלב על ידי מחלבות == @ 7. היתר קליטת חלב מיצרן : (א) מחלבה המבקשת לקלוט את מלוא מכסתו של יצרן אחד או יותר תפנה למנהל לקבלת היתר לכך; מנהל ייתן היתר למחלבה המבקשת כאמור, ובלבד שיש ברשותה רישיון ייצור וכן יש לה הציוד והמיתקנים הנדרשים לקליטת חלב כאמור. : (ב) המנהל רשאי, לפי בקשת מחלבה שאינה מחלבה קולטת ושהחלב הנדרש לצורך פעילותה השוטפת הוא בהיקף של עד 200,000 ליטרים או היקף רחב יותר, לפי בקשתה, אם אישר זאת המנהל, בהסכמת יושב ראש מועצת החלב, ובלבד שההיקף האמור לא יעלה על היקף המכסה הקטנה ביותר שקבעה ועדת המכסות ליצרנים לפי [[תקנה 4 לתקנות קביעת מכסות]] (להלן - ההיקף הנדרש לצורך הפעילות השוטפת), לתת למחלבה כאמור היתר לקליטת חלק מהיקף מכסתו של יצרן המוצמד למחלבה קולטת לפי [[תקנה 8(א)(1) עד (3)]], בהיקף שאינו עולה על ההיקף הנדרש לצורך פעולתה השוטפת, אם השתכנע, בין השאר, כי הדבר נדרש כלכלית או תפעולית למחלבה המבקשת, ובלבד שיש ברשותה רישיון ייצור, ציוד ומיתקנים הנדרשים לקליטת חלב כאמור, והחלב ישמש אותה בלבד. : (ג) המנהל רשאי לקבוע תנאים בהיתר כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב). : (ד) מחלבה לא תקלוט חלב גולמי מיצרן אלא אם כן קיבלה היתר מחלבה קולטת או היתר מחלבה קטנה לפי תקנות משנה (א) או (ב), ובהתאם לתנאי ההיתר ובכלל זה הודעה למחלבה לפי [[תקנה 9(ב)]]. : (ה) המנהל רשאי לבטל, להתלות או לשנות היתר שניתן למחלבה קולטת או למחלבה קטנה לפי תקנות משנה (א) או (ב), אם מצא שהיא הפרה חובה מחובותיה לפי [[החוק]], פועלת שלא בהתאם לתנאי ההיתר, או שלא מתקיימים בה התנאים הנדרשים למתן ההיתר; המנהל לא יחליט על ביטול ההיתר, התלייתו או שינויו כאמור אלא לאחר שנתן למחלבה הקולטת או למחלבה קטנה, לפי העניין, הזדמנות לטעון את טענותיה, 30 ימים לפחות לפני קבלת החלטתו. : (ו) מחלבה קולטת או מחלבה קטנה, לפי העניין, שהפסיקה לקלוט חלב מיצרנים, תודיע על כך למנהל; המנהל יבטל את ההיתר שניתן לה. @ 8. הצמדת יצרן : (א) המנהל יורה על הצמדת יצרן למחלבה קולטת או למחלבה קטנה, לפי העניין, באחד מהמקרים המפורטים להלן, ובלבד שהתקיימו לגביו התנאים המפורטים לצידו: :: (1) יצרן שהוקצתה לו מכסה לראשונה - אם הגיש למנהל, לפני תחילת ייצור החלב, הודעה בדבר התקשרות עם מחלבה קולטת לשיווק חלב גולמי, וצירף להודעה את הסכמתה של המחלבה האמורה; :: (2) יצרן שמבקש לשנות הצמדה לפני תחילתה של שנת כספים - אם הגיש עד יום 31 באוקטובר הודעה למנהל בדבר התקשרות לשיווק חלב גולמי עם מחלבה קולטת אחרת לשנת הכספים העוקבת וצירף לה את ההסכמה של המחלבה הקולטת האחרת; :: (3) יצרן שמבקש לשנות הצמדה במהלכה של שנת כספים - אם הגיש למנהל הודעה בדבר התקשרות לשיווק חלב גולמי עם מחלבה קולטת אחרת לשנת הכספים האמורה וצירף לה את הסכמת שתי המחלבות הקולטות הנוגעות לעניין; :: (4) יצרן שמבקש להצמיד חלק ממכסתו למחלבה קטנה - אם הגיש למנהל הודעה בדבר התקשרות לשיווק חלב גולמי עם מחלבה קטנה במועדים ובתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3), ובלבד שלא יוצמד יצרן ליותר ממחלבה קטנה אחת. : (ב) יצרן ומחלבה קולטת או מחלבה קטנה, לפי העניין, לא יתקשרו בהסכם התקשרות לשיווק חלב גולמי לתקופה העולה על שלוש שנים כאמור [[בסעיף 12(ב)(2) לחוק]]; יצרן ומחלבה קולטת או מחלבה קטנה, לפי העניין, רשאים להתקשר בהסכם התקשרות לשיווק חלב גולמי לתקופות נוספות, ובלבד שמשכה של כל תקופה נוספת לא יעלה על האמור; הסכם התקשרות לשיווק חלב גולמי יסתיים ביום 31 בדצמבר. : (ג) יצרן לא ישווק חלב גולמי אלא למחלבה קולטת או למחלבה קטנה שאליה הוצמד לפי תקנה זו או לפי [[תקנה 10]]. @ 9. הודעות המנהל על הצמדה : (א) המנהל ישלח ליצרן הודעה על הצמדה למחלבה קולטת כאמור [[בתקנה 8(א)(1) עד (3)]]; הודעה כאמור תיכלל בהודעה ליצרן על אודות המכסה לפי [[תקנה 8(א) לתקנות קביעת מכסות]]. : (ב) המנהל ישלח לכל אחת מהמחלבות הקולטות, מדי שנה, הודעה שבה יפרט את שמות היצרנים שהוצמדו אליה לפי [[תקנה 8(א)(1) עד (3)]] ואת היקף מכסתם. : (ג) הוצמדה חלק ממכסתו של יצרן למחלבה קטנה כאמור [[בתקנה 8(א)(4)]], המנהל ישלח - :: (1) הודעה ליצרן על הצמדה למחלבה קטנה; :: (2) הודעה למחלבה הקטנה על הצמדה ליצרן; :: (3) הודעה למחלבה הקולטת שאליה מוצמד היצרן בדבר ההצמדה של היצרן למחלבה קטנה; :: (4) אחת לרבעון, למחלבה הקולטת שאליה מוצמד היצרן, הודעה שבה יציין את היקף החלב הגולמי שהעביר היצרן למחלבה הקטנה שאליה הוצמד. @ 10. הצמדה זמנית : (א) יצרן שלא הוצמד למחלבה קולטת לפי [[תקנה 8(א)(1) עד (3)]], היות שלא קיבל הסכמה של מחלבה קולטת להתקשרות עימו, רשאי לפנות למנהל ולבקש הצמדה למחלבה מווסתת. : (ב) הגיש יצרן בקשה לפי תקנת משנה (א), המנהל רשאי להורות על הצמדה זמנית של היצרן המבקש למחלבה מווסתת, בכפוף למפורט בתקנת משנה (ה), ובלבד שקודם שיורה כאמור ייתן למחלבה המווסתת הזדמנות לטעון את טענותיה בעניין; בהחלטתו יתחשב המנהל, בין השאר, בהיקף המכסה האישית של היצרן המבקש והשימושים לחלב של המחלבה המווסתת ובחלוקה מאוזנת של כמות החלב ומספר היצרנים בין המחלבות. : (ג) הורה המנהל על הצמדה זמנית כאמור בתקנת משנה (ב), ישלח, בסמוך לכך, הודעה מנומקת ליצרן ולמחלבה המווסתת על החלטתו. : (ד) תוקפה של הצמדה זמנית שהורה עליה המנהל כאמור בתקנת משנה (ב), יהיה - :: (1) אם בוצעה במחצית הראשונה של השנה - עד סוף השנה שבה ניתנה ההוראה, לכל המאוחר, ולא ניתן לחדשה לשנה העוקבת; :: (2) אם בוצעה במחצית השנייה של השנה - עד סוף השנה העוקבת לשנה שבה ניתנה ההוראה, לכל המאוחר, ולא ניתן לחדשה לשנה נוספת. : (ה) המנהל לא יאשר בקשה להצמדה זמנית אלא בהתקיים כל אלה: :: (1) היצרן עומד באותם התנאים שהמחלבה המווסתת דורשת מהיצרנים שצמודים אליה; :: (2) המחלבה המווסתת קולטת חלב מיצרנים הנמצאים במרחק של עד 50 ק"מ מהיצרן המבקש. @ 11. מסירת מידע חודשי ליצרן : מחלבה קולטת או מחלבה קטנה, לפי העניין, תעמיד לעיונו של כל יצרן המשווק לה חלב, עד 25 בחודש העוקב לחודש שלגביו ניתן המידע, את המידע המפורט להלן: : (1) כמות החלב הכוללת שהעביר היצרן למחלבה קולטת בחודש שלגביו ניתן המידע, וכן פירוט מהי כמות החלב מתוך כמות החלב הכוללת האמורה שהעביר היצרן למחלבה קולטת לפי ההתפלגות החודשית המפורטת [[בטור ב' שבתוספת הראשונה]], ופירוט מהי כמות החלב מתוך כמות החלב הכוללת האמורה שהעביר היצרן למחלבה קולטת מעבר להתפלגות החודשית האמורה, אם ישנה; : (2) שיעורי החלבון והשומן בכמות החלב הכוללת שקלטה מחלבה קולטת בחודש שלגביו ניתן המידע; : (3) כמות החלב המצטברת שהעביר היצרן למחלבה קולטת מתחילת השנה עד לחודש שלגביו נמסר המידע, וכן פירוט מהי כמות החלב מתוך כמות החלב המצטברת האמורה שהעביר היצרן למחלבה הקולטת לפי ההתפלגות המצטברת המפורטת [[בטור ג' שבתוספת הראשונה]], ופירוט מהי כמות החלב מתוך כמות החלב המצטברת שהעביר היצרן למחלבה הקולטת מעבר להתפלגות המצטברת האמורה, אם ישנה; : (4) התשלום המשולם ליצרן בעד החלב ששיווק למחלבה הקולטת בחודש שלגביו ניתן המידע, ואופן חישובו, כמפורט להלן: :: (א) התשלום החודשי בעד חלב במכסה וחלב עודף; :: (ב) ניכויים או תוספות בעד איכות החלב ששווק למחלבה; :: (ג) ניכויים בשל היטלים שעל היצרן לשלם למועצת החלב לפי [[החוק]]. == פרק ד': דרכי ויסות כמויות החלב במשק == @ 12. חלוקה לאשכולות : (א) המנהל יחלק את המחלבות לאשכולות, כך שבכל אשכול תהיה מחלבה מווסתת אחת; חלוקה כאמור תתבצע לפי הערכת המנהל בדבר המקורות לחלב ובדבר השימושים לחלב ובמסגרתה המנהל יביא בחשבון, ככל הניתן, את המיקום הגאוגרפי של המחלבות. : (ב) המנהל רשאי לשנות את הרכב האשכולות אם מצא שהדבר דרוש ליצירת איזון בין מקורות החלב לשימושים לחלב. : (ג) מחלבה לא תמכור ולא תרכוש חלב ממחלבה שאינה באותו אשכול, אלא אם כן ניתן לה היתר לכך מהמנהל לאחר שהוא מצא שהדבר אינו פוגע באיזון בין מקורות החלב לשימושים בחלב באשכולות האמורים. @ 13. הוראה בדבר העברת חלב בין מחלבות : (א) ראה המנהל כי קיים או צפוי מחסור בחלב גולמי או חומרי גלם חלביים לגבי השימושים לחלב באשכול מהאשכולות השונים, והתקיים האמור בתקנ((<s>ו</s>))ת משנה (ג), רשאי הוא להורות למחלבה מווסתת להעביר חלב גולמי או חומרי גלם חלביים למחלבה מווסתת אחרת; בהוראה כאמור יפרט המנהל את כמות החלב וחומרי הגלם החלביים שיש להעביר ואת התקופה שבה יש להעבירם, והיא תתבסס על השימושים השוטפים של המחלבות בתקופה שבה לא היה מחסור בחלב גולמי, וכן סוגי הכשרות השונים של החלב ושל חומרי הגלם החלביים הדרושים למחלבות בהתבסס על השימושים השוטפים כאמור. : (ב) ראה המנהל כי קיים או צפוי מחסור בחלב גולמי או בחומרי גלם חלביים, והתקיים האמור בתקנות משנה (ג), וכי המחסור אינו מאוזן בין המחלבות באשכול, הוא רשאי להורות למחלבה מווסתת להעביר חלב גולמי או חומרי גלם חלביים למחלבה אחת או יותר באשכול שלה; בהוראה כאמור יפרט המנהל את כמות החלב שיש להעביר ואת התקופה שבה יש להעבירו, והיא תתבסס על ההיצע הכולל של חלב גולמי, היקף הייצור של המחלבות באשכול, ורשאי הוא לתת עדיפות למחלבות חדשות או למחלבות בהיקפי ייצור קטנים. : (ג) יושב ראש מועצת החלב יאשר, בהתאם לפנייה מנומקת בכתב של המנהל, כי קיים או צפוי מחסור בחלב גולמי או בחומרי גלם חלביים, כאמור בתקנת משנה (א) או (ב); אישור כאמור יינתן לתקופה של 14 ימים, ורשאי הוא להאריך את האישור בתקופות נוספות של 14 ימים כל אחת. : (ד) מחלבה מווסתת שקיבלה חלב גולמי או חומרי גלם חלביים ממחלבה מווסתת אחרת לפי תקנת משנה (א), תשלם למחלבה המעבירה את התשלום שהיא הייתה משלמת ליצרן בעד חלב במכסה; לתשלום האמור יתווספו דמי טיפול והובלה המקובלים בענף בעד העלות של העברת החלב למחלבה. @ 14. הבטחת אספקה של מוצר חלב בפיקוח מחיר : (א) ראה המנהל כי קיים או צפוי מחסור מהותי ומתמשך באספקה סדירה של מוצר חלב בפיקוח מחיר שהוא חלב שתייה, ויושב ראש מועצת החלב אישר כי קיים או צפוי מחסור כאמור, רשאי הוא להורות על העברת חלב גולמי מכלל המחלבות המווסתות או חלקן, למחלבה אחת או יותר, אם מצא שהעברת החלב תביא לגידול בייצור חלב שתייה בפיקוח מחיר. : (ב) במתן הוראה כאמור בתקנת משנה (א) יביא המנהל בחשבון את היקף השינוי בייצור השוטף של חלב בפיקוח מחיר של כל אחת מהמחלבות המווסתות בתקופת המחסור הקיימת או הצפויה ואת סך החלב הגולמי שכל מחלבה כאמור מפנה לייצור מוצרים שאינם חלב בפיקוח מחיר. : (ג) לא ייתן המנהל הוראה כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן המחלבה שצפויה לקבל את החלב הגולמי התחייבה לייצר, נוסף על הייצור השוטף המבוצע על ידה של חלב שתייה בפיקוח מחיר, חלב שתייה בפיקוח מחיר מהחלב הגולמי שיועבר אליה. : (ד) לא ייתן המנהל הוראה כאמור בתקנת משנה (א) למחלבה מווסתת שהתחייבה כי במקום העברת החלב הגולמי היא תגדיל את היקף ייצור חלב השתייה בפיקוח מחיר בהיקף החלב הגולמי שהיא נדרשה להעביר. : (ה) הוראה לפי תקנה זו תהיה מנומקת ותינתן למחלבות המווסתות בכתב; הוראה כאמור תינתן בכל פעם לתקופה שאינה עולה על 7 ימים, לגבי השבוע העוקב לשבוע שבו התקבלה ההוראה; המנהל רשאי לחזור ולתת הוראה כאמור אם ממשיכים להתקיים התנאים למתן ההוראה. : (ו) מחלבה שקיבלה חלב גולמי מהמחלבות המווסתות, על פי הוראת המנהל, תשלם להן את המחיר שהיא הייתה משלמת ליצרן בעבור חלב במכסה; למחיר האמור יתווספו דמי טיפול והובלה המקובלים בענף בעד עלויות העברת החלב למחלבה. : (ז) המנהל, באישור השר, רשאי להורות בהחלטה מנומקת על העברת חלב גולמי בהתאם להוראות תקנה זו אם קיים או צפוי מחסור מהותי ומתמשך באספקה סדירה של מוצר חלב בפיקוח מחיר שאינו חלב שתייה; השר יביא בחשבון שיקולים כמפורט בתקנת משנה (ב). : (ח) לעניין תקנה זו, "מחסור מהותי ומתמשך" - ירידה של 10 אחוזים או יותר בהיקף הייצור בשבוע מסוים, של מוצר החלב שבפיקוח מחיר, בהשוואה לממוצע הייצור השבועי ב-8 השבועות שקדמו לו או בהשוואה לשבוע המקביל בשנה הקודמת. == פרק ה': דרכי טיפול בעודפי חלב או בעודפי חומרי גלם חלביים == @ 15. טיפול בעודפי חומרי גלם חלביים שבמלאי או בעודפי חלב : (א) ראתה מועצת החלב כי כמות חומרי הגלם החלביים שבמלאי הענפי או כמות החלב חורגת, או צפויה לחרוג, באופן ניכר מהכמות הנדרשת לצורכי משק החלב, רשאית היא להורות על הפעולות האלה: :: (1) מכירה למפעלים; :: (2) יצוא; :: (3) ייבוש או חיבוץ; :: (4) השמדה; ואולם הוראה על השמדה של חלב גולמי תינתן רק באישור ועדת מכסות לפי [[סעיף 9 לחוק]]. : (ב) מועצת החלב בהחלטתה לפי תקנת משנה (א) תביא בחשבון את הצורך להשאת תשואה מרבית בעד החלב הגולמי או חומרי הגלם החלביים שלגביהם בוצעו הפעולות שפורטו [[בתקנה האמורה]] ובהתחשב בסוגי הכשרות השונים. @ 16. תוכנית שבועית לייבוש חלב במיתקן ייבוש : (א) תוכנית שבועית לייבוש חלב תיעשה מדי שבוע ביום העבודה האחרון של אותו שבוע בעבור השבוע העוקב, כמפורט להלן: :: (1) אם ברצונה של מחלבה קולטת להעביר חלב גולמי לייבוש, עליה למסור למנהל ולמיתקן הייבוש, עד השעה 10:00 ביום חמישי או ביום העבודה האחרון באותו שבוע, המוקדם שבהם, את כמויות החלב שהיא מבקשת להעביר למיתקן הייבוש בשבוע שאחריו; :: (2) מיתקן ייבוש יעביר למנהל תוכנית עבודה שבועית לקליטה של חלב, בהתאם לנמסר לו לפי פסקה (1); :: (3) המנהל יבדוק את התוכנית שהועברה אליו לפי פסקה (2), ורשאי הוא לאשרה או לדרוש כי ייערכו בה שינויים כתנאי לאישורה, בהתחשב בהיקף הביקוש של המחלבות לחלב גולמי וביכולתו של מיתקן הייבוש לקלוט את החלב; :: (4) מיתקן ייבוש יודיע לכל מחלבה קולטת שהעבירה בקשה כאמור בפסקה (1), אם ניתן לקלוט את החלב בהיקף מלא או חלקי ומהו המועד המדויק לקליטתו. : (ב) מיתקן ייבוש יקלוט חלב רק לפי תוכנית שאישר המנהל כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן ניתן לו אישור מראש ובכתב מאת המנהל לשינוי מהתוכנית שאושרה. : (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), מיתקן ייבוש אינו נדרש לקבל את אישור המנהל לקליטת חלב אם השינוי מהתוכנית שאושרה הוא בשיעור של עד 10 אחוזים מהיקף קליטת החלב שאישר המנהל, ובלבד שידווח על השינוי בדוח לפי [[תקנה 4(א)]]. : (ד) בפעולתו לפי תקנות אלה, יפעל מיתקן הייבוש בתום לב, בהגינות, בלא הפליה ומשיקולים ענייניים. @ 17. העברת חלב ממחלבה למיתקן ייבוש : (א) מחלבה תעביר חלב למיתקן הייבוש בהתאם לתוכנית שאושרה כאמור [[בתקנה 16]]. : (ב) המחלבה תישא בעלויות ההובלה של החלב למיתקן הייבוש. : (ג) בעד חלב שהעבירה מחלבה למיתקן הייבוש, זכאית המחלבה לקבל ממיתקן הייבוש חומרי גלם חלביים, בכמות שוות ערך לכמות החלב שהעבירה לייבוש, ובאותם אחוזי שומן. == פרק ו': הוראות שונות == @ 18. קליטת חלב עודף במחלבה : (א) לא תקלוט מחלבה חלב עודף אלא על פי היתר לפי [[תקנה 7]], ובהתאם לתנאיו. : (ב) המחלבה תנהל שני חשבונות: האחד לחלב במכסה בהתאם להתפלגות והשני לחלב עודף. @ 19. חובת ביצוע : מחלבה תפעל בהתאם להוראות המנהל שניתנו לפי תקנות אלה, ואם הוגשה השגה - בהתאם להחלטת ועדת ההשגות. @ 20. השגה : (א) הרואה את עצמו נפגע מהוראה של המנהל לפי [[תקנות 5]], [[7]], [[8]], [[10]], [[12]], [[13]], [[14]] [[או 16]], רשאי להגיש השגה לוועדת השגות המונה שלושה חברים; שני נציגי השר בוועדת המכסות ויושב ראש מועצת החלב שהוא יהיה יושב ראש הוועדה. : (ב) השגה כאמור בתקנת משנה (א), תוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למשיג הוראת המנהל מושא ההשגה או מיום שנודע לו עליה, המוקדם שבהם. : (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), השגה, כאמור בתקנת משנה (א), לעניין הוראה שהתקבלה לפי [[תקנות 13]], [[14]] [[או 16]], תוגש בתוך שני ימי עבודה מיום שנמסרה למשיג הוראת המנהל מושא ההשגה או מיום שנודע לו עליה, המוקדם שבהם; ועדת ההשגות תחליט בהשגה כאמור בתוך שני ימי עבודה מהיום שהוגשה; הוגשה השגה במועד, ביצוע ההוראה יידחה עד לאחר קבלת החלטת ועדת ההשגות. : (ד) מניין חוקי של ישיבות ועדת ההשגה הוא שני חברים, ובלבד שכל חברי הוועדה זומנו לישיבה. @ 21. סודיות : (א) עובדי מועצת החלב ובעלי תפקיד בה ישמרו בסוד ולא יעבירו לאחר כל מידע או מסמך שנמסר בהתאם לתקנות אלה, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות לפי [[החוק]] ובכפוף להוראות כל דין או על פי צו בית משפט. : (ב) תקנת משנה (א) אינה חלה על העברת מידע מצרפי שאין בו כדי לזהות אדם מסוים. @ 22. בחינה תקופתית ראשונה : בחינה תקופתית ראשונה של תקנות אלה, לפי [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה]], תתבצע בתום עשר שנים מיום תחילתן. == פרק ז': תחילה, הוראת מעבר והוראת שעה == @ 23. תחילה : תחילתן של תקנות אלה ביום 1 בחודש שלאחר פרסומן. @ 24. הוראות מעבר : (א) על אף האמור [[בתקנה 3]], דיווח שנתי למנהל לשנת 2026 יכלול נתונים ביחס לתקופה הקודמת לתחילת תוקפן של תקנות אלה לפי הנתונים המצויים ברשות המדווח או מוסר המידע, לפי העניין. : (ב) לגבי שנת 2026, מחלבה תכלול במידע החודשי ליצרן את המפורט [[בתקנה 11(3)]] בהתאם לנתונים המצויים ברשותה. : (ג) מחלבה קולטת שקלטה חלב גולמי מיצרן במועד תחילתן של תקנות אלה, יראו אותה כבעלת היתר לפי [[תקנה 7]], עד ליום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026), כל עוד לא התקיימו בה הנסיבות האמורות [[בתקנה 7(ד) או (ה)]]. : (ד) יראו את ההודעה על הצמדת יצרן למחלבה קולטת שנכללה בהודעה האחרונה שנשלחה ליצרן טרם תחילתן של תקנות אלה, על אודות המכסה לפי [[תקנה 8(א) לתקנות קביעת מכסות]], כהוראה של המנהל על הצמדת יצרן לפי [[תקנה 8]], ויחולו על היצרן הוראות תקנה זו. @ 25. הוראת שעה : ((הנוסח שולב [[בתוספת הראשונה]] כהוראת שעה עד שנת 2031.)) == תוספת ראשונה == ==== ((([[ההגדרה "התפלגות" שבתקנה 1]] [[ותקנה 11]]))) ==== @ 1. : התפלגות ייצור חלב בקר היא כמפורט בטבלה שלהלן: : {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} חודש !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} אחוז ייצור חודשי !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} אחוז ייצור מצטבר |- | ינואר || 8.46 || 8.46 |- | פברואר || 7.73 || 16.19 |- | מרץ || 8.87 || 25.06 |- | אפריל || 8.68 || 33.74 |- | מאי || 9.07 || 42.81 |- | יוני || 8.48 || 51.29 |- | יולי || 8.37 || 59.66 |- | אוגוסט || 8.03 || 67.69 |- | ספטמבר || 7.66 || 75.35 |- | אוקטובר || 8.05 || 83.40 |- | נובמבר || 8.00 || 91.40 |- | דצמבר || 8.60 || 100((.00)) |} @ 1א. : (((הוראת שעה עד יום 31.12.2031):)) : על אף האמור [[בפרט 1]], התפלגות ייצור חלב בקר לגבי יצרני חלב בקר שהרפתות שלהם נמצאות בכל אחד מהיישובים המצוינים [[בפרט 1ב]], היא כמפורט בטבלה שלהלן: : {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} חודש !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} אחוז ייצור חודשי !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} אחוז ייצור מצטבר |- | ינואר || 9.43 || 9.43 |- | פברואר || 8.86 || 18.29 |- | מרץ || 10.00 || 28.29 |- | אפריל || 9.39 || 37.68 |- | מאי || 9.21 || 46.89 |- | יוני || 8.37 || 55.26 |- | יולי || 7.96 || 63.22 |- | אוגוסט || 6.77 || 69.99 |- | ספטמבר || 5.95 || 75.94 |- | אוקטובר || 6.87 || 82.81 |- | נובמבר || 7.90 || 90.71 |- | דצמבר || 9.29 || 100.00 |} @ 1ב. : (((הוראת שעה עד יום 31.12.2031):)) : רשימת היישובים: אלמוג, אפיקים, אשדות יעקב מאוחד, בית זרע, גינוסר, דגניה א', דגניה ב', קיבוץ כינרת, מסילות, נווה אור, נווה איתן, עין הנצי"ב, קליה, רשפים, שדה אליהו, שדמות מחולה, שלוחות, שער הגולן, בקעות, יוטבתה, סמר, יהל, נווה חריף, לוטן, פארן או עידן. @ 2. : התפלגות ייצור חלב צאן (כבשים ועיזים) היא כמפורט בטבלה שלהלן: : {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} חודש !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} אחוז ייצור חודשי !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} אחוז ייצור מצטבר |- | ינואר || 8.49 || 8.49 |- | פברואר || 7.69 || 16.18 |- | מרץ || 8.49 || 24.67 |- | אפריל || 8.22 || 32.89 |- | מאי || 8.49 || 41.38 |- | יוני || 8.22 || 49.60 |- | יולי || 8.49 || 58.09 |- | אוגוסט || 8.49 || 66.58 |- | ספטמבר || 8.22 || 74.80 |- | אוקטובר || 8.49 || 83.29 |- | נובמבר || 8.22 || 91.51 |- | דצמבר || 8.49 || 100((.00)) |} == תוספת שנייה == ==== ((([[ההגדרה "קבוצות מוצרים" שבתקנה 1]]))) ==== : {| style="width: 100%;" ! מספר סידורי !! קבוצת מוצרים |- <עוגן פרט 1> | 1 || חלב שתייה שהוא מוצר חלב בפיקוח מחיר |- <עוגן פרט 2> | 2 || חלב שתייה שהוא אינו מוצר חלב בפיקוח מחיר |- <עוגן פרט 3> | 3 || משקאות חלב |- <עוגן פרט 4> | 4 || תוצרת ניגרת (לבן, יוגורט, שמנת) |- <עוגן פרט 5> | 5 || מעדנים, ובכלל זה יוגורט עם תוספות |- <עוגן פרט 6> | 6 || גבינות רכות |- <עוגן פרט 7> | 7 || גבינות רכות לחיתוך |- <עוגן פרט 8> | 8 || גבינות קשות ומותכות |- <עוגן פרט 9> | 9 || חמאה וסמנה |- <עוגן פרט 10> | 10 || אבקת חלב כחוש |} == תוספת שלישית == ==== ((([[תקנה 2(ב)(2)]]))) ==== : {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! טווח שיעור השומן קבוצות מוצרים לפי מספרם [[בתוספת השנייה]] !! טווח 1 באחוזים !! טווח 2 באחוזים !! טווח 3 באחוזים !! טווח 4 באחוזים !! טווח 5 באחוזים |- | [[$ תוספת שניה|1]], [[$ תוספת שניה|2]], [[$ תוספת שניה|3]] || מ-0 ונמוך מ-2 || מ-2 ונמוך מ-4 || 4 ומעלה || - || - |- | [[$ תוספת שניה|4]], [[$ תוספת שניה|5]] || מ-0 ונמוך מ-3 || מ-3 ונמוך מ-5 || מ-5 ונמוך מ-11 || מ-11 ונמוך מ-16 || 16 ומעלה |- | [[$ תוספת שניה|6]], [[$ תוספת שניה|7]] || מ-0 ונמוך מ-5 || מ-5 ונמוך מ-10 || מ-10 ונמוך מ-16 || 16 ומעלה || |- | [[$ תוספת שניה|8]] || מ-0 ונמוך מ-10 || מ-10 ונמוך מ-20 || מ-20 ונמוך מ-31 || 31 ומעלה || |} <פרסום> י"א בסיוון התשפ"ו (27 במאי 2026) <חתימה> אבי דיכטר שר החקלאות וביטחון המזון 0aevq2rfbslgi4km4nty47ev3ldd84u 116 1744165 3019412 2026-06-10T13:23:43Z Fuzzy 29 חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים, התשפ"ו-2026 3019412 wikitext text/x-wiki <שם> חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים, התשפ"ו-2026 <מקור> ((ס"ח תשפ"ו, 624|חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים)). @ 1. מטרה : מטרתו של חוק זה להכיר בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים לביטחון ישראל, להצלת חיילי צבא הגנה לישראל ולשמירת שלום הציבור, ולהבטיח את רווחתם לאחר סיום שירותם כאות הוקרה על גבורתם ופועלם במילוי תפקידם. @ 2. מימון הוצאות רפואיות של הכלב : (א) כלב ששירת בגוף ביטחוני, יהיה בעליו זכאי להחזר הוצאות מהמדינה בעד ההוצאות הרפואיות הנדרשות לטיפול בכלבו; בחוק זה - ::- "בעליו של כלב" - כהגדרתו [[בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג-2002]], למעט תאגיד; ::- "גוף ביטחוני" - כל אחד מאלה: צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר ומשמר הכנסת; ::- "הוצאות רפואיות" - לרבות ביטוח רפואי. : (ב) החזר הוצאות רפואיות לטיפול בכלב לפי סעיף זה לא יעלה על 5,000 שקלים חדשים בשנה, ויותנה בהוכחת תשלום בפועל; סכום זה יעודכן ב-16 בפברואר של כל שנה (להלן - יום העדכון), לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני יום העדכון לעומת המדד שפורסם לפני יום העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון - לעומת המדד שפורסם בחודש ינואר שקדם ליום העדכון הראשון. @ 3. ביצוע ותקנות : שר הביטחון ממונה על ביצוע חוק זה לעניין צבא הגנה לישראל, השר לביטחון לאומי ממונה על ביצוע חוק זה לעניין משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר ויושב ראש הכנסת ממונה על ביצוע חוק זה לעניין משמר הכנסת; כל אחד מהם רשאי בתחום סמכותו להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו של חוק זה, לרבות לעניין אופן הגשת הבקשות להחזר הוצאות רפואיות והטיפול בהן. @ 4. תחילה : תחילתו של חוק זה שלושים ימים מיום פרסומו. <פרסום> התקבל בכנסת ביום כ"ד בסיוון התשפ"ו (9 ביוני 2026). <חתימות> * בנימין נתניהו ראש הממשלה * איתמר בן גביר השר לביטחון לאומי * ישראל כץ שר הביטחון * יצחק הרצוג נשיא המדינה * אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת 873a02tnhfy1st2uht7b7vfbvs3wo6n 3019417 3019412 2026-06-10T14:59:33Z Fuzzy 29 חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים, התשפ"ו-2026 3019417 wikitext text/x-wiki <שם> חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים, התשפ"ו-2026 <מאגר 0 תיקון 2217042> <מקור> ((ס"ח תשפ"ו, 624|חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים|25:13479224)). @ 1. מטרה : מטרתו של חוק זה להכיר בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים לביטחון ישראל, להצלת חיילי צבא הגנה לישראל ולשמירת שלום הציבור, ולהבטיח את רווחתם לאחר סיום שירותם כאות הוקרה על גבורתם ופועלם במילוי תפקידם. @ 2. מימון הוצאות רפואיות של הכלב : (א) כלב ששירת בגוף ביטחוני, יהיה בעליו זכאי להחזר הוצאות מהמדינה בעד ההוצאות הרפואיות הנדרשות לטיפול בכלבו; בחוק זה - ::- "בעליו של כלב" - כהגדרתו [[בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג-2002]], למעט תאגיד; ::- "גוף ביטחוני" - כל אחד מאלה: צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר ומשמר הכנסת; ::- "הוצאות רפואיות" - לרבות ביטוח רפואי. : (ב) החזר הוצאות רפואיות לטיפול בכלב לפי סעיף זה לא יעלה על 5,000 שקלים חדשים בשנה, ויותנה בהוכחת תשלום בפועל; סכום זה יעודכן ב-16 בפברואר של כל שנה (להלן - יום העדכון), לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני יום העדכון לעומת המדד שפורסם לפני יום העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון - לעומת המדד שפורסם בחודש ינואר שקדם ליום העדכון הראשון. @ 3. ביצוע ותקנות : שר הביטחון ממונה על ביצוע חוק זה לעניין צבא הגנה לישראל, השר לביטחון לאומי ממונה על ביצוע חוק זה לעניין משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר ויושב ראש הכנסת ממונה על ביצוע חוק זה לעניין משמר הכנסת; כל אחד מהם רשאי בתחום סמכותו להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו של חוק זה, לרבות לעניין אופן הגשת הבקשות להחזר הוצאות רפואיות והטיפול בהן. @ 4. תחילה : תחילתו של חוק זה שלושים ימים מיום פרסומו. <פרסום> התקבל בכנסת ביום כ"ד בסיוון התשפ"ו (9 ביוני 2026). <חתימות> * בנימין נתניהו ראש הממשלה * איתמר בן גביר השר לביטחון לאומי * ישראל כץ שר הביטחון * יצחק הרצוג נשיא המדינה * אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת kmlcknsreze3w74eaq4mg71cs7gsa2g 3 1744166 3019419 2026-06-10T15:04:53Z Fuzzy 29 הזמנה 3019419 wikitext text/x-wiki {{הזמנה}} ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 18:04, 10 ביוני 2026 (IDT) dnwck1mguj4967aqbyghcjsm5vxd6um 0 1744167 3019420 2026-06-10T15:05:10Z OpenLawBot 8112 [3019407] תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב), התשפ"ו-2026 3019420 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב), התשפ״ו–2026}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 2198|תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12423.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק תכנון משק החלב#סעיף 12|סעיפים 12(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק תכנון משק החלב#סעיף 38|ו־38}} {{ח:חיצוני|חוק תכנון משק החלב|לחוק תכנון משק החלב, התשע״א–2011}} (להלן – החוק), ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 22|תקנה 22}} – לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021}} (להלן – חוק עקרונות האסדרה), בהתייעצות עם מועצת החלב ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: ניהול רישום נתונים בידי מחלבה וחובות הדיווח שלה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: קליטת חלב גולמי מיצרני חלב על ידי מחלבות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: דרכי ויסות כמויות החלב במשק}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: דרכי טיפול בעודפי חלב או בעודפי חומרי גלם חלביים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: תחילה, הוראת מעבר והוראת שעה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אשכול“ – מחלבה או קבוצת מחלבות כפי שהורה המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|תקנה 13}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התפלגות“ – שיעור ייצור החלב החודשי או המצטבר, לפי העניין, מתוך המכסה, בכל אחד מחודשי השנה, וזאת לגבי חלב בקר או חלב צאן, לפי העניין, הכול כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת המכסות“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תכנון משק החלב#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצר חלב בפיקוח מחיר“ – מוצר כהגדרתו בצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים למוצרי חלב), התשפ״ב–2022; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלבה מווסתת“ – מחלבה קולטת הקולטת חלב גולמי מיצרנים מעבר לצורכי הייצור שלה ומעבירה אותו למחלבות אחרות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלבה קולטת“ – מחלבה שקיבלה היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7(א)}} לקלוט חלב גולמי מיצרן אחד או יותר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלבה קטנה“ – מחלבה שקיבלה היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7(ב)}} לקלוט חלק ממכסת חלב של יצרן; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן ייבוש“ – מחלבה המפעילה מיתקן לייבוש חלב ולחיבוץ חמאה מחלב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – המנהל הכללי של מועצת החלב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל“ – מפעל מזון שאינו מחלבה, לרבות מפעל מזון לבעלי חיים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקורות החלב“ – כמות החלב הצפויה שתשווק על ידי היצרנים לכל מחלבה באשכול; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עודפי חלב“ – חלב שלא יוצרו ממנו מוצרי חלב לשיווק בשוק המקומי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קבוצות מוצרים“ – מוצרי חלב בחלוקה לסוגים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון ייצור“ – רישיון ייצור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימושים לחלב“ – היקף הייצור הצפוי בכל מחלבה באשכול; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות קביעת מכסות“ – {{ח:חיצוני|תקנות תכנון משק החלב (קביעת מכסות חלב)|תקנות תכנון משק החלב (קביעת מכסות חלב), התשע״ד–2014}}. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: ניהול רישום נתונים בידי מחלבה וחובות הדיווח שלה}} {{ח:סעיף|2|ניהול רישום יומי ודיווח חודשי למנהל}} {{ח:תת|(א)}} מחלבה תנהל רישום יומי, בחלוקה לחלב בקר וחלב צאן, של הנתונים המפורטים להלן: {{ח:תתת|(1)}} נתוני קליטה – כמות החלב הגולמי שקלטה מכל יצרן או מחלבה, ובכלל זה שיעורי השומן והחלבון בחלב האמור; {{ח:תתת|(2)}} נתוני רכישה – כמות חומרי הגלם החלביים שרכשה, מייצור מקומי או מיבוא; {{ח:תתת|(3)}} נתוני ייצור – כמות חומרי הגלם החלביים שייצרה מהחלב הגולמי שקלטה כאמור בפסקה (1); {{ח:תתת|(4)}} נתוני שימוש – כמות החלב הגולמי וכמות חומרי הגלם שעשתה בהם שימוש לצורך ייצור מוצרי חלב; {{ח:תתת|(5)}} נתוני מכירה – כמות החלב הגולמי וכמות חומרי הגלם החלביים שמכרה וכן פירוט אם הם נמכרו ליצוא או לשוק המקומי ולמי נמכרו, למחלבה – בציון שמה או למפעל – בציון סוגו; {{ח:תתת|(6)}} נתוני קבוצת מוצרים – כמות מוצרי החלב שייצרה וכמות מוצרי החלב שבמלאי, לגבי כל אחת מקבוצת המוצרים; {{ח:תתת|(7)}} נתוני מיתקן ייבוש – כמות החלב הגולמי שהעבירה למיתקן ייבוש, וכמויות חומרי הגלם החלביים שנזקפו לזכותה בשל כך, לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנה 17(ג)}}; {{ח:תתת|(8)}} נתוני שיווק מוצרים – כמות מוצרי החלב ששווקו לאחר שיוצרו על ידה, ונעשה בתהליך הייצור שלהם שימוש בחומרי גלם חלביים או בחלב מייצור מקומי, וכן פירוט אם שווקו ליצוא או לשוק המקומי, לגבי כל אחת מקבוצות המוצרים. {{ח:תת|(ב)}} מחלבה תמסור למנהל, באופן מקוון, דיווח חודשי עד 15 בכל חודש, לגבי החודש הקודם לחודש שבו היא מוסרת דיווח כאמור; הדיווח החודשי יכלול את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} פרטי הזיהוי של המחלבה; {{ח:תתת|(2)}} סיכום הנתונים המפורטים בתקנת משנה (א); לעניין סיכום נתוני שיווק מוצרים לפי תקנת משנה (א)(8) – הדיווח יכלול סיכום לגבי כל אחת מקבוצת המוצרים בחלוקת משנה לפי טווח שיעור השומן {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}}. {{ח:סעיף|3|דיווח שנתי למנהל}} {{ח:ת}} מחלבה תמסור למנהל, עד יום 31 במרץ בכל שנה, דוח שנתי המסכם את השנה הקודמת לשנה שבה היא מוסרת את הדוח האמור; הדוח השנתי יכלול את פרטי הזיהוי של המחלבה ונתונים על כמות חומרי הגלם החלביים שהמחלבה החזיקה במלאי בתום השנה, ולגבי מחלבה קולטת או מחלבה קטנה – גם נתונים על כמויות החלב שקלטה מיצרנים במהלך השנה; לדוח יצורף אישור רואה חשבון בדבר הנתונים הכלולים בו. {{ח:סעיף|4|דיווח של מיתקן ייבוש למנהל}} {{ח:תת|(א)}} מיתקן ייבוש ימסור למנהל דוח שבועי שיכלול את פרטי הזיהוי של מיתקן הייבוש, פירוט בדבר מלאי אבקת החלב בתחילת שבוע העבודה ובסופו וכן פירוט בדבר סוג הכשרות והמועד האחרון לשימוש של כל אבקת החלב שלגביה פירט מלאי כאמור. {{ח:תת|(ב)}} דוח שבועי כאמור בתקנת משנה (א), יימסר עד ליום העבודה השני בשבוע העוקב לשבוע שאליו מתייחס הדוח. {{ח:תת|(ג)}} מיתקן ייבוש ימסור למנהל דוח חודשי, עד 15 בכל חודש לגבי החודש הקודם לחודש שבו הוא מוסר את הדוח; דוח כאמור יכלול את פרטי הזיהוי של מיתקן הייבוש, פירוט בדבר מלאי חומרי הגלם החלביים ביום העבודה האחרון של החודש שלגביו נמסר הדיווח ופירוט בדבר סוג הכשרות של כל חומר גלם שלגביו פירט מלאי כאמור וכן את כמות חומרי הגלם החלביים שמיתקן הייבוש זוקף לזכותה של כל מחלבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנה 17(ג)}}. {{ח:סעיף|5|סמכות המנהל לדרוש דיווחים נוספים}} {{ח:ת}} המנהל, באישור מועצת החלב ומנימוקים מיוחדים שיירשמו, רשאי להורות למחלבה מסוימת או למיתקן ייבוש מסוים למסור לו דיווחים נוספים בעניין כמויות ייצור, שיווק ומלאי של חלב גולמי, חומרי גלם חלביים ומוצרי חלב, באופן ובמועד שיורה ואשר יש בהם כדי להבטיח את ביצוען של תקנות אלה. {{ח:סעיף|6|עדכוני המנהל הנמסרים למועצת החלב}} {{ח:תת|(א)}} המנהל יעדכן את מועצת החלב, בתחילת כל רבעון לפחות, על כמות חומרי הגלם החלביים שבמלאי ועל תחזיות השימוש במלאי לפי סוגי הכשרות השונים. {{ח:תת|(ב)}} המנהל יעדכן את מועצת החלב, בחודשים אפריל ואוקטובר של כל שנה, בדבר נתונים מצרפיים של ייצור חלב גולמי ובדבר נתוני שיווק של חלב. {{ח:תת|(ג)}} המנהל ימסור למועצת החלב עדכון שנתי, עד יום 30 באפריל של השנה העוקבת לשנה שלגביה נמסר העדכון השנתי; העדכון יכלול, בין השאר, נתונים מצרפיים על כמות של חלב שהושמד, של חלב עודף, של עודפי חלב במכסה ושל חומרי גלם חלביים ששווקו למפעלים וליצוא. {{ח:תת|(ד)}} עדכונים לפי תקנה זו ייעשו על בסיס הדיווחים שקיבל המנהל מהמחלבות וממיתקן הייבוש לפי תקנות אלה וכן על בסיס כל מידע נוסף שברשותו. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: קליטת חלב גולמי מיצרני חלב על ידי מחלבות}} {{ח:סעיף|7|היתר קליטת חלב מיצרן}} {{ח:תת|(א)}} מחלבה המבקשת לקלוט את מלוא מכסתו של יצרן אחד או יותר תפנה למנהל לקבלת היתר לכך; מנהל ייתן היתר למחלבה המבקשת כאמור, ובלבד שיש ברשותה רישיון ייצור וכן יש לה הציוד והמיתקנים הנדרשים לקליטת חלב כאמור. {{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, לפי בקשת מחלבה שאינה מחלבה קולטת ושהחלב הנדרש לצורך פעילותה השוטפת הוא בהיקף של עד 200,000 ליטרים או היקף רחב יותר, לפי בקשתה, אם אישר זאת המנהל, בהסכמת יושב ראש מועצת החלב, ובלבד שההיקף האמור לא יעלה על היקף המכסה הקטנה ביותר שקבעה ועדת המכסות ליצרנים לפי {{ח:חיצוני|תקנות תכנון משק החלב (קביעת מכסות חלב)#סעיף 4|תקנה 4 לתקנות קביעת מכסות}} (להלן – ההיקף הנדרש לצורך הפעילות השוטפת), לתת למחלבה כאמור היתר לקליטת חלק מהיקף מכסתו של יצרן המוצמד למחלבה קולטת לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8(א)(1) עד (3)}}, בהיקף שאינו עולה על ההיקף הנדרש לצורך פעולתה השוטפת, אם השתכנע, בין השאר, כי הדבר נדרש כלכלית או תפעולית למחלבה המבקשת, ובלבד שיש ברשותה רישיון ייצור, ציוד ומיתקנים הנדרשים לקליטת חלב כאמור, והחלב ישמש אותה בלבד. {{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לקבוע תנאים בהיתר כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב). {{ח:תת|(ד)}} מחלבה לא תקלוט חלב גולמי מיצרן אלא אם כן קיבלה היתר מחלבה קולטת או היתר מחלבה קטנה לפי תקנות משנה (א) או (ב), ובהתאם לתנאי ההיתר ובכלל זה הודעה למחלבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(ב)}}. {{ח:תת|(ה)}} המנהל רשאי לבטל, להתלות או לשנות היתר שניתן למחלבה קולטת או למחלבה קטנה לפי תקנות משנה (א) או (ב), אם מצא שהיא הפרה חובה מחובותיה לפי {{ח:חיצוני|חוק תכנון משק החלב|החוק}}, פועלת שלא בהתאם לתנאי ההיתר, או שלא מתקיימים בה התנאים הנדרשים למתן ההיתר; המנהל לא יחליט על ביטול ההיתר, התלייתו או שינויו כאמור אלא לאחר שנתן למחלבה הקולטת או למחלבה קטנה, לפי העניין, הזדמנות לטעון את טענותיה, 30 ימים לפחות לפני קבלת החלטתו. {{ח:תת|(ו)}} מחלבה קולטת או מחלבה קטנה, לפי העניין, שהפסיקה לקלוט חלב מיצרנים, תודיע על כך למנהל; המנהל יבטל את ההיתר שניתן לה. {{ח:סעיף|8|הצמדת יצרן}} {{ח:תת|(א)}} המנהל יורה על הצמדת יצרן למחלבה קולטת או למחלבה קטנה, לפי העניין, באחד מהמקרים המפורטים להלן, ובלבד שהתקיימו לגביו התנאים המפורטים לצידו: {{ח:תתת|(1)}} יצרן שהוקצתה לו מכסה לראשונה – אם הגיש למנהל, לפני תחילת ייצור החלב, הודעה בדבר התקשרות עם מחלבה קולטת לשיווק חלב גולמי, וצירף להודעה את הסכמתה של המחלבה האמורה; {{ח:תתת|(2)}} יצרן שמבקש לשנות הצמדה לפני תחילתה של שנת כספים – אם הגיש עד יום 31 באוקטובר הודעה למנהל בדבר התקשרות לשיווק חלב גולמי עם מחלבה קולטת אחרת לשנת הכספים העוקבת וצירף לה את ההסכמה של המחלבה הקולטת האחרת; {{ח:תתת|(3)}} יצרן שמבקש לשנות הצמדה במהלכה של שנת כספים – אם הגיש למנהל הודעה בדבר התקשרות לשיווק חלב גולמי עם מחלבה קולטת אחרת לשנת הכספים האמורה וצירף לה את הסכמת שתי המחלבות הקולטות הנוגעות לעניין; {{ח:תתת|(4)}} יצרן שמבקש להצמיד חלק ממכסתו למחלבה קטנה – אם הגיש למנהל הודעה בדבר התקשרות לשיווק חלב גולמי עם מחלבה קטנה במועדים ובתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3), ובלבד שלא יוצמד יצרן ליותר ממחלבה קטנה אחת. {{ח:תת|(ב)}} יצרן ומחלבה קולטת או מחלבה קטנה, לפי העניין, לא יתקשרו בהסכם התקשרות לשיווק חלב גולמי לתקופה העולה על שלוש שנים כאמור {{ח:חיצוני|חוק תכנון משק החלב#סעיף 12|בסעיף 12(ב)(2) לחוק}}; יצרן ומחלבה קולטת או מחלבה קטנה, לפי העניין, רשאים להתקשר בהסכם התקשרות לשיווק חלב גולמי לתקופות נוספות, ובלבד שמשכה של כל תקופה נוספת לא יעלה על האמור; הסכם התקשרות לשיווק חלב גולמי יסתיים ביום 31 בדצמבר. {{ח:תת|(ג)}} יצרן לא ישווק חלב גולמי אלא למחלבה קולטת או למחלבה קטנה שאליה הוצמד לפי תקנה זו או לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10}}. {{ח:סעיף|9|הודעות המנהל על הצמדה}} {{ח:תת|(א)}} המנהל ישלח ליצרן הודעה על הצמדה למחלבה קולטת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8(א)(1) עד (3)}}; הודעה כאמור תיכלל בהודעה ליצרן על אודות המכסה לפי {{ח:חיצוני|תקנות תכנון משק החלב (קביעת מכסות חלב)#סעיף 8|תקנה 8(א) לתקנות קביעת מכסות}}. {{ח:תת|(ב)}} המנהל ישלח לכל אחת מהמחלבות הקולטות, מדי שנה, הודעה שבה יפרט את שמות היצרנים שהוצמדו אליה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8(א)(1) עד (3)}} ואת היקף מכסתם. {{ח:תת|(ג)}} הוצמדה חלק ממכסתו של יצרן למחלבה קטנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8(א)(4)}}, המנהל ישלח – {{ח:תתת|(1)}} הודעה ליצרן על הצמדה למחלבה קטנה; {{ח:תתת|(2)}} הודעה למחלבה הקטנה על הצמדה ליצרן; {{ח:תתת|(3)}} הודעה למחלבה הקולטת שאליה מוצמד היצרן בדבר ההצמדה של היצרן למחלבה קטנה; {{ח:תתת|(4)}} אחת לרבעון, למחלבה הקולטת שאליה מוצמד היצרן, הודעה שבה יציין את היקף החלב הגולמי שהעביר היצרן למחלבה הקטנה שאליה הוצמד. {{ח:סעיף|10|הצמדה זמנית}} {{ח:תת|(א)}} יצרן שלא הוצמד למחלבה קולטת לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8(א)(1) עד (3)}}, היות שלא קיבל הסכמה של מחלבה קולטת להתקשרות עימו, רשאי לפנות למנהל ולבקש הצמדה למחלבה מווסתת. {{ח:תת|(ב)}} הגיש יצרן בקשה לפי תקנת משנה (א), המנהל רשאי להורות על הצמדה זמנית של היצרן המבקש למחלבה מווסתת, בכפוף למפורט בתקנת משנה (ה), ובלבד שקודם שיורה כאמור ייתן למחלבה המווסתת הזדמנות לטעון את טענותיה בעניין; בהחלטתו יתחשב המנהל, בין השאר, בהיקף המכסה האישית של היצרן המבקש והשימושים לחלב של המחלבה המווסתת ובחלוקה מאוזנת של כמות החלב ומספר היצרנים בין המחלבות. {{ח:תת|(ג)}} הורה המנהל על הצמדה זמנית כאמור בתקנת משנה (ב), ישלח, בסמוך לכך, הודעה מנומקת ליצרן ולמחלבה המווסתת על החלטתו. {{ח:תת|(ד)}} תוקפה של הצמדה זמנית שהורה עליה המנהל כאמור בתקנת משנה (ב), יהיה – {{ח:תתת|(1)}} אם בוצעה במחצית הראשונה של השנה – עד סוף השנה שבה ניתנה ההוראה, לכל המאוחר, ולא ניתן לחדשה לשנה העוקבת; {{ח:תתת|(2)}} אם בוצעה במחצית השנייה של השנה – עד סוף השנה העוקבת לשנה שבה ניתנה ההוראה, לכל המאוחר, ולא ניתן לחדשה לשנה נוספת. {{ח:תת|(ה)}} המנהל לא יאשר בקשה להצמדה זמנית אלא בהתקיים כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} היצרן עומד באותם התנאים שהמחלבה המווסתת דורשת מהיצרנים שצמודים אליה; {{ח:תתת|(2)}} המחלבה המווסתת קולטת חלב מיצרנים הנמצאים במרחק של עד 50 ק״מ מהיצרן המבקש. {{ח:סעיף|11|מסירת מידע חודשי ליצרן}} {{ח:ת}} מחלבה קולטת או מחלבה קטנה, לפי העניין, תעמיד לעיונו של כל יצרן המשווק לה חלב, עד 25 בחודש העוקב לחודש שלגביו ניתן המידע, את המידע המפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} כמות החלב הכוללת שהעביר היצרן למחלבה קולטת בחודש שלגביו ניתן המידע, וכן פירוט מהי כמות החלב מתוך כמות החלב הכוללת האמורה שהעביר היצרן למחלבה קולטת לפי ההתפלגות החודשית המפורטת {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ב׳ שבתוספת הראשונה}}, ופירוט מהי כמות החלב מתוך כמות החלב הכוללת האמורה שהעביר היצרן למחלבה קולטת מעבר להתפלגות החודשית האמורה, אם ישנה; {{ח:תת|(2)}} שיעורי החלבון והשומן בכמות החלב הכוללת שקלטה מחלבה קולטת בחודש שלגביו ניתן המידע; {{ח:תת|(3)}} כמות החלב המצטברת שהעביר היצרן למחלבה קולטת מתחילת השנה עד לחודש שלגביו נמסר המידע, וכן פירוט מהי כמות החלב מתוך כמות החלב המצטברת האמורה שהעביר היצרן למחלבה הקולטת לפי ההתפלגות המצטברת המפורטת {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ג׳ שבתוספת הראשונה}}, ופירוט מהי כמות החלב מתוך כמות החלב המצטברת שהעביר היצרן למחלבה הקולטת מעבר להתפלגות המצטברת האמורה, אם ישנה; {{ח:תת|(4)}} התשלום המשולם ליצרן בעד החלב ששיווק למחלבה הקולטת בחודש שלגביו ניתן המידע, ואופן חישובו, כמפורט להלן: {{ח:תתת|(א)}} התשלום החודשי בעד חלב במכסה וחלב עודף; {{ח:תתת|(ב)}} ניכויים או תוספות בעד איכות החלב ששווק למחלבה; {{ח:תתת|(ג)}} ניכויים בשל היטלים שעל היצרן לשלם למועצת החלב לפי {{ח:חיצוני|חוק תכנון משק החלב|החוק}}. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: דרכי ויסות כמויות החלב במשק}} {{ח:סעיף|12|חלוקה לאשכולות}} {{ח:תת|(א)}} המנהל יחלק את המחלבות לאשכולות, כך שבכל אשכול תהיה מחלבה מווסתת אחת; חלוקה כאמור תתבצע לפי הערכת המנהל בדבר המקורות לחלב ובדבר השימושים לחלב ובמסגרתה המנהל יביא בחשבון, ככל הניתן, את המיקום הגאוגרפי של המחלבות. {{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לשנות את הרכב האשכולות אם מצא שהדבר דרוש ליצירת איזון בין מקורות החלב לשימושים לחלב. {{ח:תת|(ג)}} מחלבה לא תמכור ולא תרכוש חלב ממחלבה שאינה באותו אשכול, אלא אם כן ניתן לה היתר לכך מהמנהל לאחר שהוא מצא שהדבר אינו פוגע באיזון בין מקורות החלב לשימושים בחלב באשכולות האמורים. {{ח:סעיף|13|הוראה בדבר העברת חלב בין מחלבות}} {{ח:תת|(א)}} ראה המנהל כי קיים או צפוי מחסור בחלב גולמי או חומרי גלם חלביים לגבי השימושים לחלב באשכול מהאשכולות השונים, והתקיים האמור בתקנ{{ח:הערה|<s>ו</s>}}ת משנה (ג), רשאי הוא להורות למחלבה מווסתת להעביר חלב גולמי או חומרי גלם חלביים למחלבה מווסתת אחרת; בהוראה כאמור יפרט המנהל את כמות החלב וחומרי הגלם החלביים שיש להעביר ואת התקופה שבה יש להעבירם, והיא תתבסס על השימושים השוטפים של המחלבות בתקופה שבה לא היה מחסור בחלב גולמי, וכן סוגי הכשרות השונים של החלב ושל חומרי הגלם החלביים הדרושים למחלבות בהתבסס על השימושים השוטפים כאמור. {{ח:תת|(ב)}} ראה המנהל כי קיים או צפוי מחסור בחלב גולמי או בחומרי גלם חלביים, והתקיים האמור בתקנות משנה (ג), וכי המחסור אינו מאוזן בין המחלבות באשכול, הוא רשאי להורות למחלבה מווסתת להעביר חלב גולמי או חומרי גלם חלביים למחלבה אחת או יותר באשכול שלה; בהוראה כאמור יפרט המנהל את כמות החלב שיש להעביר ואת התקופה שבה יש להעבירו, והיא תתבסס על ההיצע הכולל של חלב גולמי, היקף הייצור של המחלבות באשכול, ורשאי הוא לתת עדיפות למחלבות חדשות או למחלבות בהיקפי ייצור קטנים. {{ח:תת|(ג)}} יושב ראש מועצת החלב יאשר, בהתאם לפנייה מנומקת בכתב של המנהל, כי קיים או צפוי מחסור בחלב גולמי או בחומרי גלם חלביים, כאמור בתקנת משנה (א) או (ב); אישור כאמור יינתן לתקופה של 14 ימים, ורשאי הוא להאריך את האישור בתקופות נוספות של 14 ימים כל אחת. {{ח:תת|(ד)}} מחלבה מווסתת שקיבלה חלב גולמי או חומרי גלם חלביים ממחלבה מווסתת אחרת לפי תקנת משנה (א), תשלם למחלבה המעבירה את התשלום שהיא הייתה משלמת ליצרן בעד חלב במכסה; לתשלום האמור יתווספו דמי טיפול והובלה המקובלים בענף בעד העלות של העברת החלב למחלבה. {{ח:סעיף|14|הבטחת אספקה של מוצר חלב בפיקוח מחיר}} {{ח:תת|(א)}} ראה המנהל כי קיים או צפוי מחסור מהותי ומתמשך באספקה סדירה של מוצר חלב בפיקוח מחיר שהוא חלב שתייה, ויושב ראש מועצת החלב אישר כי קיים או צפוי מחסור כאמור, רשאי הוא להורות על העברת חלב גולמי מכלל המחלבות המווסתות או חלקן, למחלבה אחת או יותר, אם מצא שהעברת החלב תביא לגידול בייצור חלב שתייה בפיקוח מחיר. {{ח:תת|(ב)}} במתן הוראה כאמור בתקנת משנה (א) יביא המנהל בחשבון את היקף השינוי בייצור השוטף של חלב בפיקוח מחיר של כל אחת מהמחלבות המווסתות בתקופת המחסור הקיימת או הצפויה ואת סך החלב הגולמי שכל מחלבה כאמור מפנה לייצור מוצרים שאינם חלב בפיקוח מחיר. {{ח:תת|(ג)}} לא ייתן המנהל הוראה כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן המחלבה שצפויה לקבל את החלב הגולמי התחייבה לייצר, נוסף על הייצור השוטף המבוצע על ידה של חלב שתייה בפיקוח מחיר, חלב שתייה בפיקוח מחיר מהחלב הגולמי שיועבר אליה. {{ח:תת|(ד)}} לא ייתן המנהל הוראה כאמור בתקנת משנה (א) למחלבה מווסתת שהתחייבה כי במקום העברת החלב הגולמי היא תגדיל את היקף ייצור חלב השתייה בפיקוח מחיר בהיקף החלב הגולמי שהיא נדרשה להעביר. {{ח:תת|(ה)}} הוראה לפי תקנה זו תהיה מנומקת ותינתן למחלבות המווסתות בכתב; הוראה כאמור תינתן בכל פעם לתקופה שאינה עולה על 7 ימים, לגבי השבוע העוקב לשבוע שבו התקבלה ההוראה; המנהל רשאי לחזור ולתת הוראה כאמור אם ממשיכים להתקיים התנאים למתן ההוראה. {{ח:תת|(ו)}} מחלבה שקיבלה חלב גולמי מהמחלבות המווסתות, על פי הוראת המנהל, תשלם להן את המחיר שהיא הייתה משלמת ליצרן בעבור חלב במכסה; למחיר האמור יתווספו דמי טיפול והובלה המקובלים בענף בעד עלויות העברת החלב למחלבה. {{ח:תת|(ז)}} המנהל, באישור השר, רשאי להורות בהחלטה מנומקת על העברת חלב גולמי בהתאם להוראות תקנה זו אם קיים או צפוי מחסור מהותי ומתמשך באספקה סדירה של מוצר חלב בפיקוח מחיר שאינו חלב שתייה; השר יביא בחשבון שיקולים כמפורט בתקנת משנה (ב). {{ח:תת|(ח)}} לעניין תקנה זו, ”מחסור מהותי ומתמשך“ – ירידה של 10 אחוזים או יותר בהיקף הייצור בשבוע מסוים, של מוצר החלב שבפיקוח מחיר, בהשוואה לממוצע הייצור השבועי ב־8 השבועות שקדמו לו או בהשוואה לשבוע המקביל בשנה הקודמת. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: דרכי טיפול בעודפי חלב או בעודפי חומרי גלם חלביים}} {{ח:סעיף|15|טיפול בעודפי חומרי גלם חלביים שבמלאי או בעודפי חלב}} {{ח:תת|(א)}} ראתה מועצת החלב כי כמות חומרי הגלם החלביים שבמלאי הענפי או כמות החלב חורגת, או צפויה לחרוג, באופן ניכר מהכמות הנדרשת לצורכי משק החלב, רשאית היא להורות על הפעולות האלה: {{ח:תתת|(1)}} מכירה למפעלים; {{ח:תתת|(2)}} יצוא; {{ח:תתת|(3)}} ייבוש או חיבוץ; {{ח:תתת|(4)}} השמדה; ואולם הוראה על השמדה של חלב גולמי תינתן רק באישור ועדת מכסות לפי {{ח:חיצוני|חוק תכנון משק החלב#סעיף 9|סעיף 9 לחוק}}. {{ח:תת|(ב)}} מועצת החלב בהחלטתה לפי תקנת משנה (א) תביא בחשבון את הצורך להשאת תשואה מרבית בעד החלב הגולמי או חומרי הגלם החלביים שלגביהם בוצעו הפעולות שפורטו {{ח:חיצוני|חוק תכנון משק החלב#סעיף 9|בתקנה האמורה}} ובהתחשב בסוגי הכשרות השונים. {{ח:סעיף|16|תוכנית שבועית לייבוש חלב במיתקן ייבוש}} {{ח:תת|(א)}} תוכנית שבועית לייבוש חלב תיעשה מדי שבוע ביום העבודה האחרון של אותו שבוע בעבור השבוע העוקב, כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} אם ברצונה של מחלבה קולטת להעביר חלב גולמי לייבוש, עליה למסור למנהל ולמיתקן הייבוש, עד השעה 10:00 ביום חמישי או ביום העבודה האחרון באותו שבוע, המוקדם שבהם, את כמויות החלב שהיא מבקשת להעביר למיתקן הייבוש בשבוע שאחריו; {{ח:תתת|(2)}} מיתקן ייבוש יעביר למנהל תוכנית עבודה שבועית לקליטה של חלב, בהתאם לנמסר לו לפי פסקה (1); {{ח:תתת|(3)}} המנהל יבדוק את התוכנית שהועברה אליו לפי פסקה (2), ורשאי הוא לאשרה או לדרוש כי ייערכו בה שינויים כתנאי לאישורה, בהתחשב בהיקף הביקוש של המחלבות לחלב גולמי וביכולתו של מיתקן הייבוש לקלוט את החלב; {{ח:תתת|(4)}} מיתקן ייבוש יודיע לכל מחלבה קולטת שהעבירה בקשה כאמור בפסקה (1), אם ניתן לקלוט את החלב בהיקף מלא או חלקי ומהו המועד המדויק לקליטתו. {{ח:תת|(ב)}} מיתקן ייבוש יקלוט חלב רק לפי תוכנית שאישר המנהל כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן ניתן לו אישור מראש ובכתב מאת המנהל לשינוי מהתוכנית שאושרה. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), מיתקן ייבוש אינו נדרש לקבל את אישור המנהל לקליטת חלב אם השינוי מהתוכנית שאושרה הוא בשיעור של עד 10 אחוזים מהיקף קליטת החלב שאישר המנהל, ובלבד שידווח על השינוי בדוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4(א)}}. {{ח:תת|(ד)}} בפעולתו לפי תקנות אלה, יפעל מיתקן הייבוש בתום לב, בהגינות, בלא הפליה ומשיקולים ענייניים. {{ח:סעיף|17|העברת חלב ממחלבה למיתקן ייבוש}} {{ח:תת|(א)}} מחלבה תעביר חלב למיתקן הייבוש בהתאם לתוכנית שאושרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בתקנה 16}}. {{ח:תת|(ב)}} המחלבה תישא בעלויות ההובלה של החלב למיתקן הייבוש. {{ח:תת|(ג)}} בעד חלב שהעבירה מחלבה למיתקן הייבוש, זכאית המחלבה לקבל ממיתקן הייבוש חומרי גלם חלביים, בכמות שוות ערך לכמות החלב שהעבירה לייבוש, ובאותם אחוזי שומן. {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: הוראות שונות}} {{ח:סעיף|18|קליטת חלב עודף במחלבה}} {{ח:תת|(א)}} לא תקלוט מחלבה חלב עודף אלא על פי היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7}}, ובהתאם לתנאיו. {{ח:תת|(ב)}} המחלבה תנהל שני חשבונות: האחד לחלב במכסה בהתאם להתפלגות והשני לחלב עודף. {{ח:סעיף|19|חובת ביצוע}} {{ח:ת}} מחלבה תפעל בהתאם להוראות המנהל שניתנו לפי תקנות אלה, ואם הוגשה השגה – בהתאם להחלטת ועדת ההשגות. {{ח:סעיף|20|השגה}} {{ח:תת|(א)}} הרואה את עצמו נפגע מהוראה של המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנות 5}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}} {{ח:פנימי|סעיף 16|או 16}}, רשאי להגיש השגה לוועדת השגות המונה שלושה חברים; שני נציגי השר בוועדת המכסות ויושב ראש מועצת החלב שהוא יהיה יושב ראש הוועדה. {{ח:תת|(ב)}} השגה כאמור בתקנת משנה (א), תוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למשיג הוראת המנהל מושא ההשגה או מיום שנודע לו עליה, המוקדם שבהם. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), השגה, כאמור בתקנת משנה (א), לעניין הוראה שהתקבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|תקנות 13}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}} {{ח:פנימי|סעיף 16|או 16}}, תוגש בתוך שני ימי עבודה מיום שנמסרה למשיג הוראת המנהל מושא ההשגה או מיום שנודע לו עליה, המוקדם שבהם; ועדת ההשגות תחליט בהשגה כאמור בתוך שני ימי עבודה מהיום שהוגשה; הוגשה השגה במועד, ביצוע ההוראה יידחה עד לאחר קבלת החלטת ועדת ההשגות. {{ח:תת|(ד)}} מניין חוקי של ישיבות ועדת ההשגה הוא שני חברים, ובלבד שכל חברי הוועדה זומנו לישיבה. {{ח:סעיף|21|סודיות}} {{ח:תת|(א)}} עובדי מועצת החלב ובעלי תפקיד בה ישמרו בסוד ולא יעבירו לאחר כל מידע או מסמך שנמסר בהתאם לתקנות אלה, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק תכנון משק החלב|החוק}} ובכפוף להוראות כל דין או על פי צו בית משפט. {{ח:תת|(ב)}} תקנת משנה (א) אינה חלה על העברת מידע מצרפי שאין בו כדי לזהות אדם מסוים. {{ח:סעיף|22|בחינה תקופתית ראשונה}} {{ח:ת}} בחינה תקופתית ראשונה של תקנות אלה, לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה}}, תתבצע בתום עשר שנים מיום תחילתן. {{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: תחילה, הוראת מעבר והוראת שעה}} {{ח:סעיף|23|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום 1 בחודש שלאחר פרסומן. {{ח:סעיף|24|הוראות מעבר}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}, דיווח שנתי למנהל לשנת 2026 יכלול נתונים ביחס לתקופה הקודמת לתחילת תוקפן של תקנות אלה לפי הנתונים המצויים ברשות המדווח או מוסר המידע, לפי העניין. {{ח:תת|(ב)}} לגבי שנת 2026, מחלבה תכלול במידע החודשי ליצרן את המפורט {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11(3)}} בהתאם לנתונים המצויים ברשותה. {{ח:תת|(ג)}} מחלבה קולטת שקלטה חלב גולמי מיצרן במועד תחילתן של תקנות אלה, יראו אותה כבעלת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7}}, עד ליום כ״א בטבת התשפ״ז (31 בדצמבר 2026), כל עוד לא התקיימו בה הנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 7|בתקנה 7(ד) או (ה)}}. {{ח:תת|(ד)}} יראו את ההודעה על הצמדת יצרן למחלבה קולטת שנכללה בהודעה האחרונה שנשלחה ליצרן טרם תחילתן של תקנות אלה, על אודות המכסה לפי {{ח:חיצוני|תקנות תכנון משק החלב (קביעת מכסות חלב)#סעיף 8|תקנה 8(א) לתקנות קביעת מכסות}}, כהוראה של המנהל על הצמדת יצרן לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}}, ויחולו על היצרן הוראות תקנה זו. {{ח:סעיף|25|הוראת שעה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} כהוראת שעה עד שנת 2031.}} {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”התפלגות“ שבתקנה 1}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ותקנה 11}})}}}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}} {{ח:ת}} התפלגות ייצור חלב בקר היא כמפורט בטבלה שלהלן: {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} חודש</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} אחוז ייצור חודשי</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} אחוז ייצור מצטבר</th></tr> <tr><td>ינואר</td><td>8.46</td><td>8.46</td></tr> <tr><td>פברואר</td><td>7.73</td><td>16.19</td></tr> <tr><td>מרץ</td><td>8.87</td><td>25.06</td></tr> <tr><td>אפריל</td><td>8.68</td><td>33.74</td></tr> <tr><td>מאי</td><td>9.07</td><td>42.81</td></tr> <tr><td>יוני</td><td>8.48</td><td>51.29</td></tr> <tr><td>יולי</td><td>8.37</td><td>59.66</td></tr> <tr><td>אוגוסט</td><td>8.03</td><td>67.69</td></tr> <tr><td>ספטמבר</td><td>7.66</td><td>75.35</td></tr> <tr><td>אוקטובר</td><td>8.05</td><td>83.40</td></tr> <tr><td>נובמבר</td><td>8.00</td><td>91.40</td></tr> <tr><td>דצמבר</td><td>8.60</td><td>100{{ח:הערה|.00}}</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|1א||עוגן=תוספת 1 פרט 1א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 31.12.2031):}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|בפרט 1}}, התפלגות ייצור חלב בקר לגבי יצרני חלב בקר שהרפתות שלהם נמצאות בכל אחד מהיישובים המצוינים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1ב|בפרט 1ב}}, היא כמפורט בטבלה שלהלן: {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} חודש</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} אחוז ייצור חודשי</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} אחוז ייצור מצטבר</th></tr> <tr><td>ינואר</td><td>9.43</td><td>9.43</td></tr> <tr><td>פברואר</td><td>8.86</td><td>18.29</td></tr> <tr><td>מרץ</td><td>10.00</td><td>28.29</td></tr> <tr><td>אפריל</td><td>9.39</td><td>37.68</td></tr> <tr><td>מאי</td><td>9.21</td><td>46.89</td></tr> <tr><td>יוני</td><td>8.37</td><td>55.26</td></tr> <tr><td>יולי</td><td>7.96</td><td>63.22</td></tr> <tr><td>אוגוסט</td><td>6.77</td><td>69.99</td></tr> <tr><td>ספטמבר</td><td>5.95</td><td>75.94</td></tr> <tr><td>אוקטובר</td><td>6.87</td><td>82.81</td></tr> <tr><td>נובמבר</td><td>7.90</td><td>90.71</td></tr> <tr><td>דצמבר</td><td>9.29</td><td>100.00</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|1ב||עוגן=תוספת 1 פרט 1ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 31.12.2031):}} {{ח:ת}} רשימת היישובים: אלמוג, אפיקים, אשדות יעקב מאוחד, בית זרע, גינוסר, דגניה א׳, דגניה ב׳, קיבוץ כינרת, מסילות, נווה אור, נווה איתן, עין הנצי״ב, קליה, רשפים, שדה אליהו, שדמות מחולה, שלוחות, שער הגולן, בקעות, יוטבתה, סמר, יהל, נווה חריף, לוטן, פארן או עידן. {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}} {{ח:ת}} התפלגות ייצור חלב צאן (כבשים ועיזים) היא כמפורט בטבלה שלהלן: {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} חודש</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} אחוז ייצור חודשי</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} אחוז ייצור מצטבר</th></tr> <tr><td>ינואר</td><td>8.49</td><td>8.49</td></tr> <tr><td>פברואר</td><td>7.69</td><td>16.18</td></tr> <tr><td>מרץ</td><td>8.49</td><td>24.67</td></tr> <tr><td>אפריל</td><td>8.22</td><td>32.89</td></tr> <tr><td>מאי</td><td>8.49</td><td>41.38</td></tr> <tr><td>יוני</td><td>8.22</td><td>49.60</td></tr> <tr><td>יולי</td><td>8.49</td><td>58.09</td></tr> <tr><td>אוגוסט</td><td>8.49</td><td>66.58</td></tr> <tr><td>ספטמבר</td><td>8.22</td><td>74.80</td></tr> <tr><td>אוקטובר</td><td>8.49</td><td>83.29</td></tr> <tr><td>נובמבר</td><td>8.22</td><td>91.51</td></tr> <tr><td>דצמבר</td><td>8.49</td><td>100{{ח:הערה|.00}}</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}} {{ח:קטע3||{{=}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”קבוצות מוצרים“ שבתקנה 1}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table style="width: 100%;"> <tr><th>מספר סידורי</th><th>קבוצת מוצרים</th></tr> <tr><td>1</td><td>חלב שתייה שהוא מוצר חלב בפיקוח מחיר</td></tr> <tr><td>2</td><td>חלב שתייה שהוא אינו מוצר חלב בפיקוח מחיר</td></tr> <tr><td>3</td><td>משקאות חלב</td></tr> <tr><td>4</td><td>תוצרת ניגרת (לבן, יוגורט, שמנת)</td></tr> <tr><td>5</td><td>מעדנים, ובכלל זה יוגורט עם תוספות</td></tr> <tr><td>6</td><td>גבינות רכות</td></tr> <tr><td>7</td><td>גבינות רכות לחיתוך</td></tr> <tr><td>8</td><td>גבינות קשות ומותכות</td></tr> <tr><td>9</td><td>חמאה וסמנה</td></tr> <tr><td>10</td><td>אבקת חלב כחוש</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(ב)(2)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th>טווח שיעור השומן קבוצות מוצרים לפי מספרם {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}</th><th>טווח 1 באחוזים</th><th>טווח 2 באחוזים</th><th>טווח 3 באחוזים</th><th>טווח 4 באחוזים</th><th>טווח 5 באחוזים</th></tr> <tr><td>{{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|1}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|2}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|3}}</td><td>מ־0 ונמוך מ־2</td><td>מ־2 ונמוך מ־4</td><td>4 ומעלה</td><td>–</td><td>–</td></tr> <tr><td>{{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|4}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5|5}}</td><td>מ־0 ונמוך מ־3</td><td>מ־3 ונמוך מ־5</td><td>מ־5 ונמוך מ־11</td><td>מ־11 ונמוך מ־16</td><td>16 ומעלה</td></tr> <tr><td>{{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 6|6}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7|7}}</td><td>מ־0 ונמוך מ־5</td><td>מ־5 ונמוך מ־10</td><td>מ־10 ונמוך מ־16</td><td>16 ומעלה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8|8}}</td><td>מ־0 ונמוך מ־10</td><td>מ־10 ונמוך מ־20</td><td>מ־20 ונמוך מ־31</td><td>31 ומעלה</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:חתימות|י״א בסיוון התשפ״ו (27 במאי 2026)}} * '''אבי דיכטר'''<br>שר החקלאות וביטחון המזון {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] beycp4pbwxgkei4ajdmoz1g3a97uegl 3019443 3019420 2026-06-10T17:10:13Z OpenLawBot 8112 [3019434] 3019443 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב), התשפ״ו–2026}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 2198|תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12423.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק תכנון משק החלב#סעיף 12|סעיפים 12(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק תכנון משק החלב#סעיף 38|ו־38}} {{ח:חיצוני|חוק תכנון משק החלב|לחוק תכנון משק החלב, התשע״א–2011}} (להלן – החוק), ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 22|תקנה 22}} – לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021}} (להלן – חוק עקרונות האסדרה), בהתייעצות עם מועצת החלב ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: ניהול רישום נתונים בידי מחלבה וחובות הדיווח שלה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: קליטת חלב גולמי מיצרני חלב על ידי מחלבות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: דרכי ויסות כמויות החלב במשק}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: דרכי טיפול בעודפי חלב או בעודפי חומרי גלם חלביים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: תחילה, הוראת מעבר והוראת שעה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אשכול“ – מחלבה או קבוצת מחלבות כפי שהורה המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|תקנה 13}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התפלגות“ – שיעור ייצור החלב החודשי או המצטבר, לפי העניין, מתוך המכסה, בכל אחד מחודשי השנה, וזאת לגבי חלב בקר או חלב צאן, לפי העניין, הכול כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת המכסות“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תכנון משק החלב#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצר חלב בפיקוח מחיר“ – מוצר כהגדרתו בצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים למוצרי חלב), התשפ״ב–2022; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלבה מווסתת“ – מחלבה קולטת הקולטת חלב גולמי מיצרנים מעבר לצורכי הייצור שלה ומעבירה אותו למחלבות אחרות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלבה קולטת“ – מחלבה שקיבלה היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7(א)}} לקלוט חלב גולמי מיצרן אחד או יותר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלבה קטנה“ – מחלבה שקיבלה היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7(ב)}} לקלוט חלק ממכסת חלב של יצרן; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן ייבוש“ – מחלבה המפעילה מיתקן לייבוש חלב ולחיבוץ חמאה מחלב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – המנהל הכללי של מועצת החלב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל“ – מפעל מזון שאינו מחלבה, לרבות מפעל מזון לבעלי חיים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקורות החלב“ – כמות החלב הצפויה שתשווק על ידי היצרנים לכל מחלבה באשכול; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עודפי חלב“ – חלב שלא יוצרו ממנו מוצרי חלב לשיווק בשוק המקומי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קבוצות מוצרים“ – מוצרי חלב בחלוקה לסוגים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון ייצור“ – רישיון ייצור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימושים לחלב“ – היקף הייצור הצפוי בכל מחלבה באשכול; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות קביעת מכסות“ – {{ח:חיצוני|תקנות תכנון משק החלב (קביעת מכסות חלב)|תקנות תכנון משק החלב (קביעת מכסות חלב), התשע״ד–2014}}. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: ניהול רישום נתונים בידי מחלבה וחובות הדיווח שלה}} {{ח:סעיף|2|ניהול רישום יומי ודיווח חודשי למנהל}} {{ח:תת|(א)}} מחלבה תנהל רישום יומי, בחלוקה לחלב בקר וחלב צאן, של הנתונים המפורטים להלן: {{ח:תתת|(1)}} נתוני קליטה – כמות החלב הגולמי שקלטה מכל יצרן או מחלבה, ובכלל זה שיעורי השומן והחלבון בחלב האמור; {{ח:תתת|(2)}} נתוני רכישה – כמות חומרי הגלם החלביים שרכשה, מייצור מקומי או מיבוא; {{ח:תתת|(3)}} נתוני ייצור – כמות חומרי הגלם החלביים שייצרה מהחלב הגולמי שקלטה כאמור בפסקה (1); {{ח:תתת|(4)}} נתוני שימוש – כמות החלב הגולמי וכמות חומרי הגלם שעשתה בהם שימוש לצורך ייצור מוצרי חלב; {{ח:תתת|(5)}} נתוני מכירה – כמות החלב הגולמי וכמות חומרי הגלם החלביים שמכרה וכן פירוט אם הם נמכרו ליצוא או לשוק המקומי ולמי נמכרו, למחלבה – בציון שמה או למפעל – בציון סוגו; {{ח:תתת|(6)}} נתוני קבוצת מוצרים – כמות מוצרי החלב שייצרה וכמות מוצרי החלב שבמלאי, לגבי כל אחת מקבוצת המוצרים; {{ח:תתת|(7)}} נתוני מיתקן ייבוש – כמות החלב הגולמי שהעבירה למיתקן ייבוש, וכמויות חומרי הגלם החלביים שנזקפו לזכותה בשל כך, לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנה 17(ג)}}; {{ח:תתת|(8)}} נתוני שיווק מוצרים – כמות מוצרי החלב ששווקו לאחר שיוצרו על ידה, ונעשה בתהליך הייצור שלהם שימוש בחומרי גלם חלביים או בחלב מייצור מקומי, וכן פירוט אם שווקו ליצוא או לשוק המקומי, לגבי כל אחת מקבוצות המוצרים. {{ח:תת|(ב)}} מחלבה תמסור למנהל, באופן מקוון, דיווח חודשי עד 15 בכל חודש, לגבי החודש הקודם לחודש שבו היא מוסרת דיווח כאמור; הדיווח החודשי יכלול את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} פרטי הזיהוי של המחלבה; {{ח:תתת|(2)}} סיכום הנתונים המפורטים בתקנת משנה (א); לעניין סיכום נתוני שיווק מוצרים לפי תקנת משנה (א)(8) – הדיווח יכלול סיכום לגבי כל אחת מקבוצת המוצרים בחלוקת משנה לפי טווח שיעור השומן {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}}. {{ח:סעיף|3|דיווח שנתי למנהל}} {{ח:ת}} מחלבה תמסור למנהל, עד יום 31 במרץ בכל שנה, דוח שנתי המסכם את השנה הקודמת לשנה שבה היא מוסרת את הדוח האמור; הדוח השנתי יכלול את פרטי הזיהוי של המחלבה ונתונים על כמות חומרי הגלם החלביים שהמחלבה החזיקה במלאי בתום השנה, ולגבי מחלבה קולטת או מחלבה קטנה – גם נתונים על כמויות החלב שקלטה מיצרנים במהלך השנה; לדוח יצורף אישור רואה חשבון בדבר הנתונים הכלולים בו. {{ח:סעיף|4|דיווח של מיתקן ייבוש למנהל}} {{ח:תת|(א)}} מיתקן ייבוש ימסור למנהל דוח שבועי שיכלול את פרטי הזיהוי של מיתקן הייבוש, פירוט בדבר מלאי אבקת החלב בתחילת שבוע העבודה ובסופו וכן פירוט בדבר סוג הכשרות והמועד האחרון לשימוש של כל אבקת החלב שלגביה פירט מלאי כאמור. {{ח:תת|(ב)}} דוח שבועי כאמור בתקנת משנה (א), יימסר עד ליום העבודה השני בשבוע העוקב לשבוע שאליו מתייחס הדוח. {{ח:תת|(ג)}} מיתקן ייבוש ימסור למנהל דוח חודשי, עד 15 בכל חודש לגבי החודש הקודם לחודש שבו הוא מוסר את הדוח; דוח כאמור יכלול את פרטי הזיהוי של מיתקן הייבוש, פירוט בדבר מלאי חומרי הגלם החלביים ביום העבודה האחרון של החודש שלגביו נמסר הדיווח ופירוט בדבר סוג הכשרות של כל חומר גלם שלגביו פירט מלאי כאמור וכן את כמות חומרי הגלם החלביים שמיתקן הייבוש זוקף לזכותה של כל מחלבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנה 17(ג)}}. {{ח:סעיף|5|סמכות המנהל לדרוש דיווחים נוספים}} {{ח:ת}} המנהל, באישור מועצת החלב ומנימוקים מיוחדים שיירשמו, רשאי להורות למחלבה מסוימת או למיתקן ייבוש מסוים למסור לו דיווחים נוספים בעניין כמויות ייצור, שיווק ומלאי של חלב גולמי, חומרי גלם חלביים ומוצרי חלב, באופן ובמועד שיורה ואשר יש בהם כדי להבטיח את ביצוען של תקנות אלה. {{ח:סעיף|6|עדכוני המנהל הנמסרים למועצת החלב}} {{ח:תת|(א)}} המנהל יעדכן את מועצת החלב, בתחילת כל רבעון לפחות, על כמות חומרי הגלם החלביים שבמלאי ועל תחזיות השימוש במלאי לפי סוגי הכשרות השונים. {{ח:תת|(ב)}} המנהל יעדכן את מועצת החלב, בחודשים אפריל ואוקטובר של כל שנה, בדבר נתונים מצרפיים של ייצור חלב גולמי ובדבר נתוני שיווק של חלב. {{ח:תת|(ג)}} המנהל ימסור למועצת החלב עדכון שנתי, עד יום 30 באפריל של השנה העוקבת לשנה שלגביה נמסר העדכון השנתי; העדכון יכלול, בין השאר, נתונים מצרפיים על כמות של חלב שהושמד, של חלב עודף, של עודפי חלב במכסה ושל חומרי גלם חלביים ששווקו למפעלים וליצוא. {{ח:תת|(ד)}} עדכונים לפי תקנה זו ייעשו על בסיס הדיווחים שקיבל המנהל מהמחלבות וממיתקן הייבוש לפי תקנות אלה וכן על בסיס כל מידע נוסף שברשותו. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: קליטת חלב גולמי מיצרני חלב על ידי מחלבות}} {{ח:סעיף|7|היתר קליטת חלב מיצרן}} {{ח:תת|(א)}} מחלבה המבקשת לקלוט את מלוא מכסתו של יצרן אחד או יותר תפנה למנהל לקבלת היתר לכך; מנהל ייתן היתר למחלבה המבקשת כאמור, ובלבד שיש ברשותה רישיון ייצור וכן יש לה הציוד והמיתקנים הנדרשים לקליטת חלב כאמור. {{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, לפי בקשת מחלבה שאינה מחלבה קולטת ושהחלב הנדרש לצורך פעילותה השוטפת הוא בהיקף של עד 200,000 ליטרים או היקף רחב יותר, לפי בקשתה, אם אישר זאת המנהל, בהסכמת יושב ראש מועצת החלב, ובלבד שההיקף האמור לא יעלה על היקף המכסה הקטנה ביותר שקבעה ועדת המכסות ליצרנים לפי {{ח:חיצוני|תקנות תכנון משק החלב (קביעת מכסות חלב)#סעיף 4|תקנה 4 לתקנות קביעת מכסות}} (להלן – ההיקף הנדרש לצורך הפעילות השוטפת), לתת למחלבה כאמור היתר לקליטת חלק מהיקף מכסתו של יצרן המוצמד למחלבה קולטת לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8(א)(1) עד (3)}}, בהיקף שאינו עולה על ההיקף הנדרש לצורך פעולתה השוטפת, אם השתכנע, בין השאר, כי הדבר נדרש כלכלית או תפעולית למחלבה המבקשת, ובלבד שיש ברשותה רישיון ייצור, ציוד ומיתקנים הנדרשים לקליטת חלב כאמור, והחלב ישמש אותה בלבד. {{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לקבוע תנאים בהיתר כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב). {{ח:תת|(ד)}} מחלבה לא תקלוט חלב גולמי מיצרן אלא אם כן קיבלה היתר מחלבה קולטת או היתר מחלבה קטנה לפי תקנות משנה (א) או (ב), ובהתאם לתנאי ההיתר ובכלל זה הודעה למחלבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(ב)}}. {{ח:תת|(ה)}} המנהל רשאי לבטל, להתלות או לשנות היתר שניתן למחלבה קולטת או למחלבה קטנה לפי תקנות משנה (א) או (ב), אם מצא שהיא הפרה חובה מחובותיה לפי {{ח:חיצוני|חוק תכנון משק החלב|החוק}}, פועלת שלא בהתאם לתנאי ההיתר, או שלא מתקיימים בה התנאים הנדרשים למתן ההיתר; המנהל לא יחליט על ביטול ההיתר, התלייתו או שינויו כאמור אלא לאחר שנתן למחלבה הקולטת או למחלבה קטנה, לפי העניין, הזדמנות לטעון את טענותיה, 30 ימים לפחות לפני קבלת החלטתו. {{ח:תת|(ו)}} מחלבה קולטת או מחלבה קטנה, לפי העניין, שהפסיקה לקלוט חלב מיצרנים, תודיע על כך למנהל; המנהל יבטל את ההיתר שניתן לה. {{ח:סעיף|8|הצמדת יצרן}} {{ח:תת|(א)}} המנהל יורה על הצמדת יצרן למחלבה קולטת או למחלבה קטנה, לפי העניין, באחד מהמקרים המפורטים להלן, ובלבד שהתקיימו לגביו התנאים המפורטים לצידו: {{ח:תתת|(1)}} יצרן שהוקצתה לו מכסה לראשונה – אם הגיש למנהל, לפני תחילת ייצור החלב, הודעה בדבר התקשרות עם מחלבה קולטת לשיווק חלב גולמי, וצירף להודעה את הסכמתה של המחלבה האמורה; {{ח:תתת|(2)}} יצרן שמבקש לשנות הצמדה לפני תחילתה של שנת כספים – אם הגיש עד יום 31 באוקטובר הודעה למנהל בדבר התקשרות לשיווק חלב גולמי עם מחלבה קולטת אחרת לשנת הכספים העוקבת וצירף לה את ההסכמה של המחלבה הקולטת האחרת; {{ח:תתת|(3)}} יצרן שמבקש לשנות הצמדה במהלכה של שנת כספים – אם הגיש למנהל הודעה בדבר התקשרות לשיווק חלב גולמי עם מחלבה קולטת אחרת לשנת הכספים האמורה וצירף לה את הסכמת שתי המחלבות הקולטות הנוגעות לעניין; {{ח:תתת|(4)}} יצרן שמבקש להצמיד חלק ממכסתו למחלבה קטנה – אם הגיש למנהל הודעה בדבר התקשרות לשיווק חלב גולמי עם מחלבה קטנה במועדים ובתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3), ובלבד שלא יוצמד יצרן ליותר ממחלבה קטנה אחת. {{ח:תת|(ב)}} יצרן ומחלבה קולטת או מחלבה קטנה, לפי העניין, לא יתקשרו בהסכם התקשרות לשיווק חלב גולמי לתקופה העולה על שלוש שנים כאמור {{ח:חיצוני|חוק תכנון משק החלב#סעיף 12|בסעיף 12(ב)(2) לחוק}}; יצרן ומחלבה קולטת או מחלבה קטנה, לפי העניין, רשאים להתקשר בהסכם התקשרות לשיווק חלב גולמי לתקופות נוספות, ובלבד שמשכה של כל תקופה נוספת לא יעלה על האמור; הסכם התקשרות לשיווק חלב גולמי יסתיים ביום 31 בדצמבר. {{ח:תת|(ג)}} יצרן לא ישווק חלב גולמי אלא למחלבה קולטת או למחלבה קטנה שאליה הוצמד לפי תקנה זו או לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10}}. {{ח:סעיף|9|הודעות המנהל על הצמדה}} {{ח:תת|(א)}} המנהל ישלח ליצרן הודעה על הצמדה למחלבה קולטת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8(א)(1) עד (3)}}; הודעה כאמור תיכלל בהודעה ליצרן על אודות המכסה לפי {{ח:חיצוני|תקנות תכנון משק החלב (קביעת מכסות חלב)#סעיף 8|תקנה 8(א) לתקנות קביעת מכסות}}. {{ח:תת|(ב)}} המנהל ישלח לכל אחת מהמחלבות הקולטות, מדי שנה, הודעה שבה יפרט את שמות היצרנים שהוצמדו אליה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8(א)(1) עד (3)}} ואת היקף מכסתם. {{ח:תת|(ג)}} הוצמדה חלק ממכסתו של יצרן למחלבה קטנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8(א)(4)}}, המנהל ישלח – {{ח:תתת|(1)}} הודעה ליצרן על הצמדה למחלבה קטנה; {{ח:תתת|(2)}} הודעה למחלבה הקטנה על הצמדה ליצרן; {{ח:תתת|(3)}} הודעה למחלבה הקולטת שאליה מוצמד היצרן בדבר ההצמדה של היצרן למחלבה קטנה; {{ח:תתת|(4)}} אחת לרבעון, למחלבה הקולטת שאליה מוצמד היצרן, הודעה שבה יציין את היקף החלב הגולמי שהעביר היצרן למחלבה הקטנה שאליה הוצמד. {{ח:סעיף|10|הצמדה זמנית}} {{ח:תת|(א)}} יצרן שלא הוצמד למחלבה קולטת לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8(א)(1) עד (3)}}, היות שלא קיבל הסכמה של מחלבה קולטת להתקשרות עימו, רשאי לפנות למנהל ולבקש הצמדה למחלבה מווסתת. {{ח:תת|(ב)}} הגיש יצרן בקשה לפי תקנת משנה (א), המנהל רשאי להורות על הצמדה זמנית של היצרן המבקש למחלבה מווסתת, בכפוף למפורט בתקנת משנה (ה), ובלבד שקודם שיורה כאמור ייתן למחלבה המווסתת הזדמנות לטעון את טענותיה בעניין; בהחלטתו יתחשב המנהל, בין השאר, בהיקף המכסה האישית של היצרן המבקש והשימושים לחלב של המחלבה המווסתת ובחלוקה מאוזנת של כמות החלב ומספר היצרנים בין המחלבות. {{ח:תת|(ג)}} הורה המנהל על הצמדה זמנית כאמור בתקנת משנה (ב), ישלח, בסמוך לכך, הודעה מנומקת ליצרן ולמחלבה המווסתת על החלטתו. {{ח:תת|(ד)}} תוקפה של הצמדה זמנית שהורה עליה המנהל כאמור בתקנת משנה (ב), יהיה – {{ח:תתת|(1)}} אם בוצעה במחצית הראשונה של השנה – עד סוף השנה שבה ניתנה ההוראה, לכל המאוחר, ולא ניתן לחדשה לשנה העוקבת; {{ח:תתת|(2)}} אם בוצעה במחצית השנייה של השנה – עד סוף השנה העוקבת לשנה שבה ניתנה ההוראה, לכל המאוחר, ולא ניתן לחדשה לשנה נוספת. {{ח:תת|(ה)}} המנהל לא יאשר בקשה להצמדה זמנית אלא בהתקיים כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} היצרן עומד באותם התנאים שהמחלבה המווסתת דורשת מהיצרנים שצמודים אליה; {{ח:תתת|(2)}} המחלבה המווסתת קולטת חלב מיצרנים הנמצאים במרחק של עד 50 ק״מ מהיצרן המבקש. {{ח:סעיף|11|מסירת מידע חודשי ליצרן}} {{ח:ת}} מחלבה קולטת או מחלבה קטנה, לפי העניין, תעמיד לעיונו של כל יצרן המשווק לה חלב, עד 25 בחודש העוקב לחודש שלגביו ניתן המידע, את המידע המפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} כמות החלב הכוללת שהעביר היצרן למחלבה קולטת בחודש שלגביו ניתן המידע, וכן פירוט מהי כמות החלב מתוך כמות החלב הכוללת האמורה שהעביר היצרן למחלבה קולטת לפי ההתפלגות החודשית המפורטת {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ב׳ שבתוספת הראשונה}}, ופירוט מהי כמות החלב מתוך כמות החלב הכוללת האמורה שהעביר היצרן למחלבה קולטת מעבר להתפלגות החודשית האמורה, אם ישנה; {{ח:תת|(2)}} שיעורי החלבון והשומן בכמות החלב הכוללת שקלטה מחלבה קולטת בחודש שלגביו ניתן המידע; {{ח:תת|(3)}} כמות החלב המצטברת שהעביר היצרן למחלבה קולטת מתחילת השנה עד לחודש שלגביו נמסר המידע, וכן פירוט מהי כמות החלב מתוך כמות החלב המצטברת האמורה שהעביר היצרן למחלבה הקולטת לפי ההתפלגות המצטברת המפורטת {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ג׳ שבתוספת הראשונה}}, ופירוט מהי כמות החלב מתוך כמות החלב המצטברת שהעביר היצרן למחלבה הקולטת מעבר להתפלגות המצטברת האמורה, אם ישנה; {{ח:תת|(4)}} התשלום המשולם ליצרן בעד החלב ששיווק למחלבה הקולטת בחודש שלגביו ניתן המידע, ואופן חישובו, כמפורט להלן: {{ח:תתת|(א)}} התשלום החודשי בעד חלב במכסה וחלב עודף; {{ח:תתת|(ב)}} ניכויים או תוספות בעד איכות החלב ששווק למחלבה; {{ח:תתת|(ג)}} ניכויים בשל היטלים שעל היצרן לשלם למועצת החלב לפי {{ח:חיצוני|חוק תכנון משק החלב|החוק}}. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: דרכי ויסות כמויות החלב במשק}} {{ח:סעיף|12|חלוקה לאשכולות}} {{ח:תת|(א)}} המנהל יחלק את המחלבות לאשכולות, כך שבכל אשכול תהיה מחלבה מווסתת אחת; חלוקה כאמור תתבצע לפי הערכת המנהל בדבר המקורות לחלב ובדבר השימושים לחלב ובמסגרתה המנהל יביא בחשבון, ככל הניתן, את המיקום הגאוגרפי של המחלבות. {{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לשנות את הרכב האשכולות אם מצא שהדבר דרוש ליצירת איזון בין מקורות החלב לשימושים לחלב. {{ח:תת|(ג)}} מחלבה לא תמכור ולא תרכוש חלב ממחלבה שאינה באותו אשכול, אלא אם כן ניתן לה היתר לכך מהמנהל לאחר שהוא מצא שהדבר אינו פוגע באיזון בין מקורות החלב לשימושים בחלב באשכולות האמורים. {{ח:סעיף|13|הוראה בדבר העברת חלב בין מחלבות}} {{ח:תת|(א)}} ראה המנהל כי קיים או צפוי מחסור בחלב גולמי או חומרי גלם חלביים לגבי השימושים לחלב באשכול מהאשכולות השונים, והתקיים האמור בתקנ{{ח:הערה|<s>ו</s>}}ת משנה (ג), רשאי הוא להורות למחלבה מווסתת להעביר חלב גולמי או חומרי גלם חלביים למחלבה מווסתת אחרת; בהוראה כאמור יפרט המנהל את כמות החלב וחומרי הגלם החלביים שיש להעביר ואת התקופה שבה יש להעבירם, והיא תתבסס על השימושים השוטפים של המחלבות בתקופה שבה לא היה מחסור בחלב גולמי, וכן סוגי הכשרות השונים של החלב ושל חומרי הגלם החלביים הדרושים למחלבות בהתבסס על השימושים השוטפים כאמור. {{ח:תת|(ב)}} ראה המנהל כי קיים או צפוי מחסור בחלב גולמי או בחומרי גלם חלביים, והתקיים האמור בתקנות משנה (ג), וכי המחסור אינו מאוזן בין המחלבות באשכול, הוא רשאי להורות למחלבה מווסתת להעביר חלב גולמי או חומרי גלם חלביים למחלבה אחת או יותר באשכול שלה; בהוראה כאמור יפרט המנהל את כמות החלב שיש להעביר ואת התקופה שבה יש להעבירו, והיא תתבסס על ההיצע הכולל של חלב גולמי, היקף הייצור של המחלבות באשכול, ורשאי הוא לתת עדיפות למחלבות חדשות או למחלבות בהיקפי ייצור קטנים. {{ח:תת|(ג)}} יושב ראש מועצת החלב יאשר, בהתאם לפנייה מנומקת בכתב של המנהל, כי קיים או צפוי מחסור בחלב גולמי או בחומרי גלם חלביים, כאמור בתקנת משנה (א) או (ב); אישור כאמור יינתן לתקופה של 14 ימים, ורשאי הוא להאריך את האישור בתקופות נוספות של 14 ימים כל אחת. {{ח:תת|(ד)}} מחלבה מווסתת שקיבלה חלב גולמי או חומרי גלם חלביים ממחלבה מווסתת אחרת לפי תקנת משנה (א), תשלם למחלבה המעבירה את התשלום שהיא הייתה משלמת ליצרן בעד חלב במכסה; לתשלום האמור יתווספו דמי טיפול והובלה המקובלים בענף בעד העלות של העברת החלב למחלבה. {{ח:סעיף|14|הבטחת אספקה של מוצר חלב בפיקוח מחיר}} {{ח:תת|(א)}} ראה המנהל כי קיים או צפוי מחסור מהותי ומתמשך באספקה סדירה של מוצר חלב בפיקוח מחיר שהוא חלב שתייה, ויושב ראש מועצת החלב אישר כי קיים או צפוי מחסור כאמור, רשאי הוא להורות על העברת חלב גולמי מכלל המחלבות המווסתות או חלקן, למחלבה אחת או יותר, אם מצא שהעברת החלב תביא לגידול בייצור חלב שתייה בפיקוח מחיר. {{ח:תת|(ב)}} במתן הוראה כאמור בתקנת משנה (א) יביא המנהל בחשבון את היקף השינוי בייצור השוטף של חלב בפיקוח מחיר של כל אחת מהמחלבות המווסתות בתקופת המחסור הקיימת או הצפויה ואת סך החלב הגולמי שכל מחלבה כאמור מפנה לייצור מוצרים שאינם חלב בפיקוח מחיר. {{ח:תת|(ג)}} לא ייתן המנהל הוראה כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן המחלבה שצפויה לקבל את החלב הגולמי התחייבה לייצר, נוסף על הייצור השוטף המבוצע על ידה של חלב שתייה בפיקוח מחיר, חלב שתייה בפיקוח מחיר מהחלב הגולמי שיועבר אליה. {{ח:תת|(ד)}} לא ייתן המנהל הוראה כאמור בתקנת משנה (א) למחלבה מווסתת שהתחייבה כי במקום העברת החלב הגולמי היא תגדיל את היקף ייצור חלב השתייה בפיקוח מחיר בהיקף החלב הגולמי שהיא נדרשה להעביר. {{ח:תת|(ה)}} הוראה לפי תקנה זו תהיה מנומקת ותינתן למחלבות המווסתות בכתב; הוראה כאמור תינתן בכל פעם לתקופה שאינה עולה על 7 ימים, לגבי השבוע העוקב לשבוע שבו התקבלה ההוראה; המנהל רשאי לחזור ולתת הוראה כאמור אם ממשיכים להתקיים התנאים למתן ההוראה. {{ח:תת|(ו)}} מחלבה שקיבלה חלב גולמי מהמחלבות המווסתות, על פי הוראת המנהל, תשלם להן את המחיר שהיא הייתה משלמת ליצרן בעבור חלב במכסה; למחיר האמור יתווספו דמי טיפול והובלה המקובלים בענף בעד עלויות העברת החלב למחלבה. {{ח:תת|(ז)}} המנהל, באישור השר, רשאי להורות בהחלטה מנומקת על העברת חלב גולמי בהתאם להוראות תקנה זו אם קיים או צפוי מחסור מהותי ומתמשך באספקה סדירה של מוצר חלב בפיקוח מחיר שאינו חלב שתייה; השר יביא בחשבון שיקולים כמפורט בתקנת משנה (ב). {{ח:תת|(ח)}} לעניין תקנה זו, ”מחסור מהותי ומתמשך“ – ירידה של 10 אחוזים או יותר בהיקף הייצור בשבוע מסוים, של מוצר החלב שבפיקוח מחיר, בהשוואה לממוצע הייצור השבועי ב־8 השבועות שקדמו לו או בהשוואה לשבוע המקביל בשנה הקודמת. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: דרכי טיפול בעודפי חלב או בעודפי חומרי גלם חלביים}} {{ח:סעיף|15|טיפול בעודפי חומרי גלם חלביים שבמלאי או בעודפי חלב}} {{ח:תת|(א)}} ראתה מועצת החלב כי כמות חומרי הגלם החלביים שבמלאי הענפי או כמות החלב חורגת, או צפויה לחרוג, באופן ניכר מהכמות הנדרשת לצורכי משק החלב, רשאית היא להורות על הפעולות האלה: {{ח:תתת|(1)}} מכירה למפעלים; {{ח:תתת|(2)}} יצוא; {{ח:תתת|(3)}} ייבוש או חיבוץ; {{ח:תתת|(4)}} השמדה; ואולם הוראה על השמדה של חלב גולמי תינתן רק באישור ועדת מכסות לפי {{ח:חיצוני|חוק תכנון משק החלב#סעיף 9|סעיף 9 לחוק}}. {{ח:תת|(ב)}} מועצת החלב בהחלטתה לפי תקנת משנה (א) תביא בחשבון את הצורך להשאת תשואה מרבית בעד החלב הגולמי או חומרי הגלם החלביים שלגביהם בוצעו הפעולות שפורטו {{ח:חיצוני|חוק תכנון משק החלב#סעיף 9|בתקנה האמורה}} ובהתחשב בסוגי הכשרות השונים. {{ח:סעיף|16|תוכנית שבועית לייבוש חלב במיתקן ייבוש}} {{ח:תת|(א)}} תוכנית שבועית לייבוש חלב תיעשה מדי שבוע ביום העבודה האחרון של אותו שבוע בעבור השבוע העוקב, כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} אם ברצונה של מחלבה קולטת להעביר חלב גולמי לייבוש, עליה למסור למנהל ולמיתקן הייבוש, עד השעה 10:00 ביום חמישי או ביום העבודה האחרון באותו שבוע, המוקדם שבהם, את כמויות החלב שהיא מבקשת להעביר למיתקן הייבוש בשבוע שאחריו; {{ח:תתת|(2)}} מיתקן ייבוש יעביר למנהל תוכנית עבודה שבועית לקליטה של חלב, בהתאם לנמסר לו לפי פסקה (1); {{ח:תתת|(3)}} המנהל יבדוק את התוכנית שהועברה אליו לפי פסקה (2), ורשאי הוא לאשרה או לדרוש כי ייערכו בה שינויים כתנאי לאישורה, בהתחשב בהיקף הביקוש של המחלבות לחלב גולמי וביכולתו של מיתקן הייבוש לקלוט את החלב; {{ח:תתת|(4)}} מיתקן ייבוש יודיע לכל מחלבה קולטת שהעבירה בקשה כאמור בפסקה (1), אם ניתן לקלוט את החלב בהיקף מלא או חלקי ומהו המועד המדויק לקליטתו. {{ח:תת|(ב)}} מיתקן ייבוש יקלוט חלב רק לפי תוכנית שאישר המנהל כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן ניתן לו אישור מראש ובכתב מאת המנהל לשינוי מהתוכנית שאושרה. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), מיתקן ייבוש אינו נדרש לקבל את אישור המנהל לקליטת חלב אם השינוי מהתוכנית שאושרה הוא בשיעור של עד 10 אחוזים מהיקף קליטת החלב שאישר המנהל, ובלבד שידווח על השינוי בדוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4(א)}}. {{ח:תת|(ד)}} בפעולתו לפי תקנות אלה, יפעל מיתקן הייבוש בתום לב, בהגינות, בלא הפליה ומשיקולים ענייניים. {{ח:סעיף|17|העברת חלב ממחלבה למיתקן ייבוש}} {{ח:תת|(א)}} מחלבה תעביר חלב למיתקן הייבוש בהתאם לתוכנית שאושרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בתקנה 16}}. {{ח:תת|(ב)}} המחלבה תישא בעלויות ההובלה של החלב למיתקן הייבוש. {{ח:תת|(ג)}} בעד חלב שהעבירה מחלבה למיתקן הייבוש, זכאית המחלבה לקבל ממיתקן הייבוש חומרי גלם חלביים, בכמות שוות ערך לכמות החלב שהעבירה לייבוש, ובאותם אחוזי שומן. {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: הוראות שונות}} {{ח:סעיף|18|קליטת חלב עודף במחלבה}} {{ח:תת|(א)}} לא תקלוט מחלבה חלב עודף אלא על פי היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7}}, ובהתאם לתנאיו. {{ח:תת|(ב)}} המחלבה תנהל שני חשבונות: האחד לחלב במכסה בהתאם להתפלגות והשני לחלב עודף. {{ח:סעיף|19|חובת ביצוע}} {{ח:ת}} מחלבה תפעל בהתאם להוראות המנהל שניתנו לפי תקנות אלה, ואם הוגשה השגה – בהתאם להחלטת ועדת ההשגות. {{ח:סעיף|20|השגה}} {{ח:תת|(א)}} הרואה את עצמו נפגע מהוראה של המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנות 5}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}} {{ח:פנימי|סעיף 16|או 16}}, רשאי להגיש השגה לוועדת השגות המונה שלושה חברים; שני נציגי השר בוועדת המכסות ויושב ראש מועצת החלב שהוא יהיה יושב ראש הוועדה. {{ח:תת|(ב)}} השגה כאמור בתקנת משנה (א), תוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למשיג הוראת המנהל מושא ההשגה או מיום שנודע לו עליה, המוקדם שבהם. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), השגה, כאמור בתקנת משנה (א), לעניין הוראה שהתקבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|תקנות 13}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}} {{ח:פנימי|סעיף 16|או 16}}, תוגש בתוך שני ימי עבודה מיום שנמסרה למשיג הוראת המנהל מושא ההשגה או מיום שנודע לו עליה, המוקדם שבהם; ועדת ההשגות תחליט בהשגה כאמור בתוך שני ימי עבודה מהיום שהוגשה; הוגשה השגה במועד, ביצוע ההוראה יידחה עד לאחר קבלת החלטת ועדת ההשגות. {{ח:תת|(ד)}} מניין חוקי של ישיבות ועדת ההשגה הוא שני חברים, ובלבד שכל חברי הוועדה זומנו לישיבה. {{ח:סעיף|21|סודיות}} {{ח:תת|(א)}} עובדי מועצת החלב ובעלי תפקיד בה ישמרו בסוד ולא יעבירו לאחר כל מידע או מסמך שנמסר בהתאם לתקנות אלה, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק תכנון משק החלב|החוק}} ובכפוף להוראות כל דין או על פי צו בית משפט. {{ח:תת|(ב)}} תקנת משנה (א) אינה חלה על העברת מידע מצרפי שאין בו כדי לזהות אדם מסוים. {{ח:סעיף|22|בחינה תקופתית ראשונה}} {{ח:ת}} בחינה תקופתית ראשונה של תקנות אלה, לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה}}, תתבצע בתום עשר שנים מיום תחילתן. {{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: תחילה, הוראת מעבר והוראת שעה}} {{ח:סעיף|23|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום 1 בחודש שלאחר פרסומן. {{ח:סעיף|24|הוראות מעבר}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}, דיווח שנתי למנהל לשנת 2026 יכלול נתונים ביחס לתקופה הקודמת לתחילת תוקפן של תקנות אלה לפי הנתונים המצויים ברשות המדווח או מוסר המידע, לפי העניין. {{ח:תת|(ב)}} לגבי שנת 2026, מחלבה תכלול במידע החודשי ליצרן את המפורט {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11(3)}} בהתאם לנתונים המצויים ברשותה. {{ח:תת|(ג)}} מחלבה קולטת שקלטה חלב גולמי מיצרן במועד תחילתן של תקנות אלה, יראו אותה כבעלת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7}}, עד ליום כ״א בטבת התשפ״ז (31 בדצמבר 2026), כל עוד לא התקיימו בה הנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 7|בתקנה 7(ד) או (ה)}}. {{ח:תת|(ד)}} יראו את ההודעה על הצמדת יצרן למחלבה קולטת שנכללה בהודעה האחרונה שנשלחה ליצרן טרם תחילתן של תקנות אלה, על אודות המכסה לפי {{ח:חיצוני|תקנות תכנון משק החלב (קביעת מכסות חלב)#סעיף 8|תקנה 8(א) לתקנות קביעת מכסות}}, כהוראה של המנהל על הצמדת יצרן לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}}, ויחולו על היצרן הוראות תקנה זו. {{ח:סעיף|25|הוראת שעה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} כהוראת שעה עד שנת 2031.}} {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”התפלגות“ שבתקנה 1}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ותקנה 11}})}}}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}} {{ח:ת}} התפלגות ייצור חלב בקר היא כמפורט בטבלה שלהלן: {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} חודש</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} אחוז ייצור חודשי</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} אחוז ייצור מצטבר</th></tr> <tr><td>ינואר</td><td>8.46</td><td>8.46</td></tr> <tr><td>פברואר</td><td>7.73</td><td>16.19</td></tr> <tr><td>מרץ</td><td>8.87</td><td>25.06</td></tr> <tr><td>אפריל</td><td>8.68</td><td>33.74</td></tr> <tr><td>מאי</td><td>9.07</td><td>42.81</td></tr> <tr><td>יוני</td><td>8.48</td><td>51.29</td></tr> <tr><td>יולי</td><td>8.37</td><td>59.66</td></tr> <tr><td>אוגוסט</td><td>8.03</td><td>67.69</td></tr> <tr><td>ספטמבר</td><td>7.66</td><td>75.35</td></tr> <tr><td>אוקטובר</td><td>8.05</td><td>83.40</td></tr> <tr><td>נובמבר</td><td>8.00</td><td>91.40</td></tr> <tr><td>דצמבר</td><td>8.60</td><td>100{{ח:הערה|.00}}</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|1א||עוגן=תוספת 1 פרט 1א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 31.12.2031):}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|בפרט 1}}, התפלגות ייצור חלב בקר לגבי יצרני חלב בקר שהרפתות שלהם נמצאות בכל אחד מהיישובים המצוינים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1ב|בפרט 1ב}}, היא כמפורט בטבלה שלהלן: {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} חודש</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} אחוז ייצור חודשי</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} אחוז ייצור מצטבר</th></tr> <tr><td>ינואר</td><td>9.43</td><td>9.43</td></tr> <tr><td>פברואר</td><td>8.86</td><td>18.29</td></tr> <tr><td>מרץ</td><td>10.00</td><td>28.29</td></tr> <tr><td>אפריל</td><td>9.39</td><td>37.68</td></tr> <tr><td>מאי</td><td>9.21</td><td>46.89</td></tr> <tr><td>יוני</td><td>8.37</td><td>55.26</td></tr> <tr><td>יולי</td><td>7.96</td><td>63.22</td></tr> <tr><td>אוגוסט</td><td>6.77</td><td>69.99</td></tr> <tr><td>ספטמבר</td><td>5.95</td><td>75.94</td></tr> <tr><td>אוקטובר</td><td>6.87</td><td>82.81</td></tr> <tr><td>נובמבר</td><td>7.90</td><td>90.71</td></tr> <tr><td>דצמבר</td><td>9.29</td><td>100.00</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|1ב||עוגן=תוספת 1 פרט 1ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 31.12.2031):}} {{ח:ת}} רשימת היישובים: אלמוג, אפיקים, אשדות יעקב מאוחד, בית זרע, גינוסר, דגניה א׳, דגניה ב׳, קיבוץ כינרת, מסילות, נווה אור, נווה איתן, עין הנצי״ב, קליה, רשפים, שדה אליהו, שדמות מחולה, שלוחות, שער הגולן, בקעות, יוטבתה, סמר, יהל, נווה חריף, לוטן, פארן או עידן. {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}} {{ח:ת}} התפלגות ייצור חלב צאן (כבשים ועיזים) היא כמפורט בטבלה שלהלן: {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} חודש</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} אחוז ייצור חודשי</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} אחוז ייצור מצטבר</th></tr> <tr><td>ינואר</td><td>8.49</td><td>8.49</td></tr> <tr><td>פברואר</td><td>7.69</td><td>16.18</td></tr> <tr><td>מרץ</td><td>8.49</td><td>24.67</td></tr> <tr><td>אפריל</td><td>8.22</td><td>32.89</td></tr> <tr><td>מאי</td><td>8.49</td><td>41.38</td></tr> <tr><td>יוני</td><td>8.22</td><td>49.60</td></tr> <tr><td>יולי</td><td>8.49</td><td>58.09</td></tr> <tr><td>אוגוסט</td><td>8.49</td><td>66.58</td></tr> <tr><td>ספטמבר</td><td>8.22</td><td>74.80</td></tr> <tr><td>אוקטובר</td><td>8.49</td><td>83.29</td></tr> <tr><td>נובמבר</td><td>8.22</td><td>91.51</td></tr> <tr><td>דצמבר</td><td>8.49</td><td>100{{ח:הערה|.00}}</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”קבוצות מוצרים“ שבתקנה 1}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table style="width: 100%;"> <tr><th>מספר סידורי</th><th>קבוצת מוצרים</th></tr> <tr id="תוספת 2 פרט 1"><td>1</td><td>חלב שתייה שהוא מוצר חלב בפיקוח מחיר</td></tr> <tr id="תוספת 2 פרט 2"><td>2</td><td>חלב שתייה שהוא אינו מוצר חלב בפיקוח מחיר</td></tr> <tr id="תוספת 2 פרט 3"><td>3</td><td>משקאות חלב</td></tr> <tr id="תוספת 2 פרט 4"><td>4</td><td>תוצרת ניגרת (לבן, יוגורט, שמנת)</td></tr> <tr id="תוספת 2 פרט 5"><td>5</td><td>מעדנים, ובכלל זה יוגורט עם תוספות</td></tr> <tr id="תוספת 2 פרט 6"><td>6</td><td>גבינות רכות</td></tr> <tr id="תוספת 2 פרט 7"><td>7</td><td>גבינות רכות לחיתוך</td></tr> <tr id="תוספת 2 פרט 8"><td>8</td><td>גבינות קשות ומותכות</td></tr> <tr id="תוספת 2 פרט 9"><td>9</td><td>חמאה וסמנה</td></tr> <tr id="תוספת 2 פרט 10"><td>10</td><td>אבקת חלב כחוש</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(ב)(2)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th>טווח שיעור השומן קבוצות מוצרים לפי מספרם {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}</th><th>טווח 1 באחוזים</th><th>טווח 2 באחוזים</th><th>טווח 3 באחוזים</th><th>טווח 4 באחוזים</th><th>טווח 5 באחוזים</th></tr> <tr><td>{{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|1}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|2}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|3}}</td><td>מ־0 ונמוך מ־2</td><td>מ־2 ונמוך מ־4</td><td>4 ומעלה</td><td>–</td><td>–</td></tr> <tr><td>{{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|4}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5|5}}</td><td>מ־0 ונמוך מ־3</td><td>מ־3 ונמוך מ־5</td><td>מ־5 ונמוך מ־11</td><td>מ־11 ונמוך מ־16</td><td>16 ומעלה</td></tr> <tr><td>{{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 6|6}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7|7}}</td><td>מ־0 ונמוך מ־5</td><td>מ־5 ונמוך מ־10</td><td>מ־10 ונמוך מ־16</td><td>16 ומעלה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8|8}}</td><td>מ־0 ונמוך מ־10</td><td>מ־10 ונמוך מ־20</td><td>מ־20 ונמוך מ־31</td><td>31 ומעלה</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:חתימות|י״א בסיוון התשפ״ו (27 במאי 2026)}} * '''אבי דיכטר'''<br>שר החקלאות וביטחון המזון {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] bol1dpp9b7ozcdg89sg787lje2lwyln 0 1744168 3019421 2026-06-10T15:05:13Z OpenLawBot 8112 הפניה 3019421 wikitext text/x-wiki #הפניה [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]] ooe61yakzknmael2lf4qo88mi8y57b9 117 1744169 3019422 2026-06-10T15:05:15Z OpenLawBot 8112 הפניה 3019422 wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]] hb3zsc628fupcj1ay6vrpnrte51dgrt 1 1744170 3019423 2026-06-10T15:05:16Z OpenLawBot 8112 דף ריק 3019423 wikitext text/x-wiki phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1 0 1744171 3019426 2026-06-10T15:05:36Z OpenLawBot 8112 [3019417] חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים, התשפ"ו-2026 3019426 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים, התשפ״ו–2026}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר2|2217042}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ו, 624|חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_13479224.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|מטרה}} {{ח:ת}} מטרתו של חוק זה להכיר בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים לביטחון ישראל, להצלת חיילי צבא הגנה לישראל ולשמירת שלום הציבור, ולהבטיח את רווחתם לאחר סיום שירותם כאות הוקרה על גבורתם ופועלם במילוי תפקידם. {{ח:סעיף|2|מימון הוצאות רפואיות של הכלב}} {{ח:תת|(א)}} כלב ששירת בגוף ביטחוני, יהיה בעליו זכאי להחזר הוצאות מהמדינה בעד ההוצאות הרפואיות הנדרשות לטיפול בכלבו; בחוק זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעליו של כלב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הפיקוח על כלבים|בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס״ג–2002}}, למעט תאגיד; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף ביטחוני“ – כל אחד מאלה: צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר ומשמר הכנסת; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות רפואיות“ – לרבות ביטוח רפואי. {{ח:תת|(ב)}} החזר הוצאות רפואיות לטיפול בכלב לפי סעיף זה לא יעלה על 5,000 שקלים חדשים בשנה, ויותנה בהוכחת תשלום בפועל; סכום זה יעודכן ב־16 בפברואר של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני יום העדכון לעומת המדד שפורסם לפני יום העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון – לעומת המדד שפורסם בחודש ינואר שקדם ליום העדכון הראשון. {{ח:סעיף|3|ביצוע ותקנות}} {{ח:ת}} שר הביטחון ממונה על ביצוע חוק זה לעניין צבא הגנה לישראל, השר לביטחון לאומי ממונה על ביצוע חוק זה לעניין משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר ויושב ראש הכנסת ממונה על ביצוע חוק זה לעניין משמר הכנסת; כל אחד מהם רשאי בתחום סמכותו להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו של חוק זה, לרבות לעניין אופן הגשת הבקשות להחזר הוצאות רפואיות והטיפול בהן. {{ח:סעיף|4|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתו של חוק זה שלושים ימים מיום פרסומו. {{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום כ״ד בסיוון התשפ״ו (9 ביוני 2026).}} * '''בנימין נתניהו'''<br>ראש הממשלה * '''איתמר בן גביר'''<br>השר לביטחון לאומי * '''ישראל כץ'''<br>שר הביטחון * '''יצחק הרצוג'''<br>נשיא המדינה * '''אמיר אוחנה'''<br>יושב ראש הכנסת {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 4e7l686c4tmggs1uziahphf36eycl7l 117 1744172 3019427 2026-06-10T15:05:38Z OpenLawBot 8112 הפניה 3019427 wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]] g3cnx895vagkhydt0lsy5eyy43vpfue 1 1744173 3019428 2026-06-10T15:05:40Z OpenLawBot 8112 דף ריק 3019428 wikitext text/x-wiki phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1 104 1744174 3019437 2026-06-10T15:51:12Z יעקב 15222 /* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן "‫‪838 סוף סגנון המשנה <קטע התחלה=פרק נ/> ועל כן באו תחלה דברי בית הלל לבית שמאי לפי שהיא הוכחה לדין הקדש טעות ממקומו. ואחרי דברי יסוד המשנה ״מי שנדר בנזיר ונשאל לחבם ואסרו וכו׳ נשאל לחכם והתירו היתה לו בהמה מופרשת תצא ותרעה בעדר״ נסדר ‪,.‬אמרו להם‬ ‫בית ה..." 3019437 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪838 סוף סגנון המשנה <קטע התחלה=פרק נ/> ועל כן באו תחלה דברי בית הלל לבית שמאי לפי שהיא הוכחה לדין הקדש טעות ממקומו. ואחרי דברי יסוד המשנה ״מי שנדר בנזיר ונשאל לחבם ואסרו וכו׳ נשאל לחכם והתירו היתה לו בהמה מופרשת תצא ותרעה בעדר״ נסדר ‪,.‬אמרו להם‬ ‫בית הלל לבית שמאי אי אתם מ ו ד י ם בזה שהוא הקדש טעות שתצא ותרעה‬ ‫בעדר"‪.‬‬ ‫ועל כן נבין גם עיקר הדבר איך בא מחלוקת בית שמאי ובית הל‪,‬ל בדין‬ ‫הקדש טעות במס׳ נזיר‪.‬‬ ‫וביותר עודי שיותהל מזה הפרק‪ ,‬וד‪.‬לא אין זה מענין הדברים לפני זה‪.‬‬ ‫וכבר עמדו על זה נם התום׳ הביאם התום׳ יום טוב וכתבו‪:‬‬ ‫״בית שמאי אומרים הקדש טעות וכוי ומשום דבתר הכי איירי בנזירות‬ ‫בטעות נקט הני פלונתייהו במכילתין‪,‬וכן משום פלונתא דבית שמאי ובית הלל‬ ‫דבסמוי־ נבי מי שנדר ונשאל לחכם וכו׳ אמרו להם בית־ הלל לבית שמאי אי‬ ‫אתם מודים בזד‪ .‬שהוא הקדש טעות ובו׳״‪.‬‬ ‫וכבודם הנדול במקומו אבל דבריד‪.‬ם תמוד‪.‬ים כי תירוצם הראשון ״משום‬ ‫דבתר הכי איירי בנזירות בטעות וכו׳״ וזה תמוה דאנב נרדא שייך לאמר במקום‬ ‫שעיקר הדבי בא תחלה‪ ,‬ואחר זד‪ .‬באו דברים שאינם מענין הסס׳ אבל נשנו אגב‬ ‫נררא‪ ,‬ולא ש ‪,T‬י׳ הדבר להיפך שתחלד‪ .‬יבואו דד דים אגב נדרא‪ ,‬מפני שאחר זה‬ ‫יבואו דברים כאלה מענין המם׳ )ע״נ(‪.‬‬ ‫ואת אשר כתבו ״וכן משום פלוגמא דב״ש‪ .‬וביה דבססוך נבי מי וכו׳ אמרו‬ ‫להם בית הלל וכוי״ תמוד‪ .‬עוד יותר שד‪.‬רי נכי מי שנדר בנזיר ונשאל לחכם וכו׳‬ ‫אין מחלוקת כלל בין בית‪ .‬שמאי ובית הלל‪;.‬‬ ‫אבל רבותינו לא דקדקו בזה מפני שלא הוברר לא דבד יסוד הסשנד‪ .‬ודברי‬ ‫התנאים עלידו‪' ,‬ולא דבר הסננון האחרון של המשנד‪ ,.‬מה שבתחלה כאמת לא‬ ‫‪/‬‬ ‫י׳י' כן*‬ ‫וכן הדבר כי בתחלה ביסוד המשנד‪ .‬באו הדברים מן ״מי שנדר בנזיר ונשאל‬ ‫לחכם וכו׳״‪.‬‬ ‫ולד‪.‬תחיל מדין יסוד המשנד‪ .‬ולסדר מיד אחר זד‪ .‬״אמרו להם בית הלל‬ ‫לבית שמאי אי אתם מודים ב ז ה שהוא הקדש טעות וכו׳״ זה הרי הוא לנמרי‬ ‫דבר שאי אפשר שד‪.‬רי אין אנו יודעין עדין מחלוקת בית שמאי ובית הלל מה היא‪.‬‬ ‫על כן בסדור האחרון בשעה שסדרו דברי בית שמאי ובית הלל במשנד‪.‬‬ ‫י‬ ‫סדרו תחלד‪ .‬דברי ב‪-‬״ש וב״ה בדין הקדש טעות‪.‬‬ ‫נאחר זה דין יסוד המשנד‪ .‬״מי שנדר בנזיד ונשאל לחכם וכו׳ היתד‪ .‬לו‬ ‫’‬ ‫בדימה מופרשת תצא ותרעד‪ .‬בעדר״‪.‬‬ ‫ויחד עם זה יכלו כבר לסדר מיד אחר זד‪<,..‬אמרו בית הלל לבית שמאי אי‬ ‫אתם מ ו ד י ם ב ז ה שד‪.‬וא הקדש טעות שתצא ־ותרעד‪ .‬בעדר״‪.‬‬ ‫הערה )ע״ג( והמקומות המעטים הימאים מן הכלל‪ ,‬הנם כולם על הדרך אשר נתבאר‬ ‫בפנים‪.‬‬ ‫^ ליי ^חיייך »זזי׳ זה זממו סעם הדבר‪.‬‬<noinclude></noinclude> 889wzc5fzvpmmnvundbq86dyt9hnuka 3019458 3019437 2026-06-10T18:55:29Z יעקב 15222 3019458 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪838 סוף סגנון המשנה <קטע התחלה=פרק נ/> ועל כן באו תחלה דברי בית הלל לבית שמאי לפי שהיא הוכחה לדין הקדש טעות ממקומו. ואחרי דברי יסוד המשנה ״מי שנדר בנזיר ונשאל לחכם ואסרו וכו׳ נשאל לחכם והתירו היתה לו בהמה מופרשת תצא ותרעה בעדר״ נסדר "אמרו להם בית הלל לבית שמאי אי אתם '''מודים''' בזה שהוא הקדש טעות שתצא ותרעה בעדר". ועל כן נבין גם עיקר הדבר איך בא מחלוקת בית שמאי ובית הלל בדין הקדש טעות במס׳ נזיר. וביותר עוד שיותחל מזה הפרק, והלא אין זה מענין הדברים לפני זה. וכבר עמדו על זה גם התוס׳ הביאם התוס׳ יום טוב וכתבו: ״בית שמאי אומרים הקדש טעות וכו' ומשום דבתר הכי איירי בנזירות בטעות נקט הני פלוגתייהו במכילתין, וכן משום פלוגתא דבית שמאי ובית הלל דבסמוך גבי מי שנדר ונשאל לחכם וכו׳ אמרו להם בית הלל לבית שמאי אי אתם מודים בזה שהוא הקדש טעות וכו'״. וכבודם הגדול במקומו אבל דבריהם תמוהים כי תירוצם הראשון ״משום דבתר הכי איירי בנזירות בטעות וכו'״ וזה תמוה דאגב גררא שייך לאמר במקום שעיקר הדבר בא תחלה, ואחר זה באו דברים שאינם מענין המס׳ אבל נשנו אגב גררא, ולא שיהי׳ הדבר להיפך שתחלה יבואו דברים אגב גררא, מפני שאחר זה יבואו דברים כאלה מענין המס׳{{שוליים|(עג)}}. ואת אשר כתבו ״וכן משום פלוגתא דב״ש‪ .‬וביה דבססוך נבי מי וכו׳ אמרו‬ ‫להם בית הלל וכוי״ תמוד‪ .‬עוד יותר שד‪.‬רי נכי מי שנדר בנזיר ונשאל לחכם וכו׳‬ ‫אין מחלוקת כלל בין בית‪ .‬שמאי ובית הלל‪;.‬‬ ‫אבל רבותינו לא דקדקו בזה מפני שלא הוברר לא דבד יסוד הסשנד‪ .‬ודברי‬ ‫התנאים עלידו‪' ,‬ולא דבר הסננון האחרון של המשנד‪ ,.‬מה שבתחלה כאמת לא‬ ‫‪/‬‬ ‫י׳י' כן*‬ ‫וכן הדבר כי בתחלה ביסוד המשנד‪ .‬באו הדברים מן ״מי שנדר בנזיר ונשאל‬ ‫לחכם וכו׳״‪.‬‬ ‫ולד‪.‬תחיל מדין יסוד המשנד‪ .‬ולסדר מיד אחר זד‪ .‬״אמרו להם בית הלל‬ ‫לבית שמאי אי אתם מודים ב ז ה שהוא הקדש טעות וכו׳״ זה הרי הוא לנמרי‬ ‫דבר שאי אפשר שד‪.‬רי אין אנו יודעין עדין מחלוקת בית שמאי ובית הלל מה היא‪.‬‬ ‫על כן בסדור האחרון בשעה שסדרו דברי בית שמאי ובית הלל במשנד‪.‬‬ ‫י‬ ‫סדרו תחלד‪ .‬דברי ב‪-‬״ש וב״ה בדין הקדש טעות‪.‬‬ ‫נאחר זה דין יסוד המשנד‪ .‬״מי שנדר בנזיד ונשאל לחכם וכו׳ היתד‪ .‬לו‬ ‫’‬ ‫בדימה מופרשת תצא ותרעד‪ .‬בעדר״‪.‬‬ ‫ויחד עם זה יכלו כבר לסדר מיד אחר זד‪<,..‬אמרו בית הלל לבית שמאי אי‬ ‫אתם מ ו ד י ם ב ז ה שד‪.‬וא הקדש טעות שתצא ־ותרעד‪ .‬בעדר״‪.‬‬ ‫הערה )ע״ג( והמקומות המעטים הימאים מן הכלל‪ ,‬הנם כולם על הדרך אשר נתבאר‬ ‫בפנים‪.‬‬ ‫^ ליי ^חיייך »זזי׳ זה זממו סעם הדבר‪.‬‬<noinclude></noinclude> akbmoassei4cb4a4su20i245367dobj 0 1744175 3019445 2026-06-10T18:19:40Z בן עדריאל 9444 ע"פ כ"י פריס 646 דף 98; כ"י הספרייה הלאומית של רוסיה, Ms. EVR I 139 3019445 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{פיוט| |שם = אלהיכם זרוייו יאסוף |סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אלהיכם|אלהיכם]] |מועד = [[:קטגוריה:פיוטי ברית מילה|שבת שיש בה ברית מילה]] |מחבר = |מיוחס ל = [[:קטגוריה:זבדיה|זבדיה]] |אקרוסטיכון = זבדיה? |צורה = |אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-4576|א-4576]] |מנהגים = בימי הביניים נאמר בכמה קהילות מנהג אשכנז המערבי }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> אֱלֹהֵיכֶם :זְרוּיָיו יֶאֱסֹף וְיִצְבֹּר :בְּדַם בְּרִית אֲסִירָיו יְשַׁלַּח מִבּוֹר :בְּרֹאשָׁם מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם יַעֲבֹר :כְּשֶׁמַע מִצְרַיִם הַלֵּל לִגְמֹר :עַל הַשְּׁמִינִית לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר <noinclude>{{הור|ובדברי קדשך כתוב לאמֹר}} {{סוף}} [[קטגוריה:פיוטי ברית מילה]] [[קטגוריה:פיוטי אלהיכם]] </noinclude> 067dzpsaftmysjbqz0ilpefvsi8evhg 3019446 3019445 2026-06-10T18:20:58Z בן עדריאל 9444 3019446 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{פיוט| |שם = אלהיכם זרוייו יאסוף |סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אלהיכם|אלהיכם]] |מועד = [[:קטגוריה:פיוטי ברית מילה|שבת שיש בה ברית מילה]] |מחבר = |מיוחס ל = [[:קטגוריה:זבדיה|זבדיה]]{{הערה|צונץ ייחס את הפיוט לפייטן האיטלקי הקדום זבדיה, אך חוקרים מודרניים מפקפקים בייחוס זה.}} |אקרוסטיכון = זבדיה? |צורה = |אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-4576|א-4576]] |מנהגים = בימי הביניים נאמר בכמה קהילות מנהג אשכנז המערבי }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> אֱלֹהֵיכֶם :זְרוּיָיו יֶאֱסֹף וְיִצְבֹּר :בְּדַם בְּרִית אֲסִירָיו יְשַׁלַּח מִבּוֹר :בְּרֹאשָׁם מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם יַעֲבֹר :כְּשֶׁמַע מִצְרַיִם הַלֵּל לִגְמֹר :עַל הַשְּׁמִינִית לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר <noinclude>{{הור|ובדברי קדשך כתוב לאמֹר}} {{סוף}} [[קטגוריה:פיוטי ברית מילה]] [[קטגוריה:פיוטי אלהיכם]] </noinclude> 2voglpngpi1otehp72izno4lsf82j9q 3019472 3019446 2026-06-10T19:45:34Z Yack67 27395 באמת אני לא רואה את סוף האקרוסטיכון 3019472 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{פיוט| |שם = אלהיכם זרוייו יאסוף |סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אלהיכם|אלהיכם]] |מועד = [[:קטגוריה:פיוטי ברית מילה|שבת שיש בה ברית מילה]] |מחבר = |מיוחס ל = [[:קטגוריה:זבדיה|זבדיה]]{{הערה|צונץ ייחס את הפיוט לפייטן האיטלקי הקדום זבדיה, אך חוקרים מודרניים מפקפקים בייחוס זה.}} |אקרוסטיכון = זבדיה? |צורה = |אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-4576|א-4576]] |מנהגים = בימי הביניים נאמר בכמה קהילות מנהג אשכנז המערבי }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> אֱלֹהֵיכֶם :זְרוּיָיו יֶאֱסֹף וְיִצְבֹּר :בְּדַם בְּרִית אֲסִירָיו יְשַׁלַּח מִבּוֹר :בְּרֹאשָׁם מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם יַעֲבֹר :כְּשֶׁמַע מִצְרַיִם הַלֵּל לִגְמֹר :עַל הַשְּׁמִינִית לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר <noinclude>{{הור|ובדברי קדשך כתוב לאמֹר}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי ברית מילה]] [[קטגוריה:פיוטי אלהיכם]] </noinclude> qya12z9s8luo1rco25xgcvox6m6luum 104 1744176 3019448 2026-06-10T18:22:36Z Sije 2668 /* הוגה */ הועתק מדף [[ספר סיפורי מעשיות/מחגר]] - קרדיט בדף "גרסאות קודמות" שם 3019448 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Sije" /></noinclude><section begin="ג"/>לבוא בשלשלאות. טוב להם לישאר שם, (במקום שברחו לשם), ויהיו בכאן נאמן ובעל עגלה. והבן הנ"ל, כל זמן שהיה לו המאכל שלקח מביתו לחם יבש שהיה בעגלה (שקורין "סוחיריס") אכל אותם. ואחר כך כשכלה ולא היה לו לאכול, יישב עצמו מה לעשות והשליך עצמו מהעגלה לאכול עשבים והיה לן יחידי בשדה ונפחד, וניטל ממנו הכח עד שלא היה יכול אפילו לעמוד, רק לרחוש (בלשון אשכנז: רוקין זיך) והיה אוכל העשב סביבותיו וכל זמן שהיה יכול להושיט ולאכול היה אוכל שם. ואחר כך כשכלה העשב סביבו עד שלא היה יכול להושיט, היה מנתק עצמו להלן ואכל שם, והיה אוכל העשב איזה זמן. פעם אחד בא לעשב אחד שעדיין לא אכל עשב כזה, והוטב בעיניו אותו העשב, מחמת שהיה אוכל זמן רב עשבים והיה מכיר בהם, ועדיין לא ראה עשב כזה. ויישב עצמו לעקרו עם שרשו. והיה תחת השרש דומיט {{ה|(אבן טובה)}}, והדומיט היה מרובע. וכל צד היה לו סגולה אחרת. ובצד אחד היה כתוב שמי שיאחז אותו צד, ישא אותו למקום שיום ולילה נתקבצים ביחד, שהשמש והירח נתקבצים שם ביחד. וכשעקר העשב עם השורש שהיה שם הדומיט נזדמן שאחז באותו הצד, (המסוגל לישא [אותו] למקום שיום ולילה מתקבצים כנ"ל), ונשא אותו ובא למקום שיום ולילה נתוועדים יחד. והסתכל והנה הוא שם במקום ששמש וירח באים ביחד כנ"ל. ושמע שהשמש עם הירח מדברים, והיה השמש קובל לפני הירח באשר שיש אילן שיש לו ענפים רבים, ופריו ועליו וכל ענף וענף ופרי ועלה יש לו סגולה מיוחדת, שזה מסוגל לבנים וזה מסוגל לפרנסה, וזה מסוגל לרפואת חולאת זה, וזה לחולאת אחרת. כל אחד ואחד מסוגל לדבר אחר. וזה האילן היו צריכין להשקותו, ואם היו משקין אותו היה מסוגל מאד, ולא די שאין אני משקה אותו, אלא שעל ידי שאני מזריח עליו אני מייבש אותו. ענתה הלבנה ואמרה: אתה דואג דאגות אחרים, אני אספר לך עסק שלי. היות שיש לי אלף הרים וסביבות האלף<section end="ג"/><noinclude></noinclude> 81mw4ua5fhh7n8p0pfb301yfd1o50vk 104 1744177 3019452 2026-06-10T18:35:08Z Sije 2668 /* הוגה */ הועתק מדף [[ספר סיפורי מעשיות/מחגר]] - קרדיט בדף "גרסאות קודמות" שם 3019452 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Sije" /></noinclude><section begin="ג"/>הרים, יש עוד אלף הרים, ושם מקום שדים, והשדים יש להם רגלי תרנגולים, ואין להם כח ברגליהם, ויונקים מרגלי, ומחמת זה אין לי כח ברגלי. ויש לי אבק, היינו פיל, שהוא רפואה לרגלי, ובא רוח ונושא אותו. ענתה החמה: את זה אתה דואג? (בלשון תימה) אגיד לך רפואה. באשר שיש דרך, ומאותו הדרך מתפצלים כמה דרכים. דרך אחד של צדיקים, אפילו הצדיק שהוא בכאן מפזרים תחתיו אותו האבק שבאותו הדרך הנ"ל בכל פסיעה, וכל פסיעה שהוא פוסע הוא דורך באותו האבק. ויש דרך של אפיקורסים, אפילו אפיקורס שבכאן מפזרים תחתיו בכל פסיעה מאותו האבק כנ"ל. ויש דרך של משוגעים, אפילו משוגע שבכאן מפזרים תחתיו כנ"ל. וכן יש כמה דרכים. ויש דרך אחד, באשר שיש צדיקים שמקבלים על עצמם יסורים, ומוליכים אותם הפריצים בשלשלאות, ואין להם כח ברגליהם ומפזרים תחתיהם מאותו האבק של אותו הדרך, ויש להם כח ברגליהם, על כן תלך לשם שיש שם הרבה אבק ויהיה לך רפואה על רגליך, (כל זה דברי החמה אל הלבנה). והוא שמע כל זה. בתוך כך נסתכל על הדומיט בצד אחר וראה כתוב שם, שמי שיאחז באותו הצד שישא אותו להדרך שיוצאים ממנו כמה דרכים כנ"ל, ואחז באותו הצד, ונשא אותו לשם ונתן רגליו באותו הדרך שהאבק רפואה לרגלים, ונתרפא מיד. והלך ונטל האבק מכל הדרכים ועשה לו אגודות; שאגד הפיל של הדרך של צדיקים לבדו, וכן הפיל של שאר הדרכים אגד כל אחד לבדו, ולקחם אתו. ויישב עצמו והלך לאותו היער שגזלו אותו שם. כשבא לשם, בחר לו אילן גבוה שהוא סמוך להדרך שיוצאים שם הגזלנים לגזול, ולקח הפיל של צדיקים והפיל של משוגעים ועירבם יחד ופיזר אותם על הדרך. והוא עלה על האילן וישב שם לראות מה יהיה נעשה בהם. והיו יוצאים שם גזלנים ששלח אותן הגזלן הגדול שבהם הנ"ל לצאת ולגזול. וכשבאו לאותו הדרך,<section end="ג"/><noinclude></noinclude> 6dqg0c7ah8wu7kxp74u2e09o4u16vls 104 1744178 3019455 2026-06-10T18:46:25Z Sije 2668 /* הוגה */ הועתק מדף [[ספר סיפורי מעשיות/מחגר]] - קרדיט בדף "גרסאות קודמות" שם 3019455 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Sije" /></noinclude><section begin="ג"/>תיכף כשדרכו על הפיל הנ"ל נעשו צדיקים, והתחילו לצעוק על נפשם על שגזלו עד הנה והרגו כמה נפשות. אבל מחמת שהיה מעורב שם פיל של משוגעים נעשו צדיקים משוגעים. והתחילו להתקוטט זה עם זה. זה אמר: בשבילך גזלנו וזה אמר: על ידך גזלנו, עד שהרגו זה את זה. והיה שולח כת אחרת והיה גם כן כנ"ל, והרגו זה את זה כנ"ל. וכן היה אחר כך, עד שנהרגו כולם. עד שהבין שלא נשארו כי אם הוא בעצמו עם עוד אחד, (היינו שהבן הנ"ל הבין שכבר נהרגו כל הגזלנים הנ"ל ולא נשאר כי אם הגזלן הגדול בעצמו עם עוד אחד), וירד מהאילן. וכיבד משם את הפיל הנ"ל מן הדרך, ופיזר את הפיל של צדיקים בעצמו, והלך וישב על האילן. ואותו הגזלן, (היינו הגדול שבהם), תמה ששולח כל הגזלנים ואין אחד מהם שב אליו, והלך הוא בעצמו עם האחד שנשאר אצלו. ותיכף כשבא על אותו הדרך, (שפיזר שם הבן הנ"ל הפיל של צדיקים לבדו), נעשה צדיק, והתחיל לצעוק לחבירו על נפשו על שהרג כל כך נפשות וגזל כל כך, והיה תולש קברים והיה שב בתשובה ומתחרט מאד. וכיון שראה, (הבן הנ"ל שהיה יושב על האילן), שהוא מתחרט ושב בתשובה כל כך, ירד מהאילן. כיון שראה הגזלן שמצא אדם, התחיל לצעוק: אוי על נפשי, כזאת וכזאת עשיתי, אהה, תן לי תשובה. ענה לו: החזר לי התיבה שגזלתם ממני. כי כתוב אצלם על כל גזילה, באותו היום שנגזל, ואצל מי נגזל. אמר לו: אני מחזיר לך תיכף ואני נותן לך אפילו כל האוצרות של גזילה שיש לי, רק תן לי תשובה. אמר לו: תשובתך היא, רק שתלך אל העיר ותצעוק ותתוודה: אני הוא שהכרזתי אז ועשיתי כמה גזלנים והרגתי וגזלתי כמה נפשות, זה היא תשובתך. ונתן לו כל האוצרות, והלך עמו אל העיר, ועשה כן. ופסקו שם באותו העיר, באשר שהרג כל כך<section end="ג"/><noinclude></noinclude> r1j7e2t7n91sk66fveoodzhq4yg6emi 104 1744179 3019460 2026-06-10T18:57:27Z Sije 2668 /* הוגה */ הועתק מדף [[ספר סיפורי מעשיות/מחגר]] - קרדיט בדף "גרסאות קודמות" שם 3019460 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Sije" /></noinclude><section begin="ג"/>נפשות, על כן יתלו אותו, למען ידעו. אחר כך יישב עצמו הבן הנ"ל, לילך אל השני אלף הרים, (הנ"ל), להסתכל מה נעשה שם. כשבא לשם, עמד מרחוק מהשני אלף הרים, וראה שיש שם כמה וכמה אלף אלפים ורבי רבבות משפחות של שדים, כי הם פרים ורבים כבני אדם, והם רבים מאוד. וראה המלכות שלהם יושב על כסא ששום ילוד אשה אינו יושב על כסא כזו. וראה אותם שעושים ליצנות: זה מספר שהזיק לזה תינוק, וזה אומר שהזיק לזה יד, וזה מספר שהזיק רגל, וכן שאר ליצנות. בתוך כך נסתכל וראה אב ואם הולכים ובוכים. ושאלו אותם: למה אתם בוכים? והשיבו שיש להם בן והיה דרכו לילך לדרכו והיה שב באותו הזמן, ועכשיו הוא זמן רב ועדיין לא בא. והביאו אותם למלך, וצוה המלך לשלוח שלוחים לכל העולם למוצאו. והיו האב ואם חוזרים ופגעו באחד שהיה הולך ביחד עם בנם הנ"ל, (היינו שאותו האחד שפגעו בו היה החבר של בנם והיה הולך ביחד עם בנם בתחילה, אבל עכשיו פגעו בו לבדו), ושאל אותם: על מה אתם בוכים? וספרו לו כנ"ל. השיב להם: אני אודיע לכם. היות שהיה לנו אי אחד בים שהיה שם מקום שלנו, ואחר כך הלך המלך שהיה שייך לו האי הנ"ל ורצה לבנות שם בנינים והניח יסודות, ואמר הבן הנ"ל, (היינו הבן של השדים הנ"ל שנאבד), אלי שנזיק אותו. והלכנו ולקחנו הכח מהמלך. והיה עוסק בדאקטורים, ולא היו יכולים לעזור לו. והתחיל לעסוק במכשפים, והיה שם מכשף אחד שהיה יודע משפחתו, ואת משפחתי לא ידע, על כן לא היה יכול לעשות לי דבר. אבל משפחתו היה יודע ותפס אותו ומענה אותו כל כך. והביאו אותו אל המלך, (היינו זה השד שסיפר כל זה הביאו אותו אל המלך שלהם), וסיפר זאת לפני המלך. אמר המלך: ישיבו לו הכח. ענה ואמר, שהיה אצלינו אחד שלא היה לו כח ונתננו לו הכח. אמר המלך: יקחו ממנו הכח ויחזירו להמלך. השיבו להמלך כי נעשה ענן.<section end="ג"/><noinclude></noinclude> fyzh2mprvl4kwx024girbst9bo35yx9 104 1744180 3019466 2026-06-10T19:10:32Z Sije 2668 /* הוגה */ הועתק מדף [[ספר סיפורי מעשיות/מחגר]] - קרדיט בדף "גרסאות קודמות" שם 3019466 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Sije" /></noinclude><section begin="ג"/>אמר המלך שיקראו הענן ויביאו אותו לכאן. ושלחו שליח אחריו. אמר אותו האיש הבן הנ"ל, (היינו זה הבן שלא היה לו כח ברגליו בתחילה שבא לכאן וראה כל זה): אלך ואראה הענין איך נעשה מהאנשים אלו ענן. והלך אחרי השליח. ובא אל העיר שהיה שם הענן, ושאל את אנשי העיר: מפני מה כסה הענן כל כך בתוך העיר? והשיבו לו: בכאן, אדרבא, שמעולם אין כאן ענן, וזה זמן שכסה הענן, ובא השליח וקרא את הענן, והלך משם. ויישב עצמו האיש הנ"ל לילך אחריהם לשמוע מה הם מדברים. ושמע שהשליח שאל אותו: איך אתה בא להיות בכאן ענן. והשיב לו: אספר לך מעשה: פעם אחד היה חכם אחד. והקיסר מהמדינה היה אפיקורס גדול, ועשה את כל המדינה לאפיקורסים. והלך החכם וקרא את כל בני משפחתו. ענה ואמר להם: הלא אתם רואים שהקיסר הוא אפיקורס גדול ועשה את כל המדינה אפיקורסים וקצת ממשפחתינו עשה גם כן לאפיקורסים. בכן נפרוש אל המדבר כדי שנשאר בהאמונה בהשם יתברך. והסכימו עמו. ואמר החכם שֵׁם, (היינו שהזכיר איזה שם מן השמות), והביא אותם אל המדבר ולא הוטב בעיניו אותו המדבר. ואמר שם ונשא אותם אל מדבר אחר, ולא הוטב בעיניו גם כן. ואמר עוד שם והביא אותם אל המדבר אחר, והוטב בעיניו. ואותו המדבר היתה סמוכה אל השני אלף הרים והלך, (אותו החכם הנ"ל), ועשה עיגול סביבותם, שלא יוכל שום אחד להתקרב אליהם. ויש אילן שאם היה אותו האילן נשקה לא היה נשאר ממנו, (היינו מן השדים), כלום. על כן עומדים יום ולילה מאתנו שחופרים ואינם מניחים מים להאילן. ושאל אותו: למה עומדים יום ולילה, כיון שחופרים פעם אחד למנוע המים די. השיב לו: שיש בינינו מדברים ואלו המדברים הולכים ועושים מחלוקת בין מלך זה למלך אחר, ועל ידי זה נעשה מלחמה, ועל ידי זה נעשה רעידת הארץ, ונופל האדמה שסביבות החפירה ויוכל לבוא מים להאילן, על כן עומדים תמיד לחפור כנ"ל. וכשנעשה מלך בינינו עושים לפניו כל הליצנות<section end="ג"/><noinclude></noinclude> gnrkb85ip2ca8xijw8cozv8mogyhb96 104 1744181 3019468 2026-06-10T19:26:02Z Sije 2668 /* הוגה */ הועתק מדף [[ספר סיפורי מעשיות/מחגר]] - קרדיט בדף "גרסאות קודמות" שם 3019468 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Sije" /></noinclude><section begin="ג"/>ושמחים; זה מתלוצץ איך הזיק תינוק והיולדת מתאבלת עליו, וזה מראה ליצנות אחרות וכן כמה מיני ליצנות. וכשהמלך בא בתוך השמחה הוא הולך ומטייל עם השרי מלוכה שלו, ומנסה עצמו לעקור האילן, כי אם לא היה האילן כלל, היה טוב לנו מאד. ומחזק לבו מאד כדי לעקור האילן כולו, וכשבא אל האילן, אזי האילן צועק מאד, ואזי נופל עליו פחד וחוזר לאחוריו. פעם אחד נעשה מלך חדש ביניהם, ועשו לפניו ליצנות גדולות כנ"ל, ובא בשמחה גדולה, ועשה לעצמו אבירות לב מאד, ואמר לעקור את האילן כולו לגמרי. ויצא לטייל עם שריו, וחיזק לבו מאד, ורץ לעקור האילן לגמרי. וכשבא אליו נתן קול גדול ונפל עליו פחד. וחזר לאחוריו ובא בכעס גדול, וחזר, והיה הולך. בתוך כך נסתכל וראה בני אדם יושבים, (היינו הכת אנשים של החכם הנ"ל), ושלח איזה אנשים מאנשיו לעשות להם כראוי כדרכם תמיד, (היינו שזה המלך שלח להזיקם כדרכם). וכיון שראו אותם אותה המשפחה של בני אדם הנ"ל נפל עליהם פחד. ואמר להם הזקן הנ"ל: אל תפחדו. וכשנתקרבו השדים לשם לא היו יכולים להתקרב אליהם מחמת העיגול הנ"ל שהיה סביבותם ושלח שלוחים אחרים ולא היו יכולים גם כן. ובא בכעס גדול והלך בעצמו ולא היה יכול גם הוא ליקרב אליהם, וביקש מהזקן שיניחנו ליכנס לשם. ואמר לו: מאחר שאתה מבקש אניח אותך ליכנס, אבל אין דרך שילך המלך יחידי, ואניח אותך עם עוד אחד ליכנס. ופתח להם פתח ונכנסו. וחזר וסגר העיגול. אמר המלך להזקן: איך אתה בא לישב על מקום שלנו. אמר לו: מפני מה הוא מקומך, הוא מקום שלי. אמר לו: אין אתה מתירא ממני? השיב לו: לאו. אמר לו: אין אתה מתירא. ופשט עצמו ונעשה גדול מאד עד השמים ורצה לבולעו. אמר הזקן: אף על פי כן איני מתירא כלל, אך אם אני רוצה, תהיה אתה מתירא ממני. והלך והתפלל קצת ונעשה עב וענן גדול והיו רעמים גדולים. והרעם הורג אותם, ונהרגו כל השרי מלוכה שלו שהיו עמו, ולא נשארו כי אם<section end="ג"/><noinclude></noinclude> hnw60qbdatzx71oyld9xohewf37810q 104 1744182 3019471 2026-06-10T19:41:23Z Sije 2668 /* הוגה */ הועתק מדף [[ספר סיפורי מעשיות/מחגר]] - קרדיט בדף "גרסאות קודמות" שם 3019471 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Sije" /></noinclude><section begin="ג"/>הוא עם האחד שהיה עמו שם בתוך העיגול. וביקש אותו שיפסוק הרעם, ופסק. ענה המלך ואמר: מאחר שאתה איש כזה, אתן לך ספר מכל המשפחות של שדים, כי יש בעלי שמות שאינם יודעים רק ממשפחה אחת ואפילו אותה המשפחה אינם יודעים בשלימות. אני אתן לך ספר שכתוב בו כל המשפחות, כי אצל המלך כתובים כולם ואפילו מי שנולד נכתב אצל המלך. ושלח את האחד שהיה עמו אחר הספר, (היינו שהמלך של השדים שלח את האחד שהיה עמו בתוך העיגול אחר הספר). (נמצא שטוב עשה שהניח אותו עם עוד אחד ליכנס, כי אם לאו את מי היה שולח?), והביא לו הספר. ופתח את הספר וראה כתוב בו אלף אלפים ורבי רבבות משפחות שלהם. והבטיח המלך שלא יזיקו לעולם את כל משפחתו של אותו הזקן הנ"ל. וצוה להביא כל הפאטרעטין {{ה|(דמות דיוקן)}} של כל בני משפחתו ואפילו אם יהיה נולד להם, (איזה ילד), יביאו תיכף הפאטרעט שלו כדי שלא יהיה ניזוק שום אחד ממשפחת הזקן. אחר כך כשהגיע זמנו של הזקן ליפטר מן העולם קרא לבניו וצוה להם ואמר להם: אני מניח לכם זה הספר. והלא אתם רואים שיש לי כח להשתמש עם זה הספר בקדושה, ואף על פי כן איני משתמש בו, רק יש לי אמונה בהשם יתברך. גם אתם אל תש[ת]משו בו, אפילו אם ימצא אחד מכם שיוכל להשתמש בו בקדושה, אף על פי כן אל ישתמש בו, רק יהיה לו אמונה בהשם יתברך. ונפטר החכם. והלך הספר בירושה. ובא לבן בנו. והיה לו כח להשתמש בו בקדושה, רק שהיה לו אמונה בהשם יתברך ולא היה משתמש בו כאשר צוה הזקן. והמדברים שיש ביניהם היו מפתים את נכד הזקן הנ"ל: באשר שיש לך בנות גדולות ואין לך לפרנסם ולהשיאם, על כן השתמש בזה הספר. והוא לא היה יודע שהם מפתים אותו וסבר שלבו מייעצו לזה. ונסע לאביו זקינו על קברו. ושאל אותו: באשר שהנחת צוואה שלא להשתמש עם הספר רק שיהיה לנו אמונה בהשם יתברך, ועתה הלב מפתה אותי להשתמש בו. ענה אותו, (הזקן הנפטר הנ"ל): אף על פי שיש לך כח<section end="ג"/><noinclude></noinclude> lh0xmccyun1z0pqo8368khmef14euur 104 1744183 3019473 2026-06-10T19:53:30Z Sije 2668 /* הוגה */ הועתק מדף [[ספר סיפורי מעשיות/מחגר]] - קרדיט בדף "גרסאות קודמות" שם 3019473 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="Sije" /></noinclude><section begin="ג"/>להשתמש בו בקדושה, מוטב שיהיה לך אמונה בהשם יתברך, ואל תשתמש בו, והשם יתברך יעזור לך. ועשה כן. (ויהי היום) והיה המלך חולה באותה מדינה שיושב בה הנכד של הזקן הנ"ל ועסק בדאקטורים ולא היו יכולים לעשות רפואה מחמת גדל החמימות שהיה שם באותה המדינה לא היו מועילים הרפואות. וגזר המלך שישראל יתפללו בעדו. אמר המלך שלנו: באשר שזה הנכד הנ"ל יש לו כח להשתמש עם הספר בקדושה ואינו משתמש בו, על כן נעשה לטובתו. וצוה עלי להיות שם ענן כדי שיהיה להמלך רפואה מהרפואות שלקח כבר ומהרפואות שיקח עוד. והנכד הנ"ל לא ידע כלל מזה, ומחמת זה אני הייתי בכאן ענן, (כל זה היה מספר הענן להשליח). וזה הבן הנ"ל, (היינו זה שלא היה לו כח ברגליו בתחילה), היה הולך אחריהם ושומע. והביאו אותו למלך, וצוה המלך שיקחו הכח ויחזירו להמלך הנ"ל, והחזירו לו הכח. ואז חזר הבן של השדים הנ"ל כנ"ל. ובא מיוסר מאד בלא כח כי עינו אותו מאד שם. וחרה לו מאד על המכשף שעינה אותו כל כך וצוה לבניו ומשפחתו שיהיו אורבים תמיד על המכשף הנ"ל. ויש ביניהם מדברים, והלכו והגידו להמכשף שישמור עצמו כי הם אורבים עליו. ועשה מכשף תחבולות וקרא עוד מכשפים שיודעים משפחות כדי לשמור מהם, וחרה מאד להבן הנ"ל ולמשפחתו על המדברים על שגילו סודו להמכשף. פעם אחד נזדמן שהלכו יחד מהמשפחה של הבן הנ"ל ומהמדברים, על המשמר אצל המלך. והלכו בני המשפחה הנ"ל ועשו עלילה על המדברים. והרג המלך את המדברים. וחרה להמדברים הנשארים, והלכו ועשו מרידה בין כל המלכים. והיה בין השדים רעב וחולשות וחרב ודבר. ונעשה מלחמות בין כל המלכים, ועל ידי זה נעשה רעידת הארץ. ונפלה הארץ כולה ונשקה האילן כולו. ולא נשאר מהם כלל, ונעשו כלא היו, אמן:<section end="ג"/><noinclude></noinclude> 5ey4ngelnf4r3xswfm9wlrk3laij2h1 3019474 3019473 2026-06-10T19:53:51Z Sije 2668 /* הוגה */ 3019474 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Sije" /></noinclude><section begin="ג"/>להשתמש בו בקדושה, מוטב שיהיה לך אמונה בהשם יתברך, ואל תשתמש בו, והשם יתברך יעזור לך. ועשה כן. (ויהי היום) והיה המלך חולה באותה מדינה שיושב בה הנכד של הזקן הנ"ל ועסק בדאקטורים ולא היו יכולים לעשות רפואה מחמת גדל החמימות שהיה שם באותה המדינה לא היו מועילים הרפואות. וגזר המלך שישראל יתפללו בעדו. אמר המלך שלנו: באשר שזה הנכד הנ"ל יש לו כח להשתמש עם הספר בקדושה ואינו משתמש בו, על כן נעשה לטובתו. וצוה עלי להיות שם ענן כדי שיהיה להמלך רפואה מהרפואות שלקח כבר ומהרפואות שיקח עוד. והנכד הנ"ל לא ידע כלל מזה, ומחמת זה אני הייתי בכאן ענן, (כל זה היה מספר הענן להשליח). וזה הבן הנ"ל, (היינו זה שלא היה לו כח ברגליו בתחילה), היה הולך אחריהם ושומע. והביאו אותו למלך, וצוה המלך שיקחו הכח ויחזירו להמלך הנ"ל, והחזירו לו הכח. ואז חזר הבן של השדים הנ"ל כנ"ל. ובא מיוסר מאד בלא כח כי עינו אותו מאד שם. וחרה לו מאד על המכשף שעינה אותו כל כך וצוה לבניו ומשפחתו שיהיו אורבים תמיד על המכשף הנ"ל. ויש ביניהם מדברים, והלכו והגידו להמכשף שישמור עצמו כי הם אורבים עליו. ועשה מכשף תחבולות וקרא עוד מכשפים שיודעים משפחות כדי לשמור מהם, וחרה מאד להבן הנ"ל ולמשפחתו על המדברים על שגילו סודו להמכשף. פעם אחד נזדמן שהלכו יחד מהמשפחה של הבן הנ"ל ומהמדברים, על המשמר אצל המלך. והלכו בני המשפחה הנ"ל ועשו עלילה על המדברים. והרג המלך את המדברים. וחרה להמדברים הנשארים, והלכו ועשו מרידה בין כל המלכים. והיה בין השדים רעב וחולשות וחרב ודבר. ונעשה מלחמות בין כל המלכים, ועל ידי זה נעשה רעידת הארץ. ונפלה הארץ כולה ונשקה האילן כולו. ולא נשאר מהם כלל, ונעשו כלא היו, אמן:<section end="ג"/><noinclude></noinclude> l108u5is1pvqj60ba0xjc17zqlj55pe 3019485 3019474 2026-06-10T20:23:06Z Sije 2668 3019485 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Sije" /></noinclude><section begin="ג"/>להשתמש בו בקדושה, מוטב שיהיה לך אמונה בהשם יתברך, ואל תשתמש בו, והשם יתברך יעזור לך. ועשה כן. (ויהי היום) והיה המלך חולה באותה מדינה שיושב בה הנכד של הזקן הנ"ל ועסק בדאקטורים ולא היו יכולים לעשות רפואה מחמת גדל החמימות שהיה שם באותה המדינה לא היו מועילים הרפואות. וגזר המלך שישראל יתפללו בעדו. אמר המלך שלנו: באשר שזה הנכד הנ"ל יש לו כח להשתמש עם הספר בקדושה ואינו משתמש בו, על כן נעשה לטובתו. וצוה עלי להיות שם ענן כדי שיהיה להמלך רפואה מהרפואות שלקח כבר ומהרפואות שיקח עוד. והנכד הנ"ל לא ידע כלל מזה, ומחמת זה אני הייתי בכאן ענן, (כל זה היה מספר הענן להשליח). וזה הבן הנ"ל, (היינו זה שלא היה לו כח ברגליו בתחילה), היה הולך אחריהם ושומע. והביאו אותו למלך, וצוה המלך שיקחו הכח ויחזירו להמלך הנ"ל, והחזירו לו הכח. ואז חזר הבן של השדים הנ"ל כנ"ל. ובא מיוסר מאד בלא כח כי עינו אותו מאד שם. וחרה לו מאד על המכשף שעינה אותו כל כך וצוה לבניו ומשפחתו שיהיו אורבים תמיד על המכשף הנ"ל. ויש ביניהם מדברים, והלכו והגידו להמכשף שישמור עצמו כי הם אורבים עליו. ועשה מכשף תחבולות וקרא עוד מכשפים שיודעים משפחות כדי לשמור מהם, וחרה מאד להבן הנ"ל ולמשפחתו על המדברים על שגילו סודו להמכשף. פעם אחד נזדמן שהלכו יחד מהמשפחה של הבן הנ"ל ומהמדברים, על המשמר אצל המלך. והלכו בני המשפחה הנ"ל ועשו עלילה על המדברים. והרג המלך את המדברים. וחרה להמדברים הנשארים, והלכו ועשו מרידה בין כל המלכים. והיה בין השדים רעב וחולשות וחרב ודבר. ונעשה מלחמות בין כל המלכים, ועל ידי זה נעשה רעידת הארץ. ונפלה הארץ כולה ונשקה האילן כולו. ולא נשאר מהם כלל, ונעשו כלא היו, אמן:{{ש}}<section end="ג"/><noinclude></noinclude> l0pqqbhm4tlmufa2eggqyixmqe3sxe8 104 1744184 3019482 2026-06-10T20:09:34Z Sije 2668 הועתק מדף [[ספר סיפורי מעשיות/מחגר]] - קרדיט בדף "גרסאות קודמות" שם 3019482 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="Sije" /></noinclude><section begin="ג"/>'''סוד''' מעשה זו מרומז ב[[תהלים א|קיפיטיל א' שבתהלים]]: אשרי האיש וכו'. דרך רשעים דרך צדיקים וכו'. היינו בחינת הדרכים הנ"ל שיש בהם האבק שמפזרים וכו' כנ"ל. והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועליהו וכו'. וכל אשר יעשה יצליח. היינו האילן הנ"ל, שכל פריו ועליו הכל כאשר לכל מסוגל מאד כנ"ל. דוק ותשכח עוד איזה רמזים: אשרי האיש אשר לא הלך כי בתחילה לא היה יכול לילך: לא עמד, כי אחר כך לא היה יכול לעמוד גם כן: ובמושב לצים, היינו מושב לצים הנ"ל שעושין ליצנות וכו' כנ"ל: כמוץ אשר תדפנו רוח, היינו הרוח שנושא הפיל הנ"ל: וכל זה הוא רק רמזים בעלמא, שהאיר עינינו קצת, למען נבין ונשכיל קצת עד היכן הדברים מגיעים. אבל הדברים סתומים עדיין בתכלית ההעלם, כי כל אלו המעשיות שסיפר גבהו מאד מאד מדעת אנושי ונעלמים מעין כל חי וכו': <!-- עד כאן הוגה --><section end="ג"/><noinclude></noinclude> pva9ssusn32oarkje2vklafsib4l2j8 0 1744185 3019484 2026-06-10T20:15:12Z Nahum 68 Nahum העביר את הדף [[הנאום לקראת סיפוח ארבעה מחוזות אוקראיניים לרוסיה]] לשם [[נאום פוטין ב-2022 לקראת סיפוח ארבעה מחוזות אוקראיניים לרוסיה]]: יתר בהירות 3019484 wikitext text/x-wiki #הפניה [[נאום פוטין ב-2022 לקראת סיפוח ארבעה מחוזות אוקראיניים לרוסיה]] 3hzhwo5r994vzffr9nups58bkn8ojse 3 1744186 3019487 2026-06-10T20:31:35Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{בה}}__~~~~" 3019487 wikitext text/x-wiki {{בה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:31, 10 ביוני 2026 (IDT) 1ozir7vxe2p9l6zwaquj27wy1cbbark 2 1744187 3019488 2026-06-10T20:31:55Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{ריק}}" 3019488 wikitext text/x-wiki {{ריק}} n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r 3 1744188 3019489 2026-06-10T20:33:10Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{בה}}__~~~~" 3019489 wikitext text/x-wiki {{בה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:33, 10 ביוני 2026 (IDT) hkb8zwyiua3gqck5g3bm7gcz32pzb3i 2 1744189 3019490 2026-06-10T20:33:21Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{ריק}}" 3019490 wikitext text/x-wiki {{ריק}} n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r 3 1744190 3019491 2026-06-10T20:33:49Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{בה}}__~~~~" 3019491 wikitext text/x-wiki {{בה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:33, 10 ביוני 2026 (IDT) hkb8zwyiua3gqck5g3bm7gcz32pzb3i 2 1744191 3019492 2026-06-10T20:34:00Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{ריק}}" 3019492 wikitext text/x-wiki {{ריק}} n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r 3 1744192 3019493 2026-06-10T20:35:13Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{ בה}}__~~~~" 3019493 wikitext text/x-wiki {{ בה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:35, 10 ביוני 2026 (IDT) 7l4lde60kitaph3vo5wrwjroxpg3ejk 2 1744193 3019494 2026-06-10T20:35:24Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{ריק}}" 3019494 wikitext text/x-wiki {{ריק}} n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r 0 1744194 3019496 2026-06-10T20:42:55Z Nahum 68 יצירת דף עם התוכן "{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סנהדרין/פרק ג|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''סנהדרין פרק ד''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סנהדרין/פרק ה|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}}" 3019496 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סנהדרין/פרק ג|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''סנהדרין פרק ד''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סנהדרין/פרק ה|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}} ny2at3e8hk62d3wippqbupjftvplyex 3019502 3019496 2026-06-10T20:53:15Z Nahum 68 3019502 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סנהדרין/פרק ג|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''סנהדרין פרק ד''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סנהדרין/פרק ה|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}} {{המשנה|א|ד|סנהדרין}} <קטע התחלה=א/>אֶחָד דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְאֶחָד דִּינֵי נְפָשׁוֹת בִּדְרִישָׁה וּבַחֲקִירָה, שֶׁנֶּאֱמַר {{ממ|ויקרא|כד|כב}}: "מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם". מַה בֵּין דִּינֵי מָמוֹנוֹת לְדִינֵי נְפָשׁוֹת? דִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלֹשָׁה, וְדִינֵי נְפָשׁוֹת בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. דִּינֵי מָמוֹנוֹת פּוֹתְחִין בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה, וְדִינֵי נְפָשׁוֹת פּוֹתְחִין לִזְכוּת, וְאֵין פּוֹתְחִין לְחוֹבָה. דִּינֵי מָמוֹנוֹת מַטִּין עַל פִּי אֶחָד, בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה; וְדִינֵי נְפָשׁוֹת מַטִּין עַל פִּי אֶחָד לִזְכוּת, וְעַל פִּי שְׁנַיִם לְחוֹבָה. דִּינֵי מָמוֹנוֹת מַחֲזִירִין, בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה; דִּינֵי נְפָשׁוֹת מַחֲזִירִין לִזְכוּת, וְאֵין מַחֲזִירִין לְחוֹבָה. דִּינֵי מָמוֹנוֹת, הַכֹּל מְלַמְּדִין זְכוּת וְחוֹבָה, וְדִינֵי נְפָשׁוֹת – הַכֹּל מְלַמְּדִין זְכוּת, וְאֵין הַכֹּל מְלַמְּדִין חוֹבָה. דִּינֵי מָמוֹנוֹת, הַמְּלַמֵּד חוֹבָה מְלַמֵּד זְכוּת, וְהַמְּלַמֵּד זְכוּת מְלַמֵּד חוֹבָה; דִּינֵי נְפָשׁוֹת, הַמְּלַמֵּד חוֹבָה, מְלַמֵּד זְכוּת, אֲבָל הַמְּלַמֵּד זְכוּת – אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְלַמֵּד חוֹבָה. דִּינֵי מָמוֹנוֹת, דָּנִין בַּיּוֹם וְגוֹמְרִין בַּלַּיְלָה; דִּינֵי נְפָשׁוֹת, דָּנִין בַּיּוֹם וְגוֹמְרִין בַּיּוֹם. דִּינֵי מָמוֹנוֹת גּוֹמְרִין בּוֹ בַּיּוֹם, בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה; דִּינֵי נְפָשׁוֹת, גּוֹמְרִין בּוֹ בַּיּוֹם לִזְכוּת, וּבַיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו לְחוֹבָה. לְפִיכָךְ אֵין דָּנִין, לֹא בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וְלֹא בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב:<קטע סוף=א/> {{המשנה|ב|ד|סנהדרין}} <קטע התחלה=ב/>דִּינֵי הַטֻּמְאוֹת וְהַטֳּהָרוֹת, מַתְחִילִין מִן הַגָּדוֹל; דִּינֵי נְפָשׁוֹת, מַתְחִילִין מִן הַצַּד. הַכֹּל כְּשֵׁרִין לָדוּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת, וְאֵין הַכֹּל כְּשֵׁרִין לָדוּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת, אֶלָּא כֹּהֲנִים, לְוִיִּם, וְיִשְׂרְאֵלִים הַמַּשִּׂיאִין לִכְהֻנָּה:<קטע סוף=ב/> {{המשנה|ג|ד|סנהדרין}} <קטע התחלה=ג/>סַנְהֶדְרִין הָיְתָה כַּחֲצִי גֹּרֶן עֲגֻלָּה, כְּדֵי שֶׁיְּהוּ רוֹאִין זֶה אֶת זֶה. וּשְׁנֵי סוֹפְרֵי הַדַּיָּנִין עוֹמְדִין לִפְנֵיהֶם, אֶחָד מִיָּמִין וְאֶחָד מִשְּׂמֹאל, וְכוֹתְבִין דִּבְרֵי הַמְּזַכִּין וְדִבְרֵי הַמְּחַיְּבִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שְׁלֹשָׁה: אֶחָד כּוֹתֵב דִּבְרֵי הַמְּזַכִּין, וְאֶחָד כּוֹתֵב דִּבְרֵי הַמְּחַיְּבִין, וְהַשְּׁלִישִׁי כּוֹתֵב דִּבְרֵי הַמְּזַכִּין וְדִבְרֵי הַמְּחַיְּבִין:<קטע סוף=ג/> {{המשנה|ד|ד|סנהדרין}} <קטע התחלה=ד/>וְשָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים יוֹשְׁבִין לִפְנֵיהֶם, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ. הָיוּ צְרִיכִין לִסְמֹךְ, סוֹמְכִין מִן הָרִאשׁוֹנָה; אֶחָד מִן הַשְּׁנִיָּה בָּא לוֹ לָרִאשׁוֹנָה, וְאֶחָד מִן הַשְּׁלִישִׁית בָּא לוֹ לַשְּׁנִיָּה, וּבוֹרְרִין לָהֶן עוֹד אֶחָד מִן הַקָּהָל, וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ בַּשְּׁלִישִׁית. וְלֹא הָיָה יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן, אֶלָּא יוֹשֵׁב בַּמָּקוֹם הָרָאוּי לוֹ:<קטע סוף=ד/> {{המשנה|ה|ד|סנהדרין}} <קטע התחלה=ה/>כֵּיצַד מְאַיְּמִין (אֶת הָעֵדִים) [עַל עֵדֵי נְפָשׁוֹת]? הָיוּ מַכְנִיסִין אוֹתָן וּמְאַיְּמִין עֲלֵיהֶן, שֶׁמָּא תֹּאמְרוּ: מֵאֹמֶד, וּמִשְּׁמוּעָה, עֵד מִפִּי עֵד, וּמִפִּי אָדָם נֶאֱמָן שָׁמַעְנוּ? אוֹ שֶׁמָּא אִי אַתֶּם יוֹדְעִין שֶׁסּוֹפֵנוּ לִבְדֹּק אֶתְכֶם בִּדְרִישָׁה וּבַחֲקִירָה? הֶווּ יוֹדְעִין שֶׁלֹּא כְּדִינֵי מָמוֹנוֹת דִּינֵי נְפָשׁוֹת. דִּינֵי מָמוֹנוֹת, אָדָם נוֹתֵן מָמוֹן וּמִתְכַּפֵּר לוֹ; דִּינֵי נְפָשׁוֹת, דָּמוֹ וְדַם זַרְעִיּוֹתָיו תְּלוּיִין בּוֹ עַד סוֹף הָעוֹלָם. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּקַיִן שֶׁהָרַג אֶת אָחִיו, שֶׁנֶּאֱמַר {{ממ|בראשית|ד|י}}: "דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים"; אֵינוֹ אוֹמֵר 'דַּם אָחִיךָ' אֶלָּא "דְּמֵי אָחִיךָ", דָּמוֹ וְדַם זַרְעִיּוֹתָיו. דָּבָר אַחֵר: דְּמֵי אָחִיךָ, שֶׁהָיָה דָּמוֹ מֻשְׁלָךְ עַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים. לְפִיכָךְ נִבְרָא אָדָם יְחִידִי; לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכָּל הַמְּאַבֵּד נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ אִבֵּד עוֹלָם מָלֵא; וְכָל הַמְּקַיֵּם נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא. וּמִפְּנֵי שְׁלוֹם הַבְּרִיּוֹת, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ: אַבָּא גָדוֹל מֵאָבִיךָ; וְשֶׁלֹּא יְהוּ מִינִין אוֹמְרִים: הַרְבֵּה רָשׁוּיוֹת בַּשָּׁמַיִם. וּלְהַגִּיד גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאָדָם טוֹבֵעַ כַּמָּה מַטְבֵּעוֹת בְּחוֹתָם אֶחָד, וְכֻלָּן דּוֹמִין זֶה לָזֶה; וּמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – טָבַע כָּל אָדָם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, וְאֵין אֶחָד מֵהֶן דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ. לְפִיכָךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד חַיָּב לוֹמַר: בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם. וְשֶׁמָּא תֹּאמְרוּ: מַה לָּנוּ וְלַצָּרָה הַזֹּאת? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר {{ממ|ויקרא|ה|א}}: "וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע; אִם לוֹא יַגִּיד" וְגוֹמֵר. וְשֶׁמָּא תֹּאמְרוּ: מַה לָּנוּ לָחֹב בְּדָמוֹ שֶׁל זֶה? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר {{ממ|משלי|יא|י}}: "וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה":<קטע סוף=ה/> <noinclude> [[קטגוריה:משנה מנוקד|סנהדרין ד]] [[קטגוריה:מסכת סנהדרין|ד]] </noinclude> 551ji4oquydio60n7dnzbupnexhkyyn 0 1744195 3019512 2026-06-10T21:51:35Z Nahum 68 Nahum העביר את הדף [[זכרון ירושלים יום חמישי הוא ערב ר''ח]] לשם [[זכרון ירושלים/יום חמישי]] 3019512 wikitext text/x-wiki #הפניה [[זכרון ירושלים/יום חמישי]] kozsl8lfr9zk3ovq6ob139tb0ejelq5 0 1744196 3019514 2026-06-10T21:54:39Z Nahum 68 Nahum העביר את הדף [[זכרון ירושלים יום התשיעי- הוא ערב יום ש''ק]] לשם [[זכרון ירושלים/יום התשיעי]] 3019514 wikitext text/x-wiki #הפניה [[זכרון ירושלים/יום התשיעי]] n9wdnxsp6fgwu79gclene264kyy04hz 0 1744197 3019516 2026-06-10T21:55:26Z Nahum 68 Nahum העביר את הדף [[זכרון ירושלים יום העשירי- הוא יום ש''ק]] לשם [[זכרון ירושלים/יום העשירי]] 3019516 wikitext text/x-wiki #הפניה [[זכרון ירושלים/יום העשירי]] 30op0z1h4ahq0qg4cmf4zxv152ljko1 0 1744198 3019519 2026-06-10T22:02:28Z Nahum 68 Nahum העביר את הדף [[זכרון ירושלים יום שלש עשרה]] לשם [[זכרון ירושלים/יום שלש עשרה]] 3019519 wikitext text/x-wiki #הפניה [[זכרון ירושלים/יום שלש עשרה]] cuh8buplw2opn8ysecdttffycuyr5d4 0 1744199 3019521 2026-06-10T22:03:52Z Nahum 68 Nahum העביר את הדף [[זכרון ירושלים יום החמש עשרה]] לשם [[זכרון ירושלים/יום החמש עשרה]] 3019521 wikitext text/x-wiki #הפניה [[זכרון ירושלים/יום החמש עשרה]] 471vg7jq7kud5rqy4wqh9jho3ohas22 116 1744200 3019529 2026-06-11T09:19:08Z Fuzzy 29 חוק לבדיקה 3019529 wikitext text/x-wiki <שם> חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית, התשפ"ו-2026 <מאגר תיקון 2229413> <מקור> ((ס"ח תשפ"ו, 612|חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית|25:13459465)). @ 1. מטרה : מטרתו של חוק זה היא להכיר בשפת הסימנים הישראלית על ידי קביעת הסדר לעניין שימורה, פיתוחה וקידומה. @ 2. הגדרות : בחוק זה - :- "האקדמיה ללשון העברית" - המוסד העליון למדע הלשון העברית, כמשמעותו [[בחוק המוסד העליון ללשון העברית, התשי"ג-1953]]; :- "שפת הסימנים הישראלית" - שפת הסימנים בעלת הדקדוק העצמאי המשמשת את החירשים בישראל. @ 3. שימור, פיתוח וקידום השפה : מדינת ישראל תפעל באמצעות האקדמיה ללשון העברית כדי לשמר, לפתח ולקדם את שפת הסימנים הישראלית. @ 4. שמירת מעמדן של שפות סימנים אחרות : אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע במעמדן של שפות סימנים אחרות. @ 5. ביצוע : שר התרבות והספורט ממונה על ביצוע חוק זה. <פרסום> התקבל בכנסת ביום כ"ג בסיוון התשפ"ו (8 ביוני 2026). <חתימות> * בנימין נתניהו ראש הממשלה * מכלוף מיקי זוהר שר התרבות והספורט * יצחק הרצוג נשיא המדינה * אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת r0f6bt2if7vkmx09wp4dvv0tmb76kkr 3019530 3019529 2026-06-11T09:19:35Z Fuzzy 29 3019530 wikitext text/x-wiki <שם> חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית, התשפ"ו-2026 <מאגר תיקון 2229413> <מקור> ((ס"ח תשפ"ו, 612|חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית|25:13459465)). __NOINDEX__ @ 1. מטרה : מטרתו של חוק זה היא להכיר בשפת הסימנים הישראלית על ידי קביעת הסדר לעניין שימורה, פיתוחה וקידומה. @ 2. הגדרות : בחוק זה - :- "האקדמיה ללשון העברית" - המוסד העליון למדע הלשון העברית, כמשמעותו [[בחוק המוסד העליון ללשון העברית, התשי"ג-1953]]; :- "שפת הסימנים הישראלית" - שפת הסימנים בעלת הדקדוק העצמאי המשמשת את החירשים בישראל. @ 3. שימור, פיתוח וקידום השפה : מדינת ישראל תפעל באמצעות האקדמיה ללשון העברית כדי לשמר, לפתח ולקדם את שפת הסימנים הישראלית. @ 4. שמירת מעמדן של שפות סימנים אחרות : אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע במעמדן של שפות סימנים אחרות. @ 5. ביצוע : שר התרבות והספורט ממונה על ביצוע חוק זה. <פרסום> התקבל בכנסת ביום כ"ג בסיוון התשפ"ו (8 ביוני 2026). <חתימות> * בנימין נתניהו ראש הממשלה * מכלוף מיקי זוהר שר התרבות והספורט * יצחק הרצוג נשיא המדינה * אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת g8cjkjc7s2iaopewf6xcnk4csawnufj 0 1744201 3019533 2026-06-11T10:01:04Z מו יו הו 37729 התחלה 3019533 wikitext text/x-wiki {{דף שער|טעמי המקרא}} {{מסגרת| "טעמי המקרא" הוא שמו של תרגום עברי לספר "מכ'תצר הדאיה אלקאר" ({{=}}הוריית הקורא הקצר). תרגום זה מכונה כך בכ"י פריס, Ms. hebr. 1221, שממנו נדפס הספר לראשונה ע"י יוחנן מירקירוס, פריס שכ"ו. העתקה נוספת של תרגום זה מצויה בכ"י מילאנו, הספריה האמבורסיאנית, 88 (A 186 inf.), ושם הוא מכונה "תוכן עזרא".}} =[הקדמה]= הרוצה לידע ולהבין תנאי דקדוק המקרא בנקודיה ובטעמיה – יבקש בזה הספר. אם יאמר האומר: מה צורך יש לדעת תנאי המקרא? יכול אדם להשיבו ולומר לו: לפי שהטעמים משונים זה מזה; ואותו השינוי כדי להפריד בין זכר לנקבה, כגון {{צ|ק֥וּמִי א֖וֹרִי}} {{ק|([[ישעיהו ס א]])}} – שתי תיבות הללו לשון נקבה הן, ויורה על זה הטעם שבא על האות הראשון שלתיבה, אבל {{צ|לְיוֹם קוּמִ֣י לְעַד}} {{ק|([[צפניה ג ח]])}} דטעמיה לרע, וזה {{צ|יְיָ אוֹרִ֣י וְיִשְׁעִי}} {{ק|([[תהלים כז א]])}}, אלו לשון זכר, בעבור שנתאחר הטעם לרע. ועוד מודיעים הטעמים ביאור שני, כגון זה {{צ|שָׁ֩בוּ֩ עַל עֲוֹנֹת אֲבוֹתָם}} {{ק|([[ירמיהו יא י]])}}, הטעם על השי"ן מפני שהוא לשון תשובה; אבל {{צ|שָׁב֖וּ וַיָּבֹזּוּ}} {{ק|([[בראשית לד כט]])}} שהוא לשון שְׁבִי, טעמיה לרע על הבי"ת, וכעניין הזה הרבה במקרא. ועתה, אילו קרא אדם טעמי האחד ועשרים ספרים בטעמי שלשת הספרים – תילים ואיוב ומשלי – נשחת עליו מודע הבינה. וכן אילו קרא במקום שלשלת מרכא או במקום מרכא שלשלת, היה טועה בכולם יחד. ולפי שיש לטעמים שערים הרבה, הוזקקנו לדעת עומקם. =1= ==1.1== פרק הראשון: להשכין האותיות – לדעת שיכנם והנעתם. א"ח ה"ע שיכנם בעיקר הלשון ובבית הבליעה, והוא ראש הקנה ושורש הלשון, והן קלות מכל האותיות, ואין אדם יכול להדגישן כלל. הה"א והאל"ף יוזמים בני אדם להדגישן, ולא יתכן, שהנקודה הנמצאת תחת ה"א בסוף התיבה מוֹדעת עיקר הה"א, שאם תמצא ה"א בראש המילה או באמצעיתה ויהיה תחתיה קמץ או פתח, לא יקרא בדגש. והאל"ף נמצאת בארבעה מקומות כמו דגשה, והן {{צ|וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה}} דיוסף {{ק|([[בראשית מג כו]])}}, {{צ|תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}}, {{צ|וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד אֱלֹהֵינוּ}} דעזרא, {{ק|([[עזרא ח יח|ח יח]])}}, {{צ|וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאּוּ}} {{ק|([[איוב לג כא]])}}. ואלו ארבעה קיבלום הראשונים ואין זולתם, ואף על פי כן לא יתכן להדגיש אל"ף. יש אותיות שמתחלפות זו בזו, כגון {{צ|בִּזַּר}} {{ק|([[תהלים סח לא]])}} – {{צ|פִּזַּר}} {{ק|([[תהלים נג ו]])}}, {{צ|יַעֲלֹס}} {{ק|([[איוב כ יח]])}} – {{צ|יַעֲלֹז}} {{ק|([[תהלים צו יב]])}} – {{צ|יַעֲלֹץ}} {{ק|([[דה"א טז לב]])}}, וכאלה רבים. ==1.2== פרק השני: על אותיות יהו"א ובג"ד כפ"ת. אלו אותיות יהו"א, אם היתה אחת מהן בסוף המילה, והמילה עומדת במשרת, והמילה הסמוכה אחריה תחלתה אחת מן אותיות בג"ד כפ"ת, יוצאה אותה האות ברפי, כגון {{צ|כִּ֤י בְֿאַפָּם֙}} {{ק|([[בראשית מט ו]])}}, {{צ|וַיְהִ֤י דְֿבַר־יְיָ֙}} {{ק|([[מ"א טז א]])}}, {{צ|וְאֶקְחָ֨ה פַֿת־לֶ֜חֶם}} {{ק|([[בראשית יח ה]])}} והדומין להן. ויוצאין מכלל העניין הזה [כי"פ: תשעה] [כי"מ: שמונה] שמבטלין את הרפי, ואלו הן: דפסיק, ודדחיק, ודאתי מרחיק, ומפיק ה"א, ומפיק ו"ו, ומפיק יו"ד, ושתי אותיות רצופות שתחת הראשונה שבא, ובי"ת ופ"ה. התנאי הראשון – דפסיק – כיצד; כל זמן שיהיה בין אות יהו"א ובין אות בג"ד כפ"ת פסק, לא יהיה כח לאות יהו"א לרפות אות שלאחריו, מפני הפסק הממוצע ביניהם כעין מקל, כגון {{צ|{{ק|(ו)}}יוֹסֵף יְיָ עַל עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה"א כא ג]])}}, {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וכל דומיהן. התנאי השני – דדחיק – הוא שיהיה בתיבת יהו"א אחר המשרת מלך, ובתיבה הסמוכה לה אין מלך קודם הטעם, כגון {{צ|וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם}} {{ק|([[דברים לא כח]])}}, {{צ|וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙}} {{ק|([[יהושע א ח]])}} ודומיהן. אבל אם יש ביניהן יותר ממלך אחד, כגון {{צ|מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ}} {{ק|([[במדבר כד ט]])}}, {{צ|נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג]])}}, {{צ|נֵהַ֥לְתָּ בְעׇזְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג|שם]])}} ודומיהן, יתקיים בהן חוק יהו"א. ועוד, אם אין ביניהן מלך, כגון {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא}}, {{צ|וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָיִם}} {{ק|([[שמות ל יח]])}}, נוהג בהן חוק יהו"א להרפות, ובכל דומיהן. ופעמים שהדוחֵק במילה שאין בה טעם כלל, ומדגיש, מפני שהיא תיבה בת שתי אותיות ואינה יכולה להאריך, אלא מקפת שלאחריה ומדגישה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ"א ג כג]])}} ודומיהן. ואלו המחלקות אינם נוהגות כי אם בהברת ה"א לבדה, אבל ביו"א, אם אין טעם הקרייה מבטלת חוק יהו"א, אין עלילה אחרת מבטלתן כי אם הפסק לבדו. הלא תראה {{צ|אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּ֣נוּ ב֔וֹ}} {{ק|([[יהושע ב יח]])}}, אף על פי שמלך דחוק שם אינו מדגיש, וכן נוהג ביו"ד ואל"ף. מה טעם, שהברת ו"ו ויו"ד ואל"ף לא יהיה בסוף התיבה אם אינה כתובה, אבל הברת ה"א נשמעת בסוף המילה או כתובה או לא כתובה. ואע"פ כן יש מקצת מילין הנדגשות אחר ו"ו והן על פי המסורת, והן {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי בָרְחוֹב}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי מֶלֶךְ}} {{ק|([[ש"א ח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ ל֨וֹ הַחֲרֵשׁ}} דבני דן {{ק|([[שופטים יח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ חֲכָמָיו}} {{ק|([[אסתר ו יג]])}}, [כי"פ: {{צ|ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִן הַמָּקוֹם}} דלוט {{ק|([[בראשית יט יד]])}}, {{צ|ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּוֹךְ עַמִּי}} {{ק|([[שמות יב לא]])}}]. וכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|לָמָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ}} {{ק|([[בראשית ד ו]])}}, {{צ|אֲשֶׁר עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָה}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}}, חוק יהו"א נוהג בהם, אע"פ שמלך דחוק הויֶה שמה. ואם היא להבא, כגון {{צ|הָ֤בָה נָּא֙ אָבוֹא אֵלַיִךְ}} {{ק|([[בראשית לח טז]])}}, חוק יהו"א בטל שם. ואם נמצאת אות יהו"א שאינה נקראת כלל בסוף תיבה, כגון {{צ|וַיַּרְא בָּלָק}} {{ק|([[במדבר כב ב]])}}, לא תיקרי הבי"ת ברפי כי אם בדגש, לפי שהאל"ף אינה נקראת כלל. ואם לא נכתבה אות יהו"א בסוף התיבה, הואיל והברתה נשמעת שם, מרפה האות שלאחריה, כגון {{צ|וְעָשִׂ֥יתָ בַ֖דֵּי עַצֵּי}} {{ק|([[שמות כה יג]])}} וכל דומיו. התנאי השלישי – דאתי מרחיק – יש בו חילוק כמעט מן דחיק שאמרנו לעיל; אם נתרחק הטעם בתיבה השלישית הבאה אחרי המשרת, נשפך עליו כסוללה להדגיש האות אשר אחרי יהו"א, כגון [כי"מ: {{צ|אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה}} {{ק|([[שמות יט יג]])}},] {{צ|הוּא יִבְנֶה־בַּיִת}} {{ק|([[ש"ב ז יג]])}}, {{צ|הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה־פֶּלֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}}, {{צ|סוּרָה שְׁבָה־פֹּה פְּלֹנִי}} {{ק|([[רות ד א]])}}. ועוד, אם תיבת אות יהו"א גדולה ובאה על התיבה שלאחריה במקף, והיא מן שתי אותיות, כגון {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּהּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}} והדומין לו, נבטל שם חוק יהו"א. התנאי הרביעי – מפיק ה"א – כיצד, כל מקום שיהיה נקודה תחת ה"א בסוף התיבה, יבטל בה חוק יהו"א, ותהיה דגש האות הסמוכה לה, כגון {{צ|מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[ויקרא ו יג]])}}, {{צ|וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|וְלַהּ גַּפִּין אַרְבַּע}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}} וכל דומיהן. התנאי החמישי: כל מפיק ו"ו בסוף התיבה, האות הראשונה מן התיבה השנייה לה היא נדגשת, ויבטל שם חוק יהו"א, כגון {{צ|חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה}} {{ק|([[תהלים ק ד]])}}, {{צ|אֵלָיו פִּי קָרָאתִי}} {{ק|([[תהלים סו יז]])}}, {{צ|יָדָיו תְּבִיאֶינָה}} {{ק|([[ויקרא ז ל]])}} והדומין להן, בר מן ב': {{צ|וְנָטָה עָלֶיהָ קַֽו־תֹ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו לד יא]])}}, {{צ|וְקוֹל הָמוֹן שָׁלֵ֣ו בֶָהּ֒}} {{ק|([[יחזקאל כג מב]])}}, שאע"פ שמפקין ו"ו הם מרפין. התנאי השישי: כל מפיק יו"ד בסוף התיבה לא יתקיים בו מנהג יהו"א ולא ירפה האות שלאחריו, כגון {{צ|שָׂרַי גְּבִרְתִּי}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אוּלַי תַּעֲרוֹצִי}} {{ק|([[ישעיהו מז יב]])}}, {{צ|(ואחרי) [יְאָתְרַי] בְּנוֹ}} {{ק|([[דה"א ו ו]])}} ודומיהן. בר מן חד: {{צ|אֲדֹנָ֥י בָ֝֗ם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. וזה המנהג נוהג ביו"ד בזמן שהיא נקראת ב'אָה'; אבל אם היא נקראת מלא פום, כגון {{צ|כִּי מִי גוֹי גָדוֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]] עי"ש)}}, {{צ|גּוֹי מֵרָחֹק}} {{ק|([[דברים כח מט]])}}, {{צ|אוֹי נָא לִי}} {{ק|([[ירמיהו ד לא]])}} וכל הדומין להן, חוק יהו"א נוהג בהן. התנאי השביעי מדבר על שתי אותיות רצופות, והן בשני בי"ת-בי"ת או שני כ"ף-כ"ף שנתחברו יחד בראש התיבה, ויהיה תחת הראשונה שבא, יִבָּטל בה חוק יהו"א ומדגיש, כגון {{צ|וַיְהִי בְּבוֹאָם}} {{ק|([[ש"א טז ו]])}}, {{צ|וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|הֲלֹא כְּכַרְכְּמִישׁ כַּלְנוֹ}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}. ואם היה תחת הראשונה מלך, נתקיים בה תנאי יהו"א, כגון {{צ|וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח}} {{ק|([[ויקרא כא יג]])}}, {{צ|אֲזַלוּ בִבְהִילוּ}} דעזרא {{ק|([[עזרא ד כג|ד כג]])}} ודומיהן. התנאי השמיני [כי"פ: והתשיעי] מדבר שכל מקום שיהיה בי"ת בראש התיבה ותחתיה שבא, והאות השנייה לה פ"ה או מ"ם, יבטל שם חוק יהו"א, כגון {{צ|וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה}} {{ק|([[שמות יד ד]])}}, {{צ|אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}}, {{צ|וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר צִן}} {{ק|([[במדבר לג לו]])}} וכל דומיהן. ואם יהיה מלך תחת הבי"ת בראש התיבה יתקיים בו תנאי יהו"א, כגון {{צ|אַל יֵרֶא בִפְלַגּוֹת}} {{ק|([[איוב כ יז]])}}. ויש כ"פין הבאות אחר {{צ|וַיְהִי}} בראש התיבה, מקצתן ידגישו ומקצתן ירפו, לפי עניין שיתכן לשון הקורא, כגון {{צ|וַיְהִי כִשְׁמֹעַ}} {{ק|([[בראשית כט יג]])}}, {{צ|כְשָׁמְעוֹ}} {{ק|([[בראשית לט טו]])}}, {{צ|כְהוֹצִיאָם}} {{ק|([[בראשית יט יז]])}}, {{צ|כְמָלְכוֹ}} {{ק|([[מ"א טו כט]])}}, {{צ|כִרְאוֹת}} {{ק|([[אסתר ה ב]])}}, {{צ|כִרְאוֹתוֹ}} {{ק|([[שופטים יא לה]])}}, {{צ|כַאֲשֶׁר}} {{ק|([[דברים ב טז]])}}, ולפי העניין שיתכן לשון הקורא להדגיש ידגיש, לרפות – ירפה. ויש במקרא ז' מילין שאין להן עלילות אילו הט' ומדגישין, ואילו הן: {{צ|כִּי גָאֹה גָּאָה}} {{ק|([[שמות טו א]])}}, וחביריו {{ק|([[שמות טו כא]])}}, {{צ|יִדְּמוּ כָּאָבֶן}} {{ק|([[שמות טו טז]])}}, {{צ|מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר}} {{ק|([[שמות טו יא]])}}, ובישעיה {{צ|וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד}} {{ק|([[ישעיהו נד יב]])}}, ובירמיה {{צ|וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל}} {{ק|([[ירמיהו כ ט]])}}, ובדניאל {{צ|וְחָכְמָה כְּחָכְמַת אֱלָהִין}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}}, {{צ|גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא}} {{ק|([[דניאל ג ב|שם ג ב]])}}, ואין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הן מקובלין. ==1.3== [[קטגוריה:לשון הקודש ודקדוק]] [[קטגוריה:יצירות שנכתבו בערבית יהודית]] 2y73yq2nw65cmq393wle3sr88z8p9kp 0 1744203 3019540 2026-06-11T11:39:00Z ~2026-34461-35 45776 יצירת דף עם התוכן "*מחבר: רבי שלום שבזי אלהים אשאלה יחיש משיחו ויבע קץ עדתו שה פזורה ונקבץ לשמחת השאובה ונתפלל בתוך בית הבחירה ושם נקריב לזבח השלמים ונשחוט הקדשים בעזרה וגם קרבן חטאות ואשמים וכהן יערוך את המנורה והנביא יקימהו אלהים יצוינו אשר נכתב בתורה ומעל הכרובים שם..." 3019540 wikitext text/x-wiki *מחבר: רבי שלום שבזי אלהים אשאלה יחיש משיחו ויבע קץ עדתו שה פזורה ונקבץ לשמחת השאובה ונתפלל בתוך בית הבחירה ושם נקריב לזבח השלמים ונשחוט הקדשים בעזרה וגם קרבן חטאות ואשמים וכהן יערוך את המנורה והנביא יקימהו אלהים יצוינו אשר נכתב בתורה ומעל הכרובים שם ידבר כמו דבר לבן עמרם וקרא והתחיל לו באנכי ואמר אני האל אשר לי הגבורה ושלום רב יסובבכם כללכם וילדיכם וגם זקני חבורה וכולכם ברוכים מאדני אשר צוה בלא יחל הפרה [[קטגוריה:נשוד]] afm5fpspp2nf1y2f2e1d2gf5nnphfq8 3019541 3019540 2026-06-11T11:39:55Z ~2026-34461-35 45776 3019541 wikitext text/x-wiki *מחבר: רבי שלום שבזי אלהים אשאלה יחיש משיחו{{ש}} ויבע קץ עדתו שה פזורה ונקבץ לשמחת השאובה{{ש}} ונתפלל בתוך בית הבחירה ושם נקריב לזבח השלמים{{ש}} ונשחוט הקדשים בעזרה וגם קרבן חטאות ואשמים{{ש}} וכהן יערוך את המנורה והנביא יקימהו אלהים{{ש}} יצוינו אשר נכתב בתורה ומעל הכרובים שם ידבר{{ש}} כמו דבר לבן עמרם וקרא והתחיל לו באנכי ואמר{{ש}} אני האל אשר לי הגבורה ושלום רב יסובבכם כללכם{{ש}} וילדיכם וגם זקני חבורה וכולכם ברוכים מאדני{{ש}} אשר צוה בלא יחל הפרה [[קטגוריה:נשוד]] prwquvj0b0fdeb5motpzalzzdmtfvt8